הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 517

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"א בסיון התשנ"ה (19 ביוני 1995). שעה 10:30

חברי הוועדה: היו"ר ג' גל

פ' בדש

ש' בוחבוט

א' גולדשמידט

א' דיין

א"ח שאקי

מ' שטרית

י' שמאי

א' שפירא

ר' אלול

מ' איתן

א' ויינשטיין

ס' טריף

ר' נחמן

ע' עלי

ס' שלום

מנכ"ל משרד החינוך והתרבות שי שושני

ע' הרשוביץ - משרד החינוך והתרבות

מ' שגיא - " " "

נ' בר-ניר - משרד האוצר

ד' הרטום - משרד העו"ר

א' שניידר

א' קירשנר

ת' בהירי

שינויים בתקציב לשנת 1995

חוק מס מקביל (תיקון מס' 15)(הפחתת שיעור המס ושיפוי

אוצר המדינה)



שינויים בתקציב לשנת 1995

אני פותח את ישיבת הוועדה. לפנינו בקשה 0171. ביקשתי שיהיה כאן מנכ"ל משרד

החינוך, וזוהי הזדמנות לשאול אותו שאלות.

הנושא הראשון שהועלה היה תקציב התרבות, שהיו בו שני קיצוצים: 9 מליון על פי

החלטת הממשלה, וקיצוץ נוסף של 7 מליון. התברר כי חלק מהמוסדות עלולים להיסגר עקב

הקיצוץ, ולכן הוחלט לבטל את הקיצוץ.

אחד המוסדות הוא תאטרון הבימה, העומד בפני משבר. אם לא נזרים להבימה כספים,

התאטרון עלול להיסגר.

האם אתם תומכים בתאטרון באר-שבע?

נקיים את תאטרון באר-שבע.

באמצעות יושב ראש ועדת הכספים, ביקשתי לקבל את רשימת כל המוסדות שמסייעים

להם.

הרשימה ישנה ותקבל אותה.

הנושא השני הוא רשות הספורט. ועדת בן-דרור קבעה קריטריונים להקצאת כספים על

ידי המועצה להסדר הימורים בספורט. כתוצאה מהחלטת הוועדה, כי יש לקצץ חלק

מההקצבות למרכזים, היה צורך בשלב מעבר על מנת ליישם את ההמלצות.

הנושא השלישי נוגע לטלוויזיה החינוכית: מאפריל אנו מפעילים את ערוץ הכבלים,

ולשם כך היינו צריכים לתגבר את הטלוויזיה החינוכית במשאבים, מה גם שבמסגרת זו אנו

עורכים השתלמויות בית ספריות הנערכות מתקציב הטלוויזיה החינוכית.

כידוע לכם, ישנה ועדת שרים לסמלים וטקסים,

אשר החליטה על פעילויות שונות במסגרת יום העצמאות, והתקציב בא להחזיר למרכז

ההסברה את התקציב הדרוש לפעילויות אלה.

הוספנו לתקציב, כדי לכסות את ההוצאות הכרוכות

בפעילות לשיפור תדמית המורים.

הפעילות שלנו במסגרת מחר-98 תוקצבה בצורה מרוכזת בתחילת השנה. במהלך השנה

התפזר התקציב בין יחידות המשרד, וחלקו הגיע גם לחינוך הדתי.

אין בית ספר ממלכתי דתי בישראל שאיננו נכלל בתכנית זו, באותו היקף כמו בתי

הספר הממלכתיים. במסגרת זו כלולות השתלמויות מורים, תכניות לימודים חדשות, מעבדות

בית ספר, הטמעת תכניות לימודים שפותחו באוניברסיטת תל-אביב ובמרכזים להוראת

המדעים. יכול להיות שבחלק מבתי הספר הממלכתיים דתיים עוסקים גם בנושא המדע

וההלכה. תכנית מחר-98 מסתמכת על דו"ח ועדת חיים הררי בנושאי מדע וטכנולוגיה, לא

בנושאי יהדות. דו"ח עליזה שנהר עוסק בלימודי היהדות בבתי הספר הממלכתיים.

גם מדעי היהדות הם מדע. כאשר מדברים על מדע, מתיייחסים לפיזיקה, כימיה

וביולוגיה ולא ליהדות, למרות שמחקרי היהדות, הקבלה וההלכה גם הם מדע.

עוד נשאלנו, מדוע הפחתנו 20 מליון ש"ח מההשתלמויות בתי הספר. תשובתנו היא

שבמסגרת סדרי העדיפויות של המשרד הקדשנו 30 מליון שקל ליישום חוק החינוך המיוחד.

המשרד מצא לנכון להגדיל את הסכום ל-50 מליון ש"ח, והסכום הנוסף נלקח מתקציב

ההשתלמויות הבית ספריות.

אני מבקש לקבל את שמות הזכאים לתקציבים. אני לא מסתפק בסכומים שהוצאו, אלא

אני מבקש לדעת מה אושר ומה הוקצה. מה שמופיע ברשימה שנמסרה על ידי משרד החינוך,

אינו עונה על שאלתי. לכן אני מבקש לדחות את ההחלטה, עד שנקבל את החומר.

אין לנו בעיה, זה יקח לנו חצי שנה.

אם זה צריך לקחת חצי שנה, משהו לא בסדר. אני מבקש שנדחה את ההצבעה.

אני מבקש לא לדחות את ההצבעה.

אני רוצה לדעת מה אישרו ומה קיבלו. מדוע יש הבדל בין מה שאושר למה שהועבר.

לתרבות אושרו 452 מליון - כלומר תוספת של 11 מליון, לתמיכה במוסדות אמנות,

תרבות ומחקר - 225 מליון, ולתרבות תורנית - 7 מליון פלוס, כלומר אחוז מתקציב

התרבות הכללי. כל הפעילות העניפה בתחום התרבות התורנית, אינה באה לידי ביטוי

תקציבי. כיצד מסבירים את הפער באדיר בין תקציב התרבול הכולל לבין תקציב התרבות

התורנית.

אני מבקש לקבל את הצעתי, ולדחות את ההצבעה.

אבקש להצטרף לבקשתו של חבר הכנסת שמאי,

אביא בחשבון את בקשתכם. אם הבעיה היא התייעצות סיעתית, לא נצביע היום.

אני מודה לך.

ההצבעה תתקיים מחר.

