פרוטוקול מסי 513

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ד בסיון התשנ"ה (12 ביוני 1995). שעה 00;10

נכחו;

ג' גל - היו"ר

פ י בדש

שי בוחבוט

י' ונונו

א"ח שאקי

ד' תיכון

מ"מ: ר' אלול

אי ויינשטיין

ס' טריף

ר' נחמן

מ' בבאי - מינהל מקרקעי ישראל

ש' נחמני - משרד ראש הממשלה

א' בלר, אי ברקן, י' באום, ג' הכהן.

עי לוי, ר' סגל - משרד האוצר

גי הורביץ - מועצת הזית

י' קידר - משרד החקלאות

פי סופר - משרד המדע והטכנולוגיה

שי וינר - משרד הבינוי והשיכון

א' שניידר

אי קרשנר

ס' אלחנני

קצרנית; אי לוין

סדר-היום; 1. שינויים בתקציב לשנת 1995

2. החלטה לפי סעיף 102ב(3} לתקנון הכנסת



שינויים בתקציב לשנת 1995

אני פותח את הישיבה.

בקשה 98007

אנו דנים בבקשה 98007 .הבקשה היא להמיר 5 משרות משיא כוה אדם ולרכישת רכבים

ממשלתיים לתגבור הפיקוח.

מר בבאי, לפני שתתייחס לפנייה הזאת, אודה לך אם תשכיל אותנו - בנשר יש סיפור

של מחנה שי ושב באמצע הכביש - - -

אני לא קשור עם מינהל מקרקעי ישראל. אני כבר לא בתפקיד במי נהל מקרקעי ישראל.

במה אתה עוסק עכשיו?

אני יושב ראש מינהלת הבדואים בנגב.

נפנה את השאלה בעניין נשר למישהו אחר.

מדובר בקבלת 5 עובדים שיטפלו במגזר הבדואי. זה שטח שהיה פרוץ, לא היה מי

שיטפל בהם. טיפלו בהם באמצעות עובד אחד או שניים במינהל מקרקעי ישראל. כרגע אנחנו

מכניסים את הבדואים לבתים. היו 90 אלף שהסתובבו בחוץ, במשך 6 שנים הצלחנו לפתח 3

עיירות חדשות ולאכלס כמחציתם בעיירות. בנינו בתים.

לאחרונה יש תופעה שיש פלישות לאדמות מדינה בשטחים נרחבים. מצד שני, יש לנו

לחץ לאכלס את האנשים. צריכים גם לעשות להם חוזים, גם פיתוח בשטחים.

מה פירוש להכנסי? אחרי שהם בנו לא חוקי?

לא. אנחנו מעודדים אותם להרוס את הבתים הבלתי חוקיים ולהיכנס לעיירות

המתוכננות. זו המטרה שלנו.

אריאל רמז בשאלה שלו, אנחנו ששומעים שהגבעות מתכסות מחדש בבדואים, האם אלו

בדואים שלא נכנסו לעיירות או יש גם כאלה שנכנסו לעיירות, יש להם בית בעיירה ויצאו

החוצה?

מי שנכנס לעיירה הורס את הבית הבלתי חוקי שלו ואנחנו גם נותנים לו תמריץ כספי

על מנת שיהרוס את ביתו. לכן מי שהורס, במקומו לא נכנס מישהו אחר. בארבע השנים

האחרונות מתוך 12 אלף בתים הרסו למעלה משליש.

היו"ר ג י גל;

כמה בדואים יש בעיירות וכמה בדואים בגבעות?

א י בבאי ;

כ-46% בעיירות וכ-44% בגבעות.

היו"ר ג' גל;

40 אלף נפש?

כן.

כמה בתי אב בחוץ?

12 אלף בתי אב בחוץ.

וצריך להכניס אותם לעיירות?

כן.

מה התכנית שלכם?

התכנית שלנו היא קודם כול להגביר את הפיקוח בשטחים שכרגע זה נהפך לנושא רגיש

והם פולשים לאדמות לא להם. דבר נוסף; לזרז את המשא ומתן, להכניס אותם לעיירות.

דבר נוסף; המטרה הלאומית שלנו היא להגיע להסדר אתם בסכסוך הקרקעות.

היו"ר ג' גל;

כמה שנים אתה מעריך יארך להכניס אותם לעיירות?

א' בבאי ;

קודם התכנית באוצר היינה עשר שנים. ביקשנו להקטין את זה לחמש עד שמונה שנים.



היו"ר ג' גל;

אני חושב שזו משימה לאומית. מי שמסתובב בנגב ממש נבהל מהחזיון שההתפשטות על

כל גבעה.

מה יעשה בעל המשרה הזו? הוא יסתובב בשטה ויאמר לבדואי: קח כסף ותעבור לבית?

יש בעיה. בגלל המבנה השבטי של הבדואים מי שמבקר בעיירה רואה 38 שכונות. למה?

בגלל המבנה השבטי שלהם. אפילו בשבט אחד יש תת-שבטים. לכן אנחנו צריכים לשכנע כל

שבט, הנה יש לנו אדמות בשבילך, בוא תיכנס תקבל מגרש ותבנה את ביתך. אנחנו דואגים

לעשות לו חוזה שייכנס לעיירה.

יש לנו שתי מטרות - קודם כול לפקח בשטח שלא יפלשו, ולהגיע להסדר אתם במשא

ומתן שיוותרו על הקרקעות ביתר קלות. יש 700 אלף דו נאם שהמדינה מסוכסכת אתם. שאני

האנשים שיסתובבו בשטח ישכנעו אותם לקבל כסף ולהגיע להסדר.

א"ח שאקי ;

האם יש למאבק שלהם היבט אנושי, משפחתי או שזה היבט לאומני? כלומר, מרגישים

שמישהו משסה אותם לזה או שזה מתוך המרוסור?

א' בבאי;

עד לפני שנתיים הגורם היה אנושי. בשנתיים האהרונות זה נהפך ללאומני.

א"ח שאקי ;

ואז גם השיטות הנדיבות אינן עוזרות?

האמת שאנחנו הולכים בשיטת המקל והגזר. אנחנו קודם כול אומרים: הנה יש לך

מגרש, עם מים, עם כביש, בוא תיכנס. זה מעודד אותם להיכנס. הבעיה הלאומית מתבטאת

בזה שהוא לא רוצה לוותר על הקרקע בהסדר קרקעות. אבל היות שהם מקבלים כסף ובונים

בתים וצריכים כסף, לכן מגיעים אתנו להסכמי פשרות.

לפי הערכתך, מתי אותם 46% ייטו לעבור לעיירות?

אם נכניס 30 אלף בשנתיים וחצי הבאות זה יהיה הישג של המדינה. כי יש להם גידול

טבעי 5.3 .כפול מהיהודים.

אני מעמיד להצבעה את הבקשה.

הצבעה

לאשר הבקשה

בבאי, אתה עושה עבודה חשובה. אנחנו מאחלים לד הצלחה.

אייח שאקי ;

י ישר כוחך.

אני מודה לכם ואני מבקש מכם, תעשו יום אחד ביקור. אני מזמין אתכם כי באמת יש

מה לראות, יש אצלנו מהפכה. יש לי משרד בבאר-שבע.

היו"ר ג' גל;

נעשה את זה.

פנייה 04014

היו"ר ג' גל;

מדובר על העברה בתקציב משרד ראש הממשלה.

מדובר בהעברת עודפי תקציב משנת 1994 לשנת 1995 בסך של 14 מיליון 189 אלף ש"ח.

הסכומים רובם ככולם רשומים כהתחייבויות בספרים פרט לסכום של 2 מיליון 600 אלף שקל

שמיועדים בהתאם לצרכי המשרד למטרות שהמשרד רואה בהן חשיבות עליונה. חלק בהוראות

גורמי הביטחון. לדוגמא, בגלל אבטחת אישים שכופה עלינו להחליף את את הרכבים של

ראש הממשלה לרכבים ממוגנים. חלק להגבהת הגדר מסביב לבית ראש הממשלה. שיקום צילומי

משפט אייכמן. משפט אייכמן צולם בפילם וחלק בווידיאו שהולך להימחק וצריך לשקם את

הסרטים האלה. ארכיון המדינה שוקד על הנושא הזה. חלק מזה מיועד לנסיעות ראש

הממשלה לחו"ל - 400 אלף ש"ח.

איפה אתה רואה את זה?

באמרכלות.

די תיכון;

הוא צריך תוספת של 2 מיליון ש"ח? לא מספיק לו?

ש' נחמני;

אני מדבר על סכומים שאין עליהם התחייבויות.

ר' נחמן;

כמה יש לסקרים?

אין פה שום סכום שמועבר לטובת הסקרים. הסכום 2.1 מיליון ש"ח רובו ככולו רשום

כהתחייבויות. מה שלא רשום בהתחייבויות ואת זה אני מונה זה 403 אלף ש"ח יציאות

משלחות ראש הממשלה לחו "ל ולהגבהת גדר בית ראש הממשלה - 300 אלף ש"ח. כל היתר

רשומים כהתחייבויות.

ד י תיכון;

על איזה סעיף אתה מדבר?

19 02 04 - אמרכלות.

די תיכון;

מה ההבדל בין סעיף 19 01 04 ל-19 01 04?

19 02 04 זה אמרכלות של ראשות הממשלה, שזה כולל את לשכת ראש הממשלה, מזכירות

הממשלה, יועצים, בית ראש הממשלה. 01 זה אמרכלות של משרד ראש הממשלה. מתוך 19

01 הסכום היחיד זה 850 אלף שקל שזה החלפת רכבי ראש הממשלה לפי הוראות היחידה

לאבטחת אישים.

ב-850 אלף שקל ארנה קונה שלוש מכוניות.

ש' נחמני;

מדובר בשתי מכוניות ממוגנות שיובאו מארצות הברית.

זה כל הכסף?

ש' נחמני;

ה-800 אלף ש"ח. היתר רשום בהתחייבויות.

היו"ר ג' גל;

זה יהיה גם לראש הממשלה הבא. לא יחזירו את זה.

די תיכון;

ארנה תשאל אותן שאלות, אני בטוח.

אני מבקש לקבל את התקנות, זאת אומרת את הפירוטים, של הסעיפים הבאים: 11 02

04; 12 02 04; ובעיקר 14 02 04 ו-19 02 04. הדגש הוא על ייעוץ לראש הממשלה. וכן

42 02 04. זאת אומרת, את כל מה שנקרא ראשות הממשלה, את התקנות של כל הסעיים הללו.



