פרוטוקול מס' 474

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ו' באדר בי התשנ"ה (8 במרץ 1995). שעה 09:00

חברי הוועדה: ג' גל - היו"ר

א' גולדשמידט - מ"מ היו"ר

א"ח שאקי

ד' תיכון

מ"מ

ע' עלי

אי פיטרמן, מירי כהן - נציבות מס הכנסה, משרד האוצר

מי אילון, הי רובינשטיין - אגף המכס ומע"מ, משרד האוצר

א' שניידר

א' קרשנר

ת' שפנייר

1) תקנות קרן גרמניה-ישראל למרוקר ולפיתוח מדעי (פטור ממיסים},

התשנ"ה-1995.

2) צו מס הכנסה (זיכויים לתושב האזור), התשנ"ה-1995.

3) תקנות מס ערך מוסף (תיקון מס' 2), התשנ"ה-1995.



תקנות קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (פטור ממיסים). התשנ"ח-1995

אני פותח את הישיבה. לפנינו תקנות קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי

(פטור ממיסים). אלי פיטרמן מנציבות מס הכנסה, תסביר בבקשה.

מדובר על קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי - הסכם שנחתם בין שר המדע

והטכנולוגיה של ישראל לבין השר הפדרלי של הרפובליקה הפדרלית בגרמניה. זה פורסם

בספר החוקים ב-25.3.94. מכוח סעיף 8 ניתן להתקין תקנות - בידי שר האוצר - בקשר

למתן פטור ממיסים ותשלומי חובה.

היו"ר גי גל;

אני מציע שאנחנו ניגש מיד לתקנות. אנה שניידר, תקראי בבקשה.

(קוראת את תקנות קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (פטור ממיסים),

התשנ"ה-1995).

בסעיף 3, במקום יילעובדהי' אני מציע לכתוב "לעובד שלה".

מי הבעלים של הקרן?

ממשלת ישראל וממשלת גרמניה. אני לא מבין את כל העניין. מה זה קרן למחקר

ופיתוח? זה אוניברסיטאות?

האם לקרן גרמניה-ישראל יש קרקעות ונכסים?

מה פתאום? האם יכול להיות שהיא מקבלת עזבונות? יכול להיות שממשלת גרמניה

מעבירה רכוש של יהודים שנעלמו?

אלי פיטרמן, אתה יודע את התשובות לשאלות האלה?

לא.

האם יש לך פה את החסכם של הקרן?

לא.

הקרן הזאת זה כסף שנותנת ממשלת גרמניה, מול backing של ממשלת ישראל,

שמיועד למחקר באוניברסיטאות, לפרוייקטים. אני דיברתי עם שר המדע הגרמני כמה

וכמה פעמים בעניין הקרן והגדלנו אותה כל פעם, אבל אין לי שום מושג מעבר לזה.

מירי כהן;

החוק הוא רק מהשנה שעברה וכעת רוצים לאפשר פעולות של הקרן.

אבל צריך להביא לכאן את משרד המדע.

אם אני מבין נכון, אין לנו בעיה עם הפטור ממס הכנסה. הדבר היחידי שאנחנו

רוצים לקבל תשובה לגביו זה הנושא של רכוש קרקעי, רכוש בכלל. למי זה שייך? במה

מדובר וכו'? אנה שניידר, אני מבקש שתבדקי את השאלות האלה וכשתהיה אינפורמציה

מלאה בתחום של מס רכוש, מקרקעין וכל המטריה וזזו, נחזור לעניין ונוכל לאשר את

זה.

האם יש כאן מישהו ממשרד המדע?

לא, אין.

בסעיף 7 כתוב: "תחילת של תקנות אלה ביום 25 במרץ 1994". בדרך כלל מדובר

שחוק איננו רטרואקטיבי; הוא יכול להיות רטרואקטיבי רק אם נקבעה רטרואקטיביות

בגוף החוק, אם בחוק הראשי נאמר שסברים מסוימים יהיו רטרואקטיביים. במקרה

שלפנינו, לא מדובר בגוף החוק על רטרואקטיביות, התקנה מיתקנת היום והיא קובעת

בעצמה שהיא חלה למפרע מיום קבלת החוק; זאת אומרת, היא נותנת לעצמה

רטרואקטיביות, קובעים את תאריכה כאילו היא היתקנה ביום קבלת החוק. מבחינה

משפטית זה פגם, זה לא מקובל. האם יש פה סיבה מיוחדת לכך?

בפועל הקרן טופלה כמלכ"ר, זאת אומרת שממילא היא נהנתה מפטור ממס על

ההכנסות שלה, לפחות לגבי ההכנסות של הקרן עצמה.

אבל יש בתקנות הרבה יותר מאשר הקביעה של הפטור ממיסים. יש כמה וכמה

הוראות שאינן נכללות בהכרח במושג מלכ"ר. האם אפשר לקבוע אותן רטרואקטיבית?

חברים, האם נראה לכם שאנחנו נבקש הסבר מפורט לגבי סעיפים 4 ו-5 לתקנות

ואחר-כך נאשר או לא נאשר?

כן, אנחנו צריכים לקבל הסברים גם לגבי הרטרואקטיביות וגם לגבי גוף הדבר.

אנה שניידר, אני מבקש שתבקשי הסברים לדברים הללו.

ואם תמצאי לנכון להזמין מישהו ממשרד המדע בעניין הקרן, כי אני זוכר

ששמעון שטרית בהיותו שר המדע -

בזה כבר עסקנו כשאישרנו את הקרן. מה שנשאר זה עניין הרכוש.



צו מס הכנסה (זיכויים לתושב האזור). התשנ"ה-1995

אנחנו עוברים לנושא הבא - צו מס הכנסה (זיכויים לתושב האזור).

על פי החלטת הממשלה מהתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים, ב-1970 ככל הנראה,

ניתנות נקודות הזיכוי הבסיסיות שניתנות לתושב ישראל גם לתושבי האזור שמועסקים

במדינת ישראל, כך זה היה עד לעת האחרונה מכוח החלטת ממשלה, דבר שלא עוגן

בחקיקה. במסגרת ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו, ולאחר מכן במסגרת החוק

ליישום ההסכם, הוסכם שהנושא הזה יעוגן בחקיקה באופן ברור. בחוק יישום ההסכם

בדבר רצועה עזה ואזור יריחו, הוסמך שר האוצר, באישור ועדת הכספים, להתקין צו

שיחיל את נקודות הזיכוי על-פי סעיפים k3, 36 ו-37 לפקודת מס הכנסה גם על תושבי

האזור שאינם אזרחי ישראל. למעשה, אנחנו מבקשים לבצע את הצו הזה בהמשך לאותו

חוק ולקבוע ש-2 נקודות זיכוי שניתנות לתושב על-פי סעיף 34 לפקודת מס הכנסה,

רבע נקודת זיכוי בגין נסיעות על-פי סעיף 36 לפקודה ונקודת זיכוי נוספת שניתנת

ליחיד שכלכלת בן זוגו עליו על-פי סעיף 37, יינתנו גם לתושבי האזור שאינם

אזרחים ישראליים.

תאמיני לנו שקראנו את הבקשה. אולי תסבירי לנו בעברית פשוטה למה הכוונה?

על מי זה חל? על מי זה לא חל? מה פתאום צריך להפעיל צו חדש בעניין הזה? מה כל

הסיפור הזה? על אלו נקודות זיכוי מדובר? על מי הן חלות?

כפי שאמרתי, נקודות הזיכוי חלות על תושבי האזור שאינם אזרחי ישראל,

ערבים.

מה לנו ולערבים שגרים שם היום?

מדובר על ערבים שמפיקים הכנסה במדינת ישראל. הללו משלמים מס הכנסה מפני

שזאת הכנסה שמופקת כאן, בישראל. מכיוון שכך, מאז 1970 ממילא הם מקבלים את

נקודות הזיכוי שמקבל כל תושב ישראלי, כלומר הנקודות הבסיסיות לתושב בגין עצם

תושבותו, בגין נסיעות ובגין בן זוגו אם כלכלת בן זוגו עליו.

נניח שאני קבלן ויש לי עובד ואני משלם לו 10,000 שקל ויש לו עשרה ילדים,

האם הוא מקבל את כל נקודות הזיכוי בגין הילדים?

