הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 396

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי. י"ב כסלו התשנ"ה (15 בנובמבר 1994). שעה 00;10

נכחו: חברי הוועדה;

גי גל - היו"ר

א' פורז - מ"מ היו"ר

ר' אלול

ס' טריף

ר' פנחסי

ח' קופמן

ג' שגיא

מ' שטרית

די תיכון

מ"מ

מ' איתן

א' דיין

א' ויינשטיין

ס' שלום

י' דיין

י י כץ

י' עזרן

ע' מאור

י' שפי

דורון לוי - נציב מס הכנסה

גי אגרון, הי קירש, מי כהן - נציבות מס הכנסה, משרד האוצר

שי וייס, ני ליבנה - הרשות לניירות ערך

טי דולן, אי אברהמי - מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

ת' פנחסוביץ - יועצת משפטית, משרד המשפטים

מי גילאי - מינהל מקרקעי ישראל

א' שניידר

ס' אלחננ י

אי קרשנר

ת' שפנייר

1) חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מסי 100), התשנ"ה-1994.

2} תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקונים), התשנ"ה-1994.

3) חוק התקציב (מסי 2) לשנת הכספים 1994.

4) ערבות מדינת לקופת-חולים כללית.

5) שינויים בתקציב לשנת 1994.



חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מסי 100). התשנ"ה-1994



היו"ר ג' גל;

אני פותח את הישיבה.

יש לי הצעה לסדר היום, נושא למחשבה בעניין חוק מיסוי הבורסה - הבנקים

אומרים שבכל מקרה הם לא יוכלו לבצע את החוק בינואר, אלא בפברואר-מרץ במקרה

הטוב. עד כמה שהבנתי, המס הוא מס שנתי אלא אם אני טועה. רציתי לשאול את נציב

המס - במידה שאי-אפשר לבצע את זה ב-1 בינואר, האם המשמעות היא שהוא יתחיל ב-1

בינואר 96' או שהוא יוכל להתחיל פברואר 95'? האם טכנית, מבחינתכם, ניתן לבצע

את המס הזה מפברואר-מרץ 95'? ומה ההשלכות של הפעלה כזאת לגבי הדו"חות השנתיים

וכל העני ין הזה?

דורון לוי;

המה הזה יכול להתבצע מכל נקודת זמן שבו נחליט שהוא יתבצע, ללא קשר לעבר

ואין צורך לשם כך בשנים שלמות. אתה יכול להחליט, לצורך העניין, שהפטור הוא עד

31.12.94 והנה אתה עובד בשנים שלמות; אתה יכול להחליט שהפטור הוא עד 31.1.95

והחיוב מתחיל מ-1.2.95 והגזירות הן לפי אותו תאריך. פעולות גביית המס נעשות

ממילא באמצעות ניכוי מס במקור על-ידי הבנקים, ולכן כשהחוק מוכן והבנק מתכנת

אותו, הוא יכול לנכות את המס במקור ומאותה נקודת זמן אפשר להפעיל את החוק. כך

שהחוק לא דורש שנים שלמות, ואי אפשר לומר שאם הבנק לא יהיה ערוך לצורך העניין

ב-1 לינואר 95', תוקפו של החוק ייכנס רק ב-1 לינואר 96'. זה לא כך.

רבותי, כזכור לכם אנחנו סיימנו את הדיון. במהלך הדיון הערות - גם

מהותיות, גם טכניות, גם סגנוניות - ואנחנו ביקשנו מהיועצת המשפטית שלנו יחד עם

היועצים המשפטיים של הממשלה - להכין נוסח מלוטש ומתוקן, והרי הוא לפנינו. אני

מציע שנעבור סעיף-סעיף ונראה מה זהה להצעת החוק בחוברת הכחולה, ולגבי מה שלא

זהה - תסבירו לנו מה התיקון. דורון לוי, בבקשה.

דורון לוי;

עוד לפני כן, הסבר כללי - צירפנו כאן נייר שמתאר את השינויים המהותיים

במסלולים, לא שינויים במסלולים עצמם אלא, על-פי הטענה שנשמעה, באנו ואמרנו את

הדבר הבא - לדעתנו שני המסלולים הם זהים מבלי שאפשר להתייחס אל המסלול של

ה-10% כמסלול עיקרי ואל המסלול של 20% כמסלול משני, אלא שני המסלולים זהים

לחלוטין. בהתאם לשיחה-עצה ואולי אפילו החלטה של היועץ המשפטי לממשלה, ולאור

דרך ההצגה של הדברים בהקשר לשאלת ההשפעה על חוקי יסוד, הפכנו כאן את סדר

המסלולים וקבענו את המסלול הראשון כמסלול 20%.

היו"ר גי גל;

אני מבין שאתה מדבר על מיקום בחוק, לא על סדר חשיבות.

דורון לוי;

אמת. יצרנו כאן שינוי סמנטי שאולי מצביע על גישה, האומרת שהמסלול הראשון

שאדם יכול ללכת על-פיו הוא מסלול רגיל, שקיים גם בעניינים אחרים בפקודת מס

הכנסה, והוא מסלול שנותן לך רווחים חייבי מס כשישנם ומאפשר לך לבצע פעולת

קיזוז בגין ההפסדים, עם תשלום מס של 20%. לאחר מכן ניתנת האלטרנטיבה, היא



האלטרנטיבה של 10% אי 15% בכל הקשור ביחידות השתתפות. בעצם הפכנו את סדר

הסעיפים, או את סדר האלטרנטיבות, ורשמנו כאלטרנטיבה ראשונה את קיזוז ההפסדים

וכאלטרנטיבה שנייה את המס על הרווח הריאלי בלבד. אני אומר זאת כדי שתמצאו את

הזהות בין סעיפים 100א עד 100ג כפי שקיימים בהוברת הכהולה לבין הסעיפים 100א

עד 100ה כפי שקיימים בהצעה המתוקנת.

אל התיקונים עצמם. בסעיף 1 אין שינוי פרט להוצאת המילה "בנאמנות". קיצרנו

וקראנו לזה "חוק השקעות משותפות" במקום "ר)וק השקעות משותפות בנאמנות", לפי

הערה שנשמעה פה.

בסעיף 2 - שוב אין שום שינוי מהותי פרט לשינוי ניסויו של ההגדרה. כתבנו

פה: "בסעיף 9 לפקודה, בפיסקה (13ב) (ב) בהגדרת יאיגרת חוב מזכה', אחרי 'בסעיף

88' יבוא: 'שהונפקה לפני יום 1 בינואר 1995'". שינינו את המיקום של התוספת

"שהונפקה..." וכו'.

ואם החוק יופעל רק במרץ 95'?

במצב כזה יהיה כתוב: "שהונפקה לפני יום 1 במרץ 1995".

האם זה לא צריך לבוא לידי ביטוי בחוק?

זה יבוא לידי ביטוי בחוק אם סעיף התחולה ישונה. נכון לעכשיו, סעיף התחילה

הוא 1.1.95. אם תאריך התחילה ישתנה, נוכל לשנות כאן את התאריך.

בסעיף 3 המתייחס לסעיף 16ב לפקודה אין שום שינוי. בסעיף 4 אין שינוי

"או במתנה שחלו לגביה הוראות סעיפים 100א עד

100ד". בעקבות השינויים בסעיפים האלה כתבנו עכשיו: "לפי הוראות סעיפים 100א עד

100ה". בעיקרון אין שום שינוי. בסעיף 5 - שוב אין שום שינוי מהותי, השינוי

הוא כתוצאה משינוי במספרי הסעיפים.

בסעיף 6 הדן בתיקון סעיף 94 לפקודה, יש: א) שינוי כותרת השוליים.

ב) נקודה שאני לא בדיוק מבין אותה. סעיף 94 קובע הוראות לגבי מניות הטבה. כאן

רשום: "הוראות סעיף קטן זה יחולו, בשינויים המחוייבים, על יחידה בקרן נאמנות

כמשמעותה בחוק השקעות משותפות". שמעון וייס, האם יחידה יכולה לקבל מניית הטבה

או יחידת הטבה?

התשובה היא כן. הסעיף הזה עוסק בשלושה דברים - הדבר הראשון, הפשוט, אלו

מניות הטבה או יחידות הטבה. בעל יחידה או בעל מניה יקבל או מניה נוספת או

יחידה נוספת על היחידות הקיימות - אין שום שינוי ריאלי, מחלקים את מספר

היחידות/המניות הקיימות בנומינציות יותר קטנות; אין לזה שום נפקות מעשית,

כלכלית, חשבונאית או ריאלית אחרת. דבר שני - זכויות (ופה ביקשתם הגדרה); זו

הנפקה או הצעה בדרך של זכויות, בטכניקה מיוחדת שבה מנפיקים ניירות ערך לבעלי

מניות קיימים לפי מפתח מסויים שנקבע בתשקיף. הדבר השלישי - כתבי אופציה; זה

סוג מסויים של נייר ערך שמקנח זכות לרכוש מניות בתנאים ובמחיר נקובים וידועים.

זוהי המטריה, עכשיו אפשר להיכנס לפרט ההסבר.

אנחנו הצענו - ועכשיו אנחנו כמובן ממשיכים להציע אלא בשינוי נוסח -

להסמיך את שר האוצר באותם מקרים בהם מוענקת זכות על נייר ערך קיים או שמוענקת

אופציה, בדיוק באותה מידה, כאשר המטרה שלנו היא להקנות סמכות לשר האוצר לקבוע

בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את הפיצול של המחיר המקורי ביום הרכישה

בין הנכס העיקרי, והוא נייר הערך, לבין הזכות או האופציה שניתנה בכל הקשור

לסעיף קטן (ג).

היו"ר גי גל;

מתי יהיו התקנות?

דורון לוי;

מבחינתנו התקנות היו מוכנות, אבל נתבקשנו על-ידכם להביא אותן לוועדה אחרי

שהחוק יעבור, וכך אנחנו עושים. סעיף 7 - אין בו שום שינוי, הוא נשאר אותו

הדבר.

סעיף 8 הוא הסעיף המרכזי המוסיף לפקודה סעיפים 100א עד 100ה. כפי

שהבהרתי, הפכנו את הסדר לגביהם. מכאן אל ההגדרות בסעיף. לשם ההשוואה - הגדרת

"(1) ניירות ערך כהגדרתם בחוק ניירות ערך, לרבות

ניירות ערך" - בחוברת הכחולה נאמר "נייר ערך" - "המונפקים על-ידי הממשלה או על

פי חוק מיוחד, הנסחרים בבורסה ולרבות ניירות ערך" - שוב, גם פה הפכנו מיחיד

לרבים - "שהוקנו מכוחם, אך למעט ניירות ערך זרים כהגדרתם בסעיף 16ה". אין פה

שום שינוי, פרט לכך שבגוף ההגדרה, במקום "נייר ערך", כפי שהיה כתוב בחוברת

הכחולה, כאן אנחנו אומרים "ניירות ערך". סעיף (2) זהה לחלוטין לחוברת הכחולה,

אין לגבי ו שום שינוי.

היו"ר גי גל;

בסעיף הזה העלינו את נושא המיזוגים.

דורון לוי;

נושא המיזוגים מופיע כאן בסעיף 100ג.

היו"ר גי גל;

אחר-דיברנו על העברת נייר ערך מבנק לבנק.

