הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 440

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שני. ח' בשבט. התשנ"ה. 9.1.95. שער. 00;10

ג' גל - י ו "ר

ש' בוחבוט

אי דיין

יי ונונו

א"ח שאקי

מי שטרית

די תיכון

מ"מ: מי איתן

אי ויינשטיין

ס' טריף

ר' נחמן

סי שלום

חי דוקלר

י' קרוסמן ) משרד האוצר

בי כחן }

חי רובינשטיין

הי פרבר

ת' פנחסוביץ - משרד המשפטים

יי גולדברג, גי ללוש, שי עמר,

עי הירשמן - מרכז השלטון המקומי

יועץ משפטי; אי שניידר

אי קרשנר

שי לחוביצקי

1. חוק לתיקון פקודת המכס (מסי 13)(שינוי נוהל).

2. חוק מס הכנסה (הנחות ממס לתושבים באזור עדיפות לאומית).



1. הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 13) (שינוי נוהל). התשנ"ד-1994

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. חסעיף הראשון בסדר היום - הצעת חוק לתיקון

פקודת המכס (מסי 13)(שינוי נוהל). האם נשמע הסבר?

אי קירשנר;

הסבר שמענו ביום רביעי.

היו"ר גי גל;

אם כך, נתחיל את הדיון בהצעת החוק. נדון בהצעה, סעיף אחר סעיף. לפני כן,

אולי בכל זאת נשמע בקיצור הסבר.

חי רובינשטיין;

מכיוון שאנחנו נכנסים לעידן המחשבים, כל התהליכים של היבוא, שעד כה היו

ידניים, הופכים להיות ממוחשבים. לכן, נתגלה צורך לשנות את פקודת המכס גם בכלל,

ויש שינוי גדול בתהליך, וגם ספציפית לתיקונים מסויימים שהם צורך השעה. אם עד

כה, למשל, רשימון הותר בחתימה, הרי היום הוא במחשב. על כן, ערכנו שינויים בכמה

וכמה סעיפים. יחד עם זאת, עלינו "טרמפ" על עוד כמה דברים מהותיים שנסביר אותם,

כדי לעשות התאמה לחוק המע"מ ולחוק מס קנייה שאנחנו ממונים על ביצועו.

סעיף 1

סעיף 1 בא לתקן את סעיף 1 בחוק. יש בסעיף הזה שני תיקונים בהגדרות. "(1)

בהגדרת "מחסן רשוי, במקום "ללא תשלום מכס" יבוא "עד לשחרורם מפיקוח רשות המכס

כאמור בסעיף 14". הגדרת מחסן רשוי, שהוא מחסן הBONDED- שבו מאפסנים טובין עוד

לפני שחרורם מפיקוח רשות המכס ולפני תשלום המיסים, קובעת היום שזהו מקום שהוא

רשוי להפקיד בו טובין רשומים לאחסנה, ושבו מותר להניחם, להחזיקם ולהבטיחם ללא

תשלום מכס. המלים "ללא תשלום מכס" לא מתאימות היום למצב המשפטי החדש, כי ישנם

הסכמים בינלאומיים שמדינת ישראל חתומה עליהם, אשר פוטרים בכלל מתשלום מכס

טובין מסויימים. למשל, יש הסכמים כאלה עם ארצות הברית ועם ארצות הקהילייה. אבל

עדיין יש מיסים אחרים שצריך לשלם על אותם טובין ולכן כאשר כתוב בהגדרה "ללא

תשלום מכס" זה לא מדוייק וצריך להתאים זאת למצב החדש. לפיכך מוצע למחוק את

המלים "ללא תשלום מכס". כלומר, מחסן רשוי זה מקום שהוא רשוי להפקיד בו טובין

רשומים וכוי, עד לשחרורם מפיקוח רשות המכס, כאמור בסעיף 14. סעיף 14 עד מתי

טובין יהיו נתונים בפיקוח רשות המכס. לגבי טובין מיובאים - הם יהיו בפיקוח

המכס מרגע היבוא ועד למסירתם לצריכה בארץ, או עד ליצוא, לפי הענין.

אבל אין בסעיף הזה כדי לקבוע מה משוחרר ומה לא משוחרר.

אי שניידר;

לא, ודאי שלא.

חי רובינשטיין;

מדובר רק בהתאמת הדברים למצב הקיים היום.

אני מבקש לדעת כמה מחסני רשוי ישנם? מי מקבל רשיון למחסן רשוי? מה הם

התנאים? מה הן הסמכויות וכיצד מפקחים על מחסני רשוי?

בי כהן;

יש כ-30 מחסני רשוי כלליים ויש עוד כ-70 מחסנים פרטיים.

די תיכון;

מה זה מחסן כללי ומה זה מחסן פרטי?

בי כהן;

מחסן פרטי הוא מחסן שמפעל מחזיק אותו לצרכים שלו, לצרכים של יצור. שם הוא

מחזיק חומרי גלם והוא משחרר אותם לייצור רק לצרכים שלו. מחסן כללי - כל אדם

במדינת ישראל יכול לאחסן סחורה בBONDED-, בתנאי שה-BONDED עומד בתנאים

ובאישורים שהוא קיבל מהמכס. יש כמה כללים שאומרים איך אפשר להחזיק BONDED.

צריך להיות שטח של בערך 5 דונם, פלוס תנאי אבטחה מתאימים וביטוח. כל הסחורה

חייבת להיות מבוטחת מפני גניבות ופריצות.

די תיכון;

מי מפקח? מי בודק?

המכס.

די תיכון;

איך מקבלים רשיון לדבר כזה? מה הם התנאים? כמה זמן אפשר לאחסן?

אי שניידר;

יש פרק שלם בפקודת המכס, החל מסעיף 68 ועד סעיף 94-5, שמתייחס לאחסנת

טובין במחסנים רשויים. כתובים שם כל התנאים, מי רשאי לקבל רשיון, פלוס תקנות.

בתקנות יש פירוט של סוגים שונים של מחסנים רשויים, קרי; מחסן לאחסנת רכב, מחסן

ליוצאים מישראל וכדומה. צריך לזכור שהמהסנים הרשויים משקפים מצב ביניים שבו

נכנסת הסחורה ומאוחסנת בהם עד שנה ללא תשלום המסים. יש אינטרס רב למדינה לגרום

לכך שהטובין יישמרו שם ולא ייכנסו לצריכה בארץ בלי תשלום המסים. לכן, יש

דרישות ספציפיות.

למה יש אינטרס למדינה? למדינה יש אינטרס שהם ישלמו את המסים.

אי שניידר;

מותר להם להחזיק את הסחורה בלי תשלום המסים עד שהם יכולים לשחרר אותה.

למשל, רכב. אתה מביא כמות גדולה של רכב, לא משלם בשלב הראשון את המס, אלא

ממתין עד שיש לך לקוחות. אחר-כך אתה משחרר את הרכב לפי קצב רכישת המכוניות, כי

אחרת ישלמו מסים ויהיה תשלום מראש בצורה שעלולה לפגוע באותו בעל טובין.



מצד אחד, יש מקום לתת לאותם אנשים אפשרות להחזיק את הטובין במחסנים בלי

תשלום רומסים. מצד שני, יש אינטרס גדול לגרום לכך שהטובין לא "יטפטפו" משם בלי

שישולם עליהם המס וייכנסו לתוך השוק המקומי. לכן, יש דרישות מאד קפדניות לגבי

המחסנים, הן מבחינת שטח, הן מבחינת גידור, הן מבחינת פיקוח וכוי. ישנה יחידה

שלמה במכס שמטפלת בפיקוח על המחסנים האלה. אם מישהו לא עומד בתנאים - יכולים

לשלול לו את הרשיון.

האם יכול יבואן לייבא 10,000 מכוניות במלאי ולהציב אותם בכניסה לנמל

באילת? איך זה ישוהרר? איך מחשבים את שער החליפין?

אי שניידר;

את שער החליפין מחשבים ביום השחרור בפועל.

זאת אומרת אין ערך לעובדה שהרכב נמצא, למשל, בארץ?

אי שניידר;

מבחינת היבואן אין ערך לכך, אלא יכול להיות שיש לו הסכמים עם הספק בחו"ל,

או שיש לו הסכמי הובלה שמכתיבים לו את כמות הרכבים שהוא רוצה להביא לארץ. אבל

השחרור נעשה תוך כדי ההתקשרויות.

מהי הנטייה של המכס היום? להרבות במחסנים כאלה? לצמצם את מספרם?

הנטייה היא לשמור על הסטטוס-קוו, לא לעודד ולא לצמצם. המצב כיום מבחינת

היקף הפעילות במדינת ישראל בנושא הBONDED- בהחלט מספק אותנו מבחינת המטרז'.

לגבי השאלה שלך בדבר המכוניות שעומדות באילת - מגיעות לנמל אניות עם כמה

מאות, אם לא אלפים, של מכוניות, אשר מורדות בנמל אילת ומועברות צפונה על גבי

משאיות. זה לא נחשב הBONDED- לצורך הענין. משם הן מועברות לכל יבואני הרכב

היפנים בישראל, לתוך הBONDEDS- שלהם. לכן, כשאתה רואה אלפי מכוניות באילת - זה

לא BONDED.

זה לא BONDED? מה זה?

זה שטח הנמל.

האם שטח הנמל לא מתפקד כ-?BONDED

לא, חס וחלילה; בשום פנים ואופן לא. שום נמל במדינת ישראל לא מתפקד כ-

BONDED .

אם כך, מה זה? הרי זה בתוך גבולות מדינת ישראל.

טכנית, לצורך העברת המכוניות צפונה מורידים את המכוניות בנמל.

די תיכון;

למה מדינת ישראל צריכה לאחסן את המכוניות האלה בנמל?

בי כהן;

היא לא מאחסנת.

היו"ר ג' גל;

יש הבדל בין הנמל לבין החברה. מה זה מעניין את המכס?

די תיכון;

גם על BONDED משלמים. הנמל מתפקד כBONDED-.

בי כהן;

הנמל לא מתפקד כBONDED-. זאת הטעות. הוא לא BONDED לשום ענין.

ה' פרבר;

הנמל משמש כמקום לפריקה.

די תיכון;

אבל לעתים המכוניות שוהות שם חודשים רבים.

ה י פרבר;

מבחינה משפטית אפשר להחזיקן בנמל עד שלושה חודשים. לאחר שלושה חודשים

סחורה כזאת נחשבת כטובין בלתי-נתבעים ולמכס יש סמכות למכור את הסחורה. קצב

השחרור מהנמל הוא עד שלושה חודשים. בדרך כלל לא ממצים את אותם שלושה חודשים.

די תיכון;

במה זה מעוגן שאפשר לההזיק את המכוניות עד שלושה חודשים?

ה' פרבר;

זה מעוגן בסעיף 65 לפקודת המכס.

למה חל על זה חוק המכס?

בי כהן;

לא חל, משום שזה לא ברשות המכס.

די תיכון;

אבל נאמר שזה מעוגן בפקודת המכס.

בי כהן;

כן, כי לצורך הענין הטובין האלה מצויים בנמל.

די תיכון;

מדוע ההגדרה הקודמת לא היתה טובה?

אי שניידר;

ההגדרה הקודמת התייחסה לתשלום מכס. יש היום טובין שלא משלמים עליהם מכס

בכלל וההגדרה לא מתאימה להם. יש טובין שפטורים ממכס לפי הסכמים עם ארצות

הברית, למשל. ההגדרה לא מתאימה להם.

די תיכון;

לגבי ארצות הברית לא הכל עדיין פטור. יש תהליך הדרגתי.

אי שניידר;

היום כמעט הכל פטור.

בי כהן;

החל מה-1 בינואר הכל פטור.

אי שניידר;

אבל יש טובין שגם בתוך התהליך ההדרגתי כבר פטורים מלפני שנה-שנתיים. יש

טובין כאלה מארצות הקהיליה, למשל, שעליהם אין מכס בכלל. יש מס קנייה. יש מס

ערך מוסף. אבל אין מכס.

די תיכון;

מה כתוב בכל הפרק הזה? איך הגדרתם מחסן רשוי?

אי שניידר;

מחסן רשוי - המקום שהוא רשוי להפקיד בו טובין רשומים לאחסנה, שבו מותר

להניחם, להחזיקם ולהבטיחם ללא תשלום מכס. עכשיו אנחנו משאירים את כל ההגדרה,

אבל במקום להגיד "ללא תשלום מכס", אנחנו אומרים; "עד לשחרורם מפיקוח רשות

המכס". ברגע שאנחנו אומרים את המלים האלה, זה כולל את כל הכללים שחלים על

הטובין האלה עד לרגע השחרור. כלומר אפשר להחזיק אותם ללא תשלום.

האם יכול להימצא בBONDED- מוצר ששוחרר מן המכס, אבל לוקח כמה ימים עד

שמוציאים אותו?

כן, טכנית זה יכול להיות. אבל אז הוא לא בפיקוח שלנו.

די תיכון;

אם כך, זה לא מתאים להגדרה.

לדעתי, לא יכול להיות מצב כזה. ברגע שהטובין שוחרר מהמכס - הוא משוחרר

מבחינה משפטית.

אבל עדיין בעליו לא הוציא אותו, הוא עדיין נמצא שם.

אבל הוא לא בפיקוח רשות המכס.

אם יגנבו לו את הטובין - אין לו שום אחריות.

יש לו ביטוח.

בסדר, זה לא קשור. אבל בענין תשלום המסים -

אני לא חושב שזו הגדרה טובה.

למה? צריך להבין מהי המהות של הענין. עד עכשיו על כל דבר היה מכס. מהיום

והלאה יש ארצות שאין על הטובין שמיובאים מהן מכס.

נכון, אבל ההגדרה במהותה מדברת על אנשים שמחזיקים טובין ב- BONDED.

אבל אז זה לא בפיקוח רשות המכס.

זה לא משנה. יש הגדרה של מחסן רשוי. ההגדרה של BONDED היא מחסן רשוי.

נכון?

בעברית אומרים-"מחסן רשוי" במקום BONDED.

די תיכון;

אני מחפש את ההגיון הפשוט. יכול להיות מצב שבו אנשים שילמו והסחורה עדיין

נמצאת הBONDED-.

היא לא הBONDED-. זה מה שאני מנסה להסביר. סעיף 14 לפקודת המכס אומר מתי

טובין נתונים לפיקוח רשות המכס. הם נתונים לפיקוח רשות המכס משעת יבואם ועד

למסירתם לצריכה בארץ. פירושו של דבר שחרורם, או במלים אחרות התרת רשימון היבוא

בתשלום המסים. אם פיזית הטובין עוד עומדים ב-BONDED בגלל שהמשאית לא הגיעה -

עדיין זה לא אומר שהם לא משוחררים לפי פקודת המכס. פיזית, יבואו לקחת אותם

למחרת או בעוד יום. אז יכול להיות שהם יימצאו עומדים בחצר, אבל אי-אפשר לומר

שהם נמצאים בפיקוח רשות המכס. זה ההבדל. לכן, כשכתבנו כאן עד לאותו רגע שהם

משוחררים מפיקוח רשות המכס - פירוש הדבר שמדובר ברגע משפטי. זה רגע שבו הסחורה

מפסיקה להיות תחת פיקוח רשות המכס.

אני מבין את מה שאת אומרת. אני לא חושב שאת מדייקת. לכן, אני נשאר בעמדתי

על אף העובדה שהיא נראית תמוהה בעיניך.

ת' פנחסוביץ;

חבר-הכנסת תיכון, חיים עם זה 40 שנה. תשלום המכס בפיקוח רשות המכס - בעצם

זה דבר טכני. כאן שילמו את המכס ולא הוציאו את הטובין. כלומר, מעשית הטובין

יצאו מפיקוח רשות המכס, כבר שילמו את המכס, עברו את כל ההליכים ויבואו לקחת את

הטובין למחרת. היום אין מכס ולכן אומרים "עד לשחרורם מפיקוח רשות המכס".