ר' נחמן;

אני מבקש לדעת את כל הנושא של סעיף הסקרים במשרד ראש הממשלה. העלינו את זה

בזמנו. בנושא הסקרים אני מבקש לדעת: מי עובד עם משרד ראש הממשלה. האם עובדים

אנשים במשכורת במשרד ראש הממשלה או בהתנדבות או על תקן יועץ או על תקן חוזה

מיוחד או על תקן חוזה ארעי? מה הסכום שהוצא לסקרים בשנת 1994? אם אפשר לדעת באילו

נושאים הוצא הכסף הזה? באילו סעיפים הכספים האלה מחויבים בפירוט בתקנות.

לגבי עיתונות אני רוצה לדעת מדוע הנהלת הלשכה צריכה לקבל תוספת של 248 ומה

הסיבה לתוספת באמרכלות של 64, ובאיזו הכנסה זה מותנה? אולי זה הפקות של הבר.

הוא מוכר כרטיסים לעיתונאים.

ר' נחמן;

אם רוצים לעשות הוצאה או רוצים להוסיף תקן, יועץ, היו עושים הוצאה רגילה.

אבל כשהיא מותנית בהכנסה אני רוצה לדעת איזו הכנסה.

מי הם היועצים לראש הממשלה? האם זה כולל תקשורת, כי הלכו וחזרו. מה המצב

היום. מי היועצים וכמה יועצים יש לראש הממשלה, שנכללים בסעיף של ייעוץ לראש

הממשלה.

האם יש בלשכת ראש הממשלה אדם מיוחד שמטפל בבעיות של חברה מפלגה?

היו"ר ג' גל;

נחמני, אם יש שאלות שאתה יכול להשיב עליכן עכשיו, תשיב. מה שלא תשיב עכשיו,

תשלח בכתב לפי מה שנתבקשת.

אי ויינשטיין ;

אני מבקש להגדיל את התקציב ליועצים מסעיף אחר. כמה שיותר יועצים יותר טוב

לשאלות של חבר הכנסת רון נחמן: לגבי סקרים - אנחנו כבר ישבנו על הנושא הזה

בשנה שעברה.מאז למעשה לא נעשה שום שימוש בסקרים אלא לפי הוראות והנחיות של

היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה בהתאם להנחיות הבג"צ. הוגש בג"צ בנושא הזה והיו

הנחיות של בית המשפט העליון, ולפי ההנחיות האלה היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה,

שעומד בראש ועדת הסקרים פועל. מעבר לזה לא ידוע לי על הוצאות הריגות.

אני מבקש את זה בכתב. הייתי רוצה שתבוא למשרד, תבדוק את הדברים ותיתן לי

תשובה בכתב.



היו"ר ג' גל;

יש שאלות שהוא יכול להשיב עליהן עכשיו וזה נכנס לפרוטוקול. למה להכביד בכתב?

ר' נחמן;

היה בג"צ בנושא סקרים. היוגה בזמנו דרישה שלי לעכב. התחלתי את כל המהלך הזה.

משרד ראש הממשלה עושה סקרים. הוא לא חדל מלקיים סקרים. אני רק רוצה לדעת באילו

נושאים, כמה כסף זה עלה.

די תיכון;

למה הסקרים הם לא נחלת הציבור.

ר' נחמן;

למה אנחנו לא יודעים מהדברים האלה. אני רוצה שהכול יהיה גלוי ופתוח.

היו"ר ג' גל;

אם הוא מוסר את האינפורמציה כולה למה אתה צריך את זה פעמיים?

ר' נחמן;

אני מבקש פירוט.

היוייר גי גל;

נחמני, יש לך פירוט?

שי נחמני;

אין לי פירוט.

לגבי עובדי משכורת; אין לנו אף עובד שעוסק בנושא הזה שמקבל שכר מהמשרד.

די תיכון;

אולי באמצעות קבלנות?

שי נחמני;

שאלת על עובדי משכורת.

די תיכון;

אולי לא במשכורת.

שי נחמני;

קבלנים יש.

ר' נחמן;

שאלתי האם יש חוזה יעוץ, חוזה ארעי, חוזה זמני. הרי עוקפים את זה.



שי נחמני;

יש יועצת התקשורת שהוהלפה לא מזמן. יש יועץ כלכלי.

מה עם היועץ הקודם?

היועץ הקודם עזב את המשרד.

הוא מקבל משכורת עדיין?

שי נחמני;

לא.

וסגנו?

לא. כל מי שעזב את המשרד לא מקבל משכורת.

ליועצת החדשה יש עוזרת?

עדיין אין עוזרת. גם העוזרת הקודמת שהיתה התפטרה. לינדה שמעון עוזבת בימים

אלה.

בנושא שיחות שלום - זה דבר ששייך לתקציב משרד החוץ או משרד ראש הממשלה?

יש גם בתקציב משרד החוץ וגם בתקציב משרד ראש הממשלה. חלק הארי של התקציב הוא

בתקציב משרד החוץ.

תשלח את התשובות בכתב.

מי בעד לאשר בקשה 04014?

הצבעה

לאשר הבקשה



ד' תיכון;

רגע, היינו נגד.

היו"ר ג' גל;

רוצים עוד פעם הצבעה?

לא, זה עבר.

לא ענית לי על הוצאה מותנית בהכנסה.

ש' נחמני ;

אתם מכתב מפורט.

א"ח שאקי ;

תיתן לי גם בעניין היועצים.

ר' נחמן ;

תבקש רשימת יועצי ראש הממשלה לפי שמות.

אתן רשימה מפורטת.



פנייה 0171

היו"ר ג' גל;

פנייה 0171 - שינויים פנימיים בתקציב משרד החינוך.

ע' בלר;

זו פנייה מאוזנת של משרד החינוך שנועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב משרד

החינוך.

תסביר את השינויים העיקריים.

עי בלר;

פרוייקטים שהזמינו יחידות משרד החינוך ביחידת המיכון; המוסדות להכשרת עובדי

הוראה שיחידות המשרד העבירו לשם סכומים עבור השתלמויות שהם מקיימים.

מה זה חינוך התיישבותי, הוצאה מותנית בהכנסה?

אלו הכנסות של בתי הספר הממשלתיים.

יש לי פה שאלות מאוד כבדות.

סעיף מסי 06 22 20 זה בעניין אבטחת מוסדות חינוך. האם ההגדלה ב-6 מיליון ש"ח

תספיק, ולא נעמוד עוד פעם בדיונים במליאה עם כל הבלאגן עם סגן השר לגבי מיגון

מוסדות החינוך. מה זה 6 מיליון שמותנה בהכנסות? אילו הכנסות צריכות להגיע?

דבר שמטריד אותי כאן זה במינהל הפדגוגי - סעיף 24 20, ובעיקר השתלמות בית

ספרית - 03 24 20. היה הסכם בין משרד החינוך ובין הסתדרות המורים לגבי הנושא של

השתלמות בית ספרית. ההשתלמות הבית ספרית נותנת למורים אפשרות להשתלם בכל מיני

תחומים. כתוצאה מכך שהסתדרות המורים לא הסכימה בסופו של דבר לחתום על השתלמות

בית ספרית נשאר תקציב של 106 מיליון ש"ח שאינו מנוצל. מתוכו יורדים ל-79 מיליון

ש"ח. אני רוצה לדעת כמה עד היום נוצל, מדוע הדברים אינם מנוצלים בצורה כזו. האם

יש לנו מה לעשות כוועדת כספים בכל הנושא הזה? אני חושב שוועדת החינוך צריכה לטפל

בנושא של ההשתלמות הבית ספרית. יהיו עוד 79 מיליון ש"ח, כמה מהם אתם צופים שגם לא

ינוצלו, ומה יהיה הייעוד של הכספים הללו?

הפחתה של שעות לימוד. ירדת בשעות לימוד בסעיף 11 26 20 - מ-2

מיליון 596 אלף ש"ח ל-2 מיליון 547 אלף ש"ח. למה אתה יורד כאן? הרי הוסיפו שעות

תקן חינוך יסודי. אני עובר בקריאה מחירה על הבקשה.

"מחר 98" - למה אתה יורד ב-15 מיליון ש"ח בתכנית הזאת - סעיף 01 27 20. אנחנו

נתגעים באמצע המחשוב של בתי הספר. זו היתה תכנית רב-שנתית. למה אתה מוריד להם

כסף? איך תעשה את המרושוב של בתי הספר כשאתה מוריד?

אתה מוריד סעיף שכר לימוד על יסודי ותמיכה בבתי ספר. למה אתה עושה זאת? 22

מיליון ש"ח.



בחינוך התיישבותי תראה מה מוסיפים. מה קרה?

זה 22 מיליון כמעט מתוך 3 מיליארד.

ר' נחמן;

בסעיף 28 20, חינוך התיישבותי יש עלייה. הכול יורד, רק בחינוך ההתיישבותי יש

תוספת. מה קרה? נולדו שם עוד קיבוצניקים חדשים? זה דבר שלא נראה לי. בבית הספר

כדורי תוספת תראה את כל בתי הספר. אני אומר את זה כראש מועצה, גדליה. זה לא יהיה

רציני מצדי לקרוא כל סעיף, אני רק מציין נקודות שמדליקות לי אור אדום.

די תיכון;

כל שנה מעבירים לבתי הספר החקלאיים.

אלה בתי ספר ממשלתיים.

די תיכון;

למה לא תקצבת אותם?

ע י בלר;

אתחיל מהחינוך ההתיישבותי. כל התוספות לבתי הספר הממשלתיים למעשה אלו תוספות

בהוצאה מותנית בהכנסה. זה נובע כתוצאה מזה שלא היו מתוקצבים נכון בכל מה שקשור

תשלומי הורים או הכנסות אחרות שיש להם מהמשק החקלאי. לא היה תקצוב נכון של ההוצאה

מותנית בהכנסה ופה עושים את התיקונים. אין בבתי הספר האלה תוספת תקציב.

נכון שבשנה הראשונה שבה הופעלה ההשתלמות הבית

ספרית היו המון בעיות. בגלל אותן בעיות הוחלט לבטל את ההשתלמות חובה ולהפוך

אורנה להשתלמות וולונטרית.

ר' נחמן;

סליחה, אני חייב לעזוב, יש לי קבוצה מחו"ל שאני חייב לארח אורנה. אני אקרא

בפרוטוקול את התשובות למה ששאלתי.

