הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 446

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"ז בשבט התשנ"ה (18 בינואר 1995). שעה 09:00



נכחו;

חברי הוועדה;

ג' גל - היו"ר

א' גולדשמידט

צי ליפשיץ, פי סידס - מינהל מקרקעי ישראל

שי וייס, שי פרוש, די לביא - הרשות לניירות ערך

י' בריס, י' מזוז - יועצים משפטיים, משרד האוצר

נ י אתר - משרד האוצר

יועצת משפטית; א' שניידר

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

קצרנית; ת' שפנייר

סדר-היום; 1) חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור (תיקון מסי 8), התשנ"ה-1995.

2) תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור,

חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן), התשנ"ה-1995.

3) תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן

ושיעוריהם המרביים) (תיקון), התשנ"ה-1995.

4) תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995.

5) ההלטות לפי סעיף 102ב(3) לתקנון הכנסת.



חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור (תיקון מסי 8), התשנ"ה-1995

אני פותח את הישיבה. לפנינו חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, חוק שנדון

בוועדה והיועצת המשפטית נתבקשה להכין תיקוני ניסוח. אנחנו נבקש מאנה שניידר

להזכיר לנו במה מדובר, מה התיקונים שנעשו והאם הם תיקונים טכניים או מהותיים.

בבקשה.

א' שניידר;

האם אתה רוצה שאדבר על כל התיקונים או רק על אלה שהיו לגביהם הערות של משרד

האוצר?

א' קרשנר;

רק התיקונים שהיו לגביהם הערות. את כל היתר אישרנו.

א' שניידר;

בחוק הזה, שמשום מה הטיפול בו נמשך מעבר למקובל, אנחנו מדברים על תיקון בעיקר

בנושא של הצמדת פיצויים. סעיף 8 לחוק הקיים קובע כך; יי(א) נרכשו זכויות במקרקעין

מכוח חוק רכישה פלוני" - ומדובר על דיני הפקעות - ייישולמו לבעל הזכויות פיצויים

בסכום שווי הזכויות כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן, בתוספת ריבית לא צמודה בשיעור

של 4% לשנה", וכאן אנחנו מתקנים ואומרים שזה יהיה בתוספת ריבית לא צמודה בשיעור

של 4% לשנה ייעד יום טי בניסן התשנייג (31 במרץ 1993)". ומאותו תאריך ייריבית צמודה

בשיעור של % 1.5לשנה החל מיום י' בניסן התשנייג (1 באפריל 1993)" .כלומר, אנחנו

מתקנים את העיוות שהיה קיים לגבי ריבית לא צמודה.

היו"ר ג' גל;

אבל זה כבר היה בדיון והיינה החלטה.

א' שניידר;

על זה היה דיון והיתה החלטה. התיקון הזה מבטא את ההחלטה שהיתה, בכפוף להערות

שהתקבלו ממשרד האוצר.

הזכרתי את הסעיף הזה רק כדי שניכנס לעניין, בגלל שכבר עבר זמן רב מאז שטיפלנו

בזה. עכשיו אני עוברת לסעיף 4 בהצעת החוק, שלמעשה מחליף את סעיף 10 לחוק העיקרי.

סעיף 10 הקיים אומר כך; ייעל אף האמור בסעיף 8 לא תחול הצמדת הפיצויים - (1 )לגבי

תקופה שבה מנע בעל הזכויות שנרכשו את מסירת החזקה במרקעין; (2) כאשר הזכויות

במקרקעין נרכשו לתקופה מסויימת והפיצויים בעד הזכויות נקבעו בהתחשב בשווי המשתנה

של הזכויות". זה הסעיף כפי שהיה קיים עד היום, ועכשיו מוצע לכתוב; ייעל אף האמור

בסעיף 8, אם קבע בית משפט כי בעל הזכויות שנרכשו מנע שלא כדין את מסירת החזקה

במקרקעין, לא ישולמו הפרשי הצמדה וריבית לפי כל דין אלא בנסיבות מיוחדות

ומנימוקים שיירשמויי. לפני שהיה הנוסח הסופי הזה, לא היה מילים ייריבית לפי כל דין"

והאוצר מציע להוסיף את המילים "הצמדה וריבית לפי כל דין" כדי שיהיה ברור שאם בית

המשפט קבע כי בעל הזכויות שנרכשו מנע שלא כדין את מסירת החזקה, הוא לא יקבל הפרשי

הצמדה וריבית לפי שום דין, לא רק לפי החוק הזה. אני חושבת שההערה הזאת במקומה,

ולכן כבר בנוסח שנמצא בפני הוועדה הכנסתי את זה.

