הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 454



מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, אי באדר אי התשנ"ה (1 בפברואר 1995) , שעה 00;09

חברי הוועדה;

ג' גל - היו"ר

שי בוחבוט

י י ו נו נו

אי פורז

ר' פנחסי

אייח שאקי

מ' שטרית

די תיכון

מ"מ

ר י אל ו ל

מי איתן

א' ויינשטיין

ר ' נחמן

גי שגיא

מי ינון - יו"ר רשות חשידור

שי קור - מיימ יו"ר רשות השידור

מי קירשנבאום - מנכייל רשות השידור

י י שטרן - מנהל הטלוויזיה, רשות השידור

אי נדב - מנהל הרדיו, רשות השידור

ע י שכטר , מ' לוי, א' כ ייץ ר י שלום - רשות הש י ד ו ר

מ' אהל י - היועץ המשפטי, משרד התקשורת

אי שוורצשטיין, מי גבאי - אגף התקציבים, משרד האוצר

ר' צוונג - הרשות להגנת הצרכן.ההסתדרות הכללית

יועצת משפטית; א' שניידר

מזכיר הוועדה; א' קרשנר

קצרנית; ת' שפני יר

סדר היום; 1) תקציב רשות השידור לשנת 1.995

2} אגרת טלוויזיה לשנת 1995.

3) חוק רשות השידור (פטור מאגרה למחוברים לכבלים), התשנ"ד-1994-

הצעת חוק של חה"כ ר' נחמן.

4) חוק הבזק (תיקון - תשלום תגמולים), התשנ"ד-1994 -

הצעת חוק של חה"כ ר' נחמן.

5) חוק רשות השידור (ביטול אגרת הרדיו והטלוויזיה), התשנייג-1992 -

הצעת חוק של חה"כ אי זנדברג.

4) חוק רשות השידור (תיקון - פטור לגמלאים), התשנ"ג-1993 -

הצעת הוק של חהייכ מי שטרית.

5597



תקציב רשות השידור לשנת 1995

אגרת טלוויזיה לשנת 1995

חוק רשות השידור (פטור מאגרה למחוברים לכבלים). התשנ"ד-1994

חוק הבזק (תיקון - תשלום תמלוגים). התשנ"ד-1994

חוק רשות השידור (ביטול אגרת הרדיו והטלוויזיה). התשנ"ג-1992

חוק רשות השידור (תיקון - פטור לגמלאים). התשנ"ג-1993

היו"ר ג' גל;

אני פותח את הישיבה. לפנינו שתי הצעות חוק של חה"כ רון נחמן בעניין רשות

חוק רשות השידור (פטור מאגרה למחוברים לכבלים) וחוק הבזק (תיקון

תשלום תמלוגים). האם יש פה מישהו מהבזק?

לא, הצעה זו היא בעניין הכבלים, לא בעניין הבזק.

חהייכ נחמן, בבקשה תציג קודם את הצעת החוק הקשורה ברשות השידור.

אדוני הי וייר, עכשיו אנחנו נמצאים ב"יארצייטיי - עברה שנה מאז שהגשתי את

הצעת החוק שלי.

אנחנו נמצאים גם בראש חודש אדר אי, ומשנכנס אדר מרבים בשמחה. אולי תוותר

על הצעות החוק?...

אמרתי שאנחנו צריכים להרבות בשמחה, אז הנה הצעות החוק שירבו שמחה בישראל

כי 700 אלף בתי אב ודאי ישמחו לא לשלם אגרת רשות השידור. לגופו של עניין - מאז

שנפתחו ערוצי התקשורת דרך הכבלים, השתנה מצב השידורים במדינת ישראל. אני מדבר

בתור מי שכיהן בזמנו כמשנה למנכייל רשות השידור ומכיר את רשות השידור לפני

ולפנים טוב יותר מאנשים אחרים, כי במשך קרוב לשנתיים וחצי הייתי אחראי לתיפעול

השוטף של רשות השידור כולל אחריות על אגף הגבייה. כאשר יצאתי מהתפקיד היתה לי

הזכות הגדולה להשאיר לרשות השידור קופה מלאה בכסף, בעקבות הדיונים שהיו כאן

בוועדת הכספים ובממשלה כשהעברנו את שינויי החוק שהתייחסו לנושא האגרה. אני

כרגע לא רוצה להיכנס בכלל לנושא האגרה ולכל הדיונים האם רשות השידור צריכה

לצמצם x משרות. אני זוכר את התקן בזמן שלי (לפני עשר שנים) - היו 1617 או 1642

תקנים - ואת כל הדיונים להוריד להם את התקן, אך אני לא רוצה להיכנס לדברים

האלה. בהצעות החוק שלי אני לא מתייחס בכלל לדרך הניהול והתיפקוד של רשות

השידור כארגון. יש להם מנהלים, יש להם ועד מנהל, אני חושב שהתערבות של ועדת

כנסת בניהול של גוף כמו רשות השידור היא פסולה, אנחנו לא יכולים להיכנס לדרג

הניהולי ולנהל את רשות השידור. אני אומר זאת כמי שישב בצד השני.

במה אנחנו מנהלים את רשות השידור?

חה"כ תיכון, אל תיכנס לוויכוח חזה, אני רוצח לדון עכשיו בחצעות חחוק. אני

רק מבקש לחבחיר לפרוטוקול שיש לי עמדח ברורח לגבי מקומח של רשות חשידור במדינת

ישראל. אני תומך ברשות חשידור ואני חושב שחיא חייבת לפעול בצורח משוללת מלחצים

פוליטיים כאלח ואחרים. אין לי ויכוח על כך שצריכים לתת לח גם בסיס כלכלי, אך

חשאלח חיא איך מבססים את חבסיס חכלכלי. אני אומר זאת כמי שחיח מופקד על

חמערכות חאלח ברשות חשידור, אלו לא סתם דיבורים למטרות פוליטיות. מאז שנכנסו

חכבלים וחוק חכבלים -

אתה קושר בין שני הדברים האלה?

אני קושר את שני חדברים, כי יש חיום ערוץ תקשורת שמריץ עשרות ערוצים,

כאשר חשניים חעיקריים חם חערוץ חראשון וחערוץ חשני. מבחינת שיעורי צפייח, שני

חערוצים חללו מחווים - לפי בדיקח שעשיתי ובזמנו ישבתי על זח גם עם מוטי

קירשנבאום - בסביבות שני שליש מחנפח שמועבר בערוצים. אני צודק, יאיר שטרן?

אפילו יותר.

אני מסתכל מנקודת מבטו של חאזרח חרגיל במדינת ישראל. חוא אומר: 'אני קולט

את ערוץ 2 בלי שיעשו לי טובות, בחינם, מחשמיים, דרך אנטנח. אמנם דפקו אותי עם

שידורי חכנסת (ערוץ 3} שאם אני לא מחובר לכבלים, אני לא יכול לקלוט אותם, אבל

את ערוץ 2 אני קולט באופן חופשי'. נוצר מצב שחכבלים חם מסחטת כסף. לפי דעתי

חוק חכבלים חוא חוק לא נכון, עשו אותו בחקיקח לא נכונח, בלי לבדוק את חדברים

לגופם לעומק, ולאף אחד אין אומץ לבוא ולחגיד: 'עשינו חוק לא טוב, חכבלים חם

מסחטת כסף'. תבדקו מח קורח עם חכבלים שחיום מחוברים אליחם 760 אלף בתי אב.

יושב פח אבי כ"ץ, מנחל אגף הגבייה, וחוא ודאי זוכר שעשינו מאמצים גדולים

לחרחיב את מספר משלמי חאגרח - הכנסנו סטודנטים כדי לחגביר את חגבייה - וכל פעם

'לא גובים, אגף חגבייח לא גובח. איך זח ייתכן?'.

גם חיום לא גובים.

אמרו: 'אי אפשר לחחזיק את רשות חשידור על חאגרח'. מצד שני, חגבייח חיא

בסיס חחכנסח חגדול של חרשות, לא חשידורים, לא שפ"ב ולא תשדירי חשירות ולא

החסויות שחיתח לי חזכות לטפל בחכנסתם לערוץ חראשון. מזח לא תיבנח רשות השידור,

אך מי שכן נבנח אלו חכבלים. לא יכול להיות שבשביל 66% צפייה בערוץ ראשון ושני,

שיכולנו לקלוט אותם תמורת תשלום של 383 שקל בשנה, נצטרך לשלם קנס של 1,200 שקל

לשנח לחברות חכבלים. יוצא שבשביל תוספת שולית של 33%, משלמים תוספת של 1,200

שקל; אם נוסיף לכך את חחתקנות, זה פי ארבע מאגרת רשות השידור והתשלום הזה צמוד

למדד. כשאנשי רשות השידור באים לוועדה ורוצים להעלות את האגרה שלהם ב-10%, הם

צריכים לעבור את הממשלה ואת ועדת הכספים - עשרה מדורי גיהנום - כדי להעלות את

האגרה המסכנה הזאת, כאשר אצל חכבלים ה"טקסומטר" פועל, כל חודש אתה משלם לפי

מדד המחירים לצרכן - דמי חמינוי חתחילו ב-70 שקל לחודש, חיום חם כבר 100 פלוס.

אני חושב שיש גבול לשדידח של כספי משלם חמיסים. אם חערוץ חראשון נותן שליש

משירותי הטלוויזיה, לא יכול להיות שהמסחטח חזאת תעבוד. הערוץ הראשון והשני,



ששידוריהם מהווים שני שליש מהשידורים שבהם צופים מנויי הכבלים - אם לא יותר -

צריכים לקבל כסף מהבזק תמורת השידורים. הכבלים גובים 1,200 שקל לשנה כפול 700

אלף איש, זה 800 מיליון שקל נטו. תיקח את ההשקעות שלהם בכבלים, תבדוק כמה הם

השקיעו בתשתיות, תנכה את זח, תעשה השבון לטווח ארוך מה הבלאי על החוטים, על

מערכות הכבלים, מערכות הסיב האופטיות ודברים אחרים ותסתכל על הצד הכלכלי - מה

ההשקעה בכבלים, מה התמורה שהם מקבלים ומה הציבור צריך לשלם. אני חושב שזה לא

בסדר ולכן הגשתי שתי הצעות חוק.

אולי לפני שאתה ניגש לפירוט, תסגור את הקצוות. היות ואמרת שאתה בעד רשות

שידור עצמאית, איך אתה מציע שיבוא המימון לתקציבה?

האגרה צריכה להיות מחושבת בדרך אחרת. לפני שבועיים-שלושה העברנו חוק על

תשלום תמלוגים על העברת שידורים בלווי ינים.

זה עוד לא עבר.

זה כבר עבר בקריאה ראשונה.

זה עוד לא עבר. זה היה בחוק ההסדרים, פיצלנו את חוק ההסדרים והנושא הזה

עוד לא עבר.

גם בחוק המבצעים היה משהו לגבי רשות השידור. בחוק המבצעים הוכנס תיקון

האומר שצריכים לשלם על שידורים בלוויינים, חברות הכבלים לא יכולות להעביר את

זה בלי תמורה.

כמה כסף זה?

אני לא יודע, אך אגיד לך כמה כסף יש פה. לא צריך ללכת על בסיס התשלומים

של הכבלים כפי שנקבע בחוק הבזק. אם חוק הבזק מעביר היום מכספי הציבור לרשות

חברות הכבלים בסביבות 850 מיליון שקל לשנה, צריכים לחלק את ההכנסות האלה בצורה

מסויימת לרשות השידור וגם לערוץ השני. לפי דעתי לערוץ הראשון יש לתת יותר,

מכיוון שאין לו פרסומות ואין לו מקורות הכנסה נוספים. צריך להגיע למצב שסך-הכל

התקציב של רשות השידור ימומן על-ידי אגרה בשיעור מופחת ועל-ידי תשלומים

שמגיעים מחברות הכבלים. אם הציבור יגיד: 'אני לא רוצה לראות את הערוץ הראשון',

יהיה תמריץ לערוץ הראשון להיות טוב ולהשתתף בתחרות. אם הציבור יגיד: 'אני לא

רוצה את הערוץ הראשון כי הוא לא מושך' והרייטינג יראה שהוא באפס, אז אין הצדקה

לקיומה של רשות השידור, כי אתה לא יכול לכפות על הציבור רשות שמי שצריך לממן

אותה לא רוצה אותה. אם אנחנו מדברים בעידן פתוח של תקשורת, צריכה להיות תחרות.

שתי הצעות החוק שלי קשורות אחת בשנייה, לכן העברתי את שתיהן. הצעת חוק

רשות השידור מדברת על הפטור מאגרה למחוברים לכבלים והצעת חוק הבזק מדברת על



תשלום תמלוגים. מדוע? כי בחוק הבזק נאמר שרשות השידור חייבת להעביר את

חשידורים דרך חכבלים, כך גם הערוץ השני, והם לא מקבלים כלום. כשעשו את חוק

הכבלים לא ידעו אם זה יהיה כדאי ורצו להבטיח את השידורים על-ידי כך שהם יהיו

חייבים להעביר את השידורים. היום חל שינוי, יש כבר טלוויזיה בכבלים ואנחנו

רואים מה קורה. כשהעליתי את הצעת החוק הזאת, קיבלתי שיחות לא נעימות מהכבלים -

לא אנקוב בשם חברת הכבלים שהתקשרה אליי - והופעלו עליי לחצים גדולים ביותר.

