הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 519

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום די. כ"ג בסיוון. התשנ"ה. 21.6.95. בשעה 09:00

נכחו: חברי הוועדה; גי גל - היו"ר

פי בדש, אייה שאקי, מי שטרית, אי שפירא,

מ"מ: אי ויינשטיין, עי עלי

מוזמנים; חה"כ מי קצב

פ' עזרן - ראש עירית קרית שמונה

צ' אלדרוטי - מנכ"ל משרד ראש הממשלה

ר' להב - משרד הבטחון

אל"מ י שמידע, סא"ל מי ניינברגר - פיקוד העורף צפון

ר' כהן - משרד הפנים

גי הכהן - משרד האוצר

סי אלחנני - יועצת כלכלית

י ועץ משפטי; אי שניידר

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

קצרנית; שי לחוביצקי

סדר-היום;

1. קרית שמונה - הצעה לסה"י של חברי הכנסת ר' זאבי ומי קצב.

2. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מסי 103), התשנ"ה-1995.



1. קריית שמונה - הצעה לסה"י של חברי הכנסת ר י זאבי ומי קצב

היו"ר גי גל;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום הצעה לסדר שהגישו חברי הכנסת

זאבי וקצב בנושא קרית-שמונה. חשבתי שקרית-שמונה ראוייה לכך שניתן קדימות לדיון

בהצעה לסדר. לכן, החלטנו להקדיש ישיבה זו לנושא קרית שמונה.

נמצאים אתנו פה ראש העיר, מר פרוספר עזרן, ראש מינהל ההרכשה, מר רון להב,

אלוף משנה רפי שמידע, מפקד עורף צפון, סא"ל מיכאל ניינברגר, ראש ענף הנדסה

ומיגון, הגב' רות יוסף ממשרד הפנים, ומר גלעד הכהן מאגף התקציבים. בעוד דקות

ספורות ייכנס לכאן מנכ"ל ראש הממשלה, מר צבי אלדרוטי, שלו בעצמו יש שורשים

בצפון.

בפתח הדברים אני רוצה לשלוח מכאן ברכה למושבה מטולה בת המאה, מטולה שהיא

סמל לראשוניות, סמל להתעקשות של אחזקה בקרקע במקום הצפוני ביותר והתיישבות של

אנשים עובדים ועמלים. מה שאיפיין את ראשוניה של מטולה הוא שהם היו חלוצים,

נחושים, עקשנים, עם חזון גדול. לממשיכיה יש את אותן התכונות, אבל גם חוש יפה

מאד לאסתטיקה ולטעם טוב. מי שמבקר במטולה באמת מתברך במקום היפה הזה. אנחנו

מאחלים להם שבשנים הבאות יוסיפו עוד כהנה וכהנה.

קרית שמונה מתקרבת בצעדי ענק לגיל 50, וגם זה איננו דבר של מה בכך. זוהי

עיר גדולה שעברו בה אנשים רבים, אבל ללא ספק אלה שנאחזו בח גם הם ממשיכי הדור

של מטולה. אנחנו כולנו רוצים להאמין, לקוות ולעשות כדי שקרית שמונה תזכה ביחד

עם מטולה והישובים הנוספים לשקט, לשגשוג וליהנות גם ממזג האוויר, גם מהנוף

היפה וגם מהפוטנציאל היוצא מן הכלל שיש לתיירות.

משום מה שני מגישי ההצעות לא הגיעו. על כן, אתן לראש העיר, מר עזרן, לשטח

בפנינו את הבעיות. נמצא פה כל מי שיכול לתת תשובה היום או תוך מספר ימים.

הבעיה שלנו היא לא לפתור היום את הבעיה, אלא אם יש בעיות שהן תיפתרנה; ואם זה

יהיה תוך שבוע או עשרה ימים גם זה יהיה בסדר.

פי עזרן;

תודה רבה. אני מודה מאד על ההזדמנות לדון בנושאים שלנו בוועדת הכספים.

אני מקווה שמכאן תתפתח איזושהי תפנית ושנוכל לראות בשטח איזשהו מפנה בהתייחסות

של גורמי הממשלה, שלדעתי קודם זכאים ואחר-כך חייבים לעשות בקרית שמונה דברים

נוספים.

בראש וראשונה אנחנו חייבים להדגיש שצורת החיים שלנו במקום היא מאד

מיוחדת. זו צורת חיים שלפיה אין שום קורלציה בין ההשקעות לבין התוצאות. אנחנו

יכולים להשקיע את נשמתנו במקום ולקבל תוצאות אחרות. אולי מתקיים לפעמים הפסוק

"יגעת ולא מצאת אל תאמין", אבל ב"יגעת ולא מצאת פה" אנחנו פשוט מאמינים כי אין

לנו ברירה. אנחנו עובדים קשה מאד, בשיטה סזיפית, מדברים עם אנשים, משכנעים

אותם שהמקום הוא טוב, שאפשר להשקיע בו ושיש גם פוטנציאל במקום שכן הוא מהווה

פתח ללבנון ולסוריה בבוא השלום. אנשים הם לבם והם באים להשקיע, למרות שלפעמים

המספרים לא מוכיחים להם שכדאי להם להשקיע, קרי: לא חוק עידוד השקעות הון ולא

דברים אחרים שניתנים במקומות יותר קרובים למרכז הארץ. מכל מקום, כאשר אותם

אנשים כבר באים ורוצים להשקיע נופלת רק קטיושה. אני מדבר על קטיושה בודדת

שנופלת פעם בתשעה חודשים. לא צריך יותר מזה. ואני מדבר על קטיושה בודדה שתיפול

פעם בתשעה חודשים ותפגע באיזשהו מקום שומם על הר, ולא בדיוק בתוך העיר. די

בקטיושה אחת כזאת כדי לגמור לנו את כל החלונות שהיו לפני נפילת הקטיושה. כך

עלינו להתחיל פעם נוספת לגלגל את הסלע לראש העיר ולצפות שאולי זה לא יקרה הפעם

ושנוכל להגיע יותר למעלה.



צורת החיים הזאת היא כל-כך קשה שגלומים בה דברים שהגדרת כאן. דרך קרית

שמונה מאז היווסדה ועד היום עברו למעלה מ-200 אלף נפש. זאת על-פי נתונים של

משרד הפנים.

אתמול עברתי דרך חיפה והתארחתי אצל זוג זקנים שנתבקשתי על-ידי בתם לעזור

להם. נדהמתי לשמוע שההורים שלהם גרו בקרית-שמונה. אלה זוג זקנים שגילם למעלה

מ-70 שנה והתברר לי שהוריהם גרו בקרית שמונה כשהם עלו ארצה מחוץ לארץ. כך, אתה

נתקל יום יום באנשים שהיו בקרית שמונה ואינם עוד. אתמול בערב ישבתי כאן עם

יהודי שגם הוא היה תושב קרית שמונה. הוא יודע לספר באיזה צריף ובאיזה מקום הוא

גר.

יש לך שגרירים בכל מקום.

נכון. אבל אני רוצה שיהיו לי שגרירים במקומות הנכונים, שיכולים להטות את

הכף לטובת העיר הזאת. זה מה שחשוב לי. אותם שגרירים אוהבים מאד את העיר, אך הם

עסוקים בענייניהם וגם לא להם לקום ולהביא את האמצעים לעשות ולעזור.

כמה תושבים יש היום בקרית שמונה?

יש היום 22,600 תושבים. הקייץ יהיו קצת פחות, לצערי, וזאת מבלי להוציא

דיבתה של העיר. מה שמיוחד בצורת החיים הזאת - ואני לא רוצה להגיד שהיא רעה -

הוא שהיא אינה שגרתית בהרבה מקומות בארצנו. מן הדין שיתייחסו למקום הזה קצת

אחרת.

אני חייב להביע את מורת רוחי מההתנהגות של אישי ציבור רמי מעלה, המכהנים

בתפקידים בכירים. פעם המודל היה שאם עיר מופגזת מיד באים ומנסים לפחות לעודד

את רוחה. היום המעשים האלה לא נעשים כלל וכלל. בזהירות רבה אני אומר שכמעט

שלא באים וגם לא מטלפנים. ואני לא מבקש לטלפן אלי, ראש העיר, שיטלפנו לתושבים

ויגידו שלום.

הפתיחה הקצרה הזאת מתייחסת לחיים ארוכים מאד וקשים מאד שיש שם לפעמים. גם

כשלא נשמעים הדי הקטיושות במרכז הארץ או בשום מקום אחר, אנשי הצבא יכולים

להגיד כמה כוננויות ספיגה יש בעיר הזאת, כמה מהן מגיעות אלי ואני לא מעביר

אותן הלאה, כמה מתחים יש לתושבים במקום כתוצאה מתנועות של הצבא, אם

בהליקופטרים, במטוסים וכדומה. כשאתה שומע ברדיו: "מטוסינו היום ועברו בשלום",

אצלנו מתחילה המלחמה הנפשית, מה יהיה אחר-כך, ישיבו לנו, יפגעו, יירו. אם שמעת

שמישהו נפגע שם, פירוש הדבר שאצלנו יש כוננות ספיגה מיידית. אני כבר לא מדבר

על כוננויות למיניהן של "פרש תורכי", של "שק עור" וכל מיני מונחים צבאיים

שמדברים על כוננויות בגין חדירת גלשנים, תאורות בעמק החולה וכיוצא בזה. זוהי

מנת חלקנו היום-יומית.

אני לא אומר את הדברים על בסיס של בכיינות. זו מנת חלקנו. אבל צריך לצייר

ולתאר זאת כדי שאנשים יבינו שזה המצב ולא מצב אחר. אני לא אומר זאת כדי

שמישהו ירחם עלינו.