היו"ר ג' גל;

האם זה מבטא את מה שהיה בדיון בפעם הקודמת?

צי ליפשיץ;

כן.



היו"ר ג' גל;

אבל בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו, יכול בית המשפט כן לאשר הפרשי הצמדה

וריבית.

א' שניידר;

בוודאי, זה כתוב בסיפה של הסעיף. תיקון נוסף מתייחס לסעיף 5. סעיף התחילה

והתחילה. אנחנו אומרים ש"תחילתו של חוק זה ביום י' בניסן התשנ"ג (1 באפריל

1993). והוראותיו יחולו גם על רכישה שנעשתה לפני יום התחילה ביחס לאותו חלק

מהפיצויים שטרם שולם". אולי מר בריס יסביר את השינוי הזה.

י י בריס;

מה שנאמר בדיון הקודם - יש פיצויים שכבר שולמו, כי הרי יש הפקעות שנעשו

וששולמו פיצויים בגינם ובעצם נסגר התיק. אין כוונה להתחיל לפתוח את כל התיקים

האלה ולהוסיף להם למפרע או לחשב להם מחדש את הפרשי ההצמדה והריבית שתיו מגיעים

להם. רק מי שביום התחולה, ב-1 באפריל 93'. יש עדיין חלק מהפיצויים שלא שולם לו

בגין הפקעה שהיתה, לגבי אותו חלק יחול החוק החדש. מה ששולם כבר, יחול עליו הדין

הישן .

היו"ר ג' גל;

האם זה נידון בוועדה בפעם הקודמת וזו רוח הדברים? כי אני לא רוצה להתחיל מחדש

את כל הדיון.

א' שניידר;

בוודאי שלא.

י י בריס;

זה מה שדובר בפעם הקודמת.

אי שניידר;

יש עוד תיקון אחד, לסעיף 6, הוראת המעבר. אולי יואל בריס יסביר את זה.

י' בריס;

מדובר פה על תקופת המעבר. יכול להיות אדם שמ-1.4.93 ועד יום פרסום החוק, נניח

בשבוע הבא, שולמו לו פיצויים. אז ייצא, לפי סעיף 5. שכיוון ששולמו לו פיצויים

ואמרנו שרק ביחס לאותם פיצויים שטרם שולמו חל החוק החדש, הוא לא יקבל הפרשי הצמדה

וריבית. אנחנו אמרנו למי שהסכים לקבל פיצויים בתקופת הביניים, למרות שידע שהחוק

הזה בצנרת; 'אתה לא תיפגע אם תיקח את הפיצויים עכשיו', ואנחנו רוצים לעמוד בזה.

לכן מי שקיבל פיצויים בתקופת המעבר - מ-1.4.93 ועד יום פרסום החוק - לא תחול עליו

הוראת סעיף 5 אלא הוא יקבל את מלוא הפיצויים עם ההצמדה החדשה, שמיטיבה איתו.

אי שניידר;

זאת הקלה.

היו"ר ג' גל;

אני רוצה להבין. הצעת החוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, אלו התיקונים

שמופיעים פה לפנינו, בתיקוני הנוסח כתוצאה מהישיבה הקודמת. נכון?

י י בריס;

נכון.

אי לכך, מי בעד לאשר את הצעת החוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור (תיקון

מסי 8), כפי שהיא מופיעה פה בפנינו, סעיפים 1, 2, 3. 4. 5. 6?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

התיקונים לחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור אושרו.

אני מבקש להוסיף סעיף 7 להצעת החוק, שעוסק בהנחות במס ביישובים. כידוע, נסיון

בן שנתיים שלי - בהשתתפות כמה חברים כמו חה"כ אורון, חה"כ מאיר שטרית, חה"כ עלי,

חה"כ מיכאל איתן, חה"כ פורז - לעשות שינוי עלו בתוהו. לא זכינו לקבל רוב להצעות

שהבאנו, כולל הצעות פשרה לפיהן נשאיר את המצב הקיים באזור קו העימות בלבנון וכן

באזור הדרום מדימונה דרומה, ואילו בשאר חלקי הארץ נעשה תהליך של גמילה - במשך חמש

שנים נוריד כל שנה 20% מההטבות עד לגמילה מוגמרת, ואת הכסף נעביר לצורכי חינוך

באזורי הפריפריה. גם פשרה זו לא נתקבלה בנימוקים מנימוקים שונים. אי לכך אני מבקש

להאריך את תוקף הרשימה הקיימת להנחות במס בשנתיים נוספות. מה הניסוח הנדרש לצורך

זה?

