הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 500

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"ז באייר התשנ"ה (17 במאי 1995). שעה 00;09

דוברי הוועדה;

ג' גל - היו"ר

אי גולדשמידט

אי דיין

אי פורז

א"ח שאקי

מ' שטרית

מ "מ

מי איתן

א' ויינשטיין

ס' סריף

ג י שגיא

רן כהן

רענן כהן

מוזמנים;

י' קרוסמן , מירי כהן - נציבות מס הכנסה, משרד האוצר

ה' תגרי - האגודה לזכויות האזרח

יועצת משפטית; א' שניידר

יועצת כלכלית; ס' אלחנני

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

קצרנית; ת' שפנייר

סדר-היום; 1) תקנות מס הכנסה (ניכויים מיוחדים למשתמש בציוד בשכר מכר} (תיקון),

התשנ"ה- 1995.

2) צו המסים (קנס פיגורים) (שיעורי קנס) (תיקון), התשנ"ה- 1995.

3) תקנות מס הכנסה (נקודות זיכוי נוספות) (תיקון), התשנ"ה- 1995.

4) תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "ערד")

איגרות חוב מיועדות חדשות לקרנות הפנסיה.

5) שינויים בתקציב לשנת .1995



תקנות מס הכנסה (ניכויים מיוחדים למשתמש בציוד בשכר מכר) (תיקון). התשנ"ה-1995

אני פותח את הישיבה. על סדר היום - תקנות מס הכנסה (ניכויים מיוחדים למשתמש

בציוד בשכר מכר) (תיקון). מירי כהן, תסבירי בבקשה במה מדובר, מה המצב הקיים ומה

אתם מציעים.

מירי כהן;

באופן כללי, תקנות מס הכנסה (ניכויים מיוחדים למשתמש בציוד בשכר מכר) עוסקות

בניכוי דמי שימוש עבור ציוד שמושכר בעיסקת ליסינג. הציוד אמור להיות נכס כפי

שמוגדר בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה ותקופת השימוש בו צריכה להיות לפחות תקופה של

75% מהתקופה שלפי הדין ניתן היה להפחית אותו. בקיצור, נכסים שהם ציוד מוכר

כהגדרתו בתקנות הללו - המשתמש בהם ששילם דמי שימוש בגינם זכאי לנכות אותם

מהכנסתו.

התקנות האלה מפלות עד עתה - טרם התיקון - בין רכב פרטי לרכב מסחרי, וזאת

בהמשך ובהתאמה להבחנה שהיתה בתקנות הרכב לפיה הותרו בניכוי הוצאות בגין רכב מסחרי

ובמידה הרבה יותר פחותה לגבי רכב פרטי. התיקון שמוצע עכשיו הוא כמעט תיקון טכני

או המשך ישיר ומתבקש מהתיקון לתקנות הרכב, במסגרתו הושווה המעמד בין כלי רכב

פרטיים לכלי רכב מסחריים לעניין התרת הוצאות בגין אותם כלי רכב. כהמשך לכך אנחנו

מבקשים לתקן גם את התקנות שלפנינו, באופן שיותרו בניכוי גם דמי שימוש ששולמו בגין

רכב פרטי במסגרת עיסקת שכר מכר, כמובן ככל שזה קשור בייצור ההכנסה.

היו"ר גי גל;

נניח שלחה"כ שאקי יש מסגריה ולי יש מסגריה. אצלו יש טנדר ואצלי יש מכונית

סוברו, בהנחה ששתיהן בליסינג. מה קיבל עד עכשיו הטנדר ומה קיבלה מכונית הסוברו?

בעצם, אני מבין שמכונית הסוברו הפרטית לא קיבלה שום דבר. בהתאם לתיקון, מה יהיה

מחר?

עד עכשיו הטנדר קיבל הכרה בדמי השימוש שפוצלו בחלקים שנתיים שווים מתחילת

תקופת השימוש ועד תום תקופת השימוש ברכב. דהיינו, אם תקופת הליסינג נקבעה לחמש

שנים ושולמו בגינה תשלומים, בדרך כלל איטיים, אותם תשלומים הותרו בניכוי כפוף

למגבלות - בהנחה שעמד בכל התנאים לפיהם הציוד הוא ציוד מוכר, קרי שחוזה השימוש

הוא כזה שהוא יחזיק ברכב לפחות 75% מהתקופה לגביה היה זכאי להפחתה. זאת אומרת, לא

מדובר בתקופות מאוד קצרות; אני מניחה שאם הרכב היה ברשותך רק לשנתיים, לא ניתן

היה להכיר בכל דמי השימוש, אולי אפילו בכלל לא. כעת, לפי התיקון המוצע, דמי

השימוש יותרו בניכוי גם לך וגם לחה"כ שאקי - לפי הדוגמא שנתת - בהנחה שהציוד עומד

בתנאים.

האם קודם הרכב הפרטי לא קיבל כלום?

קודם הרכב הפרטי לא קיבל כלום. סעיף 6 קובע שהוראות תקנות אלה לא יחולו על

דמי שימוש המשתלמים בעד שימוש ברכב פרטי. עכשיו הרכב הפרטי יקבל מה שהטנדר קיבל.

אבל היה עניין של מספר קילומטרים.

זאת תקנה של ניכוי הוצאות רכב, אלו שני דברים שונים. עכשיו באים להשוות אותם.

היו"ר ג' גל;

אני שואל אם זה לא משליך גם פה.

מירי כהן;

ודאי. זה גם זה יהיו זכאים לחלק היחסי. הכלל של היחסיות יחול גם על הרכב

הפרטי. זאת אומרת, זה הושווה אבל המצב לא מוטב מעבר לקביעה בתקנות הרכב.

אי שניידר;

התקנה שלפנינו היא תיקון לתקנה 6 לתקנות הקיימות - מבטלים את פיסקה (1). תקנה

6 קובעת ש"הוראות תקנות אלה לא יהולו - (1) על דמי שימוש המשתלמים בעד שימוש ברכב

פרטי, למעט רכב פרטי המשמש הכנסה מעסק של השכרת רכב או נהיגה או המשמש כמונית".

עכשיו מבטלים את הסעיף הזה, ואז יוצא שהתקנות האלה יחולו גם על הרכב הפרטי מכל

הסוגים שכאן מועטו.

כלומר, מה שמירי כהן אמרה לנו במילים פשוטות, מתורגם כאן למילים משפטיות

על-ידי ביטול פיסקה (1). אני חושב שאנחנו יכולים לאשר את זה. חה"כ שאקי, מה דעתך?

א"ח שאקי;

זה נראה לי.

מי בעד לאשר את התקנות?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

אושרו תקנות מס הכנסה (ניכויים מיוחדים למשתמש בציוד בשכר מכר).



צו המיסים (קנס פיגורים) (שיעורי קנס) (תיקון). התשנ"ה-3י199

היו"ר ג' גל;

אנחנו עוברים לנושא הבא - צו המיסים (קנס פיגורים) (שיעורי הקנס) (תיקון).

מירי כהן, באותו נוסח שהסברת לנו יפה את הנושא הקודם, תסבירי גם את הנושא הזה.

במסגרת תיקון מספר 99 לפקודת מס הכנסה, אושרה הפחתה כללית של הקנסות השונים

בפקודת מס הכנסה ובכלל בענייני המס - גם בחוק מס שבח בהתאמה. נושא הקנסות עבר

כחלק נפרד שהוצא מתוך תיקון 97 הגדול שעדיין יושב בוועדת הכספים.

עדיין לא גמרנו את החוק הזה. עשינו פיצול, הוצאנו את כל נושא הקנסות, העברנו

אותו כדי שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 95' (כי זו הטבה), ונשארו נושאים נוספים פתוחים

- אילת, ילדים עובדים ועוד כל מיני דברים.

אם כן, במסגרת הזאת הופחתו הקנסות ובהמשך לכך אישרה הוועדה לפני כחצי שנה

תיקון שפורסם בדצמבר - הפחתה של קנס הפיגורים על פי צו המיסים (קנס פיגורים)

מ- 0.4% ל- 0.2%. היום אנחנו באים עם תיקון טכני למעשה.

אתם באים ואומרים שבחוק אין בהירות ממתי מתחיל השיעור של 0.2%.

מירי כהן;

הנוסח של סעיף התחילה בצו המתקן שאושר בשעתו הוא, שתחילתו של סעיף 1 שקובע את

הפחוןת הקנס הינו לגבי תשלומים שלא שולמו עד יום 1.1.95 הכוונה היתה שחובות

שהצטברו קודם לכן, קנס הפיגורים בגינם יהיה בשיעור של 0.4%, קרי השיעור הקודם, עד

ינואר 1.1.95 ירק ממועד זה ואילך יופחת הקנס ל- 0.2%.

א"ח שאקי;

כלומר, אין רטרואקטיביות.

מירי כהן ;

התיקון הוא רטרואקטיבי במובן זה שהוא חל גם על חובות קודמים שצברו קנסות, אלא

שנאמר שהקנס המופחת שיחול על הפיגור בתשלומי החובות יהיה החל מ- 1.1.95. זה לא

עולה מהנוסח שאושר כאן, ואנחנו מבקשים להבהיר שגם חובות קודמים ייהנו מהקנס

המופחת אבל לא מאז שהם נוצרו אלא מ- 1.1.95.

אי שניידר;

כלומר, עד 1.1.95 הקנס על אותו חוב יהיה 0.4%, ומה -1.1.95 הקנס על אותו חוב

יהיה 0.2%. על פי הנוסח שאושר כאן זה לא ברור.

מירי כהן;

לפי הנוסח שאושר כאן אפשר לפרש שאם החוב התגבש לפני עשר שנים, השיעור של 0.2%

יחול רטרואקטיבית מאז ועד יום התשלום.

כי כתוב: "תחילתו של סעיף 1 לגבי תשלומים שלא שולמו עד יום 1 בינואר 1995".

מזה אפשר להבין שכל מי שלא שילם איזשהו סכום עד ה-1 בינואר ייהנה מהשיעור המופחת.