דורון לוי;

זה מופיע כאן בהמשך, בהגדרת "מכירה". בהגדרת "נייר ערך" בכל הקשור לחברה

"מניה בחברה תעשייתית או בחברת החזקה תעשייתית הנסחרת בבורסה

בחוץ לארץ, או זכות למניה כאמור, כפי שהגדירן שר האוצר בתקנות". נתבקשנו לא

ללכת לכיוון ההגדרה בתקנות, אלא לרשום את הגדרת חברה תעשייתית וחברת החזקה

תעשייתית בחוק גופו. לכן כאן, בנוסח המתוקן, תמצאו את הגדרת "חברה תעשייתית"

והגדרת "חברת החזקה תעשייתית", שנתנו עליהן הסבר במהלך הדיון והעברנו אותן

לחוק. הגדרנו; "'חברה תעשייתית' - כהגדרתה בסעיף 1 לחוק עידוד התעשייה וכן

חברה שחל לגביה סעיף 49(1) לחוק האמור" (שייט). "'חברת החזקה תעשייתית' - חברה

שלפחות 80% מרכושה, למעט רכוש שמקורו בכספים שהתקבלו מהנפקה בבורסה בחוץ לארץ

עד תום שנה ממועד ההנפקה, מושקע בהון מניות של חברה תעשייתית או בהלוואות

שניתנו לחברה תעשייתית שמועד פרעונן שלוש שנים או יותר ממועד נתינתן". מדובר

בהגדרות שנשאבו מהצו הפוטר.

הגדרת "בורסה" לא שונתה.



ש' וייס;

בפקודה עצמה, בסעיף 1, מוגדרת "בורסה" בדיוק בזו הלשון, אז אפשר להשמיט

את זה כאן.

דורון לוי;

לפי מיטב זכרוני, בהגדרה בסעיף 1 לפקודה כתוב: "או בורסה אחרת שקבע שר

האוצר"; הוא יכול גם היה לבחור בורסה בחו"ל. לכן הלכנו כאן על פיצול ההגדרה

והפרדנו בין בורסה בישראל לבורסה בחו"ל.

כאן בהמשך אתה מגדיר "בורסה מחוץ לישראל".

אבל הטיפול הוא שונה.

האם מכניסים באותו חוק שתי הגדרות ל"בורסה"?

כן, כי פה ההקשר הוא אחר.

ובכן, נוספה פה הגדרה - "'בורסה מחוץ לישראלי - (1) בורסה לניירות ערך

שאושרה באחת הארצות המנויות בתוספת הראשונה להיתר הפיקוח על המטבע, התשל"ה-

1978. (2) מסחר מעבר לדלפק בארצות הברית של אמריקה".

הגדרת "קרן נאמנות" נשארה בעינה. הגדרת "יחידה" נותרה בעינה. הגדרת "יום

מכירה" נותרה בעי נה.

הגדרת "מכירה" - בחוברת הכחולה נרשם: "כהגדרתה בסעיף 88, לרבות פדיון

איגרת חוב, ולרבות הוצאה של נייר ערך מפיקדון למשמרת, אך למעט הוצאה כאמור

שהתקיימו לגביה תנאים שיקבע שר האוצר בתקנות ולמעט מכירה לבן זוג". נתבקשנו

על-ידי הוועדה להציג את כוונתנו להסמכה של שר האוצר, ולאחר שהצגנו אותה -

להעביר אותה לחקיקה הראשית. לכן הגדרת "מכירה" כאן אומרת: "כהגדרתה בסעיף 88,

למעט מכירה לבן זוג ולרבות פדיון איגרת חוב, והוצאה של נייר ערך מפיקדון

למשמרת, ובלבד שאינה הוצאה כאמור שהתקיים לגביה אחד מאלה: (1) נייר הערך הועבר

מפיקדון למשמרת אחד לפיקדון למשמרת אחר (להלן - פיקדון למשמרת דומה) שבעליהם

זהים וחלוקת הזכויות זהה בין הבעלים בשני הפקדונות. (2) נייר הערך הוצא

מפיקדון למשמרת והוחזר לפיקדון למשמרת דומה לפני מכירתו לאדם אחר". זאת אומרת,

צורפו כאן שני החלקים המהותיים שנתבקשנו על-ידי הוועדה לצרף לחקיקה הראשית.

בהתאם להמלצת הוועדה, החלק הטכני יישאר בכללים, ולכן רשמנו "והכל בתנאי שנמסרו

הודעות כפי שיקבע הנציב". הגדרנו פה גם "פיקדון למשמרת" - "פיקדון אצל תאגיד

בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, או אצל חבר בורסה".

כלומר, סעיפים (1) ו-(2) אינם אקט של מכירה.

אמת. עכשיו, לאחר ההגדרות אנחנו מגיעים אל המסלולים עצמם. בסעיף 100ב

מופיע מסלול ה-20% עם קיזוז ההפסדים. אני חוזר למען חה"כ תיכון וחה"כ שגיא שלא

אנחנו שינינו את הסדר של המסלולים, מכיוון שהעירו את תשומת

ליבנו לכך שאם אנחנו מציגים שני מסלולים כאשר כל אדם יכול ללכת למסלול רגיל של

קיזוז הפסדים, כפי שקיים בסוגיות אחרות בפקודת מס הכנסה, ופרס למסלול הזה הוא

גם רשאי לבחור, אם הוא רוצה, מסלול אלטרנטיבי של 10% בלבד - עלינו להפוך את

למה אתם פותחים במסלול ה-10% ועוברים אחר-כך למסלול ה-20%. אם

אתם סבורים שזה המסלול העיקרי, תציינו אותו כמסלול ראשון.

אבל אני לא חושב שכזה הוא המצב. המסלול העיקרי הוא 10% - כך הוצג החוק

בכל השלבים.

דורון לוי;

בפעם הראשונה שהצגתי כאן את החוק, הצגתי את האפשרות לבחור במסלול ה-10%

ואת האפשרות לבחור במסלול ה-20% כאפשרויות בחירה זהות לחלוטין. באשר לשאלה מה

משמעות המסלולים, אמרתי במפורש שאדם יכול ללכת למסלול קיזוז עם 20% מס, ואנחנו

נותנים לו "סוכריה" - ירצה ייקח, לא ירצה לא ייקח - לבחור במסלול ה-10%.

די תיכון;

אני רוצה להזכיר לך שהחוק הוצג לראשונה לציבור כשהיה בו מסלול אחד של

10%.

דורון לוי;

אז עוד לא היה חוק.

כך הוא הוצג לציבור בהכרזה ההיסטורית ולאחר מכן. אבל בעצם, מה זה חשוב?

תעשה מה שאתה רוצה, עכשיו לא אכניס שום שינוי. מה שיש לי לומר, אומר במליאה.

עוד מעט אין בורסה ואתם עוד מטילים עליה מס.

אדוני היו"ר, יש לי שאלה לפרוצדורה, כי להערכתנו גמרנו את הדיון ואנהנו

לא נכניס יותר שינויים וגם לא נתאמץ יותר. לכן אנחנו רוצים להבין מה לוח

הזמנים.

היו"ר גי גל;

אני רוצה לעבור היום על הנוסח המתוקן, מחר נצביע ובשבוע הבא נעביר את

החוק למליאה לקריאה שנייה ושלישית.

דורון לוי;

סעיף 100ב, המס על רווחי הון ממכירת ניירות ערך: "(א) על אף האמור בכל

דין, על רווח הון ממכירת ניירות ערך יחולו הוראות סעיף זה אם הודיע בעל ניירות

הערך לפקיד השומה עד תחילת שנת המס, ואם לא היו בידיו ניירות ערך בתחילת שנת

המס - תוך 30 ימים מהיום שבו היו בידיו לראשונה ניירות ערך בשנת המס, כי רצונו

שהוראות סעיף זח יחולו לגביו. ההודעה תהיה בדרך שקבע הנציב". פירושו של דבר

אנחנו מחילים את המסלול הזה, הוא מסלול ה-20%, בהתאם להודעה מראש של בעל

ניירות הערך.

האם תקופת המעבר תבוא לידי ביטוי אחר-כך?

כן, בהוראת מעבר. "(ב) בתום שנת המס תהושב ההכנסה מניירות ערך ובעל

ניירות הערך יגיש לגבי הכנסה זו דו"ח לפקיד השומה, בהתאם להוראות שקבע שר

האוצר בתקנות (להלן - דו"ח ניירות ערך).

"לעניין זה - 'הכנסה מניירות ערך' - הסכום המתקבל מצירוף רווח ההון החייב

מכל אחד מניירות הערך שבה היה רווח הון חייב בשנת המס, בניכוי הסכום המתקבל

מהפסד החון מכל אחד מניירות הערך שבה היה הפסד הון בשנת המס. ירווח הון חייבי

- לגבי נייר ערך שאינו יחידה - כמשמעותו בסעיף 100ג ולגבי יחידה - כמשמעותו

בסעיף 100ד". אנחנו בעצם צוברים כאן את רווחי ההון החייבים לגבי ניירות ערך

שהם יחידות השתתפות בקרן נאמנות ורווח הון חייב לגבי ניירות ערך אחרים שאינם

קרנות נאמנות.

"הפסד הון" הוא כמובן מצב הפוך - מצב בו "לגבי נייר ערך שאינו יחידה -

הסכום שבו עולה המחיר המקורי המתואם של נייר ערך על מחיר המכירה; ולגבי יחידה

- הסכום שבו עולה מחיר הקנייה המתואם בעת רכישתה על מחיר הקנייה של היחידה בעת

מכירתה, והכל כמשמעות מונהים אלה בסעיפים 100ג ו-100ד".

מכאן אל ההוראה שקובעת את שיעור המס: "(ג) על הכנסה מניירות ערך שהיא

סכום חיובי (להלן - רווח מניירות ערך)" - סכום היובי משמע שיש יותר רווחים

מאשר הפסדים, אחרי שקיזזנו - "יוטל מס בשיעור של 20%, ללא זכות לפטור, לקיזוז

לניכוי או לזיכוי, למעט קיזוז לפי סעיף זח". זאת אומרת, הקיזוז היחיד שניתן

הוא כמובן קיזוז ההפסדים בתוך הניירות.

"(ד) היתה ההכנסה מניירות ערך סכום שלילי (להלן - הפסד מניירות ערך),

רשאי בעל ניירות הערך לקזז הפסד זה רק כנגד רווה מניירות ערך בשנות המס הבאות

בזו אחר זו בהן בחר כי הוראות סעיף זה יחולו לגבי הכנסתו מניירות ערך, ובלבד

שאם בחר שלגבי שנת מס מסויימת יחולו הוראות סעיפים 100ג או 100ד, לא יוכל עוד

לקזז הפסד זה". שוב, גם כאן מדובר בהעתקה של ההוראה כפי שהיתה קודם (בחוברת

הכחולה), עם שינוי מספרי הסעיפים.

ההוראה שקיימת בסעיף (ה) גם היא מועתקת: "(1) נישום שחל עליו סעיף זה,

יגיש לפקיד השומה את דו"ח ניירות הערך יחד עם הדו"ח שהוא חייב בהגשתו על פי

סעיף 131 לפקודה; ואם אינו חייב בהגשת דו"ח על פי סעיף 131 לפקודה, יגיש דו"ח

ניירות ערך במועד להגשת הדו"ח לפי סעיף 131". "(2) דין דו"ח ניירות ערך יהיה,

לכל דבר ועניין, כדין דו"ה לפי סעיף 131" - שוב הוראה מועתקת. "(3) נישום שחל

עליו סעיף זה ולא הגיש דו"ח ניירות ערך, או הגיש דו"ח כאמור אך לפקיד השומה יש

טעמים סבירים להניח שהדו"ח אינו נכון, רשאי פקיד השומה לשום לפי מיטב שפיטתו

את ההכנסה מניירות ערך ולקבוע את המס שחייב בו הנישום, ואין שומה זו פוטרת את

הנישום מכל אחריות אחרת לפי פקודה זו; דין שומה לפי סעיף זה כדין שומה לפי

סעיף 145".

בשביל מה אתה צריך את זה בכלל? הרי זה מובן מאליו. האם יש איזושהי שומה

שאתה לא יכול לנהוג על-פי פקודת מס הכנסה?

