הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 533

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"א בתמוז התשנ"ה (19 ביולי 1995). שעה 09:00

חברי הוועדה;

ג' גל - היו"ר

א' גולדשמידט

אי פורז

א"ח שאקי

מ' שטרית

די תיכון

מ"מ

אי ויינשטיין

ע' עלי

ג י שגיא

הענן כהן

הי מיהום

י י שפי

י' בן-יהונתן, הי יפה - אגף המכס ומע"מ, משהד האוצה

יועצת משפטית; אי שני ידה

מזכיר הוועדה; א' קהשנה

קצרנית; ת' שפנייר

סדר-היום;

1) הצעות לסדה היום.

2) צו תעהיף המכס והפטוהים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 22), התשנ"ה-1995.

3) צו תעהיף המכס והפטוהים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 26), התשנ"ה-1.995

4) תקנות הסדהים במשק המדינה (תיקוני הקיקה) (משק הגז - החלפת ספק גז) (תיקון),

התשנ"ה-1.995

5) שינויים בתקציב לשנת 1995



הצעות לסדר היום

אני פותח את הישיבה.

יש לי הצעה לסדר היום. קיבלתי את המכתב של שר האוצר אליך בעניין קופת

חולים, והנסתר עולה על הנגלה. מהמכתב ברור שלא עמדו, אבל לא ברור איך כיצד

ולמה, ואז אילצו את היועצת המשפטית שלנו לעסוק בניחושים עם כל מיני אלטרנטיבות

וניירות והנחות - אולי הסעיף הזה, אולי הסעיף הזה, אולי הסעיף הזה. לפיכך

אבקשך להציב את המכתב על סדר יומנו.

אם שמת לב מיד עם קבלת המכתב או אחרי שהות קצרה ביקשתי בראש ובראשונה

חוות דעת משפטית, ויש חוות דעת משפטית שאני עוד לא עיינתי בה בכובד ראש. אבל

כפי שהתחלנו בבירור העניין אנחנו בוודאי נמשיך בו ואנחנו נעמוד על כך שחההלטה

שלנו תמוצה.

כמי שעמד על כך שיהיו ביטחונות נוקשים, הופתעתי לקרוא בחוות הדעת שלה

שהיא אומרת ששיעבדו רק את מניות כור לטובת ההסדר, זאת אומרת מניות כור בהברת

העובדים-

מניות חברת העובדים בכור.

די תיכון

בסדר. אני עמדתי על כך שישעבדו גם את מניות בנק הפועלים שמחזיקה הברת

העובדים. נקבע, כאן בזה החדר, שיוסיפו את זה להסכם. הופתעתי שכאשר אנה שניידר

מנתחת את הבטוחות שניתנו, היא מזכירה רק את מניות כור.

חהייכ תיכון, לא עברתי ביסודיות על החומר.

אבל אתה יורד לסוף דעתי?

אני מבין מה שאתה אומר. על כל פנים, כפי שאמרתי לך ביקשתי חוות דעת וחוות

הדעת מחייבת התייחסות ולא נברח מהעניין. נבדוק את זה ולא רק נבדוק, צריך למצות

את מה שכתוב ומה שמסוכם. אני גם אמרתי לשר האוצר שהוא חייב לבוא ולומר לוועדה

האם אין לו פיתרון כזה או אחר, ואם אין פיתרון שנובע מההחלטה הקודמת, הוא חייב

לבוא לוועדה עם הצעה אחרת.



צו המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 24). התשנ"ה-1995

היו"ר ג' גל;

לפנינו צו תעריך המכס ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 24}. ישעיהו בן-

יהונתן, תסביר לנו במה מדובר, מה המצב היום ומה אתם מבקשים.

