הכנסת השלוש-עשרה

מושב רבעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 486

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ו באדר בי התשנ"ה (28 במרץ 1995). שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה; מ"מ היו"ר אי פורז

א.ח.שאקי

די תיכון

מ"מ: אי ויינשטיין

גי שגיא

מוזמנים; י' לוי , ל' ליכט - משרד התמ"ס

י' טמלר - איגוד לשכות המסחר

ני סיימן - חב' סיימן לייבוא מזון

ת' פנחסוביץ - משרד המשפטים

ט' נוימן, נ' רז, ד' קריבו , ד' לביא - משרד האוצר

יועץ משפטי; אי שניידר

מזכיר/ת הוועדה; א' קירשנר

כלכלנית הוועדה; ס' אלחנני

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין -

הגנה על הייצור המקומי) (תיקון מס' 3) התשנ"ה-1995

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה(שיעורי המס על הכנסה

שאינה מיגיעה אישית)(אי פורז)

שינויים בתקציב לשנת 1995



צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין -

הגנה על הייצור המקומי) (תיקון מסי 3) התשנ"ה-1995

אני פותח את הישיבה.

הנושא של המספנות הסתיים מבחינתנו, לפחות לשעה זו, אך אנו אמורים לדון

בנושאים אחרים של הפרטה, כגון בנקים וחברות גדולות. ככל שמועד הבחירות יתקרב,

העימות מסביב לנושא יחריף מכל הבחינות. אנו חושב שהוועדה צריכה לקיים דיון, כדי

להגיע להחלטה לומר לממשלה לא להגיע לוועדה, לפני שהיא מסכמת את נושא עתידם של

העובדים במקומות המופרטים. על הממשלה לדון בכך עם ההסתדרות ועם ועדי העובדים, בכל

הנוגע למתן פיצויים, ערבויות מדינה ועוד.

די תיכון;

בניגוד לידיעות המתפרסמות בעתונות, על הצורך לשנות את נוהל ההפרטה, כלומר את

הנוהג לפיו התחנה האחרונה היא ועדת הכספים - אני דוחה מכל וכל את גלגול הבעיות

הנובעות מעבודת הממשלה על תהליך ההפרטה אל חצרה של ועדת הכספים. אתנגד מכל וכל

לשינוי הסדר המתחייב על פי החוק. אני חושב שתהיה זו שטות ואיוולת לשנות את הנאמר

בחוק, אשר נחקק לאחר עמל רב.

היו"ר אי פורז;

גם אני חושב שמן הראוי לקיים בוועדה דיון עקרוני בתהליך ההפרטה, אבל כאשר אני

משמש כממלא מקום יושב ראש הוועדה, איני רוצה ליטול לעצמי חרויות מעבר לאלו שביקש

ממני. אעביר לגדליה גל את משאלתו של חבר הכנסת ויינשטיין ואת הערותיו של חבר

הכנסת דן תיכון.

היטל בטחה על יבוא טובין (הגנה על הייצור המקומי)(תיקון מסי 3)

י' לוי ;

סרדינים היו המוצר הכמעט אחרון מבין המוצרים שהיו אסורים לייבוא, מאז קום

המדינה. במסגרת הליברליזציה, הגיע גם תורם של הסרדינים, וזאת לאחר שנמצא פתרון

משביע רצון ירוד עם אגף התקציבים, לנושא הדייג בכינרת. במשך שנים היה קשר בין

גידול מקומי של סרדינים לבין יבוא. הודענו על פתיחת השוק לייבוא סרדינים.

איזה ייצור מקומי של סרדינים קיים?

ישנם מפעלים כמו "יונה" ו"פוסידון". יש ייצור של שני סוגי סרדינים: אלה

הנידוגים בכינרת, מעושנים ומוכנסים לקופסאות. הדג הנידרג בכינרת הוא לבנון

הכינרת. יש יבוא של סרדינים מחו"ל ואריזתם בארץ. היה גם יבוא סרדינים למטרות

חריגות, כמו בשבוע מרוקו. במקרים אלה ניתנו אישורים לייבוא סרדינים. יש גם הבריזה

גדולה של סרדינים המיובאים על-ידי אונר"א לעזה, ומוצאים מקומם לשווקי תל-אביב,

כאשר הם נמכרים ב-2 שקלים לקופסה או 12 שקלים לקילו, מחיר מגוחך.