הדברים האלה מחייבים את הממשלה לעשות שני דברים: או לתת לנו משהו מיוחד

שאין לאחרים, או לא לתת לאחרים משהו שיש לנו. אבל לעשות את שני הדברים ביחד.

היום מח שיש לקרית שמונה יש לאחרים. אם כך, למה שיבואו לקרית שמונה? אם כל-כך

טוב, למה לא משקיעים אצלנו? התפתחות התיירות מסביב מעידה בעליל שמסביב, קרוב

מאד, במרחק של 2-5 קילומטר מאתנו, החיים הם אחרים לגמרי. כששומעים הרבה על

אצבע הגליל מתכוונים בעצם אלינו.

בקיצור, העובדות מצביעות בצורה חדה על כך שקרית שמונה לא זכתה עדיין לקבל

את הסיוע שיכול להקפיץ אותה מדרגה ולהכניס לתוכה יותר תושבים. אתה יודע מה?

אני חייב להגיד בערמומיות מסויימת שאם יחיו במקום 50,000 תושבים זה גם יכול

ללחוץ על הממשלה להיזהר במעשיה. אם יהיו שם 50,000 תושבים - לא יסכימו שכל יום

יהיה מח שיש היום. ייתכן שאני נשמע רע בדברי, אבל זה כך.

אי ויינשטיין;

תסביר. זה לא ברור.

אני טוען שברגע שישקיעו יותר בקרית שמונה ויבואו יותר אנשים, יחיה יותר

מי שיצעק אם החיים שלנו ישובשו בתדירות כפי שהיא קיימת היום.

האם יש הבדל בין מרגליות או כפר יובל מבחינת התחושה של התושבים לבין קרית

שמונה?

כן. קודם כל, כפר יובל או מרגליות לא יכולים להיאמר בנשימה אחת עם קרית

שמונה. כפר יובל לא הופגז מזה שנים רבות. הם נמצאים שם. הפגז הוא חודרני מאד

וזו כירורגיה זוועתית שאף אחד לא מוכן לח. בכפר יובל זה לא קיים. לגבי מרגליות

- ויעידו על כך אנשי הצבא - חלק מהפגזים שהגיעו לשם היו פגזים עייפים. לא כל-

כך מחפשים את מרגליות גופא. מרגליות היא פסיק במפה ומי שמבין בקטיושות יודע

שלא מכוונים אותן לנקודות קטנות. מכוונים אותן אלינו. וגם שם לא יותר טוב.

מי שחוטף לא מעניין אותו המניע.

אין ספק. אבל בוא נלך הלאה. מה טוב במרגליות? אם הם יסכימו - אייצג אותם.

רע מאד שם.

מה עם רמות נפתלי?

רמות נפתלי היא בכלל מחוץ לטווחים האלה. אני שרתתי בסביבה הזאת המון

שנים. מאז שהסתננו לשם מחבלים בשנת 1979 - זו היתה הפעם האחרונה. מאז אני לא

זוכר שקרה שם דבר. גם שם הם נהדפו על ידי שומר שצעק "אמא", וזה היה בסדר. הוא

צעק את הצעקה הנכונה והם ברחו.



בקיצור, החולשה של העיר הזאת היא בכך שזוהי עיר אזרחית, עיר גדולה ושהיא

לא סובלת טיפולים צבאיים מהסוג הזה. זה לא התפקיד שלה. זו החולשה שלה, כי יש

בה אנשים, ילדים, מרותקים, חולים וכוי.

מכל הדברים האלה היה צריך להיות מובן באופן הברור ביותר שצריך להשוות את

התנאים בקרית שמונה לפחות למקומות אחרים. אני קובע בוודאות, וזאת בהמשך לקביעה

של לשכת המעקב של משרד ראש הממשלה, עליה חתום מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, כי

לא כל משרדי הממשלה שמרו על היקף התקציבים לישובי קו העימות בצפון ובחלק

מהמשרדים הללו היתה ירידה של ממש בתקציביהם בין השנים 1993-1994. כך אני קובע

לאור האמור בדו"ח. אני מעז להגיד שאני מכיר את הנתונים מקרוב לגבי הרבה שנים

והמצב הוא יציב כל הזמן כלפי מטה.

מכאן שאנחנו צריכים פשוט לאושש קצת את ענייניה של העיר. על הדברים האלה

הכנו ניירות מסודרים. אין משרד ממשרדי הממשלה שלא יוכל להעלות מהגנזך שלו

וזה אמור לגבי שנים - את הנתונים שהוא חייב בהם לעיר הזאת. מה שנותר לעשות

הוא שיבואו אנשי המעשה ויעשה. הדברים האלה לא מתבצעים למגינת לבנו כולנו. כל

פעם שאנחנו מתעודדים מחדש מאיזו תמורה שעשוייה לחול עלינו ושנראה סוף סוף

ניצנים לכך שהמפנה אכן בא, כל פעם שאנחנו מתעודדים אנחנו חוזרים לביטוי הסזיפי

הזה שאנחנו חוזרים אחורנית; הסלע מתגלגל למטה ואנחנו מתחילים מחדש.

באתי להגיד היום שיש שני סוגים של דברים שצריך לטפל בהם. קודם כל, צריך

לטפל בפרט בקרית שמונה ולשחרר חלק מההוצאות שלו בגין החיים שלו. אני מתכוון

לכך שמשרדי הממשלה יהיו מוכנים לעזור לכל תושב קרית שמונה לשחרר חלק מההוצאות

שלו. ראשית, יש לעשות זאת במסגרת שכר הדירה המשולם ל"עמידר", שבו המחירים

האמירו בצורה פראית ביותר ובלי שום פרופורציה בין מה שהיה פעם לבין מה שיש

היום. יש לסייע גם בנושא מעונות היום. היום המחירים המבוקשים מביאים לסגירת

מעונות. השבוע ייסגר עוד מעון יום בקרית שמונה.

כמה משלמים היום ל"עמידר"?

"עמידר" לוקח היום מזוג שהכנסתו היא מעל ל-ש2,400ש"ח כ-700 שקל נטו עבור

שכר דירה. זאת לגבי דירה עממית של עמידר. מעונות יום לוקחים היום על ילד אחד

820 שקל, וזה לא משנה מה מצב הוריו. אם מצב הוריו רע, הרווחה משלמת חלק מהסכום

או את הכל. אבל אם מצב ההורים טוב - צריך לשלם הכל. זה הרבה כסף.

אני אומר עוד פעם: העובדות הן יותר חזקות מכל דבר במציאות. אפשר ללכת

למעון יום בקיבוץ קרוב אלינו ולשלם מחיר זול יותר. אם זה המצב - הוא מעיד על

כך שהמצב אצלך הוא לא בסדר.

אני חוזר ואומר שאנחנו צריכים לאפשר לאזרח לשחרר חלק מההוצאות שלו על

צורת החיים שלו. גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קובעת שעלות החיים אצלנו היא בין

25% ל-40% יותר ממרכז הארץ.

דבר שני - יש לאפשר לאזרח לקבל אפשרויות הכנסה נוספות בעבודה. אם יבדקו

את חתך המשכורות בעיר יגלו שהוא ירוד ביותר.

דבר אחרון - במישור הציבורי צריך להקל ולתת שירותים יותר טובים לאנשי

קרית שמונה.



אני מעז להגיד בצורה ציונית-לאומית, ולא בצורה אינטרסנטית מקומית, שצריך

לתת לקרית שמונה יותר מאשר לכל מקום אחר במדינה. מי שהושב שזה מוגזם - שיבוא

פשוט לחלק את החיים שלו אתנו במקום.

יש לי פירוט מדוייק האומר מה צריך לעשות בכל נושא שתרצו.

תודה רבה. אני מקדם בברכה את מר צבי אלדרוטי, המנכ"ל החדש של משרד ראש

הממשלה.

פי עזרן;

גם אני.

היו"ר גי גל;

כולנו סביב שולחן זה מאחלים לך בהצלחה. אנחנו בטוחים גם שאכן תצליח.

האם האורחים שלנו רוצים להוסיף?

אני רוצה לציין כמה עובדות. קודם כל, ליקטתי את העובדות מאז מבצע דין

וחשבון ועד היום. במבצע דין וחשבון שהיה לפני כשנתיים נורו בגזרת קו סגול בסך

הכל כ-142 טיושות, שמתוכן 69 נפלו על קרית שמונה וסביבותיה.

א"ח שאקי;

סליחה, באיזו תקופה?

אל"מ ר' שמידע;

בשבוע ימים של מבצע דין וחשבון. מבצע דין וחשבון היה נטו שבוע ימים של

שהייה במקלטים. אם כן, 69 קטיושות נפלו על איזור קרית שמונה ו-22 מתוך ה-69

נפלו בתוך העיר, גרמו לשני הרוגים ולכ-20 פצועים. אלה העובדות לגבי ירי

הקטיושות במבצע דין וחשבון.

בעקבות מבצע דין וחשבון הוחלט על מתן תקציב מיוחד לרכש ציוד לשהייה קצרה,

של כ-1.5 מליון שקלים. התקציב הזה ניתן לכל קו העימות. חלק מהתקציב הזה ניתן,

חלקו נעצר. לקרית שמונה לא ניתן תקציב. לפי סקר שעשינו לכל קו העימות, כולל

קרית שמונה, הצורך בציוד לשהייה קצרה במקלטים בקרית שמונה הגיע לסכום של כ-800

אלף שקל. עד היום לא ניתן תשלום עבור הציוד לשהייה קצרה במקלטים בקרית שמונה

והוא לא ניתן. אלה הדברים בהקשר למבצע דין וחשבון.