התשובה היא לא, כי הנקודות שאני מדברת עליהם עכשיו הן לא נקודות זיכוי

בגין ילדים, אלו נקודות זיכוי שניתנות בגין תושבות.

אז הוא כמו תושב ישראל?

כן, הוא מקבל שתי נקודות בגין תושבות ועוד רבע נקודת זיכוי בגין נסיעה.

למה?

תתחיל מהסוף - מה עושים עם מס ההכנסה שגובים מהעובדים הללו?

מעבירים לשטחים.

נכון.

מירי כהן, עכשיו תסבירי לי למה הוא צריך לקבל נקודות זיכוי בשל היותו

תושב ישראל? הרי הוא לא תושב ישראל.

נכון שהוא לא תושב ישראל. אתה שואל למה הוא מקבל נקודות זיכוי? כרגע זה

בגלל שכך הוסכם בהסכם איתם.

לפני כן, אני רוצה להבין - כל אזרח במדינת ישראל שהוא תושב ישראל מקבל

שתי נקודות זיכוי; נקודת זיכוי היא 121 שקלים לחודש, שתי נקודות זה 242 שקלים

וזה יורד מן המס. בוודאי זה לא חל על 99% מעובדי השטחים שלא מגיעים ממילא

לתשלום מס. עכשיו בואי נעבור לגופו של עניין, מעבר לטכניקה - כל תושב מדינת

ישראל זכאי לקבל שתי נקודות זיכוי אוטומטית בשל היותו תושב ישראל. עכשיו את

אומרת שאת מחילה את זה גם על אלה שהם לא תושבי מדינת ישראל. את אומרת שהחלנו

את זה מ-1970. בא חה"כ גדליה גל ואומר: יאני בכלל דואג ליישות הפלשתינאית,

ואני רוצה שההכנסות שאנחנו מעבירים להם יגדלו; לכן אני רוצה לבטל את הזיכוי של

2.25 נקודותי. כלומר, אם לא יהיו שתי נקודות הזיכוי, העובד ישלם יותר מס הכנסה

וכך יגדלו ההכנסות ממיסים שאנחנו מעבירים אליהם והמימשל הפלשתינאי יקבל יותר

'למה לא נעביר להם יותר כסף?' ואני אומר: 'למה לא נעביר

להם פחות כסף? '.

זה מה שהוסכם בהסכמים.

את זה אנחנו יודעים. תסבירי לי למה מגיע למישהו שהוא לא תושב ישראל

נקודות זיכוי על היותו תושב ישראל?

אני חושב שלפני כמה ימים היה מדובר על הסכום - מדובר על 10 מיליון שקל

בשנה.

למה כשאני עובד בניו-יורק ומקבל שם משכורת, אני לא מבקש להעביר את המס

שאני משלם מארצות-הברית לישראל בשל היותי תושב ישראל?

בנסיבות מסוימות אתה כן חייב לעשות זאת. אם אתה נשלח לארצות-הברית על-ידי

מעסיק ישראלי, אתה תשלם מס כאן.

לא הבנת מה שאני אומר. הרי יש הסכם שאנחנו מעבירים להם את הכסף. אין עוד

הסכם כזה בעולם - שאדם עובד באיזו מדינה ומעבידים את מס ההכנסה שהוא משלם

למדינה שממנה הוא בא. תארי לך שהטורקים שעובדים בגרמניה יבקשו שאת כל מס

ההכנסה שגובים מחצי מיליון טורקים יעבירו לממשלת טורקיה. האם יעלה על הדעת דבר

כזה? אבל בישראל זה עולה על הדעת.

עכשיו תסבירי לי מה הן שתי נקודות שניתנות לתושב ישראלי, מדוע אני זכאי

לשתי נקודות זיכוי?

מפני שהחליטו שרוצים להקל עליך.

לא, יש איזה סיפור מאחורי זה. למה אוטומטית כל עובד מקבל שתי נקודות

זיכוי בשל היותו תושב ישראל?

אני לא יודעת מה ההיסטוריה החקיקתית של זה.

יש אידיאולוגיה מאחורי זה. לא סתם מס הכנסה מוותר על הכנסה ענקית.

זה כדי לעודד עבודה.

אני לא יודע. תמיד כשאני מגיע לזיכויים ולניכויים, אני הולך לאיבוד. אני

רוצה להבין פעם למה נותנים לי את שתי נקודות הזיכוי אוטומטית. אני מניח שזה

בגין הוצאות שיש לתושב קבוע בישראל בהיותו אדם שחי בישראל, בהשוואה לכאלה

שאינם תושבי ישראל. תסבירי לי למה אני צריך לתת את זה לעובדי השטחים.

קודם כל, זה ניתן אוטומטית גם לאזרחים ישראליים שגרים בשטחים, כלומר

שאינם אזרחי ישראל. זה הורחב גם לגביהם.

זה כי מחילים עליהם את החוק הישראלי. זה צודק.

סברו שהדין דומה גם לערבי שגר שם ועובד במדינת ישראל.

אני לא נכנס עכשיו לוויכוח אם זה צודק או לא צודק. מה זה בכלל?

מירי כהן;

אתה אומר שזה מאבד את הצביון של זיכוי לתושב מפני שמכנים אותו תושב. אולי

השם מפריע, אבל הכוונה היא -

אני במקומך הייתי מרים עכשיו טלפון לוותיק במס הכנסה ושואל אותו מה זה.

מר קרשנר, תפגיש את חה"כ תיכון עם גרי אגרון. רבותיי, מדובר פה בכספים

שגובים מתושבי האזור, קרי עזה ויריחו. אנחנו העברנו להם את הניהול, צריך לתת

להם גם את המקורות.

לא זה העניין. להיפך, על-ידי מתן נקודות הזיכוי לעובדים אתה מקטין להם את

המקורות.

אבל צריך לתת להם מה שהוסכם איתם. הוסכם איתם שהעובדים שלהם יקבלו פה את

הזיכויים והנטו של העובד יישאר יותר גבוה. אתה יכול לומר שאתה רוצה שיהיה

לערפאת יותר כסף ומה שמבקשים פה אומר שלעובד יהיה קצת יותר כסף, זה לרווחת

העובד.

מירי כהן, כדי שלא ניראה מטומטמים שאישרנו דבר שלא ידענו מהו - ואנחנו

רוצים לאשר את זה עכשיו - תרימי טלפון עכשיו לוותיק אצלכם ותשאלי למה נותנים

נקודות זיכוי לתושב ישראל.

בסדר.

בינתיים נעבור לנושא הבא.



תקנות מס ערך מוסף (תיקון מסי 2). התשנ"ה-1995

היו"ר גי גל;

לפנינו תקנות מס עריך מוסף (תיקון מסי 2). מי מסביר את זה?

אנשי מס ערך מוסף הוזמנו ל-9:30.

אי שניידר;

אני יכולה להתחיל להסביר. כפי שאני רואה, יש כאן ריכוז של מספר תיקונים

לתקנות מס ערך מוסף.

התיקון הראשון מתייחס לתקנה 3 לתקנות מס ערך מוסף. סעיף 12 לחוק מס ערך

מוסף קובע שלמחיר העסקאות של עוסק מצטרפים כל תרומה, סיוע ותקבולים אחרים - זה

הופך לחלק מהמחיר ועל כך מחשבים מס ערך מוסף. אבל בסיפה של הסעיף ישנו סייג

שהוראה זו לא תחול על סוגי תקבולים או סוגי עוסקים שקבע שר האוצר. בתקנה 3 קבע

שר האוצר סוגי תקבולים שלא יהיו חייבים במס ערך מוסף; מה שמאפיין אותם, שמקורם

בתקציב המדינה, זו מעין העברה מכיס לכיס. יש רשימה של 14 סוגי תקבולים שאינם

חלק מהמרויר לצורך חישוב המע"מ ועכשיו רוצים להכניס סוג נוסף - תקבולים הניתנים

לעוסק מקרן היערכות לחשיפה המתנהלת על-ידי משרד התעשייה והמסחר.

כלומר, על הכסף שניתן מהקרן כדי להסב מפעל שיוכל להתמודד עם מוצרים

אחרים, לא ישולם מעיימ.

