הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 514

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי. ט"ו בסיון התשנ"ה (13 ביוני 1995). שעה 00;10

חברי הוועדה: היו"ר ג' גל

רזי אורון

פ י בדש

א' גולדשמידט

א' יחזקאל

איירו שאקל

די תיכון

מ"מ: א' ויינשטיין

עי עלי

ע' זיסמן

ד' טופז - המשרד לקליטת עליה

א' גפן, ג' בינשטוק - משרד האוצר

ש' ברלנדר, ש' יודוביץ', די הראל, ת' מור - מי החקלאות

שי בלייר - מועצת חפירות

א' אוליאל - ארגון מגדלי פירות

יועץ משפטי; אי שניידר

א' קרשנר

ת' בהירי

סדר-היום; שינויים בתקציב לשנת 1995

תקנות פיצוי נפגעי אסון טבע (קביעת זכאות לפיצויים

ושיעורם)(תיקון)

חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון מס' 4)

חוק נכי רדיפות חנאצים (תיקון - השוואת זכויות לנכי

המלחמח בנאצים ) (מאת חה"כ א"ח שאקי)



שינויים בתקציב לשנת 1995

מונחת לפנינו בקשה 30011 להעברה תקציבית. נציג האוצר יסביר אווזה.

אי גפן ;

מונהות כאן 3 פניות תקציביות הקשורות לעודפי תקציב משרד הקליטה. פניה 30011,

נועדה להעביר את סך העודפים המחוייבים של משרד הקליטה משנת 1994 לשנת 1995. וכן

להעביר סכום של 20 מליון ו-400 אלף ש"ח מתוך העודפים הלא מחוייבים של משרד הקליטה

משנת 1994 לשנת 1995, כדי לממן מספר פעולות שסיכמנו יהד עם משרד הקליטה, כי נתגבר

במהלך השנה הזו. זהו סיפור חד-פעמי.

סך כל הפניה 99 מליון ש"ה של עודפים.

כיצד קורה שיש כל כך הרבה עודפים?

72 מליון ו-600 אלף הוא עודף מחוייב. המשרד התם על התחייבויות כנגד פעולות

שהוא ביצע, אך לא הוציא את הכסף, למשל על פעולות הכשרה ותעסוקה לאתיופים

ולאוכלוסיות אהרות.

אני מציע לכל הבר כנסת בוועדת הכספים, לקרוא את דו "ה מבקר המדינה האחרון. יש

בו ניתוה תקציב המדינה - ביצוע בהשוואה לתכנון בכל משרד ומשרד. כיצד לא מצליהים

להוציא, או כמה מצליחים להוציא לאורך שנים.

ביקשנו לזמן לכאן את מנכ"ל משרד הקליטה, כדי לשמוע ממנו דו"ח על ביצוע

התקציב. היה הסדר לפיו קרנות הפנסיה רימו את משרד הקליטה, וקיבלו עודפי כספים.

מבקרת המדינה גילתה זאת, וכתוצאה מכך סוכם שהכסף יוחזר בשלושה תשלומים. אני לא

מבין מה קרה מאז. נדמה לי שלא כל הכסף חזר ובערכים נכונים. מדובר בכמה עשרות

מליונים.

כמה סטודנטים נמצאים בטיפול מי נהל הסטודנטים, מה הם מקבלים מדי שנה, וכמה מהם

אתיופים. האם נעשית פעולה לעידוד ההליכה לאוניברסיטאות בקרב האתיופים?

אחד הנושאים שנדונו בשעתו בקבינט הקליטה בו הייתי חבר, היה קליטת מדענים,

נושא בו תמכתי מאד. האם אפשר לשמוע כמה מהם נקלטו דרך קבע באוניברסיטאות? האם

כולם ניזונים עדיין מתקציבי המשרד? האם קיימת הלוקה על פי אוניברסיטאות?

בשעתו היתה גם קליטה רוחנית, אשר כללה בריתות מילה ולימודי יהדות. האם משרד

הקליטה מטפל בכך גם היום? האם יש תקציב לשם כך?

מה קורה עם סל הקליטה שאושר בשעתו? האם שר האוצר מימש את האיום שלו לקזז את

הכסף הזה מסעיפים אחרים של משרד הקליטה?

שר האוצר לא מימש את האיום. המשרד לקליטת העליה פעל במהירות, ובתיאום איתי

ועם הוועדה הוציא את התקנות. כל עולה הדש מקבל המגיע לישראל, מקבל החל ב-1 בינואר

1995 את סל הקליטה בהתאם לחוק. אני מברך את השר ואת הממשלה על פעולתם. שר האוצר

יצא מישיבת המליאה ולא השתתף בהצבעה בקריאה שלישית, כך שאי אפשר לומר שהתנגד

לחוק.

ישנם מספר נושאים שיש לגביהם הבנות בין שר האוצר לשר לקליטת עליה, לכן כל

העברה צריכה לשקף את ההבנות והסיכומים האלה שסוכמו לא רק איתי אישית אלא גם עם

הוועדה.

קיים מאבק נגד נשירת עולים ממערכת החינוך. ישנם 5000-6000 תלמידים עולים אשר

נשרו ממערכת ההינוך, בעיקר מבתי ספר תיכוניים. על פי מה שסגן השר גולדמן מסר, יש

בתקציב סכומים לטיפול בנושא. שר האוצר נענה לבקשתי, והוא שיכנע את שר החינוך

להוסיף תקציב. יחד עם זאת, צריך סכומים גדולים יותר כדי לטפל בכל ה-6000. מאז

שהתחילו לפעול למניעת נשירה, חלה התקדמות בהכשרת כה אדם המטפל בכך.

נושא אחר שאנו מטפלים בו הוא שעורי עזר לעולים במערכת החינוך, וגם לתלמידים

חוזרים. למרות שהגדילו את העזרה, עדיין צריך תקציבים נוספים. קיימת בעיה כאובה

אחרת: בבריה"מ לשעבר סיימו רבים את בית הספר התיכון בגיל 17. והטענה היתה שעם

בואם ארצה מגייסים אותם לפני שהם מסתגלים למציאות ומכירים את הארץ. הוחלט לגייסם

רק כעבור שנה או שנה וחצי. נשאלת השאלה מה עושים אלפים אלה עד שמגייסים אותם בגיל

18 וחצי . צריך משאבים גם לצורך זה.

לשמחתנו נמצאו תקציבים, גם בעזרת האוצר, כדי לפתור את בעית קליטתם של מדענים

עולים. אם המשרד לקליטת עליה נותן מלגת הסבה מקצועית לאקדמאים - מלגת קיום -

שוויה פחות משכר המינימום, כ-1300 שקלים.