כן. בכל מקום שנדרש אדם, על-פי הפקודה, להגיש דו"ח שאיננו שומה רגילה,

שאיננו דו"ח שנתי רגיל - אנחנו נדרשים להוראה שמפנה לאותו דין שחל לגבי שומה

רגילה, הן בכל הקשור למועדים והן בכל הקשור לכללים.



ד' תיכון;

אני רוצה להבין. נניח שהיום אני מגיש לך שומה, ואתה תבקש ממני להגיש לך

פירוט של עסקאות בניירות ערך - האם אני יכול לסרב?

לא, אתה חייב בהגשת דו"ח.

די תיכון;

אז מה ההבדל?

דורון לוי;

ההבדל הוא שהדו"ח הזה מוגש על-פי הוראה מיוחדת ולא במסגרת הדו"ח השנתי

שמגיש הנישום. בכל מקום שקיימת חובה שמטיל המחוקק להגיש דוייח שאיננו דו"ח שנתי

רגיל, אנחנו נדרשים לקשור את ההוראות שחלות על דו"ח שנתי רגיל עם הדו"חות

האלה. כך הדבר בדו"חות תיאום אינפלציוניים, כך הדבר אפילו בדו"ח הניכויים.

בדו"ח הניכויים יש הוראה מיוחדת, שכאשר אדם מגיש דו"ח זה, יחולו על שומת

הניכויים הוראות פקודת מס חכנסה.

די תיכון;

האם אתה לא הושב שזה מיותר? יש לך את כל הסמכויות.

א' ויינשטיין;

סליחה, האם יש היום בסדר-היום תקנות מס שבח?

ס' אלחנני;

זה היה צריך להיות היום, אבל כנראה לא יגיעו לזה.

אי ויינשטיין;

אם יגיעו לזה, אני מבקש שתקראו לי.

דורון לוי;

חה"כ תיכון, אני יכול להפעיל את פקודת מס הכנסה רק על מי שחייב בהגשת

דו"ח.

די תיכון;

אני מניח בביטחון שאתה מבין בפקודה יותר ממני, אבל נדמה לי שזה כאילו

ידיך היו כבולות עד כה ועכשיו אנו באים להתיר את ידיך. אני לא חושב שכזה הוא

המצב, אבל אתה אומר שכך נהגו עד כה. לי נדמה שאתה יכול לבקש הכל. ברצותך, אפשר

לבקש את כרטיסי הטיסה שלי לחו"ל בכל דקה. האם אתה נזקק לחקיקה מיוחדת לשם כך?

דורון לויי;

אם אני רוצה לקבוע כללים שמחייבים אותך לנהל דו"ח שאיננו דוייח שנתי רגיל

על-פי הדרישות, אני חייב לבוא ולומר שעל הדו"ח הזה יחולו הדרישות הרגילות.

די תיכון;

אני רוצה להביא את זה לאבסורד. נניח שאתה רוצה לראות שני כרטיסי שלי

לחו"ל, האם פקיד השומה לא רשאי לבקש זאת ממני?

רשאי.

די תיכון;

אז מה ההבדל? הוא גם יכול לבקש את כל הקניות והמכירות שלי בשנת השומה.

דורון לוי;

כי הדרישה של פקיד השומה היא בהתאם לסמכות שיש לו כאשר הוא מטפל בשומה

על-פי דו"ח שנתי שהגשת. אבל אם אנהנו לא דורשים מהאדם להגיש דו"ח שנתי, לא

קיימת היום סמכות בפקודת מס הכנסה שמכוחה אני יכול לבוא ולקבוע כללים לגביו.

די תיכון;

אתה מתייחס פה רק לשכירים שפטורים מחובת הגשת דו"ח שנתי?

בוודאי. עם האחרים אין לי בעיה, כי הם מגישים דו"ח שנתי וחלים עליהם

הכללים של הגשת דו"ח שנתי.

די תיכון;

כאן מתעוררת השאלה - למה לא תבקש פעם מכלל אזרחי מדינת ישראל להגיש דו"ח

ותפטור את עצמך מכל מיני חיקוקים, וגם אולי תרוויח פעם כסף? הרי יש כאלה

שטוענים שהם מבקשים את זה ממך, למשל חה"כ פורז.

ובכן, בהתאם למה שהסברתי, היינו חייבים להכניס את סעיף קטן (ה) כפי שהוא.

סעיף קטן (ו) אומר: "הודיע בעל ניירות ערך כאמור בסעיף קטן (א), לא יוכל לחזור

בו מהודעתו זו לגבי הכנסתו מניירות ערך באותה שנת מס; לא חזר בו מהודעתו במועד

הקבוע בסעיף קטן (א) לגבי שנות המס הבאות, ימשיכו לחול עליו הוראות סעיף זה".

די תיכון;

למה לא תיתן לו לנמק את בקשתו, ורק לאחר מכן תחליט? למה אתה צריך הוראה

גורפת? למה אתה חותך את זה בסכין וכובל את ידיך? אתה כותב כאן: "הודיע בעל

ניירות ערך כאמור בסעיף קטן (א), לא יוכל לחזור בו מהודעתו זו". למה לא יוכל

להזור בו אם יביא נימוקים כבדי משקל? מדוע לא יהיה שיקול דעת?

הוא התחיל לרוץ במשך השנה -

הוא התחיל והוא נפגע ועבר מן העולם - יש סיבות שניתן לקבל אותן. יש במס

הכנסה מונח של השגה, שאדם יכול לבוא ולנמק.

אתת משיג על תחשיב, אתה משיג על חשבון, אבל לא במקרה כזה.

כאן אדם מסר הצהרה נניח שהוא מת ויורשו לא יכול להביא את המסמכים - מדוע

שבמקרה כזה לא תהיה אפשרות של חזרה מההודעה?



דורון לוי;

פה מדובר על בחירה במסלול.

אני מדבר על בחירה במסלול. אדם ברור במסלול, והוא לא יכול יותר, הוא שותק.

יש אלף מקרים.

דורון לוי;

האם השיתוק שלו קשור במסלול?

די תיכון;

כן, הוא בחר במסלול ולא יכול יותר לספק לך את הנתונים שאתה מבקש לאחר

שבחר במסלול מסויים. אשתו תפנה אליך ותגיד: 'בעלי חולה אלצהיימר, אני לא יכולה

יותר לעמוד בהגשת המסמכים'.

מה שאתה בעצם אומר, שהוא יכול לחזור רק לכיוון של מסלול ה-10%.

כן. מדוע לא לאפשר זאת? אתה כובל את ידיך, ואני לא מבין מדוע.

אדם יגיע לקראת סוף השנה ויראה שהמסלול של 20% מזיק לו כי הוא צריך לשלם

הרבה יותר מס, אז הוא יבקש לעבור למסלול ה-10%.

אתה לא יודע אלו מקרים יש בחיים, אבל יש גם אנשים שיש להם טענות צודקות

והם רוצים לשנות. מדוע לא ייתן שיקול דעת בהליך של השגה, שהוא ההליך הרגיל במס

הכנסה?

אני לא מסוגל להעלות על דעתי באלו מקרים בן-אדם יבקש לעבור למסלול אחר

כאשר הבקשה לא נובעת מתוך רצון לשלם פחות מס.

בחיים יש אלף ואחד מקרים, שהמקור של כולם הוא בסיבות לגיטימיות שלא

נכללות בהגדרה שלך. אבל תמשיך הלאה.

אני מבקש להעיר לגבי סעיף (ו), זה הסעיף שעוסק בבחירה בין המסלולים. אני

סבור שהברירה שצריך לתת בנסיבות האלה - כדי למנוע תשלום מס על הפסדים - היא

שהבחירה הזאת תיקבע בתום שנת הכספים, או שתהיה אופציה כזאת. כמובן שאז

היחיד-המשקיע יבחר את האופציה הנוחה.

בוא נשאיר את הנושא הזה לסוף.



ג' שגיא;

אני באמת חושב שאם אנחנו בוחנים את מטרת החוק ואם אנחנו הולכים להיות

צמודים למטרה הזאת, צריך לאפשר את הבהירה הזאת לאחר מעשה, כמו שנקבע כאן בשנה

או בשנתיים הראשונות. אבל נגיע לזה יותר מאוחר.

בתחילה החוק היה בדיוק הפוך. החוק אמר שיהיה מס של 10%, וביקשו את מסלול

ה-20% עם קיזוז ההפסדים וזה היה צריך להיות המסלול הנמוך יותר. עכשיו אתה

אומר: 'לא, אני אקח את מסלול ה-10% כי הוא נמוך יותר'.

אני לא קובע איזה מסלול יותר נמוך, כי אני לא יודע איזה מסלול יותר נמוך.

אני רק אומר שצריך לאפשר למשקיע את הבחירה.

השאירו את הנוסח הקודם, זאת אומרת: רק לשנתיים ולאחר מכן לא יוכל להזור

בו.

נעסוק בזה בסוף. יש לי בקשה - מה שאנחנו עושים עכשיו, זה ניסוח שמביא

בחשבון את כל התיקונים וההערות שנשמעו פה -

אבל היו נושאים פתוחים.

את כל השאלות החשובות, תשאירו לסוף.

חה"כ שטרית, עמדתנו היא שאנחנו לא מתערבים. שיעשו מה שהם רוצים, אנחנו רק

מסתייגים.

אני נגד החוק בכל מקרה, אבל בכל זאת יש לי שאלה.

תשאיר אותה לסוף.

סעיף קטן (ז) אומר: "האמור בסעיף זה לא יחול לגבי כל אחד מהמקרים המנויים

בסעיפים 100ג(ג) ו-100ד(ד). מדובר באותם מקרים שהחוק לא חל לגביהם, נעבור

עליהם בהמשך.

סעיף 100ג מדבר על מסלול ה-10%: "(א) לא הודיע בעל ניירות ערך כאמור

בסעיף 100ב(א) או חזר בו מהודעתו, לפי הוראות סעיף 100ב(ו) יוטל עליו במכירת

ניירות ערך מס בשיעור של 10% על רווח ההון החייב, ללא זכות לפטור, לקיזוז

לניכוי או לזיכוי.



"לעניין סעיף זה - ירווח הון חייב' - הסכום שבו עולה מחיר המכירה של נייר

הערך על המחיר המקורי המתואם שלו". בהגדרת "מחיר המכירה של נייר ערך" אין שום

שינוי לעומת הצעת החוק בחוברת הכחולה. בהגדרה של "מחיר מקורי מתואם" תיקנו

מונח לפי ההצעה של שמעון וייס, ולכן אקריא את ההגדרה: "'מחיר מקורי מתואם'

מחיר מקורי מוכפל במדד ביום המכירה ומחולק במדד ביום התשלום בעד הרכישה, ולגבי

נייר ערך שמקורו בנייר ערך המיר" - ובהמשך נוספה הגדרה של ניירות ערך המירים -

"המחיר המקורי של נייר הערך ההמיר מוכפל במדד ביום המכירה ומחולק במדד ביום

התשלום בשל רכישת נייר הערך ההמיר, בתוספת הסכום ששולם בשל המרתו מוכפל במדד

ביום המכירה ומחולק במדד ביום התשלום בשל המרת נייר הערך ההמיר" - כאן המכירה

היא קצרת מועד - "ובלבד שאם לא חלפו 31 ימים לפחות מיום הרכישה ועד ליום

המכירה, יהיה המחיר המקורי המתואם המחיר המקורי". כפי שאמרתי, כאן הוספנו

הגדרה - "'ניירות ערך המירים' - ניירות ערך שניתן להמירם במניות או בניירות

ערך המקנים זכות לרכוש מניות". הגדרת "מחיר מקורי" לא השתנתה.

