הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 522

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. לי בסיון התשנ"ה(28 ביוני 1995). שעה 00;09

ג' גל - היו"ר

מ' שטרית - מ"מ היוייר-

אי גולדשמידט

א"ח שאקי

די תיכון

מ"מ

א' ויינשטיין

ע' עלי

אי זייף - מנוזל המכס ומע"מ, משרד האוצר

די שמעוני, חי רובינשטיין, הי פרבר - אגף המכס ומע"מ, משרד האוצר

מי שחר, ר' אמיתי,

אי אזולאי, שי בהרי - לישכה ארצית, איגוד סוכני המכס

יועצת משפטית; אי שניידר

י ועצת כלכלית; ס י אלחנ נ י

מזכיר הו ועדה; אי קרשנר

קצרנית; ת' שפנייר

סדר-היום;

1) חוק סוכני המכס (תיקון מסי 2), התשנ"ה-1995.

2} חוק לתיקון פקודת המכס (מסי 14} (שינוי נוהל), התשנ"ה-1995.



חוק סוכני המכס (תיקון מסי 2), התשנ"ה-1995

רבותיי, לפנינו חוק חדש, חוק סוכני המכס (תיקון), התשנ"ה-1995, שהונח על

שולחן הכנסת ב-7 למרץ והופל ביד רמה כמה ימים לאחר מכן והוא מוחזר לדיון

בוועדה לאחר שבוודאי עבר קריאה ראשונה. אני מבקש ממר זייף לומר לנו האם יש

הבדל בין מה שאישרנו בעבר לבין מה שאתם מביאים בפנינו היום.

אי זי יף;

אדוני היו"ר, רק בשביל שנסתדר בין הכחול, הוורוד והלבן, אולי נבקש

מהיועצת המשפטית שתסביר לי כדי שאני אדע על מה אני מדבר.

עד כמה שהבנתי, הנוסח הכחול שהוגש מחדש הוא באותו נוסח של הכחול הקודם

ולכן למעשה אנחנו צריכים לומר שבכחול הזה כבר אושרו שינויים והם מופיעים בהצעה

הקודמת שבוטלה. ועדת הכספים, לדעתי, יכולה לקצר לעצמה את הדרך ולאשר פעם נוספת

את הנוסח הלבן שנמצא בפני הוועדה עכשיו והוא כבר אושר בזמנו בקריאה ראשונה. אם

יש לרשויות המכס תיקונים לנוסח הלבן, אז צריך לדון רק בהם. אני מבינה שיש

תיקון לסעיף 15 להצעה וכדאי להסתכל בנוסח הלבן.

מר שמעוני, אם הדיון הזה יישא אופי של שוק, הישיבה ננעלת. בכלל בא לי

לדחות את החוק הזה לעוד חצי שנה. לא אהבתי את מה שהליכוד עשה - מביאים אותי

לדיון על קידמה בבזק, איך משתמשים במיחשוב, וכשעושים דבר נפלא במכס אז עושים

במליאה תרגיל פרלמנטרי וזורקים את זה. גם אני יכול לעשות תרגילים. אנה שניידר,

תמשיכי בבקשה.

התיקון שמוצע לנוסח הלבן מתייחס לסעיף 1 בלבד, והוא סעיף 15 להצעה,

שמתייחס לסעיף 22 לחוק העיקרי, שמדבר על האחריות של סוכן מכס. בזמנו הוועדה

אישרה את סעיפים קטנים (א) ו-(ב): "(א) מבלי לגרוע מאחריותו של בעל הטובין

סוכן מכס חייב לבצע לגבי הטובין את כל הפעולות החלות על פי כל דין על מי שייפה

את כוחו לגביהם. (ב) סוכן מכס יישא באחריות אישית לתשלום כל המיסים המוטלים על

יבוא ויצוא טובין, אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי סוכן המכס סייע לאחר להשתמט

מתשלום מיסים כאמור". יש עכשיו הצעה להוסיף שתי פסקאות נוספות.

עוד לפני כן, אם אפשר, ברשותך אדוני היו"ר, לשאול שאלה לגבי 22(ב}: "אם

הוכח להנחת דעתו של המנהל", זאת אומרת מנהל המכס ולא שלוחו.

בזמנו אני נתתי לך חוות דעת שלדעתי אין צורך להכניס באופן ספציפי סעיף

האומר שהמנהל לא יוכל לאצול את סמכותו, כי גם בנוסח הקיים זה אפשרי. יש כאן

בכל זאת הצעה של המכס להוסיף פיסקה (ג): "סמכות המנהל לפי סעיף קטן (ב) אינה

ניתנת להאצלה". אין לי התנגדות לזה, אני רואה בזה אולי חגורה נוספת לשלייקעס

וחיזוק, אבל אם יש רצון שזה יהיה כתוב במפורש, אני לא חושבת שצריכה להיות



התנגדות לכך. אז זה תיקון אחד. תיקון שני הוא הוספת פיסקה (ד): "הוגש ערעור על

הרולטה המנהל לפי סעיף קטן (ב), רשאי סוכן המכס שלא לשלם את הסכום שהוטל עליו

עד למתן פסק הדין בערעור".

היו"ר גי גל;

תודה. אני מבין שיש פה משלחות. אתם בוודאי מביאים בחשבון שפעם אחת כבר

הופעתם, אבל הבמה לרשותכם.

מ' שחר;

ובכן, זה מקובל עלינו. ישבנו עם מנהל המכס והגענו ביחד לנוסח הזה. אנחנו

מבקשים גם מחה"כ ויינשטיין לאשר את זה, שלא יתנגד.

אני רואה שאף אחד מהחברים האחרים לא רוצה להוסיף. בזה תמו הדברים שלכם.

עכשיו נמשיך, כמנהגנו, לדון שלא בנוכחות המשלחות.

א' ש ניידר;

אני הייתי מציעה שבנוסח שהונח כאן, במקום: "עד למתן פסק הדין בערעור",

יהיה כתוב; "פסק דין סופי בערעור". יכול להיות מצב שיוגש אחר-כך ערעור לבית

המשפט העליון, ואין סיבה שזה לא יהיה עד למתן פסק הדין הסופי.

היו"ר גי גל;

חה"כ ויינשטיין, יש לך הערות?

א' ויינשטיין;

לא.

היו"ר גי גל;

רבותיי, מי בעד להוסיף את התיקון כפי שהוקרא על-ידי אנה שניידר ולהעביר

את זה לקריאה שנייה ושלישית?

הצבעה. 2 בעד. אין נגד.

היו"ר גי גל;

ובכן, חוק סוכני המכס (תיקון) אושר, ואנחנו עוברים לנושא הבא.

די תיכון;

רגע, רגע, אדוני, עם כל הכבוד לך, יש עוד נוהל, פרוצדורה. הממשלה נפלה עם

העניין הזה, נתחיל לקרוא את זה.

היו"ר גי גל;

הה"כ תיכון, אני מצטער, אתה איחרת ואני הצבעתי. אנחנו עוברים לנושא הבא.

די תיכון;

לא, אתה לא הצבעת.

אנחנו עוברים לנושא הבא.

אתה לא הצבעת, אדוני. אני מבקש רוויזיה.

תהיה רוויזיה ביום שני בשעה 12:00.

ואני מודיע לך שאתה לא הצבעת, וחבל. אם כך, מעכשיו נתחיל על פי

הפרוצדורה. יש גבול לעניין הזה. עם כל הכבוד לך, אתה רק יושב-ראש, לא יותר

מזה.



חוק לתיקון פקודת המכס (מסי 14) (שינוי נוהל). התשנ"ה-1995

אנחנו עוברים לחוק לתיקון פקודת המכס (מסי14). גם כאן יש אותה בעיה -

זאת אומרת, הוגש נוסח כחול פעם נוספת, והנוסח הלבן שלפנינו זה הלבן שאושר עם

השינויים שהתקבלו בזמנו בדיונים של הוועדה, עד כמה שאני מבינה, כאן אין שום

הצעה לתיקון. לכן אנחנו למעשה נמצאים במצב שהנוסח הלבן שנמצא בפני הוועדה זה

הנוסח שאושר בזמנו.

היו"ר גי גל;

אני מבין שכאן אין משלחות.

אין.

חברים, יש הערות?

אני מבקש לקרוא את החוק.

בבקשה, אנה שניידר, תקראי את החוק.

זה חוק שהוגש בשעתו ונפל.

מה שנפל זה הנוסח הלבן.

אבל אין בו שינויים לעומת הנוסח הכחול. אני קוראת: "1. בסעיף 1 לפקודת

המכס (להלן - הפקודה)" - סעיף 1 זה סעיף ההגדרות - "(1) בהגדרת 'מחסן רשוי',

במקום 'ללא תשלום מכסי יבוא יעד לשחרורם מפיקוח רשות המכס כאמור בסעיף 14;'."

מה ההבדל בין מה שהיה? למה את צריכה את התיקון?

אנה שניידר, תגמרי לקרוא את כל סעיף 1, ואחר-כך אם תהיינה שאלות, יוכלו

לשאול.

"(2) במקום הגדרת 'תעודות' יבוא: "'תעודות' - מסמכים מכל סוג, לרבות

פנקסים, פלטי מחשב וכן כל מידע האגור במחשב או במאגרי מידע;"."

יש שאלות?

כן. אני רוצה להבין מה ההבדל בין ההגדרה למחסן רשוי בחוק הראשוני, כנ"ל

לגבי תעודות - מדוע את נזקקת לפירוט נוסף? מה ההבדל בין שתי ההגדרות? מדוע

במשך 47 שנים זה היה טוב ופתאום ההגדרות של "מהסן רשוי" ו"תעודות" אינן טובות?

החברים בוודאי שכחו מה נאמר בדיון הקודם. אריה זייף, אני מציע שתיתן

סקירה כללית על מטרת החוק הזה.

