הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 525

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ו' בתמוז התשנ"ה (4 ביולי 1995). שעה 10:00

חברי הוועדה; היו"ר גי גל

רזי אורון

אי גולדשמידט

אי דיין

אי פורז

די תיכון

מ"מ; ר' אלול

אי ויינשטיין

עי עלי

ג י שגיא

ס י שלום

מוזמנים; ג' ליכט - רשות הנמלים והרכבות

אי ירושלמי, מי סיטון - משרד התחבורה

ר' וולפמן, אי גבאי, אי שוורצשטיין - מי האוצר

מ' ינון - י ו"ר רשות השידור

מי קירשנבאום - מנכ"ל רשות השידור

מ' לוי, י' אלוני, ח' פרי-מידן - רשות השידור

מי ניצן - מנהל הרשות לפיתוח ירושלים

אי אולמרט - ראש העיר ירושלים

א' סנפירי, א' סגל, א' חפץ, י' רווה - הוועדה

לפרוייקט הבניה של רשות השידור

מזכירת הוועדה; אי קרשנר

יועצת כלכלית; ס' אלחנני

ת. בהירי

סדר-היום; מילווה עייח רשות הנמלים והרכבות מכספי הערבויות

לרכישת מנופים

תקנות התעבורה (תיקון)

הקמת קרית רשות השידור, אישור מלוות



מילווה ע"ח רשות הנמלים והרכבות מספי הערבויות לרכישת מנופים

היו"ר ג' גל;

אני פותח את הישיבה. אנו עוסקים בבקשת רשות הנמלים והרכבות ללקיחת הלוואה

מכספי הערבויות, לשם רכישת מנופים.

רשות הנמלים נכנסת בשנים הקרובות להשקעות גדולות מאד במערכת התשתית שלה -

במנופים וברכבת. ההיקף הוא כ-5 מליארד ש"ח. היקף כזה לא נוכל למממן ממקורות

עצמיים, ועל פי ה"קש פלאו" שלנו אנו צופים שנצטרך ב-5 השנים הקרובות לקחת הלוואות

הלוואות בהיקף של כמעט 60 מליון דולר.

אולי תוכל לפרט מה התכניות שלכם לטווח הקצר והארוך יותר, ומה תהיה תרומתכם

להקלה על תנועת משאות ונוסעים.

מי ליכט;

יש לנו היום מרוסור אדיר בתשתית, וזמני ההמתנה של אניות באשדוד וגם בחיפה

ארוכים מאד. אנו חייבים להרחיב את נמל אשדוד, ולמעשה להוסיף נמל נוסף. עלינו

להאריך את שובר הגלים ב-1.1 ק"מ,ולבנות רציפים חדשים. זהו פרוייקט בהיקף של כמעט

500 מליון דולר. בחיפה אנו מתכננים להאריך מעט את שובר הגלים, ולהקים רציף נוסף

שאנו קוראים לו חיפה מזרח בי, גם הוא בהיקף של 400-500 מליון דולר. שני הרציפים

האלה יקלו על העומס ב-15-20 השנים הבאות. יש לזכור שהמתנת אניות לפריקה והטענה

עולה למשק מחיר אדיר.

אשר לרכבת, אנו מדברים בעיקר על תחבורה פרברית. מדובר על קו כפר סבא-ראש

העין-פתח תקווה-תל אביב. היקף קו כזה הוא כ-400 מליון דולר. אלה הפרוייקטים

המרכזיים שאנו מתכננים עד שנת 2000. חלק מהפרוייקטים של הרכבת ממומנים על ידי

המדינה (המסילות עצמן), וחלק אחר על ידנו (בעיקר התחנות והציוד הנייד). כמובן

ניכנס גם לתכנון קווים פרברי ים נוספים, כמו הקו לראשון לציון הנמצא בשלבים

ראשוניים של תכנון. הוא עומד להיות באמצע נתיבי אילון דרום עד לכניסה לראשון.

אנו מתכוונים להמשיך גם בפרוייקטים שיש לנו היום. מדובר בהכפלת מערכת המסילות

הקיימת. עד היום כמעט והכפלנו את המסילה לחיפה. אנו נמצאים היום בסביבות עתלית.

ישנם עיכובים בעבודה, בעיקר בגלל בעיות סטטוטוריות. יש לנו עדיין בעיה בחלק

הפרברי בצפון, מקרית מוצקין ועד חיפה. ישנו קטע של 800 מטרים שאי אפשר לבצעו עתה

בגלל בעיית פינויים של תושבי המקום.

די תיכון ;

אלה אינם קווים חדשים.

מי ליכט;

לא. מדובר בהכפלת המסילה הקיימת. כאשר קיימות שתי מסילות, תדירות הרכבות הרבה

יותר גבוהה, כל רבע שעה. ב-1994 עברנו את ה-4 מליון נוסעים. המגבלה שלנו עתה אינה

מספר הנוסעים או הביקוש אלא הציוד. בדצמבר יגיעו עוד 7 מערכות מנועים ועוד 20

קרנות חדשים.

כמה נוסעים היום לפני שנה?

כ-3.4 מליון. כאשר קיבלנו את הרכבת, היו פחות מ-3 מליון נוסעים.

יש לכם הערכה כמה מכוניות אתם מורידים מן הכביש,או מכמה מכוניות אתם מונעים

את העליה על הכביש?

יש גם הערכה כזו. אנו חוסכים גם שעות עבודה רבות. בפרוייקט כפר סבא-פתח

תקווה-ראש העין-תל אביב, ההערכה היא שהתשואה למשק תהיה כ-17 אחוז.

א' ויינשטיין;

האם זהו הדיון הראשון שלנו על השקעה של 700 מליון דולר עד שנות האלפיים?

מי ליכט;

כן.

א' ויינשטיין;

הנושא הזה הוא אחד המרכזיים במשק. אני רוצה לדעת איך זה קשור עם תכנון הכביש

חוצה ישראל ועם רכבת הפרברים. מפאת כבודה של רשות הרכבות והנמלים,היא צריכה להציג

לנו ניירות עם מפות.

זוהי בקשה לגיטימית. אם תרצה, היא תיענה, אלא שכאן מדובר על מנופים.

אנו עומדים לאשר הלוואה על סמך פרוטוקול של רשות הנמלים.

אנו לא עומדים לאשר על סמך פרוטוקול. אם תרצה לקיים דיון כולל, נקיימו.

איני מתנגד לבקשה, אבל אני סבור שיש לקיים דיון בכל תכניות הפיתוח, עם מפות

ועם הצגת הנושא.

היו "ר ג' גל;

ברצון רב נקיים דיון.



מ' ליכט;

במשך 5-6 השנים הקרובות נצטרך ללוות כ-600 עד 700 מליון דולר. לא נעשה זאת

בבת אחת, אלא על פי התקדמות הפרוייקטים והצרכים האמיתיים במזומן. נראה לנו שמה

שכדאי לנול קחת כבר ב-1995. הוא סכום של 60 מליון דולר במסגרת הערב ו י ות

האמריקאיות. כיום אנו נמצאים בתהליך של רכישת מנופים ב-60 מליון דולר. אנו מדברים

על מנופי גשר ומנופי שער, 2 באשדוד והיתר בחיפה. מכיוון שאנו מהווים חלק מהסכמי

גת"ת, היינו צריכים להוציא מכרז בינלאומי. עדיין לא נקבעה החברה המסויימת שתייצר

את המנופים. 4 החברות המתחרות עתה הן גרמניות, והן נימנות על היצרנים הטובים

בעולם של מנופים מסוג זה. דרישתנו מכל יצרן היא, לייצר כ-40 אחוז בארץ. תכוונה

היא לייצר כאן את עבודות המתכת הספציפיות, כאשר היצרן מחליט אצל מי להזמין.

האחריות שלו כלפינו היא מלאה. הי יצרנים בארץ אשר יכולים לבצע את העבודה הזו הם

מספנות ישראל, כורדני או קדמני.

כמה אתם משלמים עבור כסף בערבות אמריקאית?

יש לנו את הנייר הקודם, אך לפני כמה ימים הודיעו לנו שהכסף יהיה זול יותר.

הריבית האפקטיבית שהגענו אליה עם האוצר, היא בסדר גודל של כמעט 8.2 אחוז ל-30

שנה, עם "גרייס" ל-10 שנים.

איזה חברות משתתפות במכרז? האם המכרז כבר סגור, וכיצד אתם מבטיחים ש-40 אחוז

מהמנופים ייוצרו בארץ? מה רנאמר אם אגיד לך, שהערבויות האמריקאיות עולות לכם יותר

מאשר אתם מסוגלים לקבל היום כהלוואה מן המערכת הבנקאית? תאמר לי שאף אחד לא נותן

לך הלוואה ל-30 שנה, ואז אשאל מדוע ארנה צריך הלוואה ל-30 שנה, כאשר אורך חייו של

מנוף הוא כ-10 שנים. מה תפקידך ברשות הנמלים?

מי ליכט;

סמנכ"ל כספים וכלכלה.

אנו רוצים להבין, איך קרה שהוטלה אגרה על הייצוא, בשיעור של 0.6 אחוז?

0.2 אחוז.

אנו מבקשים לקיים דיון על הנושא הזה.

אני מבין שאישרו לכם 500 מליון שקל, ואין מדובר על 700 מליון דולר על פי

התחזית. מהו גודל המימון המשלים? כמה הלוואות וכמה בטחונות שלכם? כמה בערבות

מדי נה?

האם יש היום חשבונות נפרדים לרשות הנמלים ולרשות הרכבות, או שהכספים עוברים

באופן חופשי מרשות לרשות? האם יכולה להיווצר מציאות בה הנמלים יסבסדו את הרכבת או

להפך?