יתום של חלל מלחמה אשר לומד באוניברסיטה, אינו מקבל יותר.

במסגרת תכנית גלעדי התגברנו על כל העיצומים, כך בכל הנוגע למלגות הקיום

הניתנות על ידי משרד הקליטה, יש צורך להשוותן לשכר המינימום. ממשלת ישראל החליטה

לאמץ תכנית תעסוקה לאקדמאים, בתכנית ברנובר. היא החליטה להקצות לתכנית זו 17

מליון, אך מסיבות שונות התכנית לא בוצעה. קיימת תופעה שמעסיקים פרטיים וגם

ציבוריים, אינם מוכנים להעסיק אנשים שגילם מעבר ל-45. מעסיקים ציבוריים נעזרים

לשם כך ביועצים משפטיים, שתפקידם למצוא את הפרצות בחוק. זוהי תופעה ציבורית

נפסדת, והיא בולטת בעיקר בקרב האקדמאים. במסגרת תכנית ברנובר ניתנת תמיכה

לאקדמאים במקצועות מסוימים. כאשר נכנסתי לתפקידי היה שעור האבטלה בקרב האקדמאים

העולים 38 אחוז. היום הגענו ל-11 אחוז בקרב גברים עולים ו-14 אחוז בקרב נשים,

רובם בני 45 פלוס.

שר האוצר התחייב ב-31 במאי, בכתב ובעל-פה, לתכנית רב-שנתית לבניית הוסטלים

לעולים. בתקציב 1996 יהיו סכומים גדולים יותר לבניית הוסטלים המיועדים לעולים,

יהידים ויחידות. אחד ההישגים הגדולים של הממשלה הוא, ש-72 אהוז מאלה שהתגוררו

בקרוואנים, כבר אינם נמצאים שם. נותרו שם יחידים, קשישים וצעירים. לפי מדיניות

קליטת העליה של ממשלות ישראל, לא היו זכויות דיור ומשכנתא ליחידים כמו לזוגות.

את בעייתן של המשפחות החד-הוריות פתרו באמצעות משכנתא מיוחדת. יש היום 450-500

מקבלי משכנתא מדי חודש, ותוך כמה הודשים תהיה ירידה במספר, שכן ישנן משפחות

חד-הוריות שלא תוכלנה לעמוד בתנאי המשכנתא. נותרה בעית המשכנתא ליחידים. בנקודה

זו שר האוצר אינו מוכן לשום שינוי, וראש הממשלה תומך בו. אני חושב שהם לא צודקים.

התחליף של שר האוצר ליחידים הם ההוסטלים, לכן התחייב לעמוד בתכנית בניה רב-שנתית.

נבנים עכשיו שני הוסטלים כאלה בירושלים.



העליה נמצאת עתה בקו עליה. בשנת 1994 באו 3000 עולים יותר מאשר ב-1993, והשנה

תהיה עליה עוד יותר גדולה. בשנה שעברה נענתה ועדת הכספים לבקשת שר האוצר להעביר

עודף תקציבי שהיה מיועד לעולים לסעיפים אהרים. כסף זה צריך להיות מועבר אך ורק

לקליטת עליה.

אני מבקש לקבל נתונים על סך כל העולים בשנה שעברה. אני מבקש לשמוע כמה עלו עד

סוף הודש מאי השנה. מה היה מספר הנושרים? ומהי העליה נטו כעבור 5 שנים מתהילת הגל

הגדול של העליה.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך שב-1994 הגיעו 79,844 עולים.

הנתונים המקבילים לשנת 1993 מצביעים על 76,805 עולים. יש שני נתונים המתייחסים

ל-1995. נתוני הלמ"ס לחודשים ינואר עד מרץ מצביעים על היקף של 18,040 עולים. אם

משווים את הנתון הזה לרבעון הראשון של 1994. יש גידול של 10 אהוז במספר העולים.

אני רוצה להשוותו לרבעון האחרון של 1994. כדי לראות את המגמה.

הנתון עד סוף חודש מאי 1995 הוא של משרד הקליטה. כאן יש שינוי בגלל שינויי

סטאטוס של אלה שעוברים ממעמד תייר למעמד עולה. הנתון ל-5 חודשים מראה שהגיעו

26,145. ידוע שחלק גדול מן העולים מארצות המערב מגיעים דווקא בחודשי הקייץ,

שעדיין לא באים כאן לידי בטוי. אם נשווה את הרבעון הראשון של 1995 לרבעון הראשון

של 1994. נראה שקיים גידול של 10 אהוז במספר העולים. נתוני משרד הקליטה הצביעו על

גידול של 4 אחוזים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. גם ב-1994 הגיע מספר מצומצם

של עולים בתחילת השנה, אך המספר הלך ועלה לאורך השנה.

נושא קרנות הפנסיה - תג"מ - עלה בדו"ח מבקר המדינה ובכמה הזדמנויות אחרות.

נמצא שחברת "מבטחים" קיבלה תשלומים עודפים בגין האוכלוסיה שהיתה כלולה בתכנית.

דרך החישוב של הגמלאות ותשלומי משרד הקליטה, שהיו אמורים לכסות את הגמלאות בניכוי

דמי הגמולים לא היתה נכונה. הנושא נמצא בבדיקה ממושכת של משרד הקליטה, חברת

"מבטחים" וסגן החשב הכללי במשרד האוצר. בסופו של דבר מונה בורר מוסכם על ידי כל

הצדדים, אשר בחן את כל התחשיבים, והעריך מהו היקף התשלומים שחברת "מבטחים" קיבלה

בגי ן התכנית הזו.

ד' תיכון;

מי מונה?

די טופז;

משרד רואי חשבון שורר-אברמסון.

א' גפן;

הנתונים הצביעו על 38 מליון ש"ח, עדיין לא בערכים של היום. חברת "מבטחים",

באחת מוועדות הכנסת, הסכימה לקביעה הזו והביעה נכונותה לשלם את החוב הזה. בהתחלה

חשבנו שחברת "מבטחים" תחזיר את הסכום בשלושה תשלומים. ליתר דיוק: במקום שמשרד

הקליטה יממן את התשלומים השוטפים בשנים הבאות, יקזזו מהחוב את הסכום בו צריך היה

לחייב את משרד הקליטה. בסופו של דבר נמצא שזהו הסדר בעייתי, ולכן הוחלט שגביית

החוב תיעשה בצורה המיידית ביותר. חשבת משרד הקליטה קיבלה הנחיה מסגן החשב הכללי,



להוציא דרישה לתשלום בגין החוב, על פי קביעת הבורר ומעודכן לערכים של היום.

"מבטחים" הביע בעבר את הסכמתה לשלם את הסכום הזה. אני יודע שדרישת התשלום יצאה לא

מזמן, אם כי הכסף עדיין לא הגיע.

