הכנסת השלוש עשוה

מושב רביעי



גוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 33V

מישיבת ועדת הכספים



שהתקיימה ביום ד/ גי בשבט התשנ"ה, 1.95. ב4שעה 09:00

חברי הוועדה: היוי'ר ג. שגיא

ר. אלול

פ. בדש

א. ויינשטייו

י. וכונו

ס. טריף

ד. תיכון

ד. שמעוני, הנהלת המכס

מ. שחר, נשיא לשכת סוכני המכס

א. שדות, יועץ משפטי, לשכת סוכני המכס

ת. פנחסוביץ, משרד המשפטים

ר. אמיתי, לשכת סוכני המכס

ח. רובינשטיין, הנהלת המכס

ה. פרבר, הנהלת המכס

א. קרשנר

א. שניידר

ס. אלחנני

נרשם ע"י המתרגמים בע"מ

סדר היום

חוק סוכני המכס



חוק סופני המכס

ד. שמעוני; האסטרטגיה אומרת מצד אחד לאפשר זרימה של

סחורות ומצד שני לאכוף במידה המקסימלית

את חוקי היבוא והיצוא.

נקודה נוספת היא פשוט מתן שירות טוב לצרכנים שלנו, והצרכנים שלנו הם

אותם אנשים שאנחנו נותנים להם את השירות במובן של טיפול בנמלים, בחלק

המסחרי, ואנחנו לא מתייחסים היום ליבוא אישי. הם היבואנים וציבור עמילי

המכס, בעצם מרבית העבודה, קרוב ל-100/%, נעשית ע"י ציבור עמילי המכס. עד

כדי כך הציבור הזה חשוב לנו וחשוב לעניין, שמדינת ישראל ייחדה לו חוק

מיוחד, וכמו שהיו"ר אמר קודם, אנחנו היום מציעים כמה שינויים במסגרת

החוק.

העמידה על אכיפה של חוקי היבוא והיצוא חשובה מכמה וכמה זוויות. ראשית

מהזווית של הקפדה ושמירה על הכנסות המדינה. צריך לזכור שחלק ניכר או

משמעותי מהכנסות המדינה נובע מהכנסות ביבוא, ולכן הקפדה על חוקיות

היבוא, על כל תג ותו, היא חשובה מבחינת ההכנסות. מעבר לחשיבות בנושא

ההכנסות כל מדיניות היבוא והיצוא של מדינת ישראל שמעוגנת בחוקים רבים,

שאינם דווקא חוקי מכס ואינם דווקא חוקי משרד האוצר, אבל מנגנון האכיפה

של החוקים האלה בנקודות הכניסה לארץ הוא אגף המכס. כלומר ההקפדה על

ביצוע חוקים אלה, יש לה משמעות רצינית ביותר מבחינות רבות. מבחינת

ההגנה על תוצרת הארץ כי אם נעשו הסכמים בינלאומיים שמחייבים מדינות

מסוימות בתהליכים מסויימים, לדוגמה יבוא מארה"ב ויבוא מאירופה מחייב

שסחורה תעמוד בכללי מקור, אחרת אינה פטורה ממכס. אנחנו חייבים להקפיד

שלא תגיע ארצה סחורה מארץ שלישית דרך אירופה או ארה"ב ותכנס לארץ פטורה

ממכס. לא רק שתהיה פגיעה בהכנסות, אלא תהיה גם פגיעה רצינית מאוד בהגנה

על תוצרת הארץ, כי מדיניות ההגנה לגבי ארצות שלישיות שונה ממדיניות

ההגנה מול ארה"ב ואירופה.

פגיעה יכולה להיות גם פגיעה בציבור הצרכנים כצרכנים, מכיוון שלמדינת

ישראל יש חקיקה רבה מאוד של תקנים וסטנדרטים מינימלים שהמדינה מחייבת

במזון, בתרופות, במוצרי חשמל ודברים מסוג זה, שהם פשוט הגנה על הצרכן

עצמו. מי שאחראי על ביצוע חוקים אלה ועל אכיפתם בזמן היבוא לישראל זה

שוב אגף המכס, לכן יש כאן חשיבות גדולה מאוד גם בנושא של איכות הסביבה,

גם בנושא של בריאות הציבור, גם בנושא של הגנת הציבור וכוי. אני יכול

למנות חוקים רבים שאגף המכס אחראי להם, אבל אסתפק בדבר זה.

הנקודה השלישית שחשוב מאוד להזכיר אותה, והייתי אומר שכדי שמדינת ישראל

תוכל לנהל מו"מ בינלאומיים, ואני מתכוון עכשיו למוי'מ כלכלי לענייני

סחר, מתוך עמדה של עוצמה וחס וחלילה לא מתוך עמדה של חולשה, זה בעצם

תלוי באגף המכס ואסביר בקיצור מדוע. אם אנחנו אחראים על האכיפה ועל

הבקרה, אם לא נעמוד בסטנדרטים טובים, יבואו מדינות העולם ויגידו,

למדינת ישראל יש מכס חלש, למה לנו לעשות איתם הסכמים, הרי במו"מ זה תן

וקח, ואתה נותן משהו ומקבל משהו, בעצם אנחנו יכולים לקבל את הכל מכיוון

שלמדינה זו יש מכס חלש, אפשר לסדר את המכס, ולא לתת שום דבר. לכן הכלי

החשוב מאוד שאנחנו נותנים למעצבי מדיניות סחר החוץ של ישראל הוא

מדיניות חזקה כדי שנוכל לנהל את המו"מ מתוך עמדה של חוזקה, כי דבר

מקובל וידוע בעולם שאגף המכס הישראלי הוא אגף רציני וחזק, ולכן אף

מדינה לא תזלזל בנו ותנהל את המו"מ מתוך עמדה ברורה שיודעת שאם לא תבצע



את מה שהתחייבנו היא לא תוכל להכניס סחורות למדינת ישראל בהתאם

להסכמים. אלה שלוש הנקודות העיקריות שבגללן ישנם מנגנוני אכיפה.

אמרתי קודם שאיסטרטגיית הניהול שלנו אומרת מצד אחד זרימה מהירה של

סחורות כדי לעזור למשק, ומצד שני בקרה על כל אותם דברים שאני ציינתי.

השאלה איך עושים את זה. התשובה לזה היא בטכנולוגיית הניהול

ובטכנולוגיית המידע. טכנולוגיית המידע האלקטרוני היום, מאפשרת לנו

במידה רבה מאוד של הצלחה לעמוד במשימה הכפולה הזאת שאני אמרתי. כל אדם

יודע שבקרה ואכיפה מושתתות בחלקה הגדול על הצלבה של נתונים. אתה לוקח

נתונים ממקורות שונים, אתה מצליב אותם וע"י זה אתה יכול לוודא אם

ההצעות נכונות או לא. חשוב גם שהנתונים יהיו אמינים ושיגיעו בזמן אמת

ולא חמש דקות אחרי שחרור הסחורה. מערכות המידע הם כאלה שמאפשרות את

אותם דברים. מערכת המכס החדשה שלנו נחנכה במרץ השנה, גם קודם היתה לנו

מערכת ממוכנת טובה מאוד, אבל המערכת הזו היא או הטובה בעולם או מהטובות

בעולם. לפני מספר חודשים היה כאן בביקור מנהל מחלקת המיכון של מיסים

עקיפים של השוק המשותף, וכשהצגנו בפניו את המערכת הוא אמר לנו: דעו לכם

שיש לכם את המערכת הטובה ביותר בעולם היום לדעתי. זו היתה עמדתו של

מנהל מערכות המיכון של השוק המשותף.

כלומר, המערכת הזו מאפשרת לנו את הדברים הבאים. מצד אחד קבלה של מידע

עצום באפס זמן וללא עלויות למשק בגלל הטכנולוגיה שהנהגנו, שהנתונים

מוזרמים באופן אוטומטי מאחד לשני. המערכת מבוססת על תשתית של e.d.i,

שזו המלה האחרונה בתחום העברת נתונים אלקטרונית בעולם, וכתוצאה מזה

הנתונים מוגשים בזמן, דהיינו לפני שחרור הסחורות. הצלבה של כל הנתונים

האלה מאפשרת לנו היום לעבוד בתהליך שעיקרו הוא מה שמקובל בעולם בניהול,

"ניהול ללא נייר". לא אומר שהכל עובד ללא נייר, אבל יש לנו התחלות של

דברים אלה. מה שמאופיין בעיקרו היום ע"י התהליך של קבלת נתונים אמינים,

מכיוון שהם מגיעים ישר מהמקור דרך מערכות אלקטרוניות, מכיוון שהם

מגיעים בזמן ומכיוון שהם רבים, כלומר אנחנו שולטים על נתונים רבים, על

נתונים אמינים ובזמן אמיתי, אנחנו יכולים לסמוך בחלק מהמקרים ובחלק די

רציני של המקרים על מערכות ההצלבה האלקטרוניות שלנו ולשחרר את הסחורה

ללא צורך בקבלת מסמכי נייר מעמיל המכס שמטפל, ואפילו ללא צורך שעמיל

המכס יגיע למשרד, מכיוון שהמילה שלנו של אשרור שחרור נקראת התרה,

בסגנון שלנו, כי את הודעת ההתרה, דהיינו שאת הסחורה הזאת אפשר להוציא

מהנמל, הוא מקבל במסר אלקטרוני מהמערכת האלקטרונית. הנמל, רשות הנמלים

וממ"ן מקבלים גם הם את ההודעה במסר אלקטרוני, ברשות הנמלים זה עדיין לא

מוסדר סופית, תוך תקופה קצרה זה יוסדר. בממ"ן זה כבר עובד מלא. ואז

מחסני הסחורות, דהיינו נמלים, מחסני ערובה, מסופים עורפיים, שקשורים

למערכת ע''י מסר אלקטרוני, יכולים לתת את הסחורה ועמילי המכס בוודאי

קשורים למערכת, זה כל כך ברור שאפילו שכחתי לציין. הם מתחברים אלינו.

יש תקן איך מתחברים ואיזה ציוד צריך, כלומר יש סידרה מסוימת של נהלים

שעמיל המכס צריך לעמוד בהם כדי להתחבר כדי שלא יהיה בלאגן ברשת. הוא

משקיע בתחנת הקצה, הוא משלם אגרה מסוימת עבור שימוש בשירותי המחשב. הוא

יכול להתחבר למערכת.

במערכת זו אנחנו מאפשרים כיום לשחרר סחורות מהמכס ללא צורך להגיע למכס,

זו אולי רמת השירות הגבוהה ביותר שמימשל יכול לתת כשהוא נותן את

השירותים ללקוחות שלו בדרך אלקטרונית מהבית. אפילו לא צריך לבוא למכס,

ואפשר לקבל את השירות מאיתנו בדרך האלקטרונית, וחלק גדול מהסחורות

משתחרר היום בדרך הזאת, כאשר אנחנו בטוחים באכיפה. מכיוון שכמו שאמרתי



קודם, בסיסי הנתונים שלנו רבים מאוד, ונתונים מהימנים מגיעים בזמן ולכן

אנחנו יכולים לסמוך על בקרות המחשב. כמובן שחלק מהסחורה לא משתחרר

בצורה הזאת. יש לנו אלגוריטמים מיוחד במחשב שבדרך מאוד מתוחכמת מנטרל

מספר מקרים לבדיקות פיזיות, בדיקות יותר רציניות, בדיקות מסמכים

ובדיקות אחרות, אבל החלק העיקרי של הסחורה משתחרר היום בצורה

אלקטרונית.