מדובר בזכוכיות ופנלים מקרמיקה. היום קיים מיסוי על זכוכיות גם ביבוא וגם

בייצור מקומי,. כאשר הזכוכית לא מורכבת בשום דבר נוסף. לעומת זאת זכוכית שהיא

בתוך מסגרת - בתוך דלת, בתוך הלון - היא כבר לא חייבת במס כי זה כבר לא זכוכית

אלא חלון או דלת או כל דבר אחר. נוצר מצב שיצרן מקומי שעושה דלת או חלון משלם

את המס על הזכוכית. לעומת זאת כאשר מגיעים דלת או חלון או כל מוצר אחר שיש בו

זכוכית, הם פטורים מן המס כי הם לא מגיעים לארץ כזכוכית אלא כמתקן שיש בו

זכוכית. יצא שיצרנים מקומיים משלמים את המס על זכוכית. לעומת זאת יבואן שמביא

מוצר מוגמר, לא משלם את המס על הזכוכית. נטל המס על הזכוכית הוא די גבוה -30%

ו-70%תמ"א. הדבר הזה חייב כמובן תיקון, כי בדרך כלל אנחנו רגילים שאנחנו

מגינים על הייצור המקומי; כאן יש לנו מצב הפוך שאנחנו בעצם מגינים על היבוא.

היבוא, כאשר יש בו מרכיב של זכוכית, לא משלם את המס על החלק של הזכוכית.

מה עשינו עכשיו? הטלנו את המס על הזכוכית שנמצאת בתוך מתקן. יש לנו בעיה

איך לקבוע את המס בתוך המתקן - מה החלק של הזכוכית או מה ערכה של הזכוכית.

לקחנו את המבנה של המס בייצור המקומי, שהוא בנוי כך - 30% אך לא פחות מ-70

אגורות לקילוגרם - והטלנו את המס הקצוב ביבוא, כי את המס הקצוב לקילוגרם ניתן

לדעת בדיוק על סמך המשקל הסגולי של הזכוכית וגם נדרש מהיבואן להצהיר. בזה

פתרנו את האפליה הקיימת לגבי זכוכית שמופיע בתוך מתקן.

מה מייבאים? תן לנו דוגמאות.

מייבאים דלתות, חלונות.

חלונות אלומיניום עם זכוכית.

בכמויות?

כן, יש מכרזים. בית האופרה בתל אביב, למשל, הוציא מכרז על זה.

נוצרה בעיה אפילו יותר גדולה. הם למדו את הפטנט שזכוכית בתוך מסגרת לא

חייבת במס, לכן גם כאשר יש כוונה להביא רק זכוכית, עוטפים אותה במסגרת ואומרים

שזאת זכוכית בתוך מסגרת. אחר כך הם יורידו את המסגרת, היא לא כל כך מתאימה

לפרוייקט שרוצים לבצע. אנחנו התחלנו להסתבך עם העניין. גם מבחינת הצדק הפשוט

שצריך ליצור נטל מס שווה על היבוא ועל הייצור המקומי, כמו שמס קנייה צריך

להיות, יש לתקן את התיקון הזה.

אולי אתה יכול לומר לי מה המשמעות הכספית של המס הקצוב בדלת רגילה אחת.

תיקיו את החלון הקטן של החדר שאנחנו יושבים בו. תסביר לי איך אתה מחשב את

המס, מה קורה אם הזכוכית תהיה מייצור מקומי או אם ייבאו את האביזר הזה.

בסך-הכל לא יצטרכו למדוד כל מתקן שיגיע, היבואן יצהיר את זה בחשבון הספק.

אבל לצורך הבדיקה, כדי שבכל זאת תהיה לנו שליטה, אנחנו לוקחים את האורך,

מכפילים אותו ברוחב ובגובה ומקבלים את הנפח של הזכוכית. לכל מוצר יש משקל

סגולי - משקלו בסנטימטרים מעוקבים. אנחנו יודעים מה המשקל הסגולי, מכפילים

אותו בנפח ויודעים מה המשקל של כל מוצר.

מה המס על חלון כמו שיש כאן בחדר?

אני מעריך שהמשקל הוא 2 קילוגרם, אז המס הוא בין שקל ל-3 שקלים.

מה המחיר של חלון כזה? החלון ודאי עולה 100 שקל ואתה תוסיף על זח 2 שקלים

מס. האם זה משמעותי?

ליבואן זה בוודאי לא עולה 100 שקל. אני לא יכול להגיד לך בדיוק כמה עולה

החלון הזה, אבל אם נגיד-

השאלה של חה"כ תיכון אומרת כך - אם יש פה תרגילים שכתוצאה מהם בית חרושת

פניציה שעובד כהלכה נפגע, אז זה מעניין. אבל אם לא תהיה לזה משמעות בסדרי גודל

של היבוא וזה רק יצור אדמיניסטרציה, את זה אנחנו בוודאי לא אוהבים. האם זה

באמת נותן תשובה למין הברחות כאלה?