נכון, אותו כסף לא יהיה חלק מהמחיר לצורך חישוב המע"מ, כמו שעשו לגבי

תעריפים למעסיק על-פי חוק לעידוד המיגזר העסקי או כמו שעשו לגבי תקבול שניתן

לעוסק על-ידי מינהל הדלק ועוד - כל הרשימה שכלולה בתקנה 3.

למה? חסידי הכלכלה הנכונה, מדוע אנחנו נותנים את הפטורים האלה למרות שזו

העברה מכיס לכיס? בתקציב הביטחון אנהנו כבר אומרים: יתניחו הכל על השולחן, כמה

זה עולה למשלם המיסים, גם כשזו העברה מכיס לכיסי. למה זה מנוצל, כפי שאני

רואה, רק על-ידי מספר גופים שיודעים כנראה על התקנה הזאת ויש להם כנראה דרכי

גישה?

אנה שניידר, את זה את לא צריכה להסביר. לכי הלאה. עוד מעט יגיעו הנה

נציגי מע"מ.

אנה שניידר, אני שואל אותך - משרד התעשייה והמסחר נותן מענק לפיתוח שטחים

שלא במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. הם לא יודעים על התקנה הזאת.



א' שניידר;

זו פשוט היתה הידברות בין אגף התקציבים לבין מס ערך מוסף. אם לא היה ניתן

הפטור הזה, אגף התקציבים היה צריך לתקצב את זה, ולכן ישנה כנראה הידברות בין

שני האגפים -

למה? הרי הם מטיפים מוסר לכולם שצריך לתקצב נכון את כל הדברים האלה.

על השאלה הזאת אני לא יודעת לענות.

זו באמת שאלה, ונבקש עליה תשובה מאנשי מס ערך מוסף שיגיעו עוד מעט.

בינתיים אפשר לעבור לסעיף 2 בהצעת התיקון המתייחס לתקנה 6א לתקנות

העיקריות. בדרך כלל, לפי חוק מס ערך מוסף המס מוטל על המוכר או על נותן

השירות; הוא רשאי לגלגל אותו על הקונה אבל החיוב במס הוא על המוכר. ישנם מספר

סייגים על-פי התקנות שבהם חובת תשלום המס עוברת לקונה - למשל, תקנה 6א רבתי.

התקנה אומרת שאם יש עוסק או מלכ"ר או מוסד כספי שקיבל שירות מאדם שעיקר הכנסתו

ממשכורת - למשל אם אני, שכירה בשירות המדינה, נותנת הרצאה לגוף מסויים או

לעוסק או למלכ"ר - במקרה כזה לא מטריחים את אותו אדם להירשם במע"מ, להוציא

חשבונית ולעשות את כל הפעולות הדרושות, אלא עושים ניכוי מס במקור והגוף שמקבל

את השירות הוא זה שדואג להעברת המס. תקנה 6א מתייחסת לסוגים מסויימים של נותני

א) בעלי מקצועות חופשיים - אגרונום, אדריכל וכוי;

ב) מופע אמנותי, בניית תפאורה, קצרנות, הדרכה, הוראה.

תני לי דוגמא מהחי ים.

למשל, מורה שכיר בבית ספר שאחר-הצהריים הוא נותן שיעורים במתנ"ס. עיקר

הכנסתו של אותו מורה היא ממשכורת, הוא כלול ברשימה של המקצועות שמפורטים בתקנה

6א והוא נותן שירות לא לאדם פרטי. במקרה כזה השירות שלו חייב במס, אבל לא

מכריחים את המורה השכיר הזה לפתוח תיק במע"מ, להתחיל להוציא חשבוניות ולנהל

נתת שירות למתנ"ס, המתנ"ס הוא מלכ"ר; כאשר המלכ"ר נותן לך

את התמורה, הוא כבר מסתדר מבחינת העברת המס לאוצר המדינה.

נדמה לי שדנו בנושא הזה כמה פעמים.

נכון, עכשיו בא תיקון קטן לתקנה.

לפני שנגיע לתיקון, אני רוצה לשאול אותך את אותן השאלות ששאלתי כשבאת

לכאן. אני חבר-כנסת, מקבל שכר מהכנסת, מרבית ההכנסה שלי היא משכר, אבל אני

עושה עוד חלטורות בהיקף של /,'50 מהשכר שלי, אז מגיע לי פטור.



א' שניידר;

זה לא עניין של פטור. אומרים לך כך: אם עיקר הכנסתך ממשכורת (והעיקר זו

כבר שאלה של פרשנות, האם זה היקף כספי או היקף ארגוני) ונתת שירות שהגדרתית

הוא חייב במס ערך מוסף - אין פה עניין של פטור, השאלה היא רק על מי החובה

להעביר את המע"מ. כדי לסייע לך, שלא תצטרך להיכנס לכל המערכת הזאת - בהנחה

שהשירות שנתת במופיע ברשימה - אומרים כאן שאתה לא תצטרך לדאוג להעברת המס,

מישהו יעשה את זה במקומך ואתה תקבל את התמורה לא כולל מע"מ.

ואז הוא צריך להגיש חשבונית?

לא.

זאת אומרת שהוא לא צריך להיות רשום במעיימ.

תסבירי לי את ההיגיון, למה אתם עושים את זה?

כדי לתפוס את אותם "חלטוריסטים". אילו לא היה נעשה הדבר הזה, אולי מס ערך

מוסף בכלל לא היו מגיע להכנסות האלה.

כמה מקרים יש שהמעביד משלם פתאום מס ערך מוסף?

יש הרבה העברות, אבל הן נעשות בדרך של ניכוי מס במקור למס הכנסה.

למה?

חה"כ תיכון, אשאל אותך שאלה אחרת - במקרה של אדם שעושה עבודות חלקיות

מהסוג שאנה שניידר תיארה, האם אנחנו רוצים שהוא יצטרך לפתוח תיק במע"מ?

כן. אנה שניידר, לפי ההצעה שלפנינו את מחילה את האחריות, במקום על המורה

או במקום על חה"כ תיכון, על מקבל השירות.

נכון, בתנאי שמקבל השירות הוא גוף מאורגן, זאת אומרת עוסק או מוסד כספי

או מלכ"ר. אם הוא אדם פרטי, אין העברת אחריות כזאת כי אין היגיון להעביר, ואז

באמת נותן השירות ממשיך להישאר חייב.

זה הגיוני.

זו הקלה לנותני השירות והקלה לרשויות המס.

זו הקלה לרשויות המס, אפילו זה נופל בין השולחנות.

למה זו לא הקלה גם לעובד?

די תיכון;

העובד לא יעביר את זה אף פעם למעיימ, וגם המעביד לא יעביר את זה לעולם,

המעביד מעביר תמיד.

די תיכון;

ימה אכפת לי אם נותן השירות הוא עוסק מורשה או לא עוסק

מורשה, אני נותן לו את הכסף, שהוא יסתדר עם מעיימ. מה אני צריך להיכנס לעניין

הזה?'. אני מוכרח לומר לך שהייתי פעם דירקטור בחברה של אייזנברג או בבנק כרמל

והתחילו להוריד לי את המע"מ ולהעביר את זה ישירות. כך הכניסו אותי לתסבוכת, כי

מצד אהד שילמתי למעיימ, מצד שני דיווחתי על ההכנסה, ואמרו שיש אי התאמה.

הם אולי טעו, כי כאן כתוב שנותן השירות צריך לתת הצהרה שעיקר הכנסתו

ממשכורת. התקנה הזאת לא מונעת ממך להירשם במע"מ ולהוציא חשבונית.

תראי מה נוצר - הורידו לי מע"מ במקור ואת האישורים לכך נותנים בסוף השנה.

בינתיים אני דיווחתי למע"מ ולמס הכנסה על הכנסות שונות. בא מע"מ ואמר לי: 'יש

אי התאמה בינך לבין מס הכנסה, אנחנו מבקשים לדעת מה מקור אי ההתאמה. דיווחת

למס הכנסה על הכנסה ולי לא שילמת מע"מי. כשזה קורה במס הכנסה, ישר קונסים אותך

ואתה אפילו לא יודע ואחר כך אתה רץ להסביר שהורידו לך במקור, לכן לא שילמת

מעיימ.

למה יש היגיון שמס ההכנסה כן ינוכה על-ידי המעביד? כמו שהמעסיק מעביר למס

הכנסה, במקרה הזה הוא יעביר גם את המע"מ.

