הכנסת השלוש-עשרה

הכנסת השלוש -עשרה



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 398

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי י"ד בכסלו התשנ"ה (17 בנובמבר 1994), שעה 00;10

נכחו;

ג'גל היו "ר

א' ח' שאקי

ג' שגיא

מ' שטרית

ד' תיכון

מ"מ; אי ויינשטיין

עי עלי

מוזמנים; שרת העבודה והרווחה אי נמיר

אי בן-שושן - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

י' כהן - אגף תקציבים, משרד האוצר

ד' ארטום - משרד העבודה והרווחה

בי יפה-נוף - משרד העבודה והרווחה

ש' פור - משרד העבודה והרווחה

צי רוזן - משרד העבודה והרוותה

א' קרשנר

א' שניידר

ס' אלחנני

ח' צנעני

חדר-היום; תקציב משרד העבודה והרווחה לשנת 1995.



תקציב משרד העבודה והרווחה

לשנת1995



היו"ר ג' גל;

אני פותח את ישיבת הוועדה. בישיבה זו נדון על תקציב משרד העבודה

ולם או פעילויות רבות ומגוונוח. אני מניח,

שנשמע את כאן את עיקרי הדברים. שרת העבודה והרווחה, אני מוכרח לומר

לך כמה מלים לגבי משהו שהיה הבוקר, וכוונתי לבוקר שלי ולא לבוקר

הציבורי. ישבתי עם איש עסקים כלשהו, ורציתי לדעת ממנו מה מצב המשק.

אני מוצא את עצמי, בימים האחרונים, מצד אחד, עם אינתיפאדה תקשורתית

בלתי רגילה על רווחיות היצוא, על פגיעה ועל הקטסטרופה שהולכת להיות,

ומצד שני, כשאתה לוקח את הנתונים, שהתפרסמו אתמול, שהיצוא התעשייתי

גדל ב-9 החודשים האלה ב %12 לעומת שנה קודמת, הרי שזה מספר יוצא

מהכלל. אם גם לוקחים את שלוש השנים, רואים שהתוספת ביצוא התעשייתי

היא כמעט 50%. אלה היקפים מדהימים. אתמול התפרסם מאזן של המפעל, ואין

זה דבר סודי, של מי שהיה נשיא התאחדות התעשיינים הקודם: ברבעון

האחרון שלו הרווחיות היא יוצאת מהכלל. כלומר, יש צורך הולך וגובר,

ידן התקשורתי הנורא הזה, לעשות מאמץ עליון

להפריד בין מה שאנו שומעים וקוראים לבין התמונה שהיא בהחלט שונה.

ישנם אנשים, שאומרים שאי אפשר להשיג עובדים. ישנה בעיה של

עובדים. אני יודע על בעלי מפעלים, שהולכים לכיוון שדרות, כי הם

יודעים שאם יבנו במרכז הארץ לא יהיו להם עובדים. אני ודאי לא מתכונן

על זה, וזה דבר חיובי מאד. מתרחשים דברים, וזה הקושי הגדול שלנו,

והכנסת היא זירה שככל שמשחירים יותר וככל שתוקפים יותר, זה יותר

גרוע. - זו הערה של בוקר, שלדעתי היא תשובה גם לדיוני התקציב בכל

המשרדים, כדי אכן לתפוש את השור בקרניו ולא להיסחף אחרי הלחץ, שאני

מודה שהוא משפיע על כל אחד מאיתנו.

שרת העבודה והרווחה;

גם אני אתחיל בהערה. ראשית, אני מבקשת, שלא חשבת שאתה כמוני

אנו גרים במרכז הארץ. במרכז הארץ ירדה האבטלה בשנתיים האחרונות ב-

% 40. הלואי, שירצו לנסוע לשדרות. בנגב לא ירד מצב האבטלה בפרומיל.

בחיפה וברוב הצפון , להוציא נצרת עילית וקצת בכרמיאל, אך עתה עם הרכב

העליה הקשה שהם קיבלו, זה השתנה שוב ולא כל כך לטובה, לא חל שום

שינוי לטובה. שם גם אין לנו לאן לשכוח את המובטלים, כי בבניה

ובחקלאות אין אפילו דרישות, ואתה יודע שהחקלאות מעדיפה לא להעסיק

עובדים ישראליים, להוציא חבל אשלול.

שנית, אני שרה הממונה רק על האוכלוסיות החלשות. ברצוני לציין כאן

לשבח, ולאחרונה אני עושה זאת בכל הזדמנות, אדם אחד במשרד האוצר - שי

טלמון . הוא נוקשה והוא איש ויכוח, אך אני חייבח לומר שהוא היחידי

שאני מרגישה אצלו לב.

שלישית, אתה מספר על יצרן בעל מפעל. הדבר הגדול של הממשלה במרכז

הארץ הוא שהיא לא הפריעה ליזמים. כאן לא צריכים ממשלה ואפשר לעשות

זאת לבד. אתמול ראיתי בעתון , ששר התעשיה והמסחר יצא למצפה רמון , שהוא

אחד ממוקדים האבטלה הגדולים ביותר, עם שלושה משקיעים ועם הרבה

תמריצים, והם נתנו לו תשובה שליללית חד-משמעית, שהם לא רוצים להשקיע

שם. אני חושבת, שהטיפול חייב להיות נקודתי. הממשלה חייבת להתערב הרבה

יותר ממה שהיא מתערבת. אחרת, מדוע צריך לחזור צעיר לדימונה מהצבא או

מהאוניברסיטה?

רביעית, נדמה לי, שאני שומעת מהטענות או מציור התמונה שלך את



קולו של מישהו אחר, על כך שאני מעלה על נס או מעלה על סדר-היום את

הטיפול הכא מספיק באוכלוסיות החלשות. אני גם אינני חושבת, ואני כבר

21 שנים חברת-כנסת, ששר צריך להזמין אליו עיתונאי אחרי עיתונאי ולספר

ל כיצד ראש הממשלה צעק עלי על סך שלא רציתי לענות על הצעה לסדר-היום

בעניו העוני. אינני חושבת, שאני שרת העוני. הוא צעק, ואמר לי: "אם את

לא תהיי יחד עם הממשלה, תתפטרי". אני מודיעה לך, שאין לי שום כוונה

להתפטר ואין לי שום כוונה לשנות מדרכי ומדרך עבודתי. בנוסף, אני

חושבת, שבין השרים, בנושא של תוספת לתקציבים, אני הצנועה ביותר.

מעולם לא ביקשתי חצי מיליארד או שלושת רבעי מיליארד. אם אני שומעת,

שבמשרד הקליטה נשאר כסף והם לא ניצלו את כל התקציבים, אני פשוט לא

מבינה לאן הגענו .

חבל, שחברי הוועדה אינם כאן . אני רגילה שהכנסת ריקה, כשאנו דנים

בנושאים.

הם יבואו.

שרת העבודה והרווחה;

האם הם יבואו, כשאסיים לדבר?

הי ו "ר ג' גל.

יהיו להם שאלות, ותצטרכי לענות.

שרת העבודה והרווחה;

האם אתחיל מחדש לומר את דבריי?

היו"ר ג' גל;

לא. עשי מה שאת רוצה. לפחות אלה שנמצאים כאן מאזינים לך בקשב רב.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר

זה רק אתה, מלבד צוות הוועדה.

כדרכי בכל הפגישות הקודמות שהיו לנו, אני מדווחת לוועדת הכספים

על מה שעשינו בכסף שאתם נתתם לנו בשנה החולפת.

אישרנו.

אישרתם את ההעברה. זה היה סכום של 28.2 מליון ש"ח, ולנו זה אכן

מהווה עזרה אדירה. אישרתם לנו לטיפול במפגרים 10.6 ש"ח. היום,

אנו מחזיקים 6,500 מפגרים בפנימיות, שמתוכם שליש במעונות ממשלתיים.

אתם, ע"י התוספת הזו, איפשרתם לנו להקטין את תור הממתינים לסידור

חוץ-ביתי ב-200 מיכסות, ובסוף 1994 יעמוד תור הממתינים על 200 בלבד.

יש גם גידול טבעי של 150 כל שנה. אני מדברת על הפנימיות, ומיד אגיע

לנושא של טיפול בקהילה. להערכתי, בתור היום, עם הגידול הטבעי של השנה

שזה 150, אנו עומדים סביב 400 ממתינים. אני מקווה, שבשתי דרכים עד

אמצע 1995 אנו נגמור זאת; קיבלנו השתתפות יפה מאד הפעם מהאוצר לענין

המפגרים, לאחר שיחה שהיתה לי עם שר האוצר. הוא גם הסכים, שאנו מ-1996

נכניס את הגידול הטבעי, שזה ב-0.2 מהאוכלוסיה, שזה כ-150 מפגרים,



ואני מדברת על סידור מוסדי, לתשתית התקציב. ברגע שאנו עד מחצית 1995

נוכל, ואני מקווה שנוכל, להקטין את תור הממתינים, לא יגדל יותר התור,

כי באופן טבעי הוא גדל ב-150.

דבר שני, שאנו מתמקדים בו מאד, וזו מדיניות המשרד בכל התחומים,

הוא טיפול בקהילה. לשהגעתי למשרד, המועדונים היו פתוחים עד השעה

16:00, ופירוש הדבר שב-15:30 האב או האם כבר צריכים להיות שם כדי

לקחת את הבן או את הבת. התחלנו בהפעלת המועדונים עד השעה 18:00, וזה

מביא הורים רבים מאד להשאיר את הילד בתוך המשפחה, כשהנטל הכבד יורד

מהם. אחר כך, כשנדבר על תוספות שאנו מבקשים, נראה שהביקוש שלנו הפעם

מוועדת הכספים הוא לא לתור הממתינים לסידור בפנימיות, שכן את זה נתנה

לנו הממשלה ואת זה נתן לנו האוצר. אנו רוצים סיוע להקטנת תור

הממתינים לסידור קהילה, כי זה גם יקטין משמעותית את דרישתנו לתור

במוסדות.

התוספת שלכם איפשרה תוספת של 85 מקומות לסידור במעונות יום ארוך

עד השעה 18:00. זוהי הצלחה גדולה מאד, אך יש לנו עדיין למעלה מאלף

ממתינים. התוספת גם איפשרה תוספת של 100 מקומות למעונות יום רגילים.

דגש מיוחד ניתן השנה, וזו בפעם ראשונה לאחר הרבה מאד שנים,

לשיפור רמת החיים של החוסים בפנימיות, וזאת ע"י שיפור בסטנדרטים של

ביגוד הועלה מ-400 ש"ח לשנה ל-1,200

ש"ח לשנה. הוספנו טיטולים למפגרים הזקוקים לכך, הוצאות כביסה, מזון

ואחזקת בית בהתאם להוצאה הריאלית. אומנם היה לנו מאבק קשה עם האוצר,

אך בסופן של דבר הגענו להסכמה.

הכסף הזה גם עזר לנו בהקמת מסגרת יומית בקהילה לילדים עם תסמונת

דאון . עשינו זאת. זה כן עדיין לא עונה על הצרכים, אך שם ישנה עשיה

גדולה ע"י האגודה, שבראשה עומדת רעיית ראש הממשלה.

נושא שני, שבו עזרתם לנו, הוא שיקום מוגבלים ונכים בסכום של 6.85

מליוני ש"ח. זה איפשר לנו לצמצם את תור הממתינים לסידור חוץ ביתי ע"י

תוספת של כ-80 מכסות בפנימיות ומשפחות אומנה, מתוך 300 שממתינים, וכן

זה איפשר סיוע בהשלמת בינוי של מוסד "כפר עידוד" שמיועד לילדים עם

פגיעה אורגנית ע"י שני מליוני ש"ח. המוסד נמצא בדרך לכפר ויתקין ,

ואתה מכיר זאת. בכל התכנון ובכל הבניה לא נבנה אף מבנה שצריך לשרת את

כל האוכלוסיה - לא חדר אוכל, לא מטבח ולא שום דבר. זה סייע לנו לסייע

לארגונים, שמטפלים בחרשים ולנפגעים. חבל שחבר-הכנסת טמקין איננו כאן ,

שכן הוא דיבר על כך במליאת הכנסת בדיון על העוני. הוספנו 300 אלף ש"ח

לארגונים המטפלים בחרשים ובנפגעים באמצעות השיטה ההונגרית, שיטת

"פטו". הוספנו 300 מכסות לתעסוקה מוגנת לנכים. הגדלנו את שכרם של 700

נכים במפעלי תעסוקה מוגנת - מתוך כאלף עובדים, ששכרם החודשי היה,

ואנו הלכנו למשתכרים הכי נמוך, 80 ש"ח. העלינו זאת ל-160 ש"ח.

בנושא ילדים ונוער הוספתם לנו 5.5 מליון ש"ח. זה איפשר לנו להוסיף

55 מכסות לילדים בפנימיות, ואני מדברת על ילדים בסיכון , וכן להקמת

אחד בירושלים ושני בבאר שבע, כשבכל אחד 35

ילדים, ובסך הכל מדובר ב-70 ילדים. זה איפשר לנו העמקת והרחבת טיפול

קהילתי של כ-2,100 ילדים בסיכון (הקמת מועדונים, מטפלים אישיים וסיוע

אישי לילד). בנוסף, תיגבר המשרד ממקורותיו 22 מליון ש"ח נוספים. זה

איפשר לנו סיוע בטיפולי שיניים, שזה נושא שהופך להיות דבר יקר מאד

ומאד קשה להשגה לאוכלוסיה במצוקה, לילדים בקהילה - 250 ילדים. זה

איפשר תוספת של 100 משפחתונים לילדי רווחה במגזר המיעוטים: בכפר יסיף

- 14, בנצרת - 22, במרר - 10, ברמה - 14, בחמרה -13, בטייבה - 15

ובטירה - 19. בכלל במגזר הערבי ישנה עשיה גדולה מאד של המשרד, וכמובן

שמה שאתם תיקצבתם או אישרתם לנו סייע מאד.

נושא, שהפעם יעמוד בראש סדר בקשותי מוועדת הכספים, הוא: טיפול

בזקנים. התוספת היתה חצי מליון ש"ח. זה איפשר לנו לפתוח ולהפעיל 17



מועדונים לקשישים, ולא בכולם ישנן ארוחות צהריים. לפני שבוע היתה

כמנפ"ל ולי שיחה עם י ושב-ראש מפעל הפיס ועם מנכ"ל מפעל הפיס, והם אפך

הולכים משימעותית לקראתנו אך לא באחזקה שוטפת, אלא רק בהקמה חדשה.

סיום, קיימים 740 מועדונים, שממומנים ע"י הרשות המקומית, והפיס נותן

טיפול ל-70 אלף. עד כה, ההפעלה היתה רק ע"י הרשות המקומית, ואנו

החלטנו להשתתף בשיפוץ המועדונים בצד הקמת חדשים, כי חלק גדול מאד

מוזנח, וראיתי זאת בסיוריי הרבים.

לאגף התקון אתם הוספתם לנו 4.750 מליוני ש"ח, זה איפשר לנו הקמה

והפעלה של 3 מקלטים לנשים מוכות, והם ייפתחו אך זה כבר בתהליכי הקמה

והפעלה. הם ייפתחו עד סוף 1994: אחד בבאר שבע, אחד בירושלים. יש לנו

בעיה קשה מאד בטייבה. כבר פתחנו את המעון , אך בגלל הסכסוכים בין שתי

החמולות של המשפחות, כדי להציל את הנשים באותו מקלט, הוצאנו אותן

למקלטים אתרים, ועתה אנו מחפשים מקום חדש במגזר הערבי. זה איפשר לנו

את הרחבת הטיפול לאסירים משוחררים ומשפחותיהם.

כמה מעונות יש לנשים מוכות?

למעשה, כשאני הגעתי למשרד, היו שלושה: באשדוד, בירושלים ובחיפה.

הייתי בסיור במקלט בחיפה, שהוא הכי גדול, אך הוא היה במצב פיזי שהוא

חרפה. אנו מימנו ב-100%, מה שאיננו עושים בשום מקום, את השיפוצים ואת

דמי השכירות לשנה שלמה, כדי להעבירם מהמעון המחפיר הזה למעון חדש.

אלו היו שלושת המקלטים. בשנה החולפת פתחנו שלושה מקלטים: אחד לנערות

במצוקה, וזה נושא שאנו חייבים להקדיש לו הרבה תשומת לב, ועוד שני

מקלטים כשאחד נוסף לנשים ערביות ואחד בחדרה לנשים יהודיות. אחר כך

אדבר על התכנית של 1995 ואציין היכן אנו פותחים עוד שלושה מקלטים. עד

סוף 1994 יהיו עוד שלושה מקלטים. כלומר, במהלך שנתיים פתחנו עוד

חמישה מקלטים לנשים מוכות, וביחד מדובר על שמונה מקלטים.

בתוספת התקציבית של מליון ש"ח השתמשנו לסיוע בטיפול בקהילה:

לנפגעות אונס, לנשים ולנערות במצוקה, שמקבלות את הטיפול בלשכות

הרווחה המקומיות. הרחבנו את הטיפול באסירים משוחררים ומשפחותיהם

בשלושת רבעי מליון ש"ח, ופחתנו הוסטל נוסף ל-20 נערות במצוקה במגזר

הערבי בשפרעם. זה איפשר לנו תוספת של 20 עובדים מקצועיים לטיפול

בסמים - מהם 4 בצפון הארץ, 5 באיזור ירושלים והפרוזדור, 4 בדרום הארץ

והשאר במרכז הארץ.

עד כאן הדיווח לגבי מה איפשרו לנו התוספת והאישור שלכם. אני

חוזרת על מה שאמרתי בשנה שעברה בוועדת הכספים. אני חושבת, שלחברי

הועדה אין מושג איזה סיוע ועזרה האישור הזה נותן למשרד העבודה

והרווחה.

מדוע את חושבת כך? יש מושג.

אני, פשוט, חוזרת ואומרת זאת.

אני מבין , שזה נכנס לבסיס התקציב.

כן . עתה, אני מגיעה לעיקרי התקציב של השנה, וזה דבר משמעותי מאד.

ברצוני לציין כאן , והפעם לשבח, את התוספת שנתן לנו האוצר לתקציב

1995. קיימתי, עוד כשעבדתי בבית לפני חזרתי למשרד, שיחה עם שר האוצר.

אני מודיעה מראש, שמעולם לא באתי בתביעות למאות מליוני שקלים כתוספת

למשרד העבודה והרווחה, ואני תמיד לוקחת בחשבון מה אנו מסוגלים לבצע.

אנו, בתקציב המוצע ל-1995, לפי מונחי 1995, מגיעים לסך כולל, וזה רק

לגבי משרד העבודה והרווחה שכן ביום שלישי נופיע לחוד עם הביטוח

הלאומי ושירות התעסוקה, של 2.328 מיליארדי ש"ח. אומר ממה זה מורכב:

תחילה, לתשתית התקציב הוכנסו 28 מליוני השקלים, שאתם נתתם לנו או

אישרתם לנו בשנה שעברה לתוספות למשרד. אנו שילמנו, וזה מה שנכנס

לתקציב שלנו, הסכמי השכר לעובדים הסוציאליים, מורים ופרארפואיים שהם

עובדים במכלול של משרד העבודה והרווחה - וזה הסכום הגבוה ביותר - 92

מליוני ש"ח.

קליטת עליה ורווחה - קיבלנו ל-70 אלף עולים בשנה שאנו מטפלים בהם,

כלומר לפי החישוב של 70 אלף, כלומר 40 אלף יחידות משפחה, תוספת של 9

מכיוני ש"ח. סך-הכל התקציב שלנו השנה לטיפול בעולים בנושאי רווחה

ברווחה זה רק 66 מליון ש"ח בשנה. ברצוני לומר

לכם, ויכולים לחלוק עלי עד מחר ועד מחרתיים, לגבי הנתונים של מספר

העולים, שזקוקים לטיפולי שירותי הרווחה, שזה נושא שאנו משמעותית

חייבים להגדיל את התקציב. אתמול ברדיו, ואינני צריכה את הרדיו בשביל

זה, היה שידור של שעה וחצי בו השתתפו שני פרופסורים, ראש מועצת

שדרות, ראש עירית יבנה וראש עירית בת-ים. כשהם דיברו על הבעיות הקשות

שקשורות בגידול שיש להם באוכלוסיות החלשות, הם אמרו שהסיבה המרכזית,

בראש ובראשונה, היא ההצטרפות הגדולה של עולים לישוביהם והצורך שלהם

לענות להרבה בעיות של מצוקה שקיימות שם.

האם הסיוע שלכם עובר דרך הרשויות?

כן . אנו מעבירים אותו לרשויות, ולא מטפלים טיפול ישיר. אני

חושבת, שבתקציב שלנו, 66 מליון ש"ח לרווחה באוכלוסיות של העולים

החדשים, זה עוול נורא שאנו עושים.