מי היה צריך לתת את התקציב הזה?

משרד הפנים. זאת אומרת ב-1.5 מליון שקלים שניתנו לקו העימות לא נכללה

משום מה קרית שמונה. היא נשמטה למישהו.



ר' יוסף;

מי קבע את הרשימה לאן זה יגיע?

אל"מ רי שמידע;

הרישומים הם היסטוריים ואני לא נכנס אליהם. הסקר שנעשה מצא שקרית שמונה,

מטולה ונהריה, לא נכללו באותם 1.5 מליון שקלים. מתוך הסכום הזה 800 אלף שקל

היו מיועדים לציוד לשהייה קצרה לקרית שמונה. וזה אהד מהלקהים של דין וחשבון

לפני שנתיים, שעדיין לא נפתר. מדובר בציוד אלמנטרי. ציוד לשהייה קצרה כולל

ונטות, כדי שאפשר יהיה לנשום במקלטים ולהיות, מיטות, מזרונים, מנורות הירום

ודומה. מדובר בדברים בסיסיים.

יש לנו נתונים של ירי קטיושות על קו העימות מאז מבצע דין והשבון או משנת

1994. ביוני 1994 היו כ-12 נפילות של קטיושות בקרית שמונה. באוקטובר 1994 היו

נפילות של קטיושות באצבע הגליל ובמנרה, ששניים מתוכן היו בשוליים של קרית

שמונה. באוקטובר 1994 היו בתוך קרית שמונה כ-8 נפילות. במרץ ובמאי 1995 שוב

היו נפילות של קטיושות בקרית שמונה ובמרגליות.

כאשר יש באצבע הגליל אירועים בקרית שמונה נכנסים כמובן למקלטים. כפי שאמר

ראש העיר, אני יכול להעיד על כך שמרבית הנפילות הן לתוך העיר או בפאתי העיר,

כי הכיוון הוא לעיר. יש נתונים מהיכן יורים ולאן מכוונים. אנחנו יודעים

שהשיגורים הקצרים לקרית שמונה נופלים ברכס רמים והארוכים נופלים בעמק עפולה.

אלה הדברים מאז דין והשבון ועד היום, הן לגבי הנפילות של הקטיושות והן בהקשר

לציוד לשהייה קצרה.

אשר לתקציב לשהייה ארוכה - אנחנו רק מתהילים לטפל בנושא ועדיין לא מדברים

על כך או עדיין אין מימוש של הדברים.

אי ו י ינשטי י ן;

מה זה שהייה קצרה ומה זה שהייה ארוכה?

אל"מ ר' שמידע;

בשהייה קצרה מדובר על מודל דוגמת מבצע דין והשבון. כלומר, צריך להוריד את

העיר מתהת לאדמה, למקלטים, לשבוע ימים.

פי עזרן;

אני לא מסכים אתך. שהייה קצרה היא של שלוש שעות. אבל הוויכוח שלי הוא לא

אתך.

אל"מ א' שמידע;

יש פה באמת איזושהי בעיה של הגדרות. אבל בכל מקרה כשמדובר בשהייה קצרה,

פירוש הדבר שאנהנו רוצים להיות מוכנים באיזושהי צורה אלמנטרית לשהייה קצרה גם

בשוטף.

אי ויינשטיין;

נניח ששהייה קצרה היא שבוע ושהייה ארוכה היא מעבר לכך. מה ההבדל באמצעים?



אל"מ אי שמידע;

ההבדל באמצעים בא לידי ביטוי במבנה עצמו. אנחנו נכנסים לפרוייקט - ואני

מקווה שהוא יאושר - של הסבת מקלטים למקלטים דו-תכליתיים. כלומר, לעשות את

המקלטים עם ריצוף, עם הנמכת תקרה, תאורה נורמלית. מדובר במבנה שאפשר יהיה

לחיות בו מעבר לשהייה קצרה.

אני מסכים עם מה שמר עזרן אמר, שכן האירוע האחרון שהיה, שנמשך מספר שעות

ואנשים נכנסו למקלטים, ארע בשעות הכי חמות של חיום. הסתובבתי שם במקלטים

וראיתי את הילדים ואת המשפחות שישבו בתוך המקלטים בשעות הכי חמות. העסק הוא

בכלל לא פשוט. לכן, המילה "קצרה" היא אולי קצת מטעח. אבל תנאים אלמנטריים כדי

לשבת במקלט הזה או לשהות בו עדיין אין לנו בקרית שמונח בכל המקלטים.

אעבור למפתחות למיקלוט. אני מעלה את הנקודה הזאת למרות שעל-פי המפתחות

האלה עובדים היום. אבל המפתחות למיקלוט חם בהחלט בעייתיים כשמדובר במקלטים

ציבוריים. המפתחות מדברים על 2 מ"ר ליחידת דיור או למשפחה. לגבי מוסדות חינוך,

בתי ספר או גני ילדים מדובר על 10 מ"ר לכיתת אם. כשאנחנו מסתכלים על כמות

התלמידים במוסדות החינוך בקרית-שמונה - הדבר הוא קשה.

פי עזרן;

בצינוק התקן הוא יותר גדול.

אל"מ ר' שמידע;

הכמויות הן כאלה שחלק מהמקלטים אינם מאפשרים חיים נורמליים וזה פשוט

בלתי-אפשרי להכניס את כולם למקלטים. ל-20 מ"ר אי-אפשר להכניס ארבע גננות ו-70

ילדים. אפשר להכניס אותם לשם, אבל לא למשך זמן רב.

במיקלוט הציבורי אנחנו עדיין מצויים בקרית שמונה בפערים ביחס למפתחות.

אמנם הפער הוא לא גדול, אבל אם קיים פער בין המצוי למפתחות ואם אנחנו מדברים

על כך שהמפתחות הם בעייתיים, אזי המצוקה היא ברורה.

32 חדרי בטחון עדיין נמצאים בטיפול.

פי עזרן;

הקבלן כבר זכה במכרז והתחילו לבנות אותם.

היו"ר גי גל;

ישנו הנושא של הטלוויזיה בתוך הישובים. בלהמן היתה בעיה של כריזה. האם

נמצא פתרון לבעיה הזאת בישובים הקטנים?

אל"מ ר' שמידע;

התשתיות חלות על הישוב. אשר להקמת האולפן - פיקוד העורף משתתף ונותן קצת

סיוע. אבל זה לא קיים בכל הישובים. למשל, במרגליות רוצים לעשות זאת אבל אין

להם יכולת לבנות את התשתיות ואנחנו לא יכולים לעזור להם בעניין הזה. בקרית

שמונה, למשל, כל המקלטים הציבוריים מחוברים לטלוויזיח במעגל סגור, לכבלים, אבל

מוסדות חינוך לא מחוברים.



אי ויינשטיין;

אני לא מבין. מצד אחד מדברים על כך שבעוד חודשיים-שלושה יחל תהליך שלום.

מצד שני, מדברים כאן על הבעיות האלה.

חבר הכנסת ויינשטיין, בוא נשאיר את הדברים האלה למליאה. אני באמת מבקש

לקיים את הישיבה הזאת נטו בלי השלום ובלי הפוליטיקה. מי שרוצה שלום יציב צריך

גם להיות למלחמה.

פי עזרן;

אני מבקש להתייחס לעובדות. אל"מ שמידע מדבר על ממוצע של בין 40 ס"מ למטר

לנפש, וזאת כשהוא מדבר על שהייה קצרה, כלומר על שבוע ימים. תנסה לדחוס בן-אדם

לשטח של בין 40 ס"מ למטר למשך שבוע ימים.

במבצע דין וחשבון הרמטכייל נשלח אלי על-ידי שר הבטחון, כדי לשאול אותי האם

זה בסדר לחכניס את התושבים למקלטים למשך שבועיים והאם אפשר לעמוד בזה. אמרתי

לא, וזה לא בגלל שאנחנו פחדנים, כי במקלט אפשר לשבת בלי פחד.

מאחר וזה בלתי אפשרי, מה עשינו? דיללנו את האוכלוסיה. אנשים לא יודעים זאת,

אבל דיללנו את האוכלוסיה והסענו אותה באופן מרוכז כדי שיתפנה מקום במקלטים.

מעבר לזה, כל תפיסת הבטחון לגבי השהייה במקלטים קורסת אל מול המציאות

הזאת שבה אתה צריך להוריד כל הזמן אנשים למקלטים. דיברנו על מקלט לכל מי

שיחפוץ בו בביתו, ולא לרוץ לשום מקום אחר, כי כך אתה לא יכול להחזיק את

האוכלוסיה.

היוייר גי גל;

אני חושב שבדיון כזה מטבע הדברים הנושאים מתחלקים לשניים. ישנם הדברים

היום-יומיים שדורשים פתרון. ברוב המקרים אלה גם דברים שניתן לפתור אותם, ואני

מדבר על חלק מהדברים שהועלו פה. מאידך, יש דברים הנוגעים יותר לטווח הרחוק.

אם הבינותי את דבריך, מר עזרן, אתה דיברת באופן עקרוני על שני נושאים.