התיקון לפקודת המכס, שאני מרש; לעצמי לומר שהוא בעצם פריצת דרך במשק

הישראלי, בא לקבוע דבר אחד. עד היום אנחנו מכירים במובן המשפטי מסמך

חתום ביד. ישנה בעיה משפטית, לא רק בישראל, כל העולם מטפל בה, של קבלת

חתימה אלקטרונית כמסמך קביל לכל הצרכים. גם לצרכים עיסקיים שבין הגופים

השונים, גם לצרכי מדינה ושלטון, גם בתחום האזרחי וגם חלילה אם אנחנו

צריכים להזדקק לו בתחום הפלילי. התיקון העיקרי שאנחנו עושים בפקודת

המכס בא להכשיר את החתימה האלקטרונית כחתימה שהיא קבילה מבחינה משפטית.

כשנעבור את הפרטים נראה את הדברים האלה.

אמרתי קודם שהתיקון לפקודת המכס הוא העולם הגדול שממנו ישנו מסדרון

שמוביל לחוק סוכני המכס, ואסביר למה הכוונה כאן. כפי שאמרתי קודם, מי

שמבצע את עיקר העבודה הם עמילי המכס. מי שיעיין בחוק סוכני המכס יראה

שעמילי המכס הוא בעצם משרתם של שני אדונים וצריך לעבוד בנאמנות לפי

החוק גם של ציבור היבואנים שאותו הוא משרת וגם את מדינת ישראל, את אגף

המכס שהוא מסייע לו ומשרת אותו. בארץ רשומים בסביבות 400 עמילי מכס,

אבל פעילים פחות. תמיד נמצא קבוצה קטנה של עמילי מכס העושה את עיקר

העבודה. כמו שחנות המכולת לא ירדה כשקם הסופרמרקט, גם כאן יש חברות

גדולות ויש עמילים גדולים יותר. רשומים בסביבות 400, פעילים בערך

מחציתם.

מעבר לתהליכים אוטומטיים מהסוג הזה מחייב אותנו לחזק כמה ברגים בחוק

סוכני המכס שנחקק בתקופה שתהליכים היו ידניים ולא ממוכנים. התיקונים

העיקריים שאנחנו מכניסים בחוק סוכני המכס הם התיקונים שיעלו יותר את

הרמה הנוכחית של סוכני המכס, שאנחנו די סומכים עליה כבר ביום, גם

במובנים של השכלה וגם במונחים אחרים. היות שאנחנו משאירים בידי עמיל

המכס אחריות גדולה מאוד בהגשת המיצהרים למכס ובחתימה על המיצהרים האלה,

זה מחייב מנגנוני ענישה והרתעה חדשים שגם הם נמצאים בתוך התיקונים לחוק

סוכני המכס.

התיקון הנוסף שישנו בחוק סוכני המכס, שהוא חוק משמעותי ביותר, בעולם

נוצר מנגנון חדש או מוסד חדש של ניהול בסחר הבינלאומי והם המשלחים

הבינלאומיים. המשלחים הבינלאומיים היא קבוצת אנשים שיכולים לטפל

במסמכים שונים ובסחורות, בשינוע סחורות, בהוצאת שיטרי מטען, בהוצאת

תת-שטרי מטען. יש טכניקה שלימה היום שמקובלת בסחר הבינלאומי כדי לחסוך

בעלויות הסחר ולחסוך בהובלה. לקבוצה זו של המשלחים עד היום לא היה

סטטוס מסודר ומעמד מסודר בחוק. היות שהתפקוד שלהם קרוב מאוד, דומה

מאוד, הם עובדים יד ביד עם עמילי המכס, מצאנו לנכון, שהתפקוד של

המשלחים הבינלאומיים הוא לטפל במסמכים בינלאומיים, בשינוע סחורות,

בהוצאת שטרי מטען, הוצאת תת-שטרי מטען, קונסולידציה של סחורות וכוי,

שהיום הפך למקצוע מאוד חשוב בניהול החסר הבינלאומי, כי הוא מביא ליבואן

הורדה עצומה בעלויות הסחר. כי אם אתה יכול לעשות קונסולידציה של מספר

סחורות בתוך מכולה אחת, חסכת ליבואן הוצאות רבות. זה התפקיד שממלא היום

המשלח הבינלאומי בישראל ובעולם. כמו שאמרתי קודם, עדיין אין למשלחים



היום מעמד חוקי, לצערנו. היות שהם עובדים יד ביד עם עמילי המכס, מצאנו

לנכון להכניס פרק בחוק סוכני המכס שיגדיר את תפקידם, את אחריותם ואת

יחסי הגומלין בין הממשלה ובין המשלחים הבינלאומיים.

אלה השינויים העיקריים שאנחנו באים היום לדון בהם גם בפקודת המכס וגם

בחוק סוכני המכס.

היו"ר ג. שגיא לגבי סדר הדיון. אנחנו נדון בראשית בחוק

סוכני המכס ואח"כ בפקודה ונשמע את סוכני

המכס. אבל לפני כן ח"כ ד. תיכון, הערה לסדר.

אדוני היוי'ר, מונחת על שולחננו הצעת חוק

של הממשלה מ-9 ביוני 1993, ואני שואל את

עצמי מה קרה לה לממשלה שהעניין נמצא כלא דחוף ולא מצדיק דיון, למעלה

משנה וחצי. האם אין צורך אולי לבטל בכלל את הצעת חוק סוכני המכס לאור

מה שעשוי לחייב את מדינת ישראל באמצעות הסכמי "גת", והאם לא חושבים

בהנהלת המכס שהגיע הזמן לשנות לחלוסין את פקודת המכס ולהתאים אותה למאה

ה-121 ולא להתבסס על פקודה מנדטורית מצחיקה שאיננה תקפה. נדמה לי שכן

מנסים במהירות להנציח את העבר שאיננו עוד ומגלים חוסר רצון להתמודד עם

עולם המחר. פקודת המכס תשתנה לחלוטין, צריכה להשתנות, כי ישראל חתמה על

הסכמי "גת" ובעצם בצורה כזו או אחרת במוקדם או במאוחר יעבור המכס מן

העולם, לפחות במתכונת הנוכחית.

היו"ר ג. שגיא; ראשית, כמובן שחלו שינויים בשני התחומים

שח"כ ד. תיכון הזכיר. גם בתנאי השכר

וההסכמים הבינלאומיים וגם בטכנולוגיה הקשורה לטיפול במכס. מבחינה זו

חוק סוכני המכס בהחלט באמת מיושן ולא מייצג את המציאות החדשה. יחד עם

זה, במה שנוגע להסכמי "גת" והסכמים עוד יהיו, אני רוצה לומר לסוכני

המכס, לא יעבירו מהעולם את המקצוע והמכס ישאר גם בתנאים החדשים, אם כי

כמובן יחולו עליו כללים אחרים. בכל זאת, ההערה לגופה נכונה, אנחנו

חייבים להביא, לדעתי, חוק מעודכן. מה שברור שהכנסת בדרך הטיפול שלה

מפגרת אחרי השינויים הטכנולוגים וגם ההסכמים הבינלאומיים. אני באופן

אישי מציע הערה לסדר שאנחנו נמשיך ולא נדחה את האפשרות לתקן. אני מציע

שנתקן את התיקונים העומדים לפנינו גם לאור הצורך שנזכר כאן, לא נישאר

עוד בפיגור הקיים.

ד. שמעוני; אני אתייחס בקצרה, לשאלות של ח"כ ד.

תיכון.

נכון שפקודת המכס היא מזמן המנדט, אבל בכל זאת נעשו בה שינויים והתאמה

לצרכים שונים. יחד עם זאת, למרות שאני מסכים שהפקודה מיושנת, הנהלים

שלנו והתהליכים שלנו הם מהמודרניים והמתקדמים ביותר בעולם אליבא דאנשי

מקצוע גם מהשוק המשותף וגם ממקומות אחרים שציינתי אותם קודם. כלומר,

אנחנו מצליחים גם במסגרת זאת. אמרתי שציינתי לדוגמה את חוות דעתו של

מנהל מערכות מיכון מידע של השוק המשותף.

לגבי ענייני "גת". הם נוגעים לשני דברים במה שנוגע למכס. קבוצה אחת

נוגעת לתעריפי המכס שאיננו חוק המכס, וח"כ ד. תיכון ואחרים מוועדת

הכספים יודעים שזה תעריף המבוסס על הנומנקלטורה הבינלאומית, וכאשר

אנחנו עושים שינויים אנחנו מתייצבים בפני ועדת הכספים ומדווחים. חלק

אחד מתייחס בכלל לתעריף ולא לחקיקה. החלק העיקרי שמתייחס לחקיקה זו



קונספציה חדשה של תפיסת הערך לצורך מכס. חקיקה זו היא טיוטה מאוד

מתקדמת שלה, הייתי אומר טיוטה סופית של האגף כבר מוכנה או מועברת בימים

אלה למשרד האוצר, תועבר לממשלה. זה לא טלאי על טלאי, כי זה פרק שלם.

במקביל הכנו נוסח טיוטה חדשה לחוק המכס הישראלי. טיוטה זו עוברת עכשיו

שיפוצים, כי זו עבודה גדולה מאוד. זה חוק חדש שיבטל את פקודת המכס. קשה

לי להתחייב עכשיו על לוח זמנים, כי כפי שאתה ודאי יודע, חי'כ ד. תיכון,

אנחנו עמוסים בכל מיני חקיקות עכשיו כתוצה ממהלכים מסוימים, אבל אני

מאוד מקווה שאנחנו בתקופה הקרובה נוכל לסיים גם את הטיוטה של חוק המכס

החדש. יכול להיות שאנחנו נשלב בפנים את חוק ההערכה החדש, יכול להיות

שנעשה לחוק ההערכה החדש מהלך נפרד. איו לזה משמעות, כי בלאו הכי זה

תופס פרק שלם בתוך החוק העתידי, כך שאח"כ הוא יהיה משולב ולא טלאי על

טלאי. כאשר אנחנו צריכים היום לרוץ קדימה עם החתימה האלקטרונית, אנחנו

באים ומתקנים את הפקודה כדי לאפשר גם חתימה אלקטרונית.

התיקונים כאן הם ביסודם תיקונים טכניים.

אני סבור שההערה של חי'כ ד. תיכון היא

בהחלט נכונה. היא מכוונת אל המכס. החובה לקדם את החקיקה ולהתאים אותה

לתקופה היא נדרשת.

מ. שחי; אדבר רק על הבעיות העיקריות השנויות

במחלוקת, כי בחלקן היועץ המשפטי שלנו,

שדות, ישב עם המכס, ואני יושב באופן קבוע עם המכס ועם שמעוני ועם כל

רההנהלה והגובים, אנחנו מסדירים הכל בינינו. מה שנשאר סלע המחלוקת, וחי'כ

ד. תיכון אמר בצדק, החוק שלנו מ-64', ואני ישבתי בוועדת הכספים כשדנו

והקימו את העניין, ואני עדיין קיים פה. דברים רבים השתנו, אז יו"ר

הוועדה אמר שאנחנו מתווכים, אבל אז הבאתי לו את כל הספרים שאנחנו

צריכים להבין תעריף המכס, חוק פקודת המכס, והוא שאל אותי אם את כל זה

אנחנו צריכים לעשות. בנושא ההגדרות אין לנו היום שום אזכור בחוק סוכני

המכס שמדבר על איגוד סוכני המכס, או היום הפכנו מאיגוד ללשכה באופן

רשמי. כעמותה, כלשכה, יש לנו שתי לשכות, אחת תל אביב והדרום, חיפה

והצפון, ויש לנו לשכה ארצית. בנוסף לכך יש גם איגוד תאגידים ארצי שמר

שמעוני ודאי ירחיב עליו את הדיבור אם הוא ישאל. אז בכל החוק, אנחנו כל

הזמן מתאמים את הפעולות שלנו עם המכס. שום צעד, עם כל הענווה, אתה אמרת

מה שגיא שאין לנו מה לדאוג כי עמילי מכס וסוכני המכס תמיד יהיו. אגב,

אנחנו סוכני מכס ולא עמילי מכס. בתקופה המנדטורית היינו עמילים מכס.