'תרד מזה, מה אתה עושה? עד שהתחלנו לקבל את הכסף, אתה רוצה לקחת לנו

את הכסף?'. הדברים הללו חמורים ביותר. אני חוזר - אזרח מדינת ישראל, בשביל

לקבל תוספת שולית של ערוץ 5 או ערוץ 15 או הCNN-, שזה שליש מספקטרום השידורים

שיש בכבלים, לא צריך לשלם קנס של 400%. אני בעד שרשות השידור, שמהווה שליש

מהשידורים, תקבל שליש מההכנסות. אם לא שליש, לפחות 20% או 15%. כך נגיע לבסיס

תקציבי של רשות השידור, כשמקורות המימון הם שונים. תודה.

ראשית, אני רוצה לפתוח בזוטות אבל חשובות. חוק מגן (גביית אגרת הרדיו

באמצעות אגרת הרכב) יוצר כל מיני אנומליות. קיבלתי פנייה של חרשים-אילמים,

שכתוצאה מחוק מגן מתבקשים לשלם תוספת בשל רדיו שלא קיים להם במכונית, שהרי הם

לא שומעים. דברים כאלה כנראה נשכחו בלהט היצירה של החוק המפורסם הזה שאף פעם

לא הבנתי למה הוא עבר, אבל הוא עבר אז צריך לעשות סדר עם אותן שכבות שהן חלשות

מכדי להתגונן.

החוק של מגן הוא מוצלח.

אני מניח שיאשרו את האגרה, אבל אני מודאג ממה שיקרה לערוץ הראשון. מספר

הסרבנים בקרב משלמי האגרה הולך וגדל. להערכתי ההתנגדות הציבורית לתשלום האגרה,

כפי שהיא באה לכלל ביטוי בהצעות החוק של חברי-הכנסת, מעידה שיש בעיה. אם מישהו

יבוא ויאמר שאין בעיה ועולם כמנהגו נוהג, אומר לו - יותר ויותר קשה למשלם

המיסים לשלם את האגרה הזאת. להערכתי בתוך מספר שנים קטן יחסית האגרה הזאת

תצטרך לעבור מן העולם, כי אי אפשר להסביר לציבור את תשלום האגרה. וכשאי אפשר

להסביר, בעצם נותר לך רק דבר אחד, מוטי קירשנבאום - להתמודד על הרייטינג. אני

יודע שבמשך שנה חשבת שטלוויזיה ציבורית לא צריכה לעסוק ברייטינג, ואני אומר לך

שאם לא תתעוררו, אתם תפסידו את כל הפוטנציאל שקיים לגביכם. ראיתי אתמול, למשל,

את גבי גזית והשתגעתי איך תוכנית כזאת בכלל יכולה להיות משודרת.

מי קירשנבאום;

למה לא ראית את "מבט שני"?

ראיתי את "מבט שני" וגם כן התפלאתי, הנושא הבטיה הרבה יותר ובסוף זה היה

רדוד מאוד. אני מעיר זאת כדי להציג את הבעיה. כולנו רוצים טלוויזיה ציבורית,

אתה חייב להתחיל להילחם על הרייטינג. אני לא יודע איך, אני לא יודע מה -

אתמול כולם אמרו לו ההיפך.

תאמין לי שאני יודע. כל אלה שאומרים לך - וביניהם אתה שאומר לעצמך -

טלוויזיה ציבורית ורייטינג לא הולכים ביחד, אינם צודקים. עליך להתעשת ולהתחיל



להילחם על הרייטינג, אמנם ברמה מסויימת, אבל הרייטינג צריך לעניין אותך לא

פחות מאשר את הערוץ השני שחי מן הרייטינג. כי אם אתה לא תילחם על הרייטינג,

אתה תעבור מן העולם כי הבדלנות הזאת, הסרבנות הזאת, תלך ותעמיק, כי יותר ויותר

'אני לא רואה, לא מעניין אותי, בלאו הכי היום אני מקבל הכל

מהערוץ השני, גם את מהדורת החדשותי שאתה בעצמך אמרת שהיא התאוששה. לכן אני בא

ואומר לכם - חבריה, תתחילו לחיות בתחילת המאה ה-21. ולא, אתם תיעלמו כי אני

נמצאים במילכוד שיילך ויעמיק. לפני שבועיים הייתי בתחנת טלוויזיה בברלין

ושודרה תוכנית אתי. נכנסתי לאולפן, איפרו אותי במשך דקה אחת, הושיבו אותי ותוך

שתי דקות התחילו לראיין אותי כשמולי עומדות שלוש מצלמות אוטומטיות שמופעלות

על-ידי רובוט, אין איש שמכוון, יש רק חדר בקרה באיזשהו מקום, אתה לא רואה

אותו. כך עובדת היום טלוויזיה. אם אין רצון להתמודד עם העניין הזה כי ה"Union"

קיים ולא נותן להכניס - מצלמות שכבר עברו בכל מקום מן העולם, אצלנו בקושי

נכנסו לפני שנה-שנתיים - יש לך בעיה. אתה עסק לכל דבר על אף העובדה שאתה

טלוויזיה ציבורית.

אני מוחה על עוד אירוע שהיה לפני שבוע - השתלטותו של ראש הממשלה יצחק

רבין על המסך שלכם. אני זוכר את יורם ארידור בגיחה דומה. מה לא אמרו על יורם

ארידור כשעלה על המסך מכוח אותו סעיף? חתכו אותו לחתיכות, הליכוד -

היו"ר גי גל;

האם רבין הופיע מכוח הסעיף הזה?

מ' ינון;

לא.

מי איתן;

אם הוא לא הופיע מכוח הסעיף, זה הרבה יותר חמור.

די תיכון;

אני מגנה את ההשתלטות של רבין על שני הערוצים מכוח הסמכות. כאן אני בא

לעניין התקציב וקושר את ההופעה הזאת - במשך שנים שאפנו ליצור מצב שרשות השידור

לא תהיה סמוכה על שולחן תקציב חמדינה. רצינו לנתק אתכם מתקציב המדינה ונכון

אמר חה"כ נחמן שבאמצע שנות ה-80 הגענו למצב שהיו לכם הכנסות ענקיות, לא הייתם

תלויים יותר במשרד האוצר ונדמה היה לנו שיצרנו לכם אפיק הכנסות עצמאי לחלוטין,

ללא תלות במשרד האוצר. התלות הזאת מטרידה אותנו ומרגיזה אותנו, כי חזרנו בחזרה

לתחילת שנות ה-80 כשכל פקיד באוצר יכול היה לרמוז לך, בין במישרין ובין

בעקיפין, שאם אתה לא תהיה אוהד לשר האוצר, יש סנקציה בלתי ישירה, עקיפה.

בתקציב שלפנינו יש סנקציה של 33 מיליון שקלים. לכן אני מציע להפסיק מיד, גם

בסעיף הזה, את העברת הכספים ישירות. יש למדינה כסף שהיא גבתה מכם כתקציב עודף,

את הכסף הזה צריך להחזיר לכם, ולא באמצעות תמיכה. תמיכה לא תהיה כאן, כי זה

מחזיר אותנו לימים השחורים שאפיינו לפני שנים רבות את אמצעי התקשורת, כשקיבלו

הוראות ממשרד ראש הממשלה מח לשדר ומה לא לשדר. אנחנו לא רוצים לחזור לעניין

הזה. בכל מקום שיש כסף, ישנה תלות גם אם יסבירו לי אלף פעמים ששמעון שבס עדיין

לא מצלצל, סופו של עניין שהוא יצלצל כי הוא הסדיר את ה-33 מיליון שקלים.

מי איתן;

מי אמר לך שהוא לא מצלצל?

די תיכון;

אמרתי - גם אם יסבירו לי ויוכיחו לי שהוא לא מצלצל, אני לא מאמין. לכן

אני רוצה, כבר בהצעת התקציב הזאת, שהכסף יסומן כהחזר של גביית יתר שנעשתה במשך

כמה שנים (זה דבר שקבענו בחוק ההסדרים ב-1990, גם זו המצאה שלנו).



עכשיו אני מגיע לעיקר. יש כאן הצעות חוק של חברי-כנסת - חה"כ נחמן, חח"כ

זנדברג. אני לא יכול להתעלם ממה שהם אומרים. מנקודת ראותם הם צודקים, הם רק לא

מציעים אלטרנטיבה. כאן אני מגיע לנושא החשוב שאני מתריע עליו כל השנה, ולא

נראה לי שיש התקדמות, זה עניין העמקת הגבייה. אם אתם לא מצליחים לגבות יותר

מאשר 20% מן האגרה במיגזר המיעוטים במדינת ישראל, אתם לא בסדר.

מי קירשנבאום;

היום זה כבר 30%.

מה אתם מתפלאים? סדר העדיפות הלאומי אומר לא לגבות אצל הערבים...

ד' תיכון;

אנחנו לא יכולים להסכים לנתון הזה שחוזר על עצמו מדי שנה בשנה, כשם

שאנחנו לא מסכימים ש-20% מן האוכלוסיה היהודית לא ישלמו. אין שום סיבה בעולם

שבשנה הזאת 80% ממיגזר המיעוטים לא ישלמו ו-20% מהמיגזר היהודי לא ישלמו. כבר

אמרתי לכם שיש אלף ואחת שיטות לגבות את הכסף הזה, כי את מי אתה מעניש בסופו של

דבר? את אלה שמשלמים, את עצמך. אני אומר באופן כללי - כל פטור שאתה מתבקש לתת,

צריך להיות מלווה בצ'ק של האוצר. אתה עסק מסחרי; אם אומרים לך: 'תיתן פטור

לאילמים ולחרשים', אתה צריך לקבל את הכסף הזה ממשרד העבודה והרווחה, אחרת אתה

לא נותן פטור לאף אחד כי אחרת אתה גם לא תחיה. למה אני אומר לך את זה? בצדק

'אתה רוצה מאיתנו 383 שקלים? כל חודש אני משלם 104 או 107

שקלים כדמי מנוי בעד הכבלים'. איך תסביר את זה לאנשים, הרי הם רואים את הכל

דרך הכבלים? איך תסביר להם שבעד ערוץ אחד הם צריכים לשלם 383 שקלים ובעד שאר

הדברים הם צריכים לשלם עוד 1,250 לשנה?

שכחת את אגרת הרכב, גם שם הם משלמים. זה עוד 87 שקל לשנה.

זו המצאה שלנו. מבית האולפנא שלנו יצא העסק הזה.

מי מאשר את ה-87 שקלים?

זו הוראת שעה לשנתיים והסכום מתעדכן עם המדד.

כלומר, זה עולה אפילו בשיעור יותר גבוה מאגרת רשות השידור, כי היא לא

מתעדכנת במלוא עליית המדד.

עכשיו אני מגיע לעיקר. עם כל הכבוד, אנחנו לא יכולים יותר לקבל את

ההסברים שלכם בעניין העמקת הגבייה. אתם צריכים לתת לנו תוכנית שלפיה 100%

מאזרחי מדינת ישראל ישלמו. אין שום צידוק בעולם שהיום אתם תבואו לכאן ותגידו:

זה מצב הגבייה. כל שנה אנחנו אומרים זאת. עכשיו שידכנו אתכם עם אגרת הרכב

ואומר מיכה ינון שזו החלטה מצויינת, אולי נשדך אתכם עם חברת החשמל.

זה דבר טוב.

כאן צריך לקבל פעם אחת החלטה -

חה"כ תיכון, אני רוצה לשאול אותך משהו. הסכמתי גם לשידוך עם אגרת הרכב

ואני אסכים לשידוך עם חברת החשמל, אבל אני רוצה להבין למה אצלך זה מסתדר עם

חברת חשמל.

אסביר לך מדוע. אתה צריך לשאול את עצמך באיזה מוסד גובים מס מכל בית אב

במדינת ישראל - תשלום שהוא על פי מונה שמחובר לבית, לא קשור במספר הדיירים, לא

קשור במספר המקלטים, לא קשור במספר הטלפונים. המוסד הארצי היחידי שבו ישנה

גבייה לפי בית, לפי מונה, הוא חברת החשמל.

לא נכון, גם גביית המים היא כך.

גביית המים היא עירונית, לא ארצית. אבל יש כאן סנקציה -

פה אתה עושה את ההפרדה בין הגבייה באמצעות חברת החשמל לבין הגבייה

באמצעות אגרת הרכב?

כן, ואסביר מדוע. יש רכב שבכלל אין לו רדיו. אני לא רוצה לחזור על כל

סיפור אגרת הרדיו וההיסטוריה של לורנץ והדתיים; למה פטרנו את העניין? כי הרי

דתיים-חרדים לא רואים טלוויזיה. אני בא ואומר כך - אני משלם 383 שקלים רק משום

ש-40% מן האוכלוסיה כנראה לא משלמת. אילו שילמו גם אותם 40%, אולי אני הייתי

משלם פחות 40%.

זה לא 40%. 28% לא משלמים.

בסדר. אם כולם היו משלמים, יכול להיות שהאגרה היתה יורדת - היא בוודאי

היתה יורדת - אבל יכול להיות שגם רשות השידור היתה נראית הרבה יותר טוב. בכל

אופן, אין סיבה בעולם להעניש את אלה שמשלמים.

יש יותר חרדים שלא משתמשים בטלוויזיה מאשר מספר כלי הרכב שאין בהם רדיו.