די תיכון;

הכסף הוזר לתקציב משרד הקליטה? נאמר לנו שמתקציב משרד הקליטה ינוכה התשלום

הראשון של "מבטחים".

על מנת להקטין את נטל הקיצוץ מתקציב המשרד, הוחלט להחליף בקיצוץ את כל התקציב

שהיה מיועד לתשלומים השוטפים של תכנית התג"מ במהלך שנת התקציב הנוכחית. אמרנו

שהסכום ישאר ב"מבטהים", ומשרד הקליטה יקזז את מה שהיה צריך לשלם כל שנה, כ-14-15

שקל. צריך לזכור כי סכום החוב היה גדל, כאשר מספר המשתתפים בתכנית הולך ויורד ב-7

אחוז מדי שנה וכך גם היקף התשלומים. אמרנו שנשאיר את גובה החוב כפקדון בחברת

"מבטחים", והיא תממן את התשלומים השוטפים במשך 3-4 שנים.

אשר למספר היורדים, נתוני משרד הפנים מצביעים על מספר מסוים, בעוד שנתוני

הלמ"ס מצביעים על מספר נמוך בהרבה. הוועדה לעניני ביקורת המדינה קיימה דיון על

הנושא, מבלי שהגיעו שם להסכמה. אחת ההחלטות היתה להקים צוות משנה אשר יבחן את

הנתונים. נתוני הלמ"ס הצביעו על שעור של 2 אחוז יורדים מסך כל העולים שהגיעו עד

סוף 1992 . נתוני משרד הפנים הצביעו על מספר גדול יותר - בסביבות 5.5 אחוזים.

תנאי הסיוע של מינהל הסטודנטים הם 3 שנות סיוע מלא בתשלום שכר לימוד, וזכאות

להלוואות עד גובה 60 אחוז משכר הלימוד בשנה הרביעית. ההלוואות הן בתנאים נוחים,

והן ניתנות על ידי שמרד הקליטה. בטיפול המינהל כ-12 אלף תלמידים במחזור הנוכחי,

מתוכם כ-500 אתיופים.

התחלנו ב-100 עולים. כל שנה עולים המספרים. יש פעילויות כדי להכין אותם

ללימודים אקדמאים.

האם יש נתונים על מסיימי האוניברסיטאות מקרב האתיופים?

די טופז;

נשלח לך את הנתונים. על פי סיכום בין שני המשרדים, כל נושא הקליטה הרוחנית

הועבר למשרד הדתות.

מי בעד אישור הבקשה 30011?

הבקשה אושרה ללא התנגדות.

אנחנו עוברים לבקשה 30012.

א' גפן;

על פי סיכום עם המשרד, שתי הפניות האחרונות דוחות את כל יתרת העודפים

ומעבירות את מרביתם לסעיף 13 בתקציב האוצר, על מנת שישמשו כתקצוב משליםשל אותן

תקנות קשיחות במשרד הקליטה, שהם סל קליטה, מענק רכב ודמי בריאות, וזאת בגין הגערנם

של 80 אלף עולים ב-1994. לעומת הנחה תקציבית של 70 אלף, ושנית - בגלל הצפי



שב-1995 נעבור את ה-70 אלף. רצינו לשריין את העודף הלא מחוייב בתקציב המשרד, שלא

היה עובר לשימוש המשרד. אנו משריינים אותו לכיסוי תקציבים הקשורים לקליטת העליה.

מי בעד אישור סעיף 30012 ו-30013 ו-30014?

הבקשות אושרו ללא התנגדות.



תקנות פיצוי נפגעי אסון טבע(קביעת זכאות לפיצויים ושיעורם)(תיקון)

אנו עוסקים עוזה בתיקון התקנות לפיצוי נפגעי אסון טבע. בישיבה שקיימנו לפני

שבוע עלתה השאלה, האם יורידו מן החקלאים השתתפות עצמית של 10 אחוז או 25 אחוז.

היועצת המשפטית לוועדה, אנה שניידר, הכינה חוות דעת לפיה אי אפשר להוריד אלא 10

אחוז. חבר הכנסת אלי גולדשמידט ביקש שנידחה את האישור בשבוע ימים, על מנת לברר את

הנושא. בעקבות אווזה דחייה קיבלתי היום מכתב מן הממונה על אגף התקציבים, רן קרול:

1. באסון הטבע בו אנו עוסקים כיום, השתתפות החקלאים תוגבל ל-10 אחוז; 2. במידה

ותהיה מחלוקת על פרשנות בדבר גובה ההשתתפות עצמית, יביאו השרים תקנות מבהירות

בנושא בשעור שיוסכם ביניהם בעתיד.

היום מורידים 10 אחוז. נדמה לי שזה נותן פתרון לבעיה.

אני שבע רצון ממכתבו של הממונה על התקציבים, וגם מהתמיכה של היועצת המשפטית

של הוועדה, שמדובר ב-10 אחוז ולא ב-25 אחוז.

נודע לי על בעיה שלא ידעתי עליה קודם לכן. ישנם כ-500 חקלאים שבעת אסון הטבע

נשלחו אליהם שמאים אשר מצאו שהיו נזקים. מכיוון שהפורמליסטיקה מחייבת שההודעה

הרשמית תצא לציבור רק לאחר הכרזת אסון טבע על ידי הממשלה, וזה נעשה רק חצי שנה

לאחר מכן, חלק מאותם חלקיאם שניזוקו, פשוט לא ידעו על כך. המשמעות היא שאותם

אנשים לא הגישו את התביעות.

אני מציע שהאוצר יתן ארכה של שבועיים-שלושה נוספים, על מנת להגיש את התביעות

האלה. מדובר במספר לא רב של חקלאים שמן הצדק יהיה לפצותם. בכפוף לכך אני תומך

באישור התקנות.

מרגע ההכרזה על אסון טבע, כל מהלך הטיפול הוא במסגרת החוק והתקנות. התקנות

חייבו את המנהל לפרסם מודעה במספר עתונים ראשיים. חודש לאחר מועד ההכרזה, אפשר

היה להגיש הודעות נזק. הנושא עלה פעם נוספת בוועדת הזכאות, ושוב ניתנה הארכה של

שבוע להודעה על נזק.

אנו מדברים על אסון טבע המקיף כ-7000 מגדלים, מתוכם 250 שלא הצליוחו לעמוד

בדרישות שנקבעו בחוק. הם יכולים לפנות לוועדת ערר.

