הכנסת השלוש עשוה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 399

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום א', י''ז בכסלו התשנ''ה, 20.11.1994, בשעה 10:10

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ג. גל

א. ויינשטיין

ר. פנחסי

ד. תיכון

מוזמנים; ז. רוזנברג, מנכ"ל משרד הדתות

פ. סידיס, עו"ד, מנהל מקרקעי ישראל

י. ליפל, משרד הדתות

א. אהרונוב, חשב משרד הדתות

י. שי, ממונה על תקצוב משרד הדתות

מ. פרידמן, דובר וממונה על יח"צ, משרד הדתות

ר. גולדברג, עוזרת מנכ"ל, משרד הדתות

א. בלר, רפרנט משרד האוצר

ר. דניאל, רפרנט משרד האוצר

י. באום, רפרנט משרד האוצר

ש. צמח, רפרנט משרד האוצר

מזכיר הוועדה; א. קרשנר

יועצת משפטית; א. שניידר

יועצת כלכלית; ס. אלחנני

נרשם ע"י; הבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

1. עסקה של מינהל מקרקעי ישראל

2. תקציב משרד הדתות ל-1995

3. שינויים בתקציב ל-1994



1. עסקה של מינהל מקרקעי ישראל

היו"ר ג. גל; יש פה בקשה של עסקת חליפין, ספרי לנו בדיוק במה

מדובר.

פ. טידיס; מדובר בעסקת חליפין של יחידות רישום בין רשות

הפיתוח לקרן הקימת בישראל. חלקות 32 ו-18 שהן

מפורטות פה בסעיף 1, בבעלות הקרן הקימת, הן חלקות שעליהם בנוי מבנה

תעשייה ומוסבים. אלה 3 מוסכים של יהודים שמכרו אותם לערבים. כוון

שהקרקע היא של קרן קימת, יש בעיה של רישום זכויות- על שם הערבים. לכן

אנחנו עורכים עסקת חליפין בין הקרן הקימת לבין רשות הפיתוח.

ד. תיכון; מה זה עניינכם?

פ. סידיס; זה עניין שלנו שאנחנו כבעלי הקרקע צריכים לחתום

על העברת זכויות, וכיוון שהקרן הקימת מנועה

מלהעביר קרקע לערבים, אנחנו לא יכולים לחתום על העברת זכויות, לכן

אנחנו פה.

ד. תיפול; בהסכם בין קרן קימת למינהל הם לא יכולים להעביר

קרקע לערבים, אז למה את עושה חליפין ומעבירה?

פ. סידיס; אין לי ברירה, אני לא יכולה לומר לבן אדם, שאני

לא חותמת לו על העברת זכויות.

ד. תיכוו; אז תבטלי את החוק, תבטלי את ההסכם בין הקרן

הקימת למינהל מקרקעי ישראל. אחת מן השתיים.

היו"ר ג. גל; למה לעשות את זה? זה במינון נמוך, זה בטיפטוף,

אתה רוצה לפתוח ברז?

ד. תיכון; אילו הייתי משוכנע ש-3 העסקות האלה באות בידיים

נקיות, אז הייתי מסכים, אבל אני לא משוכנע,

ונדמה לי שלרבים רבים נמנע הדבר ורק לאלה שמצאו את הנתיב הנכון, מאשרים

את העסקה. אני לא רוצה לפתוח צינור.

היו"ר ג. גל; כפי מה שבא אלינו בשנה האחרונה, אני חושב שהכל

ביחד הגיע ל-40-30.

ד. תיכוו; כי כולם מקבלים תשובות שליליות.

פ. סידיס; לא, אי אפשר אם אני עושה הסכם עם בן אדם.

ד. תיכוו; בוודאי המכירה נעשית בכפוף לאישור מנהל מקרקעי

ישראל, כי אף עו"ד לא יעשה את זה

פ. סידיס; לא ידוע לי שאמרו למישהו שהחוזה שלו לא תקף,

שילך לבטל אותו, אם אנחנו עושים כזה דבר, אנחנו

מחר נהיה בבג"צ.



ד. תיכון; אבל יש הרבה אנשים שהיה תנאי מתנה, ואם אתם

נתתם תשובה שלילית אז העסקה בטלה.

פ. סידיס; אני לא חושבת שאנחנו יכולים לתת תשובה שלילית

במקרה הזה, לכן אנחנו עושים את החליפין האלה.

ד. תיפוו; למה לאי אני חושב שאתם נותנים, זו מטרת ההסכם.

פ. סידיס; בכאלה מקרים, שכך התפוסה שיש עליה מוסכים ולאדם

יש זכויות ל-49 שנה ומכר את הזכויות שלו, אנחנו

אף פעם לא אומרים לא. אנחנו נותנים את זה עם כל האישורים הדרושים.

ד. תיכון; זו לא תשובה לעניין. מה שמטריד אותי בעניין, זה

לא העסקה, מטריד אותי שבלי לדעת כלום, אפילו

בלי לדעת איפה, אני רוצה להיות משוכנע שלא באו דרך איזה יועץ לענייני

ערבים של מפלגה מסויימת.

פ. סידיס; לא, באו עם הסכם למינהל וביקשו שהמינהל יחתום

על העברת זכויות, לא דרך יועץ ולא דרך שום

דבר.

ד. תיכון; את יכולה להראות לי איפה זה? אני פעם רוצה

לדשדש בעניין. מה השמות של האנשים שמכרו?

פ. סידיס; משה אפשטיין, הירש שמעון ועוד הפעם הירש שמעון,

המוסכים באיזור התעשייה בחיפה, בצ'ק פוסט.

ד. תיפוו; אני נגד כעקרון. אלא אם כן תבטלו את המגבלה

הזאת.

פ. סידיס; אז זה צריך לבוא בחקיקה, אני חושבת.

היו"ר ג. גל; איזה מגבלה לבטל?

ד. תיפוו; יש להם מגבלה הרי, שהקרן לא יכולה למכור קרקעות

לערבים.

אבל זו החלטה של קרן קימת לא שלהם, אז איך אתה

יכול לבטל את זה? אתה יכול לבוא ולהגיד כמחוקק,

שהאמנה בטלה, ואז הניהול לקרקעות קרן קימת שנעשה היום על ידי המינהל

כתוצאה מהאמנה יהיה בידי קרן קימת, אבל אתה לא יכול להחליט בחוק, שהם

ילכו לבג"צ. מה אתה רוצה שהיום ניהול ענייני קרקעות קרן קימת הנמצא

במינהל יחזור לקרן קימת שתנהל את זה?

ד. תיפון; לא, אני רוצה שהקרן הקימת תשמור על העקרון.

פ. סידיס;ד יש בעיה היום, יש היום חוק זכויות האדם.



היו"ר ג. גל; לפי דעתי יש דברים שמוטב לא לעורר אותם, כי זה

הרי מטריד אותי מאוד, אבל אני לא מציע להעלות

את זה. אז מה שאתה מציע זה להחזיר את ניהול קרקעות המדינה לקרן קימת.

ד. תיכון; אני מציע לשמור על הכללים שנקבעו.

היו"ר ג. גל; מי אמר לך שהכללים לא נשמרים?

פ. סידיס; לכן אנחנו באים לפה.

היו"ר ג. גל; אתה יוצא מהנחה שנוהגים איפה ואיפה?

ד. תיכון; גברתי, את עושה פיקציה מן העניין. ואת בעצם

גורמת לכל מיני החלטות, שאני לא יודע אם הן

מתקבלות בדרך הישרה, אבל אני לא רומז לשום דבר.

היו"ר ג. גל; אבל הרי מישהו מבקר את זה, הרי זה אינסוף, הרי

על כל עבודה של כל משרד אפשר להגיד שיש שם, וזה

יהיה נכון.

זה אסור על פי האמנה. אסור שהקרן הקימת תאשר

מכירת זכויות.

היו"ר ג. גל; נכון, ואז מחליפים קרקע.

ד. תיכון; בנושאים שיש בהם משום צורך לאומי, אני מבין,

בגליל, אתה פתאום רוצה לסלול דרך, אתה רוצה

לפתח איזה איזור חדש, אז שם אני מבין, אבל להתחיל להעביר בעיר, אני לא

זוכר שהיו לנו עסקאות כאלה בערים.

פ. סידיס; למה? יש לנו דירות מגורים שאנחנו עושים כאלה

חליפין.

ד. תיכון; לא דרכנו.

פ. סידיס; תמיד דרככם. דירה כנגד דירה.

ד. תיכון; אמנם אני חבר צעיר כאן בוועדה, אבל אני לא

זוכר.

פ. סידיס; יש לנו דירות בבתים משותפים, שאנחנו מעבירים

יחידה אחת כנגד יחידה שנייה, על מנת לאפשר

העברת זכויות. זה חייב לעבור דרככם וזה עבר.

היו"ר ג. גל; מי בעד לאשר את הבקשה של מינהל מקרקעי ישראל,

אישור עסקה לפי סעיף 2.6 מיום 24 לאוקטובר 94'?

מי נגד? הבקשה לא אושרה. אנחנו נבקש רביזיה.



נ. תקציב משרד הדתות ל-1995

היו"ר ג. גל; נושא הדיון זח תקציב משרד הדתות ואנחנו נשמע,

אדוני חמנכ"ל, מה שיש לך לומר לנו, ואם חתקציב

גדול מדי, אז ודאי גם תאמר לנו, כדי שנוכל לקצץ ולגרום לכך שחהוצאה

הממשלתית תהיה קטנה יותר ב-95'. בבקשה.

ז. רוזננרג; משרד הדתות הוא משרד הרבה יותר חשוב ממה

שלפעמים נדמה. לא רק שאנחנו עוסקים בעניינים

הכי חיוניים לציבור הדתי, שאלה היסודות בוודאי מבחינת הציבור הדתי, אלא

מה שאנחנו עושים, זה הדברים הכי חשובים גם לציבור הלא דתי. אנחנו

נפגשים איתו ברגעים ובשעות הכי חשובות, הכי רגישות, כמו נשואין, כמו לא

עלינו קבורה, כמו ברית. אנחנו מעורבים בחיי העם והמדינה בכל נושא

ונושא. וזה כל הנושא של דת ומדינה, של חקיקה דתית, יחסי דתיים

וחילוניים. כל הנושאים האלה שהם ביסודות של החברה שלנו, שמסתובבים סביב

המשרד, אנחנו קשורים לכל העניינים האלה. ממילא, אני קושר את זה לתשומת

הלב הרבה ולאש שאנחנו ממקדים. אני לא יודע אם משרדים אחרים עוסקים

בנושאים שהם כל כך רגישים וכל כך חשובים, ומבחינה זאת מאוד חשוב לנו

לשמוע את דברי הביקורת שרומזים כאן ויחד עם זה, אנחנו זוכרים ואנחנו

מזכירים גם לכם שהנושא הזה מאוד חשוב.

לפי מה שח"כ ד. תיכון אומר, החלק הארי בתקציב,

ואני לא נוקט עמדה ערכית, הוא לא במה שאתה

אמרת. הדברים העדינים והמפגש בענייני דתיים וחילוניים, זה לא החלק הארי

של התקציב, החלק הארי של התקציב הולך בעיקר ללימוד תורני.

ז. רוזנברג; הרי התחלתי בזה, ואמרתי שאלה שנזקקים ללימוד

התורה, בעולם הישיבות, להם בוודאי הנושא הזה

הוא הנושא החשוב ביותר, יותר מכל דבר אחר.

כל הנושאים שהמשרד עוסק בהם, כלומר נושא הדת, הם נושאים שהולכים

ותופסים מקום מאוד מאוד חשוב בכלל בעולם. החל לדוגמה, הנשיא קלינטון

בכנסת, שריכז הרבה מאוד דיבור בנושא של האמונה, הדת והתנ"ך, המשך

בתנועות האיסלמיות שמסביב וברקע הסכסוך שביננו לבין ארצות ערב, וכלה

במה שקורה במדינה שלנו, בדמותה היהודית, הוויכוח על מעמד אנשי הדת. אני

מזכיר גם את זה כנקודה שצריך לזכור אותה, כשמטפלים במשרד הדתות. כי

חיזוק של המשרד ותיפעול נכון שלו, משפיע הרבה מעבר לחיי היום יום

שאנחנו עוסקים בהם. לדוגמה, אילו היינו מטפלים כמו שצריך באנשי הדת הלא

יהודיים, בשירותים הדתיים הלא יהודיים, אני חושב שזה היה משפיע הרבה

מאוד על הקשר ביננו לבינם, על האווירה, על ההתייחסות שלהם לממשלה

ולמדינה, בנושא הזה, אפשר לתרום בהשקעה לא גדולה ולקבל תוצאות הרבה

יותר מרחיקות ממה שאנחנו חושבים.

אנחנו נוגעים גם בכל הנושא של אחדות העם. זאת אומרת, כל מה שקשור

במסגרת של מה שנקרא אצלנו שירותים דתיים, של נישואין וגירושין, של בתי

עלמין, של בתי דין, הם בעצם המסגרת היהודית שלנו והם אלה היסודות

שמביאים לאחדות העם ועל הדברים המוסכמים על כולם, חוץ מחוגים קיצוניים

לפה ולשם.



אני מזכיר את כל הנקודות האלה, כאיזה מן רקע להתייחסות לעניינים של

משרד הדתות.

אנחנו חושבים שנותנים את המשרד הזה, שיתעסקו בו הדתיים, ולא כל כך

רוצים להיות מעורבים בו, ואני חושב שעושים טעות. אנחנו רואים את עצמנו

כחיל חלוץ בהרבה נושאים שהיו יכולים לתרום הרבה יותר, לו היו נותנים

לנו כלים משמעותיים, ואני חושב שההשקעה שהיו משקיעים בנו, ההשלכות שלה

היו כדאיות, זו היתה השקעה קטנה בתוצאות ממלכתיות הרבה יותר רחבות

ומקיפות.

את הדברים האלה אמרתי כהקדמה ועכשיו אני מבקש לנגוע בכמה נושאים

שקשורים באופן ישיר לתקציב.

הנושא הראשון, שאתה, אדוני היו"ר, הזכרת, זה נושא הישיבות ומחקר תורני

וכל מה שקשור לנושא הזה. זה נושא שתופס אצלנו 55% מהתקציב, ובעניין הזה

אנחנו למעשה צינור שמעביר מענקים, כשהתפקיד שלנו הוא בעצם תפקיד של

פיקוח על מעבר הכסף, פיקוח על מקבלי הכסף, ניהול נכון של המערכת והוצאה

לפועל של מדיניות הממשלה והכנסת בנושא הזה.

הכנסת החליטה בתקציב לייחס לעולם התורה חשיבות גדולה מאוד, ואני רוצה

לציין לשבח את הנושא הזה, כי היום ממשלת ישראל, באמצעות משרד הדתות

ותקציב המדינה, היא מחזיקת התורה הגדולה ביותר שהיתה אולי לעם היהודי

אי פעם, ובלי התקציב של משרד הדתות, היום הישיבות לא היו מסוגלות

להתקיים.

היו"ר ג. גל; תן לנו קצת נתונים, בכמה אברכים מדובר, איך

מחזיקים את הישיבות, קצת יותר פירוט, איך הדבר

הזה מסתדר.

ז. רוזנברג; החשיבות של העזרה של הממשלה לישיבות היא הרבה

יותר גדולה מאשר היתה בעבר. כי בעבר האפשרויות

של הישיבות לגייס תרומות וכספים מהציבור, מחוץ לארץ, היו הרבה יותר

גדולות מאשר היום, בגלל המצב הכלכלי, בגלל קשיים של תורמים. לכן באופן

יחסי המשקל שלנו הולך וגדל, לכן זה רק מחזק את מה שאמרתי קודם, שאנחנו

למעשה מחזיקים את עולם התורה.

לגבי מספרים, כהערה כללית, ואני אומר את זה גם לחברינו באגף התקציבים,

צריך לזכור, שהגידול הטבעי בישיבות, הוא באופן יחסי גדול הרבה יותר

מאשר ביחידות חינוך אחרות. משום שהמשפחות ששולחות את ילדיהן ללמוד

בישיבות, הן משפחות מרובות ילדים. אחוז הילודה שם ב"ה הוא גדול מאוד,

ולכן באופן יחסי המוסדות האלה מתפתחים בקצב הרבה יותר גדול מאשר מוסדות

חינוך אחרים.