זה בהחלט נותן תשובה משום שלא נסתבך עם מסגרות לא אמיתיות שעושים כדי

לברוח מהמס, והיו מקרים כאלה. אנחנו אפילו נמצאים עכשיו בבעיה משפטית - היבואן

טוען כן, אנחנו טוענים לא. התיקון הזה נובע מתלונות של יצרנים מקומיים.

מי זה היצרן המקומי שהתלונן?

יצרן של מקלחונים פה בארץ התלונן שהוא מייצר את המקלחונים פה בארץ והוא

משלם מס על הזכוכית ואילו כאשר מגיעים מקלחונים מחוץ-לארץ הם לא משלמים מס.

אני מבין שהיצרן של הזכוכית (פניציה) לא מתלונן.

היתה גם תלונה של יצרן הזכוכית.

אדניו באת בשם המקלחונים, אז אני יכול לומר- לך שמוכרים כאן בסך-הכל מאתיים

מקלחונים בשנה.

י י בן-יהונתן;

אנחנו מדברים על מקלחונים. גם מפעל פניציה טען--

די תיכון;

מפעל פניציה לחץ עליכם?

י י בן-יהונתן;

כן, גם מפעל פניציה פנה. הנתונים מראים שסך-הכל יבוא המקלחונים בארץ הוא 1-5

מיליון דולר לשנה.

אני לא יודע אם הלכת לחנויות אינסטלציה או "עשה זאת בעצמך" או חנויות רהיטים.

יש מכל הבא ליד, גם מקלחונים.

בלי לדעת, אני אומר שהתיקון הזה לא מריח טוב. בעלי פניציה הם אנשים בעלי

השפעה, הם פוגשים שרים בקלות והעניינים שלהם מתגלגלים מהר כי הם משקיעים זרים

בעלי השפעה בכל מיני מוסדות יהודיים חשובים ביותר.

אבל הם הקימו מפעל לתפארה.

די תיכון;

הקימו מפעל יוצא מן הכלל, שלא יהיו ספקות. כמי שרואה מה נותר מן התנור של

פניציה הישנה שהפכה למרכז מסחרי של חנויות מפוארות, אני יודע גם להעריך את המפעל

החדש שלהם ליד ציפורי. ישעיהו בן-יהונתן, אני מוכרח לומר לך שאני תוהה - זה לא

רציני. אתה תתחיל לחשב עכשיו את הזכוכית במסגרת המכונית שמייבאים לארץ, שהרי זו

גם כן מסגרת. את הזכוכית הזאת פניציה לא מייצרת.

ח' יפה;

זכוכית לרכב חייבת בכל מקרה במס. זכוכית ביטחון לרכב היא פרט נפרד בתעריף,

בין יבוא ובין ייצור מקומי.

אבל אף אחד לא יבין שכאשר מייבאים דלת ויש בה פס זכוכית, אינה תתחיל לחלק את

הדלת לפירזול, לעץ, לזכוכית ועל כל חלק תטיל מכס רק משום שזה מגן על מישהו

בשוליים שבשוליים, מה גם שהמכס הוא כל כך לא משמעותי כחלק ממחיר המוצר והרווחים

וכל מה שהולך סביב העניין הזה ענקיים; זה לא משמעותי, זה גם לא ייתן הגנה.

אני מבין את המקלחונים, אם כי בחלק גדול מן המקלחונים בכלל אין זכוכית אלא יש

פלסטיק.

י י בן-יהונתן;

גם זכוכית.



די תיכון;

לא, בחלק גדול מהמקלחונים יש פלסטיק.

ח' יפה;

נתוני היבוא הראו על יבוא של מיליון וחצי דולר בשנה במסגרת מקלחונים מזכוכית.