בתקנות העיקריות הדנות בערר נאמר: הרואה עצמו נפגע מהחלטת הוועדה לפי תקנה 13

או 16... תקנה 13 מתייחסת לקביעת זכאות לפיצויים. לאחר הערכת נזק ראשונה, או לאחר

שנבחנה הודעת הניזוק, תחליט הוועדה בדבר זכאותו של הניזוק לפיצויים. ישנו סעיף

ראשוני אשר אומר כי אם לא התקיימו תנאי ההכרזה, הוא לא זכאי כלל. אם אנו אומרים

שאותו זכאי אינו כלול בתנאים הראשוניים, הוא לא יכול ליהנות גם מן הזכות לערער על

ג ו בה הפ י צו י י ם.

מה עמדת משרד החקלאות?



ד' הראל;

אם אנשים לא מסרו כלל הודעות על נזק, זה מעורר חשד מסוים, מה גם שענף הפירות

אנו לא עדים לתופעה של אי מסירת הודעה על נזק. אם זה סיפור של שבועיים-שלושה

בלבד, אני הושבת שיש שרירות לב באי מתן אפשרות להודיע על נזק, מה גם שהם עשו את

כל הצעדים הראשוניים כדי להודיע. אם האנשים פשוט איהרו במתן ההודעה השניה, צריך

לתת להם את האפשרות להשתמש בהודעה השניה. אם לא מסרו תודעה, צריך לברר מה בדיוק

קרה.

עי אוליאל;

צריך להבדיל בין שני סוגי מגדלים: אלה שפעלו עוד לפני הכרזת הממשלה על אסון

טבע, והגישו את בקשתם לשמאות, לבין מגדלים שהגישו הודעות נזק רק לאהר ההכרזה,

כאשר התאריך הקובע היה 19 בדצמבר. אני חשוב שמגדל שנערכה אצלו שמאות, אבל לא הבין

שהוא צריך להגיש את בקשתו פעם נוספת, צריכים לקבל הזדמנות נוספת.

היו בעבר מקרים בהם אדם לא דיווח על אסון טבע. אני מבין שתופעות אלו הלפו.

כאן מדובר במקרים בהם הכל נעשה כהלכה, אלא שאדם לא נענה משום מה לקריאה בעתון,

ולכן לא הודיע בעוד מועד על הנזק, לאחר שהוכרז על אסון טבע. אני מבקש שממשרדי

החקלאות והאוצר לבדוק את הסוגיה ולגבש עמדה. אני מקוות שתמצאו את הדרך לעשות את

הדבר המתאים. דווחו לנו תוך שבועיים מה העליתם.

ההוק במתכונת הזו אינו טוב. הרקיקה נעשתה בחופזה, בתאריכים המעוררים

בעיה.מאחר ומדובר בכסף רב, צריך להתייחס לנושא על פי אמות מידה ציבוריות. המצב

כרגע רהוק מלהניח את הדעת.

אני מבין שהממשלה עוד תעסוק בנושא. מי בעד אישור תקנות לפיצוי נפגעי אסון

טבע, על פי מכתבו של שר האוצר מיום 30 באפריל 1995. כאשר אנו רושמים לפנינו גם את

מכתבו של רן קרול?

התקנות אושרו ללא התנגדות.



הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות(תיקון מס' 4). התשנ"ה-1995

אני רוצה לשמוע מרו קורה בבג"ץ בעקבות התביעה של הברת האגן דאץ? האם החלק

במדינת ישראל מסובסד או לא?

ד' הראל;

ההלב אינו מסובסד. המוצר היחיד אשר קולט חלב במחיר מסובסד הוא ענף הגלידות.

בזמנו דובר על עודפי חלב, וכאשר כל הענף היה מסובסד גם ענף הגלידות קיבל את החלב

במחיר מוזל.

ליצרן הלב יש מכסה של 300 אלף ליטר, למשל. אם ייצר 330 אלף ליטר, ומותר לו

להרוג ולייצר 3000 מעבר למכסה, על 17 אלף הליטר הנותרים הוא מקבל רק 60 אחוז

ממחיר המטרה. את ההלב הזה מעבדים לאבקת חלב, ומפנים אותם לתעשיית הגלידה במחיר

זול יותר, כי נתנו לחקלאים עבור החלב הזה לא 100 אחוז אלא רק 60 אחוז מהמהיר. אין

כאן סבסוד ממשלתי, את יש סבסוד של יצרני החלב מעבר למכסה.

ד' תיכון;

החקלאים בארץ צריכים להבין שתוך זמן קצר תבוטלנה הסובסידיות. בכל המדינות

מתחילים לסבסד את החקלאי ישירות, לא באמצעות המוצרים.

במשך שנים אומרים כי יש להחליף את הסובסידיה בתשלום ישיר. את הסובסידיה

הורידו, רק את התשלום הישיר עוד לא קבעו. מה המצב היום בכל הנוגע לחוק לעידוד

השקעות הון בחקלאות?

החוק אושר בכנסת בסוף שנת 1980, והוחל לעבוד על פיו באפריל 1981. ההוק חוקק

כאשר האגודות המושביות תפקדו, וההתייחסות היתה אל האגודה השיתופית ולא אל הרוקלאי

הבודד. הטיפול נעשה במרוכז באמצעות האגודות. מספר הבקשות אז היה 3000 עד 3500.

בגלל השינויים שעברו על הסקטור הזה ופירוק האגודות, אנו מתייחסים לכל חקלאי בנפרד

ומטפלים ב-10,000 עד 11,000 בקשות בשנה.

החוק נותן תמיכה אחידה של 20 אחוז מענק בכל אזורי הארץ. אין התייחסות לאזורי

עדיפות כפי שהם קיימים בתעשיה. התקציב נע בין 110 ל-130 מליון שקל. הלק ממנו

נועד לטיפול נקודתי. המי נהלה תאשר כ-400 עד 450 מליון ש"ה. יש לנו סידור עם האוצר

על מענק מינהלי משלים, אשר נע בין 10 ל-20 אהוז על פי נושאים. בתחילה היה נהוג

ליגת הלוואה בתנאי ריבית נוחים, אשר איפשרו סל מימון של כ-70 אחוז. 20 אהוז מענק

ו-50 אחוז הלוואה בתנאים נוהים, והחקלאים היו מסוגלים לבצע השקעות. כאשר ההלוואות

ירדו בשנת 1983. הגענו ב-1985 למצב בו כמעט ולא היו השקעות. גם התקציב הקטן שהיה

לא נוצל, בגלל חוסר אפשרות לקבל אשראי משלים.

הסברנו את הנושא למשרד האוצר. ענף הפרהים היה היחיד שיכול היה לגייס השקעות.

סוכם עם משרד האוצר ללכת בדרך של מענק מינהלי של 20 אחוז נוספים ל-40 אחוז מענק.

ההוק מעודד בעיקר ענפים המגדלים לייצוא ומשפרים את מאזן התשלומים של מדינת ישראל.