אנחנו סוכני מכס. זה בא מקסטום קלירינג אג'נט. תמיד אמרו לנו לא יהיה.

שינינו את השם, אנחנו לשכת סוכני מכס. החוק אומר חוק סוכני מכס. זה

תוקן.

ר. אלול; בדפים של משרדים עדיין כתוב משרד עמילות

מכס.

מ. שחר; כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה. אני עוד

מהתקופה המנדטורית.

ד, תיפון; האם אינך חושב שהגיע הזמן להסיר את מעטה

הסודיות מעל מה שנקרא עמילי מכס ומכס

בכללל העסק הזה מוחזק במסגרת שהיא כמו גילדה מקצועית, שאיש כמעט אינו

מבין בה למעט אלה העוסקים בעניין זה.



מ, שחי; היות וכך, כל הזמן מדברים על איגוד סוכני

המכס, היום לשכת סוכני מכס, אבל אין

אזכור בחוק. אני מציע שכשם שיש הגדרות בתחילת החוק, ואומר בהגדרה מה זה

סוכן מכס, הוא מגדיר סוכן מכס אדם העושה פעולות מכס לזולת דרך שירות

לכל, והוא רשום בפנקס סוכני מכס. ושם זה פעולת מכס, ומיד אחרי זה בסעיף

הבא מגדיר מה זה פעולת מכס. היות וכך אני מציע להוסיף אחרי "ודרך שירות

לכל", בסוף, "והוא מאוגד בלשכת סוכני המכס או בלשכה הארצית של סוכני

המכס וארגון התאגידים". לא יכול להיות שתדברו על הכל, וזה שאנחנו

מייצגים אותם אין לזה שום אזכור חוקי. לכן אנחנו מציעים שאחרי סעיף זה

ישנה הגדרה של פעולת מכס תבוא הגדרה מה זה ארגון סוכני המכס, שתהיה

גוף. זה הסעיף הראשון בהגדרה.

לכן אני מציע להוסיף הגדרה בדומה לפעולת המכס, שהוא מגדיר שאותו אדם

מאגד בתוכו את סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים.

יש לנו פרק שלם שמדבר על פקיד רישוי, ועם כל הענווה זה אחד המקצועות

היחידים או המקצוע היחיד שהפקיד שלנו מחויב בחוק לקבל תעודה, לעבור

סידרת בחינות קשות מאוד על מנת שיוכל לעבוד. זה לא קיים אצל השמאים, לא

אצל סוכני ביטוח, לא אצל עורכי דין. בשום מקצוע חופשי אחר זה לא קיים.

ר. אלול; כמה שנות לימוד צריך למקצוע זה?

פה כתוב שצריך רק השכלה עממית, ואנחנו

רוצים להגדיל את זה. נבחין בין סוכני

מכס. עכשיו אני דן בסעיף המדבר על פקידים רשומים. אמרתי שלפקידים

הרשומים שלנו, על מנת שנוכל לעבוד ולייצג אותנו בבתי המכס, חייבת להיות

לו תעודה של פקיד רשוי. כך זה מופיע בחוק. הוא צריך לגמור רק בי"ס

עממי, שמונה שנות לימוד.

אני מבקש להסביר בקצרה איך המערכת עובדת.

חברים יעירו הערות.

כולנו חיים את העניין הזה, אבל כולנו

נתקלים בעניין זה. כולנו מקבלים סלפונים

ומכתבים בנושא זה, שעמיל המכס שחרר לי, כן שלמו את הסחורה, פו"ב לא

פו"ב. זאת הזדמנות לשנות את העניין. משה אומר שיש פה מקצוע רציני ופה

כתוב השכלה עממית ויש להם ספרים רבים ללמוד. אני חושב שהדרישה צריכה

להיות אקדמית.

היו"ר ג, שגיא; אנחנו נגיע לזה. אני מבקש משחר סקירה

קצרה איך הדבר הזה עובד. יועלו הערות עי'י

חברי הכנסת ואח"כ נעבוד סעיף סעיף. אם אתה יכול להמשיך בתיאור הכללי

איך המערכת מתפקדת מבחינתכם, איך הדבר הזה היום פועל. אנא הצג את זה

והכניסה לסעיפים תהיה במהלך הדיון, על כל סעיף בנפרד.

אולי ברשותך נעשה הפוך, כי אם יש לי עוד

כמה דברים לומר בסעיפים אחרי זה יהיה סוב

יותר לתת סקירה כוללת. יכול להיות שחלק מהשאלות יפתרו.



היו''ר ג. שגיא; לא.

מ. שחי; כיום, אנחנו סוכני המכס, כך זה נקרא היום

בחוק, מ-64י זה נקרא כך, איננו עובדים

לבד, אנחנו עובדים עם פקידים שלנו שנקראים פקידים רשויים. הפקידים

הרשויים צריכים לעבור סידרת בחינות קשה, ואז הם מקבלים כרטיס זיהוי של

פקיד רישוי ואז הם יכולים לייצג אותנו בנמלים. החסרון בזה הוא שמי שפעם

אחת קיבל את אותה תעודה של פקיד רשוי, נניח לפני שלושים שנה, הדברים

השתנו מהקצה לקצה והיום הדברים שונים. כלומר אותו אדם שלמד לפני שלושים

שנה, שהבחינות היו קלות ביותר, היום כשהן כל כך מורכבות והעבודה מורכבת

הרבה יותר והוא צריך לדעת יותר לא מחייב אותו לעשות שום השתלמות. יש לו

התעודה איתו ושלום על ישראל. הפקידים שלנו עובדים בנמלים, אנחנו מכינים

את הרשומונים, בשפה שלנו קוראים לזה רשומון יבוא או רשומון יצוא,

מצרפים לזה את כל מערכת המסמכים שבאה חלקה מחו"ל וחלקה בארץ, למשל

תעודת תקן, רישיון יבוא, ואנחנו צריכים לצרף את כל מערכת המסמכים

הבינלאומיים ושטר מטען שהוא בינלאומי ופקודת מסירה וחשבון מכר, רשימת

אריזה וקטלוגים, מחירונים, כל מה שכרוך באותו שחרור של הסחורה. אנחנו

נותנים את זה לפקידים שלנו, יש לנו סניפים בכל בתי המכס בנמלים, הם

יורדים לנמלים עם אותו רשומון שבתוך תיק עם כל מערכת המסמכים ועוברים

תהליך שלם, החל מאיתור הסחורה ששייכת לממ"ן, שהיא חברת תעופה או לנמל

הימי, דרך המכס את כל שלבי המכס ואז בסופו של דבר אנחנו מקבלים מה

שנקרא "תעודת שער", שאיתה הולכים לממ"ן בנמל האווירי או באחד מנמלי הים

ומוציאים את הסחורה. זה היה עד עכשיו, וכפי שאמר מר שמעוני בעת האחרונה

עברנו למערכת מכס חדשה שבה, לא יאומן, ואני ביקרתי הרבה בחו"ל בכנסים

שלנו וכן הלאה, אנחנו אחת הארצות המתקדמות בעולם בנושא זה. במערכת המכס

החדשה אינני צריך לבוא למכס. אצלי במכס יש מחשב מקוון, אני קשור עם

המכס, עם הנמל, עם ממ"ן עם כל אלה דרך המשרד שלי, עדיין הפקיד שלי לא

מתחיל. אפילו לתשלום של המסים איני צריך ללכת לבנק במכס, אני עושה זאת

דרך מס"ב, שזו מסלקה בנקאית, אני רושם את הסכום, הכל במחשב, הכל תוך

כמה דקות, ואז אני מקבל שאושרה ההעברה הכספית דרך המסלקה הבנקאית, אני

מקבל התרה אלקטרונית, ואז כמו שאני מקבל שהרשומון מותר, אם נניח הסחורה

היא בנמל אווירי שזה בממ"ן על המסך בממ"ן מופיעה ההתרה שלי. אותו דבר

בנמל ימי. יותר מזה, יש גם מחסני ערובה כלליים. גם שם זה נעשה בצורה

כזו. לא יאומן, כי אף פקיד מכס לא נקף אצבע, לא חתם, בזמן שאנחנו חשבנו

שהולכים לעשות זאת אמרנו שזה רזון אחרית הימים. איך יעלה על הדעת שהמכס

לא ישים חתימה, שום דבר. אנחנו לא מדברים על חבילות קטנות.

שחר, אני רוצה לשאול אותך שאלה שאינה

קשורה דווקא למכס. אני יודע שמערכות

וארגונים ועובדים בדרך כלל נוטים להתנגד לשינויים, ופה מדובר על שינוי

דרמטי. איך אתם התייחסתם לשינויים שהציע המכס בנושא זהי

מ. שחי; ברגשות מעורבים. בדרך כלל מקובל בעולם

שאנשים שמרנים, וכל פעם שהחלפנו רשומון,

אינני מדבר על כל המהפיכה הזאת, באו חברים ואמרו מה לא טוב ברשומון

הזה. התרגלנו אליו, הכל אנחנו יודעים, אני מכיר כל משבצת בעל-פה. ישנם

אנשים שחוששים מחידושים, אבל אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למציאות

המשתנה, הכל מסתובב. היו לנו רגשות מעורבים. עברנו כמעט משבר. כשאמרו

את המועד בו צריכים להפעיל את המערכת זה היה ב-1 בינואר 94', לא היינו

מוכנים, היה צריך באותה עת להחליף את כל הציוד שלנו, את כל החומרה



והתוכנה, וזו היתה השקעה די גדולה שחלק מסוכני המכס הקטנים או הבינוניס

לא יכלו לעמוד בה. זו תחרות חופשית. אני רוצה ממך לאשר לנו תעריף

מינימום. אני בעד שיהיה חופשי ותהיה תחרות. אבל אם אנחנו מקבלים.

העמלה, אחד מקבל חצי אחוז, אחד לפי טופס, לא חשוב מה הגודל שלו, ואחד

אומר חודשית. יש לך שלושים טפסים בחודש שלם. יש תחרות חופשית.

היינו צריכים לשבת וללמוד את התוכנה החדשה, לעשות ימי עיון, ועשינו

קבוצה מסוימת שהיתה ראש חץ לעשות בו זמנית את הרשומון כמו שאומרים בצבא

"על יבש", לפי המערכת החדשה, ובו זמנית המערכת היתה צריכה לפעול בכדי

לשחרר את הסחורה. הייתי שק האגרוף של כל סוכני המכס, למה הרשנו ולמה

עשינו וכולם פחדו מה יקרה וכן הלאה.

היו"ר ג, שגיא ההסבר שאתה אמרת שהיה כמעט משבר זה בזכות

העובדה שנשארת בחיים?