מבחינה עניינית זה לא משנה.

בסעיף 1 יש שינוי נוסף הנוגע להגדרה של "תעודות". הואיל ואנחנו מדברים

בפקודה מנדטורית, ההגדרה של "תעודות" כפי שהיא מופיעה היום אומרת: "תעודות

לרבות פנקסים". הכוונה היתה אך ורק למסמכים פיזיים. הצעת החוק מציעה הגדרה

"תעודות - מסמכים מכל סוג, לרבות פנקסים, פלטי מחשב וכן

כל מידע האגור במחשב או במאגרי מידע".

בישיבה הקודמת הוסבר שישנו תהליך שחרור חדש במכס, שנעשה כמעט כולו

באמצעות המחשב. לכן היה צורך להתאים את ההגדרה ולהכניס את נושא המחשב לתוך

ההגדרה של "תעודות".

האם יש שאלות או הערות? - אין.



סעיף 2

סעיף 2 בהצעת החוק בא לתקן את סעיף 9 לפקודה. סעיף 9 לפקודה מדבר על

"לא יקבל אדם ביודעין הצהרה לפי הפקודה מאדם שלא מלאו לו

18 שנה". כך מנוסח הסעיף כיום. כלומר, קטין לא יכול להצהיר איזה טובין יש

בידיו. מוצע לסמן את הסעיף הזה כסעיף אי ולהוסיף סעיף קטן ב' בהצעה, כדלקמן:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר רשאי לקבוע סוגי הצהרות שרשאי

להצהיר מי שלא מלאו לו 18 שנים". הכוונה היא למעשה למסלול אדום-ירוק. במסלולים

האדום והירוק עוברים גם קטינים. עצם ההתנהגות שלהם, קרי: עצם המעבר שלהם באחד

המסלולים, מהווה בעצם הצהרה. נותנים כאן סמכות לשר האוצר לקבוע זאת בתקנות גם

לגבי קטינים.

מה הצורך שהתעורר?

לא הבנתי. או שאת רוצה לתת להם שחרור גורף מגיל 16 -

אני לא רוצח לתת להם שחרור גורף. זה בדיוק להיפך.

ילדים נוסעים לחו"ל מגיל 15 ו-16.

הם נוסעים גם מגיל שנתיים.

בגיל שנתיים הם נוסעים עם ההורים. בגיל 16 הם נוסעים כבר לבד.

מה הצורך שהתעורר?

מדובר פה למעשה בשינוי ניסוחי בלבד. למעשה אותו סעיף נמצא בסעיף 60א

בפקודת המכס.

גבי שניידר, האם את רוצה לפטור אותם?

זו לא שאלה של פטור.

נשמע מהו המצב היום. מהו הצורך בשינוי ומה השינוי?

אתייחס קודם למצב הקיים. המצב הקיים הוא שבנמלי הכניסה יש שני מסלולים:

מסלול אדום ומסלול ירוק. אדם שיש לו טובין שהוא הושב שצריך לשלם עליהם מיסים -

עובר במסלול האדום. אדם שחושב שיש לו טובין שאין צורך לשלם עליהם מיסים - עובר

במסלול הירוק. האקט הזה של המעבר באחד המסלול - זאת כבר בעצם הצהרה. אני מצהיר

בזה שעברתי במסלול ירוק שאין לי טובין חייבי מיסים. ההצהרה הזאת חלה למעשה על

כל אדם שעובר במסלול הזה. זה יכול להיות ילד בן 10 שנוסע לבד, זה יכול להיות

ילד בן 16 וזה יכול להיות ילד בן 17. הנושא הזה של המסלולים מוסדר בסעיף 30א

"שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות חובה על אדם לתת הצהרה לענין דיני

המכס בעל-פה, בכתב, או בכל דרך אחרת, על טובין שהוא נושא עמו, או שהם במטען

לוואי. שלו; בתקנות כאמור מותר לקבוע כי מעשה מסויים יראוהו כהצהרה". כלומר,

מדובר בעצם המעבר. אם יש לנו את הסעיף הזה, אני לא זוכרת למה היה צריך לגעת

בסעיף 9.

אני לא תיקנתי זאת.

אני רוצה להעלות שאלה טכנית. ראשית, אני לא מבין את התיקון הזה. או שאת

רוצה לפטור את הקטינים מתחת לגיל 18 מתשלום מס, או שאת לא רוצה בכך.

זה לא שי יך לפטור.

מצד אחד, את משאירה אותם כפי שהם, ומצד שני, את אומרת ששר האוצר רשאי.

אני אומרת דבר אחד: זה לא שייך בכלל לפטור. זה מצב של הצהרה. אנחנו לא

רוצים שהוא יהיה עבריין.

איזה הצהרות היום לא זכאי לתת מי שלא מלאו לו 18 שנה?

- את ההצהרה הזאת, למשל. המעבר הזה, אם הוא עושה אותו כשהוא פחות מגיל 18

- לכאורה הוא עבר על החוק כי הוא הצהיר הצהרה כשהוא פחות מגיל 18, וקיבלו ממנו

את ההצהרה הזאת.

מה קורה אם בא בחור בן 17 עם מכשיר וידיאו שצריך לשלם עליו מכס? הוא צריך

להביא את אבא שלו?



אי שניידר;

לא. זאת הסיבה שבאים לתקן. לכאורה, עד היום הוא היה צריך להביא את אבא

שלו.

די תיכון;

זאת אומרת שבמשך 46 שנה נערים כאלה היו עבריינים והיום, כתוצאה מהתיקון

הזה, לא?

אי שניידר;

לא נגעו בהוק הזה ופעלו לפי סעיף 30א. שר האוצר התקין את התקנות של

המסלולים לפי סעיף 30א.

די תיכון;

מדוע שלא תנמיכי את הרף של גיל 18 לגיל 16?

היו"ר ג' גל;

אשאל יותר מזה; למה בכלל צריך זאת?

אי שניידר;

לדעתי, אפשר למחוק את כל הסעיף.

היו"ר גי גל;

אם בא נער בן 9, אסור לו להצהיר ולשלם?

די תיכון;

בעצם המעבר שלו במסלול כזה או אהר הוא מצהיר.

ת' פנהסוביץ;

אבל הוא עוד לא אחראי להצהרה כוזבת, כי הוא עוד ילד קטן. כנראה שזו הסיבה

לכך.

די תיכון;

נניה שיתפסו ילד בגיל 9 שעבר עם מכשיר "וידיאו" והוא בא לבד.

אי שניידר;

ההורים משלמים, כי ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים שלו.

היו"ר ג' גל;

היות ונאמר שהסיבה לתיקון לא בדיוק ברורה - אני מבקש שתבדקו את הנושא.

אבדוק זאת. יכול להיות שאפשר לוותר על הסעיף.

תבדקו את סעיף 2.

די תיכון;

למה לא תמתינו עם התיקונים בכלל עד ליישום אמנת גת ותכינו פקודת מכס

שעומדת בתקנים הבין-לאומיים?

אי שניידר;

נושא זה הוסבר על-ידי מר שמעוני בפעם הקודמת. אמנת גת מתייחסת רק למחיר

המקובל. לנושא המהיר המקובל באמת מכינים תיקון. להכין את כל התיקון של פקודת

המכס ולכתוב הוק מכס חדש - זו עבודה רבה והיא מתקיימת, לפי מיטב ידיעתי, במכס.

היא נעשית שם על-ידי יועצת משפטית קודמת למינהל הכנסות למדינה, הגב' שרה

שווייג. היא כותבת זאת. זוהי עבודה רבה. בינתיים מערכת המכס החדשה עם המחשבים

נכנסה כבר לפעולה ונמצאים בעצם במצב של חוסר התאמה מבחינה משפטית בין המצב

בשטח לבין המצב המשפטי. מחר יכול להתעורר צורך בבית משפט להגן או לתבוע מישהו

לפי הפקודה, וזה יהיה בלתי-ניתן. לכן נעשו כאן תיקונים מינימליים, שהם רק

לצורך ההתאמה.

יש לי בקשה אחת. בכל מקום שבו כתוב "שר חאוצר רשאי לקבוע בתקנות" להוסיף

"באישור ועדת הכספים.

א' שניידר;

בסדר.

ת' פנחסוביץ;

אבל לעתים יש תיקונים טכניים וחבל על הזמן של ועדת הכספים. צריך לבדוק

בכל מקרה אם מדובר בדבר מהותי, או בדבר טכני.

תקנה מחייבת אישור ועדת הכספים.

אם זה מהותי - כן.

בכל מקום שנגיע לכך - נדון בזה בנפרד. סוכם שתבדקו את סעיף 2.

סעיף 3

אי שניידר;

סעיף 3 בהצעת החוק בא לתקן את סעיף 24. נאמר בו כדלקמן: "בסעיף 24

לפקודה, בסופו יבוא "בדרך שתיקבע בתקנות". בסעיף 24 לפקודה נאמר כדלקמן: "כל

טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס, חוץ מטובין שייבואם אסור, ניתן להגיש עליהם



רשמון- ולקבל עליו התרה". מוצע להוסיף בסוף את המלים "בדרך שתיקבע בתקנות".

אסביר את האמור בסעיף 24. על כל טובין שמגיעים לארץ מגישים מסמך שקוראים לו

רשמון יבוא, שכולל את כל הפרטים לגבי אותם טובין, קרי: ארץ המקור, המהיר וכו'.

מהשבים את המסים ההלים על הטובין האלה ומשהררים את הטובין על-ידי זה שמתירים

את הרשמון. זאת הפעולה המשפטית שעושים לגבי אותם הטובין. עד עכשיו זה נעשה על-

ידי מסמכים. זאת אומרת, היה מסמך של הרשמון, היו בודקים את כל הפרטים, היו

הולכים לבנק בבית המכס, משלמים, הו זרים, מקבלים חותמת ומשחררים את הטובין.

עכשיו יהיה תהליך חדש, תהליך שייעשה באמצעות המחשב. למעשה זה יהיה תהליך לפיו

אותו סוכן מכס שמטפל בשהרור הטובין יהיה מחובר, והוא כבר מחובר, למחשבים של

המכס והפעולה תיעשה באמצעות המחשב.

איך הדברים ייעשו? מוצע כאן להעניק סמכות לקבוע זאת בתקנות. הכוונה היא

שכל השינויים שנעשים בתוך השחרור האוטומטי הזה יקבלו ביטוי בתקנות. לכן מוצע

להוסיף בסופו של סעיף 24 את המלים "בדרך שתיקבע בתקנות". אם יש צורך באישור

ועדת הכספים - יתווסף פה אישור של ועדת הכספים.

נוסיף פה: באישור ועדת הכספים. אני מבקש להודיע לפרוטוקול שאת הדיון

בסעיפים 1 ו-3 סיימנו. סעיף 2 ייבדק.

סעיף 4

בסעיף 4 להצעת החוק נאמר: "סעיף 25 לפקודה - בטל". בסעיף 25 לפקודה נאמר:

"הגשת הרשמון תיעשה במסירה מידי בעל הטובין לידי גובה המכס בצירוף מספר

ההעתקים שנקבע". האמור בסעיף 25 לא מתאים למצב היום, כי ההעברה היא במהשב,

ולכן מוצע לבטל את הסעיף.

האם יש שאלות? - אין. סיימנו את הדין בסעיף 4.

סעיף 5

בסעיף 5 להצעת החוק נאמר: "בסעיף 26 לפקודה, הסיפה המתחילה במלים "כדי

להתאימו" - תימחק". בסעיף 26 לפקודה נאמר: "רשאי המנהל להרשות רישומם של טובין

בכל צורה ואופן ובעל תנאי שייראה להורות, כדי להתאימו לצרכיו של מקרה שאין

הוראות דיני המכס הולמים אותו בדיוק". ההצעה היא למחוק את הסיפא. סעיף 26 הוא

סעיף שיורי, לפיו אפשר להגיש רשמון מי והד באותם מקרים שלא מתאימים בדיוק

לתנאים הרגילים. זה מעין סעיף שיורי שנותן למנהל את הסמכות לעשות כן.

השתמשו בסעיף הזה?

לפי דעתי, לא השתמשו בסעיף הזה. רוצים להשאיר בכל זאת את היוצא מן הכלל,

אבל עם מחיקת המלים "כדי להתאימו לצרכיו של מקרה שאין הוראות דיני המכס הולמים

אותו בדיוק".

אני מבין שגם לא השתמשו בסעיף זה מעולם?

לא זכור לי שאי-פעם השתמשו בו.

סיימנו את הדיון בסעיף 5.

סעיף 6

בסעיף 6 מוצע להכניס סעיף חדש כסעיף 28. סעיף 28 הקיים היום אומר מהי

הפרוצדורה להתרת הרשמון. כפי שאמרתי קודם, הוא מתאים למצב הישן. נאמר בו

כדלקמן; ייהתרתם של רשמונות תהיה בחתימת גובה המכס על הרשמון ומשהותר הרשמון

יראו את הטובין כרשומים, ורשמון שהותר כאמור ישמש הרשאה לנהוג בטובין כרשום

בו". כלומר, היום אין כבר יותר חתימות של גובה המכס. הכל נעשה באמצעות המחשב,

ולכן בא סעיף 28 החדש.

איך מאשרים בכל אופן?

אי שניידר;

האישור מתקבל במחשב, בתהליך הממוחשב.

היוייר גי גל;

האם עצם ההקשה במחשב היא האישור?

בי כהן;

לא. האישור ניתן על-ידי המכס בצורה אלקטרונית. גובה המכס פונה למכס, מגיש

בקשה, והמכס - על-פי הקריטריונים שקבענו - מחליט אם לתת לו התרה או לא. מרגע

שנתנו לו התרה, אנחנו מודיעים למי שמחזיק את הטובין שהוא יכול למסור את הסחורה

כי הוא קיבל את ההתרה האלקטרונית.

הוא גם שילם.

בי כהן;

כמובן, יש קודם כל תשלום.

היוייר גי גל;

ומי יודע מי האיש שאישר? איך יודעים?

המערכת היא שמאשרת.

חי רובינשטיין;

יש קוד.

יש לנו כמה קריטריונים. התהליך המהיר ביותר הוא כאשר ההתרה נעשית על-ידי

המחשב, כאשר מנהל המכס נותן את ההתרה.

אבל לא מנהל המכס נתן את ההתרה.

בי כהן;

לצורך המקרה מנהל המכס כאילו חתם על ההתרה.

כשאתה חותם - יודעים מי חתם ומי אישר. אם אחר-כך מתברר שהיה משהו שלא היה

בסדר, יודעים אל מי לפנות, כי הוא זה שחתם.

פי בדש;

האם כל מי שנכנס למחשב יכול לעשות זאת?

בי כהן;

חס וחלילה. מי שנותן את ההתרה זו רק הרשות המוסמכת.

היו"ר גי גל;

אני שואל שאלה פשוטה; האם שמו של האיש שנתן את ההתרה מופיע? יש קוד? לך

יש אישור לחתום?

בי כהן;

כן. אתה שואל אם יש עקבות למי שנתן את ההתרה. יש עקבות ברורים האומרים מי

נתן את ההתרה.

איך?

בי כהן;

אם זה תהליך מהיר - המחשב נתן את ההתרה משום שהוא עבר את בל הקריטריונים

של סיווג, התרה וכו'.

זאת אומרת שזוהי התרה אוטומטית?

בי כהן;

כן. זו התרה אוטומטית שניתנת על-ידי המחשב וכתוב: הותר בתאריך כך וכך על-

ידי מחשב המכס. ישנן כל העקבות ואפשר גם לשחזר למה הוא קיבל את ההתרה. אם

התהליכים הם יותר איטיים ודורשים יותר פיקוח - יש התרה שמית של מעריך, של

בוחן, של ממונה. כל זה מופיע לאורך העקבות.