הוא לא אומר שכולם ישלמו, רק הגבייה תהיה באמצעות חברת החשמל. מי שאין לו

טלוויזיה, לא ישלם.

זה לא דומה. אתה יודע מה התועלת שבעניין? רשות השידור לא נכנסת לכפר

ערבי, ובצדק. פעם אחת למדתי את עניין גביית האגרה בכפרים הערביים והבנתי שזה

אמצעי שלטוני הכי טוב שישנו - גובה האגרה במיגזר הערבי הוא האיש הכי חשוב שם,

כי הוא קובע לאן הולכים ולאן לא הולכים; לרוב המקומות שם לא הולכים ובמקומות

שהוא לא בא אליהם, לא גובים. הטענה: אי אפשר, הם סרבנים. בחשמל כאשר טוענים

'אי אפשר, חוא סרבן', מנתקים לו את הזרם והוא רץ לשלם מיד.

רבותיי, כל שנה אנחנו דנים בהעמקת הגבייה, כל שנה אנחנו אומרים שצריך

לעשות משהו, כל שנה כולם מסכימים, אבל חוזרים שנה לאחר מכן ומעט מאוד נעשה

בעניין הזה. להערכתי הגיע הזמן לעשות, אתם צריכים לפרוס בפנינו מיד תוכנית

שלפיה בשנה הבאה הגבייה תגדל ל-90% לפחות, אחרת אי אפשר להסביר את גובה האגרה

שבלאו הכי הופכת להיות פרובלמטית. אגב, קראתי את הנתונים המשווים שהבאתם לגבי

ארצות אחרות; לכל ארץ יש סידורים משלה עם בעייתיות משלה. אתם מציינים את ה-BBC

באנגליה - אתם יודעים שהאגרה ל-BBC הגיעה לקיצה אבל פשוט הוארכה לעוד כמה שנים

משום שה-BBC לא התארגן כהלכה בעניין הזה. האגרות האלה יעברו מן העולם, כנראה

במדינות רבות ובתוך פרק זמן קצר ביותר, כי אי אפשר להסביר לאנשים את האנומליה

הזאת. לכן אתם נלחמים מלחמת מאסף, כאשר חובה עליכם לעשות הרבה יותר בנושאים

הללו. תודה.

היו"ר גי גל;

סיימנו את הקטע של הדיון בתקציב. אני מבין שאתם עוד לא השיבותם על שאלות

חברי-הכנסת. תשיבו, ואחר כך נעבור לחוקים.

אני רוצה להעיר הערה אחת. אמנם אמרתי זאת בפתיחה, אבל אני רוצה לחזור

ולומר שיש חשיבות ממדרגה ראשונה לקיום רשות שלא קשורה בפרסומת ולא ברייטינג,

שאם לא כן אין טעם ברשות השידור. יחד עם זה, אי אפשר להתעלם מן העובדה שאין

טעם ברשות שידור אם לא יהיו לה צופים. התבונה היא למצוא את שביל הזהב בין

שמירה על מספר צופים סביר לבין איכות השידורים והרחקתם מהשפעות שהן אולי הכרח

בל יגונה בטלוויזיה המסחרית. מצדי אתם יכולים לפגר לאורך כל הדרך אחרי

הרייטינג הכללי ולא לנסות להשתוות אליו, בתנאי כמובן שהצפי יה לא תרד מתחת

למינימום מסויים שבלעדיו אין טעם לקיום רשות ציבורית. מיכה ינון, בבקשה.

נתחיל בעניין האגרה. ראשית כל, בשנה האחרונה נעשה מהלך חשוב מאוד בעניין

הזה על-ידי הצמדת אגרת הרדיו לאגרת הרכב. הדבר היה משמעותי גם מבחינת ההכנסות

של רשות השידור והגדלת הגבייה ופריסתה על פני כל האוכלוסיה - גם חרדים, גם

ערבים וכל מי שיש לו כלי רכב. מצד שני, הוא פטר אולי את הקשישים ביותר שאין

להם רכב וכדומה. באופן טבעי העניין התפרס, לפי דעתי, בצורה נכונה. עם זאת

אחת, זו הוראת שעה לשנתיים ומהם עברה כבר כשנה, כלומר יש

לנו רק עוד שנה. הבעיה השנייה, זה נמצא במתקפה משפטית בשני בג"צים שמעלים

שאלות עקרוניות של כבוד האדם קניינו וחירותו לגבי מכוניות שאין בהן מקלטי

רדיו. אנחנו מנסים להתמודד עם זה בעזרת הפרקליטות, בטענה שלמרות הפגיעה כביכול

בזכויות האדם, הפגיעה היא ראויה לאור התוצאות של הורדת שליש מגובה אגרת הרדיו

ופריסת ציבור המשלמים לרוחב כל האוכלוסיה. אנחנו מקווים שנצליח להתמודד עם זה

בבג"ץ. אם נצליח, נבוא לכאן ונציע להמשיך את הוראת השעה או למחוק את המילים

"הוראת שעה" ולהפוך את זה לעניין של קבע. העובדה היא שהציבור בכללותו התרגל

לעניין, הוא לא מתקומם, חוץ מפרופסורים למשפטים שרוצים לעשות את המהפכה

ההוקתית על הגב של החקיקה הזאת ולבדוק איך בית המשפט העליון מתייחס לחוקי

היסוד. פרט לכך, הציבור בכללותו לא רץ לפריימריס, הוא לא מגיש הצעות חוק

פרטיות לביטול האגרה והוא משלם זאת בלי שום בעיה. יש הבדל בין ההתייחסות



הכללית של הציבור לבין ההתייחסות של חברי כנסת. אבל מכיוון שאנחנו צריכים את

האישור מחברי-הכנסת, אני בהחלט מודאג ממספר הצעות החוק שמוגשות חדשות לבקרים

בעניין האגרה.

מכיוון שתפקידנו הוא לשדר ולא כל כך לאסוף כסף מהאזרחים, אנחנו תמכנו כל

השנים בהעברת הגבייה לגופים אחרים כמו חברת החשמל שהזכרת, יש גם הצעה חדשה -

שאנחנו לא מתנגדים לה - להצמיד את זה לבזק. כמובן שהדברים האלה צריכים לבוא

לידי הסכמה מצד הגוף שצריך לקחת זאת על עצמו וצריך לפתור את כל הבעיות

שמתעוררות כתוצאה ממעבר כזה, כמו למשל בעיות שהתעוררו עם הרכב שלא פתרנו אותן

עד הסוף. עובדה שאנחנו צריכים להתמודד עם בג"צים, עובדה שחה"כ תיכון מעלה טענה

לגמרי צודקת, שאנחנו מתלבטים איך להתגבר עליה, בעניין החרשים שנוהגים במכונית

ולא יכולים לשמוע רדיו. כל הנושא הזה נמצא בטיפול שלנו בשיתוף פעולה עם הגופים

המאורגנים של החרשים, כדי למצוא דרך לפטור אותם מהאגרה. יכול להיות שזה ייעשה

בצורה פרטנית, כלומר שהם ישלמו ואנחנו - בודקים עכשיו אם יש לנו סמכות חוקית -

נחזיר להם את התשלום עם הגשת אישור של אגודת החרשים. כל הדברים האלה נמצאים

בבדיקות משפטיות של כל היועצים המשפטיים שנוגעים בדבר, כמובן גם היועצים שלנו,

מתוך החלטה של הוועד המנהל שיש גבול כמה אפשר לעשות דברים שקשה להסביר אותם

ולהתמודד איתם. יש לנו בהחלט רצון טוב לפתור את הבעיה, הבעיה היא של מספר סביר

של אנשים, אם כי - כמו שאומר חה"כ תיכון - היינו יכולים להתמודד עם זה ציבורית

זה לא מעניין אותנו, אם רוצים לפטור איזשהו ציבור מהאגרה, הביטוח

הלאומי או משרד הרווחה או כל גורם אחר שמציע זאת צריך להשלים לנו את הסכום

מתקציב הרווחה. כלומר, אנחנו לא צריכים לבצע את מדיניות הרווחה של מדינת

ישראל, אף אחד לא הטיל את זה עלינו, הטילו עלינו לשדר ומי שצריך לפתור את

הבעיות האלה צריך לשים צ'ק על השולחן תמורת כל פטור, כמו שעשה משרד הבטחון שכל

השנים שילם את אגרת הטלוויזיה במקום נכי צה"ל.

יחד עם זאת, אני חושב שבלי עזרה של ועדת הכספים של הכנסת אנחנו לא נתקדם.

כמו שבעבר לא הצלחנו להתקדם לבד בעניין הרכב, כך בלי הטיפול הרציני

והאינטנסיבי של הוועדה לא נגיע גם לגבייה באמצעות חברת החשמל או הבזק, כיוון

שיש בעיות אובייקטיביות, יש בעיות של רצון טוב מהצד השני. לכן אנחנו מחזירים

את הנושא הזה לפתחה של הוועדה, כי בעיקרון הרצון קיים אצלנו.

אדוני היו"ר, אני מציע להקים ועדת משנה שתטפל בעניין.

באמת רשמתי לפניי להציע לאנשי רשות השידור שהם יישבו יחד עם מציעי הצעות

החוק. ניתן לאלה שיזמו את העניין אפשרות לשבת ביחד, לנסות לדון בעניין ולהגיע

למשהו.

אני מבקש להפריד את הדברים האלה. אני לא רוצה לקשור את הצעת החוק שלי עם

ההצעות האחרות.

אבל אתה לא היחידי שהצעת, ישנו גם חה"כ זנדברג ודווקא לו זה נראה.

אנחנו חושבים שהבעיה היא לא כל כך תשלום האגרה, תדעו לכם שהאזרחים במדינת

ישראל הם אזרחים הרבה יותר ממושמעים ממה שאנחנו חושבים והם לא מתקוממים נגד

האגרה. אין תופעה של סרבנות עצומה; עובדה שדווקא בשנה האחרונה, כשיש ערוץ שני



וכבלים, גדל מספר המשלמים. כך שהבעיה היא לא בציבור הכללי, הבעיה היא בדרך

הגבייה - כלומר יש לייעל את הגבייה, להעביר את הגבייה לגורם שלא מתסיס את

הציבור על-ידי זה, שצריך לעקל לו את הטלוויזיה ולעשות כל מיני מהלכים שכבר לא

מתאימים לרוה התקופה. לכן אנחנו הושבים שהדרך הנכונה היא להעביר את הגבייה

לאחד הגורמים שהוזכרו כאן, ואנחנו בהחלט נשתף פעולה עם ועדת משנה של ועדת

הכספים שתקום ותדאג שלקראת השנים הקרובות כך יהיה.

בעניין השתתפות האוצר. שוב, לצערי אני צריך להחזיר את הכדור לוועדת

הכספים. מאז שנקבע בחוק ההסדרים שעלינו לשלם כסף לאוצר המדינה אנחנו חוזרים

ותובעים - גם משר האוצר, גם מוועדת הכספים, גם מהממשלה, בכתב, בעל-פה, בכל

הזדמנות - לבטל זאת. לפני כשנה, נקראנו לישיבה עם מנכ"ל משרד האוצר והוא התחיל

להסביר לנו איך אנחנו צריכים להמשיך ולשלם את היתרה שרשומה בספרים, שצמודה

למדד עם ריבית וגדלה כל הזמן. חיפשו כל מיני רעיונות איך אנחנו נמשיך לשלם את

הסכומים לפי החוק שלא מקויים. לכן אני חושב שוועדת הכספים של הכנסת - היות

ומשרד האוצר לא יוזם את היוזמה הזאת - צריכה להגיש הצעת חוק לביטול העניין.

כמו שכל רגע מגישים הצעת חוק לביטול האגרה, באותה קלילות אפשר למלא נייר כזה

"הצעה לביטול חוק ההסדרים, סעיף כך וכך" שבו מדובר על העברת

המיליונים, שבחלקם הועברו בפועל וחלקם עדיין נתבעים על-ידי האוצר באופן

תיאורטי, והחוב הזה הולך וגדל. באותה מידה אפשר להגיש הצעת חוק כזאת, כמובן

שאנחנו נשמח ו נתמוך בה. אם אתם תתמכו בה, היא תעבור וכל הבעיה הזאת תיפתר.

כתוצאה מזה לא יצטרכו לכתוב "תמיכת האוצר", כי אלו כספים שלנו.

היו"ר ג' גל;

איך תיפתר הבעיה? השנה יהיו לך 30 מיליון שקל ומה יהיה הלאה?

קודם כל היא תיפתר על-ידי זה שימחקו את החוב שכל הזמן מנפנפים בו.

בשנה אחת יהיו 30 מיליון שקל שבמקום תקציב זה יהיה כסף שלכם. כך יהיה עוד

שנה, ובעוד שנתיים זה ייגמר, אתה תישאר עם בור יותר גדול ואז יצטרכו להעלות את

האגרה.