נושא אחד הוא נושא הפרט, ההוצאות שלו ורמת החיים שלו, ומצד שני ישנו כל נושא

ההשקעות והפיתוח. אני חייב לומר שבשני המקרים האלה לנו כחברי כנסת יש מה לומר

ויש מה לעשות. לפעמים אנחנו עושים טוב ולפעמים, לצערי, אנחנו עושים רע. בנושא

עידוד השקעות הון - אני חושב שאלה דברים שעוד חלקם לפנינו. אני לא חושב שאפשר

יהיה היום לעשות גדולות ונצורות באותם המקומות שכבר ניתנו דברים. אבל אני יכול

להניח שתובאנה בפני הוועדה בקשות נוספות לתת איזור פיתוח אי לאי זורים שהם יותר

קרובים למרכז הארץ. אני מסכים אתך שאם נותנים איזור פיתוח אי למקום שהוא יותר

קרוב למרכז הארץ, למה צריך ללכת לקרית שמונה? הרי ככל שמתקרבים מאיזורי פיתוח

אי למרכז הארץ מרחיקים את המשקיעים. אני מניח שבזמן הקרוב תבואנה עוד בקשות

אלינו והשאלה היא האם יהיה אומץ הלב לבוא ולהגיד; מצטערים מאד, לא מוסיפים

איזורי פיתוח אי כשמדובר במקומות יותר קרובים למרכז הארץ, כדי לא לפגוע באיזור

הרחוק.

פי עזרן;

הטעות כבר נעשתה. צריך לגרוע ישובים.



היו"ר ג' גל;

אני יודע שיש עוד בקשות בצנרת והכמות גם קובעת. אם יתווספו עוד ישובים -

הנושא יורחב יותר.

הנושא השני הוא נושא שבו אני מרגיש כשלון. זה אחד הכשלונות שלי בוועדת

הכספים בשלוש השנים האחרונות ויש לי שותף לכשלון הזה והוא חבר הכנסת מאיר

שטרית. הנחות במס בישובים מגיעים לכ-400 מליון שקל.

זה לא כשלון שלנו. זה כשלון של אלה שהתנגדו להצעה.

היו"ר ג' גל;

מטבע הדברים כשמדברים על הנחות ממס נהנה מי שמרוויח הרבה. מי שלא מרוויח

- לא משלם מס. מר עזרן, ציינת פה בדבריך שבקרית שמונה מרבית האנשים מרוויחים

מעט, קרי; מספר האנשים בקרית שמונה שנהנים מהנחות במס הוא קטן, ואנחנו יודעים

שהוא קטן. גם אם לא היית אומר זאת אנחנו יודעים זאת מהנתונים.

אנחנו הצענו לבטל את ההנחות במס בכל הארץ, כי אין צורך בזה, ולהשאיר

הנחות במס בישובי קו עימות בצפון בלבד ומדימונה דרומה בלבד. אבל מצפת ועד

דימונה הצענו לבטל את כל ההנחות במס ולקבל 250 מליון שקל שאפשר יהיה להשקיע

אותם בפריפריה, בחינוך ובדברים נוספים.

החברים שלנו מעיירות הפיתוח הצפוניות ביחד עם האחרים עשו יד אחת והפילו

את ההצעה הטובה הזאת. אני לא משלה את עצמי שבשנה וחציה קרובים נתקן זאת. אבל

אני רוצה לקוות שהכנסת הבאה שתתכנס אחרי הבחירות תאמץ את ההצעה הזאת. אין שום

סיבה בעולם לתת הנחות במס לגבעת זאב, למעלה אדומים, שאני בעד שהם ישגשגו

ויישארו לנצח בירושלים רבתי. מדובר פה בהרבה הרבה משפחות עם שכר הרבה יותר

גבוה מהממוצע בקרית שמונה ואין שום סיבה שתהיה להם העדפה על פני שכונות אחרות

באיזור ירושלים.

אבל נכשלנו בעניין הזה. פה יש משאבים גדולים. אני יודע שתמיד קשה מאד

לבטל את מה שיש. מצד שני, אם לא עושים שינויים בתוך מה שקיים הדבר מביא לתוספת

מסים ולתוספת דברים אחרים. אני מקווה שחברי הכנסת יהיה האומץ עוד בקדנציה הזאת

לא לתת מעמד של איזורי פיתוח אי לאי זורים שהם קרובים למרכז הארץ. כן אני מקווה

שלאלה הבאים אחרינו יהיה אומץ הלב לעשות שינוי כך שבאמת תהיה עדיפות לאיזורי

קו העימות, משום שבשנים האלה הם נמצאים בסבל בטחוני וסובלים מבעיות בטחון.

פי עזרן;

יש לי הצעה.

היו"ר גי גל;

אתה רשום אצלי לרשות דיבור. נשמע עתה קודם את חברי הכנסת ולאחר מכן תאמר

דבריך.

א"ח שאקי;

אדוני היושב ראש, חברים, אני רוצה לומר שבעיות קרית שמונה קרובות מאד ללא

צל של ספק ללב שלנו. בכמה ביקורים שערכתי היתה לי הזכות ללמוד את הענין מקרוב.

אני באמת רואה ויודע שמר פרופסר עזרן מייצג את הבעיות האלה בצורה הנאמנה

והאותנטית ביותר.



אני רוצה לשאול כמין שאלות שאין לי עליהן תשובה. בעיקר אני רוצה להתחיל

מהסוף, מהמיקלוט. ריבונו של עולם, מקצים בסך הכל 1.5 מליון שקלים לצפון

ולישובי העימות. שמענו פה מפי אנשי צה"ל, האמונים על כל הנושא, שישוב העימות

מספר אחד היא קרית שמונה, הן במספר נפילות הקטיושות שנופלות בה, הן במספר

העזיבות לתקופה קצרה או לשנים. שמענו פה ש-200 אלף איש אקס קרית-שמונה

מסתובבים בארץ. זאת אומרת ניסו את מזלם בקרית שמונה רבבות ולמרבה הצער כל פעם

שיש נפילה או כמה נפילות של קטיושות אנשים בורחים. לא כל אדם ערוך נפשית

לעמוד במתח האיום הזה.

מדובר בסכומים פעוטים. משרד הבטחון, משרד הפנים, משרד התיירות ומשרדים

רבים אחרים אמורים לתת את חלקם. אבל שמענו פה שלא כך הוא הדבר. זה באמת נושא

שצריכה לבוא עליו תשובה מפי נציגי אותם המשרדים. למה זה לא הגיעו לקרית שמונה

אותם הסכומים מתוך אותו 1.5 מליון שקל, כאשר היא הקרבן מספר 1 בין כל הישובים?

לצערנו, זה המצב בגלל האוייב ולא חלילה שמישהו רוצה בכך. אבל כך זה יוצא.

האוייב מבין שאם הוא ירתיע את הישוב הגדול ביותר שישנו בצפון - אולי הוא ישבור

את הרוח, חלילה. ברוך הי זה לא קורה. אבל מצד שני מדובר בסכומים קטנטנים.

מר אלדרוטי, זוהי הזדמנות נעימה לי לברך אותך עם היכנסך לתפקיד. כאיש

מגדל העמק אני בטוח שאנחנו לא צריכים ליידע אותך. אתה בוודאי מודע עד עמקי

נשמתך לצרכיה של עיירת פיתוח. אני באמת חושב שפה צריך להיעשות מאמץ עילאי.

באמת הרבה פעמים שמענו, ובעיקר בתקופת מבצע דין וחשבון, שהפעם תירתם הממשלה

וכל משרדיה יירתמו לפתור או להתמודד בצורה רצינית עם הבעיות. לא ראינו את

ההשקעות שזרמו. לא ראינו מאמצים תיירותיים. לא ראינו אפילו את המיקלוט שיבוא

על תיקונו כדי שאותו תחום שנכפה עלינו על ידי החיזבאללה יהיה מכוסה.

מקובל עלי שמה שיש לומר בעניין הזה יש לומר מבליאה. אבל מקבלים את נוכחות

החיזבאללה כגזירת גורל שמדינת ישראל והצפון חייבים לקבל אותה כאשר היה נדמה

באמת שכאילו אחרי "דין וחשבון" לא נראה עוד יותר קטיושות שלהם. הם מצפצפים על

ההסכמים ועל ההבנות. הם מעולם לא קיימו הסכם. לצערי, זה מפורסם באיסלם שכל

הנושא הזה של קיום הסכמים הוא לא ערך. מעולם לא ראיתי בשום מקום מהמקורות הללו

שקיום הסכם וכיבוד הבטחה הם בכלל ערך בפני עצמו. לא היה ולא נברא.

אבל בינתיים מדובר על משהו קונקרטי. אני חושב שמה שצריכה היום הוועדה

לעשות זה להמליץ בפני משרדי הממשלה לעשות את מה שהם נטלו על עצמם לעשות. נמצא

עמנו נציג משרד ראש הממשלה והוא יכול להבהיר למשרדי הממשלה את הדברים.

ראש העיר לא בא לכאן ומנה דברים שלא היו קיימים או שהם לא נאמרו. הדברים

שלו נאמרים. הוא שלח מכתב אישי לכל חברי הכנסת. הוא הודיע את דבריו ברדיו

ובטלוויזיה. כל אימת שבאו חברי כנסת למקום הם שמעו ממנו ומחברי העיריה על

הצרכים של העיר. אבל משום מה נדמה שיום אחד עובר או שבוע והכל כאילו נשכח.

אני מקווה שנראה את העניין הזה כעניין על פוליטי, על מפלגתי, מעבר לכל

שיקולי קואליציה ואופוזיציה. יש להקדיש מאמץ שיטתי שיביא בחשבון את כל ההמלצות

שהומלצו כבר בעבר, המלצות שזכו לאישורה של הממשלה, אלא שפשוט הם לא יושמו ולא

בוצעו.

שמעתי את דברי היושב ראש לגבי שינוי מעמד של מקומות שניתן להם מעמד של

איזור פיתוח אי ואני מסכים אתו. עכשיו אולי קשה לשנות זאת. אבל בוודאי שמבחינת

איזורים צריך יהיה לצמצם ולקבוע שרק ישובי העימות, פשוטו כמשמעו, יזכו באותן

הנחות והטבות.