אנחנו מדברים היום על מספר של כ-130,000 פלוס תלמידי ישיבות, והחלוקה

נמצאת בספר התקציב בעמוד 38 על סוגיהם. זאת אומרת, יש לנו בעמ' 37 את

התעריפים, של כמה אנחנו משתתפים בכל משרד, ולשאלתך התשובה היא בעמ'

39-37, שאתה תראה את ההשתתפות שלנו בכל סוג של ישיבה, זה מתחיל מישיבת

הסדר ב-533 וממשיך הלאה לישיבות, תלמיד מטיבתא מ-278 ועד האחרון, כולל

גמלאים שאנחנו משתתפים ב-150, הסכום הזה הוא לחודש. אני מפנה את תשומת

הלב, שהסכום הזה הוא רחוק מלהיות ההוצאה הממשית של המוסד על התלמיד.

כשאתה אומר סוג, אז 100-0 איזה גיל זה?

ז. רוזנברג; כל הדבר הזה שכתוב פה, מופיע גם במבחנים. הגיל

זה בית ספר תיכון. מטיבתא זה שכבה עליונה

וחטיבת ביניים. אם תראה בעמ' 35 כתוב את הגילים. זאת אומרת מחטיבת

ביניים ובית ספר תיכון זה הגיל של מטיבתא. יש לך ישיבה קטנה, זה מקביל

לבית ספר יסודי.

המוסדות כולם נמצאים בקשיים תקציביים גדולים ובגרעונות גדולים, משום

שההשתתפות היא באמת השתתפות לא גדולה, למרות שאנחנו, כלומר הממשלה,

הכנסת, העלנו בשנה האחרונה את התעריפים, מדצמבר שנה שעברה עד דצמבר

השנה התעריפים עלו, אבל אנחנו רחוקים, המוסד חייב למצוא לעצמו פתרונות

תקציביים נוספים, על מנת להחזיק את מערכת הלימוד שלו, משום שההשתתפות

שלנו היא בסופו של דבר לא מספיקה.

אנחנו הכנסנו גם השנה עוד חידוש בנושא של הישיבות, זה כוללי הערב,

שהרבה מאוד בזכותו של ח"כ ר. פנחסי, שהטיפול בעניין התחיל עוד בזמנו,

ואנחנו בדרך הזו מאפשרים לתלמידי ישיבות להרחיב את הלימוד ולסייע להם

ללמוד גם בשעות הלילה, למרות שיש הרבה שלומדים בשעות הלילה גם בלי

העזרה שלנו.

אני מפנה את תשומת הלב לנושא אחד בנושא הישיבות. אחרי כל דברי ההערכה,

ואני חושב שמגיעה לממשלה הערכה בכל נושא אחזקת הישיבות, יש נושא אחד,

שאני חושב שהם מאוד מוזנחים ומקופחים בו, וזה הנושא של הפיתוח.

למעשה, אף פעם לא היה סיוע לבניית מוסדות הלימוד של הישיבות. לעומת בתי

ספר תיכוניים, אוניברסיטאות ובכלל מוסדות חינוך שהממשלה בונה או

מסייעת, כאן בכלל, לעניות דעתי, אף פעם, לא היה הסכום בנושא של פיתוח

למבנים. מבחינה זאת, הישיבות, על ציבור הלומדים שלהם, חסכו הרבה מאוד

כסף לתקציב המדינה. כי לו היינו מעבירים את התלמידים האלה למוסדות

הציבור הממלכתיים, ממשלת ישראל, מדינת ישראל, משרד החינוך היה צריך

לפתור להם את הבעיה של מבני לימוד והתקציבים היו גדולים מאוד, היה

מדובר על הרבה מאוד מליוני שקלים. תסכים איתי שאנחנו לא משתתפים כלל

בפיתוח, ואני חושב שכאן יש קיפוח שיש מקום לחפש דרך לתקן אותו.

הנושא השני שאני חושב שראוי לציון במסגרת התקציב שלנו זה נושא שירותי

הדת, כלומר, מועצות דתיות והמשרתים בקודש בהתיישבות, באותם מושבים,

קיבוצים, במועצות איזוריות, שבהן אין מועצות דתיות. נושא המועצות

הדתיות, הוא גם כן נושא, רגיש, והשאלה אם לקיים אותם או לא לקיים אותם,

ותמיד קושרים את זה לתקציב, מדי פעם עולה. לדעתי העניין הזה נחתך,

נקבע, ואני מציע שנקבל כולנו את ההחלטה של ועדת צדוק, בנושא הזה, שדנה

בשאלה האם לקיים את המועצות הדתיות או להעביר את זה למסגרת שירותים של

הרשות המקומית, והוועדה קיבלה החלטה חד משמעית, להערכתי מאוד מקצועית

על ידי אנשים ברמה הגבוהה ביותר האפשרית, שהסידור הזה הוא נכון. אם

רוצים שירותי דת מסודרים, צריך להשאיר את זה במסגרת מועצות דתיות.

גם התקציב של מועצות דתיות הוא תקציב קטן מאוד. אם נראה בספר התקציב,

המועצות מתוקצבות בסכום שהוא פחות מכ-90 מיליון שקל, זה חלקו של משרד

הדתות בתקציב. נוסיף על זה את ה-60% של הרשויות המקומיות שנניח



באיזושהי דרך, גם זה קשור לתקציב הממשלה, אם לא כולו, נוסיף על זה

הכנסות עצמאיות שיש להם.

ר. פנחסי; תסתכל בעמ' 7, ב-94', התקציב של משרד הדתות הוא

בנושא מועצות דתיות 79 מיליון 963,000, ב-9'5

הגדילו את זה ל-97 מיליון.

ז. רוזנברג; נגיע אולי ל-300 מיליון שקל, כולל השתתפות

הממשלה באופן ישיר, באמצעות תקציב משרד דתות,

כולל תקציב הרשויות המקומיות, כולל הכנסות עצמיות. י לצורך ההשוואה, אם

תקחו רשות מקומית בינונית עד קטנה, תראו שהתקציב שלה הוא יותר מ-300

מיליון שקל. רשות שמטפלת בממוצע של 20,000 תושבים, זה סדר הגודל של

התקציב שלה. אם אנחנו אומרים שאנחנו נותנים שירותי דת לכל האוכלוסיה,

לחלק מהאוכלוסיה בעניינים שהזכרתי אותם, באירועים מסויימים בחיים, לחלק

מהאוכלוסיה נותנים שירות שמלווה אותם כל החיים יום יום, לחלק גדול

מהאוכלוסיה שירות מלווה של כשרות, של בתי כנסת, שנזקקים לו מעת לעת

יותר ופחות, בסכום הזה של 300 מיליון שקל אנחנו נותנים את השירות הזה

לכל המדינה, ובסך הכל נותנים שירות טוב, כי היום אפשר לומר, שאין עיר

ואין עיירה במדינת ישראל, שאין לה שירותי דת מסודרים. אם רבנות, אם בתי

כנסת, אם מקוואות, אם עירוב, אם כשרות, אם שירותי קבורה, אם נישואין,

העסק הזה, בסך הכל, מתפקד יפה, עם ביקורת. פה ושם קורים, כמו בכל

מערכת, תקלות, אבל בסך הכל, למדינת ישראל יש היום שירותי דת ואנחנו

בעצם המזוזה של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את המדינה הזו למדינה

יהודית. ההבדל בין מדינת ישראל לפינדלנד, זה במועצות הדתיות ובשירותים

שהם נותנים, ואם תרצו את עולם התורה שהזכרנו אותו קודם. זה שלכל עיר,

ולכל כפר יש את המזוזה, יש את הצד היהודי, שאותה עושה המועצה הדתית.

אם אנחנו עושים את זה בתקציב של 300 מיליון שקל, וכל האוכלוסיה

היהודית, היא ממוצע, שנבדק על ידי אנשי מקצוע, הממוצע הוא כ-1%, אם

לוקחים את הרשויות המקומיות באופן בודד, השירותים הדתיים תופסים 10%

מתקציב הרשויות המקומיות. ואפילו זה משרת את כל האוכלוסיה כולה באותה

רשות מקומית. לצורך ההמחשה, אחוז התרבות הממוצע ברשויות המקומיות עומד

על 7%-8% מהתקציב. לתרבות נזקקים אוכלוסיה יחסית לא גדולה, בוודאי לא

1000/0 של האוכלוסיה. לשירותים שלנו 1000/0 נזקקים. כאן 10/0, כאן 70/0.

בסך הכל, המערכת הזו היא מערכת חסכונית. אם היינו עושים כל מבנה אחר

לעומת המערכת הזו, הנושא הזה היה עולה הרבה יותר כסף. אני לא אומר שלא

צריך לעשות פה הרבה תיקונים. יש פה הרבה תיקונים שצריך לעשות אותם.

ואנחנו הולכים היום למסלול של תיקונים במסגרת תיקון חוק שירותי הדת,

ואנחנו יושבים היום במסגרות שונות ומעבדים הצעה לעשות מבנה חדש

לשירותים הדתיים באמצעות המועצות הדתיות, החל מהרכב המועצות הדתיות,

שיטת ההרכב שגורמת נזק עצום למועצה הדתית, המשך לשיטת התקציב של המועצה

הדתית, המבנה הזה של 600/0-400/0 הוא מבנה לא טוב, הוא גורם בעיות קשות, גם

למשרד, שצריך לרוץ ולתאם, עם הרשויות המקומיות, הוא גורם נזק למועצות

הדתיות, שהן בנות ערובה לרשויות המקומיות ולפוליטיקה המקומית שלפעמים

היא מאוד מאוד לא נקייה, הופכת את ראש המועצה הדתית, ואת הרבנות ואת

הרבנים למחזרים על הפתחים אצל ראשי הרשויות המקומיות. גם ההסדר הזה הוא

הסדר שנולד בתקופות אחרות, לפני עשרות שנים, כמו ששיטת ההרכב נולדה

באותה תקופה. אני חושב שפתרון ממלכתי, הוא להעביר את תקצוב המועצות

הדתיות, את כל ה-1000/0 ממשרד הדתות, כמו שהרשויות המקומיות מתוקצבות



ממשרד הפנים. הדבר הזה ייעל את המערכת, הדבר הזה יחזק את המועצות

הדתיות, הדבר הזה יאפשר לנו, לשלוט ולפקח בצורה היותר מסודרת, וזה אחד

התיקונים שאנחנו מציעים. אנחנו כבר גלגלנו את הרעיון הזה גם עם אגף

התקציבים, גם עם משרד הפנים, לא הגענו עדיין לשלבים מעשיים של תוכנית,

אבל הרעיון מתגלגל ואני חושב שזה כיוון נכון.

המועצות הדתיות סוחבות איתן גרעונות במשך 50 שנה. נדמה לי שבתקופה של

50 שנה, לא נעשה אף פעם, צעד של כיסוי גרעונות של מועצות דתיות, מלבד

משהו לפני 6-5 שנים, שהיה איזה סכום לא גדול שניתן כמענק מיוחד לכיסוי

גרעונות. בכל מוסד אחר, בוודאי אם אנחנו משווים- את עצמנו לרשויות

מקומיות, כי זה טבעי, היו אולי עשרות הסדרים של כיסוי גרעונות. במועצות

הדתיות, אף פעם הדבר הזה לא נעשה והגרעון המתגלגל משנה לשנה הורס את

המערכת. אנחנו שוקדים היום להכין איזה מסמך מסודר על גודל הגרעונות,

אבל אני יכול לומר שההערכה שלנו היא שהגרעונות הם בסכום של 70-60

מיליון שקל, שזה באופן יחסי סכום מצטבר של עשרות שנים, זה סכום לא

גדול. אני לא בא לבקש כרגע כיסוי גרעונות, כי אני חושב שזה לא יהיה

נכון, אלא אני חושב שמסגרת מהלך כולל, של תיקון שיטת התקציב, של תיקון

שיטת התיקצוב, של שינוי החוק, שיאפשר לנו לפתור כמה בעיות, המלצות

שהועלו בוועדת צדוק, ואנחנו לא מסוגלים לפתור אותם כתוצאה מכך שהחוק לא

מאפשר לנו, כמו איחוד מועצות דתיות, צימצום המועצות הדתיות, הדבר הזה

מחייב שינוי חוק. בשיחות שהיו עם חברי כנסת עלה רעיון מאוד נועז, אבל

אני חושב שניתן לביצוע, של מעבר מ-2 רבנים לרב אחד, לפחות בשלבים.

להתחיל ממקומות קטנים. היום הרי המצב, שלפי דעתי לא מתקבל על הדעת, שכל

ישובים מעל 6,000 תושבים, בחוק, מחייבים שני רבנים, רב אשכנזי ורב

ספרדי. אם היישוב תובע, אי אפשר להגיד לו לא. החוק מאפשר להם את זה. זה

דבר שלפי דעתי לא נכון, לא רק בעיה תקציבית, זו גם בעיה חברתית, עבר

הזמן של העניין הזה. זה לא יחול על הרבנים הקיימים. זה יחול מכאן להבא.

אני חושב שצריך לעשות את זה בשלבים, להעלות את הרף מ-6,000 ל-50,000

ל-70,000 או 100,000 וכמובן מכאן ולהבא, זה יביא תקנה גם חברתית וגם

תקציבית, מכל בחינה זה נכון.

בנושא של פיתוח התיישבות. כאן ללא ספק התקדמנו, שינינו מצב שהיה של

צורת התקצוב של השוק, 50% משרד הפנים 50% משרד הדתות, וזה עבר למועצה

האזורית והדבר הזה גרם לבעיות בלי סוף. נכון להיום אנחנו יכולים לומר

שעברנו את המהפכה הזו, נתקנו את הקשר בין משרד הפנים למשרתים בקודש

בהתיישבות, אנחנו מממנים ב-1000/0 את השכר שלהם, הדבר הזה עובד כמעט

בצורה מסודרת, על כל המשברים שהיו במעבר, זה מחזק את הטיעון שאמרתי

מקודם, לגבי מועצות דתיות, שגם כאן צריך לנתק את הקשר עם משרד הפנים

ולהעביר את ה-1000/0, על אותה שיטה, למשרד הדתות.

אני מפנה את תשומת הלב כאן לשני נושאים חשובים, א' לא נפתרה בעיית

המעמד שלהם, הם עדיין תלויים ועומדים באוויר ולא יודעים מי המעסיק

שלהם. המועצות האיזוריות אומרות, אנחנו לא רוצים להעסיק אותם, הנציבות

אומרת לנו, אנחנו לא רוצים שיהיו עובדי מדינה, למרות שכל הסימנים הם של

עובדי מדינה וזה לא יעלה יותר כסף למדינה, אם אנחנו נחליט שהם יהיו

עובדי מדינה, נעביר אותם. אני כתבתי לראש הממשלה, שהוא שר הדתות בנושא

הזה, והצעתי לו שיקבל החלטה, כי אין לזה השלכות תקציביות ואין לזה שום

השלכות, מלבד ההחלטה המדינית או הנחיה של כיוון שיחליטו להפוך אותם

לעובדי משרד הדתות, זאת אפשרות אחת, ואמרתי לו, יזכרו אותך לדורות,



שאתה פתרת את הבעיה שלהם, כי יש בעיה סוציאלית, בעיה אמיתית של ציבור

גדול, 600-500-400 איש שמתנערים מהם ואף אחד לא לוקח אחריות עליהם.

יש אפשרויות נוספות, במסגרת שינוי החוק להקים מועצות דתיות מחוזיות,

מרחביות, שהם יהיו המעסיקים שלהם. אין כאן בעיה תקציבית, יש כאן בעיה

של לקבל החלטה של מדיניות. הדבר השני, זה לגבי המשכורת שלהם. אנחנו

עשינו הסכם שכר עם רבני המושבים לפני 5-4 שנים, ההסכם הזה נשחק, יש

מקום להסכם, גם אז לא היתה משכורת גבוהה. ציבור הרבנים הזה בהחלט ראוי

להעדפה מבחינת המשכורת שלו, לגבי סקטורים אחרים בשירותים הדתיים, משום

שרב של מושב הוא באמת רב שמתפקד 24 שעות. הוא לא -יכול להתחמק מעבודה,

אתה מכיר את הדברים האלה הרבה יותר טוב מאיתנו, הוא יושב בתוך הקהילה

שלו, הוא נמצא איתם בשמחה, הוא נמצא איתם באבל, הוא נמצא איתם באווירה

משפחתית, קוראים לו ביום, קוראים לו בלילה, זה בהחלט מנהיג קהילתי. ואם

רב מתפקד טוב, אני יודע מהנסיון, שכל היישוב וכל המושב נראה אחרת,

ביחוד מושבים חלשים, מושב שיש בו קשיים או כלכליים או חברתיים, בדרך

כלל זה גם הולך ביחד, רב טוב הוא תרומה עצומה למושב והמשכורת שאנחנו

נותנים ביחס לעבודה הזו, של באמת 24 שעות, כולל שבתות וחגים, שגם שם

בבית הכנסת הוא בעצם עובד, השכר שהם מקבלים הוא שכר שלא הגון לפי דעתי

ויש למצוא דרך להגדיל את זה.

