הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 432

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ב', כ"ג בטבת התשנ"ה, 26.12.1994, בשעה 10:12

חברי הוועדה: היו"ר ג. גל

מ. איתן

ר. אלול

א. גולדשמידט

א. דייו

א. וינשטייו

י. ונונו

י. כץ

ע. לנדאו

א. פורז

ר. פנרוסי

ד. צוקר

א. שאקי

ג. שגיא

ג. שגב

מ. שטרית

ס. שלום

ד. תיכון

א. ברק, רפרנט חקלאות, אגף תקציבים

ג. בנשטוק, רכז חקלאות, אגף תקציבים

מ. שגיא, משרד החינוך

מ. לנגרמן, רפרנט חינוך, אגף האוצר

י. הורביץ, רפרנט אגף תקציבים

א. הופמן, מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר

א. קרשנר

א. שניידר

ס. אלחנני

חבר המתרגמים בע"מ

1. תקציב הרשות לשיקום האסיר ל-1995

2. התקציב ל-1995 - הצבעות



1. תקציב הרשות לשיקום האסיר ל-1995

הישיבה היום בנושא תקציב הרשות לשיקום האסיר

לשנת 1995.

א. הופמן; אפשר לומר שלמעשה בפעם הראשונה, מה שאין בהרבה

מקומות בעולם, יש אפשרות לאסיר המשוחרר, שקודם

לא היתה לו אפשרות אחרת אלא לחזור לפשע. היום אנחנו יצרנו מסגרות שבהן

אסיר שמגיע לערכת ההוסטלים שלנו, הוא מגיע לכך שלפי מחקר שעשה פרופ'

אמיר, רק 190/0 חזרו לכלא, לעומת 75% ששוקמו.

מבחינה . כלכלית אני חושב שאנחנו אחד המפעלים הכלכליים הרווחיים במדינה.

אנחנו בפרוטות הצלחנו ליצור מסגרות, זה עובד. אנחנו מוכנים ברצון להביא

כל חבר כנסת שרוצה לבוא, הכל אצלנו פתוח, אף פעם אנחנו לא מונעים.

אנחנו לקחנו להוסטלים אנשים שהיו במאסר שלוש, ארבע, חמש פעמים. כל

האנשים האלה עובדים. אם אתה רואה היום בענף הבניין פועלים יהודים,

אחוז גבוה מהפועלים החדשים האלה, זה הבחורים שאנחנו הכסנו.

אנחנו פיתחנו כעת ליווי תעסוקתי. כי קודם גם סופקה להם עבודה בבניין,

אבל אחרי שלושה ארבעה ימים הפסיקו את העבודה.

היו"ר ג. גל; מה מספר החודשים שזה מחזיק מעמד?

א. הופמן; אם אני לוקח לפי קבוצות, אלה שהיו במסגרות חוץ

קהילתיות, בין 150% ל-20% חזרו לכלא. אנשים כאלה

בדרך כלל לפני זה היו תוך שלושה חודשים חוזרים לכלא. השנה אנחנו רוצים

להגיע ל-150-138 אנשים שיהיו במסגרות חוץ קהילתיות ב-95'.

לגבי הפרוייקט ליווי תעסוקתי, קיבלנו כאן אמצעים מיוחדים לנושא שבו

אנחנו דואגים להכין את האסיר לקראת עבודה. אנשים שאף פעם לא עבדו,

מלווים אותם, עומדים בקשר עם המעביד. יש לאסיר מתנדב שמטפל בו. פעם

בשבוע בערב הוא בא לטיפול קבוצתי, על ידי כך יש לנו שליטה על אנשים שהם

יצאו החוצה.

לאנשים האלה יש בעיה אחת, היתה להם בעיית סמים. אנחנו עושים להם בדיקות

שתן, כאשר המעביד יודע שאדם מגיע נקי מסמים. המעסיק יודע שלאחר שעות

העבודה יש מישהו שמטפל בו. בלי המסגרת הזאת כל האנשים נופלים, והם

יושבים בכלא. בכלא הם עולים לך 12,000 דולר בשנה. כך שמצד אחד אנחנו

חוסכים בהוצאות, ומצד שני אנחנו מביאים את האנשים האלה להיות משלמי

מיסים.

בתחום של ההוסטלים אנחנו לא מתקדמים מספיק. אנחנו מוסיפים הוסטלים

בשנה. זה לא מספיק.

ד. תיכון; כמה חדרים זהי

א. הופמן; זה שמונה אנשים בהוסטל. אנחנו שוכרים דירה.



ד. תיכון; בדירה חיים שמונה אסירים, וזה לא חממה? יש להם

מדריך?

א. הופמן; ודאי. תוך שלושה ימים מיום כניסה להוסטל חובה

לצאת לעבודה. ואפילו בזמו שכולם מדברים על

אבטלה, בחורים שלי עובדים. אנחנו לא מוכנים להתפשר בנושא העבודה, ולא

מוכנים להתפשר בנושא הסם. הבעיה אם נופל באחד הנושאים האלה, חוזר

בחזרה לוועדת השחרורים, חוזר לכלא. כך שיש שליטה על הנושא הזה. לעומת

זאת, אנשים שמשתחררים סתם, אין שום תועלת בדבר.

בערים עצמן יצאנו עם כתובת בלשכות לאסיר המשוחרר, לא יצרנו מספיק.

ב-84' כשקמה הרשות, 12.50/0 מהאסירים המשוחררים פנו אלינו. ב-93' 700/0

מהאסירים המשוחררים פנו אלינו. למרות שהחוק אומר שלרשות לשיקום האסיר

הפנייה היא וולנטרית. כי כתוב בחוק "במי תעסוק הרשות, במי שפנה לרשות".

בניגוד למבחן שמחייבת החלטת שופט, הרי כאן ההחלטה היא וולנטרית של

האסיר. אלא שבאותו רגע שהוא נכנס, אז הוא חותם חוזה. זאת אומרת עד הרגע

שהוא נכנס לשערי הרשות הוא אדם וולנטרי, הוא יכול לא להיכנס.

אסירים בקהילה, ז"א אותם אסירים שלא הלכו על הסכם חוץ קהילתי, שלא

הוצאנו אותם מהשכונות, 570/0 חזרו לכלא. 430/0 לא חזרו לכלא. גם כאן, לעומת

850/0 מאלה שלא היו בטיפול שלנו כשחזרו לכלא. ז"א באופן ברור אנחנו

יכולים להוריד את הרצביליזים שלהם.

דבר נוסף, משפחות האסירים. מכל ספרות מקצועית שחקרה בנושא הזה עולה,

שאם אתה לא מטפל בילדי האסירים היום, אתה יכול להתחיל לבנות עבורם את

בתי הכלא. כי למחרת הם יהיו אסירים קשוחים יותר, מסוכנים יותר מאשר

קודמיהם. בגלל שהם רוצים לנקום את מה שלקחו להם, את האבא. הגענו השנה

ל-450 ילדים במסגרת רשות השיקום לאסיר, שלכל אחד מהם צמוד סטודנט של

האוניברסיטה.

בנושא הזה אני מוגבל רק בתקציב. לו היה לי יותר כסף, הייתי יכול לעשות

יותר. אנחנו ממש עובדים על פרוטה אחרונה.

ד. תיכון; איפה מתחיל השיקום, בבית סוהר או אצלך? או שכל

מה שמקלקל בית הסוהר, אתה מנסה לתקן, ובעצם יד

ימין לא יודעת מה שיד שמאל עושה?

א. הופמן; לפי התקנות, אנחנו נכנסים לכלא 180 עד 90 יום

לפני השחרור.

ד. תיכון; למה לא קודם?

א. הופמן; מכיוון שאסיר שתדבר איתו שנתיים לפני השחרור

על השחרור שלו, זה כמו שתדבר עם יהודי בארצות

הברית שאומר כל שנה, בשנה הבאה בירושלים הבנויה, ולא מגיע.



כי למעשה האנשים רק בזמן האחרון, וזה גם מחקר רפואי הראה, שאנשים קצת

לפני שחרור הם בחרדה גדולה. ואז כשאתה בא ומדבר איתם על שיקום יש לזה

משמעות. אם תדבר איתו שנתיים קודם, זה נכנס מכאן, ויוצא מהצד השני.

ד. תימן; יכול להיות ששנתיים קודם מקלקלים, ואתה בא כבר

בסוף, שהכל הרוס.

א. הופמן; אין לי השוואות גדולות כלפי מה שאפשר לעשות

בכלא. ז"א נניח שהייתי אומר אתה תקבל מחר את

הכלא לידיים שלך, אני יודע בדיוק מה מוגבל בכלא. עצם העובדה שאדם נמצא

בכלא, זה מצב לא נורמלי, ולכן גם מה שעושים איתו הוא מוגבל. עובדה למשל

שאנשים בכלא לא רוצים אח"כ לעבוד באותה עבודה שעבדו כאסירים. גם זה דבר

שנעשה עליו מחקר. אבל אם יהיו יותר אנשים שעובדים בכלא, אז ודאי שטוב

אם ירכשו ימי עבודה.

אתה בא ואומר שבגלל הטיפול שלכם, 700/0 שהיו

חוזרים לכלא, לא חוזרים לכלא. ז"א שבבתי הכלא

צריך להיות עניין לשלם את הדבר הזה שאתה חוסך להם, או שזה לא מעניין

אותם.

ד. תיכון; שמעת את הוויכוח עם הבחור. הוא מציע לקחת כסף

שלדעתו הוא מבוזבז, ולהשקיע אותו בחינוך טוב

כדי למנוע לאחר מכן מצב שבו אנחנו חייבים היום, כי הוא אומר החינוך זה

הכל.