כשאתה מדווח למס הכנסה על ההכנסה שלך, זה עובר למעיימ והמחשב של מעיימ

'אנחנו לא מבינים למה לא דיווחת לנו על חלק מההכנסות

'למה הורדת לי מעיימ במקור?'.

אבל גם ההורדה של מס הכנסה נעשית על-ידי ניכוי במקור.

אני לא מכיר ניכוי במקור של מע"מ.

אבל זה קיים.

אני חושב שזה רע. אני יודע שזה קיים, אבל למה לסבך את העניין? שיטה כל כך

פשוטה, פתאום מכניסים פה נישה של ניכוי במקור.

א' שניידר;

בתהום הזה הניכוי במקור דווקא מפשט את השיטה, כי אם לא היה הסעיף הזה כל

מי שנותן הרצאה חד-פעמית - למשל כשיועץ משפטי שעובד כאן, נותן הרצאה

באוניברסיטה - היה צריך להירשם במע"מ מהשקל הראשון.

די תיכון;

לא חשוב איך מיושבים את זה. חשוב למה יש ניכוי במקור במע"מ.

אם בנוסף להיותך שכיר כחבר-כנסת, יש לך עוד עסק, נניח של ייעוץ או של מתן

הרצאות, יש בפניך שתי אפשרויות - אתה יכול לפתוח תיק במע"מ, להירשם כעוסק,

להוציא חשבוניות, לנהל ספרים ואז התקנה הזאת לא תחול עליך. אבל אם רק פעם בכמה

זמן יש לך הרצאה וזה לא מחייב אותך לפתוח תיק במע"מ ולנהל ספרים, זאת הקלה.

אנה שניידר, את רואה את זה מן ההיבט של שלטונות המס, אבל בואי נראה גם את

ההיבט שאני רואה, ההיבט של משלם המס. אני נזכר במקרה שהורידו לי את המס במקור,

למרות שאני משלם ישירות למע"מ. אתם יוצרים כאן בעיה, כי חלק מאותם מרצים הם

עוסקים מורשים.

לאלה יש פיתרון שכתוב בתקנה 6א: "זולת אם קיבלו חשבונית מס מנותן

השירות". כלומר, התקנה לא תהול במקרים שהאדם רשום במע"מ ומוציא חשבונית.

אתם לא מבינים איך זה הולך בחיים. אני בא ונותן הרצאח, שולחים לי את הכסף

ואני שולח להם חשבונית או לא שולח להם חשבונית, בדרך כלל אני שולח.

אם אתה רשום במע"מ, אתה שולח.

ואז אני מתחיל להתווכח איתם: למה הורדתם לי במקור?

אולי יש בעיה מינהלית, אבל זה לא אומר שהתקנה לא טובה.

אני רוצה להבין. חה"כ תיכון הוא עוסק מורשה, הוא נתן הרצאה, הגיש חשבונית

כולל מע"מ, אתה מקבל את התשלום עם המע"מ, אתה משלם את המע"מ וגמרנו. מר קרשנר

איננו עוסק מורשה והוא הופיע כשליח ציבור בבית הכנסת וקיבל 1,000 שקל. האם הוא

צריך לפתוח במע"מ ולהירשם כעוסק מורשה?

לא, הוא צריך להעביר את הסכום למע"מ.

הוא לא יכול להעביר את הסכום למע"מ אם אין לו חשבוניות.

אני מבין שהתקנה הזאת אומרת: במקרה של מר קרשנר כשהמעסיק שלו - בית הכנסת

- משלם לו, יקזז את המע"מ במקור כפי שהוא ינכה לו במקור גם את מס ההכנסה.

אכן כן.

מאחר והמעסיק לא ידוע אם יש לקרשנר תיק במעיימ -

אז יש פה מנגנון האומר שמר קרשנר צריך להצהיר שעיקר הכנסתו ממשכורת ואז

הוא לא מוציא חשבונית.

אבל זה הולך בדיוק הפוך - קודם אתה מקבל את הכסף ואחר כך אתה שולח

חשבונית, כי החשבונית היא גם קבלה.

חה"כ תיכון, תשחרר את אנה שניידר. אנשי מעיימ הגיעו. אבל קודם נעשה פסק

זמן - יש לנו כאן תשובה לתקנה הקודמת.



צו מס הכנסה (זיכויים לתושב האזור). התשנ"ה-1995 - המשך

נקודות הזיכוי לתושב הן תחליף של ניכויים אישיים שקדמו להם עד שנת 1975

ושכוונתם היתה התחשבות מיוחדת במצב המשפחתי והאישי של תושבי ישראל, להבדיל

מאחרים. זה מפני שבדרך כלל הם משלמים מס שולי הרבה יותר גבוה מאשר תושבי חוץ

שמשלמים, בחלק ניכר מהמקרים, /,'25. כאשר מדובר בתושבי האזור, מדובר במסה גדולה

מאוד של עובדים, מדובר בעובדים שמשלמים ביטוח לאומי למדינת ישראל, שהמס הנגבה

מהם דומה למס שנגבה מתושבי ישראל וגם המס שולי שלהם דומה לעובדים במדינת ישראל

ושונה מתושבי חוץ. לכן מצאו לנכון להשוות את מעמדם גם לנושא נקודות הזיכוי

הבסיסיות לתושב שניתנות לתושבי ישראל. זאת הסיבה שזה הוחל עליהם אז.

עכשיו אני מבין מה זה זיכוי לתושב. ובכן, אנחנו בעד הפועלים.

מי בעד לאשר צו מס הכנסה (זיכויים לתושב האזור)?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

הצו אושר.



תקנות מס ערך מוסף (תיקון מסי 2), התשנ"ה-1995 - המשך

אנחנו חוזרים לתקנות מס ערך מוסף (תיקון מסי 2). סעיף 1 אומר שמענקים

שניתנים למפעל כדי שיתאים את עצמו לחשיפה לא ייחשבו כחלק ממחיר העיסקה ולא

יצטרכו לשלם עליהם מע"מ. נשאלה כאן השאלה - הרי תמיד אומרים לנו, וזו גם דעתו

של חה"כ תיכון ובצדק, שאין מקום לתת הנחות בארנונה ואין מקום לתת הנחות במס -

יש מקום לתת הנחות, אבל צריך לתקצב את זה.

היו"ר גי גל;

צריך לעשות זאת בדרך של תקציב ולא בדרך של פטורים. כאשר נותנים מענק

למפעל, למה צריך לעשות סידור מיוחד? אם רוצים לתת לו, נניח, 10,000 שקל - אפשר

לתת לו 11,700 ולא לתת לו פטור ממע"מ שזו העברה מכיס לכיס. תמיד אתם, בצדק,

אומרים שאנחנו צריכים להיות שקופים, חשופים, בלי חריגים ובלי פטורים מיוחדים,

משום שכאשר מתחילים עם פטורים, יודעים איפה מתחילים אבל לא יודעים איפה

גומרים. זו השאלה שנשאלה לגבי סעיף 1. מוטי אילון, בבקשה.

האידיאולוגיה במקורה היא נכונה. אלא מאי? אנחנו נמצאים בשלב שחוק מס ערך

מוסף רץ כבר כ-17 שנה ובדרך כלל מירב התשלומים או התקבולים שניתנים לעוסק

מתקציבי המדינה או מתקציבי הסוכנות באופן ישיר, כבר נכללים בתוך אותה תקנה 3.