הנושא הבא שאני עובר אליו זה נושא הפיתוח. מבנה דת, בתי כנסת, מקוואות

וגם בתי עלמין. בתקציב של שנה שעברה, הגענו בתקציב של ועדה בין-משרדית

לפיתוח לסכום של כ-80 מיליון שקל, שזה היה דבר פשוט ללא תקדים, בתקציב

השנה אנחנו נמצאים על תקציב של 15 מיליון שקל, פיתוח של הוועדה

הבין-משרדית. שנים שלפני כן, 92'-93' היה חצי ורבע, בתקציב הזה, שדנו

בוועדה הבין-משרדית לדון בכל הבקשות של המקוואות ובתי כנסת ורצינו לתת

באופן שוויוני לכולם, כי כבר שנים לא נתנו כי לא היה תקציב. הגענו

למצב, שעזרנו לבית כנסת חדש בתקציב של 69,000 שקל ולמקווה 207,000 שקל

ונבנה מקווה חדש. המשמעות של העניין היתה, שבעצם עזרנו בשוליים של

השוליים, כי הבקשות עברו את המליארד שקל, הצטברו במשך השנים כל כך הרבה

בקשות, והעובדה שמשרד השיכון לא בונה או שבכלל לא בנו בתי כנסת

ומקוואות במסגרת הבנייה של ישובים חדשים, שכונות חדשות, בנו מבני ציבור

אחרים, אבל בתי כנסת לא בנו, ולא מקוואות ולא בתי עלמין, הבעיה הפכה

לבעיה קשה ביותר. תוסיף על זה, שמה שבנו בהרבה מאוד מושבים, בעיקר

במקומות הקטנים, במקוואות ובבתי כנסת לפני 40-30 שנה, פשוט מתמוטט,

הבנייה היתה בנייה זולה, המבנים האלה מתמוטטים ועכשיו חוזרים כולם

ומבקשים לבנות מחדש, אי אפשר פשוט להשתמש בזה. ומי שמסתובב במקומות

ישוב, רואה בתי כנסת שמטים ליפול או מקוואות שאי אפשר להכנס אליהן.

היו"ר ג. גל; למה הקהילה לא משפצת את זהי למה משרד הדתות

צריך לשפץ את זה?

ז. רוזנברג; המציאות היא, שהקהילה בונה בתי כנסת, אם אנחנו

עוזרים ב-69,000 שקל לבית כנסת חדש, אבל יש

מקומות שזה מבני ציבור, כמו מקומות חלשים דווקא, לא בערים הגדולות, אבל

ביישובי פיתוח, במושבים.

היו"ר ג. גל; אני יודע שבקהילה שאני גר בה יש יחס לבית

הכנסת, הוא יפה וגדול והכל נעשה, בגבעת יערים,

בבית נקופה, בבית זית, בעמינדב.



ז. רוזנברג; המתנ"ס נמצא, הציבור בנה את המתנ"ס? את אולם

הכדור סל, במושבים הטובים האלה, בנה הציבור? אז

למה את בית הכנסת צריך לבנות הציבור על חשבונו, וכן את המקווה? אני

אומר שצריך להיות יחס שווה לבית כנסת כמו לכל מבנה ציבור אחר. אז אם לא

בונים את אולם הכדור סל, אז לא צריך להטיל עליהם את הבנייה של בית

הכנסת, או את הבריכה הציבורית שם. לגבי מקוואות המצב עוד הרבה יותר

חמור. כי מקוואות מעולם לא נבנו על ידי הציבור. מקוואות נבנו על ידי

המדינה. ובסכום שאנחנו נותנים שהגענו ל-207,000 שקל בשנה שעברה, שאמרתי

שזה היה הישג אדיר, אי אפשר לבנות מקווה 5 שנים.

יש לנו בעיה נוספת, שמעיקה על כל העניין הזה, שאין לנו אפשרות לתקציב

רב שנתי להרשאה להתחייב על כמה שנים, מה שנמצא במשרד השיכון. זאת

אומרת, אנחנו לא יכולים לעשות תוכנית עם איזשהו מקום ישוב ולהגיד לו

תכנס לבניין מקווה, או תכנס לבניין בית כנסת, ואנחנו נתקצב אותך במשך

5-4 שנות תקציב. אנחנו מוגבלים נכון להיום לשנה אחת של תקצוב, אין שום

אפשרות לומר להם מה יהיה בשנה הבאה. במטה יהודה, למשל, תקצבנו השנה

בכמה בתי כנסת כל מושב בסכום של 69,000 שקל. אומר ראש המועצה האיזורית

מטה יהודה, מה אתם רוצים ממני, באמת יש לי בעיה של בתי כנסת ואני רוצה

לבנות בתי כנסת, אבל אני בחלוקה של 69,000 לא יכול אפילו לעשות יסודות.

בנו לי תוכנית של כמה שנים, שנוכל להכנס לאיזושהי תוכנית משותפת, אנחנו

כיום לא מסוגלים לעשות את זה, ואני כאן מבקש ופונה לוועדה, הנושא הזה

של הרשאה לכמה שנים, הוא מאוד חשוב לנו.

הנושא של בתי העלמין לא טופל אף פעם. עד לפני שנתיים היה תקציב של

700,000-600,000, בשנה שעברה בא אגף התקציבים לקראתנו ובאמת העלנו

באופן משמעותי והגענו השנה הזו ל-6 מיליון שקלים, בשנה הבאה אנחנו

עומדים על 7 ומשהו מיליון שקלים.

היו"ר ג. גל; אני מאמין שקהילה נבחנת גם בבית הקברות שלה, אז

אני עובר בבתי קברות בארץ, לך תראה את בית

הקברות במטולה ולך תראה את בית הקברות בכפר תבור ולך תראה את בית

הקברות אצלנו, אני אראה לך גם בתי קברות אחרים, במקום שזה מעניין את

הקהילה זה משהו יפה לא פחות מהכניסה לעיר, או הכניסה ליישוב.

ז. רוזנברג; השאלה אם זה באחריות משרד הדתות או לא. אם

אומרים שהאחריות היא על הרשויות המקומיות, אז

אנחנו מסירים את ידנו ונגיד בואו נקבל החלטה של הממשלה שאנחנו מעבירים

את כל נושא בניית בתי העלמין לכל הרשויות המקומיות, ובזה יצאנו מן

העניין. אבל כשאומרים שהאחריות על בתי העלמין וחברות קדישא של משרד

הדתות, והמציאות היא שהרשויות המקומיות, מלבד בודדות, לא מחזיקות ולא

מטפחות ולא מפתחות בתי עלמין בטענה שאין להם כסף, ויכול להיות שזה

נכון, לפתח בית עלמין בצפון באיזור נהריה זה סיפור של 20-15 מיליון

שקל. פיתוח וכבישים ומים וחשמל וגינון ובית טהרה וכל מה שקשור לזה, אין

את זה לרשויות המקומיות, הן לא מסוגלות לעמוד בזה. אם זה באחריות משרד

הדתות צריך לתת לזה ביטוי רציני בתקציב. היום המצב הוא כזה שיש רק

ברירה אחת, שהמשיח יגיע. אבל זה הפתרון היחיד האמיתי. זה בושה הנושא

הזה, וגם התקצוב עם כל מה שהעלו השנה, ובאמת עשו מאמץ גדול, אני כאן

מאוד מודה לאנשי אגף התקציבים וליהושע שי שטיפל בתקציב ועבד על זה, אבל

זה רחוק רחוק מלתת תשובה, מה גם שאם תיקח את הבעיה המצטברת, 60-50 שנה,

לא יודע כמה זמן.



הנושא האחרון מתוך הסעיפים זה הנושא של העדות הלא יהודיות. כאן אני

חושב שאנחנו עושים טעות גדולה וגם עוול. גם כאן, יש תוספת תקציב, העלו

את זה פי 3, הגענו לסכום של 2.3 מיליון שקל, המוסלמים, הדרוזים, בעיקר

אנחנו מדברים עליהם, זה ציבור שהוא כולן דתי, אנחנו עשינו השנה שיפור,

ישראל באמת הוביל את המהלך הזה, של כל מה שקשור לבתי הדין, השלמנו את

ההרכבים, אבל לראות את המבנים שהם יושבים, לראות את כוח האדם שהם

עובדים איתו, בית הדין הגדול השארר יושב בירושלים במקום שהוא פשוט

ביזיון. חדר אחד ישן בבניין ישן, אם היו מצלמים אותו היינו מתביישים.

כך בכל הארץ. יש לנו אינטרס כמדינה, לתת להם את השירותים בצורה טובה

ויותר מסודרת, להסיר את ההרגשה של הקיפוח שלהם, בתקצוב של בתי הדין

שלהם הוא על משרד הדתות, אנחנו משלמים את המשכורת לקאדים, זה כמו מערכת

בתי הדין הרבניים, יש לנו את המערכת הזאת.

נושא שהזכרתי בשנה שעברה, זה בית הקברות בצפת ובית הקברות בהר הזיתים.

תוצאה תקציבית רצינית עדיין אין לנו, אבל עצם הנכונות של הוועדה ושלך

אישית וההבנה שלך והדברים שנאמרו כאן נתנו דחיפה לכל הנושא הזה.

החשיבות של הר הזיתים, למשל, גדלה בזמן האחרון לצערנו, בגלל מה שכולנו

שמענו של הרס מצבות. הודיעו לי הבוקר, ששברו עוד 12 מצבות בחלקה

האמריקנית בהר הזיתים, לא בצד של החלקה הספרדית. הנושא הזה הוא מאוד

מאוד חשוב, הוא קיבל דחיפה כתוצאה מהדיון שהיה כאן, היום יושבת ועדה

בראשות ישראל ליפל יחד עם כל הגורמים שעוסקים בזה, מכינים תוכנית

רצינית, גם לגידור, גם לפיתוח, גם לשבילים, גם לשיקום מצבות. אנחנו

באנו בדברים עם ועדת העזבונות, היתה לנו מעין הבנה.

נאמר לי שהסכומים שם לא כמו שחשבנו, ואני מקווה שזו טעות ושנצליח לקבל

גם מהם. הוא הדין בצפת, גם יושבת ועדה שיושבת ומכינה, עם הרשות למקומות

קדושים, יושבת ועדה שישראל בראשה ועוסקת מאוד ברצינות בנושא של הר

הזיתים.

הנושא החדש שאני מבקש להוסיף, זה בעקבות ביקור שהיה לנו לפני שבועיים,

הנהלת המושב, בקיבוץ בית השיטה. ושם אנחנו נפגשנו בארכיון ליהדות,

ודיברו איתנו על מה שקורה בקרב הנוער הלא דתי, בכל מה שקשור לידע

ביהדות, בהבנה של היותם יהודים והכרה של ערכי יהדות, של חגים ושופר

ומושגים יהודיים ומזוזה, והראו לנו עבודה נהדרת שהם עושים, כולל ספרות,

הם חיברו את המנגינה החדשה של ונתנה תוקף והשמיעו לנו את הניגון הזה.

היו"ר ג. גל; זה משהו יוצא מן הכלל. מאוד מרגש.

ז. רוזנברג; בקלטת אומר הבחור ששר, שהוא יודע שהניגון הזה

לא יכנס לבתי כנסת, אבל לפחות שיכנס לקיבוצים.

אז אני אמרתי שאני חושב שהוא טועה, כיוון שהטקסט הוא טקסט בדיוק של

הסידור, והניגון הזה נהדר, אמרתי לו שאני חושב שניגון כזה יכול לחדור

גם בבתי כנסת, לא אתפלא. אז אמר לנו שם אריה בן-גוריון, שלחנו כבר לכמה

בתי כנסת, ביקשו מאיתנו את הניגון ואני יודע שזה כבר חדר. זה מראה רק

את המפגש הנהדר הזה. הם העלו בעיה אמיתית, הם לא דיברו דווקא על

הקיבוצים, הם דיברו בכלל על הנוער, שאמרו לפחות ידע את המהות היהודית

שלו, לא שיחזור בתשובה, לא זה מה שהם רוצים, הם רוצים שיהיו לנו אמצעים

לסייע למי שרוצה, לא למי שלא רוצה לפתח את כל הנושא של הסברה, של מה

שנקרא פעם תודעה יהודית, שבמתנייסים ובקיבוצים, בתנועות נוער, יהיה מצב

שנוכל לספק חומר על שבת ועל שופר ועל חג, שהנוער ידע, שלא יהיה בור.



הוא אמר שם ביטוי, "הנוער הזה שונא ללמוד תנ"ך", אנחנו לא יכולים לסבול

את זה, לא יכולה להיות מציאות כזו, אז הם ביקשו שאנחנו נעזור להם בנושא

של הארכיון, הצענו שנעשה פעולה משותפת, הרי בנושא הזה יש לנו כל כך

הרבה משותף. עכשיו בתקציב אין לנו ביטוי לנושא הזה בכלל, יש לנו אמנם

תקציב של תרבות תורנית, אבל זה כתוב לציבור הדתי, החרדי. אני גם לא

חושב, שהציבור הזה ירצה לוותר על מה שיש לו לטובת העניינים האלה, זה

מיועד לציבור הזה. לו היתה לנו האפשרות לסייע באופן אמיתי בנושא הזה,

מתוך הבנה ומתוך שיתוף פעולה, חוגים כאלה, אני חושב שהיינו עושים דבר

מאוד מאוד חשוב, וכמו שביקשתי בשנה שעברה עזרה לצפת והר הזיתים, אני

מבקש השנה, תן לנו עזרה בנושא הזה.

היו"ר ג. גל; אני ביקרתי אצל ראש עיריית חדרה לפני שבוע,

במפגש של נציגים של האתיופים שם, יש שם קהילה

אתיופית די גדולה בחדרה, אחת הגדולות, ואני הופתעתי, היה נדמה לי

שהבעיה הזו נפתרה, קם בחור ואומר, אני נשוי 7 שנים, חיתן אותי ראיס

ואני רשום בתעודת הזהות כרווק. הבעיה הזו עוד לא נפתרה? מישהו אמר לו

אז תיסע לקפריסין ותתחתן ותחזור. כי הוא לא רצה לעשות טבילה והיה נדמה

לי שהפרשה הזו נגמרה. עכשיו קיבלתי תשובה ממשרד הפנים, בזו הלשון,

"שינוי מצב אישי לפי חוק מרשם האוכלוסין, צריך שיעשה על סמך תעודה

ציבורית ולעניין זה תעודת נישואין שנעשית על ידי רשות מוסמכת של המדינה

בישראל או בחו"ל". אני מבין שבחו"ל זה נישואין בעירייה. אזרחיים.

"בישראל רישום נישואין של יהודי נעשה רק על ידי רושמי נישואין שהוסמכו

על ידי הרבנות הראשית וקיסים לא הוסכמו לכך פרט לרבה דמא שעבר בחינת

הסמכה כרב".

ז. רוזנברג; יש סידור של הרבנות הראשית, שיש כמה רבנים שהם

מחתנים בשיתוף קיסים. יש שם תקנה שהם עשו

שהקיסים נמצאים עם הרבנים. אבל הרבנות הראשית, עד כמה שאני יודע, לא

נתנה סמכות, זו לא בעיה של משרד הדתות אלא של הרבנות הראשית, אבל

הרבנות הראשית לא נתנה לקיסים סמכות לחתן. פתרו את זה באמצעות רבנים.

99% מהבעיות נפתרות.

ר. פנחסי; בדיון כזה של תקציב משרד הדתות להערכתי היה

צריך להיות גם מנכ"ל בתי הדין וגם יועץ הרבנות

הראשית. אני רוצה לשאול בנושא בת הדין ובנושא הרבנות אין לי פה את מי

לשאול.