האם יש לכם בקרה, שזה מגיע ליעד?

כן . אבל, אני יודעת גם מהסיורים שלנו. למשל, שדרות גדלה באופו

משמעותי באוכלוסייתה בכמעט כפליים רק ע"י העולים החדשים. נוספו

לשדרות 10,000 עולים חדשים, שחלק גדול מהם בא ממדינות שהיו במצוקה

בחבר העמים לשעבר, וזה בכל מקום. אמר ראש עירית בת-ים אתמול, שזו

הבעיה הכי קשה. אגיע כזה, כשאנו נדבר על מה שאנו מבקשים השנה מוועדת

הכספים לאשר לנו.

הגדלת השתתפות הממשלה במעונות יום - 11 מליון ש"ח. אנו הגדלנו

השנה את התקציב שלנו לארגוני הנשים למעונות יום ב-50 מליון ש"ח.

היום, ארגוני הנשים משלמים ומוסיפים לתקציב אחזקת ילד 10% בלבד,

וברצוני שנהיה מודעים לכך. להורים שעובדים מחוץ לבית או לאמהות

שעובדות מחוץ למשק ביתן , התעריפים של המעונות הם כאלה שהם לא מסוגלים

לעמוד בהם, כי החל מהכנסה כוללת של שני בני הזוג של 4,000 ש"ח ברוטו

הם משלמים את מלוא המחיר, וזה מגיע לקרוב ל-700 ש"ח לחודש לילד.

האם מס הכנסה יעזור לך?

מס הכנסה לא עוזר בשום דבר.

האם זה יעזור, אם זה יוכר כהוצאה?

ודאי, שזה יעזור. אני לא מומחית. לי אומרים שגבאי רגיש לנושאי

חברה, ואני עוד לא ראיתי זאת, אך אינני רוצה לדבר על מי שאיננו כאן .

ברצני לומר רק דברים טובים, כשיש לי להגיד.

מה קורה בנעמ"ת?

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

ארגון הנשים, שבו המצב הוא הכי קשה, הוא "אמונה", ארגון הנשים

הדתיות, בראשו עומדת אשה בלתי רגילה. המנכ"ל אמר לי לפני כמה ימים,

שהם לא שילמו במשך שנים ביטוח בעד העובדים שלהם לחברה שגם שייכת,

נדמה לי, למפד"ל. אינני זוכרת את שם החברה.

הריאה;

"גלעד".

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

הם חייבים ל"גלעד" כ-10 מליוני ש"ח. הייחי רוצה לעזור להם, אך

מאין אנו יכולים לקחת 10 מליוני ש"ח? אני, בכלל, חייבת לראות לטווח

ארוך מה קורה עם המעונות. היתה לי שיחה עם שר החינוך והתרבות. יש כאן

פרדוכס נורא. עד שהילדים מגיעים לכתה א', הם עוברים שלוש מסגרות;

המסגרת הראשונה היא מי שהולך, נניח, למעונות ילדים או לגן פרטי, וזה

עד גיל 4. בגיל 4 הולכים לגני טרום חובה. כשגומרים את האוניברסיטה בת

חשנה הזו, עוברים לגן חובה בגיל 5. רוב הילדים הקטנים עוברים שלוש

מסגרות עד הגיעם לכתה א'. הצעתי לשר החינוך, שאנו נעמיד את המעונות

לרשות הילדים עד גיל 5, עד גן חובה. ואז, יוכל משרד החינוך, שקיבל

בהשוואה למשרדים אחרים, ואני גאה על כך, תוספת אדירה לתקציב, לסייע

בנושא הזה. הוא יכול לסייע בכך, שיהיה יותר פיקוח ושתהיינה יותר

עובדות. נתתי למטלה לעובדי נו להוריד, לקראת ה-1 בינואר, 100 שקלים

מהעלות שההורים משלמים בעד ילד במעון ילדים. נשים עשירות מאד או כאלה

שמצבן או שכרן גבוה מאד - חלקן הגדול לא שולח למעונות. אלה ששולחות

למעונות יכולות לשלם. לרוב העובדות מחוץ לבית זו קריעת ים סוף לשלם

סכום זה. לכן , אנו עתה במשא ומתן.

אולי לא מעוניינים לעודד יציאת נשים לעבודה, כי זה מגדיל את

שיעור האבטלה.

אני לא חושבת. אני מוכרחה לומר, שלא הבינותי את הסיבוכים שלך.

ברגע שנשים ממעטות להשתתף בכוח העבודה, יש יותר תעסוקה לגברים.

מהרגע שאת מעודדת נשים לצאת לעבודה, למשל באמצעות הקלות במס או

מעונות במחיר מוזל, יש יותר נשים שתרצינה לצאת לעבודה. ואז, מספר

דורשי העבודה ילך ויגדל.

מי מעוניו בזה? אני לא חושבת כך.

האם איו בכוונתך לפתוח במבצע, שיעודד נשים לצאת לעבודה?

בודאי. דע, שלמעלה % 50 מהמובטלים, מדורשי העבודה, הן נשים.

חלקן הגגול נשים ערביות הדרוזיות, שמסורת המשפחה לא מרשה להן לצאת

מגבולות כפרן וגם אין לנו מה להציע, אם ניקח לדוגמא את הצפון , על-

ידו . זה נושא, שנדבר עליו בקשר לשירות התעסוקה. .

אתמול צלצל מישהו לגל"צ, בשעה 00;14 או 00;15, בתכנית של שיחות

עם מאזינים, וקראו לאשתי להחזיר אותי הביתה כדי שלא אעבוד כל כך קשה

בכנסת.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אולי זה לא עושה רושם. ממני רוצים שאתפטר. אני לא אגרום את הנחת

לכל אלה שרוצים, ואני מכירה אותם באופו אישי, ואני בהחלט לא מתכוונת

לראש הממשלה. אם הוא מקבל דיווחים כלשהם של מי שכל הימים רץ אליו.

ברצוני לציין תוספת חשובה מאד. אנו מקבלים מדי שנה מהאוצר, עוד

מאז שבן-אליעזר היה שר השיכון , 20 מליון ש"ח לביזור הלשכות במגזר

הערבי. המצב במאזר הערבי איום ונורא. ביקשתי, וקיבלנו, 75 תקנים

נוספים של עובדים סוציאליים למאזר הערבי. יש לנו בעיה אחרת של מחסור

גדול מאד בעובדים סוציאליים ערבים, ביחוד אצל הבדואים, וביחוד בדרום.

עתה, ביוזמתנו, התחלנו יחד עם אוניברסיטת חיפה לעשות הסבת בעלי תואר

.B.A, ואני מקווה שנוכל לעשות זאת בשנה אחת. קודם, הכוונה היתה לעשות

זאת בשנתיים. יש הרבה מאד סטודנטים ערבים באוניברסיטת חיפה, ואפשר

לעשות להם הסבה מ-.b.a לעבודה סוציאלית. אנו עומדים לעשות את אותו

הדבר עם אוניברסיטת בן-גוריון . קיבלנו לכך 6 מליוני ש"ח.

קיבלנו הגדלת דמי ליווי לכ-5,000 עיוורים - 8 מליון ש"ח. כשנציג

בשבוע הבא את נושא הביטוח הלאומי, נראה שאם שם הגדלנו משמעותית את

הקיצבאות לשתי אוכלוסיות; אם הנכים ואם העיוורים. זה איפשר לנו, ב-6

מליון ש"ח, טיפול בכ-1,300 נכים ומוגבלים, ומתוכם 75 מיכסות לגידול

הטבעי מדי שנה.

התוספת נתנה לנו עוד 7 מליון ש"ח לטיפול ב-1,600 מפארים בטיפול

חוץ-ביתי, וזה מה שהזכרתי קודם לכן , ובקהילה - מתוכם 150 למיכסות

לגידול טבעי, וזה למוסדות, כלומר למעונות, וזה מה שאמרתי לגבי תשתית

התקציב. ככל שנקבל יותר סיוע למעונות היום, למועדונים, להגדיל ולאפשר



להם לתפקד השעה 18:00, פחות הורים ירצו להוציא את המפגרים מהבית ולא

תהיה דרישה כל כך גדולה להוציאם.

יצאנו עם תכנית, שסיימנו אותה והיא מחתילה לפעול. עד לפני קצת

יותר מחצי שנה היו 15 מוקדי אבטלה במדינת ישראל, בהם היתה אבטלה של

למעלה מ-10%, החלטנו שלגבי מה ששייך לביתנו, כלומר לסמכויותי לשרת

העבודה והרווחה, אנו חייבים לדאוג שלא כל אחד יעבוד לחוד. תחת מנכ"כ

המשרד המצב הוא כזה, וכך עובדים בשטח: עבודה לחוד, שזה אגף להכשרה

מקצועית, הרווחה לחוד, ביטוח לאומי לחוד, שירות התעסוקה לחוד והמכון

לפריון העבודה לחוד. וזאת, עוד לפני שאני הולכת למשרדים האחרים.

אצלנו, בנושאים האלה, מרוכז רוב הכסף. לכן, החלטנו שכל מה שבכפיפות

לשרת העבודה והרווחה עובד יחד והכנו תכנית. המנכ"ל יראה לכם אותה.

המנכ"ל עבר, כי אני עדיין לא חזרתי לסיורים, בכל הישובים, וישב עם

ראש הרשוח המקומית. הוא יראה לכם כיצד אנו הולכים לטפל באוכלוסיה

דורשי העבודה. אם צריך טיפול עם רווחה, יהיה טיפול אינדיבידואלי של

אותו מאגר ברווחה. אם צריכים יותר השכלה, תהיה יותר השכלה. אנו לקחנו

גם שתי חברות פרטיות, שתסייענה לנו לבצע, ואלה הישובים שאנו, כטיפול

נקודחי, מתמקדים בהם. אנו קיבלנו לזה 5 מליוני ש"ח מתקציב האוצר.

לטיפול בזקנים, לגבי מרכזי יום ומועדונים, מדובר על 4 מליוני

ש"ח. לגבי טיפול בילדים, שזה הילדים בסיכון , מדובר על הגדלת

השתתפותנו ב-400 ילדים בפנימיות - 2 מליוני ש"ח. כמו כן , יש נושא של

הכשרה מקצועית ומדובר על תוספת של אלף נערים, שרובם במסגרות של צה"ל,

אך גם בתי-הספר עושים זאת וביחוד עושה זאת "עמל". "אורט" עושה מעט

מאד אם בכלל הוא עוסק באוכלוסיות החלשות, למרות שהוא עושה עבודה

נהדרת. - זה בעלות של 5 מליוני שקלים. לגבי שירות התעסוקה, תיקצוב

מדור התשלומים לעובדי השטחים, שזה עובר דרכנו, מדובר על 16 מליון

ש"ח. בסך-הכל, קיבלנו תוספת של 199 מליוני ש"ח, ואני חייבת לומר ש-92

מליון ש"ח מהם הם לתוספות שכר.

כשמקבלים תקציב, יש לבחון אם כשמבקשים, מה ניתן לביצוע בשטח הלכה

למעשה. עחה, אומר מה אנו מבקשים מכם כתוספת ל-1995.

מ' שטרית;

האם מתוך התקציב הנוסף של 5.6 מיליארד ש"ח קיבלתם תוספת? כוונתי

לזה של השנה.

אנו לא קיבלנו. יש ענין של שכר. אתה מדבר על התוספת של ה-5.6.

היא מוכרחה לקבל. נושא של עובדים סוציאליים שייך לה.

סליחה, אך אני לא יודעת היכן הכניסו את ה-92 מליון שקראתי לך.

חשבתי שהסכום של 92 מליון ש"ח היה בתקציב הראשון . יכול להיות, שזה

בתקציב הנוסף. אני לא הצבעתי בממשלה בעד התקציב הנוסף, כי חשבתי

שאפשר להוסיף סכומים מסוימים לטיפול נקודתי בישובים שם המצב קשה,

והבאתי לדוגמא את מה שקורה בדרום עם 3 ישובים, שהחזירו לממשלה את ה-

75% בנושא החינוך, כי אין להם % 25 לתת לתכנית הזו: באר-שבע, שדרות

ובית-ספר תיכון שמיועד למשפחות מצוקה. שניים רק ניחנו לדרום ולנגב:

אחד לאשקלון ואחד למועצה המקומית שער הנגב. שער הנגב קיבל, ואשקלון

החזירה בטענה ובנימוקים שאין לה אפשרות להוסיף את ה-% 25. אבל, אני לא

שייכת לחינוך.

מה קורה במצב פזה?

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

אינני יודעת. כשיש לנו ישובים, שאנו משוכנעים שהם לא יכולים לתת

ב-% 25 בנושאים מסויימים, שאנו נותנים להם, באישור האיש האתראי על

התקציבים באוצר, אנו נותנים להם את ה-% %100. אין מדובר במקרים רבים,

אך כשאנו משוכנעים אנו נותנים את הכל; מה אשם הילד בכך שאין , אם ראש

העיר טוב או לא? מה זה רלוונטי? אבל, אינני רוצה לדבר על החינוך. יש

לי מספיק בעיות ברווחה.

מ' שטרית;

ככל שיש יותר חינוך, תהיה לך פחות עבודה.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

בודאי. אני בכלל חושבת, שכמה שיותר טוב שישקיעו בחינוך וכמה

שיותר טוב שישקיעו ביצירת מקומות עבודה, ודיברתי על אזור תל-אביב

רבתי שם אין בעיה וגם בירושלים אין בעיה. אבל,בנגב לא חלה שום

תזוזה. רווחה זה תוספת, והיא לא יכולה להיות במקום, גם נוסיף 200

ו-00 3 שקלים לחודש לכל משפחה.

לפני שחברי-הכנסת דן תיכון ומאיר שטרית הגיעו לכאן , ציינתי שכל

תקציב הרווחה במשרד העבודה והרווחה לקליטת עולים הוא 66 מליון ש"ח.

אנו מעבירים זאת לרשויות המקומיות. אתם יודעים את הרכב העליה שבאה,

ואני בודאי לא צריכה להכביר במלים בנושא זה. אני, כשאמרתי, ידעתי

בדיוק על מה אני מדברת. אינני חושבת, שאנו יכולים להישאר בתקציב הזה.

אומנם קיבלנו תוספת של תשעה מליוני ש"ח, אך זה כאין וכאפס לעומח

הצרכים בלשכות הרווחה בישובים השונים. לכן , אני באה לבקש תוספת כוללת

של 82 מליון ש"ח לתקציב משרד העבודה והרווחה, כאשר מתוכם 15 מליון

ש"ח אני מבקשת לסיוע לתמיכה בקליטת עליה באוכלוסיה הנזקקת.

הסעיף הבא, שהוא אצלי השנה על סדר-היום מספר אחד, הוא נושא

הזקנים. הכפלנו את בניית מרכזי היום לקשישים. כשבאתי למשרד, היו 4

בכל שנה ושותפים לביטוח הלאומי ולג'וינט. הג'יוינט הלך לקראתנו בהגדלת

הסכום. אנו, השנה, עד ה-1 בינואר 1995, במקום ארבעה נפתח שמונה מרכזי

יום למשפחה. מאחר וב-1995 כבר אהיה אחראית על רשימת המקומות שבהם

נפתח, אני נותנת זכות קדימה משמעותית רק לאוכלוסיות החלשות. יש לנו

בעיה קשה מאד עם המושבים בדרום. יש לנו בעיה קשה עם המושבים בצפון ,

וגם לרשויות המקומיות, שם מימדי העוני ומימדי המצוקה הם קשים מאד. מה

שאין לנו אנו גם נקבל השנה יותר ממפעל הפיס להקמה, להרחבה ולשיפוצים

של מועדונים, אף על פי שקשה מאד למפעל הפיס לתת זאת. מפע להפיס לא

יכול לתת להוצאה השוטפת. חלק מהמועדונים של מפעל הפיס מוזנחים מאד.

מ' שטרית;

תקציב מפעל הפיס לא כפוף לאישור ועדת הכספים.

זה לא משנה, וזה לא שייך למה שהיא מדברת.

מ' שטרית;

זה חשוב.



ד י תיסוו ;

על-פי המנדט של מפעל הפיס, הוא יכול להקים והוא לא יכול לתחזק

בשוטף.

זה משהו אחר. אני טוען , אפרופו, שבכלל איך בקרה בכל הכסף הזה.

למצשה, זה תקציב של המדינה. אם יש צורך חיוני בתחום מסויים, אפשר

"סליחה, אל תציל עתה ציפורים באויר, אלא טפל במועדון

לקשיש".

מה שקורה לנו הוא, שאין לנו חקציב לאחזקה השוטפח של המרכזים. רוב

הקשישים רוצים להישאר בקהילה, ואצלם ההינתקות מהקהילה היא קשה. אנו

בעד שהיה בקהילה בבית.

עד אי זה גיל בערך?

זה לא משנה. הגיל לא קובע, אלא מצבו של הקשיש.

אני יודע, אך מה אח רואה שקורה בשנים האחרונות?

אני רואה גידול...

חאם מעדיפים להישאר עוד שנה ועוד שנה בקהילה?

כן .

זה תלוי מאיזו משפחה הם באים.

זה לא נכון . ראשית, אנו בהרגשה ובידע גמור וברור שתוחלת החיים

עולה. מי שמצבו הרפואי לא מאפשר לו לתפקד וחוק ביטוח סיעוד לא מסייע

במידה מספקת מועבר למחלקה סיעודית. אבל, ככל שהקשיש יכו לכתפקד גם

בעזרת חוק ביטוח סיעוד בקהילת, אנו מאד ממליצים על השארתו בקהילה כי

זה תואם אח רצונו ובחלק גדול אם אח רצון משפחחו אם כי לא חמיד.

ברצוני, שלא נשכח, שחלק גדול מאד מהקשישים גר לבד. בכל זאת, אנו

חושבים, שאנו לפחות צריכים לתת להם ארוחת בוקר וארותח צהריים. אנו לא

נותנים מותרות. אנו רוצים, ששהותם במרכזי היום תהיה שהות ע ל רמה, וזה

לא לוכסוס או מוחרות.

מהו אחוז הקשישים מעל גיל 65 מהאוכלוסיה?

זה הולך וגדל כל הזמן .

היו"ר ג' גל;

בביקור בחברת "כלל", שעוסקת בבתי-אבות, טענתם היא, שהפוטנציאל

לגידול פחות או יותר ממוצה, שכך מרבית האנשים רוצים להישאר בקהילה,

ולא רוצים ללכת לבתי-אבות.

הם גם רגילים לבית, לחברה ולשכנים.

אינני בטוח בזה. כל עוד שני בני הזוג חיים יחד, הם רוצים להישאר.

לא רק.

בעדות המזרח מעדיפים להישאר בחיק המשפחה, והמשפחה גם תומכת מאד.

גם הרבה מאד אשכנזים מעדיפים זאת. אם מצבם הפיזי תקין, הם

מעדיפים להישאר בבית.

מה החשש של אנשים כאלה? - הקשיש יושב בבית לבד, ובשעות הלילה הוא

חושש שיקרה לו משהו ואין לו למי להתקשר.

יש גם טיפול בזקנים בקהילת, וישנם לחצני מצוקה. אין את זה אצל

כולם, אך אנו מרחיבים זאת.

אוכל לומר מנסיון אישי, שהורי נפטרו לפני עשר שנים, אך לא היה

עולה על הדעת בכלל, ואני מדבר על תחושה פנימית, שהורי יהיו במוסד

לזקנים. הם גרו עם אחי המבוגר, אך אם, נניח, הם לא היו אצל חתי

המבוגר הם היו גרים אצלי. לא היה עולה על דעתי, שאבי או אמי יהיו

במוסד. כך גדלתי.

לצערי, אני רואה שגם בקרב עדות המזרח הולך וגדל מספך המשפחות

שקשה להן . וכך גם אפילו אצל הערבים. חלק מהעולים החדשים, המבוגרים,

מספרים לי, שהם לא רוצים להתנתק מהקהילה.

אורח החיים המשפחתי השתנה גם בקרב עדות המזרח. אם פעם האם היתה

יושבת בבית ולא עובדת, הרי שהיום סוכם עובדים והדירות קטנות.

נכון . ברצוני להמשיך, טלגרפית, בדבריי. לנושא הזקנים אנו מבקשים

17.5 מליון ש"ח תוספת, כשבזה יש טיפול שיניים אך במיוחד ההוצאות

ארוחות, ורמה אחרת של הדרכה במועדוניות ובמרכזי קשישים.

האם את כל זה אפשר לעשות ב-17.5 מליון ש"ח?

יש לנו חלק מהכסף, ואנו מבקשים תוספת. על ה-15 מליון הש"ח האלה

אנו מנהלים משא ומתך עם האוצר, כדי שכמו שנושא המפגרים ייכנס לתשתית

התקציב, כך לגבי הגידול הטבעי של האוכלוסיה המבוארת לא נצטרך כל שנה

לחזר על הפתחים ולבקש עוד כסף.