יש לנו תהליך דומה במאסר ששם כנראה בתוך בתי הסוהר הכל מתדרדר, וחצי

שנה לפני אתה בא ומנסה להציל נשמות. ואולי אם תופשים אותם קודם ומשנים

את הבסיס של בתי הסוהר, אז אולי לא צריך לעשות את זה. אולי הדרך שבה

קודם הורסים, ואח"כ מנסים לשקם.

היו"ר ג. גל; זה שכדאי להשקיע קודם, אין ספק.

אולי בקטע שלו הוא עושה עבודה נפלאה, אבל הוא

בסך הכל מנסה לתקן מקצת ממה שמקלקלת מערכת

החינוך.

היו"ר ג. גל; מבחינה טכנית, אם אתה בא ואומר שמאה איש יוצאים

מבית הסוהר, 70 לא יחזרו. ואם אתם תקבלו יותר

כסף, עוד 20 לא יחזרו, אז כדאי לשירות בתי הסוהר להשקיע את זה.

א. הופמו; האמת היא שאנחנו כאן בבעיה, וזה יותר ברמה

הפוליטית. כי אנחנו פנינו למשרד העבודה

והרווחה, לשר העבודה והרווחה, ולכן התקציבים שלנו באים ממשרד העבודה

והרווחה, כי משרד המשטרה, מהיום הראשון שהרשות קמה, הוא אומר היות והם

לא אצלי, אז אני לא נותן להם כסף.

האמת היא שבהרבה דברים אני בבעיה בנושא הזה. למשל, נושא בשל עזבונות.

הרשות למלחמה בסמים, שנמצאת במשרד ראש הממשלה, אין לה מתחרה. השאלה לתת

לנכים, לתת לעיוורים, או לתת לאסירים? ואנחנו באמת בבעיה בנושא הזה.



אני בעד כיל פעולה שנעשית בכלא. אלא שאני יודע את המגבלות שלנו, ואין

ערך רב לפעולה שנעשית בכלא, אם אין המשכיות. כל החוכמה זה הרצף של

הפעילות, וזה הנושא שבניתי במשך עשר שנים, בקושי רב.

היו"ר ג. גל; המתנדבים בבתי הסוהר קשורים איתך?

א. הופמן; רק אותם המתנדבים שמלווים את האסיר מצאתו,

שמתחילים 90 יום לפני השחרור, ושנה לאחר

השחרור.

אנחנו מתרכזים במשימה קטנה שלקחנו על עצמנו, האסירים המשוחררים.

המספרים שלהם הולכים וקטנים.

היו"ר ג. גל; כמה יש בקיבוצים, וכמה יש בהוסטלים היום?

יש לנו בקיבוצים 12 בשנה. בישיבות 22. כל השאר

בהוסטלים, אנחנו פתחנו השנה הוסטל בירושלים

והוסטל אחד במיגזר הערבי, שזה היה מיגזר שיש בו הרבה בעיות קשות בכפר

מג'גרדה, על יד מזרח עכו. ואנחנו פתחנו גם מסגרות לשני סטודנטים שגרים

יחד עם אסיר, גם בתוכנית שמאוד מוכיחה את עצמה. אבל הכל בקטן. אם לא

היו לנו תרומות. תשים לב, כל הזמן תקציב החינוך שלנו גדל.

ד. תיכוו; אתה לא עונה לי על שאלה אחת. אני הרי לא מזדהה

עם מימון כזה, אלא אחת לחמש שנים. נניח שאנחנו

חיים בעולם שכולו טוב, ונותנים לך לטפל בנושא מן ההתחלה, מן הרגע שהוא

מגיע לבית הסוהר עד הרגע שהוא משוקם, ולא היתה לך מגבלת כסף. איך היית

בונה מערכת כזאת, הרי אתה ההמשך למערכת של בתי הסוהר.

א. הופמן; היות ולא היה לי כסף, בניתי את הרשות רובה

מהתנדבות, ועל שותפות עם כל מיני גורמים. השנה

בתקציב 1,606,000 זה מתרומות, ו-429,300 זה תקציב ממשלה. כלומר, שהיחס

בין תרומות לבין מה שנקרא אצלם בחוק 23(ב) כל הזמן הולך וגדל. כי כנראה

המחוקק כבר מההתחלה החליט שהוא לא יתן הרבה תקציב.

ד. תיכון; אתה לא מתייחס לשאלתי. אני פעם בשנה יכול לעצור

לרגע ולשאול את עצמי איך אנחנו מנצלים את

התקציב.

באופן עקרוני אני חושב שהכוח שלנו הוא בגלל

שאנחנו מצפים מפעילות בתוך בתי הסוהר. אם אנחנו

נהיה מההתחלה יותר מדי מעורבים בה, אז אנחנו חלק משירות בתי הסוהר. זה

למשל לא הצליח בארצות הברית. לו הברון היה מעורב כבר מהכלא, הוא היה

נכשל. גם כשהאסירים פונים אלי בתוך ענייני בית הסוהר, אני אומר להם זה

שירות בתי הסוהר. אני בשביל העתיד שלכם. לעומת זאת, העובד זה עסק של

שירות בתי הסוהר.

אני מציע ראשית כל להוסיף בעיקר הוסטלים. כיוון שזה לפי דעתי הדבר

העיקרי, שאנשים שיוצאים החוצה, מחוץ לכלא, יהיו בפיקוח. כי כשהם יוצאים

בלי פיקוח, המדינה נותנת להם, משרד השיכון נותן להם בין אם הוא הולך

אלי, ובין אם לא, מקבל עזרה לשנה בשכר דירה. אבל אין שום שליטה מה נעשה



אס הכסף, הוא לא נמצא בתוך מסגרת מפוקחת, ושאתה יודע בדיוק שבבוקר

מעירים אותו לעבודה, ועושים לו בדיקות שתן בשעות שונות.

ד. תיכון; אתה אומר שהכסף ישנו, אבל הוא לא ישנו אצלך,

ואתה אומר שזו טיפשות.

א. הופמן; בדיוק. נכון. אני חושב שהיינו יכולים לעשות

בנושא הזה, אני גם רוצה להיות לא קיצוני.

איפה הכסף נמצא? במשרד השיכון, בשכר הדירה, אתה

אומר תנו לי את זה, זה יהיה יעיל פי מאה. הוא

אומר בלאו הכי אתה נותן לו סיוע בדמי שכירות, אז תנו לי את זה במסגרת

פיקוח, אני גם אפקח.

היו"ר ג. גל; אני מציע לח"כ ד. תיכון שאם אנחנו צריכים להלחם

בין הוצאת מס ממשרד השיכון להוצאת התקציב הזה,

על רקע הוצאת מס, בזה עוד אפשר להצליח.

לו היתה אפשרות לקבל עוד כספים, אני חושב

שהיינו באופן יעיל מאוד יכולים להוכיח את

התוצאות.

הם יושבים אצלך ברשות בשיקום האסיר, משרד

השיכון?

כן, במועצת הרשות.

ואתה מדבר איתם?

ודאי שאני מדבר איתם. הם גם יודעים, הם תומכים.

ישראל שוורץ נמצא איתנו בקשר, והוא מאוד תומך

בפעילות שלנו. הוא ביקר אצלנו בהוסטלים, והוא יודע מה אנחנו עושים. זה

לא איזה אדם מבחוץ. הם עוזרים, אם הייתה שואל אותם מה עדיף לנו, לתת

לאדם שהוא לא בהוסטל, או לאדם זה, אין לי ספק שהיו נותנים. ואז מה

ההשלמה שאנחנו צריכים לתת? את שכר הדירה הם היו משלמים, אנחנו רק היינו

צריכים לתת את ההדרכה ואת הטיפול באנשים האלה.

מי מפריע להם לבקש לעשות העברה תקציבית, אם הם

כ"כ רוצים?

הם לא עד כדי כך רוצים. אבל אני אומר שעובדה

שאם אני אוסיף להם מאה דירות של סטודנטים, ומאה

דירות להוסטלים, ממילא הם נותנים את זה, כי הזכאות היא אינדווידואלית.

האסיר מקבל את זה באופן אינדווידואלי, לא באופן מוסדי.

הנושא הזה שכדאי להשקיע בכל מה שהוכח שכדאי להשקיע בו, זה כל הנושא של

העבודה. אם אנחנו הגענו לזה שהיום יש לנו בחורים שהיו בחמישה שישה

מאסרים, ואתה צריך ללמד אותם חשבון.



ד. תיכון; כשאתה שולח אותו לעבודות קשות ביותר, ושם

נקודת השבירה היא קלה יחסית, החזרה אל מקורות

הפשע קורצת יותר.

א. הופמן; אני חושב שההיפך. אני לכל הקבלנים אומר,

שהבחורים יעבדו 12 שעות. הוא מגדיל את הכנסתו.

התקציב שלנו בנוי מתוספת מאוד קטנה בתקציב. למעשה עיקר פעולות הפיתוח

נובע מתרומות, ועוד מגורמים אחרים מארצות הברית.

ד. תיכון; מארצות הברית ישירות?

א. הופמן; קהילת פיסבורג מקיימת כאן בארץ שני מרכזים,

פרופ' פרסקי עומד בראש. מתקיימים בארץ שני

הוסטלים שלנו שהם מופיעים מתרומות, הם ממומנים עד הסנט האחרון.

למה זה מצליח בפיסבורג ולא מצליח בפיניקס? יש

לכם אדם לפיסבורג?