אני בהחלט חושב, שמגיע צל"ש למנכ"ל ולצוות היושב פה, אם זה יועץ השר מר

ליפל, החשב, שמנהלים את המשרד לפי עניות דעתי יחד עם הסמנכ"ל לנושא

מועצות דתיות, ביד רמה, בצורה עניינית, לגופו של עניין, בלי פוליטיקות,

כי אין שם שר שינהל פוליטיקה, ואולי הגיע הזמן שהמשרד הזה יתנהל לגופו

של עניין בצורה עניינית. אבל בכל זאת יש לי כמה שאלות ואני גם רואה

בספר בתקציב, ואני לא יכול לבוא בטענות לאוצר, שיש פה גידול פחות או

יותר. אני חושב שמגדילים ב-17% את כל התקציבים של משרדי ממשלה, זה בערך

היה גם הגידול בין -94' ל-95' מ-933 למליארד 92. לא יכולות להיות שאלות

בצורה כוללת, אבל יש לי כמה שאלות שאני בכל זאת רוצה להתייחס אליהן,

וחייתי מבקש גם מנציג האוצר וגם מחברי הוועדה, יו"ר הוועדה, לתת עליהן

את הדעת.



בנושא העדות, בני המיעוטים, אני חושב שכמה שהמשרד עשה מאמצים במשך

השנתיים האחרונות והגדיל במאות אחוזים את התקציבים שלהם זה עדיין לעג

לרש, אני לא בא לייצג אותם אבל אני חושב שהדרישה שלהם צודקת, וכשאני בא

ורואה פה 308,000 שקל לכל שירותי הדת של דרוזים, אמנם הגדילו את זה, זה

היה 150,000, אבל אני חושב שזה באמת לא מוצדק ולא נותן מענה לדרישות

הצודקות שלהם. אותו דבר לנושא המוסלמים. לי היום כחבר ועדה יהיה מאוד

קשה להצביע עבור העברות תקציביות במשרד הדתות, בהעברות פנימיות שלו,

הוא בא מבקש פה העברות, יש נושאים דתיים, נושאים שאני נלחמתי עליהם

בתקופת כהונתי, למשל נושא גרים ועולים, היה תקציב נכבד שנכנס, פתאום

מקצצים בתקציבי עולים וגרים. התקציב לא נוצל, וכששאלתי את המשרד למה

התקציב הזה לא נוצל, אז אמרו לי, האוצר עשה לך תרגיל, נתנו לך תקציב,

אבל לא נתנו לך אישור לכוח אדם להעסקה. כשאין מי שיעבוד וישתמש בכסף

הזה, אי אפשר להוציא אותו, אז הגיעה סוף השנה, חודש נובמבר-דצמבר,

המנכ"ל והסמנכ"ל והתקציבן ישבו על התקציב, איפה שראו שאין ניצול של

900/0-800/0 הלכו וקיצצו, הגיעו 4.5 מיליון למבנה העדות. אני אדם יהודי

שצועק כל הזמן שיש קיפוח בנושא מבני דת, תקציבי פיתוח, עכשיו הולכים

ולוקחים מתקציבים שנלחמנו עליהם בשעתו לפני שנתיים באוצר והאוצר אישר

ונתן תקציבים, והעבירו את זה עכשיו לנושא זה. אני בהחלט תומך בכל

ההעברה הזאת, אבל יש לי פה שאלות, תמיהות.

אני יודע שבבתי המשפט לאחרונה בראשותו של השר ליבאי, למרות המתח שיש

בינו לבין ראש הממשלה, הוא מוצא אוזן קשבת אצל שר האוצר, מקבל מאות

מליוני שקלים לפיתוח מבני בתי משפט. לצערי נושא מבני דת בנושא בתי הדין

הוא ממש גרוע. לפני שנה וחצי, כשהייתי בתפקיד, הייתי בסיור ובתי הדין

היו בעיר העתיקה, אז יש להם שם הרכב אחד והם רוצים לעשות שני הרכבים,

מבחינת כוח אדם אינני יודע אם יש אין להם איפה להושיב אותם, ועל זה יש

ויכוח איך לשפץ, איך לשכור מקום. אחר כך באו בהצעה שיש איזה מגרש ליד

שער האשפות שיעודו אותו לצורך מבנה, אבל אין תקציב לבנות את זה. כל זמן

שבתי הדין הרבניים הם סמכות של שופטים ויש להם על פי החוק אפשרות לשבת

ולשפוט בנושאים דתיים, אני חושב שצריך לאפשר להם גם את האפשרות של

מבנים ראויים לשמם שיוכלו לשבת בהרכבים מסודרים ושלא יהיה תור ארוך,

שיהיו שני הרכבים, שלושה הרכבים וגם בנושא השיפוץ. נכון שלפני 3 שנים

לקחו תקציב של מרכזים עולמיים, 2.4 מיליון, והעבירו את זה לצורך שיפוץ

מבני בתי הדין, בשנה שעברה הוסיפו לזה עוד פעם והשנה יש לזה סכום קטן

של שיפוצים, אבל אני חושב שאין הקומץ משביע את הארי, צריך לתת את הדעת

בצורה יותר משמעותית שמבני הדת בנושא בתי הדין יהיו ראויים לשמם,

שהדיינים יוכלו לשבת במבנים ראויים כמו שצריך.

הייתי במקומות קדושים, יש הרשאה להתחייב על 13 מיליון. למקומות קדושים,

יש תקציב פיתוח של 7 מיליון, שב-94' היה 4.5 מיליון וב-95' שם מופיע 7

מיליון, וכתוב בהרשאה להתחליב על עוד 13 מיליון. אני מבקש לדעת למה זה

מיועד. בעמ' 19-18. לעומת זאת בתקציב עצמו יש ירידה. אני מבין שזה

בגלל שזה לא היה מנוצל כמו שהבהירו עכשיו, אז גם לשנה הבאה שמו במקום 6

מיליון 3 מיליון 800. אני מבין שבשוטף הירידה נובעת מכך שהתקציב לא

נוצל, גם עכשיו אני רואה בהעברות תקציביות פה ירידה של כמה מליונים

מזה. יש לך מקומות קדושים פיתוח ויש לך מקומות קדושים שוטף, בפיתוח יש

פתאום 20 מיליון, שזה נולד ואני לא יודע מה זה. הרשאה להתחייב 13

מיליון ו-7 מיליון. אז אני מבקש לקבל הסבר מה זה הסעיף הזה, בשביל מה

שמו אותו.



בעניין הוועדה הבין-משרדית, כפי שאמר המנכ"ל בשנת 93'-94', נעשה מאמץ

של כל המשרדים וגס האוצר תרם את חלקו והוסיף ל-94' עוד 12 מיליון,

והוועדה ישבה וחילקה, לצערי במקום לקבל הד חיובי מהשטח על ידי הקצבה של

התקציבים האלה המצב הוא בדיוק הפוך, איפה שאתה הולך תוקפים אותך,

אומרים שההחלטה הזאת נעשתה בתקופתי, ומה עם ההחלטות שהמשרד החליט ולא

מבצע אותן. בבדיקה שערכתי נאמר לי שמשרד השיכון עדיין לא נתן את ה-16

מיליון או 24 מיליון, אני לא יודע כמה היה בתקציב של משרד השיכון

בוועדה הבין-משרדית, הנושא תקוע ומשום מה עוד לא מתבצע. אז אני מבקש

ממשרד האוצר לעזור בנושא זה, להביא אותו פעם לידי סיום, שי טלמון הבטיח

שהוא יכנס לעובי הקורה, שר האוצר הבטיח, ועדיין אי אפשר לבצע את הנושא

של ועדה בין-משרדית. בנושא של בניית המקוואות ברחבי הארץ, לא יכולים

לקבל את מה שהוועדה החליטה בצורה שוויונית לפי קריטריונים אחידים, סכום

אחיד לכולם, 207,000 שקל, למרות שזה סכום פעוט אבל בכל זאת יש פה בעיה

שלדעתי צריך לתת עליה את הדעת. משום מה, אני רואה שבתקציב המשרדי יש

ירידה. בוועדה בין-משרדית יש גידול לשנת 95', מ-11 מיליון 200 ל-15.5

מיליון ובמקוואות ועירובים, שזה תקציב משרדי פנימי שהמשרד משתתף בזה

בלי ועדה בין-משרדית, אם כי בשנת 93'-94' העבירו את זה לוועדה

בין-משרדית, אבל משום מה יש ירידה במקום 9 מיליון 794, 9 מיליון 600.

לגבי בתי העלמין, אני לא חושב, כפי שהיו''ר אמר, שכל ישוב או כל מושב

מטפח לעצמו את בתי העלמין, מאחר שיש ערים שהמועצה הדתית מופקדת גם על

בתי העלמין ותקציבי המועצות הדתיות הם תקציבים גרעוניים שלא יכולים לתת

את המינימום של שכר ושירותים דת בעיר, ולכן אינם מקצים משאבים לצורך

פיתוח בתי עלמין, וזה בושה להכנס לבתי עלמין. כשאני קיבלתי את תפקיד

סגן שר הדתות, בתחילת 93', זה היה הדבר הראשון שלחמתי עליו בישיבת

ממשלה. אמרתי שאלה מצבות, שלא יכולים לבוא ולהפגין. אבל לכולם יש שם

אבא ואמא, סבא וסבתא, שנקברים במקומות האלה, ואני מתבייש לבוא לבית

העלמין ולראות איך שהפרות רועות שם וההזנחה גדולה. וצריך להחזיק את זה

בצורה מכובדת. יש מקומות באמת שאתה מרגיש כבוד כשאתה נכנס לבית עלמין

מטופח, מסודר, עם גידור, עם גינון, בצורה שלא מביישת את החיים. ויש

מקומות שבושה לחי לראות איפה שהמת. והמתים, זה לא מגזר רק חרדי, כי גם

החילונים מגיעים ל-120 ונפטרים והולכים לעולמם, ואת כולם קוברים באותם

בתי עלמין, צריך לתת תקציבים לזה. לשמחתי, שר האוצר נענה ובמקום

800,000 שקל שהיה בתקציב בתי העלמין נתן תוספת חד פעמית של אותה שנה של

93' עוד 6 מיליון. והשנה אני רואה שוב 6 מיליון, אבל אין הגדלה. כתוב

בהכנסה מותנית של עוד 1 מיליון 800, זה ביחד 7 מיליון, אבל אני יודע

שהדרישות הן גדולות, פונים אלי עד היום אנשים שעוד יש להם קשר ופוגשים

אותי כחבר בוועדת כספים, כאיש ציבור, ואומרים שבבתי קברות יש הזנחה

ואין מקום לקבור וצריך לפתח חלקות נוספות. לכן אני מבקש לתת את הדעת,

איך אפשר להוסיף על התקציב.

בנושא של הסעיף של תמיכה בישיבות. מבחינת האחוזים, התוספת לא נראית לי

מספיקה. בפרט שהמנכ"ל גם הוסיף שיש שם גם גידול טבעי קצת יותר מהרגיל

במוסדות חינוך אחרים. מאחר שהתקציב שם הולך לצורך שכר מורים, במשרד

החינוך המורים מקבלים את שכרם על ידי תיקצוב, כשיש הסכם אז השכר קופץ

בצורה משמעותית, בישיבות, שזה גילאים של חינוך חובה, ובכל זאת התקציב

מתוקצב על ידי משרד הדתות והגידול הוא מ-516 מיליון ל-577, יש פה העלאה

של 16%-17%, אני לא חושב שזה מבטא את ההעלאה המשמעותית שבגידול הטבעי.

יכול להיות שברזרבה להתייקרויות יש פה פתאום מצב הפוך, פה הגידול לא כל

כך משמעותי והרזרבה להתייקרויות במקום 33 מיליון שהיה בשנה הנוכחית



ב-95' ב-94' יש 47 מיליון, לקחו אולי סכום יותר גדול ושמו את זה

ברזרבה להתייקרויות. אני מקווה, שכאשר זה יגיע לגידול טבעי או כשזה

יגיע לעדכון תעריפים, לא יגידו זה רזרבה, זה כסף של האוצר וזה צריך

אישור מיוחד, והחשב עוד מתחיל, עד שלא רואים בכתובים את ההעברות

התקציביות וכל מה שצריך אז מעכבים את ההעברה התקציבית לישיבות. הייתי

מבקש לראות שהדברים האלה אכן יתבצעו במועדם ובזמנם בלי עיכובים.

אתה, כיו"ר הוועדה, בשנה שעברה דיברת על 150,000 שקל למכונים תורניים,

למכון לחקר ההלכה. זה בתוך ה-40 מיליון שעברת, הוועדה דיברה, זה הגיע

למשרד הדתות וזה תקוע. מופיעה תקנה תקציבית נפרדת " על ה-150,000 האלה,

זה לא כלול בתוך אותם 17 מיליון 300,000 שהיה בתקציב המקורי, והמכון

לחקר ההלכה בראשותו של הרב הלפרין זועק, יש לו כבר מיליון שקל גרעונות

והוא לא יכול להחזיק כבר מעמד, ואני מבקש לדעת, יושב פה החשב, יושב פה

המנכ"ל, איך אפשר לשחרר את אותם 150,000 שקל בכדי שהמכון לחקר ההלכה

יוכל להמשיך את קיומו ושהוועדה הנכבדה הזאת הכירה בצורך מיוחד להעניק

להם את התמיכה המיוחדת הזו, בלי מה שהם מקבלים דרך המכונים לפי

הקריטריונים והדברים האחרים.

שאלות אחרות זה בנושאים של העברת רזרבות, אם אתה אומר שנעשה את זה בשני

שלבים אז נחכה לחלק השני.

ז. רוזנברג; בנוגע לתקציב הוועדה הבין-משרדית, אני מעלה כאן

בקשה, אני לא יודע אם אפשר לפתור את זה בתקציב

הזה, אבל לפי דעתי כל הנושא של ועדה בין-משרדית הוא טעות, השילוב הזה

של ועדה שבונה מבני דת של משרד השיכון ומשרד הפנים ומשרד הדתות, הוא

גורם לקשיים, לפי דעתי היה צריך להעביר את כל תקציבי הפיתוח בנושאים

האלה למשרד הדתות ולקבוע שבמקומות חדשים משרד השיכון בונה, ועל טעויות

העבר או תיקונים של העבר במקומות הותיקים משרד הדתות בונה, וכל העניין

הזה לפי דעתי צריך שינוי.

אנחנו ישבנו וחילקנו את התקציב, כולל כספי משרד השיכון בוועדה, עכשיו

בא משרד השיכון, וקודם כל הביא לוועדה רשימה, הביא את הכסף, ויחד עם זה

הביא שובר מצידו ואמר, אני נותן לכם את הכסף, אבל יחד עם זה אני רוצה

שתחלקו לאלה ולאלה ולאלה. למעשה הכתיב. היה סכום נוסף שהיה צריך להעביר

ממשרד השיכון לתקציב שלנו, והוא לא העביר, מדובר על סכום של 16 מיליון

שקל שהוא טוען שהוא נתן את זה לצרכים של מבני דת אבל לא מתוך רשימת

הוועדה. אנחנו אומרים שהוועדה החליטה ואנחנו צריכים היום את הכסף וכאן

זה תקוע. הנושא עדיין לא נפתר ואנחנו באמת עמדנו במצב שהוועדה קיבלה

החלטות וחתומים על הפרוטוקול 3 מנכ"לים, וקטע אחד מאוד חיוני של חלק

מהמקוואות לא בוצע.

לשאלה לשכלל את המכון לחקר ההלכה, אני מצטער אבל אני לא יודע איך עושים

את זה מבחינה חוקית. זאת אומרת, אנחנו לא יכולים לתת, אצלכם לא כתוב

"מכון לחקר ההלכה". היום הרי על פי חוק אם אני אקבל חוות דעת שעל פי

חוק אפשר לחלק את זה, אז על פי חוק אני אצטרך לתת לכל המכונים שעוסקים

בטכנולוגיה.

היו"ר ג. גל; אנחנו לא נבוא ונאמר לתת לאחד. אם יש שניים תנו

את זה לשניים. אותו דבר היה לנו, שרצו לתת

לחרשים, לשמע, ואנחנו אמרנו אם יש כמה אגודות חרשים אז לא יהיה רק שמע.



משום שמישהו מחברי הכנסת היה בשמע דווקא, אותו דבר כאן. אנחנו אמרנו

שאנחנו בעד לתת כסף לקידום מכון מחקר, אם יש שניים תנו שניים. אנחנו לא

נבוא ונגיד לתת לזה ולא לתת לזה. הכל במסגרת הכללים.