החוק הזה קשור לחוק הקודם שאושר, למרות שאלו שני חוקים נפרדים, והוא

בעקבות שינוי מהותי שקרה במכס החל ממרץ השנה שעברה. המכס עבר לשיטת מיחשוב

שהיא המודרנית ביותר שקיימת בארץ ובעולם. מערכת המיחשוב שפותחה במדינת ישראל

על-ידי חברות ישראליות, מאפשרת היום לשחרר שחרורים מהמכס, הן בנמלים והן

במחסני רשוי ללא התמונות שכל אחד מכיר - שצריכים לבוא או היבואנים או נציגיהם,

סוכני המכס או עמילי המכס, לתחנת המכס, לעבור את שיטת החותמות הידועה, ללכת

לבנק ולשלם ואחר כך לקבל את ה-pass gate ולשחרר. אנחנו עובדים היום במערכת

מיחשוב שמחברת את סוכן המכס - ובמקרים של היבואנים הגדולים כמו יבואני הרכב,

גם את היבואנים - עם תחנת המכס, עם הבנק. היום סוכן המכס מקליד במשרדו את

הרשומון, את הנתונים, הם נקלטים אצלנו במחשב, הוא מחויב אוטומטית בבנק, משולם

בבנק, ואם אין בעיה מיוחדת תוך שבע דקות הוא מקבל את pass gate-n, הולך ומשחרר

את הסחורח. אם מדברים היום הרבה על טכנולוגיה ועל שנות ה-2000 ועל מערכות

מתקדמות, המכס היה בין הגופים - בוודאי הממשלתיים אבל אני חושב שלא רק

הממשלתיים - שעשה את זה. זה לא היה קל, כי זה מחייב את כל נציגי המכס ואת

מחסני הרשוי לעבור במקביל למודרניזציה. מי שלא נמצא במערכת הזאת, מפגר אחרינו.

יחד עם זאת, המערכת הזאת נותנת גם מנגנונים שנמצאים בתוך המערכת כדי לטפל

במקרים של טעויות, של הברחות, של סיכונים. כל הדברים האלה נמצאים בתוך המערכת

המתוחכמת.

זה מחייב אותנו לעשות שינויים משמעותיים בחוק. קודם כל, פקודת המחסנים

(רישוי) היא ישנה מאוד ואין שום ספק שצריך לשנות אותה אחרי 37 שנה.

מה זה מחסן רשוי, מי יכול לקבל רישוי כזה?

חה"כ תיכון, תן לאריה זייף לגמור את הסקירה הכללית. לאחר מכן תוכל לשאול

שאלות.

השינויים האלה מחוייבי המציאות, כי אנחנו רוצים לעבור לשיטה שהיבואן מבצע

את השחרור ממשרדו ולא בא אלינו עם המסמכים. אם עד היום התעודות היו סוג מסוים

של מסמכים שהיבואן או עמיל המכס היה מגיע איתם והיה מקבל את האישורים ואת

החותמות, היום אנחנו צריכים להכיר בפלט המחשב או באינפורמציה אחרת שהועברה דרך

מאגרי מידע. דרך אגב, אני חושב שבמידה והחוק הזה יאושר, אני יכול לומר בגאווה

שאנחנו חדשניים, לפחות בארץ, במהלך הזה כי אנחנו ניקח דברים שעובדים במחשב;

אנחנו צריכים את החוק כי במקרה של עבירות הם יהוו לנו אסמכתא בבית משפט להגשת

אישומים, לטיפולים שונים, דבר שהיום אנחנו לא יכולים לעשות. לכן, יש לאשר את

התיקון הזה לגבי מחסני הרשוי, כי הם זרוע - יש פעילות אחת שנעשית בנמלים ובבית



המכס ויש פעילות אחרת שנעשית במחסני הרשוי, מה שנקרא בשפה הידועה "בונדדים"

שנמצאים מחוץ לשטרו הנמל; אלו שטהים מוכרזים על-ידי המכס על פי כללים; אני לא

יודע אם הבאנו לכאן את הכלל כולו, ולא דנו פה בכללי הרישוי של מחסן הרשו י

עצמו, אבל ישנם -

די תיכון;

אני רוצה לדעת מה ההגדרה של מחסן רשוי - למי אתה נותן ולמי אתה לא נותן?

אי זייף;

יש כללים מדויקים לגבי מחסן רשוי, מרחקו מהשדה, מספר המטר המרובעים שלו,

מה הכללים, הגדר שצריכה להקיף אותו, לאלו סחורות מותר להיות בתוך המחסן ביחד,

אלו סחורות צריכות להיות מופרדות - היו לנו כל מיני הפרדות שנבעו מהיסטוריה,

והחוק חזה גם מתקן - מחסני רשוי לרכב ומחסני רשוי למטענים בתפזורת; כללים

שונים ומשונים. במסגרת המודרניזציה איחדנו את הכל, הכללים הם ברורים, הם גם

עמדו בבית המשפט בזמנו, אנחנו פועלים אך ורק לפי הכללים, אבל אני מוכרח לומר

שלאור גידול הסחר במדינת ישראל, גידול היבוא וגידול היצוא במדינת ישראל, אנחנו

די בעד הקמתם של מחסני רשוי על-ידי מי שעומד בכללים. חייב להיות ברור שמחסן

רשוי הוא נאמן של המכס. בניגוד לשער הנמל, סחורות שנמצאות במחסן רשוי לא

משולמים עליהן מיסים, משולמים עליהן מיסים רק כאשר הן משוחררות ממחסן הרשוי.

כלומר, אותן החברות צריכות לעבור בדיקה רצינית, כי אחרת הן בעצם מקבלות אצלנו

סחורה ללא מיסים ואם הן לא יהיו רציניות, אנחנו יכולים לאבד את זה. לכן אנחנו

חייבים להכניס את השינוי הזה, כדי שהחוק יתאים למודרניזציה שהכנסנו במכס,

שמשפרת ומביאה להקלה גדולה מאוד בסחר של מדינת ישראל, ביבוא וביצוא. זה באופן

כללי.

די תיכון;

אני מבקש לקבל תשובות לשאלותיי.

היו"ר ג' גל;

בבקשה, תשאל וישיבו לך.

די תיכון;

נדמה לי שאני שאלתי, ואתה הפסקת אותי. אני שאלתי פעם אחת, אני מבקש לקבל

תשובות.

אי זייף;

לשאלה אחת נתתי תשובה, לגבי התעודות.

די תיכון;

לא נתת כלום. נתת סקירה כללית.

אי זייף;

אמרתי ואני אומר שוב - פיסקה 2: "תעודות", חייבים להכניס את המושגים -

די תיכון;

מה ההבדל? מדוע ההגדרה של תעודות בחוק העיקרי איננה מספקת.

אי זייף;

כי היא לא כוללת פלטי מחשב ומידע האגור במחשב או במאגרי מידע.



די תיכון;

איפה זה כתוב?

תסתכל בסעיף 1 בחוק העיקרי - "תעודות", כתוב רק לרבות פנקסים. מכאן שזה

רק מסמכים. עכשיו, כשאנחנו רוצים שזה יכלול גם פלטי מחשב, אז היה צריך לתקן את

ההגדרה של "תעודות".

למה? אני לא חושב. אני חושב שייתעודות לרבות פנקסים" זה יותר טוב מההגדרה

החדשה שלך - "מסמכים מכל סוג, לרבות פנקסים, פלטי מחשב" וכוי. זה ברור.

פנקסים לא מאפשרים לנו לשחרר במחשב. כל היבואנים יחוייבו לבוא בחזרה לבית

המכס בלוד ובאשדוד עם הניירות, לעבור את הפקידים עם החותמות כי אלו הפנקסים.

אנחנו מבקשים לאפשר לנו לשחרר סחורה במחשב, להקל.

תסביר לי איך ישחררו במחשב.

משחררים במחשב. יושב עמיל המכס במשרדו בתל-אביב, מחובר למערכת מיחשוב.

הוא מבצע את השחרור עבור היבואן. הוא יושב ומקליד במחשב את כל הפרטים של

הרשומון, זה נקלט במחשב אצלנו, בבית המכס הרלוונטי לאותה סחורה - נניח בלוד.

בלוד, אוטומטית - אם אין בעיות, אם עמיל המכס לא מסומן כחשוד בעבירה או משהו

כזה; זה נקרא אצלנו תהליך די, התהליך המהיר - נעשה לו מיד החיוב של החשבון,

חשבונו בבנק מחויב מיידית. קודם הוא היה צריך לבוא וללכת לבנק עם ציקים; עכשיו

אחרי שבע דקות שהמחשב עושה את הפעילויות שהוא צריך לעשות, הוא מקבל אישור

במחשב שלו בתל-אביב שהסחורה הזאת משוחררת, הוא מקבל gate pass והוא יכול ללכת

ישר ללוד, לממ"ן, לשחרר את הסחורה. הוא לא צריך לבוא לבית המכס.

האם עמיל המכס צריך למסור לך את מספר החשבון שלו ואת היתרה?

זה הוא עושה כשהוא נכנס למערכת, רק פעם אחת. כשעמיל המכס מתחבר למערכת

הזאת -

זאת אומרת, יהיה עמיל מכס שיתחבר ויהיה עמיל מכס שלא יתחבר?

עמילי המכס כולם, בהחלטה של הארגון שלהם - הם היו פה; הם נמצאים פה בחוץ

ואפשר להזמין אותם - התחברו, קיבלו סיוע. כדי לייעל את העבודה, היה כדאי להם

להתחבר למערכת והם מחוברים היום. זה עובד כבר שנה.

זה עובד שנה? וכמה התחברו?

כולם, אין לנו בעיות.