אנו מפתהים את גידולי הפרהים לייצוא. בשנים 1990 עד 1993 היו השקעות מסיביות בענף

זה, אשר נטל בין 50 ל-60 אהוז מתקציב המשרד. בשנתיים-שלוש האחרונות הושם דגש גם

על המטעים, ירקות לייצוא וטיפול ביישובי קו העימות. התקציב הזה מטפל שלא במסגרת

מינהלת ההשקעות ביישובי קו העימות שאין להם אפשרות ליהנות מן החוק לעידוד השקעות

הון ואין להם גידולי ייצוא. המשרד מנסה לסייע באיזורים כמו רמת הגולן, הגליל,



הערבה ומעלה יוסף.

לא אחת העלינו את השאלה, האם לא היה עדיף לתת מענקים גדולים מכפי שנותנים,

אבל אך ורק לענפים המצליחים על ידי טכנולוגיה והשקעה יותר גדולה לקיים את אותו

ענף עם פחות ידים עובדות. נדמה לי שכאן אנו מעודדים - במענק קטן אמנם - חממות

קונבנציונליות הבנויות בסופו של דבר על יבוא עובדים תאילנדים.

כמה תאילנדים עובדים היום בחקלאות?

כ-8000. הייתי בעד הבאת תאילנדים, אבל איני מתבייש לומר לחקלאים שאם צריך

להשקיע היום למען העתיד, לא הייתי משקיע בענף שאנו יודעים מראש כי יתבסס על עוד

תאילנדים. עבודת זרים היא בלתי נמנעת, וכבר היום יש בארץ כ-60-70 אלף עובדים

זרים. הייתי מעדיף לתת אותו כסף לפחות חקלאים, בתנאי שהם יובילו למשק אחר.

די תיכון;

איני בקיא בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות אלא בחוק לעידוד השקעות הון

בתעשיה. לא מצא חן בעיני שיש אפשרות לתת מענקים מינהליים שלא במסגרת החוק. אני

מבין שבמשרדי התעשיה והמסחר והתיירות, כאשר ביטלו את ההלוואות המסובסדות, החליטו

להגדיל את המענק ב-9 אחוז. זה ניתן שלא במסגרת החוק לעידוד השקעות הון בתעשיה.

כאן אנו מדברים על סכומים אדירים, ונוצר כאן עיוות אם לא פגם. כאשר יש מענק על

פי החוק, ולצידו מענק מינהלי באותו שיעור, זה לא בריא. זה אומר שמגיעים מיד

לטיפול נקודתי, ומיד לאחר מכן לטיפול פרטני,. ושיקול הדעת הוא עצום.

השאלה היא אם הטיפול אינו אזורי או ענפי.

אני חושב שאסור לתת אף אגורה למי שאינו מייצא. הכלל הקיים לגבי התעשיה, על

פיו ניתן מעמד של מפעל מאושר, תוך כדי התחייבות לייצא, צריך לחול גם על הרוקלאים,

למעט באזורי קו העימות אותם צריך להגדיר.

החוק אינו טוב, אתם לא יכולים לפזר את הענין. אם תפזרו אותו, תאבדו את

השליטה. יש מינהלה ויש מינהלה זוטא, אבל מעבר לכך אין מעבירים את הטיפול למנהלי

אזורים ומחוזות. אני מתפלא על משרד האוצר שהסכים להצעת החוק הזו.

היו"ר ג' גל;

סיפרו לי חקלאים מאזור הפרוונות - יישובי ביכורה, בין בית שאן למחולה -

שקיבלו מענק יפה להקמת חממות, אבל הם נשארו ללא פרנסה, ובקושי הם יכולים להחזיר

את ההלוואות.

מטרת המענק המינהלי היתה להגדיל את שעור המענק ליישובי הפריפריה.

למה לא תעשה זאת במסגרת החוק?

ג' בינשטוק;

הבעיה היא שהיתה גלישה בשעורי המענק גם למרכז הארץ. ברגע ששעיר המענק גבוה

מאד, אתה מאבד את השיקולים הכלכליים בהקמת עסק. יכול להיות שאילו חקלאי הבקעה היו

מקבלים מענק של 40 אחוז ולא 60 אחוז, הם היו עורכים הישובים כלכליים ולא היו

מסתכנים. אשר לעגבניות, מוחיריהן נמוכים מאד, בעקבות המהירים הגבוהים שהיו לפני

שנה. בניגוד לדעתי, נכנסנו השנה למעורבות פעילה בפינוי עודפים, כלומר בהבטהת

רצפה מסוימת של תגמול לחקלאים עבור התוספת שלהם. אנו עובדים עתה ברמה של שקל

שלנו מול שקל של החקלאים, כדי שלא יפשטו את הרגל. עם זאת, אני רוצה לציין כי למעט

בענף העגבניות, לא מצאנו עצמנו במצב בו רמת הרשת היתה גבוהה במידה כזו שהוא לא

מייצר עבור המשק אלא עבורנו.

הכוונה היא לכך שאתם משלמים להם עבור העודפים שאתם משמידים?

ג' בינשטוק;

כן. ב-3 החודשים האחרונים יכולים החקלאים לקרוא לנו להשמיד את העודפים, או

להפנות לתעשיה.

אני מקבלת את הדברים שהעלה היושב ראש, בדבר הצורך בעידוד חסכון בכח אדם

ועידוד מיכון - בריסוס, בשינוע, בהובלה ובתהליכי גידול. המשרד תמך ב-8 משקי חממות

בשנה שעברה, והתוצאות הכלכליות טובות מאד. זה מתבטא בשיווק לאורך כל העונה,

בהעסקת צוות קבוע, בהו1מר)ות ובהתמקצעות של החקלאי, והייבולים טובים מאד.

צריך להיות ברור שאין מדובר על כך שכל החקלאים יפנו לטכנולוגיה הזו. זוהי

טכנולוגיה המחייבת ניהול פיננסי וראייה שיווקית וכלכלית.

כיצד יתחרו הטובים בפחות טובים?

שי יודוביץ';

בשנת 1980 היו 7000 מגדלים עם 18.5 אלף דונם בענף הפרחים. היום ישנם 2700

מגדלים, עם 18.5 אלף דונם וצפי לעליה בשנה הבאה. מגדלי הפרחים משווקים ישירות

ומקבלים את התמורה ישירות. מספר החקלאים פחת, בזמן שהפריון עלה. אנו מתרכזים

בטובים.

היו כ-10,000 בקשות.

שי יודוביץ';

אבל מדובר ב-5 עד 6 אלפים מגדלים. אלה יכולים להיות קיבוצים או מגדלים

במושבות, ואותו חקלאי יכול להגיש כסה בקשות. המי נהלה בודקת את מצבו הכלכלי

והפי ננסי. אין שום כוונה לעודד חקלאים שבעתיד נצטרך לתת להם עזרה מיוחדת.