והיום כולם מברכים על המוגמר ומתפלאים

איך לא עשינו את זה לפני כמה שנים. אם

המערכת היתה קורסת, ועמדנו לפני קריסה, ואני ישבתי עם מר שמעוני ועם מר

זייף יום אחד לפני הפעלת המערכת לראות איך עושים. היו לחצים מצד עובדי

המכס לדחות את השינוי כי המערכת תקרוס ופה עמדו עם השיניים. אמרתי

במלים אלה, אני זוכר שלמדתי באוניברסיטה והיינו צריכים לדחות את

הבחינות, אז אמרנו לדחות לעוד חודש איננו מוכנים. ישבנו ולא עשינו כלום

והיה אותו דבר. אם חלילה המערכת היתה קורסת שני הצדדים היו משלמים את

המחיר.

היו"ר ג. שגיא; אנחנו היום מברכים על המוגמר.

מ. שחי; לא רק על המוגמר. אנחנו יכולים להתגאות

שאיו ארצות רבות וותיקות מאיתנו שאינן

מגיעות לזה. אני לא מספר סיפורים. הרי המכס אינו רואה את הרשומון. הוא

לא שם חתימה. פעם היו צריכים לעשות 16 חתימות. היו 16 תחנות וכתוב

מעריך, בודק, רשיונות. כל פקיד כזה במכס שעברתי את החלון שלו היה צריך

לשים חתימה. היום לא חותמים שום דבר. ולא רק זה. המכס לא ראה עדיין את

הכסף. למי שיש טענות, יש לנו איגוד יש לנו ועדת אתיקה מקצועית.

אחרי מה שהסברתי, יש מה שנקרא מסלול די, למרות הכל צריך להביא את

המסמכים למכס. יש לנו הסדר שאומר שלמחרת אנחנו צריכים לבוא לתחנה

להמציא את כל המסמכים שבגינם שחררנו. המכס יכול עכשיו לבדוק את זה

בשקט, אנחנו לא בורחים, היבואן לא בורח, לנו אין מכס אחר, למכס אין

סוכני מכס אחרים והעולם במקומו, הכל מסתדר ועד עכשיו הכל בסדר. אני

חושב שזה אחד המשרדים היחידים שיש שפה משותפת ושיתוף פעולה מלא בין

המכס לבין כל הציבור שמייצג אותו.

מישהו אמר במאמר מוסגר לגבי זה, שאין לנו מה לדאוג. פעם איימתי על מר

שמעוני, אם יום אחד אנחנו לא נפעל אשלח לך את כל עשרות אלפי היבואנים

שיבואו לבתי המכס, אתם תראו מה זה אם חורגת, הרי יהרגו אותם שם עם כל

התהליכים. כמה טוב שיושבים 300-200 איש ומייצגים את כל היבואנים

והיצואנים במדינת ישראל. יש לנו שפה משותפת, אנחנו מכירים את החוקים,

אנחנו יודעים מה לעשות, הם יכולים להגיד לנו מה שהם רוצים.



היו"ר ג. שגיא! אני צריך אני צריך להבין מכל השינויים

שמהיום והלאה איני צריך לפחד מיבוא אישי

ואפשר להתמודד עם בעיית היבוא ולעבור את המכס בשלום?

מ. שחי! כן, אני אומר זאת במלוא הרצינות. אני אחד

מסוכני המכס מהתקופה המנדטורית. החוק

השתנה מאוד מאז. יש למדינת ישראל מכס כזה ולא מפני שאני יושב מולו,

כשאני צריך לריב איתו ולהיאבק איתו אני נאבק איתו. אתה יכול לשבת בשקט,

יש מי שמייצג אותנו בכבוד לא רק בארץ, בכל העולם, ושומר. כל אחד מאיתנו

יודע שאדם שנוסע לחו"ל משלם 40,000 דולר נסיעה לכל העולם כשהוא בא הוא

רוצה להבריח דבר קטן שעולה 100 שקל. זו תכונה והמכס צריך לעמוד על

המשמר. היום יש עניין של מכולות. פעם פחדת אמרו מכולות יביאו סחורה

במכולות לא תהיינה גניבות, היום גונבים את כל המכולה, זה יותר פשוט.

היום מכניסים לתוך המכולה מכונית אמריקנית ששווה הון תועפות. המכס צריך

להתמודד עם כל זה. אז לכן במכס שלנו אפשר לשבת בשקט.

זה תהליך מאוד חשוב שאני אמרתי אותו, אבל ח"כ ר. אלול, אני מוכן לשבת

ולתת לכם הגדרות לכל הפעולה הזאת איך אנחנו עושים אותה.

ד. שמעוני! ברשות היו"ר אני רוצה להתייחס בעיקר

למספר משפטים שהעיר ח"כ ד. תיכון, אולי

אפשר לבטל את חוק סוכני המכס, גילדה סגורה.

הנושא של טיפול בסחר חוץ הוא מקצועני ממדרגה ראשונה. אינני רוצה להביא

מקצועות אחרים שגם הם מקצוענים ממדרגה ראשונה, אבל הטיפול של סוכן המכס

אינו שונה מבחינה מקצועית מרמת הכישורים שצריך רואה חשבון או יועץ מס

ושניהם מעוגנים בחוק. לכן המקצוע של עמילות המכס חשוב מאוד למשק

הישראלי וחשוב מאוד לאגף המכס. הוא חשוב למשק הישראלי מכיוון שבדרך זו

ישנה התמקצעות בנושא מסוים ויבואן יכול לתת, כמו שהוא אינו מבצע את

ההובלה לבד ואת החלק המשפטי כי יש לו עורך דין, כך יש לו עמיל מכס

לצורך הטיפול המקצועי במכס וחס וחלילה מלבטל את המקצוע.

הנושא של גילדה כלל אינו נכוך, ואני מאוד מתפלא על חי'כ ד. תיכון שאמר

זאת, מכיוון שיש לנו בחינות ברורות. בשנתיים האחרונות אישרנו הרבה מאוד

עמילי מכס חדשים, אנחנו פותחים עכשיו יחד עם המכללה למינהל בית ספר

לסוכני מכס והוא יהיה שקוף, פתוח, ברור, כל אדם יוכל לבוא וללמוד בצורה

מסודרת את המקצוע, לגשת לבחינות. כמו שאמרתי קודם, סוכנים רבים מאוד

אושרו בשנה-שנתיים האחרונות. לדוגמה, כדי שלא יהיה מונופול בידי קבוצה

של עמילי מכס, החוק קובע במפורש שיבואן יכול לשחרר את הסחורות של עצמו.

היות שהתהליך ממוכן, לא כל יבואן יכנס להשקעות של תחנת עבודה

אלקטרונית.

היום זה גם מחייב התמחות שיבואן לא יכול

אם אין לו הידע.

אבל אם הוא מחליט שהוא רוצה ללמוד ולדעת

את הידע, החוק מאפשר לו לשחרר את

הזכויות. הוא צריך למנות פקיד רישוי מטעמו. אבל כדי שבעצם מבחינה

פורמלית לא נשאר במצב שאנחנו מאפשרים ליבואנים לשחרר לבד ומצד שני לא

יהיה כדאי ליבואן להשקיע בתוכנה ובחומרה אלקטרונית כדי להתקשר למכס,



דרך לשכות המסחר וארגונים אחרים פתחנו לשכות שירות לציבור ואת אותה

עבודה שעמיל המכס עושה דרך המחשב יכול יבואן לבוא ללשכה פרטית שאינה

מנוהלת ע"י הממשלה, לשלם את המחיר שדורשים עבור הקשת החומר לתוך המחשב

והוא עובד אתנו ישירות. כלומר, למרות שאנחנו שמחים שיש חוק סוכני המכס,

ככל שאנו בטוחים שמקצוע זה חשוב וטוב כי הוא מייעל את עבודת המשק בכל

זאת אין מונופול, ואפילו איפשרנו לשכות שירות אלקטרוניות לכל ציבור

היבואנים.

לגבי הנושא של יבוא אישי. זה הוזכר ע"י היו"ר. בכל נקודות הכניסה לארץ

לגבי יבוא אישי יש נהלים קצת יותר רכים, אנחנו נותנים שירות קצת יותר

אישי לקהל כדי שלא לבוא לשחרר סחורה ב-50 או ב-100 דולר, לא תמיד

לוקחים עמילי מכס ואנחנו מתחשבים בדבר ושם יש להם שירותים קצת יותר

רכים. עובדה, אם הם צריכים הם יכולים לגשת ללשכת השירות הנמצאת בדרך

כלל בבניין המכס, דאגנו שיוקמו לשכות שירות פרטיות בבניין המכס, כך זה

בלוד, כך זה בדואר חבילות, והוא יכול להשתמש בלשכה זו להגיש את החומר

בצורה אלקטרונית ולקבל את השירות הטוב ביותר.

ר. אלול; מר שמעוני, אולי במספרים, כמה כסף המדינה

מכניסה דרך המכס מיבואנים?

ד. שמעוני; אם ניקח את מסי היבוא, הם מכס, מס קנייה

ומס ערך מוסף. אם ניקח רק מכס ומס קנייה

זה סכום שהוא בסביבות 200/0 מהכנסות האגף, בסדר גודל. עם נוסיף גם את מס

ערך מוסף ליבוא הוא הרבה יותר גבוה. במספרים זה יכול להגיע עד כ-70%/0.

800/0 מתוך 30 מיליארד. אבל צריך לזכור שהכנסות שאנחנו גובים ממס ערך

ביבוא, בשיטה של מס ערך מוסף המס הזה מוחזר לעוסק והוא משלם את זה בסוף

על המכירה שלו. יש הבדל במס ערך מוסף בגבייה נטו וגבייה ברוטו ביבוא.

כי מרבית ההכנסות של כמה שאנחנו גובים מכס ומס קניה ביבוא זו הכנסה

סופית לאוצר המדינה. עוסק שמשלם מע"מ ביבוא הרי זכותו, רשומון מוכר

כחשבונית מס, הוא מנכה את זה מהמס בו הוא חייב, כי כל אחד משלם וניק על

הערך המוסף שלו. כלומר הוא משלם על המכירות בניכוי מה שהוא שילם על

הקניות במס ערך מוסף. לכן במס ערך מוסף יש הבדל בין ברוטו ונטו כשאנחנו

מחשבים את ההכנסות מיבוא.

היו"ר ג. שגיא; תודה. אנחנו נעבור לסעיפים, היועצת

המשפטית של ועדת הכספים אנה שניידר תואיל

לקרוא את הסעיף, נעבור אחד אחד, נשמע את ההערות ונסכם את הדברים.

הייתי רוצה להוסיף לדברים שעדיין שנויים

במחלוקת בינינו. דברתי רק על שני סעיפים

עכשיו.

אנחנו מתייחסים לכל סעיף ותהיה לך

זכות, אני רוצה לעשות זאת בצורה מסודרת.

לאפשר לך להתמודד עם כל אחד מהסעיפים.

הסעיף הראשון להצעת החוק משנה מספר

הגדרות בחוק הקיים ומוסיף מספר הגדרות

חדשות. הדבר הראשון מתייחס להגדרת פעולת מכס. פעולת מכס כפי שהיא

מוגדרת היום לפי החוק הקיים אומרת כדלקמן; פעולת מכס, כל פעולה וכל מגע



עם רשות המכס בקשר ליבוא, ליצוא או למעבר טובין ששר האוצר קבע אותם בצו

כפעולות מכס. יש צו הקובע במפורש מהן פעולות מכס. ההצעה קובעת כך:

פעולת מכס, כל עשייה למען הזולת כלפי רשויות המכס בקשר ליבוא, ליצוא או

למעבר טובין ששר האוצר קבע אותה בצו.

אין כאן שינוי משמעותי אלא יש כאן יותר התאמה לניסוח המשפטי המקובל

בחוקים אחרים, כי כאשר אנחנו מדברים על שירותים גם בחוק מס ערך מוסף

שירות מוגדר כעשייה למען הזולת. לכן התאמנו את זה כאן.