א. הופמן; כן. פרופ' פרסקי.

ד. תיכון; הוא גר שם ?

א. הופמן; כן. היה כנס ביוני. באו מכל העולם אנשים, לראות

מה נעשה כאן. ואנשי ארצות הברית אמרו, בכנס שלא

עלה לנו כסף, הכלל שלנו פשוט, נתנו כספים להוצאות אירגוניות. מי שרוצה

שילם. הגיעו ארצה טובי המומחים מכל העולם, ואמרו שישראל התפתחה בנושא

של שיקום האסירים מעצמה. אין בשום מקום אחר בעולם דבר כזה. מכיווו

שבארצות הברית, זו אחת הבעיות הקשות, וזה עכשיו מעניין מאוד את המשטר

האמריקני, הפעילות שלנו מעניינת מאוד את השגרירות האמריקנית. מכיווו

שיש חוק שקלינטון העביר, לאחר שסקר דעת הקהל קבע שבארצות הברית 370/0

מאזרחי ארצות הברית מונים את המלחמה בפשע כבעיה הראשונה. ולכן, הנושא

פתאום מעניין.

אחת הבעיות הקשות שלהם, שהם לא עושים שום דבר עם האדם שיוצא מהכלא.

הייתי בקליפורניה, הזמינו אותי שם בסנט לוועדת המלחמה בפשע, אמרתי להם,

שהאסיר יוצא החוצה מהכלא, יש שם 190,000 אסירים, שזה כמו עירייה ממש.

אתם לא עושים שום דבר איתו כשהוא יוצא. אז מה אתם רוצים שהוא יעשה, אין

לו דרך אחרת, אלא לחזור לפשע.

ד. תיכון; יש לך ארגון שעוסק בגיוס כספים בחו"לל

א. הופמן; הכנו בארצות הברית אגודת ידידים.

ד. תיכון; אתה כמו אוניברסיטה רץ, מגייס כספים?

א. הופמן; אני לא עושה את זה במישרין. הקמנו אגודת ידידים

והם עוסקים בזה, כי אין לי תקציב להתעסק בנושא

הזה. יש משרד כמו פרקליטי אל.איי. לקחו על עצמם את הנושא הזה, הם גם



שילמו את האגרה לבית המשפט, כדי להעביר מכשור מס הכנסה אמריקני. כל

הדברים האלה בוצעו על ידם, כאגודה אמריקנית הם מתעסקים בזה, והם דואגים

לנו. אני אומר להם, אלה הצרכים שלי, והם דואגים. אבל גם הם מוגבלים.

בנושא של שיקום אסיר קשה מאוד לגייס חתימות. פעם טיפלתי בנושא של

עיוורים, בקלות אתה מגייס כסף. כי אנשים נשברים. אסיר, קשה מאוד

להסביר. אדם אומר, לנבלה הזאת שגנב לי ופרץ לי, אני צריך לתת כסף?

כלומר, התגובות הן קשות. בנושא הזה קשה מאוד לגייס.

סמים, זה אוזרת. מכיוון שהרבה מאוד אנשים בתוך החברה הטובה גם כן נפגעים

בבעיה הזו. ואם אתה הולך ברמת השרון, או בהרצליה פיתוח, הרבה הורים

דואגים מאוד מה קורה עם הילדים שלהם בדברים האלה.

ד. תיכון; בארץ, אתה אוסף כסף?

א. הופמן; לא במישרין. אבל על ידי זה שאנשים משתתפים

בפעילות שלנו.

ד. תיכון; אבל אין לך תורמים שתורמים לשיקום האסיר.

א. הופמן; יש בודדים, ארגונים שתורמים, בנקים ששולחים לי,

חברות ביטוח. בעיקר שאין לנו תקציב למנגנון

בנושא הזה.

ד. תיכוו; אבל יש מתנדבים. אפשר לדבר איתם.

א. הופמו; יש לנו 300 מתנדבים שקשורים ישירות בפעולה עם

האסיר, לא איתנו. וגם באנשים האלה צריך להשקיע,

אתה צריך להדריך אותם. לפחות הם עוברים שמונה ערבים של השתלמות, אתה לא

נותן לאדם ללכת לכלא. כל הדברים האלה עולים כסף. לאט לאט אנחנו מקימים

ארגון מתנדבים.

בת"א יש לנו עמותה בראשותו של גלעד חריש, שהוא עו"ד, והאנשים האלה

עוזרים לנו מאוד. יש ארגון בת"א של ארגון נשים, שבראשה הגברת ורדה זקן.

הן עוזרות לי גם לגבי האסירים בהוסטל, וגם לאסירות משוחררות, שזה אחד

המקומות היחידים בעולם שבכלל מטפל בנושא הזה.

בקיבוצים, כשאתה אומר סודר אסיר בקיבוץ, פירושו של דבר שמשפחה הסכימה

להיות המשפחה המאמצת שלו. אם אין משפחה שמאמצת אותו, אז כל העסק לא

שווה פרוטה.

ד. תיכון; אתה גם מממן את הפעילות שלו בחו"ל?

א. הופמן; לא. במפורש לא. אם כי היתה פעם איזה הצעה של

רפי פלד, ראיתי שאני כאן לא רוצה להיכנס לנושא

הזה, כי אין לי שליטה על זה, אני לא רוצה להיכנס לנושא אם אני לא יכול

לשלוט עליו מא' עד ת'. וזו אחריות.

ד. תיכון; אסירים בחו"ל שמשתחחרים, מוחזרים לגולה?

לפי החוק, לא. בפועל, איך להם למי לפנות, אז

פונים הרבה פעמים אלי. משרד החוץ פנה אלי בזמנו

להתערב באיזה נושא של אסירה שהיתה בטורקיה, מכיוון שרצו שיהיה איזה

גורם מקצועי, שאומר שאפשר להוציא את אותה אסירה, ולקבל אותה. אבל, בסך

הכל זה לא התחום שלנו.

הסעיף הראשון בתקציב שלנו מיועד לפעולה שאנחנו עושים בהכנת האסיר בכלא

לקראת השחרור. הסעיף השני מרוכז בפרוייקטים חוץ קהילתיים. ז"א סידור

אנשים מחוץ לשכונתם. כאשר אני רואה שאני מביא בחור לשכונה, לבית שכולו

מלא עבריינים, אז מה החוכמה שאני אביא אותו לשם? הרי הוא יפול תוך

חודש או תוך שבוע, אז לא עשינו שום דבר.

ודבר שלישי, זה הנושא בפעילות בקהילה. בכל הנושאים האלה חסר לנו מאוד.

אנחנו עושים את המקסימום במינימום כסף. פשוט מאוד. האמצעים שעומדים,

460,000 שקל לכל הנושא של הפעלת מתנדבים, של רכזי עמותות בקהילה ושל

הנושא של ליווי תעסוקתי. לא הייתי מקבל תרומות בנושא הזה, אני לא יודע

איך אני הייתי עומד בכל הנושא.

פרוייקטים מיוחדים למשפחת האסיר. בנושא הזה המצב שלנו קשה ביותר. כי

כולם פונים אלינו. כולם רוצים. כולם מניחים שמי יודע כמה מיליונים יש

לנו. סך הכל אנחנו הצלחנו עכשיו במאמץ על אנושי להעלות בחמישים אחוז את

התקציב לחונכות ילדי האסירים, זה כולל 450 ילדי אסירים. אם היה לי עוד

180,000 שקל הייתי יכול להביא ל-900 ילדים. היום אני יודע שיש ילדים

שאני לא יכול לתת להם טיפול, בגלל שאין לי כסף. פשוט מאוד. רק בשביל

ילדים צריך עוד 180,000 שקל, שזה לא הרבה.

מה זה הוצאה המותנית בהכנסה 120?

א. הופמו; זה תרומות שאני מקבל.

ד. תיכוו; אתה גם מגייס כסף לסעיפים ספציפיים?

א. הופמן; כן. אנשים לא נותנים תרומות כלליות. הם נותנים

תרומה, למשל פיצבורג נותן לשני הוסטלים, לפי

פרוייקטים.

יש עניין של נשות אסירים, של אבות בכלא. לכל הנושאים האלה פשוט רק

מתרומות יש לנו אמצעים. אלה הסעיפים העיקריים.

הייתי מבקש מהיו"ר, אם יש אפשרות, האמצעים שאנחנו מקבלים כאן הם קטנים

מאוד. אני גם פניתי לשר המשטרה בהצעה שיהיה אפשר לתת לאנשים לצאת אחרי

50% מהתקופה, בתנאי שהם הולכים לפרוייקט של הרשות לשיקום האסיר.

ד. תיכון; מה יצא עם הבקשה?

א. הופמן; עכשיו הוקמה ועדה בראשותו של פרופ' ישראל ברק,

ואני מקווה שנוכל להתקדם בזה. כי יש אסירים

שאפשר לקדם את זמן שהייתם. אבל אני נגד זה שיזרקו אותם לרחוב. אלא שהם

ילכו לפרוייקט שאפשר לפקח עליהם.

היית אומר שיש אסירים שנכנסים למצב פחות או

יותר תקין, ויוצאים הרוסים, מגיעים אליך הרוסים

מחוסלים, ופשוט טעו בגדולי

א. הופמן; איו ספק.

אני יודע שוועדת הכספים דנה בינואר ובפברואר

בתוספות, על כך שנקבל איזו עזרה שהיא, שנוכל לפחות להוסיף עוד שלושה

הוסטלים. שנוכל לחזק את הנושא של תקציב משפחה וילדים. וקצת להרחיב את

הפעילות שלנו בקהילה, לא במיליונים רבים, אלא בתוספת קטנה.