יש קריטריונים מאד נוקשים המתייחסים לשאלה האם ליבואן יש או אין רקורד של

עבריין, האם הטובין הם לא בעלי סיכון גבוה מבחינת גובה המיסים, האם הטובין

באים ממדינות שבהן ממילא יש פטור ממיסים וכו'. לאור זאת יש אפשרות לתת התרח

מהירה. ברגע שקריטריון מסויים לא מתקיים - עושים תהליך יותר איטי ובודקים.

סיימנו את הדיון בסעיף 6.

סעיף 7

בסעיף 7 אני מציעה לא לדון, כי לדעתי הוא קשור באותו תיקון של סעיף 2,

הדן בהצהרה. יכול להיות שלא צריך לא את הסעיף הזה ולא את הסעיף ההוא. אנחנו

פשוט נבדוק את הדברים.

בסדר. סעיפים 2 ו-7 ייבדקו.

סעיפים 8 ו-9

סעיף 8 בהצעת החוק מתייחס לסעיף 31 לפקודה, המדבר על זכות לדרוש ערבות.

בסעיף 31 לפקודה נאמר היום כך: "רשות המכס רשאית לדרוש ולקחת ערובות לקיום

הוראות דיני המכס ולהגנת הכנסותיה של רשות המכס בכלל; עד שלא ניתנה הערובה

הנדרשת לגבי הטובין שבפיקוחה, רשאית היא לסרב למסירת הטובין או להתרת הרשמון

שלהם". זה הנוסח הקיים.

מה זה אומר?

זה אומר שאפשר לדרוש ערבות. אדם שרוצה לשחרר סחורה ויש איזושהי בעיה

לגביו, אפשר בכל זאת לשחרר לו את הטובין בתנאי שהוא ייתן ערבות.

מהו הצורך שהתעורר שבגללו היה צריך לערוך את השינוי?

הערובה מוסדרת היום גם במסגרת התהליך במחשב. לכן מוספים פה שני סעיפים

הדשים. ראשית, סעיף קטן (ב), בו נאמר כדלקמן: "הערובה תינתן ותאושר בתנאים

ובאופן שיקבע גובה המכס". שנית, סעיף קטן (ג), בו נאמר כדלקמן: "ערובה שניתנה

ואושרה כאמור בסעיף קטן (ב), תחייב את נותניה, ביחד ולחוד, לתשלום סכום הערובה

במלואו". כלומר, יש כאן צורך לתת תנאים נוספים שגובה המכס יוכל לקבוע אותם.

למה?

למשל, הוא פונה אל מנהל המכס ואומר: אין לי תעודת שוק, אני רוצה שבכל זאת

אתה תחתום על התעודה. גובה המכס מחליט לגבות ממנו 1,000 שקל. קודם הערבות היתה

י ידנית והיום היא ממוחשבת. הוא נותן את הערבות דרך הבנק, דרך הצהרה שלו בתוך

המחשב.

- ואלה יהיו התנאים שיקבע גובה המכס, קרי: איך זה יופיע בתוך המחשב. אחרת

"רשאי לדרוש או לקחת ערובות לקיום הוראות דיני המכס". לא

כתוב איזה ערובות ואיך.

אבל ברגע שאומרים "ותאושר בתנאים", זאת אומרת שיש תנאים אחרים ממה שהיו

עד עכשיו.

לא. התנאים הם שזה יאושר על-ידי הגורם שנקרא גובה המכס. אבל האישור ניתן

אלקטרונית ולא על-ידי המסמך עצמו. המכס מאשר את הערבות בגובה של 1000 שקל

בצורה אלקטרונית. אז זה נכנס אל תוך המחשב ומשולם. את ה-1,000 שקל משלמים דרך

המסלקה הבנקאית. לא באים למכס.

אבל זה לא תנאים.

התנאים יכולים להיות, למשל, שהתעודה תוגש תוך זמן קבוע, או סכום.

אם כך, במה זה השתנה? זה מה שאני רוצה להבין.

זה לא השתנה. הנושא היחיד שהשתנה זה רק הנושא של האופן.

אם כך, למה כתוב תנאים?

קודם לא היתה כתובה המלה "תנאים". עכשיו מוסיפים אותה. רוצים עכשיו שתהיה

סמכות לקבוע תנאים ואופן. אופן פירושו במהשב, או בבנק וכוי.

אבל באיזה תנאים מדובר? האם כל גובה מכס יוכל לקבוע איזה תנאים?

מנהל המכס יערוך רשימה ויעביר אותה לגובה המכס. אלה יהיו התנאים. לגבי

היבואן אלה התנאים. מבחינת מי נהל פנימי לא כל גובה מכס יקבע על דעת עצמו.

האם זה מה שאת מבינה כמשפטנית מסעיף בי?

אפשר לעשות זאת. גובה המכס יעביר את התנאים. אבל מבחינה פנימית בתוך המכס

לגובה המכס לא יהיה שיקול דעת לקבוע כל תנאי.

זה לא מה שמשתמע מסעיף בי.

התנאים הם תנאים של גובה המכס. הוא אחראי. אבל מבחינת מינהל פנימי יגיד

אתה לא מחליט.

אולי צריך לקרוא את הסעיף הזה ביחד עם הסעיף הבא. הסעיף הבא מציע לבטל את

סעיף 32. מה אומר סעיף 32? הוא אומר: "במקום שנדרשת ערובה - תינתן הערובה בשטר

התחייבות, או בכתב ערבות בצורה שנקבעה, או בערבון במזומנים, או בצורה אחרת

שתראה רשות המכס, או בכמה מהדרכים האמורות כאחד. בכל מקרה יאשר גובה המכס את

הערובה ושטר ההתחייבות או כתב הערבות יחייב את חותמי ו ביחד ולחוד לתשלום סכום

הערובה במלואו". לקחו פה עכשיו את שני הסעיפים, את סעיף 31 וסעיף 32 ונתנו להם

נוסח יותר טוב ויותר כולל. כתוצאה מזה ביטלו את סעיף 32 ותיקנו את סעיף 31.

התנאים נשארו, אלא שהם היו פשוט כתובים בסעיף 32, והם היו מוגבלים למסמכים

כתובים. אין פה שינוי מהותי אלא נעשתה התאמה.

אפשר היה לעשות זאת בדרך אחרת. אפשר היה להשאיר את התנאים שנקבעו בחוק

בתנאים נוספים. לאחר מכן עושים את ההרחבה.

אבל התנאים שקיימים היום כבר לא מתאימים. שם מדובר בשטר. היום אין שטר.

נכון. היום אין שטר. היום הכל עובר דרך המחשב.

בעצם סעיפים 8 ו-9 הולכים ביחד.

אם כך, סיימנו את הדיון בסעיפים 8 ו-9.

סעיף 10

סעיף 10 מתייחס לסעיף 53 לפקודה. סעיף 53 מדבר על תסקיר על מטען אניה, מה

שנקרא "מניפסט". בסעיף 53 הקיים נאמר כך: "אניה שבאה מחוץ לארץ חייב הקברניט

או עובד אחראי שהקברניט מילא ידו או בעל האניה: 1) להגיש תוך עשרים וארבע

שעות לאחר בואה אל נמל ולפני שפורק הצובר, תסקיר על האניה ועל מטענה על-ידי

מסירת מצהר כניסה לגובה המכס על הטובין הנמצאים בה". זה, שוב, מתאים לעידן

הקודם. פה נותנים רשות לקברניט להגיש את המסמך הזה k2 שעות אחרי בואה של

האניה. היום, בעידן המודרני, הוא יכול להגיש את התסקיר הזה עוד כשהוא נמצא בלב

ים, או אפילו עוד לפני שהוא יצא מנמל הבית, ואז המערכת כאן יכולה להתכונן

לקליטת אותם טובין, רישומם במחשב וכל מה שנדרש לעשות.

לכן סעיף 53(1) החדש, בהצעת החוק, אומר שבמקום המלים "להגיש תוך עשרים

וארבע שעות לאחר בואה אל נמל", יבואו המלים "להגיש לפני בואה של האניה לנמל

ועד עשרים וארבע שעות לאחר בואה". הפרקטיקה היום היא שכבר מגישים זאת הרבה

לפני שהאניה המגיעה. זה תיקון אחד.

התיקון השני אומר שכל מה שכתוב בסעיף יסומן (א) ואחריו יבוא: "(ב) מצהר

כניסה יימסר בדרך שתיקבע בתקנות". אם יש רצון להוסיף פה את ועדת הכספים -

בבקשה.

האם כל התקנות של המכס הן באישור ועדת הכספים?

היום לא.

מדובר פה בנוסח טכני של טופס, ואני לא חושבת שפה נדרש אישור ועדת הכספים.

אני מקבל. סיימנו את הדיון בסעיף 10.

סעיף 11

סעיף 11 בא לתקן את סעיף 63 לפקידה. סעיף 63 מתייחס לרשמון ארעי, והוא

"אם אין בידי הבעל לספק מיד פרטים מלאים להגשת הרשמון, והוא מצהיר על

כך לפני גובה המכס, רשאי הוא להגיש רשמון ארעי ולהפקיד כל סכום שיקבע גובה

המכס כערובה לתשלום המכס". אם יש יבואן שאין לו את כל הפרטים לגבי הסהורה -

הוא לא יכול למלא את כל הטפסים שביקשו ממנו. הוא יכול להגיש רשמון עם פרטים

מסויימים שהם הסרים, אבל הוא צריך להפקיד במקרה כזה ערבות בגובה המיסים. זה

מה שהיה עד עכשיו.

ההצעה היא שכל מה שהיה יישאר, אבל יתווסף סעיף נוסף האומר: "(ב) רשמון

ארעי יוגש וערובה תופקד לפי הוראות גובה המכס". שוב, כתוצאה מהמיהשוב, נותנים

פה את הסמכות לגובה המכס לקבוע את התנאים לגבי הרשמון הארעי, שהוא לא יהיה

מסמך כתוב אלא בתוך המהשב. לדעתי, מדובר בתיקון טכני לחלוטין.

סיימנו את הדיון בסעיף 11.

סעיף 12

סעיף 12 מתייחס לסעיף 65 לפקודה, המדבר על סחורה בלתי-נתבעת. כאן מדובר

בנושא שלא קשור למערכת המכס החדשה. אבל אני יודעת שמספר שנים הבטיחו את התיקון

הזה ומשום מה לא היה טיפול בפקודת המכס. עכשיו, כשהגיעו לתיקון פקודת המכס,

תפסו "טרמפ" על הענין.

מדובר על סעיף 65(ג) כפי שהוא קיים היום והוא אומר: "עברו שלושה חודשים

מיום שיובאו אותם טובין ולא נתבעו ולא הותר רשמונם, רשאי גובה המכס למכרם;

אולם טובין שהם דבר האבד, מותר למכרם בכל עת שיראה גובה המכס, בין לפני שסולקו

למחסן ובין לאחר מכן". יש כאן למעשה סעיף האומר שסחורה ששוכבת יותר משלושה

חודשים - צריך לסלק אותה, וגובה המכס יכול למכור אותה בגלל שהיא נחשבת למה

סחורה בלתי-נתבעת.

לגבי נמל ימי פרק זמן של 3 חודשים הוא אולי סביר. לגבי נמל תעופה - היום

יש יבוא מסחרי בהיקף גדול שנעשה גם באמצעות האוויר ולכן שלושה חודשים זה יותר

מדי זמן. הם ביקשו שאפשר יהיה כבר אחרי 45 ימים למכור את הסחורה. זאת להבדיל

מ-3 חודשים לגבי נמל ימי.

ממ"ן בנתב"ג נסתמת.

ומה קורה אם אחר-כך בא מישהו ותובע את הסחורה?



א' שניידר;

אומרים לו שחלפו 45 ימים וכו'.

מ' שטרית;

גם לא כדאי להחזיק שם את הסחורה יותר מ-45 ימים. המחירים שגובים על

האיחסון הם מחירים גבוהים.

אי שניידר;

לכן הוסיפו כאן "או 45 ימים מיום שיובאו טובין לנמל תעופה".

מי שטרית;

מה קורה לגבי מחסני ערובה?

במחסני ערובה זה שנה.

סיימנו את הדיון בסעיף 12.

סעיף 13

סעיף 13 בהצעת החוק מתייחס לסעיף 68 והוא קשור לאותה הגדרה של מחסן רשוי,

שדיברנו עליה בהתחלה. סעיף 68 אומר; "(א) טובין חבי מכס שאין החסנתם אסורה לפי

תקנות, מותר להחסינם במחסנים רשויים על-ידי המנהל, בכפוף לתנאים שנקבעו". גם

כאן המלים "חבי מכס" כבר הפסיקו להיות רלוונטיות לאור ההסכמים הבינלאומיים.

לכן מוצא כאן למחוק את המלים "טובין חבי מכס".

היוייר גי גל;

אבל זה לא פוטר. זה בא ללומר שכל דבר -

אי שניידר;

בוודאי שלא. ביחד עם ההגדרה של מחסן רשוי, בתיקון שאושר שם, זה התיקון

שמתחייב.

היוייר גי גל;

חבר הכנסת שטרית, התיקון הזה נועד לגבי מדינות שאתן יש לנו הסדרים שאין

מכס.

מי שטרית;

ואז מה קורה?

מותר לאחסן את הטובין בגלל שיש עדיין מס קנייה ומס ערך מוסף. אבל ברגע

שכתוב "טובין חבי מכס" לכאורה אם הם לא חייבים במכס אסור לאחסן אותם, וזה מצב

לא הגיוני.

נכון.

סיימנו את הדיון בסעיף 13.

סעיף 14

סעיף 14 בא לתקן את סעיף 74 פקודה. סעיף 74 לפקודה מדבר על גמר ההחסנה,

"טובין שנרשמו להחסנה והופקדו במחסן כראוי, יאשר פקיד המכס בחתימתו על

קבלת הטובין כי ההחסנה הוגמרה". זה המצב הקיים. שוב, ישנה הבעיה של החתימה.

תמיד זה מזכיר לי את הפקידים עם השרוולים השחורים. הואיל וזה לא המצב היום,

אלא גם פעולה זו נעשית במחשב, לכן, במקום שיהיה כתוב "יאשר פקיד המכס בחתימתו

על קבלת הטובין", יבוא "יאשר פקיד המכס, בדרך שתיקבע בתקנות", שזוהי שוב

המערכת הממוחשבת.

מתי תיכנס לפעולה המערכת הממוחשבת?

היא כבר נכנסה לפעולה ב-6.3.94.

קיבלנו צל"שים מכל מיני גורמים בינלאומיים שזוהי המערכת הממוחשבת הכי

מתקדמת בעולם.

מה המיוחד בה?

יש שני דברים שמיוחדים בה: א) יש התרה. זאת אומרת נותנים פקודת התרה לבית

הלקוח בלי לבוא למכס. ב) היום גובים בערך 80 מליון שקל ביום דרך המסלקה

הבנקאית, בלי שיקים ובלי חתימות וכוי.

מה זה משנה מבחינת הלקוח? אני לקוח שמביא סחורה, איך זה משנה את החיים

שלי?

תוך חצי שעה אתה מקבל את הסחורה בלי לבוא למכס ולעשות את כל הדברים שהיו

עושים בעבר.

איך מתבצע הקשר ביני לבין המכס?

הקשר הוא ממחשב למחשב. אתה מכין את כל המסמכים, מתקשר ותוך חצי שעה אתה

יכול להוציא את הסחורה באמצעות עמיל מכס או באמצעות יבואן שיכול להתקשר ישירות

למחשב.

נניח שאני מבין סחורה בקונטיינר, שאני רוצה לשחרר אותה ויש לי מחשב בבית.