אני מבקש להוציא את נושא האבטחה של מוסדות החינוך מידי הרשויות המקומיות. אין

זה תפקידנו להיות אחראים לשמירה. למרות התקציב הקיים לאבטחה, אנו צריכים להוציא

סכום ניכר מכספי המועצה, מבלי שנקבל את הכסף בחזרה. הוא הדין בשירות הפסיכולוגי

שהמשרד אינו מתקצב. בזמן האחרון קיים צורך רב יותר בשירות הפסיכולוגי, כתוצאה

משינוי בדפוסי ההתנהגות של הנוער. ראו מה קורה בפאבים, ראו את מסיבת האסיד בפארק

אשכול. כיצד מאפשרת רשות הגנים הלאומית, שהיא רשות ממלכתית, לסגור גן לאומי למשך

24 שעות, על מנת שחברה פרטית תקיים בו מסיבה עם כמות סמים שלא נראתה כמותה. היו

שם 50 שומרים עם נשק אוטומטי, והמשטרה פחדה להיכנס לשם. אני מממן עתה עוד שתי

מישרות של פסיכולוגים, על חשבון הרשות, אך אני בטוח שבמקומות בהם הבעיה קשה אף

יותר, אין לרשות את הכסף כדי לממן הוצאה זו.

מזה חודשים שאתם לא נותנים ל-2500 ילדים בת"תים את הכסף, וזאת כאשר שר האוצר

אומר שהוא מוכן לתת. הבעיה היא ששר החינוך מפחד שיעשה בכך עוול לחינוך

הממלכתי-דתי. אני חושש שזה לא יכול להיות. מדובר כאן בגידול טבעי במספר הילדים,

ואם אינכם מעבירים את התקציב, כאילו פסקתם ש-2500 ילדים אלה יישבו בבית. מוציאים

מליארדים על הערבים, אך אין כסף ליהודים. ראש הממשלה אמר שיכריע בענין, ואני

שואל כמה זמן אתם מתכוונים לסחוב את הענין. כמה זמן יעבור, עד שמשפחות מרובות

ילדים תוכלנה לשלוח את ילדיהן ללמוד?

בזמן שמשתדכים עם ערפאת, צריך לחזק את התרבות התורנית. שמעתם מה סופר כאן על

מסיבות סמים ועל אלימות. את אלה אין בחינוך התורני. למרות זאת, לא רק שאינכם

מחזקים אותו, אלא אף מקצצים בכל מקום אפשרי. מוציאים מאות מליונים על ביטחון, אך

אין ביטחון גדול מאשר החינוך התורני. אני מבקש לבטל את הקיצוץ. מה שנותנים לתרבות

התורנית מגוחך. דווקא עכשיו, כאשר אורבת סכנה ליהדות, כאשר שר הדתות רוצה להכניס

נשים למועצות דתיות ולשנות את הקיים לגבי פסולי חיתון - הכל כדי לשאת חן בעיני

ערפאת - אנו מבקשים מכם לא לגעת בקודש הקודשים.

אני רוצה להודות על שיתוף הפעולה של משרד החינוך עם הרשויות. אני חושב שמגיע

לך יישר כח על כך.

זהו המשרד הכי מסודר. זהו המשרד היחיד אשר מעביר כסף כמו שעון שוויצרי.

בסעיף 24 20 מדובר על המינהל הפדגוגי - צמצום של 27 מליון, בעיקר בהשתלמות

בית ספרית. אני מניח שהסיכום שהיה בין הסתדרות המורים לבין משרד החינוך אינו

מתבצע. אני חושב שצריך לקבל דיווח אם הסכום שאושר אינו מוצא למטרה זו. אני עובר

לסעיף 11 26 20 - שעות תקן בחינוך היסודי - הורדת 48 מליון. ישנה גם הוצאה

המותנית בהכנסה, שהיא תוספת לסעיף. מה הסיבה להורדת כמות כה גדולה של שעות תקן?

מהי ההוצאה המותנית בהכנסה של 57.800 מליון, 59.300 מליון ו-75 מליון. אני רוצה

לדעת מה הקשר בין שלושת המרכיבים הללו, בסעיף 11 26 20. אני רואה שהורידו מתקציב

המיזמים המיוחדים לחינוך סכום של 8.206 מליון. מדוע? זה דבר שיכול לאפשר קצת

יצירתיות בבתי הספר.

אני עובר לסעיף 27 20: הורדתם מסעיף החינוך העל יסודי סכום של 25 מליון

ו-843 אלף ש"ח. מתוך זה, לפרוייקט מחר-98 הורידו 15.31 מליון. לעומת זאת, התקציב

לחינוך ההתיישבותי גדל. מדוע? האם אין הם מקבלים די כספים באמצעות משרדים אחרים?

אנו צריכים להביא את נושא החינוך ההתיישבותי לדיון מעמיק. אנו צריכים לדעת מה יש

שם, בהשוואה למקומות אחרים. אני רוצה לבדוק מה יש שם, לעומת מה שקיים בערי פיתוח

וביהודה ושומרון או תל אביב והשכונות. אני רוצה לדעת כיצד מתחלק התקציב בין

מוסדות, גם מבחינת התקן, גם מבחינת מספר התלמידים, שעות הלימוד וההסעות.

ועדת ברודט קבעה שהטיפול במוסדות ציבור ירוכז במשרד אחד. למשרד הפנים אין

תקציב פיתוח, למשרד השיכון אין תקציב פיתוח. ועדת ברודט קבעה את הכללים מ-1994

לגבי בניה חדשה, ואין היא מתייחסת לבניה עד 1994- עד 1994 התחילו לבנות מוסדות

ציבור שוועדת ברודט אינה מכסה אותם, ואין הם מכוסים במסגרת הבניה הקודמת. נשאלת

השאלה, כיצד מגשרים על תקופת הביניים. מה שהיה בתהליכי בניה עד 1994. חייב לקבל

מקורות מימון, ואין זה משנה מאיזה משרד.

אני מבקש לברר מדוע החלטה שהתקבלה בהסכמה ובעצה אחת עם נציגי האוצר ומשרד

החינוך והתרבות, לפיה תוספת של מליון וחצי שקלים לתנועות הנוער, תופנה לתנועות

הפועלות בעיירות הפיתוח - איננה מבוצעת.

הוחלט על מליון שקל.

אם סוכם על מליון, אני מסיר את ההערה.

סעיף 10 24 20 מדובר על תמיכות מיוחדות. אולי אפשר לקבל פירוט, בנגה מדובר.

סעיף 10 28 20 מדבר על בית הספר הממשלתי "בימה". אני מבקש לדעת מה טיבו של המוסד

הזה. בסעיף 16 28 20 מדובר על יוזמות ופעולות מיוחדות. אולי אפשר לקבל פירוט,

בשביל מה צריך את הכסף. בסעיף 20 28 20 מדובר על שכר לימוד על יסודי ותמיכות. אני

רוצה לדעת למה הכוונה. הסעיף האחרון הוא 03 31 20 - תמיכות במוסדות תרבות, אמנות

ומחקר, ביוצרים ובאמנים. אני רוצה לדעת במה מדובר. אם אפשר, אני מבקש את הרשימה

של כל המוסדות. אני מבין שהכל נעשה היום על פי החלטה של הנהלת המשרד, הפועלת

כוועדת מענקים ותמיכות.

על פי חוק ההסדרים.