במסגרת הטירוף הענקי שפוקד את מדינת ישראל בתחום הזה והחנויות הענקיות שקמו,

יש בוודאי גם יבוא מקלחונים; זה חלק מהג'קוזי. הרי כל הבנייה הופכת עכשיו למה

שקיים בארצות שונות מזה עשרות שנים - חלקים מודולרי ים שמייבאים אותם ומכניסים

אותם קומפלט. כך יביאו גם חלונות בקרוב כי התעשייה המקומית נחשלת וכך יביאו כל

מוצר שהוא מודולרי ומוזיל את עלות הבנייה, ובצדק. אני בכוונה רוצה להביא את זה

לאבסורד - ראיתי שרב-בריח עושה עכשיו מבצע ענקי של דלתות חדשות שיש להן קישוטים

מזכוכית. יש חרך קטן שעשוי מזכוכית כדי שהאור ייכנס. נניח שאני אייבא את הדלת

הזאת מחוץ-לארץ וארנה תבוא ותאמר לי שעל ה-50 סנטימטרים הללו אני אשלם מכס.

י י בן-יהונתן;

לא זאת הבעיה-

אתם מתחילים לסבך את העניין הזה - עכשיו יקחו כל פריט ויפרקו אותו לשני

פריטים ויתחילו לחשב. זו הרפורמה שאתם מציעים לנו. זה מריח לא טוב, זה מריח

מתלונה של יצרן אחד.

י י בן-יהונתן;

של כמה יצרנים. יש גם תלונה של יצרן זכוכית בידודית בתל-אביב; זו זכוכית

כפולה שאתה שם בחלונות כדי להגן מפני חום ורעש. הוא אפילו הגיש נגדנו בג"ץ.

די תיכון;

אני מבין שהוא לא יוצר את הזכוכית, הוא קונה זכוכית.

הוא קונה זכוכית ומשלם על זה מכס.

אין שום ספק שיש פה בעיה. השאלה אם הבעיה מצדיקה החלטה כזאת. אם אני מבין

נכון, על זכוכית תוצרת הארץ יש מס קנייה. אם מייבאים מחוץ-לארץ מוצר שיש בו

זכוכית והזכוכית הזו פטורה ממס ויש אפליה בין זכוכית תוצרת חוץ לבין זכוכית

מייצור מקומי, השאלה אם זה דבר דרמטי או שזה דבר זניח. על כן אני הייתי מציע

שתעשו עבודת ניתוח של ארבעה-חמישה אלמנטים עיקריים שמייבאים - מהו מרכיב הזכוכית,

כמה עולה זכוכית, מהו המס, מה יהיה הפער על המוצר כולו כתוצאה מהמס הזה. אם יתברר

שבדלת של 100 שקל המס הזה יהיה שקל וחצי או שניים, הרי זה דבר שלא ישפיע על הקטנת

היבוא ורק יצור אדמיניסטרציה. אם המס הוא יותר מזה, ודאי נאשר לכם את התיקון.

די תיכון;

לי יש עוד בקשה. אני מתאר לעצמי שזה לא המקרה היחידי. יש בוודאי עוד מוצרים

מן הסוג הזה שיש בעיה איתם, שהם מופיעים כחלק ממוצר גדול יותר ומיוצרים בארץ.

לא ידוע לנו.

למשל ניקח מנעול לאותה דלת.

המנעול כשלעצמו לא חייב במס קנייה,

אבל יש אי ן-סוף מוצרים כאלה, והשאלה אם אנחנו לא יוצרים כאן תקדים שעל פיו -

היו"ר גי גל;

באותה מידה שההסכם עם השוק האירופי אומר שאם אתה מביא מוצר מארץ שלישית יש

איזשהו אחוז שאם אתה עובר אותו זה שלך ואם אינה לא עובר אותו, הוא לא תוצרת שלך.

לא זו הבעיה. אני לא שואל מה הערך המוסף, כי גם כאן לא עולה הבעיה של הערך

המוסף. הזכוכית היא מרכיב כל כך קטן מן הדלת.

למה? אם הוא אומר שמביאים זכוכית ושמים לה מסביב מסגרת של שום דבר-

אני מדבר על הכיפות האלה.

זה בדרך כלל נעשה מפלסטיק שקוף.

י י בן-יהונתן;

לא, מזכוכית.

אתה התכוונת לבית האופרה. אני לא הייתי שם, אבל אני מניח שיש שם כיפות כמו

בקניון כאן בירושלים. איזה רוצה לומר לי שהזכוכית לכיפה הזאת פטורה ממס גם כשהיא

באה בלוחות?

אם היא תגיע בלוחות עם מסגרות, היא פטורה ממס.

די תיכון;

איזו מסגרת יכולה להיות לה?

מתכת, אלומיניום. מרכיבים את זה.