התקנה קובעת שתקציב שעובר מהמדינה כתמיכה או כסיוע למפעל או לעוסק, הרי

שהתמיכה הזו תהיה בשיעור אפס כדי לא לתקצב את ה-117 ולהוריד את ה-17. יש פה

רשימה ארוכה של מפעלים שכבר מקבלים את זה - כל התקבולים על פי חוק עידוד

השקעות הון -

(היו"ר - אי גולדשמידט)

תאמין לי שכבר עברנו על כל הרשימה, ובכל זאת נשאלת השאלה - הרי אנחנו

מבטלים כל מיני סובסידיות סמויות ורוצים להניח הכל על השולחן. לכן כשאתה נותן

מענק, תיתן אותו עם מע"מ, כך שנדע בדיוק כמה הוא עולה. למה אתה נותן פטורים רק

ליחידי סגולה? יש הרבה מענקים שלא נכללים בעסק הזה, למשל כתוב ברשימה שמענק של

מרכז ההשקעות על-פי החוק לעידוד השקעות הון לא ניתן בתוספת מע"מ. ליד המענק

הזה יש מענק לפיתוח שטחים שנותן אותו משרד על פי הסדרים אחרים; שם, למשל,

גובים את המע"מ. זאת אומרת שאתה מפעיל את התקנה הזאת רק לגבי מי שיודע. אני

רוצה לשאול שאלה - נניח שיתנו מיליארד שקל מענק לקופת חולים, האם זה יכלול

מע"מ או לא יכלול מע"מ? זה בדרך כלל לא כולל מע"מ אבל זה גם לא מופיע בתקנה

הזאת. יש המון דברים מן הסוג הזה שמונחים לפתחנו והטענה היא תמיד: מה אתה

רוצה? למה נוסיף מע"מ? זה רק מנפח את התקציב. אני בא ואומר שתיקצוב נכון מחייב

לכלול את המע"מ ולנכות אותו לאחר מכן. כך נדע כמה עולה כל דבר למשק הישראלי.

כשאני שואל אותך, למשל, כמה מענקים שילמת על פי החוק לעידוד השקעות הון,

'שילמתי 1,000 מיליון שקלי. אני אומר לך שבעצם שילמת 1,170

מיליון, אבל בגלל איזושהי תקנה אתה מעלים לי את ה-170 מיליון שקל. למה? זה

הסדר שהיה טוב פעם, ב-1976 (אז נכנס חוק מע"מ), כאשר המדינה הסתירה כל דבר

והיו שרים שרצו להגדיל להם את התקציב. הבעיה שהסכומים כאן הם אדירים והם בעצם



מגדילים את התקציב אבל זה תיקצוב נכין; כל מינהלן זוטר יאמר לך שבאמצעות התקנה

הזאת אתם מקטינים את התקציב. למה? אין בזה צדק. וזו לא שאלה אליך. אם אנה

שניידר לא הצליחה לענות, תאמין לי שגם אתה לא תצליח, כי לא אתם הכתובת. אתם

נתבקשתם ועשיתם, עכשיו אתם מתבקשים עוד פעם. מסכנים אלה שלא יודעים שיש הסדר

כזה, שלא מכירים את התקנה הזאת כי אין להם יועץ מע"מ טוב. מוטי אילון, אל תנסה

לענות, לא אל חצרך אני מפנה את השאלה.

על דבר אחד אני כן יכול לענות.

עי עלי;

קודם, גם לי יש שאלה. בנוסף לכל ההערות של חהייכ תיכון, שאני מסכים איתן

לחלוטין, אני מבקש לדעת מדוע נקבעה בתקנה 3 דווקא הרשימה הזו. על פניו נראה

שיש כאן משוא פנים ואיפה ואיפה. יש רשויות, למשל רשות מקומית או רשויות אחרות

של המדינה, שמחוייבות במעיימ; יש כל מיני פרוייקטים או כל מיני גופים שסמוכים

לשולחנן של הרשויות המקומיות שחייבים במעיימ, למשל מכון למחקר. בעפולה יש מכון

למחקר מתימטיקה שאיש לא מפקפק בחשיבותו, מדובר במדענים עולים וכל הדברים

הטובים שיכולים להיות. למה זה כן וזה לא? הבאתי את הדוגמא הזאת ואני יכול

להביא דוגמאות נוספות רבות. מהתקנה הזאת נודף ריח של משוא פנים, בעצם אתה

מעוות כאן את כל מה שקשור בתיקצוב ובהנחת הדברים על השולחן. צריך שיהיה גילוי

נאות של הכל - תקציבים, עלויות וכו'. בעצם על-ידי התקנה הזאת מעלימים חלק

מהמידע מתחת לשולחן. למה? אין לכך שום הצדקה.

די תיכון;

ליו"ר ועדת הכספים הנוכחי יש מאניה - לשים הכל על השולחן. הוא, למשל,

אוהב תמיד לעקוף אותי בזיכוי המיוחד לתושבי ערי הפיתוח. הוא אומר: ילשם מה אתה

נותן מתנות? זה זיכוי שעולה 300 מיליון? שהכסף הזה ייכנס לתקציבי.

עי עלי;

חהייכ תיכון, אתה יודע מה קורה ברשויות המקומיות? מקימים חברות כלכליות,

וכשצריך לרכוש מכונות אשפה, רוכשים אותן דרך החברה הכלכלית ואז מרוויחים 17%.

בצורה כזאת במקום ארבע מכונות אשפה, מקבלים חמש. עושים כל מיני תרגילים.

עבודות פיתוח, למשל, לא עושים דרך הרשות המקומית אלא דרך החברח הכלכלית. יש

כאן עקיפה ודברים שפשוט אין להם שום היגיון. נעשים כל כך הרבה תרגילים שאני

בטוח שאנשי מעיימ מודעים לזה. היום יש רשויות מקומיות שחלק גדול מהתקציב שלהן

עובר דרך צינור שנקרא חברה לפיתוח - מדובר בדברים שאין להם שום הצדקה, גם

רכישות וחוזים קבלני ים. למה? כדי שיקבלו החזר מעיימ! זה בלוף שאין כדוגמתו.

די תיכון;

זה בלוף, אבל אתם לא הכתובת.

ע' עלי;

האם מה שאמרתי על הרשויות המקומיות זה נכון?

כן, ומטפלים בזה.

בואו נעבור על רשימת הפטורים, ותראו איך אתם מעוותים את כל התחשיבים של

מדינת ישראל. תקנה 3(א)(1): "תרומה, תמיכה או סיוע אחר, שניתנו במישרין לעוסק

מתקציב המדינה למטרות המפורטות להלן, לא ייחשב כחלק מן המחיר: (א) סובסידיה על

מוצרי מזון בסיסיים". למה? "(ב) מענק לפי חוק לעידוד השקעות הון, לרבות תוספת

.למענק האמור לתעשייה עתירת מדע בתחום העיר ירושלים..." - יש עשרות מענקים

מיוחדים, אז כללו רק את המענק המיוחד לתעשייה עתירת מדע בתחום העיר ירושלים.

אתם יודעים למה? כי עוזי וכסלר גילה את זה והוא נידנד לכולם ואמר: 'ככה אני

מפחית את המענקים שנותנים לי ב-17%, אז חה"כ תיכון לא מתרגז'. "(ג) סובסידיה

לשכר לימוד לגני ילדים" - למה רק לגני ילדים? תבוא חה"כ תמר גוז'נסקי ותגיד:

למה לא לגילאי שלוש-ארבע? הלאה. "(ד) סובסידיה לתהבורה ציבורית" - למה שלא נדע

כמה זה עולה למשלם המיסים? 700 מיליון? מפחדים כי זה סכום אדיר, אז כדי שלא

יצעקו מורידים את זה ב-17%. "(ה) מענק למחקר ולפיתוח לפי אישור המדען הראשי

במשרד התעשייה, המסחר, התיירות [... וכו']. (ו) סובסידיה להספקת חשמל" - זה

טירוף.

למי נותנים סובסידיה להספקת השמל?

נתנו פעם כדי לשמור על מחיר נמוך לחשמל. "(ז) תקבול שניתן לעוסק על פי

חוק הקרן הדו-לאומית למחר ולפיתוח תעשייתיים ..." - את קרן גרמניה-ישראל,

שדיברנו עליה היום, לא הכניסו לכאן.

הקרן הזאת תיכנס, יעשו תיקון עקיף.

אני מציע, אם זה מקובל עליכם, שנעצור את הדיון בנקודה הזאת. אנה שניידר,

תעבירי למינהל הכנסות המדינה את המסר שהושמע בוועדה. אם הם רוצים להגן על

העניין הזה מנקודת הראות הכוללת, שיבואו לוועדה ויתקיים דיון נוסף.

אני מציע שנשמע היום רק מה אתם אומרים על הסיפור של העקיפה של הרשויות

המקומיות?

זה אמנם לא כל כך קשור לעניין שלפנינו, אבל אתה צודק - זה תכנון מס. היום

אנחנו מטפלים בהרבה מאוד רשויות מקומיות וחברות כלכליות של רשויות המקומיות,

אשר פועלות בדרך חזו; אני לא אומר היא חוקית או לא חוקית, זה עניין של הבנה.