אני מבין שאין הערות, אנחנו מאשרים את

התיקון הזה ונתקדם הלאה.

פיסקה 2 להצעת החוק לסעיף 1 מוסיפה

בעל השכלה

תיכונית - מי שהוא בעל תעודה המזכה את בעליה להתקבל למוסד להשכלה גבוהה

לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח-1958. ההגדרה הזו דרושה לצורך הסעיף

הקובע את הכשירויות של סוכן המכס. כתוב כאן מי שהוא בעל תעודה המזכה

אותו להתקבל למוסד להשכלה גבוהה. זאת יכולה להיות תעודת בגרות או כל

תעודה אחרת מקבילה שנותנת לו אפשרות להתקבל למוסד להשכלה גבוהה.

היום יש לנו שתי בעיות עם המצב החוקי

הקיים. אחת, שאין הגדרה חד-משמעית למונח

השכלה תיכונית, ושניים שלפי החוק הקיים מנהל המכס מוסמך לוותר על השכלה

תיכונית. אנחנו קובעים פה שני דברים. אחד, שאין יותר סמכות למנהל המכס

לוותר על השכלה תיכונית, המינימום זה השכלה תיכונית ואנחנו מגדירים

בדיוק מה זה השכלה תיכונית. כלומר קודם היו לנו בעיות שבא אדם עם תעודה

ממדינה שלא כל כך ידועה ומוכרת כמדינה מסודרת מבחינת תעודות ואומר

התעודה שלי בעצם מוכיחה על השכלה תיכונית, כי כתוב שם שיש לי השכלה

תיכונית. אז מתחילה הבעיה אם זה אותו בית ספר באותו כפר במקום נידח,

לכן באנו והגדרנו חד-משמעית מה זה השכלה תיכונית וקבענו את זה

כמינימום.

אם כבר מדובר במדינות נידחות ובהשכלה

תיכונית, קראתי בעיתוני סוף השבוע

שבמדינה נידחת כמו ארה"ב אפשר לקבל תמורת תשלום ידוע תואר שלישי.

הוא לא יהיה מוכר לפי הגדרה זו.

אין הערה על סעיף זה הגדרה להשכלה

תיכונית?

אלה שהיום אין להם השכלה תיכונית, הם

ינשרו מהמערכת?

אלה שבתוך המערכת נשארים במערכת, יש

הוראת מעבר, אין פוגעים במי שהיום כבר

נמצא במערכת. מי שרוצה לקבל תעודה חדשה של סוכן מכס יצטרך לעמוד

בתנאים, וגם לגביו יש הוראת מעבר שזה לא ינחת עליו מיד עם פרסומו של

החוק.



ר. אלול; זה נוגד חוק אחר. הסכמי השכר של השירות

הציבורי מדברים היום על תוספת שכר למי

שצריך להשלים השכלת יסוד תוך שנתיים. כל עובדי המדינה. איני יודע אם הם

מוגדרים לעניין זה כעובדי מדינה.

ס. אלחנני; אבל אינך יכול לפגוע בזכות, יש כאן בעיה

של פגיעה בחוק יסוד חופש העיסוק. אם היום

לאדם יש תעודה כרואה חשבון או כעורך דין או כסוכן פתאום משנים את החוק

לא יתכן לומר שהשינוי יחול לגביו. זה אולי משהו אחר, כי זה אולי לתת

להם הטבה, אבל כך אתה פוגע במי שיש לו מקצוע ואתה פתאום אומר שהתעודה

שלו איננה שווה יותר, ואז יש בעיה של פגיעה בחוק יסוד חופש העיסוק ואי

אפשר לכתוב הוראה כזו בחוק.

היו"ר ג. שגיא; היתה הערה או שאנחנו יכולים לאשר

ולהמשיך! אנחנו נאשר את ההגדרה הזו.

יש עוד שלוש הגדרות נוספות שהן טכניות

במהותן. הוועדה - ועדה מייעצת שנתמנתה

לפי סעיף 2, פקיד רשוי - מי שנתמנה לפי סעיף 16, המנהל - מנהל המכס ומס

ערך מוסף.

מ. שהי; חסרה לי ההגדרה שאמרתי קודם. את ההגדרה

כמו שיש פעולת מכס. אני רוצה שיהיה אזכור

של לשכת סוכני המכס או משלחים בישראל שזה מעוגן בו.

מדוע אני צריך לאזכר את זה בחוק הזה?

מ. שחי; כי לא יתכן שכל הזמן דנים עם הציבור הזה.

ציבור זה מייצג את כולם, את כל סוכני

המכס אח"כ כל החומר, כל ההוראות, כל הוראות נוהל וכל שינויים בצווים

וכוי מופנים לאיגוד סוכני המכס או ללשכת סוכני המכס. אנחנו מעבירים את

זה לכל החברים שלנו בארץ.

היו"ר ג. שגיא; איפה נקבע המעמד של הלשכה שלכם בחוק?

מ. שחר; בשום מקום.

היו"ר ג. שגיא; יחד עם זה אני מבין שנוהג המכס לשתף

אתכם, להתייעץ אתכם, לקבוע אתכם את

הסדרים. דברים אלה נעשים על פי הנהוג. אין מעמד בחוק אחר מיוחד לנושא

של לשכת סוכני המכס, או שאני טועה.

אין לנו כל מעמד.

ר. אלול; אני מבין שעל מנת שיהיו פה צריך להיות

שיהיה מעמד ללשכה.

היו"ר ג. שגיא; בתום הדיון אסכם, אני רואה שיש הערות

רבות בנושא זה.

משרד המשפטים דן בשאלה זו לאור פניות של

גופים וולונטריים שונים אשר ביקשו הכרה

כרשות טטטוטורית, גוף טטטוטורי. עמדתנו היא שאין לתת להם מעמד טטטוטורי

מכיוון שאין כל טיבה לכך. כל המקצוע מוטדר ע"י החוק. הלשכה איננה

מוכרת, היא גוף וולונטרי של אותם אנשי מקצוע שהתאגדו וזה חל לגבי גופים

שונים. היו אלינו פניות מכל הגופים שפרט לעורכי הדין ורואי החשבון אינם

מוטדרים בחוק, והדין יהיה דין אחד לגבי כולם.

היו"ר ג. שגיא; שחר קבע שאין חוק לעניין זה שקובע מעמד

טטטוטורי ללשכת טוכני המכט, ומשרד

המשפטים, וכל עוד אין מעמד כזה אז משרד המשפטים יתייחט לזה בהתאם.

א. רובינשטיין לשכת טוכני המכט זה לא סטטוטורי, כל טוכן

מכט יכול להיות בפנים או לא. מכיוון שאין

זה מחייב את טוכני המכט להיות בלשכת טוכני המכט איננו יכולים להתייחט

בחוק ללשכה כי יכול להיות טוכן מכט שלא בלשכה. כמו שטוכן מכט יכול

להיות אדם פרטי או חברה, כל אחד יש לו זכות לבחור את מעמדו המשפטי או

המקצועי.

ד. שמעוני; אנחנו הונחנו ע"י משרד המשפטים לא להטכים

לעניין זה, אבל אני רוצה לומר כאן דבר

אחד שיהיה בבחינת חדש כאן. אני חושב שגם טוכני המכט אינם בשלים לכך. הם

לא מאורגנים בארגון אחד. ההיטטוריה היא שמפעם לפעם יש שניים-שלושה

ארגונים. גם היום יש יותר מארגון אחד. לכן גם מבחינה טכנית זה בלתי

ניתן. מה עוד שמדיניות משרד המשפטים מנחה אותנו לעניין.

היו"ר ג. שגיא; ההערה היא הערה, ואני לא במקרה שאלתי אם

יש מעמד טטטוטורי ללשכה מכיוון שאם אין

מעמד כזה אנחנו מנועים למעשה להכניט את הדבר לחוק, מכיוון שגם אם המצב

הוא כזה שהיום כולם מקבלים את הלשכה ואת הטמכות שלה מחר זה יכול

להשתנות ואיננו יכולים להציע בחוק התייחטות לגוף שאיננו יודעים את

מעמדו, כי הוא איננו קבוע בשום מקום בחוק, ולכן לצערי אינני יודע אם

בפרקטיקה בשל העניין או שאינו בשל. אני יודע שמבחינה חוקית העניין

איננו בשל, כי איננו יודעים אם אנחנו מדברים על לשכה על מה בדיוק אנחנו

מדברים.

אני רוצה לשאול את ח"כ ר. אלול אם הוא מקבל את זה.

כן.

מ. שחי; בגלל זה שעדיין אין דבר כזה, משרד

המשפטים חושב שזה לא צריך להיות, אני

אומר אולי בגלל זה לפחות שיהיה אזכור בנושא, אלא אם אתה תגיד לי אי

אפשר לאזכר. מצד שני, אני מתפלא על מר שמעוני, המכט צריך להיות

מעוניין, כי כל קבוצה של אנשים יכולה מחר להתאגד ולהקים איגוד. עם מי

אתה תדבר. אח"כ יש אנשים שאינם מאוגדים בשום מקום. הם עושים כל מיני

דברים.

היו"ר ג. שגיא; יש פה מעמד שלכם כגוף וולונטרי. אני

הבנתי ממך ששחר משתף פעולה והפרקטיקה היא



כזאת שעובדים יחד. אנחנו דנים עכשיו בסוגייה המשפטית. אינני יודע מי זה

הגוף שלא נבחר על פי שיטה מקובלת ובדרך מקובלת ויש לו מעמד טטטוטורי,

לכן איננו יכולים להכניט את הדבר הזה בחוק ואנחנו מאשרים את הנוטח

הזה.

גם אם אני אגיד לך שאנחנו קיימים 59

שנהו

אנחנו עוברים לטעיף 2. טעיף 2 מתייחט

לוועדה מייעצת שאמורה לייעץ למנהל בכל

נושא של טוכני המכט. הטעיף כפי שהוא קיים היום קובע שמנהל המכט ממנה את

הוועדה. יוי'ר הוועדה הוא המנהל או טגנו שנתמנה על ידו ומטפר חברי

הוועדה נקבע ע"י המנהל, ובלבד שלפחות שליש מהם יהיו טוכני מכט שהוצעו

ע"י האיגוד המייצג את המטפר הגדול ביותר של טוכני מכט, ואחד מחבריה

יתמנה ע"י שר התחבורה. זה המצב הקיים.

יש כאן הצעה לשנות את הטעיף, והטעיף קובע שהמנהל ימנה ועדה מייעצת בת

שבעה חברים, מכניטים כבר לחוק את מטפר חברי הוועדה ויקבע את דרך

פעולתה. הוועדה תקבע את טדרי דיוניה ככל שלא קבעם המנהל. חברי הוועדה

יהיו המשנה למנהל או טגן המנהל שמינה המנהל אשר יכהן כיו"ר הוועדה, כאן

אין שינוי. שלושה נציגים של טוכני המכט שמינה המנהל בהתייעצות עם

הגופים המייצגים טוכני מכט. עובד משרד התחבורה שמציע המנהל הכללי של

משרד התחבורה. נציג איגוד לשכות המטחר בישראל ונציג התאחדות התעשיינים

בישראל.

היו"ר ג. שגיא; האם את יכולה להציג לנו את עיקרי

השינויים?