היו"ר ג. גל; מה זה קטנה?

א. הופמן; מיליון שקל.

זה לא סוד שבמרוצת ינואר ופברואר אנחנו

מוסיפים, נותנים לנו איזה דמי כיס, אז נביא

בחשבון גם אותכם. איש לא יכול להבטיח לכם דבר.

אני הייתי מעוניין שבזמן מתאים נכנס את כל

האירגונים שעוסקים בעסק הזה, ולכאורה אין קשר

בינהם, ונחשוב איך מנסים ליצור פעולה רחבה הרבה יותר, שתנצל את

התקציבים שכנראה ישנם בחלקם, ומוצעים שלא על פי ההקצאה האופטימלית, כי

תמיד אתה מגיע אלינו בסופה של שנה, ואין לנו זמן לנושא. אמרת שהעיוור

יקבל לפניך. לעיתים גם בדברים פחות חשובים הם יקבלו לפניך. והיינו

רוצים פעם לתאם את כל העניין הזה, לבדוק איפה אנחנו עומדים בנושא הזה,

אם אנחנו לא טועים בגדול.

י. תונו; קשה פה להבין לגבי התקציב, בכמה גדל משנה זו

לשנה הבאה.

א. הופמן; התקציב שלנו גדל מ-3,6 ל-4,3, ב-93'.

י, ונונו; מעבר לפרוייקט שישנו פה, יש לכם מחשבות על

פעולות אחרות ונוספות?

יש לנו מחשבות. הייתי בוועדה למעמד האישה.

הגשנו תוכנית לטיפול בנשות אסירים, בהיקף גם כן

לא גדול של 850,000 שקל שאני לא יכולתי לכלול את זה. במסגרת שנקבעת לי

מראש שהיא 4,3 אני לא יכול להוסיף.

היו"ר ג. גל; יש כאלה שרוצים להתעניין בזה יותר.

ד. תיכון; תעביר את זה לאחת מוועדות המשנה.

ג. שגיא; אני מצטרף להצעה שח"כ ד. תיכון העלה. אני חושב

שכדאי וראוי לבחון את הדברים קצת לעומק. אבל

אני רוצה לציין כאן לפרוטוקול שזה אחד הנושאים שבאמת נותנים תמורה

גדולה. אפשר היה הרבה יותר, והרשות היתה עושה אילו היה הרבה יותר, אבל

יש פה צורה באמת נאותה להשקעה של כספי ציבור. וזה מסוג הפעולות שראויים

להערכה.



היו"ר ג, גל; אני מבקש מוועדת המשנה לרשויות מקומיות לזמן את

כל, בין התקציבים שלו יש גם תקציבים לנושא הזה

של אסירים משוחררים, ולראות האם עושים את מה שניתן לעשות, או שאפשר

לעשות יותר עם הכסף הנתון, או שאנחנו גם רושמים את המשאלה שלכם.

מי בעד אישור התקציב של רשות השיקום האסיר? מי נגד? התקציב אושר.

תמשיך עם מלאכת הקודש הזאת.



2. התקציב ל-1995, הצבעות

היו"ר ג. גל; 0510, תמיכה בירקות לתעשייה, להבדיל מירקות

מאכל.

ג. בנשטוק; יש מספר מפעלי תעשייה שלוקחים ומקבלים

מהחקלאים תירס ועגבניות. הדברים האלה הם

עודפים, ודברים שלא ראויים למאכל אדם. הבעיה בארץ שיש עודף כושר יצוא

בתעשייה. וכדי שהחקלאים יקבלו את המחיר הראוי, וכדי שהתעשייה לא תסגור

את המפעל, הוחלט לתת תמיכה מסויימת בשנת 1994 לחקלאים דרך התעשייה

בצורה של מחיר מופקע. מיותר לציין שזה בהחלט עודפים. ז"א זו לא תוצרת

שהיתה ראויה למאכל אדם, בעיקר בנושא עגבניות, שכולנו יודעים שזה נושא

רגיש.

המקור התקציבי לזה חוק הגליל. חוק הגליל בהתאם לחוק אתה נותן לפי

הייצוא בפועל.

ד. תיכון; מי קובע את שיעור הסובסדיהי למי אני יודע ולמה

החקלאים טוענים שכל ההסדר הזה מבזה? והעודפים

ניקנים תמורת לא כלום?

ג. בנשטוק; מי שקובע את גודל הסובסידיה זה כמו בהרבה דברים

בנושא החקלאות, נגמר במשא ומתן. כמובן שהחקלאי

מעוניין לקבל כמה שיותר, כמובן שאוצר המדינה בדרך כלל רוצה לתת כמה

שפחות.

ד. תיכון; יש איזו שהיא מדיניות, או שכל חצי שנה יושבים

ומרכיבים נוסחה שונה לחריגים? הכל יהיה על פי

מידת הלחצים.

ג. בנשטוק; מנסים ליצור מדיניות שהיא מדיניות שנתית של רמת

רשת בטחון, שאתה קולט עודפים ככלל, לא דווקא

כעודפים לתעשייה. ראה למשל במקרה של עגבניות, אז עשו רשת ביטחון לשנת

1995.

ד. תיבון; ולמה לא לשנת 94'?

ג, בנשטוק; בשנת 1994 גם היתה רשת ביטחון. אפשר להגדיר

שארגוני החקלאים, או מועצת הירקות טענה שרשת

ביטחון היתה נמוכה מידי.

ב-95' רשת הביטחון נעשתה קצת יותר גבוהה, והצעת החישוב היתה בצורה יותר

אפקטיבית, יותר בזמן אמיתי. בעיקרון שאני דיברתי זה רוצה ככה, וזה רוצה

ככה, התכוונתי שתמיד קיים קונפליקט טבעי של החשש, שרמת הרשת תהיה יותר

מידי גבוהה, ואז הפרט ייצר לרשת הביטחון.

ד. תיכון; איך אנחנו יכולים לקבל פרטים לגבי רשת הבטחון

ל-1995? לאיזה מוצרים עשיתם רשת בטחון?



ג. בנשטוק; לגבי הירקות, אז אפשר להגיד שזה מקיף את כל

סוגי הירקות, ואין לי בעיה להעביר את זה.

ד. תיכון; לא רק עגבניות ומלפפונים?

ג. בנשטוק; עשינו את זה לכל סוג. מה שקרה בשנת 1994, אז

אפשר להגיד שגם אנחנו עשינו רביזיה קלה

בעמדתינו, ויש בשנת 1995 רשת בטחון כמעט לכל סוגי הגידולים. מאידך

גיסא, הגענו להסכמה עם ארגוני המגדלים, שברגע שהמחיר יעלה מעל רף

מסויים של מאתיים אחוז מהוצאות היצוא, תהיה אפשרות לייבא תוצרת טרייה

למדינת ישראל, דבר שלא היה קודם.

ד. תיכון; זה לא אפקטיבי הרגע. השאלה מה קרהי בשנים שעברו

נקטתם במדיניות שאמרתם שיש רווח גדול, זה של

החקלאים, למי שיש הפסד גדול, שיאכל את זה עם עם ישראל ביחד.

אני מביו שכתוצאה ממה שקרה אתם משנים את כל המדיניות. אני לא הייתי

כשהיה כאן שר החקלאות, אבל האם הוצגה מדיניות חדשה של רשת ביטחון, איך

היא נבנתה? מה היא מבטיחה? מי נכנע למי? האם החקלאים נכנעו לאוצר,

האוצר נכנע לחקלאים?

ג. בנשטוק; אני לא הייתי קורא לזה מי נכנע למי, כי אני

חושש שסך הכל ההסדר הוא בסופו של דבר הסדר סביר

לכל הצדדים. ההסדר בעצם אומר שהרביזיה היא לא רביזיה יותר מידי גדולה

ממה שהיה קודם. רק צורת התשלום היא יותר מהירה, כך שמועצת הירקות לא

נפגעת כתוצאה מזה שלוקח לה הרבה חודשים להתחשבן עם הממשלה.

בעקרון, ישבו הצדדים זה מול זה, דנו בכל תחשיב ותחשיב של כל גידול

וגידול. קיבלו חוות דעת של אנשי מקצוע, קרי ארגוני המגדלים, מועצת

הירקות, מה לדעתם צריך להיות פינוי אפקטיבי. ז"א שתהיה ברמה כזאת,

שעדיין לא יגרום לחקלאי לפשוט את הרגל, ומאידך גיסא לא יהיה מחיר כזה

שייצרו לו עודפים, וכל גידול וגידול מה בעצם המחיר שזה יהיה המחיר שבו

יהיה פינוי. ההשתתפות בפינוי היא על חשבון המגדלים, בהתאם לחוק מועצת

הירקות, השתתפות מדינה. וחלק מסויים היה והצטרך מחלק ביצוע האוטונומיה

שמגיעים למגדלים.

לגבי הנושא הזה, לשנת 95' אפשר להגיד שנסגר ההסדר, לקבל רשת בטחון לכל

השנה.

ד. תיכון; אפשר לקבל את העתקי ההסדרים? מה יאמר אפרים

שלום, לא שמעתם לקולי גם ב-95'?

ג. בנשטוק; לדעתי, אפרים שלום נכון להיום לא יגיד כזה

דבר.

ד. תיכון; פעם ראשונה אני שומע על ההסדרים.