הייבוא נפתח החל מספטמבר השנה. כאשר אנו פותחים את הייבוא למוצר חדש, אנו

משתדלים להטיל את ההיטל המכסימלי המותר על פי החוק ועל פי ההסכמים הבין לאומיים

שיש לנו, וזאת כדי שיהיה לנו מרחב תמרון. ההיטל הוא 1.9 דולר לקילו סרדינים

ממרוקו ו-1.6 דולר לקילו סרדינים מפורטוגל ומארצות אחרות של השוק המשותף.

מה קורה עם איטליה, פינלנד, נורווגיה ושוודיה?

היה לנו הסכם נפרד עם ארצות אפטייא, ולגביהן היתה מחוייבות בהסכם שלא יוטל

היטל.

כלומר כל ההיטלים האלה חלים, אך מה שמיובא כבארצות אלו, אין לו כל הגנה?

נכון, זה נובע מכך שאין שם סרדינים. גם אם הם קיימים, הם כל-כך יקרים, שאין

זה משנה.

מוזר בעיני שאין כאן נציגים של מפעלי התעשייה בתחום שימורי הדגים, ואין זו

הפעם הראשונה. כל פעם שאנו דורשים הפחתת היטל הייבוא, התעשיה צועקת שהיא עומדת

להיסגר. רוב הייצוא והייבוא הוא דווקא בתחום שימורי הטונה, ושם היה השוק פתוח

לייבוא. היצרנים המקומיים מייבאים את הדג ואורזים אותו בארץ. דבר דומה היה גם

בתחום הסרדי נים.



בדברי ההסבר לצו, לא מצאתי את הסיבה להטלת ההיטל.

הסיבה היא הגנה על הייצור המקומי, אותו ייצור אשר מייבא דגים ומכניס אותם

לקופסאות.

יש כאן מצב אבסורדי הקיים גם לגבי שימורי הטונה. גם שם יש היטלים מזה שנים

רבות. מאז 1991 אנו פועלים לא על פי תקנות שעת חירום בכל הנוגע להיטלים, אלא על

פי הוק היטלי סהר. ניסיתי למצוא בחוק סעיף אשר על פיו מטילים את ההיטל על הכנסת

סרדינים מיובאים לתוך קופסאות, ולא מצאתי סעיף כזה. נראה לי שההיטל אולי אינו

חוקי .

אני בעלת הברה לייבוא מזון. אני מסתובבת בשוק ויודעת מה קורה בו. אני מייבאת

סרדינים וגם טונה. אני מייבאת את הדגים מצרפת. מה שקורה בשוק הוא שיש יבוא שחור,

באופן רשמי ומוצהר. זהו שוק גדול ביותר. הסרדינים המיובאים על ידי אונר"א, מגיעים

דרך עזה ונמכרים כאן בשקל וחצי. המקור הוא פורטוגל ומרוקו, והם נמכרים בשווקים

למרות שנאמר במפורש על האריזה NOT FOR SALE. הקופסאות נמכרות במי נימרקטים

ובחנויות. המצב ההגייני של הדגים האלה גרוע ביותר, וזאת אני אומרת על סמך בדיקות

של משרד הבריאות.

העלות של קופסה, לאחר כל ההיטלים, עולה בחנויות 3.2 ש"ח, וזהו מצב אבסורדי.

השוק השחור הורס את השוק.

די תיכון;

כיצד אונר"א מייבאת את הדגים?

י' לוי ;

הייבוא של אונר"א הוא אקסטריטוריאלי, ואיננו נזקק לרשיונות יבוא. הייבוא מגיע

לרצועה, ומשם מועמס על משאית ומועבר לתל-אביב. הפקחים שלנו עסוקים בפעולות רבות

אחרות, וכנראה לא הגיעו לפיקוח על הסרדינים. במקרה של הברחות, גם ההיטל לא יהיה

יעיל.

נ י סי ימן;

היום לא צריך להיות מכס על יבוא ממדינות השוק

האירופאי, אך במקרה שלפנינו בנוסף להיטל יש גם 20 אחוז מכס. אנו משלמים על המוצר

היטל פלוס מכס בשעור של 102-105 אחוז, כולל היטל הבטחה .

א' ויינשטיין;

היצרנים המקומיים מייבאים סרדינים בתפזורת ואורזים אותם. האם הם משלמים עבורם

מכס?

הם אינם משלמים מכס או היטל.