זה תיקון לחוק ההסדרים.

מי בעד לקבל את ההצעה הזו, שאני מביא אווזה מאונס?

אתה לא רוצה את התיקון הנוסף שהצעתי?

בוא נבדוק מה המשמעות. אתה מציע, מר קרשנר, שאנחנו נוריד את המילים "אין יוצא

ואין בא". מה המשמעות של זה?

שאפשר יהיה לתקן את התקנות; שר האוצר יוכל לתקן את התקנות. אני לא בטוחה

שכתוב שם "אין יוצא ואין בא". אני מוכנה לבדוק את הנוסח המקורי.

איך זה יעמוד בבג"ץ אם אחד יגיד שיש אפליה?

תהיה בעיה.

זאת אומרת, אנחנו נכנסים לסחרור, להבדיל מהמצב שאנחנו מקפיאים את המצב הקיים.

אם מקפיאים את המצב הקיים, יש הקפאה מבחינת חקיקה ראשית.



היו"ר ג' גל;

מה אתה אומר, מר קרשנר, על ההערה הזו של אנה שניידר?

אני הושב שצריך מספיק אומץ לב כדי לתקן ולעמוד בלהץ.

היו"ר ג' גל;

אבל כאשר יישוב מסויים ילך לבית משפט ויבקש לדעת למה הוא בהוץ והשני בפנים

אז יכול להיות שבית המשפט יהווה את דעתו שגם הוא צריך להיות בפנים, במידה

והקריטריונים לגבי אותו יישוב הם זהים ליישובים שכבר יש להם פטור. כאשר ישנו סעיף

שאומר; המסגרת נשארת כפי שהיא, אי אפשר לשנות. אתה אומר שכתוב שם "אין יוצא ואין

בא", אני בטוחה שזה לא הניסוה אבל זו המשמעות.

אי קרשנר;

כתוב משהו כמו "אין להוסיף ואין לגרוע". על סמך זה אנהנו לא עושים תיקונים.

היו"ר ג' גל;

אנה שניידר, תגשי להביא את ההוק כדי שלא נעשה עבודה לא רצינית.

(מביאה את נוסח החוק). עניין ההארכות האלה התחיל בחוק הסדרים במשק המדינה

(היטלים וארנונה), התשנ"א-1991 .בסעיף 12 לאותו חוק נאמר כך; "תקנות לפי סעיף 11

לפקודת מס הכנסה" - אלו התקנות שנותנות את ההנחות - "שתוקפן פקע ביום 31 בדצמבר

1990 יעמדו בתוקפן כאילו לא פקע עד 30 ליוני 1991 ואיו לגרוע מהן או להוסיף

עליהן". כל פעם הארכנו את המועד.

הי ו "ר ג י גל;

עכשיו, אם נבוא ונאמר שאפשר לגרוע או להוסיף, מה המשמעות?

א' שניידר;

אם נאמר שאפשר לגרוע או להוסיף, שר האוצר יהיה חופשי, לפי סעיף 11 לפקודת מס

הכנסה, לעשות תקנות, כמובן כפופות לאישור הוועדה.

היו"ר ג' גל;

ה"לגרוע או להוסיף" נכנס משום שהתחילו בג"צים ורצו -

א' שניידר;

רצו להקפיא את המצב. אם אנהנו ממשיכים בהארכה כפי שנהגנו עד כה, אנחנו פשוט

אומרים שבסעיף 12 לחוק ההסדרים, במקום התאריך 31.12.94 יבוא מה שהוועדה תהליט. אם

אנחנו רוצים לשנות, אז צריך לשנות גם את הניסוח ולהוריד את ההגבלה שאין לגרוע או

להוסיף. רציתי לשאול מה ההחלטה לגבי משך ההארכה.

היו"ר ג' גל;

זאת אומרת שאם אנהנו נרצה להוסיף או לתקן, מה שאני לא מעריך שיכול להיות, אבל

אם כן, יצטרכו לעשות תיקון חקיקה. אני מעדיף להשאיר את המצב הזה שאנחנו מאריכים

תחת אותו נוסח, ואם יהיה רצון לעשות שינוי - יעשו את זה עם תוספת רקיקה.



א' שניידר;

עד מתי להאריך?

היו"ר ג' גל;

בשנתיים. מצידי זה יכול להיות כבד לנצח.

עד 31 בדצמבד 1996?

א' גולדשמידט;

אני מביו שהחלטת לא לנסות לבדוק הדחבה של העניין?

היו"ר ג' גל;

אני יודע איפה אנחנו נמצאים.

אי גולדשמידט;

בכמה יישובים מדובר, ב-70 יישובים?