ע י בלר;

כשבוטלה ההשתלמות חובה בוטלו גם הגמולים שניתנו למורים בגין ההשתלמות הבית

ספרית. אלא שהחלה השתלמות בית ספרית וולונטרית, והנתונים מראים שההשתלמות

הוולונטרית הולכת הרבה יותר טוב מאשר השתלמות החובה. זאת אומרת, הרבה יותר בתי

ספר מפעילים השתלמות בית ספרית כשזה וולונטרי מאשר כשזה היה חובה. המורים יותר

משתתפים, יותר פעילים, ומשרד החינוך מקיים יותר פעילות בתוך בית הספר. בערך

75% מבתי הספר בארץ מקיימים השתלמות בית ספרית למורים שלהם וזה במסגרת אותו תקציב

שקודם דיבר עליו חבר הכנסת רון נחמן. זה שמורידים משם סכום כזה זה נובע לא בגלל

שלא מקיימים עם הכסף הזה את ההשתלמויות אלא בגלל שהכסף הזה עובר לאותן יחידות

שאו שקונות את תכנית ההשתלמות או קונות שירותים חיצוניים מחברות חיצוניות לגבי

תכניות לימודים, תכניות השתלמות. בגלל זה הכסף הזה עובר לאותן יחידות בתוך המשרד

שמקיימות את הפעילויות האלה. אבל זה לא נובע מזה שלא מקי ימים השתלמויות בית

ספריות.

הסכום שמתוסף פה נובע כתוצאה מזה שבמהלך השנה היו

צריכים לתגבר את השמירה במקומות יותר רגישים, על פי הוראות של גורמי ביטחון, כמו

ישובי קו התפר ואזור ירושלים. זה למיטב ידיעתי.

לגבי הפחתה של תקציבי "מחר 98" - אין פה הפחתה. יש פה העברה של סכומי כסף

ליחידות משרד שעוסקות בעניין "מחר 98" והן אלה שאמורות לקיים את הפעילויות, ולכן

התקציב עובר לאותן יחידות ולא מופעל במסגרת אותה תקנה של "מחר 98".

התקציב של "מחר 98" מתחלק על פני שלוש שנים.

ע י בלר;

"מחר 98" זה תקציב מצטבר. כל שנה מתוסף עוד סכום כסף לבסיס ובסוף התהליך

צריך להיות סכום של כ-200 מיליון שקל עבור הפעלת "מחר 98".

פ י בדש;

לא מרגישים את זה כל כך בשטח.

משרד החינוך התחיל עם יציבות הביניים. אני חושב שאחרי זה בא החינוך העל-יסודי

ובסוף הוא מעביר את זה לחי נוך היסודי. י ותר פרטים אין לי .

אין פה הפחתה בשעות לימוד. זו העברה של תקציבים

לאותן יחידות שמבצעות פעילויות עבור החינוך היסודי ועבור החינוך העל יסודי בתוך

משרד החינוך. אין פה שום הפחתה בשעות.

אני רוצה הסבר: קודם כל על מענקים לפיתוח מבני תרבות, ספורט ומתנ"סים, ומה

אתם מבקשים. אני מדבר על סעיף 11 30 20. למה צריכה להיות ההעלאה הזאת בתרבות?

אותו הדבר בשירות הסרטים. יש כאן קפיצה משמעותי.

בסעיף תמיכות במוסדות תרבות, אמנות ומחקר, יוצרים ואמנים - אותו דבר. יש פה

סכומים אדירים. היה לנו ויכוח קשה מאוד בתקציב. אני אומר לך, אדוני היושב ראש,

המשרדים לא עשו שום שינוי וממשיכים לנהוג כפי שרוצים לנהוג. אנחנו צריכים לינת את

הדעת על זה.

על איזה סעיף אתה מדבר?

03 31 20 - תמיכות במוסדות ציבור, אמנות ומחקר, יוצרים ואמנים.

אותו הדבר בקשר לרשות הספורט. אני רוצה לדעת במה מתבטאת העלייה. כי אני יודע

שרשויות מקומיות דווקא קיבלו הודעה שבגלל הורדה בתקציב ביטלו להן פרוייקטים.

בהכשרת מדריכים ונאמנים יש גם כן קפיצה.

אדוני היושב ראש, כל הסעיפים שציינתי אני מבקש פירוט של מי מקבל את הכסף.

רשימה של מי מקבל.



ד' תיכון;

אתחיל בסעיף 05 32 20 - מפעלי ספורט ואירועים מרכזיים. אנו מבקשים לקבל הותקנה

של כל הסעיף, כולל התוספת של מיליון ו-480 אלף.

פ' בדש;

קרן הפריימריס.

הוא צודק, הוא יודע מה שהוא אומר. עובדה, לפחות כך כתוב בעיתונות.

אנחנו מבקשים לקבל את הכללים שעל פיהם מחלקים את הכסף והאם הכללים הללו

התפרסמו ברשומות.

לגבי 33 20 - טלוויזיה חינוכית - אנהנו לא מבינים את ההגדלה הענקית של

הטלוויזיה החינוכית. הרי הטלוויזיה החינוכית עברה לערוץ הראשון. ערוץ 23. אם

מוסיפים תקציב לרשות השידור צריך להודיע לנו על כך. תכניות טלוויזיה והפקות אין

לנו בעיה. אמרכלות אנחנו לא מבינים את הגידול העצום בסעיף הזה.

שידורים בערוץ השני - מזה אנחנו מבינים שיש השתתפות של משרד החינוך במימון

תכניות הילדים בערוץ השני. אנחנו לא מבינים מה זה 06 33 20 - הפקה ושידור

בכבלים. ממתי משרד החינוך משתתף בתקציב התחנות לטלוויזיה בכבלים.

סעיף 34 20 - מרכז ההסברה. אנחנו מבינים מה זה תוספת של 100 אלף שקל לכוח

אדם. אנחנו לא מבינים מה זה 02 34 20 , מיליון ו-700 אלף ש"ח. זה נראה גידול עצום

בהשוואה לבסיס התקציב של 2 מיליון ו-700 אלף ש"ח. אנחנו מבקשים לקבל את התקתנות

של כל הסעיף, כולל התוספת.

א' ויינשטיין;

עליית הנוער מקטינה את ההשתתפות שלה בגלל היעדר הכנסות בסוכנות היהודית.

כוונתי לפנימיות. האם יש דיונים כיצד לכסות או לצמצם את מספר הילדים?

ע' בלר;

ספציפית לשאלה הזאת אני חושב שאמורה להתקיים פגישה בין שר האוצר ליושב ראש

הסוכנות בעניין של קיצוץ תקציב הסוכנות.

תביא את זה מבוסס יותר.

מתי הפגישה אמורה להתקיים?

ע' בלר;

אני לא יודע. אני יודע שהנושא הזה עלה ויש בעיה לא רק בעניין הזה.

א' ויינשטיין;

תבקש את שר האוצר לשאול את בורג. מצד אחד הוא אומר שאין לו הכנסות מחו"ל בגלל

שהמגביות של יש"ע מתחרות אתו. מצד שני, הוא מוחק ל-20 קיבוצים 200 מיליון דולר

חובות. ששר האוצר ישאל אותו איך הדברים מתיישבים האלה.

הוא לא אמר את זה.

הוא אמר שההכנסות ירדו בגלל מגביות פרטיות. מצד שני, בהינף יד הוא מוחל על

200 מיליון דולר ב-10 קיבוצים.

הוא לא אמר את זה. הוא אמר שיש ירידה דרמטית מהמגביל והמגביות הפרטיות לא

עוזרות לו. הוא לא אמר שבגלל זה.

הוא תלה את זה, ואתמול הוא חותם על 200 מיליון מחיקת חובות.

לשר יש בעיה תדמיתית קשה? פעולת לשכת הדובר עלתה במיליון שקל. יש לו בעיות

הסברה.

אני רוצה לשאול על תמריצים למורים. אני רואה שההגדלה כל כך קטנה. אני יודע

שפה בכנסת שר החינוך התחייב שבנושאים שבאמת היתה בהם הזנחה, כמו יהדות, ייעשו

תמרוץ גדול כדי שילכו ללמוד גם באוניברסיטאות, גם במכללות, גם בסמינרים למורים.

כי יש מחסור במורים ללימודי היהדות ויש מחסור בהכשרה למורים ללימודי היהדות. האם

אתה יכול לפרט לנו או שאתה יודע בקצרה, בתמרוץ הזה למורים מהו הסעיף העיקרי? האם

זה כולל את המקצועות האלה של לימודי היהדות?

בפרק על תרבות, יש פעולות תרבות ויש תרבות תורנית. אני רוצה להפנות תשומת לבך

לפער הנורא בין תרבות, שמופיע בסעיף 31 20, 452 מיליון ש"ח לתרבות כללית,

החילונית. בסעיף 31 20, תמיכות במוסדות תרבות אמנות ומחקר, יוצרים ואמנים עוד 225

מיליון ש"ח. יחד זה כ-700 מיליון ש"ח. מיד לאחר מכן תרבות תורנית, מ-7.5 מיליון

ש"ח ל-7.9 מיליון ש"ח. ברור כשמש שכל תקציב התרבות התורנית נמוך, נמוך. כל

השוואה מצביעה על תהום ממש בין שני סוגי התרבות.

אגף החינוך הדתי, סעיף 11 21 20 - בסך הכול תוספת של 100 אלף ש"ח, כאשרמדובר

באגף שאחראי ל-22% מהחינוך בידשראל. השאלה למה ההגדלה כל כך קטנה, או שלא היו

בקשות ליותר מזה. אולי אפשר לקבל פירוט.

בעניין ביטחון ובטיחות מוסדות חינוך - התוספת של 9 מיליו ןמשמחת. האם אפשר

לומר שבזה הנושא הזה מגיע על פתרונו כי זה עלה בכנסת הרבה פעמים שאין שביעות רצון

מן השיטה, מן האמצעים וכו'. האם זהו התקציב שאמור לענות על כל הביקורות שהיו

בעניין הזה?

סעיף 03 23 20 - תמריצים למורים, וגם סעיף 05 23 20 - הכשרת מורים, באותו

נושא ספציפי של תמרוץ למורי לימודי יהדות והכשרת מורים, לא נראה לפי הסכומים

שנוספו שאכן מתקיים מה שהבטיח שר החינוך בכנסת בכתב ובעל פה, שהוא יקדיש מאמץ

מיוחד לחיזוק, להרחבה ולהכשרה ומתן מלגות לתלמידי לימודי יהדות באוניברסיטה.

במקרה רק אתמול דיברתי עם שני נשיאי אוניבסיטאות שאומרים שלא מגיעים תלמידים

ללימודי יהדות ואין שום עידוד מטעם המשרד. אם אפשר יותר פירוט מה התמרוצים להם,

כדי שאדע באמת אם מתמרצים או לא.

רציתי לדעת לאן מופנות ההעלאות בסעיף התרבות? איך מתחלקת ההעלאה הזאת?