ילדים בסיכון - נדמה לי שסיכמנו עם האוצר על סכום של 2 או 2.5

מליוני ש"ח וזה בתקציב. מתברר, שמספר הילדים בסיכון עולה, ואינני

רוצה להכנס לפירוט בפורום רשמי על הנושא הזה. אנו מבקשים עוד 3

מליוני ש"ח לענין זה.

צרכים למשפחות - אנו מבקשים עוד 5.5 מליוני ש"ח. אינני חסידה של

הצרכים האישיים, ואני אומרת זאת ביחוד לחבר-הכנסת מאיר שטרית. אינני

חושבת, שחפקיד העובד הסוציאלי, הרשות או שלנו, לממן מקרר, מיטה או

מזרון . אבל, אינני יכולה להתעלם מהעובדה, ואתה ודאי שומע זאת מראשי

ערים, שמימון נסיצות לטיפולים רפואיים מהווה מטלה אדירה על הרשויות

המקומיות, שאינן יכולות לעמוד בו. מדובר על 5.5 מליוני ש"ח.

טיפול במפגרים - אנו מבקשים תוספת של 12.4 מליון ש"ח, שמזה 5.9

מליוני ש"ח לטיפול בקהילה. לגבי שינוי סטנדרטים, אנו מבקשים 6.5

מליוני ש"ח.

שיקום נכים - אנו מבקשים 7.6 מליוני ש"ח, וזה כולל שיקום עיוורים

בקהילה. השקענו הרבה, אך זו עדיין הקבוצה, שהיא בין החלשות ביותר.

שיקום נכים בקהילה - אנו מבקשים 5 מליוני ש"ח.

לשירותי תקון אנו מבקשים עוד 4 מליוני ש"ח. מדובר על הקמה והפעלה

של עוד שלושה מקלטים לנשים מולות ועל מעונות חסות הנוער. לגבי נפגעי

סמים, אנו מבקשים עוד 1.5 מליוני ש"ח. לאכיפת חוקי עבודה, וכאן יפרט

זאת המנכ"ל, שכן ביחידה שם אנו עושים עבודה נהדרת, אנו מבקשים עוד 3

מליוני ש"ח.

תקציב הפיחוח - כל תקציב הפיתוח של המשרד הוא 29.7 מליון ש"ח.

אנו מבקשים עוד 7 מליוני ש"ח. אנו מציינים כאן מהם, בדיוק, הדברים

שבשבילם אנו מבקשים זאת. עד כאן דברי הפתיחה שלי.

היו "ר ג' גל.

האם את מוכנה לומר כמה מלים לגבי "המשקם" ומה שקורה שם? לא שמענו

מהם בזמן האחרון - האם זה סימן טוב או סימן רע?

חבר-הכנסת מאיר שטרית, יספרו לך שאתמול בשיחה ברדיו עם ראש העיר

הנוכתי שלכם, הזכרתי אותך כמה פעמים, כלגי הימים שהייתי יושבת-ראש

ועדת החינוך ואתה חבר בה והיסודות המוצקים עליהם הקמת את מערכת

החינוך ואת האינטגרציה בקהילה.

הוא בודאי לא שמח לשמוע זאת.

אינני יודעת, אך אני אמרתי. הוא כל הזמן דיבר על הקיבוצים שהם לא

רוצים לעשות אינטרגרציה ושהם לא מקבלים את בני עדות המזרח. אמרתי לו:

"על מה אתה מדבר? אני אשכנזיה, והורי עלו לכפר חוגלה. הקיבוץ השכן ,

גבעת חיים, בשום אופן , לא הסכים לקבלנו למוסדות החינוך".

"המשקם" - ישנן שכבות חלשות, שאני אקח כסף מהגורן ומן היקב, ואנו

משרד שממצה יותר מכל משרד אחר למעלה מ-% 0 9 את התקציב. לא אתן לפטר

אדם אחד מייהמשקם", ושלא יביאו לי הצעות שזה יהיה עד גיל 70 או עד גיל

65. אנו, השנה, במשרד, עוברים עוד מעט את ה-20 מליון ש"ח, שאנו

משלמים לגרעונות להפעלת "המשקם". חברי, חבר-הכנסת מאיר שטרית, חתם,

כשהיה אזבר הסוכנות הסכם עם סאן השר פרוש. אינני יודעת מה היה טיבו

של ההסכם, אך הוא היה כזה שאנו משלמים אח הכסף והבעלות היא של

הסוכנות. אין לי שום אמירה, לא מי המנכ"ל לא מה עושים ולא מי

יו"ר ממפלגת העבודה, ומנכ"ל מהליכוד. עתה, אנו

מנהלים משא ומתן מתקדם מאד, והאמת היא שהיינו צריכים היום כבר לשבת

לפגישה מסכמת עם אזבר הסוכנות. ישנה נכונות, וכאן אני חייבת לציין

לשבח את העזרה של מר פוגל, מנכ"ל משרד האוצר, אליו פניתי והוא עזר

מאד. הממשלה עומדת לקנות מהסוכנות את מפעל "המשקם" בכסף. אינני

מתלוצצת, אלא אומרת את המצב כמו שהוא. הסוכנות, מצידה, התחייבה

להשקיע את הכסף במוסדות ומפעלים חברתיים בתוככי משרד העבודה והרווחה.

היה שמאי אחד, ואחר כך היה שם שמאי שני, וזה סיפור בהמשכים. אני

יודעת, שאנו כבר בשלבים האחרונים של הסיכום.

? היו טענות קשות על בזבוז, כתוצאה מניהול לא טוב שם. מה קורה עם

זה?

אני שם למדתי גם מה קורה בתוככי הליכוד. אתה יודע מה קורה בצפון .

בכל אופן , אם תחת אבי לוי, שהוא המנכ"ל, הם חתרו, וזה היה דבר נורא.

הוא הצליח להוציא באישורי לפנסיה מוקדמת, בסכומים לא קטנים של כסף,

נדמה לי, אם אינני טועה, ששה מהעובדים הבכירים בצפון .

כל המאפיה שם.

את זה אחה אמרת. הם אפילו לא באו לדפוק כרטיס ב"המשקם". מי ראה

אותם בעבודה? הם לא היו שם. אין כי שום אמירה בענין "המשקם", ורק כסף

אני נותנת, ולא מרשה לשבות - אני מיד מוסיפה.

בזמנו, באמת, כמו שהשרה אורה נמיר אמרה, כשנכנסתי לסוכנות המצב

היה שהיי? מנכ"יל קיים בפועל, דוד ראם, שהיה מנכ"ל "המשקם" ובאמצע

הקדנציה הוא רץ להיות ראש העיריה בקרית אתא. כשהוא נבחר, דרשתי ממנו

להחליט אם הוא ראש עיר או מנכ"ל "המשקם". מאחר והוא החליט להיות ראש

עיר, פיטרתי אותו ומיניתי את אבי לוי. הרב פרוש פנה אלי וטען את אותה

איך זה ש"המשקם" נשלטת ע"י הסוכנות הציונית

העולמית, ו75% מחברי הדירקטוריון ממונים ע"י גזבר ההסתדרות הציונית,

ולמעשה לממשלה איך מה לומר בעניו זה? ואז, שיניתי את היחס ל %50-%50 ,

בלי שום התניה ובלי שום בקשה כלשהי. שינינו זאת לחלוקה של % 50-% 50,

כך שלהסתדרות הציונית לא תהיה בעלות בלעדית. למעשה, במצב שכ %50-%50,

לממשלה יש היום say. זה המצב, שבו השארתי את העניו . נכון שהשרה נמיר

צודקת, שההחלטה על מינוי מנכ"ל ויו"ר היא עדייו החלטה של ההסתדרות

הציונית.

אני, בהחלט, חושב, שצריך להוציא את "המשקם" מידי הסוכנות, להעביר

זאת לידי משרד הרווחה ולעשות שם סדר. אתה צ:ודק, שהמנכ"ל נתקל שם

במאפיה, וסלח לי על המלה, הצפונית. כשפיטרתי את המנכ"ל, הם הלכו נגדי

לבית-דין לעבודה והלכתי למשפטים ולא ויתרתי בשום פנים ואופו , ובסופו

של דבר בית-הדיו פסק לטובתי בעניו . ישנה שם מאפיה, שהשתלטה על

"המשקם" ועשתה בו כבתוך שלה מלמעלה למטה אני חושב. מינינו אז את

יחזקאל זכאי כיושב-ראש, ונדמה לי שהוא עדייו קיים כיושב-ראש. אני

חושב, שיכול להיות שהיה כדאי לך, גבירתי השרה, במצב הנוכחי של

"המשקם", למנות חשב מלווה מטעמך, כלומר מישהו שילווה את ההוצאות של

"המשקם" מקרוב ויבדוק מה שקורה שם. הוא ילווה ויעשה תכנית עבודה

והבראה רצינית. אני יודע, שהיו קשיים גדולים למנכ"ל ואם ליושב-הראש,

שציפיתי שיעשה סדר, לעשות סדר. איו הכרח, שהמפעל הזה יפסיד.

שרת העבודה והרווחה, קטענו אותך בתחילת ההסבר שלך על התכנית

החדשה שלך למיסוי קיצבאות ילדים למלחמה בעוני.

אביא זאת ביום שלישי עם הביטוח הלאומי.

היו"ר ג' גל -

בסדר. אדוני המנכ"ל, אחד התקציבים הגדולים הוא הנרשא ש ל האאף

להכשרה מקצועית. היכן זה ערמד היום?

נושא הכשרה מקצועית הא אחד הסעיפים הגדולים אצלכם. מה זה הכשרה

מקצועית ב-1995? מי צריך זאת ולשם מה? האם זה נורנך משהו או שזה

אנכרוניזם שנרצר?

שם הצלחתי להחליף את מנהל האאף. כדי שלא תהיה אי הבנה, יש לומר

שמי שעומד בראש הוא מהותי מאד.

זה כך בכל מערכת.

שרת העבודה, קבלי את דבריי נטו, ואין לי שום כוונה כאן . אם

האבטלה יורדת ב-2%, השאלה היא האם ההכשרה המקצועית צריכה להישאר

באותה רמה או שמא אפשר אז להוריד חלק מהתקציבים.

אני שואל שאלה אחרת: בשביל מה צריך את ההכשרה? מה הם נותנים שם,

בעולם שבו כל שנה המחשבים משתנים וכשכל העולם מתהפך?

לא רציתי להרחיק לכת כמוך. מנכ"ל המשרד, אולי תתעכב ביתר פירוט

על קטע זה, כי הוא חשוב וגם כי מדובר במסה גדולה של כסף.

א' בן -שושן ;

[מקריו שקף מס' 1, שכותרתו: משרד העבודה - יעדים מרכזיים. - ראה

נספת לפרוטוקול.]

לפניכם שש המשימות של המשרד, כולל היקפי אוכלוסיות, ועל כל סעיף

א. הקטנת האבטלה במשק - אתם רואים את הנתונים של אוקטובר 4 199, כאשר

דורשי דמי אבטלה היו כ-76 אלף.

ב. הרחבה והבטחת שירותי הרווחה לאוכלוסיה נזקקת.

ג. קידום ושיפור כח אדם המקצועי והתאמתו לצרכי המשק והחברה.

ד. שמירה על זכויות העובדים - זה כולל אם את הנושא של פיקוח על

העבודה, בטיחות בעבודה וכל חוקי העבודה.

ה. צמצום הפערים בין המגזר הערבי למגזר היהודי.

ו. קידום נשים.

[מקריו שקף מסי 2, שכותרתו: תקציב כולל לעבודה ורווחה - 1995.

תקציב המשרד וגורמי חוץ באלפי ש"ח. - ראה נספת בפרוטוקול.]

ברצוני להתחיל בהצגת סל המשאבים שיש למשרד העבודה והרווחה לשנת

1. אותם תקציבים, שהאוצר תיקצב בספר התקציב, שזה 2.2 מיליארדי ש"ח.

2. אותם תקציבים, שבהם יש גורמי חוץ, ש-%25 ממנו זה הרשויות

המקומיות. חלק ממנו זה ביטוח לאומי עם חוק ביטוח סיעוד. חלק זה

קרנות. סך-הכל, זה היקף כולל של 542 מליון ש"ח.

תקציב המשרד הוא 2.774 מיליארד ש"ח. - זהו תקציב הפעולה שלנו.

[מקריו שקף מס' 3, שכותרתו: חלוקת תקציב משרד העבודה והרווחה

1995. סה"כ 2,232,162 באלפי ש"ח. - ראה נספח בפרוטוקול.]

בשקף זה אפשר לראות, בגדול, כיצד התקציב הזה מתחלק. כ-% 30 הולכים

לשרותים אישיים וחברתיים, ל-%23 - להכשרה מקצועית, ל-%4 - לפיתוח

לשכות, ל-7%- לנושא טיפול בנכים, כ--% 8.5 - מעונות יום,ו-12.5%

לנושא טיפול במפגרים.

מ' שטרית;

לגבי מעונות יום, זה השתתפות של הממשלה.



א' בן -שושן ;

נכון .

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

היא גבוהה מאד. היום, ארגוני הנשים מוסיפים מעט מאד.

א י בו -שושן ;

אנו מטפלים במערכת הזו ב-64 אלף ילדים.

האם יש חוברת עם השקפים האלה? אנו מתקשים לראות זאת.

בך -שושן ;

תקבלו אותה עוד מעט. בשקף זה רואים את חלוקת התקציב לפרוסות.

[מקריו שקף מס' 4, שכותרתו; חלוקת תקני כ"א בתקציב משרד העבודה

והרווחה 1995. סה"כ 3020 תקנים ו-315.8 ארעיים. - ראה נספח

לפרוטוקול.]

שקף זה בא להדגיש את נושא התקנים. יש לנו 3020 תקנים. האיוש יכול

להיות גדול מזה, כי יש גם חלקי משרות. יש לנו 315 ארעיים. בסך-הכל,

ברצוני לומר בתחום התקינה, ואת זה חשוב להדגיש, בניגוד לתהליך שקורה

לנו, שהיקף האוכלוסיות גדל והיקף התקציבים שאנו מקבלים בשביל לטפל

באוכלוסיות גדל, כח האדם לטיפול באוכלוסיות הולך וקטן , כי אם השנה

בספר התקציב יש קיצוץ של 40 תקנים.

האם אפשר לדעת מי הם העובדים? למשל, לגבי טיפול במפגרים, האם אלה

הם מטפלים במוסדות חוסים?

כך .

מ' שטרית;

מה פירוש "הכשרה מקצועית - 409" שמופיע בשקף?

א' בן -שושן ;

אלה חבריה, שמדריכים, מכשירים ומפקחים על בתי-ספר שמכשירים

עבורנו. לדוגמא, "אורט" ו"עמל" מכשירים עבורנו, בסך-הכל, במסגרות

הנוער, 14 אלף ילדים.

מ י שטרית;

מה פירוש "בשבילכם"? הם מכשירים בשבילם. הם מקבלים כסף.

א י בו -שושן ;

כן , אך הם עושים את ההכשרה עבור משרד העבודה והרווחה. אנו

מופקדים על ההכשרה הזו.

האם אתה מוציא יותר פונקציות החוצה?

1ודאי. "החוצה" זה יכול להיות גם בתחום המפגרים.

מ' שטרית;

אינני מבין זאת כל כך. בבית-הספר "אורט" מלמדים ילדים רגילים. הם

מקבלים תקציב ממשרד החינוך.

א' בן -שושן ;

נכון . הם מקבלים תקציב מאיתנו .

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

זה לא תיכון רגיל. זהו תיכון מקצועי.

מ' שטרית;

האם הם מתוקצבים ע"י משרד העבודה?

די תיכון;

הרי זוהי אנומליה. זה נמשך שנים.

א' בו -שושו ;

אני מציא את הנקודה הזו, כי אנו, למעשה, רשת הבטחון האחרונה

לילדים האלה. 14 אלף ילדים אלה נשרו מכל מסגרות החינוך הרישמי במדינת

ישראל.

מ י שטרית;

אני צועק על זה, שזה כבר מאוחר מדי לתקן .

די תיכון;

מר, עניינך אצל הענין הזה? האם אתה מתעסק בחינוך?

א' בן -שושן ;

אני מתעסק בחינוך מקצועי.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

זו ירושה שקיבלנו.

מדוע לא תיקח זאת, תיתן זאת מתנה למשרד החינוך, ותגיד להם; "קחו

זאת, ותשברו את הראש. אתם עוסקים בחינוך. אל תטילו עלינו את הצרות."?

ד י תיכון ;

קוראים לזה "חינוך מקצועי". הם מתעסקים גם בבתי ספר מקצועיים.

זה יותר גרוע. משרד החינוך מוציא ממנו את הצרות ומעביר זאת למשרד

"יש לי כך וכך ילדים שגומרים

בגרות בשנה", והילדים האלה הם בכלל מחוץ לחשבון .

אני חוזר לענין התקנים ומדגיש זאת כאן, סי מבחינת הקיצוץ צריך

כשמגדילים את היקף הפעילות של המשרד כפי שהוא הוגדל, הוא

מתבטא גם בתקציב. איו הגבלה כזה לא בתקנים ולא בהיקף אנשים בשטח

ברשויות המקומיות שצריכים לטפל בעניו. הזכירה השרה את עניו המגזר

הערבי - עובדים סוציאליים למגזר הערבי. אבל, ישנם תחומים שלמים, בהם

ההתערבות שלנו ויכולת ההתערבות שלנו היא קטנה מאד.

[מקריו שקף מסי 1, שכותרתו: משרד ההעבודה - יעדים מרכזיים. - ראה

נספח לפרוטוקול.]

ברצוני לחזור לטב' ה הזו, וכאן ברצוני לתת דגש לתכנית של מוקדי

אבטלה. שאלתם אותי מדוע עושים הכשרה מקצועית, וברצוני לתאר לכם את

התכנית הזו לדוגמא או כדגם למה קורה בישובים. ישנם 15 ישובים, 5

בצפוו ו-10 בדרום, בהם ישנה אבטלה של מעל % 10. היקף המובטלים בכל

המקומות האלה הוא 15 אלף איש.

האם זו אבטלה בפועל או אבטלה בכוח?

א י בן -שושן ;

מדובר על כאלה שבאים למשרד, לשירות התעסוקה, ונרשמים.

שאלתי היא האם הם לא עובדים כי אינם רוצים לעבוד או שהם לא

עובדים כי איו עבודה.

לקחנו את הישובים האלה וניתחנו את כל הרכב המובטלים. איתרנו שם

קודם כל את החיילים המשוחררים, את האנשים עד גיל 35, את הנשים, את

העולים, את האקדמאים ואת המבוגרים מגיל 45 ומעלה. תחילה, ישבו כל

המשרדים יחד, וזה כולל את שירות התעסוקה, הביטוח הלאומי, ההכשרה

המקצועית, הרווחה, הגיוינט, הסוכנות ומשרד התעשיה והמסחר. אתה שאלת:

"אם אתה מכשיר אנשים, כמה אתה מכשיר אותם?". אם לא מוקם מפעל על יד,

שם אנשים אלה יועסקו, אז מה עשינו? השרה קוראת לזה "אבטלה בי".

היא צודקת.

זה מה שזה היה. אנו מוכרחים להתמודד עם זה, ולכן התחלתי משינויים

פרסונכיים שם.

אבל, כיצד היא יכולה להתמודד?

ועוד איך, יכולה.

א י בן -שושן ;

עשינו עם התכנית הזו דבר פשוט מאד. - הלכנו לכל ישוב וישוב ו בתנו

מה עומד לקום בסביבות הישוב או באזור מבחינה תעשייתית, מבחינה כלכלית

ומבחינת עבודח. לדוגמא אביא את מפעל "דנהיל" שעוסק ביצור אופניים.

המפעל הולך לקלוט בשלוש השנים הקרובות 400 עובדים. ישבנו מול מנהל

המפעל ומול התפתחות כוח האדם שלו, בחנו את הצרכים ושאלנו איזה סוגי

אנשים הוא צריך, הוא תיאר את איכות האנשים ורמת האנשים, שהוא צריך.

הלכנו לישובים בסביבה, בחנו את האוכלוסיה, איתרנו אותה וקבענו מהי

ההכשרה שהיא צריכה לקבל כדי שתתתיל להיקלט. מאה נקלטו מיד בעבודה.

התחייבנו להכשרה פנים-מפעלית, כלומר ללמד את העובד כיצד לעשות מה כדי

שתהיינה לו תפוקות. זה נעשה בתוך המפעל, וזה נקרא "הכשרה פנים-

מפעלית". נותנים לזה את הסיבסוד המתאים, שהרי בהתחלה העובד לא מייצר

כלום וגם לא יודע את העבודה. הוא ילמד את המלאכה תוך כדי עבודה

ויהפוך להיות מועסק. המעסיק מתחייב להעסיקו לפתוח שנה.