יאמר אפרים שלום, לא שמעתם לקולי, גרמתם לנזק

של מיליארדי שקלים למשק. לו שמעתם בקולי הייתם חוסכים הרבה כסף, כי כאן



מדובר בכסף קטן שיכול לחסוך כסף גדול, אבל גס מנקודת שיווי משקל עדינה

מאוד, מתי הם יוכלו לדחוף לך את כל העודפים.

אני לא רוצה להתייחס לכל הטענות שאתה מדבר.

היו"ר ג. גל; האם אפרים שלום היה שותף, והוא חושב שזה נותן

תשובה?

ג. בנשטוק; אפרים שלום חתום.

היו"ר ג. גל; פה מדובר בעגבניות לתעשייה? אז למה זה עודפים?

ג. בנשטוק; חלק זה עודפים, וחלק זה לתעשייה.

היו"ר ג. גל; אבל החלק הארי זה לא עודפים, מה פתאום.

ג. בנשטוק; אז יכול להיות שאני טועה.

ד. תיכון; למה לא לוקחים עגבניות מהתעשייה?

היו"ר ג. גל; אין להם עכשיו. אם היה עגבניות לתעשייה, השוק

היה מלא.

ג. בנשטוק; היצוא של העגבניות נעצר בגלל המחירים.

היו"ר ג. גל; 0510 מי בעד? מי נגד? הבקשה אושרה.

י. הורביץ; בקשה 0515. הבקשה הזו היא בקשה להגדלה בתקצוב

של קרן שנקראת קרן הניסיון. היא ממומנת מקנסות

על עבריינים על חוף שמירת הניקיון, ופה אני מראה לך שהגברנו את האכיפה,

ולכן יש לנו יותר הכנסות, ב-170,000 שקל, אומנם סכום נמוך, והיטלים על

יבואנים, בקבוקי משקאות קלים לטיפול באריזות. ומהכסף הזה, 170,000 שקל,

יממנו פעולות נוספות של הקרן כגון מבצעי ניקיון, מחקרים וכדומה.

איזה היטלים אתם מטילים? קנסות מיועדים לצורך

הכנסות?

י. הורביץ; כן.

ד. תיכון; מאיפה לקחתם את הפטנט הזה? מצד אחד זה טוב

מאוד, מצד שני זה מסוכן מאוד. הרבה אנשים

יכולים להתקיים מהרעיון הזה שהקנסות ילכו למימון הפעולות, למשל,

בתאונות דרכים, זה החלום שלהם. לא ברור לי, איך אתם גובים את הקנסות

הללו, ואיזה היטל אתם מטילים על יבואני בקבוקים, ועל סמך, ובאיזה מקום

בחקיקה זה מעוגן?

י. הורביץ; בתקציב מ-92' כבר לא ניתן לגבות הכנסה מיועדת,

ז"א כל כסף שנגבה מקנסות וכדומה, נכנס להכנסות



המדינה ומוקצה במסגרת התקציב. לפני החקיקה הזאת ב-92' הופעלה שיטה

כזאת, ויש לנו עוד קרן כזאת שמטפלת בנושא של מניעת זיהום ים.

ההכנסות של הקרנות האלה, שהו בסך הכל קרנות קטנות של כשני מיליון שקלים

הן מיועדות, זה על פי חוק.

היו"ר ג. גל; מי בעד אישור 0515? מי נגדל הבקשה אושרה.

אנחנו עוברים לבקשה הבאה, והיא מלאי בשנת

שמיטה.

מלאי חירום החיטה מוחזק על ידי קבלן מלאי.

ובמלאי הזה יש מלאי משנת -94' משנת 93'. בשנת

94' שהיא כידוע שנת שמיטה, לפי איך שהבנתי, ואיך שהוכיחו לי לנסות

להשקיע הוצאות מיוחדות שחס וחלילה חיטת השמיטה לא תתערבב עם חיטה אחרת.

והיות ובהסכם עם אותו קבלן מלאי זה לא היה כתוב, אבל צריך לעשות איך

שחבר כנסת פנחסי בודאי יודע, אז היינו אמורים פשוט להגדיל לו את הסכום

שאנחנו משלמים לו מידי שנה בשנה. כי בעצם הבקשה המבוקשת פה, היא להגדיל

את מה שמגיע לו בהתאם להוצאות מפורטות שקיבלנו ממנו, שהן ההוצאות

הנוספות משנת השמיטה.

ר. פנחסי; מה הוא עושה עם החיטה הזאת?

ב. בנשטוק; בשנת השמיטה נמכרת למאכל לבעלי חיים.

ר. פנחסי; ההסדר בין הרבנות לבין יבואו, שהוא יקנה את

החיטה המקומית ויתו לצורך זה את המעשר. הוא

הפריש את המעשר, והיינו צריכים לשלם לו על זה. המעשר הזה מושמד. מדובר

בסכום של 40-50,000 שקל. עד היום כבר שנה וחצי לא משלמים לו את זה,

והוא נופל בין משרד החקלאות, לביו משרד הדתות. בגלל שהייתי מעורב לפני

שנה וחצי, הוא תובע אותי להזמיו אותי לעדות בבית משפט.

ד. תיכון; אני לא רוצה להרגיז את פנחסי, ואת ח"כ פורוש,

כל זמן שדנים בנושא השמיטה והחידונים.

כל עניו קניית החיטה, לא ברור לי מי היום קונה את החיטה. מי זה הקבלן?

האם זה אותו קבלו שנאסר לשבוע בפלילים, עד לגובה הצוואר, אולי למעלה

מזה. או שהיה מכרז חדש, וזכו בזה אנשים בחיטה של המדינה, זכו אנשים

נורמלים?

ג. בנשטוק; הקבלו שזכה במכרז פחות או יותר הוא דומה

לתיאוריו של ח"כ תיכון. החברה פשטה את הרגל,

ובית המשפט מינה לפרק. המפרק שמונה רואה חשבוו. רואה חשבון בשם צביקה

יוכמן. במשך שנתיים חיסל את החברה כמפרק מטען בית משפט, יכול לבוא

ולומר להזמין את כל הצדדים לרבות החקלאים.

לשנה הזאת אני מעריך בעוד שלושה ארבעה חודשים, תצא המדינה שוב במכרז

לקבעת או לבחירת מחזיק מלאי חדש, ואני מאמין ומקווה שאנחנו נפעל שבאמת

ניישם את כל הלקחים, מהמכרז הקודם.

ד. תיכון; אני גם מקווה, אבל צריך לכלול שם סעיף של

הסתפקות מן הסוג הזה, המביאה את החוזה לכלל

סיור. לא יכול להיות שהאיש יסתבך, וכל מלאי החיטה של מדינת ישראל מצוי

בידי איזה גנגסטר.

ברשותך, לא הייתי מקצין. המלאי מצוי במחסנים

במדינת ישראל.

ד. תיכון; אבל, אז מתחיל דיון משפטי, וכל בית משפט שם את

היד שלו על מלאי.

ג. בנשטוק; אני לא מקל ראש. אני פשוט רוצה לבוא ולומר בעצם

הסיטואציה שקרתה פה, נעמיד דברים על דיוקם,

שהמלאי, שאסור היה לו לעשות, היה משועבד לבנקים זרים. כמובן שאותו אחד

אסור שיהיה מעסיק כלל של מדינת ישראל. מבחינת הבטחת הציבור, כולנו

מסכימים שחס וחלילה בשעת הצורך עצם השעבוד לבנק זר, לא ימנע פתיחת

המחסנים, וחלוקת חיטה לאוכלוסיה בתחנות הקמח. אני לא מקל בזה לחלוטין

ראש, ונצטרך לצאת למכרז חדש, וכל הדברים הללו.

מי בעד בקשה 0152? מי נגדל הבקשה אושרה.

עוברים ל-0536.

אני מוכרח לומר לך אדוני היו"ר, שלזה צריך

לקיים דיון עם האנשים. אנחנו מבקשים לזמן את

אנשי התעשיה הצבאית. אני לא יודע למי זה הולך.

זה לא על סדר היום.

כל אלה שמתעניינים בתקציב, תצא הודעה מיוחדת

מתי יתקיימו ההצבעות על התקציב, בינתיים יש

בעיות בהגהה.

מ. לנגרמן; לפני שבועיים היה דיון בוועדה ברשות היו"ר

בניסיון להגיע להסדר לגבי העברת הכסף ממשרד

השיכון למשרד הדתות בנושא, הוועדה באים מסביב לבתי כנסת. הושג הסדר.

היו"ר ג. גל; ספר מה הבעיה?

מ. לנגרמן; ישנו תקציב שמתחלק בין שלושה משרדי ממשלה, משרד

הדתות, משרד הפנים, ומשרד השיכון. והם מקימים

ועדה בינמשרדית, שאמורה לחלק את כלל התקציב הזה לבניית בתי כנסת

ומקוואות ברחבי הארץ.

משרד השיכון במקור בישיבה התחלתית, לקח לעצמו בניה בשכונות חדשות, והוא

בנה אותם. ושאר התקציב שהיה במשרד השיכון חולק על ידי הוועדה לבתי ספר

אחרים, לא רק חדשים.

במהלך שנת 94' נוצרה איזו שהיא אי הבנה בין משרד השיכון לבין משרד

הדתות, איך חולק שאר הכסף. ומהכסף הזה שלגביו היתה אי הבנה היה סך של

10 מיליון שקל בערך.