התשובה היא ברורה, תפעלו לפי הנהלים ותעשו מה

שאתם יכולים.

ר. פנחסי; כבי יועץ השר, יש נושא שאני רוצה שתתנו את הדעת

עליו, איך יכולים להתמודד עם הבעיה, בעקבות

ההסכם עם הפלשתינים יש נקודות מעבר גבול, אז למשרד החקלאות יש פקחים

שהוא מעמיד שם והוא לא נותן להעביר סחורה חקלאית בלי כמות, בלי אישור

ולפי מה שקורה עם ההסכם. באותן נקודות גבול, לצערי יש גם הברחות של בשר

טרף מעזה בכמויות גדולות לתוך מדינת ישראל. היתה פנייה מהרבנות הראשית,

דווקא משרד החקלאות פנה לרבנות הראשית, ביקש שיתוף פעולה בנושא, שיהיו

מפקחים של הרבנות ושל משרד החקלאות, הרבנות באו ושאלו אם אפשר לתת את

העזרה ולתת תקציבים שיוכלו להשיג שם מפקחים.

היו"ר ג. גל; ח"כ ר. פנחסי, בשביל מה לחזור לימים של שני

שוטרים, אחד קורא ואחד כותבי יש שם פקח של משרד

החקלאות, אז אתה רוצה לשים עליו עוד אחד, שתהיה עוד הוצאה כספית?

ר. פנחסי; אני לא מתנגד שאותו פקח יקח על עצמו, אבל צריך

להביא להסדר עם משרד החקלאות. אני לא אומר מי,

אני אומר שצריך פיקוח. ההצעה היא שמשרד הדתות יעזור להם בתקציבים ובכוח

אדם ביחד, הם אומרים שצריך עוד 24 מפקחים. אותי לא מעניין איך מונעים

את זה, העיקר שימצא פתרון לבעיה.

י. שי; מה שהרב ח"כ ר. פנחסי מעלה, יש את הסכם

האוטונומיה, בהסכם האוטונומיה יש אחוזי ביצוע

למעבר משנה לשנה לגבי העברה של ירקות וביצים, ובשנה האחרונה הכל פתוח,

כולל בשר. וכאן אנחנו נתקלים בבעיה של הפיקוח אחרי הובלת הבשר, משום

שהוא יכול להוביל בשר לחנות טריפה, השאלה היא מי מבטיח לי שהבשר שיצא

מעזה הגיע לאותה חנות טריפה שהוא מצהיר עליה ובדרך הוא לא עבר וחילק

לעוד איזה 10 אחרים. על זה צריך מפקח, שיעלה למשאית ויוודא שהבשר יגיע

לאותה נקודה ולא חולק בדרך בשום תחנה אחרת, או שהבשר לא הוטרף בדרך וכן

הלאה וכן הלאה, ולזה משרד החקלאות איננו מוכן לתת פתרון. זו הבעיה.

ר. פנחסי; זו בעיה שהרבנות העלתה וצריך לתת את הדעת בנושא

הזה, לחפש פתרונות תקציביים שיוכלו לפקח על

העניין, אם כי שר האוצר אמר שבהסכם עם הפלשתינים אסור לפקח על הבשר.

ירקות כן ובשר לא. אז יש פה בעיה נוספת שצריך להתמודד אולי במישור

הפוליטי עם ראש הממשלה י. רבין ועם אחרים, איך מכניסים להסכם שאפשר

לפקח על יבוא בשר לא כשר לישראל. אז שר האוצר טען שבקטע הזה תהיה לנו

בעיה, כי בהסכם לא כתוב שצריך לשמור שלא יכניסו בשר.

נושא שני שרציתי שהוועדה הנכבדה הזו תתן את דעתה וחשוב שנציג האוצר

ישמע, נושא שהעלתי גם בדיון בתקציב של השרה לאומניות, בתרבות, שהיא

קיבלה תוספת תקציב של קרוב ל-45 מיליון לסעיף תרבות רגילה, ותרבות

תורנית במשרד החינוך לא גדל רק בסביבות 8% ומשרד הדתות נשאר אותו תקציב

בירידה קלה, ואני מבין שהירידה נובעת מההפרדה של מחלקת הפיקוח, פתחו



סעיף אחר. הטענה שלי לאוצר, שאם נותנים תוספת תקציב לתרבות הכללית,

צריך לתת גם תוספת תרבות לציבור הדתי והכללי. ולכן אני חושב שהסעיף הזה

הוא סעיף לא מספק וצריך לתת את הדעת איך להגדיל אותו.

בנוסף, סעיף אחרון, יושב פה החשב, פתחו פה השנה סעיף שנקרא חשבות

מיליון שקל, מה החשבות צריכה תקציב מיוחד, ולמה זה מיועד?

בנושא הקייסים, אני מבין שבתקציב המועצות הדתיות, השנה לא שכחו לקחת

בחשבון גם את תקציב הקייסים. אז גידול התקציב של המועצות הדתיות לא

מיועד כולו למועצות הדתיות, אלא זה תקציב לקייסים כמו שהיה קודם, וצריך

לתת את הדעת איך להגדיל את התקציב המשמעותי, את נושא המועצות הדתיות,

כי הן נמצאות בגרעון גדול וכמעט לא מתפקדות בכל מקום, ויש להן שתי

בעיות, א' שהתקציב לא מספיק, וב' גם משרד הפנים לא מעביר את ה-60% שלו,

כשהעירייה נמצאת במצב גרעוני ולא משלמת משכורות אז בסדר העדיפויות שלה,

המועצות הדתיות הן אחרונות. ולכן אני חושב שצריך לפעול בכוחות משותפים,

האוצר, פנים, דתות, ולאחד את זה כמשרד אחד, כמו שהציע המנכ''ל ואז

מתעוררת הבעיה של אותן רשויות נטולות מענק, איך מתמודדים עם זה, אז

אולי בחקיקה יצטרכו לתת את הדעת, זו - או דרך אחרת, לפתור את הבעיה

הזאת.

י. ליפל; הסעיף שלי הוא המיעוטים. הזכיר את זה ח"כ ר.

פנחסי, המנכ"ל שלנו, אבל יש לי חשש שאנחנו

נגמור מזה באישור התקציב כמו שהוצע, והתקציב הזה לדעתי הוא בזיון שאין

כמותו במדינת ישראל. לא צריך להפריד בין המוסלמים ובין הדרוזים. מדינת

ישראל הפקיעה את ההכנסות ואת הרכוש, הנסיבות ידועות לכולנו, ואיש לא

יודע עד היום מה הוא שווה, הוא שווה מליארדים, אני מדבר על הרכוש הדתי,

מהווקף הזה היו כבר מממנים טיפולי מסגדים ובתי קברות, תשלום לאנשי הדת,

לא היו בעיות. זה לא סוד שהכנסייה המוסלמית במדינת ישראל תובעת גישה

למקורות ההכנסה האלה, וזה לא סוד שעד היום המדינה לא מצאה את הדרכים

ואין לי ספק שיום אחד יצטרכו להגיע לפתרון, זה לא יוכל להשאר כמו שהוא.

אין לנו ההכנסות המקוריות, הן צריכות לדאוג לעצמן ואף אחד לא רוצה

לעזור להן.

המדינה, מצד שני, באמצעות משרד ראש הממשלה, לוחצת בין 1 ל-1.5 מיליון

ש"ח לשנה, שזה גם לדת, גם לספורט, גם לתרבות, גם לכל מיני דברים מכספי

התמורה, זה ידוע. למעשה משרד ראש הממשלה אוחז את ידנו ולנו מעבירים.

השנה עד לתיקונים שאנחנו הולכים לדון עליהם, כל התקציב של כל העדות הלא

יהודיות של הפיתוח הגיע ל-824,000 לשנה. דבר שלא יעלה על הדעת, וב"ה

הודות לפעולה של המנכ"ל ושל קצין התקציבים יהושע שי שעזר ואביקם שהסכים

לזה, וח"כ דן תיכון, אני לא מתבייש להגיד, אני גם ביקשתי את ח"כ ר.

פנחסי חבר ועדת הכספים שיעזור וידבר עם אנשים שביקשתי שידבר איתם, אז

בסעיף של התיקונים הגענו מ-1.8 מיליון, כולל מיליון ששר החינוך שישב פה

והעביר דרך ועדת הכספים לנושא שהוא מעוניין בו, זה ה-1.8 מיליון שהיה,

העלו את זה ל-6.2 עכשיו -94', וזה דבר יפה מאוד. אז בסך הכל זהו

התקציב שאמור להיות ב-95', זאת אומרת 2.3 מיליון, לכל המגזר של

המיעוטים, שזה 1.5 מיליון למוסלמים, 0.5 מיליון לדרוזים ו-300,000

לנוצרים. גם לגבי הנוצרים זה לא ריאלי מה שפה מוצג, אבל אני רוצה דווקא

לדבר על המוסלמים והדרוזים.



אני חושב שצריך פה לעודד גם את ועדת התקציב, ועדת התקציב תוכל לעשות

זאת גס במשרד שלי, להעלות את זה בבת אחת בצורה משמעותית. יש פה

אלטרנטיבה שמדינת ישראל צריכה להתמודד איתה, יש ארגון דת בין-דתי בין

ערבים בעולם שנקרא רביתא, שסעודיה מממנת את זה ואוספים כסף, אלה מוכנים

היום להכנס למדינת ישראל לממן הרבה מאוד פרוייקטים של המוסלמים, ואנחנו

מטעמים מדיניים לא יודעים מה לעשות, כי הם לא רוצים לתת את זה דרך

המדינה, אלא ישר לפרוייקטים, והמדינה הרי מעוניינת בכל זאת שיהיה לה

איזשהו פיקוח, איזושהי גישה לנושאים האלה, והתנועה האסלמית בחוץ לארץ

מסוגלת לגייס כסף, לא צריכים אותנו. השאלה היא אם מדינת ישראל יכולה

להרשות לעצמה, בנושא המוסלמים, לאשר שהדברים האלו יצאו ממנה, אנחנו

יודעים על הקולות שנשמעים על האוטונומיה לערביי במדינת ישראל, גם זה

כבר מצדיק לאט לאט, עם המפלגות שרוצות היום להתארגן בסיסמא לא מדינה

יהודית אלא מדינת כלל אוכלוסיה ועוד ועוד, את כל זה היינו אנחנו צריכים

להקדים.

לגבי הדרוזים, לולא סלאח ספטלי נצטרך להשיג מיליון, בלי ספטלי לא היה

נשאר 300,000. פה אני מבקש שהוועדה תיתן גם תרומה. דרך אגב, היתה לנו

ישיבה אצל מני מזוז והמשנה ליועץ הממשלה, התייעצנו הרבה בנושאים האלה

של קריטריונים, הוא אמר בצורה הכי ברורה, ויש הצעה כזאת, שהוא יגיש

בג"צ נגד המדינה, לא יודע בדיוק באיזו צורה יעשה את זה, אז יצטרכו

להוציא פי כמה וכמה כסף שהוועד והמנכ"ל יאשר.

א. בלר; אני רוצה להבהיר שכל התקציב נעשה על דעתו של

משרד הדתות, וזה תקציב שהוכן ביחד עם משרד

הדתות לפי סדרי עדיפויות של משרד הדתות. זה לא משהו שאנחנו המצאנו.

נתייחס לנושאים, למרות שאני חושב שמשרד הדתות היה צריך להתייחס לדברים

האלה. בעניין עדות, אז אכן קיבלתי לא מזמן תוכנית מליפל וזה בא לידי

ביטוי, גם הפניה תקציבית הקרובה, ואני מקווה שנוכל לתת לזה ביטוי גם

במערך 95 ',למרות מה שכתוב פה בתקציב, יש עדיין מקורות שעדיין לא

קיבלנו עליהם תוכנית, שאנחנו את חלקם נייעד לטובת העניין הזה.

לגבי בתי דין רבניים, אותו דבר, השנה נתנו 2 מיליון שקל שיפצו את בית

הדין הרבני בתל-אביב, אנחנו ביקשנו מבן דהן, גם פה אני חושב שבפנייה

הזו יש להם תוספת תקציבית להשלמת הבנייה. הרב בן דהן, מנכ"ל בתי הדין

הרבניים, אמור להגיש לנו תוכנית שתראה את הצרכים של שיפוץ ופיתוח בתי

הדין הרבניים. כשנקבל תוכנית תוכל להתייחס אליה.

לגבי הוועדה הבין-משרדית, עד כמה שאני מכיר את הנושא, יש גם חוות דעת

של היועץ המשפטי לממשלה, שאומר שהוועדה אמורה לשבת, או כל המשרדים, גם

משרד הפנים, גם משרד השיכון, גם משרד הדתות, אמורים לשבת יחד ולקבל

החלטות לגבי הקצאת הסכום. צריך לראות איך פותרים את זה.

לגבי הישיבות, הישיבות קיבלו את המקדם שהיו אמורות לקבל, אני הראתי

לנציגי משרד הדתות בדיוק את המקדם ששמנו.

אגב, כל הגידול הטבעי בתקציב הישיבות בשנה שעברה נובע מעצם זה שהוספנו

את כוללי הערב ולא מזה שהיה גידול טבעי. תראה בעמ' 38, יש סך הכל,

"מספר התלמידים מאי 93' זה 129.254, מספר תלמידים מאי 94' זה 138.997,

כוללי ערב זה 8.600, שנה שעברה זה לא היה, למעשה כל הגידול הטבעי,



למרות שאולי חושבים שיש גידול טבעי שהוא מעבר לגידול באוכלוסיה הרגילה,

אז אתה רואה שהגידול הטבעי נובע מהוספת עוד סוג אוכלוסיה.

ר. פנחסי; אביקם, הרי אין את הגידול הטבעי האמיתי ב-94',

אנחנו נמצאים על 93' בדוגמה הזאת, זאת לא

הרשימה המעודכנת.

א, בלר; אלה הנתונים שמופיעים.

לגבי תרבות תורנית חרדית, הרב ח"כ ר. פנחסי

התייחס לזה שלמרות שיעור הגידול המרשים בתקציבי הונרבות, תקציב התרבות

התורנית החרדית לא גדל, אז א/ מי שמחליט על סדרי עדיפויות זה השר

הממונה. ב', אני רוצה רק להזכיר לך שאם תיקח את תקציבי התרבות של

החרדים, גם במשרד הדתות וגם במשרד החינוך, החלק שלהם, או התקציב ביחס

לאוכלוסיה, הוא הרבה יותר גדול ממה שבאוכלוסיה החילונית.

ר. פנחסי; מה פתאום. התרבות הכללית זה 470 מיליון, היה

65.

א. בלי; בתוך ה-400 אני יכול להפריד ואני אראה לך בדיוק

מה זה תקציב התרבות, כי יש שם החברה למתנ"סים,

שזה 100 מיליון שקל, ויש רשות העתיקות ויש את המכללות האיזוריות בתוך

הסעיף הזה, אז אם אתה מפריד את הכל, אז אתה מגיע לזה שתקציב התרבות הוא

בערך 240 מיליון שקל.

ר. פנחסי; לעומת 165. גידול האוכלוסיה שם 450/0.

אבל מה הפרופורציה של סוג האוכלוסיה!

ז. רוזנברג; זה לכל האוכלוסיה, זה לא רק לציבור החרדי.

א. בלר; אם מסתכלים בסך הכל בפרופורציות, אז רואים שפה

זה הרבה יותר גדול.

לגבי פעולות חשב, שעלתה מיליון שקל, גם בעקבות דוח מבקרת המדינה על

תמיכה בגופים ובמוסדות וגם בעקבות ההתמודדות, בדיקת הבקשות, בבקרת

הבקשות וכוי, אז התקציב הזה, מיליון השקל האלה, מיועדים להעסקת משרדי

רואי חשבון. זה גם סעיף הפיקוח, אבל החשב מעבר לזה מקבל גם בקשות. כל

הבקשות זה מעבר לסעיף הפיקוח, על הביצוע יש גם מעקב.