כיצד אתה משלם לו? מאיזה סעיף אתה משלם לו?

מהכשרה מקצועי ח.

או מסעיר עידוד המגזר היצרני.

לא. איו לנו דבר כזה.

הדבר הבא שעשינו הוא ללכת לכל ישוב, לשבת עם ראשוח הישוב ולראות

מהם הצרכים, שהמובטלים בהם זקוקים לקבל טיפול גם מביטוח לאומי גם

משירח התעסוקה וגם ברווחה. כלומר, או יש אדם, שלמעשה מה שמונע ממנו

לצאת לעבודה זה טיפול במשפחתו, יש לתת לו אח הטיפול הזה. הוא לא צריך

להתרוצץ בין המשרדים השונים, כדי לקבלו.

דבר נוסף הוא טיפול פרטני במובטל. לקחנו שחי חברוח כוח אדם,

שלמעשה באוח לנתח את מה שהאיש הזה מסוגל לעשות. בנוסף, החברה באה

לבדוק מה צריך לעשות לו, כדי שהוא יוכל להתמודד עם השוק. לדוגמא:

היום, כדי להיות פקידת קבלה בבית-מלון , צריך לדעת a.b.c .אם כא נלמד

זאת, היא לא תיקלט בעבודה. אם מלמדים הנהלת חשבונות, צריך לתת סטאז ',

אחרת אף אחד לא יקלוט אותה בעבודה. אלה הם סוגי התמריצים והטיפולים

שאנו חייבים לתת, כדי שלאנשים האלה תובטח עבודה.

עברנו אח כל הישובים מהצפון לדרום. עברנו על כל ישוב עם תכנית

"בתאריך זה מתקיים הכנס, בתאריך זה - הסדנה,

בתאריך אחר - הקורס, וכו'. החיילים המשוחררים יקבלו הכשרות ארוכות

יותר, וחלקם הנדסאים וטכנאים. לטובת זה הם זקוקים להכנס לתכנית של

קדם-'הנדסאים, שהיא יוחר ארוכת טווח.' מצד שני, אנו בוחנים, יחד עם

שירות התעסוקה, אח אותם מפעלים שיכולים לקלוט, וישנם כאלה. ישנם

פארקי תעשיה ואזורי תעשיה שמתפתחים, ולהם צריך לתת תשובה. אני מדגיש

נקודה זו, כי זה לא דבר פשוט. תחילה, בישוב עצמו צריך ללכד את כל

הכוחות שינהלו ויובילו את הפרוייקט. שנית, לגבי הסניפים השונים של



המשרד, צריך שנעבוד כולנו יחד כדי להוביל את האיש הזה לעבוד. אנו

מאמינים, שתוך שנה - והתכנית הזו בנויה צל שנת 1995 - נראה את פירות

העניו הזה. זו דרך אחת להתמודד עם בעיית האבטלה.

הדרך השניה להתמודד עם האבטלה היא לראות את הסקטורים השונים. קחו

לדומא את תחום המלונאות. בשנת 1990-1991, מלחמת המפרץ, תחום

המלונאות היה כולו בידיים לא ישראליות. היום, מעל %90 בידיים

ישראליות.

זה קשור למשל התיירות. זה בית-ספר לתיירות.

א' בן -שושן ;

זה לא בית-הספר לתיירות. זה בתי-ספר במלונאות של משרד העבודה

והרווחה ב"תדמור", ב"דביר" בירושלים, בבאר-שבע ובאילת. אלה הם בתי-

ספר למלונאות, בהם משרד העבודה מכשיר. תיירות זה משהו אחר. משרד

העבודה נותן לטבח, לתזונאי, לפקיד קבלה ולמלצר את כל התעודות הנדרשות

לסיווג מקצועי, והוא גם מלמד ומכשיר אותו. ישבנו יחד עם משרד התיירות

ועשינו תכנית אב, בשנה שעברה, לשלוש השנים הקרובות. שאלנו אלו מרכזי

הכשרה לתחום המלונאות צריך לפתח ומה צריך לבנות. לדוגמא, ב"תדמור"

היה צריך להכפיל את כמות הכיתות והמטבחים, בהם מוכשרים קונדיטורים

וטבחים. צריך להגיד, שכאן יש לא רק את בתי-המלון , אלא את כ ל המסעדות

וכל הצימרים ואת כל מה שדורש ידיים עובדות בתחום תעשיית המזון. קבענו

את תכנית ההכשרה, אליה הם באים מתוך אותם המובטלים, שאתם רואים

בלשכות, וקבענו גם את אותן אוכלוסיות שלא מגיעות ללשכת התעסוקה, אלא

בית-הספר. מאחר והוא רוצה להיות אפקטיבי, יעיל ומאוזן בתקציבי ו, הוא

מנהל רישום והשגה של תלמידים. התכנית הזו הכפילה את כמות המוכשרים

בתחום המלונאות.

דוגמא שניה היא בתחום הבנין, שלדעתי, היא דוגמא בלתי רגילה, ולא

בגלל שאנו הפעלנו אותה.

מה יצא שם?

א' בו -שושו ;

5,000 איש. יכול להיות, שהמספר 5,000 א לנראה למישהו הרבהף, אך

זה הרבה מאד.

ד י תיכון ;

אני דוקא מבקר באתרים ורואה הרבה מאד רומנים ותאילנדים.

בענף, שעובדים בו 110 אלף עובדים, אתה יכול לראות מיגוון.

די תיכון ;

פלא, שעוד לא התעוררה בעיית השבת שלהם.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

אל תדאג - היא עוד תתעורר. אברהם בן-שושן , הזכר גם את הפרוייקטים

עם הצבא.



מ' שטרית;

חבר-הכנסת דן תיכון , לגויים מותר לעבוד בשבת.

א' בך -שושן ;

מאחר והצגת את סעיף ההכשרה המקצועית כדבר קרדינלי, ברצוני להכנס

אליו. בנושא הבנין יש למה דברים. תמיד אפשר לדקור בענין הנתונים.

חבר-הכנסת דן תיכון , אנו מבקרים עכשיו ב-3,500 אתרי בנין , שם אנו

בודקים את רשיונות העבודה. אם לפני שנה בקושי מצאנו עובדים ישראליים,

הרי שהיום ברוב המקומות יש ע50%ובדים ישראליים. אני אומר את המספרים

האלה לגבי אתרים שביקרנו בהם. בנוסף, נכנסו בקליטה ישירה בענף הבנין

26 אלף עובדים: כאלה שהוכשרו בשנים 1990, 1991 ו-1992, וכאלה שהוכשרו

בתמורה לקליטת עובד זר. בנוסף לזה, הכשרנו, מ-1994-1993, 5,000 איש

בהכשרה.

די תיכון ;

מה העלות של "עובד מקומי", שכך נקרא לו לצורך הענין , יהודי,

לעומת עובד זר?

א ' בן -שושן ;

2,500 ש"ח להכשרה.

ד י תיכון ;

מה העלות של הקבלן . לאחר שהכשרת, אמרת את עבודתך. העובד נזרק עתה

אל תוך העבודה.

א' בן -שושן ;

חלק ראשון , בניגוד למה שהיה בשנים

קודמות, הוא החלק התיאורטי בבית-הספר לבניה. החלק השני הוא סטאז'

בשטח בפיקות שלנו. אין מדובר על כך, ש"זרקנו".

היו"ר ג' גל;

כמה עולה לקבלן פועל יהודי וכמה עולה לקבלן פועל זר?

א' בן -שושן ;

אני לא יודע.

ברצוני לומר משהו לגבי העובדים הזרים, ופחות לגבי עובדי שטחים כי

לוקח להם 3 שעות להכנס ו-3 שעות לצאת, אבל לגבי הרומנים או כל עובד

אחר, אין לנו אפשרות לפקח כמה שעות עובד כזה עובד ביום. מבחינה

משמעותית, בכל מקרה, הוא עובד יותר מ-8 שעות.

די תיכון ;

וכן גם שבעה ימים בשבוע.

כן . לכן , הקבלנים כל כך לוחצים לקבל עובדים זרים. אבל, המצב

בחקלאות הוא הרבה יותר גרוע. שם בכלל אנו לא מסוגלים להכניס עובדים,



כי הם לא רוצים ישראליים. הם רוצים רק עבודה זולה. זה לא בכל

המקומות, אך ברובם. בשיכון , אנו הולכים לאתגר לבנין , לתהליך של הכשרה

של 6 חודשים: החודשיים הראשונים הם בבתי-הספר שהקימו עם התאחדות

הקבלנים, איתם אנו עובדים נהדר. החודשיים האלה הם על חשבוננו.

בחודשיים האחרים הם יוצאים לעבודה אל מחוץ לבית-הספר, באתר, והמדריך

הוא שלנו ואנו משלמים להם שכר מינימום. בחודשיים האחרונים, הם באתר

של הבניו , ואנו משלמים להם את שכר המינימום. היה לנו תקציב מיוחד

לנושא של אתגר לבנין. הקבלנים כבר מוסיפים להם 500 ש"ח צר 600 ש"ח

לחודש. כשהם גומרים את ששת החודשים, כולם מקבלים מעל לשכר המינימום.

חלק גדול הולך גם לעבודות כקבלני משנה, כי שם הוא בכלל עושה הרבה מאד

כסף.

די תיכוו ;

איזה אינטרס יש היום לכך, כשנפתחו שערי הארץ לעובדים זרים? הרי

כל התכנית שלך נדונה לכשלון .

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

עניתי על זה בהתחלה. המנכ"ל ידבר מיד על התכנית החדשה שלנו,

כשאנו הולכים לצבא לפני השחרור של החייל.

היו"ר ג' גל;

כשישנם ששה חברי-כנסת בחדר, אני אוסר על המרצה להשיב על שאלות.

א י בן -שושן ;

אנו ביקשנו להתחיל בתכנית של הכשרת חיילים לפני שחרור, והתכנית

מחתילה בסוף החודש הזה. אנו לוקחים 220-200 חיילים ומתחילים איתם את

תכנית ההכשרה בטרם השתחררו מהצבא - 3 חודשים לפני. וזאת, על מנת

לחסוך את כל הזמן , כך שכאשר הוא יוצא לסטאז' ולשטח עם שחרורו הוא

יוכל להיקלט בעבודה בקלות רבה יותר.

ברצוני לומר משפט אחד על אכיפת הוקי עבודה, כי זה קשור לענין

הזה. הקמנו את חוליית הפיקוח והתחלנו להפעילה בצורה מוסדית מסודרת

תחת אחריות משרד העבודה בינואר 1994. כל הארגונים לפני זה היו,

למעשה, שתי חוליות שונות גם של משרד העבודה וגם של שירות התעסוקה והם

לא היו אינטגרטיביים. תחת היחידה הזו עובדים היום כ-40 איש, והיא

חוק עובדים זרים, שכר מינימום, עבודת נוער

ושעות עבודה ומנוחה. עד היום, יחידה זו ביקרה ב-3,550 אתרי עבודה

ובנוסף לזה ב-900 בתי עסק. היא גילתה 244 עובדים זרים, שגורשו

מיידית, מיד למחרת בבוקר במטוס, עם הדרכון , הביתה. בנוסף, היא גילתה,

299 עובדי שטחים, שמתוכם נתפסו ע"י היחידה 216 מנועי שב"כ. אלה

מספרים גדולים, וזו בעיה שיש להתמודד איתה.

הפעלת חוליות הפיקוח לנושא חוק הנוער - זה נעשה, ראשית, כדי

שיעסיקו את הנוער בהחאם לחוק בשעות שמותר, ושנית, כדי שישלמו להם

בהתאם למה שמותר. פיקחנו השנה על 30 אלף ילדים, שיצאו בקיץ הזה

לעבודה, הועסקו בהתאם לשעות שכתוב והם יקבלו את מה שמגיע.

בתחום הפעלת שכר מינימום גילינו במפעלים מסויימים, ששכר המינימום

איננו משולם כראוי. יש לנו קו טלמסר בשפות שונות, בו העובד לא צריך

להזדהות. הוא מתלונן , אנו שולחים את חוליית הפיקוה, היא בודקת והעובד

מקבל את כספו. ישנם רבים, שקיבלו את כספם בהתאם לכלל של חוק שכר

מינימום.

האם היו פירסומים לציבור בעניו הזה?

א' בך -שושו ;

בודאי.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

זה היה בתשדירי שירות בטלויזיה.

למעשה, בשנת 1995 ברצוננו הגדיל את היקף פעילות היחידה, ופירוש

הדבר לפשוט על כפליים אתרים ומפעלים. גם בציר ישנה בעיה גדולה מאד של

כאלה העובדים במסעדות כאלה ו אחרות ללא שום אישורים, וברצוננו לפקח גם

על התחום הזה.

ד' תיכון ;

למה עובדים זרים ישנם במדינת ישראל?

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

רישמית, יש היום 33 אלף.

ד י תיכוו ;

אני שואל כגבי כל הענפים.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

מ' י ודע?

1מקריו שקף מסי 5, שכותרתו: טיפול במפגרים. תקציב 1995 - 284,805

(אלפי ש"ח). אוכלוסיית יעד 15,000. - ראה נספת לפרוטוקול.]

ברצוני לעבור לכמה דברים ודגשים, כי אני חושב שזה חשוב. ברצוני

לחזור לתחום המפגרים, שבו ברצוננו, כפי שנאמר, בשנת 1995 לחסל את תור

הממתינים. ברשותכם, אגיד את סדר גודל הבעיה. בינואר 1993 היקף תור

הממתינים במשרד העבודה והרווחה למפגרים היה 1,200 נפשות. זו היתה

תרבות של המתנה, כלומר אנשים נרשמו, כשלא בהכרת אותו נרשם התכוון מחר

לשים את הילד, אלא הוא ידע שיש תור של 5 ו-6 שנים ולכן יש להירשם.

לקחנו כל תיק מתוך ה-1,200 תיקי הממתינים ובדקנו אותם. 500 מתוכם היו

זקוקים לטיפול במוסדות, ו-250 - סילדור בקהילה. בשנת 1993, גם בסיוע

שלכם וגם בתקציבים נוספים שהשרה הקצתה לנושא הזה, שמנו 325 ילדים

במוסדות. במקביל, טיפלנו בעוד 150 ילדים בקהילה, ברצוני להזכיר,

שבמהלך 1993 נוספים לנו, למעשה, בלי שעשינו דבר, עוד 150 ילדים. כל

שנה זוהי התוספת של הגידול הטבעי בתחום הזה. ב-1994 עשינו שוב את

אותו התהליך. לקחנו 305 ילדים וסידרנו במוסדות ו-100 ילדים בקהילה.

בכסף, שקיבלנו גם מכם לתחום הזה, לחיסול התור, נתנו דחיפה נוספת רק

לחיסול תור הממתינים. בשנת 1995 אנו מקוים מאד, שנעמוד ביעד של חיסול

התור.

פיתוח שירותים בקהילה מחייב השתתפות הקהילה או אישור הקהילה

לפתוח מסגרות. אנו נתקלים בתופעות קשות מאד, בהן הקהילה מוכנה לפתח



שירותים, אך אצכ השכן . יש לנו את זה בראשון לציון ובעוד כמה מקומות,

כשהמסגרות מוכנות ופתוחות לפתיחה בקהילה, ואז מגישים בג"ץ נגד המשרד ,

ולא מרשים לנו לאייש.

מ' שטרית;

מהן התוצאות של בג"צים כאלה, אם היו? עשו זאת פעם אחת ותגמרו את

הענין .

א ' בו -שושו ;

זה לא דבר פשוט.

ד י תיכון ;

הבעיה היא בעיה.

ברצוני, שתסיים, כדי שיהיה זמן לחברים לדבר. המשך בדבריך ואל

תענה על שאלות. ביקשנו גם לדעת על נושא ההכשרה המקצועית, שמעניין

באופן מיוחד את חברי-הכנסת.

א י רן -שושן ;

אחזור אליו. חשבתי, שלגבי חלק עניתי ונתתי דוגמא גם בנושא מוקדי

האבטלה.

אני רואה, שמופיע המספר 80 אלף אנשים בהכשרה מקצועית, וזה נראה

מספר אדיר.

אנו נאמר, בדיוק, מה אנו עושים שם.

די תיכון ;

בטבלה הראשונה, בשקף הראשון, יש סעיף: קידום ושיפור כוח אדם

מקצועי והתאמתו לצרכי המשק והחברה. לגבי מבוגרים, כתוב: 80,000.

אני שם כאן את הכותרות של מה עושים ואת המסגרות, ואתן דגש לאותם

הדברים, שאנו חייבים להרחיב בהם את מסגרות הפעולה.

[מקרין שקף מס' 6, שכותרתו: טיפול בנכים. תקציב 1995 - 150,403

נכים - 15,250. עיוורים: 10,000. - ראה

נספח לפרוטוקול.]

הנושא הראשון , שנאמר כאן , הוא שהשכר שהיינו משלמים למוגבלים,

שאותו נתנו וקבלנו רק לנמוך ביותר - למי שקיבל 80-60 ש"ח.

הכוונה לחודש.



א י בו -שושו ;

כך , לחודש. לא תאמין , אך היו כאלה. כלאורה, אנו הכפלנו את השכר.

העליתם זאת מ-80 ש"ת ל-160 ש"ת לחודש. האם איך שכר מינימום?

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

לא. הוא מקבל קיצבת נכות וגם ביטוח לאומי.

מ י שטרית;

אבל, הם עובדים חודש ימים, 4 שעות מדי יום. למשל, אדם שיושב

ועובד ב"המשקם".

"המשקם" זה סידור אחר. הכפלנו זאת. זה היה 80 ש"ח.

א י בך -שושן ;

התחום השני הוא פיתוח שירותים בקהילה, וזה תוצה את כל השירותים.

גם בתתום של מפגרים וגם בתחום של נכים, ולמעשה בכל התחום, ענין פיתות

השירותים בקהילה הוא יותר זול למדינת ישראל, אך הוא דורש השקעות

בפיתות. הוא דורש, למשל, למפגרים, יום ארוך. עד היום, אנו נתנו שהיה

ביום ארוך מתוך תור של 1,200 ילדים ל-350 ילדים. בשנת 1995 ברצוננו

להגדיל את היום הארוך לעוד 400 ילדים. למעשה, 400 הילדים האלה מונעים

את הוצאתו של הילד מהבית.

שרת העבודה והרוותה אי נמיר;

חלקם.

א' בן -שושן ;

בודאי חלקם הגדול ממשיך להישאר בבית. יש נושא של נתינה פעם בשנה

למשפחה לצאת לנופשון , וזה מחזק אותה סדי שתמשיך להחזיק את הילד בבית.

יש גם עניו של סיוע למשפחה בטיפול בילד. לפעמים, הדרכה וסיוע בטיפול

בביתו מאפשרים לנו להמשיך ולהחזיק את הילד בבית. כל השירותים האלה הם

שירותים בקהילה, הדורשים השקעה יסודית אולי גדולה, אך בסיכומו של

דבר, בטווח הארוך, זה הרבה יותר זול מאשר לשלם 3,500 ש"ח לילד בחודש

במוסד.

מ' שטרית;

כשמשפחה מעדיפה להחזיק את הנכה בבית, מה היא מקבלת כאלטרנטיבה

לעלות שלכם של 3,500 ש"ח להחזיקו במוסד?

א י בו -שושו ;

אנו מנסים לעשות כמה דברים. זה לא פשוט. כפי שאתה יודע, ישנה אם

מגבלה בתקציב של סיוע למשפחות שאנו יכולים לתת.

מ' שטרית;

אבל, אתה משלם את זה בכל מקרה. אשאל את השאלה במלים אתרות. נניח,

שהיית בא ומציע לאנשים כך; "מי שיש לו בן נכה ומחזיקו בבית, יקבכ



לחודש 2,000 ש"ח". כך היית חוסך בתקציב שלך.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

הוא מקבל סכום גדול של כסף מביטוח לאומי של למעלה מאלף ש"ח.

מנכ"ל הביטוח הלאומי יהיה בוועדה בשבוע הבא ביום שלישי והוא ידבר על

כך.

היו"ר ג' גל ;

אברהם בן-שושן , אתה לא עונה. יש הרבה חברי-כנסת הרשומים לרשות

דיבור.

כשפתחתי בדברי, היה רק יושב-הראש.

גבירתי, האמיני לי, שאנו מכבדים אותך. אילולא היו מכבדים אותך,

לא היו באים.

ע י עלי;

אני מצטרף למה שאמר חבר-הכנסת דן תיכון .

א י בן -שושן ;

נמקרין שקף מסי 7 , שכותרתו: הכשרה מקצועית. תקציב 1995 - 519,820

107,000. - ראה נספת לפרוטוקול.]