באשר לבטחון האישי - האמנם ייתכן שילדים וילדות יימצאו במקלט במשך שבוע

ימים בתנאים לא תנאים כמו ששמענו כאן? הלא באמת השכל אינו סובל זאת. לא פלא

שאנשים עזבו את המקום למשך חודש-חודשיים, לפעמים לחודשים ולפעמים לשנים.



אם באמת רוצים בהשארתה של קרית שמונה ובחיזוקה, אני חושב שההמלצה שצריכה

להיות כאן היא שלפחות בתחום הבטחון כל ההמלצות של אנשי צה"ל, של ראש העיר

והעיריה, יבואו על תיקונן בהקדם. לא מדובר פה בכספים גדולים. אבל גם אילו היה

מדובר פה בכספים גדולים, אם לא אלה - מי כן?

אשר להשקעות בתיירות - צריך שגם שר התעשייה והמסחר, גם שר התיירות

ובוודאי ובוודאי שר האוצר ושר הפנים יירתמו כדי שסוף סוף ההבטחות הניתנות זה

שנים לקרית שמונה, שאינן מתיישמות מטעמים שאין לי עליהם שום הסבר הגיוני, סוף

סוף תבואנה לידי יישום.

ראשית, ברכות למר צבי אלדרוטי. ברכות מכל הבחינות ואיחולי הצלחה.

אדוני היושב ראש, בכנסת מועלות מאות הצעות שצריכות לעבור לוועדת הכספים.

בחרת שהנושא הזה לא רק שהוא יועבר אלינו אלא הוא גם יידון. השאלה היא איך

נהיה תכליתיים בדיון הזה? בניגוד לוועדות אחרות יש לנו אולי מפתחות ואפשרויות.

אומר איך אני חושב שצריכה להיות דרך הטיפול שלנו. ראשית, ישנו נושא

המיקלוט. ההערה שלי לא היתה הערת אגב שהנה מצד אחד הממשלה מדברת על שלום ורצה

לשלום, ומצד שני כאן מדברים ראשי הצבא על תכניות למיקלוט וכן הלאה. אני מאלה

שסבורים שגם אם יהיה השלום, כפי שהוא מצטייר כרגע, יהיה אולי צורך במקלטים

יותר מאשר היום, כדי להיות מוכנים.

קרית שמונה מיוחדת בכך שהיא סמל. נשיא ארצות הברית ביל קלינטון הזכיר

אותו בנאום שלו ודיבר על קרית שמונה כסמל. יש חשיבות לחזק את קרית שמונה גם

מהבחינה הזאת.

אומר עתה מה אני מציע מהבחינה המעשית. בוועדת הכספים דנים באמצעים ואל

מול האמצעים יש דרישות. אי-אפשר ללמוד את הדרישות, את סדרי העדיפויות וכדומה

בשיחה אחת. לכן, אני חושב שאם אנחנו התחלנו בדיון הזה, צריך לקום צוות משנה

שילבן בדיוק את הצרכים, את סדרי העדיפויות, לפי זה ייקבע מהי ההקצאה הדרושה

ויש למצוא לכך את הכסף. בזה אנחנו יכולים לעזור, כי אחרת זה יהיה עוד דיון

מאחד הדיונים שמתקיימים בוועדות הכנסת ובמליאה שבו דנו ונתנו לנושא סימפטיה.

הדיון היום היה פתיחה לדיון. שמענו עמדות בסיסיות. אנחנו מכירים את נושא

קרית שמונה. כל אחד מאתנו היה שם. יש ללכת לדרך שתניב תוצאות עוד בקדנציה

הזאת, ובהקדם, כבר בשבועות הקרובים. זו הצעתי. צוות המשנה ילמד, יסייר ויראה

בדיוק מהי המשמעות של 20 מ"ר במקלט לנפש. מקומות אחרים אולי יכעסו אלינו, אבל

מוכרחים לעשות זאת. זו הצעתי.

קודם כל, אני מבקש לברך את מר צבי אלדרוטי שנבחר כמנכ"ל משרד ראש הממשלה.

אני משוכנע שהרקע שלו כראש עיר פיתוח, כאחד מהמנהיגים בצפון בזמנו ולפני שהוא

עבר להתגורר בהרצליה פיתוה, יסייע לו בהבנת הבעיות של ערי הפיתוח וקווי

העימות. מר אלדורטי בנה עיר לתפארת ואני משוכנע שתרומתו תורגש. אני מאחל לו

הצלחה.

תודה.

אדוני היושב ראש, אם דנים בענייני קרית שמונה, אני רוצה להזכיר לכם

שבזמנו ראש הממשלה התבסס על כך שבמצע מפלגת העבודה נאמר שיהיה שינוי בסדרי

העדיפויות ושינוי בסדרי הקדימויות הלאומיים. אנחנו נמצאים בוויכורו פוליטי

ביחס ליהודה ושומרון. אבל המסר הזה היה חזק מאד ואולי בגללו גם קיבלתם הרבה

מאד קולות של ציבור בערי פיתוח ובמקומות אחרים.

אם יורשה לי להעיר, אני חושב שבקטע הזה רמת הציפיות שעוררתם היתה כל-כך

גבוהה ולא עמדתם בה. אם אני מנסה היום לבחון מה נעשה בערי הפיתוח, מה נעשה

בגליל ומה נעשה בישובי הצפון, אני מאד מאד מאוכזב. השינוי בסדרי העדיפויות לא

רק שלא הורגש, אלא במידה רבה יש אפילו נסיגה בערי הפיתוח, אני מבקש לדעת קודם

כל מה עשיתם בעניין הזה. מהי הבשורה הגדולה שהבאתם לתושבי הגליל? איזה שינוי

דרמטי חל?

בהרבה מאד תחומים הישובים האלה נסוגו אחורנית, בטח ביחס למרכז הארץ.

קרית שמונה מצוייה בקו העימות. קרית שמונה מסמלת משהו, מעבר לעניין הזה

שיש כאן צרכים שצריך להיענות להם. ואלה צרכים צודקים ואמיתיים. מדובר בתחומים

שהם חיוניים, הכרחיים ונחוצים. לא מדובר כאן באיזושהי קצפת ולא מדובר כאן על

דברים שהם בבחינת מותרות. כאן מדברים על דברים שהם בבחינת הבשר החי. מדברים על

תעסוקה, מדברים על תשתיות, מדברים על דברים בסיסיים, חיוניים, נחוצים. אני

חושב שצריך להיות גס לב כדי לא להיענות לדברים הללו. מה גם שהיום קרית שמונה

מהווה סמל חשוב מאד בהרבה מאד תחומים.

קרית שמונה מסמלת את האחיזה שלנו מול הטרור בגבול הצפוני שהולך ומתעצם,

הולך ומתגבר. אולי כאן לא יודעים. רבותי, מתחוללת מלחמה בלבנון. זו מלחמה

אמיתית. מתחילת השנה ועד היום היו 250 פיגועים. 250 פיגועים. האם אתם מתארים

לעצמכם מה זה? היו שמונה הרוגים. בשבועיים האחרונים חיו שבעה מטחי קטיושות

לעבר הגליל. אחד מהמטחים נפל בבית-ספר, בישוב מסויים. מטח קטיושות נפל ממש

בחצר בית הספר ובדרך נס לא קרה כלום. המנכ"ל בוודאי יודע על כך. הצנזורה לא

מספרת באיזה ישוב מדובר. היא לא מאפשרת לספר זאת.

לכן, אם אנחנו רוצים שהתושבים ימשיכו לגור ולהתקיים שם, צריך לתת את כל

הסיוע. התושבים כבר לא חוששים מהקטיושות. אבל האם בגלל בעיות כלכליות, בעיות

של פרנסה, בעיות של אבטלה, אנחנו ניתן להם לעזוב ולנטוש? האם אתם יודעים מהי

המשמעות של העניין הזה?

לכן, אני מאד מבקש לתת לקרית שמונה יחס מועדף. אני לא רוצה להיכנס כרגע

לכל בעיית הקיבוצים ואיך אתם מתייחסים לקיבוצים. אני מתייחס לערי פיתוח. אין

כל פרופורציה בעניין הזה. לקיבוצים נותנים ביד רחבה, בכלל ללא שיקול דעת,

בפזרנות, בנדיבות לב. נותנים להם מיליארדים, ונותנים זאת גם לאותם קיבוצים

המצויים בכלל במרכז הארץ. רק גליל ים קיבל ב"מתנה" 250 מליון דולר, על-ידי

שינוי יעוד וצירוף להרצליה. 250 מליון דולר לכל הפחות נתתם לגליל ים. גליל ים

מצוייה ליד ביתך, מר אלדרוטי.

אבל כאן, כשמדובר בערי פיתוח שמצויות בגבול, מגינות על הקו ועומדות בכך

באומץ לב ראוי להערכה, זה לא כך ומביאים לכך שראשי הערים יבואו וישבתו ליד

משרד ראש הממשלה כדי שמישהו ידבר אתם.

אדוני היושב ראש, אתה יודע שבעניין הזה אני לא תמיד כל-כך נדיב. לא פעם

יש לי גם טענות לראשי ערים. אבל בעניין הזה צריך להיענות ולא צריך להתנהג ביד

קמוצה.



פי בדש;

קודם כל, ברכות למנכ"ל החדש של משרד ראש הממשלה.