אם במשק של אברהמי מניר חן הוכפל היבול, והרווחיות עלינה בגלל שכלולים

טכנולוגיים, בזמן שמספר הפועלים פהת - מדוע לא לקבוע כי מהיום והלאה מעודדים רק

הממות כאלה?

זה נוגע למדיניות. לא הייתי רוצה לקיים דיון על מדיניות המשרד. התייהסות

המי נהלה היא לההלטות המתקבלות. המי נהלה לא תוסיף אף ישוב שאינו כלול בקו העימות.

אם על פי הההלטה יש לעודד את ישובי קו העימות, תהיו סמוכים ובטוהים שאף ישוב אהר

לא יכנס למסגרת הזו.

מדוע לא להגדיר זאת במפה ובשמות?

זה מוגדר ויש רשימה של שמות.

זהו חלק מהחוק?

ש' יודוביץ';

לא.

מדוע? בתעשיה ובתיירות זה מוגדר כהלק מההוק.

ההוק הנוגע לחקלאות לא היה עובר בשעתו, אילמלא התקבלה ההלטה על מענק אהיד בכל

הארץ. זה כולל גם את הברי התאחדות האיכרים. התנאי היה שיהיו 20 אחוז מענק בכל

חלקי הארץ.

ב-3 השנים האחרונות, 70 אהוז מהתקציב מופנים לאזורי הפריפריה. לרעננה מופנים

3 אחוזים מן התקציב, לרהובות - 5 אהוזים וחדרה היא עדיין אזור שמשקיעים בו -

בזכרון יעקב, בגבעת עדה, בבנימינה וכו' - כ-10 אחוזים. היתר מופנה לגליל, לרמת

הגולן, לבקעה ולערבה.

די תיכון;

מדוע לא לעגן בחוק את הכללים על פיהם מחלקים את הכספים?

אנו קובעים את המדיניות מדי שנה. משרד החקלאות מחליט מה הוא מעודד. לשנת 1995

יש הוברת המפרטת את הנושאים שהמשרד מעודד, לפי אלו שעורי מענקים. נושא החממות

מקבל 40 אהוז בכל הארץ. למטעים נתנו ב-1994 25 אהוז בכל האזור מחדרה עד גדרה.

לאזורי הפריפריה נתנו 40 אהוז



מכסות העגבניות בוטלו, ועל מנת לסייע לחקלאים באזור בכורה, מכיוון שאין שם

מוקד תעסוקתי אחר, הלכנו לקראתם בכל הנוגע לעידוד חממות. חלק ניכר מן המגדלים פנו

לגידול עגבניות. קשה לחקלאים למשוך את תקופות הגידול על פני תקופות ארוכות יותר,

כפי שנהוג באזורים אחרים, בגלל החום הרב שם. כל מי שהשקיע בגידול עגבניות שם, לא

קיבל את המחיר עליו חשב.

היו"ר ג' גל;

חממה אינה בנויה על עונה אחת טובה או גרועה. אם נתנו להם מענק של 60 אחוז, זה

מחייב לאחריות מסוימת. חקלאים טוענים כי אמנם קיבלו 100 אלף שקל, אך השקיעו 60

אלף שקל מכספם. הם נכנסו לענף שאין בו ביטחון, והם הולכים לאיבוד. מה התשובה

שנותנים להם?

אנו מנסים להסב חלק מהחקלאים לגידולים אחרים. חלק מהם לוורדים וחלק לפלפל.

אין לנו אחריות של 100 אחוז על הקמת חממה ומימונה.

ד י הראל;

באשר לגידול עגבניות, החממות נועדו לייצוא שלא הצליח בגלל התחרות. להקים

חממות עבור השוק המקומי, זהו עסק לא כדאי. לפי החישוב שלי, האוטונומיה השפיעה על

המחירים. עד היום העבירו מעזה לישראל 8000 טון עגבניות, אבל קיים גם מעבר סחורות

מעזה ליו"ש, ומשם לא ניתן לפקח על העברתן לישראל. אני סבורה שמדובר בסך הכל

בייבוא של 17 אלף טון עגבניות אל תוך הקו הירוק, ואלה פוגעים במערכת שיווק

העגבניות. העלינו את המחיר לפינוי עודפים, לאור נסיון השנה שעברה, והחקלאים

מקבלים 72 אגורות עבור כל קילו. נכון שאם אדם משווק את תוצרתו רק במסגרת העודפים,

יש לו בעיה. אנו חוששים שלמרות המהיר הנדיב של פינוי עודפים, משום שזה נמשך תקופה

כל כך ארוכה, אולי יהיה קיצוץ בכמות, ובחודשי הסתו שוב נגיע למצב של מחסור. האם

אז נעלה שוב את רמת פינוי העודפים? יש לנו בעיה של מציאת מינון נכון, כדי שמצד

אחד המחיר לפינוי עודפים יהיה סביר, ומצד שני לא יפגע בשוק.

אפליה בין אזורים יכולה לגרום לעיוות בכדאיות הקצאת המקורות. יכולים להיות

מטעים המוסיפים דווקא למרכז הארץ, ובגלל האפליה בין אזורים נוטעים אותם דווקא

באזורי הפריפריה.

אפשר לומר זאת על כל ענף. גם בתעשיה, המקום המתאים ביותר להקים מפעלים הוא

באזורי חיפה ותל-אביב.

ד' הראל;

האפליה האזורית לגבי מטעים, לא היתה מוצדקת לדעתי. אם מחליטים לו1ת מענק של 40

אחוז למטעים מסוימים, צריך לתת אותה בכל הארץ, ולא להפלות את הפריפריה. לפריפריה

אפשר לתת הנחה באמצעות מס הכנסה והביטוח הלאומי.

א' יחזקאל;

מדוע לא לקבוע את האזורים השונים?

שי יודוביץ';

החוק אינו מבדיל אין אזורים. כל הארץ היא אזור אחד.

אמרת שמשלמים מענקים של 150 מליון ש"ח בשנה. מה היקף הייצוא החקלאי הנתמך

בסכום זה?

שי יודוביץ';

בין 550 ל-600 מליון דולר בשנה, ועוד 500 עד 600 מליון דולר תוצרת מעובדת

העוברת דרך התעשיה.

ד' תיכון;

אני חושב שאת לא מעונינת לעודד תוצרת מעובדת באמצעות החוק לעידוד השקעות הון

בתעשיה. את לא חושבת שיש חוסר פרופורציה בין הייצוא לבין היקף המענקים? חלק

גדול מהרנמיכה שלכם מופנה לשוק המקומי .