ד. תיכון; אני שאלתי את השאלה הראשונה, לענייני דיומא,

אותה קרן מפורסמת שהם מפרסמים כבר יומיים

ברדיו, הכספים היחודיים שאתם מכינים קריטריונים, בעצם על פי הנוחות ולא

על פי השוויוניות. קרן השמיטה, בתביעה של טנא נוגה, תנובה נהנית מאותם

כספים, מה שמטריד אותי, והזכרתי את זאת בוועדה לביקורת המדינה מספר

פעמים, שבעצם הכללים שנקבעים הם לא כללים אחידים, לא כללים שוויוניים,

והם מנוסחים בצורה כזאת שרק חלק מן החרדים נהנים וכל פעם זה על פי השר

המתאים. זאת אומרת, כשזה היה שייך ליהדות התורה, מה שנקרא אז אגודת

ישראל ויהדות התורה, אז התאימו להם את הכללים.



ר. פנחסי; ח"כ ד. תיכון, אתה ערבבת כאן שני דברים, מה

שאתה מדבר על טנא נוגה וכל מה שקורה, זה פורוש,

זה 2.5 מיליון שהבטיחו לו.

ד. תיכון; אני לא מערבב. אנחנו רוצים להבין, האם לפני

שאנחנו שולחים את מבקרת המדינה, שתבדוק את העניין הזה, האם יש אמת

בדברים הללו, או שהמינהל התקין סוף כל סוף הגיע למשרד הדתות. והגרוע

מכל, ח"כ ר. פנחסי אומר שזה כסף שנתפר במיוחד כדי להבטיח הצבעה לתקציב

בשנה שעברה.

ז. רוזנברג; שנה שעברה היתה שנת השמיטה. במסגרת שנת השמיטה

משרד הדתות החליט שהוא מחפש דרך לסייע לחקלאים

דתיים שהפסיקו את עבודת האדמה ושהיו מוכנים להקדיש זמן ללימוד תורה.

במסגרת זו, פורסמו קריטריונים בחלק הראשון של השנה, ופרסמנו אותם

בציבור, הם קיבלו את אישור היועץ המשפטי לממשלה, שבהם אנחנו הסברנו,

איזה חקלאים זכאים לקבל תקציב משנת השמיטה, איך מקבלים את הכסף על זה.

לכנסת היה בתקציב המשרד 7 מיליון שקלים והעניין הזה, להערכתי, נעשה

בצורה מסודרת, הוא נבדק גם על ידי מבקרת המדינה, קיבלנו כבר את הדוח של

המבקרת, אנחנו בשלב שאנחנו שלחנו תשובה להערות שלה. לאחר מכן הפנו את

תשומת ליבנו שיש ארגונים נוספים שעוסקים בנושא של השמיטה ולאו דווקא

בצורה של לימוד תורה, כמו שאנחנו קבענו בקריטריונים, אלא בפעולות

הסברה, בחידונים, בחידונים בינלאומיים, בכל מיני מערכות הסברה על נושא

השמיטה, ולאו דווקא לחקלאים באופן אישי אלא בכלל בנושא הזה. אנחנו לא

ראינו סיבה לא לסייע להם ואנחנו רק ביקשנו ואמרנו שאם רוצים לסייע, זה

צריך להיות לפי הנהלים המקובלים. כלומר קביעת קריטריונים, מבחנים,

המבחנים האלה נקבעו בשיתוף אגף התקציבים, קיבלו את אישור היועץ המשפטי

לממשלה ופורסמו לפני יומיים שלושה. מה שאמרו הפרסומים, שבעצם יש רק

ארגון אחד כזה. אין לי הידע המקצועי. אני שומע עכשיו שיש טנא נוגה, אז

הם יקבלו גם כן. כל מי שעשה פעולות מתאימות לעניין הזה.

פעלנו לפי הנהלים, אם קיבלנו הסכמה של משרד האוצר, ואם קיבלנו הסכמה של

היועץ המשפטי לממשלה, וזה עבר את הפרסום, כל מי שיעמוד במבחנים האלה

יקבל את ההקצבה, אלא אם זה יעצר משום מה, אבל כרגע זה המצב, ואם יש

ארגון אחד, או 5 ארגונים, על זה אין לנו שום ידע. אנחנו עכשיו נדע.

ד. תיכון; מר רוזנברג, תשובתך לא מספקת, לא משביעת רצון,

מתחמקת, אי לכך, לא נותר לי אלא להעביר את

הנושא לבדיקת מבקרת המדינה. אני אמרתי שתפרו במיוחד כללים, שיתאימו

לעמותה אחת ויחידה. והכסף הועבר כשוחד בחירות. לשני הנושאים האלה אתה

לא מתייחס.

היו"ר ג. גל; בישיבה שנדון בתקציב משרד השיכון נעלה את הנושא

של הוועדה הבין-משרדית, לברר מדוע משרד השיכון

לא תרם את חלקו, את ה-16 מיליון. דבר שני אנחנו במסגרת דיוני התקציב,

מעלים בעיות שהן חורגות מהמסגרת ושצריך לתת להן תשומת לב, כמו מצוקות

חברתיות, או הנושא של המיעוטים, הבעיות המיוחדות שלהם. אני לא רוצה,

כמובן, להבטיח שום דבר, אני גם לא מוסמך עכשיו, אבל אני הכנסתי את זה

לרשימה של הדברים, שבסוף דיוני התקציב נשקול ואת אותם תוספות שאנחנו

נותנים, כי אני מניח שאנחנו גם נתנה את זה בתרומה של המשרד גם מהרזרבה



שלו, אבל זה כמובן נעשה בתום השנה. אני מודה לכם על ההסבר היסודי שלכם,

והיות ולא היו הרבה חברי כנסת, אז גם היכולת להבין אתכם היתה מקוצרת

יותר. אנחנו גמרנו בזה את הדיון בתקציב המשרד ועוברים לבקשה 0379,

הנהגת משרד הדתות.

א. בלי; יש פה איזה פניה של שינויים פנימיים מאוזנים,

בתקציב משרד הדתות והכשרת הרזרבה להתייקרויות.

זה בא לתת ביטוי להסכמי שכר.

ד. תימן; מה זה שירותי כוח אדם ויעוץ? איזה שירותי כוח

אדם יש שם, חיצוניים? תשלח את הפירוט של

הסעיף.

שירותי בנק 5 מיליון ורבע, מה זה?

התייחסתם לוועדה של שר המשפטים לשעבר, ח"כ צדוק, אני מבקש לדעת מה יצא

עם ההמלצות, האם איזשהו תג מן ההמלצות הללו בוצע. הכוונה אפילו לאות

אחת מן ההמלצות. מה גורלן?

אני עובר לשירותי דת ביישובים מוחזקים, 4 מיליון. אני עדיין לא שמעתי

את המלה "ישובים מוחזקים".

חינוך דתי משלים, מה זה, בלילה? על מה שדיברנו, קורסים בערבים?

מוסדות דת יהודים נוספים, רבע מיליון, אני מבקש לדעת למי מעבירים את

הרבע מיליון, זה בטח צבוע.

שיחות בישיבות, אני רואה שמגדילים את זה ב-22 מיליון שקלים. אנחנו

מבקשים לקבל את הרשימה עם הסכומים של כל הישיבות שמקבלות כספים.

הבטחת הכנסת מינימום לבתי כולל, 1.4, אם ישנם כאלה שלא עומדים בכללים

על פי דוח מבקר המדינה?

אמרכלות, לא מעניין אותנו, בתי הדין הרבניים לא מעניין, שכר רק 130 או

שזה שכר רק לבתי הדין הרבניים.

מקומות קדושים 7 ו-3/4 מיליון. אני רואה את הפירוט למטה, בתי עלמין,

לאיזה בתי עלמין? מישהו כאן אמר שיש בתי עלמין מקופחים ויש בתי עלמין

שהם לא מקופחים, האם יש חלוקה שוויונית ואחידה בין כל בתי העלמין או רק

מי שמקורב למלכות מקבל?

מבני דת לעדות לא יהודיות. שאל כאן היועץ המיוחד לגבי הווקף והיתה

תקווה גדולה כשמפלגת העבודה עלתה לשלטון, שהפעם נכסים גדולים רבים מן

הווקף יחזרו לעדות השונות. אנחנו מבקשים לדעת אם נעשה משהו בעניין הזה.

או שאתה אומר השלטון השתנה אבל זו אותה המדינה.

ר. פנחסי; אם אני מבין נכון, אין פה תוספת תקציב. זה הכל

שינויים פנימיים של המשרד עצמו, של סדר

העדיפויות שלו, הוא העדיף לכאן או לכאן. ולכן אני רוצה להתייחס לסעיף

שהובטח על ידי היו"ר, שהאוצר יתן חצי מיליון שקל לבית עלמין הר הזיתים.



פה מופיע 2 מיליון 100, אני מבין שחצי מיליון מיועד להר הזיתים ו-1

מיליון 600 לתוספת ל-6 מיליון שחיה בשנה שעברה, הגיע ל-7 מיליון 600.

אז אני מבין שעדיין האוצר לא נתן את חלקו. או שהאוצר יכול להגיד

שהרזרבות הם שלו ומהרזרבות שלו הוא יכול לתת חלק מיוחד.

יש פה סעיף הגדלת והבטחת הכנסה. בדרך כלל הבטחת הכנסה זה סעיפים שהאוצר

מממן, כמו גידול בשכר, ולא מתוך תקציב המשרד. אותו דבר בנושא של קיץ,

האם אלה כלולים בפנים או לאל

א. ויינשטיין; אני רואה כאן שהשכר יורד ושירותי כוח אדם ויעוץ

גדלים. זה בגלל איש הפיקוד לשירותים חיצוניים,

במקום אנשים קבועים?

בנושא העולים יש פה ירידה, הורידו פה כמה

מליונים והעבירו את זה למוסלמים ולאחרים.

י. שי; אנחנו במהלך השנה, במסגרת הפעילות של המשרד,

תוך כדי מעקב אחרי הסעיפים השונים של הפעילות

בכל סעיף וסעיף, מצאנו איזשהם עיוותים במסגרת ההקצאות של אותו סעיף.

העלו פה למשל את הנושא של שכר, האם אנחנו מעבירים שכר לשירותי כוח אדם,

אני מתחיל דווקא מהשאלה של ח"כ א. וינשטיין, פה פשוט נוצר איזשהו עיוות

בין הקצבת השכר של המשרד לבין ההקצבה לשכר של בתי הדין הרבניים, ולכן

פה אנחנו מבצעים איזשהו תיקון. אם תשים לב לשכר של בתי הדין הרבניים,

מאז שאנחנו הפרדנו את בתי הדין הרבניים והם היום משמשים כיחידת סמך.

שירותי כוח האדם ויעוץ, אנחנו משתדלים לא להגדיל את תקני המשרד מעבר

לעובדה שיש קושי לזה בנציבות שירות המדינה, ולפרוייקטים ספציפים

מסויימים להכניס עובד מסויים, לצורך אותו פרוייקט בהגדרה של זמן, לגמור

וללכת הביתה. במסגרת השירותים האלה השנה נאלצנו לעשות את זה קצת יותר

משנים קודמות, בגלל פיקוח ובקרה על נושא של כל התמיכות שהמשרד נותן לפי

החלטת מבקרת המדינה.

בנוגע לשירותי דת, שירותי הדת בתוספת של 5 מיליון, אם תשימו לב על

שירותי הדת ביישובים המוחזקים שזה על תשלומים בגין אותם משמשים בקודש,

בהתיישבות, ואנחנו מגדירים התיישבות במקום שאין בו מועצה דתית. ההוצאה

בסעיף הזה, היא כל כולה שכר. השכר כולו הוא לפי הסכם הדירוג האחיד, או

לפי ההסכם האקדמאי, ואם ידוע לך הרי שיש הסכם שכר חדש, שהוקדם ואחוזים

גדולים בתחום האקדמאים. השוואת שכרם של הרבנים על פי הסכם השכר דורש

גידול בתקציב.

מעבר לכך צריך לקחת בחשבון ישובים שהרבנים שלהם או המשרתים בקודש יצאו

לפנסיה, וצריך להכניס תקנים אחרים במקומם. כל הדברים האלה דורשים

תקציב, הוצאת אדם לפנסיה, הכנסת אדם אחר, אתה צריך לממן את זה. כל

הפנסיה, הפיצויים, השכר, הכל הוא תקציבי.

מעבר לעובדה שיש נקודות ישוב חדשות, יש ישובים ותיקים שמעוניינים

בשירותים וכן הלאה.

מועצות דתיות מתוקצבות על ידי הרשויות המקומיות בחלק ועל ידי המשרד

בחלק. בהתיישבות אין מועצה דתית, כך שהתמורה למשל לא עולה בהתיישבות.



אין מועצות דתיות והן פטורות אז אני רק משלם שכר. יש לזה איזשהו יתרון

מסויים במקום קטן. במקומות גדולים, יש יתרון לגודל ששם כדאי כן לעשות

מועצה דתית.

לגבי נושא של הלכה ומחקר ללימוד תורני, שאלה של ח"כ ד. תיכון, פה שוב

אנחנו נתקלים בהתמודדות מול מספר תלמידים הולך וגדל ומול התמודדות של

תוספת יתר המחיה, תוספות שכר ונושא של מורים, אקדמאים וכן הלאה. לזה

אנחנו חייבים לתת גם כן מענה, והמענה ניתן מתקציבי המשרד ולא מתוספת

אוצרית חוץ תקציבית.

הבטחת הכנסה, זהו למעשה לפי הסכמה של הממשלה. אני לא יודע אם זה אפילו

מתוקן בחוק, אבל בהחלט, גם הנושא של התעריף שמשולם הוא בהתאם למה

שהביטוח הלאומי קובע. מספר האברכים המקבלים את ההכנסה הזאת, הוא למעשה

לפי קריטריונים שגם הם קבועים, מבוקרים ובדוקים על ידי מחלקה בחשיבות

המשרד.

בנושא של בית העלמין. בבתי העלמין כאן אנחנו רואים שני דברים, א'

התייחסות של המשרד לצורך בשיפוץ, באחזקה, בפיתוח בתי עלמין, אנחנו

לצערי הרב נמצאים במצב שבבתי עלמין מסויימים, אנחנו כבר מגיעים לסף

היכולת של בית העלמין לקלוט נפטרים חדשים, אנחנו צריכים למצוא עתודות

קרקע, להכשיר אותן, וכמובן שאנחנו מדברים על בתי עלמין שהם לא עצמאים,

לא חברות בע"מ, אלא בתי עלמין במקומות שהם קשורים לתקציב המשרד אם הם

קשורים על ידי מועצות דתיות, או מועצות איזוריות שאין להן מועצות

דתיות. הביטוח לאומי מממן אך ורק את הקבורה, את העלויות של הקבורה

הישירות. משרד הדתות דואג לנושא של פיתוח, וגם זה בתוך בית העלמין.

בבתי העלמין יש גם מענה לנושא של הר הזיתים. יש תוכניות או יש סעיפים

בתקציב משרד הדתות שלא היה בהם ביצוע ולא היתה תוכנית איך לבצע את

התקציבים. מתוך התקציב אנחנו העברנו, לא הבאנו תקציב חיצוני. זה תקציב

שהאוצר יעד לפעולות מסויימות שלא חיה בעבורם ביצוע.

ר. פנחסי; אני רוצה לחדד את הנקודה, שיש פה גם חינוך דתי

משלים 2.5 מיליון הגדלה וגם תוספת תקציב ממשרד

האוצר, אלה העברות פנימיות. זאת אומרת, זה עובר למשרד בפעילויות חינוך

משלים, לא הולך לפרוייקט של שמיטה ולא שום דבר אחר. התוספת התקציבית

היא תוספת העברות פנימיות של המשרד והיא לא עונה על הדרישות של החצי

מיליון שהבטיח תוספת תקציב והבטחה שם. זה לא משמש לתקציב מיוחד

לפרוייקט זה או פרוייקט אחר.

א. בלי; היה עוד סעיף אחד, ששאל ח"כ ד. תיכון, לגבי

מוסדות דת יהודים נוספים. יש פסיקת בג''צ, מר

רוזנברג המנכ"ל.