מה מאפיין את הפיגורים? האם יש פיגורים של עשר שנים, של עשרים שנה, של שנה?

אני לא יודעת אמפירית אלו פיגורים יש יותר, אבל אני יודעת שיש פיגורים מכל

הסוגים. אני לא יודעת לומר לך אם יש יותר פיגורים של שנה או יותר פיגורים

ארוכים, אבל יש בהחלט חובות מס של הרבה מאוד שנים שלעתים בלית ברירה גם הופכים

להיות חובות אבודים.

למה על הפיגורים של 94', לא יהיה קנס של 0.2? הרי החוק התקבל בדצמבר 94', אז

למה על פיגור שהיה באותה שנה ישלמו יותר?

מפני שיש עניין של ביטחון תקציבי. אנחנו אמרנו: מכאן ואילך רוצים להקל, מכאן

ואילך אנחנו לוקחים בריבון שהפיגורים הללו יישאו קנסות בשיעור כזה וכזה. אבל הקנס

שהחובות - אפילו משנת 94' - נשאו עד תום אותה שנה הוא חוב מס ידוע. כשנציבות המס

עושה את וחשבון הגבייה שלה, היא יודעת שעומדים לרשותה עוד חובות מס לגבייה בשיעור

מסוים וזה כולל גם את הקנסות המוטלים עליהם.

האם 0.4% לשבוע זה 0.4% ריאלית? זאת אומרת, זה מעל ההצמדה?

כן, זה בנוסף להצמדה.

לפי העיקרון הבסיסי, אין במס הכנסה רטרואקטיביות כדי לחייב. אבל כדי להקל,

מדוע לא? האם זה היה הקושי, או שהקושי הוא מבחינה תקציבית?

במידה מסוימת יש רטרואקטיביות מפני שיכולנו לקבוע שזה יחול רק על חובות מס

שייווצרו מכאן ואילך והסכמנו להטיל את ההקלה על כל החובות שהתגבשו עוד קודם לכן.

אף אחד לא התנגד לזה. זה בהחלט סביר, כל אדם מוכן לכך ואין שום עיקרון במשפט

שמונע רטרואקטיביות של הקלה. יש עיקרון שמונע רטרואקטיביות של חיוב, אלא אם

המחוקק בא ואומר 'ולמרות זאתי.

כן. אבל המחוקק אומר: 'אני מוכן להקל ולהחיל את זה גם על החובות הללו, אבל

כוונתי היינה שזה יופחת רק מה-1 בינואר 95'.



א"ח שאקי;

למעשה אתם אומרים לנו שזאת היתה כוונת הוועדה.

נכון, אני חושבת שנפלה תקלה בניסוח של סעיף 1.

א"ח שאקי;

למעשה מייחסים כוונה לוועדה מעבר לכל העניין הזה.

היו"ר ג' גל;

לא, היוזמה להפחתת הקנס באה מאגף מס הכנסה. זאת אומרת, אגף מס הכנסה הכיר/

שהקנס הוא גדול מדי. השאלה שאני שואל - אם הוא גדול מדי, למה לא ייהנו מזה כבר

ב-94', שזו השנה הצמודה להחלטה?

יש גם עניין של "אין עונשים אלא אם כן מזהירים". קודם העונש היה - אם אתה לא

עומד בתשלומיך, תקבל קנס של 0.4% נכון שפה זו הקלה, אבל קודם אמרו שאם מפגרים,

הקנס הוא 0.4% עכשיו באים ואומרים: מ-1 בינואר מתחיל שיעור חדש.

א"ח שאקי;

האם יש אומדן כמה יהיה ההבדל בגביית המס אם הרטרואקטיביות תחול על כל 94'?

מירי כהן;

אני מניחה שיש אומדן, אבל הוא איננו בידי.

א"ח שאקי ;

אם אין פה נזק גדול מבחינה תקציבית, הייתי אומר להחיל את השיעור המופחת על

94'.

מה התקדימים במקרים כאלה, אם זה במע"מ או במס הכנסה? האם היו תקדימים כאלה?

עד כמה שאני זוכרת, ההפחתה היא תמיד מכאן ואילך, כמו בחיוב. לא הולכים

רטרואקטיבית, כמובן, לגבי העלאה של קנס, אבל גם לא זכורה לי הפחתה רטרואקטיבית.

האם מדובר במסה גדולה?

לדעתי יש הרבה חייבי קנסות. אם יש רצון מטעם הוועדה, אני מוכנה שנבדוק את

סדרי הגודל.

כדאי לראות במה מדובר.

מבחינה עקרונית, האם היו בעבר מקרים דומים שבהם אמרנו לגבי חוק שהתקבל

בדצמבר, שנחיל אותו רטרואקטיבית מינואר של אותה שנה?



ס' אלחנני;

הקלות ל-12 חודשים אחורה? אינני יודעת. יש דברים שהם לשנת המס, כלומר שאתה

עושת תיקונים שנתיים בשיעורי המס. זה הולך אחורה כי שיעורי מס הם שנתיים, ואז

בעצם לא משנה מתי אתה מתקן, אתה מתקן על כל השנה. הדברים שאני זוכרת שעשו אותם

רטרואקטיבית, היו במס רכישה ובמס שבח - כשתיקנו בצורה של הקלה עשו את זה קצת

רטרואקטיבית.

אי שניידר;

התיקון שאישרה ועדת הכספים הוא מדצמבר 94'. ניתן לראות בפרוטוקול את ההנמקה

לתיקון, וכך אפשר לראות האם יש כאן בעיה בנוסח אותו סעיף שלא ביטאה את הכוונה של

מס הכנסה ושל הוועדה ואז זה בעצם תיקון טכני, או שיש כאן שינוי של מדיניות ואז

באמת צריכים לקבל את הנתונים.

י י קרוסמן;

הכוונה של מס הכנסה היתה מה-1 בינואר 95'.

א' שניידר;

אולי היה פה כשל ניסוחי, ועכשיו הם באים לתקן.

היו"ר ג' גל;

אני מציע שלא ניחפז. מירי כהן, תבדקי אצלכם את המשמעות הכספית של זה ואם את

רוצה גם את ההתייחסות הערכית. אנה שניידר, תבדקי בפרוטוקולים למה היתה הכוונה

ו נחזור לדון בזה.

יש לי שאלה. מה קורה עם פיגורים במס הכנסה? האם זו בעיה? יש הרבה סרבני מס?

האם הקלה לגבי 94' היתה עוזרת לגבות יותר?

אני חושבת שמי שלא משלם חובות, לא ישלם בין אם הקנס הוא 0.2% ובין אם הוא

0.4%

י י קרוסמן ;

מי שב- 95' לא שילם את מה שמגיע ממנו לשנים קודמות, ה- 0.2% לא יעודדו אותו

לשלם.

ומי שפיגר ב-94'?

י י קרוסמן;

זה גם כן לא יעזור. אם הוא פיגר, אני לוקח בחשבון או שאין לו כסף או שהוא

סרבן. ההורדה של 0.2% לא יעודדו אותו.

היו"ר ג' גל;

אשאל שאלה אחרת - האם אפשר לכתוב בתקנה שפי גורים של 94' יחושבו לפי 0.2%

ולגבי פיגורים שלפני 94' ההקלה תהיה מ-1 לינואר?

מירי כהן;

אני חייבת לדבר על זה עם סגן נציב מס הכנסה.



היו"ר גי גל;

האם אפשר ללכת בקונסטרוקציה כזאת?

אפשר להגיד שלגבי החובות של 94' השיעור יהיה /,'0.2. כל מה שהתגבש לפני כן

ימשיך להיות 0.4% ומי נואר כולם יהיו 0.2% ודאי שאפשר לומר זאת, רק צריכים לבדוק

מה המשמעות הכספית.

היו"ר ג' גל;

האם זה יתן תמריץ לאנשים לשלם את חובותיהם?

י' קרוסמן;

אני לא מאמין שזה יתן תמריץ. מנסיוני שלי, זה לא יתן תמריץ.

היו"ר ג' גל;

ובכן, אנחנו משאירים את זה פתוח. תבדקו את זה.



תקנות מס הכנסה (נקודות זיכוי נוספות) (תיקון), התשנ"ה-1995

הנושא הבא - תקנות מס הכנסה (נקודות זיכוי נוספות) (תיקון).

מירי כהן;

הנושא של נקודות זיכוי נוספות הוא למעשה בקשה טכנית להאריך עד תום שנת המס

חקיקה לפי סעיף 245 לפקודה שחוקקה לתקופה של שלושה חודשים. הוועדה אישרה הענקת

נקודת זיכוי נוספת לנשים נשואות, כאשר מדובר בנשים נשואות שיש להם ילדים ובנשים

שעוזרות בעסק בעליהן או שמטעם אחר יש להן חישוב הכנסות מאוחד עם בעליהן. בשעתו

נערך הדיון העקרוני לגבי השאלה מדוע יש להעניק את נקודת הזיכוי הנוספת, ואנחנו לא

סבורים שיש מקום לפתוח בדיון מפני שאנחנו בעצם מבקשים להשתמש בסמכות על-פי סעיף

245 להאריך את זה עד תום שנת המס.

היו"ר ג' גל;

למה עשיתם את זה לשלושה חודשים?

אי שניידר;

כי סעיף 245 לפקודה מעניק סמכות לשר האוצר לחת הקלות לשלושה חודשים בלבד,

כאילו תקנות שעת חירום, ויש סמכות להאריך עד תום שנת המס. עכשיו הם באים ומבקשים

להאריך את ההקלה עד תום שנת המס.

אבל היות ואנחנו דנים עוד פעם בעניין, אני הייתי רוצה לדעת םה קיבלה אישה

עובדת קודם ומה היא מקבלת היום.

בדף שחילקתי לכם כתבתי הכל. לפני התיקון הזה, אישה נשואה עובדת בלי ילדים -

מצבה לא היה שונה מגבר נשוי או מרווקה, היא קיבלה 2.25 נקודות. כל נקודת זיכוי

שווה 122 שקלים שאותם מורידים מהמס. כתוצאה מכך נשים נשואות בלי ילדים, רווקים,

גברים נשואים וכו' מתחילים לשלם מס החל מהכנסה של 1,840 ש"ח. עד הסכום הזה הם

פטורים. מעל הסכום הזה מתחילים לשלם 15% - 15 אגורות על כל שקל.