ס' אלחנני;

האם לא היה כדאי להגדיר את המחיר המקורי המתואם על-ידי פונקציה מתימטית?

זה היה עוזר.

דורון לוי;

בחוק אי אפשר לעשות זאת. בהוראת ביצוע, ודאי שכן.

נדמה לי שבחוק ביטוח הלאומי יש פונקציה מתימטית.

דורון לוי;

במס הכנסה זה לא קיים. בחוק התיאומים בשל אינפלציה, בחוק מיסוי

אינפלציוני - בכל החוקים שהם בעצם חצי מתמטיים, ההגדרות תמיד היו במלל ולא

בנוסחאות.

סעיף 100ג(ב): "עלה המחיר המקורי המתואם של נייר ערך על מחיר המכירה שלו,

לא ניתן לקזז את ההפרש". כפי שאמרנו, מדובר על מסלול שלא נותן קיזוז הפסדים.

"(ג) האמור בסעיף זה לא יחול לגבי כל אחד מאלה..." - בעניין הזה, מבחינה

מהותית לא השתנתה אף חלופה פרט לכך שהוספנו את החלופה האחרונה, חלופה (12):

"מכירת נייר ערך שלפי הוראות חלק ה-2 אינה חייבת במס" - זאת אומרת, אותה מכירה

שפטורה ממס על-פי חלק המיזוגים והפיצולים.

אני לא אוהב בכלל את החלופה הזאת.

האם לחוק הזה יש השלכה על מניות בחברה תעשייתית, אם שום דבר לא משתנה?

הואיל וסעיף 21א לחוק עידוד תעשייה (מיסים) בוטל, יש לזה התייחסות רק

בהוראות המעבר. הוראת המעבר מתייחסת למקרה שבו יש בעל מניות שכבר מחזיק במניות

חמש שנים או שיש בעל מניות שנמצא בתוך הרצף של חמש השנים; במקרה כזה הוא פטור

ממס. ---

וגם לא ה-10% או 2% האלה.

מ-1.1.95 ואילך רווח הון חייב במס. רווחי העבר פטורים.

מי שטרית;

זאת אומרת, על רווחי העבר לא חל מיסוי הבורסה.

דורון לוי;

אמת.

למה אי אפשר להחיל עליהם את ה-10% רטרואקטיבית?

דורון לוי;

אי אפשר להחיל את זה רטרואקטיבית על מי שנתת לו פטור. ביטלת את סעיף 21א

מכאן ואילך.

זאת אומרת, היום חברה לא יכולה יותר לקבל פטור לפי סעיף 21א. ממתי?

מיום ראשון שעבר, ובלבד שהיא לא הגישה לפני כן תשקיף לרשות לניירות ערך.

זאת אומרת, מי שהגיש תשקיף עד יום ראשון שעבר והנפיק עד 31.12.95 - עדיין

יהיה פטור ממס רווח הון.

אל תדאג, חה"כ שטרית, הרגו את שוק ההון.

האם ביטול סעיף 21א עבר קריאה שנייה ושלישית?

כן, זה אפילו כבר פורסם.

אני לא מבין למה צריך פה את חלופה (12), זה לא מיזוג ולא פיצול, אלא

העברת מניות. זה פשוט כיבוס אמיתי - סגרו משהו, ופותחים משהו חדש. לעשות תכנון

מס בדו"חות - נראה לי לא לעניין.

גם אני חושב שחלופה (12) מיותרת לחלוטין ולכן ההערה של פנחס רובין מלישכת

עורכי-הדין היא בכלל לא במקומה. הרי מיזוג ופיצול נעשה רק כאשר מדובר בטעם

כלכלי ומדובר ממילא בגוף שבו ההחזקה בניירות ערך היא החזקה עסקית. כאשר ההחזקה

היא עסקית, ממילא חלק המס הזה לא חל אלא סעיף 2(1) לחוק התיאומים. לכן אנחנו

לא צריכים בכלל את הסעיף הזה. אם נותיר את סעיף (12) על כנו - הוא יאפשר

להפעיל את סעיף 104, זאת אומרת לקחת עכשיו ניירות ערך, להעביר אותם לגוף אחר

ועל-ידי זה לפטור ממט את הגוף האחר. לכן אני מציע למחוק את חלופה (12).

באמת כדאי להוריד את חלופה (12).

די תיכון;

אני רוצת להבין על מה מדברים. לא מקובל עליי שזה עולה ונופל. זה פרלמנט,

זה לא עסק בתוך מס הכנסה.

סעיף (12) הוא לא סעיף שהופיע בהצעת החוק המקורית, אלא היתה הערה של עו"ד

'נכון שכתבתם בחוק "על אף האמור בכל דין"

וכן הלאה, אבל אם יש לי למשל פיצולים ומיזוגים והם פטורים מתשלום מס, אני לא

רוצה שבגלל שאמרתם "על אף האמור בכל דין" תהיה פגיעה בפיצולים ומיזוגים -

שלמרות שבשלב הפיצול או המיזוג, הנכסים עוברים כשהם פטורים, בעקבות ההוראה

בחוק החדש הזה יהיה חיובי. אבל ממילא מדובר במיזוג או פיצול של גופים עסקיים

שהחזקת ניירות הערך בידיהם היא החזקה עסקית, ולכן בכלל לא יכולה להיות כפילות.

לכן הדבר היחיד שעושח קבלת ההצעה שלהם להוסיף את סעיף (12) - היא מאפשרת תכנון

מס שמשמש או לבריחה של מס או אפשרות לקיזוז הפסדים ותו לא. אין בזה כלום, זה

לא חל לא על מיזוג ולא על פיצול. לכן הצענו למחוק את סעיף (12).

אתה אומר שאם יהיה מיזוג או פיצול, ממילא זה עסקי כך שהמס הזה לא יחול

עליו.

כן, אז אנחנו מוחקים את סעיף (12). סעיף 100ד חלק על יחידות בקרן

נאמנות. שוב, מהותית אין חבדל לעומת ההצעה המקורית: "(א) לא הודיע בעל יחידה

כאמור בסעיף 100ב(א) או חזר בו מהודעתו לפי הוראות סעיף 100ב(ו) יוטל עליו

במכירת היחידה מס בשיעור של 15% על רווח ההון החייב ללא זכות לפטור, לניכוי,

לזיכוי או לקיזוז כלשהם.

"לעניין סעיף זה - ירווח הון חייבי - הסכום שבו עולה מחיר הקנייה של

היחידה בעת מכירתה על מחיר הקנייה המתואם בעת רכישתה"; זה זהה במהות העניין

לטכניקת ה-10%. "'מחיר קנייה' - מחיר קנייה כמשמעותו בסעיף 43 לחוק השקעות

משותפות".

ה' הירש;

יש פה הערה מהותית.

ש' וייס;

בהגדרת "מחיר הקנייה" אני מציע להגיד מחיר יחידת, ולהפנות לסעיף 42 לחוק

השקעות משותפות. כלומר, לכתוב כך; "'מחיר הקנייה' - מחיר יחידה כמשמעותו בסעיף

42 לחוק השקעות משותפות".

גי אגרון;

אין בעיה, נשנה את זה.

אני ממשיך: "מחיר הקנייה המתואם של הירוידה בעת רכישתה" - זו בעצם הגדרה

שדומה להגדרה שהיתה בקשר למסלול ה-10% - "מחיר הקנייה בעת רכישת היחידה, כשהוא

מוכפל בחלק ההשקעות הלא מוגנות שבקרן הנאמנות שהיו ביום הרכישה ובמדד ביום

הפדיון או המכירה, לפי העניין, ומחולק במדד ביום רכישתה, והכל בתוספת מחיר

הקנייה בעת רכישתה כשהוא מוכפל בחלק ההשקעות המוגנות ובלבד שאם לא חלפו 31

ימים מיום הרכישה ועד ליום המכירה או הפדיון, לפי העניין, יהיה מחיר הקנייה

המתואם של היחידה בעת רכישתה מחיר הקנייה בעת הרכישה", דהיינו המחיר הנומינלי.

"'השקעה מוגנת'" - זה שינוי לעומת הצעת החוק המקורית - "נכס שהוא השקעת

הציבור כמשמעותה בחוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, התשמ"ד-

1984, שהיה רשום למסחר בבורסה לפני יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995);

יחלק ההשקעות הלא מוגנות' - שווי נכסי קרן הנאמנות שאינם השקעות מוגנות, מחולק

בשווי כלל נכסי הקרן; יחלק ההשקעות המוגנות' - שווי נכסי קרן הנאמנות שהם

השקעות מוגנות, מחולק בשווי כלל נכסי הקרן; 'מחיר הקנייה של היחידה בעת

מכירתה' - מחיר קנייה של יחידה בידי מי שרוכש יחידה ביום פדיונה או מכירתה,

לפי העניין, בניכוי הרווח הצבור ליחידה שנצבר בתקופת ההחזקה ובתוספת הפסד צבור

ליחידה.

ת' פנחסוביץ;

פה, במקום "ובתוספת" צריך לומר "או בתוספת". כלומר, ניכוי הרווח הצבור,

אם יש רווח, או בתוספת הפסד צבור, אם היה הפסד.

דורון לוי;

בסדר. "ירווח צבור ליחידה שנצבר בתקופת ההחזקה' - הסכום שבו עולה הרווח

הצבור ליחידה בשל השקעות מוגנות ביום פדיון היחידה או מכירתה, לפי העניין, על

הרווה הצבור ליחידה בשל השקעות מוגנות ביום רכישת היחידה. 'הפסד צבור ליחידה'

- הסכום שבו עולה הרווח הצבור ליחידה בשל השקעות מוגנות ביום רכישת היחידה, על

הרווח הצבור ליחידה בשל השקעות מוגנות ביום פדיון היחידה או מכירתה, לפי

העניין. ירווח צבור ליחידה בשל השקעות מוגנות' - רווח בשל השקעות מוגנות

שנצבר החל מיום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995), שאת דרך חישובו יקבע שר

האוצר בתקנות".

"(ג) עלה מחיר הקנייה המתואם של יחידה בעת רכישתה על מחיר הקנייה של

היחידה בעת מכירתה, לא יהיה ניתן לקזז את ההפרש" - שוב, מקביל ל-100ד.

גי אגרון;

כאן יש לנו טעות קטנה, כי אנחנו לא מתכוונים לכל המרכיבים בתוך היחידה

אלא רק למרכיב שנובע מניירות ערך, אנהנו מפרידים את זה. לכן, לדעתי, אנחנו לא

צריכים לדבר פה על כל היחידה אלא רק על המרכיבים שהם ניירות ערך. הרי יכול

להיות מצב שיש רווח בנכסים הבלתי מוגנים והפסד במוגנים, ואז יש לי תוצאה

כוללת. לכן אנחנו צריכים למצוא את מרכיב הרווח שנובע מתוך הנכסים הבלתי מוגנים

ולא את הסך-הכל. צריך לעשות פה תיקון קטן.

נניח שיש לי רווח באגרות-חוב אבל הפסד כולל שסוחב אותי כתוצאה מהפסד

בניירות ערך, אז בסך-הכל היחידה תיתן לי הפסד קטן אבל ההפסד בניירות ערך הוא

גבוה. אתן דוגמא - בוא נצא מהנחה שהיו לי אגרות-חוב בשווי של 50 וניירות ערך

בשווי של 50. ניירות הערך ירדו ל-40 ואגרות-החוב עלו ל-59. בסך-הכל יש לי הפסד

של שקל בתוך היחידה, אבל הפסד אמיתי של 10 בניירות ערך. למעשה אני צריך

להתייחס להפסד שנובע מכל ה-10 ולא רק ל-1.



דורון לוי;

אבל הכנסנו את זה בהגדרת" מחיר הקנייה של היחידה בעת מכירתה" - הוספנו שם

את ההפסד, אז אין בעיה.