אני יכול להתקשר אליכם למכס?

אתה יבואן?

לא.

אמרתי שאתה צריך להיות יבואן. באופן תיאורטי, לצורך הענין הזה אתה יכול

להיות יבואן.

אבל התוכנה במחשב היא תוכנה מיוחדת ולא כדאי שתהיה לך תוכנה כזאת רק לפעם

אחת שאתה מייבא משהו. אתה יכול לבצע את הפעולה דרך עמיל מכס.

איך בודקים את הקונטיינר אם אני לא נמצא שם בכלל?

אנחנו עושים בדיקה מדגמית בהיקף של כ-4%. אם הקונטיינר הזה יצא לבדיקה -

נערכת בדיקה והבדיקה היום היא אלקטרונית. מישהו שמחליט לבדוק אומר לבודק,

תבדוק לי את קונטיינר X. הוא בודק, נותן את ההודעה האלקטרונית

מצאתי כך וכך, אין מסמכים, לדוגמא, וכו'. אם

הכל בסדר הוא נותן התרה ואז אתה יכול לשחרר את הקונטיינר שלך.

הם השינוי חל גם בשדה התעופה?

כן. אותה מערכת עובדת בכל הארץ.

מה קורה כשאתה מביא כוס מהוץ לארץ ועובר במסלול האדום?

זה משהו אחר. זה נוגע לאולם הנוסעים. לא מדובר על אולם הנוסעים. פה מדובר

רק על יבוא מסחרי.

היו"ר גי גל;

הדיון בסעיף 14 הסתיים.

סעיף 15

סעיף 15 בא לתקן את סעיף 77, שמדבר על חובותיו של בעל רשיון למחסן רשוי.

יש כל מיני חובות לפי החוק. למשל, הוא צריך לסדר את הטובין באופן שתהיה גישה

סבירה לכל אריזה, הוא צריך לספק תאורה, להשיג פועלים לגבי חומרים הדרושים

לקליטת הטובין המאוחסנים וכו'. כן הוא צריך לספק, להנחת דעתו של המנהל, מקום

מתאים לעבודה משרדית. כל אלה הן החובות של בעל הרשיון. לא נוגעים בהן, אלא

מוסיפים חובה נוספת; "(5} ינהל רישום על מצאי הטובין במחסן, בדרך שתיקבע

בתקנות". היום גם המחסנים מחוברים למחשב. לכן, כל סחורה שנכנסת BONDED יש

עליה רישום במחשב. היה צורך להוסיף חובה נוספת הנוגעת לניהול הרישום, כפי

שייקבע בתקנות.

מי שטרית;

אם באמת היום המערכת ממוחשבת ומסודרת כמו שצריך, למה אתם לא משנים גם את

התקנות לגבי מחסני ערובה? יש היום תקנות הקובעות שמחסן ערובה לא יכול להיות

אלא במרחק שלא עולה על 50 ק"מ מהנמל. אם הכל ממוחשב, מה זה משנה אם מחסן

הערובה יהיה בבאר-שבע, למשל? הרבה יותר זול להקים מחסני ארובה רחוקים ממרכזי

הארץ. אני זוכר את הנושא מהסוכנות. שילמנו עשרות מליוני דולרים בשנה רק על

איחסון במחסני ערובה.

בי כהן;

יש בבאר-יעקב.

יש גם מחסני עולים.

מי שטרית;

היה מחסן של הסוכנות שלו קיבלנו היתר מיוחד.

בי כהו;

אני לא יודע אם המרחק של 50 ק"מ תופס.

היום מדובר על מרחק של 20 ק"מ.

זה עוד יותר גרוע.

בי כהן;

אסביר לך מהי הבעיה. יוצא, למשל, קונטיינר מנמל אשדוד והוא חייב להגיע

באותו יום ל-BONDED משום שיש בעיה של פתיחה וריקון והוא לא משלם מיסים מהנמל

עד ה-BONDED. לאחר שהסחורה אוחסנה הBONDED- הוא יוכל לשחרר אותה ולשלם את

המיסים. הבעיה שלנו היא שהוא צריך להגיע באותו יום. יש בעיות טכניות.

היו"ר גי גל;

לפי זה גם איזור סחר חופשי צריך להיות במרחק של 20 ק"מ מהנמל.

אני לא יודע למה קבעו 20 ק"מ.

א' שניידר;

היו מחשבות לעשות רביזיה לגבי המחסנים הרשומים. יש כוונה כזאת.

היו"ר גי גל;

רבותי, היות ובחוק הזה יש כמה דברים שנוגעים לא רק למיחשוב, אני מבקש

שתבדקו את ההצעה של חבר הכנסת מאיר שטרית להכניס לפה גם סעיף מתאים.

ה' פרבר;

אין צורך. זה ענין שנוגע לתיקון תקנות.

היו"ר גי גל;

תרשמו את המשאלה הזאת ותבדקו את הדברים.

זה יכול להוזיל בצורה משמעותית את האיהסון.

האם לפי דעתכם יש בסעיף 15 התערבות באי-נוחיות של הפרט?

זה נראה כדבר טכני. מדובר בדרישות המחשביות ממנו.

היו"ר גי גל;

סיימנו את הדיון בסעיף 15. תיבדק הבקשה של חבר הכנסת מאיר שטרית.



סעיפים 16 ו-17

סעיף 16 מתייחס להחלפת סעיף 124 לפקודה. סעיף 124 עוסק בתשלומי מכס בזמן

הקובע לגבי שיעור המכס. הסעיף אומר כך: "כל מכס ישולם לפי תעריף שהוא בר-תוקף

בשעת התשלום לפקיד המכס המוסמך לכך, אלא שאם יובאו הטובין בדואר החבילות,

ישולם המכס עליהם לפי תעריף שהוא בר-תוקף בשעת שומת המכס על-ידי פקיד המכס

המוסמך לכך בבית דואר; אין הוראה זו גורעת מהוראות סעיפים 140 או 160ב".

יחד עם סעיף 124 אנחנו צריכים לקרוא את האמור בסעיף 128 לפקודה, כדלקמן:

"המכס על טובין שנרשמו לצריכה בארץ ישולם בבית המכס שבנמל ייבואם או בבית המכס

שנקבע, הכל לפי הענין".

לצורך ההתאמה למערכת החדשה בוטל סעיף 128 ויש סעיף 124 חדש, שבו השינויים

הם שינויים טכניים בלבד. בסעיף 124 החדש ייאמר כך: "(א) מכס ישולם לפי תעריף

שהוא בר תוקף בשעת התשלום; התשלום ייעשה בדרך שתיקבע בתקנות; (ב) על אף האמור

בסעיף קטן (א), המכס על יבוא טובין בדואר חבילות, ישולם לפי תעריף שהוא בר

תוקף בשעת שומת המכס, כפי שהורה פקיד המכס המוסמך בבית הדואר; (ג) הוראות סעיף

זה באות להוסיף על הוראות סעיפים 140 או 160ב".

אמרנו קודם שהיו תשלום נעשה גם בדרך אלקטרונית על-ידי התחברות לחשבון

הבנק של היבואן וחשבון הבנק של המכס. לכן כתוב כאן "בדרך שתיקבע בתקנות".

האם כאן גם אפשר לקבוע בתקנות את מועד התשלום ואת מרווחי הזמן?

לא, המועד הוא בשעת התשלום. איך ישלמו את התשלום עצמו - רק זה ייקבע

בתקנות.

כלומר זה רק טכני?

כן.

הסעיף הזה קצת מפריע לי. נניח שאני מביא סחורה ואני יודע שהמכס עליה הוא

X. הסחורה מגיעה לארץ ולוקח לי שבוע לשחרר אותה. בשבוע הזה הממשלה שינתה את

התעריף ל-X כפול 2. אני נדרש לשלם עכשיו X כפול 2.

כך זה גם היום. התאריך הקובע הוא התאריך שבו שחררת את הסחורה מהמכס.

זה לא צודק, משום שהבאתי את הסחורה על בסיס ידיעה שאשלם תשלום מסויים.

אבל עוד לא שחררת את הסחורה.

לא שחררתי את הסחורה מכיוון שהיתה לי תקלה או מכיוון שהתעכבתי, אני משלם

על זה עבור כל יום איחסון. גם זה עולה לי כסף. הרי לי אין אינטרס להחזיק את

הסחורה במחסן אפילו יום אחד יותר ממה שאני יכול, כי כל יום עולה לי כסף רב.

אבל אתה מבין שלא ייתכן שנאפשר לכל אדם לבוא ולהגיד: היתה לי כוונה

לשחרר, אבל בגלל בעיות שהיו לי לא שחררתי.

אבל אני מביא את הסחורה ביודעי שעלי לשלם מחיר מסויים. נניח שאני מביא

בקבוק שהמכס עליו הוא 10 שקל. על כל יום אחזקתו במחסן אני משלם 1 שקל. לא כדאי

לי להחזיק אותו במחסן.

הדבר היחידי שאתה יכול לבוא ולומר הוא שאם יש העלאה בתעריף - היא צריכה

לתפוס k2 שעות לאחר ההודעה.

בסדר, ובלבד שתהיה התראה מסויימת.

אבל זה לא שייך לכאן. זה נושא חדש לגמרי, כי כאן לא נעשה שום שינויים

בהקשר הזה.

אבל אם כבר דנים בתיקונים - אנחנו רוצים לשנות דברים. אני חושב שזה הוגן.

יש פסיקה של בג"ץ בנושאים האלה והפסיקה היא מאד עקבית. לפי הפסיקה ניתן

להעלות את תעריף המכס מהיום למחר בלי התראה מוקדמת, למרות שיש פה איזושהי

פגיעה. זה אמור גם לגבי סחורה שכבר הגיעה ארצה.

כבר היו דברים מעולם והיו לנו ויכוחים עם יבואנים על שינוי בתעריפים. אבל

יש פסיקה של בג"ץ.

היה בעיה עם מכוניות הסוברו, עם הפיחות של יום שישי.

בצדק. אנשים הולכים וקונים מכונית, אומרים להם מחיר מסויים, מחר כשהם

באים להוציא את המכונית אומרים להם: סליחה, תשלמו עכשיו 10,000 שקל. זה לא

צודק.

קורה גם שאנחנו מורידים תעריפים. אז מה?

מההורדה אני פחות מודאג. אבל העלאה היא דבר יותר חמור. אני מסכים להצעה

של חבר הכנסת גל, שיש לקבוע זמן התראה של 24 שעות. אם יש הודעה כזאת והאדם לא

בא לשלם - זו בעיה שלו, שישלם. אבל אם האיש יודע - הוא יבוא וישלם תוך 24

שעות.

אני מציע שתרשמו את ההערה של חבר הכנסת שטרית.

לפעמים חממשלה דווקא רוצה לעשות זאת בפתאומיות.

העסק הוא לא פשוט, ללא ספק. תרשמו בפניכם את ההערה הזאת ונזמין לכאן

לישיבה הבאה את מנהל המכס.

אין צורך לשנות את החוק בשביל זה, כי מה שצריך זה לעשות צווים שהתחולה

שלהם תהיה כעבור 24 שעות.

כשיש חקיקה אתם, בצדק, ובהזדמנות חגיגית, מעלים דברים שאתם רוצים לתקן.

כך גם לגבי חברי הכנסת. יכול להיות שחבר הכנסת שטרית או אני נשתכנע שהדבר הזה

לא ניתן לעשייה. אבל לפחות בירור נקיים. אם יתברר שאפשר להכניס זאת - יכניסו

זאת. אם מנהל המכס יאמר שהוא יביא זאת בצו - גם זה יהיה מספק. תרשמו לכם את

ההערה ותקיימו דיון פנימי מתאים כדי לראות אם יש מקום לכך.

חבר הכנסת שטרית אומר שאם אדם קנה מכונית, היא נמצאת בארץ והוא צריך

לשחרר אותה תוך 24 שעות, אין סיבה שעליו יחול המחיר החדש.

כשמדובר בשערי מטבע לפחות, אנחנו לא עושים זאת אף פעם מהיום למחר.

סעיף 16 בהצעת החוק לא קשור לכך. צריך להוסיף סעיף חדש אם רוצים לקבל את

ההצעה של חבר הכנסת שטרית.

ברור. תחשבו על ההצעה שהעלה חבר הכנסת שטרית.

אי שניידר;

הדברים נוגעים גם לסעיף 17, בו ביטלו את סעיף 128 לפקודה.

סיימנו את הדיון בסעיפים 16 ו-17. תחשבו על ההצעה שהעלה חבר הכנסת שטרית.

סעיף 18

אי שניידר;

סעיף 18 מתקן את סעיף 146. סעיף 146 מדבר על מסירת חשבון מכר עם הרשמון.

כמו שאמרתי קודם, רשמון היבוא הוא המסמך שמעיד על יבוא הטובין ואליו מצטרפים

כל מיני מסמכים, כגון; חשבון ספק, ספרי ביטוח וכוי. סעיף 146 הקיים אומר שעם

הרשמון יש להגיש את כל חשבונות המכר, שטרי ביטוח, שטרי מטען, שטרי חבילות,

תעודות אחרות וכדומה. לסעיף הזה רוצים להוסיף עכשיו סעיף קטן נוסף, סעיף קטן

(ד), שאומר; "המסמכים והתעודות המפורטים בסעיף זה יוגשו בדרך שתיקבע בתקנות".

גם כאן כל הצרופות נכנסות אל תוך המחשב וזאת הדרך שנקבעת לגביהן בתקנות. שוב,

זה תיקון טכני.

היו"ר גי גל;

סיימנו את הדיון בסעיף 18.

סעיף 19

אי שניידר;

סעיף 19 מתקן את סעיף 157 לפקודה. הוא מדבר על הישבון. הישבון זו למעשה

טכניקה שבה מחזירים מכס, או מסים, במקרים מסויימים. בדרך כלל מדובר או על

יצואנים, או על תיירים שמביאים רכב לתקופה מסויימת ואחרי התקופה הזאת מחזירים

להם מסים לפי ההוראות שבפקודה. גם כאן החישבון ייעשה בדרך של מחשב. לכן יש פה

הצעה להוסיף סעיף קטן (ב). לא משנים שום דבר במהות. בסעיף קטן (ב) ייאמר;

"התרת הישבון כאמור בסעיף קטן (א) מותנית במסירת הצהרה בידי התייר בשעת היבוא.

הכל כפי שייקבע בתקנות". כשהוא יגיע עם הרכב הוא יצטרך לתת איזושהי הצהרה

ממוחשבת ובצורה כזאת הוא יוכל לקבל בעת היציאה מהארץ את המסים.

היו"ר גי גל;

היות ומדובר בתיירים ויש לנו רצון שהכניסה שלהם תהיה חלקה וטובה, אני

מציע שנביא זאת לאישור הוועדה ונראה מה עושים אתם.

דרך אגב, אני לא בטוחה שהיום לגבי תיירים, עד מספר חודשים שהם שוהים

בארץ, לא מוותרים להם מלכתחילה על המסים.

היו"ר גי גל;

אני מבקש שסעיף 19 יהיה באישור ועדת הכספים.

השינוי בסעיף 19 מדבר על מסירת הצהרה בידי התייר בשעת היבוא. זה השינוי.

בסדר, נראה זאת. סיימנו את הדיון בסעיף 19. הסעיף יהיה באישור ועדת

הכספים.

סעיף 20

סעיף 20 מתקן את סעיף 204 לפקודה. יש בפקודת,המכס פרוצדורה שהיא סמי

עונשית, שנקראת חילוט טובין. הילוט פירושו שאם בעל הטובין עבר עבירה כלשהי

לגבי הטובין האלה, ניתן לקחת לו את הסחורה הזאת ואז הוא צריך להגיש תביעה- כלפי

רשות המכס כדי שיחזירו לו את הסחורה אם הוא חושב שלקחו לו אותה שלא כדין.