נכון להיום תקציב משרד השיכון נותרו 6,7 מיליון שקל שלא חולקו לבניית

בתי כנסת ומקוואות, והם מועברים לחלוקה לפני קריטריונים של הוועדה

הבינמשרדית. נותרו כארבעה מיליון שקל, שלגביהם עדיין צריך לגמור את

הנושא בין משרד השיכון לבין משרד הדתות, איך יעבירו אותם. ה-6,7- זה חלק

אחד, ועוד 4 מיליון שקל יוסדר בתחילת שנת 95', איך יועברו.

למעשה הויכוח בין משרד הדתות למשרד השיכון הוא,

16 מיליון שקל. מתוך זה משרד השיכון הוריד

טיפול נקודתי. בתקציב הבינמשרדי לחלקו של משרד השיכון היום הוא, מתוכם

9,250,000 הוא ביצע לבד לבתי כנסיות חדשים. נשארו בסביבות 16 מיליון

שהיה צריך להעביר את זה, או למשרד הדתות, או לבצע לבד חלק מהשכונות

החדשות שנקבעו לבניה או לדברים אחרים.

השר פואד התחייב 4 מיליון לכל מיני נושאים אחרים. אבל לא עבר את הוועדה

הבינמשרדית, ועוד קרוב לארבעה מיליון והתחייבו טיפול נקודתי בעוד כמה

מקומות. הלך משרד השיכון והוריד את שני הסעיפים האלה מהוועדה

הבינמשרדית, שמנכ"ל משרד השיכון חתום עליו, וגם חשב משרד השיכון חתום

על אותו פרוטוקול. ואז שהגיע לקראת סוף השנה, ומשרד הדתות לא היה יכל

לבצע את כל ההתחייבויות ששלושה מנכ"לים חתומים עליהם. אז כרגע משרד

השיכון אמר יש לי איתך בסעיף 6,700,000, לפחות את זה תיקחו. היתירה של

הויכוח על השמונה מיליון יהיה בירור בין משרד האוצר למשרד השיכון למשרד

הדתות תוך חודש ימים. זה ההסדר שלפני שבוע הגיעו אליו, וזה למיגזר

6,700,000. על השמונה מיליון יהיה בירור. תהיה ישיבה משותפת של שלושה

גורמים, כדי להחליט מי משלם את אותם שמונה מיליון, מסעיפים אחרים של

משרד השיכון, או האוצר נותן, או משרד הדתות, יגיעו להחלטות.

ד. תיכון; הנימוק שנתת בלתי סביר לחלוטין, זה היה בתקופה

שלי. אפשר לחשוב שהיום זה התקופה שלי.

א.ח. שאקי; אני כמובן מסרב לדרישה הזאת למטרה שלשמה זה

נועד, ואם כן מחשיב מאוד את מה שעשה שר השיכון

נקודתית, אבל שזה לא יהיה על חשבון בקשות שעומדות ותלויות שנים לבתי

כנסת או למקוואות. לכן, חשוב מאוד שזה יועבר למשרד הדתות כדי שזה ישמש

למטרות האלה, ולא ישמש למטרות אחרות כלשהן.

ר. פנחסי; גם ככה הסכום לא מסכים.

א.ח. שאקי; ודאי שלא מספיק.

ד. תיכון; רבותיי, דעתי איננה נוחה מכל ההסדר הזה. ההסדר

הזה הוא הסדר פרטני, כל אחד דואג לאינטרסים

שלו, והכללים שעל פיהם צריך להיות הכסף מחולק לא באים בכלל לידי ביטוי.

אנחנו רוצים לדעת בדוק למי הולך הכסף לשלושת המשרדים הללו? לאיזה בתי

כנסת? ועל פי איזה אמות מידה, כולל ההנחיה ברשומות, איך לחלק את הכסף.

אני כבר מבין ששר הבינוי והשיכון נהיה מומחה לבתי כנסת בשכונות חדשות,

והוא החליט לבנות בתי כנסת בשכונות מיוחדות ומסויימות.

אנחנו רוצים לעשות סדר בענין הזה, כך שלכל אזרח במדינת ישראל שנזקק

לשירותי דת, יש סיכוי להנות מן הכסף הזה, ולא רק למוערבים.

אני יכול להביא לך על גבי מחשב. אתה יכול לקבל

את זה בכל עת ובכל שעה.

ד. תיכון; אני מדבר על כל הסעיפים בשלושת המשרדים.



ר. פנחסי; יש של שלושת המשרדים.
:
בקשר לבתי כנסת, אי, מדובר בבתי כנסת חדשים או

גם ישנים?

אני מביו דבר כזה שמשרד השיכון נותן שכונה קבועה לעיריות. מאהר ומשרד

השיכון הוא זה שנותן את כל השכונה כשהיא קבועה עם שירותים, האם הוא גם

הסוכן של משרד החינוך ומשרד הדתות לבנות את הדברים, או שהם מקבלים

משפחות ובונים מתוך שכונות את הדברים? יש לי תחושה, או ידיעה שחלק

מהשירותים הציבוריים נבנים על ידי משרד השיכון, וחלק נבנה על ידי

משרדים כלכליים.

א.ח. שאקי; אם אפשר לקבל רשימת בתי הכנסת שהוקמו על ידי

שלושת המשרדים?

ר. פנחסי; כן. של שלושת המשרדים.

מ. לנגרמן; שני דברים. אחד, מדובר מלכתחילה במשרד השיכון,

שהתקציב היה מדובר 24 מיליון, אמרו שיתכן והם

ישיגו עוד ארבעה מיליון, כך רשום בפרוטוקול. את הארבעה מיליון שיתכן

וישיגו, עליהם אין סיכון. עוד ארבעה מיליון חולקו מה שנקרא טיפול

נקודתי, הוועדה שישבה בנובמבר.

לגבי משרד השיכון בנה 9,250,000 שקל בנה 37 בתי כנסת בשכונות חדשות, זה

מה שהוא בנה. ושאר הכסף מחולק, של משרד הדתות ומשרד הפנים, רובו לא

לבניה של בתי כנסת חדשים. חלק גדול גם הולך למקוואות לא רק לבתי כנסת.

א.ח. שאקי; אתה יכול להגיד איזה אחוז למקוואות, ואיזה אחוז

לבתי כנסת?

אני יכול לשאול, ולקבל תשובה.

הין"ר ג. גל; מי בעד לאשר 0538? 0539? אושר.

אנחנו עוברים לבקשה 0540.

ד. תיכון; מה שאני רוצה להסביר, לא משנה מה אתה מכניס,

אתה מקבל מכסה מהסיעה.

ר. פנחסי; גם בחוק ההסדרים זה סיעתי?

לא. אבל הבעיה היא לא זו. הבעיה היא שכשהכל

נעלם לך, אז אתה גם לא מקבל מכסה מהסיעה.

מ. איתן; אני לא מבין. דן תיכון טוען שנעלמו הסתייגויות

שלו? הראיתי לו שהן קיימות. אנחנו דיברנו, והן

קיימות, והוא כתב שני אחוז. אבל, הוא אמר שחוץ מזה הוא הגיש משהו אחר.

אני רוצה שיהיו דיוקים. דן יצא איתי החוצה והראיתי לו שההסתייגויות שלו

קיימות, אבל הן לא נכללו בחוברת. הן לא נכללו בחוברת, כי היה כתוב שני

אחוז, והוא משנה אותן לשני שקל.

ד. תיכון; זה צריך להיות מתאים.



מ. איתן; אבל אני לא יכול לעשות חישוב כמה זה שני אחוז

עם כל הכבוד. בשנה הבאה נעשה שהמחשב יוכל לחשב

גם אוטומטית מה זה שני אחוז. אבל, אני לא יכול מכל טכום.

ד. תיכון; אני רוצה פירוט של כל השיקולים מקבלת ההחלטה

הזו, כולל הפרוייקטים עצמם.

היו"ר ג. גל; תשלח לו את הרשימה.

ר. פנחטי; תוך דקה נוציא לך את זה. הכל ממוחשב, הכל

בפנים.

היו"ר ג. גל; 0540.

מ. שגיא; זאת פניה טכנית בעיקרה, של איזון סעיפי השכר

המורים, בין הסעיפים השונים של שכר מורים, בגלל

בעייתיות חשבותיות של חיוב בתקנות מסויימות.

שינויים בשכר מורים בעיקרם. העברת מיסים של מתקנה של המורים לתקנה

אחרת, ועל חיובים של החשב במשרד. יש פה שינויים בהיקף של כ-40 מיליון

שזה חצי אחוז משכר המורים.

ד. תיכון; אני לא מבין את הענין הזה. ראשית, לפעמים ספורט

ואירועים מרכזיים, מה זה, זה שכר? מאחר ואתה לא

מציין בפתיח באיזה סכום מדובר, עכשיו אני לא מבין למה אתם צריכים

לשנותן היה עכשיו תקציב מספר 2 מספר נוסף, תוקצבו כל הסעיפים של השכר

מחדש.

מ. שגיא; קיבלנו את התקציב לסעיפים מרכזיים לחמש שש

תקנות מרכזיות, ואנחנו צריכים להתאים את

התקציב. מאחר ולא הלכנו על התקציב הנוסף, אנחנו צריכים להתאים את

התיקצוב שקיבלנו לסעיפים.

ד. תיכון; צריך לעשות את זה בד בבד, ולא לחלק את זה אח"כ

כי אנחנו כבר לא יודעים מהו בגדר של תוספות.

אני כבר שאלתי אותך מיד במבט ראשון ראיתי את רשות הספורט.

אגב, אדוני היו''ר, אני מבין שיש בעיה עם התקציב של המועצה להסדר

הימורים, אנחנו צריכים לאשר אותו. שיהיה ברור על זה יתקיים דיון ארוך.