אני לא נשאר עם בור יותר גדול, כי תוך כדי השנה-שנתיים האלה אני מקווה

שנגיע לסידור של גבייה באמצעות אחד הגורמים שהזכרתם. זה ישנה את התמונה כולה,

כמו שזה שינה בעניין אגרת הרדיו ברכב. לכן אני חושב שיש מקום לטפל בזה; אותה

ועדת משנה שתקום צריכה לטפל גם בנושא הזה כי הדבר מוזנח משנת 90' עד היום, אלו

חמש שנים שבהם רצים ריבית והפרשי הצמדה ולפי זה היינו צריכים להעביר את רשות

השידור כולה למשרד האוצר. לכן, למרות שאנחנו לא במצב שהפקידים באוצר - כפי

שתיארת פה בצורה אורווליאנית - מצלצלים אלינו ומאיימים עלינו, אבל תיאורטית

יכול להיות שלב כזה. עד עכשיו לא ידוע לי שקרה דבר כזה, יש לנו ויכוחים קשים

איתם על התקציב, על כל מיני דברים כאלה -

לא אמרתי משרד האוצר, אמרתי משרד ראש הממשלה.

הוא מתכוון לאותו הדבר.

אני אומר שצריך לשמור על עצמאות השידור, אפשר להמשיך לשמור על עצמאות

רשות השידור באמצעות המהלכים שדיברנו עליהם, שהם בהחלט בסמכותה ובידיה של ועדת

הכספים של הכנסת.

היתה כאן משלחת של המפיקים הפרטיים, שהעמידה דרישה להגדיל את התקציב של

ההפקות המקוריות שנעשות מחוץ לרשות השידור. לא בכדי הם לא דיברו בתקיפות כמו

שהיו מדברים לפני כמה שנים. זו בהחלט היתה יוזמה גם של ועדת הכספים לפני כמה

שנים, כשהנושא נכנס בשתי פאזות - אחת של קופרודוקציה עם הסרטים העלילתי ים

והשנייה של ההפקות האחרות, הדרמות, סרטי תעודה וסדרות שאנחנו מוציאים החוצה.

ההעמדה של העניין כאילו רק אחוז אחד מתקציב השידור יוצא החוצה להפקות היא לא

נכונה. האחוז הוא הרבה יותר גדול. רק בשנת 94' יצאו החוצה כ-11 מיליון שקל

להפקות חיצוניות, בתוכן כ-2 מיליון שקל לסרטים עלילתיים ועוד סכומים אחרים ל-

כמה מופיע בתקציב?

בתקציב מופיע 7 מיליון עם הסרטים העלילתיים. בשנה שעברה גלשנו ב-4 מיליון.

תלוי גם איך מגדירים את העניין. כמו שהם בעצמם רמזו, אם ניקח כדוגמא את

קסטנר, הדברים מעורבבים. כלומר, בכל מיני הפקות אנחנו עושים חלקים בחוץ וחלקים

בפנים. צריך להבין שבכל זאת יש עובדי רשות השידור שחלקם בעוגת התקציב הוא

מספיק גדול כדי שהם גם יעשו הפקות, ולא ייתכן שהם יקבלו את המשכורת ואת ההפקות

נוציא החוצה. גם הם יהודים. הנהלת רשות השידור צריכה לתמרן, זה לא סתם

'יוניוניזם' לשמו; יש אצלנו ציבור גדול של עובדים ויוצרים שלא רואים את עצמם

כמופלים לעומת אלה שנמצאים במקרה בחוץ - בחלקם רצו להיות בפנים או היו בפנים

ויצאו, זה אותו ציבור פחות או יותר. יחד עם זה אנחנו בהחלט מבינים שלא רק בגלל

שהם רוצים להתפרנס - ובתקופה האחרונה הם מתפרנסים ביתר הצלחה הודות לערוץ השני

והכבלים, חלק גדול מהם עברו לעסוק בהפקת פרסומות שזה מקצוע מכניס ביותר בשנים

האחרונות - אלא אנחנו חושבים שלטובתנו, כדי להעשיר את המסך שלנו, כדי לעשות

אותו יותר מעניין ויותר מגוון, אנחנו פונים אליהם ומזמינים אצלם הפקות

חיצוניות בהיקפים משמעותיים וגם משלבים אותם בהפקות פנימיות שלנו. לכן כל

הנושא הזה הוא בהחלט לא קריטי, הוא בהחלט מטופל בצורה הוגנת והולמת על-ידי כל

הגורמים בתוך רשות השידור. היה שלב שבמסגרת קיצוצים שהאוצר הציע לנו לעשות,

רצו להוריד את הפרופיל שלנו בשיתוף הפעולה עם סרטי העלילה, אך הוועד המנהל,

כדי להראות שאנחנו עצמאיים מול משרד האוצר, לא אישר את המהלך הזה וחזרנו למה

שהיה בשנת 94'.

די תיכון;

לא הבנתי מה שאתה אומר, תפרט. מי רצה שלא תשדרו סרטי עלילה?

מי ינון;

לא אמרו שלא נשדר סרטי עלילה, אלא שלא נשתתף בהפקות של סרטי עלילה

ישראליים בטענה שאם יש צורך בהשתתפות ציבורית, זה לא תפקידה של רשות השידור,

בשביל זה יש קרן לעידוד סרטי איכות ישראליים, יש משרד חינוך, יש משרד מסחר

ותעשייה. אבל לנו יש אינטרס משלנו לעשות זאת.

די תיכון;

אנחנו בסך-הכל ביקשנו שתאחדו את כל הקרנות.

אני לא מדבר עליכם, אני מדבר על משרד האוצר.

מישהו באוצר אמר להם: יש לכם מספיק עובדים, אתם משלמים מספיק משכורות. אל

תוציאו הפקות החוצה, תעשו את זה בבית.

אני רק אומר שחלק מהמשלחת שהיתה פה לא היתה מעודכנת במה שקורה.

יש כמה גורמים שמסייעים ובדרך כלל כולם מסייעים לאותו דבר.

מתקבל כאן הרושם כאילו אנחנו דיברנו על העברת עבודות לגופים חיצוניים.

למיטב זכרוני, אנחנו דרשנו שתהיינה הפקות מקוריות, שתהיה יותר עבודה מקורית.

השאלה אם זה ייעשה על-ידי אנשי הטלוויזיה שממילא מקבלים משכורת ובשביל זה

גובים את האגרה מהציבור, או שגם ייתנו להם משכורת וגם יוציאו עבודות החוצה, זו

שאלה אחרת.

יש לזקוף את ההפקה המקורית לזכות התחרות עם הערוצים האהרים שצריך להתחשב

בהם. ההפקה המקורית העצמית גדלה באופן משמעותי מאוד. בעמוד 10 בחוברת שלנו יש

טבלאות המראות שמספר השעות של הפקה עצמית, שהיא כמובן בעברית, גדל משנת 93י

לשנת 94' בכ-700 שעות נוספות.

אני חושב שמבחינה עסקית צריך להיות לכם אינטרס לאורך שנים להגדיל את

ההזמנות בחוץ. זה נותן גמישות בניהול.

הגדלנו את זה, אבל אנחנו צריכים לעמוד גם בלחצים של אנשינו.

יש לו עובדים. האם הוא יכול לשלוח אותם הביתה?

לכן אני אומר - לאורך זמן. כאשר עובדים פורשים, לא לקבל אנשים חדשים אלא

להוציא עבודות החוצה.

ב-94' הגענו למצב - והמגמה הזאת תימשך ב-95י - של 60% הפקה מקורית ו-40%

סרטים קנויים. העובדה שלא כל ה-60% מיוצרים בחוץ אלא הרוב מיוצר בפנים היא

טבעית, בשביל זה יש לנו עובדים. בכל אופן אנחנו חושבים שהמגמה הזאת היא חיובית

ואנחנו נמשיך איתה.

רציתי להגיד כמה מילים בעניין רקייע. יש פה כמובן דעות שונות. חהייכ מאיר

שטרית, שאיננו נמצא כאן כרגע, הביע דעה שבעצם מספיק, העולים כבר נקלטו בארץ



וצריך לבטל את הרשת הזאת. אנחנו, כמובן, לא חושבים שצריך לבטל את רק"ע למרות

שאנחנו חושבים שאנו זקוקים לעזרה ממשרד הקליטה שכמובן לא קיבלנו אותה מעולם,

בכל אופן לא בשנים האחרונות. יחד עם זה רציתי להגיד לכם שיש גם מגמה, שהולכת

ומתרחבת, להכניס לרשת הזאת את לימוד העברית, זה נעשה בשיתוף פעולה עם משרד

החינוך והתרבות, האגף שעוסק בהנחלת הלשון, כך שרק"ע משמשת לא רק להמשך פיתוח

התרבות הרוסית במדינת ישראל אלא גם לקליטת עלייה במובן זה שגם מלמדים שם עברית

וגם מעבירים הרבה חומר בהיסטוריה יהודית, תרבות יהודית ויהדות. כל התחומים

האלה בהחלט באים לידי ביטוי ברק"ע, רק"ע היא מכשיר לקליטת עלייה, והיינו רוצים

למצוא עוד כמה שותפים טובים שיעזרו לנו לממן אותה. לדעתנו יש בהחלט מקום

לפעילות מהסוג הזה (כמובן שלאורך השנים צריך לאט-לאט לצמצם את העניין). אני

לוקח לדוגמא את השעתיים באמהרית ביום - יש הרבה אנשים מהציבור האתיופי שעלה

לארץ שהם בעצם מנותקים, עוד יותר מאשר הרוסים, מהחברה הישראלית והשעתיים הללו

קושרות אותם לכל מה שמתרחש במדינת ישראל. לכן אני חושב שהדיבור הזה, שהקולגות

של חה"כ שטרית אינם מסכימים לו, איננו במקום, בכל אופן לא בצורה קיצונית כזאת.

כמובן שתמיד צריך לבדוק מחדש את המינון ואת התמהיל, אבל בסך-הכל אין ספק

שבשנה-שנתיים הקרובות רק"ע צריכה להמשיך בפעילותה.

אני רוצה לשאול שאלה בקטע הזה. איך אתם מחלקים את השעות ברק"ע? אמרת

שבאמהרית אתם נותנים שעתיים ביום, יש עדות אחרות שיש להם בסך-הכל שלוש שעות

שידור בשבוע. האם עשיתם סקר בנושא? אני לוקח לדוגמא נושא שבשעתו טיפלתי בו עם

מנהל הרדיו, אמנון נדב - נושא הבוכארים. בסך-הכל, בשפה הבוכארית יש 1.45 שעות

ברק"ע ו-1.45 שעות ברשת הי, כאשר מבוכארה, מסמרקנד וטשקנט עלו קרוב ל-100 אלף

עולים.

מי ינון;

אבל רובם מדברים גם רוסית.

חלק גדול מהם מדברים רק בוכארית. לא כולם מדברים רוסית, במיוחד הזקנים.

אבל גם אלה שמדברים רוסית, רוצים לשמוע שידורים בשפת האם שלהם. למה אי אפשר

לדאוג להוסיף שידורים בשפה זו? יש 14 שעות שבועיות באמהרית מול 3.30 שעות

שבועיות בבוכארית. לדעתי הפרופורציה לא נכונה, אתם צריכים לעשות סקר בעניין

הזה.

זה גם קשור לפרובלמטיקה של הקהילה האתיופית.

ר' פנחסי;

אז לא אדבר על אמהרית, בוא ניקח ספרדית. כמה ספרדים עלו? יש 5.30 שעות

ספרדית לעומת 45.1 בוכארית. הפרופורציה לא נכונה, יש הרבה עולים מבוכארה וצריך

להוסיף להם שעות שידור.

מי ינון;

יש עוד נושא אחד שהעלה חה"כ מיכאל איתן שלא נמצא כאן כרגע, בכל זאת הוא

ביקש שאענה לו. לפי חקיקה של הכנסת תוקן חוק רשות השידור בשנה האחרונה והוסף

מוסד של אומבודסמן על פי חוק. אמנם בהתחלה וזיתה התנגדות - גם שלנו וגם של

מבקרת המדינה - ליצור עוד מוסד חוקי של אומבודסמן במדינת ישראל, אבל אחרי

ששוכנענו פה, נלחצנו פה, לא חשוב איך נגדיר את זה, הסכמנו, הכנסת אישרה את זה

ובחרנו בעובד ותיק לשעבר, גמלאי של רשות השידור, שהיה מנהל חטיבת השידורים



בחוץ-לארץ, ויקטור גרייבסקי. הוא נבחר באופן עצמאי לחמש שנים, הוא בלתי תלוי.

אחת התשובות לעניין שהוא טיפל בו לא נראית לחה"כ איתן. אנחנו לא מתערבים

בהמלצות שלו. בכל אופן, אני מוכרח לציין שרק בחודש האחרון התנצלה רשות השידור

פעמיים בשידור טלוויזיה - ועבור הרשות זה תקדים די חדשני - פעם אחת במבט

לחדשות בפני חה"כ זאבי על פרשיה מלפני תקופה ארוכה; ופעם שנייה בפני אלמנה של

יו"ר מועצה דתית מטירת הכרמל, שהותקפה ובעלה ז"ל הותקף על-ידי מישהו במבט שני

בעניינים של מועצות דתיות (מדובר במשפחת פרגיון). לפי בדיקה של האומבודסמן

נאלץ ידידנו מיכאל קרפין לעלות על המסך שבוע לאחר מכן ולהתנצל בפומבי שהיתה

אי-הבנה, טעות - הוא הקריא נוסח שלם שהמשפחה ניסחה בעזרת עורך-דין ודרשה

להקריא. לכן אני חושב שצריכים לתת זמן לאומבודסמן ואי אפשר לתפוס אותו על כל

חחלטח. גם אם ההחלטה המסויימת הזאת לא מוצאת חן בעיני חה"כ איתן, הוא צריך

להשלים עם זה שאנחנו לא מתערבים בהמלצותיו של האומבודסמן וגם אם הן לא נראות

לו, זה המצב.