אני רוצה לדעת מתקציב גדול למגזר הערבי, 234 אלף ש"ח לפעולות, מורידים שלישי

- 89 אלף ש"ח. מה קרה? לא עושים שם פעולות? לפעולות בחינוך הדרוזי, שזה נשאר

עדיין ברמת התחתית הנמוכה מאוד, למרות המצב הקשה שם לפי הנתונים שיש לנו, כל

ההעלאה שם מתבטאת ב-50 אלף ש"ח. אני מבקש לדעת מה עושים בתקציב של פעולות בחינוך

הזה.

מה זה מיליון שקל לדוברות של השר?

על רוב השאלות אנילא אוכל לענות.

אם כך יש לי הצעה: נזמין את המנכ"ל. עמיקם, תאמר לשושני מה השאלות שנשאלו

כדי שיבוא מוכן.

אתה צריך להזמין עוד אחד. אני לא מציע את יוסי פרוסט.

איך זה מתחלק לתרבות?

שושני ממונה גם על התרבות.

לא פרוסט?

פרוסט כפוף למנכ"ל.

גדליה, בנושא של תרבות התקבלה החלטה בוועדה?

כן.

למי העברתם את הכסף?



היו"ר גי גל;

חצי חצי. יש הצעה לחעביר את הכול למרציאנו. תגיע בקשה בהתאם.

שי בוחבוט;

אני מציע שנגיש הצעה רגילה.

היו"ר גי גל;

הם אמורים להגיש בקשה ו נאשר אותה. כשהוא יחיה כאן ממילא זה יתברר.

בקשה 33024

היו"ר ג' גל;

מבוקשת העברה בסעיף חקלאות.

בי קידר;

נמצא פה גדי הורביץ, נציג מועצת הזית, והוא יסביר במה מדובר.

אני סמנכ"ל מועצת הזית לייצור שמן.

החקלאות של גידול זיתים לשמן זיתים היא למעשה הענף היחיד היום במגזר הערבי

והדרוזי. המועצה יחד עם המשרד מרופשים דרך להפוך את ייצור שמן הזית לייצור שמן

איכותי ולהפוך את זה לענף רווחי. במסגרת זאת אנחנו מבקשים לבצע שני סקרים. הראשון

שבהם - סקר על בתי הבת. אנחנו רוצים לעמוד על מצבם הפיסי ועל פוטנציאל הייצור של

בתי הבד הקיימים היום בארץ מתוך מגמה שמהסקר הזה יהיה לנו מכשיר לבחור ולעזור

לבתי בד שיש להם יכולת ו/או מייצרים שמן זית איכותי בסטנדרדים מתאימים לעולם.

לצערי, חלק ניכר מייצור שמן הזית היום בארץ לא עומד בסטנדרדים מתאימים למאכל.

הנושא השני; אנחנו רוצים לעשות סקר מגדלים. אין היום בארץ בשום מקום רישום

מסודר כמה מגדלים זיתים לשמן בארץ, מי המגדלים. כתוצאה מכך רמת ההדרכה והיכולת

להגיע לחקלאים האלה כדי לשפר את הידע המקצועי שלהם לוקה בחסר. זאת משימה שלנו

כמועצת הזית להגיע למסד נתונים בסיסי, לדעת מי מגדל, מה מגדלים, איפה מגדלים,

ונוכל לסייע להם בעיקר לשיפור הידע המקצועי.

אני רוצה להזכיר ששמן הזית זה ענף שהולך ותופס מקום נרחב בעולם. עקומת

הגידול בצריכה היא מובהקת מזה שנים. יש בעולם היום מחסור בשמן זית איכותי וישראל

נכון להיום מזה כמה שנים מייבאת זמן זית בגלל מחסור. על דעת כולם יש מקום להגדלת

הייצור ולו רק בתור ענף מחליף יבוא. מה גם שיש לנו בהחלט פוטנציאל לייצר שמן זית

מזנים שגדלים אך ורק בארץ. מי שלא יודע, הזן הסורי המפורסם גדל אך ורק בישראל. זה

זן שלא תמצאו אותו לא ביוון, לא בספרד. גם בסוריה מגדלים אותו פחות מאשר בארץ,

השורש סורי זה דרומי.

ס' טריף;

אני קודם כול מברך על הבקשה. אני שמח שסוף סוף מתעניינים בענף הזה משום שעד

עכשיו ניסו לתקוע את הענף הזה בלשון עדינה. אני חושב שמעבר לזה צריכים לעשות עוד

כמה פעולות.



ג' הורביץ;

אנחנו עושים פעולות נוספות מעבר לסקרים, אם יורשת לי לפרט.

תפרט אחר כך.

ס' טריף;

אם מתוכננות פעולות שיגיד לנו , אולי יחסוך לי דברים.

אני חושב שיחד עם הסקר שרוצים לעשות צריך לעשות משהו בנושא מועצת הזית.זו

ממש מועצה כמו גיל הזית, מועצה ותיקה מאוד, לא פעילה, לא עושה שום דבר. אני רוצה

לדעת אם עושים בה שינויים כדי לעשות משהו למען החקלאים שמחזיקים עשרות אלפי

דונאמים של זיתים ולפעמים אין לזה שוק, למרות שזו עבודה מאוד קשה ומאוד יקרה.

השאלה מה אתם עושים כדי למנוע יבוא של שמן זית מאיכות די גרועה מספרד ומאיטליה

שמגיע לארץ, דופק את השוק המקומי וגם מקלקל את הטעם הטוב של הזית הטוב שיש בארץ.

האם יש תכנית של משרד החקלאות - אני יודע על יצוא בעבר למדינות ערב של שמן

הזית הזה. היום נפתח עוד שוק דרך ירדן וגם במצרים וגם למדינות המפרץ. האם יש

איזשהם קשרים לנסות ולייצא את שמן הזית הזה מהארץ שהוא טוב מאוד?

פ' בדש;

האם ידוע פחות או יותר מה היקף מחזור המכירות של שמן הזית? כמה מייצאים

ולאילו מדינות מייצאים? מה חתשקיף שלכם, לאיזו מטרה אתם רוצים להגיע? אתם

רוצים שלא יהיה יבוא בכלל אלא רק יצוא?

אם יש יבוא, למה כן מייצאים, האם בגלל מחירים יותר גבוהים שמקבלים?

ודאי שיש לברך על הכוונה להפוך את הענף לרווחי. אני רק רוצה לציין שהזית מאז

ומעולם היה פרי שארץ ישראל השתבחה בו. זח אחד משבעת המינים שהשתבחה בהם הארץ,

והתלמוד מלא יותר מכל פרי אחר שמוזכר בזית, שמן וכל הכרוך בזה.

מהו היעד לשנים הקרובות? מה נראים הסיכויים הריאליים להגדיל את היצוא? האם

נעשים מאמצעים להפחית את היבוא כדי לאפשר ליצוא לפרוח?

י' ונונו;

האם יש עידוד לגידול עצי זית בארץ? ישנו הפרוייקט ברביבים ובמשאבי שדה של 7

אלפים דונאם. אני מבין ששם מחייבים אותם בעלות קרקע מאוד גבוהה. האם אתם רואים

את זה בעין טובה? למה מחיר חקרקע כזה אסטרונומי?

אפרט, ברשותכם, פעולות שעשתה המועצה. המועצה נוקטת מספר פעולות מקצועיות

לעידוד הענף. לדוגמא, ביצענו בחודשים ינואר-מרס מבצע לקידום מכירות שמן זית. במשך

שבועיים שודר ג'ינגל עידוד לשמן זית, פורסמו מודעות, מתוך מגמה להגדיל את המודעות

לשמן זית, בעיקר למגזרי אוכלוסיה שלא חשופים אליו. אני מתכוון לאוכלוסיה היהודית.

שם פוטנציאל הגידול של צריכת שמן הזית הוא הגדול ביותר.

אנחנו במועצה מטפלים בבדיקות איכות לשמן זית על מנת לינת עידוד חיובי לאלה

שמייצרים שמן זית טוב על ידי מתן תווית איכות. מי שיימצא עובד בסטנדרדים של ייצור

שמן זית איכותי יקבל תווית איכות, ותווית איכות זו תפורסם על ידי המועצה. על ידי



זה היצרן הזה והחקלאי הזה זוכה לעידוד.

אנהנו מבצעים בעזרת מינהל המחקר בבית-דגן מערכת שלמה של מהקרים לטיפוח זנים

כדי לקדם את הענף, ההל ממציאת זנים שעמידים למהלות מסוימות, זנים עתירי שמן, בעלי

תכולת שמן יותר גבוהה, זנים שיש להם פוטנציאל השבחה וגידול.

איוש מועצת הזית - הדבר הוותיק היחיד במועצת הזית זה המנכ"ל.

הלק גדול מהחברים התחלפו. כוננה עכשיו מועצה חדשה. בין היתר במדיניות החדשה משרד

החקלאות מינה אותי כסמנכ"ל ואת יושב ראש מחוז ההולה כיושב ראש חדש למועצה. זה חלק

מכל המערכת הזאת שאנחנו באים לדבר עליה. הכוונה לבנות מועצה שתטפל גם בחקלאים וגם

בייצור השמן ולהפוך את זה לענף חקלאי מוכר ושלא יהיה ב/ה להתבייש בו.

יש בארץ היום יבוא של שמן זית. קודם כול בגלל שחסר שמן זית. לצערי, חלק

גדול מהשמן שמיובא מיובא במחירי היצף והוא מאיכויות מאוד נמוכות. אנחנו בשיתוף

משרד הרקלאות ומשרד המסחר והתעשייה קבענו היטל שנועד לאזן מחירים של השמן המיובא

בתנאי היצף ולהשוות אותו לרמת המחירים של השמן מייצור מקומי. מה שסיפרתי קודם,

בדיקות איכות ועידוד המכירות, הן תחת הלוגו - שמן זית ישראלי, כדי לא ליצור מצב

שנשקיע בעסקי ציבור לפרסום שמן זית ולמעשה נעודד יבוא שמן זית מספרד. לא זו

הכוונה. הכוונה במפורש לשמן זית ישראלי. בדיקות האיכות יהיו רק לשמן זית מתוצרת

הארץ ולא לשמני זית מיובאים.

פ י בדש;

שמן זית שמיובא לא עובר בדיקות?

ג י הורביץ;

לא על ידינו. על ידי היבואנים. היבואנים אחראים למה שהם מפרסמים. אבל אנחנו

כמועצה רוצים לעודד את היצרנים המקומיים ונפרסם בפרסומים שלנו, כפי שכבר עשינו,

את שמני הזית מתוצאת הארץ.