זו היתה המטרה.

ח י אורון ;

המטרה היתה להישען על העוצמה של רשות הנמלים, עבור רשות הרכבות.

בכל מקום בעולם המודרני, מקובל להפריט את הנמלים. הפרטה פירושה בשלב הראשון

הפרדה בין כל נמל ונמל, כאשר הוא מנהל את חשבון הרווח וההפסד שלו, כאשר כל נמל

מתחרה בשני. איפה אנו נמצאים בתחום זה?

אני מכיר את המאזנים של הרשות לשנת 1994. ולא ברור לי מדוע נזקקת הרשות היום,

כאשר היא נמצאת במצב של עודף תזרימי - ללקיחת הלוואות. אם מדברים על תכנית

הפיתוח, החלטת הממשלה אישרה מלווה של 200 מליון דולר בהתאם לצורך. אם יש היום

כסף בקופה, אפשר להשקיע אותו ולקבל עליו תשואה נמוכה מאשר הריבית שיש לשלם על

ההלוואה. לכן איני בטוח שזה הזמן הנכון ללוות כספים.

אני מוכר להעיר לך כי מה שאתה אומר עושה רושם לא טוב. יש החלטת ממשלה, ויש

מכתב של השר קיסר אל ועדת הכספים ואלי, עם העתק למשרד האוצר.

ר' וולפמן;

אני מבקש הבהרה. אני פשוט לא מכיר את התשובה.

יש דבר עקרוני; רשות הנמלים העבירה על פי חוק ההסדרים מ-1989/90 הרבה מאד כסף

לקופת המדינה. לקיחת ההלוואות עכשיו פירושה, שהמשתמשים בנמלים ישלמו פעמיים; פעם

אהת כמיסים שהועברו לממשלה, ופעם שניה כהחזר הלוואות. ממשלת ישראל מגייסת עכשיו

או תגייס יותר כסף מכפי שהיא צריכה, וזאת בגלל כספי הפנסיה. תחזיר הממשלה לרשות

הנמלים את הכסף שהיא לקחה ממנה שלא בצדק, ותתקבל החלטה על השקעה בלי קשר לערבויות

האמריקאיות שהן כסף נוח מדי, זוהי מין פנכאה (תרופה) שנפלה עלינו , וצריך להתחיל

להיגמל ממנה.

ד' תיכון;

כאשר אני מסתכל על הבקשה הזו, אני סבור שרק שר האוצר יכול להגישה. לא יכול

להיות שכל שר יגיש בקשה לוועדת הכספים, לצורך ניצול הערבויות.

זוהי בקשה לפי חוק רשות הנמלים.

גם בקשה על פי דחוק רשות הנמלים, מחייב בקשה מן האוצר. אני במקש להחזיר את

הבקשה.

מי ליכט;

אשר לצד הפרוצדורלי, אם הרשות יכולה להגיש את הבקשה או לא, תוכלו לשמוע את

דברי משרד התחבורה. אשר לשאלות שנשאלו כאן, החברות אשר נמצאות עתה ברשימת

המעונינות לייצר את המנופים, אלו חברת "קוקס" הגרמנית, חברת "נל" הגרמנית, חברת

"קייארד" הצרפתית, חברת "בומשה" הבלגית וחברת הילגרד מגרמניה. פתחנו מכרז

בינלאומי שהשתתפו בו חברות אירופאיות, דרום אמריקאיות וחברות ממזרח אסיה. מה שאני

מוסר לכם עתה זו רשימה מצומצמת של חברות שנותרו במכרז. רשות הנמלים חייבת לנהוג

על פי הכללים של גת"ת, וכך אנו נוהגים. השיטה היא לפרסם מודע בכמה עתונים

מקצועיים. לאחר המכרז הכולל, יש לערוך פרה-קווליפיקיישן לחברות, ואז יש לגשת למשא

ומתן עד לבחירת החברה הטובה. המכרז עדיין אינו סגור. אנו נמצאים עדיין בתהליך משא

ומתן עם החברות. אני מעריך שהמכרז ייסגר תוך חודשיים.

מנופי שער ומנופי גשר. ייתכן שנחלק את העבודה בין

שתי חברות. אם האיכות תיתן לנו מחיר טוב יותר, נבחר בחברה אחת. אםלא, נחלק את

המכרז בין שתי חברות. הבטחת ייצור של 40 אחוז בארץ היא תנאי ראשוני.

היו"ר גי גל;

האם תינתן עדיפות לחברה שתגדיל את חלק הייצור בארץ?

אי אפשר לייצר יותר מ-40 אחוז בארץ.

אשר לשאלה אם ההלוואות האלו עולות לנו יותר, אנו עורכים בדיקה עם גורמים

חיצוניים. פנינו אל מספר בנקים, בין היתר לבנק האירופי להשקעות אשר הציע לנו מספר

הצעות. אני לא חושב שאפשר למצוא הצעה טובה מן הההצעה של הערבויות האמריקאיות ,

אחרי שנקבעה ריבית של 8.2 מינוס חצי אחוז. כל הלוואה ישראלית יקרה מהלוואה

אמריקאית. הלוואה ל-30 שנה עם "גרייס" ל-10 שנים, אין עוד הלוואה כמוה בשוק

העולמי .

מי נותן לך את ההלוואה?

בנק מסחרי רגיל. הערבויות האמריקאיות יצרו אפשרות למדינת ישראל להנפיק אגרות

חוב בארצות הברית. מדינת ישראל מוכרת אגרות חוב לפרקי זמן שונים. על ידי

קומבינציה של מספר הנפקות של אגרות חוב כאלה, נוצרה אפשרות לבנות את ההלוואות

לתקופות שונות. ההלוואה לתקופה ארוכה ביותר היא ל-30 שנה, עם "גרייס" ל-10 שנים.

הכסף מגיע לבנק ישראל, אשר נותן איתו רק דרך בנק מסחרי ישראלי, אף פעם לא ישירות.

הבנק הישראלי בסך הכל מתווך. הוא מקבל את הכסף בתנאים שאני מקבל אותם. הוא בעצם

מחלקה לביצוע של האוצר, לצורך מתן הלוואות.

כמה לוקח הבנק על כך?

חברת החשמל אשר עשתה זאת דרך הבנק לפיתוח התעשיה, שילמה מראש 0.1 אחוז.

אנו יודעים שיש כסף אמריקאי אשר התקבל באמצעות הערבויות, והממשלה רוצה מאד

להוציא את הכסף הזה, כדי שלא ייווצר מצב שאין שימוש להלוואות מחו "ל. הכלל שלנו

הוא, שבכל מקום שזה עולה לך אפילו שבריר אחוז יותר, אתה לא לוקח.

מ' ליכט

אני רוצה להתייחס לאגרת הרציף על הייצוא: אגרות הנמלים בישראל היו מעוותות

בצורה בלתי רגילה, משום שהייבוא היה מסבסד את הייצוא. למדינת ישראל היתה בעיה,

שכן ההסכם עם האמריקאים אינו מאפשר סבסוד דרך תעריפי הנמלים. יש לחץ בלתי פוסק

לתקן את המצב הזה, ואנו נאלצים סוף סוף לתקן את המצב. מונתה לאחרונה ועדת

מנכ"לים, בראשות דורון שורר ודוד ברודט, והוועדה החליטה לתקן את המצב לקראת ה-1

בינואר 1996 .הצעד הראשון בכיוון זה הוא קביעת אגרה של 0.2 אחוז על הייצוא,

והורדת האגרה על הייבוא מ-1.5 ל-1.3 אחוז.

ב-5 השנים האלה נגיע למנוף פיננסי של 25 אחוז, כלומר 75 אחוז מה-5 מליארד

שנשקיע, יהיו ממימון עצמי. מליארד וחצי דולר הם חלקנו ברכבת, ואנו מצפים שהמדינה

תיתן מליארד וחצי נוספים. מדובר בתכניות ולא בתקציב מאושר. כל זה יביא אותנו

לקראת שנת אלפיים למנוף פיננסי של 25 אחוז. היה לנו רעיון לצאת בקרוב בהנפקה

פרטית.

קיימת הפרדה חשבונאית בין הרכבות לבין הנמלים, אבל מאז 1988 ועד היום, הנמלים

מסבסדים את הרכבת. אין רכבת בעולם אשר יכולה לעמוד על רגליה, בלי סבסוד משלים של

הממשלה, אם היא צריכה לבנות את התשתית וגם לכסות את העלות השוטפת. במסגרת הרפורמה

בתעריפי הנמלים, הגענו להסכמה עם הממשלה שהחל מה-1 לינואר 1996, היא תיתן לנו 110

מליון דולר, ואז כמעט ולא יהיה סבסוד צולב בין הנמלים לבין הרכבת. מכיוון שהרכבת

מתנהלת בצורה יושבו נאית נפרדת, היא תוכל להפוך בהדרגה ליחידה נפרדת לגמרי.

גרעון הרכבת בשנת 1994 היה 169 מליון. אין זה גרעון במזומן, אלא חלקו כתוצאה

מהשקעה בתשתית. סכום של 110 מליון יכסה את הגרעון במזומן. למערכת כזו אין שום

סיכוי להתאזן בלי תמיכה. לגבי מרכזי רווח ותכניות הפרטה, אין לנו כרגע תכניות

כאלה. אני חושב שלא נוכל לדבר על כך בשלב זה. כאשר עוברים ממונופול של המדינה

למונופול של עובדים, אינך יכול להעסיק עובדים אלא מ"פול" מסוים, עם כל הצרות שיש

בכך. אני חושב שהפרטה של רשות הנמלים עלולה לגרום נזק רב למערכת. אני חושב שלא

כדאי לעסוק בכך בשלב זה.