ז. רוזנברג; אני מסביר את שאלת ח"כ ד. תיכון לגבי

ה-250,000. היתה תביעה של ארגונים רפורמיים

וקונסרבטיביים לקבל הקצבה לפעילות שלהם ממשרד הדתות, והיה ויכוח משפטי,

האם הם יכולים לקבל מהתקציב השוטף והאם מה שהם עושים זה תרבות תורנית

או לא תרבות תורנית, והאם ישיבה שלהם זו ישיבה שמתאימה לקריטריונים

שלנו כישיבות או לא מתאימה, ולבסוף הושגה פשרה בחסותו של היועץ המשפטי

לממשלה שאמרה שאנחנו נפתח סעיף מיוחד בעבור מוסדות יהודיים שלא

מתוקצבים בסעיפים האחרים, מוסדות יהודים. הסיכום הוא, שאם המוסדות האלה



מתאימים למבחנים שקיימים במשרד הדתות, כלומר, נניח אם זה ישיבה, האם

המוסד מתאים למבחנים של ישיבה, אם כן, הוא יקבל כמו כל ישיבה אחרת, אבל

מהסעיף המיוחד שנפתח עבור העניין הזה.

היו"ר ג. גל; רבותי, מי בעד לאשר את 0379? מי נגדי הבקשה

אושרה!



3. שינויים בתקציב ל-1994

היו"ר ג. גל; אנחנו עוברים לנושא הבא, 0344, חקלאות.

י. דניאלי; קודם כל סכום של 799,000 ש"ח מהרזרבה

להתייקרויות שכר לשיא כוח אדם, זה בגין

התייקרויות השכר שהיו במהלך השנה האחרונה. העברה מרזרבה להתייקרויות

לצורך תשלומי שכר.

הסעיף השני זה 200,000 ש"ח בעבור ניתוב ומחקרים באגם הקבוץ של הכנרת,

זה מעבדה של נציבות המים בכנרת על שמירת איכות המים שם.

היו"ר ג. גל; מי בעד לאשר 0344? מי נגדל הבקשה לא אושרה!

רביזיה.

י, דניאלי; 0381 אסון טבע, זה למעשה בקשה שאושרה בעבר כבר

על ידי הוועדה, הועברה בגלל טעות טכנית של תקנה

לא נכונה ופשוט נעביר אותה לתקנת ההוצאה שלה. פיצוי לתשתית פרטית, זה

עבור פיצוי אסון לחקלאות. אני אביא לך פירוט על איזה מן אסונות טבע

מדובר. הפיצוי זה ה-5 מיליון.

היו"ר ג. גל; זה של אסוך טבע של 92', אז על איזה פירוט אתה

מדבר?

י. דניאלי; אין לי את זה פה, אני אעביר.

היו"ר ג. גל; אני חושב שאפשר להסתפק בזה שהוא ישלח את זה.

אני מצביע אחרי שאתה שולח לנו פירוט. מי בעד

בקשה 0381? מי נגד? הבקשה לא אושרה! רביזיה.

י. דניאלי; 0380, משרד המדע.

י. באום; מדובר כאן בשינויים תקציביים של סוף השנה, כדי

להתאים את תקציב המשרד לביצוע בפועל. נסיעות

לחו"ל גדל ב-65,000 שקל, בעיקר עקב הדיונים על הסכם עם הקהילה

האירופית.

נושא קשרי חוץ בינלאומיים, ירד ב-515,000 שקל. קרנות המחקר, גדלו

במיליון 950.

אוריינות מדעית, אותה פעילות להקמת מרכזי אוריינות בפריפריה, נסיעות

מדעיות, ירד ב-2,500, 1,000 שקל, כאשר אוריינות מדעית ירד במיליון

ותמיכה במרכזי נוף ירד במיליון 500.

קליטת מדענים עולים, עלה במיליון שקל.

היו"ר ג. גל; מי בעד לאשר בבקשה 0380? מי נגד? הבקשה אושרה!

הבקשה הבאה.

400 לא דנים עכשיו.



י. באום; 0353 משרד החינוך.

מ. שגיא; זו פנייה בעקרון של שינוי טכני בתקציב. יש פה

מעט שינויים עקרוניים. השינויים העקרוניים, זו

פנייה גדולה שבעיקרה יש שינויים טכניים, כל הפנייה הזאת היא פנייה של

שינויים מאוזנים, שהשינויים העקרוניים בה הם תקצוב לדמי השכפול שהמשרד

לקח על עצמו לתקצב ולהעביר לרשויות המקומיות במקום תשלומי הורים.

אגרת תלמידים עולים, השתתפות ברשויות מקומיות, באגרת תלמידים עולים.

אני מדבר על השינויים העקרוניים, אני לא מדבר על השינויים הטכניים שפה

נובעים מהעברות מסעיף לטעיף בגלל ביצוע בסעיף שהועבר אליו.

אז כפי שציינתי, יש פה 15 מיליון עבור דמי שיכפול. השתתפות בתשלומי

הורים. בתוך אגרת התלמידים שהיו משלמים ההורים, אגרת שירותי החינוך,

היה דמי שיכפול, 21 ש"ח לתלמיד. המשרד החליט בתשנ"ה, להפחית את הסכום

הזה מהגביות מההורים ולממן את זה בעצמו. זה תהליך רב שנתי שהתחילו

בסעיף זה כדי שיחול על כולם. לא לקחנו סעיף שהוחל על חינוך יסודי בלבד

או גני ילדים בלבד, אלא סעיף שהוא חל על כולם, על מנת להקל את הנטל על

כולם.

הדבר השני, שציינתי זה עבור השתתפות לתלמידים עולים, השתתפות באגרות

שירותי חובה, ברשויות המקומיות.

השתתפות בהבטחת מוסדות חינוך מתוקצבים עד שנת הלימודים תשנ"ד ותקצבנו

אותה מספטמבר עד דצמבר. כל השאר הם שינויים טכניים במהותם. אם תעלו את

השאלות הספציפיות אני אתייחס אליהן.

משרד החינוך היום מפעיל תוכנית שהיא בעיקרה קטנה מן המסגרת שהפעיל בשנה

שעברה. הממשלה החליטה להקים איזושהי ועדה שתבדוק, איך תתבצע שמירה בשנה

הבאה במסגרת תקציב יותר נמוכה מזו שיש היום. היום העולים לא משלמים

במימון לשנה, גם בשנה שעברה הם לא שילמו, אבל אז היה מרד תשלומים, השנה

זה נלקח בתוך התקציב, תשלומי ההורים מופיעים בתקציב ולמעשה ההורים לא

משלמים. למעשה כל תקציב השמירה ממומן על ידי משרד החינוך, למעט אותו

חלק של רשויות חזקות.

ד. תיכון; אני לא מבין את הכללים, שעל פיהם אתם מגדילים

את התקציב לבטיחות במוסדות חינוך.

אני רואה כאן, שאת התקציב למוסדות להכשרת מורים אתם מגדילים פתאום ב-13

מיליון שקלים. עד עכשיו טענו שיש לי יותר מדי מכונים, פתאום אנחנו

חוזרים לתקופה שיש פחות מדי?

מ. שגיא; הבעיה בהכשרת מורים, זה נושא שנקרא אקדמיזציה

של מקצוע ההוראה. הרבה מורים שבעבר השיגו תעודת

הוראה, היתה חסרה להם איזושהי תקופת לימוד על מנת להשלים את התואר

האקדמי, ואנחנו באמצעות ההגדלה הזו, מאפשרים למוסדות להכשרת עובדי

הוראה לקלוט מורים שחלקם הגדול כבר עובד בתוך המערכת, על מנת שישלימו

את אותה שנה רביעית, שתאשר להם לקבל את התואר . . כל התהליך הזה

מתומרץ על ידי משרד החינוך והמטרה שלו היא אקדמיזציה של מקצוע ההוראה.

בתשנ"ה החלטנו לתגבר את כל העניין הזה באופן מהותי.



הסכום הזה היה מתוקצב בתוך הסעיפים התקציביים של שכר המורים. מתוך

כוונה להעבירם לתוך הסעיפים עצמם, החשב דרש שזה יהיה בתוך הסעיף המרכזי

של קרנות ההשתלמות והעברנו אותו בחזרה לחוק ההשתלמות. ההוצאה לא

השתנתה, רק המיקום של ההוצאה.

ד. תיכון; אבל אני רואה שהסעיף הזה הוא לא סעיף קטן, זה

סעיף שהיה בו רבע מליארד שקלים עד עכשיו.

מ. שגיא; חלק ממנו הועבר, למשל שכר לימוד העל יסודי,

הכוונה היתה להעביר את זה 'באמצעות שכר לימוד

לבעלויות ושהם יעבירו לקרנות. מאחר וזה לא התבצע ואנחנו המשכנו לממן את

זה מהסעיף המרכזי, החזרנו חזרה את אותו סכום שהעברנו לשכר הלימוד.

ד, תיכון; למה אתם מקטינים את התוכניות לקידום החינוך

למיעוטים?

מ. שגיא; זו לא הקטנה, זו פשוט העברת התקציב ליחידות

שמבצעות את הפעולות. אנחנו קבענו סכום של

מיליון שקל לדוגמה לדרוזים, מיליון שקל לערבים, כסכום מרכזי, שעל פי

תוכניות עבודה הוצאנו אותו ליחידות. יש יחידה שהיא נקראת היחידה לחינוך

ערבי והם מפעילים חלק גדול מהתקציב הזה, 450,000, עבר.

ד. תיכון; השתלמות בית ספרית, אתה מוריד את התקציב כמעט

לאפס.

מ. שגיא; ההשתלמות הבית ספרית זה נושא שהושם בהסכם השכר

לפני שנה, במשך שנה אחת היו איתו המון בעיות,

בעיקר של מהפך וביצוע וכן בהסכם האחרון החל מספטמבר האחרון, שנת

הלימודים תשנ"ה, ביטלו את ההשתלמות הבית ספרית כהשתלמות חובה, והיא

נשארה כהשתלמות רשות ולכן רק אותם מוסדות שיפנו בבקשה לבצע השתלמות בית

ספרית יקבלו תקציב לביצוע ההשתלמות. כולם יכולים לפנות, אך עובדה שלא

כולם פונים.

היו"ר ג. גל; לאן עבר הכסף?

מ. שגיא; חלק מהפעולות המרכזיות שהמשרד החליטה עליהן,

הפעולות שציינתי בהתחלה, אגרת תלמידי חוץ,

תלמידים עולים ודמי שיכפול.

ד. תיכון; מה זה חינוך לא פורמלי?

מ. שגיא; הסכם השכר האחרון מתייחס לעובדים, לחינוך הלא

פורמלי, עד הסכם השכר האחרון, הם לא זכו בתוספת

ההשתלמות הבית ספרית. מאחר שביטלו את ההשתלמות הבית ספרית, נתנו את

תוספת ת-4% לכולם, כולל עובדי החינוך הלא פורמלי, שזה בין היתר עובדי

המתנ"סים, והם קיבלו את ההתייקרויות הספציפיות רק שנוגעות ל-4%. הסכם

השכר שהגדיר זכאות, מי שזכאי ל-4% מול השתלמות בית ספרית, קבע שעובדים

של החינוך הפורמלי, אלה שלא עובדים בכיתות בפועל, לא יזכו לגמול הזה.



ד. תיכון; אתה שם לב שיש כאן העברות ענקיות בגודל של

תקציב משרד. זה אומר שמשהו לא היה בסדר בתקצוב

בשנה שעברה?

החצי אחוז בשכר מורים, זה קרוב ל-40 מיליון

שקל.

ד. תיכון; מורים בחינוך המיוחד.

מ. שגיא; בסעיף 30, 203005, יש הסעות ל-26 מיליון בחינוך

המיוחד. השנה ההחלטה של התוספת המיוחדת, היא

לצורך יישום החוק בחודשי חופש חנוכה וחודשי הקיץ ונפגעי גילאי 19-18.

אז חלק תוקצב בהסעות, לא תוקצב במסגרת השעות של החינוך המיוחד.

ד. תיכון; אתה רוצה לומר לי שסך הכל ההסעות בחינוך המיוחד

מסתכם ב-2 מיליון שקל בלבדי

מ. שגיא; לא, זה השינוי שנעשה בעקבות יישום חוק, זה קרוב

ל-90-80 מיליון שקל להסעות בחינוך המיוחד. 2

מיליון שקל, לצורך הסעות בחופשות החגים. המוסדות נמצאים בחופשה בכל

חודשי החגים, סוכות, חנוכה, פסח, החופש הגדול, חלק תקצבתי בפנייה

הקודמת לצורך החופש הגדול, וכרגע אני מתקצב את סוכות וחנוכה. אני יכול

להגיד לך, שאגב, הוספנו 12 מיליון שקל לנושא הזה, זה 2 מיליון מתוך

ה-12.

א. בלר; בדרך כלל, בתקציב משרד החינוך, יש נושאים

מרכזיים, שאנחנו מתקצבים אותם בתקנה אחת,

והחלוקה של אותו סכום שנמצא באותה תקנה נעשה לתקנות השונות במהלך השנה,

זה עד שיחליטו על חלוקת הכסף, כי לא תמיד כשבונים את התקציב, מחליטים

איך יחולק הכסף ואיך ישתמשו באותו תקציב שמיועד בעבור אותה פעולה

מסויימת.

ד. תיכון; מה זה 7,000 שקל לילדים מחוננים, שפתאום מצאתם

עודף שם, שאתם לא יודעים מה לעשות איתם?

מ. שגיא; שינוי מאוזן.

ד. תיכון; שינוי מאוזן, זו כנראה מלה חדשה שאתם אוהבים,

תמיד בהנהלת החשבונות זה מאוזן.

מ. שגיא; זה רכישת ציוד מחשוב ליחידה לחינוך המיוחד.

רוכשים מחשב, אז מעבירים את זה ליחידה שרוכשת,

זה אמרכלות של המשרד, עבור היחידה למחוננים במשרד, לצורך מעקב אחר

איתור המחוננים.

כנס ל-2204, תקנה ראשונה, אצלי יש את הפירוט של כל השינויים.

ד. תיכון; האמרכלות היא שקונה את המחשבים?



מ. שגיא; כן, מפני שיש הוראת תק"ם לגבי חיוב כספים. אז

כל יחידה שרוכשת ציוד מחשב משרדי, אני לא מדבר

על תוכנות מיוחדות, היא מעבירה את זה לאמרכלות, האמרכלות רוכשת בעבורה

את הציוד הזה. בגלל זה תוספת של 449 באותו סעיף.

ד. תיכון; חינוך טכנולוגי ומדעי, 30 מיליון, איך יכולה

להיות טעות בסעיף הזה?

מ. שגיא; יש פה תגבור של נושא המחשוב, חלקו בא מהסעיפים

שפעלו בהשתלמויות הבית ספריות, זה נושא המחשוב

בבתי הספר, רכישת מעבדות טכנולוגיות לרשויות מקומיות.

ד. תיכון; יום חינוך ארוך, מינוס 12 מיליון, פתאום גם בזה

יש עודף כסף?

מ. שגיא; התקנה הזאת התבטלה. הכסף הוא הכסף, לסעיפים של

החינוך היסודי ולסעיפים של החינוך העצמאי

והחינוך התורני, כך אני רושם את זה תמיד, כל השנים. הסעיפים האלה

נמצאים בסעיף רזרבה ומוקצים בתחילת שנת הלימודים בתקנות הספציפיות.

ד. תיכון; מה קורה בבית הספר הממשלתי בעין כרם, שאתם

מקטינים אותו בסכום כזה?

מ. שגיא; כל השינויים בבתי הספר הממשלתיים, הם שינויים

במספרי תלמידים, זה עדכון התקציב.

ד. תיכון; אלה סכומים שהם כבר 150/0 מהתקציב והשתתפות יותר,

כמעט 20. היה פיצול כאן, העברתם למטה יהודה את

התלמידים?

מ. שגיא; לא.

ד. תיכוו; מה בכדורי, פתאום אתם מחזקים את בתי הספר

החקלאים?

למה בית ספר מקצועי כמו אורט מתוקצב בתקציב משרד העבודה ובית ספר חקלאי

מתוקצב על ידי משרד החינוך?

ש. שגיא; אורט מתוקצב על ידי משרד החינוך. כל מה שנכלל

במסגרת חוק חינוך חובה זה במשרד החינוך. יש

הכשרה מקצועית שהיא לגילים מעבר לצבא, שאז זה רווחה.

ר. פנחסי; לפני שאני מתייחס לשאלות בהתאם לסעיפים, יש לי

בקשה ליו"ר, מאחר שזו בקשה לא רגילה שמדובר

בסכום של 4, 5, 10 מיליון, פה מדובר בעשרות מליוני שקלים, אולי במאות

מליוני שקלים, יש פה רק בסעיף אחד הורדה של 156 מיליון ופיזורם לכאן

ולכאן. יש פה למשל סעיף שבחינוך חרדי, זה תחום שקצת קרוב לליבי, יש פה

תוספת של 9 מיליון, הוא מחולק, מוכר 2 מיליון לזרם של חינוך תורני ועוד

אחרים. אני מבקש אם אפשר לדחות את הבקשה הזאת לישיבה הבאה, כי יש לי

כמה שאלות וגם רוצה מהם רשימות.