בארץ מייצרים בממוצע רב-שנתי - הענף הזה סובל כמובן מסירוגיות, מי שקרוב לזה

יודע - בערך 3,500-3,000 טון שמן. מחיר טון שמן נע היום בין 15 ל-20 שקלים לק"ג.

זאת אומרת, אם אינני טועה, 45 מיליון שקל היקף הייצור. יצוא קיים במידה זניחה. יש

שלושה יצרנים של שמן זית בארץ שמייצאים שמן לארצות הברית. בכלל, ארץ היעד ליצוא

שמן בכל העולם היא ארצות הברית. זה השוק הגדול ביותר שיש בו דרישות ליבוא שמן. גם

אנהנו מנסים להשתלב בזה. יש לנו בעיה, אנחנו לא יכולים להתחרות לא עם הסבסוד

שמעניק השוק האירופי המשותף למגדלים בספרד ואיטליה ולא בכמויות האדירות שהם

מייצרים שם. אנחנו מדברים על מכסימום 5 אלפים טון לשנת שיא, ספרד מייצאת לארצות

הברית 160 אלף טון שמן. אבל מבדיקה שעשינו, כולל מביקור בתערוכת מזון שם, יש לנו

אפשרות לייצא שמן לנישות מיוחדות, החל משווקים חרדים, שמן של ארץ חרד, וכלה

למסעדות גורמה על שמן באיכויות מיוחדות שיש להם דרישה. עובדה, יש יצוא שמן מהארץ

במהירים פנטסטיים אבל בכמויות זניחות.

היעד שלנו כמועצה להגדיל את יצור שמן הזית בארץ בחמש השנים הקרובות בלפהות

אלפיים טון. זה נועד לענות על עקומת הצריכה כפי שמסתמנת היום. לסבר את האוזן,

במגזר הערבי והדרוזי צורכים בערך ק"ג שמן לנפש. במגזר היהודי סטטיסטית 150 גרם.

אנחנו מבינים איזה פוטנציאל גדול יש לגידול הזה.

לא יודעים להילחם בכולסטרול.



ג' הורביץ;

זה אחד הדברים שאנחנו משתמשים בפרסומת.

אנחנו היום מעודדים ותומכים גידול עצי זית. בדרום

יש שני פרוייקטים גדולים שבהליכי ביצוע כבר בסתיו הקרוב. הקיבוצים רביבים ונטעים

נוטעים 5 אלפים דונאם זיתים. בגליל יש נטיעה לא בהיקפים גדולים, אבל יש כל הזמן

נטיעה שנמדדת במאות דונאמים כל שנה. יש תכנון באזור רמת ערד של מושבי חבל יתיר

לנטוע כאלף דונאם. אלה כרמים שיניבו יבולים הרבה יותר גדולים ממה שאנחנו מכירים.

כי הכוונה להשקות אותם. מסתבר שזיתים מגיבים טוב מאוד למים מליחים שנמצאים בשפע

בדרום. אין להם היום ניצול. מהבחינה הזאת אף אחד לא ייפגע מהשימוש במים האלה.

להיפך. נוכל לקבל רמות יבול של למעלה מטון לדונאם כאשר היום בשיטות הגידול

המסורתיות בבעל בגליל אנחנו מדברים על 150 עד 200 ק"ג לדונאם זיתים. שמן זה יחס

של 1 ל-5. אני אופטימי, אנחנו נכנסים לעסק הזה.

במקביל אנחנו מנהלים פרוייקט שהתחיל בסכנין ואנחנו מעבירים אותו היום לכל כפר

ערבי שיש בו מאגר של מי קולחים. אנחנו בונים חלקות הדגמה להשקייה במי קולחים.

המים עומדי בתקני משרד הבריאות.

פ י בדש;

באיזו רמה?

ג י הורביץ;

אני לא זוכר את המספרים.

פ י בדש;

30-20?

ג י הורביץ;

ברמה שמשרד הבריאות מאשר.

30-20 זה בדרך כלל אגני החמצון הרגילים.

ג י הורביץ;

זה מלווה על ידי משרדי איכות הסביבה והבריאות. הרמה המותרת להשקייה. אנחנו

מלווים את זה כי יש איזשהי רתיעה אולי אפילו מנטלית להשתמש במי קולחים לזיתים.

אנחנו רוצים להוכיח א. שאין פגיעה באיכות השמן: ב. היבולים גדלים, הסירוגיות

קטנה. יש פרוייקט שכבר בביצוע באזור סכנין. בכל המקומות שיש מאגרים קיימים אנחנו

נותנים כתף לעניין.

היו"ר גי גל;

אני מאוד מודה לך על הסקירה המאלפת.

יש לך חומר בנושא?

כן.

תשלח לי בבקשה.

ג י הורביץ;

בבקשה.

היו"ר גי גל;

אני רוצה להציע לך רעיון: מזנון הכנסת הוא אחד המקומות שיכולים להקרין. כדאי

שתדאגו שיהיה שם על השולחן שמן זית ואולי גם עטיפה כזו שתשפיע ואנשים ידברו על זה

שהנה במזנון יש שמן זית ויצרכו שמן זית.

אני מוכן להוריד את התוויות.

מי בעד לאשר בקשה 33024?

הצבעה

לאשר הבקשה

פניות 164, 165 ו-166

אנחנו מבקשים להעביר 10 מיליון שקל למינהלת ההשקעות בחקלאות. מתוך זה 8

מיליון מתקציבי תמיכות בחקלאות. שינוי פנימי.

הרקע לבקשה שלנו הוא עודף ביקושים להשקעות שניצב בפני מינהלת ההשקעות השנה.

תקציב המינהלת בהרשאה להתחייב עומד על 130 מיליון שקל, והשנה צפויים ביקושים

להשקעות בהיקף של 200 מיליון. תפקידי ללכת לחפש יתרות מכל מיני הסכמי יצוא והסכמי

תמיכה שיש לנו כדי לנסות להעביר למינהלת, כדי שהיא תוכל לספק את השירות.

אתה י ושב במי נהלה?

כן.

היה רעיון, ואני תומך בו בכל לב, להגדיל את התקציב לחממות מ-40% ל-60% אבל

להפסיק לתת לחממות שברמה טכנולוגית נמוכה כדי לעבור לחממות שברמה טכנולוגית גבוהה

יותר כדי שלא יהיה בנוי על עבודה שכירה, על תאילנדים וכו'. איפה עומד העניין הזה?



א' ברקן;

העניין הזה עוד לא הובא לדיון מסודר במינהלת ההשקעות.

מה דעתך, אין מקום שתדונו בזה? אנחנו הולכים ומעודדות חממות שמראש אנחנו

יודעים שיצטרכו להביא כוה אדם מתאילנד. איזה טעם יש בזה?

פ י בדש;

היינו בסיור בהולנד יחד עם חבר הכנסת עובדיה עלי וראינו את הטכנולוגיות שיש

שם. זה ממש מדהים.

יש גם בארץ חקלאים, גם באזור לא רחוק ממך, בניר-חן בלכיש. יש שם הממה של

אברהמי והיא חממה ברמה הכי יפה שיש.

היום רוב השוק בנושא החקלאות באירופה עובר לסופרמרקטים, יורד מהשווקים.

הדרישות שלהם מאוד גבוהות גם מאיפה זה מגיע, מה מבנה החממה ומה רמת הקטיף. זאת

אומרת, אם לא יתקדמו בעניין הזה צעד אחד קדימה נאבד את היצוא. כי הם מקפידים מאוד

בנושא הזה. לכן צריך לעבור לטכנולוגיה מתקדמת יותר.

אני מבקש שתעלה את העניין הזה. אני חושב שוועדת הכספים תאשר ברצון מענק יותר

גדול ובתנאי שיפסיקו לתת מענק בכלל למי שלא נכנס לעידן של טכנולוגיה מתקדמת.

אתה מדבר על 5 דונאם לפחות?

יכול להיות שמספיק 3 דונאם כאלה, כי הרי מדובר גם ביבול גדול יותר. הטעם לרדת

במספרת הדונאמים ולעלות בטונאז'.

כל הקטיף הולך בשינוע מתחת לאדמה, בלי מגע יד כמעט.

מי בעד לאשר בקשות 164, 165 ו-166?

הצבעה

לאשר הבקשות

אנא, הבא את בקשתנו לתשומת לבם.



פנייה 0163

לפנינו העברה למשרד המדע.

י' באום;

מדובר בשינוי פנימי ובתוספת הרשאה להתחייב מהרזרבה הכללית שנועדה לאפשר מימון

מחקרי מדענים עולים ומלגות לדוטורנטים עולים בשנת 1995 עד שנת 1998-

שי בוהבוט;

הייתי רוצה לטרפד כל הצעה של השרה שולמית אלוני כי היא פשוט מאוד לא עומדת

בהבטהות שלה. לכן כל ההלטה שתחליטו אני אבקש התייעצות סיעתית או רוויזיה.

מי בעד לאשר 0163?

הצבעה

לא לאשר הבקשה

אני מבקש רוויזיה.

תודיעו לשרה שלכם שמהיום והלאה כל הצעה שלה נופלת בוועדה, כי היא לא עומדת

בהתחייבות שלה כלפי חברי הכנסת.

פנייה 0167

מדובר כאן בתוספת של 2 מיליון שקל בהרשאה להתחייב ובמזומן לתקציב התמ"ס,

שנועד לאפשר את מחשוב משרד התמ"ס.

אני מסכים. לתמ"ס מגיע.

אתה רפרנט של התמ"ס?

תמ"ס ומדע.

אני מטיל עליך משימה: באזור תפן צריך להקים אנטנה לערוץ השני. הבטיח לי מנכ"ל

המשרד לפני כעשרה ימים שהוא יבדוק מדוע מתעכב הנושא באזור שם. יש שם בעיה שמתברר

שיש תביעות על השטח שאותר לאנטנה. ביקשתי אם כך שיאתרו שטח אחר.



שי ביחבוט;

אני אתן לך תשובה: אלימלך ממסחר ותעשייה מטרפד את זה.

היו"ר ג' גל;

אני מבקש שאתה, יזהר, תביא תשובה מה קורה, איפה זה עומד היום ביום שני 12

להודש.

י י באום;

יבוצע.

היו"ר ג י גל;

מי בעד לאשר פנייה 0167?

הצבעה

הוחלט; לאשר הפנייה

פנייה 0168

היו"ר ג' גל;

העברה למשרד המשפטים.

ג י הכהן ;

מדובר על העברה של 321 אלי שקל מהרזרבה הכללית לטובת הנהלת בתי המשט. הכסף

מיועד לשיפוצים בבתי משפט, במבני בתי המשפט, ולמיקום של בתי משפט ושל ההוצאה

לפועל, להרחבה.