ואם אישה מרוויחה 2,000 ש"ח?

אז על הסכום של בין 1,840 ל-2,000, על ה-160 שקל הללו, היא משלם 15% מס. לפני

התיקון, אישה נשואה עם ילדים - אם יש לה ילד אחד או שניים, מקבלת עוד נקודת זיכוי

אחת (בלי קשר לקצבאות הילדים שזו פרשה נפרדת), כלומר עוד 122 שקל הפחתה במס. זאת

אומרת שיש לה 3.25 נקודות זיכוי והיא מתחילה לשלם מס החל מהכנסה של 2,650 ש"ח

(כמו גבר נשוי שאשתו לא עובדת). אם יש לה שלושה או ארבעה ילדים, יש לה עוד נקודת

זיכוי ואז היא מתחילה לשלם מס מהכנסה של 3,150 ש"ח. אינני מפרטת לגבי מספר ילדים

גדול יותר.

התיקון שהתקבל גרם לאפליה שאין כדוגמתה, זה פשוט דבר שהשכל לא תופס אותו -

הוא מוסיף נקודת זיכוי לכל אישה נשואה בגלל היותה נשואה.

זה לא בגלל היוונה נשואה.

ההבחנה כרגע היא לפי היותה נשואה.

היו"ר ג' גל;

סמדר אלחנני, תבהירי שוב - כתוצאה מהתיקון הזה, מי קיבלה תוספת נקודת זיכוי?

ס' אלחנני;

נשים נשואות עובדות עצמאיות, שכיחות או בעסק בעליהן, שחייבות במס.

בלי קשר לילדים?

בלי קשר לילדים. זה כל העניין!

היו"ר ג' גל;

מה עם אישה עובדת שיש לה ילדים והיא לא נשואה, כלומר חד-הורית?

ס' אלחנני;

לא שינו את מצבה, כי קודם לכן היתה לה נקודת זיכוי נוספת בגלל היותה משפחה

חד-הורית. מצבן של משפחות חד-הוריות לא שונה כרגע.

ההנמקה לתיקון, שנאמרה בפעם הקודמת שהביאו אותו אלינו היא; "החלטת הממשלה

למתן נקודת זיכוי מיוחדת לאישה נשואה נקבעה אך ורק פדי לפצות זוגות נשואים על

ההגדלה בנטל מס הבריאות. אישה נשואה קיבלה בעבר הנחה של עשרות אחוזים בתשלום המס.

החלת חוק הבריאות ביטלה הקלה זו ולכן ניתן הפיצוי האמור".

אני אומרת כך - כל מטרת חקיקת חוק מס הבריאות היתה לגבות את ביטוח הבריאות

כראוי. הרי צריכת הבריאות של אישה נשואה ואישה לא נשואה איננה שונה, צריכת

הבריאות של אישה נשואה ושל גבר נשוי אינה שונה, סביר להניח שצריכת שירותי הבריאות

של אישה נשואה שיולדת יותר מאשר אישה לא נשואה היא אפילו גבוהה יותר אבל נגיד שהן

לא צריכות לשאת בזה. בכל אופן, ברור שכל אחת צריכה לשלם את מס הבריאות כמו כל אחד

אחר. אינני רואה סיבה שאישה נשואה תשלם פחות מס בריאות. הרי כל הגרעון של קופת

חולים הכללית הוא חסר בגבייה של מיליארד ש"ח שנבע מהסדרים מהסוג הזה. אם מתכוונים

להמשיך את ההסדרים מהסוג הזה בצורה אחרת, למה היה צריך לעשות את כל החקיקה של מס

בריאות? אתם רוצים לשפות את קופות החולים? תשפו. אינם חושבים שגביית מס בריאות היא

מכבידה? גם אני חושבת כך. אני חושבת שגביית מס בריאות היא דבר עקום, צריך לקחת את

הכסף ממס הכנסה - להעלות קצת את מס ההכנסה כמו שהציעו חלק מהכלכלנים באוצר, ואז

הגבייה היא הרבה יותר צודקת ונכונה, למרות שיש פרוגרסיביות ב-

מירי כהן;

אבל מי שלא משלמים מס הכנסה, לא ישלמו גם מס בריאות.

ס' אלחנני;

אני חושבת שכל אחד צריך לשלם, יש ליצור את הקשר הישיר בין קופת החולים שלו,

כי כך ניקח דמי בריאות גם מאנשים שמתחמקים ממס הכנסה ומביטוח לאומי. ביטוח רפואי

הם ישלמו. חושבים שהמדינה צריכה להיות המתווך הפיננסי? תיקח את זה דרך מס הכנסה

שהוא מנגנון הרבה יותר מסודר וצודק, ואז אתה גובה עד הסוף, גם מההכנסות הכי

גבוהות. הרי היום, לבעל הכנסה גבוהה מס הבריאות יורד אחרי הכנסה של 16,000 ש"ח.

על-פי האומדן שנתן האוצר - אני בדקתי אותו, הוא סביר לגמרי - עלות ההטבה

שנותן התיקון היא 350 מיליון ש"ח בהיקף שנתי. אני חושבת שצריך להגיד מראש; 'אנחנו

לא הולכים לגבות את כל מס הבריאות, אנחנו צריכים מקור נוסף ל-350 מיליון ש"ח'.



היו"ר ג' גל;

אני מבין מדברייך שאת חושבת שהיה ראוי לא לתת את ההטבה הזו או לחילופיו לתת

את זה גם לחד-הוריות ולרווקות?

ס' אלחנני;

אני חושבת שכולם צריכים לשלם מס בריאות. אינני חושבת שצריך לינת את ההטבה

הזאת, או שיש להקטין את מס הבריאות.

אני רוצה להוסיף עוד נקודה - עניין האפליה של היחידים. כשהביטוח הלאומי עושה

מבחני הכנסות - הכנסה לנפש, מה קו העוני וכו' - הוא משתמש במושג של "מבוגר

סטנדרטיי'. מבוגר סטנדרטי הוא חצי מזוג, כי ברור ששכר הדירה, המים,החשמל וכו'

מתחלקים על פני שניים. יחיד נקרא 1.25 מבוגר סטנדרטי. זאת אומרת, צריך להקל על

יחידים כי ההוצאות שלהם למשק הבית הן לפחות 25% יותר מאשר זוג, כלומר שני יחידים

משלמים 2.5 בעוד שזוג משלם רק 2. אבל לא די שלא מקילים עליהם, עוד מחמירים את

מצבם.

נשמע עכשיו את עורכת-דין הדס תגרי מהאגודה לזכויות האזרח.

האגודה לזכויות האזרח מתנגדת לתקנה שמעניקה נקודת זיכוי לנשים נשואות בלבד

במתכונת הנוכחית שלה. אנחנו לא נגד הטבות ממס; נהפוך הוא, אנחנו בעד הטבות ממס,

אבל הטבות צריכות להינתן על בסיס שיוויוני או על בסיס שיש בו היגיון סוציאלי.

המין של האדם ובעיקר, לצורך התקנה הזאת, המעמד האישי - היות אדם נשוי או לא -

איננו בסיס לגיטימי למתן הטבה ממס או להטלת חובת מס וזה מה שעושה התקנה הזאת.

נשים נשואות, גם אם אין להן ילדים, מקבלות את נקודת הזיכוי הנוספת הזאת. רווקים,

רווקות, גרושים, גרושות, אלמנים ואלמנות, גם אם יש להם ילדים, לא מקבלים את נקודת

הזיכוי הזאת. זה לא ראוי, זה לא צודק, ואנחנו סבורים שזה בלתי חוקי כי זה עומד

בניגוד לחובת השיוויון, גם לפי פסיקת בגייץ עד היום וקל וחומר לאחר רקיקת חוק

יסוד: כבוד האדם וחירותו. אנחנו פנינו בעניין הזה לשר האוצר.

את רוצה לומר מדוע זה עומד בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו? בגלל המילה

"שיוויון יי שם?

בגלל תחולת עיקרון השיוויון. האמת היא שאנחנו אפילו לא נזקקים לחוק יסוד:

כבוד האדם וחירותו, מכיוון שפסיקת בגייץ קבעה זאת - פה מדובר בתקנה, לא בחוק.

את מציעה לתת נקודת זיכוי גם לאישה לא נשואה?

מעניין שההשוואה פה היא בין הנשים הלא נשואות לנשים הנשואות. מבחינת תחולת

עיקרון השיוויון, אין הבדל אם ניתן את נקודת הזיכוי לכל היחידים או שלא יתנו אותה

לאף אחד. ההחלטה הזאת היא כבר החלטה כלכלית. באופן אישי, כמה שיותר טהבות ממס -

יותר טוב, אבל זאת כבר החלטה כלכלית.

אם את מדברת על עיקרון השיוויון, למה שלא יתנו את נקודת הזיכוי גם לגברים?



ה' תגרי ;

בהחלט. כשאני אומרת "כל היחידים", אני מתכוונת לכל היחירים - גם גברים וגם

נשים.

מי שטרית;

גם גברים נשואים.

ההטבה כפי שהיא ניתנת היום, ניתנת לנשים נשואות באופן ישיר; המשמעות היא שבני

זוג נשואים נהנים ממנה, כי מאחורי כל אישה נשואה עומד גבר. אנחנו מדברים למעשה על

יחידות של בני זוג נשואים שנהנים ביחד מנקודת זיכוי אחת. מי שלא נהנה, אלו לא כל

הגברים אלא כל היחידים, גברים ונשים כאחת -אלמנים, אלמנות, גרושים, גרושות,

רווקים ורווקות; לכן אני מדברת על כל היחידים.

מ' שטרית;

על פי התקנות המוצעות פה, הורה יחיד (חד-הורי) איננו זכאי לנקודה הנוספת?