גי אגרון;

נכון, זה בסדר.

דורון לוי;

"(ד) האמור בסעיף זה לא יחול לגבי כל אחד מאלה..." - שוב, את סעיף (5)

צריך להוריד. זה מקביל להורדה של סעיף (12) בסעיף 100ג(ג).

"(ה) שר האוצר רשאי לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות לעניין

חישוב רווח ההון החייב ומחיר הקנייה המתואם של יחידה בעת רכישתה לגבי יחידה

בקרן המחלקת לבעלי היחידות תשלומים מנכסי הקרן".

100ה, הוראות מיוחדות לגבי מכירת ניירות ערך; "במכירת ניירות ערך כאמור

בסעיפים 100א עד 100ד יחולו הוראות אלה" - זה לא השתנה, זה כמו בהצעת החוק

המקורית.

גם סעיף 9 המתקן את סעיף 101 לפקודה לא השתנה, פרט לאיזכור הסעיפים בסעיף

(2). גם סעיף 10 (תיקון סעיף 102) לא השתנה, כך גם סעיף 11 המתקן את סעיף 177

לפקודה).

סעיף 12 כאן הוא הפניה לחוק מס שבח. זה תיקון, כי סעיף 12 בחוברת הכחולה

מתייחס לסעיף 21א בחוק עידוד התעשייה (מיסים). הואיל ובינתיים סעיף 21א בוטל,

מחקנו את סעיף 12 הקודם ויש התייחסות לעניין הזה רק בהוראות המעבר. בעצם סעיף

13 להצעת החוק המקורית הופך לסעיף 12 בהצעת החוק המתוקנת שלפנינו. סעיף זה

מתייחס לחוק מס שבח, וכאן יש לנו תיקון נוסח. אקריא את הסעיף: "בחוק מס שבח

מקרקעין, התשכ"ג-1963, בסעיף 57, בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), במקום 'פטורה ממסי

יבוא, בכל מקום, 'חייבת במס לפי הוראות סעיפים 100א עד 100ה לפקודה'" - בחוברת

הכחולה כתבנו "עד 100ד" ועכשיו תיקנו את זה - "ובסופו יבוא: '(ג) פטורות ממס:

(1) פעולה באיגוד כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) שהיא הקצאת זכות באיגוד;

(2) פעולה באיגוד שהיא הקצאת מניות לציבור על פי תשקיף שבו צויין שהבורסה

הסכימה לרישום המניות למסחר בה". זו הרחבה מסויימת של ההצעה המקורית; שמעון

וייס הסב את תשומת ליבנו ששם מדובר אך ורק בהקצאת זכות לאיגוד בבורסה, ועכשיו

התיקון של הנוסח פותר את הבעיה.

בסעיף 13 (שהיה קודם סעיף 14), המתקן את חוק השקעות משותפות בנאמנות, לא

שונה שום דבר.

T

אנחנו מגיעים לסעיף 14 (שהיה קודם סעיף 15), תחולה והוראות מעבר. כאן

נוסף סעיף (ד) המתייחס לחוק עידוד התעשייה (מיסים), אותו סעיף 21א המפורסם,

"לגבי מניות שעליהן חל סעיף 2 לחוק עידוד התעשייה (מיסים).

(תיקון מס' 12), התשנ"ה-1994 יחולו הוראות אלה: (1) סעיף 21א(ב) לחוק עידוד

התעשייה (מיסים) התשכ"ט-1969 (להלן - חוק עידוד התעשייה (מיסים)) ייקרא לגבי

מניות כאמור שנרשמו למסחר בבורסה לאחר היום הקובע כלהלן: '(ב) האמור בסעיף קטן

(א) לא יחול אם מניות שנרשמו כאמור נמכרו בתוך חמש שנים מהיום שנרשמו" -

דהיינו לא עומד בתנאי חמש השנים, ובעצם רואים אותו כמי שאמור להיות מוחל עליו

סעיף 101 לפקודה - "נמכרו המניות כאמור יראו את רישומן למסחר בבורסה כמכירתן

ויחולו ממועד הרישום הוראות סעיפים 100א עד 100ה לפקודה, אלא אם ביקש בעל

הסגניות בכתב מפקיד השומה תוך שלושים ימים מיום רישומן, שהרישום לא ייחשב

כמכירתן' ". אנחנו מציבים את בעל המניות בדיוק באותו מצב שבו היה נמצא אילו היה

חל עליו סעיף 101 בהעדרו של סעיף 21א.



"(2) התקיימו לגביהן התנאים המזכים בפטור ממס כאמור בסעיף 21א" - דהיינו

עברו כבר חמש השנים - "יראו אותן לעניין סעיפים 100א עד 100ה כניירות ערך שיום

רכישתם הוא בלום רישומם למסחר בבורסה או ביום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995)

לפי המאוחר, ומחירם המקורי יהיה השער הקובע לפתיחת המסחר בבורסה באותו יום".

זאת אומרת, אם בעל המניות עמד בתנאי חמש השנים, יש לו אמנם פטור מרווחי הון על

חשבון העבר, אבל החוק הזה מתחיל ב-1.1.95 וממילא מכאן ואילך הוא יהיה חייב במס

בשיעורים לפי הסעיפים 100א עד 100ה. אם הוא רשם את המניות למסחר בבורסה לאחר

היום הקובע (1.1.95) - חשוב להדגיש שיש לו עוד אפשרות לרשום אותן עד 31 לדצמבר

95' - מאותו יום שהוא רשמן למסחר בבורסה, יתחילו לרוץ סעיפים 100א עד 100ה.

שי וייס;

דורון לוי, איך אתם מתייחסים לקרנות סגורות?

בקרן סגורה - בעצם מדובר אך ורק במכירה ולא בפדיון. בהתייחסות לקרנות

הנאמנות, גם בהיבט של מכירה, אנחנו מתייחסים לקרן הסגורה כמו לקרן רגילה.

ש' וייס;

זה לא טוב, כי קרן סגורה מתנהלת כמו מניה והטיפול בה לא יכול להיות כמו

בקרן פתוחה. אנחנו הערנו לכם את זה, וחשבתי שזה מוסכם בינינו. הרי לקרן סגורה

ישquotation יומיומי בבורסה.

ג' אגרון;

אתמול דיברנו על העניין הזה, ואמרנו שני דברים. אחד, שההתנהגות דומה

למניה אבל היא לא התנהגות מנייתית, כי באיזשהו שלב צריכה להיות התאמה, לפהות

בסמוך למועד הפדיון -

לא בהכרח יש פדיון. יכולה להיות קרן שלעולם תהיה בלי פדיון.

בכל מקרה, אם יהיה מועד פדיון, צריכה להיות התאמה בין מחיר שוק לבין מחיר

הנכסים. עובדתית מדובר בקרן נאמנות ולכן היתה לנו בעיה משפטית - האם אפשר

להתעלם מהנכסים המוגנים שנמצאים בתוכה. אין לנו פה שום בעיה ערכית ללכת למחיר

הבורסה ולמסות את זה ב-15%, אבל הבעיה היא עם חוק ההגנה.

ש' וייס;

אם אתה שותק בנקודה הזאת, אתה לא פותר את הבעיה.

נכון שהשתיקה לא פותרת את הבעיה; השתיקה מפנה אותך לשווי הנכסים המוגנים

בתוך הקרן. הרי אתה מדבר על מחיר מכירה.

ש' וייס;

אדוני היו"ר, אני רוצה להסביר את הנקודה. קרן סגורה היא קרן שיחידותיה

רשומות למסחר בבורסה ולכן יש ליחידה הזאת יומיום שער שנקבע על-ידי קונים מרצון

ומוכרים מרצון. העובדה שתיק ניירות הערך של אותה קרן סגורה יכול לכלול בתוכו

גם נכסים מוגנים, לדעתי לא צריכה להשפיע על הטיפול, מפני שהמס שאתם רוצים



להטיל הוא על היחידה בקרן הסגורה בידי הרוכש. מבחינת הרוכש, אין הבדל של ממש

בין יחידה בקרן סגורה לבין מניה הנסחרת בבורסה. אם לא תעשו את הטיפול הזה, אלא

תשתקו בנקודה הזאת, לדעתי עלולים לפרש את זה שדין קרן סגורה הוא כדין קרן

פתוחה. לדעתי זה לא נכון - לא כלכלית ולא משפטית. לכן צריכה להיות פה עמדה

ערכית לכאן או לכאן, כי השתיקה לא פותרת את הבעיה.

תקבלו את מה ששמעון וייס אומר, הוא מבין בזה; לצערי הוא היחיד.

עקרונית אין לנו שום בעיה לקבל את זה, הבעיה היא עם חוק ההגנה על הנכסים

הפיננסיים. יכולה להיות כאן בעיה עם קרן סגורה שמשקיעה בהשקעות מוגנות.

עם חוק ההגנה יש לכם הרבה בעיות.

אתם רוצים לשקול את זה פעם נוספת? תבדקו את זה היום עוד פעם, ואם תגיעו

למסקנה שצריך תוספת, תביאו אותה.

די תיכון;

החוק הזה כל-כך אופייני למשטרים מסויימים, גם שלנו - כשהכל שבור והכל

צונח ועומד לטבוע, עוד קושרים לזה אבנים שזה ינחת למטה טוב, שיהיו בטוחים שזה

יגיע.

ס' אלחנני;

אחרי שנגמר הדיון בוועדה, הגיעו תזכירים מכל מיני גופים, שחלק מהם

תימצתתי וריכזתי פה לפניכם. אני רוצה להציג אותם למען הסדר הטוב, כדי שהוועדה

לפחות תשמע אותם ותהיה התייחסות של נציבות מס הכנסה.

איזה סדר טוב יש בדברים שהגיעו אחרי המועד?

יכול להיות שסדר אין כאן, אבל יכול להיות שחלק מהדברים הם ענייניים ואולי

מישהו מהם מעיר את עינינו לגבי אי אלו נושאים.

אם סדר טוב, אני מציע שתגידי את הדברים שאת הושבת שיכולים להאיר את

העניין. תבורי את הדברים הטובים מתוך המוץ, שלא יהיה מצב כאילו עברנו ועשינו

את זה מהר.

אני אגיד את הדברים בנקודות, בראשי פרקים. דברת-שרם ביקשו לא למסות

משקיעים זרים - את זה כבר אמרו, זה לא חדש. אני לא אומרת שצריך לקבל את זה,

אני רק מציינת מה שהעירו. ההברה לישראל בע"מ ביקשה להוסיף הוראה מפורשת בחוק

שתבהיר כי הפטור הקבוע בחוק החברה לישראל גובר על הוראות חוק מיסוי הבורסה.

הרי יש שני חוקים לחברה לישראל, לפיהם קיבלו הטבות מיוחדות (אם אתה שואל

אותי, אסור היה לחוקק את חחוקים האלה). מה באמת קורה עם זה עכשיו?

דורון לוי;

הפטור שלהם הוא על-פי דין ספציפי, ואני לא חושב שצריכה להיות בעיה זה.

אנה שניידר, האם מיסוי הבורסה מבטל את חוק החברה לישראל?

אדוני היו"ר, הם ישבו עם עורכי-דין ויועצים והגיעו לספקות מסויימות.

אנה שניידר, תרשמי לך לבדוק פעם נוספת אם יש פה בעיה.

אני לא אומרת שהם צודקים, אבל צריך לבדוק את זה. לגבי בל נושא היחידות של

קרנות להשקעות בנאמנות - איגוד מנהלי הקרנות להשקעות בנאמנות שלח כמה הערות

שהן יותר טכניות. הם ביקשו שיעור מס של 10% (סופי) על מכירת יחידות בקרנות

שהאוצר אישר להן להשקיע למעלה מ0-10% מנכסיהם בניירות ערך זרים.