גם יש פה הגדלה מאוד משמעותית בתחום התרבות, ואני מבקש לקבל את

הרשימות, איך מחלקים את הכסף פה לכמה סעיפים. ברשותך אני אסמן במה אני

מדבר, יש פה גידול, בסעיף התרבות יש 26 מיליון, שהם מחולקים 8 מיליון

תמיכה המתנ"סים, אני מבקש לקבל את הרשימה, לאן מחולקים למתנ"סים האלה

מול תוספת של עוד 8 וחצי מיליון.

מ. שגיא; אני הסברתי גם קודם, לגבי הסכם השכר של עובדי

החינוך הלא פורמלי, בעיקר מתני'סים שקיבלו את

ההשתלמות המוסדית שלא קיבלו אותה קודם לכן, החל בשיא ההוספה הנוכחית.

ר. פנחסי; אני למדתי את זה עכשיו מח"כ ד. תיכון, גם ממשרד

הדתות הוא ביקש רשימת חלוקה למוסדות כאלה, יש

פה 3 סעיפים של מתנ"סים, של ספורט וארועים מפעלי ספורט מרכזיים. הכסף

הזה מחולק למישהו, זה לא בא מאליו. יש פה מפעלי ספורט ואירועים

מרכזיים, איזה אירועים? למי נותנים את הכסף? היה פה 47 מיליון, הגדלתם

את זה ל-55, תוספת של 8 מיליון. מותר לקבל את הרשימה איך הכסף הזה

חולק?

ד. תיכון; מה קרה עם השידור השבת?

א. גלר; הגיעו לסוף שנה ופתאום אין כסף. הגיעו לסוף

העונה, או לסוף שנת כספים ואין כסף. ידעו שיהיו

משחקי ליגה, אלא שהדרישות של משטרת ישראל עולות על מה שיש בתקציב. זה

לא תוספת שכר, זה לא על אותה עבודה אתה נותן יותר כסף, אתה נותן גידול

בשעות.

ד. תיכון; יותר שוטרים רוצים לראות בשבת כדור-רגל, אז הם

הופכים להיות שוטרים בשכר ומגדילים את מספר

השוטרים שצריכים להגיע, וככה התקציב מתרוקן. אז איך זה שבשבת לא היה

כסף ופתאום היה כסף?

א. בלר; אנחנו הסדרנו את זה, יש כרגע ועדה שפועלת

להסדרת העניין. כלומר הוקצו מספר שעות שידור

לעונת כדור-רגל, ובמסגרת הכמות הזו, משטרת ישראל תצטרך לפתוח את מגרשי

הכדור-רגל למשך עונה. נגדיר לו מספר שעות שידור שהם יוכלו לחלק לצורך

אבטחה.

ד. תיכון; כל מטה המשטרה, כל הפקידים הולכים בשבת, גם

רואים כדור-רגל, גם מקבלים תוספת שכר.

ר. פנחסי; יש פה סעיף, תמיכה במוסדות תרבות אמנות ומחקר.

הגדילו פה בעוד 12 מיליון, זה מה שאמרתי קודם

שהסעיף הזה תמיד הולך וגדל בגלל בקשתה של שרת האומנויות, אני מבקש לקבל

את רשימת החלוקה איך מתחלק הכסף הזה ולמה תמיד צריך לתת להם עוד

תוספות, לעומת זאת, בסעיף תרבות חרדית יש ירידה של חצי מיליון. תסתכל

ב-2031. בפעולות לתרבות לחרדים יש מינוס 500. אני מבקש לדחות את זה

לישיבה הבאה, אני רוצה ללמוד את זה. אני מבקש את הבקשה הזאת, יש פה

המון סעיפים.

הוא ביקש להעביר את חצי המיליון האלה לתרבות

תורנית. יש פעולות שהוא לא יכול לבצע בגלל

בעיות של קריטריונים לסעיף התקציבי שלו, אז הוא מעביר את זה לתרבות

תורנית במסגרת תקנה שהוא יכול לבצע בקריטריונים שקיימים בה.

ר- פנחסי; מותר לי לבדוק את הדברים האלה?

א. בלר; אותו דבר בחינוך העצמאי, יש פה חלוקה, לי נאמר

על ידי האוצר שיבוא פה 4 מיליון באותה מסגרת של

7 מיליון 200 שהיתה ועדה מקצועית, ופה מופיע רק 2 מיליון 300.

מ. שגיא; 2 המיליון 300 לא קשורים.

ר. פנחסי; אני מבקש לעכב את הבקשה הזאת.

היו"ר ג. גל; הבקשה הבאה, 0361.

א. בלר; זה נתן למשרד החינוך אפשרות לחתום על חוזים רב

שנתיים עם גופים שעושים בעבורם שירות.

היו"ר ג. גל; מי בעד בקשה 0361? מי נגד? הבקשה אושרה!

א. בלי; 0371, זה פיתוח התייקרויות והכשרת עובדים, גם

משרד החינוך.

היו"ר ג. גל; מי בעד 0371? מי נגד? אושר!

א. בלר; 0374, 0375, מהרזרבה 7 מיליון לבניית חטיבת

ביניים.

היו"ר ג. גל; 0374, 0375 אושר ברוב קולות.

א. קרשנר; 0390, זה משרד השיכון, פעולות לנכי צה"ל.

ש. צמח; מדובר על העברה של סכום של 3 מיליון 486,000

מהרזרבה הכללית.

היו"ר ג. גל; נכים בדרך כלל מקבלים אפשרות לבנות דירה.

ש. צמח; יש גם עדיפות במכירת מגרשים במינהל מקרקעי

ישראל, אבל משרד הבטחון מבקש ממשרד

השיכון.

היו"ר ג. גל; מי בעד 0390? אני נגד, הבקשה אושרה! הלאה.

0401.

העברת 2 מיליון בהרשאה להתחייב 1 מיליון

200,000 מהאוצר מתקציב פיתוח לתשתיות ביישובי



מיעוטים בתקציב מוסדות ציבור, זה נועד לממן הקמת מוסדות ציבור במגזר

הערבי.

ר. פנחסי; ומה קורה עם ההתחייבות שהיתה לכם למוסדות

היהודיים, שאתם לא מבצעים? לא אתה, משרד השיכון

או ועדה בין-משרדית. זה חשוב שירשם בפרוטוקול, שהם לא עמדו

בהתחייבותם.

ד, תיכון; מה זה המיליון 200?

ש. צמח; זה העברה מסעיף לסעיף, מסעיף של תשתיות לסעיף

של בניית מוסדות. זה ההבדל.

ד. תיכון; אני לא מבין את הסעיף הזה של פיתוח תשתיות

ביישובי מיעוטים. אני לא מבין בכלל מה עושה

הסעיף הזה אצל משרד השיכון. מי משלים פיתוח, משרד הפנים. אז קודם כל,

אני רוצה לקבל את הפירוט של ה-32 מיליון 800. לאן הלך הכסף הזה, סעיף

סעיף. הסעיף הזה זה סעיף חדש יחסית,

ושר הבינוי והשיכון התקנא בשר הפנים שמצליח לשכנע את כל הערבים להצביע

ש"ס, אז גם הוא רצה כסף לחלוקה, אז לכן הכניסו לו. אין לסעיף הזה

ולא כלום עם משרד הבינוי והשיכון, זה אחד הסעיפים שמבקרת המדינה מדברת

עליהם. אני רוצה לקבל את הכללים לחלוקת הכסף בסעיף הזה. ביקשתי 6

פעמים,

ואף פעם בסעיף הזה לא נותנים, כי הוא חסוי. אני מבקש לקבל

פירוט של ה-32,806 שקלים, 1,000 שקל כמובן, כולל הכללים לחלוקת הכסף

הזה. פיתוח תשתיות ביישובי מיעוטים, הסעיף הזה יהיה בוודאי הסיפור

הבא בדוח המבקר.

השתתפות במימון הקמת מוסדות ציבור, לאן הולך המיליון 200? מה יש

בתקנה?

ש. צמח; זה בניית מתנ"ס בטירה או בטייבה.

ד. תיכון; לוקחים מיישוב, ממדרכה של כפר

ערבי, ומעבירים את זה למתנ"ס? בזה הקדימות?

ש. צמח; בתוכנית יש רשימה של תרומות ויישובים ערבים,

בטעות, כחלק מתוכנית עבודה שמו 2 מיליון שקל

בהרשאה ומיליון 200 בתקציב, ברשימה של התשתיות ומשרד השיכון לא

יכול לחתום, כי הוא לא יכול לחתום בסעיף של תשתיות, להתחייב על מוסד

ציבורי, לכן יש פנייה, כדי שיהיה רשום במקום הנכון, להעביר את ה-2

מיליון שקל בהרשאה.

ד. תיכון; ההשתתפות במימון הקמת מוסדות ציבור, זה רק

במגזר הערבי?

ש. צמח; זה בכל המגזרים, מוסדות ציבור, בעיקר היהודי

אבל גם במגזר הערבי.



ד. תיכון; אפשר לקבל את הפירוט של מוסדות הציבור שמוקמים

על פי הסעיף הזה? כולל ההרשאה להתחייב? אבל

שנקבל ולא נשכח, כי במשרד השיכון אנחנו שוכחים, הם בונים על הזכרון

הקצר שלי.

מי בעד 0401? מי נגד? הבקשה אושרה! עוברים

לבקשה הבאה.

0356, מדובר בהרשאת רזרבה להתייקרויות של משרד

האוצר ומשרד ראשי, זה כל ההסבר של הבקשה הזאת.

חלוקה של 4 מיליון 940 אל הסעיפים השונים עם עוד מספר שינויים פנימיים

בהתאם להקפי ביצוע.

ד. תיכון; מה זה במשרד הראשי? אם זה שכר אז אתה לא צריך

להעביר לנו את הפירוטים.

א. בלר; משרד ראשי, יש לנו שיא כוח אדם, עבודה בלתי

צמיתה, שעות נוספות.

ד. תיכון; יש כאן משהו שקשור ללשכת השר? תוספת תקנים.

א. בלי; לא, אין שום נתונים כמותיים.

אמרכלות, תוספת להחזר הוצאות רכב, ללא שינוי של

מספר תקנים לכלל עובדים.

גמלאות, שיא כוח האדם, עבודה בלתי צמיתה, שעות נוספות.

אגף החשב הכללי, שיא כוח אדם, שעות נוספות. תוספת של כסף. זה הפשרת

הכנסה אבל התייקרויות.

ד. תיכון; מה זה שירותים כלכליים?

א. בלר; 18,000 שקל הפרשות לשכר שמתבצעות בארץ.

ד. תיכון; מה מכרה רשות החברות הממשלתיות שהיא רוצה עודף?

א. בלר; שיא כוח אדם, עבודה בלתי צמיתה, שעות נוספות.

הרזרבה, זה רזרבה להתייקרות בשכר הוצאה ראשי.

היו"ר ג. גל; מי בעד לאשר את 0356? מי נגד? הבקשה אושרה!

0357.

א. בלר; קודם ראינו הפשרת רזרבה לשכר, זה הפשרת רזרבה

לקניות, אותו דבר. זה הרזרבה להתייקרויות. אם

אנחנו מתקצבים על פי התייקרות מסויימת ומורידים 3% לרזרבה להתייקרות,

אם ההתייקרות היא בהתאם לתחזית.

0506 זה מינהל הרכב, יש חידוש כלי רכב, השתתפות המשרדים בחידוש

כלי רכב, הכנסות ממכירת כלי רכב, רכישת כלי רכב בעבור משרדי הממשלה, כל



זה שינויים של הפשרת רזרבה, אין שום שינוי כמותי, 0506 זה מינהל הרכב

הממשלתי.

היו"ר ג. גל; מי בעד לאשר את 0357? מי נגדל הבקשה אושרה!

0363 ,0364.

א. בלי; 0391, זה הפשרת רזרבה פנימית באגף המכס.

שינויים פנימיים בתקציב המכס, כולל הפשרת רזרבה

פנימית.

ד. תיכון; למה אתה כותב את זה 600,000 להנהלת המכס

והמע"מ, מה זהי מה התקנה?

א. בלי; התקנה היא החזר הוצאות רכב, מתוך תקנה

באמרכלות שקוראים לה תוספת להחזרי הוצאות רכב.

היה לנו ויכוח בתחילת שנה לגבי חישוב.

היו"ר ג. גל; מי בעד לאשר 0391? הבקשה אושרה!

קריאה; 0392, אנחנו כמה פעמים הגדלנו את מספר השופטים

ויש לנו גידול במספר הקלדניות. יש אגרת

פרוטוקול, כל מי שבא לבית משפט משלם הדפסה, אך כשהוא יוצא מבית המשפט

הוא מקבל את הפרוטוקול.

היו"ר ג. גל; 0392, מי בעד? מי נגד? הבקשה אושרה!

מי בעד 0393? מי נגד? הבקשה אושרה!

0394.

א. בלר; כשתקצבנו את ועדת החקירה של מערכת

המכפלה, שמנו מיליוו שקל בהוצאה ומיליוו

600,000 בהרשאה להתחייב, כי לא היינו בטוחים שזה יגיע לסכומים, זה הגיע

לסכומים האלה ויותר, לכן אנחנו משלימים. ה-15 מיליון האלה, זה כולל

פיצויים.

ר. פנחסי; כולל גולדשטיין? לי נאמר

שגולדשטיין לא מקבל, אני רוצה להבין מה ההבדל,

הוא גם כן פגוע.

א. בלל; הוא לא מקבל ביטוח לאומי. התוספת עכשיו היא

להוצאות של ועדת החקירה.

מי בעד לאשר את 0394? מי נגד? הבקשה אושרה!

א. בלר; 0395, זה שינוי פנימי של תקציב פיתוח בתי משפט,

יש לנו פה את הפשרת הרזרבה של ההתייקרויות

והחלוקה שלה בין סעיפי הפיתוח.

ר. פנחסי; מיכון זה פיתוח. אני עד עכשיו הבנתי שפיתוח זה

מבנים.



א, בלר; יש לנו את פיתוח התוכנה, לא רכישת המסופים

עצמם, אלא פיתוח התוכנה של הנהלת בתי משפט, על

מנת למחשב את כל נושא בתי משפט.

היו"ר ג. גל; מי בעד לאשר את 0395? מי נגדל הבקשה אושרה!

א. בלי; 0389. קידום של הרשאה להתחייב בטוף השנה,

בתכנון 10 מיליון שקל, מתקציב, מאחר ושתקציב

התכנון לצורך קידום הבנייה באיזורי ביקוש כמעט נגמר, כדי לא להיתקע עם

התכנון, הוחלט לקדם 10 מיליון שקל בהרשאה להתחייב, זה הראשון.

השני זה השלמת בנייה תקציבית, זה מרתפים, מכרים והתחשבנות עם קבלנים,

הרשאה להתחייב של 20 מיליון.

ר. פנחסי; היו'יר, אני מבקש לדחות את הבקשה הזאת, עד

שיפתרו את בעיית הפיתוח גם של מבני דת. פה יש

תוספת תקציבים לאזורי ביקוש להשלמת בנייה, תקציבים שונים לבנייה.

יש פה תוספת של 30 מיליון, אני מבקש לקבל מענה למה לא מעבירים תקציבים.

יש ועדה תקציבית, שמשרד השיכון חתום עליה, מבני דת לא מבצעים

את

החלק שלהם, אני מבקש לדחות את הבקשה עד שיהיו לי תשובות, אני לוקח את

זה כבן ערובה, עד שאקבל תשובה.

היו"ר ג. גל; בדיון בישיבה הקודמת, לגבי תקציב משרד הדתות,

נאמר שיש ועדה בין-משרדית עם תקציב ושמשרד

השיכון היה אמור לתקצב ב-19 מיליון שקל, ונאמר על ידי מנכ"ל משרד

הדתות, שמשרד השיכון לא נותן את חלקו ולכן אין בנייה של מבני דת.

אני דוחה את זה, אני מבקש תשובה.

רבותי, אני מאוד מודה לכם שהייתם איתנו. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 30;14