ובמקום לבוא אליך ולשחרר במקום -

אי זייף;

ולבזבז חצי יום -

די תיכון;

עכשיו הוא מקבל את האישור כעבור שבע דקות -

אי זייף;

והמשאית הולכת לממ"ן, למכס או למחסן הרשו י ולוקחת את הסחורה. הוא לא מגיע

בכלל לבית המכס.

די תיכון;

מה קורה לאזרח הקטן? גם האזרח הקטן יוכל לעשות זאת?

אי זי יף;

האזרח הקטן בא לבית המכס.

די תיכון;

זאת אומרת, את האזרח הקטן אתה ממשיך לטרטר.

אי זייף;

למה מטרטר?

די תיכון;

היית פעם אזרח קטן ועמדת בתור?

אי זי יף;

אני עמדתי בתור, והאזרח הקטן לא מטורטר. אנחנו משפרים את המערכת.

די תיכון;

למה שלא תאפשר זאת גם לאזרחים קטנים? מדוע שאני לא אוכל לצלצל אליך ואתה

תיתן לי את פרטי המחשב שלך, אני אתקתק את הכל ואתה תשחרר אותי גם כן?

אי זי יף;

ואיך תשלם לי?

די תיכון;

אני אתן לך את מספר החשבון שלי ותקבל אישור.

אי זי יף;

מניין אני יודע מה מספר החשבון שלך? עמיל מכס זה מוסד שהוא נאמן של

המדינה, הוא מקבל אישור שהוא יכול לשמש כעמיל מכס, אנחנו בודקים אותו, אנחנו

יודעים מיהו. לעמיל מכס יש חשבון בנק שדרכו אנחנו עובדים, אנחנו יודעים מהו,

הוא נאמן של המדינה. אני צריך לדאוג שלא ירמו את המדינה.

מה שאתה עושה הוא אדיר, אבל מה קורה עם האזרחים הקטנים שכל יום מטורטרים.

הם לא נחשבים אצלך? למה בקו האדום לוקח עשרים דקות עד שמשלמים?

אף אזרח קטן לא מטורטר במדינת ישראל ואנחנו שיפרנו את היצוא ואת היבוא של

מדינת ישראל, על-ידי זה שאפשר במקום לטרטר את היבואנים ואת אלה שצריכים חלקי

חילוף ואת אלה שצריכים ציוד ואת אלה שצריכים תשומות - במקום לטרטר אותם בבית

המכס עם עשרות עובדים ופקידים וחתימות, היום משחררים דרך המחשב.

אז למה אתה לא עושה את זה ל-5.5 מיליון אנשים מלבד מאה עמילי המכס?

קודם כל, שיפרתי בצורה משמעותית. זה הוריד את התור בבית המכס, הוריד את

העומס, ואז האזרח הקטן שבא - אם זה היה צריך לקחת לו חצי יום, לוקח לו עכשיו

רבע שעה. זה שיפור גדול מאוד גם לאזרח הקטן.

תסביר לי איך. כי עמילי המכס לא באים?

כן, פעם כולם, מאות, היו באים כל יום. כל הפעולות היו נעשות כמו לפני 47

שנה בבית המכס -

שוק העבדים. אתה זוכר את שוק העבדים שהיה שם.

אז מגיע לנו יישר כוח - שוק העבדים לא קיים היום, כי התור ירד. גם

הפעילות בבנק - היה בנק בבית המכס בלוד, הפעילות שלו ירדה ב-^80, כי כל

היבואנים לא צריכים לבוא.

היבואנים הגדולים תמיד יסתדרו.

אני מדבר על כל יבואן.

ואני שואל מה קורה עם האזרח הקטן. אם אני אבוא היום למכס וארצה לשחרר

מכשיר טלוויזיה.

אריה זייף, יש עוד אנשים שרוצים רשות דיבור. תן לחהייכ תיכון לסיים, אחר-

כך נשמע את חה"כ שאקי ואחר כך תשיב. חה"כ תיכון, סיימת?

לא, אתה הפסקת אותי באמצע.

אני עוני;.

לא, אתה לא עונה עכשיו. קודם נשמע את השאלות של כולם ואחר-כך תשיב.חה"כ

תיכון, התחלת לשאול. תגמור את השאלה שלך, ואחר-כך נשמע גם את חה"כ שאקי.

מה קורה לאדם הקטן? כמה אזרחים קטנים שהם לא עמילי מכס מתדפקים מדי יום

ביומו על דלפקי תחנת המכס בלוד, לא כולל עמילי מכס, וכמה זמן בממוצע לוקח לאדם

כדי לשחרר את הטובין?

יש כאן הגדרה של מחסן רשוי. אני רוצה להבין כמה מחסני רשוי ישנם בארץ? מה

הם הכללים שעל פיהם אתם מחלקים תעודות ומאפשרים להקים מחסן רשוי? אני לא מבין

מדוע ההגדרה שהיתה טובה במשך 47 שנים משתנה, ובמקום "ללא תשלום מכס" יבוא "עד

לשחרורם מפיקוח רשות המכס כאמור בסעיף 14". אני חושב שדווקא ההגדרה שאותה אתה

רוצה לשנות היא יותר טובה מההגדרה החדשה, כי מה זה מחסן רשוי? אתה הרי לא נמצא

בכל מחסן רשוי כל הזמן, ולכן אני מציע להשאיר בהגדרה את המילים "ללא תשלום

מכס". אני חושב שזה יותר מדויק מאשר מה שאתה מציע.

אני רוצה לשאול האם אזרח ללא עמיל מכס יש לו גם כן דרך להתקשר אתכם,

להבטיח לכם שהחיוב בחשבונו בבנק מחייב אותו, נניח שאתם מקבלים אישור מהבנק.

האם יש הכרח שזה יהיה עמיל מכס או שיכול אדם שאיננו נזקק לשירותי עמיל מכס

להשיג אותן ההקלות אם הוא מבטיח את כל השאר? דהיינו, שאפשר לחייב אותו בבנק,

הוא נותן את החשבון שלו בבנק, יודעים שחשבונו הוא לא במינוס, אפשר לסמוך שזה

ישולם וכו'? או שמא זה מיוחד ומיועד רק לעמילי מכס?

אריה זייף, תשיב בבקשה.

חה"כ שאקי, זה בערך כמו שתגיד: 'אם מישהו הולך לבית המשפט -

קודם חה"כ דן תיכון שאל. יש כאן סדר.

התשובה שאני עונה עכשיו היא בחלקה גם לשאלתו של חה"כ תיכון. אני חייב

להיות ברור לחה"כ שאקי. בשחרור ממכס מדובר בעניינים כספיים כבדים מאוד -

דורשים הערכה, סיווג, איזה מוצר, בכמה כסף הוא מוערך. את זה יכולים לעשות רק

אנשי מקצוע. זה בערך כמו שתאמר לי: 'אם מישהו יגיד שהוא יודע לדבר טוב, אז

אולי יתנו לו להופיע בבית המשפט במקום עורך-דין?'. אבל צריך עורך-דין בשביל

להופיע בבית משפט.

לא. הדוגמא הזאת היא לא טובה, אל תסתבך.

בבית המשפט אדם יכול לייצג את עצמו.

הוא יכול להופיע בבית המשפט ללא עורך-דין, אבל מצבו יהיה הרבה יותר קשה.

כנ"ל יכול לבוא מישהו ולשחרר ללא עמיל מכס, אבל מצבו יהיה יותר קשה. למה?

לשהרור ממכס יש משמעות - צריך לסווג את המוצר, להעריך אותו; צריך לבדוק,

בדוגמא שנתת של טלוויזיה, אם היא יובאה ממלזיה, אסור לייבא אותה.

למה אסור לייבא אותה?

אי זייף;

כי היא ארץ אסורה מיבוא לפי הרווקים. זה לא הדיון עכשיו, אפשר לקיים דיון

אחר על מדיניות היבוא.

די תיכון;

אנחנו מדברים על מכס, על פקודת המכס.

אי זייף;

אז אני עונה, תן לי לגמור משפט שלם. לפעולת השחרור יש מורכבות מסוימת,

שבעל המקצוע שתפקידו להקל עליה הוא עמיל המכס. לכן אנחנו רואים שכאשר יש בדואר

חבילות בתל-אביב חבילה של 500 דולר שמגיע למישהו, אפילו לאזרח, אז הוא לוקה

עמיל מכס, משלם לו סכום כסף מסוים והוא עושה לו את כל הפעולה - משחרר לו את

החבילה, מביא לו, הולך לבית המכס, מסווג לו. זו פעולה מאוד מורכבת ומסובכת.

באופן עקרוני רוב היבוא המסחרי - גם של אנשים פרטיים - מבוצע על-ידי עמילי

מכס, שהם אנשי המקצוע, הם יודעים, הם מכירים את הנושא, ובמודרניזציה שהכנסנו

אפשר לעשות את זה עכשיו paper less. אני כל הזמן אומר את זה, כי אני גאה בזה;

באים לפה מכל העולם ועומדים פעורי פה. אני שמח שגם חברי ועדת הכספים ביקרו

בלוד וראו את העבודה הזאת ואיך זה עובד.

היו"ר גי גל;

מאוד התרשמנו.

אי זייף;

זו באמת הקידמה במלואה. זו הסיבה שבאנו, כי כדי לפעול כך חייבים לעשות

שינויים בחוק. אפשר לעשות זאת בשבע דקות - גם האזרח הפרטי דרך עמיל המכס.

כאשר אזרח פרטי מקבל טובין - מאחר והוא לא יודע לסווג והוא לא יודע לעשות

את כל הפעילויות - ברור שהוא חייב לבוא פיזית לבית המכס, הוא עושה את כל

הפעילויות פיזית בבית המכס ומשלם. עמיל המכס שהופך לעמיל מכס שלנו ומקבל

נאמנות על מאות מיליוני דולרים של משלם המיסים, הוא נאמן שלנו.