א' ויינשטיין;



האם היטל הבטחה הוא על יבוא בקופסאות או בתפזורת?

רק בקופסאות.

י' לוי;

בהלק גדול של התעשיה הישראלית, מייבאים את חומר הגלם ואורזים אותו בקופסאות.

א' ויינשטיין;

חיילים המשרתים סמוך לרצועת עזה, מספרים לי כי בלילה באים המקומיים ומפנים את

כל האשפה שלהם, כל קליפה וכל קופסה ריקה. כאן אנו שומעים שאונר"א מייבאת מזון

עבורם, והוא מגיע לשווקי הארץ. זוהי שערוריה.

נ' סיימן;

אני רוצה להתייחס לדגי הלבנון הנידוגים בכינרת: מאז ומתמיד הם לא נקראים

סרדינים, שכן סרדינים הם דגי ים. אלה דגים שדגו בעבר, כדי לשמור על המאזן

האקולוגי של הכינרת. מדי שנה דגו פחות ופחות דגים. שווי קילוגרם דגם ב-1988 היה

שקל אחד. בשנת 1990 דגו כ-600 טון, כלומר דגים בשווי 600 אלף שקל. כיום אין דגים

עוד את דג הלבון, כי פתרו את בעית איכות המים בכינרת. זה אינו דג אכיל. אפילו

הצבא סירב לרכוש את הדגים האלה למנות הקרב שלו.

יש בארץ שוק ענק לטונה. קיימת אפליה של הדגים המיובאים מאירופה, לעומת אלה

המיובאים מארצות הברית, וזאת בגלל הסכם הסחר החופשי איתה. אירופה הפכה לשוק שלישי

במעמדו. אם מישהו מייבא טונה או מקרל מתאאילנד או מיפן, הוא משלם מה שמשלמים

באירופה. במזרח הרחוק המחירים הרבה יותר זולים, וזה גרם לכך שסחורה איכותית מן

השוק האירופי לא ניתן להכניס ארצה. מה שקיים היום בשוק הוא אך ורק טונה זולה

ביותר ומקרלים שהם מוצר בסיסי. אי אפשר לייבא שום מוצר איכותי. מי יקנה היום טונה

איכותית ב-8 שקלים לקופסה?

ג י שגיא;

אני מתקשה לברר את העובדות, כאשר מי שאמור לייצג את הדייגים ואת היצרנים אינו

נמצא כאן.

האם הוזמנו לכאן נציגי היצרנים הישראלים?

אי קירשנר;

הם קיבלו את סדר היום, ולא ביקשו להופיע.

ג י שגיא;

אני יכול להראות לך התכתבות עם יצרנים המתריעים על מה שעומד להתרחש. אין ספק

שלהחלטות שלנו תהיה השפעה על כך. יותר משאני מודאג מן השוק האירופי, אני מודאג

מהשוק מדרום מזרח אסיה - מתאילנד. ראוי לבדוק גם את הייבוא באמצעות אונר"א המגיע

לשווקים. זה דבר חמור מאד, שיש להחליט כיצד מטפלים בו.

בניגוד להסכמים המסודרים שיש לנו עם אירופה, אנו חושפים עצמנו לתוצרת זולה

ובאיכות ירודה, והדבר ראוי להתייחסות מיוחדת. למיטב ידיעתי, יש יבוא סרדינים גם

מהמזרח הרחוק.

מה היה המצב לפני הטלת היטל הבטהה?

אנחנו התחלנו לייבא דגים מחודש אוקטובר, מיום שהשוק נפתח.

אם לא תאשרו את היטל הבטחה, הוא לא ייכנס לתוקף.

עד אוקטובר לא היה יבוא רשמי של סרדינים, אבל היה יבוא של מעדניות שהיו

מוברחים בכמויות גדולות, באמצעות ימאים ובדרכים אחרות.

א' ויינשטיין;

מה היקף יבוא הסרדינים, לאחר פתיחת השוק לייבוא, ומה היקף הייצור המקומי?

י' לוי;

בשלב זה קשה לענות על השאלה, כי אנו מדברים על תקופה קצרה יחסית. על פי

המספרים שבידינו, מדובר על יבוא בהיקף של כמליון דולר ב-1994. והיא כלל גם

מבצעים שעשינו. הייצור בשוק המקומי הוא בהיקף של 4 מליון דולר. אנחנו מדברים על

תקופה קצרה, מחודש ספטמבר אשתקד.