היו"ר גי גל;

מיכה ינון, אני מאוד מודה לך. מוטי קירשנבאום, עכשיו אתה תשיב ותתייחס גם

לעניין הקליטה באזורי הארץ השונים. מה המצב ומה אתם עושים בעניין זה?

ראשית אתייחס להצעת החוק של חה"כ נחמן לגבי הכבלים - אני חושב שזו הצעה

טובה אם ניתן להעביר אותה. אם אפשר למצוא דרך שהכבלים, על בסיס זה שהם מעבירים

את הערוץ הראשון, יתגמלו בסכום מסויים את הערוץ הראשון, יהיה אפשר לקזז אותו

סכום מהאגרה. כהצעה זו הצעה טובה. אני רוצה רק שתהיו מודעים לזה -

אל תקפוץ מהר, בסוף עוד תהיה ערוץ נוסף בכבלים.

כל מה שאני רוצה לומר, שהיה נסיון כזה בארהייב. גם שם זה התחי

carry" , שהכבלים היו חייבים להעביר את הNetworks -,ואז בשלב מסויים אמרו להם:

ירגע, מה הסיפור, תשלמו לנו כסף, הרי אתם מוכרים את הכבלים על בסיס זה שאתם

משדרים אותנו י. הם הלכו עם זה לבתי משפט. הNetworks זכו בבתי המשפט ואז הכבלים

יאתם יודעים מה? לא נעביר אתכם'. הNetworks-, כיוון שהם זקוקים

אם כך, כן נמשיך לרוץ בכבלים בלי לקבל כסף,

הרייטינג היה שווה להם כסף. צריך להבין שזה המצב לגבי ערוץ מסחרי, אבל לגבי

רשות השידור, כיוון שאין את הבעיה המסחרית, יכול להיות שכן יש אפשרות כזו. בכל

אופן החוק כשלעצמו, בהחלט ראוי שייבדק.

אני מסכים לדברים שהועלו פה גם על-ידי חהייכ ויינשטיין, גם על-ידי חה"כ

תיכון וגם על-ידי אחרים - משנה לשנה יש יותר ויותר לבחון את כל נושא האגרה.

כיוון שיש הסכמה שכן מעוניינים בהמשך של ערוץ ציבורי, השאלה איך מתמודדים עם

המימון של הערוץ הציבורי כך שבאמת לא יהיה נסמך על הממשלה מצד אחד ומצד שני

שלא יהיה לנטל גדול על הציבור. אבל לא צריך להגזים בנטל שאנחנו מדברים עליו:

383 שקלים, שזה קצת יותר משקל ליום. התמורה שמקבל האזרח בשקל ליום גם ברייטינג

הנוכחי - אם הוא רואה מבט של שעה בשקל ליום - היא לא מעטה. הוא משלם שלושה

שקלים עבור קניית עיתון והוא לא קורא את העיתון במשך שעה. כך שמהבחינה הזו,

צריך להבין שבכל קנה מידה, גם כששוקלים בקנה מידה שנתי, גם בקנה מידה של רמות

הכנסה, האגרה שלנו היא עדיין נמוכה.

עיתון הוא קונה מרצון.

אני מסכים בהחלט עם מה שאמר חה"כ תיכון - היו תקיפות שברשות השידור היו

עודפים של כסף. לא ניכנס לשאלה למה הם היו, באיזו צורה הם היו. נכון גם שחה"כ

נהמן, כשהיה ברשות השידור, עזר להשיג את הכספים האלה. כל הדברים האלה נכונים,

אבל צריך להבין שהיום המצב איננו כזה מכיוון שעלויות עשיית הטלוויזיה ושידורי

הרדיו עלו בגלל התחרות. יתרה מכך, צריך להבין שכל פטור שאנחנו מתבקשים לתת -

אם בדרך של חקיקה, אם בדרך של ועדת כספים או בכל דרך אחרת - מי שמבקש את

הפטור, חייב למצוא לו מקור מימון. זאת משום שרשות השידור - חה"כ תיכון אמר את

זה במילים הכי נכונות - לא תחיה אם אנחנו נממן לבד את הפטורים לכל הגורמים.

צריך לקיים דיון נפרד על העניין הזה.

מי קירשנבאום;

הפטור של % 50 שאנחנו נותנים למעוטי הכנסה הוא 30 מיליון שקל לשנה כספי

רשות השידור ואנחנו לא מקבלים את זה מהביטוח הלאומי; עד 89' כן קיבלנו את זה.

השידורים לחוץ-לארץ עולים 25 מיליון שקל מכספי רשות השידור; עד 89' קיבלנו את

זה, הפסקנו לקבל את זה באקט שרירותי. חייבים להבין שאילו היו לנו מקורות

המימון האלה ואם כל הפטורים היו ממומנים על-ידי הגורמים שמבקשים אותם, מצבנו

היה שונה. אגב, יש פטורים שכן ממומנים - משרד הביטחון נושא בעול של הפטורים

לנכי צה"ל. ישנם גופים שנושאים בעול של הפטור וישנם גופים שלא נושאים. לגבי

הפטורים לגמלאים ולכל נושא שלא יהיה, הנטייה של רשות השידור היא תמיד ללכת

לקראת כל גוף, אבל הגוף שמבקש את הפטור צריך לשאת בו.

אין בעיה, תעלו את האגרה בעוד 2 שקלים למי שמשלם. אני מוכן לשלם יותר

בשביל שגמלאים לא ישלמו.

אני חייב תשובה אחת, שהיא קצת תשובה פוליטית, לחה"כ תיכון בנושא שהוא

מאוד שנוי במחלוקת - ההופעה של רבי ן, מה שקראת ההשתלטות של רבי ן על המסך.

ראשית, אני מוכרח להגיד לך שרבי ן לא השתלט על המסך כי הוא לא הפעיל את סעיף

46 אני ביקשתי שיפעילו את סעיף 46 וענו לי: 'לא. אתה לא רוצה? רבין לא יופיע

אצלך, הוא מופיע בערוץ השני'.

חבל שנתת לו להופיע.

טוב מאוד שנתת לו, אני שמח שנתנו לו להופיע.

חה"כ תיכון, חייבים להבין דבר אחד - אם היינו עדיין בתקופת המונופול, ראש

הממשלה היה מופיע בצורה שהוא הופיע אך ורק אם הוא היה מפעיל את סעיף 46. אם

הוא לא היה מפעיל את סעיף 46, הוא לא היה מופיע בשום פנים ואופן.

נניח שרשות השידור היא הערוץ היחיד. אם ראש ממשלה מבקש למסור הודעה

לאומה, אתם אומרים לו לא?



מי קירשנבאום;

אומרים לא! החוק קובע שהוא צריך לתת הודעת ממשלה, לא שראש הממשלה מופיע

בנאום לאומה. אנחנו חיים באקלים פוליטי, על בסיס הדבר הזה ראש הממשלה גם יכול

לשאת נאום פוליטי לעצמו וכדומה, אז אנחנו צריכים להיות נקיים. מאז ריבוי

הערוצים, מאז התחרות, השתנה דבר - זאת אומרת, הנאום שלו הפך להיות אייטם

תחרותי. מצד אחד אתה רוצה שנעשה רייטינג. מה היה קורה אם היינו אומרים לא? צפו

בזה % 50 מעם ישראל, כל % 50 היו צופים בערוץ השני.

הרי זה תקדים.

זה לא תקדים. ברגע שהיינו צריכים לשקול, התייחסנו לזה כאל אייטם. אנחנו

לא ידענו מה הוא הולך להגיד, חשבנו שכאשר ראש הממשלה פונה לציבור בתקופה כזאת

הוא כנראה בא למסור הודעות חשובות - הוא ימנה שר ביטחון, הוא יעצור תהליך, הוא

הולך להודיע משהו; אנחנו לא אחראים על התוכן. אבל גם בשביל להיות בסדר בנושא

הזה - ברגע שהסכמנו שהוא יופיע, פנינו אל חה"כ נתניהו, הודענו לו על ההופעה של

רבין, ואמרנו לו שהוא יכול להופיע אצלנו מיד בתגובה ואם לא חה"כ נתניהו, אם

הוא היה הולך לערוץ השני, מישהו אחר מהאופוזיציה יכול להופיע כדי להגיב מיד.

אגב, זה נעשה בכל מדינה מתוקנת. בהתחלה חה"כ נתניהו חשב לבוא אלינו, אחר-כך

כיוון שזה היה גם עם הערוץ השני, היתה מחשבה שהוא יעשה מסיבת עיתונאים

סימולטנית לשני הערוצים. גם הדבר הזה היה מקובל עלינו, אמרנו: נכסה את זה

באורך שיידרש על-מנת שייווצר איזון, לא היתה לנו שום בעיה עם זה. מה שקרה,

ברגע האחרון חה"כ נתניהו החליט לא להופיע. מבחינתנו, מבחינת איזון של שידור,

זה חבל. אבל צריך להבין שזו סיטואציה לא כמו שהיתה בתקופת ארידור, זו סיטואציה

של ריבוי ערוצים - רבין היה אייטם, היתה סקרנות מה הוא הולך להגיד, לא חשש

שהוא ישתלט מבחינה פוליטית ויעשה נפשות למפלגת העבודה או למדיניות שלו; זה לא

היה הקייס. צריך להבין את הדבר בקונטקסט שהסברתי.

חה"כ תיכון, אני מסכים אתך במאה אחוז שהכסף שמועבר אלינו מהאוצר צריך

להיות מסומן כהחזר לרשות השידור. זו היתה דרישה שלנו גם לגבי ההקצבה של ה-30

מיליון שקל. אני אומר לכם בפירוש: זה לא כסף של הממשלה, זה כסף של רשות השידור

ששוכב באוצר המדינה.

זו גניבה לאור היום!

זה כסף של רשות השידור ששוכב באוצר המדינה. זה כסף שאנשים שילמו בתור

אגרות שידור, הם לא שילמו מס לדבר אחר. גם ה-30 מיליון שקל שאנחנו מקבלים הם

לא נדבה מהאוצר, זה החזר של הביטוה הלאומי שהפסיקו לתת לנו אותו.

איפה נקבע עניין ה-33 מיליון שקל, במשרד האוצר או במשרד ראש הממשלה?

רק באוצר.

באגף התקציבים של האוצר.

ראשית, אנחנו דרשנו 50 מיליון. אתה לא היית בדיון אתמול כשדיברנו על זה -

אנחנו הרי דרשנו 50 מיליון. היו ויכוחים קשים, לכן התארך כל הסיפור של האגרה.

בסוף סוכם על 30 מיליון, כאשר ב-20 מיליון שקל אנחנו נדרשים להתייעל השנה מעבר

ל- % 2 יהיו חסרים לנו 20 מיליון שקל.

באוצר חיפשו מקורות תקציביים ומצאו את הקופה הזאת של מה שגבו הציבור.

גוזלים את הכסף פעמיים.

בשעתו זה היה צודק.

חה"כ תיכון, כולנו שותפים לחרדה שלך לגורל האגרה, אנחנו לא באים

בארוגנטיות ואומרים שאתם לא מבינים. אני יודע אלו התלבטויות היו ב-830 עד

שהחליטו לחאריך את האגרה בחמש שנים. שם גם יש 22 מיליון משלמי אגרח, זה לא

מעט. אבל אנחנו בהחלט שותפים לחרדה שלך ואני בהחלט בעד שנחשוב. חה"כ ויינשטיין

הציע לעשות ועדת היגוי בנושא, אני חושב שזח נכון.

מה עמדתך ביחס לפרסום?

רק רגע. חה"כ ויינשטיין, אתה שאלת מה קרה בשוק העבודה כתוצאה מריבוי

ערוצים. אני חושב שהתופעה שראינו אתמול זו אחת הדוגמאות - העובדים שהיו פה

מייצגים קבוצת עובדים שעוסקים בסרטים דוקומנטריים, בהפקות של תוכניות שאין להן

שום ביקוש בערוץ השני ובערוצים המסחריים. לכן המצוקה שלהם נשארה. הם חשבו

שכאשר ייפתחו ערוצים יהיו להם יותר אפשרויות עבודה, ואז פתאום התברר שהמציאות

טפחה על הפנים ועדיין מקור העבודה חכמעט בלעדי לאנשים האלה זה רשות השידור.

אנחנו מנסים לעשות מעל ומעבר כדי לשלב אותם בעבודה, בגבולות האפשר.

כמה עובדים יש בשוק הזה? אמרו בהתחלה שערוץ 2 והכבלים יוסיפו 5,000

מקומות עבודה.

מה פתאום! ערוץ 2 פועל ביעילות מירבית. הערוצים המסחריים הם מוסדות

פרטיים שפועלים לפי חוקי חשוק. צוות צילום שם זה איש אחד או שניים לעומת ארבעה

או חמישה אצלנו, כי לנו יש את הבעיות היוניוניסטיות והאיגודים וכל הדברים

האלה. אנחנו מסורבלים, כמו כל ערוץ ציבורי באירופה. אם אתה שואל אותי, אני

מעריך את מספר מקומות העבודה שנכנסו לעסק הזה בקושי במאות בודדות, לא יותר.