די תיכון;

מה הוא מקבל? איזו נאמנות הוא מקבל?

אי זי יף;

עצם זה שהוא ממלא את המסמכים -



די תיכון;

כדי למלא מסמכים, הוא צריך להיות נאמן שלך?

אי זייף;

כן, כי אנחנו מקבלים את המילוי שלו כנאמן, אנחנו לא בודקים אותו. הוא

נאמן שלי.

זה כמו שאני ממלא את הדו"ה שלי למס הכנסה, אז אני נאמן של מס הכנסה.

לא, עמיל מכס מקבל הכשרה, הוא מקבל אישור של מנהל המכס -

זה כמו רואה-חשבון שממלא בשבילך את הדו"ח למס הכנסה.

בדיוק, ובשביל זה גם רצינו לעגן את זה בחוק, שלא כל אחד יוכל. זה שימוש

במאות מיליוני של כספי המדינה. ברגע שהוא מסווג, ברגע שהוא מעריך, ברגע שהוא

אומר: המוצר הזה ערכו במיסוי 10 שקלים -

אבל אתם לא עושים לפעמים ביקורת?

כן, אבל באופן עקרוני המסות הגדולות - 90% - זה בנאמנות. כלומר, אם עמיל

יהמס על זה הוא 10 שקלים', אנחנו מקבלים זאת. לכן הוא חייב להיות

גם מקצוען, גם נאמן וגם אנחנו בודקים את יכולתו, כי ברגע שהוא מחויב אוטומטית

בבנק, אנהנו צריכים לדעת שהכסף ישולם, כי אם חיוב של מישהו לא ישולם, נשלול לו

את הרישיון. זה כמו כל מקצוע ברישוי.

נניח שאני אזרח, רוצה לשחרר בעצמי. מה ההבדל?

אני מבקש לסיים. לכן פעילויות ברמה כזאת שנעשות במדינה, נעשות כדי להקל

ולייעל את הסחר ולחסוך עלויות בסחר, ביבוא וביצוא של מדינת ישראל. אי אפשר לתת

מאה אחוז פתרונות כך שאם מישהו מביא טלוויזיה, הוא יוכל לשחרר אותה דרך ה-pc

שלו בבית. יכול להיות שנגיע לזה. מה שעשינו, ואני לפחות חושב שמגיע לנו יישר

כוח על כך - אם עד לפני חודשיים אפשר היה לשחרר בדואר חבילות בלוד חבילות עד

100 דולר והיתר היו צריכים לרוץ לבית המכס ביפו (אני מדבר על האזרח הקטן) עם

עמילי מכס ולחזור ליד אליהו, הגדלנו את סכום החבילה ל-1,000 דולר כדי להקל על

האזרח הקטן. הוא יכול לשחרר חבילה עד 1,000 דולר בלי לעבור את כל הפרוצדורה

והבדיקה, וזה סיכון גדול בשבילנו כי הוא יכול להביא יבוא של 10,000 דולר בעשר

חבילות.

מה הסיכון?



א' זייף;

ברגע שזה יבוא מסחרי, אתה מקבל תעודת מקור מאושרת עם חותמת של יבואן. אבל

פח מדובר על משחו שאדם פרטי מקבל בדואר - בזמנו ההיגיון עד 100 דולר חיח שכאשר

מישהו מביא מוצר עד 100 דולר, הסיבון הוא לא גדול ואנחנו היינו מעריכים אם זה

חייב במיסוי -

עד 100 דולר הוא היה פטור בכלל.

אי זייף;

לא. מי שמביא אישית, פטור עד סכום מסוים, אבל פה אנחנו מדברים על משלוח

בדואר חבילות. ב-100 דולר יש לפעמים דברים שחייבים במיסוי, אבל על 100 דולר

המיסוי הוא לא גדול. עכשיו, כשאתה מגדיל את זה ל-1,000 דולר אז אפשר כבר

להשתמש בזה ליבוא מסחרי. אם מישהו קונה טקסטיל ב-900 דולר, הוא יכול לשחרר את

זה בדואר חבילות ולא בממ"ן.

והוא צריך לשלם מכס?

אי זי יף;

צריך לשלם מכס, אבל הביקורת והבדיקה היא ברמה אחרת. עכשיו הגדלנו את

הסכום ל-1,000 כדי להקל על האזרח הקטן ואני חושב שעשינו משהו טוב.

זה בנוי על הצהרה של האזרח?

אי זי יף;

כן, הצהרה עם ניירות שמגיעים שהם לא כמו ביבוא מסודר, אבל הלכנו לקראת

האזרחים. אנחנו מכס מאוד ליברלי בזמן האחרון, מקילים איפה שאפשר.

א' גולדשמידט;

אז מה החשש? שאם זה עד 1,000 דולר, הוא יכול לקבל עשר חבילות של 1,000

דולר?

א' זייף;

כן, ולעשות עסק טוב. אבל אנחנו מיחשבנו, אנחנו בודקים.

א' גולדשמידט;

אתם רואים אם יש אזרח שהשם שלו מופיע כמה פעמים -

אי זי יף;

איך אפשר לראות בתוך עשרות אלפי חבילות? יש לנו מגבלות, אבל חסיכון כדאי

כדי להקל על האזרחים. כנ"ל במערכת הממוחשבת. כוונתה של המערכת הממוחשבת להקל

על היבוא והיצוא של מדינת ישראל, על התעשייה בעיקר, על היבואנים, והיא הצליחה.

זו הצלחה -

די תיכון;

אתה מטפח את עמילי המכס.

זו הצלחה פנטסטית, ואני אומר לכם שזו היתה הצלחה כי המערכות לא יכלו

לעבוד במקביל. את המערכת הישנה, שעבדה בתיקונים במשך 47 שנה, היה צריך לסגור

ב-12:00 בלילה ולפתוח את ההדשה. אם המערכת החדשה לא היתה עובדת - והיא מערכת

חדישה ומודרנית - כל היבוא והיצוא של מדינת ישראל היה נתקע. ב-6 במרץ 1994

נעשתה הפעולה בהצלחה מדהימה וזה עובד היום. הבעיה היא שזה לא מעוגן בחוק, ואם

הכנסת לא תאשר את זה, הרי זה לוקה בחסר - היום אנחנו עובדים לפי החוק, אבל

מסרבלים את החיים של היבואנים. אנחנו אומרים להם להביא אחרי יום-יומיים את

המסמכים שיהיו אצלנו, כי הסרט, ה-paper less, לא יהיה קביל בבית משפט. לכן

אנחנו ממשיכים לטרטר. על-ידי אישור החוק והפיכתו לחוק מודרני, אנחנו רוצים

להתאים את עצמנו לשנות האלפיים.

זאת אומרת, שלושה חודשים האנשים מטורטרים בגלל שלא העברנו את החוק.

כן, אבל הם לא מטורטרים ביבוא, את השבע דקות שחרור הם מקבלים, רק הם באים

יום-יומיים אחרי זה.

חה"כ גולדשמידט, אני מציע לך לא לחזור על הטיעון הזה.

אני מסיק את המסקנה.

אז במקום לטרטר את האזרחים, היית צריך לשבת במליאה כשזה נדון ולא לבוא

בטענות אחר כך.

אני חושב שאישור החוק הזה הוא סמל הקידמה בשירות הממשלתי וצריך לתת לנו

לפחות את הקרדיט - אני כבר לא מדבר על היישר כוח - לרוץ עם זה קדימה, כי מערכת

כזאת מודרנית כמו שהפעלנו במכס בשנה האחרונה באמת לא אופיינית לשירות הממשלתי.

זה מה שיש לי להגיד.

יש עוד שאלות?

לא ענו על השאלות שלי.

אני מבקש לדעת - הרי כל המערכת הזאת עובדת מול עמילי מכס.

ומול היבואנים.

מה זה יבואנים? נניח שאני יבואן ולא עמיל מכס. מותר לי להשתמש בה?

התשובה היא כן.

די תיכון;

איך תדע -

אני אתן לך אישור שאתה שייך למערכת שלי.

אני מבקש לדעת - ראשית, האם המערכת שם ערוכה ומוכנה ומותאמת לכל השינויים

שאתם מדברים עליהם?

חה"כ עלי, אני רוצה להסב את תשומת ליבך לדברים שאמרנו בהתהלה, ואולי גם

החברים האחרים לא יודעים אז אני אסבר גם את אוזנם - החוק הזה נידון בוועדה

ועבר פה אחד לאחר דיון לאורך ולרוחב, שמענו את המשלחות, והוא הופל במליאה

והוחזר לכאן. עד עכשיו שמעתי הסברים שהוא הופל כי האופוזיציה לא צריכה להעביר

חוקים כשהקואליציה לא נמצאת במליאה. אני באתי וטענתי, בעיקר בדיון שחה"כ מיכאל

איתן אירגן שלשום בבזק - היינו בבזק ביום ראשון ושם ראינו מה אפשר לעשות עם

המיחשוב, עם התיקשוב, עם האינטרנט וכל העזרים שיש; חה"כ איתן רוצה להביא את זה

'מוזר בעיניי שאתה מציע לקדם את העניינים בבזק וכאשר

העברנו הצעת חוק לגבי המכס, אז במשחק פרלמנטרי זורקים אותם לעבוד עוד שלושה-

ארבעה חודשים כשהם צריכים לעבוד גם עם מערכת המיחשוב החדשה וגם לגבות את זה

ידנית, כפי שראינו כשהיינו במכס. ההסבר שהיה עד עכשיו הוא ההסבר שהאופוזיציה

לא צריכה לשרת את הקואליציה. אני מבין שעכשיו רוצים גם להראות שבעצם צריך לתקן

את כל החוק מחדש, אז אנחנו כמובן -

מניין אתה יודע מה רוצים? אתה גם מפרש?

