הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסת לא מת וקך



פר ו ט 1 ק 1 כ מס י ד484

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, י"ג בניסן התשנ"ה (13 באפריל 1995) שעה 10:00

חברי הוועדה: ג' גל

א ' גולדשמ י ד3ט

א' פורז

ד" פ:חס י

ד' תיפון

מ"מ: ר-" אלול

ע' עילי

- ?

ג' שגיא

?

ס' שלום

ע' פרץ

? מנהלת רשות החברות הממשלתיות

- יועץ משפטי, רשות החברות הממשלתיות

א ' שפיר רשות החברות הממשלתיות

ז' אלרן רשלת החברות הממשלתיות

א' כהן - רשות החברות הממשלתיות

ש '^צור ל ר ס ו ל. ס^ נ. לכס יי ם רשמי

?

? -משרד האוצר

א' דריימן - משרד האוצר

ט' נוימן - משרד האוצר

א ' סגל- ?- משרד האוצר

א' רונן משרד התחבורה

1 א ' קרשנר

א' ש נ יי י דר

י ועצת כלכלית 11 ס' אלחנני

1. מכירת מניות המדינה בחברת מספנות ישראכ בע"

י; בפ י ר ו ק זמני).,

ערבות מדינה לתשלום פיצויים ליעובדי מספנות ישראס

2 ) החלטת שכר נושאי משרה שיפוטים.

3:' שינויים בתקציב כישנת 1995,



מכירת מניות המדינה בחברת מספנות ישראל בע"מ

(בפירוק זמני)

ערבות מדינה לתשלום פיצויים לעובדי מספנות ישראל

אני פותח את ישיבת הוועדה- על סדר יומנו מונחת בקשה חוזרת למכירת

מניות המדינה בחברת מספנות ישראל בע"מ- כזכור, לא אישרנו לפני כמה

שבועות את מכירת מספנות ישראל ברצוני לציין, שראינו חשיבות רבה לכך,

שהמספנות תשמשנה הם בעתיד כמקום עבודה לאותם 230 עובדים- אבל, על פי

ההתנהגות ועל פי הדברים שבאו לידי ביטוי על-ידי נציגי העובדים, היה

רושם כללי, שהעובדים היו מעדיפים שהענין יסגר ושאנשים יקבלו את

הפיצויים ויתפזרו. היו גם שתי תביעות, שלא התקבלו לפחות על דעתי- היה

עניי של הארכת ערבות המדינה מחמש שנים כעשר שנים. חשבתי, שגם חמש

שנים זה הרבה זמן- היתה תביעה נוספת, שערבות המדינה תהיה כערבות

ראשונה. במלים אחרות, אם המפעל יפטר ולא ישלם, על פי ההסכם" המדינה

תשלם ואחר כך המדינה תתבע-

דומני, ששלושת הדברים האלה השתנו- אני גם ביקשתי מתמר בן-דוד

שתבדוק שוב, היא חדשה ולא היתה שותפה למכירה, והיא תבדוק שוב בא י ז ו

מידה יש אכן הגיון במכירה שכהמניות במספנות ישראל, תמר בן-דוד, אני

מבקש ממך להציג שוב את הנושא ולומר את דעתך, אנו נשמע את החברים"

ולאחר מכן ודאי נוכל להחליט.

הבקשה , שהניח שר האוצר על שולחן הוועדה היום" מדברת על סיום

הפירוק" הבקשה, שישנה בפני הוועדה, כפי שהיא תוקנה, מדברת על סיום

הפירוק הזמני שבו היתה מצויה הברת מספנות ישראל מאז אמצע שנות ה-80,

מכירת החברה, לאחר הוצאתה מפירוק, לקבוצת קונים, שזכתה במכרז תקין

בקניית החברה, ומתן סיוע נוסף, כמפורט בבקשה, בביצוע העיסקה, עמדת

הממשלה היא, שמכירת חברת המספנות כ"עסק חי" היא דבר עדיף על פירוקה

ומכירת נכסיה תוך תשלום חובותיה, מלבד האספקט של רצונו של שר האוצר

בהבטחת מקום עבודה של מספר רב של עובדים והימנעות מהצורך הם לשלם להם

את פיצויי הפיטורין שלהם אם תיסגר המספנה " תהליך פירוק הוא תהליך ,

שיודעים כיצד הוא מתחיל ולא כל כך ברור כיצד הוא נגמר מבחינת עלותו,

בסיטואציה, שבה המספנה נמכרת ומשולם הכסף, אנו יודעים בודאות מהי

לאחר ישיבת ועדת הכספים הקודמת, התכנסה ועדת השרים לענייני הפרטה

והחליטה למנות מפרק קבוע למספנה ולסיים את הליכי קיום החברה- לאחר

החלטת ועדת השדים, נעשתה פניה, הן של הקונים והן של העובדים שיוצגו

על-ידי ההסתדרות, לאפשר, בכל זאת, את מכירת החברה כ"עסק חי" ולהימנע

מפירוק, כי, כאמור, היתה עדיפה לכולם קיומה של החברה ולא פירוקה, הן

מהצד הכלכלי וחן מהאספקט של צורך העובדים במקום עבודה,- הוסר האמון,

שכנראה שרר בין הקונים לבין העובדים, נעלם, והוא, כנראה, היה הסיבה

שבגללה התרשמה הוועדה שהעובדים אינם מעוניינים בהמשך קיומה של

המספנה, לכן , הבאנו בפני הוועדה" אחרי שוועדת השרים לענייני הפרטה

אישרה, הצעה, בכל זאת, כאשר את עיסקת המכירה, כאשר מאז הנייר שהונח

בפני הוועדה בפעם הקודמת נוספו הדברים הבאים!! שר האוצר הסכים, כפי

שהיה כבר ידוע לכם, לערוב לפיצויים מוגדלים, כפי שסוכם בין העובדים

לבין הקונים, לתקופה של חמש שנים-

מה ו הסכום?

זהו סכום, שמשלים את הפיצויים.

כשנותנים ערבות מדינה, צריך לדעת על איזה סכום מדובר-

הישוב הסכום הוא שאלה של מתי יפוטרו אותם אנשים, שלא יהיה בכוח

המספנה לשלם להם,

כמה, מכסימום, זה יכול להיות?

תני מסגרת,

אתן ,, הדבר השני, שהוסכם, הוא להעביר למספנה סכום של שלושה מליוני

ש"ח. כדי שיהיה איזה שהוא פיצוי על הנזקים שנגרמו במהלך ההשבתה,,

אנו ממשיכים לא להבין,

חברת המספנה היתה מושבתת במשך התקופה שלאחר אישור המכירה והתחלת

המגעים בין הקונים לבין העובדים. אם אתה זוכר, העובדים התבצרו שם וגם

זכו לכל מיני ביקורים וגם ניהלו את המערכת בלי המנהלים, ד' תיכון:

אני רואה, שכואב לך שביקרו שם.

לא, להיפך

לשם מה ההערות האלה?

תמר בן-דוד, אני מבקש ממך לא לעשות כאן רב-שיח, חבר-הכנסת דן

תיכון , אודה לך אם לא תעיר עתה. השמתי אותך לרשות דיבור,

חבר-הכנסת דן תיכון, אני מתנצלת"

באותה תקופה הובערו צמיגים והשתמשו בציוד של המספנה לכל מיני

צרכים לא יצוריים, הקונים, שהיו מוכנים בכל זאת לקיים את עיסקת

המכיהר, חשבו שיש מקום להבטיח כיסוי לנזקים שנגרמו בתקופת ההשבתה,

היתה להם דחיה במועדי האספקה של יצור על-ידי המספנה- במגעים, שהם

קיימו עם שה האוצר, הם הגיעו להסכמה ששלושה מליוני ש"ח, שיועברו

לחברת המספנה, יבואו במקום כל תביעה שיכולה להיות להם על נזקים לגבי

התקופה הזו, איננו יודעים את הנזקים הספציפיים, זה לגבי החברה, למשל

פיצויים על אספקה מאוחדת של גודרות לגרמניה לא נעשה החשבון, אבל,

אנו לא רצינו לעשות עיסקה, שאחריה יהיה ספח, שיבואו ויגידו: "אנו

בנינו נכון למה שידענו כשבדקנו את המספנה, ואחר כך בגלל העיכוב

שנגהם, נגרמו נזקים. עתה, ממשלה יקרה, בואי ושלמי",, - לא הציבו, שזה

יקרה- לכן , בנסיון לחסום כל דרישה לגבי איזו שהיא הוצאה שנגרמה לאחר

התקופה שהם בדקו את המספנה, הגיעו להסלמה איתם על הסכום של שלושה



מליוני ש"ח,

האישור של הוועדה מתבקש הן לעיסקת המכירה, הן לערבות המדינה

ומיד תקבלו את המספרים לגבי המבנה והתיקרה של הסכום - והן לתשלום של

שלושה מיליוני הש"ח שדובר בהם. איתן שפיר, האם ברצונך להרחיב על סכום

הפיצוי ?

כן . ספי שמנהלת הרשות ציינה, השינויים הבסיסיים בתנאי העיסקה

היו, בעיקר, האפשרויות של הקונים כלפי העובדים שנפרשו על תקופה ארוכה

ועם נטל כספי הרבה יותר גבוה, הנטל הכספי, שהקונים לקחו על עצמם,

מבחינת הפוטנציאל;, כשמדובר על פיצויים מוגדלים, יכול להגיע לסכום של

כ-30 מליון ש"ח. מליון שהסכום הזה נפרש על פני תקופה של עשר שנים,

יש, בהחלט, משקל מהותי לעיסקה. כפי שנאמר, הערבות, שהמדינה נותנת,

היא לתקופה של חמש שנים- אך בנוסף לכך הקונים נותנים ערבות קבועה של

1.5 מליוני דולר, שמשמשת, כמובן, לצורך פיצויי הפיטורין, כשהיא תבוא

למובן לפני כל מימוש של ערבות המדינה אם וכאשר תהיה- ההסכם עם

העובדים כלל גם פרישה מרצון של קבוצת עובדים, פרישה מרצון לפנסיה

מוקדמת או לפיצויים מוקדמים, והכל כמובן על חשבון הקונים, יש להניח,

שהלק מהעובדים, ומדובר על עשרות ע ובדים, יפרשו מיד" לך שנטל הערבות

שלנו מיד יופחת או הסיכון שאנו לוקחים על עצמנו מופחת. הערבות עצמה

מוגבלת בחדלות פרעון של המספנה והדלות פרעון של הקונה, ורק אז תבוא

המדינה. כמובן, שאנו מחזיקים מכתב מהקונה, לגבי התחייבות שכל סכום"

שהיה ואנחנו נשלם, אנו יוכל לבוא ולהיפרע ממנו אם וכאשר יקרו הדברים,-

כמו שאמרתי, מבחינת הסיכון שלנו, החשיפה תפחת מיידית, לדעתי, מתחת ל-

20 מליון ש"ח ואולי קרוב ל-10 מליון ש"ח לולבי פיטורין לקבוצת עובדים

שאותם ישלמו הקונים כפי שנאמר.

אומר כיצד הגענו לסכום של שלושה מליוני הש"ח, בהליך המכירה הזה,

ההצעות הראשונות הוגשו בתחילת חודש דצמבר,. מהתקופה שהוגשו ההצעות,

מערכת יחסי העבודה במספנה שובשה, והתפוקה של עובדי המספנה ירדה

בהתאם-, כדי לסבר את האוזן, אומר שעלות המשכורת של עובדי המספנה היא

כ-5--1 מליוני ש"ח, שלא לדבר על חודש, על עלויות הפעלה, ארנונה, אחזקה

וריבית, שכמובן הביאו לכך שהנזק של המספנה היה גבוה, להערכתנו,

מהסכום של שלושה מליוני הש"ח בו נקבתי. לסכום הזה הגענו במשא ומתן עם

הקונים,

יש לי שתי הערות לסדר-. ראשית, אני עומד על כך, שיבוטלו בהצבעה

החלטות של הוועדה" כפי שהתקבלו, שהרי לא יעלה על הדעת שמצד אחד לא

אושרה החלטה ועכשיו יבואו ללא ביטול החלטה קודמת ויאשרו זאת,. אומנם

זהו אקט פרוצדורלית אך אני נזקק לו משום תופעות חוזרות ונשנות,- קראתי

השבוע, שהנפקת כימיקלים לישראל בחוץ-לארץ נדחתה-

היא לא נדחתה.

אם נדחתה ההנפקה בחוץ-לארץ, יש למסור על כך הודעה לוועדה והאישור

של הוועדה בטל.

לגופו של ענין, זה היה בזיון שאין כמותו - כל הטיפול במספנות

ישראל - וצריך לראות כאן כיצד מטפלת הממשלה כשמדובר בחברה שיש בה

עובדים דוגמת שקיים או מספנות ישראל ומאידך גיסא כשמדובר בוועדים

חזקים וגדולים דוגמת התעשיה הצבאית., אתמול אישרנו פיצויים מפליגים,



שאין כדוגמתם אלא במקומות דומים, לתעשיה הצבאית, ללא ויכוח, ללא

בדיקה וללא מחשבה, מאות אחוזים עפו מכל כיוון, ואי אפשר היה בכלל

לעקוב אחד הפיצויים האדירים שניתנים, בצדק אולי, לאותן קבוצות חזקות

ביותה" אבל, כשמגיעים לעובדים דוגמת השק"ם ומספנות ישראל, מישהו

מדקדק בקטנות ומתווכח על כל שקל, ואינך מבין מדוע זה עומד ללא השוואה

וללא יחס עם מה שמשלמים במקומות אחרים ובקלות. אם ניקח לדוגמא את

ההפרטה של מספנות ישראל, הרי שזו ההפרטה הקטנה ביותר, מבחינת היקפה,

שנעשתה בשנים האחרונות, אך שעות הדיונים שהוקדשו ע"י הממשלה, קרי

האוצר, וועדת הכספים הן ללא שיעור בהשוואה לחברות שהופרטו וערכן גבוה

פי כמה וכמה. למשל, הדיון ב"שיכון ופיתוח" נמשך שעה ומדובר ב-900

מליון ש"ח, לעומת מספנות ישראל בה מדובר ב-40 מליון , שבודאי לא ישאר

מזה אגורה אחת לממשלה בעקבות ההתחייבויות הנוספות-

כאמור, יכולה ועדת הכספים לעשות חסד לעצמה, אם תאשר את הענין הזה

ומיד, נשים סוף לענין הזה ונתפלל כולנו, ואני לא בטוח שכך יהיה,

שהעסק הזה יחל להמריא לאחד שנות שפל ארוכות, האמן כי, שהענין הזה,

כמי שעקב מרחוק אחר הענין הזה, זקוק באמת לחסדים ורחמי שמים.

ברצוני לחזור לבקשה שמונחת בפנינו- ישנם כאן כמה דברים לא

ברורים, לא יכולה להינתן ערבות מדינה ללא תיקרה" לא ניתן את ערבות

מדינה, בשיעבוד צף, שאיננו מותנה בסכום מסויים" אם אתם לא יודעים

כמה. תבקשו מסגרת, ואם תעברו את המסגרת תבואו ותבקשו מסגרת נוספת-

חוק ערבויות המדינה, כמדומני, מסביר בדיוק כיצד נותנים, מה נותנים

ואיזה סכום ניתנים-כל עוד אתם מבקשים, על פי הבקשה הזו, ערבות

המדינה לא ניתנת, כי היא היתה צריכה להיות מלווה בסעיף מיוחד שעוסק

בערבות מדינה, וכן יש לציין את החוק, את המסוגרת ואת התנאים לכמה

שנים היא תינתן וכו'-- כאמור, טוב, שנסתלק מהענין הזה ומהר" ככל שנעשה

זאת מהר יותר, יטב לממשלה ולוועדת הכספים, ואני מקווה שולם לעובדים,.

זוהי אחת הפעמים, בה אני ממש מתלבט עם עצמי לגבי ההחלטה, כידוע

ליושב-הראש ולחברי הוועדה, אני בין התומכים הנלהבים של ההפרטה-. כך

הייתי, בהיותי שה התקשורתן; נלחמתי עם עובדי הבזק והתחלתי את ההפרטה

בבזק.. כל הזמן, גם בנושא של כי"ל וכל הדברים, הצבעתי בעד.. כאן, גם,

בתחילת הדרך הייתי בעד ההפטרה. היום, ברצוני לקבל חות דעת משפטית מחו

מעמד הענין הזה אם במקרה הממשכה מחליטה לא להפריט ורוצה לחזור למכרז

חוזר. יש לי תחושה, שבמהלך ההפרטה, כשהיו כאן דיונים והעובדים העמידו

את טענותיהם, היו כאלה, גם מחברי הוועדה, שאמרו שהמכירה היא זוכה מדי

והקרקעות לבדן שוות מעל ומעבר ל-40 המליון שהמציעים מול ישים" אני, בכל

אופן, סמכתי על רשות החברות, ואמרתי: "הם בדקו. היה מכרז , וצריך

לתמוך בזה"- היום, לאחד שעברנו את כל הגילגולים וקרה מה שקרה עד

הממשלה היתה צריכה לפרק את המספנות, בכל זאת הקונים מנסים בכל מחיר

להיאחז בזה ומוכנים לתת כל מיני הטבות שלא רצו לתת לפני כן. יתירה

מכך, לדעתי, הממשלה משקיעה כאן עוד חמישה מליון ש"ח: 3 מליון ש"ח,

לפי המכתב שמונח כאן , שהיא נותנת לחברה, ועוד 2.2 מליון ש"ח לעובדים.