עלות הייבוא לסיטונאי, עבור קופסה שמשקלה 120 גרם היא 1.9 ש"ח.

סרדין מקומי מסוג "סטאר", נמכר ב-2.2 ש"ח. כל סרדין מתוצרת חוץ עולה לפחות

2.8 ש"ח ליבואו. מחיר המינימום לצרכו הוא 4.9 ש"ח.

אם אנו מאשרים את ההיטל, מדוע לשחרר את הייבוא בתפזורת? כל יבוא יחוייב בהיטל

בטחה, גם הייבוא בתפזורת. מדוע לא תייבאי דגים בתפזורת, ותארזי אותם כאו?

אני צריכה למכור את מוצרי החברות הבין לאומיות, תוך שמירה על שם המותג. אני

צריכה שיהיה לי כאו מפעל אשר יעמוד בתנאים שלהם, כדי שי יאפשרו לי לארוז את הדגים

בארץ. שום מפעל בארץ אינו עומד בסטנדרטים של מפעל "רוברט".

י' טמלר;

כל הומרי הגלם של היצרנים הישראלים הם מתאילנד, והם באיכות ירודה.

מה שמטריד אותנו הוא, האם אנו צריכים להגו על התעשיה המקומית, אשר מייצרת

מחומרים מיובאים. על כמה מפעלים ועל כמה עובדים אני מגינים?



י' לוי ;

אנו מטילים היטל גבוה משתי סיבות: כדי שנוכל להוריד את ההיטל בהמשך, וכדי

שנוכל לעקוב אחר מה שקורה בשוק. הודענו ללשכת המסחר, שאנו עומדים להוריד את

ההיטל.

ענף שימורי הדגים בארץ הוא בהיקף של 40 מליון דולר, סכום אשר כולל את הייצור

טונה, סרדינים, מקרלים וסלטי דגים. הייבוא ב-1993 היה 16 מליון

דולר, וב-1994 17 מליון דולר. 80 אחוז מהייבוא היה של טונה, 40 אחוז מארה"ב, 40

אחוז מהמזרח הרחוק והשאר ממקומות אחרים. יבוא הסרדינים נפתח רק לאחרונה.

בסך הכל שעור המסוי על טונה הוא 20 אחוז, פלוס מכס של דולר לקילוגרם מארה"ב

ומהקהיליה. מחיר הדולר הנחסך הוא 4.30 ש"ח. הערך הנחסך גבוה יחסי, שכן יש כאן

משקל גבוה לעבודה המקומית. שלושת המפעלים הגדולים הם "יונה", "פוסידון" ו"מן",

ובהם כ-250 עובדים. עובדים נוספים מועסקים בתעשיית חומרי הגלם - אריזות וכו'. אנו

חושבים שהענף כולו מעסיק כ-500 עובדים. מתוך סך הכל, היקף ייצור הסרדינים הוא 15

עד 20 אחוז. לבנון הכינרת הוא דג באיכות נמוכה יותר מזו של הדגים שמשתמשים בהם

בפורטוגל ובמרוקו. יחד עם זאת, כאשר הוא מעושן, טעמו לא נופל מטעמם של מוצרים

מעושנים אחרים באורנה קטגוריה.

אני רוצה לציין שאנו הולכים בכיוון הנכון. פתחנו את השוק לייבוא ואנו עומדים

להקטין את ההיטל.

א' ויינשטיין;

אני מציע שנאשר את הבקשה, בהתנייה שנברר את הנושא אצל היצרנים. אם ירצו

להופיע בפנינו, נאפשר להם לעשות זאת.

אני מציע שנאשר את הבקשה, ונבקש דיווח בעוד 6 חודשים. עד אז תהיה התמונה

ברורה יותר.

ג י שגיא;

אני מייצג את האנטרס של העבודה בישראל, ואני חושש שבקלות יחסית אנו מסכמים

דברים, עוד לפני ששמענו את נציגי התעשיה. אני מציע שנזמן אותם לכאן.

הם מסכימים לצו הזה.

אם כך, אני מסכים לאישור.

ראוי שהוועדה תוסיף הערה, שאנו מודאגים מאד מהברחות הסרדינים מעזה.

אין לי נתונים על גודל ההברחה.



היו"ר א' פורז;

אנו מאשרים את הצו ומבקשים ממשרד התמ"ס להופיע כאן בעוד 6 חודשים ולדווח לנו

על ההתפתחות. במקביל לכך, אנו מבקשים מהמשרד לדווח לנו תוך חודשיים מהיום על

בעיית ההברחות.



חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שיעורי המס על הכנסת שאינה מיגיעה אישית

(מאת חה"כ א' פורז )

היו"ר א' פורז;

על פי פקודת מס הכנסה יש שני שעורי מס: על הכנסות מיגיעה אישית ועל הכנסות

שאינן מיגיעה אישית. המס על הכנסות שאינן מיגיעה אישית גבוה יותר. לדוגמה, על

10,000 ש"ח משכר עבודה תשלם פהות מס מאשר על 10,000 מס מהשכרת חנות. זה מבוסס על

האתוס של ערך העבודה, וזהו המצב כבר שנים.

מסתבר שישנה קבוצה של אנשים שיש להם הכנסות שאינן מעבודה, בסכומים נמוכים

מאד, למשל שכר דירה מהנות, שהוא מקור הכנסתה היחיד של אלמנה. על 1500 ש"ח אלה

תשלם אותה אלמנה הרבה יותר מאשר מי שיש לו הכנסה כזו מיגיעה אישית. כך הדבר גם

כאשר מדובר בהשכרת מספר ירוק.

הצעתי לנציבות מס הכנסה שלגבי הכנסות נמוכות תושווה דרגת המס. התקרה שרציתי

לקבוע היא 40 אלף שקל לשנה, אך הצעת נציבות מס הכנסה היתה שונה, והגעתי איתם

להסכמה לפיה הכנסה מדמי שכירות מהשכרת נכס שבמשך 15 שנים לפני תחילת השכרתו שימש

בידי הנישום להפקת הכנסה מיגיעה אישית מעסק או משלה יד, תהיה חייבת בשעורי מס

נמוכים יותר.

אם הייתי בעל הנות מכולת במשך 15 שנה, והכנסותי היו מיגיעה אישית, אם אני

משכיר היום את המכולת ומקבל דמי שכירות - הכנסה זו תיחשב להכנסה מיגיעה אישית,

למרות שאיני עובד עוד במכולת. אותה דרגת מס על אותה הכנסה תחול גם על בן זוג,

כלומר על אלמנתו של בעל המכולת. מעבר לגיל 65, עם צאתו לפנסיה, שכר הדירה ייחשב

לו כהכנסה ממשכורת. זה עדיין גרוע מהכנסה מפנסיה הפטורה ממס.

בעצם אין הצדקה להבחנה הזו, שכן ההכנסה מיגיעה אישית יכולה להיות משכורת של

מנכ"ל בנק. ההבחנה אינה בין עשירים לעניים, אלא הבהנה שרירותית.

תי פנחסוביץ';

אם היה לו מפעל ענק והוא החליט להפסיק לעבוד, גם אז הכנסתו מהשכרת המפעל

תיי1שב כהכנסה מיגיעה אישית?

היו"ר א' פורז;

הגעתי לסיכום על כך עם נציבות מס הכנסה.

ת' פנחסוביץ';

זה לא מספיק, אני צריכה לבדוק את זה.

ג י שגיא;

אני רוצה לקבוע כי בעיני יש גם היום מקום לאתוס הכנסה מיגיעה אישית. יש מקום

להבחנה זו גם מנקודת ראות המשק. כאשר אנחנו חושבים על מסוי, מה שעומד נגד עינינו

הם גם שיקולים של התייעלות ופריון הייצור, דבר שאינו תופס לגבי השכרת נכסים. יהד

עם זאת אנו באים להגן כאן על מי שעבד פעם, חסך או לא חסך לפנסיה. סביר לראות את

הכנסתו מהשכרת נכס כדבר סביר, ולכן אני מציע לאשר את ההצעה.

היו"ר אי פורז;

ההצעה אומרת שאם היתה לך מונית במשך 15 שנה, לאחר תקופה זו אם אתה משכיר את

המספר הירוק, הכנסתך תיחשב להכנסה מיגיעה אישית גם אם אינך בן 65.



א"ח שאקי;

אין שום הגיון ליטול מאותו אדם שפרש מהעבודה לאחר 15 שנה, את הזכות שהיתה לו

קודם. אני תומך בהצעה.

א' ויינשטיין;

גם אני תומך בה.

היו"ר אי פורז;

אנו מאשרים ומעבירים את הצעת ההוק לקריאה ראשונה.