היו"ר ג' גל;

תלוי למה אתה מתייחס . הרחבת העניין משמעותה שאנחנו נלך גם להוסיף יישובים ליד

יישובים שאני חושב שלא צריכות להיות שם הנחות. זה לא מצב שאתה עורך רשימה חדשה

שהיא הגיונית.

א' קרשנר;

אם יש הנחות בטבריה, ירצו להוסיף גם את אפיקים, ג'נוסר וכו'. השאלה אם אתה

יכול להוציא את טבריה. הבעיה אם אתה יכול להוציא יישובים שאתה חושב שלא מגיע להם.

היו"ר ג' גל;

חבר-הכנסת גולדשמידט, אני מציע להאריך את זה as is. כשלא מצליחים לעשות דבר

טוב, אי אפשר לשפר אותו על-ידי עוד "התמזמזות".

אי גולדשמידט;

ארנה רוצה לקבל החלטה כשרק ארנה ואני פה? אני לא רוצה להשתתף בזה.

היו"ר ג' גל;

אז אני משתתף.

א' קרשנר;

הרוב רצה את זה.

אי גולדשמידט;

הרוב רצה, אבל אני לא חושב שהיונה לו התנגדות לנסות להרהיב את המפה.

היו"ר ג' גל;

לא נצא מזה, זה ייקח חודש ימים, לא תהיה משכורת החודש. נהיה גם טיפשים וגם

רשעים.

אי גולדשמידט;

אבל אם אתה אומר הארכה לשנתיים, אז לא תאפשר את התוספות.

אלא אם כן יהיה תיקון חקיקה. אם נרצה, אין שום בעיה.

מי בעד להאריך את תוקף ההנחות במס באותו נוסח שהוארך בפעם האחרונה, עד סוף

דצמבר 1996?

הצבעה. 1 בעד. אין נגד.

אי גולדשמידט;

אני נמנע.

ההצעה אושרה. אנחנו עוברים לנושא הבא.



תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור

חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן), התשנ"ה-1995

אנחנו דנים בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר

ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן). בסעיף 1 יש שינוי? אני חושב שלא היו פה הערות.

בסעיף 1 אין שינוי, חוץ מתיקוני עברית.

אי שני ידר;

לא היו הערות, רק דברים טכניים.

סעיף 1 מאושר. בסעיף 2 היו כמה בעיות.

אירגנו אותו מחדש.

קודם אני רוצה לומר שבסעיף 2, סעיף קטן (5) בנוסח הקודם כתוב אצלי שיש הצעת

תיקון של הרשות, בסעיף קטן (6) עירערו על הסמכות של האוצר לעניין החזקתם ומכירתם.

שאלה נוספת שהיונה לגבי סעיף קטן (6) (א) - מדוע זה לא כמו בעל עניין בחברה

ציבורית?

אסביר מה עשינו בעקבות ההערות שהושמעו. אנחנו חילקנו את ההגבלות על חבר ועדת

השקעות ועובד של מנהל קרן לשתי מתכונות: אחת, לגבי כל סוגי ניירות הערך, אם

הם מוחזקים בנאמנות עיוורת - זה סעיף 2(א) כולו עד סעיף (ב). סעיף (ג) הוא לגבי

ניירות ערך מסוגים אחרים אם הם לא מוחזקים בדרך של נאמנות עיוורת.

מה זה נקרא סוגים אחרים?

אלו סוגים שיש עליהם פירוט בתקנת משנה (ג): ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה,

ניירות ערך שהוציאה המדינה וכו' - את אלה מותר להחזיק גם לא בדרך של נאמנות

עיוורת.

ולא יכולה להיות אינפורמציה שהוא יודע אותה ואחרים לא יודעים?

לא. ניקח דוגמא פשוטה - ניירות ערך שהוציאה המדינה. אין יתרון אינפורמטיבי

ולכן אמרנו שהסוגים האלה יכולים להיות מוחזקים גם שלא בדרך של נאמנות עיוורת. בכל

אותם מקרים שאנחנו חששנו שיש איזושהי עדיפות או יתרון אינפורמטיבי של חבר ועדת

השקעות או עובד של מנהל קרן, חייבנו שניירות הערך יוחזקו במתכונת של נאמנות

עיוורת ופירטנו בסעיף קטן (א) את התנאים לאותה החזקה בנאמנות עיוורת. אם צריך,

אולי נעבור על הפרטים ואני אצביע על ההבדלים והשינויים.

לך לפי דרכך.