מה זאת אומרת לקחת לו את הסחורה? נניח שהוא הביא סחורה במליון דולר והוא

עבר עבירה של 10 שקל. אפשר לקחת לו את הסחורה?

אם מתברר, למשל, שהסחורה מוברחת, או מתברר שהסחורה יובאה בכלי שייט, או

בכלי הובלה שאסור ביבוא, או אם מתברר שהוא מסר הצהרה לא נכונה לגביהם - מחלטים

אדוני, הסחורה תהיה מונחת במחסן המכס.

האם המקרים מנויים בחוק?

כן. לכך מתייחס סעיף 204. יש 17 עילות לחילוט. אני מסבירה עתה את

אדוני, אתה לא היית בסדר לגבי הסחורה הזאת, הסחורה

מונחת אצלנו, אנחנו שמנו עליה יד. היא עוד לא מוחרמת, כי ההבדל בין חילוט

להחרמה הוא שכשמדובר בחילוט הסחורה עדיין נשארת בבעלותו. כשמדובר בהחרמה

הסחורה עוברת לבעלות המכס, כי כבר יש הליך סופי. לכן, אומרים לו: תבוא, תגיש

תביעה ותוכיח שהיית בסדר. והיה והיית בסדר - יחזירו לך את הסחורה.

הוא משלם עבור דמי האיחסון?

נדמה לי שדמי האיחסון חלים על המכס באותה תקופה של החילוט. היו הרבה

מקרים שבאמת המכס רצה למכור את הסחורה כדי לשמור אצלו את התמורה עבור הסחורה

ובכך להימנע מתשלום דמי האחסנה הגבוהים. ערך הסחורה גם יורד בינתיים, כי

מתחילים להתווכח בבית משפט ולפעמים זה לוקח שנים עד שמחליטים. היה מקרה מפורסם

של פרוסמן, שהגיע לערכאות משפטיות והוא ישב בבית-סוהר מספר שנים. בדרך כלל

מדובר על מכשירי אלקטרוניקה או מכוניות.



העילות לחילוט מפורטות בסעיף 204. לא אפרט את העילות. הסעיף הקטן החשוב

הוא סעיף 9: "טובין שעליהם נמסרו, נעשו או הוגשו רשמון, חשבון מכר, הצהרה,

תשובה, אמרה או מצג שהם כוזבים, או שהם מטעים במזיד לגבי פרט מסויים". יש כאן

אלמנט של הידיעה. כלומר האיש ידע שהוא נותן פרט לא נכון. הצעת החוק אומרת

שבסעיף 204 פסקה 9 יוסף גם המונח "תעודה". כזכור, תיקנו את ההגדרה של תעודה

והיא כוללת היום פלט של מחשב.

היו"ר גי גל;

למה עד עכשיו לא היתה תעודה?

היה כתוב מסמך. היה כתוב: רשמון, חשבון מכר, הצהרה". הצהרה היתה עד היום

גם תעודה.

היו"ר גי גל;

ולמה לשכת המסחר מתנגדת לזה?

לשכת המסחר טוענת לגבי תעודה שהיא גם פלט של מחשב, שדבר כזה לא מצוי

בידיעתו של היבואן.

בי כהן;

לא מדובר פה על טעות סופר. מדובר על אינפורמציה לא נכונה שנמסרה.

מי שטרית;

נניח שאדם יכתוב 100 במקום 1000, הוא יכול להגיד; טעיתי.

ב' כהן;

ואם הוא יכתוב 10,000 במקום 100,000?

מי שטרית;

זה מה שאני אומר. הוא יגיד; טעיתי. האם אתה יכול להגיד שזה מצג כוזב?

בי כהן;

כן.

מי שטרית;

איך תוכיח זאת?

הי פרבר;

זו שאלה של ראיות.

מי מחליט? אתם?

ח' רובינשטיין;

לא, בית משפט.

זאת אומרת שלפני שהמכס מחלט הוא הולך לבית משפט ומקבל אישור?

חי רובינשטיין;

לא. קודם מחלטים ואחר-כך הוא הולך לבית המשפט.

זאת אומרת שאם פקיד המכס חושב שהאדם סיבן, ואילו האדם אומר שמדובר בטעות

וכי הפקידה שלו שכחה להוסיף אפס אחד, אתה יכול לחלט לו את הסחורה.

אבל המדינה תשלם פיצויים בסכום עצום. היא מסתכנת בזה שהיא מחלטת.

בי כהן;

חשבון המכס מדבר על 100,000 דולר. נניח שהבחורה טעתה וכתבה 10,000 שקל.

זה לא שאין אינפורמציה. מישהו צריך לבדוק. מדובר על סכום גבוה של מסים. הוא

צריך לבדוק זאת. לא מדובר על טעות סופר. מדובר על כך שהוא אישר את

האינפורמציה. בגלל זה הוא סוכן מכס. בגלל זה יש לו רשיון. זה עיסוקו. הוא צריך

לבדוק שהבחורה לא טעתה. מה גם שיש כל מיני כללים. כדי לכתוב 10,000 במקום

100,000 צריך לעבור על כל החשבון ולפברק אותו. יש אינפורמציה שמצטלבת.

היו"ר גי גל;

למה זה לא היה עד עכשיו?

זה היה. רק הקטע של המחשב לא היה. תיקון ההגדרה של תעודה הוסיף את פלטי

המחשב. עכשיו אנחנו מוסיפים בסעיף קטן 9 את אותם פלטי מחשב כחלק מהאינפורמציה.

אם האינפורמציה נמסרה במזיד, באופן מטעה, או שהיא היתה כוזבת - ויש כאן את

האלמנט של הידיעה מעבר לטעות הסופר - במקרה כזה זו תהיה עילה לחילוט. לא תמיד

מחלטים. המדינה לא עושה זאת באופן אוטומטי. המדינה עושה זאת רק כאשר היא באמת

משוכנעת שאחת העילות לחילוט התקיימה. אמרה נכון הגב' פנחסוביץ שאם אחר-כך

יתברר בבית המשפט שלא היה חילוט כדין - צריך לפצות את אותו אדם.

אי קרשנר;

האם יכול להיות במאגר המידע נתון שהוא לא באשמת היבואן?

קשה לי להניח.

לדעתי, זה לא יכול להיות.

כל המטרה והכוונה של התיקון הזה היתה התאמה טכנית בלבד ושתהיה גם תעודה

ממוחשבת. סוכני המכס מבקשים לדון במהות. הם רוצים לעשות שינוי מהותי ואנחנו לא

חושבים שזה המקום לשנות אותו.

מי שטרית;

אגיד מה מפריע לי בכל הענין. גבי פנחסוביץ אמרה שאם המדינה מחלטת היא

לוקחת על עצמה סיכון ואם היא לא צודקת היא תשלם פיצויים. אבל תחשבו רגע על הצד

של הקליינט. אם אדם מביא סחורה ומחלטים לו אותה בגלל טעות - הדיון בבית המשפט

יכול להימשך שנים ובינתיים הוא יכול לפשוט את הרגל.

אי שניידר;

אבל זה המצב הקיים היום.

מה זה חשוב? השאלה היא אם זה נכון או לא נכון. מה שמפריע לי הוא שפקיד

המכס יכול להחליט על דעת עצמו, בלעדית וללא זכות ערעור, שמישהו מרמה אותו,

ולחלט לו את הסחורה. זאת בלי שום הליך משפטי ובלי שום צו של שופט. אם אתם

צודקים - תלכו לשופט ותקבלו צו.

אבל גם כאן זה יכול להימשך שנים.

אני חושב שהבעיה היחידה שקיימת היא זו: האם לפני שמחלטים מודיעים

לג'נטלמן שעומדים לחלט את הסחורה?

בוודאי.

הוא יכול לפנות לבית המשפט ולבקש צו מניעה?

בוודאי שאפשר.

אין ספק. לצורך זה ישנו סעיף 188 בחוק.

הבעיה היא לראות בנתון כוזב בתוך מאגרי המידע כעילה לרוילוט וזאת בנוסף

למה שנאמר.

מי שטרית;

לנו כחברי כנסת יש אפשרות לבדוק את הדברים כאשר מגיעה הצעת חוק לדיון.

בי כהן;

פה מדובר על הזנה של נתון שגוי במאגרי המידע של המכס,. כאשר זה נעשה

ביודעין. כדי לתת אינפורמציה שגוייה יש שני דברים; 1) ערך; 2) סיווג. אם

נותנים למכונית סיווג שונה לחלוטין, כדי לשלם פחות מכס - זה פשוט זיוף.

לא נסכם את הסעיף הזה. ממילא נקיים עוד דיון. אזמין את נציגי איגוד לשכות

המסחר לבוא ולהסביר מה הם רוצים. נשמע אותם ולאחר מכן נקיים דיון ונחליט מה

אנחנו עושים.

אי שניידר;

בסדר. יש להם הערות גם לסעיפים 21 ו-22.

אם כך, לא נדון בסעיפים 21 ו-22 היום.

סעיף 23

בסעיף 23 מדובר בתיקון טכני. מוסיפים לחוק מס קנייה את הסעיפים החדשים,

אבל אנחנו עוד לא אישרנו אותם עדיין. אלה הסעיפים ההדשים שעוד לא דיברנו

עליהם.

אם כך, אנחנו מבקשים שלישיבה הבאה תביאו את הוות דעתכם לגבי סעיף 2,

המתייחס לצעירים מתחת לגיל 18, אם צריך זאת. כנ"ל לגבי סעיף 7. תבקשו גם ממנהל

המכס לתת את דעתו על מה שאמר חבר הכנסת שטרית. הוא אמר שני דברים; 1} בנושא

הקילומטרז'; 2) אם יש שינוי בסכום - האם צריך לתת לשם כך פסק זמן של 24 שעות.

אנחנו נזמין גם את נציגי לשכות המסחר ונקיים את הדיון בסעיפים שאליהם הם

התייחסו. אני מודה לכם.



2. חוק מס הכנסה והנחות ממס לתושבים באזור עדיפות לאומית)

אנחנו ממשיכים את הדיון בחוק מס הכנסה (הנחות ממס לתושבים באזור עדיפות

לאומית). אני מבין שיש כאן אורחים שלא היו בישיבה הקודמת. אחזור על הדברים

בכמה מלים היות והנושא הוא רגיש מאד וטעון מאד. אני חוזר ומבקש שנקיים את

הדיון עם אוזניים פתוחות ועם לב פתוח. בסופו של דבר תתקבל ההחלטה כפי שתתקבל

ואני אכבד כל החלטה.

מזה ארבע שנים אנחנו מאריכים באופן קבוע, אחת לאיזה זמן, את תוקפה של

רשימת ישובים שנהנים מהנחות במס. קשה לומר שיש איזה שהם קריטריונים שמאפיינים

את הרשימה הזאת. היות שלפני ארבע שנים לא הצלחנו בוועדה הזאת להגיע לאיזושהי

הסכמה עם הממשלה, לקחו מצב קיים וקיבעו אותו. ישנם, כמובן, כל ישובי יהודה

ושומרון, החל מאלה המצויים במרחק של 2 ק"מ מכפר סבא, או מעלה אדומים. כמעט

כולם נמצאים בתוך הרשימה. יש ישובים שהוקמו אולי יותר מאוחר והם לא נמצאים

בתוך הרשימה. יש ישובים שנמצאים בחוץ, כמו בירייה. צפת מקבלת הנחה ממס ובירי יה

לא, כי צפת היתה ברשימה ובירי יה לא היתה ברשימה.

ועמוקה כן.

ועמוקה כן, או נאות הכיכר, אבל עין תמר לא. בקיצור, צילמו מצב.

יש הצעה להוסיף אותם.

אני בעד לתת הנחה של 7% לכל תושבי הארץ. אני בעד.

המס הוא מספיק גדול.

הנושא השני שעלה בדיונים היה שמטרת ההנחות ממס, על-פי התוצאה לפחות, היא

לעודד אנשים בעלי הכנסה יותר גבוהה לעבור לפריפריה. זה, ללא ספק, יעד ממדרגה

ראשונה שאי-אפשר לחלוק עליו.

ולהשאיר את אלה שקיימים.

השאלה היא האם זה משיג את היעד. אלה הדברים שעלו כאן. יש פה גם מפה ומי

שירצה יראה איזה ישובים מצויים ברשימה ואיזה ישובים לא מצויים ברשימה.

כמה ישובים נהנים ממס בכלל?

חי דוקלר;

311.

השאלה היא בכמה תושבים מדובר? יכול להיות ישוב של 50 איש.

א' דיין

כמה בעלי משכורות יש?

עשרות אלפים.

רבותי, אני מצטער, אבל לא הייתם בישיבה הקודמת. הנתונים היו שסך הבל היקף

ההנחות ממס מסתכם בכ-350 מליון שקל. כמובן שמי שנהנה מההנחה במס הוא מי שמשלם

מס הכנסה. מי שלא משלם מס הכנסה לא נהנה. לפי חתך כללי שעשינו, במרבית הישובים

40% מהאוכלוסיה נהנית מההנחות במס ו-60% מהאוכלוסיה לא נהנית מההנחות ממס, כי

היא לא מגיעה לתשלום מס וממילא אין לה את ההנחות האלה. אבל הדברים האלה נאמרו

כבר לא אחת.

אני מבין שיש פה כמה נציגים ממספר איזורים, שרוצים להביע את דעתם. נעשה

כפי שנהגנו בפעם הקודמת. נשמע אתכם ואחר-כך נבקש מכם להשאיר אותנו לבד.

בוקר טוב. אני רוצה רק לציין שבכנסת הקודמת עמדתו של היושב-ראש דהיום

ועמדת שר האוצר בתפקידו בוועדת הכספים הובעה כפי שהובעה. אנחנו ניהלנו בזמנו

דיאלוג ארוך על הנושא הזה. מטבע הדברים חשוב לחברי הכנסת לדעת שמי שרחוק

מהנושא במקום מגוריו ולא הי את הבעיות היום-יומיות, למשל, בישובי קו העימות

בצפון, בגולן, בישובים שחיים בתנאים קשים ומרוחקים, מטבע הדברים השיקול שלו

הוא שיקול שונה במקצת, לצערי. אבל זו המציאות.

לגופו של ענין - הלילה ירו לכל אורך ישובי קו העימות. אתמול גם. שלשום

גם. מזה שנה שלמה יורים. אין כמעט יום שקט. אנחנו חיילים במשך כל ימות השנה.

אבל אנחנו הרי אזרחים ואנחנו צריכים לדאוג לפרנסתנו. מי שלא ישן במשך כל

הלילה, יכול לצאת למחרת לעבודה? האם התושבים האלה מקבלים מהמדינה פיצוי על

אובדן יום עבודה? - לא. האם הם מקבלים איזה שהוא ייחוד? - לא. אבל בכותרות של

מדיניות הממשלה אנחנו מעדיפים את הנגב ואת הגליל.

אני שואל את החברים פה: במה באה לידי ביטוי ההעדפה? האם היא קיימת בכלל?

האם מפצים אותנו על הנזק שנגרם לנו, אם בכלל?

שמעתי אומרים שאם מישהו מדבר על הפניית הכספים האלה לחינוך אזי אלה הם

מאיר שטרית וגדליה גל. שר האוצר בעמדתך.

אני יידע. זה ברור לי.

לכאורה לא היו צריכים להגדיל את איזורי העדיפות הלאומית. הכניסו מעגל

יותר גדול של ישובים שיוכלו להנות מההקלות במס. עשו מעגל רחב יותר. מדוע? כי

זה תאם את הצרכים הכלכליים מצד אחד. מצד שני, באו ואמרו: אנחנו רוצים לתת

איזשהו ביטוי. עד כדי כך שעיירות הפיתוח וישובי העימות מאבדים את העדיפות

הלאומית שלהם ומאבדים את היחוד שלהם. נוסף לכל, הנושא הזה מגיע לדיון ויש

מערערים עליו.