אנחנו נקדיש את כל הזמן הנדרש לעניין. חה"כ עלי, אם יש לך עוד שאלות,

בבקשה. אנחנו נקיים דיון כנדרש, ללא ספק.

קודם כל, אני חושב שהחוק הזה הוא טוב והוא במקומו וצריך להצביע בשבילו.

אבל שאלתי כאן שאלה אינפורמטיבית כדי לדעת באופן אובייקטיבי, וזה לא משנה כרגע

אם חחוק אושר או לא אושר.

היושב-ראש חושב שאם זה אושר פעם, אסור לדון בזה עוד פעם. הוא לא מבין

שהכל מתחיל מחדש, ורואים את זה כאילו זו הצעת חוק חדשה.

אדוני היו"ר, למרות שכאן יש רוב לאופוזיציה ואנחנו יכולים להפיל את זה,

אני אצביע איתך. אז תעזוב את כל הדברים האלה, זה בכלל לא רלוונטי. מבחינת

ההיגיון, חוק שלא אושר במליאה וחזר לוועדה והכל מתחיל מחדש -



די תיכון;

הוא לא חזר, הוא הוגש מחדש.

הוגש מחדש, אז צריך להתחיל מחדש. הרי למה המליאה לא מאשרת? אם מליאת

הכנסת לא מאשרת חוק, סימן שהחוק הזה לא ראוי לאישור.

אי גולדשמידט;

במקרה הזה רצו להראות ניצחון.

כי חברי הקואליציה לא היו במליאה.

די תיכון;

מה זח משנה? התוצאה היא אחת, שהמליאה לא אישרה וכל ההליך מתחיל מחדש.

אדוני היו"ר, הגיע הזמן שתבין מה המשמעות של המליאה. תבין פעם מה זה פרלמנט.

היו"ר גי גל;

תבין פעם מה זו טרחנות.

אני הערתי את ההערה שלי במישור העקרוני, כי יש היגיון פנימי לכל העניין

שמגישים הצעת חוק, דנים מחדש, במיוחד כשהמליאה לא אישרה. לתת עכשיו פרשנות למה

זה לא אושר - בגלל היעדרות של קואליציה או אופוזיציה - זה לא רלוונטי. זה לא

אושר במליאה, וכעת דנים מחדש.

כעת, לגופו של עניין - אני חושב שהצעת החוק במקומה והיא טובה, ואני מבקש

לדעת כמה פרטים - ראשית, האם המערכת שעובדת מולכם ערוכה לעבוד בהתאם לחוק.

צריך להיות תיאום בין שתי המערכות, השאלה איך זה נעשה - האם אתם מכינים אותם,

האם התרעתם בפניהם? דבר שני, אני מבקש לדעת מי יכול לעשות את זה, רק עמילי

מכס? רק אלה שמוסמכים, או שזה נכנס לאינטרנט או למחשב שלך בבית וכל אחד יכול

לעשות את זה?

רק עמילי מכס.

התשובה היא כך - המערכת הזאת עובדת מה-6 למרץ 1994, כלומר כבר שנה

וחודשיים. לקראת הפעלתה של המערכת הזאת - ואמרתי שזה פיתוח ישראלי נטו מאוד

מתקדם גם בעולם, ויש התעניינות גדולה מאוד מצד מדינות רבות בעולם לרכוש אותה -

הועברו קורסים, חדרכות, השתלמויות, ליווי צמוד בכל מקום ומקום שהתחבר אליה על-

ידי אנשי המקצוע שישבו שם והדריכו. אני יכול לומר היום - והיו פה בתחילת

הישיבה הנציגים של אלה שמשתמשים והם יכלו להגיד איך הם עובדים -

זה לא שייך. פשוט תבין מה קרה לחוק הזה - החוק מתחיל מחדש.

אני לא מתנגד. אני מקבל שזה מתחיל מחדש. אני רק יכול לומר את דעתי - אני

לא מתחיל מחדש, המכס לא מתחיל מחדש. המכס קיים 49 שנים.



די תיכון;

החוק מתחיל מההתחלה.

מאה אחוז, אז אני מנסה לשכנע את כולם מההתחלה שהחוק הוא טוב.

תסביר יפה ובסבלנות ובאורך רוח.

כולם עברו את ההדרכות. אפשר לומר היום שכל המערכת ערוכה ומוכנה, ואני

יכול להסתכן ולומר שהיא כבר לא יכולה לעבוד בלי החוק. כמובן שהכנסת יכולה לאשר

או לא לאשר את החוק, אבל המערכת לא יכולה ללכת אחורנית, כי ממודרניזציה קשה

מאוד לחזור לפרימיטיביזציה.

נשאלה פה שאלה מי יכול לעבוד דרך המערכת. ברור שלגבי שחרור ממכס, יש היום

מוסד - כמו שיש שמאים ולא כל אחד יכול לעשות שמאות, וכמו שיש מוסד של רואי-

חשבון ויועצי מס - שנקרא עמילי מכס. הם הנאמנים של מדינת ישראל עבור שחרור

המכס במאות מיליוני דולרים. עמילי המכס הם הגוף העיקרי, כי הם משחררים 90%

מהסחורות של מדינת ישראל למעט רכב, בואו נשים רגע בצד את יבואני הרכב שהם

יבואנים ישירים. למערכת הזאת יכול להתקשר כל יבואן, לא רק עמילי מכס, למרות

שהיבואנים מעדיפים לעבוד עם עמילי המכס כי הם המקצוענים עבורם. הם מסווגים

להם, הם מעריכים -

כמה עולה החיבור? גם על זה אתה מפקח?

יהיה עוד סיבוב של שאלות. מר זייף, קודם תענה על השאלות שנשאלו עד עכשיו.

אני עונה. כל יבואן יכול להתחבר. כמובן שהוא צריך - מאחר וזה גם חיבור

ישירות לבנק - שתהיה לו יכולת תשלום בבנק, כי הסחורה שלו משתחררת תוך שבע דקות

וחשבון הבנק שלו מחויב. זאת אומרת, אנחנו בודקים את כל חכלים כדי שלא ירמו את

מדינת ישראל במערכת הזאת. זו מערכת ממוחשבת, מודרנית, פועלת, כאשר אנחנו

צריכים לשים לה מנגנונים. זאת אומרת, עמילי מכס שהם המשחררים של 90%מהסחורות

במדינת ישראל וגם יבואנים פרטיים - ברכב, למשל, היבואנים הם עמילי המכס של

עצמם - מחוברים; אם יבואן אחר רוצה להתחבר, הוא יכול להתחבר, אנחנו רק צריכים

לבדוק שהוא יכול לשלם, שיש לו יכולת תשלום בבנק. ככה עושה את זה עבורו עמיל

המכס, שהוא הנאמן של המדינה דרכנו, הוא מקבל אישור ממנהל המכס להיות עמיל מכס,

הוא עובר קורסים והשתלמויות, הוא עובר בחינות, יש לו קריטריונים, מיגבלות;

אסור שיהיה לו אישום פלילי, יש כל מיני כללים שקובעים מי יכול להיות עמיל מכס.

השיטה עובדת מח-6 במרץ. אני שוב אומר - אנחנו מנסים להביא לפה את הקידמה.

האם יש עוד שאלות לסעיף 1?

כן, אני חוזר שוב לשאלתי כדי שלא יבינו שקיבלתי תשובה. אתה יכול לענות,

אתה יכול לא לענות, ויש מקום שצריך לענות. אני לא מבין מדוע בנוסח הכחול

מוגדרת הצעת החוק הזו כתיקון מספר 14 ובנוסח הלבן זה חזר להיות מספר 12. אני



חוזר ושואל - במר; ההגדרה של מחסן רשוי, שהשתמשו בה במשך עשרות רבות של שנים,

לקתה בחסר? אינני מבין, אני חושב ש"ללא תשלום מכס" היתה הגדרה יותר טובה מאשר

"עד לשחרורם מפיקוח רשות המכס".

גם לגבי תעודות - וכאן ענית לי ולא הצלחתי להבין - אני חושב שההגדרה בעבר

היתה נכונה. לא ענית לי על שאלה אחת. עם כל הכבוד לך, אדוני מנהל המכס, יש

עמילי מכס ואנחנו לא רוצים להפוך אותם לגילדה חזקה כמו רואי-החשבון ועורכי-

הדין. אנחנו רוצים שכל אדם במדינת ישראל יקבל אותם התנאים כמו עמילי מכס. עמיל

מכס עולה כסף, עמיל מכס מייקר את הסחורה ביבוא וביצוא. אנחנו רוצים להילחם

בעמלות הללו, בחותכי הקופונים. אתה בא אלינו והופך עכשיו את עמילי המכס לגילדה

חזקה, וזה מייקר את מחיר המוצר. אנחנו בעד קידמה, אבל אנחנו לא בעד חזרה לימי

הביניים על-ידי הפיכת עמילי המכס לגילדה חזקה שתחנוק את המשק.

אי זייף;

אני מוכרח לענות על זה משפט אחד. אנחנו בעד עמילי מכס ואנחנו נגד אנרכיה.

אין מדינה בעולם, שיש לה סחר, שעובדת ללא עמילי מכס. אני לא מדבר על מדינות

שאין בהן יבוא ואין בהן יצוא, אני מדבר על מערכת במדינה שמייבאת -

אל תתרגז.

אני לא מתרגז. פשוט נפלתי לדבר שאני לא שייך לו בכלל, ואני צריך לעשות פה

עכשיו שיחזור של 47 שנות מכס. המסקנה שלי כפקיד - ואני אומר לך, חה"כ עלי, אני

חי פה בכנסת הרבה שנים - היא שהכי טוב ראש קטן, אל תביא שינויים, אל תעשה

כלום, אז לא יתקיפו אותך ולא כלום.

למה אתה מגיע למסקנה הזאת?

כי אני עובר את ה"מטחנה" של החוק הזה כבר כמה חודשים.