הכשרה מקצועית - אנו עושים הכשרה מקצועית ל-22 אלף בעלי מקצוע

מקרב המובטלים, הכוללים את משוחררי צה"ל והצעירים במיגווך המקצועות

בהכשרה מקצועית. יש לנו תשעה מרכזים ממשלתיים להכשרה מקצועית. אחד

התהליכים, שאנו עושים עכשיו ונמצאים בעיצומו, הוא לארגן את המרכזים

האלה, כדי שיוכלו להכשיר הכשרה מתקדמת יותר גם בתחום ההנדסאות וגם

בתחום הטכנאות. יש לנו מרכזי הכשרה בחוץ, שהן מיכללות שעושות את כל

ההכשרה הטכנולוגית של מה"ט. ישנן שם 42 מיכללות, שבתוכן או במסגרתן

מוכשרים כ-14 אלף איש. יש לנו את מסגרות הנוער, שהזכרתי קודם, את

"עמל", "אורט", בסיסי צה"ל, בתי ספר תעשייתיים ומסגרות נוער אחרות,

ברו מוכשרים כ-14 אלף בני נוער.

יש לנו הכשרה לאקדמאים ולהנדסאים, שבה עושים הסבת אקדמאים. שאלו

כאן מה קורה עם מהנדס שמגיע. הרבה מאד מהעולים החדשים, שמגיעים עם

תארים ותעודות, חייבים לקבל למעשה עידכון מקצועי והסבת אקדמאים כדי

להיקלט במקום העבודה. אנו עושים זאת גם בתכנית שלנו. אנו נותנים

הכשרה פנים-מפעלית למפעלים, שמוכנים לקלוט קליטה ישירה של עובדים.

ראיתם כאן את ההיקפים. אנו עושים הכשרה מיוחדת, כמו לבנין , מלונאות,

פלסטיקה, דפוס, שהם סקטורים מיוחדים, שאיתרנו שהם עתירי ידיים עובדות

ובהם ניתן לתת סיוע ממשלתי כדי שיקלטו עובדים: אם זה בהכשרה ואם זה

בהכשרה פנים-מפעלית. עכשיו אנו מפתחים תכניות, וזה נמצא בתהליך,

והשרה הזכירה זאת, של כל ארגון ההכשרה המקצועית, שאומרות כך: אנו

מאתרים את קבוצות האיכות, אותן אוכלוסיות שיכולות להתמודד עם

טכנולוגיה מתקדמת, ומכינים להן תכניות לימוד פרטניות ומתקדמות על מנת

שהם ייקלטו בשווקי העבודה החדשים. אולי אחת הדוגמאות היא מפעלים

שמוקמים עתה בדרום או באזור אשדוד, וניתן להכניס בהם ידיים עובדות

מתקדמות בתנאי שנכשיר את האנשים האלה. ההכשרה הזו ארוכה יותר ואיננה

על בסיס שנה אחת. היא דורשת משאבים, ולנו יש את המשאבים לעשות זאת.



השאלה הגדולה היא האם יש ערך לכל מה שאנו עושים. מסקר בוגרים,

שעשינו, אחוזי ההשמה של המוכשרים, בשינוי שחל, ושל המוסמכים בתחום

מה''ט, בתחום הטכנולוגי הנדסאי-טכנאי, אחוזי ההצלחה היו 35%היום,

מדובר על %65 זה בדוק ומסודר עם פרוייקטים מושלמים. הקליטה היא פועל

יוצא של מפעל ששותף בזמן בניית הפרוייקט עם התלמיד, היא פועל יוצא של

המקצוע שהאיש לומד והיא פועל יוצא של יכולתה של הממשלה ללמד את

התחומים האלה. כלומר, אנו מנסים היום לאחר ולראות אם תחום התבניות,

תחום הכימיה או תחום הפלסטיקה הם התחומים העתידיים, לקחת אנשים ולתת

להם את ההפשרה הנדרשת כדי שהם ייקטטו בעבודה. אם עד לפני שנתיים עשו

פרוייקטים בתחום ההנדסאים והטכנאים בלי שום יכולת פיקוח ובקרה עם

המפעל, הרי שהיום זה חלק אינטגרלי מהתעודה וזה חלק אינטרגרלי מהתכנית

שלנו. טכנאים והנדסאים הם חלק ממסלול יותר גדול שמעתם על ה.Tech.-,

כלומר על המהנדס המעשי. שילבנו את המערכת של המהנדס המעשי בתוך

המערכת של ההנדסאים וטכנאים. מי שיכול, יכול מהנדסאי להמשיך וללמוד

במיכללות את ה- אני מקווה, שעניתי על השאלות אך אם תהיינה

עוד שאלות אשוב שלוחן.

בדרך כלל, פוחדים לומר היכן לקצץ, כי אז האוצר בא ואומר "אני

לוקח את הכסף". לולא היתה בעיה כזו, האם אי אפשר היה, כאשר האבטלה

ירדה ב-%2, לקחת חלק מהכסף הזה ולהעבירו לאותם הצרכים שהצגתם לצרכים

חיוניים?

ברצוני להשיב על זה ולומר לכם משהו.

גם 8% אבטלה זה הרבה. צריך לצמצם גם את %8 .

לא רק.

בכמה מובטלים מתבטא הנתון של 8%

יש לנו בערך 107 אלף דורשי עבודה. ראשית, ברצוני, שתדעו, שהייתי

לפני שנה בארצות-הברית ונפגשתי עם שר העבודה שם. היום, אחד הדברים,

שהמדינות משקיעות בו הכי הרבה גם במלחמה בעוני, הוא הנושא של הכשרה

מקצועית. שנית, ברצוני שתדעו נתון אחד, שאתם ודאי שומעים אותו בדיון

על התקציב על הבטחון . כאשר נכנסנו עכשיו לצבא, לקורסים לבניה,

שמתחילים 3 חודשים לפני השיחרור, לחיילים, והיינו צריכים את התערבות

ראש הממשלה אחרת לא יכולנו להכנס, אמר ראש אכ"א ש-% 82 מהחיילים

שמשרתים בצבא אינם ביחידות קרביות. זה לא אומר, שצריך רק %18 יחלידות

קרביות. יש לנו בעיה קשה מאד עם רמת ההשכלה, ואני חושבת שבגיל הזה

עלינו להשקיע יותר בהכשרה מקצועית, כדי לכוון את חסרי ההשכלה המלאה

וגם להעלות את רמתם.

[מקרין שקף מס' 8, שכותרתו: שרותי תקון . תקציב 1995 - 64,412

44,165. - ראה נספח לפרוטוקול.]



דילגתי מנושא הרווחה לנושא העבודה, כי רציתי שנושא ההכשרה

המקצועית יקבל את הדגש ביקשתם. בנושא תקון , מדובר, למעשה, באותה

אוכלוסיה שנמצאת על סף עבריינות, ואת הטיפול הגדול אנו עושים בכמה

תחומים. התחום הראשון הוא, למעשה, נושא של נשים ונערות במצוקה,

שהוזכר כאן, אך אנו חייבים באוכלוסיה הזו לטפל גם לאחר ששמנו אותה

במקלטים וגם לאחר ששמנו בהוסטלים, על מנת שהיא תוכל לעמוד על רגליה.

התחום השני הוא המוסדות של חסות הנוער. כמות המוסדות הנעולים,

בהם ניתן לשים ילדים על-פי חוק, מוגבלת מאד וכמעט לא קיימת. עתה, אנו

נמצאים בעיצומו של תהליך בתכנית רב-שנתית לבניית מעונות נעולים גם

לנערות וגם לנערים, כאשר המעון הנעול משמש לחלק מהטיפול באותו נער.

כלומר, הוא נכנס למעון נעול, יוצא ממנו למוסד תחת פיקוח ויוצא ממנו

להוסטל בקהילה, ותוך כדי זה הוא מקבל הכשרה מקצועית על מנת להיקלט

חזרה בקהילה. עכשיו, המודל הזה פועל בצורה יפה מאד באזור המרכז:

בנתניה, בבית הנער, בעין ורד. המודל הזה מופעל עתה בירושלים,

ב"מסילה", שם הנערות במעון נעול. יחד עם ה"ג'וינט" אנו נמצאים עתה

בתהליך של בניה. ויש לנו את זה באזור הצפון , בו אנו מנסים, ע"י

הטיפול באנשים האלה, שנמצאים ממילא במוסדות נעולים, לתת להם הכשרה

מקצועית על מנת שהם יוכלו לחזור לעבודה,

התחום השלישי הוא כמות המקרים של טיפול באלימות במשפחה, וכאן

קציני המבחן הם המפתח גם להכנת התסקירים ואם להמלצות. השרה הזכירה,

שיש גידול בהיקף הבעיות, שהם מתמודדים איתן, ובהיקף הפעילות. כאן

אנו מתארים מה אנו עושים. אני רק רוצה לומר, שגם בתחומים האלה בשנת

4 9 19 עשינו הרבה.

ברצוני להדגיש עוד דבר אחד, ששנים רבות לא היה מטופל - אותם

אנשים שנענשים לא בהליכה לבית-סוהר אלא לשירות הציבור. הם מופנים

לטיפול ושירות בכל הארץ. כבר השנה מעל אלף איש שירתו בתוך המסגרת

הזו, שבה במקום עונש בבית-סוהר הם נותנים שירות בקהילה. זה יכול

להיות גם בבתי תמחוי או במקומות שנותנים בהם ארוחות צהרים, וזה יכול

להיות במוסדות.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

זה יכול להיות שירות במוסדות לדרי רחוב. בשכונת שפירא יש מסעדות

שם הבישול, ההגשה והכל נעשה ע"י אסירים שקיבלו עונש של שירות בקהילה.

זה בולט מאד בתל-אביב.

[מקרין שקף מסי 9, שכותרתו: ריכוז המשימות העיקריות - 1994/5.

רווחה. תקציב 1995 - 638,864 (אלפי ש"ח).

אוכלוסית היעד - 500,000 נפש. - ראה נספח לפרוטוקול.]

בנושא שרותים אישיים וחברתיים השרה הדגישה את התכנית של הזקנים

והקשישים. למעשה, לגבי מרכזי היום לקשיש מדובר על תכנית רב-שנתית מ-

1994 ועד 1997, לפיה אנו צריכים להקים 33 מרכזי יום. למעשה, היא מנסה

לתת מענה לאוכלוסיה, שקיימת היום, של 15 אלף זקנים נזקקים, ואנו

נותנים טיפול היום במרכזים רק ל-9,000.

אמרת "15 אלף", אך התכוונת ל-150. אתה מדבר על נוספים.

כן . המועדונים, שדובר עליהם, שהוקמו בעזרת הפיס וממומנים ע"י

הרשויות המקומיות, יציגו את הגרעון הגדול בתחום הזה, וזה תחום שאנו

1. ישנם 750 מועדונים, שבפחות שליש מהם זקוק באופן דחוף לשיפוץ.

2. תקציב קיום - היקף תקציב הקיום לזקנים האלה הוא 20 מליון ש"ח.

משרד העבודה משתתף ב-3 מליון ש"ח.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

עתה, נצלם את הדפים האלה וניתן לכל אחד.

אינני מציע, שתעשי זאת.

מ י שטרית;

מדוע לא? מותר לה.

א' בו -שושן ;

[מקרין שקף מס' 10, שכותרתו: בטיחות בעבודה. תקציב 1995 - 6,953

100,000. - ראה נספת לפרוטוקול.]

בטיחות בעבודה - למעשה, עשינו השנה צעד אחד קדימה. אתם יודעים,

ש-500 מליון ש"ח הולכים לאיבוד בתאונות עבודה. היו 81 אלף תאונות

במהלך 1994, אך אני אומר שהמספר הזה הוא בלוף. אנו עושים ניתוח של

התאונות.

כמה הרוגים?

זהו, בדיוק. אין לי כרגע את הנתונים, אך לקראת סוף השנה יהיו לנו

אותם. ברצוני לומר, שחלק גדול מהתאונות האלה נרשמות כתאונות, כי

המודעות היום לתאונות עבודה גדלה. עשינו שלושה מבצעים באתרי בניה,

וכפי שאתם יודעים היו הרבה מאד תאונות קטלניות באתרי הבניה, וגילינו

שרוב האתרים אינם פועלים כראוי. הוצאנו כמות גדולה של צוים, הכפלנו

את כמות הקנסות שאנו מטילים והגדלנו את הפיקוח על מקומות העבודה.

ישנם בארץ 3,600 מקומות עבודה מסוכנים, שאנו צריכים לבקר בהם בין פעם

ל-6 פעמים בשנה, על מנת לוודא שכללי הבטיחות נשמרים. בנוסף, קבענו את

הכללים של כל מפעל מסדר גודל מסויים: פעם זה היה 150 עובדים ומעלה,

והיום זה 25 עובדים. מדובר על הקמת צוותי בטיחות בעבודה, על מנת

שהנושא הזה יעלה על סדר-היום.

ברצוני לבקש משהו, אף שלא מגיע פרס למאחרים. אבל, היו שנתקעו

בדרכים והגיעו לאחר 3 שעות נסיעה. ברצוני לדעת, בקצרה, מהם הצרכים

הנוספים, שהשרה חושבת שצריכים להקצות.

אתן רק את ראשי הפרקים. באתי לבקש זה תוספת של 82 מליון ש"ח, מהם

15 מליון ש"ח סיוע לתמיכה בקליטת עליה באוכלוסיות נזקקות, שאנו

מעבירים את זה לרשויות המקומיות ע"י אנשים שלנו.

לגבי זקנים, אנו מבקשים 17.5 מליון ש"ח, כדי לכסות את הגידול



הטבעי ולתת מינמום של שרותים במרכזי היום, שנוכל לתת, לאוכלוסיה

הזקנה.

לגבי ילדים בסיכון , מדובר על תוספת של 3 מליוני ש"ח.

לגבי צרכים למשפחות, מדובר על 5.5 מליוני ש"ח, בהם שני מליוני

ש"ח הם רק למימון נסיעות לטיפולים רפואיים של הרשויות המקומיות.

לגבי טיפול במפגרים, ביקשנו תוספת של 12.4 מליון ש"ח, וזה במיוחד

לפיתוח הפעילות בקהילה. למשל, יום ארוך עד השעה 18:00.

לגבי נכים, ביקשנו עוד 7.6 מליוני ש"ח. כאן יש לגבי שיקום

עיוורים 2.6 מליוני ש"ח, ולגבי שיקום נכים בקהילה - 5 מליוני ש"ח.

לגבי שרותי התקון , מדובר על 4 מליון ש"ח, ומזה לגבי נשים במצוקה

1.5 מליוני ש"ח. לגבי נפגעי סמים, זה 1.5 מליוני ש"ח.

אכיפת חוקי עבודה - ברצוננו להכפיל את היחידה, ומדובר על 3

מליוני ש"ח.

תקציב פיתוח - תקציב הפיתוח הקיים הוא 29.7 מליון ש"ח, וברצוננו

להגדילו ב-7 מליוני ש"ח. יש בו את הסעיף של ילדים ונוער, וכולם ילדים

בסיכון, וכן אם שיפוץ לשכות רווחה שהן במצב איום ונורא ברשויות. לגבי

שיקום, מדובר על שיפוץ והצטיידות בחמישה מרכזי שיקום המופעלים ע"י

הקרן .

מ י שטרית;

תחילה, ברצוני לנצל את ההזדמנות פעם נוספת, בנוכחות השרה, לברכה

על החלמתה לאחר הטראומה שהיא עברה. אנו שמחים מאד, שחזרת לכושר עבודה

מלא, ואנו מאחלים לך חיים ארוכים ובריאים עם המשך הצלחה. כמו כן ,

ברצוני לברכך על כמה דברים, שבתחום המשרד את פעילה בהם ועשית והבאת

לשינוי בהם. אחד מהם נואע לאחד הסעיפים העיקריים בתקציב - אבטלה

והכשרה מקצועית. אני שלם לחלוטין עם עמדתך, שאין צורך לנהוא ביד

חופשית כל כך בנושא של מענקי אבטלה. לצערי הרב, כבר שנים אני אורס

שחלק גדול מהמובטלים בארץ הם מובטלים מתוך ברירה. אלה אנשים, שלא

רוצים לעבוד ושלא מוכנים ללכלך את הידיים בעבודה אם אם היא לא מתאימה

למקצועם. למעשה, הם מעדיפים לקבל את מענק האבטלה, ולעיתים אם לעשות

חלטורות תוך כדי, ולהנות, למובטלים, מכל מיני הטבות שהמדינה נותנת

פטור מארנונה כללית, אי תשכום של קופת-

חולים או הנחות בתשלומי קופת-חולים ותשלומים אחרים. לפעמים, יותר

כדאי להיות מובטל מאשר לעבוד. אני מבקש להביא לביטוי את עמדתי בענין

האבטלה ולומר מדוע אני חושב כל כך נחרצות שיש לעשות הכל להביא כל אחד

לכך שיעבוד אפילו בעבודה שלא במקצועו ואפילו אם הוא צריך לנטוע שעה.

לדעתי, חשוב שהאיש יעבוד, כדי שבזיעת אפיו יאכל לחם.

ברצוני להסביר זאת על רקע נסיון אישי כראש עיר שנים רבות בישוב,

שהיה מוכר כישוב עם מצוקה קשה. אנשים לא כל כך מבינים את השפעת

האבטלה על חלק מסויים מהאוכלוסיה. אם לפרופסור אין עבודה בעבודתו,

כלומר אם הוא מורה לסינית ואין באותה תקופת הרצאות בסינית והוא מקבל

מענק אבטלה 6 ודחשים, לא קורה לו שום אסון . הוא מקבל עד 80% משכרו,

ו-6 ודחשים הוא עושה חיים, קורא ספרים, מתעסק בכל מיני דברים, יש לו

ראש פנוי ו-6 ודחשים הוא חוגג. אבל, יש סייא אחד לענין. לו לא יקרה

אסון . בחודשים האלה הוא לא יתדרדר, והוא יחזור למעגל העבודה, בראע

שתימצא לו ההזדמנות הראשונה. מה קורה לאדם, כשהוא עובד חיובי בבית

חרושת כל חייו, ולפתע יום אחד מפטרים אותו מהעבודה? הוא נשאר בחוץ,

לא מוצא עבודה מתאימה והוא ממורמר. הוא מובטל ומסתובב 6 ודחשים. אדם

כזה, שמסתובב 6 ודחשים, בשכבות החלשות, בהרבה מאד מקרים לעולם לא

יחזור למעגל העבודה. הוא מסתובב 6 חודשים, בית קפה פה, בית קפה שם.,



כוסית כאן וכוסית שם, חברים וקלפים. הוא כבר מפסיק להיות בזפרנס

במשפחה. מענק אבטלה הממשלה נותנת. הוא מאבד הרבה מאד מכבודו העצמי.

ואז, הוא הולך לאיבוד. לצערי הרב, בהרבה מאד מקרים החלשים בתוך

החוליות האלה הופכים להיות עול על המדינה באופן קבוע. לאחר 6 ודחשים

מובטל, כואב לו הגב, הוא הולך לוועדה רפואית, מבקש אבטחת הכנסה או

מבקש הכשרה מקצועית שזה עוד כמה חודשים. לאחר ההכשרה המקצועית הוא

מבקש אבטחת הכנסה. הרבה מאד עוברים את המסלול הזה.

בזמנו, כראש עיר, הצעתי למשרד הרווחה לעשות ניסוי, שאני מציע כך

אולי ליזום אותו עם אחת הרשויות המקומיות, עם ראש עיר שיש לו אומץ

לעשות זאת היום. בעירי היו כ-200 משפחות, 200 אנשים שקיבלו מענק, ואז

עדייו לא היתה אבטחת הכנסה וקראו לזה: קיצבת סעד. הצעתי למשרד הרווחה

כך: "יש לי ביבנה 200 משפחות, שמקבלות קיצבת סעד מדי חודש. תנו את

הכסף הזה לעיריה, אני אעסיק את כל 200 האיש האלה בעבודה ואוסיף כהם

25%על קיצבת הסעד שהם מקבלים. אם אדם מקבל 100, אתך לו משכורת של

125. אני אדאג לשים אותו בעבודה. אשים אותו בגך ציבורי, בהשגתה בגן

הילדים, הוא יוכל לצבוע גדר וכו'. אעשה איתו מליון ואחד דברים.

ניסיתי לשאול את האנשים, נשואי המקרה, האם הם מוכנים לעבוד ולקבל

תוספת של 25%מענק הסעד,ך וכמעט ולא נתקלתי בתשובה שלילית מאיש.

לצערי הרב, התשובה, שקיבלתי אז, היתה שאי אפשר לעשות זאת.

אולי כדאי לתת את הכסף למפעל שהסתבך, לאחר בדיקה, ולמנוע את

זריקת האנשים החוצה.

זה לא יעזור למפעל.

מדוע לא? לעיתים, זה יעזור.