איזה עוד סעיף אמרת שלא קשור לשכר 5 מיליון?

מ. שגיא; ה-5 מיליון זה תיקון טעות מפנייה קודמת.

ד. תיכון; החינוך העצמאי והטפים זה לא אותו דבר?

ר. פנחסי; יש חינוך עצמאי.

ד. תיכון; זה של האגודה, וזה שלכם?

ר. פנחסי; יש שלושה סוגי חינוך, יש ממלכתי, ממלכתי דתי,

שאינו רשמי, ופטור. הם פטורים מחינוך חובה, הם

החיידרים.



ד. תימן; זה הטפים?

ר. פנחסי; החינוך העצמאי לא כקרא טף, נקרא שלא רשמי.

היו"ר ג. גל; מי בעד לאשר 0540? אושר.

א. כחילה; כל מה שיש פה בעצם זה בסך הכל העברות פנימיות

בתוך מסגרת המשרד לקראת סוף השנה, בסעיפים

שונים שבהם יש עודפים או חוסרים.

ד. תיכון; 040214 301. אנחנו רוצים פירוט מדוייק של

ה-301. ואתה לא יכול לומר לנו בעל פה נכון? למה

צוות בטחון לאומי פתאום יש חוסרי גדליה גל שאומר שתקציב הבטחון

מורידים. לא צריך, אין צדק, הוא לא הוקם הרי. לוקחים את זה לצרכים

אחרים. מה עשו עם כל הכסף הזה של צוות בטחון לאומי?

ח. כחילה; נדאג להביא לך את התשובות.

ד. תיכון; לגבי הסקרים, 301, יעוץ לראש הממשלה. זה מה

שמעניין אותי. ופעולות ההסברה ושיחות שלום, אני

מעוניין את כל התקנות של כל 2,174,000. תרשום את שני הסעיפים, 040214,

040242.

היו"ר ג. גל; מי בעד לאשר 0537? מי נגד? אושר.

ח. כחילה; הנושא של בית ספר אמריקאי, זה עוד הבטחה בזמנו

של גולדה, מדובר פה על הקלות במס מעסיקים, בשכר

ובמע''מ. ההבטחה הזאת קיימת, זה דבר מקובל, כאשר יש בית ספר אמריקאי

בישראל, או לחילופין בית ספר ישראלי בארצות הברית שכרגע אין, אבל, יש

בית ספר ישראלי בצרפת למשל, שנותנים להם הקלות.

האמריקאים גם אמרו יש הבטחה נגדית שאם יפתח בית ספר ישראלי בארצות

הברית, הם יקבלו את אותם תנאים בדיוק למעשה, מדובר פה על משהו שלא

חריג.

ד. תיכון; אתה עושה פעולת השוואה. אתה מוצא את הבקשה

הזאת, ואת הדיון הארוך שהתקיים כאן לפני כמה

שנים ורואה מה הסבירו לנו אז, לעומת מה שמסבירים לנו היום.

ר, פנחסי; מה זה הקלות במיסים?

ח. כחילה; מס מעסיקים, שכר ומע"מ.

ד. תיכון; הם פטורים ממס הכנסה?

ח. כחילה; וממע"מ.

ד. תיכון; אני אסביר לך את הבעיה, ואני חוזר על מה שאמרתי

בפעם הקודמת. אתם לא יכולים לעשות הסדרים

פרטניים על סמך מילה של ראש ממשלה בשנות השישים. את זה מסדירים בחקיקה,



לא במילים. א"א לתת הטבת מס על סמך הבטחה של ראש ממשלה, זה לא עובד

בשום מדינה כך.

באותה מידה יכול מחר להחליט ראש הממשלה, שאני פטור מתשלומי מס הכנסה.

איו דבר כזה.

היו"ר ג. גל; ההחלטה באה מהכנסת.

גס ההחלטה בכנסת היא לא חוקית. לא יכולה ועדת

הכספים לתת הטבה שנוגדת חקיקה כללית. אתה מבין

מה שאני אומר? א"א להחליט אותו אני פוטר ממס מעסיקים, כי העיניים שלו

יפות, כי זה צודק. יש בשביל זה חוק, ובחוק מכניסים את זה. אחרת א"א,

זה בלתי חוקית. היות, ולא רוצים להתעסק עם זה כי זה אמריקאי, וכל פעם

הוא מנדנד השגריר, בכל פגישה הוא מעלה את התביעה הזאת כאילו זה ברמה של

נסיגה מלבנון.

גם זה אפשרי פעם.

ד. תיכון; אבל, צריך להסב את האנשים שצריך לעשות סדר

בעניינים.

היו"ר ג. גל; מי בעד 0471? מי נגדי אושר.

; הח"כים קיבלו דפים, יחשבו שהכל בסדר, אבל זה לא

מופיע פה. כל משרד ומשרד הורידו שני אחוז.

בדיוק ההצעה שלך. פה הם לא מופיעים בכלל. אז אני לא יודע איך המחשב

מוציא?

יש לי בקשה, אתם לא שומעים בקולי. אני אומר לך,

אז לא אכפת לי שלא הייתי כאן, אני מקבל. אבל

נדמה לי שאתם עולים על דרך ללא מוצא. לפני שנה גמרנו את הענין לפני

הזמן.

היו"ר ג. גל; לא היה דבר כזה, דן תיכון, הוא לא ישב יום

ולילה. איך יכול להיות שכל המזכירות יושבת על

שטויות?

ד. תיכון; יגיעו למליאה, יתחילו כולם לקפוץ כל הדוכן.

יפסיקו את הדיון, וישלחו את אייבור להכין את

הכל מחדש ידנית.

היו"ר ג. גל; אני ביקשתי מהממלא המקום שלך להפסיק עם

השטויות האלה. א"א שאייבור ישב 24 שעות.

ד. תיכון; עכשיו, אתה מבין מה הוא אומר לי. הוא אומר לי

שכל ההסתייגויות שלי נכללו, ואני רואה הפכו

אותם למספרים.

היו"ר ג. גל; אני שואל אותך על הספר הזה.



- 22 -

ד. תיכון; זה יסתדר בסופו של דבר, יצעקו וזה יסתדר. מזה

אני לא מודאג. זה יסתדר. יהיו מריבות חמש דקות

וכל מי שיצעק יסתדר.

אז מה לא יסתדר?

מה שלא יסתדר, הזמו. כאן יש שלוש הסתייגויות

רציניות.

אז בשביל מה צריך את כל זהי תסביר לי.

מפני שחברי הכנסת לא מבינים.
:
52 הסתייגויות משרד הבריאות, ו-48 משרד

החינוך.

ד. תימן; מפני שמה שהסברת לה לא עבר לעוזר שלה, והיא לא

מאמינה. הם לא מבינים, זה בכלל אפשר להפוך את

זה לדיון סיעתי. תסתכל, זו עבודה לשווא.

היו"ר ג. גל; אבל, אתה אתמול הסברת לי שאם צחי הנגבי כותב

ללשכת הנשיא להפקיד שקל, הוא בזה מביע את

דעתו.

ד. תיכון; כתבו לצחי הנגבי.

היו"ר ג. גל; מה זה "במקום"?
:
ב"מקום" זה הסעיף להוריד שקל. הוא כותב את זה

כך.

היו"ר ג. גל; דוד מגן מציע לעולים מיליון וחצי בנגב?

ד. תיכון; הוא לא רוצה לדבר. הוא לא מבין שהוא לא יקבל

זכות דיבור.

; זה לא מופיע בחוברת.

היו"ר ג. גל; אני רוצה שיהיה מוסכם, שאח"כ לא יהיה ויכוח. מה

שדן מציע אנחנו נצביע 01 נשיא המדינה. אנחנו

מצביעים 02 לכנסת. אנחנו מצביעים 03 חברי הממשלה. אנחנו מצביעים 04

למשרד ראש הממשלה.

ד. תיכון; כל ההסתייגויות נופלות ועוברות למליאה.

היו"ר ג. גל; מצביעים 05, 06, מוסכם? עכשיו נראה את

הטכניקה.



ד. תיפוו; עכשיו הוא שואל איך יצביעו במליאה?

מ. איתו; במליאה יצביעו אותו דבר. הם ירדו גם כלפי מטה,

כל מה שידרשו. אם מישהו יגיד אני דורש 300 שקל

בזה, אז יצביעו על ה-300 שקל שלו. זה אותו דבר.

במליאה חייבים.

כמה זמן זה יקחל

מ. איתו; יכול להיות שנקצר לכם, ניתך לכם הנחות. אבל,

אנחנו מתחילים מזה, כל הסתייגות היא הסתייגות.

ד. תיכון; פה, אין בעיה. במליאה, תלוי כמה יוותרו.
:
לפי השיטה הקודמת שלי, מי בעד כל ההצעות של דוד

מגו?

ד. תיכון; אבל יכול דוד מגן להגיד, אני מבקש שתצביעו עבור

ההצבעה שלי זאת ידנית, וזאת כך, וזאת כך. זכותו

לעמוד כל כל הצבעה. עכשיו זה חוסך זמן. למה? כי עכשיו היו"ר אומר סעיף

0101010 נשיא המדינה, הורדת אחד ש"ח. מי בעד מי נגד? הוא לא צריך

להצביע בנפרד, כי כולם כאן אחד ש"ח. דוד מגן נפרד. הוא יכול להגיד אני

בעד.

ס. אלחנני; עמוד 72, הרובריקה הרביעית מלמעלה, סעיף 23 10

23. יש אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה, שישה

סוגים.