ס ' אלחנני;

לא. גם מצב מס הבריאות שלהם לא שונה.

ה' תגרי ;

אני רוצה להתייחס להערה של סמדר אלחנני, שאמרה שמצבן של החד-הוריות לא שונה.

אני חושבת שזה לא מדויק. אני רוצה להזכיר שיחידים כוללים משפחות חד-הוריות

שההשלכה של התקנה הזאת היא הכי חמורה לגביהן, אבל כוללים גם יחידים (רווקים,

גרושים, אלמנים) שאינם הורים לילדים, והנשואים שאי נם הורים לילדים מקבלים את

נקודת הזיכוי הזאת; לכן יש פה אפליה גם כלפי יחידים שאין להם ילדים. כמובן

שהאפליה היותר קשה היא כלפי אלה שיש להם ילדים כי מצבם הכלכלי עוד יותר קשה.

משפחות חד-הוריות מקבלות מזה זמן נקודת זיכוי נוספת כמשפחה חד-הורית, אבל ההיגיון

שעומד מאחורי זה הוא שמשפחה חד-הורית צריכה לקבל הטבה נוספת ממס, מעל ומעבר למה

שמקבל כל אחד אחר, בגלל שהנטל הכלכלי עליהן הוא יותר גדול. כך שאי אפשר לומר

שמצבן לא שונה, כי הכוונה היתה לתת להם נקודת זיכוי מעבר למה שמקבל כל אחד אחר.

לכן מצבן היחסי כן שונה.

היו"ר ג' גל;

האם אפשר לסווג את עומק האפליה? האם האפליה לגבי כולם זהה או שמא את חושבת

שלגבי חד-הוריות האפליה היא עוד יותר גדולה מאשר לגבי רווקות?

ה' תגרי;

האפליה פה נעשית על בסיס של מעמד אישי. זאת אומרת, יש אפליה כנגד כל היחידים.

מבחינת התוצאות הכלכליות, אני חושבת שהאפליה בין נשואה שאין לה ילדים או זוג שאין

לו ילדים לבין משפחה חד-הורית עם ילדים היא יותר קשה, בגלל שהמצב הכלכלי - מבחינת

ההיגיון הסוציאלי - הוא יותר קשה. אבל האפליה בין נשואים שאין להם ילדים ליחידים

שאין להם ילדים היא גם כן אפליה. מדוע שתהיה כאן הבחנה? כמו שציינה סמדר אלחנני,

נהפוך הוא - מצבם של הנשואים הוא יותר טוב.

אנחנו פנינו בעניין הזה לשר האוצר וליועץ המשפטי לממשלה. נמסר לי בעל-פה

מעורכי-הדין של היועץ המשפטי לממשלה שהם מקבלים את העמדה שלנו שמדובר פה באפליה.

אינני יודעת אם ברור פה לכולם שהרקע לנקודת הזיכוי הזאת היא העובדה שבעבר, במשך

שנים רבות, היתה אפליה בתשלומי המס לקופות החולים, לפיה נשים נשואות כמעט ולא

שילמו. יש לזה רקע, רצו לעודד נשים לצאת לעבודה; בזמנו היה לזה היגיון חברתי יפה

מאוד אבל אבד עליו הכלח. לכן, ברגע שהטילו את מס הבריאות, פתאום התבטלה ההנחה

שבעקבותיה נשים נשואות כמעט לא שילמו תשלומי בריאות, פתאום הן צריכות לשלם,

'זה לא כל כך ייראה, ניתן את הפיצוי הזה'. במשרד היועץ המשפטי לממשלה

אמרו שהם סברו בתחילה שמדובר פה בתקנה זמנית למשך מספר חודשים כדי ליצור הסתגלות

למצב החדש של הטלת המס על הבסיס האינדיבידואלי. לכן בהתחלה הם רצו לכתוב לנו

תשובה שאם מדובר בעניין זמני , הם לא מתנגדים למרות שהם מקבלים את העיקרון שיש כאן

אפליה. לאחר שפנה שר האוצר לוועדה, מסתבר ממכתבו שכוונתו לעגן את זה בהמשך

בחקיקה, לכן הם שוקלים את העניין מחדש. לא קיבלנו מהם תשובה בכתב. אני חושבת שמן

הראוי היה לקבל חוות דעת משפטית לפני שמקבלים החלטה.

היו"ר ג' גל;

לפני שנשמע את חברי-הכנסת, אני רוצה לשאול את אנשי מס הכנסה - האם אונם יכולים

לומר לנו מה המשמעות הכספית אם נוסיף להטבה את המשפחות החד-הוריות ואם היו עושים

את זה אחר כך לגבי כולם?

380 מיליון שקל לכל נקודת זיכוי. נקודת זיכוי אחת לכלל עם ישראל שווה 380

מיליון שקל.

זה לא יכול להיות. אמרת לי שמשמעות ההטבה רק לנשים הנשואות היא 350 מיליון

ש"ח.

הי תגרי;

עוד הערה אחת - מבחינתנו קריטריון שהוא כן ענייני הוא קריטריון של הורות,

להבדיל מקריטריון של מעמד אישי. הערה שנייה - לגבי הטענה שבעקבות הטלת מס הבריאות

פתאום נשים נשואות משלמות הרבה יותר. אני לא כלכלנית ובידיי לא מצויים התחשיבים,

אני מסופקת אם במשרד האוצר עשו את התחשיבים האלה; בכל אופן לנו העביר אדם שהוא

מומחה לענייני שכר חישוב שהוא עשה, לפיו כאשר הטילו את מס הבריאות גם עידכנו את

מדרגות המס ולמעשה הקלו בנטל המס. לפי החישוב שהוא עשה, מבחינת הנטו נשים נשואות

מתחילות לשלם יותר בעקבות הטלת מס הבריאות רק החל מהכנסה של 6,500 ש"ח. כך שלפי

טענתו, מבחינת השכר אין פגיעה אבסולוטית מאוד גדולה ברמות השכר הנמוכות

והבינוניות.

מי שטרית;

אולי אתם יודעים כמה אחוז מהנשים העובדות נמצאות מתחת לסף המס?

י י קרוסמן;

באופן כללי, בסביבות 46% מהאוכלוסיה נמצאת מתחת לסף המס. אינני יודע איזה

אחוז מהנשים הוא מתחת לסף המס, אני מניח שזה יותר. נשים עם ילדים - אני מניח שזה

יותר.

ה' תגרי;

חה"כ שטרית התכוון בשאלתו - כמה מהנשים לא נהנות בכלל מנקודת הזיכוי? וקשוב

לציין זאת - הרבה נשים לא נהנות מההטבה הזאת, זו הטבה לעשירים.

ס' אלחנני;

60% מהאוכלוסיה העובדת לא מגיעה לסף המס, כמעט לא משלמת מס. הרבה נשים עובדות

במשרות חלקיות ו/או בשכר נמוך, ולכן שיעור הנשים שלא מגיעות לסף המס הוא יותר

גבוה.

מבחינה פורמלית, אני חייבת קודם כל לציין שהוועדה, מטעמנו, לא מוסמכת להרחיב

את נקודת הזיכוי לנשים לא נשואות אלא מוסמכת לא לאשר את התקנה. הדיון לגופו של

עניין צריך היה להיערך כאשר נתנו את נקודת הזיכוי, זה היה המועד המתאים, וכרגע

בעצם מתבקש ההמשך הטכני - הארכת ההטבה עד תום שנת המס. כך שאפשר לא להאריך, אבל

לדעתנו אין אפשרות להרחיב היום את נקודת הזיכוי.

לגופו של עניין, הדס תגרי הדגישה את הנושא של משפחות חד-הוריות. אנחנו ערים

לקשיים שמשפחות חד-הוריות עומדות בפניהם, אבל אנחנו טוענים שדווקא למשפחות

חד-הוריות כן יש הקלה מרחיבה בנושא נקודות הזיכוי, הן משום נקודת הזיכוי המיוחדת

שיש להם בשל עצם היותן חד-הוריות (והנה, זו נקודת זיכוי מיוחדת בשל מצב משפחתי)

והן משום שמשפחות חד-הוריות, שבהגדרה הן כאלה שיש להן ילדים, מקבלות נקודת זיכוי

עבור כל ילד בשעה שאישה נשואה מקבלת נקודת זיכוי עבור כל ילד שני (כלומר, משפחות

חד-הוריות מקבלות כפול), כך שסף המס של משפחות חד-הוריות הוא גבוה יותר במידה

משמעותית ומלכתחילה הן מתחילות ביתרון על פני האחרות.

כפי שציינו בשעתו כאשר ביקשנו להתקין את התקנות הללו, הכוונה היתה במפורש

להקל בנטל שנוצר בעקבות חוק מס בריאות. מבחינה היסטורית יש שיטענו כמו סמדר

אלחנני, שנשים נשואות הופלו לטובה ואולי מספיק עם האפליה הזאת, אבל כנגד זה יש

היום בבירור נטל מאוד-מאוד כבד על התא המשפחתי שלא היה קודם לכן בגלל מס הבריאות,

וזאת הסיבה שלדעתנו יש מקום לתת את ההטבה הזאת לנשים נשואות להבדיל מאחרות.

אני רוצה להוסיף כמה מילים. דווקא משום השיוויוניות אנחנו חושבים שיש מקום

להמשיך את מתן נקודת הזיכוי הנוספת. הסיבה היא פשוטה - כל משלם מס וכל משלם ביטוח

בריאות, יש אצלו שינויים בין לטובה (כלומר שהוא משלם פחות מאשר דמי החבר ששילם

בעבר לקופת חולים) ובין לרעה (כלומר הגדלה) בגלל שינוי בהכנסה ובמגמה של מס

הבריאות. דווקא אצל הנשים הנשואות בקופות החולים - לא משנה אם הסיבה היינה אפליה

לטובה כמו שאומרת גברת אלחנני, לא משנה מה הסיבה - המצב העובדתי היום הוא שאישה

נשואה תופלה לרעה אם לא ימשיכו במתן נקודת הזיכוי.