המפיקים והבמאים שיוצגו על-ידי האנשים שהיו פה בכלל לא השתלבו בערוץ השני

ובכלל לא השתלבו בכבלים, משום שהמוצר שהם מייצרים - תוכניות איכות שיש להן

מקדם רייטינג נמוך כמו סרטים דוקומנטריים, דרמות ודברים מהסוג הזה - אין לו

ביקוש בערוצים האחרים. את זה הם יכולים לעשות רק אצלנו.

מוטי קירשנבאום, אני מניח שהערוץ השני מעסיק 200 או 300 העסקה ישירה, אבל

בעקיפין, באמצעות חברות וגורמים אחרים, מדובר במספרים חרבה יותר גדולים.

מי קירשנבאום;

לדעתי לא הרבה. תסתכלו על רשימות הקרדיט בסוף התוכניות ותראו בדיוק כמה

אנשים עובדים על תוכנית.

מי שטרית;

לדעתי העובדים הארעיים לבד הם 1,000 עובדים.

רי נחמן;

כולם מתוך אותם מעגלים.

מי קירשנבאום;

הועלה פה נושא תימחור האמצעים של רשות השידור. הדבר כבר נעשה היום. שלא

כמו בתקופה קודמת, אנחנו יודעים בדיוק כמה עולה האולפן וכמה עולה כל דבר. כל

הדברים האלה מתוקצבים בצורה מאוד-מאוד מדוייקת.

מי שטרית;

איך זה בא לידי ביטוי?

מי קירשנבאום;

כאשר יש חריגות, יש דרישות. יש לך גם יתרון מסו י ים בכך שאתה בעל האמצעים

האלה, שאתה לא שוכר אותם. עוד לא הגענו למצב של ה- BBC הגיעו למצב הרבה

יותר טוב - התחילו השנה תוכנית נסיונית שנקראת "producers' choice

שעושה תוכנית ל- BBCא חייב לרכוש שירותים ב- BBCהוא יכול לצאת החוצה. הוא

מקבל תוכנית ואומרים לו; 'אתה רוצה, תרכוש את השירותים אצלנו, או שעם אותו כסף

תרכוש אותם בחוץ'. כתוצאה מזה הם פיטרו 5,000 איש, וה-5,000 איש האלה הקימו את

החברות בחוץ שנותנות שירותים ל-BBC

מ י שטרhת;

זה יותר יעיל.

מי קירשנבאום;

עוד לא בדקו אם זה יותר יעיל. עוד אין ממצאים האם זה באמת יותר יעיל.

לגבי רדיו אזורי, נושא שהועלה על-ידי חה"כ פורז וחה"כ שטרית. הם אמרו,

בצדק, שרשות השידור לא צריכה להתחרות ברדיו האזורי. רשות השידור לא מתחרה

ברדיו אזורי. אנחנו במידה רבה שק ההבטות של כל הגורמים במדינה. חלק מהגורמים

האלה הם כל מי שעוסק בנושא תאונות דרכים - המועצה למניעת תאונות, ועדת ההיגוי

של הנשיא שעוסקת בנושא ומשרד התחבורה שעוסק בדבר הזה. הם תבעו מאיתנו, דרשו

מאיתנו; 'תעשו רדיו נהגים, תעשו אותו בצפון, תעשו אותו במרכז ותעשו אותו בדרום

עם מסרים של תחבורה'. אנחנו לא עושים כסף מהרדיו הזה, זו הוצאה עבורנו, זה

שירות שאחננו עושים לנהגים. ועדת ההיגוי בראשות נשיא המדינה דרשה מאיתנו לעשות

זאת, השופט דב לוין דרש מאיתנו לעשות זאת.

מי שטרית;

זה תירוץ לא רע.

אתה מחייך כאילו אנחנו עובדים עליכם בעיניים, אנחנו לא עובדים בעיניים.

רדיו הנהגים הראשון הראשון היה בחיפה לנסי ון של חצי שנה, וזה הוכיח את

עצמו.

מי שטרית;

מאה אחוז, אבל עכשיו השתנו הנסיבות, עכשיו יש תחנות רדיו אזוריות.

מי קירשנבאום;

אם נידרש לרדת מהמשימה הזו ויהיו רשתות רדיו אזוריות של חברות פרטיות

שיטפלו בנושא של נהגים ובטיחות וכל הדברים האלה, שהם אגב נושאים לא נ:;כירים, אי

אפשר למכור הרבה פרסומות בתוכניות האלה; אם יהיה מישהו אחר שייקח עלי עצמו את

העול הזה, רשות השידור לא תעמוד על הרגליים האחוריות ותתעקש.

מי שטרית;

עשיתם רדיו חינוכי, יש חמש תחנות של רדיו חינוכי בקול ישראל. זה בניגוד

לרוח חוק רשות השידור. אותו דבר לגבי רדיו נהגים. כך אתם מגיעים כבר לשבע

תחנות שמתחרות ברדיו האזורי הפרטי. יש לכם כלי אדיר בכל הארץ, מה אתם צריכים

את הרדיו האזורי?

עי שכטר;

אין חמש תחנות של רדיו חינוכי, יש שתיים.

מי קירשנבאום;

שתי התחנות של רדיו חינוכי הן כדי להכשיר אנשים, הן עבור בתי ספר

לתקשורת. בכל רגע נתון שמישהו ירצה לקחת את העול הזה ולהפוך את זה לרדיו אזורי

פרטי כזה או אחר, רשות השידור תגיד לו תודה רבה. אנחנו נדרוש רק דבר אחד -

מכתב תודה על ההדרכה שנתנו במקומות האלה. א'ן לנו מחשבה אימפריאליסטית בנושא

הזה, גם אין לנו כוח להתמודד. יש לנו 8 ערוצי רדיו שאנחנו גאים בהן מאוד, אני

חושב שרשות השידור עושה רדיו מצויין, אחד המעולים שקיימים בעולם.

מעולה!

מי קירשנבאום;

אין לנו מחשבה אימפריאליסטית, אנחנו נותנים שירות במוסיקה קלאסית ושירות

בתוכניות עיוניות דוקומנטריות טובות ברשת אי, מוסיקה קלה ברשת גי, ברשת די

לערבית שהיא רשת מצויינת, רשת הי לחוץ-לארץ ורשת בי, כמובן - חדשות - שאתם

שומעים ומופיעים בה, הרי שומעים אתכם כל הזמן ברשת הזאת; אין גבול לרשתות. לכן

לא הגיוני להאשים אותנו כאילו אנחנו עושים רדיו אזורי, אנחנו אפילו מפרגנים

לרדיו האזורי. יש החלטה ברשות השידור שכל עובד שלנו שרוצה לעבור לעבוד ברדיו

האזורי והולך למכרז ברדיו האזורי, רשאי ללכת למכרז ואם הוא ייכשל במכרז, הוא

חוזר לעבוד אצלנו. אין נקמנות, יש חופש הזדמנויות. אין לנו שום בעיה עם הדבר

הזה, אז לא צריך להאשים אותנו באימפריאליזם.

נושאים אחרים שהועלו פה, אני חושב שלובנו, כמו הנושא של רשת רקייע והדברים

האלה. לסיכום, חייבים לציין דבר אחד - עצמאות רשות השידור נשמרת, תודה לאל,



וחשוב שהיא תישמר. כיום היא נשמרת באמצעות אגרה ציבורית. אם יימצא תחליף לאגרה

ציבורית שעדיין יבטיח קיום עצמאי לרשות שידור, לדעתי כדאי שכל דרך כזו תיבחן

וכדאי שהבחינה הזו תיעשה נכון.

עוד לא אמרת מה עמדתכם ביחס לפרסומת.

אם אתה שואל אותי, זה יכול לעזור בתקציב אבל אני נגד. אני נגד פרסום

ברשות השידור משום שאם יש משהו שמייחד אותנו מול הערוצים האחרים, זו העובדה

שאנחנו לא צריכים לפעול לפי הצרכים של המפרסמים.

אז למה זה לא נכון לגבי הרדיו?

ברדיו אין שום כניעה לצורכי המפרסמים. בטלוויזיה, בגלל התחרות עם הערוץ

השני, אנחנו נצטרך לעשות תוכניות רדודות למכנים משותפים רחבים, אחרת לא נקבל

את הפרסום. אנחנו נקבל את הפרסום אך ורק אם נראה רייטינג בתוכניות רחבות,

רדודות וסנסציוניות, וזה יקבע לנו את אופי הטלוויזיה. אני בעד להצטמצם בתקציב

עם יכולת הפקה יותר קטנה אבל שנשמור על האיכות. אם לא תישמר הדיפרנציאציה

ואופי הערוץ הציבורי לעומת ערוצי טלוויזיה אחרים, אני הראשון שאבוא ואגיד לכם:

חברים, אין טעם לאגרה, אין טעם לאסוף כסף מהציבור, תעשו עוד ערוץ שיתחרה באותם

פרמטרים, אבל אז אל תשאלו למה כל התכנים הם אותו הדבר ולמה כל התכנים פונים

למכנים משותפים רחבים.

אבל גם היום אתה נלחם על רייטינג. אני לא מציע להוריד את הרמה של הרשות.

נניח שהרשות משדרת בדיוק מה שהיא משדרת היום, אתה רוצה להגיד לי שבמצב הזה לא

יהיה לכם פרסום?

חהייכ שטרית, אתה צריך לקבל החלטה יסודית אם אתה רוצה ערוץ שידור ממלכתי.

אם אתה רוצה רשות שידור וטלוויזיה שמשדרת ככה, זה נתיב אחד. אם אתה לא רוצה,

יש נתיב שני. אתה לא יכול להחזיק את המקל בשני קצותיו.

מה הסתירה? האם היום הם לא משדרים פרסומות? מה הן החסויות?

הם לא משדרים פרסומות.

אני טוען שאם היו מרשים לכם לפרסם, גם בתנאים הנוכחיים יש לכם רייטינג

מספיק טוב להרבה תוכניות והרבה אנשים כן היו מפרסמים אצלכם. לא צריך להוריד את

הרמה בגלל זה. אתה יכול לשדר טוב ועדיין יהיו לך פרסומות, כמו ברדיו.

נבטל את חוק רשות השידור ואז אין בעיה.



היו"ר גי גל;

רבותיי, עכשיו אנחנו נשמע את היועץ המשפטי של משרד התקשורת, מר אהלי,

בעניין החוק של חה"כ רון נחמן. בבקשה.

ועדת השרים לענייני חקיקה מתנגדת להצעת החוק של חהייכ רון נחמן. קודם לכן,

לפני שאתייחס להוק, אני רוצה להסביר פרק בחוק הבזק בקשר לכבלים. בשעתו פטרו את

בעלי הזיכיונות מתשלום בעד העברת השידורים הציבוריים הקיימים על פי דין; הדבר

נקבע במפורש בחוק בעיקר משני נימוקים - האחד, עצם הכפייה מביאה איתה גם זכות.

כפו עליהם להעביר את השידורים הללו ללא קטיעה וללא עריכה. הם היו יכולים לנצל

את הערוצים האלה לדברים אחרים, יותר פופולריים, שאולי מכניסים יותר; ברגע שכפו

עליהם, אין לגבות מהם תשלום. נימוק שני - והיה חוק קודם שניסה להתמודד עם זה -

הוא חיסול יער האנטנות בארץ; על-ידי זה שהם יעבירו את השידורים, קיוו שיורידו

את יער האנטנות. דבר שלישי, זה מביא בעקיפין לחיסכון למדינה - כיום לרשות

השידור - בהקמת תחנות שידור בארץ. ככל שיש יותר מנויים לכבלים, כך קטן חצורך

בהקמת תחנות שידור ברחבי הארץ לצורך קליטת הערוצים הציבוריים. דבר נוסף, בעלי

הזיכיונות במכרז בנו את התוכנית העסקית שלהם על סמך העובדה שלא יזדקקו לתשלום

תמלוגים בעד העברת השידורים.

רי נחמן;

מה ההבדל בין זה לבין החלטת ממשלה לגבי אדם שהשקיע עשר שנים במפעל במסגרת

מרכז ההשקעות, קיבל מעמד של אזור פיתוח, ופתאום מפסיקים לו את זה באמצע (בגלל

שינוי סדרי עדיפויות) ופוגעים לו בעניין? מבחינת העיקרון, מה ההבדל בין זה

לזה?

היו"ר גי גל;

מנחם אהלי, אתה לא חייב להשיב לו, אל תשיב על זה.

מי אהלי;

בעלי הזיכיונות בנו תוכנית עסקית על סמך נתון קיים בחוק. מנקודת ראות

כללית של דיני ההוזים, הזיכיון הוא מעין חוזה בין המדינה לבין בעל הזיכיון. על

כן כל שינוי הוא מעין ייהפרת חוזהיי שבין המדינה לבין בעל הזיכיון. מה יקרה עם

התמלוגים? ברגע שהם יצטרכו לשלם תמלוגים, ההוצאות של בעלי הזיכיונות יגדלו.

ומהיכן ייקחו בעלי הזיכיון כסף לכיסוי ההוצאות שלהם? הם יפנו בדלת האחורית

לציבור - ציבור המנויים ישלם; על פי התקנות, כאשר גדלות ההוצאות יש לבעלי

הזיכיונות זכות לבקש את העלאת דמי המנוי. לכן פשוט פותחים כיס אחד ופונים לכיס

השני. הציבור בסופו של דבר ישלם את התמלוגים שבעלי הזיכיונות יחוייבו לשלם.