אבל איש לא תוקף אותך.

כן תוקפים אותי, כי אומרים שאני בונה גילדה. אז לא תוקפים אותי?

חהייכ עלי, אריה זייף מבטא את הרגשתו.

מר זייף, אתה נמצא בכנסת ואתה תענה על כל השאלות.

אני אענה על כל השאלות.

חה"כ תיכון, תן לאריה זייף לדבר. אני מבקש לא להפריע לו באמצע. מר זייף,

תוך כדי שאלות, אם יש לך גם הרהורי לב, אתה יכול לומר אותם. אתה איש ראוי

לשמו.



אי זייף;

כל מדינה מתוקנת בעולם שעובדת על פי חוק ויש לרז סחר ביבוא ויצוא בהיקפים

- ואנחנו לא מדברים על מדינה אפריקאית - עובדת עם מנגנון של סוכני המכס, כי

אחרת כל היצוא של מדינת ישראל היה נתקע. מדוע? כל היבואנים של מדינת ישראל היו

צריכים לבוא לבית המכס, והיו צריכים לשבת פקידי מכס, לסווג להם, להעריך להם את

המחיר ולשלוח אותם לשלם, במדינות מתוקנות, כדי לגרום לתנועה מהירה של סחר -

ומי שרוצה, אני מוכן שהוא יבוא ויראה - צריך לפעול על-ידי מנגנון של אנשים

מיומנים, מקצועיים, שהם נאמנים מורשים על-ידי המכס, שמקילים ומוזילים את

העלויות, הם מוזילים מאוד את העלויות, הם מבצעים את העבודה ומשחררים את

הסחורות עבור כל המשק. הם מיומנים, הציבור -

עי עלי;

מה גובה העמלה? כמה העמלה של עמיל מכס?

יש תחרות, זה שוק חופשי, אנחנו לא מתערבים בזה. אני לא יודע ואני לא

מתערב בזה.

די תיכון;

אנחנו רוצים לדעת. אנחנו הופכים אותם לגילדה מוכרת.

במה שאנחנו מציעים היום, אין שינוי לעומת המצב הקיים. אנחנו בסך-הכל

מייעלים את העבודה ומקילים ומוזילים ליבואנים לעומת המצב הקיים היום.

האם כתוצאה מהמיחשוב יש מישהו שקודם יכול היה להיכנס למכס והיום איננו

יכול?

אין שום שינוי. יש בסך-הכל הקלה לעומת הדרך שבה עבדנו בעבר.

האם יש אזרחים שקודם היו יכולים לעשות פעולות והיום, בגלל המחשב, הם לא

יכולים?

לא, מצבם רק השתפר.

אני אשאל כעת את השאלה ההפוכה - האם אתה חושב שבעקבות הכנסת המיחשוב יש

אזרחים שיכולים לעשות מה שלא יכלו לעשות לפני כן?

הם נשארים עבדים.

הם יכולים לעשות מה שלא עשו קודם. במקום לעמוד שעות בבית המכס - בשוק

העבדים, כפי שחה"כ תיכון קרא לזה, כי הוא זוכר מהעבר, הוא חיה איש משרד

התעשייה והמסהר, הוא ידע איך עבדו המנגנונים הבירוקרטיים של מדינת ישראל -

אנהנו מורידים את המנגנונים הבירוקרטיים, מחסלים את הבירוקרטיה; אומרים: 'אל

תבוא אלינו, אני לא רוצה לראות אותך'. איזו מדינה בעולם עושה את זח? איזה מכס

עושה את זה? כל מכס בעולם רוצה שהאנשים יבואו אליו, פקיד המכס יחזיק אותו,

י זח לא טוב, תלך הביתה ותתקן'. אני זוכר את הפקידים -

היו יושבים שמונה-עשרה פקידים ומחתימים. אני לא רוצח אותך, תשב במשרד, תשחרר,

תבוא לקחת את הסחורח ותלך חביתה. אלו שנות האלפיים. אנחנו רוצים לחביא את זה

בשנת 95', אני מקווה שגם נצליח.

עכשיו יש כמה שאלות טכניות שנשאלו, ואני לא יודע את התשובה עליהן. אני

מבקש שאנה שניידר תענה עליהן, אם היושב-ראש מאפשר.

בבקשה.

לגבי המספור - זאת באמת שאלח טכנית. המספר 12 שאתה רואה שמופיע, זה המספר

של התיקון בפברואר 95'. בינתיים התקבל חוק יישום הסכם עזה ויריחו וחיה שם

תיקון עקיף לפקודת חמכס. יכול להיות שזה צריך להיות תיקון מספר 13 ולא תיקון

מספר 14, אבל תן לי את הקרדיט לבדוק את זה לפני שאני אעלה את החוק על שולחן

הכנסת. זאת בעיה טכנית ובעצם הוועדה לא מתערבת במספרי התיקונים.

למה לא? הוועדה מתערבת בהכל.

אז אני אביא לך את זח אחרי בירור עם משרד המשפטים אם זה צריך להיות 12 או

13 או 14.

עם כל הכבוד - כי לעת עתה את מציגה בפנינו את הנוסח הלבן והוא ממוספר

במספר 12 - לפחות היו צריכים לכבד אותנו ולומר לנו שזה תיקון מספר 14, ולא לתת

לנו לעבוד כך. מבחינח חוקית מספר 12 עבר מן חעולם ואיננו קיים יותר, וזח לא

משנח למה. הוא יכול לטעון מאה פעמים שהאופוזיציה לא היתה -

אז זה יהיה 12. אני צריכה לבדוק במשרד המשפטים.

אבל במליאה עבר מספר 14.

תמיד יש מספרים משונים בהצעות החוק, ואחר כך כשמגיע -

למה הם משונים?

כי לפעמים יש הצעות חוק פרטיות שמגישים בהן תיקון עקיף, ולא בודקים את זה

בשלב של קריאה ראשונה. בודקים את המספר בשלב של קריאה שנייה ושלישית.

די תיכון;

גברת שניידר, זו כנסת, זה פרלמנט. עם כל הכבוד, בואי נראה מה קרה. ההצעה

הקודמת לא קיימת יותר. החוק החדש מתהיל מאפס.

אי שניידר;

אנחנו לא אומרים שהיא קיימת.

היו "ר ג' גל;

חה"כ תיכון, אנה שניידר לא התכוונה לומר שחברי-הכנסת לא יכולים להתערב.

כל מה שהיא ניסתה לומר - ככה אני הבנתי - שזה דבר טכני שבדרך כלל היא עושה

בעצמה, אבל אם חה"כ דן תיכון שואל, היא אמרה; 'אני אביא תשובה'. אז אני מציע

לקבל את זה, כי ברוח שהיא אמרה -

די תיכון;

הדיון בהצעת החוק הקודמת ארך כשבע דקות. אילו לא הייתי כאן גם בחוק הזה,

אני מניח שהדיון בחוק הזה היה לוקח שתי דקות ואז לא היו מבררים את העניין.

יכול להיות שכן, יכול להיות שלא.

אי שניידר;

בטוח שהיו מבררים, כי אני יושבת עם משרד המשפטים. גם העברתי עכשיו פתק

לחביבה רובינשטיין בעניין הזה. אתמול עבר תיקון מספר 104 לפקודת מס הכנסה,

שהוא היה בהצעת החוק הכחולה מספר 105 ויש כבר 106 וכו'. הדבר הזה נתון לשיקול

דעת משרד המשפטים ואני בודקת אותו לפני העלאת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

די תיכון;

גברת שניידר, המספר הוא חלק מן החוק. על המספר אפשר להסתייג כמה שרוצים.

תאמרי לי איזה תיקון זה.

אי שניידר;

אני אבדוק, אני לא יכולה לומר לך כרגע, אני צריכה לבדוק את זה עם משרד

המשפטים.

די תיכון;

בסדר, נעבור הלאה לשאלותיי הענייניות.

אי שניידר;

לגבי ההגדרה של מחסן רשוי - ההגדרה כפי שהיא קיימת מזה47 שנים מופיעה

בחוק העיקרי והיא אומרת כך; "מקום שהוא רשוי להפקיד בו טובין רשומים להחסנה

ושבו מותר להניחם, להחזיקם ולהבטיחם ללא תשלום מכס". היום הרבה מאוד סחורות

בכלל לא חייבות במכס, כי יש הסכמים בינלאומיים. אם כתוב כאן "ללא תשלום מכס",

אין כיסוי למצב של תשלום מס קנייה ותשלום מע"מ, ודווקא אותם המיסים שהם מכס,

שהטובין לא חייבים בהם, כתובים פה בחוק. ואכן יש אי התאמה של ההגדרה למצב

הקיים בשטח. לכן צריך לתקן את זה.

אם חוק המע"מ הוא מאז 1976, רוצה את לומר שבמשך 19 שנים -

אי שניידר;

ההגדרה לא התאימה.

די תיכון;

זאת אומרת שההגדרה העיקרית בחוק המכס, שמגדירה מה זה מחסן רשוי, לא היתה

נכונה?

אי שניידר;

נכון.

די תיכון;

אני לא מאמין לך, את היית היועצת המשפטית של המכס.

לא רצו לגעת בפקודת המכס, אבל היה - מזכירים לי כאן, אני שכחתי את זה -

היטל שלום הגליל של 2% שהוא בעצם מכס, ולכן לפחות בשביל ה-2%האלה אפשר היה

לומר שההגדרה עוד איכשהו מתאימה, אבל אני מסכימה שהיא לא -

הרשי לי לומר לך - ה-2% לא בוטלו, הם הועמדו על שיעור של אפס. זה לא

בוטל, היטל שלום הגליל קיים בספר החוקים, עשינו אותו אפס אבל לא ביטלנו. יש

כמה מוצרים שעדיין משלמים, נדמה לי הדלק.