אני רוצה להביא שתי דוגמאות קטנות כדי לסבר את האוזן. אישה נשואה שמשכורתה

בסביבות 15,000 אלי שקל שילמה בדצמבר 290 שקל דמי חבר לקופת חולים, היום היא

צריכה לשלם 495 שקל מס בריאות; פירוש הדבר 200 שקל יותר לחודש. כאשר אצל כל אדם

אחר עם אותה המשכורת, התוספת היא בין 50 ל-80 שקל. במשכורות קטנות, לדוגמא - אישה

נשואה שמשכורתה היא בין 2,600 ל-3,000 שקל שילמה 100 שקל דמי חבר לקופת חולים,

היום היא משלמת 138 שקל מס בריאות. כלומר, תוספת המס היא לא רק ממשכורת של 6,000

שקל אלא גם במשכורת שבין 2,600 ל-3,200 שקל יש כ-38% תוספת. ואילו אצל חד-הורית

באותה משכורת, ירד המס מ-182 שקל דמי חבר לקופת חולים ל-150 שקל מס בריאות. כך

שאנרונו רואים שאם לאישה נשואה לא תיתנן ההטבה, יש אצלה דווקא אפליה לרעה לעומת

אחרים. אצל כל אחד מאיתנו יש שינויים, אבל אצלה יש שינויים דרסטיים כאלה שמפלים

אותה לרעה.

היו"ר ג' גל;

מר קרוסמן, אם היו נותנים נקודת זיכוי נוספת לאישה חד-הורית, אתה חושב שזו

היתה אפליה צורמת לטובה?

י י קרוסמן;

אם אנחנו מסתכלים על זה מבחינת הנושא של דמי ביטוח בריאות, כן; זו אפליה

צורמת גדולה לטובה. באופן כללי, זו כבר שאלה אחרת.

אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם לכך שתוקף התחנות לגבי נקודת הזיכוי פג כבר

ב-31.3.95. משמע שמה-1 באפריל זה כבר לא תקף. שאלתי פה בשקט את מר קרוסמן אם

ממשיכים לתת את נקודת הזיכוי והוא אמר לי שכן. משמע שאם הוועדה לא תאשר זאת,

יצטרכו לבקש החזר מכל מי שקיבל זאת.

מבחינה זאת אין בעיה.

אני חושב שדבריו של מר קרוסמן מוכיחים שנעשה פה צדק, כי ההפרש במס הבריאות

לנשים נשואות הוא כמעט פי 2 (פי 1.8). ודאי שכולנו רוצים לעשות צדק ומשיגים פה

צדק. אני רוצה להבדיל בין אלמנים ואלמנות, גרושים ו גרושים וחד-הוריות - למרות

ששמענו שחד-הוריות כבר קיבלו הטבות סבירות - לבין האחרים. מפני שאלמן או גרוש,

אלמנה או גרושה, מצבם הוא כזה שהם ודאי זקוקים לאותו סיוע, לאותה הקלה, לאותה

הטבה, ודאי וודאי כאשר יש ילדים.

ס י אלחנני;

אם אין לו ילדים הוא לא מקבל הטבות.

א"ח שאקי;

הדס תגרי, כשאת אומרת שמתן הטבות לפי מעמד אישי נראה לך פוגע בשיוויון, נדמה

לי שאנחנו יורדים לשורש העניין. האם זה לא נכון לומר שמדינת ישראל על-פי חוקיה כן

רואה במעמד אישי דבר שהיא מעודדת? יש מדיניות של עידוד נישואין, עידוד קיום

משפחות, בעוד שמדברייך משתמע שעיקרון השיוויון, כפי שהוא בא לידי ביטוי בחוק

יסוד: כבוד האדם וחירותו או בכלל, נמצא כאן מקופח. אינני רואה במה הוא נמצא

מקופח. האם באמת את סבורה, אם נכון אני לומד מדברייך, שכל מעמד הנישואין ככזה

איננו חלק ממדיניות, בעוד שברור כשמש - לא רק בתפיסה יהודית של "פרו ורבו" ושל כל

הנושא של העמדת משפרוה בישראל - שיש עידוד לכך, ואי אפשר לבטל את זה במחי יד ולומר

שנישואין ואי-נישואין הם היינו הך ואין לתת הטבות בשל מעמד אישי. אם היה מדובר פה

במתן הטבה מופלגת, הייתי מבין את עמדתך, אבל אני שומע פה שזה בסך-הכל בא לתקן

עוול שהיה נשאר אילולא היו עושים את התיקון, משום שבעבר היתה הנחה גדולה לנשים

נשואות. את הסברת את זה ברצון לעודד יציאה לעבודה אבל זה לא בהכרח, אני חושב שזה

היה גם התחשבות במעמד הנישואין. האם נכון להבין ממך שלדידך עצם מעמד הנישואין

ככזה אסור לו להניב שום הטבה אישית?

כל פעם שמדברים פה על תיקוני מיסים, אנחנו עולים על העיוותים שקיימים בנושא

הזה. אני שומע את סמדר אלחנני נואמת בפעם המי-יודע-כמה ב-15 השנים האחרונות על

העיוותים במס הכנסה - תיקונים טלאי על גבי טלאי וכו'. מאחר והיא הזכירה עכשיו את

מס הבריאות, זה מזכיר לי שחוקקנו חוק - לצערי הרב מחוסר ידיעה - כדי להקל לכאורה

על הקשישים בעקבות קבלת חוק מס בריאות, לפיו נקבע שיעור אחיד לגבי קשישים: אדם

בודד משלם 92 שקל לחודש וזוג משלם 132 שקל לחודש. כשאינה עושה חשבון איזה אחוז זה

מסך הכנסתו של הקשיש שחי מקיצבת זיקנה או מהבטחת הכנסה, איזה מוצא שהוא משלם את

האחוז הגבוה ביותר למס בריאות. בעוד שעובד רגיל משלם 4.8% ועם ההורדה 3.1%, קשיש

בודד משלם היום 4.8% וזוג משלם 5.2%. זה, לדוגמא, עיוות שהוא עקום לגמרי בעיניי.

קודם קשיש שילם יותר. עכשיו הוא משלם פחות.



א"ח שאקי;

אז יחסית מצבו יותר טוב, אבל עדייו יש עיוות.

סמדר אלחנני , את מצדיקה את העיוות הנוכחי בעיוות קודם. המצב הקודם היה מעוות

אבל גם המצב הנוכחי הוא מעוות -

אייה שאקי;

רק שעכשיו הוא מעוות קצת פחות.

מ' שטרית;

המצב הקודם היה מעוות, וכשהיה חסר כסף לקופות החולים האזרח שילם את זה מכיס

אחר באמצעות הממשלה. חוק ביטוח בריאות ממלכתי נועד לינת תשובה למערכת הבריאות והוא

נועד להיות ממומו על-ידי כלל הציבור בצורה צודקת ולא לגבות מהקשיש אחוז יותר גבוה

מהכנסתו.

אז צריך לעשות את זה דרך מס הכנסה.

מ' שטרית;

אני מסכים איתך, אבל זה לא המצב הקיים היום. לגופו של ענייו, אני בהחלט מסכים

עם הקביעה של הדס תגרי, נציגת האגודה לזכויות האזרח, בעניין של משפחות חד-הוריות

ולדעתי העניין חל גם לגבי גברים וגם לגבי נשים. יש גם גברים חד-הורי ים באותה מידה

שיש נשים חד-הוריות, ואני חושב שאת הסקטור הזה בהחלט צריך לעודד.

אבל נקודת זיכוי לא עוזרת להם כי עם המשכורת שלהם ונקודות הזיכוי שיש להם הם

כבר מעל ומעבר לסף המס. מכיוון שאין מס הכנסה שלילי, אם אתה נותו להם נקודת זיכוי

נוספת הם בעצם לא מקבלים כלום.

היו"ר ג' גל;

חה"כ שטרית, כפי ששמעת קודם, 50% מהשכירים במדינת ישראל לא משלמים מס הכנסה

בכלל. להערכתה של סמדר אלחנני, אם אתה רוצה להיטיב עם הנשים החד-הוריות, זה לא

דרך מס הכנסה.

ס' אלחנני ;

צריך להיטיב איתם בביטוח לאומי ומעונות יום.

מי שטרית;

אני לא יודע מה הנתונים, אבל גישתי היא שאם זה לא עוזר זה גם לא מזיק. האם

מישהו פה יכול להגיד לי שבמצב הקיים כל האמהות החד-הוריות לא משלמות מס? אני חותם

על זה שלא. אז אם יש עשר נשים שיזכו להטבה כתוצאה ממתו נקודת זיכוי נוספת, צריך

ליגת להו את זה, במיוחד אם זה לא מזיק. אם הייתם אומרים שייגרם נזק של עוד 100

מיליון שקל לאוצר המדינה בגלל מתו נקודת זיכוי לנשים חד-הוריות, הייתי אומר שזו

בעיה. אבל ממילא זה לא יגרום נזק, מה אכפת לכם?

היו"ר ג' גל;

יש פה הערכות אחרות. מר קרוסמו טועו שהוא לא יודע בדיוק את המספר ואם הוא

ייתו נקודת זיכוי למשפחות חד-הוריות זה יעלה כסף. סמדר אלחנני טוענת שזה לא יעלה

כסף. יש ויכוח ביניהם, וצריך לקבל נתונים.



מ' שטרית;

מאחר ויש ויכוח ואני לא סומך על הנס, אני חושב שצריך לחת נקודת זיכוי גם

למשפחות חד-הוריות, לא חשוב אם זה נשים או גברים. אם זה לא יסייע, זה לא יזיק.

דקלרטיבית זה ודאי טוב לשדר שאנחנו רוצים לסייע למשפחות חד-הוריות.

היו"ר ג' גל;

אני חוזר ואומר - לפי הערכתו של מר קרוסמן זה עולה לא מעט כסף, אין לו נתון

בדוק. על-פי סמדר אלחנני זה לא יעלה שום דבר, זה יהיה רק דקלרטיבי. כך שאין לנו

פה נתון מוסמך.