אם זה יכול להצילו, אין לי בעיה עם זה ואני בעד זה.

אלה שנפלטים לא נקלטים לאחר מכן .

אם לתעשיה אוירית צריך כל פעם להזרים עוד 500 מליון דולר ואתה לא

בטוח אם זה יועיל, אז אולי לא כדאי. במפעל, שזה יכול לעזור, אני,

בהחלט, בעד. אני ארמר את כל זה, כדי להסביר מדוע אני תומך, למעשה,

באפשרות של נתינת מענק האבטלה כשבאמת אין ברירה, כלומר כשהמדינה לא

יכולה להציע עבודה לאף אחד. אני מתקומם על כך, שאומרים שבמדינה ישנם

100 אלף מובטלים ראנו מביאים מחוץ לארץ עשרות אלפי עובדים זרים

לבנין , לחקלאות ולדברים אחרים. אני חושב, שיש קשר בין הענין הזה לבין

שכר מינימום. אם אדם יכול היה ללכת לעבוד בחקלאות ולהרוויח שכר גברה

שהיה מפרנס אותו, לדעתי זה היה מוריד את ה...

בחקלאות זה לא עובד.



שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

זה לא עובד, כי החקלאים לא רוצים לשלם.

מ' שטרית;

הם משלמים שסר נמוך.

לא. היא מוכנה לסבסד להם.

הם מקבלים 500 ש"ח לחודש יותר, והם לא מוכנים. רוב האנשים,

שהיחידה שלנו תפסה, שעובדים ללא רשיון , היו בחקלאות.

מי שטרית;

נכון , כי היום, ראשית, אנשים לא רוצים ללכת לעבוד בחקלאות. זה

מתחיל מהעובדים עצמם. לעבוד בחקלאות זה די קשה. שנית, גם השכר נמוך

ולא מהווה תמריץ.

אני נותנת להם. זה לא עוזר לנו, למרות שהגדלנו. וזאת, מלבד חבל

אשכול.

מי שטרית;

אם יש להם ברירה, הם לא ילכו בדרך הזו.

_לא. הם קיבלו גם תאילנדים ואם עובדי שטחים.

די תיכון ;

הפריון הוא אפס.

זהר, בדיוק, הענין . הם מקבלים תאילנדי, שעובד מ-08:00 ועד 22:00

ועושה להם עבודה של קבוצה שלמה, ואחרים באים ומתמזמזים להם בעבודה,

די תיכון ;

אם אתה מביא אדם כזה לפרדס והוא יצטרך לעסוק בקטיף, מה יהיה

הפריון שלו? - 10% מתאילנדי.

מי שטרית;

הוא לומד. מה עשה אבי, כשבא מחוץ לארץ ושלחו אותו לקטיף, כי לא

היה דבר אחר? לא היתה לו ברירה, והוא למד לקטוף. לילד, עבדתי ולמדתי

לקטוף בפרדס. את האוירה צריך לשנות. אם לאנשים לא תהיה ברירה והם

יצטרכו לעבוד סדי להתפרנס, הם יעבדו. אם הם יכולים לקבל אלטרנטיבה

אחרת, הם לא יעבדו. אומר זאת באופן יותר חמור: מה עושים ישראלים

שיורדים לארצות הברית; פרופסורים ואחרים?

מה שהם לא רצו לעשות כאן הם עושים שם.

האמן לי, שהם מוכנים לעבוד בכל 'דרייק', כי שם אף אחד לא יתן להם

פרוטה.

מדוצ ללכת ולתת דוגמא מארצות הברית? יש גם פרופסורים, שבאו

מברית-המועצות לשעבר.

לכן , אני חושב, שגישת השרה טובה, שהיא קיבלה שינויים בחוק והשתנו

צמצום הגיל המינימלי ל-35, ומרחק הנסיעה שנחשב

אדם ליפיו כמובטל. אלה דברים, שאני מברך עליהם. אני חושב, שצריך

להמשיך במגמה הזו, כי ככל שנמשיך במגמה הזו, זה יחזיר אנשים נוספים

למעגל העבודה.

אני מבקש להעלות את נושא קיצבאות הנכים או ועדות רפואיות של

הביטוח הלאומי .

ידובר על כך בשבוע הבא.

זה יהיה בדיון בשבוע הבא. עתה, אין דיון על לשכת התעסוקה או

ביטוח לאומי. יהיה דיון נוסף בענין הזה.

לא "נוסף". יהיה כל הדיון על הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה.

היום, זה רק דיון לגבי המשרד.

אני מבקש להדגיש את הנקודה, לגביה שאלתי קודם את המנכ"ל, של

אחזקת מפגרים בבתיהם, ולאו דוקא מדובר במפגרים אלא אנשים אחרים.

האם היית רוצה, שבית כזה יהיה ליד ביתך?

לא דיברתי על מוסד, אלא על משפחה שיש לה ילד כזה. אינני רוצה

שיהיה מפגר בבית שלי, אך, לצערי , ישנן משפחות שנולדים להן ילדים

מפגרים או אחרים ואין להן ברירה. היום, במצב הנוכחי, עלות המדינה

לסדר ילד כזה במוסד היא גדולה מאד, ומדובר באלפי שקלים לחודש. אם

המשפחה מחליטה להשאיר את המפגר אצלה בבית והיא מקבלת קיצבת ביטוח

לאומי וקיצבת נכות, העלות תהיה הרבה יותר נמוכה באופן מהותי מהמחיר

שעולה למדינה להחזיק במוסד. לדעתי, ההפרש הוא לפחות % 100.



א' בו -שרשו ;

זה לא % 100.

הטיפול: הקהילתי בא לענות לכל הנושאים האלה.

מ' שטרית;

אבל, זה לא פותר לך את הבעיה.

די תיכון ;

מתיחסים למשפחה, כאילו היא רוצה להתעשר מזה.

היו"רג' גל;

חבר-הכנסת מאיר שטרית אומר, שלו היית נותן % 75 ממה שהיה עולה כך

להחזיקו במוסד, הרבה חוסים היו יכולים להישאר בבית.

אמת.

אבל, את זה אמרתי בפתיחה, אך הם לא היו.

אם כך, שניכם צודקים.

אני חושב, שאולי כדאי לעשות בענין הזה פעולה וליזום מעבר של

מפארים למשפחותיהם, אם יהיו להם כלים לעשות זאת. אני חושב, שאם יעלו

את הקיצבה, שנותנים למשפחה שמחזיקה מפאר בבית, וזה שווה כל מחיר אם

משפחה תמשיך להחזיקו כי הטיפול שונה לגמרי, זה אם יוזיל לכם את העלות

של הטיפול במוסדות. פעם טיפלתי בענין זה לגבי ילדי תסמונת דאון , שם

היה דבר אבסורדי לפיו מי שיש לו חולה תסמונת דאון , אם הוא החזיקו

בבית הוא לא היה מקבל קיצבת נכות כלל כי הילד הרי זז ויכול ללכת.

בעיני ביטווח לאומי, בעל תסמונת דאון לא נחשב לנכה, כי הוא יכול ללכת

מבחינת קיצבת ביטוח. להחזיקו במוסד עולה למדינה כ-5,000 ש"ח לחודש.

נדמה לי, שאמרו לי שהדבר הזה נפתר, אך אינני בטוח. נבדוק זאח עם

הביטוח הלאומי בשבוע הבא. יכול להיות, שזה כיוון , שיכול להביא פתרון .

לשמחתי, המדע עשה צעדים גדולים מאד בכיוון של איתור מראש של

אופציות למפגרים. אני מחעניין , לפחות מדעית, בכל מיני התפתחויות. אני

חושב, שהיום ניתן לאחר מראש, בזמן ההריון, את רוב ליקויי הפיאור,

בתנאי שחיעשה בדיקה. לצעדי הרב, בנתונים הקיימים היום, משרד הבריאות

ואורמים אחרים שמממנים את הענין , מממנים בדיקות, למשל, של מי שפיר רק

לנשים בגילאי 35 שנה ומעלה. על אשה צעירה יותר, שרוצה לעשות בדיקה,

לשלם על כך. ישנה שורה שלמה של בדיקות אחרות, שאפשר לעשותן , שעולות

כסף, וזה בערך למעלה מאלף ש"ח למשפחה לבדיקה כזו.

האם זה לא בסל הבריאות?



מ' שטרית;

לא. אם, שרוצה לעשות את הבדיקות האלה היום, צריכה ;.שלם מכספה

באופן פרטי. רוב הגשים לא עושות בדיקות אלה, ולצערי התוצאות אחר פך

ניכרות ומשלמים על זה פי אלף יותר. אינני יודע אם אתם מעורבים בנושא

זה. גבירתי השרה ואדוני המנכ"ל, יכול להיות, ששווה לבדוק את כל שורת

הבדיקות, שהיום ניתן לעשות ולאחר בעזרתן כל מיני סוגי ליקויים,

ולראות כיצד ניתן לפתור את הפלונטר ואם אפשר למצוא דרך למנוע את זה.

ישנן היום דרכים לפחות רפואיות, בהן אפשר למנוע הרבה מאד מקרים כאלה.

אפשר לנסות לחסוך הרבה מאד כסף.

א' ח' שאקי;

גבירתי השרה, לדרכי, אפתח תמיד בדברי הערכה למה שאת עושה. את

ממשילה את מה שעשית בוועדת העבודה הרבה שנים, וניכר רצונך העז לצמצם

את מצב הסובלים או להקל עליהם. אומנם אנו מתבשרים כל הזמן שישנה

ירידה משמעותית מ-2% . 11 ל-7%-8%אך האמת היא, שכשלוקחים

בחשבון שהעליה הצטמקה במידה משמעותית מ-200 אלף ממוצע כ-70 אלף

וכשמקזזים או מנכים מהחשבון את ענין הפועלים הערבים מיש"ע, אז כמה

באופן משמעותי וממשי צומצמה האבטלה?

נושא, עליו לא שמעתי ואני בטוח שאת מטפלת בו הרבה, הוא: נשים

מוכות. בוועדה למעמד האשה עסקנו בזה, וגם הגיעו אלי פניות אישיות של

מקרים קשים מאד. הדבר המדהים הוא, שאין חולק על המספרים: כ-200 אלף

נשים מוכות. מחריד לשמוע דבר זה במדינת ישראל, אך זו, כנראה, עובדה.

ישנן כ-200 אלף נשים מוכות. זוהי תופעה חברתית מבישה, שצריכים לחשוב

עליה ודאי בכל הכיוונים החינוכיים ההסברתיים וכו'. כאמור, מדובר על

כ-200 אלף נשים, אך זה יכול להיות גם 190 אלף.

מ' שטרית;

הייתי אומר, שזו הגזמה פראית.

גם 100 אלף זה מחריד.

מדוע אומרים "200 אלף נשים מוכות" ולא "200 אלף גברים מכים"? הרי

הם האשמים.

א' ח' שאקי;

הבעיה היא לעזור לאשה המוכה, וזה כל הענין .

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין, רואים, שאשתך עובדת בויצ"ו.

א' ח' שאקי;

ישנם שלושה מעונות, ומדברים על מעון נוסף אחד, שזה פותר במקרה

הטוב ענין של כמאה נשים. האם אין כאן דיספרופורציה קשה?

שרה העבודה ו והרווחה א' נמיר;

אינך מדבר על מעונות, אלא על מקלטים.



א' ח' שאקי;

נכון. האם המשרד נערך כדי להתמודד עם הבעיה בצורה הרבה יותר

ממשית, כאשר לצערנו מספר הנרצחות גדול כל כך, וכאשר כולנו בושים בלי

יהודים, ערבים, נוצרים ועולים וכל השאר? לדעתי, אין

במגזר הזה יותר או במגזר ההוא פחות".

לצערנו, כנראה, שזו תופעה כלל ישראלית. בעקבות כל כך הרבה רציחות,

שכנראה אפשר היה למנוע חלק מהן , כשמדובר בחיי אדם, בקדושת חיי אדם

ובאפשרות להציל חיי אדם, מה המשרד אכן עושה כדי להגדיל משמעותית את

מספר המקלטים, דהיינו לעבור משלושה מקלטים למשהו שמתקרב יותר ל-8 ו-

10 מקלטים, וזאת אם רוצים להקיף את כל המגזרים והאזורים בארץ?

מעונות יום לילדים - במקרה, אני בקיא בזה מתוך הידיעות לגבי מה

שקורה ב"אמונה". אני יודע, שזה אותו דבר בנעמ"ח ובויצ"ו.

קודם, דיברתי על "אמונה" לדוגמא הכי קשה.

א' ח' שאקי;

זה כואב מאד, כי אני יודע על מעונות שביקרתי בהם ושיבחתי ולפתע

"את זה סגרנו, את זה עומדים לסגור ואחר כמעט

נסגר". הדבר מפליא אותי. בתקופה, שבה משרד החינוך מגדיל את תקציבו

ואני שמח על כך, כדי להוסיף יום ארוך, כלומר עוד שעה או שעה וחצי,

צריך לסייע לאותן אמהות, שרוצים שהן תהיינה עובדות, ולאותם ילדים,

שרוצים להקנות להם את אותו מינימום החינוך, שבלעדי המעוך הזה ספק אם

הם יקבלו אותו. גדולי המומחים והפסיכולגים טוענים היום, שמה שלא מקבל

ילד עד גיל 7-6, פעלמים קשה לתקן - עד כדי כך חשובות השנים

הפורמטיביות, המעצבות, האלה. כיצד אפשר להסביר את העובדה, שעם השנים,

במקום שיגדל מספר מעונות היום ובמקום שיגדל מספר הילדים, הוא הולך

ומצטמק? אני מבין , שמדובר ב-60 מליוך ש"ח לשלושת ארגוני הנשים.

לא. זה יותר. אשיב על כך.

השרה, ודאי, בקיאה בזה.

אני גם באתי מארגון נשים.

אני זוכר אותך אישית, לצערי הגדול.

ילדיך התחנכו במעון שלנו ברמת אביב.

אני חושב, שזו גם עזרה ממשית אנושית ממדרגה ראשונה וגם עזרה

לחינוך. מה שמשרד החינוך איננו יכול לעשות מסיבוח שונות והוא גם לא

חושב שזה תפקידו, משרד העבודה זכה שהוא יכול לעשות זאת. ודאי, שצריך

להעלות את התקציב בצורה משמעותית. האם ה-80 וכמה מליונים, שביקשת



תוספת, כוללים גם מעונות יום? אם לאו, שמא תשקלי זאת מחחדש. אני מניח,

שתמצאי תמיכה גדולה במליאה ובודאי גם בוועדה.

לגבי הנכים, אין לי אלא לחזור על השאלה, שנשאלה כאן ע"י חבר-

הכנסת מאיר שטרית וע"י חברי-כנסת אחרים, שהיא כל כך הגיונית; אם

העלות הרגילה של אחזקת נכה במוסד היא 3,500 ש"ח מה יותר הגיוני, טבעי

וחסכוני מאשר לתת למשפחה חצי מזה או קצת יותר ממחצית?

קריאה;

נותנים.

אבל, לא מספיק. הרי לכן הם באו והפגינו וקיבלנו מכתבים. כל חבר-

כנסת ודאי קיבל פניות. הם לא מוצאים סידור במוסד, ומצד שני ישנה

התנגדות לתת לכל משפחה, שיש לה נכה, את העזרה הזו. זה הקלה, זה חסכון

וזה השגת אותה מטרה באמצעים יותר טובים, כי אין כמו המשפחה מי שיכול

לעזור לנכים לא רק פיזית או טכנית אלא רוחנית, מוסרית, נפשית וכו'.

נושא שלא עלה, וברשותך אשאל עליו, הוא: היתרי עבודה בשבת. על-פי

חוק שעות עבודה ומנוחה, שר העבודה הוא הממונה על מתן היתרי עבודה

בשבת. במשך השנים עלו הדברים, שבמפעלים רבים זה ניתן בצורה סיטונאית

וכו'. האם יש לך מספרים לגבי כמה היתרי עבודה ניהנים? מהי המדיניות

שלך, כשרת עבודה, למתן היתרים כאלה? במי את נועצת, לפני שאת נותנת?

האם את מרוצה מהמצב הקיים? הדעה של כמה שבדקו את הענין היא, שזה ניתן

בקלות רבה מדי, במידה שזה פואע במטרת החוק. מטרת חוק שעות עבודה

ומנוחה היא, שאנשים ינוחו בשבת, כלומר שכל עובד ינוח בשבת. כשבאים

ואומרים לאדם "נותנים לך היתר לעבוד בשבת", עושים מעשה שבא, למעשה,

לקעקע במשהו את חוק שעות עבודה ומנוחה, שזה חוק השבת. לצערי, היתה

התנגדות לקרוא לו "חוק מנוחה בשבת" וקראו לו 'י,וק שעות עבודה

ומנוחה", כדי לברוח מהמושא, כנראה, הנורא, ששמו "שבת". מהו ההיקף של

הדבר? מהי המדיניות? האם ישנם מפקחים, שרואים שאכן מפעל שקיבל מספר

היתרים עומד במבהנים שהעמידו בפניו או לא?

אני מצטרף לברכות לשרה, לאיחולים ואם לדברי ההערכה שהרעיפו עליה

קודמיי. ברצוני לציין, במיוחד, את אומץ הלב הציבורי לבוא, לעמוד

ולהתמודד, אם כשזה לא נוח.

אומר את דבריי טלגרפית. לדעתי, יש להיאבק בנושא העוני באמצעות

חינוך, ולא באמצעות עוד כמה שקלים לחודש. המתכון הוא חינוך מגיל אפס.

הכלל הוא, שבמקום לתת דאים, למד את האנשים לדוג. אתה יכול לתת כאן דא

עוד פעם ועוד פעם, אך אם אתה מלמד את האדם לדוג, פתרת את הדברים

לטווח ארוך בצורה הרבה יותר טובה והרבה יותר מכובדת, אני מציע לעצמנו

כך: אם נראה את הנושא הזה לנקודת מוצא, הבה נחשוב איך לעשות זאת.

אני, בהחלט, מסכים עם אישת המנכ"ל, שצריך להכשיר וללמד. אם לא הצלחנו

במגרת מערכת החינוך הרגילה, הבה ניתן להם הזדמנות שניה, שלישית

ורביעית.

אבטלה - אני מציע לנו לא להתבשם יתר על המידה מההישא, אם יש הישא

או אין הישא. אינני רוצה כרגע להכנס לסיבות מדוע זה קרה. האבטלה

פחתה, אך השאלה היא האם נוספו מקומות תעסוקה יצרניים, ובאיזו מידה

היו מקומות תעסוקה יצרניים לטווח ארוך? מה ההשפעה שלהם על המשק,

כלומר על משק המדינה? באיזו מידה מקומות העבודה האלה הם קבועים? ישנן

המון שאלות, שכדאי שנשאל את עצמנו, ולא מספיק להתיחס למספרים ולבוא

ולהגיד, שבתקופה שהעליה היתה בהיקפים אדירים, זו נקודת שבר, ולהתיחס

אליה כנקודת מוצא לנושא אבטלה. בעבר, לפי 8-7 שנים, כשהיינו באבטלה



של 8%, ראינו בזה אסון ורעידת אדמה חברתית. אני זוכר את זעקות השבר

של חברי הבית, כשהאבטלה הגיעה ל-7% ול-7.5%. היום, לבנו קצת הפך

להיות גס. ישנם 107 אלף מובטלים, ולבנו גס. הענין הזה צריך להדאיג

אותנו. עצם התחושה הזו צריכה הדאיג. אני גם רוצה לברך על ההישג, אם

היה במידה כזו או אחרת, באותו חלק שלך בודאי היו הישגים וכל מה שעשית

בעניו הזה. אני לא מציע יותר מדי להתקשט בנוצות האלה. כששמעתי אתמול

את נאום שר האוצר על ההישג הגדול בצמצום האבטלה, לא רציתי להפריע לו

בקריאות ביניים אך צחקתי בלבי על לכ הגישה הזו שהיא פסולה מעיקרה.

לבוא ולהשתבח ב-107 אלף מובטלים? - הגענו לימים טובים. אינני רוצה

להכנס לזה, שהרי זה לא הנושא, אך פעם ננתח זאת ושווה לנתח זאת. אני

מציע, שליבו לא יהיה גס. ישנם 107 אלף מובטלים עדיין , ואם לגבי אלה .

שמועסקים לא מדובר במקומות תעסוקה יצרניים ורציניים. אבל, אני הרי לא

מנגח, פוליטית, איש בעניו זה. אני מדבר כרגע על עבודה. יש לי עמדה

מאד ברורה בכל הנושא של עבודות יזומות ודברים אחרים, שקצת נוגדת את

ההשקפה של חבר-הכנסת מאיר שטרית בעניו זה, אך לא זה הנושא שלנו. אני

רק רציתי להתריע על מגמה כלשהי, וזו נימה שאני שומע ביחוד בכנסת.