מ. איתו; יו"ר הכנסת יהיה במליאה, והוא יגיד ככה. כעת

אנחנו מצביעים, נגיד הגענו לסעיף 23, 10, 73.

בדרך הקצרה ביותר הוא צריך להעלות הסתייגות הסתייגות. יגיד מי בעד

14,000 במקום 13.זה במקום זה. 27, 33. אם נרצה לעשות לו הנחה, כמו

שאנחנו עושים בדרך כלל, אז הוא יגיד מי בעד סעיף 23, 1, 73, בעד כל

ההתסייגויות?

א"א לקבל את כל ההתסייגויות בפעם אחת.

מ. איתן; מי בעד או נגד? קבלת איזה שהיא הסתייגות?

ס. אלחנני; א"א.

מ. איתו; למה א"א, איך אפשר להגיד מי בעד כל ההשגות של

דוד מגן? למה א"א?

; דוד מגן יכול לוותר.

מ. איתן; אז גם הם, מישהו יקום ויגיד לא אני רוצה

שתצביעו בשבילי במיוחד, הוא יקום.



אני רוצה שאתה תדע את זה, זה חשוב לי. הוא יכול להגיד עוד יותר מזה,

יו"ר הכנסת יכול להגיד אני מבקש שאנחנו מצביעים בשיטת דן תיכון, או על

התחום.
:
קח עמוד 78. כל עמוד 78, זה נעמי בלומנטל. אבל

צריכים להצביע על כל סעיף בנפרד פה.

מ. איתן; נגיד שאני יו"ר הכנסת, אני אומר ככה. יכול

להצביע בכל מיני שיטות, יכול למשל שיטה אחת,

אני אם אני יו"ר, אני אומר ככה, מי בעד הסתייגויות לסעיפים 24, 13, 15

עד סעיפים 24, 13, 56. כך אני הייתי קורא. מי בעד? ומי נגדי

היו"ר ג. גל; קיבלנו הסתייגויות רבות כפי שאתם רואים. היו

לנו דיבורים עם נציג האופוזיציה, אמר אנחנו

נפסיק עם הענין הזה בתקציב של הסתייגויות ללא סוף שמראש ידוע שבמליאה

מדברים סיעתית ולא לפי ההתסייגויות. אבל, עבדו פה ימים ולילות, ואז

מתוך פחד של קירשנר, והצוות לא יגמרו. הצעתי שאנחנו נעשה איזה קיבוצים

וח"כ איתן אמר שהוא מעריך או לוקח על עצמו, ומרכיב את ההסתייגויות

באמצעות המחשב, ויתכן שיהיו פה שגיאות ויעברו ויעשו שכל הסתייגות

תופיע, ואתם רואים פה שזה מסודר בשורה חדשה.

דיון מוקדם עם דן מרכז האופוזיציה בוועדה, הצעה היא ששנני אנחנו נצביע

סעיף סעיף, לא על כל תקנה.

אם מישהו ירצה להצביע על סעיף ספציפי, יוכל.

היו"ר ג. גל; תעקבו איתי בספר. מי בעד ההסתייגויות ירים את

ידו? מי נגד ההסתייגויות? ובכן 01 אושר כהצעת

הממשלה.

מי בעד הסתייגויות של 03 חברי הממשלה? מי נגד? ובכן, 03 התקבל כהצעת

הממשלה.

04, משרד ראש הממשלה, מי בעד ההתסייגויות? מי נגד? ובכן, 04, אושר.

עמוד 8, מי בעד 05? מי נגד? 05, אושר.

עמוד 11, מי בעד ההסתייגויות של 06? מי נגד? 06 אושר.

עמוד 16, מי בעד 07? מי נגד? 07 התקבל.

מי בעד 08? מי נגד? 08 אושר.

מי בעד 09? מי נגד? 09 אושר.

מי בעד 10? מי נגד 10? 10 אושר, משרד הכלכלה והתכנון.

מי בעד סעיף 12? מי נגד? ההסתייגות של 12, נפלה.

מי בעד 13? מי נגד? 13, אושר.

מי בעד הסתייגויות 14? מי נגד? 14 אושר כהצעת הממשלה.

ב-15 יש כן הסתייגויות של בגין ומאיר שטרית, להוסיף 200 מיליון למחקר

ופיתוח. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

15 אושר כהצעת הממשלה.

כשאני אומר אושר, סימן שאושר כהצעת הממשלה.

מי בעד ההסתייגות של 16? מי נגד? ההסתייגויות נפלו.

מי בעד הסתייגויות בסעיף 17? מי נגד? הסתייגויות 17, נפלו.

ד. תיכון; השאלה היא מי בעד הסתייגות כל שהיא מהסתייגויות

16?

התיקון שלך התקבל.

מי בעד הסתייגויות בסעיף 18? מי נגדל 18

אושר.

מי בעד הסתייגויות בסעיף 19? מי נגד? 19 אושר ללא הסתייגויות.

מי בעד 20? מי נגד הסתייגויות 20? 20 אושר ללא הסתייגויות.

מי בעד ההסתייגויות של 21? מי נגד? 21 התקבל ללא הסתייגויות.

ר. פנחטי; סעיף 22 0821, מבנה דת לעדות.

היו"ר ג. גל; אתה מדבר על הסתייגויות של בא-גד?

ר. פנחסי; הסתייגות שלי, בעמוד 62.

היו"ר ג. גל; עמוד 62,. מי בעד ההסתייגות של רפאל פנחסי?

ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות עברה.

סעיף 22 התקבל ללא הסתייגות.

23, מי בעד הסתייגות 23, מי נגד? הסתייגויות לא נתקבלו.

מי בעד 24? מי נגד? הסתייגויות 24 לא נתקבלו.

מי בעד 25? מי נגד? הסתייגות 25 לא נתקבלו.

מי בעד 26? מי נגד? לא נתקבלו.

מי בעד 27? מי נגד? לא נתקבלו.

28, מי בעד? מי נגד? לא נתקבלו.

29, מי בעד? מי נגד? לא נתקבלו.

30, מי בעד? מי נגד? לא נתקבלו.

31, מי בעד? מי נגד? לא נתקבלו.

32, מי בעד? מי נגד? לא נתקבלו.

33, מי בעד? מי נגד? לא נתקבלו.

34, מי בעד? מי נגד? לא נתקבלו.

35, מי בעד? מי נגד? לא נתקבלו.

36, מי בעד? מי נגד? לא נתקבלו.

37, מי בעד? מי נגד? לא נתקבלו.

38, מי בעד? מי נגד? לא נתקבלו.

39, מי בעד? מי נגדו לא נתקבלו.

40, מי בעד? מי נגד? לא נתקבלו.

41, מי בעד? מי נגד? לא נתקבלו.

42, מי בעד? מי נגד? לא נתקבלו.

43, מי בעד? מי נגד? לא נתקבלו.

44, מי בעד? מי נגד? אין התסייגויות. מי בעד אישור 44 כהצעתי, ירים את

ידו. מי נגד?

45, מי בעד? מי נגד? אושר.

46, מי בעד? מי נגד? אושר.

47, מי בעד? מי נגד? אין הסתייגויות. אושר.

48, מי בעד? מי נגד? אין הסתייגויות. אושר.

49, מי בעד? מי נגד? אושר.

50, מי בעד? מי נגד? אושר.

51, מי בעד? מי נגד? כל ההסתייגויות ב-51, נדחו.

52, מי בעד? מי נגד? ההסתייגויות נדחו.

53, בתי המשפט. מי בעד? מי נגד? הסתייגויות נדחו.

55, מי בעד? מי נגד? ההסתייגויות נדחו.



57, רשויות מקומיות. מי בעד? מי נגד? ההתסייגויות נדחו.

60, מי בעדי מי נגדי נדחו.

61, מי בעד? מי נגדל אין הסתייגויות, הסעיף אושר כפי שמופיע כאן.

63, מי בעדי מי נגדי אושר.

64, כפי שהופיע כאן? אושר.

67, מי בעד? מי נגד? אושר.

ר. פנחסי; הצבעה בנפרד בסעיף 4209, מענקים ומשכנתאות.

מי בעד הסתייגותו של פנחסי? מי נגד? ההסתייגות

נפלה.

מ. שטרית; עמוד 144, רכישת דירות.

מי בעד ההסתייגות של מאיר שטרית, ירים את ידו.

מי נגד? ההסתייגות נפלה.

72, מי בעד? מי נגד? ההסתייגויות נפלו.

73, מי בעד? מי נגד? ההסתייגויות נפלו.

74, מי בעד? מי נגד? אושר.

75 מי בעד? מי נגד? אושר.

76, מי בעד? מי נגד? ההסתייגויות נפלו.

78, מי בעד? מי נגד? ההסתייגויות נפלו.

79, מי בעד? מי נגד? נפלו.

80, מי בעד? מי נגד? נפלו.

81, מי בעדי מי נגד? נפלו.

83, מי בעד? מי נגד? נפלו.

84, 85, 86, 87 מי בעד האישור כפי שאני מביא אותם? אושר.

89, מי בעד? מי נגד? נדחו.

90, 91, 92, 93, 94, 95, 96, 97, מי בעד הסעיפים כפי שהם? מי נגד?

אושר.

98, מי בעד? מי נגד? נפלו.

99, מי בעד? מי נגד? אושר.

מי בעד אישור ההסתייגויות לחוק התקציב, ירים את ידו. מי נגד? ובכך,

ההסתייגויות לא נתקבלו.

הישיבה ננעלה בשעה 15;13