שינויים בתקציב לשנת 1995

שינוי תקציבי מסי 61-62 - משרד התחבורה

זוהי בקשה להגדיל את ההוצאה המותנית בהכנסת בתקציב השוטף של משרד התחבורה

ב-38 מליון ש"ח, מתקציב הקרן לבטיחות בדרכים, על-פי אישור הנהלת הקרן, לפעולות

בטיחות בעיקר במיגזר הערבי, למחקרים, הסברה והדרכה.

היו"ר אי פורז;

זה מגיע מהקרן לבטיחות בדרכים, אשר באה מביטוח החובה לרכב?

נ' רז;

כן.

אם נוכל כתוצאה מזה להוריד במשהו את מספר תאונות הדרכים, תבוא עליכם הברכה.

(אושר)

שינוי מס' 63 - המינהל האזרחי

מדובר על שינויים פנימיים בתקציב המינהל האזרחי. אין לכך השפעה על תקציב

המדינה, שכן מקור הכסף הוא בהכנסות עצמיות - מאגרות וממסים. מדובר בתקנות שלא

ניתן להן מספיק כסף, או בפעילויות שאנו חושבים שכדאי לבצע. מדובר בסכום של 16 אלף

שקל, להעברת תקן עובד ארעי מפה לשם. אין כאן שום דבר דרמטי.

אני מביא להצבעה. מי בעד אישור שינוי תקציבי מס' 0062?

(אושר)

שינוי תקציבי מס' 72 - משרד המשטרה

בבקשה המונחת לפניכם מדובר על הגדלת ההרשאה להתחייב, בסכום של 10 מליון ש"ח

לתקנית רב שנתית לפרוייקטים של בניית בתי סוהר ותחנות משטרה.

הבקשה מובאת לאישור. מי בעד?

(אושר)



שינוי תקציבי מסי 72 - משרד השיכון

די לביא;

מדובר על 20 מליון ש"ח בהרשאה להתחייב וסכום של 16 מליון ש"ח בתקציב מהרזרווה

הכללית, שנועדו לממן השלמת התחשבנות עם ספקי הקרוונים והמגורונים שנרכשו בין

השנים 1989 ל-1992. הרשאה בסך 10 מליון ש"ח ותקציב בסך 8 מליון ש"ח. כן מדובר על

השלמת התחשבנות עם קבלנים שבנו בניה תקציבית קלה במסגרת פרוגרמת הבניה משנת 1989

עד 1992. הרשאה בסך 10 מליון ש"ח ותקציב בסך 8 מליון ש"ח.

בעת סיום אספקת הקרוונים האלה, לא נחתם חוזה נוסף, ולכן התחיל תהליך אשר נמשך

כמעט שנתיים, בין משרד השיכון לבין הספקים, כדי לראות איזה תוספות מגיעות להם

בעקבות השינויים שנעשו. הסכום אינו סופי, אך זהו הסכום עליו הוסכם עם 10 ספקים

מתוך 40 ספקים.

היו"ר א' פורז;

אני מודה לך על ההסבר. מי בעד אישור בקשה 072?

(אושר)

שינוי תקציבי מס' 52004

הבקשה מתקשרת להרשאה להתחייב. מדובר בהעברת עודפים של ההרשאה להתחייב. בעקבות

זאת אנו רוצים להעביר את העדופים לאותם פרוייקטים של בניית תחנות משטרה. בתקציב

1995 יש סכום מספיק עבור הרשאה להתחייב, ואין צורך להגדילו במלוא סכום העודפים.

חיו"ר א' פורז;

מי בעד?

(אושר)

שינוי תקציבי מס' 07005-6

מדובר על העברת כספים לקנייה חד-פעמית של אקדחים עבור המשטרה, דבר שהיה אמור

להתבצע ב-1994 עם תע"ש, אך בעקבות עכובים בתע"ש היא לא בוצעה.

היה מכרז?

די קריבו;

אני מניח שהיה מכרז. אנו נמצאים כבר בשלבי הביצוע. מאחר והעסקה לא בוצעה

ב-1994. יש צורך להעביר את התקציב, ובמקביל לאשר את ההרשאה להתחייב-

בקשה מס' 07006 מאושרת.



די קריבו ;

בבקשה 07005 מדובר בהרשאה להתחייב לרכישת אקדחים.

היו"ר אי פורז;

אנו מאשרים גם את בקשה 07005.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:0)