אני רוצה להתייחס לעידוד המגזרים: הרציונל של החוק אינו רק כלכלי. בסעיף 1

המגדיר את מטרות החוק, בפיסקה (3), מדובר על עידוד המגזר החקלאי כגורם חלוצי,

בטחוני וחברתי. כלומר אפשר בהחלט לפעול גם בהתאם לקביעות האלה. החוק עובד על פי

המתכונת שנקבעה בסעיף 10, והוא קובע שקביעת התכניות תיעשה על פי עקרונות התכנון

שגיבש משרד החקלאות לכל שנת תקציב, במסגרת תקציב המדינה. אין שום מניעה לקבוע

עקרונות פריפריאליים מדי שנה, על פי עקרונות משרד החקלאות, והם מתפרסמים וידועים

לציבור הוחקלאים.

העברת סמכויות המנהל, תוך נסיון מצטבר במשך

תקופה ארוכה. במשרד החקלאות הגיעו למסקנה שיהיה זה טוב, נכון ויעיל לחלק את

האחת נוגעת לתכניות זוטא. הבקשות במסגרת זו הן

עד לסכום של 130 אלף ש"ח לתכנית. במשרד ישבו על המדוכה יחד עם אנשי אגף התקציבים,

תוך בדיקה די יסודית, והגיעו למסקנה שיהיה נכון להעביר את אישור התכניות מהמנהל

למנהלי האזורים.

לפחות 50 אחוז מתכניות נכללות בקטגוריה של תכניות זוטא.

הוחלט כי יש להעביר את הטיפול באישור התכניות למנהלי האזורים. הלשכה המשפטית

פעלה גם על סמך סיכום בכתב, בין מנכ"ל משרד החקלאות, מר י' בשיא, לבין הרפרנט

הקודם של משרד הרזקלאות במשרד האוצר, מר רון אילון. על סמך הסיכום הזה הצענו את

התיקון הנמצא בפני הוועדה.

יש כאן טעות סופר בסעיף 1 פיסקה 2: השרים רשאים להעביר את סמכויות המנהל ולא

את סמכויות המינהלה. סעיף 20 קובע כי המנהל רשאי לאשר תכנית זוטא, לאהר שקיבל את

המלצת הוועדה המייעצת. התיקון השני מתייחס לסמכות לקבוע אגרות עבור בדיקת בקשה.

כפי שמוסבר כאן, לאור הנסיון שהצטבר, אנו זקוקים לאגרות אלה כדי לממן את עלות

הטיפול המינהלי של מינהלת ההשקעות ואת המיחשוב. היום אין גובים אגרות כאלה. מדובר

באגרות סבירות מאד. היה דיון על כך בוועדת השרים לחקיקה, והנושא עבר את כל

השלבים. אני חושב שההצעה טובה, ויש תקווה שהיא תייעל בעתיד את עבודת המערכת.

מהי ההגדרה של תכנית זוטא?



די תיכון ;

החוק הזה הוא חוק לא טוב. תמיד רצו להכז את הטיפול בענין תחת קורת גג אחת,

כדי שאפשר יהיה לעקוב אחר מה שנעשה. מדובר כאן בסכומים לא גדולים הניתנים לאלפי

אנשים. מה שלא מוצג לפנינו הוא כיצד אתם רואים את התארגנות החקלאות כתוצאה

מהפעלתו של החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות. בעצם אנו חוזרים לעודד אנשים קטנים,

ואיני מבין את הרצון לבזר את סמכו י ות המי נהלה. זה יעורר בעיות, ואינם מזמינים

לעצמכם צרות ללא סוף.

מה שאתה אומר הוא מסקנה ממה שקיים. אני חושב שהמהלך נכון והגישה נכונה. זה מה

ישנו מתכנן אזורי המכיר את המצב בתחומו. האם במסגרת האזורים תהיינה

קווטות, וכיצד ייעשה הוויסות? האם כל הקודם זוכה? האם קובעים כמה אחוזים יינתנו

לכל אחד מאזורי הארץ, או שפועלים בכל האזורים עד שייגמר התקציב? במינהלת ההשקעות

של משרד התמ"ס לא קיימת מי גבלה תקציבית. במשך כל השנים הגישה היתה כי אם תהיינה

תכניות, נאשר אותן.

שאלה שניה היא, היכן ונהיה ההבחנה בין תכנית זוטא לתכנית גדולה.

תכנית שהיקף ההשקעה בה אינו עולה על חצי מליון שקלים, השרים רשאים לשנות

סכום זה בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

ש' ברלנד;

זוהי הגדרה ישנה.

שאלתי מה קורה אם מישהו מגיש 4 בקשות נפרדות תוך חודש.

נפל דבר בחקלאות ובהתיישבות, כתוצאה מהמאבק על 441 ו-663. אני חושב שמרבית

החקלאים רואים כבר את הקרקע שלהם כקרקע לבניית שיכונים, והיכולת לעבד קרקעות

במושבים - לא יריק היום וגם בקיבוצים - שואפת לאפס. פעם שאלו האם השטח טוב

לגידולי אבוקדו או עגבניות, היום שואלים אם הוא מתאים לבניה גבוהה או להקמת אזור

מסחרי.

במשרד הרוקלאות קיימת מערכת שאינה קיימת בשום משרד אחר. אין ספק שקיימת אבטלה

סמויה במחוזות. מאחדים היום מחוזות, ועדיין נותר כח אדם שיכול לעשות עבודה

רצינית. אני רואה בדאגה רבה את ההוצאה הכספית, מבלי שידעו לאן חותרים.

בתחום העובדים הזרים, ברוקלאות עדיין מדובר במצב הטוב ביותר בכל הנוגע לתנאי

העסקתם. איני מעלה על דעתי שאין נותנים את הדעת לבעית העובדים הזרים. אם פיתוח

החממות במדינת ישראל צריך להיות מבוסס על יבוא עובדים מתאילנד, אציע לא לעשות

זאת.

שי יודוביץ';

אתם רוצים לראות תמונה ומדיניות כוללת לגבי החקלאות, אך המדיניות מחייבת דיון

נפרט. אני מקבלת את הדברים שנאמרו כאן, אך הם חלק מדיון הרבה יותר רחב. אשר

לתיקון המתבקש היום, המשרד נעזר בשרותיו של יועץ ארגוני, ואנו עובדים עכשיו על



פיתוח תכנת מחשב חדשה. התכנית הזו מותנית בשליטה ובבקרת מחשב מלאים. אם נערך

לכך, ניתן יחיה לקצר את התהליך ולהאציל סמכויות. השליטה המרכזית על התקציב תהיה

אצלנו במי נהלה, כלומר במרכז. נראה על המחשב את התכניות, ואם תהיה בעיה - נעצור את

התקציב.