א. שניידר; עיקרי השינויים הם שקודם כל מטפר חברי

הוועדה נקבע בחוק ולא ע"י המנהל. קודם

היה שליש לפחות טוכני מכט שהוצעו ע"י האיגוד. עכשיו אנחנו מדברים על

שלושה נציגים מתוך שבעה ומעגנים בחוק את נציג איגוד לשכות המטחר ונציג

התאחדות התעשיינים שבעצם לא הופיעו בחוק הקודם. נציג משרד התחבורה

הופיע גם בחוק הקודם. הטיבה לכך היא שאנחנו רוצים לכלול בוועדה המייעצת

את כל הגורמים שיש להם קשר ליבוא ויצוא ולטוכני המכט.

מ. שחי; כתוב המפורש או המנהל עצמו. מייחטים

לוועדה זו חשיבות רבה. לפי הצעת החוק

החדשה אין כלל זכות כלומר מחר יכול להיות יוי'ר ועדה כל פקיד אחר במכט.

היו"ר ג. שגיא; אם אין עוד הערות אישרנו את הטעיף הזה

ואנחנו מתקדמים.

א. ויינשטיץ; דוד שמעוני, האם זה לא דומה לחוק שהגשתי

לפני שנה או שנה וחצי? הגשתי הצעת חוק

שוועדת שרים לחקיקה דחתה אותו.

ד. שמעוני; אני זוכר שהגשת הצעת תיקון, נדמה לי שהיא

כלולה כאן. כשנגמור את הטעיפים נראה. אם

אינני טועה זה התייחט לגופי מכט. אם כן היא כלולה כאן.

סעיף 3 לפי החוק הקיים מתייחס לאיסור

לפעול ללא רישום כסוכן מכס. סעיף קטן בי,

כפי שהוא קיים היום, אומר, לא יתנה אדם לעשיית פעולת מכס אלא אם הוא

סוכן מכס או פקיד רשוי. מוצע לבטל את הסעיף הזה. להשאיר רק את סעיף קטן

אי שאומר לא יפעל אדם כסוכן מכס, לא יפרסם ולא יציג עצמו ולא יתחזה

כסוכן מכס אלא אם הוא רשום בפנקס סוכני המכס לפי חוק זה ולא יעסוק

בסוכנות מכס אלא בהתאם לאמור. נראה שסעיף בי הוא מיותר כי יש בו

כפילות, לכן מוצע לבטל אותו.

בסעיף קטן גי ישנו תיקון נוסף. נאמר בו הוראות סעיף זה אינן באות לפגוע

בזכותו של עוי'ד ובעל רישיון למחסן רשוי ואדם אחר שעיסוקו בניהול מוי'מ

לייצג בפני רשויות המכס. ההצעה אומרת שלא יהיה כתוב הוראות סעיף זה,

אלא הוראות חוק זה כולו לא יפגעו בזכויות.

א. ויינשטיי^; אני מבין שאנחנו אומרים שסוכני מכס

צריכים להיות בעלי ידע מקצועי. אני אומר

שזה עקרון ההרשאה. ידע מקצועי, הם מטפלים ביבוא, הם מטפלים בבעיות

רגישות שחייבות במס, הם מקבלים אמון. אם זה ידע מקצועי, מדוע אנחנו

אומרים שאדם שהוא בעל רישיון למחסן רישוי. יש לי רישיון, אבל אין לי

הידע, גם אני יכול להיות. אם העקרון הוא שהידע הוא הקובע, יכול להיות

אדם בעל חברה שיש לה מחסני רישוי שאין לה מושג.

הוא יכול רק לטפל באחסנת טובין. עוי'ד

יכול לייצג למעשה בפני כל רשויות המדינה,

אז אינך יכול למנוע ממנו כי חזקה עליו שהוא יודע את החוק. לגבי בעל

רישיון למחסן רשוי יש בפירוש כאן הגבלה כלומר באחסנת טובין, כי לעתים

סוכן מכס מטפל גם באחסנת טובין. אז אומרים גם בעל רישיון למחסן רשוי.

א. ויינשטיין! אם אנחנו אומרים שאנחנו זקוקים לידע כדי

לעסוק בכל הנושא הזה, עו"ד יכול לעסוק

בנושאים שונים, מדוע לא יזדקק להרשאה לטיפול בנושאים הרגישים האלה. ואם

עורכי דין, מדוע לא גורמים אחרים שגם קשורים בידע מקצועי.

היו"ר ג. שגיא; אנחנו נשמע התייחסות, אבל אני רוצה לשמוע

הערות והשגות לגבי התיקון הזה. בבקשה מר

שחר.

מ. שחי; אני מדבר רק לגבי מה שח"כ א. ויינשטיין

אמר לגבי מחסני ערובה. הנושא הזה מאוד

כאוב ועשו זאת כתוצאה ממצב שהיה קיים, שבו יש ניגוד אינטרסים. לא יעלה

על הדעת שבעל מחסן רשוי יהיה גם סוכן מכס, ויש פה מקום לעבירה על החוק

והיו דברים מעולם ושללו רישיון של אותו סוכן. אם המחסנאי של בעל מחסן

הרשוי הוא פקיד שלו, הוא מקבל ממנו משכורת, הוא גם יכול לקבל ממנו

הוראה תוציא סחורה ממחסן הרישוי, ואני טוען שהיה מקרה כזה וזה שהובא

למשפט ושללו את הרישיון ומאז אמרו אם יש זיהוי אינטרסים לא יכול להיות

שיהיה גם בעל הבית - מחסן הרישוי וגם סוכן מכס. לכן אז נתנו הוראת שעה

שבה אמרו שאם מחסן מסוים מביא סחורה הוא אינו יכול לאחסן את זה אצלו,

רק במחסן אחר והמחסן השני יאחסן אצלו. כלומר שפקידי המחסן לא יהיו

תלויים במעביד שיתן הוראות בניגוד לחוק. יש פה ניגוד אינטרסים, ובצדק



אתה אומר מחסן הרישוי אינו יכול לשחרר כפי שנאמר לנו פה, הוא יכול רק

לאחסן אבל לא לשחרר.

ר. אלול; אני לא מבין. קודם אמרנו שהשכלה מינימלית

היא השכלה תיכונית. מה המניעה שאנשים

בעלי מקצועות אחרים יטפלו בעניין זה? יש כאן בעיה אתית?

ת. פנחסוביץ; התכוונתי להתייחס להערה של ח"כ א.

ויינשטיין, שעו''ד אולי איננו מומחה בנושא

והוא יטפל ונותנים לו אם הבנתי נכון. החוק הכללי קובע שעו"ד רשאי לייצג

אדם בפני רשויות השלטון, בתי המשפט יכולים לייצג אותו בכל הנוגע בכל

מקום בפני כל גוף שהוא מבקש להתייצב לפניו. כיוון שזה חוק מאוחר, אנחנו

רוצים להיות בטוחים שזה לא בא למנוע את ההוראה הכללית שעו"ד בא לייצג.

לפיכך ציינו את זה. אבל מדוע עו"ד שייצג את אותו יבואן הוא איננו מומחה

לזה ואותו יבואן שיבחר לשלוח עו"ד במקום להתקשר עם סוכן מכס שהוא

מומחה, זה עניינו. איננו יכולים, איננו מסדירים את חייהם של אנשים

ומחליטים בשבילם כל דבר. אם הוא מבקש עוי'ד מסתכן ברשלנות מקצועית,

משפטית, שאם לא ייצג כראוי זה יגרום נזק לאדם שהוא מייצג אותו. לפיכך

אין כאן כל סכנה בזה שאנחנו נותנים. אנחנו משאירים את הסמכות הכללית של

עו"ד לייצג את האדם.

היו"ר ג. שגיא; אני חושב שקיבלנו את התשובות. מה שהיא

אמרה זו התייחסות כללית למעמד של עו"ד

בחוק. אני מדבר על הסעיף הזה אם יש השגות. איננו משנים את מעמד עוי'ד

אלא רק קובעים לפי התיקון שמוצע כאן, שהמעמד שישנו יתייחס לכל החוק ולא

רק לסעיף זה. האם בתחום זה יש לך הערה?

אני מפנה שאלה לגב' תמר, אני עו"ד צעיר,

יש לי תעודה של עו"ד, לפי החוק הקיים,

שהסברת אותו, אני רשאי לייצג את הלקוח שלי כסוכן מכס. נכון, שאעשה

שירות דב ללקוח שלי כי אינני מתמחה בזה, אבל אם נעבור לסעיף אחר שנקרא

כשירות תאגיד, יש סוכן מכס יחיד ויש סוכן מכס תאגיד. בתאגיד יש סעיף

5ב' שאומר שתאגיד יהיה כשיר להיות סוכן מכס אם יש בו בין היתר סוכן מכס

מורשה שהוא פקיד או שותף או מנהל. לכאורה, אותו משפטן שעכשיו סיים

משפטים יקח תאגיד, יקח אנשים ויהיה התאגיד סוכן המכס לפי החוק.

ידידי שחר, זכותך לעשות שימוש בעו"ד שרק

קיבל הסמכה לפני יומיים במקום היועץ

המשפטי הנוכחי שלך ועו"ד שקיבל הסכמה לפני יומיים יכול לייצג את מרשו

במשפט. מה יהיו התוצאות איננו יודעים, אבל מרגע שעו"ד קיבל הסמכה הוא

עוי'ד המוסמך על פי החוק, הוא רשאי לייצג.

ת. פנחסוניץ; יש להוסיף שהוא איננו יכול להקים תאגיד

ולקחת פקידים רשויים, מפני שזה נוגד את

כללי האתיקה המקצועית.

א. שניידר; סעיף 4 להצעת החוק מוסיף סעיף חדש לחוק

סוכני המכס, והסעיף מתייחס לפעולות מכס.

לא יעשה אדם פעולת מכס אלא אם כן הוא סוכן מכס או פקיד רשוי. סוכן מכס



שהוא תאגיד לא יעשה פעולת מכס אלא באמצעות יחיד שהוא סוכן מכס או פקיד

רשוי מטעמו.

היו"ר ג. שגיא; אנחנו כאן קובעים את המעמד של סוכן המכס.

בהמשך נגיע גם לעניין הסנקציות. הואיל

ואנחנו נותנים כאן מעמד לסוכן המכס לייצוג ולטיפול בכל הנושא של המכס,

אנחנו בהמשך הטיפול בתיקונים לחוק נעסוק גם בנושא הסנקציות וסוגיות

אחרות, כפי שאמרנו, במגמה להתאים את החוק לנסיבות שקיימות היום עם

ההתחדשות של התפקוד של המכס, המודרניזציה שלו וכל מה שכרוך בזה.

סעיף קטן א', יש הערות!

זה משונה לנו שפקיד רשוי יכול לבוא במקום

סוכן מכס. מה זה אוי

א. שניידר; מטעמו. כתוב לא יעשה אדם פעולת מכס אלא

הוא סוכן מכס או פקיד רשוי.

ד. שמעוני; אם הוא בעל ידע או הוכיח את עצמו משך חמש

שנים, כי גם עמיל המכס מכיר אותו וגם

רשויות המכס מכירות אותו, ובתנאי שיעבור ראיון על ידי ועדה מקצועית של

המכס, כלומר, כל הפקידים הרשויים האלה שיש להם חמש שנים ותק עברו את כל

המבחנים, הרקורד שלהם טוב ועמדו בפני ועדה מקצועית של אגף המכס, הם

יהיו רשאים לחתום על רשימון בנוסף לעמילי המכס. כך שאנחנו מציעים שאת

כל הפקידים הרשויים הנוכחים, ותיכף היועצת המשפטית שלנו תקרא את הניסוח

המוצע שהם היום כבר פקידים רשויים, ולכן מכוח החוק הקיים מותר להם

לחתום על רשימונים. לא לשלול מהם את הזכות הזו באופן רטרואקטיבי ולאלה

לעשות כאן תקנת מעבר ולקבוע שאותם פקידים רשויים שגם היום רשאים לחתום,

דהיינו הם פקידים רשויים משך חמש שנים יוכלו להמשיך ולחתום מבלי לעבור

את הוועדה המקצועית, והוועדה המקצועית תהיה רק לפקידים רשויים חדשים

שהיום אינם רשאים לחתום על רשימונים.