היוייר גי גל;

תודה. רבותיי, נאמר כאן על-ידי חלק מהחברים שקצה נפשו של הציבור בתשלום

האגרה. היה אפילו מי שאמר שכתוצאה מזה הגבייה יורדת, ועל פי הדיווחים ששמענו

כאן הגבייה לא יורדת, אבל אין שום ספק שיש אי שביעות רצון של הציבור מהסך-הכל

שהוא נאלץ לשלם כאשר הוא רואה לנגד עיניו את המכשיר ויודע שאם הוא מחובר

לכבלים, הוא ישלם גם את דמי המנוי (כ-102 שקל לחודש) וגם את האגרה ובסך-הכל זה

יוצא סכום די נכבד, בוודאי למי שהשכר שלו לא הכי גבוה בעולם. מישהו שאל; איך

נסביר את עניין האגרה, בניגוד לדמי המנוי לטלוויזיה בכבלים שאותם לא צריך

להסביר - אם אתה לא רוצה לשלם, אתת יכול לא לשלם ולא להיות מחובר כך שזה בחזקת

מובן מאליו. בכל אופן, אין לנו הסבר אחר לגבי האגרה זולת ההסבר שראוי שבמדינת

ישראל תהיה רשות שידור ואפשר יהיה לראות דברים שאינם חלק מהרשת המסחרית, וגם

אותם הנימוקים שכולנו העלינו פה, שרוצים רשות עצמאית.



לפי דעתי אנחנו, חברי-הכנסת - שמצד אחד יש לנו תחושה שהרייטינג של חבהי-

הכנסת ושל הכנסת כל הזמן בירידה - לא מודעים עד כמה לדברים שנאמרים כאן,

בניגוד לתדמית הקיימת, יש משקל גדול מאוד בציבור. לכאורה, אחרי ששומעים את כל

דברי הביקורת על הכנסת, אפשר להגיד: מה זה חשוב מה שחבר-כנסת אמר? בפועל,

לדברים שנאמרים על-ידי חברי-כנסת יש השפעה הרבה מעבר למה שהחברים פה חושבים.

כאשר הכנסת מקרינה החוצה דבר מסו יים או אם הכנסת חוזרת מדי פעם על הביקורת

בעניין האגרה, גם אם הציבור לא כל כך נגד האגרה הוא קולט את המסר הזה. הרי כל

אחד מאיתנו הוא בשר ודם, הוא מדבר ולא תמיד נותן את דעתו עד כמה יש לדברים

האלה השפעה מרחיקת לכת. אף על פי כן כולם מסכימים שיש בעיה וצריך לחפש לה

פתרון. מצאנו פתרון טוב או רע בנושא של אגרת הרדיו ברכב; לי לא היה שום ספק

שבין העיוות שיש בכך שחלק מהציבור משלם אגרת רכב יקרה יותר לבין העוול שהיה

בכך שלא כולם שילמו, עדיף העיוות שיצרנו. הרבה פעמים אנחנו מחליפים עוול אחד

בעוול שני, הרי כל אחד יודע שבפיתרון כל בעיה יוצרים שתי בעיות חדשות, והשאלה

אם הבעיות החדשות הן פחות גדולות מאשר הבעיה הקודמת. אני חושב שהיה פה שיפור

וזה לא צריך להיות סוף הדרך. בסופו של הדבר הבעיה שלנו איננה איך להאריך את

הוראת השעה לגבי אגרת הרכב; אני חושב שהפיתרון צריך להיות איחוד אגרת הרדיו עם

אגרת הטלוויזיה באכסניה אחת ובסך-הכל להוזיל את שתיהן. זה צריך להיות היעד.

עכשיו השאלה איך עושים זאת. ראשית, צריך להמתין לבג"ץ, נראה מה הבג"ץ אומר.

אבל יש כאלה שיש להם רק רדיו והם דווקא מהעשירונים הנמוכים.

היו"ר גי גל;

חה"כ ויינשטיין, אני לא מציע כרגע פיתרון. יש גם בעיה של חרדים שציינתי

אותה קודם, שאין להם בכלל טלוויזיה. אני אומר זאת לא משום שיהיה קשה להעביר את

זה בכנסת, אלא משום שאני חושב שזה מי גזר שראוי להתחשב בו ואי אפשר לגבות מהם

עבור טלוויזיה שאין להם. יש אלף ואחת בעיות.

אם אין להם טלוויזיה, הם לא צריכים לשלם? אז איך הם לא הולכים לצבא

ומקבלים קצבת י וצאי צבא?

אני מציע שנקבל את האתגר וניקח על עצמנו, יחד עם רשות השידור, את המשימה

למצוא פיתרון שישלב את כל הדברים ביחד וניתן תשובה שתהיה טובה לפחות לכמה

שנים; בעוד כמה שנים ודאי יהיו סיבות לערער עליה.

או שבמקום ליטול יחד את המשימה, נבקש מאנשי רשות השידור להציע לנו הצעה.

חה"כ ויינשטיין, אני לוקח את ההצעה שלך וההצעות של האחרים; לא היית

היחידי, גם אחרים הציעו. אחר כך יש פה שלושה חברי-כנסת שהגישו הצעות חוק. אם

נגיד שרק אנשי הרשות יביאו הצעות ולהם זה ייקח הרבה זמן, בינתיים ימשיכו פה עם

הצעות חוק. לכן אני מציע שנטיל על ועדה שלנו להביא הצעה שתיתן ביטוי לכל מה

שדיברנו פה ולהצעות החוק, כדי שנוכל להביא הצעה שתעמיק את הגבייה, תוריד את

סך-הכל האגרה, אולי אפילו תבטל את האגרה, תביא בחשבון את כל הפטורים, תשקול אם

בכלל צריך פטורים, אם זו הדרך לתת פטורים ומי יממן אותם וכיו"ב. אני חושב

שאחרי שהצלחנו להכניס את אגרת הרדיו לאגרת הרכב, אין שום ספק שהרעיון הזה

מתבסס על הצלחות וזה לא רעיון למנות ועדה כדי לטשטש איזשהו עניין.

אני מציע שאותה ועדה תבדוק גם את ביטול החוב לאוצר.

היו"ר גי גל;

הוועדה תבדוק את כל מערכת הדברים שבאו כאן לידי ביטוי כדי שניתן איזשהו

פיתרון, כך שלפחות לכמה שנים י ירד מסדר היום עניין האגרה, מימון תקציב רשות

השידור, המעורבות של הממשלה ותקציב המדינה, גובה האגרה, השאלה אם בכלל צריך

האגרה, אולי כדאי להעביר את כל המימון דרך תקציב המדינה או דרך המס. את כל

הסוגיות האלה אפשר יהיה לפתור.

בכל הקשור להצעות החוק, אנחנו רשאים לדון בכל עניין במסגרת הצעות החוק.

אבל באשר לרעיונות על אופייה של רשות השידור - מה שאני העליתי - הייתי מעדיף

שתובא לנו הצעה ושלא נהיה מעורבים בזה, משום שכאן יש להערכתי ערבוב לגבי

העצמאות של הרשות. לאופייה של הרשות יש משמעות רבה גם מבחינת שיקולים פוליטיים

וציבוריים.

מה זה אופייה של הרשות?

איך אתה שומר על עצמאות. של הרשות יחד עם ביטול אגרה, כל הסוגיה הזאת.

למעשה אני מדבר על אותה מטרה, רק הניסוח הוא קצת שונה.

אדוני היו"ר, אני לא חושב שיהיה נכון להקים ועדה. אני מכיר את הוועדות

האלה גם מי בתור מי שישב בתוך מערכת רשות השידור.

איזו ועדה?

מחד גיסא מרבית החברים דיברו בזכות השמירה על הייחודיות והעצמאות של הרשת

הראשונה. מאידך גיסא נשמעת כל הזמן אי שביעות רצון מהעובדה שהגבייה איננה

עמוקה מספיק, שסך-הכל התשלום על ה"קופסה" הוא גבוה מדי, ויש שורה שלמה של

רעיונות שבאו לידי ביטוי בהצעות חוק - הצעת חה"כ נחמן, הצעת חה"כ זנדברג וכוי.

בהתחלה חשבתי שאולי נטיל על רשות השידור, יחד עם מגישי ההצעות, לגבש איזושהי

הצעה שתיתן פיתרון, לא בשליפה מהמותן, לבעיה הזאת. ישנה גם הצעה של חה"כ תיכון

להקים ועדת משנה. בהרהור שני נראה לי שאין מקום להטיל את זה על שלושת מגישי

הצעות החוק אלא יש להטיל זאת על ועדת משנה שתביא לנו הצעה, כפי שטיפלנו בנושא

של אגרת הרדיו ברכב; אני לא מדבר על הפיתרון שיהיה אלא על דרך הטיפול - עסקנו

בעניין הזה יחד עם רשות השידור. ועדת המשנה תבוא בדברים עם רשות השידור ותגיש

לנו הצעה איך לתת פיתרון כולל, שיהיה טוב לפחות לכמה שנים, שמצד אחד תישמר

העצמאות שלהם ומהצד האחר תהיה גבייה עמוקה יותר ואולי הקטנת האגרה אם אפשר;

אותה ועדה תביא בחשבון את כל ההצעות שהועלו.

אדוני היו"ר, אני הגשתי את הצעת החוק לא כהצעה פופוליסטית אלא זו הצעה

שבאה למצוא מקורות תקציביים. בניגוד להצעת החוק של חה"כ זנדברג שבאה ואומרת

לבטל את אגרת רשות השידור מבלי להציע פיתרונות אלטרנטיביים, אני לא מציע הצעת

לא יהיה צורך לשלם את אגרת רשות השידור, זה יהיה מס כמו כל מס אחר

(כי הוויכוח הוא האם זו אגרה עבור שירות או שזה מס, אנחנו מכירים את הוויכוח

הזה בבג"צים מזה שנים). אני מתייחס לסיטואציה חדשה שהתעוררה במדינת ישראל מאז

שהוקמו הכבלים. למי שייכים הכבלים? אותן חברות שולטות בעיתונות הכתובה, אותן

חברות שולטות בערוץ 2, אותן חברות שולטות בכבלים, כל התקשורת במדינת ישראל היא

מונופול אחד גדול. פעם אחת צריך לשים את הדברים על השולחן. זו מסחטה של כסף

שנכנסת בערוצים שונים.

קוראים לזה ערוצי זהב...

אנחנו נמצאים בקרטל, במונופול, שתופס את כל השידור במדינת ישראל ולאנשים

אין אומץ להגיד את זה לכבלים. אף אחד לא רוצה להגיד, כי מחר הוא לא יופיע

בערוץ זה או אחר ויעלו עליו ו יתקפו אותו.

בכבלים אף אחד לא מופיע. מי שתוקף את הכבלים, נהנה מכל הערוצים.

אני מבקש לסיים. תראה מי הבעלים של ערוצי התקשורת הללו, כאשר הבעלים של

הערוץ הראשון, לפחות פורמלית, זו מדינת ישראל. כאן אומרים: יאם ראש הממשלה

צריך להופיע בטלוויזיה, הוא יופיע לפי סעיף 46'. האם הוא צריך להופיע בערוץ 2

לפי סעיף 46^? האם הוא צריך להופיע בכבלים, אם רוצים לפתוח היום את כל הערוצים,

לפי סעיף 46 מין דבר זה? יש כאן מונופול של תאגידים שלמים ששולטים על כל

ערוצי התקשורת בארץ - על העיתונות הכתובה, על התקשורת האלקטרונית - כל הערוצים

האלה נשלטים על-ידי קבוצה קטנה מאוד במדינת ישראל. עכשיו בא חהייכ שטרית ומגיש

הצעת חוק לעשות פרסום בכבלים.

הגשתי את ההצעה הזו כבר לפני שנה.

זה עוד מקור הכנסה לכבלים. למה אתה הושב שהם מסכנים? הייטקסומטרי' עובד כל

חודש, דמי המנוי עולים כל חודש לפי המדד. את המשכורת שלך אתה לא מקבל לפי זה

אלא לפי השכר הממוצע, ואילו הכבלים מקבלים כל חודש את תוספת המדד ועכשיו עוד

יוסיפו להם את הפרסומת. אני לא נוקט כרגע עמדה לגבי ההצעה של ההייכ שטרית, יכול

להיות שאני אתמוך בה, כי אני רוצה לראות שאתה ואני וכולנו נהיה ה"פראייריםיי

שנשלם מהכיס שלנו את כל הכספים האלה. אומר היועץ המשפטי של משרד התקשורת

שוועדת השרים לענייני חקיקה מתנגדת להצעת החוק שלי. אני מקריא פה את החלטת

"מחליטים להתנגד להצעת החוק, משום שהחוק הקייםיי -

מי המציא את החוק? משה רבנו? הרי כאן בכנסת הזאת המציאו את החוק "פוטר

במפורש את הזכיינים מלשלם תמלוגים כמוצע. זכו הזכיינים במכרז ואין לדרוש מהם

עכשיו תשלום שלא בהתאם לתנאי המכרזיי. שאלתי את השרה שולמית אלוני: איך הלכת

ושינית את החוזה עם סלקום?