כלומר. למעשה, אנו מקבלים 35 מליון ש"ח ולא 40 מליון ש"ח-

לכן, ברצוני להבין את הענין מבחינה משפטית. אתמול, למשל, פנה אלי

גורם ואמר לי- "אם יהיה מכרז חוזר, אני מוכן לשלם הרבה יותר"- אם

באמת זה שווה יותה ורק הקרקעות שוות יותה, יכול להיות שיש אפשרות.

מצד שני, דיברתי עם חבר, שאמה לי: "אם תעשה מכרז חוזר וזה יקח עוד

חצי שנה, אז מה שהממשלה תשךם לעובדים וההפסדים יהיו יותר ממה שההוא

ישקיע י ותר"- לכן, אמרתי , שזו אחת הפעמים, שאני מתלבט. אינני יודע אם

באמת הקונים כאן מקבלים מציאה כלשהי , שערכה שווה הרבה יותה, ולכן הם

עשו כל מאמץ כדי לבצע את העיסקה הזו, ככן , אני מבקש, לפחות כדי

שאגיע את עצמי, לקבל חות דעת משפטית האם ניתן כעשות מכרז חוזה או

לא" לאחר מכן, נבחן אם באמת יש לעשות זאת או לא- תחילה, ברצוני לקבל

תשובה לשאלה האם מבחינה משפטית יש עילה לבג"ץ לאלה שירצו להכנס למכרז



חוזר חדש ולא יכנסו או אם הממשלה מפריטה הזוכים האלה יכולים לגשת

לבג"ץ ולשאול מדוע עשו מכרז חוזר, כי הם זכו בזה., מהו מצבם המשפטי?

משפטני הרשות רשמו את השאלה,

אני מבקש לקבל תשובה מאנה שניידר. הרשות היתה כאן קצת מעורבת,

יהיה כאן הרבה בלאגן, לכן , ברצוני לקבל חות דעת משפטית של הוועדה-

יש לי אי נחת גדולה מהבקשה הזו. מה קרה כאן עד עתה זה שערוריה,

וגם הבקשה הנוכחית היא שערוריה, אני לא מוכן, שהמדינה תיתן אפילו

אגורה מעבר כמה שהיא נתנה., למשל, אני קורא, בסעיף 3, שהממשלה הסכימה

לשלם לחברה סכום של 3 מליוני ש"ח. כדי לסייע לה להתגבר על הנזקים

שנגרמו עקב השיבושים בהפעלתה ערב המכירה- ישנם דברים, שצריכים להייות

בליתי הפיכים. אני חושב, שאנו ניתן שיעור גרוע מאד בתהליך הפרטה, אם

ועדת הכספים תהיה יו-יו של כל מיני גורמים שיש להם אינטרסים. אני

חושב., שועדת הכספים פעם החליטה שהמכירה הזו לא מאושרת ושהמספנה הזו

תלך לפירוק, אני תומך בפירוק. החלטתם כאן, שאתם לא רוצים הפרטה, ואני

תמכת י בהפרטה, החלטתם סאן שאתם רוצים פירוק, אז שיהיה הפירוק.

על סמך מה אתה אומר זאת? מותר לממשלה לחזור בה- השאלה היא האם זה

חוקי,

אני לא מוכן לחזור בי,

השאלה היא האם זה חוקי או לא חוקי - זה מה שאני שאלתי,

הוא אומר: "גמרנו". הוא לא רוצה לעסוק בזה פעם שניה,,

אני תומך בהסכם, שהגיעו אליו העובדים עם הקונים, ויותר מזה אני

שמה שחבר-הסנסת עמיר פרץ היה מעורב בהסכם,- מעבר לכל הויכוחים אם

הממשלה נותנת סכום כזה או לא נותנת סכום כזה, מדובר, רבותי בבני

אדם.. כמה אפשר לשגע אנשים? זהו הרף עולה ויורד. מדובר באנשים, שמחכים

סוף סוף לדעת מה מצבם.. אינני רואה את הנזק הגדול שנגרם למדינה, סי

בפירוק יהיה נזק פי כמה יותר גדול. בנוסף, בהמשך ההפעלה כמו שזה

היום, כשהמדינה מפעיל, נשלם כל שנה טבין ותקילין ,, מדובר כאן בחברה,

שהסכימה והגיעה לסידור עם העובדים ועל דעתם, והממשלה מעוניינת להיפטר

היא הסכימה לתת עוד 3 מליוני ש"ח,



הממשלה משלמת סכום של 3 מליוני ש"ח, שממילא היה עולה לה"

זה לא היה בהסכם הקודם,

זה היה עולה לה כך,

אם כך , תפרק,

75% הצביעו שהם רוצים פירוק-

ר ' אל 1 ל 1!

זה היה לצורך- משא ומתן -

זה לא היה משא ומתן . עשו זאת בהצבעה חשאית-

אינני מסתיר" שגם אני אז אמרתי שדעתי היא שמה שהעובדים עשו הוא

שהם פגעו בעצמם וגלרמו סבי כול נזק לעצמם, למספנות ולמדינה- פרשה זו

נמשכת יותר מדי זמן . בואו ונחליט ונולמור את העסק הזה- לולבי לל

הדיבורים שישנם קונים לאלה או אחרים , הלא התברר לנו שלגלב י הקרקעות

%80 הם ישלמו אם ישנו היעוד והמדינה תקבל כסף בחזרה- אני וחושב, שצריך

לגמור את הענין הזה והיום" עמיר פרץ, ברצוני להיות שקט ובטוח"

שהעובדים מסכימים לכל הדברים האלה ובאו על סיפוקם- חשוב לנו לדעת,

שאם כבר השקענו, המדינה יוצאת מהענין הזה"

זה לא רלוונטי . וגם אם לא, הגיע הזמן להגיד מה שצריכים.

אני מקווה מאד, שהיום נאשר את ההסכם-

חבר-הכנסת עמיר פרץ, אני מודה לך שהיצלת אותי ממכות וחילצת אותי

יחד עפ חבר-הכנסת אבנר שאקיץ

אם תפקיד ועדת הכספים לחנך וללמד לקח גורמים, שנהגו כך או אחרת ,

לדעתי, צודקים חברי-הכנסת אברהם פורז ורפאל פנחסי, שלא צריך לאשר את

המכירה וצריך ללמד לקח את העובדים, את הקונים, את הממשלה ואת. כולם.

אפ שאלת המספנה ושאלת תהליך ההפרטה במדינת ישראל הן מה שעומד לנגד

עיני חברי ועדת הכספים, צריך לראות מה תהיה התוצאה, מה השלכותיה

וכיצד היא תשפיע על המשך תהליך ההפרטה במדינת ישראל- אנו נקלענו



לסיטואציה קשה מאד, כשבמערכת כככלית מוחלטת נושא של אי אמון? שהוא

בדר-ר כלל נושא שצריך להביא בשבילו פס'-לולוו; ולא ללללן , הפך למרכיב

הכלכלי המרכזי בכל שאלת ההפרטה שעמדה לנגד עינינו-

החלטתי להכנס לענ ין לא בגלל שהיה ספק בכלל שהעובדים יקבלו את

הפיצויים שלהם- שר האוצר הודיע, באופן הכי ברור, שברגע שיהיה פירוק

העובדים יקבלו את מלוא הפיצויים שלהם על פי ההסכם שנחתם קודם" אבל,

אני ראיתי, כחבר כנסת וכיושב-ראש אגף, שמתחיל להצטייר מצב, שמדינת

ישראל עוסקת במתן פיצויים ולא ביצירת מקומות עבודה- חשבתי, שמוטלת

עלי החובה לעשות כל מאמץ, ובודאי אני בתפקידי הנוסף-- להוכיח שבמדינת

ישראל מקומות העבודה והענין הכלכלי הה י עומדים לנולד עינינו. הלכתי

לעובדים" ואולי הייתי הראשון שאמר להם" שאם יהיה הסכם, שאני אאמין

בו, אלך למפרק ואגיד כיו- '-תודיע לעובדים" בניגוד לעמדת השרים, שהם

יקבלו רק %100 פיצויים ולא יותר"- אמרתי להם- "אני אודיע למפרק, שאם

ההסכם, שאנו מקבלים, הוא הסכם טוב, אני לא אתמוך בפיצויים מובדלים

בשבילכם"- אני חושב, שההסכם" שעשינו - שהונח כאן ומי שירצה לראותו

יוכל לראותו - קודם כל" משפר את מצבה של המדינה- אתם אמורים להגן על

הא י- נ טרס של המד י נ ה , כי הר י לא ה י תה למד י נ ה ערב ו ת נו ספת של הק ו נ י ם ב-

5-:1 מליון דולר כנגד הערבות שהמדינה נותנת- הרי ההסכם עם העובדים

יוצר הגנה על הכסף הציבורי, וועדת הכספים מופקדת להגן על והכסף

הציבורי. ככומר, המצב מערב הדחיה ועד היום השתפר- מבחינת האינטרסים

של המדינה-,

דבר נוסף הוא, שהמדינה היתה יכולה להגיע למצב , שהיא היתה עומדת

בפני תביעה לתשלום של עוד 5.6 מליוני ש"ה בולין פנסיונרים, שההסכם חל

עליהם לפני המכירהק והיה בסיס משפטי טוב לתביעה של אותו כסף. אנו-

בהסכם כאן, סגלרנו זאת, כשהקונים משלמים את אותם s5. מליוני שייח לאותם

?

פנסיונרים מבלי שהם יבאו לתבוע את המדינה לאחר מכאן בתביעה נוספת

בת י ם המכ י רה.

חבר-הכנסת רפאל פנחסי - השוב שתדע, שכל ועדי העובדים חתומים כאן

עד האחרון שבהם-, הם רצו פרישה , והודעתי שאני תומך בעמדת הקונים. זה

גם הוכיח לי , שהקונים רוצים באמת עסק חי, כי אחרת לא הייתי הולך

איתם. אם היה מתברר לי או שהייתה לי תחושה שמדובר כאן בספסרי קרקעות,

לא הייתי הולך א י תם . ברגלע שק ונים ע ו מד י ם על כך , שע ו בד י ם לא י פרש ו , זה

נותן לך את התחושה שהם אכן רוצים להפעיל ולתת מקומות עבודה- קבענו

תכנית פרישה, שנותנת לא יותר מ--25 עובדים בשנה הכי ולדולה, שהיא השנה

הראשונה, ובשנים שלאחר מכן מדובר על 20 עובדים לשנה ולא יותר מכך.

מדברים על הערבות הבנקאית- ואם אותם 25 עובדים יפרשו בשנה הראשונה-

הרי שזה חלק ולדול מאותה ערבות בנקאית פוטנציאלית-

אתה מתכוון לע רב ו ת מדינה.

סליחה- כוונתי היתה לערבות מדינה פוטנציאלית , שהסכום שלה לא

מוועדה,, אני חושב, שמה שלמדנו כאן הוא פרק שבאמת ראוי לעשות כל מאמץ

להוליע להסכם עם העובד "ם לפני שהמכירה יוצאת לדרך--

מה ק 1 רה אם לא מצל י ח י ם?

אם לא, גם צריך לצאת למכירה. אבל, אז, כל הצדדים, גם המוכר וגם

הקונה, יודעים באלו תנאים הם נכנסים-- אני מודיע, שלפחות אני לא אתמוך

בשום תהליך, שהוא תחליך שנותן רק פיצויים- חבר-הכנסת תיכון חזכיר את

השק" ם-. בענין השק"ם לא היתה יכולת לאף אהד לממש ולבצע את החלטת ועדת



הכספים , שנתנה כאן 20.5 מליון לצורך העובדים . אי אפשר היה לממש זאת

הכספים, אפשר היה לחלק זאת, כי היה ויכוח קשה בין ההנהלה לעובדים" הוריתי

לעובדים ואמרתי- "החלוקה תהיה היום, ולא ועד העובדים יחזיק 20 מליון

ש"ה ויחלק זאת במנות''" קבענו מראש הסכם, שקבע היום מהן הזכויות

המוקפאות, שעומדות לזכות כל עובד מאותם אלפיים עובדים שנמצאים בשק"ם,

וביום שהוא יפרוש, ולא משנה מתי זה יקרה, הוא יוכל לממש אותן ברשימה

אישית ידועה מראש, והכסף הציבורי לא יהיה נתון למניפולציה של אף אחד

מהעובדים או מההנהלות" לכן, הבה לא נעשה חשבונות. אני מבין את

המשקעים ואני מבין את חבר-הכנסת אברהם פורז"

המסר, שזה העביר לכל ההברות האחרות, שאתה רוצה להפריט, ולעובדים

הוא- תהיו אלימים, תעשו הצגות, תגייסו תקשורת; ואז תקבלו מה שאתם

רו צי ם .

סלח לי, אך האם ידעת ש-600- עובדים מהשק"ם ישבו בבית הודשיים? 600

עובדים פוטרו" יום אחרי שאתה אישרת כאן את המכירה" האם ידעת שהם ישבו

בבית הודשיים בצו בית המשפטי שאנו הוצאנו, כי ההנהלה פיטרה אותם יום

אחרי זה בלי פיצויים של שקך? - לא ידעת" לפני שלושה ימים התמנו על

הסכם , והעובדים האלה קיבלו 170% פיצויים"

בשביל זה. יש הסתדרות כללית .

הוא חושב, שהמסר הוא רק מסר של ואנדליזם, וזה לא כך בשום פנים

ואופן" אתה טועה. האם אתה יודע מהו המסר- במידה ולא תאשר?

?

מה יש לו לחשוב?' הוא מקבל את הפיצויים המלאים שלו . אנו הכרחנו

אותם להודיע לכל עם ישראל. שזה ל--10; שנים ושמי שרוצה את הפיצויים שלו

יחכה ויעבוד חמש שנים ואחר כך יקבל אותם" ולא מחר בבוקר ילך עם

הפיצויים ואינני יודע היכן הוא יבזבז אותם ומה יקרה אותו והוא יהפוך

לנטל עליך ועל המדינה" התוצאה היום מבהירה לכולם, שאצל כל התורמים

במדינת ישראל, ולא חשוב מהיכן הם באים" קודם כל, מקום העבודה הוא

המבהן ואחר כך הפיצויים" הפיצויים הם איום כלפי המעביד כדי שלא יפטר

בקלות. הפיצויים הם וגורם, שצריך ליצור תשתית בסיסית כלשהי שנותנת

תחושה של משהו קבוע בעבודה ושג ורמת למעביד לשקול מאה פעמים אם כדאי

לו לפטר .

אם יבואו עובדים עכשיו ויגידו שהם רוצים פרישה מרצון, הם לא

מקבלים פיצוים מוגדלים.,

פרץ

?

לא. זה רק לפי התוכנית.

אדרבא . את זה לא הביא ולידיעתנו.

מתוך כל ה-227 עובדים רשאים

אם יגישו 50 בקשות יפרשו רק 25 מהם-. קבענ. ו, שעובר שנהוץ מותר להנהלה

לדחותו שנתיים ורק בשנה השלישית הוא יהיה זכאי לפרוש- כלומר, ההנהלה

תדע, שאם עיבד נחוץ לה מאד יש לה שלוש שנים כדי להכין מישהל אחר

במקומן- כאן אנו נתנו אפשרות לעסק להשאר עסק הי ויצרנו מנגנון שלא

גורם להתעמרות בעובדים ושלא יהיה מצב שעושים השבונות עם מי שניהל

מאבק" אני חושב, שהאו ירה היא יוצאת מן הכלל- אני חושב, שהקונים מודים

שבחנו לא נכון את העובדים וניגשו אליהם בצורה לא נכונה, ושהעובדים

מודים שהם לא הבחינו איזה סוג, של קונים עומד בפניהם, וישנה אוירה

יוצאת מן הכלל. אני מקווה, שזו תשמש אוירה של צמיחה.