אני מבקש לקבל את החלטות הוועדה המתייחסות לשנת התקציב 1994/95.

אני מודה שהפניות שלי כחבר כנסת לשר החינוך, נענות ונבדקות. אני שמח על שיתוף

הפעולה עם המשרד. אני רואה שהוסיפו 19 מליון שקלים להכשרת מורים. כיצד מתחלק

הסכום? האם ישנם גברים המצטרפים למעגל המורים? מופיע כאן סכום של 18 מליון

לחינוך המיוחד, האם זה בגלל חוק החינוך המיוחד? אני רואה שקיימת תוספת לתקציב

התרבות, לאיזו מטרה? מהם שירותי עזר במוסדות חינוך?

הכוונה לשרתים ועובדי עזר אחרים.

מתי נגיע למצב בו לרוב בתי הספר תהיה מערכת מחשבים?

אני רוצה להתייחס לדבריו של חבר הכנסת שמאי: אם נצטרך לעסוק בפירוט הסעיפים,

נצטרך להתפנות מכל עבודה אחרת. משרד החינוך הוא משרד מתקדם מבחינת מחשובו, ואין

לנו בעיה לשלוף את דו"ח הביצוע משנה שעברה. הבאנו רשימה של הקצבות עד לחודש

אפריל. שלפנו מתוך המחשב את מה שמשרד החינוך הוציא, כדי לקבל מושג מיהם המוסדות

הנהנים מתמיכת המדינה. רוב המוסדות היו קיימים גם לפני חוק ההסדרים. הם נכנסו

למסגרת זו והם מתוקצבים בה. חלק מהמוסדות ידועים מאד, בין היתר מכללות.

הרשימה נמצאת כאן, ואין לנו מה להסתיר. התמיכה ניתנת על פי קריטריונים. כל אחד

רשאי להגיש בקשה, והוא מתוקצב על פי קריטריונים. לא אני אחראי לחוק ההסדרים אלא

הכנסת. בחוק נאמר שקבלתם של גופים חדשים מותנית בתוספת תקציבית. זאת אומרת אם אין

תקציב נוסף באותה תקנה, אי אפשר להוסיף גופים חדשים.

משרד החינוך והתרבות מתקצב תרבות חרדית בהיקף ניכר. הוא מתקצב תרבות תורנית

ותרבות כללית, ובתוכה גם מוסדות תורניים כמו מוסד הרב קוק. אין לנו בעיה להכין את

החומר, אבל ההכנה דורשת הרבה מאד זמן, והיא עלולה לשתק יחידות במשרד. צריך יהיה

לקחת קבוצה של אנשים אשר תסכם את תקציבו של כל מוסד, וזה עלול לפגוע בפעילות

השוטפת.

להוציא נתונים מהמיטב לוקח 6 חודשים?

הוצאנו נתונים מהמחשב על כל הגופים הזוכים לתמיכת המשרד, נכונים לחודש אפריל.

מסרנו כמה קיבלו מתחילת שנת התקציב עד חודש אפריל. חבר הכנסת שמאי ביקש את מה

שקיבלו כל הגופים בשנת התקציב הקודמת. חלק מהנתונים עד סוף השנה איננו יודעים.

אפשר לקבל את הנתונים האלה, אך זה אורך זמן. הרשימות הללו אינן סודיות, הן

מפורסמות וידועות.

כמה מוקצב לתרבות התורנית?

7 מליון ש"ח.

לתרבות מוקצבים 230 מליון ש"ח.

452 מליון ש"ח.

זה כולל את הסכומים המועברים לתמיכות שונות. ישנו חינוך למבוגרים, אולפנים,

הנחלת הלשון, רשות העתיקות וקשרי חוץ, מכללות ותרבות חרדית.

בפרוייקט מחר-98 אנו מדברים רק על מקצועות המדעים המדוייקים: כימיה, פיזיקה,

מתמטיקה, ביולוגיה וטכנולוגיה, כולל מחשוב. אנו מקדישים לפרוייקט הזה סכום ניכר,

שאני מקווה כי יתן תוצאותיו. אני מוכן לבוא לדיון מיוחד של ועדת הכספים של הכנסת,

על מנת להראות מה משמעות יישום פרוייקט מחר-98, ומה מדינת ישראל עושה לקידום המדע

והטכנולוגיה. אני חושב שזה צריך לעניין את חברי הכנסת מכל המגזרים, כי מדובר

באינטרס לאומי.

אשר להערתו של חבר הכנסת שאקי, תנ"ך ותלמוד הם מדע ברמה האוניברסיטאית. אנו

לא מתייחסים אליהם במסגרת זו אלא במסגרות אחרות, למשל במסגרות התרבות.

ועדת שנהר העמידה את משרד החינוך על כך שמדעי היהדות הולכים אחורה מדי שנה

בשנה.

אנו פותחים עתה ביישום דו"ח ועדת שנהר, ולנושא זה הקצבנו 8 מליון ש"ח בשנת

הלימודים הזו בחינוך הממלכתי.

נושא אבטחת מוסדות חינוך נמצא עכשיו בדיון בממשלה, ועד

שהממשלה תקבל החלטה, לא אתייחס לענין. לחבר הכנסת שפירא: גם הנושא הנוגע ל-2500

ילדים אשר כלולים במוסדות הפטור ואינם מקבלים הקצבה, כחלק מן הגידול הטבעי,

היה בדיון אצל ראש הממשלה. אני רוצה לומר מה ההתלבטות: יש שני סוגי מוסדות

המתוקצבים על פי חוק ההסדרים, כמו החינוך הממלכתי - ילדים הלומדים במוסדות החינוך

העצמאי , וילדים הלומדים במוסדות מעין החינוך התורני. שני אלה מתוקצבים בדיוק כמו

ילדי החינוך הממלכתי. ילדים הלומדים בשני סוגי מוסדות אחרים, מתוקצבים על פי

ילדים הלומדים במוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי, הנמצאים בפיקוח

מדינת ישראל - כגון בית הספר הריאלי בחיפה ומוסדות נוער למיניהם, כגון מוסדות

נוצריים כנסיתיים הנמצאים בפיקוח מדינת ישראל, וילדים הלומדים במוסדות פטור,

כלומר אינם לומדים על פי תכנית לימודים המוכרת על ידי מדינת ישראל ובפיקוח

המדינה. הילדים במוסדות הפטור, מקבלים היום השתתפות מדינה גבוהה יותר מזו שמקבלים

הילדים הלומדים במוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי, הנמצאים בפיקוח המדינה.

הנושא נמצא עתה בדיון בבג"ץ, שכן לכל הדעות אינו בריא. לא ייתכן שילד הלומד

בפיקוח המדינה, יזכה בתקצוב פחות מזה לו זוכה ילד הלומד במוסדות הפטור. לכן

הגידול הטבעי איננו דבר טבעי במוסדות האלה.