ס' אלחנני;

זה לא בדיוק מה שאמרתי. אמרתי שכיוון הסיוע הזה נותן מעט.

רבותיי, עצם העובדה שמועלות כל כך הרבה שאלות ותהיות חשובות במסמכים שקראתי

בזה הרגע, מצדיקה חקיקה ראשית. לכן העובדה שאתם מבקשים הארכה לתקופה מסוימת עד

לחקיקה ראשית היא חשובה, אבל כדי שנשיג חקיקה ראשית ונפתור את כל הבעיות שהועלו

כאן, הייתי מציע לקצר את הזמן של התקנה החדשה - לא עד סוף שנת 95' אלא לפני כן.

מירי כהן;

אין סמכות כזאת.

אי ויינשטיין;

אם נאריך את זה עד ה-1 בינואר 96', לא יהיה חוק כי זו כבר תקופת בחירות וכל

מה שקשור בכך, ואנחנו רוצים חקיקה כדי לפתור את הבעיות. אני אומר את הדברים האלה

משום שכרגע עומדת בפנינו השאלה - להחזיר את ההצעה לאוצר או לאשר אותה. אם לא נאשר

היום, אנחנו מקפחים חלק מאלה שזכאיות. לכן באופן כללי אני תומך באישור כי אין לנו

ברירה, אחרת האוצר ייקח את זה ועד שהוא יסדיר את הנושא אנחנו בבעיה. ובכן, אני

תומך באישור התקנה, אני תומך בחקיקה וכדי שתהיה רקיקה אני מציע לקצר את הזמן של

התקנה.

עכשיו יש לי שאלה - כשאנחנו מדברים על הכנסת בן זוגו שהושגה מעסק או מיגיעה

אישית, האם כלולה פה גם הכנסה מהון, נניח משכר דירה?

אי גולדשמידט;

אבל ממילא יש פטור על הכנסה משכר דירה.

אי ויינשטיין;

אני מדבר על השכרה של חנות. מתקשרים אליי אנשים יותר מפעם אחת ואומרים לי דבר

כזה: 'לי יש הכנסה מהשכרת חנות, זו הכנסתי היחידה'. אישה אומרת לי: 'בעלי נפטר,

הוא הוריש לי חנות וזו כל הכנסתי. אני משלמת את המדרגה השנייה של המס על כל

ההכנסה, בעוד שאחרים שהכנסתם היא מיגיעה אישית, משלמים פחות. אני חיה מדמי

השכירות של 3,500 שקל, זה כל מה שיש לי. מדוע אני צריכה לשלם על זה 3.0% מס, לעומת

20%?'. זה המון כסף. אני רוצה לומר לכם שלאנשים ברמת הכנסה כזאת, 30-20 שקל לחודש

זה מאוד משמעותי. באסיפות אנשים מדברים אתי על 10 שקלים. אם אנחנו הולכים להתקין

עכשיו תקנה כזאת, אנחנו צריכים להביא את זה בחשבון או לקבל הבטחה שזה יובא בחשבון

בחוק. אם אני מצדד באישור כדי לא לאבד את המומנטום, אני חושב שהדבר הזה צריך

להיות מובטח.

אם אנחנו כבר מרחיבים את המעגל, אני רוצה להעלות עוד נושא שבוודאי קשור בעיקר

בנשים - הכרה בהוצאות מטפלת לצורך ניכוי מההכנסה. אני חושב שהעידוד של אישה נשואה

במסגרת נקודת זיכוי הוא אפסי מבחינת הערך שלו לעומת הנזק שנגרם על-ידי זה שאישה

שרוצה לצאת לעבודה אחרי הלידה צריכה לשלם הון עתק למטפלת. זה עידוד שלילי ליציאה

לעבודה של אותה אישה, כיוון שכל הכסף שהיא מקבלת כהכנסה ממילא מתקזז כנגד ההוצאות

שלה. אני חושב שהנושא הזה צריך להיות מוכר במסגרת מס הכנסה. יש הרבה חברי-כנסת

שחושבים כך. אני הגשתי הצעת חוק פרטית בנושא, אני יודע שהוגשו אחרי עוד הצעות חוק

פרטיות בנושא הזה. אם אנחנו מדברים על רפורמה כוללת - ואני מסכים גם עם מה שאומר

חה"כ ויינשטיין בנושא של הכנסה מנכס במקרה שזו הכנסה יחידה - אני הייתי כולל גם

את הנושא הזה במסגרת ההטבות המוצדקות לעידוד עבודת נשים.

רבותיי, לפי דעתי זה יהיה מישגה להתחיל לעשות הטבות גורפות כשעוסקים בנושא

חלקי מאוד במה שקשור למס הכנסה. אנחנו נקיים דיון, או אם אתם רוצים - החל מ-1

לספטמבר יש הקלות נוספות במס הכנסה. לפי דעתי הקלות צריכות להיות במסגרת סדר

העדיפות הכללי של הקלות במס הכנסה ולא כשתופסים פתאום כמה פינות -

זה יהיה חוק.

אינני חושב שיהיה נכון כאשר אנחנו יושבים בנושא מסוים, להעלות כמה נושאים

מקריים. אז יש בצדק אישה עובדת ויש עוזרת ויש חנות, אבל בסך-הכל יכול להיות שיש

עיוותים יותר גדולים בתחומים אחרים. בסך הכל איך עושים הנחות במס? קובעים גם מהי

המסגרת שאפשר לתת בה הנחרת - 800 מיליון, 900 מיליון - ואז אומרים: זה יותר חשוב

וזה פחות חשוב, לזה נותנים ולזה לא נותנים.

לפנינו יש תקנה מאוד ספציפית עם נושא מאוד ספציפי. לדעתי אי אפשר לא לאשר את

זה רק מסיבה אחת - לו חשבנו שזה לא נכון, היינו צריכים לא לקבל את זה כשזה הגיע

לוועדה בחודש ינואר. אי אפשר לבוא לציבור ולתת לו הנחות במשך שלושה חודשים ופתאום

יעד כאן שבת הגדול, יותר לא עושים את זהי. אלא מה? הדיון שהתקיים לפני

ארבעה חודשים יכול לחזור גם הפעם, ונשאלת השאלה האם בהזדמנות הזו אין מקום להרחיב

את זה קצת באותו תוכן, באותו נושא. אין שום ספק שלכמות הכסף שזה עולה תהיה השפעה

על ההחלטה. אם מתן נקודת זיכוי נוספת למשפחות חד-הוריות עולה 100 מיליון שקל, זו

התייחסות אחרת. אם מתן ההטבה לחד-הוריות עולה רק 5 או 6 מיליון שקל, זו התייחסות

אחרת. לכן חשוב לנו מאוד לדעת לפני שמקבלים החלטה מהי העוצמה ומהו גודל הסכום. לא

מתקבל על הדעת לא לאשר את זה היום, כי המהלך כבר נעשה. העובדה שאנחנו לא מתקנים

היום עיוות שאולי קיים, לא יכולה להביא לכך שיהיה עיוות נוסף - שיצאו לדרך עם

משהו והוא פתאום מופסק.

לכן אני מאוד רוצה לדעת - כמה עולה כל קבוצה שמתווספת לעניין מתוך הקבוצות

שטענו כאן שצריך להוסיפן כדי למנוע אפליה? אנחנו כבר יודעים שלא מתקנים את העולם

בפעם אחת, אפשר גם לעשות את הדבר בשלבים. אין שום ספק שבמסגרת רקיקה כל הדברים -

גם מה שאמר חה"כ ויינשטיין ומה שאמר חה"כ גולדשמידט - יהיו פתוחים לדיון.

אם אתה אומר שב-1 לספטמבר יהיו הקלות ושינויים במס הכנסה, נאשר את התקנה הזאת

עד ה-1 בספטמבר כדי לאלץ את האוצר -



אי שניידר;

אין סמכות חוקית לעשות זאת, כי אנחנו מדברים על תקנות מכוח סעיף 245 לפקודת

מס הכנסה שנותנות סמכות לשר האוצר להתקין הקלות ל-3 חודשים, סמכות שהוא כבר השתמש

בה. אחר כך הוא רשאי לבקש, באישור ועדת הכספים, הארכה עד תום שנת הכספים. כלומר,

אין אפשרות להאריך את זה לעוד שלושה חודשים, אלא עכשיו ההארכה היא עד תום שנת

המס.

אנחנו נפסיד את המומנטום של העניין.

ס' אלחנני;

אני רוצה רק להוסיף כמה עובדות לידיעת חברי הוועדה, בעקבות מה שאמר חה"כ

ויינשטיין. התיקון שההכנסה מנכס בית לא נחשבת יותר ליגיעה אישית עבר פה בוועדה

באישור חברי הוועדה. היום נכס בית שנופל בקטגוריה של תשלום מס זה רק נכס מסחרי

(למשל חנות), כי הכנסה מנכס בית היא בדרך כלל שכר-דירה מדירה והיא פטורה לגמרי.

דרגת המס של 30% מתחילה בערך ב-33,000 בשנה; נשוי שאשתו אינה עובדת מתחיל לשלם מס

בערך ב-2,800 שקל לחודש. ההפרש המקסימלי, אם הוא מרוויח את מלוא הסכום - במקום

15% על 1,000 שקל, הוא משלם את ה-30% - יוצא לו הפרש של כ-400 ש"ח לחודש. זה הנזק

המקסימלי שיכול להיות, זה במקרה שהוא לא יודע לנצל זיכויים, ניכויים והוצאות

בייצור הכנסה. רוב האנשים פשוט לא הולכים למס הכנסה ולא מנצלים את הזכויות שלהם.

עכשיו אנחנו כותבים לכולם תשובה סטנדרטית: יקודם כל תלכו לנצל את הזיכויים

והניכויים שמגיעים לכם, הוצאות בייצור הכנסה'. בדרך כלל על נכס מסחרי יש הוצאות.