בדיונים שקיימנו בנושא הרשויות המקומיות דיברנו על כך שכל הזמן ישנם

מקומות שצריך לתת להם את מה שנקרא תוספת מקום. ישנם מקומות, בגלל הריחוק, בגלל

התנאים ובגלל המצב, שצריך לתת להם מענה תקציבי שונה לחלוטין. תושבי קרית שמונה

הם התושבים היחידים במדינת ישראל, בעיר מסויימת, שמצויים בקו האש. כל הזמן הם

חוטפים. כדי להחזיק את האנשים שם מרצון ומתוך אמונה שחשוב לשבת שם, הם צריכים

לקבל תנאים שונים מאשר בכל מקום אחר בארץ. זה אמור לא רק לגבי השוטף ביום-יום,

אלא זה אמור גם לגבי התרבות, גם לגבי החינוך וגם לגבי כל תחום ותחום. צריך לתת

עדיפות. לא מדובר על מתן עדיפות שהפירוש שלה הוא תוספת של 4% או 5% או 10%.

צריך לתת עדיפות משמעותית. זו עיר שסופגת אש ואני לא חושב שיש עוד מקום כזה

בארץ.

נהריה לעומת קרית שמונה סופגת פעם בכמה זמן אש. אבל קרית שמונח סופגת אש

באופן קבוע, במשך כמה פעמים בשנה.

כואב לי שכל פעם שנופלות קטיושות רצים לשם, עושים סבב הבטחות, הסבב נגמר,

חוזרים לשגרה ושום דבר לא מגיע. אני בטוח שזה כך ומר פרוספר עזרן יתקן אותי אם

אני טועה.

כבר גם לא רצים.

זה כבר יותר גרוע. אני רוצה שפעם אחת, כאשר תיפול קטיושה, נשמע את האנשים

אנחנו לא זזים מפה, והמדינה יודעת להעריך שאנחנו יושבים פה, כי אנחנו

מקבלים בהתאם. אני אומר לכם שאם המצב יימשך כמות שהוא היום, כאשר הנפילות הן

בתדירות כזאת, אנשים "לכו משם. אם אנשים יילכו משם העלות שהמדינה תצטרך לשאת

בה עבור העזיבה הזאת או עבור העזבון שיחיה שם תהיה פי כמה. לפעמים לא חושבים

צעד אחד קדימה. חושבים תמיד מטר אחד קדימה ואומרים: אין, לא כדאי, אין. אבל אם

מסתכלים על הטווח הרחוק, הנתינה הזאת עכשיו חוסכת הרבה כסף קדימה.

אני, למשל, משקיע המון כסף בתנועות הנוער. אני משקיע המון כסף בלי שום

אתה משוגע, מה זה? אני אומר: כל שקל שאני משקיע היום

בילדים אני חוסך אחר-כך; אני חוסך בסמים, באלכוהול, בעבירות רכוש ובכל מיני

דברים. כאשר אני מפעיל את בני הנוער בתנועות הנוער יום-יום - אין להם זמן

לדברים אחרים , צריך להסתכל קדימה.

אדוני היושב ראש, פעם אחת צריך לקבוע שצריך לתת מענה עם לוחות זמנים ולא

שנצא עוד פעם מהישיבה עם החלטה. צריך לקבוע לוחות זמנים לממשלה, כדי שהיא תדע

שעליה לתת מענה ותוך X זמן יבואו לכאן, לוועדת הכספים, נציגיה ויתנו תשובות

לנושא.

אדוני היושב ראש, דבר ראשון אני רוצה לברך את צבי אלדרוטי שמונה כמנכ"ל

משרד ראש הממשלה. אני מכיר אותו ומוקיר אותו יותר מ-20 שנה. הוא כיהן כראש

מועצת מגדל העמק במשך הרבה מאד שנים והוא בוודאי קרוב לעניין, לנושא ולבעיות

שהיום מתמודד אתם פרוספר עזרן בצפון.



אני מברך גם את מר פרוספר עזרן. קרית שמונה ידעה תקופות אחרות, הרבה יותר

רעות והרבה יותר קשות, בעיקר מביוינת ההנהגה המקומית. אני זוכר את השנים שבהן

ההנהגה המקומית, כולל כל הפקידים הבכירים, ברחה מקרית שמונה בזמן ההפגזות.

בחירת מר פרוספר עזרן כראש העיר לפני שתי קדנציות הביאה בעצם את קרית שמונה על

המפה. זו נבחרת חדשה שגדלה במקום, שלא מפחדת משום דבר, שנאבקת למען האינטרס של

המקום. יש גם שינוי בתפיסת העולם של התושבים המקומיים שכאשר יש הפגזות לא

בורחים כל-כך מהר. יש דוגמא אישית בנושא של ההנהגה המקומית. אני חושב שהדוגמא

הזאת היא מסוג הדוגמא שזקוקים לה בפריפריה ובערים האחרות בארץ. זו מנהיגות

שמזוהה עם המקום, נלחמת על האינטרס שלו, ומאותו רגע המקום משתנה.

צריך לומר את הדברים הטובים. קרית שמונה עברה מהפך רציני מאד מאז כניסתו

של מר פרוספר עזרן לתפקיד. היא התפתחה ברוך הי, גדלה מאד והאנשים בה מרגישים

בסך הכל טוב. כאשר מדובר בהתמודדות עם בעיית הבטחון - אין בידי התושבים הכלים

לעצור את הבעיה או לפתור את הבעיה.

אני מתנגד באופן עקבי וקבוע לטיפול סימפטומטי בבעיות. לצערי הרב, אנחנו

נדרשים לבעיות קרית שמונה רק כאשר יש נפילה של קטיושות או פגיעה בצפון. רק אז

באים לטפל ולכבות את השריפה באותו רגע. אם עכשיו יהיה שקט ולא תיפול אף קטיושה

- לא ישמעו יותר על קרית שמונה שום דבר, ולא חשוב מה תהיינה הצרות של קרית

שמונה, והן יכולות להיות יותר חמורות מאשר בתקופת נפילת הקטיושות.

אני לא חושב שאפשר לכמת בכסף את המשמעות של קיומה של קרית שמונה וישיבת

האנשים שם. לכן, אני לא חושב שצריך לומר: בגלל שאני יושב פה - אתם צריכים לשלם

לי. לא, אין כוונה כזאת. אבל אני חושב שאם קרית שמונה נמצאת במקום בו היא

נמצאת, אם רוצים שהיא תתפתח, אם רוצים למשוך אליה אוכלוסייה חדשה - והסיסמה של

תפרוסת אוכלוסיה היא אמיתית ולא על הנייר - אם רוצים באמת לפתח את הגליל ואת

הנגב ולהוסיף יהודים לשם, צריך לעשות טיפול שורש בבעיה ולא טיפול סימפטומטי.

צריך לעשות טיפול אמיתי. צריך לעשות דיאגנוזה נכונה של המצב ולטפל בבעיה

בטיפול שורשי. אז יהיה אולי צורך לטפל מדי פעם בפעם בבעיה אי או בבעיה בי.

ההתרשמות שלי היא שאין בכלל טיפול שורש בבעיות ובוודאי גם לא היה טיפול

שורש בבעיית קרית שמונה. היה פעם איזשהו נסיון. היה האוטובוס המפורסם של מנכ"ל

ראש הממשלה הקודם, מר שבס, שהסתובב בערי הפיתוח שחילק קצת כסף פה ושם. אבל גם

זה לא טיפול שורש.

יורשה לי להציע הצעה, אדוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה. מה שצריך לעשות זה

שאתה תמנה ועדת מנכ"לים של משרדי הממשלה הרלוונטיים לטיפול בבעיות קרית שמונה,

אשר תכלול את מנכ"לי משרד השיכון, משרד הפנים, משרד האוצר, משרד החינוך

וכדומה. הוועדה הזאת יכולה לסייר בקרית שמונה, אבל אני בטוח שהמנהיגות של קרית

שמונה תשמח לבוא לירושלים, לישיבות של הוועדה הזאת. כך יוצגו בפני הוועדה הזאת

כל הבעיות של קרית שמונה והוועדה תשפוט אותן מזווית ראייה באמת ממלכתית,

מזווית ראייה של המשרדים הרלוונטיים לבעיה הזאת. לאותה ועדה צריכות להיות

מספיק סמכויות כדי להחליט על טיפול אפילו מדגמי, נסיוני. אפשר לקחת ישוב אחד

נפתור את הבעיה מהשורש.

יש להם בתכניות שלהם טיפולים נקודתיים. צריך להתייחס לכך, כי זה טיפול

נקודתי.

התכנית הנקודתית שעשו בזמנו נעשתה לצורך פוליטי. אני חושב, אדוני המנכ"ל,

שיש לשים על נייר תכנית חמש שנתית לפיתוח קרית שמונה ולטיפול בבעיותיה. בתכנית



החמש שנתית הזאת צריך להיות מוגדרהפרוייקט והצרכים, עם סדר עדיפות ברור. צריך

לומר מהו הפרוייקט, מהו זמן התכנון, מהו זמן הביצוע, כמה כסף דרוש, כמה כסף

לתכנון צריך להעמיד בשלב הראשוני וכדומה.

אם ישימו את הדברים האלה על נייר והוועדה הזאת תאשר את הנייר הזה לביצוע,

ואפילו אם יאמרו שהנייר הזה יבוצע לפי האמצעים שיהיו בידינו אבל לא פחות -x

אחוזים בשנה - זה ייאלץ את המערכת להתמודד הלכה למעשה עם הבעיות ולפתור אותן.

והיה ודברים לא ייפתרו ולא יעשו כלום - יש נייר שאפשר להתייחס אליו ולבדוק

אותו. כל מי שהנייר נוגע בו יוכל להגיד: עשינו, או לא עשינו. הנה מה הוחלט

והנה מה נעשה.