לא, אף מוצר לא משלם היטל שלום הגליל.

אבל העמדנו את השיעור על אפס, לא ביטלנו את ההיטל.

זה אפס מכס מבחינתי.

בסדר, אבל זה מופיע בספר החוקים.

אז זה לא תשלום מכס. ואז כשכתובות המילים "ללא תשלום מכס" זה לא מתאים

למציאות, ואם במשך הרבה שנים זה לא התאים, זה לא אומר שעכשיו זה צריך להמשיך

לא להתאים.

נניח שאני רוצה להקים מחסן רשוי, מה אני צריך להיות - בן תמותה? להכיר את

מנכ"ל המכס הקודם?



אי שניידר;

בן תמותה כדאי שתהיה. מעבר לזה, אם תסתכל בבקשה בהוק העיקרי, החל מסעיף

68 עד סעיף 99 שאין עכשיו מגמה לתקן אותם, הפרק הזה כולו מסדיר את נושא

המחסנים הרשויים; לזה תוסיף פרק שלם בתקנות המכס שמגדיר סוגים של מחסנים,

דרישות שצריך לעמוד בהן.

למה את לא רוצה לתקן את זה?

אי שניידר;

בגלל שאין צורך. המכס לא הגיע למסקנה שצריך לתקן.

רק את ההגדרה צריך?

רק בהגדרה יש אי התאמה, כי כשכתוב "ללא תשלום מכס" זה לא משקף את המצב.

מתי תיקנו לאחרונה את סעיף מחסני הרישוי?

אנחנו תיקנו אותו, למשל, בתקנות בנושא של ירושלים, כשנשרף המחסן בעטרות.

הכללים שם מדברים על מרחק מסוים מהשדה. החוק מאפשר לנו לפרסם תקנות שקובעות את

הכללים של מחסני רשוי.

בלי אישור של ועדת הכספים.

אני מוכן להעביר לחה"כ דן תיכון -

רק רגע. נניח שאני בא ורוצה להקים מחסן רשוי. אני בא למכס, השוער למטה

נותן לי את הכללים ואם אני עומד בכללים, אני מקבל אישור למחסן רשוי?

לא השוער. יש אדם בשם מלצר, שהוא אחראי במכס למחסני רשוי; הוא נותן את

קובץ הכללים, ואני מוכן להעביר אותו גם לוועדה. קובץ הכללים קובע מה צריך

להיות כדי להקים מחסן רשוי. אנחנו לא מפלים פה - אם אתה עומד בכללים, אתה מקבל

אישור.

אין כאן עניין שיש יותר מדי או פחות מדי?

לא. יש עוד נקודת זכות - בזמנו באמת היתה מדיניות של יותר מדי, פחות מדי.

בשלוש השנים האחרונות קבענו שזה לא ענייננו - שיתחרו בשוק החופשי, שיהיו כמה

שרוצים. אנחנו ניתן לכל מי שיעמוד בכללים לקבל מחסן רשוי.



די תיכון;

מה זה מחייב אותך מבחינת כוח האדם? איך אתה מפקח על מחסני רשוי? יש לך

אדם שיושב ומפקח במשך עשרים וארבע שעות?

אי זייף;

יש לי אנשי פיקוח בכל בית מכס, שהם אחראים על הפיקוה על מחסני רישוי. כל

מה שנכנס למחסן רשוי, מופיע במחשב; המחסנים ממוחשבים היום, אנחנו יכולים לראות

במחשב כל מה שנכנס, אנחנו יודעים כל מה שיוצא, אנחנו יודעים מה ערכה של הסחורה

שישנה מבחינת מיסים, יש לנו מעקב מתמיד. כפי שאמרתי, אנחנו לא יורדים לחיים,

היום אנחנו מספיק טובים ומתוחכמים הן במיחשוב והן במודיעין, הן ביחידות

מיוחדות, כדי לשלוט את הכל. אנחנו לא יורדים לחייהם של האנשים. יש לנו יחידות

מיוהדות באשדוד, בחיפה, בלוד וביפו שהן אחראיות על מחסני הרשו י. היחידות האלה

באות ומבקרות כמעט מדי יום בביקורי פתע, וזה הפיקוח שלנו על מחסני הרשוי והוא

פיקוח טוב. מה עוד שיודע כל בעל מחסן רשוי שאם אנחנו תופסים אצלו בעיות, הוא

יכול בקלות רבת להפסיד את הרישיון.

די תיכון;

אני רוצה לחזור אתך לשאלה העיקרית - אני טענתי שאתה יוצר גילדה מכוח

החוק. אני מבקש לדעת כמה משלם הלקוח לעמיל המכס והאם מפעל גדול ו יבואן גדול

יכולים לשחרר את הטובין שלהם ללא הזדקקות לעמיל המכס, האם הם יכולים להתחבר

לרשת שלך ולהיות שווי זכויות לכל עמיל מכס? זה מה שחשוב כאן, כי אלו דברי

ההסבר.

אי זייף;

כן. אני נותן עוד פעם תשובה שכן. כל יבואן שיעמוד בכללים ויבטיח -

די תיכון;

יבואן או יצרן -

אי זייף;

יבואן או יצרן או מישהו שיעמוד בכללים ויבטיח דבר אהד -

די תיכון;

מה זח הכללים?

א' זייף;

כללים לגבי התחברות למערכת. יש מספר כללים; אחד, מאהר והתשלום הוא ישירות

בבנק, אנחנו צריכים לדעת שזה ישולם בבנק. יתר חדברים הם לא משמעותיים.

די תיכון;

זאת אומרת, הוא לא יצטרך לבוא עם תעודה של עמיל מכס ואתה תגיד לו -

אי זייף;

עניתי שכל יבואן יכול להתחבר. יבואן יכול להתחבר.

תודה. חה"כ שטרית, בבקשה.



מי שטרית;

אני תומך בחוק הזה; בעיקר אחרי הסיור שעשינו במכס, התרשמתי שהמערכת מאוד

יעילה ועובדת יפה מאוד. אני מוכרח לציין לשבח את אנשי המכס על הפעולה היפה

שעשו שם. זה באמת יחסוך המון בירוקרטיה לאנשים והם יוכלו לקבל תשובות מיידיות

על המקום. גם שאלתי את העובדים שם איך זה עובד והתרשמתי שבסך-הכל זה שיפור

רציני מאוד ביחס למה שהיה בעבר, ואני משבח אתכם על הפעולה הזאת. ברוכים הבאים

למאה ה-20. הדבר באמת ראוי לציון, ואני תומך בחוק הזה.

אבל ביקשתי רשות דיבור כדי לטפל בעניין נוסף אחר, לא שייך לחוק הזה,

שנוגע למכס. אני פשוט מנצל את ההזדמנות שמנהל המכס נמצא כאן, כדי להעלות מחדש

עניין שהעליתי כבר בעבר ובעקבותיו ערכנו סיור במכס; ביקשתי לבדוק את העניין של

מכס על מחשבים. מר שמעוני בדק את זה.

ביטלנו -

תרשום את השאלות, תן לחה"כ מאיר שטרית לסיים.

אני יודע שביטלתם, היתה הסכמה על ביטול המכס וזה צעד קדימה מבחינת

האפשרות של הכנסת מיחשוב לארץ. אבל מסתבר שחרף הביטול הזה, כאשר אדם מביא

ביבוא אישי מחשבים או ציוד למחשבים, אם היבוא הוא מעל 1,000 דולר, הוא משלם

עדיין2% בנוסף למע"מ. מסתבר שאין לזה שום הצדקה בחוק, אלא מבחינת נוחיות של

המכס ושינוי של התקנות - לא הבנתי את מר שמעוני בעניין - הדבר הזה קיים. מר

שמעוני הבטיח לי שהדבר הזה ישונה.

אמרתי שאנחנו דנים עכשיו בשינוי.

בסדר, כי אם המדינה ביטלה את המכס, למה שתיגבו ,2% מכס? אין לזה שום

הצדקה. חבל. אני מבקש שתתאימו את התקנות שלכם להחלטות שלכם - אם זה אפס, שיחיה

אפס. מס ערך מוסף? בסדר, שיהיה מס ערך מוסף.

מה המשמעות של 2%?

בכסף? זה לא משמעותי.

אני בכלל יוזם מהלך - מי שמכיר את ספרי המכס, אלו שני ספרים עבי כרס, וזה

הדבר שהכי מרגיז אותי בעולם. מי צריך את זה? צריך ספר אחד שכולם יידעו - ארבע

רמות של מיסים,0%,10%,20%,30%, ושלום על ישראל. גם את זה אנחנו נביא. יחיה

קצת בקושי, אבל נעשה גם את זה. כמו כן נבטל את התמ"א.

אם המוכסים יודעים שציוד מחשבים זה אפס, לא צריך כלום.

אנחנו יזמנו הורדה לכל ציוד המחשבים. 2 האחוזים הללו חם שאריות, כי יש

מדינות שלישיות. חרי מדינת ישראל חיא מדי נח קצת מסובכת - יש שוק משותף, ארצות-

הברית, קנדה, ארצות שלישיות; לכל אחד יש שיעור אחר. אני מקבל את דבריך, אנחנו

בודקים את הנושא.

ממדינות שלישיות אתם עדיין גובים מכס?

כן.

די תיכון;

אני מדבר על ה-2% האלה. תבטלו אותם. שכל המוכסים יידעו שאין על זה מכס.

אדם מביא מחשב, משלם מע"מ, נכנס וגמרנו.

אני מקבל את זה.

האם יש עוד שאלות לסעיף 1?

לא.

תודה, אנחנו עוברים לסעיף 2. אנה שניידר, תקראי את הסעיף.

מה? עוד פעם עוברים על סעיף-סעיף. עברנו את זה כבר פעם אחת.

חוק שהופל, ראוי שיידון מחדש.