מדובר בהשקעות בציוד שאורך החיים שלו כ-50 שנה. כאשר מדובר במנופים, אורך

החיים שלהם 30 עד 35 שנים, והפחת הכלכלי הוא 20 שנה. כאן צריך הלוואות לטווח

ארוך, אם אותה רוצה זהות בין אורך החיים של ההשקעה לבין מימונה על ידי הציבור.

עד לא מכבר עבדתי בסקטור הפרטי, שם נוכחתי לדעת כי כאשר אין לך כסף, אתה

מתקשה לקבל הלוואות. כאשר יש לך כסף - אתה מקבל הלוואות ביתר קלות. אם אתה יודע

שבשנה הבאה תיכנס לגרעון אמיתי במזומן, היום הוא הזמן לקחת הלוואה. אנולא לוקחים

כרגע כסף. מה שאנו עושים זוהי הקצאה. את הכסף ניקח כאשר נצטרך אותו.

אני רוצה להתייחס לפרוצדורה, מי מגיש את הבקשה להלוואה ומדוע אין האוצר

בענין. בשלב זה אני מבקש לקחת את הבקשה בחזרה.



היו"ר ג' גל;

מזכיר הוועדה מסב את תשומת לבי לכך שהבקשה היתה תקינה. המכותבים הם שר האוצו-

ושר התחבורה, כך שהדבר ידוע. אילו האוצר רצה לומר משהו, היה אומר זאת כאן. בדרכה

של הבקשה לכאן, היינה שהות מספקת לטפל בענין.

הבקשה הזו היא להלוואה לגוף שיש לו רזרוות ענקיות. מתבקש שהדבר ייעשה באמצעות

האוצר ולא רק באמצעות החשב הכללי. אני הושב שאסור להיכנס לדיון כזה, מבלי לשמוע

את עמדת אגף התקציבים ונציג החשב הכללי. 60 מליון דולר הוא סכום שיש לו השפעות.

עדיין לא ברור אם הם צריכים או לא צריכים את הסכום הזה. יכול להיות שיש להם יתרות

בלתי מנוצלות. יכול להיות שהאגרות שהם גובים גבוהות ומי יקרות שלא לצורך את הייצוא

הישראלי.

אנו מבקשים לקבל תמונה מקפת, בעקבות העובדה שבשעתו בשל מצב דומה, העברנו כסף

מרשות הנמלים לקופת האוצר.

אנו מדברים על סמך החלטה של ועדת שרים, שיש להניח שקדמה לה עבודת מטה. סעיף

די מדבר על העמדת נפח אשראי של 200 מליון דולר. נאמר כי האשראי יילקח במילוות

חוץ, לרבות אשראי ספקים, באישור החשב הכללי במשרד האוצר. איני מעלה על הדעת,

שמישהו יבוא לוועדת הכספים מבלי שסעיף די ימומש עד תומו. זאת אומרת הפניה המובאת

לכאן, היא באישור החשב הכללי במשרד האוצר. זוהי פעולה מימונית, מי שמופקד עליה

במשרד האוצר הוא החשב הכללי, ואם אומרים כאן שפועלים על פי ההחלטות הללו, לא

מתעוררת שאלה.

דבריו של מר ליכט, כי הוא מעדיף לקחת היום את מכסת האשראי, ולא בעוד

שנה-שנתיים, נראית לי סבירה. תפקידנו בהקשר זה הוא לבדוק האם יש הגיון עניני במה

שמוצג כאן.

א' ויינשטיין;

הבעיה המרכזית שהועלתה כאן, ובגללה אני שוקל את עמדתי, היא שיש עודפי מזומנים

למערכת, ורשות הנמלים עומדת לקחת הלוואה שלא תנצלה. שמענו את דבריו של מר ליכט,

שהוא מקבל את ההלוואה כהקצאה, והוא יפעיל אותה כאשר יזדקק לכך. דעתי תיקבע על פי

מה שהאוצר יאמר. אם התשובה הזו תיראה לאוצר, איני רואה סיבה להתנגד לכך. אם לא,

אני חושב שאצביע נגד.

ממבט ראשון, התשובה של מר ליכט נשמעת הגיונית, אך ממבט שני הענין נראה לי

מוזר. אתם מבקשים לקבל הלוואה, וכאשר תימצאו במצב של מחסור בכסף - תממשו את

ההלוואה. מנסיוני אני יכול לומר לך שהדברים אינם נראים לי הגיוניים. איזה בנק

יתן לך הלוואה בסכומי עתק כאלה, כאשר ארנה תקבע את עתוי מימושה.

בעד כסף אפשר לעשות זאת.

השאלה כמה כסף. אם מצבך יהיה טוב, הבנק יתן לך את ההלוואה בכל מקרה. אם מצבך

לא יהיה טוב, הבנק לא יתן לך. אני חושב שיש לשקול את הענין בצורה הרבה יותר

רצי נית.

רציתי לחזק את הבסיס המשפטי לפניית הרשות לוועדת הכספים. הפניה היא של שר

התחבורה, בהתאם לחוק הרשות. בהחלטת ועדת השרים לכלכלה מדצמבר 1994. היתה הסכמה

בענין המלוות שיש לרשות היתר לקחת אותן על בסיס החלטת הממשלה הזו. על בסיס זה

נעשתה הפניה לקבל את הערבויות והמלוות עכשיו. יש לצאת מנקודת הנחה שבקיום החלטת

ועדת השרים לכלכלה, כאשר אין הסתייגות של שר האוצר ממנה, יש לראות את הבקשה

כמוגשת על דעת כל הממשלה.

איני מייצג כאן את החשב הכללי ואיני מדבר בשמו. בדבריו של מר ליכט קיבלתי

תשובה לשאלה ששאלתי .

מצטטים את חוק רשות הנמלים, אבל מה שקובע לצורך הענין הוא חוק יסודות התקציב

הדן בשאלה הזו. כל בקשה צריכה להיות מתואמת בין שר האוצר לבין שר התחבורה, דבר

שלא נעשה.

זה נעשה.

אנימבקש לקיים התייעצות סיעתית.

היו"ר גי גל ;

נאפשר קיום התייעצות סיעתית, ונקבע מתי יהיה המשך הדיון.

מתי?

אני מניח שבזמן הפגרה.



תקנות תעבורה (תיקון)

הסעיף שלפנינו הוא תקנות תעבורה (תיקון מס' ... )התשנ"ה-1995 .

בזמן האחרון יש רבוי בתאונות דרכים בהן מעורבות משאיות. משרד התחבורה בדעה

שנהגי משאיות צריכים לעבור בדיקות רפואיות, בדומה לנהגי רכב ציבורי כמו

אוטובוסים, כדי לסמן כבר בשלב הראשון את הבלתי כשירים מבחינה בריאותית.

אנו מבקשים לקבוע אגרה חדשה בגובה האגרה החלה על נהגי אוטובוסים, ולהחילה על

נהגי רכב כבד. האגרה קיבלה את אישור הוועדה הבינמשרדית ואת אישור שר האוצר, על פי

חוק יסודות התקציב. אנו מבקשים שהאגרה תהיה בגובה 374 ש"ח באופן חד-פעמי. לפני

שנהג יקבל את הרשיון, הוא יעבור את הבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

היו"ר ג' גל;

אני ךמבין שחלק מהתאונות נובעות מאי כשירותם של נהגי המשאיות.

אין בדיקה אמפירית של הענין, אבל עייפות הנהג, והכושר הבריאותי שלו, משפיעים

על נהיגתו.

מהי המהירות המותרת לכלי רכב כבדים?

א' ירושלמי ;

מורידים את המהירות מ-110 קמ"ש ל-100 קמ"ש החל ב-1996.

אני עומד לנקוט בצעד מסוים לגבי כל נושא שיובא לכאן, אשר קשור באגרות או

בתשלומים. הגשתי הצעת חוק לפיה מדיניות התעריפים של מינהל מקרקעי ישראל, הנהיה

טעונה אישור ועדת הכספים. מדובר בנכס החשוב ביותר שיש לנו, בהחלטות על מליארדים -

דמי חכירה, החלטות 66 (ו-22. לענין זרז מתנגדת ועדת השרים לחקיקה, למרות שהכנסת

העבירה את ההחלטה בקריאה טרומית. הממשלה מתנגדת להצעה שלי, אך היא מבקשת מאתנו

לאשר אגרות של 300 ש"ח. לכן אבקש התייעצות סיעתית.

אני תומך בבקשה ואצביע בעדה. הם נוהגים כמו מטורפים. צריך להגביל את מהירות

הנסיעה שלהם, צריך להגביל את שעות העבודה שלהם. יש מקומות בעולם, בהם מודדים את

המהירות ואת משך הנסיעה.

א' ירושלמי ;

אנו מקפידים על כך, כאשר מדובר בחברות גדולות.

האכיפה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית. בענין זה הטיפול שלכם כושל. לא יכול

להיות שהמצב יימשך כפי שהוא.

היו"ר גי גל;

במה זמן נמשכת בדיקה כזו?

אי ירושלמי;

התעריף נקבע על פי העלויות.

אני מבקש לקיים התייעצות סיעתית.

היו"ר גי גל;

אם כך, נקיים את ההצבעה בעוד יומיים.

ואחר כך אבקש רוויזיה.



הקמת קרית רשות השידור - אישור מלווה

לפנינו בקשה לאישור מלווה להקמת קרית רשות השידור - בקשת שר האוצר מיום 13

ביוני 1995.