מעונות יום - זה מאד קשה למשפחות ולזוגות צעירים. אלה אנשים,

שמצבם הכי קשה במשק. אלה תשלומים, שאי אפשר לעמוד בהם. אי אפשר

להאמיו מה נדרשים זוגות צעירים לשלם למעונות יום. יש להם את המשכנתא

ואת חינוך הילדים, ובנוסף הם נמצאים בתחילת הדרך ולהם המשכורות

הנמוכות ביותר. בנושא זה יש למצוא פתרונות כלשהם. אני מצטרף לדברי

חבר-הכנסת שאקי לגבי מעונות יום וגם בעניו מוסדות כמו "אומן" בעפולה.

זהו מוסד לתפארת יוצא מהכלל. מתמודדים עם סכומי כסף מצחיקים, והדבר

הזה פוגע קשות בתפקודם. אני מצייו לשבח את בית-הספר "אומו" בעפולה.

משפחות חד-הוריות - זח ביחוד לגבי העולים. זהו נושא חמור מאד,

שהייחי מבקש לדעת מה אתם אומרים לגביו.

ראיתי את הרשימה של ה-82 מליוו ש"ח, וברצוני ללמוד אותה. לאחר

שלמד אותה, אתיחס אליה. ברצוני להיות רציני. הכי נוח לבוא ולהגיד

"אתם צודקים. צריך לתת את כל ה-82 מליון . אני איתכם". זה הפופוליזם.

ראיתי את הדברים, ואלמד אותם. אני מבטיח לכם דבר אחד - את התיחסותי

לנקודה הזו אומר בהזדמנות. אני מבקש את סליחתכם, על כך שאני עוזב את

הישיבה.

א' שגיא;

אם יש עוד מקום לשבחים, ברצוני להוסיף אח שלי.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

לא צריך.

לא אפגר אחרי חבריי. זה אחד המשרדים, שפעילותחם מקיפה. זהו משרד,

שעוסק בסוגיות, מנקודת הראות שלי, הכי רגישות במשק. מכיוו שהמשרד

עוסק במיגון כל כל גדול של תחומים, אינני יכול להתיחס לכולם,

וברצוני להתיחס, ברשותכם, לשני נושאים: התעסוקה, ושירותים החברתיים,

כפי שאתם מגדירים זאת. אני סבור, שכל סכום, שהייתם מציעים כדי להגביר

את הפעילות בתחומים האלה, הוא שאיפה מאד מוגבלת להתקדם מדרגה אחת.

הצרכים הרבה יותר מרובים. אינני רוצה לומר שאין גבול, אך הצרכים

בתחומים האלה גדולים, הבעיות האלה לעולם קיימות, ואז נדרש סכום יותר

גדול ממה שהמדינה מקציבה. אינני רוצה לומר "מה שחמדינה יכולה", שכו

על זה, כמובו , קיים ויכוח. אבל, דרושה פעילות יותר גדולה בכל התחומים

האלה. המאבק על התקציב יכול להיות כזה, שאם נירתם לו באמת, נוכל

להוסיף בשיעור קטו מאד תוספת כלשהי, כי התביעות באות מכל הכיוונים.



בכל הנושא של הטיפוס בקשישים, בזקנים, בנכים, בעיקר כאשר מסתמנת

כאן מגמה מוצדקת לנסות להעביר ולשים דגש על טיפול בקהילה, הבעיה

העיקרית היא בעיה של כוח אדם. ההוצאה העיקרית היא הוצאה על כוח אדם.

אני חושב, שצריך להגדיל בצורה משמעותית כיוון , שקיים כאן היום במידה

השירות הלאומי. כאן ניתן לעשות נפלאות בתקציבים, שיהיה קשה

להתמודד איתם. היום, ישנם מחזורי גיוס גדולים, וגם אוכלוסיה שהיא

בעלת השכלה, ונדמה כי שהשרה או מישהו אחר הזכירו נושא זה של איכות

כוח אדם בקשר לחיילים המשרתים ביחידות קרביות. ישנם אנשים, שיש להם

את האיכויות, אך חסרים להם הנתונים האחרים כדי לשרת ביחידות קרביות,

כמו כושר גופני או דברים אחרים. אפשר לעשות בנושא זה נפלאות. היום,

ישנה בצבא התלבטות מה לעשות בעודף כוח אדם. אני חושב, שאתם צריכים

להיות הגורם, שמתאם את כל נושא השירות הלאומי וכל השרותים החברתיים.

אפשר להביא אור לכל זקן קשיש בודד, לכל ילד נכה ולכל בית שמסובך

בטיפול בילד מפגר. אני תושב, שבנושא זה צריך להיות שינוי דרסטי.

המשרד הזה צריך להיות מופקד על נושא השירות הלאומי, ולא משרד הבטחון .

אתם צריכים לקחת את הענין הזה.

השירות הלאומי, בתחום השרותים החברתיים, יכול להביא את התשואה

הכי גדולה לחברה, למשק וגם לחיילים שמתגייסים עם הרבה מוטיבציה,

ומכיון שאין מה לעשות איתם אחר כך, הם יושבים בבסיס, מחפשים תעסוקה,

עושים את כל הדברים הפחות חיוביים וחוזרים הביתה עם תסכול עמוק מאד

אחרי שירות צבאי ממושך. כאן , הם יכולים לעשות שירות, שיעלה אותם

בדרגה ויתן טעם לשירותם. אני תושב, שהנושא הזה צריך לעלות בדיון

בממששלה. הוא יכול לתת כאן תוספת של פעילות הרבה מעל למה שהתבקש כאן

והרבה ממה שהממשלה יכולה להוסיף וכלתרום. אני מבקש להציע כאן תכנית

אלטרנטיבית, ואינני אומר זאת במקום התביעות התקציביות, לבוא לממשלה

אתם לא רוצים לתת. הנושא החברתי הוא נושא כל כך מעיק וצריך

שינוי ערכים בנושא הזה. צריך, שהשירות הלאומי יהיה באחריות משרד

העבודה והרווחה עם כל מה שכרוך בזה.

ברצוני להתיחס לנושא התעסוקה.

הדיון על התעסוקה יהיה ביום שלישי. היום הצגנו רק את נושא משרד

העבודה והרווחה.

ג' שגיא;

אם כך, אתיחס רק לנושא ההכשרה המקצועית. חבר-הכנסת עובדיה עלי

התיחס כענין . אף אחד לא מתהדר בזה שישנם 107 אלף מובטחים. לבנו איננו

גס. אני חושב, שהממשלה מגלה רגישות לנושא הזה, השרה, בודאי, מגלה

רגישות לענין . לבנו רחב, כאשר מספר המובטלים הצטמצם וכל מובטח מוצא

לו מקום תעסוקה. חבר-הכנסת עובדיה עלי לא שמע את הנתונים. יש גידול

גדול מאד בתעסוקה בתחום התעשיה והפעילות היצרנית, ואני כמובן מברך על

כך. אבל, 100 אלף מובטחים זה טרגדיה איומה, ואינני מציע להקל ראש

בענין זה. אנו נוסיף להילחם בענין , ואינני רוצה יותר להרחיב את

הדיבור.

הכשרה מקצועית - ברצוני לתקן כאן טעות, ששמעתי אותה אגב הדיון

כאן . הכשרה מקצועית לא באה רק על מנת להחזיר לעבודה מובטלים. הכשרה

מקצועית צריכה להתמודד עם התחרות הקשה, שהמשק יעמוד בפניה ועומד

בפניה היום - התחרות הבינלאומית - ובצורה הרבה יותר חמורה יעמוד

בפניה בעתיד. מה שיקבע את כושר התחרות שלנו זה לא רמת שכר ירודה. עם

זה אנו לא נחתרה בפולנים, באוקראינים ובהודים. אנו יכולים להתחרות עם

איכויות, עם ידע ועם עדיפות בתחום הזה. לכן, לגבי קשירת השיעור,

הדרישה כאן לתקציב, עם היקף האבטלה, אם מישהו יחשוב שאנו מורידים את

האבטלה, מורידים את ההכשרה המקצועית, אנו פשוט פיספסנו. הכשרה

מקצועית צריכה לתת לנו את העידכון ביד: והעידכון בהתמחויות, וזה



הדבר, וזה ההון האנושי. זו התשתית החשובה ביותר, שיש להשקיע בה לפני

כבישים, לפני תקשורת ולפני הכל, אם ברצוננו להתחרות בשוק העולמי. כא

הייתי אור ש- .The sky is the limitאבל, כאן ישנן תשואות הכי טובות

שישנן , אם זה נעשה בצורה מושכלת.

מ' שטרית;

כיצד אתה בודק שיש תשואות? כמה מהאנשים שעברו זאת השנה נקלטו

בעבודה?

המנכ"ל אמר, שבסקר שעשינו זה עלה מ-0 3 וכמה אחוזים למעל % 60.

מ' שטרית;

אמרת לגבי במקצועות הטכנולוגיים.

ג' שגיא;

לא קבעתי עובדה. יצאתי מתוך הנחה. זוהי התשואה הגבוהה ביותר, אם

ההכשרה המקצועית נעשית .בצורה מושכלת, בהתאם לצרכים הספציפיים של

המפעל, כלומר כשזה נעשה יותר ברמה המפעלית ויותר לפי הצרכים הנדרשים

ע"י המפעלים, ע"י התעשיה וע"י השרותים, כמו היום רוצים את נושא

התיירות או תחומים אחרים. זו התשואה הכי גבוהה להשקעה בתשתית. יושב-

הראש, אני מתווכת בעניו הזה בעיקר איתך. העלית כאן שאלה בעניו הקשר

ביו האבטלה לביו ההכשרה המקצועית - איו קשר, ואני הייתי רוצה לראות

אפס אבטלה והרבה יותר השקעה בנושא של הכשרה מקצועית, כי זה יאפשר כנו

את התחרות הכלכלית שקיימת.

אני, כמובו , שותף לדברי קודמיי להערכה, וזו לא פעם ראשונה

שמברכים אותך בשובך. אי אפשר לשכוח זאת, ובכל פעם, אני יותר ויותר

מתפעל מהכושר, מהיכולת ומהdrive- לאחר האירוע.

בשנה-שנתיים האחרונות, התקרבתי חנושאים שהיו רחוקים ממני - נושאי

רווחה וטיפול שלכם. ישנה נקודה, שאיננו ערים לה מספיק. עולים חדשים

קשישים, יחידים, מגיעים לכאו בגילאי 60-57. הם מגיעים לכאו בריאים

ולא זכאים לשום תמיכה, אך הם באים לכאו יחידים ללא סביבה תומכת, ללא

ידיעת שפה, ללא עבודה וללא ידיעת הביורוקרטיה הישראלית. חלקם חולים

בפוטנציה, והם בודדים בחברה לא רק מבחינת התחושה האישית שלהם אלא גם

מבחינת הטיפול בהם כאשר כעבור 4-3 שנים הם יפלו למעמסה רצינית על

החברה מבחינה תקציבית וכדו'. אחת מהשתיים: או שיש לכך תקציב גדול כדי

לטפל בהם, או אולי יש מקום, ואינני אומר חס וחלילה לאסור עליה או

להגביל עליה, אולי לנסות להניע עליה של אנשים כאלה בליווי קרובים

צעירים.

שרה העבודה והרווחה אי נמיר;

האם אתה זוכר איזו אינתיפאדה היתה לי?

א' ויינשטייו ;

אני זהיר מאד בענין הזה.

לו היית קורא את הראיוו אתי, היית רואה כמה הייתי זהירה. אבל,



כדי להתוכח איתי, היה יותר קל להכניס את מלים כמו "סלקציה".

א' ויינשטיין ;

אני זהיר, ואינני אומר להגביל ואינני אומר לא לתת. אבל, בנקודות

המוצא, אפשר להסביר לאנשים האלה, שהם ברוחם בריאים ושלמים, שהם באים

לארץ ללא שפה ועבודה לא ברורה. אפשר להסביר להם את הדברים ולנסות

להניעם לבוא עם קרובים. אפשר לנסות לעשות זאת ולהנחות את הלשכות בחוץ

לארץ. זה לא נעשה. זה צריך מאד להדאיג אותנו. אני נתקל באנשים האלה,

ואני רואה מה קורה להם.

משפתות חד-הוריות - ליויתי קצת את השביתה הידועה שלהם, שביתת

הרעב, שבה שר השיכון הבטיח להם דברים. אני חושב, שמשרדך צריך להיות

יותר מעורב, ואינני מדבר על תכנונים תקציביים, כי קל מאד לדבר על כך

ואנו יודעים מה קורה. לוועדה הזו יש אולי 30-20 מליון ש"ח, ונכון

שבמשך השנים היא תמיד נתנה יותר לעבודה ורווחה ולקבוצות החלשות, אך

הסכומים הם מוגבלים מאד. הייתי מציע, שמשרדך יהיה יותר מעורב בקביעת

מיכסות של שיכון לאוכלוסיה הזו. יש אמות מידה. נושא המשפחות החד-

הוריות במערכת השיכון לא תופש את מקומו הראוי. הבטיחו להן דברים. אני

זוכר, שהיו 7,000 יחידות דיור לפני כשנה, שאמורות היו להינתן בשכירות

או בצורות אחרות לקבוצות נזקקות, ומשפחות חד-הוריות היו מחוץ לעסק.

הבטיחו להם, והדברים לא נעשו. הן נמצאות באותה בעיה. הייתי מבקש,

בדברי התשובה אולי, שתאמרי במה אתם מעורבים.

אני רואה שבתקציב יש הפחתה של השתתפות הארגונים באחזקת מעונות

יום בשנה הבאה. הרשי לי לומר משהו פוליטי - מאז ההכרזה של יוסי

ביילין , גם התורמים בלוץ לארץ...

ג' שגיא;

איזו הכרזה?

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

מדובר על ההכרזה, שלא צריך כסף מחוץ לארץ. על ויצ"ו זה השפיע

מאד.

האם זה השפיע רק עכ ויצ"ו?

להם היתה גם נעמ"ת. אבל, להם היתה מערכת תומכת הרבה יותר גדולה.

מה שקורה הוא, שבחוץ-לארץ אומרים: "יש לכם כספים. אתם עשירים,

ולא צריך לתת לכם". זה משפיע על עניני הרווחה. למשל, כספים למעונות

יום פותחים, אי אפשר לבנות מעונות יום וההשתתפות באחזקה פותחת.

הדברים ידועים. לא מדובר רק על כספי המגבית, שאנו חושבים שהם

מתבזבזים כאן , שפותחים, אלא אנו רואים זאת ברווחה ובדברים החיוניים

ביותר של ארגונים שמחזיקים כאן מעונות יום, גני ילדים ומה שאתם לא

רוצים.

הצעתי הצעת חוק, ודיברחי איתך על כך, שרת העבודה והרוולה, לפני

שנסעת לשוייץ. הצעתי לא היתה כרוכה בתוספת תקציבית, אלא להיפך.

הצעתי, שבמשרדי ממשלה, בהם יש שטחים פנויים והם קיימים, השטחים האלה

יושכרו לארגוני הנשים תמורת דמי שכירות ראויים, כלכליים: חשמל, מים



וכל מה שצריך. יעמידו אותם לרשות מעונות יום לעובדי ממשלה. זה היה

משחרר ילדים שבאים היום למעונות הקיימים. זה היה גורם לכך, שזה היה

רץ ברשויות המקומיות בשטחים שיש להן . דיברתי עם עירית ירושלים, והם

עומדים לעשות זאת. כמדומני, בדברי תשובה, לגבי אחד הנושאים בכנסת, את

אמרת שתשקלי לעשות זאת במשרד. הגשתי הצעת חוק, והיתה לי התכתבות עם

ועדת שרים לחקיקה, עם האוצר, כי אמרו שזה מצריך תוספת תקציבית.

הוכחתי שזה חוסך, כי לבנות מעון יום היום עולה 750 אלף דולר, וכאן יש

חסכון בבניה כי השטתים קיימים. יש חסכון גם בפינוי המעונות האחרים.

זה חוסך תחבורה, כי ההורים לוקחים את הילד בשעה 08:00, הולכים לעבודה

ב-08:30, מוציאים אותו בשעה 14:00 ואומרים את העבודה בשעה 15:00 או

להיפך, ואין בעיות של תחבורה, שעות מבוזבזות, טירדה וכל הדברים

האחרים. בהתכתבות עם האוצר, הם השיבו כל מיני תשובות שאינך

רלוונטיות. בדברי תשובתו להצעה הטרומית שלי, שר האוצר הבין שהוא לא

יכול לבוא ולומר "אני דוחה את הצעת החוק", ואז הוא אמר: "הממשלה

מתנגדת, אבל אני מודיע לכם שנציבות שירות המדינה עם המחלקה הכלכלית

של עובדי המדינה דנה ברעיון הזה", וזאת לא במסגרת של חוק. אני אחכה

חצי שנה, ואזכיר לו את ההבטחה.

שרת העבודה והרווחה, חזרת בריאה ושלמה ועם מרץ, ואני מבקש

שתיכנסי לנושא. אם לא רוצים לתת את החוק הזה לאופוזיציה, הציעי אותו

את. צריך לפתור את הענין , ואז מליונים שהולכים היום לבניה, ואותם

המליונים שאת מכסה כאן, ייחסכו ברעיון הזה, ואפשר לבצע אותו. אני

מבקש את תמיכתך לנושא. אעלה את ההצעה בעוד חצי שנה.

לגבי הנושא האחרון , לא כל דבר צריך חקיקה. היום, משרד העבודה

יכול, במידה וארגוני העובדים או המעסיקים מעוניינים להקים מעון יום

כזה, לעשות זאת בקריטריונים ובנורמות הקיימות. הבעיה כאן היתה משרדי

ממשלה - "אפליה" לטובת דוקא של משרדי ממשלה. יש לזכור, שזה נכון , אך

אפשרי לעשות את הדבר היום ללא שום קשר לחוק.

מה אפשר לעשות: לבנות מעונות יום?

אין מדובר על בניה. אם הוא רוצה, לצורך הענין , לקחת את החדר הזה

ולעשותו מעון יום בתוך משרד ממשלתי, ארגון העובדים של אותו מקום יכול

לפנות ולקבל אישור מקצועי, מבחינת פיקוח וכן הלאה. ברגע שזה עובר,

נגמר הסיפור.

משפחות חד-הוריות - יש לזכור, שבביטוח ישנם שני מהלכים שכבר

1. מענק לימודים.

2. אבטחת הכנסה.

מענק הלימודים היה במקור. זו הצעת החוק שלי.

רציחי לומר, שהענין הורחב. בנושא משרד השיכון ישנם שני אלמנטים

שמפלים לטובה אח המשפחות חד-הוריות, שזה גם משכנתא לרכישת דירה וגם

שכר הדירה, כשמשכנתא לרכישת דירה מכילה בתוכה מרכיב גדול של מענק.



אבטלה והצורך בעבודות נוספות - חבר-הכנסת מאיר שטרית, יש לזכור,

שזה נכון, שקיימים 100 אלף דורשי עבודה. אבל, יש לזכור, במקביל, את

הירידה הגדולה משמעותית, בזמן יחסית קצר, בשיעור המובטלים. משמעות

הדבר הזה עלולה בקרוב מאד להביא אותנו לידי כך שאף נגיע למצב של חוסר

עובדים במספר ענפים. כבר היום, אנו מצויים במספר תחומים בתחום ההיי-

טק במצבים כאלה. זה מחייב, ראשית, לדעתי, להפסיק ללכת בגישה של

"מציאה בכוח" של עבודות נוספות במערכת הציבורית למיניה. מצד שני,

צריך להרחיב או למקד יותר נכון את תחומי ההכשרה המקצועית.

הריאה;

הכשרה והסבה.

כך . עתה, זה הסבה של חלק מהתקציב בהכשרה מקצועית. קודם היתה מסה

אדירה של תקציב להכשרה מקצועית בגלל מספר מובטלים וכן הלאה, ויש קשר

כי הקשר הוא בכך שדוקא בתקופת אבטלה כדאי לך להשקיע יותר. היום, אתה

יכול להסב חלק מהמשאבים בהכשרה מקצועית יותר בכיוון שך צרכי המשק.

א י בן -שושן ;

אנו עושים את זה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

האם עם יאיר כהן אתה צריך להתוכח?

י י כהן ;

הייתי מציין אולי נקודה נוספת והיא הנושא של קליטת עליה - בתחום

הרווחה. הייתי אומר, שעד לפחות לפני הישיבה של היום הייתי דוקא

בתחושה שהנושא מסודר בצורה חיובית מאד, שכן הנושא הזה קיבל תשובה

והתייחסות אחד לאחד, הייתי אומר, בהתאם לקריטריונים מוסדרים וכללים

מוסדרים במשותף לשני המשרדים, דהיינו משרד האוצר ומשרד הרווחה. הדבר

הזה, לפחות לעניות דעתי, בענין הזה, הוא, ככל שאפשר להגיד על הסכם או

סיכום דברים, "מוסדר". צריך לזכור, שהשנה גם הנושא הזה קיבל התיחסות

נכבדה מאד במסגרת אותן תוספות שקיימות במשרד העבודה בתקציב של 1995.