אם רוצים לטפל בבעיה בטיפול שורש, זה מה שצריך לעשות בקרית שמונה. אם

רוצים לדבר על כל מיני סיסמאות - חבל על המילים וחבל על הזמן.

אם המנכ"ל יקבל את הצעתי זו תהיה ברכה. זה באמת יראה על טיפול רציני

בבעיה ואולי מודל לטיפול בעתיד. אני אומר לך שאם ישימו על נייר, בחוברת

מוסדרת, תכנית רב-שנתית לפיתוח - תהיה בכך תועלת.

אני רוצה להזכיר פה משהו. כשמר אלדרוטי היה יושב ראש "עמידר" כיהנתי

בקדנציה הראשונה שלי כראש מועצה. הייתי ראש המועצה היחידי של חירות וכל הממשלה

היתה של מפא"י. רבין היה ראש הממשלה ומר אלדרוטי היה יושב ראש מועצת המנהלים

של "עמידר". הזמנתי אותו לסיור ביבנה וניסיתי לראות מה אפשר להוציא ממנו. אני

לא יודע אם אתה זוכר, אבל אני אז עשיתי תכנית פיתוח של יבנה, שהכין אותה אשר

הנה הנייר ובו מצויינים הדברים שאני צריך ביבנה;

תגיד לי מה אתה יכול לתת לי מתוך זה? מה "עמידר" יכולה לעשות בנקודה א', בי

וגי? הוא לא יכול היה לצאת מיבנה מבלי להתייחס קונקרטית ולהגיד לי: תשמע, את

זה נעשה, את זה נעשה וכו'. הוא אמר לי: יש לי שתי משבצות בתוך הפאזל ואותן

אשבץ פה ושם.

העיקר הוא אם עשיתי.

עשית. אני חושב שצורת טיפול כזאת גם תשמש מודל בעתיד לטיפול במקרי מצוקה

או במוקדי מצוקה רציניים.

אני מציע לידידי, פרוספר עזרן, ראש עירית קריית שמונה, שאם הממשלה לא

תיזום תכנית פיתוח כזאת, תעשה זאת אתה. תיזום זאת אתה. שווה להשקיע בתכנית

כזאת כמה מאות אלפי שקלים. כדאי להכין תכנית חמש שנתית ולשים על שולחן הממשלה

נייר ברור, עם כל מה שצריך. עדיף לי שהממשלה תעשה זאת. אבל אם אתה תעשה זאת -

אני בטוח שאיש לא יוכל להתחמק מכך. אני מקווה שהממשלה הזאת תתחלף. אבל גם אם

היא לא תתחלף יהיה נייר שיחייב את הממשלה ויהיו מוכרחים להתייחס לנייר הזה.

כך, לפחות לך יהיה כלי ותמיד תוכל לתבוע את הדברים.

אשתדל להיות מעשי. תכניות יש. אין שר שלא יודע מה קרית שמונה רוצה ממנו.

אין מנכ"ל ואין פקיד שלא יודע זאת. יש הכל.

אני רוצה להציע משהו מעשי שבו חברי הכנסת כן יכולים לעזור. יש מושג שנקרא

חוק ערי ואיזורי פיתוח, שלא מומש מסיבות שונות. אני מציע לגשת למימושו תחילה

בקרית שמונה, בתקנה כלשהי. בחוק הזה גלומים מספר פתרונות לקרית שמונה. אמנם לא



גלומים בו כל הפתרונות שקרית שמונה זקוקה להם, אבל יש מספר פתרונות בתחומים

שונים, כולל בחוק עידוד השקעות הון ובמיסים. זה עונה פחות או יותר בשלב הראשון

פתרון של בעיות הפרט ופתרון בעיות ההשקעות.

אני מציע פשוט להביא זאת לביצוע. תאמין לי שזה יהיה המבוא הכי מעשי שעשה

מישהו מכל הוועדות שדיברו עד עכשיו על ענייני קרית שמונה. אני לא רוצה לפגוע

פה באף אחד. כאן לא יושבים פקידים שיכולים להחליט החלטות מדיניות, חוץ ממנכ"ל

משרד ראש הממשלה. את שאר הפקידות אני מכיר, ואני אומר את הדברים מבלי לפגוע

באף אחד. מעולם לא התייאשתי. בכניסה לכאן שאלו אותי: האם אתה עוד מאמין

רק תום הלב הזה שלי שאני מאמין בוועדות מביא אותי כל הזמן

לוועדות.

אני מבקש לקחת את המושג חוק ערי ואיזורי פיתוח ולהחיל אותו עלינו לאלתר.

להערכתי זו תהיה מחווה של מעשים במקום כל הדיבורים שהיו עד היום.

ציינתי בראשית הדיון שאחד המציעים הוא הבר הכנסת קצב. משום מה לא היית

אתנו בפתח הדיון. רשות הדיבור לחבר הכנסת קצב.

הייתי בישיבת ועדת הכנסת, שהתקיים בה דיון חשוב.

אומר את דברי בקצרה. בוודאי ראש העיר הציג את הנושא בצורה הרבה יותר טובה

ממני. קרית שמונה נמצאת בראש סדר היום שלנו כבר עשרות שנים, 20-30 שנה. אני

חושב שהמעמד של קרית שמונה הוא כבר לא עניין מקומי או איזורי, אלא הוא עניין

לאומי. צריך לתפוס את הטיפול בקרית שמונה כצורך לאומי וכעניין לאומי, על כל

המתחייב מכך. מסיבות כלכליות נתנו עדיפות לאומית לאילת. מסיבות לאומיות צריך

לתת עדיפות לאומית לקרית שמונה. אם אילת יכולה לקבל מעמד מיוחד בחוקי מדינת

ישראל, בוודאי שקרית שמונה זכאית לכך.

שמעתי שכ-200 אלף איש עברו בקרית שמונה בשנות קיומה. זה נתון שאומר הכל.

ניתן לעצור את התנועה המאסיבית הזאת מתוך קרית שמונה על-ידי כך שיתנו לה מעמד

חוקי מיוחד. אם ראש העיר מסתפק בכך שנתחיל ביישום חוק ערי ואיזורי הפיתוח

בקרית שמונה, אפשר להסתפק בכך. זה גם ייתן לה מעמד מיוחד. אמנם זה לא הכל, אבל

זה משהו.

תודה על הברכות של חברי הכנסת.

אני מצטרף לברכות באיחור.

תודה. אני זקוק לברכות בצורה רצינית. אני מקבל את הברכה שלך גם כן.

נכנסתי לעבודה לפני כ-21 יום. אם אוריד שבתות וחגים אני למעשה מצוי

בתפקיד 17-18 יום. בוודאי תבינו שהוצפתי בעשרות נושאים שהובאו לשולחני; לא שהם

לא טופלו קודם, הם בוודאי טופלו. אבל היו על שולחני נושאים להמשך טיפול או

נושאים חדשים. עלו על שולחני בין 40 ל-50 נושאים.



הנושא שמצוי אצלי בעדיפות עליונה, ואני נותן את תשומת לבי לו גם בהנחייה

ובעיקר בהנחיית ראש הממשלה, הוא נושא קרית שמונה וקווי העימות. אני לא רוצה

לבוא ולספר את ההסטוריה שלי כדי להמחיש שאני מבין טוב מאד מה זה עיר פיתוח ומה

זה גליל. אני חייתי במקום 20 שנה. אבל נקודה אחת אני כן רוצה להבהיר פה מבחינת

הרגישות.

ישנו מסמך שהיית מעורב בו.

אני רוצה להזכיר לחברים שמגדל העמק היא הישוב הראשון האזרחי הידוע בעולם

המערבי שחטף "פרוגים" ב-1973. בגין המלחמה הזאת תושבי מגדל העמק חיו במיקלוט

של 0.4 מ"ר לאדם במשך 18 יום במקלטים. זאת למרות שהמלחמה הסתיימה לאחר 11 יום.

המלחמה הסתיימה אחרי 11 יום במגזר של מדינת ישראל, אבל מאחר והמטוסים המשיכו

להפציצו את איזורי האוייב, ובעיקר את סוריה, ואנחנו היינו סמוכים מאד לשדה

תעופה, אזי נתקבלה הוראה מפורשת מהפיקוד שתושבי מגדל העמק יהיו עוד 7 ימים

בתוך המקלטים. לכן, כשמעלים בפני את הנושא הזה אני קודם כל מריח את ריח הביוב,

לא עלינו. מי שחי את הנושא ויודע - מבין את העניין. אני מכיר את הנושא היטב

מתוך נסיון אישי.

מה אני רוצה להגיד בזה? אני לא ידעתי שיש ישיבה של ועדת הכספים ובוודאי

לא התכוננתי לקראתה. יושב ראש הוועדה ביקש ממני לבוא ומיד נעתרתי. פיניתי הכל,

כי חשבתי שהנושא הוא חשוב במיוחד.

אני רוצה לומר לוועדה את הדברים הבאים, כנתונים התחלתיים ובסיסיים. קיימת

ועדה בראשותי לקו עימות שכולל את כל קו העימות בצפון, על חמשת המועצות

האיזוריות הנוגעות בדבר. קרית שמונה מצוייה במרכז העניין עם עדיפות עליונה.

לכן ב-16 בחודש, קרי: ביום ראשון השבוע, קיימתי את ישיבת הוועדה. אני יושב

בכעשר ועדות. אני לא זוכר בדיוק את שמות כל הוועדות, אבל ראיתי את הרשימה. אחת

מהן זו הוועדה שבה ישבתי השבוע. כינסתי את הוועדה הזאת והיא התיישבה ביום

ראשון על נושא קרית שמונה. השתתפו בישיבה המנכ"לים הנוגעים בדבר, מנכ"ל משרד

השיכון, מנכ"ל משרד החינוך, נציגי האוצר וכל המשרדים הנוגעים בדבר.