הילד הלומד במוסדות הפטור אינו מקבל יותר.

יש מוסדות כנסיתיים למשל, שעומדים בתור אך איננו מצרפים אותם בגלל חוסר

תקציב. הענין נדון אצל ראש הממשלה. בגלל שהנושא נמצא עתה בדיון בבג"ץ, הקפאנו את

הטיפול בו.

לחבר הכנסת רון נחמן, הערתך נכונה. לקחנו מתקציב השתלמויות בית ספריות לא

משום שהוא לא מנוצל ולא משום שאין שם הצלחה גדולה. למרות שארגוני המורים התנגדו

לכך, ההצלחה גדולה על פי התוצאות שבידינו. ההלטנו לצמצם את ההיקף, ולהעביר כסף

לביצוע חוק החינוך המיוחד. האוצר תקצב אותנו ב-30 מליון שקל בשנת התקציב 1995,

והחלטנו להגדיל את התקציב לביצוע חוק החינוך המיוחד ל-51 מליון שקל. אנו מעבירים

כסף לחינוך המיוחד, משום שאנו חושבים שהנושא חשוב.

אנו בגרעון גדול בנושא הסמינרים, כי פתחנו שנה די במכללות ובסמינרים, להשלמת

התואר הראשון. הגענו ל-700 סטודנטים בשנה די. אנו פותחים את שערי שנה א' במכללות

ובסמינרים, והגרעון שם גדול. אנו רוצים לאפשר לכל מורה להגיע לתואר B.ED. האוצר

יצטרך למצוא כסף, כדי לעזור לנו בענין זה.

האם יש גברים המצטרפים למערכת ההוראה?

להערכתי מעט מאד. יש אצלנו חילוקי דעות על הקמפיין לשיפור תדמית המורים.

הוא נועד לציבור יותר מאשר למורים. חלק מהמורים מתעבים את הקמפיין הזה, והדבר היה

צפוי לדעתנו. שר החינוך, ארגוני המורים וכל מי שעוסק בקמפיין, השתתפו אתמול

בישיבה בה נותח הקמפיין. הקמפיין התחיל בהעלאת שכר עובדי ההורה, ונמשך בעתון

שאנו מוציאים למורים, והוא מחולק גם לחברי הכנסת, על מנת להביא למורים מידע על

השתלמויות מורים. ועדת מישנה של ועדת הכספים של הכנסת, המטפלת בנושא פיטורי

מורים, ויושב ראש הוועדה באופן אישי, מטפלים בענין. יחד עם הקמפיין הגדול אנו

דורשים להקל על פיטורי מורים.

אני לא אוהב את השם חינוך התיישבותי, אך יש להודות על האמת שיש בו דבר ייחודי

ותרומה ניכרת לעם ישראל, בעיקר בכל הנוגע לחינוך הפנימייתי. כ-11 אלף ילדים מתוך

55 אלף ילדים הלומדים בחינוך ההתיישבותי, מתחנכים בפנימיות בכל המגזרים. קיים

היום מעבר גם בפנימיות מחקלאות למה שנקרא טכנולוגיה מוכללת. מדובר בהיבטים

מתקדמים מאד של החקלאות. אנו רוצים לתת לנושא את השם האגף לחינוך פנימייתי, שכן

הוא זקוק לתקציבים נוספים.

טענו כי מתוך 11 אלף תלמידים בחינוך הפנימייתי, נשרו 2200 במעבר מתשנ"ד

לתשנ"ה. ביקשנו את השמות, ובדקנו שם אחר שם. עד היום איתרנו את כולם, למעט 150

שאיננו יודעים היכן הם נמצאים.

אני יודע שהסוכנות היהודית מתכוונת לקצץ קיצוץ דרסטי מתקציבה בשנה הבאה. האם

משרד החינוך מתכוון לכסות על הפער וכיצד?

השאלה נוגעת לעליית הנוער. אם נצטרך לכסות, נבקש העברה תקציבית פעם נוספת.

אני חושב שהסוכנות פועלת בצורה לא נכונה בענין זה, אך גם אם כך היא פועלת,

צריך לעשות משהו כדי לתקן את המצב.

יכול להיות שכוונת הסוכנות לצאת מהפעילות בתחום עליית הנוער, ולהעביר את

הנושא למדינה.

ועדת ברודט קיבלה החלטות על בנייתן של שכונות

חדשות, והיא קבעה מי מתקצב בהן כל נושא. זה יחייב תוספת תקציבית או תקציבים

יחודיים לשכונות החדשות, במסגרת תקציב 1996 .יש ישובים כמו מעלה אדומים, בית שמש,

ראש העין, מודיעין ואפילו שדרות, שהם עתירי עולים או שכונות חדשות. צריך יהיה

להעמיד תקציבים מיוחדים לרשות הנושא ולרשות מבני ציבור. במשרד החינוך והתרבות

גני טרום חובה, אולמות ספורט וחדרי כיתות.

ביקשתי כינוס מיוחד עם האוצר, על מנת לדון בענין.

אבל מה יקרה בשכונות חדשות שנבנו עד 1994. ואין בהן שום דבר?

לחבר הכנסת מיקי איתן: אנו לא מתערבים בחלוקת התקציב לתנועות הנוער. קיימת

מועצת תנועות הנוער, והיא גוף אוטונומי. מליון ש"ח הועברו לתנועות הנוער, כאשר

החלוקה היא פר-ראש.

כל בני הקיבוצים רשומים אוטומטית בתנועות הנוער. אני חושב שאת הצופים, שהיא

תנועה לא פוליטית, צריך להפריד.

כנשיא תנועת הצופים, אני מנוע על פי התקנות מלהתייחס לכך.

העלינו את הנושא בישיבה עם משרד השיכון: סוכם כי כל הבניה החדשה תהיה מתוקצבת

על פי המלצות ועדת ברודט, אך נוצר מצב שהבניה מ-1989 עד 1992 אינה מתוקצבת. אף

משרד אינו מטפל בנושא, ונוצר מצב בלתי אפשרי.

אשר להערתו של חבר הכנסת פיני בדש, בנוגע לתגבור השירות הפסיכולוגי, אנחנו

עובדים במסגרות תקציביות. הגדלנו את מספר הפסיכולוגים בשירות הפסיכולוגי ב-20

תקנים לחינוך העל-יסודי, ואנו מוסיפים פסיכולוגים במקומות בהם אין כלל שירות

פסיכולוגי.

מיהי ועדת התמיכות הקובעת את הסכומים?

ועדת התמיכות כוללת את יושב המשרד, את מנהל היחידה, את היועץ המשפטי של המשרד

ומישהו מאגף התקציבים של המשרד.

האם הוועדה קובעת גם את הפרופורציות?

יש ניקוד לכל מקום.

הממשלה החליטה להקים ועדה ציבורית אשר תדון בנושא יום חינוך ארוך, על מנת לתת

תשובה עד לתאריך מסוים. האם הוועדה קמה?