הפרוייקט מגיע אליכם לאחר שהתגבש והתבשל במשך שנים רבות, גם ברשות השידור, גם

במשרד האוצר וגם ברשות לפיתוח ירושלים. הפרוייקט בשל להתחלה, והוא מהכה לצאת לדרך

הביצועית, מכיוון שכל מה שקשור בתכנון ערים ובשינוי התב"ע -קניית הקרקע,

האישורים והתכנית הכלכלית שתואמה במשך תקופה ארוכה עם משרד האוצר: אגף התקציבים

ואגף החשב הכללי - הסתיים. על פי ההוק, אנו נדרשים לקבל את אישורה של ועדת השרים

לכלכלה, ולאחר מכן ועדת הכספים של הכנסת.

הממשלה אינה נותנת לנו כסף, אלא משגיחה שננהל ענינינו בתבונה ובמקצועיות.

לצורך זה לקחנו את מיטב אנשי המקצוע בירושלים. שני משרדים כלכליים עובדים אתנו,

משרד עורכי דין המתמיד בפרוייקטים גדולים של נדל"ן, המחלקה הכלכלית שלנו, הרשות

לפיתוח ירושלים המלווה אותנו כמה שנים בענין -זה. הרשות לפיתוח ירושלים, מיוצגת

כאן על ידי המנכ"ל החדש שלה, מאיר ניצן.

הפרוייקט הזה הוא חלק מריכוז כל המוסדות הלאומיים באזור זה: הכנסת, קרית

הממשלה וקרית הלאום. חלק מהענין הוא שינויים שמתכננת הרשות לפיתוח בירושלים בסדרי

הכניסה לעיר והפרוייקט התחבורתי הקשור לכך. הקמת קרית רשות השידור תחזק לדעתנו את

ירושלים, שכן היא תקבע את מקום מגוריהם של עובדיה הרבים של הרשות בירושלים. רשות

השידור מפוזרת היום ב-14 או 16 מקומות. ריכוזה במקום אחד יביא לחיסכון, לייעול

ולביטחון.

חלק מהמימון יושג ממכירת נכסי רשות השידור בירושלים, גם זאת בתיאום עם האוצר,

כאשר הרשות לפיתוח ירושלים תהיה מעורבת בכך. חלק יבוא מחיסכון בשכר דירה, למשל

בבנין "כלל". על פי התכנית הכללית שהכי נו אבי חפץ ואבי סנפירי, חלק מהמיתחם יהיה

למכירה. אנו סבורים כי אם הכל יילך כשורה, אנו מקווים שתוך 5 שנים נוכל להעביר את

כל מוסדות רשות השידור למקום מרכזי אחד.

הבנין המרכזי הישן של בית החולים שערי צדק, הוא בנין המיועד לשימור. מצד אחד

הוא מהווה נכס מיוחד, מצד שני הוא מעורר בעיה. התגברנו על בעיה זו על ידי שילובו

של הבנין כחלק מהמתחם. לא תוצב בו אלקטרוניקה חדישה, לא ישדרו ממנו, אלא יימצאו

בו אולם המליאה, מרכז המבקרים וחדרי האוכל. לאחר שיפוץ, הוא יוכל להשתלב במיתחם

כולו.

התהליך יתבצע בשני שלבים. השלב הראשון בהיקף של 25 מליון דולר, סכום שיוצא

בעיקר על רכישת הקרקע ושיפוץ הבנין הישן, שהוא תנאי של מועצת התכנון להמשך

הפעילות באתר הזה. אנחנו חושבים שתוך שנה וחצי נגמור את השלב הראשון, ואז התכניות

תהיינה מוכנות למכרז נוסף, בשלב השני של בניית כל הקריה. שם יש לנו שתי אופציות:

האחת של קבלן לחוד ומימון לחוד, והשניה של יזם קטן שיממן את הפרוייקט.

אנו מבקשים לקבל את ברכתכם למהלך זה. עומדים לרשותנו כאן כל המומחים, אשר

יוכלו לענות על שאלותיכם.

דיון בנושא זה מתחלק לכמה חלקים: האחד, עצם התכנית. השני, האם המיקום מתאים -

מבחינת תחבורה והעומס על הכבישים. איש לא יתווכח על כך שהמיקום צריך להיות

בירושלים. השאלה היא אם ירושלים תתרחב מערבה, מדוע לא לבנות את קרית רשות השידור

על גבעה מערבית לעיר. כבר לפני שנה ראינו ושמענו את התכניות וההסברים.

איני רוצה לגזול מזמנם של חברי הכנסת, אלא לומר כמה מילים כראש עיריית

ירושלים. אני מביו שמה שמעניין אתכם בעיקר הוא מיקום הבנין בקונטקסט הבניה בעיר

ודרכי הגישה אליו.

היו"ר ג' גל;

אני מציע שקודם תוצג התכנית.

(הסבר תצלום אוויר) אני רוצה להתייס לתכנית בהקשר הכולל: כביש מס' 1 הוא

כביש הגישה לירושלים. בתצ"א אתם רואים את כביש מסי 4,שהוא כביש עורקי מרכזי

הנמצא היום בתהליך של סלילה, אשר אמורה להסתיים במאי 1998. הקטע המתבצע היום הוא

קטע המנהרה בין מי נפתוה לבין מוסך "המקשר". בניית המנהרה תסתיים בעוד 10

הודשים. בהמשך לה יהיה אזור מקורה, ועל גבי 100 דונם שיווצרו כתוצאה מכך, אנו

מקווים לבנות שטהי חניה, שטחי מסהר ואצטדיון רב-תכליתי, שבינתיים עבר לצד המזרהי

של הכביש. בסמוך לבניני האומה, עם גשר מקשר, ייבנה אולם רב תכליתי. לאורך שדרות

הרצל יוקמו שלושה בתי מלון, שטח מסחרי וחנייה, ובכיוון בניני האומה גם אולם רב

תכליתי עם 12 אלף מקומות, אשר ישמש לספורט ולארועים אחרים, ויהיה קשור גם

פונקציונלית עם בניני האומה.

באותו מרחב יקומו עוד שלושה פרוייקטים: קרית הלאום - משרד ראש הממשלה ומשרד

החוץ. מדובר על תוספת לקרית הממשלה הקיימת, ועל בניה בין קרית הממשלה הקיימת לבין

בניני האומה. שני המבנים, למשרד רה"מ ולמשרד החוץ, נמצאים עתה בשלב של תחרות

בינלאומית על התכנון. כביש המע"ר חוצה את גן סאקר עם המנהרה. המתחם שיתפנה עם

בניית משרד החוץ החדש, הוא בן 92 דונם, ועליו יש תכנית להקים בתי מגורים ובתי

מלון. כל הקטע מבניני האומה, דרך משרד החוץ וגן סאקר, יהיה שטח ירוק.

מתחם שערי צדק משתלב בקונספט הכללי של פיתוח הכניסה לעיר. מדובר על פינוי

פנימיית ישיבת בעלז הנמצאת ברחי אגריפס פינת שדרות בן-צבי, ובניית מלון במקומו.

אנו מתכננים 3000 מקומות חניה בכניסה לעיר, 2000 מהם על בסיס של חנה וסע,

1000-200 חניה מסחרית הקשורה לשטחי המסחר ולבתי המלון. אחת האפשרויות הנבדקות

היא העברת הנוסעים מאזור זה באמצעות רכבת קלה שתעבור בשדרות הרצל וברח' יפו. בתי

המלון הקיימים, בניני הממשלה וכל המבנים הצבוריים באזור, יהיו קשורים ברכבת עילית

חשמלית קלה, עד לכיכר צה"ל שליד העיר העתיקה.

פיתוח נוסף המשתלב בתכנית זו הוא עמק הארזים, על השוליים המערביים של כביש

מסי 4, כולל אזור ליפתא. הפיתוח העיקרי של עמק הארזים יהיה באמצעות כביש מס' 9,

ממוצא עד לכביש מס' 4.

אני רוצה לציין גם את השימוש האלטרנטיבי במבנים הקיימים של אולפני הטלביזיה

והרדיו. הרעיון הוא להשלים את הרקמה האורבנית של המגורים באזור בו נמצאים היום

האולפנים. יש לנו כוונה לפתור את בעיית מיקומה של התחנה לכיבוי אש, ולהעבירה

לדרום-מערב העיר.

מה השיקולים המנחים, היכן להקים בית מלון ולאיזה גובה?

במסגרת הרשות לפיתוח ירושלים, אנו מכינים תכנית באמצעות היועצים שלנו. השלב

הבא הוא הוועדה המקומית, שבה יש זכות הבעת דעה גם לנבחרי הציבור. הערכאה השלישית

היא הוועדה המחוזית, שכולם בה אנשי מקצוע. כאשר התכנית עוברת את שלוש הרמות, כולל

הדיון בהתנגדויות, מערכת האינטרסים המשולבת הזו יוצרת את האיזון המתאים. זהו

הנסיון שיש לנו עם מה שקורה בכביש 4.

הבעיה המרכזית שלנו היא העדר רזרוות קרקעיות בירושלים. מדובר בעיר שאינה דומה

לשום עיר אחרת בארץ. ישנם כמה נתונים שאינם ניתנים לשינוי: ישנה העיר העתיקה

המוקפת חומה, ואי אפשר לבנות לידה בניה גבוהה מדי. יש בירושלים עמקים והרים,

כלומר תנאים לוגיסטיים וטופוגרפיים שאין בערים אחרות, וגם הם יוצרים מגבלות. היינה

מסורת של אי בניה בעמקים. היום, כאשר אנו רוצים לפתח את הכניסה לעיר, באזור עמק

הארזים, ישנם גורמים המקימים כל זעקה.