החוק לא הופל. הוא לא התקבל.

חוק שהופל, ראוי שיידון מחדש ונקדיש לכך את כל הזמן הנדרש. חה"כ שטרית,

אני לא יודע למה אתה לא מקבל את זה באורך רוח. נדון בזה כמה שנדרש, ובמכס

ימשיכו לעסוק בזה פעמיים. אנה שניידר, תקראי את סעיף 2.

סעיף 2 מתייחס לסעיף 9 לפקודת המכס, ומוצע לבטל אותו. סעיף 9 לחוק העיקרי

"לא יקבל אדם ביודעין הצהרה לפי הפקודה מאדם שלא מלאו

לו שמונה-עשרה שנה". הגיעו למסקנה שאין צורך בסעיף הזה, לאור המסלולים האדום

והירוק, ולכן מרצע לבטל את הסעיף, כי במסלולים הללו עוברים גם קטינים ועצם

המעבר במסלול זו הצהרה,



ד' תיכון;

לא הבנתי. בואי נראה מה המגבלות שיש כאן על אנשים, כולל קטינים, שעוברים

במסלול הירוק. לגבי המסלול האדום, אין בעיה. רואם קטין בן שנה זכאי ליבוא בסך

של 200 דולר ללא מכס?

אי זייף;

עד לפני שנתיים הוא לא היה זכאי ולפני שנתיים הכנסנו אותם כמו אנשים

רגילים.

כלומר, כל קטין מרגע היוולדו זכאי ליבוא?

נדמה לי שזה מתחיל מגיל שנתיים, כי לא רצינו שילד בן שנה יביא טלוויזיה

צבעונית ואבא שלו יביא משהו אחר.

למה בן שלוש כן ובן שנתיים לא?

כי היה צריך לחתוך באיזשהו מקום.

גם בכרטיסי טיסה יש גבול של גיל שנתיים, שמהגיל הזה צריכים לשלם.

אנה שניידר צודקת, נצמדנו לכרטיסי הטיסה.

אחרת אנשים יקחו את הילדים שלהם מתחת לגיל שנתיים בחינם, רק כדי להביא

מוצרים עד 200 דולר בלי מכס...

עוד שאלות לסעיף 2?

לא הבנתי את המהות של החוק. תסביר לי מה זו הצהרה?

תקנה 30א - יש לך את זה בתקנות, לא בחוק -

לא כל כך הבנתי את הניסוח של סעיף 9 שאת מבטלת.

מיד אסביר, אבל לצורך זה צריך לקרוא את תקנה 30א. יש בתקנות פרק שלם

שמדבר על מתן הצהרה בנמל תעופרו, ושם כתוב: "כשנכנס לישראל דרך הנמלים ... יתן

הצהרה בדרך האמורה בפרק זה" ואז מוזכרים המסלולים - מסלול אדום ומסלול ירוק.

בעצם המעבר במסלול ירוק הצהרת שאין לך על מה לשלם מכס, שאין לך מה להצהיר.

לאור ההסדר הזה אין צורך בסעיף 9 לחוק העיקרי, ולכן עכשיו מבטלים אותו.

אני מבין מה שאת אומרת, אבל אני לא מבין למה.

אי שניידר;

כי אין היום מסמך שמצהירים עליו -

מה היה המצב עד כה, שנזקקו להצהרה של עד גיל 18?

זה היה לפני מספר שנים, כשלא היו מסלולים.

המסלול הרי קיים כבר 20-15-10 שנה.

אבל לא נגעו בחוק הזה.

אנחנו ממדרנים (מלשון מודרניות) את החוק שלא נגעו בו שנים.

אני רוצה להבין בכל זאת - הרי המסלול הירוק קיים לפחות 23 שנים.

בערך.

עכשיו אני שואל למה היה צריך את ההצהרה של עד גיל 18. לצורך מה?

להיפך, כתוב כאן ש-

הנה, את רואה שלא הבנתי את סעיף 9.

בסעיף 9 כתוב: יילא יקבל אדם ביודעין הצהרה מאדם שלא מלאו לו 18 שנים".

רצו להגן בזמנו, כשלא היו המסלולים האדום והירוק, כדי שלא יתנו לקטין למלא

טפסים שבהם הוא מצהיר אם הוא צריך לשלם או לא צריך לשלם, כי יצאו מתוך הנחה

שהוא לא מבין אם הוא צריך לשלם או לא צריך לשלם. כאשר הכניסו את המסלולים

האדום והירוק, מניחים שכאשר הקטין עובר אז הוא עובר במסלול הזה. אם תופסים

אותו, הוא לא יכול לעבור ואז ההורה שלו משלם.

את באה ואומרת שהנכד שלי בן השנתיים וחצי, אם הוא עובר במסלול הירוק, הוא

הצהיר שיש לו יבוא עד 200 דולר?

אם הוא עובר לבד. אם הוא עובר עם ההורים -



די תיכון;

איפה זה כתוב?

אי שניידר;

האפוטרופוס הטבעי שלו זה ההורה או הסבא שלו, וחזקה על ילד בן שנתיים שהוא

לא הולך לבד. כשהוא עובר יחד אתך, אז אתה בעצם הצהרת שגם לך וגם לו אין מה

להצהיר. זה לא צריך להיות כאן, כי זה כתוב בהוק הכשרות המשפטית.

אז למה זה היה במשך שנים? מה השתנה?

נשתנה שיש מסלול אדום וירוק, והסעיף הזה עכשיו לא מתאים ולבן אנהנו

מורידים אותו.

במשך 25 שנה לא שינינו את החוק, למרות שאפשר היה לשנות אותו כבר לפני 25

שנה, ועכשיו כשבאנו לפה עם התיקונים, אנחנו מתקנים את כל מה שצריך לתקן, כדי

לא לבוא עוד חצי שנה עם תיקון אחר. אנחנו פשוט רוצים לתקן עכשיו את כל הדברים

האלה בפקודה החדשה, מה שלא עשינו 25 שנה.

היה צריך לקחת חוק מכס חדש, אבל מאחר וחוק מכס חדש זה סיפור ארוך -

(היו"ר - מי שטרית)

די תיכון;

אני רוצה להבין - זה כבר לא שייך למודרניזציה ולעניין העמילים. עכשיו אתה

מתעסק בפקודת המכס ומתקן כל מיני סעיפים שהיו קיימים שלא לרוחך.

חלקם, לא הכל. חלק מהפקודה היא מתקופת התורכים.

חה"כ תיכון, תסביר מה הבעיה שלך עם המכס.

אין לי בעיה. בשבע דקות הם העבירו חוק, לא קראו אותו ולא שום דבר. חה"כ

גל כל הזמן אומר במליאה שהליכוד הפיל את החוק ואנחנו לא אחראיים ולא רציניים.

הוא הולך בלילה לישון במלון ואני צריך לשבת כאן להעביר לץ את החוקים שלו. כך

ילא הצבעתי, ואני נוכח כאן, פתאום הוא אומר: 'אתה לא

יכול להעיר הערות כי הצבעתי'. אני אומר לו: יאתה לא הצבעת, אני הרי ישבתי כאן,

הגעתי, שמעתי'. בסך-הכל איחרתי בשבע דקות בגלל פקק נוראי בכניסה לעיר. אז הוא

אמר: יכן הצבעתי י והחוק אושר. בסדר, אז עכשיו אנחנו מטרטרים את חברי אריה

זייף.

יש לי הצעה לסדר. עכשיו חה"כ גל הלך. בוא נצביע על החוק ונפיל אותו

במליאה.

די תיכון;

לאן הוא הלך?

הוא עזב, אני מהליף אותו עד סוף הישיבה. בוא נצביע על ההוק, ואחר כך

במליאה נפיל אותו.

הוא הלך עד הסוף?

כן, אז עכשיו אתה מטרטר גם אותי.

חה"כ תיכון, זה שאתה מטרטר את הקואליציה, אני מבין, זה תפקידך. אבל מה

אתי? אני פשוט נפלתי לכל העניין הזה.

גברת שניידר, תתפללי שהחוק הזה יעבור במליאה. אני אהרוג את החוק הזה

במליאה -

אין לי אינטרס להעביר את זה.

רק בגלל זה שחה"כ גדליה גל יישב שם. אני אלמד אותו קצת דמוקרטיה.

חה"כ תיכון, יש לך דרך לגמור את העניין בלי לטרטר את החבריה?

בואו נרשום הסתייגויות.

אני לא מתערב, אני מבין מה קרה במליאה. אני לא זר פה, כבר 15 שנה אני

יושב בכנסת.

מגיעות למכס כל התשבחות על החידושים שהם הכניסו. אני מוכרח להגיד

שהתרשמתי בצורה מאוד טובה.

חבל לא לאשר את זה.

חבל לי שדווקא החוק חזה נקלע לתוך הבלגן של קואליציה-אופוזיציה. חה"כ

תיכון שאל למה יש פה דברים שבמשך 25 שנה לא שינו. בפקודה הזאת יש דברים מימי

התורכים. עכשיו יושבים עורכי-דין במכס ומביאים פקודת מכס חדשה, אבל בתוקף

החוקים האלה עשינו כמה תיקונים. למשל, במס בולים יש תיקונים שאני לא מעיז

להביא אותם, כי אם אני אבוא איתם, כל מס הבולים יתבטל ומס בולים נותן לנו 500

מיליון שקל. זו כבר החלטה מקרו-כלכלית אם מוותרים על 500 מיליון שקל או לא.

חברים, מי בעד הצעת החוק בצירוף ההסתייגויות של כל מי שמגיש?

הצבעה. 2 בעד. 1 נמנע.

אושר חוק לתיקון פקודת המכס (מסי 14} (שינוי נוחל), התשנ"ה-1995. אפשר

להגיש הסתייגויות עד יום שני. בזאת אני נועל את הישיבה. תודח רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 30;10.