פ י בדש;

באילו מקומות?

ג י הכהן;

צר לי , אי נ ני י ודע היכן.

אייה שאקי ;

אני תומך בהחלט, רק הייתי רוצה להוסיף הערה. מצבם של רוב בתי הדין הרבניים

הוא בכל רע. אם אפשר שהם יהיו חלק מכך ויתחשבו שזו אותה מערכת, כלומר זו

ממלכתית כללית וזו דתית תורנית, ראוי גם לתת את הדעת לכך.

ג י הכהן;

זה להרחבת פעילות. הכסף העיקרי כבר נמצא בסעיף.

א"ח שאקי;

אני תומך בכל לב, אבל שזה יחול גם על בתי דין רבניים.



ש' בוחבוט;

אני רוצה לתמוך בכל מילה שאמר חבר הכנסת שאקי . אני חושב שזה בזיון אחד גדול

שבתי הדין הרבניים נראים כפי שדנים, בעיקר שדנים בנושאים בין-אישי ים.

פ י בדש;

היחס שלך הדיינים לאנשים שם הוא פי כמה יותר גרוע .

לא צריך להגיע למחקר שבמקום שנראה כפי שנראה כולם מתנהגים כפי שמתנהגים. כראש

רשות יוצא לי ללוות כל מיני אנשים למקומות האלה ואני פשוט בוש. דיברתי עם שר

המשפטים בנושא ואני מאוד מבקש שתקחו את זה לתשומת לבכם.

מי בעד פנייה 0168?

הצבעה

לאשר פנייה 0168

פנייה 0169

מדובר על העברה של 4 מיליון ו-700 אלף שקל בהרשאה להתחייב מול העברת עודפים

שהייתה בתקציב, מתקציב 1994 לתקציב 1995 .הכסף מיועד לפיתוח של בתי הסוהר,

לבינוי, למחשוב ולאמצעי הגנה של קשר ואלקטרוניקה.

איפה מקימים בתי ספר ואיפה מתכננים להקים בתי סוהר?

אני לא הרפרנט שמתעסק בזה. אני יכול להעביר את זה אליו ולבקש ממנו שיתן

תשובה.

מי בעד אישור הבקשה?

הצבעה

לאשר הפנייה

פניות 0158 ו-0159

מדובר בהעברות במשרד הבינוי והשיכון.

מדובר בהעברה של מיליון וחצי שקל מתקציב פיתוח, פיקוח וניהול פרוייקטים

לתקציב רגיללשם הפעלת יועצים הנדסיים. הפעילו עד עכשיו את אותו תקציב דרך תקציב

פיתוח. העברנו את זה לתקנה נפרדת בתקציב רגיל כדי שיהיה יותר פיקוח וראייה יותר



ברורה של העניין.

מי בעד לאשר את הפניות 0158 ו-0159?

הצבעה

לאשר הפניות

בקשה 013 29

שימוש בעודפי תקציב במשרד הבינוי והשיכון.

מדובר בשימוש בעודפי תקציב 1994 לשנת 1995. העברת סכום של 21.242 מיליון שקל

משנת 1994 ל-1995 .העודפים הם עודפים מחוייבים כולם.

לאותם סעיפים?

הלק הולך למחקרים וסקרים, ליחידה לעיבוד נתונים, אגף אכלוס. זה מתהלק כמעט על

כל הסעיפים של משרד השיכון על פי ההתחייבויות של העודפים שנשארו מ-1994. אין פה

שום העברה, הכול עודפים מחוייבים.

אלה מיקרים וסקרים שהוזמנו כבר?

כן. הכול עם חוזים פתוחים משנה שעברה.

מי בעד לאשר בקשה 013 29?

הצבעה

לאשר הבקשה

בקשה 008 78

מדובר בהעברה במשרד התיירות.

משרד התיירות משקיע כל שנה כ-200 מיליון שקל בפיתוח אתרים תיירותיים, תשתית

תיירותית. מדובר בהעברת עודפים מחוייבים משנה שעברה לשנה זו, כשחבר הכנסת רון

נחמן ביקש לדעת, בלי קשר לבקשה הספציפית הזו, איזה פיתוח עושה משרד התיירות

בשטחי יהודה ושומרון.



בלי קשר לבקשה של העודפים אני עונה לתשובתו. משרד התיירות השקיע ב-1995 וגם

ב-1994 כ-200 מיליון שקל כל שנה בפיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות. עיקר

האוריינטציה היא תיירות חוץ. ישנם הרבה אתרים שמשמשים למטרות תיירות פנים.

בסביבות יהודה ושומרון מרוכז מתוך התקציב של כ-200 מיליון שקל, מרוכז בירושלים 25

מיליון שקל.

היו"ר ג' גל;

תיקח חזרה את מה שאמרת.

יהודה ושומרון רבתי.

אי סגל;

כל אזור יהודה ושומרון נתפס כאזור תיירותי אחד שבו התייר יכול לנסוע או

מירושלים לכיוון דרום או מירושלים לכיוון צפון.

אבל לירושלים אין שום קשר ליהודה ושומרון.

בפירוש כן. תייר שבא לישראל גר בירושלים ויכול לטייל בירושלים.

שאלו אותך מה יש ביש"ע אמרת בירושלים.

אני מצטער. הכוונה מה יש באזור שמספק שירותים בטווח של חצי שעה, שהוא הטווח

התיירותי למבקר שיושב בירושלים ומסתובב באזור. משרד התיירות משקיע במספר מוקדים

באזור הזה שחלקם נמצאים בגבול הטריטוריאלי של יש"ע, חלקם גובלים בו אבל משמשים את

התיירים שמשוטטים באזור הזה.

25 מיליון שקל מופנים לירושלים. כ-4.5 מיליון שקל מופנים לבית גוברין. אלה

אותם תיירים. לאזור של נאות קדומים, לטרון, האזור היותר מזרחי.

בית גוברין זה לא יש"ע.

איפה ירושלים ואיפה נאות קדומים ואיפה בית גוברין.

מדובר באתרי תיירות שמשמשים את התיירים שמסתובבים בכל המתחם של יהודה

ושומרון. תיירים לא באים רק לנקודה אחת ספציפית.

יהודה ושומרון כולל גם את האגם במעלות?

לא, זה רחוק. תייר שבא לישראל וישן בירושלים יש לו בטווח של 30-20 ק"מ

מירושלים, לפעמים קצת יותר, אתרים. זה התחום שבו הוא מסתובב.

דברים ספציפיים יותר שכן נופלים באזור יהודה ושומרון: בשנת 1994 סיימו בנייה

של מצפור באלפי מנשה, בעיקר לתיירות פנים, בעלות של 30 אלף שקל, שהתחיל בשנת

1993 .250 אלף שקל הושקעו במעלה אדומים בהשמשת מנזר ומבואה לאתר תיירותי שנמצא

שם. ב-1995 אין כרגע נקודות ביהודה ושומרון שבהן המשרד מפתח תיירות.

אתה רפרנט של משרד התיירות?

אני רפרנט האוצר לתיירות.

תקציבים לפיתוח בתי מלון במרכז ההשקעות - יש לכם תקציב או יש לכם חוסר בכסף?

תקציב ההרשאה להתחייב לתמיכה במסגרת חוק עידוד השקעות הון במלונאות עומד בשנת

1995 על כ-277 מיליון שקל. מתוכו נוצלו עד היום כ-200 מיליון שקל. 70 מיליון שקל

נוספים שנשארו אינם מנוצלים לא בגלל שאין בקשות אלא בגלל שמשרד התיירות הקפיא

כרגע את הבקשות שהוא מגיש למרכז ההשקעות. הסיבה להקפאה הזו נובעת מהיעדר בתקציב

ביחס לביקושים הגדולים שבשנת 1995 אנחנו אומדים אותם בכמיליארד שקל.

800 מיליון.

כבר יותר. 800 מיליון זה תוספת על 200 שכבר נתנו.

כמה חדרים?

הממוצע לחדר הוא 300 אלף שקל, 100 אלף דולר. זה הסיוע הממוצע. כשאתה מיושב

חדר בבית מלון העלות הממוצעת שמרכז ההשקעות מכיר, שהיא נמוכה בהרבה מהעלות בפועל,

היא כ-100 אלף דולר. בפועל היא גבוהה בהרבה. זה כולל את בריכת השחיה, את הלובי,

את חדר האוכל.



פ' בדש;

עלות הבנייה של חדר היא לא יותר מ-32 אלף דולר - 40 אלף דולר. איך זה מגיע

לסיוע 100 אלף דולר? זה לא הגיוני.

אי סגל;

חדר עולה 100 אלף דולר. מתוך זה בממוצע הסיוע 25%.

לכם לא משנה אם זה 5 כוכבים או פחות?

אי סגל;

נתתי לכם את המספרים הממוצעים. 5 כוכבים זה גבוה (-J כוכבים זה נמוך.

שי בוחבוט;

זאת אומרת שהיום יש בקשות להקמת בתי מלון ויש חוסר בכמעט מיליארד ו-200

מיליון?

אי סגל;

לא, בכ-800 מיליון שקל.

שי בוחבוט;

מה הולכים לעשות?

הנושא נמצא בדיון בין אגף התקציבים, משרד התיירות וגורמים מלונאים, שמיוצגים

בעיקר על ידי התאחדות בתי המלון. הנושא נמצא בדיון תקציבי כרגע. מנסים למצוא לזה

מקורות.

פ י בדש;

אני מבין שהיום קרקע למלון כבר לא מחוייבת במכרז?

אי סגל;

מחוייבת במכרז.

פ י בדש;

השר אמר לי שיש פטור. יש לי משקיע חוץ שרוצה להשקיע ולפתח מסביב. הוא מחוייב

במכרז היום?

אי סגל;

לא. משקיע חוץ לא מחוייב. כסטנדרד כל שטח שמופנה לייעוד תיירותי באשר הוא חל

עליו חוק חובת המכרזים, אלא שישנם מספר סעיפים שפוטרים , שאחד מהם הוא משקיע חוץ.



פ' בדש;

זה שונה לאחרונה? כי היה לי משקיע מגרמניה שברח.

זה שונה לאחרונה וכנראה הולך להשתנות שוב.

ר' אלול;

כשבא משקיע מחו"ל שמבקש מגרש מה עושים?