זה לא טכני. זה לא דבר שאני צריך להורות למחשב - במקום 15%, תרשום 10%.

דייר וייס, תסביר בבקשה את הטיעון הזה.

אני יכול להסביר, ואציע לכם לדחות אותו. בקרנות נאמנות שבהן מותר (על-פי

הסכם הקרן) לרכוש ניירות ערך זרים בכמות העולה על 10% משווי נכסי הקרן - הטענה

היא שקרן כזו דומה להשקעה בניירות ערך זרים. מכיוון שביחס לניירות ערך זרים יש

הוראת מיסוי מיוחדת, הבקשה של אותם מנהלי קרנות היא - להחיל על הקרן שבנכסיה

יש יותר מ-10% ניירות ערך זרים את הוראת המיסוי החלה על ניירות ערך זרים.

אבל הוראת המיסוי הזאת ממסה בשיעור יותר גבוה. אז למה חם צריכים את זה?

לכן אני מציע לכם לדחות את הבקשה.

אני לא מקבל את זה שחם מטומטמים. מה שאתה אומר עכשיו נוגד את הכלכלה

החופשית, שבה ההגיון שולט בכל, לפחות להלכה. בא מישהו שיש לו מס בשיעור של 15%

יאל תטילו עליי 15%, תטילו עליי 35%'. אני מסרב להבין שזה מה שהם

אומרים.

זה לא מה שהם אומרים.

35% יש להם בנוסף. כאן ייצא שיהיה להם 35% פלוס 15%.



ש' וייס;

על ניירות הערך הזרים הם כבר מקבלים מיסוי פעם אחת, אותם 35%. עכשיו הם

צריכים להוסיף עוד 15%. הם מבקשים להוריד את ה-15% פרי החוק הזה, דהיינו שזה

לא יהיה 15% אלא 10%.

די תיכון;

עכשיו זה הגיוני. מה סיכמנו בעניין הזה? היה לנו כאן דיון בנושא, ונדמה

לי ששלחנו אתכם לחשוב על העניין ולראות אם אין כאן כפל מס.

לפי מה שרשום אצלי, לא שלחנו אותם לחשוב על העניין.

מנהלי הקרנות התייחסו גם ל"מחיר פדיון". הם ביקשו לשנות את ההגדרה, כך

"מחיר הרכישה של יחידה הוא מחיר היחידה בתוספת שיעור הוספה ולא

מחיר הפדיון".

גם זה לא שינוי נוסח, אלא עוד 2%-3%.

לבי סעיף 100ב(ג} הקודם, יש הערה שלהם - הם ביקשו לוודא שהתקנות שייקבעו

לגבי חלוקת רווחים או נכסים מקרן לבעלי היחידות שלה לא יקפחו את בעל היחידה.

אני חושבת שאתם מבינים את זה יותר טוב ממה שאני מבינה את זה.

אנחנו נקבע תקנות שלא תפגענה, אין כוונת לפגוע.

מנהלי הקרנות גם הצביעו על כך שבשבילם ההתארגנות המיחשובית הרבה הנדרשת

לא תאפשר למנהלי הקרנות להיות ערוכים מבחינה מיהשובית ב-1.1.95. זו אינפורמציה

לחברי הוועדה.

אחרי שריכזתי את התזכירים שהגיעו לאחר הדיון בוועדה, הגיעו הערות איגוד

הבנקים. הם אמנם השמיעו את דבריהם פה בוועדה, ופה הם חוזרים על כך - הם בעד

המס, אבל "לא בבית ספרנו"; זה לא הזמן, לא המקום, לא אנחנו... אסקור הטענות של

איגוד הבנקים, שהם הגוף שצריך לגבות את המס הזה. הם כמובן מבקשים מסלול מס אחד

עם קיזוז רווחים, בחירת המסלול מראש על-ידי הנישום.

אם יש מסלול אחד - מה יש לבחור?

זה לחילופי-חילופין. הם כמובן מבקשים לפטור ממס על אגרות חוב בגלל

הסירבול, הם אומרים שזה לא ייתן הכנסה. גם הם מעלים את הנקודה של ביטול כפל מס

על ניירות ערך זרים בקרנות נאמנות. לגבי הנושא של מיסוי קרנות נאמנות - הם

מבקשים להרחיב את ההגדרה של נכסים מוגנים. אני לא יודעת אם התייחסתם לזה - יש

את ניירות הערך הזרים, המק"מ, התפ"ס ופיקדון שקלי. לדעתי זה מאוד מהותי.



גי אגרון;

האם הם פונים כבנקים או כקרנות נאמנות?

דורון לוי;

הם פונים כאיגוד הבנקים שיושב מעל איגוד קרנות הנאמנות.

ס' אלחנני;

בעיניי זה אומר משהו על דו"ח בייסקי וחומות סיניות. דבר נוסף - בבסיס

חישוב הרווח הריאלי לקרנות נאמנות, הם מבקשים להתהשב במחיר הקנייה ולא במחיר

הפדיון, כי במחיר הקנייה יש כל מיני שיעורי הוספה.

דורון לוי;

הם רוצים להוריד את המס ל-10% וגם שיכירו להם בכל העמלות...

ס' אלחנני;

בנושא של מס רווחי הון על עסקאות של תושבי חוץ, הם מדברים על כל עניין

תעשיית ה- shore off וסוגי לקוחות שימוסו כתושבי חוץ. זו בעיה שאני חושבת שכבר

נפתרה, אבל אני רק מזכירה אותה. לגבי כל מכשירי המעו"ף והחוזים העתידיים - הם

מבקשים שלא יחול מס במקור אלא התחשבנות בסוף השנה, כדי לשמור על סימטריה.

יש פה הערה טכנית שאני לא כל-כך מתמצאת בה - הם אומרים; המיסוי על מכירות

short, על מכירות בחסר, יחול בין סגירת הפוזיציה, כלומר בעת קניית הנייר שיכסה

את הshort-. האם התייחסתם לזה?

גי אגרון;

התייחסנו לזה כבר בעבר. זה בכלל לא קשור למיסוי הבורסה, זה לא רווח הון.

סי אלחנני;

עכשיו הם חוזרים על הערה שנשמעה פה - הם מבקשים לבטל את מיגבלת 31 הימים,

שבכל מקרה ההתאמה האינפלציונית תיעשה על בסיס השוואה בין מדד ידוע בקנייה למדד

ידוע במכירה, לשם פישוט החישוב.

היו"ר ג' גל;

האם יש למישהו שאלות או הערות נוספות?

חי קופמן;

יש נושא שביקשתי לגביו פתרון, וזו השאלה החל מכמה עסקאות ייחשב אדם סוחר

בניירות ערך - 200,300,400? אלו הוראות ייתן נציב המס לפקיד השומה. אני כבר

לא מדבר על הבעיה שתהיה לפקיד השומה עם מבקרת המדינה, היא תגיד לו; 'למה פלוני

עם 400 עסקאות לא נחשב סוחר ואלמוני עם 300 כן נחשב סוחר?' אני חושב שהנושא

הזה עובר אפילו את השליטה של נציב המס. אלו הוראות דורון לוי נותן מחר בבוקר,

אם בכלל? כי אם מגדירים אדם כסוחר, אז מדובר על 50% מס הכנסה! בסופו של דבר

העסק נגמר בפשרות - אדם מפחד ומשלם, העיקר שלא יעשו לו משפטים.

היו"ר גי גל;

איך זה היום? כמה משלם היום סוחר בניירות ערך?

חי קופמן;

לפי החוק, הוא צריך לשלם 50%.



היו"ר ג' גל;

זאת אומרת שהבעיה איננה קשורה להוק הזה.

היא קשורה. עד היום, אם עשית 300 פעולות בשנה (אני סתם זורק מספר, כי אין

לי מושג) - פקיד השומה לא עשה בעיה.

זה לא קשור למספר הפעולות.

הי קופמן;

אז אם הוא לקח הלוואות בבנקים וכל מיני קריטריונים - לא היו בעיות. השאלה

איך יתנהגו מחר, כי על-פי החוק הזה, באופן אוטומטית אתה מעביר לפקיד השומה

'האיש ביצע כך וכך פעולות, בהיקפים כאלה וכאלה ולקח בכך וכך

הלוואות'. קודם הוא היה יכול לעצום עיניים. עכשיו יש לו מסמך מהבנק ואין לו

ברירה. מה יעשה פקיד השומה? הוא יכניס מאות אלפים לקטגוריה של סוחרים? אגב, גם

זה שובר את הבורסה.

דורון לוי;

אני השבתי על זה, וחה"כ קופמן מציג בעיה נכונה. מסלול גביית ההכנסה

החייבת על פעילות עסקית שונה מהמסלול כפי שנקבע כאן. זאת אומרת שפקיד השומה,

לפני שהוא טוען שהכנסתו של אדם ממסחר בניירות ערך מגעת לידי פעילות עסקית,

צריך לקהת בחשבון עוד כמה נתונים נוספים. נתון אחד - אם מדובר בהכנסה עסקית,

הכנסה מעסק היא בת קיזוז ואפשר לקזז את הרווח העסקי כנגד ההפסדים. לכאורה פקיד

השומה עושה שיקול כספי, אז בוא תראה מה יקרה עם השיקולים הכספיים האלה. קודם

כל אם לנישום יש הפסדים אהרים - תהפוך לו עכשיו את ההכנסה הזאת, לכאורה,

מחייבת במס של 20% לחייבת במס של 50% ולא תראה מס. כי כאשר ההכנסה לא נחשבה

עסקית, אי אפשר היה לקזז הפסדים עסקיים והיית לוקח ממנו 20% מס. כשאתה הופך

אותה לכאורה להכנסה עסקית וחייבת במס של 50%, לא תראה כלום, כי הוא יקזז לך את

זה כנגד ההפסד. דבר שני - ההוצאות שאפשר לתבוע במסלול העסקי שונות מההוצאות

שאפשר לתבוע במסלול ה-20%, כי כאן הוא לא מקבל הוצאות מימון למשל, במסלול

העסקי - כן. אחד הנימוקים העיקריים לטיעון שהכנסה מניירות ערך היא הכנסה

עסקית, היא שאלת הוצאות המימון, ואז הוא יתחיל להביא לי פתאום חבילות של

הוצאות מימון, ואני בכלל לא בטוח ש-20% כפול הכנסה חייבת גבוה זה פחות מאשר

50% מול הכנסה חייבת נמוכה יותר.

חי קופמן;

לפי מה שאתה מסביר, לעשרות אלפי נישומים יהיו ויכוחים עם פקיד השומה בסוף

השנה.

דורון לוי;

חה"כ קופמן, אני מסביר לפחות נקודה אחת שיש כאן - קשה לומר שצריכה להיות

להיטות של פקיד השומה להעביר אנשים למסלול עסקי, כי יש כאן מאזן מסויים של

אינטרסים - יכול להיות מצב שנעביר אדם למסלול העסקי ובעצם נקבל פחות מס. אל

תשכח עוד דבר - פקיד השומה לא יכול לשחק עם האיש כל שנה. אם הוא בא ואמר;

'הפעילות שלך מגעת כדי עסקי, פקיד השומה יודע שבשנה הבאה, אם האיש עבד בדיוק

באותו אופן אבל יהיו לו הפסדים - הם יחיו הפסדים עסקיים והוא יהיה חייב לתת לו

אפשרות לקזז.



לשאלה של קביעת קטגוריות - צדקת באיבחונים שנתת, כי יש בעיה לקבוע

קטגוריות. אנחנו יכולים לתת בהוראת ביצוע שורה של הבחנות שהן בבחינת ריענון

מתי אנחנו רואים פעילות מסויימת כפעילות עסקית ומתי לא - ואמרנו שנוציא הוראות

ביצוע בעניין הזה - אבל אנחנו לא יכולים לומר ש-300 פעולות הן הרבה ו-100 הן

מעט. אני אומר לך ש-10 פעולות יכולות להיות בלי שום בעיה במישור עסקי, כי

לפעמים עשר פעולות הן הרבה יותר מסחריות מאשר 300 אחרות.