אבל מציבים אותה כזכוכית שטוחה.

היו "ר ג' גל;

בקניון יש קונסטרוקציה. על הקונסטרוקציה שמים זכוכית שיש לה עטיפה מסביב. אם

אני מבין נכון, ברגע שזה בא עם עטיפה שאותה מניחים זה נקרא מוצר זכוכית וזה פטור

ממס.



י' בן-יהונתן;

נכון. חה"כ תיכון, אתה נתת את הדוגמא של הדלת. אם הייתי בטוח שיש רק המקרים

האלה, לא היינו עושים את השינוי . אבל השינוי הוא לגבי מקלחונים ששם הזכוכית מהווה

80% כי בעצם כל המקלחון הוא זכוכית עם מסגרות מאלומיניום. מדובר גם על הכיסויים

של הבתים וכל מיני חלונות ודלתות.

נספר לכם על המפעל לזכוכית בידודית שהוקם בפתח תקווה ומעסיק ארבעים עובדים.

המפעל הזה מייצר זכוכית בידודית - לוקחים שתי זכוכיות, יוצרים ביניהם ואקום באמצע

וסוגרים את זה במסגרת פלסטיק מיוחדת. זה ממש ייצור חרושתי. בעל המפעל מוכר את

המוצר הזה ליצרנים של חלונות אלומיניום. מאוד מקובל עכשיו לעשות חלונות הזזה

באלומיניום. יצא מכרז של האופרה בתל-אביב שבו הזמינו כמה מאות חלונות, ואותו יצרן

טוען שהוא הפסיד את המכרז בגלל שמי שמביא את החלונות מחוץ-לארץ יחד עם האלומיניום

הוא פטור ממס, כאשר נטל המס המחושב מגיע במוצר שלו ל-11%, כך שזה משקל משמעותי.

כאשר מפסידים את העבודה בארץ זו גם פגיעה ביצרני האלומיניום בארץ, כיוון שאז

מביאים גם את הפרופילים מאלומיניום מחוץ-לארץ.

אולי נאסור על יבוא?

למה לאסור אם אנחנו פשוט משווים את המיסים? אפילו לא בטוח שבכל המקרים המס על

היבוא יהיה בגובה של המס על היצוא.

היו"ר ג' גל;

ישעיהו בן-יהונתן, אמרת שיש לך תשובה לשאלה שלי .

התשובה היא זאת - לגבי מקלחונים, המשקל של הזכוכית בתוך המקלחון הוא80%

במקרה של הזכוכית הבידודית, המשקל של הזכוכית הוא גם כן לא פחות מ-80% כי בעצם

המוצר הוא כולו זכוכית עם אותה מסגרת מסביב.

מה המינימום שאתם תלכו עליו?

י י בן-יהונתן;

אנחנו לא הולכים על המינימום. אנחנו הולכים לפי משקל.

ואם מרכיב הזכוכית הוא מזערי?

ארנה יודע שאנחנו לא נוקשים.

המרכיב הוא אפס אפילו במקלחון. מקלחונים מזכוכית הם מסוכנים ולכן השימוש בהם

הוא מזערי. אני עומד על דעתי כמי שקצת מתעניין בעניין הזה עכשיו, שמרבית

המקלחונים שאתה מדבר עליהם עשויים מחומר פלסטי ולא מזכוכית.

מצאנו שיש יבוא של מקלחונים מזכוכית במיליון וחצי דולר.

אל תעשה לנו תיקון בשביל מיליון דולר.

חה"כ תיכון, אני רוצה להעיר לך שהזכוכית של המקלחון לא נשברת כל כך בקלות כמו

שאתה מתאר.

ד י תיכון ;

ותאמין לי שאני יודע על מה אני מדבר.

ח' יפה;

המפעל של הזכוכית הבידודית מייצר בהיקף של כמה מיליוני שקל.

ומה ההיקף של כיסויים מזכוכית?

יש כיסויים של מבנים שלמים.

אני בכל אופן רוצה לשמוע קצת על כמויות ומשמעות.

אנחנו הגענו למסקנה שבזכוכית הבידודית התוספת שנובע מן המס על אורנה זכוכית

בידודית הוא11% על המחיר.

הוא משלם30% מס.

כי המוצר של הזכוכית הבידודית הוא כמעט כולו זכוכית.

זה הרבה מאוד מס, זה משמעותי.