אני, באמת, הושב, שבכל ההפרטות שדיברנו בהן זוהי ההפרטה הסבוכה

ביותר" למרות שזהו העסק הקטן ביותר- כנראה, שזה נבע מחוסר אמון הדדי

-- הוסר אמון של העובדים בקונים ושל הקונ ים , כנראה , בשלב מסויים ,

בעובדים" התוצאה היתה- שבאמת העדיפו או העדפנו כמעט פירוק על המשכת

הענין כ"עסק הי"- כשרואים היום לפנינו את ההצעה, אני חושב, שעם כל

הסרונותיה, יתרונותיה רבים מחסרונותיה-. ההסרונות הבולטים הם שגדל

חליקה של הממשלה בסידור-, דהיינו הקטנת הסכומים שהממשלה תקבל, וזה

כמובן לא בדיוק המטרה שלשמה נעשתה ההפרטה- הפרטה בכלל כמדיניות, באה

ליעל, להגדיל ולאפשר התפתה ות והתרהבות, ולכאורה לא היה נראה שזה מה

שעומד לקרות כאן. אבכ , בעקבות משא ומתן מייגע, כנראה, והיתה כי הזכות

לשמוע מחבר-הכנסת עמיר פרץ אתמול פרטים על אותו משא ומתן שנמשך אל

תוך חלילה, העובדים הבינו שהגזימו-- הם הגזימו בדרישות הפרישה שלהם

והם הוגזימו בהפיכת הפרישה למטרה, בלי התיחסות לכך שהמשכת העבודה

צריכה להיות בשבילם דבר גדול יותר מאשר וגובה בה הפיצויים- מה שקורה סאן

הוא יתרון לעומת ההצעה שהובאה בפעם והקודמת - הפיצויים הנולדיים

שהקונים מתחייבים לפצות בהם את הממשלה- הממשלה תוכך לחזור אליהם, אם

היא, לערבה, תשלם במקרים שנקובים בהסכם-- בסך הכולל, נדמה לי שהדבר

בריא לתעסוקה בארץ .אנו יודעים , שאחת המטרות המשותפות לממשלה הקודמת,

לממשלה הזו ולכל ממשלה עתידה היא צמצום שיעור האבטלה בארץ, העמדת

מקומות עבודה רבים לכל האפשר וכו'-- לגבי סגירת עסק כזה, שהוא באמת לא

הצליח בשנים האחרונות, ושמענו הסברים לכאן ולכאן , התוצאה הסופית היתה

שעמדנו להפסיד במדינ ה הזו מפעל שודיאוי חיוניותו לא הוטלה בספק מעולם,

אלא שהוא היה כושל והוא לא הצליח.

אם לוקחים באמת את פיסקה ב' של סעיף 2 ,אותה ערבות נולדית של

הקונים לממשלה, ואם לוקחים את זה שלמעשה העובדים חדלו לדבר על פרישה

ו צומצמה זכותם לפרוש לאותם 25 עובדים לשנה ואחר כך 20 בכל שנה, הוי

אומר ששני הצדדים, הקונה והעובדים, מודעים לזה שמה שמצפים מהם זה

המשכת תיפעולו של המפעל. שזה ודא- הדבר הרצוי ביותר.. זוהי המדיניות

של הממשלה וזה היה בבסיס הנחתה ובבסיס יציאתה להפרטה. זוהי המטרה של

כל מדיניות ההפרטה, מעבר לכל חילוקי דעות כל שהם- על אף הערות הבר-

הכנסת פורז- שכרגיל כשמדובר בעניינים עקרוניים הוא מעמיד את הקשיים

לפני שהוא מחליט ויש טעם בדבריו, בסך הכולל אני עדיין רואה שהשארת

המפעל למפעל חי ומצליח עם הסיכויים להצליח עדיפה על אותם 5.2 מכיון

ש"ח שהממשלה תצטרך לתת מעבר להסכם הקודם- לכן , אני אתמוך בזה-

???- ל- ? י- י-" -

לגבי המחיר וקונים שבאים ואומרים שהם מוכנים לשלם יותר, כמו גם

מכתב כלשהו שלא ברור מהיכן הגיע, לגבי המיבדוק, נדמה לי שהענין עמד

במבחן כאשר היה כאן נציג הקונים האחרים, עו"ד חנן מלצר , וניסה לשכנע

אותנו לא לאפשר את העיסקה הזו. הדבר היחידים שהוא אמר, הוא, שהקונים

האחרים מוכנים לשלם את אותו הדבר-. אני יכול להניח, שחנן מלצר יכול

היה להניח שאם הוא היה אומר מהיר גבוה באופן מהותי היח זוכה ודאי



לאהדת חברי רעדת הכספים" שהיו אומרים: "תפתחו מכרז חדש" או מוצאים

סיבה לא לאשר כדי שיהיה מכרז חדש" והראיה - כל מה שהוא אמר הוא: "אנו

נשלם את אותו דבר",- כלומר, למדנו כבר, שבכל מהלך מהסוג הזה תמיד בא

מישהו ואומר שהוא היה נותן יותר והוא רק לא שם עריות אי שית או בנקאית

על מה שהוא אומר"

לצערי, אינני מקבל את דברי חבר-הכנסת אברהם פורז, משום שאינני

הושב שהבעיה שלנו כאן היא בעיית 3רסטיז'ה- אנו לא אישרנו את המכירה

הקודמת מכמה טעמים, בין השאר כי חשבני שדה צריך להיות מקום עבודה,

ואם אנשים הולכים לברוח משם או לא רוצים אין טעם.- אני חושב, שאני

יודע מדוע הדבר הוצג כפי שהוצג, אך אני לא חושב שצריך לומר מדוע הדבר

בא לידי ביטוי כפי שבא,, אני חושב, באופן כללי , שזה היה בין השאר

משחקי כוח בתוך הוועד ורצונות אישיים , אך אינני רוצה להכנס לזה יתר

על המידה, וזה לא תורם לענין. אני חושב, שהנסיבות השתנו באופן דרמטי,,

לגבי המסר, אני חושב, שאם מישהו לא ינסה לעשות מהעשן הזה דבר

שאין בו, דומני ששום דבר מהתביעות הבלתי לגיטימיות של העובדים לא

התקבל, וציין זאת חבר-הכנסת עמיר פרץ. אני חייב לציין, שלחבר-הכנסת

עמיר פרץ היתה גם תרומה מאד חיונית והוא גם השקיע מאמץ,, אני חושב,

שהוא גם עשה את תפקידו במקרה הזה, כשהוא ראה לנגד עיניו את הצורך

בקיום מקום עבודה ולא בהוצאת עוד מאתיים אנשים לשוק,, צריך, שאף אחד

לא ישלה את עצמו" בכל הפרטה תהיינה בעיות,. הם אם מישהו חושב,ק שהוא

יעשו-; את כל הדברים לאורך, לרוחב או באלכסון , בלל הפרטה שלא תהיה

תהיינה בעיות. התמודדנו עד היום עם הבעיות, ואני חושב שבסך הכל מה

שהיה בחצי השנה האחרונה הוא יבול יפה מאד- אני בטוח- שאפשר יהיה

להתקדם,, השאלה היא לא רק מהו מכסימום הכסף שמוציאים בכל מכירה ,

ואינני מזלזל בזה, אלא ישנם עוד אספקטים לא מעטים שבגללם עושים את

ההפרטה .-

יש לנו עוד שלושה נושאים, לגביהם צריך לתת תשובה,- נושא אחד הוא

השאלה האם יש צורך לבטל את ההפרטה הקודמת,,

אינני חושב" שאנו עוסקים בהחלטה הקודמת,. אנו עוסקים בבקשה חדשה"

חבור-חכנסת דן תיכון , נקבל בענין הזה חות דעת.

- ?

הבעיה תתעורר, אם מישהו ירצה לפנות לבג"ץ ויאמר "עתה- צריך לפרסם

מכרז חדש",,

זה מה שאנ י שאלתי,,

זו שאלה אחת , שנצטרך לקבל עליה תשובה" שאלה שניה היא איפה אתם

קובעים את המסגרת , את התיקרה, של ערבות המדינה,, השאלה השלישית היא

כיצד הדבר הזה צריך להיעשות, אם רוצים להבטיח שאין

צורך במכרז חדש? אלה הן שלוש שאלות, שנבקש עליהן תשובות גם מהי ועצים

המשפטיים של החברה וגם מאנה שניידר,,

רציתי לומר משהו , שלא קשור לזה. מאחר והייתי שותף והייתי עם חבר-



הכנסת דן תיכון באותו יום במספנות וראיתי את הדברים, ברצוני לומר כמה

דברים- גדליה גל, זה שלא מיהרת לקבל- החלטה היה צעד נבוך . אני, על כל

פנים, רוצה ללמוד את כל נושא ההפרטה, כדי שלא יקרה מה שקרה לנו בהליך

הזה .

1. הס י :

תהיה חבר ביועדת הכספים, ואז תדע.

לא . זו-; בלי מסגרת ועדת הכספים" אנו רוצים דילי מעמיק- אני חייב

לומר תודה מיוחדת לעבודה האינטנסיבית של ח;בר-הכנסת עמיר פרץ. הוא ישב

ופעל כשלנגד עיניו היה דבר אחד : כיצד מצילים את העסק וכיצד מצילים את

המפעל,

חבר--הכנסת רענן כהן ,האם אתה עובר לסיעת ר "ם?

האמן לי , שזה לגפו של ענין - ולס חבר~הכנסת דן תיכון ואני היינו

באותה עמדה" ראינו את הדברים. לכן, במצב הזה שנוצר, אני, בהחלט, אתן

וליבוי ותמיכה לגבי כל המהלך שנעשה, אך, יחד עם זאת, לגבי העתיד, אנו

צריכים ללמוד את כל הדברים כדי שלא נבוא למצב שנבוא לוועדת הכספים

ולפתע נראה את כל הרעש. אנו רוצים ללמוד מה זה בכלל ההפרטה ואיך

מובילים הליך מסויים להפרטה . - זה במסגרת דיון סיעתי בסיעה שלנו,

סיעת העבודה . אני מבקש, שיתקיים דיון בינינו כיצד אנו נעשה את זה.

לגבי הצורך במכרז חדש , קודם כל , חשוב לראות מצב עובדתי מסויים

כדי להבין משהו לגבי אותן הצעות שבאות. ולא יודעים מה המקור כהן" היו

שלושה סיבובי הצע-ת, וזו היתה ההצעה הגבוהה ביותר-" שגבוהה לאין ערוך-

מההצעות הראשונות שהוצעו שהיו בסביבו ת 10: מליון . תוך כדי ההליך

הוהמרו התנאים ביהס לרוכשים והוטלו עוד מי ולבכות, שיש להן את הערך

הכספי שלהן. בהשוואה לעיסקה שהובאה בפעם הקודמת לבחינת ועדת הכספים,

בעיסקה הזו אין הטבה כלפי הרוכשים .

ישנה הטבה - 3 מליוני ש"ח.

3 מליוני ש"ה הם כימות של נזקים שאירעו בין יום הגשת ההצעה שלהם

לבין יום ה-nזהו closin דבר, שהמדינה היתה נושאת בו בכל מקרה" ואילו

ההברה תמשיך להתקיים ולא תתפרק או עד שתתפרק, וגם זה דבר שעולה כסף"

אם, נניח" היינו מאשרים זאות לפני שבועיים , כשהייתה ההצבעה, המדינה

לא היתה משלמת את זה"

לא היו נזקים של שבועיים.

א' פ ו ר ז וו

איי להם - זה עדיין שלך.

א' פורז: אולי היה להם עובדים בכלל. אבל , זו לא היתה בעיה של המדינה .

בכל מקרה- זד, היה איזה שהוא מספר אמצע שהגיעו אליו, כשההערכות,

כפי ששמענו, היו יותר גבוהות. הרוכשים ייקחו על עצמם תנאים מאד

מחמירים, בהשוואה למה שהם לקחו בהסכם המקורי היתה התחייבות

כשלם פיצויים במשך שנתיים, וכרגע זה למשך עעשר שנים,. מספר העובדים הוא

רב כאיי ערוך- ככן , מאחר להיתה החמרה של התנאים ולא הטבה עם הרוכשים

החדשים, נראה כנו שמבחינה משפטית איך שום עילה לאף אחד מבחוץ? שכא

השתתף בהליך או שהשתתף בו בעבר, כבוא וכתבוע.

האם זו תשובתך כגבי האפשרות שכ' העתירה נגד זה שכא עושים מכרז נוסף?

אני חושבת , שהטענות המשפטיות של הרוכשים כרגע , שיש איתם בכל זאת

איזו שהיא התקשרות חוזית מחייבת, הן הרבה יותר חזקות,-

עוד אין להם שום חוזה,,

?

אני מנסה להציג את הטענות שכנגד. ועדת הכספים לא אישרה- הם ידעו,

שאם ועדת הכספים כא מאשרת, אין עיסקה.

זה אכן כך" אך ארך"י הדיון בועדת הכספים, בכל זאת, היו מהלכים

נ וספים.

לדעתי , את נותנת תשובה לא משפטית .

וגם עכשיו זה הותנה באישור ועדת הכספים, כמובן כמתחייב מהחוק,

והחכטת פירוק היא שרירה עד שוועדת הכספים כא תאשר" אבל , לגבי הפתיחה

של מכרז חדש לרוכשים פוטנציאליים נוספים, שוב, בהסתמך על מה שהיה

בעבר ובהסתמך על זה שזו החמרה של התנאים, נראה כינו שבכל זאת הטענות

של ה"וכשים הפונציאליים הנוכחיים - ולא שיש להם איזו שהיא זכות

קנויה או חזקה - בהתאם למה שהיה ובהתאם לתנאים של המכרז, הן חזקות

?

ברצוני להקשות עלייך,. נניח, שחלק מהרוכשים הציעו מחיר נמוך, כי

י דע ;- שזו חברה עם קושי- תעשייתי רציני עם העובדים . הם לא צפו, שהמדינה

תשתתף בשלושה מליוני ש"ח. הם לקחן בחשבון , שמאחר ותהיינה להם מהומות

עם העובדים, המחיר זול,, עתה, לפתע- המדינה נתנה עוד שלושה מליוני

ש"ח, וזה משנה את תנאי המכרז.



זה עדיין לא סוגר לך את הפער.

יכול להיות ענין משפטי .

יש לנו כאן יועצת משפטית, והיא תחזה את דעת. כי- אחד מתנדב לסבך

את הענין.

אותם שלושה מליוני י ש"ח לא קשוד-ים, במקרה זה, לפיצויים לעובדים-

זהו סיפר אחד. ההתחייבויות הפוטנציאליות שהרוכשים לקחו על עצמם הן

הרבה יותר גדולות. נניח, שההליך היה אחד לגמרי , על פי החוזה, בטווח

הזמן שבין הגשת ההצעות לsing-t , והרוכש לא יכול לבדוק את החברה

ולראות מה קרה באותו זמן , ואם היו דברים במהלך עסקים רגיל, אז זהו

אחד הסיכונים שהוא לוקה על עצמו- אבל, כשיש דברים והם לא במהלך עסקים

רגיל, כמו שארע כאן , זהו כבר סיפור אחר-

האם הכוונה , בדברייך, היא למה שעשו העובדים?

זה מה שעשו העובדים, ואנו לא יודעים מה קרה בפרק הזמן הזה בצורה

מדוייקת. בכל מקרה, על מנת כמנוע התדיינויות בעתיד ומשפטים כשלגבי כל

נזק שקרה יחזרו למדינה והמדינה לא תצא מאותה מעורבות" זהו היה הסכום

שהוגיעו אליו, כששוב- ההערכות הן, והן אומנם רק הערכות, יותר גבוהות.

ישנה קצת בעיה עם הענין . מבחינה משפטית" האישור של הוועדה נדרש,

כפי חוק נכסי המדינה למכירת המניות,, כמובן , שכל ההסכם עם הקונים

מותנה באישור הוועדה, כלומר הוועדה חופשית לאשר או לא לאשר, והתנאי

קיים בהסכם,. השאלה היא רק כיצד התנאי הזה מנוסה" כי, על פניו, כי על

כל פנים נראה, בלי שראיתי את ההסכם, שברגע שהוועדה דחתה את הבקשה,

למעשה, הכל מת ומתחיל מחדש-

בדי וק.

ברגע שזה מתחיל מחדש, ישנם תנאים חדשים שמציבים בפני קונים

פוטנציאליים אחרים, ואז יכולים כל הקונים האחרים, תיאורטית, לגשת

למכרז חדש" אבח, יכול להיות -- וכאן אין לי ידיעה מבחינה עובדתית

שהניסוח של התנאי בהסכם, ולא ראיתי אותו ושאלתי עתה את תמי בן-ד וד

ואולי היא תוכל לסייע בענין הזה, הוא כזה שכן מאפשר את הדיון הזה- על

פניו, נראה כי שאנו מתחילים את הכל מהתחלה.

סליחה, שאני מבקשת ליחס משקל לאיזה שהוא נסיון שיש לי במקצוע הזה

שבו מדברים" אולי מה שאגיד לא שווה כלום" אן תנו לי לומר זאת.- הסכם

המכר כולל סעיף, שבו נקבע שהממשלה צריכה לפנות לוועדת הכספים ולהביא

את אישורה בתוך תשעים יום מחתימת ההסכם..

;

אז החוק מחייב.

החוק מחייב, כי הממשלה איננה יכולה לפעול בלי זה

ת' בן- דוד: ההסכם לא מחייב אותך, אלא רק אותי- ההסכם קובע, שלנו יש מועד

תקופה של תשעים יום, להשיג את אותו הסכם" חוק התכנון והבניה מחייב,

שאי אפשר לבנות בית במקום מסויים בלי אישור רשויות התכנון . אם אני

"אני מוכרת אותו בכפוף לזה שאני אשיג כך בתוך

תשעים יום את אישור רשויות התכנון " - וסליחה על ההשוואה ואינני רוצה

לפגוע. באף אחד בוועדה - זהו תנאי מתלה המונה בהסכם באותה מידה שאישוד

ועדת הכספים הוא תנאי מתלה בהסכם תמכה הזה. לא יכול להיות, שפוקע

ההסכם שלי עם קבלן או עם מישהו שמכרתי לו קרקע, אם תוך 45 יום מתוך

ה-09 יום שקצבתי לי עוד לא השגתי, אך באתי ועירערתי, נניח- היתה

החלטה, ובאתי ועירערתי.. אז , באנו ועירערנו. היתה החלטה לא לאשר את

העיסקה ..