מי שטרית;

היא שינתה אותו לטובה,

גם אני משנה כאן לטובה. השרה ענתה לי שהיא רוצה להוריד את המחירים של

הטלפון הסלולרי. מדוע? איך היא שינתה? שאלתי גם את מנכ"ל משרד התקשורת: 'איך

עשית דבר כזה? הרי יש הסכם חתום, היה מכרז, ויתרת להם על האנלוגי ועל הדיגיטלי

שלא יהיו ביחד'. איך זה? למה? האם שם לא היתה הפרת הוזה?

זה לא היה במכרז.

אני שואל אותך, אדוני היועץ המשפטי ותעביר בבקשה את השאלה לממשלה. אני

מדבר על תעשיין שהקים מפעל במקום שאיננו קרוי היום אזור עדיפות לאומית ויש לו

הסכם חתום עם מרכז ההשקעות, הוא השקיע לעשר שנים על פי הכללים של מרכז

ההשקעות. עכשיו באה הממשלה ולא מאפשרת לו להוסיף קו ייצור נוסף כדי לייצר

דברים שהביקוש שלהם היום יותר גבוה; הממשלה אומרת לו: יש עכשיו החלטה שלטונית,

ביטלו את הסטטוס המסו יים שהיה לך (כאשר הוא הקים את המפעל, הוא היה נחשב באזור

פיתוח ועכשיו שינו את סדרי העדיפויות). זאת למרות שיש לו הסכם ויש לו חוזוז.

אני שואל מדוע?

אדוני היוי'ר, אינני בא להגיש כאן הצעת חוק פופוליסטית. בבסיס הטיעונים

שלי יש כמה הנחות יסוד שאני מבקש שסביבן נתאחד כולנו כאן בוועדה. ראשית, האם

רוצים או לא רוצים רשות שידור - רדיו וטלוויזיה. הרדיו והטלוויזיה ברשות

השידור, על פי חוק רשות השידור, הולכים ביחד. אי אפשר להגיד לאמנון נדב

שמשבחים את הרדיו ולהגיד ליאיר שטרן שלא משבחים את הטלוויזיה, זו אותה רשות.

לכן אני מציע שהוועדה תהיה מאוחדת סביב הדעה שקודם כל חייבת להיות במדינת

ישראל רשות שידור עצמאית. אם אנחנו יוצאים מנקודת המוצא הזאת, בדרך ההגיון

איך אנחנו מחזיקים את רשות השידור? לרשות השידור הזו יש

מקורות הכנסה מסויימים - אלו החסויות, אלו תשדירי השירות שזה כסף קטן, וזו

אגרת רשות השידור. כדי להביא אותה לאופטימום בגבייה, אפשר לגבות את האגרה דרך

שעוני מים, דרך חברת חשמל, דרך בזק. אבל עשו שגיאה וקבעו למונופול של הכבלים

שהם יקבלו 105 שקל לחודש כפול 12 חודשים, זה 1,250 שקל למחובר לכבלים, כפול

700 אלף מנויים, זה 850 מיליון שקל לשנה. אני רוצה לדעת מה התמחיר שעמד בבסיס

הצעת החוק של הכבלים, מה ההשקעות שלהם לאורך זמן ותוך כמה זמן הם יכסו את

ההשקעות הללו? האזרח הוא לא "פראייר", האזרח לא צריך לשלם כפל תשלום. הכבלים

יצטרכו לשדר את הערוץ הראשון והשני, לא בכוח חוק אלא בכוח רייטינג שהם כל הזמן

מדברים עליו והרשות תקבל מהם את הכספים שהיא צריכה לקבל, אם לא ב-% 100 אז

ב-% 80, ב-% 90.

אתה בדקת אם מה שאתר! מציע עומד בבג "ץ?

כן.

אני רוצה להעיר לצד הפרוצדורלי. ראשית, אתמול היה דיון והיינו אמורים

לקבל תשובות.



היו"ר ג' גל;

קיבלנו תשובות מפורטות מאוד מהמנכ"ל ומיו"ר רשות השידור. לא היית כאן.

בסדר, את זה אני אקרא בפרוטוקול, אבל שאלתי את אביגדור שוורצשטיין אם הוא

דיבר היום והוא אמר שלא דיבר.

הוא ידבר.

לגבי הנושא שעולה כעת בפנינו - אדוני הי ו"ר, ההצעה שלך היא הצעה קצת

אבסורדית. יש חברי-כנסת שמציעים הצעות חוק ותפקיד ועדות הכנסת לברר אותן במהלך

דיון בהצעות החוק. זה מהלך החקיקה. יש לכם כמה הצעות שהוגשו בקריאה טרומית,

אני חושב שחובת הוועדה להכין אותן לקריאה ראשונה; אין לה אלא להחליט אם היא

רוצה להוריד את הצעות החוק מסדר היום או להביא אותן למליאה. יש לכך מסר

מסויים. אדוני היו"ר, אם מה שאתה אומר משקף גם מה שאתה חושב ומשקף את רחשי לב

הציבור, אני לא רואה נזק בכך - אני מסתכל כעת כאיש קואליציה, דווקא לא כאיש

אופוזיציה - שהעסק הזה יעבור כמיקשה אחת לאישור בקריאה ראשונה. יהיה על זה

דיון והמליאה תחליט, יכול להיות שבכלל יורידו את זה מסדר היום בקריאה ראשונה,

יכול להיות שכן יעבירו את זה לוועדה, ואז יהיה טעם להקים ועדת משנה ולדון.

המסר שאתה משדר היום אומר כך: 'אין לי אומץ להוריד את זה מיד, אין לי אומץ

להעביר את זה למליאה בקריאה ראשונה, לכן אני אגרום נזק לעם ישראל. יישבו חה"כ

נחמן וחה"כ זנדברג ו יבלבלו את המוח לכמה אנשי רשות השידור, יעשו ועדה, יבזבזו

זמן וזה ייקבר איכשהו'. למה לנו? אנחנו הרי יודעים את שם המשחק - אתה צריך

לקבל החלטה אמיצה. אם אתה רוצה להפעיל את הרוב הקואליציוני כדי להפיל את זה,

תפיל את זה מיד. אם אתה רוצה לתת מסר ולהראות שיש לנו יוזמה ולאותת, תעביר את

זה למליאה שתחליט. אבל אל תלך באמצע. זו לא דרך.

אני מבקש להעיר בקצרה לגבי הצעת החוק שלי. הצעת החוק שלי איננה מרחיקת

לכת כמו ההצעח שמציעה לבטל את האגרה כי אני מתנגד לביטול האגרה. הצעת החוק שלי

דנה במי גזר מסויים של חלשים ומציעה לבטל את האגרה לגמלאים. כמו שאמרתי בדיון

אתמול, בין הקריאה הראשונה לשנייה אני מוכן לקבוע תקרה של הכנסה, שתהיה תקרה

קובעת כדי שהעשירים לא ייהנו מזה - אי ן לי כוונה כזאת - אלא רק מעוטי היכולת.

ולהגדיל את האגרה לאחרים.

אני מוכן לזה. על כן, אדוני היו"ר, אני רוצה לבקש ממך שתצביע על הצעתי.

ברצוני להעיר בנושא המשדרים. היות ונושא הפיתוח עבר לרשות השידור, אני

רוצה שיילקח בחשבון עניין המשדרים בגליל, ואתה, אדוני היו"ר הבטחת לטפל בזה.

מדובר כאן בערך ב-5 מיליוני שקלים לצורך חיזוק המשדרים בגליל. אתם מדברים פה

על כבלים. לי יש כבלים בבית, אני קולט את הכל, אבל במושבים בקו העימות לא

קולטים - ושם זה מאוד חשוב - לא רק בטלוויזיה אלא גם ברדיו.

הבטיחו שיטפלו בזה תוך חודש.

עשו משדרים, אני לא אומר שלא. במעלות עשו משדר קטן, ברמת הגולן התקינו

משדר. הבעיה היא בעיקר בגליל המערבי.

אני לוקח על עצמי לעשות כל מאמץ כפי שהתחייבתי.

אדוני הי ו"ר, יש עוד אזור שאני לא דיברתי עליו, אבל הוא עלה באותם

הדי ונים.

ראוי שגם האזור הזה יקלוט את השידורים.

חברים, יש לנו פנייה מהתאהדות חברות הטלוויזיה בכבלים. הם שלחו לנו הבוקר

פקס שהם קראו בעיתון "דבר" שהוועדה דנה בנושא והם מבקשים להופיע בפנינו.

כהרגלנו אנחנו נאפשר להם להופיע. אני רואה שלפחות חה"כ איתן לא הבין באופן

מוחלט מה שאני אמרתי, וזו בעיה שלי שלא הסברתי טוב. אני מציע שאנחנו נפריד

עכשיו בין התקציב והאגרה של רשות השידור לבין החוקים. נקיים ישיבה נוספת

בעניין החוקים ונחליט - אחרי שנשמע גם את אנשי הכבלים - אם אנחנו ממנים ועדת

משנה או שאנחנו מעבירים את החוקים לקריאה ראשונה. אני מציע שאנחנו נאשר עכשיו

את תקציב רשות השידור.

הצעת החוק שלי, למשל, ממתינה על שולחן הכנסת למעלה מחצי שנה.

שלי ממתינה שנה. אני מציע שאנשי הכבלים יבואו אחרי הקריאה הראשונה.

אני מציע לא להצביע על האגרה עד שלא נצביע על הצעת החוק.

חבר-הכנסת שטרית, זו הצעתך. אם יהליטו לא, אז לא. הרוב יחליט.

אביגדור שוורצשטיין, אתה צריך להשיב לשאלה של חה"כ איתן. בבקשה.

חה"כ איתן שאל לגבי צעדים משמעתיים נגד אנשי רשות השידור בתוקף הוק

יסודות התקציב. רשות השידור פנתה לאוצר מספר חודשים לפני תום השנה -

אני שאלתי גם לגבי התגובה של האוצר - מדוע האוצר לא פעל במהלך השנה כאשר

הוא ראה מה קורה ולא הציע פתרונות?

רשות השידור פנתה לאוצר מספר חודשים לפני תום שנת התקציב 94' עם הצגה של

מצב תקציבה הגרעוני לשנת 94' וגם עם בקשות לדון על תקציב 95' ולמצוא פיתרונות

כדי לדאוג שב-95י לא ייווצרו גרעונות דומים. הדיונים, כאמור, נערכו עד

לאהרונה. תקציב 95' המוניו לפניכם הוא התוצאה של הדיון. ב-94 נמצאו מקורות

פנימיים של הרשות מתוך קרנות של הרשות למימון הגרעון; הם לא קיבלו תוספות

תקציביות במהלך 94' כדי לממן את הגרעון. אשר לתקציב 95' - היו דיונים קשים עם

הרשות ודרישות קשות שלנו מהרשות לצעדי התייעלות ולהתארגנות גם בצד ההוצאות שלה

ולא רק בצד התוכני, כדי להגיע למצב שבמהלך שנתיים, לכל היותר, הרשות תגיע

לאיזון תקציבי, כאשר האוצר התחייב לתת מימון ביניים - 30 מיליון שקל בשנת 95'

ו-20 מיליון שקל בשנת 96' - כדי לעזור לרשות להגיע כבר החל משנת 96' לאיזון

תקציבי, שלא יחייב בהמשך תמיכה נוספת ו/או גרעונות נוספים ברשות.

זה מה שיציל את הרשות בשנתיים?

מי איתן;

אביגדור שוורצשטיין, אמרת דברים נהדרים. אני הרי יודע שיהיה טוב ויהיה

בסדר והכל יסתדר ב-^100 ב-95י ו-96י ו-97י ו-98י. השאלה שלי היתה לגבי 94'

ואני מבקש לדעת - בשנת 94' היה ידוע לאוצר שברשות השידור עוברים על הוק יסודות

התקציב. על פי חוק יסודות התקציב, חובתו של שר האוצר היתה לבוא ולומר להם: 'אל

תבצעו עבודות בהיעדר תקציב. או שאני אשיג לכם תקציב, או שלא תעשו את העבודות'.

1) מדוע שר האוצר ומשרד האוצר לא נהגו כפי שאומר החוק?

2} מדוע לא הופעלו הסנקציות שמטיל החוק על מי שעובר עליו? האם יש סיבות

והסברים והאם תנהגו כך גם בעתיד? זו היתה השאלה ולא קיבלתי תשובה.

אביגדור שוורצשטיין, אם יש לך עכשיו תשובה, תשיב. אם אין לך תשובה, תוכל

להעביר אותה בכתב.

התשובה היא ברמה המשפטית והמשפטנים של האוצר יתייחסו בכתב לנושא הזה.

אדוני היו"ר, אני רוצה להבין את הפרוצדורה של ההצבעה. אתה מתכוון להצביע

על האגרה ולא להצביע על החוקים או שאתה מתכוון להצביע על הכל?

לגבי החוקים אמרתי שבשבועיים הקרובים נמשיך בהם, והיום אני רוצה להצביע

על התקציב והאגרה.

אדוני היו"ר, אני מבקש לא להצביע היום על האגרה. אם אתה רוצה שאני אבקש

פורמלית התייעצות סיעתית, אני אבקש. אני מבקש התייעצות סיעתית.

בסדר.

חה"כ שטרית, לא צריך שום התייעצות סיעתית, יש לך פרז רוב.

היו"ר גי גל;

מי בעד לאשר את תקציב רשות השידור ואת האגרה?

הצבעה. 6 בעד. 5 נגד.

היו"ר גי גל;

תקציב רשות השידור ואגרת רשות השידור אושרו.

הישיבה ננעלה בשעה 55;10.