אי סגל;

משקיע חוץ שמגיע ומבקש מגרש שיש עליו כבר ביקוש גדול, אני לא יודע מה עושים

עם בקשתו. אם הביקוש הוא מועט או כמעט אפסי והמשקיע משקיע חוץ, בכלל לא פותחים את

זה למכרז. אבל לא מדובר על אזורי ביקוש, מדובר על אזורים פריפריאליים. באזורי

ביקוש הבעיה היא הרבה יותר חריפה - בירושלים, בתל אביב, בים המלח, באילת.

ר' אלול;

כמה עלה האירוע "לובשים שלום"?

אי סגל;

אין לי שום מושג. זה נלקח מתוך התקנה של משרד התיירות שאני יכול להגיד לך את

הגג שלה, אבל אין לי שום מושג. אין כאן שום חריגה תקציבית.

הי ו "ר ג' גל;

מי בעד לאשר את הבקשה?

הצבעה

הוחלט; לאשר הבקשה

היו"ר ג' גל;

אני מכריז על הפסקה עד השעה שתים עשרה.

(הפסקה)

בקשה 016 83

עי לוי ;

מדובר בפנייה להעברת עודפי תקציב מ-1994 לשימוש לאותם ייעודים ב-1995.

האישור היה אמור להיכנס לתוקף, אם לא יעוכב על ידי ועדת הכספים של הכנסת, לאחר 21

יום. הוועדה דרשה הסברה ואני כאן.

הסכום שמצוין בסעיף 06 83 הוא הסכום שמרכז את ההוצאות הממשלתיות שכרוכות

בטיפול במשברים בתעשיות הבטחוניות. למעשה אנחנו מחוייבים לתעשיות הבטחוניות

בהוצאות ארוכות טווח, בעיקר בנושא של פרישת עובדים של הסכמים שסוכמו בעבר

למשל בתע"ש. תקצבנו מקורות בגין הסכם שנחתם רק ב-1995 אבל המקורות נמצאים ב-1994.

ואנחנו רוצים להעביר אותם ל-1995. בתעשייה האווירית חתמנו על הסכם בסוף 1993

והתקצוב נעשה. כל מהות הפנייה היא להעביר את התקציב משנה לשנה, אותם עודפי תקציב.



אני אתן סקירה בקצרה על המצב. מול התעשייה האווירית אנהנו מחוייבים בהסכם

פרישה שנקרא "הסכם רותם 2", שכרוך בפרישתם של 2,500 עובדים בשנים 1995-94

מהתעשייה האווירית. הממשלה התהייבה בההלטת ממשלה וקיבלה אישור ועדת הכספים של

הכנסת בהרשאה להתחייב על סדר גודל של 338 מיליון דולר לשנים הבאות, כי הליווי של

ההסכם הזה יארך כמה שנים, כי מדובר שם על הוצאות פרישה מוקדמת. בנוסף התחייבנו גם

למימון של פרוייקטים אזרחיים. כל מה שאני אומר קיבל בזמנו ביטוי בההלטת ממשלה

ובתקצוב מתאים בהרשאה להתהייב.

מול התע"ש התחייבנו לממן הוצאות פרישה שגם כן קיבלו תוקף בההלטת ממשלה והגיעו

לוועדת הכספים. זה עדיין לא גמור. ההברה הגישה עכשיו תכנית עסקית. קודם לתכנית

העסקית ההברה הגישה בקשה. התעשיה הצבאית התמה על הסכם לפני חודשיים. הגענו עם זה

אז לממשלה. הממשלה ההליטה והגענו לוועדת הכספים של הכנסת בבקשה תקציבית גם במימון

וגם בהרשאה להתהייב לכיסוי ההוצאות הכרוכות ביישום ההסכם. אני לא רוצה להיסהף,

אבל יהסית לנושא של הסכמי עבודה בתעשיות הבטחוניות, ההסכם האחרון שהתמה תע"ש הוא

הסכם מאוד מתקדם. הוא מאפשר שכר דיפרנציאלי, כלומר שבמפעל x של תע"ש אפשר יהיה

להרוויח אהרת מאשר מפעל Y, הכול תוצאות בתוצאות העסקיות של כל מרכז רווה. יש

אפשרות לבצע הפרטה.

מה אתה יכול לומר בעניין זה על התעשייה האווירית?

עי לוי ;

מעבר לזה שההסכם אפשר להוריד 1,300 עובדים - - -

היו"ר ג' גל;

הבענו אי-נהת מנוקשות הניהולית בתעשייה האווירית והוסר יכולת ללכת אתה

להפרטה, הוסר יכולת ללכת לשוק ההון וכוי. אנהנו כל הזמן מעכבים להם בקשות

ולוחצים עליהם. מה התהדש בעניין הזה?

עי לוי ;

אני יכול להגיד כמה מילים על הסכם העבודה בתעשייה האווירית שנהתם בסיכום

"רותם 2". אני לא יכול להשתמש באותם ניסוחים שהשתמשתי לגבי ההסכם עם תע"ש, כי

ההסכם מבהי נח ניהולית הוא הרבה יותר נוקשה. אין בו שכר דיפרנציאלי. אפשרויות

ההפרטה והאפשרות להכניס הון זר הן מאוד קשיהות. יהד עם זאת, צריך לזכור שההסכם

אפשר הורדת שכר ביחס לשכר של 1992 בסדר גודל של 40-35 אהוז. ההסכם אפשר להוריד

2,900 עובדים ממצבת עובדים ואפשר להוריד שכר באופן מהותי. יחד עם זה, מבחינת

הצדדים הניהוליים הוא הסכם נוקשה, הוא לא הסכם שמאפשר גמישות. אלה שני הצדדים של

ההסכם, צריך לראות את זה בהבילה אהת.

היו"ר ג' גל;

אתה רואה שנעשה איזשהו מאמץ לשנות את זה? או שצריך לעכב את הבקשה הזאת כדי

שיבוא הנה מנכ"ל התעשייה האווירית ויצטרך לתת לנו דין והשבון ויהיה לו לא נעים

ולא נוה? הם עושים משהו בעניין הזה?

עי לוי ;

עושים משהו בעניין הזה. ההנהלה עושה הרבה אבל יש להם ועד עובדים קשיה מולם.

יש ועד עובדים מאוד נוקשה מולם. אם יורשה לי, אני הושב שזו בקשה שלא באה לדבר על

דברים חדשים אלא על דברים שכבר אושרו בעבר.

יש בקשה בדרך לתעשייה האווירית?

עי לוי;

אני מעריך שתהיינה התפתחויות. כלומר, לא עצרנו בנקודה זו. הייתי שמה אם היינו

עוצרים פה אבל אני מעריך שתהיינה התפתחויות.

כמה מזה זה לתעשייה האווירית?

אני לא רואה כאן את הפירוט מול עיני, אבל בוודאי מרכיב לא קטן. התעשייה

האווירית וגם תע"ש חלק נכבד. בתעשייה האווירית אנחנו נמצאים היום באחד התהליכים

שאני מקווה מאוד שזה יהיה תהליך מאוד בונה, תהליך של סיכום מחודש מול המערכת

הבנקאית והיחס שלה לתעשייה האווירית.

המערכת הבנקאית מבחינתה דורשת דרישות שאני לא יכול להגיד שאין בהן הגיון.

ההיפך הוא הנכון. היא דורשת דרישות שגם אנחנו דורשים. עם זאת, נעשה מאמץ להתאים

את המערכת לדרישות של המערכת הבנקאית, וזה תהליך מאוד חשוב שאנחנו עוסקים בו כרגע

ואני חושב שאנחנו על סף סיכום. סיכום בקטע הזה יהיה מאוד חיובי בתהליך המשך.

ראשית, מדובר כאן בסכום גדול.

זה סכום שתוקצב ולא נוצל.

אבל יותר גרוע מזה, שאנחנו לא מקבלים תמונת מצב אמינה לגבי מה שקורה בתעשייה

הצבאית, בתעשייה האווירית וברפא"ל. אני לא מבין איך תוקצבו סכומים שלא הוצאו. כל

פעם הממשלה מקבלת החלטות ומיד מגיעה לכאן בקשה, ואנחנו מעבירים כספים. רק לפני

חודש העברנו כספים לתעשייה הצבאית, אם אני זוכר את חילוקי הדעות ביני לבין מנכ"ל

התעשייה הצבאית. אני בכלל לא מבין מה הוא עושה שם עדיין. אז נאמר לנו שהיושב ראש

לא יכול לבוא כי הוא חדש. אבל בל פעם היו מעבירים כספים. עכשיו אתה בא ואומר

יש הסדרי פרישה. לפי מיטב זכרוני, גם כשנחתמו הסדרי הפרישה הם לווו

בבקשות שתקצבו רק את הסכומים שהיו רלבנטיים לאותו רגע. זאת אומרת, אלה שהיו

אמורים לפרוש מהתעשייה האווירית 1,500 איש בשנתיים, והיה לוח סילוקין שתקצב בשנה

הראשונה, בשנה השנייה ובשנה השלישית.

לכן אני קצת מתקשה להבין את מה שאמרת כאן, שבעצם תקצבנו את כל סכומי הפרישה

בבת אחת, והיות והתהליך משתרע על פני כמה שנים נוצרו עודפים שאותם אנחנו מעבירים

משנה לשנה. אני לא קונה את הדברים האלה. כי לפחות אגף התקציבים, וטוב שהוא עושה

כך, משתדל לתקצב את הסכום שהוא רלבנטי רק לגבי אורנה שנה. נדמה לי שהסדר קרנות

הפנסיה הוא אב-טיפוס, כי אמרו לנו שאתה לא צריך לתקצב.

להבדיל מהרשאה להתחייב.

להבדיל מהרשאה להתחייב. לכן אני לא מבין את הכול. הייתי מבקש לפרק את זה

לשלושה מרכיבים, קרי - התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית ורפא"ל. לזמן כל אחד מהם

ולראות לשם מה הכסף. כי הרי מכאן אי אפשר לדעת. אולי רפא"ל בכלל לא מתוקצבים

במסגרת הסכום הזה.

רפא"ל לא מתוקצבים בסעיף הזה.

די תיכון;

אז שניים.

אני חושב שהשאלה היחידה הרלבנטית היא השאלה שדן שאל: כשאתה ביקשת העברה

תקציבית בהנחה שיוציאו את זה בשנת 1994. השאלה הנשאלת היא למה זה לא הוצא בשנת

1994 .כי את הקצאת הכספים אישרנו וקיימנו דיון וידענו על מה אנחנו מוציאים את זה.

עכשיו מבקשים להוציא את זה על אותם הדברים שקיימנו דיון ואישרנו. השאלה למה הכסף

לא תוצא?

כל הפעולות שלנו כאוצר קיבלו עיגון. לא טיפלנו גם כשיטה מבחינתנו בשום תעשייה

בטחונית.