ר' פנחס י ;

ולמדנו.- נגמר התהליך. בתוך 90 יום יש לך החלטה-

ת ' בך -ד ו ד;!

לא נגמר התהליך -

?

בתוך התקופה הזו של 90 היום, שאני שמרתי לי כדי שהוא לא יברח, גם

?

ולא מהטעמים של טיב הקונה אלא ממה שהתפתח עם העובדים. התנהגותם

שיכנעוה שאין מקום לאשה את העיסקה" אם העובדים לא רוצים את העיסקה

מדוע שהמדינה תקיים את המספנה בתנאים האלה?" גם הקונה יכול היה

"לא, זה באמת לא מוצא חן בעיניי"

אני לא בטוחה, שהו א יכול היה לצאת " אני חושבת , שאם לוקחת הממשלה

בחוזה מכר- על פי החוק, היא לא יכולה לפעול בכלל ללא אישוה הוועדה"

אבל, אם בתוך חוזה המכר יש לה תקופת זמן , שבה היא יכולה לשוב ולנסות

להשיג את האישור לאותה עיסקה, שהיא התנתה את קיומה באותו אישור, אפשר

לראות את תהליך המחשבה חמהודשת על ההסכם הזה" כפי שהובאה לוועדה מפני

שירד האילוץ שהעובדים הכניסו את כל המערכת לתוכו, ולא הקונים . הקונים

?

מה זה משנה?

ת' בן ""ד ו ד "

זה מאד משנה" ועדת הכספים החליטה" ועובדה שוועדת הכספים מוכנה

לשובו לדון באותה החלטה שהיתה לה ..

והיא לא מוכנה -

זו 1 ההחלטה רחדשה .

?

תמ י ד הההלטה שלה ה י א החלטה חדשה .

א' גולידשמידטף

לשוב ולדון זה רביזיה .

מה לגבי הטענה של שינוי בתנאי המכרז?

לא שינו את תנאי המכרז.

כשיושב-הראש הביא זאת להכרעה , הוא י דע בד י ו ק מה הוא ע 1 שה . הו א רצה

לגמור את העניי הזה אחת ולתמי ד,. היה ברור, כשיצאנו מההדר, שהעבין

זה לא היה ברור. העלינו את השאלה הזו.

כמה זמן מותר לעשות רביזיה?

זה לא מאוחר .

לא. אדוני, זה מאוחר מאד. רביזיה ה יא בת ו ך י ו ם .

דרך אגב, היתה כאן רב י ז י ה -

בע נין זה נ שמע את מזכיר ה ו ו ע דה . גם תקד ימים ק 1 בע י ם בוו עדה .

לא היה אף פעם יותר מיום. 7.7/ יום היה כבר קשה.

בנוסף, הביאו את זה לא כרביזיה, אלא לדיון חדשץ

רבותי, היתה כבר רביזיה לאחר הרבה יותר מיום, אן- נשמע ממזכי ר

הוועדה שמשמש לנו עמוד השידרה לאורך השנים"

הטענה העיקרית היא שינוי בתנאי המכרז.

לא שיניתי את ת נ א י המכרז.

שיפרת את מצב הלו נים-

שיפרתי ואת מצב חי נים. הד-עתי את מצב הקונים.

קנית שקט תעשייתי בכסף ציבור"י .

לא קניתי שום דבר.

זה בכלל לא רלוונטי.

דלמני, שאין שאלה לגבי האם הוועדה יכולה לאשה . השאלה היא האם

מבחינת השות החברות נעשה כאן דבר תקין והאם הוא יעמוד במבחן של בג"ץ,

ולא אם הוועדה יכולה כאשר-

ת' בן-ד ו ד;

המקצוע" שיצאתי ממנו, מתפרנס ממה שיש one hand and on theס

otherוכמו כל סיטואציה צריך לבדוק אותה הם על פי סבירותה. אנו

לא הלכנו והבאנו עיסקה שונה במרהק זמן , שהיה שקט גמור של הודש ימים,

וכולם הלכו?

האם המדינה שינתה משהי בעמדתה?

המדינה החליטה לפרק.
:
לא על זה אני מדבר. מאז המכרז יש שוני בעמדת המדינה" המדינה נתנה

"

גם הבר-הכנסת דן תיל: ון צודק. היתה החלטה של פירוק. הכל הזר אחורה

אני הוזרת ו מבקשת, שהנושאים המשפטיים יישקלו עכ-פי סבירות

האירועים שאנו מדברים עליהם או סבירות הנימוקים שמגייסים לצורך

הענין . לא היה שינוי בתנאי העיסקה, אלא היתה התיחסות. במסהרת הרצון

לחסל את הפרשה הזו, גם לתביעה הדשה שיכולה לבוא מצד הקונים לפצותם על

מה שקרה בין המועד שבי הם היו צריכים, במהלך עסקים רגיל, לסיים את

העיסקה, למועד שבו אנו היום ג ומרים - אני מקווה מאד - איתם את

העיסקה. כלומר, ישנם כאן אירועים, שאי אפשר היה לצפותם לא כשהם התמו

עך ההצעה שלהם ולא כאשר ועדת הכספים דנה בנושא בפעם הקודמת- אפשר היה

להביא את העיסקה לאישור, בלי הסכום הזה, ואז להתחיל להתדיין עם

הקונים.

?

?

לא מדלבר על- לשלם . האם להתדיין אפשר?

נגמר.

ב ודאי, נגמר.

בקטע הזה היא צודקת.

אפילו הממשלה התכנסה לדון בהחלטת ועדת הכספים.

מזכיר "עדת הכספים, מה קרשנר, האם, לדעתך , אפשה לעשות במקרה הזה

רביזיה? אם תחשוב שכן , אני מבקש שתנמק זאת על-פי תקדימים , על-פי

היו מקרים שהיו רביזיות אחרי יותר מיום אחד- בנוסף , כל הענין של

רביזיה לא מעוגן בתקנון . בתקנון יש סעיף, שאומר שכל זמן שענין לא

זה הזה כבר לשולחן הממשלה.

אתה מקבל פניה מהממשלה, ואתה צריך לדון בה"

עניינים , שלא מגיעים לשולחן הכנסת, לא מוזכרים בתקנון הכנסת"

והפרוצדורה היתה שלגבי מה שנפל גם אחרי רביזיה אנו פנינו לשר האוצר

א ו לשר אחר וביקשנו שיפנה מחדש , וזהו המקרה הזה. והוא פנה מחדש .

א' פורז

זוהי פניה חדשה היו מקרים, שצווי מכס, למשל, נפלו גם בוועדה וגם

בכנסת., ואז, השה פירסם בדיוק את אותו צו מחדש או עם תיקון , וזה הג יע

?

זו לא רבזיה.

זו לא רביזיה.

כאן ז ה לא רביזיה , כי יש פניה חדשה.

אם זו פנית חדשה, צריך לבדוק משפטית." עכשיו, אם צריך מכרז חדש אן

לא
:
אינני מדבר לחבר-כנסת, אלא כמשפטן. לדעתי , לפי דיני

המכרזים, העיסקה הזו לא יכולה לצאת לפועל והסיבה היא פשוטה - ברגע

שהממשלה שינתה בפס-יק מתנאי המכרז , אז זה כבר- בטל. כשאדם התמודד במכרז

על קניית מספנות ישראל, הוא ידע שאלה לא העובדים הכי- ממושמעים בעולם,

וכבה היה נסיוי בעולם, והוא ידע שזו חברה פרובלמטית, ולכן יכול להיות

שבחשבון המחיר הוא לקח בחשבון שיבושים ביחסי עבודה וצרות. הוא לקח

מהיר זול וקנה עסק פרובלמטי - המדינה כאן נתנה שני דברים- האשית, היא

ערבה, מה שהקונה לא -דע כי ערבות מטרתה להשיג שקט תעשייתי- שנית- היא

גם הסכימה לשלם לחברה לגבי נזקים" שזה שוב תשלום כדי לקנות שקט

תעשייתי-, לשקט תעשייתי יש ערך ומהיר- כולכם יודעים, לפעמים, כמה

משלמים בעד שקט תעשייתי,, אני אומה: אם הממשלה היתה פונה אלינו בבקשה

לאותה עיסקה בלי שום שינוי, והממשלה לא שינתה כלום בעמדתה, זה היה

לגיטימיק ואז אני מסכים איתכם, וזה לא סופי, ועדת הכספים תוך הזמן

הזה הרי צהיכה רק לאשר העברת המניות, אך זה היה לגיטימי, אבל, לדעתי ,

לפי דיני המכרזים, צריך לפתוח כאן מכרז חדש, אהרת זה יפסל.,

יושב-הראש , אולי לא שמת לב , אך אמרתי לך אז : "אל תמהה להצביע" כי

ידעתי מה משמעותה של ההחלטה אז" אבל, אתה שקלת את הענין והחלטת

להצביע, ובזה שמת סוף לסיפור הזה. וכל מי שהצה לבקש הביזיה יכול היה

?

נניח , שמישהו היה מערער על צורת ההצבעה,, הוא יכול היה לבוא באותו

יום או למחרת מכסימום,, - כך היה הנוהוג- אני זוכה, שפעם ביקשתי הביזיה

כעבור יומיים, כי לא הייתי, והיה ויסוה גדול סביב ענין זה- אבל , כאן ,

לאחד" שקיבלה הוועדה את החלטתה- הסופית, התכנסה הממשלה, במסגרת הוועה

לענייני הפרטה, וקיבלה החלטה שמאשהת את החלטת ועדת הכספים ומעביהה את

נ ושא והזה לפירוק,,

לא מאשרת, אלא מעביהה לפירוק.

בעקבות ההחלטה, היא לא צדיכה לאשר"- אני יכול להביא נושאים דומים,

כמו שאייבוה קהשנר הביא- אני יכול להביא הצעות חוק, שנפלו בקריאה

האשונה, שניה או שלישית, ואז החלה הממשכה מתחילת התהליך. כלומר היא

i1 והתחילה את כל הדרך בהזהה., כאן , התהלת

הדרך היא התחלה ע"י פיהסום מכרז, אם כי אולי היא יכולה להחליט, כשהיא

מתחילה מחדש, שהמכרז יהיה סגור וישתתפו בו הק האנשים שהיו בו בעבד,,

לגבי ערבות המדינה, זה כן נכון מה שאתה אומה- לגבי הסכום של 3

מכיוני- ש"ח, זה לא נכון מה שאתה אומה- למעשה, שלושה מליוני הש"ח

מבאים את הזוכים לקו ההתחלה, שבו הם היו מצויים לפני חודשיים .

מהבה י נ ה ה ז ו ,לא ש ו פה מצב הזוכים. ז ו-; מה ז י- הם לקו ההתחלה ו א ו מה להם :

"אילו קניתם היום, הייותם צריכים לשלם עוד שלושה מליוני שקלים, כי



בינתיים לא עבדו חודשיים ומישהו צריך לשלם את. השכר- הזה" . אילו אושרה

העיסקה לפני חודשיים, לא היתה מתעוררת בעיית שלושה מליוני הש"ח.

ר" פנחסי ;

האם 3 מליוני הש"ח הם שכר? זה לא שסר"

ד' תיכון:

אני חושב. שאפשר לצאת מהענין הזה" אציע אחר סך הצעה, ואם היא לא

תיקון טכני להצרה, שנאמרה כאן ??- בנושא של ערבות המדינה, שר האוצר

?

?

עז-ב זאת. דומני, שאין ויכוח שוועדת הסספים יכולה לאשר-

א' פור ז ו;

נ ס ו [י -

השאלה היא האם רשות החברות או הממשלה לא תהיינה חשופות לבג"ץ

שיפרק את כל העסק.

?

j שזו בניה שלנ ו,,

ברצוני להציע, שנעשה הפסקה לחצי שנה ונבקש מתמי בן-דוד ומהיועצ ים

המשפטיים שלה לצאת ולשקול זאת"

זהו ערב חג.

;אם ברצונך ללכת , תלך .

אם אני יכוי- לצרף את ההצבעה שלי , אני יכול ללכת . אני מציע, שתעשה

הצבעה. ומה שיפול יפול- או שתדחה את הישיבה לאחרי החג או לחול- המועד-

אני מצטער מאד, אך הישיבה היום היא עד השעה 0013:- נעשה הפסקה של

חצי שעה , בה ייצאו היועצים המשפטיים-

אם יגיעו למסקנה, בסדר. אם לא דוחים.

אם יג יעו למסקנה, זה בסדר. מבחינתי- הם בדקו את הענין הזה. לצורך

אני תמיד חוזר ואומר, שהבעיה שלי היא שאם הם אומרים שהם

בדקו שוב ושוב ו מבחינה משפטית זה בסדר, אזי הההתיחסות שלי אחר סך היא

ערכית ולא משפטית.

לא חובה" שתהיה הפסקה של חצי שעה. אם יסיימו דיוניהם תוך 10

דקות, הם יוכלו לחזור .

אנו יוצאים, כדי להגיד לכם אם אם אנו חושבים שצריך מכרז חדש או לא-

מבחינה ערכית, אני בעד אישור המסירה" ו-בעיה סאן היא" בהחלט , בעיה

לדעתי, פקע הענין ו הענין ימת' ואין אחריו סלום.

בו-צוני להציג סאן נקודה נוספת- אם היינו ע ובו"ים את פרק הזמן הזה,

בלי החלטה של ועדת השרים על פירוק המספנות , אז הייתי יכול לחשוב,

למשפטן , שא ו תם צדד ים שלישיים, שהיה להם א י נ טרס בע נ י ן , היו צר י ס י ם

לעשות פעולה סלשהי ולפנות במסגרת ש-קולים סמו תום-לב, ידיים נקיות

וכל השיקוסיים סמו סבירות והקטנת נזקים ועוד אלך ואחד שיקולים שיש

בדברים האלה- ללאורה, אם לא היתה החלטה של ועדת שרים על פירוק והענין

היה נשאר פתוח והם היו שותקים, אז היום היה לי יותר נוח לבוא ולומר-

"אך אחד לא פנה, אך אחד לא דיבר ואך אחד לא אמר" סולם היו מודעים

למשאים ומתנים שמתקיימים" בסדר" אני מפחד - ואני מציע, תמי בן"דוד,

שתתנו דעתסם 1גם לסך - שמחר יבוא צד 7:.' ג' ויאמרו: "רבותי , מה אתם רוצים

ממני? יום או יומיים לאחר המסירה שמעתי שפירקו את המסבנות והתקבלה

החלטה, והעסק 'מת', ואז אני לא פעלתי" אבל, עתה, סשאני שומע שאתם



באתם לועדרת הכספים ואישרתם, אני חולק על חוקיות הענין". לדעתי , גם

כאן ישנה בעיה. לדעתי, אם מותר לי לומר בהקשה המשפטי , לא היה חכם

לקבל החלטה על פירוק, כשידעו שיש עוד משא ומתן.

אני מבקש לדעת מה היתה ההמלצה או ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה,

האפ הנושא הזה הובא לידיעתו ומה הוא אומה"

עשתה לגבי הקונים" מכיון שאילו הממשלה לא היתה מכניסה את הסעיף של

שלושת המליונים היא הי תה חשופה לתביעות, שלפי הערכתינו מהיעות להיקף

גדול מאד.

אני רק רוצה לומר לכם מלה של מסתככת מהצד, והיא לא משפטית-

אילולא היתה מתקבלת ההחלטה בוועדה שלא מאשרים את העיסקה ובעקבותיה

החלטת ועדת השרים שהולכים לפירוק, להערכתי , לא היו מוגיעים העובדים

והקונה להסכם שאליו הם הגיעו.

זה לא בהיבט משפטי .

בועדת השד"יפ יושב שר המשפטנים והיועץ המשפטי . את ההחלטה לחזור

לוועדה קיבלה ועדת השרים לענייני הפרטה-

כן , אך היא לא היתה מודעת.

כמה היא לא היתה מ ו דעת?'

האם הטענות, שעכו כאן , עלו בפניו?

1 . האם היועץ המשפטי דן כאשר

דעת? - אני לא יודעת" אני יכולה לברר.,

לא הייתי בישיבה הקודמת של הוועדה, אך אילו הוועדה היתה מחליטה

שהיא דוחה את הבקשה בגלל שאין , במצב הנתון , אפשרות שזה יהיה "עסק חי"

ואם יבואו עם הצעה כלשהי משופרת כדי שזה כן יוכל להיות "עסק חי", אז

י כול להיות שה י י נ ו י כולים אולי לומר שהיום זה המשך הדי ו ן ., אבל, מאחר

והיתה החלטה סופית לפרק את המספנות או לא כאשר את המכירה, יש לי

עדיין ספק אפ אנו היום יכולים לומר שאנו רוצים לחזור בלי לפתוח את

?

.

?



1שוב1ב- אני גם ממליץ, שתרימו טלפון ליועץ המשפטי-

ברצוני להזכיר לעצמנו, שיש לנו יועצת משפטית, והיא אמרה את אשר

אמרה, ובצורה הברורה ביותר יש לה ספיקות" לצורך העניין , אני מציע

להפסיק כאן את הדיון, לבקש חות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה ולחזור

לענין הזה בהקדם-

?