יש בעיה של הצורך לשמור על ראות ירוקות, וישנה בעיה של העדר שטחי תעשיה. ישנם

שטחים קיימים, כמו בהר חוצבים. כולכם זוכרים איזה קרב הייתי צריך לנהל, כדי לאשר

את הקמת המשך מפעל "אי נטל", מכיוון שהיתה טענה שזה קרוב מדי לאזור מגורים. יש לנו

יש שם שטח שאותר לצורך הקמת פארק תעשייתי, והדבר אושר סופית

באפריל 1984. אנשים קנו שם דירות זמן רב לאחר מכן, אבל עכשיו מפגינים הדיירים: לא

רוצים תעשיה, לא רוצים מפעלים.

בשטח של בית החולים שערי צדק הישן איננו יכולים להקים מבני תעשיה. אנו

מעונינים שרשות השידור תישאר בירושלים. לאן אוציא את רשות השידור? אל אחת הרזרוות

שכבר אינן להקמת שטחי תעשיה? אם נעביר את רשות השידור לרמות, זה יבוא על חשבון

שטחי מגורים שצריך להפקיע כדי שיהיו. כאשר אני שותל את רשות השידור בסמוך לאזור

מגורים, הנזק לשטחים המיועדים למגורים תהיה גדולה, מעבר לשטח הנדרש לרשות השידור,

משום שצריך יהיה לסלול דרכי גישה ולהקים תשתית, אשר תפריע בעתיד לאזור מגורים.

אין אלטרנטיבה קרקעית, במקום המבנה הישן של שערי צדק. הייתי מעורב בענין זה

עוד לפני שנים, במסגרת תפקיד אחר שלי, כאשר הייתי שר הבריאות. היה סיפור שלם עם

מבנה שערי צדק החדש והישן. היונה בעיה של התחייבויות, וחיפשנו אז דרך להקל על בית

החולים על ידי הגדרת יעודו של המבנה הישן.

כמה מכוניות תתווספנה לאזור, לאחר הקמת רשות השידור שם?

זה פרט שולי. רשות השידור במקום בו היא נמצאת היום, משתמשת באותם כבישים

ובאותן דרכי גישה. זהו ציר עורקי שהגישה אליו תהיה יותר קלה, בזכות עבודות הפיתוח

הענקיות במסגרת הפרוייקטים האחרים, שמאיר ניצן תיאר. צירוף המקרים הוא, שהמקום

נמצא בתוך אחד מאזורי הפיתוח המרכזיים של ירושלים. הגישה נוחה, כי הוא ממוקם

בכניסה לעיר. ב-3 השנים הקרובות תשתנה הכניסה לעיר: ייבנה כביש מס' 9, שייצא

כ-500 מי מעל פונדק מוצא ויעבור דרך עמק הארזים, מתחת למצפה מי (פתוח לכיוון רמות

ועטרות. הכביש הזה יגרום לכך שכל התנועה הנכנסת לירושלים, כדי להגיע לאזורים

הצפוניים של העיר, בהם גרים היום 120 אלף איש, שלא לדבר על אזורי התעשיה בהר

חוצבים ובעטרות - לא תצטרך לעבור דרך הכניסה לירושלים.

ליד בניני האומה אנו חוצבים מנהרה באורך של 400 מי, אשר תיכנס מתחת לכניסה

המרכזית לעיר ומתחת לשתי תחנות הדלק בכניסה לירושלים. המנהרה תגיע עד למקום בו

נמצאת היום מסעדת מי נפתוח אי וזה כבר הגענו להסכם פינוי. אלה שיגיעו לירושלים, ולא

ירצו להיכנס למרכז העיר אלא להגיע לאזור מלחה, יפנו שמאלה בכיוון כביש מסי 4,

וישתלבו במנהרה. הנסיעה עד לאצטדיון טדי תארך כ-3 דקות. אם ירצו לנסוע למרכז

העיר, אך לא ברכב הפרטי שלהם, הם ייכנסו למנהרה, ובאזור בניני האומה, במחלף

תת-קרקעי, הם ירדו מכביש 4 וייכנסו למגרש חניה "חנה וסע" של 2000 כלי רכב.

אנו בונים עינה את התחנה המרכזית החדשה. בימים אלה אישרנו מתחם חליפי זמני,

במגרש הנמצא לא הרחק ממשרד החוץ, כדי לאפשר את פינוי התחנה המרכזית, על מנת

לבנותה ב-8 מפלסים. התחנה המרכזית תישאר במקומה היום, מול בניני האומה. בבניני

האומה יהיה חניון "חנה וסע" ל-2000 כלי רכב, פלוס חניון ל-1500 כלי רכב עבור בתי

המלון ומרכז הקניות שיהיה שם. אם מישהו ירצה בכל זאת לנסוע במכוניתו דרומה, יוכל



לעשות זאת תוך 3 דקות. אם ירצה לנסוע למרכז העיר, יעלה על הצומת המעביר היום את

התנועה למרכז העיר, יעבור במנהרה, יעלה לכביש רופין ושדי בן-צבי וייכנס לרח'

בצלאל, אותו אנו מרחיבים עכשיו בנתיב נוסף.

אלה שירצו לנסוע לרח' יפו, לבניו רשות השידור, לקרית הממשלה ולכנסת, יהיו

בלחץ הרבה יותר קטן, כי למעלה מ-60 אחוז מעומס הכניסה הקיים היום בכניסה

לירושלים, לא יגיע לרמזורים האלה. תהיה הרחבה של כבישים, יהיה פיתוח באזור משרד

החוץ היום, עם מאות מקומות חניה. בקרית הממשלה יהיו מאות מקומות חניה. בכל האזור

יהיו אלפי מקומות חניה. אלה שיצטרכו להגיע לרשות השידור, במקרה הגרוע ביותר יחנו

200-300 מ' משם.

הנושא מעסיק אותנו קרוב ל-15 שנה. השאלה הראשונה היתה, היכן למקם את בית רשות

השידור. היו שתי הצעות, האחת לצאת מחוץ לעיר - לאזור הר אדר, אך ההחלטה היתה שיש

למקם את בית רשות השידור בתוך העיר, כדי להביא לחיזוקה כמרכז תקשורת. אם אתה רוצה

שרשות השידור לא תהיה רק בנין משרדים, אלא גם מקום שירכז את התקשורת העולמית,

רצוי שהמקום יהיה מרכזי. האפשרות להקים את רשות השידור ליד קרית הממשלה נפלה,

מכיוון שהאוצר התנגד לכך. המקום צריך להיות קרוב לצרכנים - לכנסת, לממשלה, לבית

המשפט העליון וכן הלאה. מיקומו של הפרוייקט באזור שניתן לנצלו גם להקמת שטחי

מסחר, הוא דבר חשוב. אם אפשר יהיה להקים שם 6000 מ"ר שטחי מסחר, זה יכול לתת

הכנסה של כ-2 מליון דולר.

אם המערכת הזו תכלול לא רק מרכז תקשורת ישראלי אלא גם מרכז בינלאומי קרוב לכל

המקומות שמניתי, יהיה בכך ערך עצום לחיזוק מעמדה של ירושלים. אני חרד מאד

לירושלים, והדגש בדברי הוא על המילה חרד - והמבין יבין.

ממה אתה חושש?

מהתפשטות מסויימת בעיר, וצריך לרושוב על הכיוונים השונים שלה. בניית רשות

השידור במקום כזה, היא דבר חיובי.

אשר לערך הנובע מהשבחת הקרקע, מי שיושב על הקרקע, יש לו זכות ליהנות מחלק

מההשבחה. לרשות השידור יש את בנין החוטים הממוקם על קרקע יקרה, וזהו בזבוז מקורות

מבחינת הרשות. אני מבין שהקרקע של שערי צדק הישן שייכת למינהל.

הקרקע תירכש ותירשם בטאבו על שמה של רשות השידור.

אני מחייב את הקמת רשות השידור במיקום ובתכנון המוצעים. אם יהיו כאלה שיציעו

מיקום אחר, הם צריכים להבין כי בכך הם דוחים את תחילת הקמת הפרוייקט בעוד 15

שנים. אני חושב שתהיה זו טעות, לאפשר לרשות השידור להמשיך לפעול כאשר משרדיה

מפוזרים על פני כל העיר. אם כל הגורמים מחייבים את התכנית, אני חושב שתהיה זו

טעות אם נידחה אותה.

ר' אלול;

לפני 9 שנים הייתי חבר במליאת רשות השידור. אני זוכר שהביאו אלינו תכניות

בומבסיטיות, כאילו הנה הנה עומדים לעבור לבנין חדש. אני מחייב את המעבר למבנה

הישן של בית החולים שערי צדק. ראש העיר דיבר בשבחו של המקום אליו תעבור רשות



השידור, אבל צריך להביא בחשבון גם את המקומות אותם היא מפנה, ומהן האפשרויות

האדירות לפיתוה ירושלים כתוצאה מכינויים. לכן יש כאן רווח כפול. אני חושב שניתן

למצוא פתרון ארכיטקטוני, מעשי ונוח, לרשות השידור, ואפשר גם לקחת את הפתרון הזה

ולמסמסו בדיונים אינסופיים.

אני עדיין חושב שהמדינה צריכה להחזיר לרשות השידור את הכסף שלקחה ממנה,

ולייעדו לבניית המבנה הזה. כבר בשעתו אמרתי שהכסף צריך להישמר למטרה זו.

כמי שהיה בוועד המנהל של רשות השידור, וכמי ששימש כיושב ראש ועדת הכספים שלה,

אני תומך בכל לבי בפרוייקט הזה. נסיתי לקדם את הפרוייקט עוד כאשר הייתי בוועד

המנהל של רשות השידור. מקובל בכל מדינה שלרשות השידור הממלכתית יש מקום אחד.