א. שניידל; הכלל יהיה שרק סוכן מכס יתחום על

רשימונים, ואחד מהיוצאים מן הכלל יהיה

הנוסח.

היו"ר ג. שגיא; יהיה יוצא מן הכלל יחידי והוא המופיע

בנייר הלבן.

א. שניידר; את פיסקה 2 אתם מוחקים. במקום פיסקה 2.

במקום סעיף 3א' ב1.

ד. שמעוני; רק ב1 כי 2 אומר; המנהל רשאי לאשר

בנסיבות מיוחדות.

א. שניידר; אם כך ב'1 החדש אתם מציעים; פקיד רשוי

יהיה רשאי לחתום על רשימונים בתנאי שהוא

בעל ותק של חמש שנים לפחות, סיים בהצלחה את הבחינות. אם יש לו ותק אז

בוודאי שהוא סיים בהצלחה את הבחינות. הקמת ועדה מקצועית אשר תמונה על



ידי המנהל לעניין זה, אולם מי שהיה פקיד רשוי בעל ותק חמש שנים ויום

אחד ב-1 בינואר 96/ בעוד שנה.

ד. שמעוני! אני מציע לאשר את העקרון, כי העקרון הזה

השתנה לפני 48 שעות והניסוח באמת עדיין

לא מספיק מנוסח.

היו"ר ג. שגיא! אני מבקש התייחסות לעקרון לפני שאנחנו

ממשיכים. אם יש השגות בתוספת של המכס

מעבר לתיקון שמוצע כאן בנוגע לפקידי הרשוי בעלי הוותק נעסוק בזה.

בסעיף 2 מדובר על פקיד שהוא מועסק על ידי

סוכן מכס, כי סעיף 1 מדבר על תאגיד. איפה

כל סוכני המכס שאינם תאגידים. לכן, אני חושב שזה מכוסה בסעיף 2, 1.

אנחנו נקבל את הצעת התיקון של סעיף ב'

כולו לרבות התיקון, ההצעה של המכס להחליף

את סעיף ב'1 בסעיף שהוצע ואנה שניידר קראה אותו. הניסוח יתוקן.

ס. אלחנני! אנחנו צריכים להתייחס גם לפסקה 2, כי

עליה טרם עברנו. המנהל רשאי לאשר בנסיבות

מיוחדות ולתקופה שלא תעלה על 60 ימים למנויים להלן לחתום על רשימונים.

(1) פקיד רשוי המועסק על ידי סוכן מכס. (2) פקיד רשוי המועסק בתאגיד

שהוא סוכן מכס ובעל זכות חתימה המחייבת את התאגיד. הוראות פסקה זו לא

יחולו על תאגיד שהופעל לגביו סעיף 5בי.

ד. שמעוני! לפעמים, בעיקר בחברות הקטנות, יש עמיל

מכס אחד, קורה שהוא נפטר. יש פקיד רשוי

שעדיין לא עם ותק של חמש שנים. יש למשפחה 60 ימים להתארגן ולא מחר

בבוקר לסגור את העסק. זו אחת הדוגמאות. במקרה זה ל-60 ימים אנחנו

מוכנים לסמוך על פקיד רשוי צעיר יותר.

ס. אלחנני! חשוב להגיד שפקיד רשוי שאינו עונה על

תנאי פיסקה בי1 וכוי.

ד. שמעוני! זה במקרה חירום.

היו"ר ג. שגיא! רבותיי, אין הסתייגות, האם יש הערה לסעיף

זהי

ת. פרבר! כן, צריך למחוק את הרישא מכיוון שאנחנו

מבטלים את סעיף 5ב' ולכן זה איננו

אקטואלי.

מ. שחי! האם כדאי להוסיף שיורשו כהלכה. אנחנו

מדינה עם מילואים ואני אומר זאת מתוך

נסיון, אני לפעמים נקרא להרבה יותר מאשר 60 יום. אז מה עושים עם אותו

פקיד שלנו? במקרים חריגים צריך לתת אפשרות למנהל להעריך.



היו"ר ג. שגיא .י אני לא מבין מתוך הנוסח וזזה שום הסתייגות

למנות מינוי נוסף, אין פה הגבלה במספר

המינויים.

ת. פנחסוביא; אנחנו נפרש את זה 60 ימים, אם באמצע

הייתה הפסקה שהוא היה שבוע במילואים אז

תנו לו.

זה פירוש מאוד מסוכן, כי אם את אומרת 60

ימים לא רצופים, השאלה באיזה פרק זמן.

זאת אומרת שהסך הכל יהיה 60 יום ובשום פנים ואופן לא יותר מזה, והפירוש

שלי הוא פירוש יותר מקל, הוא אומר ניתן למנות בכל תקופה ל-60 יום.

להגבלה הזאת יש טעם לעניות דעתי כדי שהמינוי לא יהפוך למינוי קבוע, ואם

לא נבוא מתוך שהמנהל יכול למנות מינוי נוסף צריך להכניס את הדבר הזה.

ד. שמעוני; כוונתנו הייתה 60 יום. אנחנו משתדלים

שהחוקים שלנו יהיו שקופים, ברורים ולא

ניתנים לפרשנות, שהקהל והציבור ידע מה עומד בפניו ולא יהיו יותר מדי

מו"מ. 60 יום קבענו לתקופה אחת, מתוך מגמה כפולה, אחת מה שאמרתי קודם.

2, אינני מכיר אנשים רבים היוצאים ל-60 יום מילואים רצופים, אין רבים.

אבל אם קורה מצב מאוד מיוחד, הרי 60 יום מאפשרים לו לשכור בינתיים פקיד

רשוי בשוק. אינני רואה מקרה בפועל ולא הייתי מציע לתת לנו סמכות עכשיו

להעריך את זה 60 יום כי זה יהפך למו"מ מתמשך אין סופי.

א. ויינשטיין; כשמדברים על כמות ימים, מקציבים כמות

וה-60 יכול לגרום לבעיות. הרי את העקרון

קיבלנו ואתם מציעים אותו. אתה אומר 75 יום, משהו שבכל זאת לא יסתבכו,

לא יכנסו לבעיות.

ד. שמעוני; ח"כ א. ויינשטיין, אם הוועדה תמליץ להפוך

את ה-60 ל-90 לא נתנגד.

מ. שחי; חי'כ א. ויינשטיין, הצעתי לאפשר למנהל,

במקרים מיוחדים, להאריך את ה-60 יום.

כשמאריכים את זה באותן הנסיבות. איני רוצה 90.

גם ב-60 וגם ב-90 לא תהיה בעיה מעשית,

וחבל להשאיר סמכויות שכל פעם צריך לנהל

מו"מ ולקבוע קריטריונים ולהגיע לבג"צים ולבתי משפט. אם הוועדה תחשוב

ש60- יום אולי, שמא באיזה שהוא מקום לא מתאים. בהמלצת הוועדה נעלה

ל-90.

אנחנו מקבלים 90 יום. זה יהיה התיקון.

אישרנו את סעיף ב' כולו לרבות סעיף קטן

2. כאמור במקום ב'1 התיקון שהוצע על ידי המכס.

אנחנו עוברים לסעיף 5 להצעת החוק. הסעיף

מוסיף סעיף חדש, סעיף 3 בי. בקשה להירשם

כסוכן מכס. מי שנתקיימו בו הוראות סעיף 4 רשאי להגיש בקשה להירשם כסוכן



מכס. הבקשה תוגש על גבי טופס שקבע המנהל. אנחנו עדיין לא יודעים מה

כתוב בסעיף 4, כי זה סעיף חדש שבא להחליף את סעיף 4 הקיים. כאן לא נראה

לי שיש בעיה. זה סעיף שקובע את הדרך להירשם כסוכן מכס.

היו"ר ג. שגיא; סעיף 6 אני רואה שיש לכם הצעה לשינוי,

אבל אולי קודם נראה את הסעיף הקיים. סעיף

6 הקיים מתייחס לסעיף 4 לחוק הקיים הדן בכשירויות של יחיד להירשם בפנקס

סוכני המכס. הסעיף קובע שיחיד יהיה כשיר להירשם כסוכן מכס אם נתקיימו

הוא תושב ישראל, מלאו לו 23 שנה, הוא בעל השכלה

תיכונית והמנהל רשאי במקרים נראים לו לוותר על קיום תנאי זה ועמד

בבחינות שנקבעו על ידי המנהל בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, ועשה התמחות

בפעולות מכס לפחות שלוש שנים. אלה התנאים לגבי יחיד שהוא סוכן מכס.

יחיד יהיה כשיר להירשם כסוכן מכס אם נתקיימו

הוא תושב ישראל, לגבי תנאי זה אין שינוי, מלאו לו 23 שנים,

גם בכך אין שינוי. הוא בעל השכלה תיכונית. כאן הורידו את הסמכות של

המנהל לוותר על התנאי של השכלה תיכונית. הוא עבר תקופת התמחות של

שנתיים לפחות, במקום שלוש. קיצרו את התקופה. אם היום עורכי דין צריכים

לעבור התמחות של שנה אין הגיון שסוכן מכס יעבור התמחות של שלוש שנים.

ייתכן שאולי שנתיים זה גם יותר מדי. אבל מצד שני, ישנה החמרה לגבי

האפשרות לעשות את ההתמחות ונקבע במפורש שההתמחות יעשה אצל סוכן מכס בעל

ותק של חמש שנים לפחות, שהוועדה אישרה אותו כמאמן, כדי למנוע מצב שיעשו

את ההתמחות לא טובה מספיק.

לגבי בחינות, כתוב שהוא עמד בבחינות שקבע המנהל בנושאים שקבע בהתייעצות

עם הוועדה ואשר פורסמו ברשומות. זה מזכיר לי את הדיון של אתמול לגבי

יועצי השקעות, בנושא של קביעה של הבחינות.

יש כאן סמכות למנהל, המנהל רשאי לקבוע ליחיד שהגיש בקשה לכך תקופת

התמחות קצרה מהאמור בסעיף קטן 4א' או לפטור אותו מחובת התמחות, כי מצא

שלאותו יחיד יש די ניסיון בפעולות מכס.

מ. שחי; כשאנחנו מדברים על סעיף 4 קטן כפי שנקבע

לפני חמש שנים שהוועדה אישרה, את מתכוונת

לוועדה המייעצת!

לוועדה יש הגדרה, בסעיף 1, - הוועדה

המייעצת נתמנתה לפי סעיף 2.

עם כל הענווה, אני יושב בוועדה זו מאז

64', ולמעשה, אנחנו סוכני המכס שהיינו

לפי החוק הקודם מהווים שליש, היינו דומיננטיים. אבל, יש לי בעיה אחרת

בנושא של הבעיה. מבלי לפגוע באיש מחברי הוועדה שהיו, הם כל כך

אינטרסנטים, האם הם יקבעו לנו את הנושא הזה? אם כי אנחנו נהווה שם

שלושה מתוך ארבעה, אני חושב שצריך לקבוע מי זה המאמן. כמו שאנחנו

כותבים אחר כך שקבעו אותם בצו פעולות המכס שקבעו אותם בצו, האם כאן

עניין המאמן הזה גם פה שהוועדה אישרה אותו כמאמן. האם צריך להכניס סעיף

ולומר שיהיה צו איך הפעולות של המאמן כמו שדיברנו על ועדת הערר?