ד' תיכון;

כל מה שאת אומרת, מעיד על כך שיש צורך בריכוז.

שי יודוביץ';

אם יש לך תכנית מסודרת באמצעות המחשב, אין שום סיבה שלא תוכל לבקר זאת.

אני רוצה לומר לחבר הכנסת אורון כי אין היום חקלאות זעירה. החקלאים הטובים,

אלה ששורדים, הם החקלאים הגדולים. אין היום חקלאות על פי מכסות. הכוונה היא לכך

שאם תכנית עוברת את ה-130 אלף ש"ח בטווח של שנה, המיושב יחסום את הפרט המבקש סיוע.

המתכונת הזו בנויה על התנסות. החוק בנוי בצורה כזו, שהשרים רשאים להעביר

סמכויות. אין חובה להפעיל זאת בכל הארץ. מכיוון ששיקול הדעת הוא של השרים, יש

אפשרות לגמישות. אם התוצאות תהיינה חיוביות, נרחיב את המסגרת. יחד עם זאת, אם

הנסיון לא יצליח, נפעל בצורה שונה.

שני הנושאים שאתם מעלים, מעסיקים אותי כשלג דאשתקד. מה שמעסיק אותי הוא

שכתוצאה מההשקעות בחקלאות בשנים 1995 עד 1997, נצטרך להביא עוד תאילנדים לישראל.

לכן יכול להיות שגם היום לא נסיים את הדיון בקבלת החלטה. אני רוצה לדעת כמה

תאילנדים נצטרך להביא בשנים הקרובות.

חסרים כאן האנשים הקובעים את המדיניות.

אנו רוצים לדעת מהי מדיניות המשרד. זוהי הזדמנות לברר את השאלה הזו.

לדעתי, כבר הגענו למצב של משבר בכל הנוגע להעסקת תאילנדים ברוקלאות. החקלאות

היתה מבוססת על עבודת פלשתינאים. כאשר אלה הלכו, הגיעו התאילנדים. הליכת

הפלשתינאים פתרה בעיות בטחוניות, אך יצרה בעיות בטחוניות מסוג אחר. אנו עדים עינה

לתופעה הולכת וגדלה של הבאת משפחות, כפי שקרה בכל העולם.

אני חושב שחוק עידוד השקעות הון בחקלאות, צריך לעבור מרושבה שניה. התמריצים

לחקלאות אינם מספיקים. אם רוצים לקיים יוקלאות רצינית ומודרנית, אשר תתחרה בשווקי

העולם, חייבים להקדיש לכך דיון הרבה יותר מעמיק ונרחב. אי אפשר להתייחס לחקלאות

כמו לענפים אחרים, אשר עברו תקופות של גאות ושפל. צריך להתייחס אליה מתוך גישה

הרבה יותר רצינית. המשק החקלאי בארץ נמצא במשבר מתמשך. פעם היינו אור לגויים

בענפי החקלאות, היום אנו מתחילים לפגר אחר מדינות אחרות. יש סוגיות יסודיות רבות

אשר חייבות להיות נידונות כאן בצורה מעמיקה יותר. כן יש לדון במדיניות לטווח

ארוך. אני בעד מתן תמריצים לרוקלאות, כדי להביאה לפסגות. אנוצריכים להמשיך להוביל

בתחום הזה. בדרך זו היינו יכולים להבריא את החקלאות ואת ההתיישבות העובדת לסוגיה,



הרבה יותר מאשר על ידי מתן מענקים.

אני מבקש משמחה יודוביץ' להעביר את תוכן הדברים להנהלת המשרד. בהזדמנות

נוספת, כאשר תגיע לכאן הצעת הוק הנוגעת למשרד ההקלאות, נקיים דיון נרהב. אני הושב

שאי אפשר להתעלם מן הנושאים שהעלינו.



חוק לעידוד השקעות הין בחקלאות (תיקון מסי 4)

סעיף 1 לחוק מתייחס לתיקון לתיקון סעיף 46 לחוק העיקרי. בסעיף 46 בחוק

לעידוד השקעות הון בחקלאות (להלן - החוק העיקרי) - (1) בכותרת השוליים, בסופה

יבוא "והעברתן" (הכוונה להעברת הסמכויות); (2) האמור בסעיף יסומן (א) ואחריו

יבוא: (ב) השרים רשאים להעביר את סמכויות המנהל לפי סעיף 20 למנהלי מחוזות במשרד

החקלאות, ויכול שהעברה תהיה כללית או מסוייגת לפי אזורים, לפי היקף ההשקעה או לפי

סוגי תכניות זוטא; הודעה על העברת הסמכויות תפורסם ברשומות; (ג) איש מנהל מחוז

תכנית לפי הסמכות שהועברה לו כאמור בסעיף קטן (ב), ייכנס האישור לתוקף כעבור

ארבעה-עשר ימים מהיום שהביא מנחל המחוז את האישור לידיעת המנהל, ובלבד שתוך

התקופה האמורה לא הוראה המנהל על העברת התכנית לאישור המי נהלה.

כאן יש אולי תשובה גם לשאלת הידיעה של המרכז. ישנם 14 יום בהם המנהל יכול

להתנגד.

(ד) הועברה סמכות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו למי שהסמכות הועברה אליו סמכויות

המנהל לפי סעיפים 36 ו-39 לחוק, לפי הענין.

2. אחרי סעיף 46 לחוק העיקרי יבוא: 46א. השרים רשאים בתקנות בתקנות לקבוע

אגרות בעד בדיקת בקשה לאישור תכנית, ובעד בדיקת בקשה לאישור תכנית זוטא.

מי בעד אישור החוק בקריאה שניה ושלישית?

החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון מס' 4), אושר בקריאה שניה ושלישית,

ללא התנגדות.

אני מצטרף להסתייגות של חבר הכנסת דן תיכון.



חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון - השוואת זכויות לנכי המלחמה בנאצים)

(מאת חה"כ א"ח שאקי)

לפנינו הצעת החוק של חבר הכנסת אבנר שאקי, בעניו נרדפי הנאצים. זוהי הצעה זהה

להצעה שאנו דנים בה. חבר הכנסת שאקי הוא יושב ראש ועדת מישנה העוסקת בנושא, והוא

פעיל מאד. אני מציע שנעביר את ההצעה לקריאה ראשונה. נצרף אורנה להצעת החוק, ונדון

בשתיהן במשותף. אעשה כל מאמץ כדי להגיע להסכמה עם האוצר, על מנת להסיר את הנושא

מעל סדר יומנו.

מי בעד העברת הצעת החוק של חבר הכנסת אבנר שאקי לקריאה ראשונה? מי נגד?

הבקשה אושרה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:30)