צריכה להיות לה תכנית כלכלית ברורה, והיא צריכה להיות ממומנת ממקורות עצמה. אני

תומך בכל לבי בפרוייקט קרית רשות השידור, ומברך אותה בכל לבי , על שסוף סוף הגיעה

להחלטה הנכונה. אשמח לתמוך בהצעה בכל הצבעה.

איני רוצה להתייחס למיקום רשות השידור. התכנית נראית לי יפה מדי, וזה מה

יש הוצאות של 75 מליון דולר לעומת שתי הכנסות

בטוחות, האחת ממכירת הנכסים והשניה ממכירת שטח מסחרי. כל השאר הוא תוצאה של

היוון. האם רשות השידור משלמת עכשיו שכר דירה?

כן, בבנין כלל וברחי הלני המלכה.

אני לא יודע לכמה שנים מהוון שכר הדירה.

ל-20 שנה.

האם בהוצאות השוטפות של רשות השידור יש הוצאה בשיעור כזה? אני רוצה שנבין מה

אם התחשיבים האלה אינם נכונים, המשמעות היא שההלוואה תהיה למענק.

מאיפה יחזירו את ההלוואה? כאן מבקשים מאתנו אישור ל-25 מליון דולר. אם לא יהיו

מקורות, או שיהיה לרשות גרעון אחרי שיגמרו לבנות, או שיבקשו מאתנו כסף.

מה שמונח בפנינו אלו העלויות והמקורות, ולפי דעתי תפקידנו הוא לבדוק האם זה

מתחבר או לא. השאלה הראשונה שאני שואל היא לגבי שכר הדירה. האם זה מקור ריאלי או

שמגלגלים סכומים, ובעוד 5 שנים יתברר שיש "ברוך". יאמרו כי חשבו שיהיה חסכון בשכר

דירה, את הכסף השקיעו בלבנים, והיום אין כסף לתקציב השוטף. אורנה שאלה יש לי לגבי

8 מליון ש"ח חסכון בהיוון עלויות שוטפות. אני מתאר לי שהחסכון נובע מרכוז המשרדים

השונים במקום אחד. איך זה יופיע בתקציב?

לאן י ילך הסכום הזה וכיצד הוא יתחלק? נניח שיתברר

שהערכת השמאים לא נכונה, או שיש היטל השבחה, והסכום הוא לא 23 מליון אלא 29

מליון, או אולי פחות.

זה יעלה יותר ממה שאומרים, וההכנסות תהיינה קטנות יותר.

לא נאמר לאן יופנו הכספים שיושגו כתוצאה מההשבחה, והאם ההשבחה תגדיל את

ההוצאות. אשר לאופציות ההתקשרות עם היזם, לא נאמר האם היא נעשית בדרך קבלנית או

בדרך של ייזום, וגם כאן השוליים רחבים מאד. אני לא מבין מה משמעות הייזום. יכולה

להיווצר מציאות בה יזם מוצלח יפיק מן הפרוייקט אחוז מסוים של רווח. הוא מפיק את

הרווח מנכס ציבורי, ואיני בטוח שמודל כזה קיים גם במקומות אחרים. נניח יש לכם

טעות בהערכת שווי הנכס, או שתהיה עליה חדה במחירי הנדל"ן בירושלים בחמש השנים

הקרובות. ייתכן שהיזם ירוויח 100 אחוז, האם תוכלו לחזור אלינו אחר כך?

אני מבקש שהאוצר יסביר, מה משמעות המרכיב היזמי. אם אומרים שהוא בלתי מוגבל,

וכל רווח מתחלק בצורה שווה, זוהי אפשרות אחת. למשל, אם יש השבחה מעבר למה שיש

בתב"ע, הרווח מתחלק 50 אחוז לכל צד, מכיוון שהנכס שייך לרשות השידור. הנוסח

המופיע כאן, נראה לי פתוח מדי.

בשום מקום כאן לא מופיעה הצעת מימון. על 25 מליון ש"ח כמימון ביניים, יש

הוצאות מימון, האם גם הן מחושבות, ומאיזה מקור תמומנה?

הפור נפל ואתם יוצאים לדרך. אני סבור שכל הענין עקום מיום היוולדו. לא אמרו

לכם: תבחרו את המקום, כדי להקים את בית רשות השידור. יש בירושלים בעיה מזה עשרות

שנים, והיא המתחם הישן של בית החולים שערי צדק. אף אחד לא יודע מה לעשות את

המבנה, אותו רוצים למכור כדי לשפר את מצב הנזילות של בית החולים. לכן הגו את

הרעיון ליזום עסקה מתוחכמת - להעביר את רשות השידור למבנה, ובכך לפתור את בעית

שערי צדק ואת בעית רשות השידור. למי לא ניסה בית החולים למכור את המתחם הישן,

במשך 15-20 שנה. הבעיה היא שצריך לשמור על מעטפת הבניין המיועד לשימור, ולבנות

בתוכה מבנה חדש. המתחם הזה בעייתי, ומשום כך תהיינה לרשות השידור בעיות. יש שם גם

בית קברות.

בית החולים נמצא מחוץ למתחם.

אני לא יודע מה תגלה, כאשר תחפור חצי מטר למטה. ברור שהדתיים יפקחו עליכם

בזכוכית מגדלת, כדי להיות בטוחים שאין שם בית קברות מבית ראשון או שני. זהו מתחם

בעייתי מכל היבט. צריך היה למצוא מתחם אידאלי, אותו היו הופכים לקרית רשות

השידור במינימום הוצאה כספית.

החלטתנו היום, תקבע את עתיד רשות השידור בכל הנוגע למלחמת הערוצים למשך שנים

רבות. התכנית הפיננסית תלויה על בלימה. מי שאמר לכם כי כל התכנית הזו לא תהיה

קשורה לתקציב השוטף שלכם, מכר לכם אשליה. אתם משועבדים ותקציבכם יהיה משועבד למשך

שנים רבות. תהיו תלויים בשר האוצר שברצותו יתן לכם, ובאי רצותו לא יתן. התכנית

הזו תתפרס על פני עשור לפחות. במשך כל השנים הללו ונאמרו שכבר שילמתם עבור המבנה,

אך כל התחשיב לא יעמוד במבחן המציאות. הסכנה היא שרשות השידור תהפוך לתלויה במשרד

האוצר על כל המשתמע מכך.

איני רוצה להתייחס לשאלה, כיצד תוקעים פיל כזה בתוך ירושלים אשר כבר עתה

נחנקת. כל מה שיעשו בכניסה לעיר לא נוגע אליכם, כי אליכם צריך יהיה להגיע דרך

שכונה שהיא ספק חילונית ספק חרדית, ואיש לא יודע מי ישתלט עליה בסופו של דבר.

איני מבין מדוע לא תכננו להקים את כל הפרוייקט בבנין החוטים. מדוע אתם צריכים

להיכנס להשקעות אדירות בנדל"ן, מדוע לא יתנו לכם בנין כמו למשרד העבודה או למשרד

ראש הממשלה, בתחום קרית הממשלה? אני חרד לעתידה של הרשות הראשונה, שכן הוא לוט

בערפל. האילוצים הכספיים ירמסו אתכם. אתם יודעים היטב מה מצבכם הכספי כבר היום,

והוא יילך ויורע, כי גם אגרה לא תהיה לכם בסופו של דבר. מטבע הדברים, הייתם

צריכים לקבל אתר בקרית הממשלה או במקום בו אתם נמצאים היום, שיש בו שטח למכביר,

ואפשר גם להעלות קומות לגובה. שם היה נגרם לכם נזק מינימלי. אך יצאתם לדרך, ואיש

אינו מוכן לשמוע עצות. אנו צריכים לקבל את ההחלטה בדיעבד, כי היא כבר נפלה. אני

אצביע נגד, בתקווה שהשכל הישר והחישובים הכלכליים יעמדו לנגד עיניכם בטרם תיפול

ההכרעה, וזאת למרות שאני יודע שהפסדתי מראש.

אני מבקש לדעת, האם סעיף 4 - שיטת הביצוע - זוהי התנייה?

שכר הדירה מתוקצב היום בתקציב רשות השידור, בערך של כ-1.8 מליון דולר לשנה.

זה כולל חניות שרשות השידור שוכרת. זה לא כולל שכירות באולפני גייג, אך זה כולל את

השכירות במתחם הרדיו ברחי הלני המלכה, וכל מה שיתפנה כתוצאה מהמעבר. הנחנו שיושג

חסכון של כ-1/2 מליון דולר בעיקר בהוצאות שמירה. עקב הפיזור הרב של האתרים,

השמירה עולה היום סכומי עתק. הנחנו שיושג חיסכון גם מכך שלא צריך יהיה לשפץ את

המבנים הישנים בהם אנו יושבים היום. בסך הכל הנחנו כי יושג חיסכון של 2.3 מליון

דולר לשנה. זו הנחה ריאלית, המוטית אולי אפילו קצת למטה. לאורך זמן, בהיוון על פי

שיעור ריבית של 5 אחוז ל-20 שנה, מדובר ב-29 מליון דולר, שהם הסכום החסר לנו

לצורך המימון, לאחר שנממש את הנכסים הקיימים ולאחר שנממש את השטח המסחרי בשערי

צדק.

אם כתוצאה מההשבחה יוותרו עודפי הכנסה ממכירת הנכסים, יעודם יהיה בראש

וראשונה רכישת ציוד חדש.

אתם צופים אפשרות של עודף תקציבי כתוצאה מכך?

מי לוי ;

בתנאים מסויימים זה יכול להיות. אם השימוש באולפני ג"ג יימשך ברמה כזו או

אהרת, הרשות מוציאה על כך היום 2.5 מליון דולר לשנה. הלק גדול מהשימוש הזה ייחסך

כתוצאה מהמעבר, וזה יכול להיות חסכון נוסף.