הוא אמר לך שזה מפעל של ארבעים עובדים, שהפסיד מכרז של בית האופרה.

אם היה מדובר רק בארבעים עובדים, זה סיפור אחד. ואם זה גם בתעשיית הזכוכית,

זה סיפור אחר. מספר הבניינים עם כיסויים מזכוכית הוא גדול. מדובר בפלטות של

זכוכית שחייבים להחזיק אותן עם חגורה.

רבותיי, מי בעד צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מסי 22)?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

התיקון אושר.



צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 26). התשנ"ה-1995

היו"ר ג' גל;

אנחנו עוברים לתיקון הבא - צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון

מסי 26).

י י בן-יהונתן;

פה מדובר על פנלים מקרמיקה. על קרמיקה יש מס קנייה של20%. עד היום גם הפנלים

וגם הרצפות מקרמיקה שילמו את המס. אלא הסתבר שהיבואנים גילו שבהגדרות, באיזשהו

מקום בסעיפים, הושמטה המילה "פנלים" ואז בא יבואן ואמר שהפנלים אינם חייבים במס.

אם אנהנו בוחנים את זה מבחינה משפטית יכול להיות שהוא צודק, ואז ייצא כאילו פנלים

לא יצטרכו לשלם את המס. אנחנו יודעים מה זה פנל - פנל זה חצי מרצפת, אפשר לחתוך

אווזה ומשתמשים בה בצורה כזאת או בצורה אחרת.

כמה שנים מייבאים פנלים מקרמיקה למדינת ישראל?

י י בן-יהונתן;

עד היום שילמו, עד שהבעיה התעוררה.

ופתאום קפץ יבואן אחד ואמר: 'אני לא משלם', וזכה?

זה עוד לא הגיע למצב שהוא זכה, אבל הוא איים עלינו ואמר שעל זה הוא לא רוצה

לשלם. אנחנו רוצים להיות מסודרים מבחינת החוק ולעשות סדר בתעריף.

היו"ר ג י גל;

אני מבין שאין פה שינוי בתשלומים.

אין שינוי. בפועל עד היום שולם מכס על פנלים מקרמיקה.

די תיכון;

אבל בגלל מה שאתה עושה יתברר שאנשים יאמרו שהם שילמו חינם.

י י בן-יהונתן;

יטענו ששילמו שלא בצדק.

ואז אתה מחזיר כסף?

לא. יש חוק מיסים עקיפים, לפיו אם אדם שילם מס לא מחזירים לו את המס, כי

הטענה שזה מס שמתגלגל לצרכן. לכן מס עקיף ששולם לא מוחזר. כך אומר חוק מיסים

עקיפים.

די תיכון;

אבל ברור שבתיקון הזה אין התייקרות ושאין החזר, כלומר לא פותחים צוהר

להתחשבנות אין-סופית.

לא, זה פשוט לעשות סדר. גם היום אנחנו לא מוותרים להם על המס.

די תיכון;

האם אהיה צודק אם אנחש שכמה בוגרי מכס ממררים לכם כל פעם את החיים עם הדברים

האלה? אני מתכוון לעורכי-דין שעבדו פעם במכס, שנותנים כל מיני חוות דעת מבפנים.

זה יהיה נכון לומר שהם מתפרנסים טוב מן העסק הזה?

יש בזה משהו. פה ושם, כמה מקרים.

חה"כ תיכון, ארנה רק חושב. לא שמעת כלום, אתה רק חושב שזה כך.

אני משער שיש כמה בוגרי מכס שמכירים את כל הסדקים-

ומביאים זאת לידיעת היבואנים.

די תיכון ;

האם היה מישהו שקיבל פטור כתוצאה מן הצוהר הזה שנפתח?

י י בן-יהונתן ;

בקטע של הפנלים, לא.

היו"ר ג' גל;

מי בעד לאשר את צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 26)?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

התיקון אושר.

אני מבקש לרשום שתי הסתייגויות.



תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק הגז - החלפת ספק גז) (תיקון),

התשנ"ה-1995

הנושא הבא - תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק הגז - החלפת ספק

גז) (תיקון). מר קרשנר, תסביר בבקשה.

א' קרשנר;

בזמנו דנו בתקנות האלה שבאות לאפשר מעבר של בית משותף מספק גז אחד לספק אחר.