היועצת המשפטית של הועדה אמרה דבר ברור - יש לה ספיקות לגבי

המכרז מול הממשלה- אין לה שום ספק, שהוועדה יכולה להחליט,. לכן , חות

הדעת של היועצת המשפטית שלנו היא לגבי יכולתנו להחליט או לא להחליט ,

ואחר כך כל אחד יתיחס גם לדברים שהיא אמרה. לכן , הצעתי , שייצאו

החברים האלה ויבדקו עוד פעם אם מבחינת הממשלה הממשלה עומדת על כך

שהיא יכולה לאשר את הדבר הזה.

לדעתי , אתה מערב כאן בין הכנסת לבין הממשלה-

אני חושב" שהממשלה עושה דבר לא חוקי. אני לא אאשר, אפילו אם זה

בסמכו ת י .

אין שום מניעה שהוועדה תאשר.

א ' שניי "דר ו;

אבל, הוועדה צריכה לשקול, בין כל השיקולים שלה, הם את השיקול האם

\..?.???

?

אם כך נשקול את כל השיקולים"

?

בכל זאת, אני מציע לך את הדבר הבא- שום דבר לא יקרה, לאחר

שהמתנו , אם נקבל חות דעת של היועץ המשפטי לממשלה בענין הזה, כי הוא

ל .??

נציג הממשלה בענין הזה. אל תטעה שוב, כי זה יסבך את הענין.

אני מתנצל שאני משפטן ,ואומר משהו שלא קשור למשפטים כלל.- אני

עוזב, כרגע, בצד את השאלה המשפטית, שתיכף נבדוק אם יש עליה תשובה-

אני רק רוצה לספר לכם עובדות" בעקבות החלטת הממשלה" החלטת ועדת שרים,

מאותו יום שבו ועדת הכספים בפעם הקודמת לא אישרה את המכירה- שבו

הוחלט על הליכה לפיהו ק, אנו ההשנו בקשת פירוק לבית-המשפט" כלומר,

ההשנו בקשה לקיים דיון מחדש בבקשת הפירוק שתלויה ועומדת מזה תשע

שנים. הבקשה הזו תלויה וקבועה לדיון לשבוע הבא בחול המועד, ב-19

כאפריל .



איזד/ מין נימוק ז ה?

ת1:-חבר הכנסת עובדיה עלי " אבל האם מותר- לו ללומד מה שהוא חושב?' האם

ש' צ ו ר: לא נתת לי לגמור לדבר. עובדתית, אתם צריכים לדעת - ואינני רוצה

לומר כרגע מהן משמעויות הדברים - לפחות את העובדות- המספנה הגיעה

ייסוף דרכה מבחינה כספית- המספנה נעצרה טוטאלית על-פי החלטתי , בגלל

שאין כסף בקופה. הפסיקו את החשמל, את הטלפונים, את ההסעות, את האוכל,

את הביגוד ואת הכל ~. הוצאנו את העובדים לחופש מאונס, כהחלה חד-צדדית ,

מתחילת שבוע זה ועד סוף השבוע הבא- והיה והעיסקה לא תאושר והקונים לא

יסנסו תוך 2-3 ימים בתוך חול המועד למספנה, המשמעות היא שהעבודה

תיעצה לחלוטין , ואנו נכנסים לפירוק סופי., - זו משמעות הדברים- לא

אמרתי , שצריך להיבהל מזה,,

לא שולחים אותף לדרף , שדוחה את ההחלטה ליותר מ-"24 שעות.

השאלה היא אם מותר לי לאשר אך לא. - זה כל מה שאני רוצה לדעת,,

?

תמי בן--ד1,ד צאו ותתיעצו - אנו ממשיכים בדיון-

בשיחה שק י י מת י עם מישה ו אתמול , הוא אמר שילף על זה לבג " ץ .

שילך לבג"ץ.

?

מדוע לא להתחיל לסבך את הכל?

כמו שהוועדה שוקלת שיקולים האם טוב שיש מקום עבודה, הוועדה צריכה

לשקול האם יהיה בג"ץ או לא יהיה ב"גץ- זהו אחד השיקולים.



החלטת שכר נושאי משרה שיפוטית

אתמול ישבה ועדת הניסוח לנושא שברי השופטים והדיינים והתעוררו

שלוש בעיות, שהחלטנו להביאן ליפניכם בתקוה שהדבר הזה יהיה ברור וגם

יזכה לתמיכתם . האם אנו קוראים לזה: תקנות?

זו החלטה .

???

בהחלטה, שהתפרסמה בעבר, בנושא השופטים והדיינים, יש פרק העוסק

בנ ושא הבריאות .

זה ח ע ו סקל באישפוז ו ש י ר ו ת יי ם רפו א י י ם .

אנו סירנו, שבנושא הבריאות צריך לחול על השופטים כל מה שחל על ענ]

ישראל, בעקבות חו ק הבריאות, אלא שלא היה סיפק בידינו לקיים איתם

ד יאלוג כלשהו הנדרש ליפני שעושים שינוי ואוליי זו זכות מוקנית וכו'.

אנו החלטנ ו , ספוף לאישורם, שאנו מפרסמים את הפרק הזה סהוראת שעה

?לשלושה חודשים, ובתום שלושה חודשים הפרק הזה בטל.

א יי שניי דו" ו

אנו סא מפרסמים- אנו רק קובעים, שתוקפו שבי הסעיף הזה יהיה עד ה--1

באוגוסט.

תוקף הפרק הדן בנושא ולבריאות וי;וא בישלושה חודשים-- ובעוד שלושה

חודשים הוא בטל. במשך שלושת החודשים האלה, וגם הודענו על כך לשופט ים

י היה סיפק בידיינו לשבת איתם או להביא ההחלטה אחרת או שהפרק הזה י וצא.

לגבי השופטים והדיינים . זה אותו דבר .

כן . אנו ביא מפר י ד י ם , ו אתה יכול להיו ת ו"ג ו ע .

א' שנ י יד"ר וו

מדובר על נושאי משרה שיפוטית, וזה כולל דיין"

הנושא השני הוא נושא דיור,והו א כנ"ל . במלים אחרות , כל א ו תם

הדברים" שאנו לא דנו בהם, קבענו שתוקפם לשלושה הודשים ותוך שלושה

חודשים נקיים איתם את הדיאלוג.



א" שנייד-!;

מדובר- רק על שני הדברים, כי הטלפון כא כלול בזה. הטלפון היום

קיים-

בסדר. אני מדבר על בריאות ודי וד.

הנושא השלישי הוא נושא השבתון .

זוהי חופשת השתלמות. ל"שבתון יי יש מובן אחד לגמדי במערכת השכר-

אינני רוצה, שאחר כך יקחו את הפרוטוקול ויגידו- "ועדת הכספים החליטה

על שבתון " .

אבל, בעקרונות אתם כתבתם: שבתון -

אני לא כתבתי אף פעם,, זה ימי השתלמות בשכר-

ישבתי עם השופטים כמה פעמים, והטכניקה של המשא ומתן היתה שבמקום

שאני אגיע הצעות אמרתי להם כל פעם, לאחר שדיברנו:; "תביאו הצעה"-

בהצעה האחחרונה, שהובאה לפני, היו כתובים כל הדברים, ובנושא הקרוי

כל שופט יהיה זכאי לצבירת ימי השתלמות

?

"ים, שייקבעו ע"י הנהלת בתי-המשפט. (3

הזכאות לצבירת השבתון היא מיום 92 -1-1"- לאחר מכן , היה כתוב בסעיף 7:

"למען הסר ספק מובהר כי תחולת האמור בסעיפים 4-1" -? שזה כל מה שקשור

לשכר "הינה ביום 1.9-93"- עם סעיף זה הם באו אלי במשא ומתן האחרון.

אני, אז, אמרתי להם, שבענין ההשתלמות, אם זה ב-921.1., אני יכול

?

לחיות עם זה. זה לא דבר דרמטי וזה לא מסה.

?

זה אומר, שאם רוצים לתת אחהי שישה חודשים לבן-אדם חצי שנה

להשתלמות, יתנו לו את זה בעוד ארבע שנים ולא בעוד שש שנים" חבר-הכנסת

רפאל פנחסי, אתה יכול להתנגד לזה, אך אני צריך להוליד מה שאני אמרתי

להם- ילול להיות, שאתה ילול להוליד שניהלתי משא ומתן גרוע. אמרתי להם!;

"רבותי , בשבילי, יירג ואל יעבור, עד כדי ביטול כל הענין, זה ענין

התחולה הרטרואקטיבית של שכר של כל הדברים האלה, וגם בגלל שראיתי בזה

איזה שהוא דבר רטורואקטיבי וגם בגלל העוצמה של הדבר הזה". -את זה

מחקתי . כשהבאנו את הענין לוועדה, את הנושא הזה של זכאות לצבירת

השבתון שתהיה מ-1.1.92: לא אמרתי בוועדה וזה לא מופיע בשום פרוטוקול.

לכן , גם ועדת הניסוח לא חשבה שהיא יכולה לאשר את זה, מבלי להביא את

זה לכאן . אם תשאלו אותי האם הם יכלו להבין ממני - למרות שהם ידעו כל

הזמן ששום דבר ממה שאני אומה להם לא תקף אלא אם כן הוועדה תאשר - שזה

יכול להיות מ-92 - 1 ..1:, הרי שהתשובה היא : כן - אבל , כמו את כל שאר

הדברים , גם זה לא יכול להיות מאושר .- בלי אישור ועדת הכספים .



;- ??

הרי היתה הצבעה.

כיא .

?

בענין הבריאות, ברצוני להכניס תיקון בהסבר. אנו, חברי- הכנסת,

ביטילנו את 2\ו הבריאות לעצמנו ולשרים., היינו צריסים להחיל את הביטול

הזה גם על המערכת השיפוטית, ולא עשינו זאת" בינתי ים, נכנס לתוקפו ו-חוק

ביטוח בריאות ממלכתי, ולכן ועדת ניסוח מציעה- למעשה, להאריך את זה

לשלושה ו"חודשים בלבד, כדי לאפשר לשופטים, שקיבלו זאת בצורה קשה ביותר,

להציג את עניינם, ולא העסק ימות בצורה אוטומטית בתיך שלושה חודשים.

לע נ י ן הרטרואקטיביות בנו שא ההשתלמויות , בנו שא של התחולה של כל

ההוראה הזו היו ויכוח והצבעה- במקום שדה נגע אך ורק בתוספות השכר ולא

הוזכר ענין זמן ההשתלמות יפו"; אמר חבר- הכנסת פנחסי , שמדובר כאן

לסן , אני חושב, שכאן הצבענו כדי לא ללכת אחורנית בענין הזה. יכול

להיות. שהם הבינו את יושב- הראש. ויכול להיות שיושב- הראש לא היה ער

לע נ י ן . אבל , להערכתי , אסור לסגת מענין ה-1-951. , שהם הוא כבר יש לו

ו לא נוהגים לעשות- זוהי עמדתי- אני מציע לאשר

זה ברור.

?

אני חושב, שאחרי שגדליה גל נתן להם להבין שקרן ההשתלמות תהיה

רטרואקטיבית מ-92י91 , ואת זה הם לקהו בחשבון השיקולים שלהם, הרי, בסך

הכל , הושגה כאן מעין פשרה בין התביעות שלהם לבין עמדות אחרות. נכון ,

שאנו ר י ב ונים להחליט מה שא נו רוצים, אך , לדעת י , זה יהיה לא הגו ן

ואז לבוא ולחזור. זה גם לא סיפור גדול. זה חודשיים שבתון לולבי

ש ו פט י ם -

מדובר על 2)73 משכורות חודשיות.

0~ ספו כ- 20,000 הז מליון וחצי ש"ח-

האמן לי, שכחלק מדום הייתי נותן לצאת מחר להשתלמות, שיירגעו קצת,

אם הייתי יכולה חלק מהם זקוקים לזה מאד, כדי שיירגעו.

בריאו ת --? הבוקר דיברתי עם שני' שופטים של בית-המשפט העליון . הם

צלצלו אלי בענין הבריאות, ואני גם יכול להבין את הענ ין שלהם.

אם אתה חושב שאתה לא חייב להיגד את מה שאתה הולך להוגיד , אתה לא

- ?

הענין הזה יהיה בדיון בינינו לבינם, ולכן אנו מכניסים את זה שזה

יהיה בתוקף רק לשלושה חודשים נוספים, על מנת שיתקיים הדיון" אבל" אני

מציע כבר- עכשיו, יושב-הראש' שההארכה הזו תהיה רק לגבי כאלה שמכהנים

היום" בכל השיחות שאני ניהלתי , זה היה ברור לגמרי שזה לא יחול על

אנשים שמציגי ם וקיום מועמדות לשפיטה,, הור י אנו ו-וצים, שההסדר הזה ימות

לאט לאט. הוא לא ימות בפעם אחת,. צריך לנסח את התקנות באופן כזה, שזה

מואהך בשלושה חודשים לאלה שהם היום שופטים ולהביהם בלבד"

?

?

a N .i n " ו אישר- נו תוספות לל לך גבוהות גם ככה ואני מניח שזה חלק

מהמשא ומתן ו צריך לאשה אותו,. אנ- חושב- שאף אחד לא יחשוד. שיושב--

הראש , גדליה גל, לפתע נזכה בדבה הזה, אלא הוא נתן להם להבין את הדבר

?

?

?

?אני מודה, שכפרופסור למשפטים , אני מיטיב להבין את נושא ההשתלמות,

ואני יודע שבפקולטה במשפטים כמו כל פקולטה אחרת ההשתלמות הזו פעם

?

i ?

כלשהו במדינה. שלו יש ענין אינטלקטואלי של השתלמויות, שבו לא מנצלים

זאת. לכן , אם באמת ההפרש הוא זה, וזה בינתיים, בנושא השני שלושה

חודשים , כד י ש י ידון ב י ס ו ד י ו ת , א ני ת 1 מך בהחלט.

א ני חושב, שא נו צריכם לפע ו ל כד י להגי ע להבנה בדבר המכירה.

אתה מדבר על המספנות,-

מתן שירותי א י שפ ו ז ובריאות לבכירים היה נוהול מקדמת דנה, ו א י נ נ י

יודעת את ההסטוריה שלו , כי זה מקום המדינה,, ברגע שהחליטה ועדת הכנסת

וועדת הכספים לבטל את המצב הזה לגבי חברי"-כנסת ושרים, נשאה המצב

בעינו לגבי שופטים,, יש להבין , שישנם שם שני סוג ים של החזר הוצאות,.

לשופטים העליונים, להבנים הראשיים ולנשיא המדינה יש החזר הוצאות

רפואיות ואישפוז, כלומר זהו ביטוח רפואי מס ו ה שאי אפשר לקנותו בכסף



בשום חידת ביטוח. לגבי השופטים האחרים והמקביכים להם במערכת השיפוט,

זה ההזר הוצאות אישפוז. הטיעון של השופטים היה, שהם לא יכוכים להיות

חברים בקופת-חולים בגלל הזהויות הפוליטיות שהיו לקופות-חולים.

כלומר, ההסתדרות הכללית בההחלטה שיפוטית מזוהה עם מפלגת העבודה-

?

?

אבל, .' מדר אלחנני, לא מתחיל הויכוח עכשיו.

ך"' ז. ..: ד 1 ו! .ל---י -ל י- :-!! ן ז-

???

דיש י ם בליבד .

זה היה הנימוק- לגבי התשלום שהם שילמו עבור התוספת, יש ההחלטה של

ועדת הכספים שמולד יהה כמה הם צריכ.ים לשלם עבוה זה. רובם חברים בקופות-

החולים ומשלמים, בגיי ההפרש בין מה שנותנת קופת חולים ומה שהם יכולים

לקבל מהמדינה, סכום, יחסית- קטן מאד- כשחוקק חוק ביטוח בריאות

ממלכתית" פניתי למערכת המשפט ואמרתי להם: "עכשיו אתם לא צריכים לשלם

דבר, כי אתם חייבים בתשלום ביטוח בריאות דרן- ביטוח לאומי" כמו

שחייבים כל אזרחי מדינת ישראל", והם מגיעים גם לתקרה, אז הסכום שהם

משלמים הוא ממש גבוה. מצד שני, אני אומרת - לאת זה אני אומרת כיכפ

שהיו טענות נגד ההתחברות לקופת-חולים האומרות "מי י קבל אותנו היום

במצבנו? אנו זקנים חולים. לא יקבלו אותנו לשום קופת-חולים". הטענות

האלה לא קיימות החל מ--1 ב ינ ואר 1995- פניתי אליהם כבר בדצמבר, כתבתי

להם והכנתי תזכיר על זה, כך שהם מודעים לעובדה זו.

אבל, !לא זה הדיון עכשיו.

?-?

? ... .^ .

יושב- הראש, אולי כדאי שתפחיד בין שתי ההצבעות.

הבותי, אני מעמיד להצבעה את ההחלטה , שההחלטות לולבי הבריאות

והדיור תהיינה תקפ ו ת לשלושה חודשים בלבד .

ה צ ב ע. ה

ההחלטה , שההחלטות לגבי הבריאות והדיור- תהיינה תקפות

לשלושה חודשים בלבד , אושרה -

- זה אושר.

יש לי תיקון - זה רק לגבי שופטים המכהנים כיום- הרי אני יודע מה



יהיה הסוף .

תפקידך לעזור כיי n.ו להפריע ליי?

א' פורז

אני יי;-? מפל- יע ליך 1כא עוזר כיך .