ש' וייס;

בסעיף 2(א) אנחנו מציעים שלחבר ועדת השקעות או עובד של מנהל קרן יהיה מותר

לקנות כל נייר ערך בדרך של נאמנות עיוורת. פיסקה (1) באה ומגדירה מה זו נאמנות

עיוורת - "נייר הערך ייכלל בתיק שינוהל עבורו בידי נאמן שלו יינתן שיקול דעת

בלעדי בקשר עם ניהול התיק, ועל פי ההסכם שבינו לביו הנאמן אין הנאמן רשאי לקבל

הוראות בעניין ניהול התיק, בין במישרין ובין בעקיפין". בפסקאות (א) ו-(ב) של סעיף

קטן (1) אומרים - בשני עניינים כן ניתן לתת הוראות: (א) "הרכב התיק לפי סוגי

ניירות הערך שייכללו בו ובשיעורים שייכללו בו, ובלבד שלא תינתן הוראה, במישרין או

בעקיפין, המתייחסת לניירות ערך מסוימים", זה בעקבות ההערה שזה חמור מדי, לכן

ריככנו פה את העניין. (ב) לתת הוראות בעניין "מכירת ניירות ערך שבתיק, כולם או

כדי סכום מסויים, או ניירות ערך מסוגים מסויימים" ושוב - "ובלבד שלא תינתן הוראה,

במישרין או בעקיפין, המתייחסת לניירות ערך מסויימים". גם כאן פתחנו קצת את הצוהר

לאפשרות של מכירה.

בפיסקה (2) אנחנו מגדירים ומבהירים מי הנאמן, מה הכשירויות שלו. הוא צריך

להיות "תאגיד שהוא חבר בורסה לניירות ערך בישראל, חברה בשליטתו או חברה בשליטת

בעל שליטה בו, אשר קיבלו מן הבורסה אישור לנהל תיקי ניירות ערך של לקוחות,

ומתקי ימים שני אלה"".

זה דבר חדש?

כן, זו תוספת בעקבות ההערות שלהם ובעקבות תיקונים -

זה היה גם קודם, אבל בהגדרה של נאמן.

זה יפתור את הבעיה שחברי ועדת השקעות יתפטרו.

ההערה שלהם - כך לפחות דווח לי - אמרה שאם זה יוגבל לחבר הבורסה עצמו ולא

לגוף אחר, הדבר יגרום לכך שחברי ועדת השקעות יימצאו במצב של סתירה בין החיוב לפי

סעיף 52ט לחוק ניירות ערך לבין החיובים כאן. לכן פתחנו עוד אפשרות, והיא מותרת גם

לפי --

איפה זה מופיע בנוסח הקודם?

בפיסקה (6}(ב) בהגדרת נאמן.

פה הרחבנו מעבר לחבר בורסה, גם חברה בשליטתו או חברה בשליטת בעל שליטה בו,

קרי חברה אחות. זה יפתור את הבעיה שלהם וזה בעצם השינוי המרכזי כאן.

אני מבין שהוצאתם את המילה "החזקה".



ש' וייס ;

כן, הוצאנו את המילה "החזקתם" כי אין סמכות בחוק, ודיברנו רק על קנייה.

אבל היה גם צורך, לפי מה שאני הבנתי, להוסיף סעיף חדש, פיסקה (6).

היא נכנסה פה ב-(ג)(5), זה עניין מניות השליטה.

היו"ר ג' גל;

דיברנו פה על אפשרות לקנות לתקופה מוגבלת ולהוסיף נאמנות עיוורת גם לחברות

שאי נם חברה -

את זה עשינו -הוספת נאמנות עיוורת גם לחברות, זו פיסקה (2) (א) ו-(ב). לגבי

מניות שליטה, מדובר בסעיף (ג) (5) שמייד אגיע אליה.

סעיף (א)(3) הוא הוראה שהיתה קיימת גם בנייר הקודם, שם זה היה 2(6)(ה). על כך

לא היו הערות. סעיף (ב) הוא הוראה שקיימת ב-1(ב) והיא חלה עכשיו על שני הסוגים.

פשוט חזרנו על 1(ב) גם ב-2(ב}.

עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף (ג). סעיפים (ג)(1), (2), (3), (4)הם העתקים של

הנוסח הקודם של (1), (2), (3) ו-(4) בתיקון אחד. העירו שלגבי מניות חוץ אין צורך

לקבוע מיגבלות כי גם אין הסכמה. ההסמכה היא לגבי ניירות ערך להבדיל מניירות ערך

חוץ. פיסקה (5) היא פיסקה חדשה ובה עשינו שני דברים - ראשית, הכנסנו את האפשרות

של תקופת המעבר ביחס למניות שליטה, כפי שסוכם פה בוועדה, נתנו כאן פרק זמן למעבר

עם דיווח. אולי נקרא את הסעיף;

"מניות שליטה, במהלך המסחר בבורסה, ובבלד שחלפו לפחות 3 חודשים מיום שמנהל

הקרן הודיע בדו"ח שהוגש לרשות ולרשם, כי מניות השליטה אינן מוחזקות ולא יוחזקו

בקרן שבניהולו כל עוד חבר ועדת ההשקעות הוא בעל שליטה בתאגיד; חדל חבר ועדת

השקעות שהוא בעל שליטה בתאגיד לכהן כחבר הוועדה או חדל להיות בעל שליטה בתאגיד,

והוגש על כך דו"ח לרשות ולרשם, יהיה מנהל הקרן רשאי להחזיק את מניות השליטה בקרן

שבניהולו". במתכונת הזאת אנחנו פותרים גם את הבעיה של חבר ועדת השקעות שהוא בעל

שליטה בתאגיד - האם ובאיזו מתכונת אפשר לקנות את ניירות הערך.

היו"ר ג' גל;

מה בא במקום סעיף 2(6)(ג)?

שי וי יס;

כל סעיף 2(א). אנחנו פירקנו את (6)(ג) ועשינו את פיסקה 2(א) עם הסייגים של

(1)(א) ו-(ב), פשוט כהרחבה.

וירדו המילים "למי שיושב-ראש הרשות התיר בכתב" (כי בפיסקה (ג) סוכם שנסתפק

ב"שהוסמך על פי דין")?

י' מזוז;

ירד כל הנושא של מסירת המידע.

היו"ר ג' גל;

מה עם חובת דיווח של מחזיק בניירות ערך? איפה היא מופיעה עכשיו?

בסעיף (ג) (5) יש חובת דיווח למניות שליטה. נדמה לי שזו חובת הדיווח שארנה מדבר

עליה.

ומי שמחזיק ניירות ערך בנאמנות עיוורת, איך הוא יכול לדווח?

הוא לא צריך לדווח. את זה תיקנו כאן.

פשוט עברתי על כל ההערות שרשמתי לי בישיבה הקודמת, ונדמה לי שעשיתם עבודה

נאמנה.

מי בעד לאשר את תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר

ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן), כפי שבאו לידי ביטוי במסמך החדש שמונח לפנינו?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

התקנות אושרו.



תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק

בקרן ושיעוריהם המרביים) (תיקון), התשנ"ה-1995

אנהנו עוברים לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולההזיק בקרן

ושיעוריהם המרביים) (תיקון).

שי וי יס;

זה נידון כאן והיתה הערה שקיבלנו אווזה. ההערה היתה של חברי עו"ד קינדרמן והיא

אומרת שהמילים "לרבות מטבע חוץ מנכסי הקרן המופקד בחשבון נפרד מחשבון הקרן" הן

מיותרות, מפני ששווי מטבע חוץ המוחזק בקרן כולל כמובן גם פקדונות המופקדים אצל

ברוקר. לכן הוא טוען שכפלנו את לשוננו בצורה מיותרת. אני מקבל את ההערה ומציע

למחוק את המילים "לרבות מטבע חוץ מנכסי הקרן המופקד בחשבון נפרד מחשבון הקרן".

בנוסח זה הבאנו בפניכם נייר חדש ואני מציע לאשר אותו.

אני מבין שזה תיקון בעקבות הערותיו של מר קינדרמן ואתה מציע לקבל אותן. מי

אנחנו שלא נקבל הערות של שני מומחים כמוכם?

מי בעד לאשר את תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק

בקרן ושיעוריהם המרביים) (תיקון), בנוסח החדש שמונח לפנינו?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

התקנות אושרו.



תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף). התשנ"ה-1995

הי ו "ר ג י גל;

אנחנו עוברים לתקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף).

בזה עדיין לא דנתם.

האם אין למשלחות הערות בעניין הזה?

למשלחות אין הערות בעניין הזה, ומייד גם אסביר מדוע. לא נגעתי בשיעורים של

האגרות; עשיתי שני דברים. ראשית, בהתאם להערות של חבריי ממשרד המשפטים בעקבות

הוספת סעיף 55א לחוק ניירות ערך, שנותן הסמכה ספציפית לקביעת אגרות, אנחנו כמובן

מביאים את כל האגרות האלה לאישור הוועדה. אבל באותה הזדמנות ביקשו ממנו חבריי,

שכאשר אני מבקש לעשות שני תיקונים שמייד אפרט אותם, אעשה נוסח חדש לתקנות עצמן;

הם ביקשו לעשות אותן מלאות ולהחליף את התקנות הקיימות בנוסח החדש.