ד י תיכון ;

כלומר, אתה נותן לה תשובה שלילית.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

הוא מעולם לא נתן תשובה חיובית. לא במקרה, הזכרתי שם אחד, ולא את

שמו.

היו"ר ג' גל.

אני לא מוכן לזה. אני חייב להגן עליו כמו על כל אחד.

אפרופו חשובות חיוביות, הייתי מציין אולי נקודה אחת, שהיא נקודה

חשובה. במסגרת סט התוספות, בענין מעונות היום, שהועלה גם כאן , אנו

צריכים לזכור שאותו מהלך של ארגוני הנשים מלפני כמה חודשים הביא לכך

שהתווספו כ-10 מכיון או 9.1 מכיון ש"ח במחירי 1994 ריאלית לתקציב

הישיר לנושא הזה. הדבר הזה מובא, מעבר לכך שהמשרד במסגרת פנימית עשה



shifting לטובת ענין מעונות היום. בגדול, אלה הם הנושאים.

היו"ר גי גל;

_גבירתי השרה, שמענו סקירה ממצה עכ נושאים רבים ומגוונים, ושמחנו

גם לשמוע שבחלק מהדברים יש שיפור. ברצוני להעלות נקודה אחת, שנתקלתי

בה והיא מעסיקה אותי, והייתי רוצה שתחשבי עליה. היתה אצלי יושבת-ראש

עמותה של משפחות סופר-מרובות ילדים, קרי בנות 16-15 ילדים. שאלתי

אותה מהו הדבר שהכי מטריד אותם, והיא אמרה: "מקום לשים את הראש".

כלומר, צריך שלאמא כזו, שמטפלת ב-14 או ב-15 ילדים, יהיה אחת לכמה

זמן אפשרות לעזוב את הבית, והיא לא אמרה "לברוח מהבית", לשים את הראש

ולנוח. אני מדבר על המשפחות שהך אכן בגימבו. זה נתפש לי בראש - כשיש

15 ילדים בבית, היכן שאתה זז יש מיטה או מיטה כפולה, זה צריך להיות

משהו בלתי רגיל.

תוספות תקציב - אין שום ספק, שגם השנה לגבי משרדכם נהיה ערים

לצרכים שאמרתם, שודאי עוד נדבר בם. אבל, אני חושב, ואני חוזר אומר,

שתפקידנו היום, בוועדת הכספים, נוכח האינפלציה הקיימת ושאנו ודאי

רוצים להורידה, להתחיל לומר "לא" יותר מאשר "כן", לגבי תוספות התקציב

שבאות מהמערכת הכללית, תפקידנו היום לומר יותר "לא" מאשר "כן", משום

שאם, חלילה, האינפלציה תימשך, היא תפגע בכל אותם האנשים, שדיברנו בם,

יותר מכל דבר אחר. אני יכול לבשר לך, שבוועדת הכספים ובכנסת, כל מגזר

שבא ולא רק את, בדרך-כלל אומר שיש להוסיף עוד כסף. במסגרת המצומצמת,

כמו בשנה שעברה, ודאי גם השנה תזכו לתוספת. אם מדובר בתוספת גדולה

יותר, אני חושב שאנו מצווים היום לומר לכל משרדי הממשלה, ואולי גם

בעבר, בכל אופן לחפש היכן ניתן בתוך המשרד לעשות העברות בין דברים

שאולי אפשר לוותר עליהם. לא פעם יש אצלנו מערכות, שאפשר היה כבר

לוותר עליהן , כי דברים משתנים. ציינתי את הנושא של הכשרה מקצועית,

משום שזה הבנק הגדול ביותר, ובדרך כלל ראוי להשקיע מאמץ בחיפוש

ובשינוי במקום שיש מסה עיקרית, וגם משום שבכל אופן קרה משהו בשנתיים

האלה - יש ירידה די דרמטית, ולא חשוב כרגע אם זה בעבודות כאלה או

אחרות. נדמה כי, ואני אומר זאת שוב, שזה לא יבוא על חשבון הדברים כפי

שהיה בשנה שעברה. כתוצאה מזה, לא נקצץ באותם הדברים שניתן מתוך אותם

30 או 40 מכיון ש"ח שיהיה רצון לתת אותם. אבל, אני חושב, שמוכרחים

להתחיל לחשוב גם בקריטריונים כאלה.

לגבי מתן התשובות לשאלות שהועלו כאן , ישנן שתי אפשרויות.

אני מוכנה, בקיצור, לענות על כמה דברים, כי חלק עזבו.

יש עוד חמש דקות עד השעה 13:00, ואתן לך אותן . יש אפשרות שאת שאר

התשובות תתני בישיבה הבאה. הטוב ביותר הוא שזה ייעשה כמו שהיה בשנה

שעברה, שהיו משרדים שהגישו גם תשובות בכתב. אם תרצי, תלכי בדרך הזו.

אף אחד לא קורא זאת.

העוזרים קוראים, ואם ישנן הערות שהם תושבים שכדאי שחבר-הכנסת

יתיחס אליהן , הם אומרים לו. ואז, את יכולה לצאת נשכרת. אבל, עשי

כרצונך.



שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

אינני מקבלת את הענין , שתפקידנו להגיד "לא", ולא "כן". אני הצעתי

בשעת הדיון על התקציב להגדיל את הגרעון . כל מה שבא כתקציב מספר 2 בא

רק משום שההכנסות עלו עכ הציפיות ב-5.5 מיליארדי ש"ח. כאן באתי לבקש

לגבי דברים נקודתיים. אני שרה, שאחראית רק האוכלוסיות החלשות. אצלי

איו אף אחד שבא מהאוכלוסיות החזקות, אלא אם הוא התדרדר.

אני יודעת, שיש לי ויכוח עם שר האוצר, וזה ויכוח נצחי. ירידה של

40 אלף במספר דורשי העבודה בלשכות התעסוקה זו הירידה של ה-% 4, כי

לשירות התעסוקה באים, ראשית, חסרי המקצוע, שרמת הישגיהם בלימודים

היתה נמוכה, ושנית, אלה שרוצים לקבל דמי אבטלה. לגבי אלה שרוצים לקבל

דמי אבטלה, עשינו סדר. היום, עד גיל 35 יש לנו בסך הכל כ-13 אלף, אך

זה יותר קרוב ל-12 אלף, דורשי עבודה, שמהם למעלה מ-8,000 נשים, עליהן

אינני יכולה לכפות ללכת לעבוד בבנין . אמרתי, שבאזור תל-אביב ירד נושא

האבטלה ב-% 40. יש לנו בפריפריה להציע חקלאות או בנין . בצפון הארץ איו

דרישה לא לחקלאות ולא לבנין , ואיננו יכולים להסיעם שעה וחצי או

שעתיים למקום העבודה ושעה וחצי או שעתיים בחזרה, אבל, על זה אדבר,

כשיהיה הדיון .

גם חבר-הכנסת מאיר שטרית וגם חברי-הכנסת אחרים דיברו על האופציה

של המפארים בבית. חברי-הכנסת ואדוני יושב-הראש, שום משפחה לא יכולה

לעמוד בנטל, לא רק הכספי אלא גם הנפשי והפיזי של החזקת אותו מפגר

בבית. לכן , מגמתנו היום היא להרחיב במידה גדולה מאד את הטיפול

בקהילה. ואז, יהיה פחות ופחות צורך להוציא את אותם מפגרים למוסדות,

מפני שההורים רוצים את הקשר עם המפגרים. התכנית שלנו, שבה התחלנו,

להרחיב אח שעות השהות במרכזי היום בקהילה עד השעה 18:00, תביא לכך

שיהיה יותר קל להורים ותהיה פחות דרישה ללכת למוסדות. חבר-הכנסת מאיר

שטרית, אינני חושבת, שישנו משפחות שיכולות לשאת את הנטל הזה, גם אם

נגדיל כהן את הקיצבה בעוד אלף שקלים להחזיק אותם בבית. וזאת, מפני

שאז אחד מבני הזוג בכלל לא יוכל לצאת לעבודה, ובנוסף יהיה להם קשה

מאד פיזית והרבה יותר נפשית.

אני, כמובן , מציע שזה יהיה מתוך ברירה, ולא מחוסר ברירה.

לא. אני חושבת, גם מנסיוני בוועדת העבודה והרווחה, שאין דרישה

ובקשה שאנו נכפיל או נשלש את הגימלה וההורים יחזיקו את אותו מפגר כל

הזמן -בתוך הבית. הם לא יכולים לעמוד בזה.

אבחר עוד תשובה אחת, ובזה אסיים. ברצוני לומר משהו בעניו ההכשרה

המקצועית. אמרתי, שהייתי לפני שנה בארצות-הברית ונפגשתי עם שר העבודה

האמריקני, פרופסור מהרווארד, שהוא אחד ממנחי הדרך של המדיניות

החברתית. הם רואים כפתרון גם לעוני ולא רק לאבטלה את הנושא של הכשרה

מקצועית . אני חושבת, שבמשק משתנה כמו המשק שלנו צריך את כל הדפוסים

לשנות. לא אהבתי את מה שהיה בהכשרה מקצועית, כי זה היה דמי אבטלה בי.

אנו החלפנו עתה את ראש האגף ואנו מכניסים שינויים מאד מרחיקים. מי

שנמצא שם עתה הוא שמעון עמר, דוקטור מכרמיאל. הוא היה שם מרצה ודקו

הסטודנטים. הוא אדם יוצא מהכלל, ואני מקווה שיעמוד לו הכחת של נסיעה

מכרמיאל לירושלים, כי במשרד העבודה והרווחה מכונית ונהג יש רק

למנכ"לים, וזאת בשונה ממשרדים אחרים, ואחד מהם אינני רוצה להזכיר

כאן .

זה, בודאי, משרד השיכון .



שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

לא. זה דוקא האוצר.

בשום אופן , בעידן של טכנולוגיה מתפתחת, ובעידן שאנו צריכים

לעשות הסבה ולהכשיר עובדים לצרכי משק מתקדם, לא יכול להיות שאנו נקצץ

בהכשרה מקצועית. זו התשובה היחידה להפסקת הפיכת הכשרה מקצועית לדמי

אבטלה בי. אנו, לדעתי, בנושא הזה, בדרך הנכונה.

גבירתי, שרת העבודה והרווחה, אני מודה לך.

אני נועל את ישיבת הוועדה.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.

אוקטובר- דורשי עבודה -105,200

1994 דורשי דמי אבטלה- 76.828�
�
, פרטים משפחות -225,000

ב. הרחבה והבטחת שרותי הרווחה לאוכלוסיות נזקקות: | ילדים ונוער -40.000

ב-500,000 נפש בהם: זקנים -140,000

מפגדים - 15,000

נכים ועיוודים - 25,000

עבדיינים ועל הסף _ 44,000�
�
\..קידום ושיפור כ"א המקצועי והתאמתו לצרכי המשק והחברה מבוגרים - 80,000

סה"כ: 107,000 בהם: נוער - 14,000

הנדסאים וטכנאים - 13,000�
�
ד. שמירה על זכויות העובדים 130.000

שכר מינימום - 220,000

נוער עובד-26.000

מפעלים -100,000

מפעלים בסיכון גבוה- 3,600�
�
ה. צימצום פעדים בין המגזד העדבי למגזד היה1די: הקמת לשכות לשדותים חבדת(7)

תקני עו"ס חדשים (95)

הקמת מדכזי יום לקשיש (2)�
�

ילדים במעונות יום-64,000�
�




תקציב כולל לעבודה 1רו1חה - 1995

תקציב המשרד וג1רמי ח1ץ - באלפי שיח



�
תקציבים 95�
�
-�
�
תקציב כולל�
ג1רמי חוץ�
המשרד�
תח1ם�
�
966,314�
327,450�
638,864�
שר1תים אישים וחברתיים�
�
74,783�
10,371�
64,412�
שרותי תק1ן�
�
415,445�
130,640�
284,805�
טיפול במפגרים�
�
181,984�
31,581�
150,403�
טיפול- בנבים�
�
531,224�
11,404�
519,820�
הכשרה מקצועית�
�
83,220�
2,807�
80,413�
נושאי עבודה�
�
209,656�
20,160�
189,496�
מעונות יום�
�
172,403�
1,537�
170,866�
כללי�
�
30,323�
66,000�
29,648�
פית1ח�
�
109,456�
6,021�
103,435�
שירות התעס1קה�
�
2,774,808�
542,646�
2,232,162�
סה"כ�
�




רזרבת המשרד - 95,376



טיפולי במפגרים

תקציב 1995 - 284,805 (אלפי ש"ח)

אוכלוסית יעד 15,000

שר1תים לאדם עם פיגור שכלי ולמשפתתו,

בקהילה א1 במסגר1ת חוץ ביתיות.

יערים עיקריים-1995

*חיס1ל ת1ר הממתינים לפנימיות והוסטלים עלי ירי

5 2 מי שיח

תוספת 150 מכסות

* שרותים תומכים לילדים והורים ל-200

משפח1ת נוספות. 1.5 מי שיח

* אבחון ורה אבח1ן ל -2000 מפגרים וקידום ל-1000

מפגרים בוםפים. 1.8 מי ש"ח

סה"כ: 5.80 מ' ש"ח



טיפ1ל בנכים

תקציב 1995 - 150,403(אלפי ש"ח)

נכים 15,250

10,000

שיפור התפקוד ואיכות חיים ,באמצעות מסגרות

שיק1מי1ת בקהילה ומסגרות חוץ ביתיות.

יעדים עיקריים 1995

* צימצ1ם תור ממתינים לטיפולי חוץ ביתי ע"י

תוספת 60 מכסות נכים (מתוכם 15 בכפר עירור) 1.8 מי ש"ח

* תקון תעריף קרן א1ר( מפגרים עיורים) 0.35 מי ש"ח

תעסוקה מוגנת-.

* סיבס1ר שכר מ1עסקים ותשלום תנאים

סוציאליים ל-1000 מ1גבלים. 2.5 מי ש"ח

* פיתוח 1הרחבת מפעלים לתעסוקה מוגנת

לנכים ועיוורים, 15 מסגרות ל-500. 1.7 מי ש"ח

* העלאת תעריף רמי ליווי לעיוור ב-50%

והכללת א1כלוסי1ת הקשישים. 5.5 מי ש"ח

* פיתוח אפשרוי1ת רי1ר בקהילה.

* פיתוח אפשר1י1ת תעס1קה והשמה בשוק הפתוח.

*? פית1ח סל מי1מנ1יות חברתיות 1י1מיומי1ת.

סה"כ:11.85מ'ש"ח

הכשרה מקצועית

תקציב 519,8201995 (אלפי ש"ח)

אוכל1ית יעד 107,000

קיד1ם 1שיפור כח אדם המקצ1עי 1התאמתו

לצרכי המשק 1התבדה.

יעדים עיקדיים 1995

* הכשדת 22,000 בעלי מקצוע מקדב המ1בטלים,

1מש1תדדי צה"ל עולים 147 מי ש"ח

* קודסי הסבה מקצ1עית (500), עידכונים מקצועיים (2500),

ופית1ת במפעלים(2000) לאקדמאים 39 מי ש"ת

* הכשרה של 2000 מ1בטלים בענף הבנין 7 מי ש"ח

* הכשדת 1000 חיילים לקדאת שחד1ד בענפי הבניה. 5.5 מי ש"ת

* הכשדה של 35 נעדים בענפי הבניה

ב-3 מוסדות חסות הנועד (תיקצוב אגף תק1ן. 0.5 מי שית

* הכשדה פנים מפעלית ב-3 מסלולים (אמ1ן בעב1דה, 21 מי ש"ת

התמת1ת 1תניכות מבוגדים) ל- 10,000 עובדים

* הכשדת 14,000 נעדים במםגד1ת לימודיות. 180 מי ש"ת

* הדחבת ההכשרה-100 חניבים נוספים

בבתי מפד תעשיתיים בצה"ל(פד1"קט תלת שנתי,

,100 בבל שנה) 1.5מ'ש"ת

* הבשדה של 13,000 לומדים במכללות טכנול1גי!ת 72 מי שית

* הכשדת 8000 מב1גדיס בפדוייקטים מי1תדים

במוקדימצוקה 40 מי ש"ת

סה"כ: 513.5 מ' שית



שרותי תקון

תקציב 1995 - 64,412 (אלפי ש"ח)

אוכלוסית יעד 44,165

טיפול", פיקוח ושיק1ם בע1ברי חזק ו/א1 האנשים במצוקה

עמוקה ,באמצעות מחלק1ת לשרותי רוותה, מבחן לנוער,

מבתן מבוגרים ורשות תס1ת תנוער.

יערים עיקריים-1995

* הרחבת הטיפול בנו"צ (חלופות לגיוס,

תוכניות במגזר הערבי) 0.4 3י מ' ש"ת

* תוספת 150 תלמידים לכיתות במפתנים

ופתיתת מפתן חרש ל -60 תניכים 0.5 מי ש"ח

* קליטת 20 נערות במסגרות חוץ ביתיות

(3 דירות מעבר 0.3 מ' ש"ח

*קליטה וטיפול ב-440 נערות באזורי מצוקה. 0.4 מי ש"ח

* פתיחת מעונית שלישית לבית הנער ל-8

תניכים נוספים 0.4 מי שית

* הקמת מרכז ל-200 מתבגרים בשנה( 15 במקביל),

חסרי קורת גג. 0.6 מי שית

2,6 מי ש"ח



ריכוז המשימות העיקריות - 1994/5

שרנתים איש"ם 1חברתיים: ר11חה

תקציב 1995 - 638,864 (אלפי ש"ח)

אוכלוסית תיעד - 500,000 נפש

שר1תי רווחה אישיים 1חברתיים באמצעות 260 מחלקות

לשרותים חברתיים. המשרד משתתף ב- % 75 מתקציב

הפעולות וב-3,450 תקני פח אדם בדש1י1ת המקומיות

יעדים עיקד"ם 1995

* פתיחת 8 מדכזי י1ם לזקנים (700) 1 מי שי'ח

י הקמת 5 יחידות לטיפ1ל בדריחוב (חיפה,תיא 0.47 מי שיח

ירושלים, פאד שפע)

* פתיחת 5 יחידות למניעת אלימות פמשפחה 0.47 מי שיח

ל -1000 מט1פלים נוספים.

* פיתוח 1הדחפת נופשונים לזקנים 0.7 מי ש"ח

* תוספת 95 עו"ם ללשכ1ת לשדותים חפרת"ם 4.2 מי ש"ח

* הרתפת שר1תי הדוחה פדשויות המק1מיות 6.9 מי שיח

* פתיחת 2 מרכזי חדום לילדים פסיכ1ן

(ב"ש עיבלין )ל- 70 ילדים 2 מי שייח

* ת1ספת 100 מפסות לבנ1ת פשד1ת לא1מי 0.55 מי שייח

סה"פ: 16.29 מי ש"ח



בטיחות בעב1דה

תקציב 6,953 1995 (אלפי שייר!)

מקומ1ת עב1דה - 100,000

בק1רי שמירה על בטיחות בעב1דה באמצעות ביק1רי

פיק1ח של מפקתי עב1דה במק1מות עב1דה

יעדים עיקריים 1995

* הפעלת 8000 בק1רי פיקוח חיצוניים בענף 0.7 מי ש"ח

הבניה, גהות 1בריא1ת תעסוקתית 1ה1מרים

תעס1קתית 1ח1מרים מס1פנים

* בק!רי פיק1ח ב-3600 מקומ1ת עב1רה בסיפ1ן

גבוה ב-46,000 מק1מ1ת עב1רה עפיי ניתוח הגורמים

לתאונ1ת עב1רה בענפים מיוחדים 1גהות תעסוקתית.

* 3000 בריקות סביבתיות ע'" מעברת האגף ב- 350 מפעלים

(תתמקר ב-5 נושאים בריסיפו|)

* הטלת אחריות 1רריש1ת ביצוע על המעסיקים

* הגברת סנקציות חוקיות (500 תביע1ת משפטיות,

3000צווים וקנסות מינהליים בסך 400 אש"ח,3000

23,000 מפתב' התראה)

* הררפה 1פיתוח שיטות למניעת הסיפונים בימ"ם

* בניית מאגר נת1נים על תאונות עב1רה (תיקצוב

מהקרן לפעולה מ1נעת)

* רכישת ציור מעבדתי חריש לבדיקות גה1ת בעבורה (0.35 מי ש"ח)

(תיקצוב מהקרן לפעולה מ!נעת ומחקר בבריאות בעבורה.