חבר-הכנסת פורז , אתה כ-;א צודק עניינית., מי שמונה לפ נ י- שב 1 ע - י ם

הרויח.

.?

חבר הכנסת פורז, האם אתה רוצה לפתוח דיון? אתה לא עוזה לי. עזוב

את זה עכשיו .

אני מציג שתי הצעות לגבי הזכאות לצב יריית השבתון :

מי בעד שהזכאות לצבירת השבתון תהיה מ--1.1.92?

ה צב ע ה

?

\?

?

?

חו יזו-" מציין , שכל ההחלטות, שקיבלנו, לגבי כל הסעיפים, הן לגבי

מי ששופט שפיטה בפועל"

עם ההודעה שלן" סייבכת את הענין עוד פעם,-

הערכתי לגבי הבריאות היא, שזה יהיה קשה מאד לבטל אותה למי שמכהן ,

כמי שאגב לא ביטלנו לחברי-כנסת שבפנסיה,, ברצוני רק לסייג את זה,

שההארכה הזו היא רק לגבי שופטים המכהנים היום" כדי שחודשים לא יקבלו

אפילו יום אחד -

כמה חדש ים יהיו? זה כלא נ ראה ' פ י י ר ',

.?

??

לדבר" על זה אחר כך , לאחר הישיבה-



שינויים בתקציב בשנת 1995
:
:?

לפנינו מונחות מספר פניו- ת, במסגרת שייוים בתקציב לשנת 1995"

לפנינו מונחת פניה מספ;"- 0081 כיו ועדה.

מדובר- בהקצאת כספים למינהל מקרקעי ישראל. עומדים לפנות את מפעלי

התע"ש במתחם נוף--ים כ-יד הרצליה פיתוחי שזה 450 דונם ומתחם תכי-אביב

שזה 44 דונם שבדרך השלום. יש צל של בית-משפט שקובע1, שלפעילויות

שקיימות בר-מת השחון , במיתחם השרון, לא מוסיפים פעילויות- כלומח, -אם

קי ימת פעילות ברמת השרון , ניתן לחררחיבה אך לא להוסיף פעילות חדשה"

ממתחם נוף-ים אנו מעביחים את כל נושא החומצות והדבחים המסוכנים לרמת

בקע בנגב. כל מתוחם מגן עובה לתוך רמת השרון , מליון שאין שם שום דבח

מסוכן" ואלה פעילויות שקיימות סבה ברמת השרון..

אתמול התקיים דיון בשתי בקשות של תע"ש, כולל הבקשה הזו. בבקשה

הראשונה אנו הצבענו וקיבלנו החלטה לאשח משום שהיו כזד/ משמעויות

שחשבנו שצחיך לאשר אותן , וזה לא רלוונטי לדיון הזה- את הבקשה הזו

אתמול לא אישרנו, לי השבנו, שבלל אופן יהיו"; שוט כלשהו על תע"ש, ובזה

נבטא את אי שביעות חצוננו מהעובדה שחדשות לבקרים, במשך כמה שנים.

?

שתבוא אחריה- אבל, לאחר הישיבה הסבו את תשומת לבנו, שכאן , למעשה, אנו

תפשנו את הרגל של מקרקעי ישראל ותע"ש בכלל אדישה לענין הזה, וישנה

?

.? .-

r?

?

ולדו"., עתה, אני רואה כאן עוד הקצאה של 00 8אלף ש"ח לקבלת שירותי

ייעוץ בנושא העבחת מפעלי התע"ש. מה לא נעשה עוד בענין הזה? צחיכ:ים

עוד 800 אלף ש"ה ליעוץ להעברת מפעלי תע"ש.. היו ועדות על גבי ועדות

ומומחים על גבי מומחים.- אני, א-שית, מכיר את זה הרבה שנים.- אינני

. ! ?

/?

t ?

רק ליפני שלוש שנים היה סקר והיתכנות בענין זה והוקצו לכך מליוני

שקלים. אני מבקש לדעת מה עלה בגורל הסקר הזה ומה היו הצעדים שנתלוו

-י?

?_ ??

למעשה, זה נדחה לבקשתי. הסכום הגדול כבר עבר" מאות מליונים כבר

עברו אתמול.. הממשלה הוציאה את מר הרמלך מחוץ לגדח ומינתה אותו כאחראי

לענין הזה .

?

האם אתה עונה לסילבן שלום? אתה לא אומר לאיזה פלג הוא שייך.

;

כל אחד כאן יצביע לגופן שלי ענין ויכא מתיחס לאיש. מר הרמלך מלווה

הענין, והפעם כיועץ חיצוני וכא כמנכ"רי בפועל"

הוא היה יושב-ראש הוועדה .

סן , אך עתה הוא יעשה זאת כגורם חיצוני, וה-800 אלף ש"ח באים

לתגלמל אותו לצורך קבלת שירותי ייעוץ. אני מוכרח לומר^ שאני עצמי נגד

?

H vto ^" אותך כיצד אתה מצבי

ברצוני להעיר כאן הערה עקרונית מאד, שקשורה להרבה מפעלים כאלה,

שיש להם בעיות כלכליות, ותע"ש הוא המקרה הכי בולט- הקרקע היא לא

שלהם. הקרקע לא צריכה להילקח בהשבון כחלק מהתועלת של סגירית המפעל.

לקרקע ברמת השרון יש מחיר. כל הקרקעו ת האלה הן במרכז הארץ, ואינני

נכנסת לפרטים, ושינוי יעוד הופך את זה לדבר כלכי מאד,- ואז- זה הופיך

פתאום את העיסקה, את המשך המפעל- לכדאי . כל דבר- צריך להיבחן לגופו.

?

?

בירושים העובדים בנו תכנית כלכלית, על סמן- זה שקקקע בבית הלחם היא

?

ההחלטה-; צריכה להיות אם התעשיה מהסוג הזה,מפעל לזה וקו יצור כזה וכזה

קריאה ו;

זה כן הנושא .

?

יש לי המלצה. אינני יכול, כמובן, לאסור על זה. אני רוצה

להניח שמשרדי הממשלה מוסרים עבודות לא על פי חברים ולא על פי מפתחות

אחרים. אני יכול !גם להניח, שזה לא מאה אחוז לך , אך אין לי שום ספק

שהדבר- הזה הולך ומשתפר- אני מצפה גם, שמבקרת המדינה משגיחה ובודקת"

אני חושב, שהעובדה שמדי פעם מישהו שואל לשם מקבל עבודה מכניס את

הוועדה לא - ז ו שהיא התיחסות לפ י האיש , ו א נ י ממליץ מאוד להפסיק לשאול מי

?

?

?

?



אנו צריכים יעוץ -ולא רק מי הוא היועץ. ב-1992 הממשלה החליטה על הקמת

צוות 1:בי ן-משרד י בראשות ן ת מנכ"ל משרד הכלכלה, שהיה בזמנו יחזקאל הרמכלך ,

לתכנון השטחים במתחם השרון , ברמת השרון , כ-5,0000 ד ונם" בנוף-ים

זה ב- 1991.

זה יושם ב-1992 . הצוות הזה פעל מול לל הגורמים ומול משרדי תכ

והגיש תפניות לתכנון על השטח הזה. ברגע שהוגשו התכניות,: ראש הממשלה

ושר הפנים הקיפ ו על-ית משותפות מקומיות ומחוזיות לצורך הענין, על מנת

לזרז את תהליך- התכנון - הסטטוס התכנ ו נ י השר ון אושר בוועדה והמקומית

המשותפת ועבה לועדה המחוזית המשותפת. לגבי נוף-ים, זה נמצא בוועדה

המקומית המשותפת לפני ישיבה אחרונה. בנושא מגן זה רק בעירית תל-אביב,

וזה אושה ע"י פורום תכנון עירית תל-אביב, והוא עומד לפני הפקדה מיד

אחרי הפסח"

ברצוני לנגוע בנושא הייעוץ. כל הקרקע שייכת למדינת ישראל-

את הדיון הזה. שסמדר אלחנני פתחה בו, לא ממשיכים- את זה אנו נביא
:
3.עלויות הפינוי במגן הן כ-25 מליון דולר ובנוף ים -. כ~42 מליון

דולר אנו חייבים שיהיה גוף כלשהו, שיעזור לנו מבחינת רואה וחשב:ון ,

יעוץ משפטי והנדסי וירכז את כל הדברים וכן כדי לעשות בקרה על התע"ש-

'"" " -"-? " ! י " ?.. .י

אני מעמיד להצבעה את פניה מספו" 0081 לוועדה-

הצבעה

פניה מס'- 0081 לוועדה התקבלה-

היו"ר ג' גל;

פניה מסבה 0081 לוועדה אושרה-

פניה מספה 0077 לוועדה עוסקת בחיפה ובטבריה-

מדובר על העברה; לבניית מבנים לאגפי המסים בחיפה ובטבריה- מדובר

על העברת עודפים שאנו פנינ ו בהודעה לועדה , לגבי בינוי מבנים לאגפי המס בטבריה ובחיפה, ואנו צריכים להגדיל את ההרשאה להתחייב.

האם ישנן שאלות בענין זה? אני מעמיד להצבעה את פניה 0077 לוועדה-



הצבעה

פניה מס' 0077 לוועדה התקבלה.

פניה מספר 0077 לוועדה אושרה.

חבר הכנסת אלי גולדשמידט, אני מבקש את תשומת לבך לפניה הבאה ,

פניה מספר 0079 לוועדה- יפעם הקודמת ביקשתי כא כאשר זאת, כי יש כאן

דיון שלם. זה קשור בהפרטת "שעם" -" נכון? מי מציג את פניה 0079?

הי ו "ר ג' גל: טוב מאד, שהוא לא בה. מבקש, בענין הזה, את מנכ"ל משרד

החקלאות,

הפניה הבאה עכ סדר יומנו היא פניה מספר 0083 לוועדה העוסקת במשרד

המשפטים,

א " דר י י מו ו;

כמה פעמים, על פי תכנית עבודה, שמגיש לנו משרד המשפטים, אנו מאפשרים

בתוך תקציב משרד המשפטים תקציב שמיועד לנושא הזה. מעבירים סכום שכ כ--

2.5 מליון ש"ח, כל תכנית הרישום צריכה להיות משהו כמו 12-10 מליון

ש"ח כדי לרשום את כל הדירות שנמצאות.

זה חשוב מאוד. היו"ר ג' גל:

אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 0083 כוועדה-

הצבעה

פניה מס' 0083 לוועדה התקבלה,

פניה מספר 0083 לוועדה אושרה.



מכירת מניות המדינה בחברת מספנות ישראל בע"מ

(בפירוק זמני)

ערבות מדינה לתשלום פיצויים לעובדי מספנות ישראל

הי 1 "ר 1ל ^ ללי-1;

אנ" ח- זהים כיד- י לך 1:ני-[;א מסכנות -שדאד-" תמי בי-ד ו ד, מה העכיתם?

כ-א תמי בן-ד 71-- אלא אנה שני ידו""

י י דרי!;

ק ו דם, תשמע - א ל תה.

: כ י :;

?^ ה ל !1 נ - ן ו1.קך וני-

11 י 1 " ר- 1; י י/כי 2

אבל:'^ העקהון הלא ^;ק1דם אנ ן דיונים לןדעת מה הממשכה הושבת שהיא בדקה

את [1צ;מה,, ביקשתי ממ"ה כי^^את ".ולב.

אני מביר , שלאור הדבהים שנאמהו בוועדה, שקלתם שוב האם gdjil; nii^p^ri

i..; ^n אכך riLupii שעומדת במבהנים השונים" שבקשה מסו!? 1ה ^היכה לעמוד בהם-

נשמה לשמוע מה העליתם.

ת- בו--ד ו ד;;

אנו בדקנו האם הבקשה עומדת בנוהל המכיהה של הבהות ממשלתיות, ש^הו

הבסיס שעל--פי ו אנו פנועליפ" והוא הבסיס שו1ל-פיו י^אה לל הבנניה לקבלת

הצ:עלת לרכישת המספנות- יוסי עבאדי , הי1ע¥ המשפטי של הרשות, י תן את

בהמוני לו";בו";יר את המסוגרת^ שההליך הזה נמצא בה- לא מדובר- במלרז -

מדובה בתהרות בין מציעים. שקיבלה 3טוה ממסה ז לפי תקנות rz 7 n ס.7:דזי7:

תקנה 3(14), ולבן מדובה בו-וליך שהוא המי ש י ו תה מהל י ן" מלה ז י - -- זוהי

המלה:ו"ית -

אי ולולדשמידט!;

האם אם זה היה מסה ז ? זו ה י תה בע יהי':'

י " ע באד י !;

אני לא אומה את זה., אבל^ אני הוצה לציין שההליך הזה הוא ו;מיש

י ו תה.

^..- צ; נ ? ^; i;-j ? ji--ilJL1 j; , ; j p^ 11!^ri ju; i'jii_ י Diiji.' j : /_1--1ן ^_; ? י { ; 1.^)^! ? "J!ijj

j, ji ^ iTi-n ל גל ב- ההססם שבין הקונה לבין העובדים יש את השאלה האם ההסלכ

ו": ו א שינוי ברנ נ א י הע י יזללה - ישנה הלסה ^ שלק והה מד י נ י המלה זים ו פסק

ה: ן שלה הוא "אי נ ל וסט אימפק^' שקבע את ההללה הז ו ^ שלאשה מישהו ז לה

בהסכם ילול מוציא המלהז לנהל איתו משא ומתן לשיפוה הצעתו, על בסיס זה

שהוא ז לה,, זהו מצב דומה למצב שיש בין שני אנשים שמתקשה י ם בהסלם,



ואחר- י שכבה ה71יע1 י-הססמה מ!7ינ1ים כהססמה נ ל ספת עכ שיפור תנאים" ההסכם

ביי הקונה כ-עובדיפק שהוא מכיל התהייבויות עכ- העובדים^ הוא הוקי,

והקונה .יכול להתחיל'ב לקהת על עצמו עול- התהייבויות כדי כאפשה קיום

הע י סקה ו הז-בה לא משפ י ע .: ?.,.

/??/י- פ ו ה ז ;

בקטע הזה איי בע^ה-

י " ע באך י- 0

ההזרמה של שלושה מלי וני שקלים להברה לכיסוי נזקי ההשבתה המוערכים

- אני חושב, שעל המרינה מוטלת הובה^ בנסיבות שארע ו ^ שבהן המימכה^ קרי

ההברה^ סבל נזקים בתקופה שבין סיום ההליך לבהיהת הזוכה לבין אישורו-

המדינה צהיכה לכסות את הנזקים האלה ולהשיב את המצב לקדמותו או לשמר

את המצב שהיה ביום הזכיה" הנזקים מוערכים, בהסכמה^ בסכום הזה-

;?.; " פ ו ר ז ^

האם לקונה יש עילה משפטית נ ו; ד המדינה, אם מרצונה לא ה י תה נותנת?

י" עבאד י 2

1 1 /!.L ^^. :} "^ ._.: /:

היכן התו זה^ כד- שתהאה לי את הסעיף הזה?

תן לו לס " י ם - נ תת י ל את הכל מהתהלה הי ו ם.

-וסי עבאדי , דבר בלי להתיהס לשאלות, ואני מרשה לך 7riN ~'j.^r7y n.

r n.vr{-/? .הלם בנושא הערבות שניתנה לעובדים יש שימור של המצב,.

המספנו- הוצעה למכי"ה כ"עסק הי"" מו--ולע שהושבתה, השתנה המימכה^ ולמדינה

קמה ה ו ברי; לההזיר את המצב לקדמותו ולאפשר את ביצוע והמכירה כאשר המכירה

היא "עסק הי". מתן הערבות ה-רס לשובם של העובדים לעבודה ולהפנעלתה של

,//j . Jl ,_i. 1 i /?...'.U-?' .I'-li 1: ?ic.-? jiJ i r-i_j.i^^/i/ ?,?L// / Jii..: i/Jii/i.^ Iiii!.UiU J i .y ' i , /JL'^J -??? //^^L-vl

n~i '' DfUTi הזה,,

ן~ י. .י ר ל 1 ז - - י - ז! י !~י - '!r-.-. ?-!!!;- י י-' ל-" ? 1- - י-.! י- י " ! ו -ך- ,-י ך- יץ !7ך !. י-. ; .? ^r !-! " ""י --ל- ^ ?;^---

. ההליך של אישוה בוועדת הכספים נ ה זה מה ו ק נכסי המדינה,, האישוה

משפיע עלו תקומות ו של ההליך , אך לא משפיע על וההליך כולו- כל ו מה, כשאין

א י ש ;. ר , ז ה לא מע י י ן את ההל י ך במ ו בן שה ו פך א ו ת ו לע י ן ^ ה ו א לא מבטל

אותו מעיקרה- הוא רק לא מאפשר את כניסתו לתוקף- לכן, ועדת הכספים

יכולה לאשר ויכולה לההלינ^ שהיא לא מאשרת ובשלב מאוהה יותר כן לאשר-

לכן , האישור של ועדת הכספים מר:?ע שלא ניתן !; לא קרה כלום הו^ מזוין

' מועד מאוחר יותר שבו ניתן האישוה ההליך

י י- , '??- ?_ /;??-- --י I ..-_i I-.'\~\ -i -

הא יש ו ד- של ועדת השרים לענייני הפרטה מורכב יותר^ ותלוי מהו ס ו ן;

הביטול שביטלה ועדת השרים לענייני הפהטה את ההליך- אם ועדת ה!11רים



לענייני הפהטה ה י תה מגוטכת /??/?/ ההכ-יך כתוצאה מפ!7ם שקר-ה ב1 ? כמו כ-משכ-

שההכיך כא נוהכ כ-עי נ ו הכי המכירה אל חהו? מעקהונות שכ- ?11וי1ן, ההינות

לתןם-כ-ד שנה 711 י ם בהכיסים מהסו!? הזה, אזי הביטןכ הוא ביט ן כ מו1יקרה^

"הכי י ך הו א VOID ויש ^ ו הך כ-התח י כ ו מהתהכה - אם ה1: י ט ו כ- הי א ביטול מס ו ו?