אנחנו בתהליך של ביקורת אצל כל החברות האלה, הוצאנו חלק מהשומות, חלק מהשומות

כבר נידונות בבית המשפט, לגבי חלק אנחנו מגיעים להסדרים בכוונה שהעתיד יהיה

ברור יותר. מינהל מקרקעי ישראל שינה עכשיו את נוסח המכרזים שלו בעניין עבודות

הפיתוח כדי שלא תהיה עקיפה ולקיחה של המס שצריך להגיע מהרשויות המקומיות, כך

שכל העסק הזה נמצא חיום בעיצומו של תהליך רציני מאוד.

יוצא שמי שאין לו חברה לפיתוח, הוא "פרייר".



ח' ר ובינשטיין;

הם מיישרים את הקו.

מאחר ויש פה רשימה מאוד ארוכה, כפי שציין חה"כ תיכון, ולאור בקשה של משרד

התעשייה והמסחר ביקשנו להכניס גם את התקבולים הניתנים לעוסק מקרן היערכות

לחשיפה, הייתי מבקש שהוועדה תאשר את התוספת הזאת. במקביל תהיה הערה של הוועדה

- ואת זה אנהנו צריכים לקחת לתשומת לבנו - שיש לקיים דיון כללי עם מינהל

הכנסות המדינה לגבי כלל הרשימה, שאכן זו סוגיה שטעונה בדיקה,

צריך לגבש קונספציה ואחר-כך רשימה.

זה מקובל עליכם?

עי עלי;

לא. אם נאשר להם, הם לא יחזרו אלינו. למה שיחזרו?

אבל יש פה עוד סעיפים בתקנות.

אם אתה רוצה שיהיה משהו שיעיק ויכביד עליהם ו ימריץ אותם לבוא לכאן, אל

תאשר את התוספת.

הרי זה לא כל כך דחוף.

אני כרגע ממלא מקום של היושב-ראש הקבוע.

גם היושב-ראש העלה אותה סוגיה.

נכון, גם הוא הציג את העניין וכפי שנאמר כאן זו שאלה שלא לך, מוטי אילון,

לענות בה. את זה צריך לשאול את מינהל הכנסות המדינה. נקיים את הדיון אפרופו

הסעיף הזה וננסה להתקדם בצורה כזו. עכשיו נעבור לסעיף 2.

כבר שאלנו קודם שאלות לגבי סעיף 2. אני חושב שהעניין עקום מלידתו. מוטי

אילון, תסתכל פעם על הצד השני, לא על הצד של מע"מ - איך רואה האזרח את העניין.

למשל, אני חבר-כנסת, נתתי הרצאה במכון למחקר שימושי, שלחו לי כסף עבור ההרצאה,

הם פתאום ניכו לי במקור 17% מע"מ. אני בא וצריך למלא את הדו"חות החודשיים

שלי -

אם אתה רשום כעוסק, התקנה הזאת לא הלה עליך.

אבל אף אחד לא יודע בכלל, אף אחד לא שאל אותי אם אני עוסק מורשה או לא

עוסק מורשה, הם ניכו לי במקור כי כך הם נוהגים עם כולם - הורידו לי את ה-17%

ועכשיו- אני מתחיל להסתבך, אני נתקע עם כל הדו"חות. המחשב של מע"מ מיד מעיף

אותי החוצה ואתה, מוטי אילון, כותב לי מיד מכתב, אבל אני לא אשלם פעמיים.

בוודאי שלא, העסקאות האלה פטורות בשיעור אפס.

די תיכון;

אבל אתה תשאל אותי מה זה. מה האידיאולוגיה מאחורי העסק הזה? היא מניחה

שאני כמרצה לא עוסק מורשה ולכן צריך לתפוס אותי בניכוי במקור. אני אומר: אתם

סתם מסבכים את האזרחים. אם אדם קיבל מע"מ למרות שהוא לא עוסק מורשה, הוא צריך

להעביר את זה.

גם אני נותן הרצאות בנוסף להיותי עובד מדינה. כמוני וכמוך וכמו אנה

שניידר, הרבה מאוד אנשים במדינת ישראל עוסקים בעבודה חלקית נוספת של מתן

הרצאות, של תרגומים, הדפסות, כל מיני עיסוקים שהם מאוד מתאימים לתוספת הכנסה.

אילו היינו אומרים שכל אלה יירשמו כעוסקים, היינו מכניסים למעגל הרשומים במע"מ

עוד עשרות אלפי אנשים. אני חושב שהתקנה הזאת באה להקל על הציבור ולמנוע את

הצורך ברישום במע"מ, למנוע את הצורך בניהול חשבונות ובדיווחים; זה בא בסך-הכל

לקצר את התהליך. אני רוצה לציין שבהצעה היום אנחנו לא מציעים שום תיקון מהותי

אלא תיקון טכני, כי נוצרה בעיה של הדיווח.

בהמשך לדברים שאמר מוטי אילון, אני רוצה להסביר למה זה מקל. חה"כ תיכון,

חודש אחד אתה נותן הרצאה וחודש אחד לא נותן הרצאה. אם היינו נוהגים לפי מה

שאתה אומר, היית צריך להירשם כעוסק ובכל החודשים שאתה לא נותן הרצאות לדווח

לנו אפס. זה היה מכביד עליך, זה היה מכביד עלינו, זה מכביד על כולם. התקנה

הזאת פשוט באה להקל על אנשים שמדי פעם מזדמנת להם עבודה נוספת - שלא יצטרכו

להירשם, שלא יצטרכו לדווה, שלא יצטרכו לנהל חשבונות ומי שקיבל את העבודה יוריד

להם במקור את המע"מ.

הה"כ תיכון, לתקלה שהצבעת עליה יש פיתרון בתקנה 6א(ב): "לא הוציא נותן

השירות חשבונית מס כאמור" - כלומר, הוא שכיר - "יתן למקבל השירות הצהרה כי

עיקר הכנסתו הוא ממשכורת, גימלה או קיצבה; לא נתן הצהרה כאמור, לא יהיה בכך

כדי לפטור את מקבל השירות מחובת תשלום המס". אם היו פועלים כפי שצריך על פי

התקנות, אותו גוף שקיבל ממך את שירותי ההרצאה, היה צריך לדרוש ממך הצהרה האם

אתה שכיר או שיש לך תיק במע"מ. אם יש לך תיק במע"מ, הוא לא היה עושה את כל

הפרוצדורה של ניכוי במקור.

עכשיו אתן לך דוגמא אחרת.

שם זה רישום כאחד, זה משהו אחר.

רק רגע. אני דירקטור בחברה ציבורית והיא משלמת לי דמי ניהול, דמי ישיבה.

לי יש הוצאות בעניין הזה - אני נוסע, לפעמים אני נוסע במונית, זה עולה כסף;

עשיתי חשבון שלעתים ההוצאות שלי לישיבה הן מחצית מההכנסות שלי בגין ישיבה, אחר

בך אני עוד משלם על זה מע"מ כי היות ואני לא יידע, לקחו לי את ה-17% במקור ולא

נתנו לי לקזז את זה בעצמי.

הבחירה שלך נשארת - "זולת אם קיבלו חשבונית מס". יש לך אפשרות להירשם

במע"מ, להוציא חשבונית ולקזז את המע"מ בעצמך.

אין לי הבחירה. אתם אוהבים, שלא בצדק, לחקות את האח הגדול. האח הגדול

[דורון לוי] נסע לסין להרצות על ניכוי במקור.

הוא נסע לסין להרצות על מניעת כפל מס.

תאמיני לי שהוא נסע להסביר מה זה ניכוי במקור, כי מדינת ישראל מומלצת

בפני כל המדינות הללו כמי שהצליחה מאוד בניכוי במקור. אני טוען שכאן זו שגיאה

- אתם לא צריכים ללכת לניכוי במקור; אם זה מוסיף עוד כמה מאות עוסקים רשומים,

מה לעשות.

אבל זה עניין של ביקורת. אם לא היו הולכים לפי התקנה הזאת, המס הזה היה

הולך לאיבוד. למשל, אם יש בדרן שעיקר הכנסתו ממשכורת והוא מופיע בפני עובדי

איזשהו מפעל, רשויות המע"מ לא היו רואים אף פעם את הכסף הזה.

אבל המחשב שלכם משתגע ומשגע את כולם, ואתה מיד מקבל במחשב שיש טעות

בחישוב כי - במקרה שלי - יש לי הכנסה ולא שילמתי עליה מע"מ.