העדפת רשות השידור היתה בתהילה, שהרשות תבחר

בקבלן. היא תיקה על עצמה את בחירת המממן, והיא תיבהר לאחר תכנון מפורט את הקבלן

שיבנה את המבנה על בסיס התכניות. כל נושא מימוש הנכסים, המימון וקבלת ההלוואות,

ייעשה על ידי הרשות באופן ישיר, ומצד שני רשות השידור תטיל על קבלן לבנות את

הנכס. הצעת האוצר היא שתיבחן עוד אופציה, והיא שאותו יזם יקה על עצמו גם את

המימון וגם את הנכסים כתמורה, הוא שיבנה את המבנים וימסור לרשות השידור את המפתח

כאשר יהיו מוכנים. הצעת האוצר אינה בבחינת התנייה.

זוהי אופציה הנראית לרשות יותר יקרה, משום שכרוכה בה פרמיית סיכון מסוימת.

יכול להיות שעלות המימון אצל אותו יזם, תהיה גבוהה יותר מאשר ברשות השידור. הנושא

הזה ייבחן רק לאחר המכרז. נוציא מכרז שתהיינה בו שתי האופציות, ולאחר שנראה את

תוצאותיו, נבחן איזו משתי האופציות עדיפה.

יש כאן משולש בלתי מובן: מצד אחד אומרים בבקשה, שהמדינה לא תשתתף בשום דבר,

מצד שני אומרים שהרשות לא תוכל להוציא כסף מתקציבה השוטף, ומצד שלישי יכול להיות

מחסור בביצוע הפרוייקט. כיצד כל זה מתיישב?

רשות השידור מתכננת לקבל הלוואת מימון בהיקף של 38.5 מליון דולר על פי

הנתונים הקיימים, אשר תוחזר במשך 20 שנה. מדובר בסידרת הלוואות שפרעונן יהיה במשך

כ-20 שנה. את ההלוואות האלה מתוכנן להחזיר מאותו סכום שייחסך כתוצאה מהמעבר

מתשלום שכר דירה, שיפוצים והוצאות אבטחה - בהיקף של 2.3 מליון דולר לשנה - לתשלום

ההחזרים בגין אווזה הלוואה.

באיזו ריבית תהיה ההלוואה?

5 אחוז לשנה.

מדוע לא תיקה את הכסף מהערבויות האמריקאיות, ל-30 שנה עם ייגרייסיי ל-10 שנים?

אנו לא פוסלים את האפשרות הזו.

אם כתוב כאן שהרשות לא תוכל לשעבד לצורך הפרוייקט הכנסות שוטפות, ואתה לוקח

הלוואות ומחזיר אותן מהכנסות שוטפות - האם אין בכך שיעבוד חלק מההכנסות השוטפות?

זו המרה של אותה הוצאה שוטפת הקיימת היום, אך בעוד 5 שנים לא תהיה קיימת. לכן

אנו יכולים לפנותה לצורך החזר ההלוואה.

הממשלה אל יכולה לחתום לכם על שטר פתוח, שמה שייחסר - היא תכסה. זה מה שיקרה

בסופו של דבר, אלא אם יעלו את האגרה.

ההשבחה, המוזכרת כאן בצורה מינורית, יכולה להוות שולי ביטחון רחבים מאד. בנין

החוטים מוערך היום כמבנה המשמש את הטלוויזיה. אם ישמש כשטח מסחרי, שוויו יכול

להיות גבוה פי שניים-שלושה. מדובר על עשרות מליוני דולרים.

על פי התחשיב כאן, העלות למטר מרובע היא כ-1100 דולר. אני אומר לכם שזה יעלה

לכם לפחות כפול.

זה כולל אולפנים שהם שטח גדול מאד ובלתי מחולק.

ביסודו של דבר, כאשר השלב הראשון ייצא עם תכנית מימון סגורה, נפנה על מערכת

הבנקאות. הדרך בה המערכת הבנקאית מממנת היום פרוייקטים בדרך של CONSTRUCTIONS

מרכיב הקרקע פלוס עלויות הבניה. המכרז יהיה מכרז

לקבלנים שונים, כלומר יהיה קיים אלמנט של תחרות שוק על תנאי המימון, או שהרשות

מימון עצמי של הפרוייקט וקבלת הלוואות מעבר לשלב הראשון.

זה נושא שיגיע בסופו של דבר להחלטה נוספת.

את התכנית הפיננסית אנו לא יכולים לבנות על אלמנט כלשהו של השבחה, לכן

התעלמנו מכך. לתשומת לבכם, הנכסים האלה הוערכו לפני 3 שנים ב-19 מליון דולר.

אמז, ב-3 השנים האהרונות הבאנו אותם בחשבון על פי ערך של 32 מליון דולר, למרות

שעליית ערך הנכסים היינה הרבה יותר גבוהה.

אנו לא מדברים כאן על שינוי התב"ע. עלתה כאן שאלה נוספת, באיזו מידה ייהנה

היזם מערכים של שינוי התב"ע, אם יקבל את שיטת המימון כפי שהוצגה כאן, כלומר אם

יקח את כל הנכסים ואת כל ההתחייבויות. צריך לזכור כי התב"ע של התכנית הזו אינה

ניתנת יותר לשינוי. יש בתב"ע אילוצים קיימים רבים: שימור הבנין ומגבלות נוספות

רבות. לא ייכנס לפרוייקט הזה יזם אשר ישנה את התב"ע, וייהנה מרווחי מימון נוספים,

מעבר לנכסים הקיימים כרגע בידי הרשות.

איני מאמין שניתן להבין את הפרוייקט הזה במסגרת דיון של שעה אחת. אני סבור

שפרוייקט בסדר גודל כזה, מחייב קיומה של ישיבה נוספת. בדרך כלל גוף ממשלתי שאינו

מקיים חשבון רווח והפסד, נוטה להיקלע באופן טבעי למצוקה תקציבית, ואת זאת ראינו



ברשות השידור בכמה גלגולים. ב-1985 עמדה הרשות על עברי פי פרות. לאחר שהוכנה לה

תכנית כלכלית גדולה, הצליחה להמריא איכשהו. לאהר מכן רצה שר החינוך יצחק נבון

לקהת ממנה כספים, ובסופו של דבר אכן העבירה הרשות כספים לממשלה.

אני סבור כי מחיקת החובות לרשות השידור צריכה להיות מותנית בתכנית הבראה.

השאלה היא אם יוכלו לעמוד במימון הקמת בנין רשות השידור ללא עזרה מקופת המדינה.

אם כן, איני רואה סיבה להתנגד לתכנית. אם לא כך הדבר, אין שום סיבה להיכנס

לתכנית. אנו צריכים להשתכנע כי לשם ביצוע התכניתלא תזדקק רשות השידור לאוצר

המדינה. אם לא נשתכנע, אבקש לדחות את ההצבעה פעם נוספת.

אנו נמצאים כאן, מדוע צריך לדחות את ההצבעה? היועצים הכלכליים שמעו את נימת

החשש, שמא עלול להיווצר מצב שהפרוייקט לא יעמוד בתחשיבים. היות והיועצים

הכלכליים מוכנים לחתום שהוא יעמוד בתחשיבים, אולי ירחיבו את ההסבר.

עלות הפרוייקט על פי הפרטים שהובאו בחשבון, לאחר שנבדקו על ידי מומחי האוצר

ועל ידי מומחי בניה - נערכה על פי תחשיבים שמרניים לחלוטין. המחירים אשר הובאו

בחשבון הרבה יותר גבוהים מאלה שאנו מעריכים בפועל. מדובר בבניית 2000 מ"ר של

מרוסנים ו-2800 מ"ר של מערכות מכוונות לאולפנים: סרטיות, תקליטיות ועוד.

אילו נמכרו נכסי הרשות היום, אין ספק שהיינו מקבלים סכום הגבוה פי שלושה ממה

שהוערך. לפחות לגבי מגרש אחד השייך לרשות, יש הצעה ספציפית שהמחיר לגביה גבוה פי

שלושה ממה שהוערך.

מדוע לא תאמר שהשווי מוערך בסכום איקס פלוס? מדוע רק איקס?

אי אפשר לשנות את השמאות כל פעם. נתונים נוספים הובאו בחשבון מצד המקורות:

אין לנו ספק שאם נסתכל רק על שכר הדירה כפי שהוצג כאן, מדובר במחירים של לפני 3

שנים. בינתיים השתנו המספרים כלפי מעלה. התוצאה היא שהחסכון המהוון בעלויות

השוטפות גבוה בהרבה מן המספרים הכתובים כאן, והובאו בחשבון מספרים נמוכים יותר,

כדי להיות בטוחים שסך כל המקורות יתאימו לסך כל השימושים. הערכת כולנו היא

שהפרוייקט הזה יהיה מאוזן. אם לא יהיה שינוי ביחס שבין הדולר למדד יוקר הבניה,

ואם לא תהיה קונייקטורה שלילית - הפרוייקט ישא את עצמו ואף ישאיר עודף.

ניגשנו לבחון את הפרוייקט הזה משתי נקודות מבט: מצד אחד להקטין ככל האפשר את

הסיכונים שבו, ומצד שני לוודא עד כמה שניתן שלא נזדקק למעורבות ממשלתית, לא

באמצעות התקציב ולא באמצעות ערבויות. כמו בן ביקשנו להבטיח שהתקציב השוטף של

הרשות לא ייפגע לאורך השנים הללו. בכל הנוגע להקטנת הסיכונים, הכנסנו מספר

ראשית, הקטנת היקף ההלוואות על ידי מימוש מוקדם ככל האפשר של כל הנכסים

המסחריים של הפרוייקט, במקום להשכירם על פני זמן. התכנית הראשו נה היתה, שחלק

מהשטחים המסחריים לא יימכרו אלא ישארו בידי הרשות ויושכרו לגורמים חיצוניים. כדי

להקטין את היקף ההלוואות הנדרש לצורך מימון הפרוייקט, דרשנו ששטחים אלה יימכרו

מראש, כדי להחליף הלוואה במימון, וזאת על מנת להקטין את הסיכון הפיננסי הכרוך

בפרוייקט.