מערכת החינוך התברכה במנכ"ל מעולה. ראיתי שהתקציב לתקן בחינוך היסודי קטן

ב-48 מליון ש"ח, וזאת בזמן שמדובר על גידול במספר השעות. הכיצד? דבר שני שאני

מבקש לדעת הוא מדוע קטן תקציב המיזמים במשרד החינוך מ-8 מליון ש"ח ל-52 אלף ש"ח.

האם זה מצביע על מגמה חדשה במערכת החינוך? לעומת ההקטנה המשמעותית בתקן השעות

ובמספר המיזמים, ראיתי הגדלה בתקציב לקשרי חוץ, בתקציב מרכז ההסברה ובתקציב

שירות הסרטים. האם הגידול הזה הוא תוצאה של הבחירות הקרבות, וזאת על חשבון מיזמים

ותקן שעות?

אין כל פרופורציה בין מה שמשקיעים בתרבות בפריפריה לבין מה שמשקיעים באופרה

ובפרוייקטים אחרים. זוהי מגמה בלתי מובנת לי. דבר אחר הוא נושא הספורט, שהבזבזנות

הקיימת בו זועקת לשמיים. האם משרד החינוך מממן מופעי ראווה (כמו הופעתה של הזמרת

דיאנה רוס בפתיחת כינוס ה"פועל") שהם בושה וחרפה?

כידוע ביקשנו תקציב לחינוך הטכנולוגי במיגזר בדרוזי, מכיוון שהנושא כמעט לא

קיים שם, ונאמר לנו שאין תקציב. לאחרונה הקים משרד התמ"ס איזורי תעשיה ליד ישובי

הדרוזים, ויושב ראש ועדת הכספים מסייע לתת מעמד של איזור פיתוח א' ליישובינו

שעומדים בקריטריונים, ויש להגביר את החינוך הטכנולוגי כדי להכשיר כח אדם מתאים.

האחת להסתדרות הצופים הדרוזית, שמנהליה לנים

בבתי מלון, כאשר העומד בראשה הוא עובד בכיר של משרד החינוך והתרבות. אני רואה בכך

פסול. השניה, לשליחת שליחים לחו"ל. כל שנה יוצאים כמה שליחים מהסתדרות הצופים

הדרוזית לחו"ל, ואיננו יודעים לשם מה. אולי נוכל להבין פעם, לאלו מטרות מוציאים

את הסכום של 70 אלף שניתן להסתדרות הצופים הדרוזית. כאשר חניכי הצופים יוצאים

לטיול, המועצות צריכות לממן את ההוצאות יחד עם ההורים.

לעוזר השר יש קרן שהוא עומד בראשה, וגם היא מקבלת הקצבות.

מיהו עוזר השר?

זידאן עטשי. על הפרק עומדת דרישה שלו לתוספת 172 אלף שקל. הוא קיבל 22 אלף

שקל על החשבון. האם זה תקין? האם זה נכון? דיברתי עם שר החינוך אמנון רובינשטיין

ועם השרה לשעבר שולמית אלוני. אנו מבקשים מכם כסף לספריות שאין בהן ספרים, אנו

מבקשים תקציב למעבדות ולהוראת הטכנולוגיה. אני מקווה שנוכל לקבל באמצעות הוועדה

תשובה מתאימה. אני לא רואה שיש בתקציב החדש לתמיכה במוסדות תרבות, אמנות ומיקר,

איזו שהיא תמיכה בנו.

קשה לי לתקוף את מנכ"ל המשרד, היות ועל חלק מהתקציבים ממונה השרה שולמית

אלוני.

אני ממונה על התקציבים.

אני מתכוון לחלוקת התקציבים. אני חושב שמשרד החינוך עושה עבודה נפלאה בנושאים

אחרים. ביקשנו פירוט של סעיף 31 20, שמדובר בו בתקציב של 440 מליון ש"ח. אני לא

מתכוון לאשר היום את הבקשה. אבקש לקיים התייעצות סיעתית על כך. נפגשנו עם השרה

אלוני, שאמרה שתיתן ביטוי תקציבי לתרבות ואמנות בפריפריה. כאשר אני רואה את

הרשימה הזו, אני מזועזע. במעלות יש תזמורת עם 40 נגנים, ברובם עולים. מדינת ישראל

היא שהביאה אותם ארצה. אני לא רואה שיש ביטוי תקציבי לתזמורת הזו. נושא אחר הוא

חברת המתנ"סים, שגם היא לא תומכת במתנ"סים. אם עירית כרמיאל מקציבה 4 מליון ש"ח

למתנ"ס, החברה למתנ"סים מוסיפה על כך 100 אלף ש"ח. מדוע הקימו פעם את אמנות לעם?

על מנת לתת אמנות ליישובי הפריפריה. היום אי אפשר להביא לפריפריה את תאטרון

"הבימה". כל מה שהובטח לנו בתחום התרבות והאמנות לא קויים. אני לא בא בטענות אל

מנכ"ל משרד החינוך אלא אל השרה אלוני . אני חושב שהשגיאה היא שמנכ"ל משרד ההינוך

זומן לכאן, כדי לתת תשובות על שאלות המתייחסות למדיניותה של השרה. אני מבקש

שהדיון יידחה, ויתקיים עם שולמית אלוני ויוסי פרוסט.

רזאם נכון שאין לכם תקציב בינוי במשרד, או שהיה לכם תקציב ומשרד האוצר משך

כיצד סגן השר מיכה גולדמן, הממונה על תקציבי הספורט,

הודיע לרשויות מקומיות לא מעטות כי עקב קיצוצים בתקציבי המשרד, הוא מבטל את

ההקצבות? ישובי הפריפריה רוצים חלק מהעוגה המונחת לפנינו. היום יש במרכז הארץ

מספיק מוסדות תרבות פרטיים, שאנשים יכולים ליהנות מהם. אם הרשות המקומית לא תביא

לבית שאן הצגות, הן לא תגענה לשם. אם הרשות המקומית לא תביא סרטים, לא יהיו

סרטים. אני רוצה לקבל רשימה שתכלול פירוט תקציבי של כל 677 מליון השקל, ולא רק

מה שהובא לכאן היום.

לחבר הכנסת אלי דיין: הממשלה החליטה על הקמת הוועדה שבראשה עומד פרופסור חיים

אדלר, אשר תבחן את התכנית ליום לימודים ארוך. מי שמבצע עבור הוועדה את העבודה הוא

המכון לחקר מדיניות חברתית וכלכלית. אני יכול רק לנסות לשכנע את הוועדה לנסות

לסיים את עבודתה עד כמה שאפשר יותר מהר.

על פי החלטת הממשלה, הוועדה היתה צריכה להגיש את מסקנותיה בסוף חודש אפריל.

הם לא סיימו את העבודה, וביקשו אורכה נוספת.