אני לא חלוק עם אף אחד שרוצה להשיג כספים לחינוך. אני חושב רק שהוא לא

מצביע על המקור הנכון. מה עושים? לוקחים מכיס אחד, נאבקים על הכיס של כבשת

הרש, מעבירים לכיס השני ובסופו של דבר במאבק הזה כאילו שיצאנו מנצחים אבל

נשארנו בלי שום דבר. לכן, לקחו והורידו מעיירות הפיתוח וישובי קו העימות ונתנו

למגזרים אחרים. נתנו למגזרים אחרים ומרכז ההשקעות ירד והגיע כמעט עד תל-אביב

מבחינת סדרי העדיפויות.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתם תשאירו אותנו שם. מאידך, האיזור הכלכלי

יתפתח ויקבל תאוצה, ואני מברך על כך. ערי הפריפריה של תל-אביב יקבלו את כל

הסיוע הממשלתי והתשתיות והכבישים יפותחו בעיקר במרכז. אתם יודעים, תמיד זורקים

משהו לקצוות, אבל העיקר לא יופנה לקצוות. הם יקבלו את הכל כי פה התחבורה, פה

הנסיעות, פה הכלכלה, פה התיאטרון, פה התרבות ופה הכל. אם אני רוצה להביא מישהו

על-מנת לתת שירותים לצפון - אשלם לו פי עשר או פי עשרים על-מנת לקבל את השירות

שאפשר לקבל בתל-אביב במחיר של 10% מהמחיר שאני יכול לקבל בפריפריה.

יושב פה ידיד יקר, המשנה לנציב, אותו אנחנו מכירים הרבה מאד שנים. הוא

מכיר את הנושא. כל נושא הנוגע לפעילות כלכלית בצפון, או בדרום, בערי הפיתוח

הרחוקות, קובע. בוועדה הזאת דנו בנושאים אחרים ואני עוד אוכיח אחד לאחד

במספרים מה הן המשמעויות לגבינו של ההחלטות שמתקבלות פה לכאורה בראייה ממלכתית

ובכיוון אוהד לעיירות הפיתוח ולישובי קו העימות. אוכיח בצורה חד-משמעית מה הן

המשמעויות של אותן החלטות לגבינו.

אני יודע מהי עמדת הממשלה!. אני אומר בצורה חד-משמעית שאל לה לוועדת

הכספים של הכנסת לפגוע בערי הפיתוח ובישובי קו העימות בכך שהיא לא תאריך את

תוקפה של התקנה הזאת. אין בכך משום נתינה, אלא יש בכך בסך הכל שמירה על משהו

שהיה קיים וגם אותו רוצים להוריד. מבחינתנו הנושא הזה לא יוכל לעבור לסדר

היום. אני אומר זאת בידידות רבה ובהערכה רבה. אני מצפה הן מהיושב ראש והן

מהחברים האחרים לתמוך בנושא הזה. צריך לתמוך גם בנושאים אחרים שעולים, כי

הבעיה היא בכל תחומי החיים. תודה רבה.

בוקר טוב. אומרים שבאים לתת כסף לחינוך. אני רוצה להזכיר שבשנת 1992

הוקמה ועדת הרמלך. ועדת הרמלך קבעה שיש להעביר כספים, אך הכספים האלה עדיין לא

הועברו. מספר חודשים לאחר שקבעה הוועדה את אשר קבעה לקחו מאתנו מכספי חינוך

ומכספי רווחה 180 מליון שקלים במחירים שוטפים של שנת 1992. זה הוכח מעל כל צל

של ספק. זה רק בא ללמד מה מחזירים לאחר שלוקחים. אם כן, קבעו שיש לתת כספים

לחינוך, נתנו כספים לחינוך ולאחר מכן באו וגזלו את אותם הכספים.

הוצגה פה טבלה. אני מתחיל להבין שעכשיו יש בערי פיתוח רווייה, שהמצב בהן

השתפר ושמצב האבטלה הוא פחות מ-3%. רבותי, תתחילו להבין שהמצב בערי פיתוח הוא

קשה מאד. אתן לכם לדוגמא את דימונה. קלטנו 9,000 עולים, מתוכם למעלה מ33%-

קשישים, חולים, פסחים ומשפחות חד-הוריות. מה אתם מציעים לנו? שנבוא ונפגע



באומללים הללו? אתם רוצים שנפגע במשפחות הבינוניות שנמצאות טיפ-טיפה מעל לרף?

מי איתן;

אנחנו לא נפגע בהם. אנחנו בעד לעזור להם ולא לפגוע בהם.

גי ללוש;

במה אתה רוצה לעזור להם?

מי איתן;

אני רוצה שיהיה לך תקציב כזה שאם תהיה משפחה חד-הורית אפשר יהיה לתת לה

מעונות יום ללא תשלום, לדוגמא.

מי שטרית;

היום בכוכב יאיר מקבלים הנהה.

די תיכון;

נניח שהוא מקבל. אתה רוצה להוריד לכולם?

מי שטרית;

מי זה לכולם?

די תיכון;

לדימונה, למשל.

מי איתן;

לא רוצים להוריד להם. אף אחד לא מדבר על הורדה. מדברים פה על כך שיש

לעשות המרה.

גי ללוש;

את ההמרה תעשו במקומות אחרים. תן לנו לנהל את העניינים שלנו. אנחנו

יודעים יותר טוב מה אנחנו צריכים בחינוך, מה אנחנו צריכים ברווחה וכוי. אתה

בחיים שלך לא היית בעיירת פיתוח.

מי איתן;

על איזה מסכנים אתה מגן?

גי ללוש;

את מי אתה מייצג בכלל? אותי? על מי אתה מגן?

מי איתן;

מה זה משנה את מי אני מייצג? אני מייצג את הליכוד ואתה מייצג את הליכוד.

אני לא מייצג שום ליכוד.

מי איתן;

- רק את הליכוד.

גי ללוש;

אתה תייצג את הליכוד. אני לא. אני לא חייב דבר לא לליכוד ולא לך.

מי איתן;

אתה חייב לליכוד, כי בלי הליכוד לא היית בשום מקום.

גי ללוש;

תסלח לי. אתה לא מייצג אותי כאן.

מי איתן;

אני מי יצג את הליכוד.

גי ללוש;

אני יושב-ראש ערי פיתוח. מה זה שייך לליכוד? אני נבחרתי בשם חליכוד

לתפקידי? יש פה חברי מפלגת העבודה שתמכו בי.

די עמר;

אני יושב-ראש סיעת הליכוד במרכז השלטון המקומי. בסיעה הזאת 85% מראשי

הרשויות הם ראשי עיירות פיתוח. אני מייצג את סיעת הליכוד. סיעת הליכוד מבקשת

מכל חברי הכנסת שיושבים בוועדת הכספים מטעם הליכוד לרדת מזה.

מי איתן;

אנחנו לא יורדים מזה.

קריאות;

גי ללוש;

מיקי איתן, אל תיתן לנו הוראות. אני לא מדבר בשם הליכוד.

מי איתן;

אני לא נותן לך הוראות. אני לא שאלתי אותך את מי אתה מייצג. אתה שאלת

אותי את מי אני מייצג.

חברים, יש לנו בעיות בסיעת העבודה.

מר ללוש, אני מצטער מאד. מעכשיו והלאה אתה לא מתווכח עם אף אחד. אני מבקש

גם לא להרים את הקול.

המצב אצלנו לא השתפר. הנסיון מוכיח שבעבר, כשקיבלנו את אותם הכספים,

למחרת הם נלקחו מכיס אחד והועברו לכיס השני. ועדת הרמלך נתנה לנו 180 מליון

שקל ובסוף השנה לקחו את ה-180 מליון שקל, החזירו אותם למשרד החינוך, משם חלק

מהכסף עבר לרשתות וחלק עבר לערים הגדולות. לקחו לנו הכל. מה אני בא לומר? אל

תקחו את ההטבה היחידח שהיא משמעותית לאוכלוסיות החזקות שגרות בישוב.

היום הארנונה בעיר פיתוח היא כמו במרכז הארץ. אין שום שינוי. מהי ההטבה

היחידה שיש לנו אם לא אותם האחוזים הניתנים כהנחה ממס? גם אם הם באים לשרת 40%

או 50% מהאוכלוסיה, יש בכך כדי להשאיר את אותן אוכלוסיות חזקות בישובים שלנו.

לקראת ינואר סף המס יעלה והאנשים ישלמו הרבה יותר

מסים, אם בחוק הבריאות, אם במס הארגון ואם בביטוח הלאומי. השכירות בעמידר קפצה

בפי שלוש. אין שום הטבות.

רבותי, אל תביאו לכך שהאוכלוסיות שאנחנו מאד רוצים שתגורנה אצלנו, והן

גרות אצלנו, תעזובנה את הישובים שלנו בגלל ביטול ההטבה של 7%-5%.

אתה יודע היטב, חבר-הכנסת גדליה גל, שכשמדובר בחינוך, הרשויות מממנות

מהתקציב השוטף שלהן למעלה מ-50% בחינוך. אם רוצים לתת כסף לחינוך - אפשר

להצביע על אלף ואחד מקורות שונים. אבל אל תפגעו בדבר היחידי הזה שעדיין ישנו

לערי הפיתוח. פעם מפעל הגיע לערי פיתוח, כי היתה לו הטבה של שלוש שנים פטור

מארנונה. היום זה איננו כתוצאה מחוק ההסדרים. לכן הם לא באים אלינו. יותר

כדאי להם לבוא למרכז.

אסור לערב את נושא החינוך בענין. זו כבשת הרש. לחינוך צריך עוד

מיליארדים.

הנושא הזה נדון. הוסכם גם על דעת שר האוצר, וכמדומני גם על דעת יושב-ראש

ועדת הכספים, שתקום ועדה ותבחן את הנושא בפרק זמן של שנה. כך, הנושא ייבדק

בצורה יסודית ומעמיקה ותיבדק התשואה הכלכלית והאנושית בערי הפיתוח. בתום

התקופה הזאת ייתכן שנשתכנע ונאמר שאכן ראוי שההטבה זו תלך לחינוך, או שנבוא

ונאמר שזה לא כך.

אל תורידו את הדבר הזה. גם אל תקשרו את נושא החינוך

אני אוהב את הבן יותר מהבת. אנחנו אוהבים את שניהם

יחד.

אני מבקש מחברי הכנסת שהעלו את הרעיון הזה להוריד אותו מעל סדר היום. אני

זוכר ששבתנו וישבנו באוהלים ואתה, גדליה גל, באת אלינו באחד הלילות בהצעה

תרדו מזה. אנחנו יודעים שכאשר מורידים משהו

קשר להחזיר אותו חזרה. אביא כדוגמא את התשלום עבור הילד הראשון, שאותו

הורידו. אתם יודעים כמה היה קשה להחזיר את התשלום עבור הילד הראשון.



אתה מדבר על העברת 350 מליון שקל לחינוך. אני רוציז לציין שיש עדיין

משפחות שלא משתמשות בשירותי החינוך בעיירות פיתוח, אבל חן נהנות מההטבה במס.

אחד יש לו אם שהוא תומך בה וכו'. מה נעשה? נגיד לו: אדוני, את אותם 200, שקל

שנתנו לך כהנחה ממס הכנסה, אנחנו לוקחים ממך ולא תוכל יותר לעזור לאמא שלך או

למשפחה שלך, כי נתנו אותם לחינוך במקום אחר. לכן, אני מאד מבקש מכם לא לעשות

"שיפטינג" מהסוג הזה. מה זה? לוקחים מפה ומעבירים לשם?

אם אתם, ועדת הכספים, שמאשרת תקציב של 120-140 מיליארד שקל, חושבים

שעיירות הפיתוח זקוקות לעוד400-300 מליון שקל לחינוך. אני משוכנע שכולכם ביחד

תמצאו את הדרך מאיפה לממן את אותם 300-400 מליון שקל. כל אחד מאתנו יודע למצוא

מקורות, איפה לקצץ ומאיפה להעביר. אני לא רוצה לקומם אף אחד כאן, אבל אני יכול

להצביע איפה אפשר לעשות זאת.

אני פונה אליכם, אני חושב שזו דרך לא נכונה. חבר הכנסת שטרית, אם אתה

הגשת את ההצעה הזאת - אני מבקש ממך לחזור אתה לסיעה. נתייעץ, נחשוב יחד ואחר-

כך נבוא לדיון בנושא הזה.

מי שטרית; .

האם אני יכול לומר משהו לפני שהם ייצאו?

אני מציע שהם יישארו. למה שהם ייצאו?

מי איתן;

למה שהם ייצאו? האם יש לנו מה להחביא בפניהם? . .

שי בוחבוט;

אני רוצה שהם ישמעו מה כל אחד אומר. זו דמוקרטיח.

אני מוכן לעשות זאת באופן יוצא מהכלל, בתנאי שהחריג הזה לא יעיד על הכלל

מחר. אנחנו מצויים בתקופת הפריימריס.

שי בוחבוט;

עזוב את הפריימריס, עזבו את הפריימריס. בואו נבטל את הפריימריס. נגיש

הצעת חוק לביטול הפריימריס.

יושב ראש הוועדה מדבר על פריימריס לראשי ערים.

היו"ר גי גל;

אני נוהג - ואפשר לגנות אותי על כך - שכאשר יש דיון האורחים לא משתתפים

בו. לא עולה על דעתי שכאשר מתקיים דיון בנושא כזה או אחר יימצאו מסביב בעלי

ענין. כדי לא להתחיל לבדוק מי כן בעל ענין ומי לא - הנוהג הוא שהמשלחות אומרות

את מה שיש להן ונותנים לחברי הכנסת לקיים את הדיון לבד. אני מוכן באופן יוצא

מהכלל שתישארו כאן היום. אבל לא אקבל אם מחר יבוא מישהו ויאמר; אתמול אפשרת



למשלחות להישאר, תאפשר זאת גם מחר.

אני רוצה לומר שהצעה זו עלתה על ידינו בקשר ליום חינוך ארוך.

מה פירוש עלתה על ידינו? חשבתי ששר האוצר העלה זאת.

שר האוצר נגד יום חינוך ארוך ונגד הכל.

שי בוחבוט;

תסלח לי, הוא לא נגד. זה לא נכון.

הוא בעד, הוא תומך ביום חינוך ארוך...

ההצעה הזאת עלתה לפחות על ידי - ואני יכול להראות לכם פרוטוקולים מישיבות

בכנסת - כבר לפני עשר שנים. העליתי את הנושא במרכז השלטון המקומי, עוד לפני

שהייתם ראשי ערים. בזמנו היתה החלטה של פורום ערי הפיתוח במרכז השלטון המקומי

לבקש את השינוי חזה. לצערי, שר האוצר, שהיה אז מטעם הליכוד, סרב לעשות את

השינוי הזה. אני שיכנעתי אז את רוב ראשי הפיתוח ללכת כן לשינוי הזה. השינוי

הזה התקבל על דעת ראשי הערים, אך הוא לא התקבל על דעת הממשלה. זאת אומרת, זו

הצעה שלי, לפחות, והיא לא עולה היום. היא עלתה מאז ומעולם. היא כתובה בכתובים

ורשומה באלף מקומות. גם היום להצעה שלי אין שום קשר ליום חינוך ארוך. אני נלחם

על יום חינוך ארוך שנים. כאשר אני מציע להוסיף את הכסף הזח לערי הפיתוח לשימוש

להעשרה ולנושאי חינוך ותרבות, זה לא בא במקום כסף ליום חינוך ארוך, אלא בנוסף

לכך.