אבל אתה לא חייב במע"מ לגבי ההכנסה הזו ולכן אתה לא מדווח עליה.

אבל אתה תרצה ממני הסבר ברובריקה הזאת; תשאל למה פתאום הכנסתי את זה

כפטור ממע"מ.

אנחנו מאוד מתוחכמים. במקרה כזה אני מיד נכנס למחשב שלי שהוא מקושר גם עם

מס הכנסה ובו במקום אני רואה את הניכוי במקור במס הכנסה.

אבל לי, לנישום, מקבל השירות מדווח רק בסוף השנה, אז אני בכלל לא יודע אם

הוא העביר את הכסף או לא העביר את הכסף. אתה רוצה לשמוע ממני? בחלק גדול

מהמקרים הם לא מעבירים את הכסף. הם מנכים ולא מעבירים את הכסף ואף אחד לא יכול

לדעת וזה טוב לשני הצדדים. עכשיו, נניח שמקבל השירות ניכה במקור, איך הוא

מעביר לך את המס?

זה בדיוק התיקון. עד היום נאמר כך: גם עוסק, גם מלכ"ר וגם מוסד כספי אשר

קיבלו את השירות, יעבירו הכל דרך מס הכנסה. אבל אצל עוסק זו גם הוצאה, תשומה

בשל עסק, ולכן הוא צריך גם לנכות, אז מתירים לו להוציא חשבונית מס. נוצרה פה

אנומליה שהוא מוציא חשבונית מס, מדווח לי רק על ההוצאה ואת ההכנסה מעביר דרך

מס הכנסה. את זה בדיוק אנחנו באים לתקן כאן.

די תיכון;

איך זה עובר ממס הכנסה אליך?

מי אילון;

זה עובר ישירות אלינו, זה הכסף של המדינה דרך מס הכנסה, זו אותה קופה.

התיקון שאנחנו מציעים היום אומר את הדבר הבא - מלכ"ר או מוסד כספי שהם לא

עוסקים ולא זכאים לנכות תשומות, ימשיכו בשיטה הקיימת, ינכו ויעבירו דרך מס

הכנסה. עוסק ינכה אבל יעביר את זה למע"מ בדו"ח גם כעסקאות וגם כתשומות ובסך-

הכל התוצאה היא אפס, כי הוא זכאי לקבל את מס התשומות.

עכשיו אני יכול להביא לך דוגמאות שניכו ממני פעם בעד הרצאות, ואני מבטיח

לך שלא העבירו את זה למס הכנסה.

אתה רוצה שנעשה בדיקה?

לא, זה חבר-כנסת מאוד מפורסם, אני אומר לך שהוא לא העביר לי מאה אחוז.

אחר כך ראיתי שאני מסתבך - כששאלתי, כי אני צריך אישורים להתאמות, מעולם לא

קיבלתי אישורים; שאלו אותי אז שלהתי את הספח שבו הוא הוריד לי את הניכוי

וירדתי מזה.

מה זאת אומרת? הוא ניכה במקור ולא העביר את זח למס הכנסה?

כן, השאיר את זה לעצמו.

לנכות ולא להעביר - זו עבירה פלילית.

אבל למע"מ יש המידע כי אתה שלחת להם את הספח.

אני שלחתי את הספח, אני לא יודע אם הם התעסקו עם זה. בסוף השנה לא קיבלתי

אישור על כך.

היו"ר א' גולדשמידט;

אבל אם הם מכניסים את זה למחשב -

די תיכון;

הם לא יכולים לדעת כי בטופס שאתה ממלא ומעביר למע"מ, אתה לא מפרט מניין

ההכנסה. אתה ממלא מספר ברובריקה של הכנסות פטורות, שזה בעצם לא פטור כי אתה

בכל זאת חייב לשלם - הוא ניכה לך במקור.

החובה היא שלו. החבות עוברת אליו.

אבל מע"מ ישאל אותי מה המספר הזה.

היו"ר אי גולדשמידט;

חה"כ תיכון, אתה אומר שבטופס אין שום אינדיקציה לגבי מי ניכה לך?

די תיכון;

אין. עכשיו אתן לך דוגמא הפוכה איפה אני מסתבך עוד יותר, לא אצלכם אלא

במס הכנסה; זה מתעורר אצלי כל שנה עם קנסות נוראיים. אשתי דירקטורית, היא

מצהירה על ההכנסות הללו כאילו הן הכנסות מיגיעת כפיה, זאת אומרת מעבודה, דבר

שהוא נכון. עכשיו אני מעביר לך מע"מ; כשאני מדווח על ההכנסות שלה, אני מעביר

לך את ה-17% אבל אני לא משלם מס הכנסה כי ההכנסות שלה עד לגובה מסויים פטורות

מתשלום מס הכנסה. ברגע שאני דיווחתי, מצלצל אלי מס הכנסה ואומר: 'יש הפרשים

בין הדיווחים שלך למע"מ לבין הדיווחים למס הכנסה. מס הכנסה קיבל פחות כסף ממה

שדיווחת למע"מ. תסביר לי מדוע'. אני מסביר להם: 'אשתי מקבלת הכנסה עד סכום

מסוים, היא פטורה מתשלום מס הכנסה על פי אישור שלכם, אבל במע"מ אני מדווחי.

יזה בלתי אפשרי. אם אתה מדווח למע"מ, אתה צריך לשלם מס הכנסה

עבור ההכנסות שלה ובסוף השנה, כשתמלא את הדו"ח השנתי, תקבל החזרי. אני אומר:

ימה פתאום? איזו טיפשות זאת?' אומרים לי: יזה החוקי. אני אומר: 'אני לא מוכן.

אתה נותן לי פטור עד תקרה מסוימת על פי פקודת מס הכנסה, עכשיו אתה לא יכול

לדרוש ממני מס הכנסה כדי להחזיר לי את זה כעבור שנה ורבעי.

הגיע הזמן להפריד את הדיווח של הנשים מן הגברים, זה היה פותר את הבעיה.

נכון, זה מתאים ליום האשה הבין-לאומי.

חה"כ תיכון, תגיש הצעת חוק בנושא.

אי אפשר, מס הכנסה עומד על הרגליים האחוריות כי זה הפסד מס אדיר.

אבל למה הם צריכים לחגוג על הגב שלך את כל התקופה הזו של הפרשי ההצמדה?

ברגע שאני מעביר חוק כזה, פותחים שני תיקים (תיק לבעל ותיק לאישה) והם

טוענים שזה מפלט מס הכי גדול במדינת ישראל, כל אהד יתחיל להעביר הכנסות מהגבר

לאישה. הרי ברגע שאני מדווח על הכנסות של אשתי בנפרד ועל ההכנסות שלי בנפרד,

המס אצלה יורד לחצי, כי אם אני מדווח על הכנסתה כהכנסה של הבעל, אני מיד

בשיעור השולי ואילו היא מתחילה משיעור אפס. מס הכנסה לא רוצה את זה. אתה יודע

אלו ויכוחים היו כאן? אני הרי תמכתי בחברי-הכנסת שרה דורון ודדי צוקר שהגישו

הצעת חוק, ואנשי המס אמרו שאני הורס את כל מט הכנסה.

מי אילון;

עכשיו יש אותו תיק וחישוב נפרד.

חה"כ תיכון, אפשר לאשר את התקנה הזאת?

בסדר.

סעיף 2 אושר.

סעיף 3 לתקנות שלפנינו מתייחס לתקנה 10ג לתקנות מס ערך מוסף וזה תיקון

טכני. לפני שבוע-שבועיים העברנו צו של מדינה גובלת. לפי סעיף 30 לחוק מס ערך

מוסף יש שיעור אפס על הובלת טובין, מטענים ונוסעים למדינה שיש לה גבול יבשתי

עם ישראל. מכיוון שהעברנו את הצו שקובע את רשימת המדינות הגובלות, אנחנו

מבטלים כאן את תקנה 10ג לתקנות מע"מ הקובעת כי מצרים היא מדינה גובלת.

סעיף 3 אושר.

סעיף 4 הוא תיקון של אנומליה שהיתה קיימת במשך זמן. גם זה מתייחס לשיעור

אפס.

בדברי הסבר לסעיף 4 יש טעות דפוס - כתוב סעיף 130(א) וזה צריך להיות

30(א).