הדבר השני - חה"כ פורז הגיש כבר הצעת חוק פרטית בנושא הזה. היום, אותו נכס

מסחרי ששימש קודם לעסק, להכנסה מיגיעה אישית, ועכשיו הוא משכיר את החנות או שזה

נהג מונית שמשכיר את המספר הירוק; אם זו לא הכנסה מיגיעה אישית, היא נופלת על

הכנסת בן הזוג העובד שהכנסתו היא הגבוהה ביותר. למשל אם מדובר בזוג שהאישה

פנסיונרית ומקבלת פנסיה והגבר מקבל הכנסה משכר דירה - כיוון שהכנסתה יותר גבוהה,

ההכנסה משכר הדירה מצטרפת להכנסת האישה שבמקרה הזה היא בן הזוג בעל ההכנסה הגבוהה

ביותר ומשלמת את שיעור המס השולי הגבוה. מי שנמצא בהכנסות גבוהות, זה כבר לא

משנה לו. חה"כ פורז הגיש הצעת חוק במטרה לתקן מצב זה והיא עברה רק קריאה ראשונה.

היו"ר ג' גל;

במקרה הזה, ולאור הערות החברים, אנחנו נמצאים תחת שני אילוצים. אילוץ אחד -

התקנה הזאת חייבת להיות עד סוף השנה.

ה' תגרי;

אני מבקשת להעיר משהו. מה שאמרה גברת שניידר, שלא ניתן להאריך אלא עד סוף שנת

המס, פשוט לא נראה לי מתקבל על הדעת לפי לשון סעיף 245. שר האוצר רשאי להאריך את

תוקפן של התקנות עד תום שנת המס, לא מתקבל על הדעת שאיננו רשאי להאריך רק לשלושה

הודשים.

א' שניידר;

אבל הוועדה לא יכולה לעשות זאת.

א' ויינשטיין;

הוועדה יכולה לבקש משר האוצר שההארכה תהיה לשלושה חודשים.

ה' תגרי;

יש לזה חשיבות מיוחדת כאן, לאור העובדה שליועץ המשפטי לממשלה יש בעיה עם

החוקיות של ההטבה הזאת והוא מוכן לקבל אורנה כאמצעי זמני בלבד.



היו"ר גי גל;

רבותיי, צריך להיות ברור שאי אפשר להוסיף על התקנה הזו שום דבר. אם רוצים

להוסיף, צריך להתקין תקנה חדשה כי התקנה הזו מאריכה דבר שהוחלט עליו לפני כמה

חודשים. לכן אין מנוס, לפי דעתי, אלא להאריך את התקנה. אבל אני מבקש מאנשי מס

הכנסה, תוך חודש ימים, להביא לנו נתונים מה המשמעות אם תהיה תקנה חדשה לגבי

יחידים שהם חד-הוריים ולגבי נשים רווקות.

ס' אלחנני;

מה עם גברים? למה רק רווקות?

היו"ר גי גל;

אני מבקש לדעת מה העלות הכספית של מתן נקודת זיכוי נוספת לקבוצות הבאות -

נשים רווקות, גברים רווקים, חד-הוריות נשים, חד-הוריות גברים.

מירי כהן;

אין לנו חלוקה של המשפחות החד-הוריות לפי גברים ונשים.

היו"ר ג' גל;

אז תתנו את הנתונים לפי שלוש קבוצות - נשים רווקות, גברים רווקים, משפחות

חד-הוריות.

אם כבר מבקשים נתונים, אני מבקש נתונים גם על הנקודה של נכס מסחרי.

היו"ר ג' גל;

בסדר. תביאו נתונים גם על הנקודה שהעלה חה"כ ויינשטיין.

מירי כהן;

הנקודה לא ברורה. אנחנו לא מסוגלים לתת תשובה לשאלה של חה"כ ויינשטיין.

אי גולדשמידט;

אני מבקש תשובה גם לנושא שאני דיברתי עליו - אישה שרוצה לצאת לעבוד אחרי

לידה, שההוצאה למטפלת תיחשב לה כהוצאה מוכרת לצורך מס.

מירי כהן;

חה"כ גולדשמידט, לא ברור לי מה אתה מבקש. ארנה מוכן לחזור על כך?

אי גולדשמידט;

אני רוצה שאישה שרוצה לצאת לעבודה אחרי הלידה וצריכה להחזיק מטפלת שעולה לה

1,500 שקל לחודש, שלפחות חלק מהסכום הזה יהיו בבחינת הוצאה מוכרת לצורכי מס

הכנסה.

לפני שאת עונה לי, יש לי עוד שאלה - האם נושא נקודות הזיכוי חל גם על בני זוג

מאותו מין שחיים יחד?

מירי כהן;

הם לא נרושבים בני זוג לצורך פקודת מס הכנסה.



אי גולדשמידט;

אז אני מבקש לבדוק גם את הנקודה הזאת. אחרי שבג"ץ קבע שבן זוג של דייל זכאי

לאותן זכויות שזכאית להן בת זוג, צריך לבדוק את הנושא גם במס הכנסה.

גם זוגות לא נשואים לא מקבלים את נקודת הזיכוי הנוספת. זו בדיוק הבעיה, זו

הנקודה שדיברתי עליה - יש הבחנה ביו נשואים ולא נשואים. מיהם נשואים? קודם כל,

זוגות חד-מינים אינם יכולים להיות נשואים, גם זוג שחי ביחד ללא נשואים איננו

מקבל את נקודת הזיכוי הנוספת ויחיד לא מקבל. זו ההבחנה שקיימת כאן, שאנחנו סבורים

שהיא אפליה פסולה ולא חוקית.

אי גולדשמידט;

האם היום נקודות הזיכוי ניתנות גם במקרה של זוג דו-מיני שחי במערכת יחסים של

ידוע בציבור?

לא. נקודת הזיכוי הספציפית הזאת ניתנת אך ורק לנשואים, או ליתר דיוק לנשים

נשואות. היא לא ניתנת לאנשים שחיים ביחד ללא נישואין, היא לא ניתנת ליחידים. זו

טענתנו.

אי גולדשמידט;

זה באמת לא בסדר, ואני מבקש להוסיף לטענה הזו גם את המקרה של זוגות

חד-מיניים. אני בטוח שאם תעשו את הבדיקה הכלכלית של נושא הזוגות החד-מיניים, תראו

שהעלות היא מאוד קטנה.

א' ויינשטיין;

אני מבקש לבדוק את העניין של נכס מסחרי. אני לא מבין מדוע לא ניתן לתת תשובה

על זה, הרי יש לכם נתונים על הכנסות מנכסים מסחריים.

חיום במחשב של מס הכנסה אין הבחנה האם הנכס שייך לו או לה, כי היום זה אותו

הדבר. צריך לבנות מערך עד השנה הבאה.

הדרך לעשות את זה היא לתת את ההקלה בצורה ניסיונית, ולראות כמה זה יעלה.

חברים, אין לי שום בעיה להגיד למס הכנסה לבדוק בל מה שחבר-כנסת מבקש. אבל

אנחנו עסקנו פה בתקנה שבאו איתה לפני ארבעה חודשים - הציעו לתת נקודת זיכוי אחת

לנשים נשואות. העלו טענה שיש פה אפליה, משום שנתנו נקודת זיכוי נוספת לנשים

נשואות ולא נתנו לחד-הוריות, לגברים ולבני זוג. זה בסדר, אבל אתם רוצים שנלך למה

שחה"כ ויינשטיין מבקש ולמה שחה"כ גולדשמידט מבקש, זו כבר רפורמה במס הכנסה. אומר

יותר מזה - אם יתברר שיש תיקון שעולה 10-8-7-6 מיליון שקל, אני אמליץ להביא תקנה

חדשה. אבל אם מדובר ב-100 מיליון, אומר שאז צריך לראות את זה במסגרת סדר עדיפות

כללי. נדמה לי שמח שהעמסנו פה על התקציב תוך עשר דקות זה 250 מיליון שקל.

אני רוצה לשאול את אנה שניידר שאלה ולהזור לנגה שהדס תגרי הציגה ומה שאני

הוספתי - האם מחר יכול מישהו לבוא ולתקוף את התקנה הזו על פי חוקי היסוד ההדשים

לגבי הנושא של בני זוג? פשוט לא הייתי בתהילת הישיבה.

אי שני ידר;

הדס תגרי כבר אמרה שהיתה פנייה שלהם ליועץ המשפטי לממשלה בטענה שיש כאן פגיעה

בזכות השיוויון. עד כמה שהבנתי, היועץ אמר שבגלל זמניותה של התקנה הוא מוכן לחיות

איתה; ואם התקנה תיהפך להקיקה ותהיה קבועה, אז יכול להיות שתהיה טענה שיש כאן אכן

פגיעה בעיקרון השיוויון. אני בכלל לא אוהבת את סעיף 245 לפקודת מס הכנסה, כי הוא

בעצם כמו תקנות לשעת חירום שנותן סמכויות לשר האוצר להעניק הקלות שלא בחוק, דבר

שהוא פסול כשלעצמו גם אם מדובר בהקלה. אבל מאחר שכבר אושרו התקנות האלה לשלושה

חודשים, אם נבוא היום ולא נאשר אותן עד סוף שנת המס, דבר שיש סמכות לעשותו לפי

סעיף 245, זה יהיה בגדר הונאה של הציבור.

אי גולדשמידט;

זה ברור לי, אבל השאלה אם אנחנו לא יכולים לתבוע ששר האוצר יעשה שימוש בתקנה

כדי להרחיב את הנושא של נקודות זיכוי. אני חושב שהוא יכול לעשות את זה.

אי שניידר;

הוא יכול לעשות את זה בתקנות חדשות.

צריך בשביל זה תקנה חדשה.

אי גולדשמידט;

אז אנחנו יכולים לתבוע ממנו להביא תקנה נוספת שמרחיבה את נושא נקודות הזיכוי

לשלושה חודשים, ואחר כך הוא יאריך אותה עד סוף שנת המס.

אי שניידר;

מבחי נה משפטית, זה אפשרי.

אי גולדשמידט;

אבל השאלה אם אנחנו יכולים להסתמך בעניין הזה גם על חוקי היסוד -

אי שני ידר;

רצוני לציין שגם אישור עד סוף שנת המס יהיה זמני.