האחריות אינה של פרופסור אדלר, אלא שלכם כלפי הכנסת. שר האוצר מסר הודעה

לכנסת לפני ההצבעה על התקציב. אני מציע לכם לעשות הכל כדי לא למצוא עצמכם שוב מול

הסתייגויות לחוק התקציב הבא.

אני יכול להביא לתשומת לבך את ערנותו של שר האוצר לענין. הוא ביקש ממני לעשות

ככל יכולתי, על מנת לזרז את עבודת הוועדה. הוא מודע למה שאמרת. אמרתי לו כי איני

יכול לכפות את מרותי על הוועדה.

עדי הרשקוביץ יתייחס עוד מעט לפרטים שביקשת על

החינוך היסודי ועל המיזמים, ויאמר לאן הופנו ה-8 מליון. אני רוצה להעיר הערה

נוספת לחבר הכנסת עובדיה עלי על נושא הספורט והפועל. אני יודע שלא שר, סגן שר או

מנכ"ל קובעים את גודל התקצוב. מה שקובע את גודל התקצוב הוא מה שנמצא בתקנה הכספית

והקריטריונים. אני יודע שתקצבו שני כינוסים: המכביה ובית"ר. אני מתאר לי שעל פי

אותם קריטריונים יתקצבו את הפועל.

אני לא נכנס לשאלה אם נתנו להפועל יותר מאשר למכבי או לבית"ר. אני שואל אם מה

שנתנו עומד בקריטריונים, והאם אפשר היה לתקצב הבאתה של זמרת מחו"ל בסכום של מליון

ש"ח.

המדינה לא מתקצבת הבאת זמרים אלא כינוס.

לחבר הכנסת סאלח טריף, איני זוכר כרגע מה הסכום שהועבר לחינוך הטכנולוגי

במיגזר הדרוזי. אני רוצה להביא לתשומת לבך כי יחד עם רשת אורט הקמנו את בית הספר

הטכנולוגי העל-יסודי המקיף ליישובים דלית אל כרמל ועוספייה. בית ספר זה הוא אחד

המתקדמים ביותר בארץ. אני חושב שנעשה מעשה גדול בירקא. אנו מנהלים עכשיו משא

ומתן, ואין מיגבלה של הצטיידות במסגרת החינוך הטכנולוגי במיגזר הדרוזי.

תבוא לירקא ותראה שאין להם ציוד.

אתה יודע שהבעיה בירקא אינה ציוד אלא ניהול. אנו עומדים על כך שאחת הרשתות

הטכנולוגיות תנהל שם את בית הספר, ואני מקווה שכך יהיה.

אתה אומר לי שבהסתדרות הצופים הדרוזיים מבזבזים 70 אלף ש"ח. נחזור ונבדוק את

הענין.

האם זהו נוהל תקין, שעובד המשרד עומד בראש עמותה המקבלת תקציבים מן המשרד?

מה שקורה הוא שהמשרד מעביר את התקציב למחוזות. זידאן עטשי הוא רק מפקח.

אני מדבר על הסמנכ"ל הממונה.

אבדוק את הנושא. אם לא קיבל אישור מנציבות שירות המדינה, זהו נוהל לא תקין.

יש לו עמדת כח, והוא משפיע על מנהלי מחוזות. הוא לוקח את הכסף מזה שנים, ואף

אחד לא נותן דעתו על כך.

למיטב ידיעתי, ליועץ השר אין זכות חתימה על שום תקנה.

לא הוגן להעלות את הענין כאשר האדם הנוגע בדבר אינו נמצא כאן. העלית את

הנושא, והמנכ"ל אומר שיבדוק את הנושא. אפשר להסתפק בכך.

לחבר הכנסת בוחבוט, הסברנו מקודם כי תקנה 31 20 היא תקנה רחבה מאד, הכוללת גם

חינוך מבוגרים, אולפנים ומתנ"סים, ובמסגרתה מוקצבים 230 מליון ש"ח לתרבות. אני

ממונה על ביצוע התקציב. בוועדת החינוך והתרבות היה דיון על תקציב התרבות של מדינת

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט הוא המבצע את התקציב, כאשר השרה אחראית על

תרבות מבחינה מיניסטריאלית. החליטו להעביר לתרבות בשכונות סכום של 7 מליון, ואמרו

שמינהל התרבות של מדינת ישראל יעביר במסגרת אותה תקנה כסף נוסף שהיה מכוון לגופים

בלתי מקצועיים, והתקנה הזו תגדל. זו הייתה החלטה של ועדת הכספים, ואותה אנו

מבצעים. שאל אותי יושב ראש הוועדה לפני הישיבה, האם נקבעים קריטריונים.

הקריטריונים נמצאים בבניה, ולא נחלק כסף בלי קריטריונים. מי שממונה על התקנה הזו

במשרד הוא אלברט מרציאנו, והוא עוסק בכך עם היועץ המשפטי למשרד והיועץ המשפטי

לממשלה. זה היה הסיכום בוועדת הכספים של הכנסת, והוא מתבצע כלשונו. משרד החינוך

העביר 3.5 מליון ש"ח ליחידה התומכת בגופים של חובבים בתחום התרבות והאמנות.

התמיכה בפריפריה נעשית בעיקר באמצעות אמנות לעם. "הבימה" טוענת שהיא לא יכולה

להופיע בפריפריה, והיא דורשת סבסוד גדול יותר. זה דורש תוספות תקציביות. כל

התאטראות המקצועיים בארץ נמצאים בתהליך של פשיטת רגל. בקרוב נהיה עדים לפשיטת רגל

טוטאלית. הסיבה לכך יכולה להיות ניהול כושל או תקצוב בלתי ריאלי. כך לגבי התזמורת

הפלהרמונית וכך לגבי "הבימה".

מנהל האופרה משתכר 50 אלף ש"ח לחודש וסגנו 45 אלף דולר, אז למה שלא יפשטו את

הרגל.

ההנהלה הציבורית היא הקובעת כמה יקבלו.

הכל שאלה של מדיניות, האם אתה רוצה לתת לאופרה או למטרות אחרות.

ההחלטה על מדינייות נקבעה כאן בעת הדיון בתקציב, והיה סיכום עם ועדת החינוך.

מה שאנו מבקשים היום הוא לבצע את ההעברות, כדי לאפשר סיוע לגופים שנקבע כי ימשיכו

להתקיים.

הוויכוח שלי אינו איתך. אני מכיר את המדיניות שלך המעודדת מצויינות ומיזמים,

אך מה שקורה בשטח הוא בדיוק הפוך.

אנו מבקשים עכשיו מהאוצר הקדמה נוספת של תקציב, לצורך בניית 300 כיתות

נוספות, מכיוון שקיימים לחצים גדולים מן השטח.

לא ידוע לי על כל קיצוץ בתקציבי הספורט.