במסגרת ישיבת הוועדה דנו במסכת שלמה של נושאים שלא הומצאו ברגע זה.

הטיפול החל גם קודם. אבל עשינו זאת משום שאנחנו עומדים לגבש את אותה חוברת

שאתה מדבר עליה, חבר הכנסת שטרית, אשר תישא למעשה שלושה נושאים מרכזיים: א)

הנושאים המטופלים; ב) התקציב, כי בלי זה אי-אפשר לזוז; ג) לוח זמנים. כל הנושא

הזה יוגש לראש הממשלה לקראת פגישתו עם ראש העיריה, מר עזרן, לקראת סוף החודש

הזה. חלק גדול מהדברים כבר קיבלו טיפול מבחינת תשומת הלב והעניין במהלך החודש

על-ידי ביקורים או מגעים עם מר עזרן. ראיתי מסמך של מנכ"ל משרד השיכון הכולל

כעשרים וכמה נקודות. חלק מהן פתורות ולגבי הלק מהן יש הצעה. אני מבין שהתקיימה

בינו לבין ראש העיר ישיבה.

אתמול הייתי אמור להיפגש עם מר עזרן. נסעתי למטולה לאור אירועי "מאה שנות

מטולה" והקדשתי שעתיים לישיבה עם מר עזרן. אבל מר עזרן הודיע לי שיש לו משהו

י ותר חשוב.

היינו בירושלים.

לא משנה. הכוונה שלי היתה לבוא, להקדים את כל הנושא ולראות את הדברים.

כאשר קבעתי אז את המועד הזה לא ידעתי על קיומה של ישיבת ועדת הכספים היום.

הקדשתי את הזמן הזה כדי לשבת עם המש מועצות איזוריות. ישבנו על עשרות של

נושאים.

אני רק רוצה להגיד לחברי הוועדה שמה שמשתמע מתוך ההוברת העובדתית

והנתונים המספריים הוא שב-1994 נוצלו בפועל והופעלו 480 מליון שקל בקו העימות.

ב-1995 עתיד להתבצע ניצול של 530 מליון שקל. הווה אומר: גידול ב-20%, וזה

גידול משמעותי. הבעיה שלי כל הזמן, כמי שמכיר את הבירוקרטיה, את הבעייתיות, את

התיאום וכדומה, היא איך באמת להביא לכך שבסוף השנה נוכל לבוא ולהגיד: באמת

הופעלו אותם 530 מליון שקל ולא שהם לא הופעלו בגלל נושאים בירוקרטיים כאלה או

אחרים.

למשרד ראש הממשלה אין אמצעי של כפייה על המשרדים. כל משרד פועל במסגרת

תקנות, הוקים ותקשי"ר משלו. מה שאני אוכל לעשות זה להיות הגורם התיאומי בין

המשרדים, כדי שהפעולות תתבצענה. בזה אני רואה את עיקר התפקיד שלי בנושא הזה.

אני רוצה לומר שבעדיפות עליונה בקו העימות בצפון מצוייה קרית שמונה. זאת

אני אומר מבלי להוריד מערכם של אהרים. גם בדובב ובמקומות אחרים יש בעיות. קרית

שמונה היא עיר ואני בהחלט מודע לעניין הזה שצריך להחזיק בכל אמצעי את התושבים

במקום. אנחנו מכינים את כל הנושא הזה לקראת מפגש של ראש הממשלה עם אנשי קרית

שמונה וראש העיר, מר עזרן, לקראת סוף ההודש. התאריך למפגש נקבע. אני מצפה

שבאמת בעניין הזה יהיה תיאום.

יש לנו אנשים העוסקים בנושא הזה בלב ובנפש, כמו מר רוסו שהוא אולי מוכר

לך. מבחינה מסויימת אני רואה אותו יותר מסור לעניין מאשר אולי אנשי המקום, או

כמוהם בוודאי. הוא יודע ומכיר את העניין.

מכל מקום, אני רוצה להגיד לוועדה וליושב ראש שלה שהנושא מצוי בסדר עדיפות

ראשון שלנו לטיפול. אני מקווה שלאחר הפגישה בין ראש הממשלה לבין ראש העיר

הנתונים שיימסרו לוועדה ייראו לפחות, ולא רק מתוך הרצון אלא בעקבות העשייה,

קצת אהרת.

רבותי, קרית שמונה מצוייה על סדר היום של הוועדה וכך גם הוצג הנושא

במליאה. אבל דומני שלצורך העניין קרית שמונה מייצגת עוד קבוצה די גדולה של

ישובים, שקרית שמונה היא הגדולה ביותר ביניהם ולכן היא אולי מושכת אש. בסך הכל

כאשר מדברים על קו העימות אי-אפשר להבדיל. אני מבין שגם לא צריך להבדיל בין

זרעית לקרית שמונה או בין מרגליות לקרית שמונה, אם כי קרית שמונה היא הגדולה

ביותר והבולטת ביותר. כל הקו הזה ראוי לתשומת לב מיוחדת.

כפי שפתחתי אני גם אסיים. חלק מהדברים תלויים בנו ואני מדגיש את הדבר

הזה, כי נדמה לי שבימים הקרובים יגיע אלינו גם איזור פיתוח אי חיפה ועוד כמה

דברים מסוג זה. אני מקווה שלא נדבר פה יפה ובהזדמנות אחרת נעשה דברים הפוכים.

יש עוד דברים שניתן יהיה לתקן יותר מאוחר.

אני מבקש שאתה, מר אלדורוטי, תדווח לוועדה בשבוע הראשון של חודש יולי על

הדברים שנעשו. אם יהיה צורך - נקיים דיון נוסף לגבי קרית שמונה וקו העימות

כולו.



פי עזרן;

מה בדבר ההצעה שלי?

מר עזרן, על כך צריך לפתוח דיון מיוחד. אם יבואו חברי הכנסת ויגידו שהם

מוכנים להוריד מסעיפים אחרים כמו הנחות במס ודברים אחרים את הכסף הזה הנדרש

לקרית שמונה - אתן את ידי לכך. אם כל מה שהם יגידו זה לתת לקרית שמונה וללכת

לתקציב המדינה - אני אתנגד לזה. אם באמת חברי הכנסת רוצים לתת עדיפות לקרית

שמונה - ואני בעד - יש להוריד את מה שמיותר במקומות אחרים. אם כל מה שייאמר על

ידי חברי הכנסת זה לתת גם פה וגם שם - אני מודיע לך שאני את ידי לא אתן לכך.

אני חושב שהנושא הזה היה צריך להיות לבו של הדיון היום. אני מאמין

שהדיונים לא נגמרו. אני מציע לקחת זאת ברצינות ולבקש מחברי הבא לבוא לדיון הבא

על קרית שמונה עם הצעות קונקרטיות ביחס להצעה הזאת שאני הצעתי. אני הסתובבתי

די הרבה בוועדות ואני לא רואה עוד איך אנחנו מתקדמים.

מר עזרן, אם אתה תכין הצעה שיהיה בה כדי לשפר את מצב קו העימות מתוך

תקציב קיים ועל-ידי הורדת דברים מיותרים במקומות אחרים - אתה תמצא תומך להצעה.

אני מצטער, אמנם לא נמצא פה חבר הכנסת שלמה בוחבוט, והיתה תקופה שגם אתך היה

לי ויכוח. שלמה בוחבוט היה אחד מאלה שהובילו את המאבק לא לקבל את ההצעה להוריד

אצל אחרים ולהוסיף בקו העימות. אינני יודע מדוע. אם תבוא הצעה מאוזנת - אהיה

שותף ואעזור.

על החלק הראשון אני יכול להיות אחראי. על החלק השני אני לא יכול להיות

אחראי. אני לא יכול היום לפשוט אל תוך תקציביהם של המשרדים ולהגיד מה צריך

לעשות.

תכין הצעה. אם אנחנו חברי הכנסת נמצא דרך לעשות זאת תוך כדי שינוי סדרי

העדיפות - תמצא בי, בחבר הכנסת שטרית ובחבר הכנסת שאקי פרטנרים לעשות זאת.

אני מודה לכם.



היו"ר ג' גל;

2. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מסי 103). התשנ"ה-1993

אנחנו והעברנו חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מסי 103), התשנ"ה-1995. בו

השווינו את מצב הקואופרטיבים הקטנים למצב הקואופרטיבים הגדולים כמו דן באגד.

דובר על כך שבזמן שמישהו מוכר מנייה הוא פטור. זה לא סוד מדוע עשו זאת והעניין

נתמך גם על ידי הקואליציה וגם על ידי האופוזיציה.

אולם בזמן הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית התחילה של החוק נשמטה.

החלטנו שהתחילה תהיה ב-1.1.93. משום מה זה לא הופיע כך בהצעת החוק. בהצעת החוק

נאמר שהתחילה היא עם פרסום החוק.

אי שניידר;

אני פשוט טעיתי. במקום שהתחילה תהיה ב-1.1.93 נאמר שהתחילה היא עם פרסום

החוק וצריך לתקן זאת.

עלינו לאשר את התיקון הזה, כי באמת נפלה פה טעות.

אין בעיה.

אם כך, בתיקון מסי 105 לפקודת מס הכנסה יתווסף סעיף תחילה המתייחס לתיקון

103 וייאמר בו שהתחילה היא מה-1.1.93.

לאשר את התיקון.

אני מודח לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40