בסעיף 30 לחוק מס ערך מוסף יש רשימה של עסקאות שהן בשיעור אפס - שירותים

לתושבי חוץ, מכירת זכות בלתי מוחשית בנכס בלתי מוחשי לתושב חוץ ועוד כל מיני

עסקאות. כדי שהעסקאות הללו תהיינה חייבות בשיעור אפס, הן מותנות בכך שהתמורה

שולמה במטבע חוץ והופקדה בבנק. הדבר הזה מופיע בתקנה 12(א) לתקנות מע"מ ומשום

מה שכחו סוג אחד של עסקאות לפי סעיף 30(א)(2) לחוק - מכירת נכס בלתי מוחשי

לתושב חוץ כשהוא נמצא מחוץ לישראל. מתן שירות מתנים בכך שהתמורה שולמה במטבע

חוץ, מכירת נכס בלתי מוחשי - שכחו. פה יש בעצם יישור קו - מחזירים לתקנה 12(א)

את האיזכור של פיסקה (2) מסעיף 30 לחוק מע"מ (שבה מדובר על הנכס הבלתי מוחשי).

סעיף 4 אושר.

אי שניידר;

סעיף 5 לתקנות שלפנינו מתייחס לתקנה 12א לתקנות מט ערך מוסף שאומרת כך:

שיעור אפס לא יחול כאשר השירות ניתן אמנם לתושב חוץ, אבל לגבי נכס המצוי

בישראל. אבל יש לזה סייג. כאן מוסיפים לסייג גם את הנפט, כי מהפרשנות של תקנה

12א לא ברור האם זה נכנס לתוך הסייג הקיים.

סעיף 5 אושר.

סעיף 6 לתקנות שלפנינו מתייחס לתקנה 13א לתקנות מס ערך מוסף. תקנה 13א

אומרת שעוסק, בעת רישומו, צריך לתת לנו את פרטי חשבון הבנק שלו כדי שנדע לאן

להחזיר עודף מס תשומות. לפעמים הוא דורש מאיתנו החזר, ואנחנו רוצים לא לתת לא

ציק אלא להכניס לו את הכסף ישר לחשבון הבנק. התיקון בא להוסיף שנוכל להכניס

ישירות לחשבון הבנק לא רק את עודף מס התשומות אלא גם סכומים אחרים שאנחנו

צריכים לשלם.

כלומר, אתם מחילים את העיקרון של העברה ישירות לחשבון הבנק על כל סכום

שאתם מחזירים לנישום.

כן, למשל סכום ששולם בטעות.

סעיף 6 אושר.

סעיף 7 לתקנות שלפנינו מתייחס לתקנה 19(ב) לתקנות מס ערך מוסף וזה תיקון

טכני. בתיקון סעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, שנעשה בעקבות הסכם האוטונומיה, נקבע

כי עוסק זכאי לנכות את המס הכלול בחשבונית שהוצאה בידי עוסק הרשום באזור או

בשטחי עזה ויריחו. תקנה 19(ב) אוסרת ניכוי כזה.

תקנה 19(ב) נוספה במאי 94', והיא שימשה לתקופת הביניים בין חתימת ההסכם

בדבר רצועת עזה ואזור יריחו לבין חקיקת החוק ליישום ההסכם. סעיף 7 בתקנות

שלפנינו מבטל את תקנה 19(ב).

אבל עושה את זה עכשיו, במרץ. אז מה קורה מהיום שהחוק נכנס לתוקף?

בסעיף התחילה (סעיף 10) כתוב שתקנה 7 חלה מה-1 בינואר 95'.

הבנתי. סעיף 7 אושר.



א' שניידר;

סעיף 8 לתקנות שלפנינו מתייחס לתקנה 23א לתקנות מס ערך מוסף. סעיף 23א

"דו"ח נוסף שנדרש עוסק להגישו לפי סעיף 72 לחוק יהא חתום

בידי העוסק ואם העוסק הוא חבר בני אדם יצויין ליד החתימה שם החותם ותפקידו".

"עוסק המוכר נכס או נותן שירות לתושב שטחי עזה

ויריחו, או הקונה נכס או מקבל שירות מהתושב, יגיש דו"ח נוסף על עסקאות אלה

כאמור בסעיף 72 לחוק". בהסכם יישום האוטונומיה יש אפשרות לבקש דו"חות נוספים,

וכאן קובעים בתקנות את החובה להגיש את הדו"ח שמתייחס לאותן עסקאות.

סעיף 8 אושר. אנחנו עוברים לסעיף 9.

תקנות מס ערך מוסף קובעות שיש מעיימ בשיעור אפס על מכירת פירות וירקות

טריים שמפורטים בתוספת הראשונה (ירקות) והשנייה (פירות). בסעיף 9 מוסיפים

לרשימה שבתוספת השנייה ארבעה מיני פירות חדשים.

האם מבחינה חוקית אפשר להוסיף לרשימה הזו עוד דבר אחד. גילינו פתאום

שברוקולי לא נמצא ברשימה.

מותר לעשות זאת.

אז אנהנו מבקשים להוסיף גם ברוקולי.

ובכן, אושרה גם התוספת של ברוקולי. מוטי אילון, אתה צריך להגיד אחרי מה

זה יבוא.

זה הולך לפי אל"ף-בי"ת. מכיוון שברוקולי זה ירק, הוא צריך להיכלל בתוספת

הראשונה שבה כלולים הירקות. לכן בסעיף 9 צריכות להיות שתי פסקאות. בפיסקה 9(א)

י'בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות - אחרי יבצל' יבוא 'ברוקולי"'.

בפיסקה 9(ב) יהיה מה שכתוב פה.

סעיף 9 אושר עם התיקון.

סעיף 10 זה סעיפי תחולה.

את סעיף 10(ג) - שמתייחס לסעיף 7 - כבר אישרנו.



א' שניידר;

סעיף 10(א) מתייחס לסעיף 4 ואומר שתחילתו באחד לחודש שלאחר פירסומו.

למין אתם אומרים: באחד לחודש שלאחר הפירסום?

בגלל הדו"ח, כדי שהעוסק יידע מח לכתוב בדו"ח. סעיף 10(ב} מתייחס לסעיף 5,

הנפט.

למה תחילתו של סעיף 5 הוא דווקא ב-1.7.90?

כי היתה מחלוקת לגבי הפרשנות של העברת הנפט כבר מיולי 90'.

האם אין בעיה עם התחולה הרטרואקטיבית של תקנות?

יש בעיח, אבל פה זה לטובת הנישום. אם זה היה לרעה, היינו צריכים לחשוב

היטב. אבל כאשר זה לטובת הנישום, למניעת ספק מבחינת פרשנות - אפשר לעשות זאת.

למה זה לקח כל כך הרבה שנים?

כי היתה להם מחלוקת פרשנית. הם חשבו שהנושא של נפט נכלל במסגרת שיעור

אפס, אבל היתח מחלוקת פרשנית.

תסבירי לי מה קורה לגבי הנפט. זה הרבה כסף.

מדינת ישראל מעבירה נפט בקו צינור אילת-אשקלון גם לשימוש צריכה בארץ וגם

כטרנזיט מנמל אילת לכיוון היציאה מנמל אשדוד. מדינת ישראל נתנה בכל נושא היצוא

- באידיאולוגיה - שיעור אפס. בשנת 90' נכנס ענף נוסף של יצוא - העברת הנפט

בטרנזיט לעבר הים התיכון. לגבי ההובלה של טרנזיט, חיה ספק האם חל עליה שיעור

אפס בגלל סייג הקיים בחוק שאומר שלא יינתן שיעור אפס אם השירות הוא לגבי נכס

הנמצא בישראל. התעורר ספק האם הנפט שנמצא בתוך הצינור הוא נכס שנמצא בישראל.

למה זה התעורר ב-1990?

הבנתי שעד אז היה טפטוף של הטרנזיט ועכשיו זה מתחיל להיות במסות.

אתם תצטרכו להכניס משהו גם על גז אם הוא יהיה בטרנזיט.

נתנו על הובלת הנפט שיעור אפס והורולט שזה יינתן רטרואקטיבית כדי למנוע את

המחלוקת שהיתה משנת 90'.

אישרנו את סעיף 10 על כל חלקיו. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.