אני רוצה להיות יותר ספציפי מחבר הכנסת גל. אנחנו הרי הבאנו את ה-365 מיליון

אל תוך התקציב. בטח לקחנו את זה מהרזרבה. מה היתה התקנה אז ומה קרה אתה? למה לא

הוציאו את הכסף? למה זה שייך לך ולא לרפרנט של ביטחון?

אני הרפרנט של ביטחון לתעשיות בטחוניות ולשטחים.

הוא יד ימינו של ניר גלעד.

אני יכול להרחיב בכמה מילים.

רפאייל לא מופיעה פה. רפא"ל היא לא חברה ממשלתית.

עדיין לא,

עדיין לא. היא בתהליכים. אתם מודעים לתהליכים שקורים ברפאייל, אני בטוח.



שנית, כל הטיפול בתעשייה הבטרוונית קיבל תוקף על סמך תכנית הבראה שקיבלה עיגון

בהחלטת ממשלה. בזמנו באנו ותקצבנו.

אין ו יכוה על כך.

אני מתקדם. ישנן הוצאות שתוקצבו גם בסוף שנה בתוך התקציב הנוסף. תוקצבו

הוצאות לכיסוי גופים במשבר, בעיקרן טיפול ברפא"ל שלא הגיע לפרקו, לא הגיע למימוש

בכסף. תקצבנו סכום גדול ברפא"ל שלא מומש. אנהנו רוצים למשוך אותו לשנה הזאת, כי

להערכתנו הסכום ימומש השנה.

יש פה סכומים עבור תעייש, התעשייה האווירית, תקצוב עבור רפאייל שלא מומש כתוצאה

מכך שהתהליך ברפא"ל לא הגיע לידי סיום.

עזוב את רפא"ל.

בעניין הזה הלק גדול מהתקצוב תוקצב תהת הכותרת של גופים במשבר.

היו"ר ג' גל;

באתם אלינו ואמרתם שאתם הולכים לפטר x אנשים.

נכון. תקצבנו הלק.

היו"ר ג' גל;

ביקשתם הרשאה להתהייב שהיא נותנת את הפריסה.

די תיכון ;

היתה גם תכנית הבראה.

היוייר ג' גל;

היתה פריסה של הרשאה להתהייב. אמרתם, בשנת 1994 נוציא x כסף שכולל את ה-324

מיליון האלה. אני שואל; מדוע הכסף הזה - לא שאנהנו טוענים שלא הוצא - אלא מדוע לא

הוצא?

די תיכון;

אנחנו לא אומרים שהכסף לא היה. היה.

עי לוי ;

היה כסף, למה הוא לא הגיע לידי ביצוע תקציב; הוא לא הגיע לידי ביצוע תקציב

מכמה סיבות. תוקצבו סכומים גדולים במסגרת התקציב הנוסף לקראת תום שנת 1994

לרפאייל. תוקצב סכום לרפא"ל בהנחה שהטיפול ברפא"ל יתחיל - - -

אני מבין מדבריך שיש עוד בעיה. אתה אומר שחלק מה-364 היה מיועד גם לרפא"ל?

גם. אבל לא הוצא מזה שקל אחד.

הכול לא הוצא. עכשיו אתה אומר שאת ה-364 אתה מחלק רק בין שני גופים?

לא. אני מעביר אותו לאותם ייעודים, יש לנו בתקציב ביטוי למשברים בתעשיות

הבטחוניות של כולם. התקציבים המופעלים כרגע הם רק עבור תע"ש והתעשייה האווירית.

חלק מהסכומים הם סכומים שתוקצבו עבור תע"ש והתעשייה האווירית ולא בוצעו ומעוברים

לשנת 1995 .אלי לא הסכומים הגדולים. הסכום הגדול שוכב בתוך מה שנקרא גופים במשבר.

לגופים במשבר תוקצב סכום במסגרת התקציב הנוסף כשהתחילה להתבהר תמונת המשבר

ברפא"ל. אז תקצבנו את זה במסגרת מה שנקרא גופים במשבר, משכנו מקורות במסגרת

התקציב הנוסף. רפא"ל לא הגיעה לכדי מימוש ולכן השנה ככל הנראה התהליך ברפא"ל

יקרום עור וגידים ויתממש. אנחנו צריכים את המקורות שייעדנו לכך.

היו"ר ג' גל;

כמה מתוך זה לרפא"ל?

נדמה היה לי שהבנתי שבסכום הזה בהתחלה אתה אומר שאין רפא"ל?

אין רפא"ל בביצוע, יש רפא"ל בתכנון. לרפא"ל עדיין לא ניתן כי רפא"ל עדיין לא

חברה.

די תיכון;

אבל יש?

אני אציג את הדברים בצורה מסודרת. הסכומים כאן מיועדים לטיפול במשברים

בתעשיות הבטחוניות - תע"ש, תעשייה אווירית ורפא"ל. תע"ש ותעשייה אווירית הם סעיים

אקטיביים שפועלים משום שתע"ש והתעשייה האווירית לגביהן סוכמו תכניות הבראה

שקיבלו ביטוי בהחלטות ממשלה ובתקצוב בהרשאה להתחייב ובמימון. רפא"ל, במסגרת

התקציב הנוסף ביצענו תקצוב של סעיף שנקרא גופים במשבר, כשהכוונה היתה טיפול

ברפא"ל. הטיפול ברפא"ל לא הגיע לכדי מימוש.

די תיכון;

אני אקל עליך, אתה מסבך אותנו. כמה מה-364 מיליון שקל מיועד לרפא"ל?

אוכל לתת לך פירוט יותר מסודר.

תן פחות או יותר באופן גס.

באופן גס, להערכתי, בתוך הסכום הזה שוכבים כ-250 מיליון שקל שנמצאים תהת

הרובריקה של גופים במשבר.

די תיכון;

בזה אנהנו לא נוגעים. מאשרים לך את ה-250. יש לך עוד 110 מיליון ששייכים

לתעשייה האווירית לפיטורין?

הי ו "ר ג' גל; .

למה זה לא הוצא לפיטורים?

די תיכון;

יכול להיות שזה לא רק פיטורים.

עי לוי ;

הסכומים שתוקצבו לתעשייה האווירית ומבוצעים קשורים בתהליך פרישת העובדים.

תוקצב סכום שלקח בחשבון את קצב פרישת העובדים כפי שבא לידי ביטוי.

היו"ר גי גל;

הוא היה יותר אטי ?

עי לוי;

קצב הפרישה היה טיפה יותר אטי. אני לא יכול להגיד באופן מהותי. הוא היה טיפה

יותר אטי מהקצב המתוכנן.

די תיכון;

אלה סכומים גדולים - 110 מיליון.

עי לוי ;

מדובר על פרישה של 2,500 איש. הסכומים גדולים גם בגלל שאנחנו מטפלים במאסה

גדולה של אנשים.

די תיכון;

אני מבקש לדעת למה טעית ואת הפירוטים. לא אתה טעית, היה מישהו שטעה.

אתן פירוט מדויק.

די תיכון;

אולי לא פיטרו. אולי חזרו בהם מתכנית ההבראה.

ע' לוי;

לא הורו בהם מתכנית ההבראה. את זה אני יכול להגיד באופן ברור. אנחנו עומדים

היום כמעט בקצב של מימוש מלא שנחזה בתכנית ההבראה. ייתכן שהיה מעבר בין סוף שנה

לתחילת שנה, השפעות קצה וכדי. מבחינת ביצוע תכנית "רותם 2", גם מבחינת הנתונים

הכמותיים, מעבר לקטע של הסכם העבודה מבחינת מצבת העובדים, צבר הזמנות, רמת

מכירות, אני לא יכול להגיד שהתכנית לא עומדת ביעדים, עם כל ההגינות שאני חייב

בעניין הזה.

אז איך נותר עודף?

נוצרו עודפים.

אולי לא עומדים בתכנית ההבראה?

עי לוי ;

השפעות קצה מ-94י ל-95י.

תשמע מה החשש שלי: כל תכניות ההבראה שאישרנו, זה קלאסי לקופת חולים, הממשלה

את חלקה נתנה. הגופים במשבר התנהלו בעצלתיים ובסוף מתכנית ההבראה לא יצא דבר חוץ

מן הכסף שהממשלה העבירה. האם הולך ונוצר כאן מצב דומה?

לא. התעשייה האווירית, מבחינת הנתונים הכמותיים, הפרמטרים העסקיים, בכמה

אני לא מדבר כרגע על הקצב הפנימי שייתכן והיתה סטייה בין 94' להשפעות

קצב ב-95 '.אבל מבחינה תקציבית זה מקבל ביטוי.

בסדר, את זה הבנתי.

זה מקבל ביטוי מבחינה תקציבית. יחד עם זה, מבחינת כמות הפורשים שהיו אמורים

לפרוש 2,500 איש בשנים 94י-95י - -

מותר לי להציע לך הצעה? תוכל להביא לנו את הפירוטים, את התקנות של הסכומים

האלי!, שנדע לאן זה הולך?

עי לוי ;

בוודאי שאוכל להציג את הפירוטים לגבי כל תקנה ותקנה. יש פה אוסף של תקנות.

אמנם העיקריות הן של תעייש והתעשייה האווירית, אבל יש גם למנועי בית שמש.אני אעביר

את הפירוט.

די תיכון;

מתי אתה יכול להעביר את זה? יש לך את הכול אצלך גם כאן?

עי לוי ;

אין לי את זה כרגע כאן. התקנות אי נן מול עי נ" .

מי בעד לאשר את הבקשה?

הצבעה

לאשר הבקשה

תשלח לנו את החומר. אם אתם יכולים ליזום שתבוא איזו בקשה שקשורה בתעשייה

האווירית, תיזמו אותה, כי אני רוצה להזמין אותם הנה לשאול אותם על הגמישות

הניהולית.

עי לוי;

אני לא אזום פנייה.

החלטה לפי סעיף 102:ב(3) לתקנון הכנסת

יש פנייה של סטודנטית למי נהל עסקים שרוצה לעיין בפרוטוקולים של הוועדה בעניין

חוק להשקעות משותפות בנאמנות. מדובר בסטודנטית טל מנדל.

יש למישהו סיבה להתנגד? אין. הבקשה אושרה.

אני לא מבין למה הפרוטוקולים לא עומדים לרשות המבקשים.

רק מכנס החורף פתחו את הכול. לפני זה צריך אישור הוועדה.



א' ויינשטיין;

היום הפרוטוקולים פתוחים?

מכנס החורף.

כל ועדה?

אי קרשנר;

כן, חוץ מוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר ג' גל;

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30