אסביר את הדברים. כפי שתראו, בסעיף 8 אנחנו מבטלים את תקנות ניירות ערך (אגרת

בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף). אלה היו התקנות הקודמות ואני אעבור אתכם סעיף-סעיף

כדי להראות מה ההבדלים בין התקנות הקודמות לתקנות החדשות שלפנינו.

תקנה 1 לא משתנה - יש הגדרת "מדד" גם בתקנות הקודמות, זה עניין טכני לגמרי.

גם בתקנה 2(א) אין שום שינוי.

גם המחירים הם אותם המחירים?

אותם המחירים, לא נגעתי במחירים. סעיף 2(ב) - כנ"ל.

אז למה צריך תקנות חדשות?

משום ש"בתוקף סמכותי" הוא עכשיו לפני סעיפים 55א ו-56(א). בעבר התקנות האלה

הוצאו רק מכוח סעיף 56. סעיף 55א נוגע אך ורק לסוגיית אגרות, והוא מחייב שאגרות

שתיקבענה בתקנות תהיינה באישור ועדת הכספים של הכנסת. התקנות הישנות, משנת 1970,

הוצאו בשעתו לפי הסמכה על-פי סעיף 56 ועוד לא היה סעיף 55א.

מאחר שכל התקנות צריכות להיות באישור ועדת הכספים של הכנסת, רצו למנוע

אנומליה שהוועדה אישרה כאילו רק חלק מהתקנות.

לכן הבאתי את כל התקנות בשלמותן.

נעבור לסעיף 2(ג).



שי וייס;

סעיף (ג) איננו חדש, הוא קיים בתקנות הקודמות בדיוק עם אותו סכום - העיגול

ל-5 שקלים חדשים.

זה צמוד למדד?

כמובן, כל האגרות הן צמודות למדד. סעיף (ד) כנ"ל, אין פה חידוש.

בתקנת משנה (ה) יש חידוש וזה גם מוסבר במכו1ב לוואי של שר האוצר. המתכונת

בתקנות הקיימות היא, שיש שני שלבים של תשלום האגרה - שלב ראשון, כשהוא מגיש את

הבקשה לקבלת היתר לפרסום תשקיף; השלב השני, לפני קבלת ההיתר הוא משלם את יתרת

האגרה. למה זה היה כך? משנת 70' עד שנת 84' לא היתה שום מיגבלה על מחיר ניירות

הערך, לא היו תהליכי המיכרז ולא היו שינויים. היום, בעקבות צו קביעת השיעור

המירבי של ניירות ערך, המכונה בז'רגון "מכרזי ניירות ערך", יש לנו בעצם שלושה

שלבים - שלב ראשון, השלב של הגשת הבקשה להיתר פרסום תשקיף; השלב השני הוא קביעת

המחיר המזערי בתשקיף; השלב השלישי הוא כמה יעלה המכרז בפועל. אנחנו יודעים על

תוצאות המכרז תוך שלושים ימים לאחר מתן ההיתר, כי אז יש חובה לתת דיווח. לכן

ההצעה כאן היא כך - שאנחנו נקבע את האגרה הבסיסית בשלב הגשת הבקשה (זה לא משתנה)

ואת היתרה אחרי קבלת ההיתר, תוך שלושים יום.

בדיוק.

כלומר, זה מקל.

נכון. זה סעיף 2(ה). סעיף 3(א} לא משתנה, הוא קיים בנוסח זה גם בתקנות

הקיימות. בסעיף 3(ב) יש תוספת של המילים "כשהיא מחושבת לפי המחיר המזערי הקבוע

בתשקיף", בגלל השינוי, כפי שהסברתי לפני רגע. פיסקה 3(ג) היא חדשה - זה מה שכרגע

הסברתי, שתוך שלושים ימים לאחר מתן ההיתר אנחנו מחשבים את יתרת האגרה בהתאם

לתמורה שהתקבלה בפועל. סעיף (ד) קיים.

כל תקנה 4 היא תקנה קיימת, אין בה שום שינוי לגבי קרנות כי בקרנות אין מכרז.

אגב, כשיהיו קרנות סגורות, נצטרך להפעיל את ההסדר של המכרז גם עליהן.