;12בו ההליך לא הושלם, לא בו^ע לפי ה^גניפיות, יש לוועדת השדיים לענייני

הבהטה^ בכסי עת^ את הסמכות לחדש אותו מהנקודה שבה הופסק" זהו ההבדל

110: י י VOIDABLE.???..! VOID. כל ו מה בין בטל מעי קהה לבין מתבטל- אפ כך ^

לדעתנו^ ההכיך לא בטל, אלא בשלב מסו י ים התבטל ויכולה ועדת השהיפ

לענייני ה3הטה להדשו כפי שהיא עשתה"

הי ו "ה 1^" 1ל;ל1;

אני מבקש לדעת האם הוא התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה-

אני- הוזהת ואומהת, שאישוה הוועדה נהוץ לפי הוק נכסי המדינה^ ואני

מסכימה בנקודה הזו עכ עוהך-הדין עבאדי^ שהוועדה ולוהמת לכך שההבייך

נכנס לתוקף אל לא נכנס לתיקף" בהוה^ שאם הוועדה לא מאשהת; ההליך לא

?יכול להכנס לתולןף" כאשה הממשלה מ71יעה פעם נוספת עם אותה הבקשה^

השיקולים של nn riTij 1 n שיקולים ההבים מכל מיני ס ו ולים 2 עהכיים^

פ: :י כי י ט י י ם ובין ה י תר משפט י ים" אבל j 1 ד!--! י שו^ ו ו ע ז-ה לא ש ו קלת ש י ק ו כי י ם

משפטיים" אלא צריכה להסתמך על הוות דעת משפטיות. אם באה עכשיו הממשלה

ו א ו מרת ,, שלהע הכתה ^ א ין סיכון בכך שתה יינה תב י ע ו ת מצדד ים שלישיים כי

ההליך מבהינת הממשלה הוא תקין, עכ" פניו הוועדה רשאית עכשיו לקבל את

העמדוה הזו ולשקול את שיקוליה, את ככ' השיקולים- את מ י כל ו ל השיקולים,

t :?,/ :.-. r י~7rr"7'~" r-': - ל ;..; ../?-...:;:-ד-"י-ל ;.?:-.. ל"''---^- //// - ;.?: " "'/.?: .-"v-. .-:}?);-';.-. '..ידץ :-ך-ד~!:!ז~-

- j i Li..'j?'_i. i i j .i ??. J ! iii'i...?-;/i -?? 4i ... !i!i/j-.' _i. 1 1U i:S J ;ili'i??;; j/ ; i ; U4;?; £-? _?: " i _?? i

p~1 " "" ? ™י ך !-

;"-! ;.-;";? י" r~. .../!!?. - :?.?-.-?? 'r. - :?" r.:- ;":. ]- 7 -י^^יד^

H'D. אני ליא הזרתי. בפעם הקודמת אמרתי ^ שיש לי ספק-

ברצונ- לסכם את עמדת המיעוט- אנו מבקשי ם^ לפני ההצבעה. לקבל ה:ו ת

דעת של היועץ המשפטי לממשלה, ועד אז לא להצביע-

_..... 1 . _. " -.. -1 ..

S J ??.?: .?..1 i

niLL/TnLL; J, ^.?T 1 ^~ 2H לבלןר י ם חוזו-ים על הבקשו"; לקבל את הוות והדעת שכ'

ה^-עץ המשפטי לממשלה^ וזה^ כנראה, כשנוה- מסיבה זו או אחרת- בדרך

כלל, כשאני מתחיל לשאול יועצים משפטיים אחרים; אומרים- "מעניין איתנו

רק מה שאומרת היועצת המשפטית של הוועדה"- אני הושב, שהשאלה שלנו היא

שאלה ערי כ י ת , ו א י נ נ י יכול לקבל )-י1ת הבקשה הז ו =

א-מר לך מדוע הנושא הזה רלוונטי- כל חוות הדעת של היועצת המשפטית

של הוועדה מסתמכת על כך שהממשלה באה עם הצעה שאין בה בעיה., זהו הבסיס

_"1-_.....| _" .. -" ,__...".. ...--1"" ;, ._- ".-ך.) ף". ך- _. - ^" -. ך י ל ! .י-..-י {- ל י} \ י- י. .^ --י ר" \--' .--??י י) 1 -^ -." T ל-- "'י..? ! ! ". !-" .-" "... '"י -ן- ." 1"

- i"' I -.. -.- \i\ i i".'li.-f"i.-J i .^i: .-. ..?-, -i. iJiliJ 1_j ^ i I "-"_'i iJ -J i^Xi K iI JiL' j . 1^ 1 i ;.; i,: i

T^?^,.^?.^ ., עורך הדין עבאדי ^ בענין הזה" בא לוועדה כבעל ענין" הוא לא בעל

ע נ-ן" מבחינת נכסים פרטיים או דברים אחר ים^ אך לצורך הזה הוא בא כדי

לאשר את הבקשה הזו,, s !?.! - ri .3^ ;.?? את הבקשה יד ו רש שהיא תאושר- מי שיצטרך

לעמוד ולה;;ן על כל הענ"ן זה היועץ המ?11פטי לממשלה" כדי שלא תהיינה אי



תבניתי איי מ ן-ל- י ע לך עויאופן עקרוני י-/j'? בעד" מבחינה ערכית in

ענ-ינית, אני יעד העיסקה,- ^ריך כי!?מ1ר את הנושא- ישנה סאן בעיה אהרת^

תה- כסי , מדוע כ-כם י-סבך- עניי שוב לשוב? כשעוד פעם זד,

י ה י ע דרך בת ? --משפט י יתעכב ה ו דש י כ אר ;י כ י ם?

ס יי ש כי ו ם 11

כא הספקתי, בתה י כת הישיבה ן כברך את תמי בי--ד ו ד-- אני מאהכ כה

הצכהה ו א ני בטוה שה י א תצכ י ה.

כ1לבי ההסכם ע^מו , הסעיף שכ 3 מכי וני הש"ה נראה כי הסעיף היותר

בעייתי. כשכאן ישנה ממש הזרמה שכ הממשכה שכ 3 מכי וני ש"ח שכא ה י תה

אמורה כה-ות^ ו^ה מפה י ת את הסכונ]^ שהמדינה צריכה כקבכ מהקונה. סב יכו כ

ב--3 מכירני ש "ה. אינני יודע אם ההפרש בין המציעים היה יותר הדי כ מ-3

מכ יוני n"iy ,;-?ך עדיין nlu nu; u inr נ י וי- ו אה א ותו נו ש;^ בע י י ת י מ:-?ד -

כ71בי ע נ ין האישורים שניתנו או כא ניתנו, אינני רואה בזה דבר קשה.

דרך אןלב^ כיום, rM~ana VOIDABLE..-! vDlD הם בטכ וניתן כביטוכ-

אני מב--ן^ שהערבות הוהדכה סאן באופן משמעותי כעומת מה שו";יה בעבר.

-י י! 'in.' ל י-' -

ji^I _? i-i

f "" / ?'~ ~ ר"' לי" ,??/?? "ל" ד יי "" ז"~ " י~י ?"י" 7"' '.י~י ד ז ?: י~י ד"? .י . ך~" ר" ד רי^ י!!!~~ ר ר" "." ך ך ~" לי י י ~י / ."! ידיי ד די" ...? ך"; -. .י ~ ר

--1. ; "._.;_ . ?y . 1 -..-.i. ™= .".- : = j .~i -; -' ii.-J) i- i i 4-- L_i .-- "_--kfj -^i /-i;i ? : : _? ; j_j .- 1.-' 1 !_1 .." ! -

צ ו דק?

.- i'?

17" שס ו ם ע

סאן דבר" י ם ביה 1 ת ^י י ם מאיר ^ ^1! י ס ו ל" יי ם כיה11 י א ביב י ט 1 בי המס י הה " מאהה "דה סך

ועדיין י כ; ו כה כ!?שת כבית המשפט, תי71ש כשם ו נ 71 י ע כמצב סכשהו שבית המשפט

י פס ו כ את :j ";!;';:nnr אני מצטרף כמה שהבר י ....?הס נסת דן תיסון ועובדיה עכי

אמרו כקבכ רות דעת כדי כבוא ו כבה ון אם אנו עושים דבר שיעמוד במבהן

הריו וקי ו ת -

ר" פ נהם י וו

f r - י י ? !-. ל ;- .-.. ,.

ו 4 י ; 1 ך/ . ו-/ /- ;;

כא ככ הבר י הכנסת היו 11 "p'Dr ו"וו"אשון שכ הדי ון ^ כשעסקנ ו בענ ין "

נאמר^ .sa/ j i;???; 1 iiioz/' שההכיט כאשר וכהזור כוועדת ו^כספים זו היתר; ועדת

שוי" י ם ^ ששר המשפטים ו ל: י ועץ המשפטי כממשכוה היו p oiu מן ו";סתם הם כא

עיוורים. הם יודעים שזה כא אושר^ הם יודעים שהיה קונה נוסף והם ידעו

את ככ הדברים וקאכה - עשינו פסלל זמן ^ סדי שנציו? י הממשכה שיושבים סאן

ישקכו שוב את סכ וקדבו"ים וקאכה" כך שכולבי האפשרות כבוא ו כהה י דו; "עד

דעתו כועדת הכספים''^ אני הושב שזו-; כא כך- רבותיה כ וכנו כבר יודעים את

אני מבקש התייעצות סיעתית. מתי אתה רוצה כקיים זאת?



._ , _ 11 -. י~ י-" "

. 1 . ; ; !"?? ;"?? 'י- ^

ביום ר-אשון .

;.??:?. חך זר- בי. היות ליש :!"?:- שב!1ךב ח1? לא דוהים התייע^;ויות

סיעתי ות^ אכ-א ע -שים אותן באות- יום, אני אעשה m-is בעוד הצי שעה--

אדוני , כ-א-

הי י "ה 71 " ;??? s

הוא הו^^ה כ-אכץ אותי כבוא בהה-^ ביום ראשון ? ליר-ושכים" אם כך ? :^ה

הוא כ-א ר-ו^נה כיאב-ץ אותך- אני ~1צה לאכיץ אותך לדבו- אהד ?.- כקבכ- את

ו-וות הדעת של היועץ המשפטי ל-^משלה "

ה י ו "ך- ? ^ .7כי^

התבקשה התיעצות סיעתית בערב ה71 - בעוד הצי שעה תהיה ו-!צבעה-

: הס י ו;

^. 9 ;,.,-" - _-

-י y ID ?" סאן U; niii'^nnn t\h^' 1 עדית \- 1(111-" יי כי ביע נ י י י י ה ם ר" 111 ה ^ כי א עמדי כיפ; ל ^ ה

ז-- :-r-T .; .-. r ל י .י ז"^ יל' .."... :"י ף ף " :- !- ז;; !! י-. ל- ו ..ל ר-י י- ^- ד ; .?: ~; ..: יי-" " _".,-. .". ^ _ , , -.-. _".__.,]. -1 -. ך_ ך -- ך ,_י__.," ך ,,.

i'J^ i 1 ' ;t'.': ^l XJ.'Ui 'yjt .i"^ I if : 1stW i 11 'M' J ('^ !"_; w_/ ii? | - .-. .u.-i j J i I'?.. s ; : .__? tJ .J i I i.-l.?? j". -L'

ול::; על פי הודעת; של מיסה ה-י י סדי ז"ל^ אפשר" לתת הצי שעה התייעצות

י .י יי !"יי "" ! ו ? יי י""י :ו

??י ; .-! ; .-..! ^ ; ^

זוהי הרולטת ועדת הסנסת-

ה - 5 נ הס י ;!

;.n!?.; 1nw-y2 j, ':;zr;-- -כול לבכןש - זהו הנוהה בעהב הה או בעהב פןלהה,

ועשיתי זאת, דהך או;ב^ לפוני זמן לא רב.

ד" תיכון ^

סן, אך בהסכמה"

הי ו "ר ,? י- [7כי1

כי1-1. סלה לי, אן- במשך ארבע שנים לא שאלו אותנו פלדמן ואריאל



ןיינשטי-יך h uh1 :מסכימים א1 כא מסכימים, 1?ה היה חך"11ת כבקרים- אני

לא ע3[1--תי את ^ה. אני נמנע מכ-עשות זאת ן ואני לא צריך את הסכמתך-

את זה כ-מדנ 1 מבייך;ה שוחט..

אני ייא צריך כא או! הסכמת: שכ אברהם ש-חט כ-א את שכ- ארייאכ

ריין- וחו^ו "יי ?. ך--^ ;..!!"? ;הו-'- ד-^ -~-ו-לר- י ר-זי-ל 1-ר י? !. ד- ד ך

קר" י s riH

H2 י מבקש רבי ז יה.

הי ו "ר !7" ןלכ;

אם כך ^ הרביזיה תהיה בעוד חצי ri-ULu -

ס ^ (1; ? 1 "DU

n ""j "T O ZL ~" T

e.J ri- H;" i' I I

vy-v( ר ;. רן י ו1:ך";.י!ן~^! ר ל 1 ל מ י !~ ליל"' מ יי ^ 1"^ ??? ל~א!!11י~ י ל~י ר:!:"'?^' 1 י~י

ה ^ ב ח ה

א" כלרשנר;

י י י " ? ? ד"' ""^ " יי" ד י~י " !~י :~י' ל-י" /.י~לי! ד "זי"" ""י " "יי י j; 5י-י.

רע נ ן כהו 1

חבר הכנסת עמיר בר¥ י כ ובי כיחצביע- הוא מסיעת העבודה-

ע " ^-.I y

T\ \ "\tj!.'j^1 ז כ ו ת י להצב י ע ^ כד י w dlu יהיו ניולודי א י ל. נ^רס י j ;?י c ?~ רא

מצב "? ע "

"רו ס י בנו ר אחו--

הבר-הכנסת ס י סבי שסום^ הוא י כוכי סהחכייט שהוא ס-א מצביע וזן ההכיטה

כ;-?שר א ומרים סו שה ו א לא יכול להצב י ע " א נ י א 1 מר שה ו א כן יכו ל



ןן ? '1 ך' ד "

חיך" ~ 71 י ךלד' .ין

מי בעד )-;י-;2!1~ הבלן^וה שכ" שרי הא -צר מ--6 באפר י כי 1995?

ה £1 1: ע ה

i ?; ך ז 51 ?"י ""ל ".;י?" " "..,"?". ל ל"יי ךיי '"" /.-יל™";! ך !ייי?; "ך"

ביי נ 771- אי ש;'ך- ~-nLyp?

ה ^ ב 0. ה

ס ? li n 1 jiij

yy :j/-י-/ במשתתפים בר;צ1:עה, ןאלן מבקשים ככתוב את שמות אכה שכא

השתתפו בה1:1בעה-,

-"י 13. ii " ufl

J i J w חברי-הכנסת דן ת-כוי ^ עובדיה עכי ^ כיכבן שכלם לדפאכ פנחסי ^

ר-' 1, ,.: :- /// :-j ?., /-..- -"7 7r: (-- r -ל; ן- ל- :. ך~ / ,-. ך - 5- ל-? ך ,-^ .;- ז! ;-v--. r- 11 י רפי ך-, ? .. n



שינויים בתקציב לשנת 1995

הי- י "ך !זל " 7;כ £

;..?: 1 ממשיכים ידי -י בפניית כ-יןעדה- /1ל סדר ?ומנו מונחת פניה מספד-

2097 כ: 1, n-r .:j

t I .י™ .~7 ? !", י;י. די" :!