אני רוצה לומר משהו לערי הפיתוח. מר עמר אמר: התכנסנו והחלטנו. כדי למנוע

מצב שאהד יחליט אי והשני יחליט בי, זימנתי לשבוע הבא, בתיאום עם יושב-ראש

הוועדה, כנס של כל ראשי ערי הפיתוח ביחד עם כל חברי ועדת הכספים. הזמנתי את

כולם ומי שירצה יבוא. כן הזמנתי גם את אנשי משרד החינוך. זאת על-מנת לקיים

דיון בסוגיה זו באופן פתוח. הרעיון הוא לשמוע את כולם, להחליף דעות, להתווכח,

לשמוע נתונים ולקבל החלטה אינטליגנטית.

צריך להיות ברור לכולם שהאלטרנטיבה לחוק הזה היא הוק שבס, או הצעת שבס.

אנחנו יכולים להצביע ברוב ובמיעוט על החלטת שבס. למה נכנסו לדיון בנושא זה

עכשיו? - כי הממשלה הגישה הצעת הוק שמונחת על שולחן הכנסת.

היא קיימת כבר שנה וחצי.

הסתדרנו עם זה.

מאה אחוז. יכול להיות שהיתה הסכמה לדון בסוגיה אלטרנטיבית. אם מורידים

זאת מהשולרון - אתה לא יכול למנוע מהממשלה להביא את ההצעה שלה לדיון.

לא, אתה יכול להאריך.

אתה יכול להאריך מה שאתה רוצה. השאלה אם יש לך רוב לזה. אבל אם אין לך

רוב - תהיה הצבעה על הוק שבס כמו שהוא. אני לא בטוה שזו הצעה יותר טובה. יש לי

הצעה הרבה יותר טובה, כי הוק שבס הוא עיוות על עיוות.

לכן, בשבוע הבא יתקיים כנס כזה. אני מבקש מהיושב-ראש לא לקיים הצבעה לפני

קיום הכנס. יבואו הברים נוספים לכנס ויביעו את דעתם. אולי אני טועה. אולי אתם

טועים ו נשכנע אתכם.

צריך להודות על האמת. מר ללוש, אני הייתי ראש עיר פיתוה. לשמחתי, היא כבר

לא עיר פיתוה. אני שמח וגאה על כך ואני מאהל לדימונה את אותו דבר. אני מאחל

לכם שיום אחד יוציאו אתכם מרשימת ערי הפיתוח ותהיו עיר מבוססת וחזקה. אני מכיר

את המטריה. אני מכיר את הסחורה ואיש לא יכול להאשים אותי שאני לא מכיר את

החומר. אני מדבר בעיקר אל ראשי ערי הפיתוח, כי יש אנשים שרוצים לנצל אתכם

ככלי, למאבק אהר לגמרי. אל תהיו כלי בידי מישהו אחר. תהיו משוכנעים אתם שאתם

צודקים בגישה. זו הגישה הבסיסית שלי. תסתכלו על הנתונים שהונחו בפנינו.

שי בוחבוט;

הנתונים הם מ-1991.

מי שטרית;

אני לא הפרעתי לאף אחד. הנתונים האלה מ-1991 מראים ש-60% מתושבי ערי

הפיתוח לא נהנים משום הנחה. הנתונים לא שונים גם ב-1994.

קריאה;

ב-1994 מדברים על 40%.

מי שטרית;

במצב הקיים היום, הנתונים לא שונים ביחס ל-1994. 60% מתושבי ערי הפיתוח

אינם נהנים מהנחה. אם ההנחה הזאת היתה מביאה לכך שבעקבות ההנחה אלפי אנשים

הזקים היו נוהרים לערי הפיתוח - הייתי אומר; "שאפו". לצערי הרב, העובדות הן

איפכא מסתברא. בישיבה האחרונה של הוועדה הבאתי דוגמא. בבית-שאן עברו עד היום

120 אלף תושבים. גרים שם היום 12,000 תושבים בערך. כל אלה שהיו שם נהנו X שנים

מאותן הטבות ועזבו.

די תיכון;

זה לא נכון. בשנים הראשונות לא היה דבר כזה בכלל. משנת 1970 האוכלוסיה

באיזורי פיתוח יציבה.

אני מדבר על התקופה מהיום שבו החלו ההטבות.

מי איתן;

ההנחות האלה קיימות משנות החמישים.

היו"ר גי גל;

לא, מ-1970.

מי שטרית;

אילו ההטבות האלה היו מביאות נהירה המונית של אנשים חזקים לערי פיתוח -

הייתי אומר; "שאפו", הייתי מסיר את הכובע ואומר שכדאי לחזק את ההנחות האלה.

לצערי הרב המצב הוא הפוך. נודה על האמת; אף אחד לא יבוא לגור באיזור פיתוח

בגלל הנחה של 180 שקל או 135 שקל. לא זה מה שיחזיק אותו שם. אני מוכן להמר על

מה שאתם רוצים, שאם במקום ה-180-200 שקל הנחה ממוצעת שמקבלים אלה הזוכים

להנחה, הם יקבלו יום חינוך ארוך - -

סי שלום;

אלה לא הסכומים. היום זה פי שניים.

חי דוקלר;

זה פי אחד וחצי.

מי שטרית;

זה 218 שקל היום. אני מהמר על זה שאם במקום ה-218 שקל ניתן למשפחות האלה

תשובה אמיתית ורצינית מאד לחינוך הילדים שלהם, ושהילדים שלהם בבית הספר יקבלו

לא רק חינוך אלא גם העשרה וחוגים - הם יעדיפו זאת. אפשר יהיה להביא גם מורים

טובים יותר מאלה שמלמדים היום. יהיו לכם כלים לכך. מר ללוש צודק, מצב ערי

הפיתוח לא נהיה יותר טוב, אלא הוא יותר רע.

שי בוהבוט;

מי אמר לך את זה?

מי שטרית;

אני אומר לך. המצב נהיה יותר רע.

שי בוהבוט;

בנושא חינוך אני חולק עליך. אתה לא דובר של ערי הפיתוח.

מי שטרית;

גם אתה לא.

אתה פוגע בערי הפיתוח.

מי שטרית;

אני אדבר על מעלות.

אתה לא יודע שום דבר.

אתה לא יודע שום דבר.

אתה לא יודע שום דבר. על מה אתה מדבר? תפסיק לבלבל את המוח. אתה

פופוליסטי. אתה זורק מספרים לאוויר.

יש לך אולי ענין אישי.

אישי? תתבייש לך. אתה כל הזמן מדבר על ערי פיתוח. מה אתה מבין בערי

פיתוח?

לא, אתה מבין.

אני מבין יותר ממך. אני חי שם. אתה זורק מספרים לאוויר. מה אתה מבין?

אני מבין ואביא לך את הנתונים. אסביר לך על מה אני מדבר.

אני יכול להסביר לך גם על יבנה. תפסיק לבלבל את המוח.

אתה לא מפחיד אותי. אתה חושב שאם אתה צועק - אתה מפחיד?

תפסיק לבלבל את המוח.



היו"ר גי גל;

חבר-הכנסת בוחבוט, איזה סגנון הוא זה?

אני מבקש לעבור לדיון ענייני.

א' דיין: עליכם לכבד איש את זולתו, כי שניכם עשיתם עבודה גדולה, ועוד נכונו לכם

תפקידים גדולים.

אני הושב שאם ייעשה שימוש בתקציב הזה ואם ייקבע בהוק למה מיועד הכסף הזה

- התועלת תהיה מרובה יותר מאותו כסף שהולך היום להנחות בצורה בלתי-צודקת

ורגרסית. מר גולדברג העלה קודם טענה שאנשים לא ישנים בלילה בגלל הפגזה,

מפסידים יום עבודה וכוי. מר גולדברג, אם זה נכון לגבי בעלי הכנסה גבוה, זה

נכון על אהת כמה וכמה גם לגבי בעלי הכנסה נמוכה, שאותם אף אחד לא מפצה. לכן,

בוודאי שזה איננו טיעון לענין. השאלה היא איזו עדיפות לאומית אתה נותן? אני

טוען שהעדיפות הלאומית הזאת הניתנת באמצעות הנחה שהיא מעוותת, רגרסיבית, ניתנת

רק לבעלי הכנסה גבוהה שלגביהם אין תקרה ולגביהם ההנחה היא ענקית. אם יש בעל

מפעל שמקבל הכנסות של מליונים - הוא נהנה כל חודש מהנהות של מאות אלפי שקלים.

לעומתו, אדם שלא עובר את סף ההכנסה מקבל אפס. זה צודק? זו הטבה? זה לא צודק.

אם כבר מדברים על צדק - צריך לקחת את אותו כסף ולחלק אותו לכולם. דווקא לבעלי

ההכנסות הנמוכות צריך לתת יותר ולשפר את מצבם.

ההצעה שלי מטרתה לתת איכות חיים אחרת באיזורי הפיתוח לכל תושבי ערי

הפיתוח. אז יש סיכוי רציני ואמיתי למשוך אנשים לערי הפיתוח. מר גולדברג, תשאל

את עצמך למה שמישהו יעבור מחיפה למטולה? ואני לא מדבר על מקרי עוני.

הוא יעבור בגלל ה-10%. זה משמעותי.

לדעתי, אתה טועה טעות חמורה. אנשים יעברו לגור במטולה אם הם יחשבו

שלמשפחה שלהם תהיה אפשרות לגדל את ילדיהם במטולה ברמת חינוך הטובה ביותר

ולהנות מאיכות חיים טובה יותר אפילו מחיפה.

איכות החיים בערי הפיתוח טובה יותר מחיפה. אתה בכלל לא יודע על מה אתה

מדבר.

על מה אתה מדבר?

שטרית, התנתקת מהעם.

יש פה אי הבנה, לפי דעתי. המצב היום הוא שאין חוק לגבי הנרוות במס. אם

תדאגו שלא נוכל לקיים דיון - לא תהיה שום בעיה, לא תהיה שום הנחה. אי-אפשר

לקיים את הדיון הזה בצעקות. אני מצטער מאד. אני מוכן להשתכנע, אבל אם צועקים

עלי - איך אפשר לשכנע? האם אתם רוצים ליצור מצב שלא יהיה יותר דיון? בבקשה, לא

יהיה יותר דיון.

אני חושב שאם יש סיכוי שאנשים יעברו לגור במטולה, הוא קיים אם הם יהיו

בטוחים שילדיהם יקבלו חינוך ברמה הטובה ביותר ושתהיה להם איכות חיים. איכות

חיים אתה מציע ממילא, כי הקרקע אצלך היא יותר זולה, אפשר לבנות בתים פרטיים,

הנוף הוא משגע ומבחינה זו יש לך איכות חיים יוצאת מהכלל. האלמנט שבו אתה יכול

לחזק מאד את עיר הפיתוח ולהפכה למגנט בעל משיכה - הוא אלמנט מערכת החינוך

והתרבות. אגב, בניגוד לכל הדוברים והצועקים הוכחתי זאת ביבנה. זה עבד ביבנה.

יבנה במרכז הארץ.

יש היום במרכז הארץ אנשים שהם דפוקים פי כמה מאנשים במעלות.

מעלות לא דפוקה.

אני חושב שבענין הזה שימוש יותר נכון באותו כלי, תוך הבטחה בחוק שאי-אפשר

לשנותה, יכול להביא למהפכה באי זורים האלה.

יש ויכוח. אתם יכולים להיצמד לעמדתכם ולהגיד: אהבתי את אדוני, לרצוע את

רק הנחות במס. יכול להיות. אני עוד לא השתכנעתי שזה ה"קייס". אני

רוצה להיפגש עם אנשים נוספים. לכן זימנתי את הכנס כדי להיות משוכנע לחלוטין.

זימנתי פגישה עם כל ראשי ערי הפיתוח, יחד עם חברי ועדת הכספים ועם גדליה גל.

נקיים דיון פתוח, נשמע את כולם ונחליט אז. אני מאמין שהדרך הזאת טובה יותר

מאשר חוק שבס שעומד על שולחן הכנסת.

בעסק הזה יש גם ישובים שהם לא ערי פיתוח.

אתה מספר לי? יש ישובים בהם אנשים מקבלים הנחות ממס והם לא יעזבו את

הישובים לעולם. יש אנשים שנהנים סתם מהנהת חינם, כשלא מגיעה לאף אחד מהם פרוטה

אחת. יש רשימה שלמה של ישובים כאלה.

את כוכב יאיר צריך לבטל.

אני נגד ביטול ההנחה הזאת. צודק מי שאומר שברגע שמבטלים משהו - לא תהיה

שום הטבה אחרת במקומו. הממשלה לא מצליחה להעביר חוק שנה והצי, שנתיים.

מי שטרית;

זה בידי הוועדה, לא בידי הממשלה.

הממשלה לא מצליחה. הכסף הזה, שאמור להינתן כתוצאה מביטול ההנחות, הוא לא

כסף, זה לא רציני. בשביל לעשות חינוך טוב יותר אנחנו לא צריכים את הכסף הזה.

חלק מהישובים המופיעים ברשימה לא צריכים להיות בה ולכן אולי צריך לעשות

תיקונים. עם כל הכבוד להבר הכנסת איתן, שיושב כאן, אני במקרה הסתובבתי ליד

כוכב יאיר. הלכתי לחפש עם מצא את המכוניות הגנובות. לא צריך לתת שם הנחה ממס

לתושבים.

חי דוקלר;

הם לא מקבלים הנחה. שם אין הנחח.

חשבתי שהוא מקבל. לא משנה, יש דוגמאות אחרות.

אם הוא היה עוד 2 ק"מ מזרחה - הוא היה מקבל הנחה.

נטף לעומת זאת מקבלת הנחה.

גם בהר-אדר מקבלים.

הר-אדר הוא מעבר לקו. אבל נטף מצוי בתוך הקו הירוק.

קיבוץ פארוד, שנמצא ליד עין אל-אסעד, מקבל ואילו עין-אלסעד לא מקבל. זה

מקבל וזה לא מקבל. יש הרבה עוותים. זה לא אומר שצריך לבטל לכולם, כדי שלא יהיה

עיוות. אפשר לתקן את העיוות הזה. אבל אי-אפשר לקחת את ההטבה הזאת ממי שמקבל

אותה היום. אמר נכון ראש מועצת מטולה, שיש קו עימות שסובל מכל מיני דברים חוץ

מאשר מקטיושות. אי-אפשר לקחת זאת עד שלא נעשה משהו אחר. אם רוצים לתת להם

חינוך - ניתן להם חינוך, אבל לא במחיר שניקח מהם הטבה זו. לא סתם נתנו את

ההטבה הזאת.



אדוני היושב-ראש, אני בעד הארכת תוקף התקנות ותוך כדי כך לעשות לתיקון

העיוותים לפי קריטריונים. יש מה לעשות, אבל אנחנו הייבים להאריך את תוקף

התקנות האלה.

אתחיל מהסוף. לא כדאי שאנחנו נרים קול אחד על השני. עליכם לדעת דבר אהד.

גם הבר-הכנסת שטרית, גם אני וגם הבר-הכנסת גל, תומכים בעקרון של פיזור

האוכלוסין מהמרכז. אנחנו מוכנים לחפש כל עזרה שתביא להעברת תושבים מהמרכז

לפריפריה, לעיירות פיתוח ולאיזורי ספר. זה דבר ראשון. הבל, אנחנו לא מתמודדים

פה אחד נגד השני. חבר-הכנסת בוחבוט, אתה יודע טוב מאד שאני ניהלתי פה מלהמה

אטומית על המשדרים. לכן, דבר ראשון ישנו מבחן הכוונות.

דבר שני - מבחינתי, הפתרון המועדף בעיני הוא פתרון של שימוש אחר בכספים

האלה, שישיג מטרות טובות יותר. אבל אם זה ייפול - ואני אומר את הדברים באופן

גלוי - ואצטרך לשקוף את העדיפות בין מפת שבס לבין הארכת תוקף המצב הקיים תוך

נסיון להתמודד עם פתרונות אהרים, אני בעד הארכת תוקף המצב הקיים.