אנו מבקשים לדעת מה יהיה חלקה של הפריפריה בתקציב, על מנת שנוכל לאשר את

הבקשה לשינויים בתקציב.

היה סיכום עם ועדת הכספים של הכנסת, בנוגע למסגרת התקציבית.

גם הגליל והנגב הם חלק ממדינת ישראל. אם מתגוררים שם 400,000 תושבים, תעבירו

לשם 10 אחוז מהתקציב.

בתחילת דברי אמרתי כי לא מדובר כאן בתוספת לתקציבי תרבות, אלא החזר חלק ממה

שקוצץ על פי החלטת הממשלה. חלק מהקיצוץ היה גם באמנות לעם, ממנה הופחת סכום של 3

מליון ש"ח. מאחר ואנו מכירים בחשיבות הנושא, החזרנו את הסכום הזה.

אנו מקבלים כל שנה לכל מערכת החינוך, מגני

הילדים ועד הסמינרים, תוספת של כ-50 אלף שעות הוראה, כדי להדביק את הגידול הטבעי.

במהלך השנה, בהתאם להיערכות לפתיחת שנת הלימודים הבאה, אנו מחלקים את השעות. כאן

באה לידי בטוי התוספת שניתנת לסמי נרים. אין כאן קיצוץ בתקציבי החינוך היסודי,

אלא חלוקת השעות בתוך המשרד. אנו פותחים יותר כיתות של שנה א', וקולטים בשנה ד'

בסמינרים.

האם לא קיצצתם שעות ביישובי קו העימות לקראת השנה הבאה?

לא.

לא ידוע לי על קיצוץ כזה. אם יש פחות טעוני טיפוח, יש פחות תקצוב.

אם אנו מגדילים את החלק של הכשרת מורים, זה אומר יותר כיתות ויותר שעות למטרה

זו. גם זה נועד לענות על הצרכים שנוצרו עקב הגידול הטבעי.

כיצד השעות האלה מגיעות להכשרת מורים?

50,000 שעות נועדו לכסות את הכל.

כתוב כאן: תקן חינוך יסודי - שעות. האם הכשרת מורים נכנסת למסגרת השעות של

החינוך היסודי? שעות תקן לחינוך היסודי בתשנ"ה: מדובר כאן על למעלה מ-895 אלף

שעות שבועיות. התקציב הזה קטן ב-48 מליון ש"ח. מה הקשר שיש לכך עם הכשרת מורים?

קיבלנו תוספת של 50 אלף שעות לכל מערכת החינוך, והיא נועדה לענות גם על

הגידול הטבעי .

הוא מתרגם את הגידול הטבעי לכסף. אנו מדברים במערכת החינוך במונחים של שעות.

אם לא נדבר במונחים של שעות אלא במונחים של כסף, נהייה בצרות צרורות. אם צריך

להכשיר 700 סטודנטים עובדי הוראה, מעבירים זאת דרך תקנה הנוגעת לעובדי הוראה.

אני מבקש לדעת, האם הגידול הטבעי היה קטן ממה שצפיתם.

יש לנו בעיה עקרונית: יש הבדל בין שנת התקציב לבין שנת המימון. איננו יודעים

שנה מראש כיצד תחולקנה 50 אלף השעות, לכן אנו מעבירים אותן למקומות שבהם צפוי

שנוציא אותן. חלק מהשעות הוקדשו לגידול בסמינרים.

סכום של 20 מליון לחינוך המיוחד מופיע בסעיף 12 26.

אני מסיק ששעות התקן קטנו. אתם אומרים כי היות והגידול הטבעי היה קטן מכפי

שצפיתם, לקחתם שעות למטרות אחרות.

קיבלנו את השעות במסגרת פול אחד, ועכשיו מחלקים אותן בין כל שלבי החינוך: גם

לחינוך המיוחד, גם לחטיבות הביניים וכד'. זוהי העברה טכנית.

כמה שעות שבועיות היו לפני שנה בחינוך היסודי?

895 אלף שעות, פחות הגידול הטבעי והארכת יום הלימודים.

שרי החינוך והאוצר אומרים במליאת הכנסת כי היה גידול במספר השעות. אני רואה

בתקציב הקטנה ב-50 אלף שעות. אני מבקש לדעת כמה שעות שבועיות היו לפני שנה, כמה

השנה ומה היה הגידול הטבעי.

חייב להיות סדר גודל של 100 אלף שעות תוספת נטו במערכת: 50 אלף כתוצאה

מהגידול הטבעי ו-50 אלף במסגרת הארכת יום הלימודים.

כלומר לפני שנה היו צריכות להיות 790 אלף שעות שבועיות.

אין לנו בעיה להביא את הנתונים.

השאלה הבאה היתה בנושא המיזמים. שאלה זו מתקשרת עם פרוייקט מחר-98 ועם החינוך

העל יסודי. אלה סעיפים מרכזיים בהם אגרנו סכומים גדולים. אם במסגרת תכנית מחר-98

היה בפול אחד גדול סכום של 170 מליון ש"ח, הוא חולק בין החינוך היסודי, העל יסודי

ומסגרות אחרות. אין מבצעים תכנית ישירות מסעיף המיזמים, אלא מעבירים את התקציב

לחינוך היסודי.

היה לכם סכום של 8 מליון ש"ח למיזמים מיוחדים. מדוע הסכום הזה נמחק?

ישנה תקנה אחת הנקראת מיזמים, והיא קשורה בפרוייקט מחר-98. סכום זה פוצל.

מחר-98 הוא סעיף מיוחד (01 27 20). מדוע אתה קושר את שני הדברים?

בתשובה לשאלה להיכן הופנו ה-8 מליון: 1. לפתיחת 5 מתנ"סים; 2. לפעולות במסגרת

מכון סאלד. מיזמים זו הכותרת.

אין כל קשר בין השאלה שלי לתשובה.

אין לנו כאן את הפירוט. נוכל להמציא אותו.

אני חושב שהדיון מיצה את עצמו. מכיוון שהיו חברים שביקשו לקיים התייעצות

סיעתית, לא נוכל לקיים היום את ההצבעה.

מדובר בבקשה 173 - תכנית רב-שנתית לבינוי 4 היכלי משפט. המסגרת נקבעה לפני

שנה, ועם התקדמות הפרוייקט, יש צורך באישור תקציבי נוסף. הפרוייקט יסתיים ב-1999-

בניית היכל המשפט באילת עומדת להסתיים בסוף 1996, בנצרת ב1997. בבאר-שבע ב-1998

ובחיפה ב-1999 .מדובר בסכום של 97 מליון ש"ח. ההרשאה להתחייב נותרה על אותו סכום,

אלא ששינינו את החלוקה על פני השנים, בעקבות התקדמות הפרוייקטים ואמדנים

מעודכנים.

אני מתנגד. אני מבקש להזמין את שר המשפטים. אני מבקש לשמוע מה קורה עם בית

המשפט בעפולה ובבית שאן. האם הבניה בנצרת באה על חשבון עפולה?