היו כמה תיקונים, ביקשו מן המשרד להכניס את התיקונים ואמרו שזה יובא לאישור

פורמלי אחרי הכנסת התיקונים. אנה שניידר עברה על זה והיא אומרת שזה בהתאם למה

שהתבקש.

היו"ר ג י גל;

אנה שניידר, תסבירי לנו אלו תיקונים הוכנסו והאם זה מניח את דעתך.

די תיכון;

ומה האזרח מרוויח מזה?

אי שני ידר;

ביקשנו להכניס כמה שינויים. קודם כל רצו לההיל את זה גם על צרכן מסחרי ולא רק

על בעל דירה, והדבר קיבל את ביטויו בתקנה 2 החדשה. בתקנה 1 לא חל שינוי והיא

אושרה על-ידי הוועדה בישיבה הקודמת. בתקנה 2 כתבו כך; "צרכן גז יחיד, בעל מקרקעין

או מחזיק במקרקעין, שאינם בית משותף" - בזה הם מביעים את העמדה שזה לא רק בדירות

מגורים ומחילים את זה גם על צרכנים מסחריים ולא רק על בעלי דירות. הוועדה ביקשה,

בעקבות הדיון שהיה כאן, להוסיף סעיף שמדבר על רשימת דיירים ואז הוספה תקנה 2א

שאומרת כך; " ספק גז חייב, לבקשת צרכן גז, הקשור למערכת גז מרכזית, למסור לו בכתב

רשימה של שמות וכתובות צרכני גז הקשורים לאותה מערכת גז מרכזית, תוך 15 ימים

ממועד מסירת הבקשה". זה על פי החלטת הוועדה.

דבר נוסף; היתה שאלה לגבי התקנה שהיום היא תקנה 6 - כיצד מתיישבת תקנה 8א עם

תקנה 9(1)ל אסביר למה הכוונה - תקנה 8א כפי שהוצעה אומרת כך: "תקנות אלה יחולו,

לפי העניין, על הספקת גז לצרכן גז יחיד או באמצעות מערכת גז מרכזית לשני צרכני גז

או יותר, לרבות צרכנים של שני בתים משותפים או יותר". בתקנה 9(1) לתקנות הקיימות

כתוב; "תקנות אלה לא יהולו על - מערכת גז מרכזית בבית משותף כמשמעותה בחוק

המקרקעין ... וחוק המקרקעין (החלפת ספק גז בבית משותף)". התעוררה השאלה כיצד

הדברים מתיישבים, והם באמת הגיעו למסקנה שיש לסייג ובתקנה 6 החדשה שמתייחסת לתקנה

8א החדשה הם אומרים; "על אף האמור בתקנה 9(1). יחולו תקנות אלה, לפי העניין, על

הספקת גז לצרכן גז יחיד או באמצעות מערכת גז מרכזית לשני צרכני גז או יותר, לרבות

צרכנים של שני בתים משותפים או יותר".

אני חושבת שבכך הם מיצו את הבקשות לתיקונים של הוועדה. הם הגישו את התקנות

מחדש למען הסדר הטוב, ונראה לי שניתן לאשר אותן.

א' ש ניידר;

אנה שניידר, כשאנחנו מסיימים ישיבה ומחליטים לתקן כמה דברים, יש לך נייר מצב

שבו אתה עוקבת?

אין לי נייר מעקב. אני מבינה שאת זה עושה מר קרשנר, אבל אני רושמת לעצמי מה

צריך לתקן .

ואת אומרת שכל מה שביקשו תוקן. אם כך, מי בעד לאשר את תקנות הסדרים במשק

המדינה (תיקוני וחקיקה) (משק הגז - החלפת ספק גז) (תיקון), התשנ"ה-1995?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

התקנות אושרו. נעשה הפסקה עד ההצבעה.

הישיבה הופסקה בשעה 09:55.

הישיבה התחדשה בשעה 10:45-



שינויים בתקציב לשנת 1995

מי בעד אישור פנייה מס' 192 ובקשה 33042 הנוגעת לקיבוצים, להתיישבות הצעירה

בפריפריה?

הצבעה. 8 בעד, 1 נגד,

פנייה מס' 192 ובקשה 33042 אושרו, אני מאוד מודה לכם, הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 10:50,