אבל הציבור צריך לדעת מה ההוראות. מה שיקרה כתוצאה מזה - בגלל הפחד מפקיד

השומה, אנשים יימנעו מלהיכנס בכלל לשוק ההון. הם יגידו: ימה אנחנו צריכים את

הצרה הזאת? אנחנו לא יודעים איפה אנחנו עומדים'. הנושא הזה צריך להיות ברור.

תן כללי משחק, כמו בכדורגל. תגיד מה אסור ומה מותר. אחרת בסוף השנה פקיד השומה

יצטרך לריב עם כל אדם ואדם, יהיו בעיות בלי סוף ואז גומרים בכל מיני פשרות

מגוחכות.

דורון לוי;

אמרתי שבהוראת הביצוע נוציא הנחיות שיהיו בגדר כללים. בהוראת הביצוע נצרף

קווים מנחים לבדיקת הסוגיה.

(היו"ר ג' גל יוצא, ממלא את מקומו - אי פורז).

היו"ר אי פורז;

גם אני רוצה לומר משהו בעניין המס הזה. בישיבות קודמות של הוועדה,

התבטאתי שאני לא רואה בעין טובה את הצעת הממשלה, לפיה ייקבע ה-31.12.94 כמועד

תחילת החוק, משום שקיימת אפשרות - ויותר מאפשרות, זה ודאי קורה גם בפועל -

שאנשים קנו ניירות ערך בתקופה שקדמה לתאריך הזה; עד התאריך הזה הניירות הם

בירידה, לפעמים ירידה של 30%-40% ואף יותר, וכשהם ימכרו את הנייר בבוא העת -

לא זו בלבד שמס הכנסה לא יפצה אותם ואיש לא יפצה אותם על ההפסד, אלא הם אפילו

יצטרכו לשלם מס על הרווח שייווצר להם מינואר ועד למועד המכירה, והכל בעצם רווח

פיקטיבי. חשבתי שהדרך הנאותה היא לאפשר לאנשים כאלה להגיש דו"ח ולתבוע חישוב

לגבי נייר הערך הספציפי לפי מועד המכירה המקורי. זה נראה לי צודק, כי באמת

מטרת החקיקה הזאת היא שהמס יוטל על רווחים ריאליים בבורסה. לאחר בדיקת ההצעה

שלי, הסתבר שהדבר ייצור אפליה בין אנשים שקנו בצורה כזו לבין קרן נאמנות. קרן

נאמנות מטבעה היא "פול", היא מכבסת את האגרות וכל מה שיש לה בפנים קדימה

ואחורה, ומי שנכנס אליה היום, בעצם ייהנה מההפסדים של העבר במקרה שיהיו רווחים

בקרן, ואז התוצאה היא שהכנסת ההוראה שביקשתי תיצור אפליה בין סוגי משקיעים -

בין אלה שמחזיקים את הניירות באופן אישי לבין אלה שמחזיקים את הניירות בקרן

נאמנות.

גי אגרון;

לא, לא. אתה מקבע את מחיל הקרן ביום מסויים.

היו"ר אי פורז;

הרעיון היה שיש לך הפסד שצברת בעבר, ואתה מגלגל אותו לעתיד עד שיהיה לך

רווח.

גי אגרון;

יש מקרים שלא דוחים את המכירה ל-95'. למשל, קניתי דירה, מחר אני צריך

לפדות את המניות שלי כי הקבלן לוחץ, אני לא יכול להחזיק אותן עד ה-1 לינואר.



היו"ר א' פורז;

זו בדיוק הנקודה. זה כמו אדם שיש לו חברה מפסידה - הוא כבר מכר אותה עם

ההפסד ועכשיו הוא מחוץ לתמונה. אם נפצה את זה שקנה את החברה המפסידה - הוא כבר

קנה אותה בזול, כי היא היתה חברה מפסידה, וייצא משהו לא הגיוני. ובכן, הסתבר

שבקרן נאמנות בלתי אפשרי ליישם את ההצעה שלי. מאחר ובקרן נאמנות זה בלתי

אפשרי, יוצא שאם נקבל את הנורמה הזאת - ניצור אפליה בין קרן הנאמנות לבין אלה

שהשקיעו באופן ישיר, אפליה שלא עומדת במבחן ההגיון שלי ואולי גם לא תעמוד

במבחן שיפוטי. אבל לפני מבחנים שיפוטיים, אני בוחן דברים על-פי המבחן שלי

ומצאתי שזו באמת אפליה בלתי סבירה. לאור כל זה, אני נאלץ להודיע בצער שאני

חושב שהרעיון שלי נכון פילוסופית אך בלתי ישים באופן אמפירי, ולכן - עם כל

הצער - אני יורד ממנו.

ח' קופמן;

כמה משקיעים בקרנות מבחינת מספר אנשים וכמה משקיעים באופן ישיר?

בקרנות הנאמנות משקיע כמעט כל בית אב.

כמה זה באחוז משוק ההון?

ני ליבנה;

כשליש מהכסף הנסחר הוא באמצעות קרנות.

היו"ר אי פורז;

לדעתי, ברגע שיש אפליה - המספר לא משנה. גם אפליה של אחוז אחד היא אפליה,

אבל בוודאי שאפליה של שליש היא אפליה. לכן אני יורד מהעניין הזח - לא בגלל

העיקרון אלא בגלל אי יכולת ליישם אותו. היה לי מאוד חשוב שלא יוטל בשם מקרה מס

על הפסדים, וכנראה שבלית ברירה, בגלל העובדה שמדובר בחוק כללי - זח כן יקרה.

חי קופמן;

אולי זו יכולה להיות סיבה לכך שלא צריך את המס חזה?

היו"ר אי פורז;

כשאתם תחזרו לשלטון, תבטלו אותו...

ש' וייס;

דורון לוי, בנושא הקרנות הסגורות - אני מקבל על עצמי להציע לכם נייר. אם

אם העיקרון מקובל על הוועדה - דהיינו שתהיה התייחסות לקרנות סגורות להבחין

מקרנות פתוהות - תסמיכו בבקשה את היועצים המשפטיים לגמור את הנושא הפורמלי.

דורון לוי;

העיקרון המקובל הוא שתהיה התייחסות להערה שהערת. אתה מבין שמקובל עלינו

שנציב מס הכנסה לא צריך לעסוק בסוגיות משפטיות.

היו"ר אי פורז;

רבותי, בזה תם הדיון. ההצבעה תהיה מחר ב-10:45.



תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון), התשנ"ה-1994

היו"ר א' פורז;

אנחנו עוברים לתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון).

פרז מדובר בחארכת הפטור לעולים בשנתיים, כתוצאה מהארכת תקופת ההטבות.

פטור 12(ב) לתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) קובעת שיעור מס 0.5% לעולה

במשך חמש שנים מכניסתו לישראל, משרד השיכון ומשרד הקליטה האריכו את תקופת

הזכאות למשכנתאות מוטבות מחמש לשבע שנים, ואנחנו רוצים ללכת בעניין הזה עם

משרדי הקליטה והשיכון. אם ניתנת הזכות לעולה לקבל משכנתאות מוטבות במשך שבע

שנים מיום כניסתו לישראל, ראוי שבמקביל הוא יוכל לקבל גם את הזכות החד-פעמית

של הקלה במס רכישה. אחרת לא עשינו כלום - הוא מקבל את המשכנתא למשך שבע שנים,

ואנחנו נותנים לו הקלה במס רכישה רק למשך חמש שנים.

היו"ר אי פורז;

זה ברור, הכוונה היא ליצור קורלציה. מי בעד?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

כולנו בעד. אנחנו מאשרים את התקנות האלה.

חי קופמן;

יש לי רק שאלה אחת. האם נכון שיש הסדר עם הקבלנים לגבי שיטת מס הכנסה שזה

פרוס על כמה שנים? כי אני רואה מאות אם לא אלפי דירות שבעצם כבר גמורות ולא

מכניסים לשם דיירים. ביקשתי משר האוצר לבדוק - אם צריכים לתת להם הטבה, שיתנו

להם הטבה, כדי שייכנסו כבר לדירות. אבל יכול להיות שהם לא גומרים את הבנייה כי

זה לא משתלם לחם מבחינת מס הכנסה.

דורון לוי;

כל ההסדרים שהיו לפני כן, הסתמכו בזמנו על גילוי דעת מספר 6 של לישכת

רואי-החשבון ובוטלו בשנת 82' עם תיקון סעיף 8א ו-18ד לפקודת מס הכנסה (תיקון

מסי k5} שבא יחד עם חוק המיסוי בתנאי אינפלציה. באותו שלב צורפו הוראות לפקודת

מס הכנסה שמאבחנות בין קבלן מבצע לבין קבלן בונה. אצל קבלן בונה ההכנסה מחייבת

דיווח ותשלום מס אם התברר שהבניין ראוי לשימוש. בניין נקרא ראוי לשימוש ברגע

שהוא מחובר לרשת החשמל או כאשר הוא קיבל טופס 4. ואז לעיתים יש מקרים שבהם

הקבלן מעדיף לא למסור את הדירה בדצמבר, כדי לדחות את המס לשנה הבאה. יחד עם

זאת, בשעה שהקבלן עושה היישיפטינג" משנה לשנה, חוק המיסוי בתנאי אינפלציה ממילא.

מתאם לו את ההכנסות על-פי מודל העבודה שלו.

האם אתה יכול לבדוק את הנקודה, כי יש אלפי דירות גמורות שלא נמסרות,

וההרגשה שלי שהדחייה נעשית מבחינת הכדאיות של זמן תשלום המס.

הכדאיות של הקבלן מבחינת זאת היא הרבה יותר בשוליים לעומת מה שהיה בעבר.

אנחנו עוברים לתיקון נוסף של תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה). כדי שלא

יהיו אי הבנות, אני רוצה להבהיר שקודם טיפלנו בבקשה מה-26 באוקטובר, ועכשיו

אנחנו מטפלים בבקשה אחרת - מה-23 באוקטובר. מדובר בשתי סדרות של תיקון לאותה

תקנה.

תיקון התקנה בא בעקבות תיקון מספר 26 לחוק מס שבח, שבמסגרתו נפטרה ממס

שבח מקרקעין העברת דירת מגורים משותפת לידועים בציבור מהאחד לשני (היוזמה היתה

של חה"כ פורז). הכוונה שהעברה כזאת תחוייב בשליש מס רכישה, כפי שיש בהעברה

"במכירת זכות במקרקעין שהל עליה סעיף 62(ב) לחוק

[הסעיף שהוסף בתיקון מס' 26], יהיה מס הרכישה שליש ממס הרכישה הרגיל". התיקון

הזה משלים לחקיקה הראשית, ההופכת לעניין זה את הידועים בציבור כבני זוג

וקרובים.

כשמביאים תקנות כאלה, זו ההזדמנות להעלות את כל הבעייתיות של מס רכישה.

זה מס שלעיתים קרובות חברי הוועדה מבקשים לבטל אותו, ועל רקע התקנות שבאו לפה

ריכזתי פה קצת מידע והייתי רוצה שתשומת-ליבכם תופנה לכך פעם נוספת. עשיתי

חשבון כמה מס רכישה צריך לשלם עבור דירה שמכירה 300 אלף ש"ח - מדובר ב-5,000

שקל מס. על דירה שמכירה 600 אלף ש"ח - מס הרכישה הוא 11,000 ש"ח. הבעיה היא

שהחוק הזה הוא נטל כבד לאנשים, בייחוד למי שנכנס לראשונה למעגל קוני הדירות,

כי בקנייה השנייה והשלישית אתה כבר מתקזז במכירה.