התכנית הנמצאת בפניה היא תכנית רב שנתית לבניית בתי משפט בארבעה מקומות. בתי

המשפט במקומות אחרים כלולים במסגרות אחרות, על פי קביעת סדרי העדיפויות של המשרד.

המשרד קבע כי הוא משקיע את הכסף ב-4 המקומות האלה: אילת, נצרת, באר-שבע וחיפה.

מעבר לכך, יש למשרד תקציב לשיפור הבינוי הקיים.

איפה עומדת בניית היכל המשפט בעפולה?

אין לי תשובה.

אני מציע שלא נעכב את הבקשה, אלא נבקש תשובה.

אני נענה לפניית היושב ראש.

מי בעד אישור בקשה 0173?

הבקשה אושרה ללא התנגדות.

אנו עוברים לבקשה 23012

מדובר בהסדרת המימון לקורסים להכשרה מקצועית אשר נפתחו בחורף 1994 בכל רחבי

הארץ. התחייבות שנוצרה בעבר, נמשכת בממוצע בין 9 חודשים לשנה. לכן באופן טבעי כל

התקציב שחוייב בסוף דצמבר, מוצא עכשיו. נאלצנו לעצור את הקורסים השוטפים שלנו,

בגללל בעית מימון.

מי בעד אישור בקשה 23012?

הבקשה אושרה ללא התנגדות.

נ' בר-ניר

כוונת הפניה היא להעביר ל-3 קופות החולים סכום של 280 מליון שקל, בהתאם

לקריטריונים לפיהם קיבלה גם קופת חולים הכללית. מדובר על הסדרים הכוללים גם חוב

צבור וגם גרעון שוטף. עדיין לא הסתיימה תכנית ההבראה של קופת חולים לאומית. למרות

שהדיונים נמצאים בשלבים מתקדמים, רצינו שיזה לא יפריע לתקצוב. נקבעה מסגרת, ועכשיו

יושבים על הפרטים הקטנים. לפני כמה חודשים קיבלו 40 מליון שקל, ועכשיו עוד 102

מליון ש"ח. היתרה תועבר בשנה הבאה.

מה עם קופות החולים האחרות?

מינינו להן רואי חשבון הבוחנים את המצב. נקבל תמונה לגבי הנכסים, ואחר כך

נראה כיצד אנו מתקדמים. לצורך הענין הכנסנו תקצוב של 227 מליון ש"ח. סכום זה

יועבר רק לאחר שנסגור עם הקופות את הסכמי ההתייעלות.

הם מקבלים מפרעה על חשבון?

הם לא יכולים לקבל כרגע מפרעה, אבל כנראה יקבלו הלוואה. בקופת חולים לאומית

נמצאת תכנית ההבראה בשלבים מתקדמים. יהיו קריטריונים, והם יצטרכו לעמוד בהם.

הקריטריונים יכללו התייעלות. המגמה היא לדרוש מהם לא פחות מאשר מקופת חולים

כללית. לקופת חולים לאומית יש בעיה של חוב צבור, בעוד שבקופות חולים מאוחדת ומכבי

הבעיה אינה קיימת. לקופות חולים מכבי ומאוחדת נקבעו קריטריונים שונים מאלה של

קופות חולים כללית ולאומית. הבעיה של קופות חולים כללית ולאומית היא בעיקר בעית

החוב הצבור, בעוד שהבעיה של קופות חולים מכבי ומאוחדת היא, שהן צריכות להתאים

עצמן לחוק. לאחר קבלת החוק, קופות חולים לאומית וכללית פחות או יותר מאוזנות.

החוק פתר להן את הבעיה המבנית. למכבי ומאוחדת יש בעיה בחשבון השוטף, והן תצטרכנה

להתאים את הסל שלהן לסל של קופת חולים כללית.

לידיעתו של חבר הכנסת עובדיה עלי: זימנתי בשבוע שעבר את נציגי משרד הבריאות,

החשב הכללי, אגף התקציבים והביטוח הלאומי, כדי לברר את הפער שיש היום לקופות

החולים בתזרים המזומנים. גביית הביטוח הלאומי מתחילה נמוך יותר, ועל פי הערכות

מנכ"ל הביטוח הלאומי עד סוף השנה הם יגיעו ל-100 אחוזי גבייה על פי התחזית, ואז

תהיה תשובה למה שצריך להעביר לקופות החולים. לכן נוצר מצב שבראשית השנה הם

מזרימים לקופות החולים פחות מכפי שהן צריכות, ואילו בסוף השנה הם יוכלו להזרים

יותר. כתוצאה מכך יש בקופות החולים פיגור בתשלומים לספקים ולבתי החולים. ביקשתי

שהממשלה אשר אמורה להעביר את המס המקביל ( 1.9 אחוז), תיתן בתחילת השנה יותר כדי

לסגור את הפער הזה, ואחר-כך תיתן פחות.

ההסדר מתקדם, ואני מקווה שביומיים-שלושה הקרובים נוכל לתת להם פתרון. איני

יודע אם נוכל לסגור את כל הפער הזה, אך לפחות ניתן פתרון ביניים. אנו צופים שיהיה

גידול משמעותי בגבייה, גם בגלל תשלום דמי ההבראה במשק בחודש יוני.

מי בעד אישור בקשה 0170?

הבקשה אושרה ללא התנגדות.



חוק מס מקביל (תיקון מס' 15)(הפחתת שיעור המס ושיפוי אוצר המדינה)

קיימנו דיון בחוק מס מקביל, ואף סיימנו את הדיון, אלא שביקשתי לפנות לשר

האוצר בבקשה לבדוק אפשרות שבמקום שהממשלה תשתתף גם במס מעסיקים לביטוח הלאומי וגם

במס המקביל, יבוטל המס המקביל כך שהמעסיקים לא ישלמו אותו, ויעלו להם את ההשתתפות

בדמי הביטוח הלאומי.

קיבלתי מכתב משר האוצר ובו נאמר: בדיון בוועדת הכספים בתיקון חוק מס מקביל,

הצעת שייעשה "סדר" כולל בכך שהמס המקביל יבוטל, וכנגדו יועלו דמי הביטוח הלאומי

על המעסיק בשיעור זהה. הדבר ייאפשר את הקטנת השיפוי מתקציב המדינה כנגד דמי

הביטוח הלאומי, ומנגד תפצה המדינה את קופות החולים בסכום מוגדל במקום מס מקביל.

אנו רואים טעם בבדיקת הענין, ומקבלים על עצמנו לבדוק...

בקיצור, הם לוקחים על עצמם לבדוק את הענין. אם הדבר מקובל עלינו, אני מבקש

להעביר את הצעת החוק לקריאת שניה ושלישית.

מי בעד? מי נגד?

הבקשה אושרה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:45)