אי גולדשמידט;

אנחנו חיים בעידן חדש שעוד לא התרגלנו עד הסוף לחיות איתו. אנחנו נדרשים

לאשר פה תקנה שהמשמעות שלה היא אפליה מובנית. עכשיו אני עוזב את כל מה שאני

ביקשתי ומה שחה"כ ויינשטיין וכל הדברים הנוספים שהם תחומים אחרים. אני אומר

שבתחום של נקודות הזיכוי אנחנו יוצרים אפליה ברורה בין זוגות נשואים לזוגות שאינם

נשואים ושמקיימים משק בית משותף. האפליה הזו לא עומדת בקנה אחד עם חוקי היסוד.

א"ח שאקי ;

אתה בטוח בזה?



אי גולדשמידט;

אני בטוח באלף אחוז. אני לא מדבר על זוג חד-מיני אלא על זוג לא נשוי. תיקח

עולים חדשים מרוסיה שהם פסולי חיתון והם מקיימים משק בית משותף. יכול להיות שיש

לך טענה או שלמישהו יש טענה כלפי מי שלא רוצה להתחתן וחיים בצורה כזו מכל מיני

סיבות, אבל יש כאלה שמנועים מלהתחתן מכוח החוק ואתה אומר להם במפורש: 'אתם תשלמו

במס הכנסה יותר' ואנחנו נותנים לזה גיבוי.

התשובה הברורה היא שמקומן של החלטות מסוג זה איננו בתקנות, אבל משנעשתה תקנה

לשלושה חודשים באישורנו, לדעתי אי אפשר לא להאריך אווזה.

אני מבין את התשובה הזו אבל היא לא מקובלת עליי. בבקשה ששר האוצר יתכבד

ויכתוב תקנה נוספת. יש לו סמכות לעשות זאת ואני, כוועדת כספים, יכול להציג לו את

'אני בינתיים מעכב את האישור למשך שבוע ומחכה לתשובה'.

כרגע אין כבר זמן, כי התקנה פגה ב-31 במרץ.

אז ממילא זה רטרואקטיבי. אם היינו היום ב-25 במרץ, הייתי מבין, אבל אנחנו כבר

אני מציע לבקש את הנתונים שביקשנו פה אבל בתחום הצר, לא להרחיב את זה. מה

שאתה העלית עכשיו, זה בתחום שנוגע לעניין.

אני אביא את העניין עד אבסורד - אם שר האוצר היה מחליט ב-1 בינואר לינת את

ההקלה של נקודות הזיכוי לנשים ממוצא אשכנזי, היית מאשר את זה?

אתה רוצה לומר שתפיסת העולם של הדברים שאתה אומר היא פרי שלושת החודשים

האחרונים? האם מה שאתה אומר עכשיו לא היה רלוונטי לפני שלושה חודשים ופתאום זה

נתגלה? חה"כ גולדשמידט, לפני שלושה חודשים אנחנו אישרנו את הדבר הזה.

האם בגלל זה ניתן לעוול הזה להתמשך עוד תשעה חודשים?

תהיה לך הזדמנות לתקן את זה, משום שזה יבוא בחקיקה. עכשיו אין לך מנוס. אתה

'אני לא מאריך את זה יורנר'. זה לגיטימי .

אתה יודע שלוועדת הכספים יש עוד אמצעים. ועדת הכספים יכולה לפנות בהמלצה.



היו"ר ג' גל;

אתה לא שומע מה שאני אומר. אני אומר: בבקשה, יביאו לנו את הנתונים מה העלות

של מה שאתה רוצה - בהקשר הזה, לא בהקשר של מטפלות -

בהקשר הזה אני לא צריך לדעת עלות, כי זה הקשר של אפליה. בהקשר של מטפלות, אני

כן צריך לדעת עלות. בהקשר של מה שהעלה חה"כ ויינשטיין, אני כן צריך לדעת עלות,

אבל לא בהקשר הזה.

היו"ר ג' גל;

אני מציע לאשר את העניין הזה ולבקש את הנתונים. לא מקובל עליי שאנחנו תופסים

איזו פינה ומיישרים אותה.

אי גולדשמידט;

למה אנחנו לא יכולים להביע מורת רוח, כוועדת הכספים?

היו"ר ג' גל;

אני לא רוצה לעשות את זה בחלקי-חלקים. תיאזר בסבלנות במשך שבועיים, תקבל את

שאר הנתונים, נקיים דיון נוסף וניתן את סך-הכל ההמלצות. למה דווקא בקטע אחד?

אי פורז;

אני רוצה לומר שכל השאלה של בני זוג ומשפרוה מול המס היא מורכבת מאוד. לדוגמא,

שני עורכי-דין שעובדים יחד והם נשואים, נענשים על זה שהם נשואים. אז אתה לא יכול

לתפוס את הקטע הזה -

אי גולדשמידט;

שיתקנו את זה גם שם, שיעשו שיוויון.

א' פורז;

אני מציע לך, ברוח הדברים של היושב-ראש, שאנחנו נאשר את התקנה הזאת כי פה,

בעקבות הסיפור של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הנשים הנשואות "חטפו אותה". לא חשוב

למה. אחר כך ניקח את כל הסיפור של זוגיות ומיסוי ונראה איך אנחנו מיישרים את הקו

מכל הצדדים. אני גם לא רוצה שנתקן רק במקרים שלנישואים יש יתרון ולא נתקן במקרים

שלנישואים אין יתרון ולבודדים יש יתרון. צריך ליישר את זה בכל הכיוונים. לכן אני

מציע - בואו נאשר את התקנה שלפנינו, ונקבע דיון. גם אני חושב שיש פה כמה עיוותים.

דרך אגב, דיברתי עם שר האוצר על הנושא של שני בני-זוג שעובדים בעסק משותף. הפחד

הוא מהעלמות, אבל בעיקרון גם הוא מסכים שאני צודק. ובכן, אני מציע לאשר את הארכת

התקנה ולדון בנושאים האלה בנפרד.

היו"ר ג' גל;

שמעתי שבית המשפט עליון אמר שעד אשר חוקק חוק היסוד היו המון עוולות וחיים

איתן, ועכשיו מתחילים דף חדש. לפני שלושה-ארבעה חודשים כשאישרנו את הדבר הזה, היו

חלק מהוויכוחים שהיו היום, ואישרנו את מה שאישרנו לא מתוך שיכרות. אז יש עוד הרבה

מאוד ליקויים. אני גם חושב שאי אפשר לא להתייחס לעלות, מה עוד שבעוד כמה חודשים

הנושא הזה יהיה ברקיקה וכשדנים ברוקיקה ראשית מביאים את כל הנתונים. לכן אני חושב

שאין סיבה לעצור את זה עד שלא נתקן את כל הדברים. יחד עם זה אני חוזר ומבקש לבדוק

את הדברים שקשורים לתקנה הזאת, כולל הנושא שהעלה חה"כ גולדשמידט לגבי זוגות לא

נשואים וזוגות חד-מיניים וגם את העלויות של הדברים האלה, ותוך שבועיים-שלושה

נקיים דיון בנושא הזה. אם יהיו לנו המלצות, נבקש משר האוצר שיתקין תקנה מיוחדת.



א' ויינשטיין;

אני רוצה רק לברר בעיה משפטית. נאמר כאן על-ידי הדס תגרי שאנחנו יכולים לאשר

רק לשלושה חודשים בגלל שכתוב "רשאי". האם העמדה שלה לא מתקבלת? אם אין אפשרות

חוקית לאשר לשלושה חודשים (ולא עד סוף השנה), אנחנו יכולים להצביע. אם יש אפשרות

חוקית, אולי נאשר רק לשלושה חודשים?

אי שני ידר;

אני חושבת שאם שר האוצר יבוא ויבקש זאת, אפשר לאשר לשלושה חודשים. אבל אני לא

בטוחה, אני הייתי מציעה שתבדקו את -זה כי כתוב כאן: עד סוף שנת המס.

היו"ר ג' גל;

לא תהיה חקיקה תוך שלושה חודשים.

מי שטרית;

נכון. גם אם תניח הצעת החוק, זה יבוא לדיון רק בעוד 45 יום. לכן צריך לאשר

את זה עד סוף השנה.

אי פורז;

צריך לאשר את זה עד סוף השנה, ועד סוף השנה נטפל בזה.

היו"ר ג י גל;

רבותיי, הדברים ברורים. יש עמדות שונות ובכנסת יש נוהג שמכריעים בהצבעה. מי

בעד לאשר את התקנה?

הצבעה. 3 בעד. 1 נמנע.

אי גולדשמידט;

אני רוצה שיירשם שנמנעתי תחת מחאה.

היו"ר ג' גל;

אושרו תקנות מס הכנסה (נקודות זיכוי נוספות) (תיקון). אני מבקש מכם להכין את

הנתונים לפי מה שנתבקשתם פה ואנחנו נקיים דיון נוסף יותר רחב.

הפסקה עד 10:55, אז תהיה הצבעה על רוויזיה.

הישיבה הופסקה בשעה 40;10.

הישיבה חודשה בשעה 10:55.



תקנות מילווה המדינח (סדרות מסוג "ערד")

איגרות חוב מיועדות חדשות לקרנות הפנסיה

חיו"ר גי גל;

רבותיי, בישיבות הקודמות חיו שני נושאים שחה"כ מאיר שטרית ביקש עליחם

רוויזיח. אז אנחנו נעשה הצבעה נוספת.

מי שטרית;

לא. על נושא אחד אני עצרתי את ההצבעח, על הנושא השני אתה ביקשת רוויזיה.

היו"ר ג' גל;

נכון. מי בעד לאשר את תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "ערד")?

הצבעה. 6 בעד. 3 נגד.

היו"ר גי גל;

התקנות אושרו.



שינויים בתקציב לשנת 1995

מי בעד לאשר את פנייה מספר 125 - הקצאת 19.5 מיליון ש"ח לכיסויי התחייבות של

מדינת ישראל לסיוע בין-לאומי לרשות הפלשתינאית?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

פנייה מספר 125 אושרה. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.