ד, שמעוני; יש שני חלקים לסעיף. תקופת התמחות של חמש

שנים, כפי שנקבע בתקנות. אנחנו צריכים

לפרסם תקנות בניגוד להוראות מינהליות ולקבוע את הסדר ואת התוכן של

ההתמחות. זה דבר אחד וכאן נמצאת הוועדה. הוועדה היא רק ועדה שמייעצת

לנו כדי לאשר את פלוני ואת אלמוני, לא למרות שעברו חמש שנים, כי ייתכן

אלמוני שאמנם חמש שנים עמיל מכס, אבל השוק יודע שיש לו גיליון אישום

בבית המשפט או הוא בהליכים או הוא ידוע כלא סוב. לכן, בעניינים אלה

איננו רוצים להחליט לבד, אנחנו רוצים לשמוע גם את הוועדה הציבורית.

במקום לקבוע עקרון אוניברסלי חמש שנים יש

פה סמכות לוועדה, אני שואל את עצמי האם

אין פה סמכות שהיא קצת מרחיקת לכת ולא היה צורך לקבוע, שכל סוכן מכס

שיש לו ותק של חמש שנים, שהוא רשאי אוטומטית להתמנות למאמן, יקבע,

שהוועדה רשאית בנסיבות מיוחדות לפסול. לא יכול להיכנס מתמחה אל סוכן

אלא אם הוא קיבל אישור. אני אומר שניתן לפסול סוכן רק במקרים מיוחדים.

אם זה מקובל.

ד. שמעוני; זה מצביע על רוח הדברים.

א, שניידר; אנחנו נמחק בסעיף 4א' את המילים "שהוועדה

אישרה אותו כמאמן" ונוסיף סעיף "שהוועדה

רשאית לפסול" אבל איך, על פי בקשת המכס?

ד. שמעוני; לכן, אמרתי, אם נצטרך להכניס סעיף טכני

שסוכן מכס, לפני שהוא מתחיל להיות מאמן

צריך לפנות למכס והמכס יביא לוועדה כדי לשקול אם זה מקרה מיוחד או לא.

היו"ר ג. שגיא; סעיף 4 הסתיים במילה חמש שנים לפחות. זה

העקרון. יכול לבוא סעיף נוסף שהמנהל רשאי

לקבוע דרכים לביצוע. כי בא מישהו לעמיל מכס פלוני.

אולי אפשר יהיה לכתוב שהמנהל רשאי לפסול

מאמן באישור הוועדה, ואז אם המאמן ידע

משהו.

ד. שמעוני; אבל הוא צריך לפנות אלינו כשהוא עומד

להיות מאמן, אחרת לא נדע.

מ. פנחסוביץ; אולי פשוט נדע כמפורט בתקנות. הוועדה

תאשר תיקון.

היו"ר ג. שגיא; לא צריך לקשור ידיים לסוכן מכס, העקרונות

צריכים להיות עקרונות כלליים. איננו

מחייבים בכל מקרה, זה העקרון.

בחוק המקורי וגם פה מצויין שסוכן הוא תושב ישראל. האם לא כדאי לקבוע

אזרח ישראל! בסעיף 4 א'1 מצויין שהסוכן יהיה תושב ישראל, האם לא רצוי

לקבוע שיהיה אזרח ישראל?



ת. פנחסוביץ; ישנן תקופות ביניים שאנשים באים, הם

עדייו לא אזרחים, יתנו להם לעסוק במקצוע,

להיכנס, להיקלט, הם יחליטו. הם שומרים על האזרחות, יש מדינות שאי אפשר

לשמור על אזרחות כפולה של אותה מדינה. הוא עדיין אינו רוצה, אולי אי

פעם כשזו תהיה מדינה כזו שתהיה בה.

היו"ר ג. שגיא; אני מבין מתמר שאנחנו מדינה במעבר. שאולי

רצוי במסגרת חוק המכס לקבוע שאכן הגענו

לשלב הבשל.

ד. שמעוני; זאת אומרת שאם כל המדינה הייתה מתנהלת

כמו המכס היה טוב יותר.

ת. פנחסוביץ; זו אינה דרגה כזו שצריך מהימנות כל כך,

שופט צריך להיות אזרח ישראל. עכשיו טפלנו

בוועדת הביקורת במועצת מינהל מקרקעי ישראל. אנשים שמחליטים למכור את

הקרקעות של המדינה או להעביר, להכחיר, שם קבענו אזרח ישראל, מפני

שרצינו דרגה יותר גבוהה. פה זה עיסוק במקצוע. לגבי מקצועות אחרים לא

הגבלנו. אם נקבע כאן, צריך לעבור לאורך כל הקו על כל המקצועות והשאלה

הזו היא באמת שאלה כללית והיא מאוד עקרונית. אינני חושבת שאנחנו נפתור

אותה כאן. אולי פעם כשיוחלט על כך יהיה חוק כללי שימנה את כל החוקים

בתוספת שיאר בהם שרק אזרח ישראלי יכול לעסוק בהם. הייתי מציע לא לקבוע

את זה כאן.

ס. אלחנני; אנחנו בדיון אחר, לגבי יועצי השקעות

. ירדנו בגיל ל-21. האם אין מקום גם כאן

לרדת ל-2?1

היו"ר ג, שגיא; אני חשוב שלמעשה, וזו גם הערה לתמר, הרי

אנחנו מדברים על מקצוע שמחייב תקופת

הכשרה. אם את מוסיפה את תקופת ההכשרה וההתמחות, ממילא איננו מגיעים

לפרקטיקה של 21, הייתי מעיר את זה גם לגבי התושב והאזרח הישראל. הרי

מדובר כאן במקצוע שלא באים איתו מחו"ל והוא נרכש ואת מקבלת מיד תעודה

דרושה התמחות, יש תקופת מעבר.

ד. שמעוני; סוכן המכס, אף על פי שהיום הכספים

מועברים בדרך אלקטרונית, ואגב מבחינה

מינהלית לדוגמה בכל בית מכס יש סניף בנק שעד היום טיפל בהמחאות. אין

דרך לומר, שמספר עובדי הבנקים שהיו במשרדים בין 20-15 איש. הורדנו שני

שליש מהפקידות הזו על ידי המהמלך הפשוט.

אני, כאזרח, יכול לטפל בשחרור סחורות

במכס!

רק שלך. כי החוק כאן קובע שיצוא...

ד, תיכון; למה אתה חושב שבחור שגמר שמונה כיתות ויש

לו תעודה יכול ואני לא יכולל למה לא תיתן

לאדם שייבא סחורות והוא יבואן לשחרר בעצמו?



ך. שמעוני; לעצמו הוא יכול.

הוא יבא במסגרת חברה. החברה לעצמה יכולה

ואדם לא יכול. מר שמעוני, הסבר לי מה

העוקץ במקצוע הזה שלעצמי אני יכול אבל לאחרים איני יכול.

ד. שמעוני; יש בפילוסופיה גם עניין עקרוני וגם ללכת

עם הזרם, בפילוסופיה של החוק הזה אנחנו

באים ואומרים את הדבר הבא, טיפול בסחר בינלאומי בצד המכס וגם מצד המשלח

הבינלאומי הוא מקצוע שאנחנו רוצים שאנשים יהיו ממוקצעים ויטפלו, אחרת

ייגרם נזק למשק ולאגף המכס. ייגרם נזק, משום שאם אדם שאינו בעל רקע

בראיית חשבון יטפל במאזן יהיה נזק, הוא אינו יודע לטפל במאזן.

האם אתה בעל ידע בראיית חשבון? אם לא,

למה אתה חושב שאם אין ידע בראיית חשבון

ייגרם נזקי

ד. שמעוני; משום שאני מניח ואני בטוח.

מדוע אנה שניידר אינה מסוגלת לטפל בזה

ואין לה ידע בראיית חשבון?

ד. שמעוני; היא אינה מסוגלת לטפל במאזן, אין לה

הכישורים. אולי היא אישית במקרה כן, אבל

כמקצוע אין לה הכישורים.

ד, תיכון; האם אינך חושב שאנחנו מגזימים בכל החקיקה

הזאת שהיא באה למנוע חופש החוק, יסוד

חופש העיסוק ואנחנו מגבילים מקצוע אחר מקצוע. אנחנו סוגרים אותו בפני

הציבור ואתם משתתפים במירוץ הזה גם בתחום הקטן הזה.

א. שניידר; כשאנחנו מדברים על חוק יסוד חופש העיסוק

אנחנו צריכים לקחת בחשבון איזון בין שני

אינטרסים. מצד אחד, כפי שאתה אומר, חופש לכל אדם לעסוק בכל מקצוע שהוא

ירצה. מצד שני הגנת הציבור בפני אנשים שאינם בעלי מקצוע. אם אני אלך

לסוכן מכס שאין לו רישיון יכול להיות שייגרם לי נזק. לכן אומרים שאם

הולכים לשחרר טובין, וכבר הוסבר כאן שיש לכך צורך בידע מקצועי

ובהתמקצעות, אז עד גבול מסוים אנחנו רוצים להגביל בחוק, זאת אומרת שהוא

יצטרך לקבל רישיון. כמו שיועץ השקעות אנחנו רוצים שיקבל רישיון. גם שם

אנחנו דנים כל הזמן בגבול הדק לגבי האיזון שבין שני האינטרסים, של

שמירה על חוק יסוד חופש העיסוק מצד אחד ושמירה על הציבור מצד שני.

ד. תיכון; את יודעת לאיזה אבסורד אנחנו מגיעים? כל

רואה חשבון או יועץ מס אם בסוף השנה הוא

יגיד ללקוח שלו, לנישום, ראה אתה יכול להשקיע סכום כזה וכזה בקופת גמל

הוא עבר עבירה.

היו"ר ג. שגיא; אני רוצה, שחר, שנסכם את הדיון. לא במקרה

ח"כ ד. תיכון מזכיר את יועצי ההשקעות וגם

את רואי החשבון. זאת שאלה עקרונית ואיננה מיוחדת למקצוע, זה רמת



הדרישות כאן, אני סבור שאנחנו בתקופה של התמחות והתמקצעות והיא מחייבת

רמה בגישה בטיפול בכל תחוס מהפועל המקצועי ליד המכונה.

איפה לומדים עמילות מכס? מי המרצים?

ד. שמעוני; אנחנו בימים אלה פותחים בית ספר לעמילות

מכס במכללה למינהל. היא תהיה הריבון

האקדמי של העניין. המדריכים יהיו מהמכון לפיריון העבודה. כבר פתחנו

קורס. קודם כל מי שיקבע זו המכללה למינהל ולא המכס. למכללה למינהל יש

רקורד של בעלי מקצוע טובים בהשכלה וברווחה.

אנחנו בשעה 11 מסיימים את הדיון, ואם אין

הערות נוספות לאשר את סעיף 4א' עם

ההסתייגויות עם התיקון שאנחנו קבענו לגבי המאמן. אישרנו את 4א'. אנחנו

נסכם עכשיו את סעיף קטן ב' ובזה נסיים היום. הדיון הבא יהיה ביום שני

הבא בשעה 10 עד שעה 11:30. אני מבקש שאנחנו נאשר את 4א' ואת סעיף בי,

אנחנו נתחיל בישיבה הבאה ביום שני בשעה 10. אני מודה לכם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה נשעה 11:03