היו"ר אי פורז;

אני בטוח שאם היו מבטלים את מס הרכישה, מחיר הדירות מיד שנייה לא היה

י ורד.

זה שאלה של היצע וביקוש, ואתה צודק כמובן. השירות שעבורו משלמים את מס

הרכישה הוא רישום הנכס בספר המקרקעין. השירות הזה צריך להינתן תמורת אגרה

שמכסה את העלויות; בעיניי זה מוטעה לתפוס את זה כמקור הכנסה פיסקלי. אני אומרת

זאת מאז שהמציאו את המס הזה; כל פעם אני חוזרת על כך, אולי יום אחד זה יעזור.

את יודעת מה התשובה של שר האוצר - שזה נותן לו 700 מיליון שקל.

ח' קופמן;

סמדר אלחנני, לא קוראים לזה מס רישום אלא מס רכישה. לא קושרים את זה

להוצאות הרישום.

הפעם צירפתי לכם חמישה עמודים שבהם מפורטים 25 סעיפי פטור ממס רכישה. כל

פעם שיש מס כזה, מיד כנגדו יש פטורים והנחות. תבדקו פעם אחת ולתמיד אם כל אלה

באמת זכאים לפטור.



היו"ר א' פורז;

גבי אלחנני. ודאי ידוע לך שהצעת חוק שאני יזמתי בנושא עברה בקריאה מוקדמת

והועברה לוועדת הכספים לדיון.

אני רק רוצה לחזק אותך.

היו"ר א' פורז;

אנחנו נטפל בזה. במקביל תהיה גם הצעת חוק של חה"כ מאיר שטרית שמשום מה,

למרות שהיא עוסקת בדיני מיסים, היא עברה לוועדת הכלכלה. בסוף נעשה משהו. הבעיה

היא רק שמס הזה נותן הרבה כסף... אבל למס רכישה - כמו למס בולים - אין שום

הצדקה כלכלית.

מס בולים (שגם אותו אינני אוהבת) הוא כבר יותר מוצדק מאשר מס רכישה.

מס בולים הוא חמור מאוד, כי כולם עוקפים אותו, ויום אחד מישהו יכול לשלם

מחיר יקר בגלל החוזה שחוא לא חוזה משום שניסו לעקוף את מס בולים. כותבים מראש

את החוזה בצורה כזאת שמעלימים את התקרה, ואז במשפט אזרחי יכולה להיות בעיה.

היו"ר א' פורז;

אתה יודע מה אומר על זה מנהל המכס, אריה זייף? שהוא גובה מס בולים בסך

400 מיליון שקל עם ארבעה פקידים.

ובכן, אני מעלה להצבעה את התיקון הזח לתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה).

מי בעד?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

התיקון אושר.

(היו"ר גי גל חוזר).

היו"ר גי גל;

תודה רבה לאורחים. אנחנו עוברים לנושא הבא.



חוק התקציב (מסי 2) לשנת הכספים 1994

היו"ר ג' גל;

חברים, אתמול קיימנו הצבעה על התקציב הנוסף, והיתה בקשה להצבעה חוזרת.

אני שואל - מי בעד לאשר את התקציב הנוסף?

הצבעה. 10 בעד. 3 נגד.

היו"ר גי גל;

התקציב הנוסף אושר.



ערבות מדינה לקופת-חולים כללית

אתמול קיימנו הצבעין על הערבות לקופת-חולים כללית (120 מיליון ש"ח), והיתה

בקשה לרוויזיה. מי בעד הערבות לקופת-חולים?

הצבעה. 10 בעד, 3 נגד.

הערבות לקופת-חולים אושרה.



שינויים בתקציב לשנת 1994

אתמול קיימנו הצבעה על פנייה מסי 340-341-342 ועל פנייה מס' 299, והיתה

בקשה להצבעה חוזרת.

הי ו"ר גי גל;

מי בעד אישור פנייה מסי 299?

מה זה?! אנחנו לא יודעים מה זה! זה לא מקובל.

זו רוו י ז יה.

רוויזיה על מה?!

פנייה 299 מדברת על העסקת עובדים במפעל וישי בדימונה ובמפעל פניציה

בציפורי. מי בעד?

הצבעה. כולם בעד. אין- נגד.

פנייה מסי 299 אושרה. מי בעד פנייה 340-341-342, העוסקת בהעברה תקציבית

ממשרד הבינוי והשיכון למשרד הביטחון ולמשרד החינוך והתרבות?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

פנייה מטי 340-341-342 אושרה. תודה רבה.



תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון). התשנ"ה-1994 - המשך

חה"כ ויינשטיין, מחוץ לשורת הדין אני פותח שוב את הנושא של מס רכישה.

א' ויינשטיין;

זה לא מחוץ לשורת הדין. אני שאלתי מתי יהיה הנושא של תקנות מס שבח,

בהתחלה אמרת לי שהיום יידון רק נושא מס הכנסה. אחר-כך שאלתי שוב וביקשתי לקרוא

לי אם נושא מס שבח יגיע. אני באתי מיוזמתי ב-11:40 ואמרו לי שהנושא הזה יהיה

היום. אני הייתי בחוץ, חה"כ פורז היה היושב-ראש בסוף הדיון של המס על הבורסה,

ולפחות שני אנשים ידעו שאני רוצה להשתתף בדיון על מס שבח. וכשם שקוראים לחבר

מוועדה אחרת, יכלו לקרוא לי מהמסדרון לדיון. ברגע שראיתי שההרכב הקודם (של

אנשי מס הכנסה) לא יוצא מכאן, הבנתי שעוד דנים על מיסוי הבורסה.

ואף על פי כן אני אומר שזה מחוץ לשורת הדין, ואני מודיע לפרוטוקול -

כששואלים אותי מה יהיה בסדר היום, כל מה שאני אומר לא תופס, אלא מה שנכתב בסדר

היום על-ידי מזכיר הוועדה. זה לא תפקידי, לשם כך יש מזכיר. אם מישהו רוצה

שיזמינו אותו לדיון מסויים, והוא עושה סידור עם המזכיר - אני לא מעורב בזה. זה

לא חלק מעבודת הוועדה. זה רק חסר לנו, כשיש 34 חברים ויותר. לו הוועדה הזו

היתה ועדה נורמלית, היו פה רק 17 איש בלי ממלאי מקום, ואז אדם כאן לא היה נרשם

לעוד שלוש ועדות והיו פה יותר אנשים. ובכן, חה"כ ויינשטיין, מה רצית לומר?

אדוני היוייר, הנקודה היא זאת - באפריל שלחתי מכתב לנציב המס שאני רוצה

להעלות הצעת חוק בקשר למס רכישה ורציתי לדעת את עמדתו. הצעתי עוסקת בהעברת

נכסים בין קרובים ראשונים. כשהיה לנו כאן דיון לגבי מיזוג חברות, שם נתנו

הקלות במס רכישה לחברות - אמרתי שאם נותנים הקלות לחברות, מן הדין שייתנו

הקלות לגבי העברת נכסים בין קרובים ראשונים. למשל, אם נרשמה דירה על שם ילד

כשהוא היה קטין; הוא גדל, התחתן עם בחורה עשירה והאב רוצה להעביר את הדירה על

שם הילד השני, או אם מדובר בחנות - נכסים שנרכשו על-ידי המשפחה ורוצים לעשות

סדר. היום משלמים על העברה כזו שליש ממס הרכישה. אני אמרתי שאם במיזוג חברות

הולכים להקלות גדולות, מדוע שלא יהיו הקלות בין קרובים ראשונים?

אתה רוצה שבמקרה כזה מס הרכישה יהיה פחות משליש?

כן. כאשר דנו פה במיזוג אני לא רציתי להצביע, ואז הבטיחו לי שיביאו לנו

את הרעיון הזה. זו היתה הבטחה בישיבת הוועדה לפרוטוקול. שלחתי מכתב באפריל,

וקיבלתי תשובה - רק לפני מספר שבועות - שאין התנגדות. אני רציתי לנצל את הדיון

בתקנות מס רכישה כדי לשמוע באופן רשמי מה אומר הנציב, וזאת הסיבה שרציתי

להשתתף בדיון. לכן פניתי למר קרשנר והתעניינתי, ולכן אני מבקש לשמוע את הנציב

בנושא הזה.

חהייכ ויינשטיין, הצעת חוק שלי בנוגע לשינוי מדרגות מס הרכישה עברה בקריאה

מוקדמת והועברה לוועדת הכספים. כשהיא תגיע לפה, תוכל להעלות את ההצעה שלך.



היו"ר ג' גל;

נמצאת פה מירי כהן, נציגה של הנציב, והיא תענה לחה"כ ויינשטיין.

מ' כהן;

אני לא יודעת לגבי הפנייה הספציפית לנציב שאתה מדבר עליה. לעצם העניין -

התיקונים שהבאנו היום הם ברובם עניינים משלימים, שאינם קשורים לרפורמה נוספת

שרוצים לעשות. תיקון אחד שהובא כאן הוא המשכו של תיקון לחוק מס שבח, שיסודו

בהצעת חוק פרטית של חה"כ פורז לפטור ממס שבח העברת דירה משותפת בין ידועים

בציבור, ועל כך נתנו הקלה מקבילה במס רכישה. התיקון השני הוא תקלה, לדעתנו,

שנפלה בתקנה 21 לתקנות מס רכישה. התקנה הזאת נותנת פטור ממס לגבי בני זוג

נשואים, להבדיל מידועים בציבור, שם היה סיפור עם ההעברה ללא תמורה. הדבר

השלישי הוא יוזמה של משרד הקליטה, ובעקבות הארכת התקופה לקבלת משכנתאות לעולים

חדשים מחמש לשבע שנים, הארכנו גם אנחנו את ההקלה במס רכישה. אלה שלושת ה ברים

שנדונו היום. מעבר לכך, לגבי רפורמות אחרות שאתם מדברים עליהן - אלה מהוות

נדבך נוסף שצריך לדון בו ואינן בהכרה כרוכות במה שנדון היום.

א' ויינשטיין;

חהייכ פורז, אתה אומר שההצעה שלך עברה קריאה טרומית והיא צריכה לעבור

לוועדת הכספים. אני מבין שהיושב-ראש אומר שזה יידון אחרי התקציב.

אי פורז;

אני אנסה ללהוץ עליו.

א' ויינשטיין;

האם האוצר הולך על זה?

אי פורז;

האוצר בעיקרון נגד, אבל אולי הם יתרצו.

מי כהן;

אנחנו לא יודעים על ההצעה הזאת. זה גם תמוה בעיניי שהיא עברה בקריאה

טרומית, כי היתה שורה של הצעות בנושא רפורמה במס רכישה שהובאה לפני כשבועיים

לוועדת שרים לחקיקה ולא אושרה, כיוון שיש אותו פורום שהקים ראש הממשלה.

א' פורז;

זה עבר בניגוד לעמדת הממשלה.

א' ויינשטיין;

אדוני היו"ר, מאחר ולפני ההצבעה על מיזוג חברות היתה הבטחה שהנושא הזה

יידון ויש כאן סחבת, האם אתה מוכן שבסמכות ועדת הכספים נברר את העניין - חה"כ

פורז, אתה ואני - עם הנציב כדי שנראה מה קורה ונוכל לרוץ קדימה?

היוייר גי גל;

תזמן את הנציב, את הה"כ פורז ואותך אלי להדר, ונשב ונבדוק את שני הדברים

האלה. אני מבין שאתה לא מבקש רוויזיה. ובכן, אין ערעור על ההצבעה הקודמת

בעניין תקנות מס רכישה, והן מאושרות.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.