נושא שני שהצענו הוא האופציה היזמית שמשמעותה להוריד חלק מפעילויות הפרוייקט

וחלק מהסיכונים, ולהעבירם לידי יזם חיצוני אשר יקח על עצמו גם את מימוש הנכסים

המתפנים בירושלים, על הסיכויים ועל הסיכונים הכרוכים בכך. מבחינת הרשות, זוהי



בעיה מסוימת. מצד אחד, אמנם נוטלים סיכונים, אך מצד שני יש בכך סיכוי ליהנות יותר

מהשבחה אפשרית. הרשות תוכל ליהנות מכך פחות. הועלה חשש שהיזמים הם שייהנו מהכפלה

או מהשלשה של הרווחים. את זאת אפשר לפתור על ידי מכרז נכון ליזם, כך שגם הרשות

תיהנה ממה שיקרה בשוק בעתיד.

דבר נוסף שהאופציה היזמית מאפשרת, הוא לקבל אינדיקציה מהיזמים לגבי הערכתם את

שווי השטחים שיימכרו. לאחר שתיבדקנה האופציה היזמית והאופציה הקבלנית, נכריע איזו

משתי האופציות תיבחר.

אני תמה על האופציה שנבחרה. יש כמה שאלות שלא קיבלתי עליהן מענה. איני מבין,

מדוע אתם צריכים לבנות בעיבורו של שטח אורבני בינוי, על כל הבעיות של פינוי

וגישה, שלא לדבר על הבעיות המשפטיות הכרוכות בבינוי באתר הזה. במקום ללכת לשטח

בתולי, שיש לו אופציות של התפתחות, אתם מכניסים עצמכם למיטה צרה. כמה זמן תוכלו

להסתפק בשטח המצומצם הזה? מדוע לא תקבלו את הצעתו של חבר הכנסת תיכון, לבחור שטח

גדול הנמצא בידי המדינה, כדי להקים עליו את הקריה שלכם?

הנחת היסוד שלכם היא שהבניה תסתיים ב-2ך מליון דולר, כולל רכישת הקרקע. אני

מסופק אם כך יהיה. אין שום בסיס להערכתכם שהבניה תעלה 1100 דולר למ"ר. אני חושש

שתגיעו לסכומים כפולים. גם ביצוע הפרוייקט תוך 5 שנים, אינו נראה לי פרק זמן

סביר. בסופו של דבר, יש הרבה סימני שאלה, גם ההערכה שתקבלו תמורת הנכסים סכומים

גבוהים יותר. מדוע לא תרשמו זאת בתחשיבים שלכם? אפשר היה להגיע אז להערכה הרבה

יותר מדוייקת. אם אתה בונה את התחשיב הכספי שלך על כך שתקבל תמורה גבוהה יותר בשל

ההשבחה ושינוי הייעוד, זה צריך להיות חלק אינטגרלי מהתכנית המונחת לפנינו.

נראה לי שאנו לא בשלים להחליט על סמך הנתונים המונחים לפנינו. אני סבור שהאתר

לא מתאים. לדעתי זו תהיה בכייה לדורות. יש הרבה שאלות הכרוכות גם בתכנית

התחבורתית. עדיין לא ברור שההקצאות התקציביות למימוש התכנית התחבורתית אכן

תינתנה. בעקבות ביצוע כל התכניות האלה, האם לא תתעוררנה בעיות תחבורה נוספות? מה

שייעשה תוך 5 שנים בתחום התחבורה, בקושי יפתור את הבעיות הקיימות היום.

היו"ר ג' גל;

אחד מחברי הכנסת שלא נמצא כאן, ניסה לשכנע אותי אתמול להתנגד למיקום רשות

השידור. אמרתי לו שאיני רואה את ועדת הכספים כגוף המוסמך להחליט בענין זה. אנו

לא פועלים כוועדה מקומית או כוועדה מחוזית.

זהו דיון שני בנושא זה. לפני כשלושת-רבעי שנה קיימנו דיון לגבי המיקום, וגם

אז נשאלו כל השאלות בנושא התחבורה. איני חושב שאם נקיים דיון נוסף, נשכיל יותר.

רשות השידור רואה חשיבות רבה במיקומו של הבנין בכניסה לעיר, קרוב למרכז העיר ולכל

המלונות שיהיו באזור.

כל אחד מאתנו יודע כי כאשר מתכננים פרוייקט כזה, קיימת סטיה מסוים בהערכת

ההוצאות, כולל מקורות ההכנסה. על אף כל ההסתייגויות שהושמעו כאן, אני חושב שמן

הראוי שנתמוך בכך, משום שאי אישור הפרוייקט אומר שהנושא לא ייפתר במהרה בימינו,

ורשות השידור תמשיך להיות מפוזרת כמו היום.

י' רווה;

אני רוצה להבהיר כמה נקודות עובדתיות שאולי לא היו ברורות, ואני מקווה

שלאחר מכן גם חבר הכנסת עלי יהיה בעד התכנית; הקרקע לבניית הפרוייקט היא קרקע

פנויה לחלוטין. היא רשומה בטאבו על שם עמותת שערי צדק, ורכשנו אווזה מכונס הנכסים

באמצעות ההוצאה לפועל. אם השלמת העסקה, הבעלות המלאה תעבור לרשות השידור. הבעלות

וזהיה רשומה בטאבו ב-100 אחוז, בניגוד לרוב הנכסים האחרים של הרשות. הכל מחכה רק

לאישור ועדת הכספים. זהו מצב נדיר, שבמרכז העיר קיים בנין פנוי לחלוטין.



ע' עלי ;

אין בעיה של שימור האתר?

התגברנו על כל הבעיות האלה. התכנית הספציפית הוגשה לוועדה המקומית ולוועדה

המחוזית.

האם העובדה שאתה קונה מאולץ, אינה מייקרת את המהיר?

אני לא קונה מאולץ. הבנין לשימור הוא בסך הכל 5 אחוז מהפרוייקט. 95 אחוז זה

מגרש פנוי וריק במרכז העיר. אם אני משווה את המהיר למהירו של הבנין הנבנה ממול,

שם המהיר גבוה פי שניים. כל העלויות נקבעו על סמך תכניות והערכות מהנדסים לעתיד,

לעומת זאת השווי נקבע נכון לעכשיו. השווי היום מספיק לכסות את ההוצאות.

מי קירשנבאום;

הלק גדול מהדברים שנאמרו כאן משקפים את ההרדות שליוו את הפרוייקט לפהות

בשנתיים האהרונות. הפרוייקט ההל עוד לפני 13 שנים, ורק ב-3 השנים האהרונות הוא

קיבל תאוצה. החרדות ליוו ועדיין מלוות אותנו. האם אני יכול לומר שאכן נעמוד בהרכה

שהפרוייקט יעלה 75 מליון דולר, בעוד 5. 7 או 10 שנים, כפי שאומר הבר הכנסת דן

תיכון? אנו לא יכולים לומר זאת. טיבם של פרוייקטים כאלה שהם מתנפהים. כל מה שאנו

יכולים לומר הוא שעשינו את כל מה שצריך לעשות: התקשרנו עם הגורמים הכי מוסמכים

והכי מקצועיים, עם הגורמים המעולים ביותר בכל התהומים, אם זה בתהום הפיננסי, אם

זה בתהום התכנון, אם זה בתהום הבניה הספציפית בירושלים ואם זה בתהום השבהת הקרקע

- והכל כדי להכין תכנית שמרנית להיום, למרות שאי אפשר לדעת אם תיהשב לקונסרבטיבית

גם בעוד 7 או10 שנים. אף פעם לא נגיע לבניה, אם לא נתהיל.

אני שותף לכל החרדות שהעלה כאן חבר הכנסת דן תיכון. נכון שמדובר בפרוייקט על

מגרש הנמצא בלב ירושלים. אנו ניגשים לכך בתחושת חרדה ושליהות. רשות השידור אינה

גוף בונה, אין לה נסיון בבנייה, ודאי לא בקנה מידה כזה. לכן אנו נעזרים בכל

הגורמים, ואיננו לוקחים על עצמנו אף החלטה בלעדית, מבלי לערב את הגורמים המוסמכים

ביותר, כולל אוצר המדינה.

יש חשיבות עצומה, דווקא נוכה כל מה שעומד לקרות בירושלים, להקים כאן מרכז

שידור ציבורי וממלכתי, והאירוניה היא עד כמה שאפשר במרכז העיר. כאשר נכנסתי

לתפקיד, בדקתי גם את ההלופות. נבדקו 30 חלופות שונות: לטרון, רמות, דרום

ירושלים ואזורי תעשיה כאלה ואהרים, ועל דעת כל המומחים הגיעו למסקנה שזו האופציה

הטובה ביותר. יכול להיות שגם היא לא מספיק טובה, אך היא הטובה ביותר.

יותר מקרית הממשלה ?

ביקשנו את קרית הממשלה.

גם קרית הממשלה עלתה לדיון.

אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד הקמת קרית רשות השידור - אישור מלווה, על פי

מכתבו של שר האוצר? מי נגד?

ה צ ב ע ה

רוב בעד

אין נגד

הבקשה אושרה, ואנחנו מאחלים לכם הצלחה. תבנו דבר לתפארת.

אני מבקש להודיע שלא השתתפתי בהצבעה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:50)