לגבי ביטול הבקשה (סעיף 5). פה יש שינוי. בתקנות הקיימות היתה המתכונת שנקבעה

עוד לפני שהיה המסלול הירוק והמסלול האדום, חידוש שחידשנו באפריל 1994 .עד עכשיו

המתכונת היתה שמחזירים 75% מהאגרה אם המבקש ביטל את הבקשה שלו, בלי להבחין כמה

טיפול כבר נעשה. בעקבות התיקון של ההודעה בדבר סדרי טיפול - שאגב גם עליה יש

הודעה כאן (שמיד אפרט גם אותה) - אנחנו מציעים שנבחין בין מצב שבו היה כבר טיפול

בתשקיף, קרי ניתנו הערות, לבין מצב שעוד לא היה טיפול בתשקיף. אנחנו אומרים כך -

אם הוא מבטל את הבקשה שלו לפני שהוא קיבל הערות מהרשות, מחזירים לו את כל האגרה,

לא רק 75%. כי הרשות לא עשתה שום עבודה. אבל אם הוא מבטל את הבקשה אחרי שהוא כבר

קיבל הערות, קרי שהעבודה המקצועית כבר נעשתה, אנחנו לא נחזיר 75% אלא רק 25%, כי

עיקר העבודה המקצועית כבר נעשתה; השירות של הרשות הוא מתן ההערות על התשקיף. זה

החידוש שאנחנו מציעים בתקנה 5(ב} ובעקבותיה גם ב-5(ג).



היו"ר ג' גל;

איך זה יכול להשפיע על הפעילות?

זה יכול להשפיע על הפעילות במובן שכל מי שמגיש בקשה להיתר וחושב שמא הוא

יצטרך לבטל אותה בגלל תנאי שוק ההון וכו' - הוא יצטרך להזדרז ולהודיע את הודעת

הביטול. שכן, אם הוא יעשה את זה מהר, הוא יקבל את כל האגרה שלו בחזרה. אבל אם הוא

כבר קיבל את השירות מהרשות - ישבו איתו, מסרו לו הערות, עורכי-דין נכנסו לתמונה,

רואי-חשבון עבדו על התשקיף - אז הוא לא יקבל החזר מלא של האגרה.

היו"ר ג' גל;

לפי הערכתך, איזה אחוז מהאגרות חוזר לפני טיפול ואיזה אחוז חוזר אחרי טיפול?

שי וייס;

הנסיון שלי הוא שרוב המנפיקים עושים את הביטול לפני הטיפול של הרשות. זה

עניין של תנאי שוק ההון; מה שקורה עכשיו זו דוגמא טובה מאוד - הרבה מאוד תשקיפים

שהוגשו בעבר, מבוטלים עכשיו לאור הקיפאון שקיים בשוק ההון.

ארנה אומר שהחלק שמבטל אחרי טיפול הוא חלק קטן?

הוא ירוסית קטן, אומדן גס - כחמישית ממגישי הבקשות.

אלה שמבטלים את הבקשה לפני הטיפול - קיבלו עד עכשיו החזר של 75% וממחר הם

יקבלו החזר של 100%, כלומר לא ישלמו כלום. ואילו הציבור הקטן יותר, שמבטל את

הבקשה לאחר הטיפול - גם הוא קיבל עד עכשיו החזר של 75% וממחר הוא יקבל רק 25%:

הסיבה היא שנתנו לו את השירות.

אי שני ידר;

אם נינת את השירות, למה אתה מחזיר בכלל, אפילו 25%?

כי הוא בכל זאת לא יצא בהנפקה עד הסוף, בכל זאת הצליח להודיע על הביטול לפני

קבלת ההיתר. הושבנו שההגינות מחייבת להחזיר לו 25%.

אלו השינויים. יתר הסעיפים היו קיימים גם בתקנות הקודמות.

מי בעד לאשר את תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף}?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

התקנות אושרו. אני מאוד מודה לכם.



החלטות לפי סעיף 102ב(3) לתקנון הכנסת

אי קרשנר;

לפנינו שתי בקשות לקבלת פרוטוקולים של הוועדה. בקשה אחת של חברת אבנ"ר, איגוד

לביטוח נפגעי רכב. החברה מבקשת לקבל פרוטוקולים לצורך דיון משפטי בעניין צו

הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (שיעור דמי ביטוח), מיולי 1993.

א' שניידר;

אין סיבה לא לתת להם.

הבקשה אושרה.

בקשה שנייה היא של עו"ד דוד טריכטר, המבקש פרוטוקולים של הדיון בחוק המילווה

(הוראות שונות) (תיקון מס' 6), התשנ"ב-1992 .בחוק חזה נכנס סעיף בשלב הוועדה, שלא

היה בהצעת החוק, והוא רוצה לברר את הפרשנות של הסעיף הזה.

אין מניעה לתת לו את הפרוטוקול.

הבקשה אושרה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.