יי י --; . /^ u : hJ

מ-מלי תייק- שכ' בי/1;רד האלצה בהפעלת פר-ןייקט מ;1כי"ה שמ1פ0.כי

נ ^ י ה- התקש " דת כי;-; הול י ^^ -

אם בך, הכיאה ן נמשיך ל:-פניה הבאה; פניה מספד 0103 כי! ועדה בעניי

u ". "~j1?'i 'i/iij ~; 1 j"; '' Nn ^~'13~ - 7-? ו ijo 1 fi 'ULU "111 ^ jiPi" י 1^לכים כיב נ י ה 1 סס י סה "

71 - י- ;-?פשט י י ו ו;

~ ;.- ך ך^ ך-י ?- ל .- -.. .. .. ך 7"יי; .; ך ך-.' ך "י- - ..?". ך ";ך ך ץ .י-_? T י"? t-,J .! J "-./ 7" י /

הי 1 "ה 3 " רלכ;

. . " ך .-_ ,...,__ ן . ן ". ;__ ך --. ?... ^... ._". } ^ ; .. ?- ך" .".,. .. .. ל-י ^- ך ;. ;-. ^-" - ז .; : ! ן 1~~ -^ ך ;--7 ."י- ,../-. 1-^ / .-י ל" ר 1~ י י ; ד7" ד . י ד"י יי :™

.?? : - : : : ^J;i_-i.? .^ li/^^j i_:. _i 1 1/-J/ ; J i ; i uU-yi-Ii . ?L-i i i 1 -uii-ii i;; ._j.i;ir: : 1 ..1. ;i; ; 1 ii- J _ii

כיכא ו"שי-ן j ומהצבית הבו ת פ י עכו ת בני 71 יד ססכ' הצדסים שס איכות הסביבה"

לננו"אה-; שכיא מכנסיקים אלתי , משום שצהיך את דו ו מד והולכים כיסכייבית סב יש ים

ואני מבין ע1סאן מדובה באי תודי המקומות שאפשה n 1 iin'r בהם כיא הק מבהי נ ת

£: ? ב ו";סכיע אסא ולם מבהינת ההשפעה ערי איסות הסב י בו"! " --? והאם אני צודק?'

ול י " אפשט יין ;;
:

: ._. ."?; .-"יi

Jib \ V\u \zi\ 1 . ^ _.? .u j_' i; ii-.:. ; " .-. : _?? ; r.; ? .?-. j.?' .- I . .??\\\\ .?: \ .jjvj_i ... i;j \ _._..

האתהים י הס יטו כיאסו אתה י ם כיתת השי וי וסאסו .- כיא- נשאסת השאסה מדוע יש

/. ^.. [ . ,,ji י ?yi;^ ; j.-i??;jii _i . u^_; /-!_!. uili:jji ? v?'. jdf.ij ;: ? ;i' y u^ ? ;;??,? !-.;-I. jj

ir ' ' אפשט יין!!

הוהסק ה ולד -כי שכ' ו"ועבודה, ו ו? ם מתה י כי -ם בזו";^ הוא בדהום האהץ-

הי ו "ה ול - !?ס ^

אני מבקש ? שתסב את תשומת סבם כיסך- שאין טעם כיעשות מהקה סצוו"-ך

הציבה במק ו פ ש י יד ו כ ששב ^ מסיבות אההות;, סא יתנו ס זה אישוה.



הי ך "ר הי 7;ב/

/^.י מעמיד כחצבעה ;-?ת פניה מספר 0103 כ-ך -עדה-

ה 11 ב ע ה

-. - ך .י- ^,-.^. ך-- JJ -~- ;7^ 1- )?ך; ך-י .. - ; ; "ך" 7י- ;.". -"^ .--" ?". ""י ל~-

ה י 1 " ך- 71 י ^ כי 5

פנניה מספר" 2133 ב- 1 יעדה אלשרה-

הפניה הבאה היא פניה מספר- 2104 כיו וחדה בענין תייה"ת-

;-^ ס!7ר:י2

מדובה בהעבהת אהבעה מכ-יוני ש"ה מההוהבה הכללית לתקציב ההךליל של

;!!-ל~ !-,-?!. י.- ":-,' ;!ר-' היי י- -י-"י-.יך- ;.-:!- .;.!-? !" !? ר-ז-יד-י" 1- !ז;י-' 1ו!ל- !-;.?: ל '..י.י- י-" .?..?. י י-י- ז-..-.?. ן-. ו!-- ל .?7

j 1 1 ll-JfUl ; j i 1-i _' j; 1 _i 1 1 ... 1 i ili?'_.. li/ ! 11- J_?? L^l j _i _. i.= . i'l :11- I_. i 1: . -J -?'J-'j;J. - . - iי i I i ti.f J

i; Ji 1 hon התאמה של תק;גניב תקלהת הבה ן ת הפיתוה לתכנית העב! דה ^ דבה שכבה

עי1וינ;- אותו בעבה עד לכ-^90 מהתקיהה המומלצת-

הי - "ה ת '^ 1;ל5

אל" הבהות פיתו ה?

"המת" הבהה ממשלתית לתייהלת^ 1 המי נהלה לפי תו ה 1-;תייהןת ב נ ללב, בכך

הכל" התוספת היא 384 "1 מליון ש^יה לשתיהן ב י הד"

- .. - II!-. -- ? י-ז-י ,1

-. K _? /.; /J ; ;i

i^.-" " את התקוהוה של הבהות הפיתוה אנו הקצב נו בהסה^ בכוונו"; בהתהלה ^

של כמה מלי וני שקלים בסך הכל-

הי ו'יה \?' ^ ו?ל2

; ה ו לל ם אין ריוה י לל ה מתכנית הע ב ו דה , כפי שא נו א י שה נ ו א ותה-

V3ku1\^ שעל-פי ההלטת הממשלה, על פי תכנית שאנו מודעים אליה-

היו-" \1 י ;7ל2

"7 '.י לי"' י..י י 1! ל 1"" י- ?.. לי^ י- -יל ל^ יי ליל -"י-?י . .?? - - "" )י"^ ל"י^ ל ל~י "יי =" י- ?-? ?."?י" '???י יי יי {יי" 1T ^'1!-' '.'?י -

; i- J .' ^ Ji- j_-":1/.ji ..._:.\, J.i^a m.' i -.-;_; -_.' U ! ?-. -?i\^{ I J \^j /.-. ".-- t"' '.- ." .1. "

בנוסך לזה? אנו מבקג!1ים את אישוה ועדת הכספים להעבהת מל^ין שקלים

לתקצ"ב השיווק של המי נהלה לפיתוה הנהב עבוה איהועי שנת יובל



CHH אתה רפדייט m^ התיירות?

;?.;" ס71כי;;

סי -

מה אתכ עושים ב^ננבנןך ים המכיח?

11זר-ח; אלתי זאת 1:פעם הקודמת-

היו"!- \1 י הלו;

ללא אהפה מ"ל^ ו י ס י כ- כיה י ו ת שאם תשובתך כיא תניח את הדעת \\ז כ-א יאושר"

!

- :- - !- ' \ rj -r -tt

DN תשובתך כיא ת ני ה את דעתי, זה כיא יאושר-

א" ס!7כ!;

משרד התיירות מתמקד באזור ים nj rijan רק בצפון ים המלח אלא

בשלושה אתרים מרכזיים.

- !. י 11 י- - ^ י ..

מה עושים שם?

א יי ~ז וע ל;!

םר;?ע ^ מדובר על הכשרו" של הקרקעות-.

;??[ כ ו יכולים לשק ו לי ל!י--?ן ו^ם ש י ק ו כ י ם פ ו /_ י !11 י י ם " ו ;??? כי ל ;..? מסת י ר ;-י?ת ז ה

שאני ו-יוצה ש י שק--ע ו יותר בצפוי ים המלה" "ם המלך חוסי ין רוצה בזוק. ;?ם

;..י ? י^ י" ?-י ?;

מכ י ו ן שא ייני ערוך להסבר ע לי צפ ו ן ים המלה . הייתי מבקש , שכפ י

שדא1?תם לבקש לזמן את מנכ"ל משרד התיירות להסבר על הטיפול הנקודתי , אז

או שאני או שמישהו אהה ידא1? להסביר ליו ועדה על צפון ים המלה- אהרת, זה

לא י וה י ה הציני.

אני ל" ו הה את הבלןשה הז :- - מה -קרה אם לא נאשר את זה היום?

-- :? -. " ד- כי ? ךךד-' .--

1^^^ : i
:
- iii-_i-/ IlrJ;_.Li/ -י\ \\ L_;l\i ;
:
t י-^"1 T-! 7 .-, ;



אבי תחזיק אותם כבני ערובה- אשר את זה" תיזום דיון, להם יבואו-

ך- :. י !! 1- ?- ? .-ד-" -

11 : 1 u ^.' .-~i ??"i

JN " ר רצה 5 שתבייא כ י ד- י עתם :iiDW [-c~ n.r uhu- שום דבר לפיתוי] ^ננפון ים

המיית, בנלילף כ-0;ה שהם התכ1;:י כעשות^ יהיו כאי קשיים עם הבר י--הכנסת

אברהם ם ו ר" וולדכייה הכ,, א "ל י ו7ם כאן נעצור משהו- מה יקרה אם נעצור את

תקצ י ב הש י ;י : ק שכ- המ י נ הב-ה כיפ ?- ת ו ה ת ^- .- ר 1 ת ב נ 1?ב?

i-Cj את זה- זה כאירוע י י ו בכי לאוניברסיטת בן"-ןלוריון "

מה עם עניי "זרועות פיתוה התשתית של המשרד"?

אי' ס!7לו!

את עניי התקורה אתה ?.לול לעצור, אם אתה רוצה-

,-\.niH j t ????; - s un-1:1NTvo 2Drr--1z תסב ים ^ jn .- מציע ש נ אשר את סעיפים 1: ^ ו-

?, ^ בפנייה5 ללןל;בי סעיף אי נבקש ש-בוא לכאן מנכ"ל המשרד"

ראשית, נבקש שיסביר על זרועות פיתוה התשתית- בנוסף^ נבקש לדעת מה

הוא עושה באמצעות הזרועות לפיתוה צפון ים המסיח-

1L22LJJL-J111I

-I; -? ! , - , . /-'.' . ^

n- :i:מכפר 2105 לוועדה עוסקת בעבודות פיתוה באתר השריון בלטרון -

אני ממלי\ ל-שר: לשם- הם עשו דבר יפה מאד ומרשים., ל י צד נותנים אתרים?

ך -! ז - -.י י- ך~ ר ד-. י 1- ד ל - די-: ך~ -^:;. -" ך-;.-.

;;_i i t L-L?- _.- "_. j™i _.- ;! L"; i j_.?;_:-i ii.' 1"ii M i

T-LLfjc התיירות, באמצעות זרוע הפיתוה העיקרית שלו, ההברה הממשלתית

לתייהות^ וכן באמצעות הזרוע שעובדת בדרום^ המי נהלה לפיתוה תיירות

ב נ ולב ^ תומכים בפרוייקטים שונ-ם בתחום חתי י רו ת,, ישנם קריטריונים, אם

כי ניתן לומר שקריטריונים אינם קריטריונים שמדךר1ללים כיום בספר מסו י ים

שאלי י ו אפשר לחת י יי הס - א נ ו ^ א-י/ן" 1 !תק1ב י 1.. י נ^ ^ 1_^ י; ^; ן-' y nij ; ?^i !j;- 1; 1 17 ui

~z 1 j מודל^ שתחילה יהיה מודל לו!7י ואחר כך מודל ממוה^1ב,

;2;יתן פתרון כולל לכל נושא הקריטריונים בפיתוח תשתית באתרים תיירותיים

ציבורי "ם., מדובר במודל^ שיתן תשובות לשאלות כמו האם אתר זה עדיף על

;?.; "? פורז!;

האם אתר לטרון איננו אתר של הצבא?



א" סו^כ';

זהי אתר וןייר-ותי בצורה ייצאת דיפן =

H י פ ;. ך- ^ ;!

את s" אני מבין , אך האם ייא ^pinra -\1n\nj.n 1-u(y את סכי העסק?

א ע לץ"ר-' ?

מ;^הז" הבטה וי נ " תן תה ו מה כ-כיש" י " מד ו בה בההבה תהומות שבי ידידי

השה"ון ועמותת ו";ע;ו-יון ותהומות שהם מע]י;7ים בק!11הים !11כיהפ-

1 ו יי ! י ו iJ ."[ ''??"i

Dij n ?" jjiL w ' אתה ^ ^הב ים הו שב י ם h-\ twd היום מיו תה ^ אך י ש ה!? י /1! ו ת

כיטפכ בו ו;^הו האתה המהכזי הה איתי שכיד יהושכים. שהוסה?^ כאתה ההאשי

כיהנצהה-; ועדי ין כיא נעשה בו דבה -

J it ii-? _- ! i:i .^_1 i i 1in --. : 1 j i-J 1 M t :

הי ו "ה 7\ יי 71^£

ד"'^.-! ל!!!ד~ י!! ך^ .^t~1 " ?^ " ~t י, .- " " " י! "^ y י7 !"י. "" " ""י" ד" י"י' \\\ ד^ !י ד ד~י " !~ז ד" 1/ ן ד"' " " ~ ך די" יי ".י ""

??. ; pi- 'i : _-!_l.J. 1 1. _?? : _.? li' _.. .--1 \ -i. _.?\X ?ii^i i i i I.?. ^ : i _. _. J 1 uJli.?. j -i \i.' 11 i

Ij; ?' ~ ?-^ .?-.י ]:-\ ?"

""י . ..; י~ י.? י י. י~^ -~ ד " ;~י ד ד י" ז;! ז~7 ."-.י -"^ ""י .? ~ ד ל"ע " .-"-.י ""י ל" י"" ד ;""

וה"ות וא-י בעכ' ענין , לזא אשאכ מה יהיה עם אתה היבעת התהמושת של

הצנחנים,, כ-א א?1;אכ מה עם ההקצבות לאתה הדה,,

ו: ו א מת ו ה זק יכה מאד,.

י.. - "" לי"' !~~ ל י. \ ל "7 "יי ??"" זי" I "T' ך'י' ך"י ל7ד י. .-ל ר™ ל ד"י ל7ד :~" י^ י. ,.; ך ^" t

J "-Tuz. אך מדוע צהיך צנטהליזם לזה? תן ללל היל לעשות אתה משלו,,

בהיר: המועצות התפהקה,,

אני מעמיד להצבעה את הבקשה בפניה מלפה 0125 לוועדה,,

הצבעה



הי ו "ר- ה ^ ולכו;

הבקשה ן בפניה מספה 2105 כיו לעדה, א ושהה-

א- רןה!1ויה£

הבק^-;ה הבאה ה-א בקשה מטפה 008 37 ^ העוסקת 1?ם בתי יה ל ת -- עודפים-

א" ס1לכי;1

מד " בה בבקשה ^ שהבא נ ן כי ו;" עדה סבקשה ביאישוה הוועדה במקלם כפ ל יוה"

מדובה בעודפיים_0;הו י יבים משנת 1994" בסך הפכ^ מדובה עכ- ס-5"7 מכי ו ני

עוקכים^ שעיקהם^ כ 1 -4 מכי וני ש "ה 5 מהווים את מוקד ההחישות, ועכ כן

באה הבקשה שכנו" 1 "4 מכי ו ני שקכים אכה מיועדים עב ו ה ישובים ב71כיכ5

שזכו כתמיכה ממשהד התייהות בת ו ה ישובים שכ צ י מה י ם ותייהות כפהית"

התמיכה מיועדת ישיהות כאותם אנשים פהטיים5 שמחכים וממתינים מאז סוף

השנה שעבהה כאותו כסף^ ככ אהד בסכום הקטן שכו-

הי ו "ה 71 - 71ל^

אני- מעמיד כה^בערי; את בקשה מספה 008 37.,

nUn;i n

a~J /.? --.-.-I !"? ; 1

-"5 "-?;:: t .., ; .~ "^^ r7! f7: r^T ?. I-; V-; ._-.-~t.t ! - ,.-

J iiin in 1 'Tjo 07 01dS "izlIdqriLL' pzii. ^ דבה י ם, שי-י1הד מהם הוא העבהת השתתפות

ו"ש ו ת שדות התעופה כמשטהה" עכ מנת כיבצע פעוכות אבטהה ופעוכות ביקוהת

ונבוכות ן שקודם ביצעה ההש"ת עם הבה ו ת פו"טיות- היוע" המשפטי אמה^ שאכה

ה י"בי ם כה י ות ע ו בד" מד"נ ה שהק כהם י ש סמכו ת "

כן " \~1 ההכק שכ הוצאה מותנית בהכנסה בבקשה" nHjiin '-jw ptjnii ישיהה

מדובה בשינויים פנימיים כמימון הכבים כנציךלי המשטהה בהו "כ" ישנם

מק ומות בעייתיים, כמשכ כבקש מה נ צ י ול במ ו סקבה כהשתמש במטה ו במ ו סקבה א ו

ר" .'/י זי .יי ר " " t """j t~i ".t^ .. t זיקי יי דלד ! ;!יי .יי?

.Ji ?Li/- i "1Ji "- -.' ?J i ?i u-;.-'y^i I "j i :--.-I"

אני מעמיד כהצבעה את בקשה מספה 008 07"

הצבעה

הי ו "ה ול " תכ:;

בקשה מכפה 008 07 א ו שהה -



}??: ? סרש נ ר ^

בקשה מס1:י- 18£ 33 עלסקת בתוספת למי נ הכית הה/1!קע1ת בחקלאות- הבקשה

היא כיהוסיף 7"5 מליון ש"ו"; מהרזהבה למינהלת ההשקיות-

1 / י ו " 1 71 י :.; י- 11

- היצה להתיהס? .- אין התיהסות" אני מעמיד- להצבעה את בקשה

ה 11 ב 0. ה

בקשה מסי פ01 33 התקבלה.
:
-I -- 1 ! t .J- ^ 1~ ך-י _

11! ו ., -.. ??"i ?."I

i'liypzL מלםה 019 33 א1שהה-

אני נ י על את ישיבת הוועדה.

ז~: ד ו ז - ?. י- ר-' - " . ?-': -זי-:; .! ז ר-: !i .-.! -! .-.?? fT