אעבור לניתוח עצמו. אני מסתכל על המפה. אקח כדוגמא את בית-שאן, על-מנת

שלא תהיינה נגיעות אישיות. יש שם 1948 בתי אב, כנראה, או מפרנסים.

חי דוקלר;

רק שכירים. זה היה מספר השכירים ב-1991.

הם מקבלים בדרך כלל הכנסות נמוכות. הם לא מקבלים סיוע מהמדינה. לעומת

זאת, יש 1,510 שכירים, שהם היותר עשירים - להם המדינה באה ועוזרת. אתם ראשי

הערים גם של אלה וגם של אלה. נאמר כאן שאין להפלות בין בן לבת. אני צריך לטפל

איפה הצדק החברתי במדינת ישראל? יש משפחות שקשה להן להתמודד

ויש משפחות שמתמודדות. כאשר אני כבר מתערב - אני הולך, לוקח מהקופה הציבורית

ונותן סיוע לאלה. הכסף הוא של הקופה. בתקציב הוא מופיע כהורדה מתקציב המדינה.

שיעורי המס קיימים, אפשר לגבות אותם, אבל אני לוקח כסף מהקופה הציבורית, פוגע

בחלשים ונותן לחזקים. זה מה שעושים. זה אי-צדק. יש כאן אי-צדק.

אתה כראש עיר אומר שאתה צריך גם את האוכלוסיה ההזקה, כי יש בזה יתרונות.

אבל בבסיס יש כאן אי-צדק. יש אי-צדק.

אבל הם לא מלי ו נרים.

אבל הכסף הוא של חלשים. אתה יכול לעזור בכסף הזה יותר לחלשים. אם תסתכל

על הטבלה תראה שהיא עושה אי-צדק כפול. מטולה, שהיא במצב הסוציו-אקונומי הגבוה

ביותר, מקבלת גם את ההנחה הגדולה ביותר פר תושב. עיני אינה צרה במטולה.

היא בקו עימות.

אבל גם דובב בקו עימות, גם אביבים בקו עימות וגם קרית שמונה בקו עימות.

הי נחמן;

וגם אריאל בקו עימות. גם מעלה אדומים בקו עימות.

מי איתן;

ומה עם כפר ורדים? למה מגיע לכפר ורדים?

שי בוחבוט;

לא מגיע.

די תיכון;

הבג"ץ קבע שמגיע.

מי איתן;

נכון, הבגייץ קבע שמגיע, כי ההוק היה מעוות. המצב הנוכהי הוא עוקף בג"ץ.

הלכו לבגייץ נגד משרד האוצר. משרד האוצר לא רצה לתת. אמרו; אם במגדל העמק

מקבלים ואם טבריה מקבלת, מדוע לא אנחנו? בגייץ אמר לאוצר; תביאו לי תשובה

סבירה, תוך פרק זמן סביר, ואם לא - הוסן וכפר ורדים יקבלו. בלית ברירה נתנו

להם והשאירו את העיוות הזה. אותו דבר לגבי הר אדר, נטף וכו'.

לא ארהיב במתן הדוגמאות. אני רוצה להראות שיש כאן בעיה. הבעיה היא גם בין

הישובים וגם בתוך הישובים בין האוכלוסיות.

מה אני הייתי עושה? - אני הייתי בא ואומר לשלמה בוהבוט, לגבי ללוש ולדוד

תשמעו, נכון, יש כאן בעיה שאנחנו צריכים לתת לה פתרון. אני

לא רוצה לקחת גרוש אחד מהישובים שלכם. להיפך, אם אפשר - הייתי מוסיף. פעם

דיברתם על חוק עיירות הפיתוח. שאיפת חייכם היתה שהחוק הזה יתממש. המדינה אמרה

שאין כסף. לו הייתם באים ואומרים; אנחנו רוצים פרק או שניים מחוק ערי הפיתוח,

המדינה תיתן משהו, אנחנו ניתן משהו - זו היתה גישה קונסטרוקטיבית.

אני יודע שקשה לבוא היום למשפחה ולהגיד לה שעליה לוותר על כך. לבוא היום

ולהוריד לשכיר 438 שקל בנטו - זו מכה קשה לחלק מהאנשים. יכול להיות שצריך

לעשות זאת בהדרגתיות. יש כאן הרבה בעיות. אבל למה לשלול את הדברים על הסף ולא

לנסות לחפש פתרון שבסך הכל יכול להיות פתרון יותר צודק ויותר הוגן? אני מסכים

אתכם, שלכם תהיה בעיה עם תושבים חזקים, שהם בעלי השפעה בחברה. הם אלה שיקימו

צעקה. אבל מצד שני, חבר-הכנסת שטרית צודק במאה אחוז; זה לא מה שמביא את התנודה

של האוכלוסיה לכיוון ערי הפיתוח. אנחנו צריכים לעשות משהו.

די עמר;

אני צריך לדאוג לנקיון, לתאורה וכו', ולא למס הכנסה.

מי איתן;

אני לא בטוה שאם היית בא לתושבי העיר שלך ואומר להם; תמכתי בזה תמורת זה

- הם לא יעדיפו את החינוך. אם היו מעמידים את נושא מעונות היום כנגד זה - אני



לא יודע אם לא היו תומכים בנושא מעונות היום.

ר' נחמן;

אתה אומר, למשל, שהם יהיו פטורים מתשלום של 900 שקל לחודש למעונות יום.

או פטור ממס הכנסה או לא כלום.

לא, את זה אני לא אומר.

אבל זו אפשרות.

בשלב הזה אני מבקש מכם רק דבר אחד. אני רואה את עוצמת ההתנגדות ואני מבקש

מכם לא לנעול את עצמכם. תנסו לנחל משא ומתן ולומר תמורת מה אתם מוכנים לעשות

זאת. יש משהו שבטוח שתמורתו הייתם מוכנים לעשות זאת. בסופו של דבר, אם נצליח

לתת משהו לשכבות החלשות בעיירות הפיתוח - נרים את כל הישובים האלה מעלה מעלה.

למח אתה מתכוון? רוצים להביא מורה לעיר פיתוח. הוא צריך לשלם שכר דירה.

תלמד את החוק. אתה רוצה שמורים טובים יבואו לעיר פיתוח אם לא יהיו הנחות במס?

מה זה שייך? זח לא שייך? עם כל הכבוד למומחיות שלך, יש לי נסיון בענין.

עם כל הכבוד, הסיוע למורים ניתן לפי חוק אחר, לפי הוראות אחר. זה לא קשור

לענין הזה.

אני רוצה לומר עוד דבר לגבי הנתונים שישנם כאן. כתוב: בנחריה - 10%. אני

לא יודע מה קורה במטולה. יש גם אנשים שמנצלים את הדברים לרעה, ומדובר במיוחד

בבעלי ההכנסות הגבוהות. אני מדבר על כאלה שאת ההכנסות שלהם עושים במקום אחר,

גרים במקום אחר ורשומים עדיין במקום שבו יש הנחה ממס.

זו כבר רמאות. מי שמרמה - שיתפסו אותו.

בסדר. אבל המתכונת הזאת נותנת אפשרות לכך. אני רוצה שתהיה שיטה כזאת לפיה

הסיוע יילך למקום בלי רמאים. אם אני יודע שהסיוע עובר דרך המועצה המקומית

ישירות לתושבים - נמנע זאת. לכן, אני מבקש שתפתחו בתהליך של הידברות.

אנחנו דורשים חוץ מזה 4 מיליארד שקל ליישום מסקנות ועדת סוארי.

היו"ר ג' גל: רבותי. אם תהיה עוד פעם אחת התערבות מהסוג הזה תהיה הפסקה של חמש דקות

ואחר-כך ישתתפו בדיון רק חברי הכנסת.

שי בוחבוט;

אני מצטער על כך שמקיימים פה את הדיון בצורה שטחית. אנשים יורים לכל

הכיוונים ולא מבינים בכלל על מה מדברים. איך אתה בא ואומר שמרמים? האם אתה

יודע שאדם חייב לבוא ולקבל אישור מהרשות המקומית כל שנה על כך שהוא תושב. הוא

לא יקבל אישור כזה אם הוא לא משלם ארנונה ולא משתמש במים.

אדוני היושב-ראש, קודם כל, חייבים לבטל את הכנס המתוכנן לשבוע הבא. מדוע?

כי אם כך יהיה בוועדת הכספים - על כל נושא אבקש לקיים כנסים. חבר הכנסת שטרית

הודיע פה שיש כנס עם ראשי ערי פיתוח ביחד עם יושב-ראש ועדת הכספים וחברי

הוועדה.

מפליא אותי הדבר שכאילו באמת לערי פיתוח יש הכל. אנחנו ערים של יופי, של

מערכת חינוך מצויינת. חבל שחבר הכנסת שטרית יצא מכאן. אני מאד כועס עליו בזמן

האחרון. כל הזמן הוא תוקף את ערי הפיתוח. אנחנו מנסים לטפל בערי הפיתוח, ללא

הבדל בין מפלגות, כדי להראות שאכן הישובים שלנו יפים.

אנחנו רוצים להביא לערי הפיתוח אנשים חזקים. על איזה עושר מדברים? על

הכנסה של 4,000 שקל לחודש? זה נקרא עושר? תסתכלו על סל השירותים החודשי שנדרש

לאזרח. הסל הוא 5,000 שקל. אני רוצה להביא מתל-אביב אדם שירוויח אצלי 10,0000

שקל ויקבל הנחה של 5,000 שקל. אני לא רוצה ישובים של עוני. אנחנו עוסקים

בשטחיות. בבקשה, אם אתם רוצים לדון בערי הפיתוח - אני מוכן. אני בטוח שכל ראשי

ערי הפיתוח מוכנים לדון בנושא בצורה רצינית. היה חוק ערי פיתוח וגם אתם

התנגדתם לו; גם העבודה וגם הליכוד. בבקשה, אם אתם רוצים - בואו נקיים דיון.

אדוני היושב-ראש, הקמת בשנה שעברה ועדה שאני לא יודע מי עומד בכלל בראשה.

אני כחבר ועדת הכספים לא יודע על זה. האם הזמינו את ראשי ערי הפיתוח? האם שמעו

אותם? היום פתאום אתם באים ואומרים שצריך להקפיא את התקנה וכו'. קודם כל, זה

לא מקובל עלינו. אנחנו שוכחים דבר אחד. יש מס בריאות, שכולכם תוקפים אותו.

אנשים יצטרכו לשלם עוד 300-400 שקל בגלל החוק הזה.

האם אנחנו יכולים לקחת 500 שקל מהאנשים האלה? זאת השאלה המעשית.

אתה אומר שאנחנו עוסקים בשטחיות. זו ישיבה שנייה של הוועדה. בבקשה, דבר,

תאר את הדברים.

שי בוחבוט;

ישנן הערים ביהודה ושומרון. לא מקובלת עלי תכנית שבס. היא גם לא מציעה

שום דבר לערי הפיתוח. המציאו דבר חדש - טיפול נקודתי. זאת אומרת דווקא ערי

פיתוח אי לא זוכות בשום דבר. אתה צריך להיות עיר פיתוח בי בשביל לזכות בכל. זה



טמטום. לכן, אני מציע לדחות את תכנית שבס. ביהודה ושומרון גרים אנשים שכל

הממשלות שליוו אותם לשם. מי שמקבל הנחות - שימשיך לקבל הנחות.

אני מזמין את חבר הכנסת שטרית, שמדבר באופן אישי, לבוא לערי הפיתוח. היה

לנו כנס עם רשות השידור, שבו מחצנו את רשות השידור על התכנית ששודרה על שלומי.

כל הזמן פוגעים בתדמיתן של ערי הפיתוח. יש היום 45% תלמידים שמגיעים לבגרות

ערי פיתוח, ערי פיתוח. תפסיקו את השטויות האלה.

לכן, אני מציע להאריך את תוקף ההנחות האלה בשנתיים. אגיד לך מדוע? אם

התוקף יוארך בעוד שנה - נהיה ערב בחירות. האם אז חבר הכנסת איתן יוכל לקום

בצורה חוצבת ולצאת נגד הארכת תוקף החוק? לכן, יש להאריך עכשיו את תוקף ההנחות

לשנתיים.

אם רוצים לדון בנושא בצורה רצינית - נקים צוות, נשב ביחד עם ערי הפיתוח

ונגבש משהו רציני, כדי שנבוא עם בשורה לערי הפיתוח.

לכן, אני מבקש להצביע היום ולהאריך את תוקף ההנחות בשנתיים.

הקשבתי רוב קשב לחברים. בשורה התחתונה השתכנעתי שיש להמשיך במצב הקיים.

מדוע? ראשית, פיזור האוכלוסין זו מדיניות של בן-גוריון המנוח. זו אחת ההצלחות

הגדולות ביותר של המדינה ושלו. זה נזקף לזכותו במידה רבה. פיזור האוכלוסין

מטרתו לא לרכז את הציבור במרכז. לכן, אמרו שחייבים לתת כמה חטבות, כמה הקלות

וכמה הנחות. יש פה הנחה של 10% מכסימום במס הכנסה. יש גם רק 5%. נכון שזה לא

מקיף את כל האוכלוסיה, אלא 50%-40% ממנה. אבל, כמו שנאמר, זה החלק של

האוכלוסיה שרוצים לחזק אותו, כדי שהוא לא יעזוב וכדי שלא תהיה נשירה מערי

הפיתוח. מה רע בזה? הלא כל הרעיון הוא לשלוח לערי הפיתוח את הציבור החזק.

כסגן שר החינוך עסקתי בענין המורים והגננות. הם לא הסכימו לבוא לערי

פיתוח בלי תמרוץ. תמרוץ משמעו שכר דירה, הטבות במס וכוי. זאת כדי שיהיה להם

כדאי להמיר את תל-אביב, ירושלים ופתח-תקוה במעלות או בשלומי או בצפת.

אני מוותר על זכות הדיבור. אני מצטרף לנאומו של חבר הכנסת בוחבוט.

לאור העובדה שאנחנו צופים שתהיה העלאה בתשלומים בגין מס הבריאות ואולי

בתחומים שונים - ייתכן שהכסף הזה, המעט הזה, אותם 135 שקלים או 300 שקל לחודש,

יכסה בקושי את הצרכים האלה. אנשי עיירות הפיתוח חיים יום יום את המצוקות ואת

הבעיות. אם רוצים לתת להם דימוי לא של אוכלוסיה חלשה - יש לעזור להם בזה.

ראשי ערי הפיתוח רוצים את טובת הישוב שלהם, הם רוצים שאנשים יישארו שם והם

רוצים להיות אטרקטיבי ולמשוך אנשים אליהם. אם הם טוענים שבזה הם מצליחים לשמר

את הקיים ואולי להוסיף עליו - אדרבא. זה לא אומר שלא צריך להוסיף לחינוך. אני

לא מטיל ספק בכך שהמדינה חייבת לתקן את המצב בתחום החינוך בערי הפיתוח, אבל לא

מתוך הפרוטות הללו. לכן, מכל הבחינות עדיף להשאיר את המצב הקיים, לעומת

העיוותים בתכנית שבס, שבה בירייה לא מצוייה, עמוקה כן וכו'.

דווקא שבס מכניס את עמוקה לרשימה וגם את בירייה. בכל זאת, יש דברים ששבס

הוא בסדר בהם. אם נקבל את מה שמציעים היום החברים - בירייה תישאר בחוץ.

אבל נכניס אותה, בסדר.

נדרשים תיקונים. לכן, אני בעד השארת המצב הקיים כפתרון הטוב ביותר

בנסיבות הקיימות.

תודה רבה. נמשיך את הדיון בנושא בישיבה נוספת.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50