הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 387

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"ח חשון התשנ"ה (2 בנובמבר- ^1994

ג' גל - היו"ר

ח' אורון

מ' שטרית

י י שמאי

די תיכון

מ"מ

מי איתן

אי ו י ינשטי ין

א' יחזקאל

מ' דברת - מנהל מרכז ההשקעות, משרד התעשייה והמסחר

ל' בן-שושן, נ' אתר - אגף שוק ההון, משרד האוצר

ד' ליפשיץ - יועצת משפטית, משרד האוצר

' בן- יהונתן - אגף המכס ומע"מ, משרד האוצר

ש' אלישר - משרד התחבורה

אי מינטקביץ - יו"ר הרשות לניירות ערך

ר' אילן, עי ארז, אי גרטי, אי אמיר-הימל - הרשות לניירות ערך

הי נאמן - הבורסה לניירות ערך

עי שלסקי, ני שילה - איגוד ההברות הציבוריות הרשומות בבורסה

אי שניידר

ס' אלחנני

אי קרשנר

ת' שפנייר

1) ההלטה לפי סעיף 124 ( א ) לתקנון הכנסת.

2) צו מס קנייה על שירותים (ביטול), התשנ"ה-1994.

3) צו לעידוד השקעות הון (קביעת אזורים לעניין התוספת לחוק) (תיקון מסי 2),

התשנ"ד-1994.

4) תקנות התעבורה (תיקון), התשנ"ד-1994.

5) תיקון תקנון הבורסה והנחיות על פיו.

6) תקנות ניירות ערך (הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור)

(תיקון), התש"ד 1994.

7293



החלטה לפי סעיף 124 (א) לתקנון הכנסת

הי ו"ר ג' גל;

אני פותח את הישיבה. אני מבקש להחזיר את חוק קרנות הפנסיה לוועדה משני

אחד, שלשום נגמר תוקף החוק להנחות במס והאלטרנטיבה המתגבשת טרם הגיע

לידי בשלוח, ואני רוצה להוסיף את ההארכה עד סוף השנה לחוק הזה.

ד' ת י כ ו ן :י

הקשר מפוקפק ביותר. את הסיבה הראשונה אנחנו דוחים על הסף. מר! הסיבה

השני יה?

הסיבה השנייה - תוקף ההארכה שהיתה בחוק קרנות הפנסיה נגמר בסוף אוקטובר

94', ואם אנחנו מאריכים אותו היום יש בעיה של יומיים שצריך לגשר עליהם. אני

רוצה להחזיר את זה לוועדה, ואחר-כך כמובן יהיה הדיון בוועדה.

אני לא כל-כך מקבל את נימוקיך הגלויים. אולי בכל זאת תסביר לנו מה הנימוק

הנסתר, ואולי הוא ישכנע אותנו יותר, על אף העובדה שהוא לא כבד משקל.

יש לי בעיה - אין לי נימוקים נסתרים.

די תיכון;

אז תחזור לנימוק הראשון - עניין ההנחות המיוחדות.

בימים האחרונים קיבלתי טלפונים אין-ספור מאנשי מס הכנסה שהם מקבלים

טלפונים ושואלים אותם האם אפשר להכניס במשכורות את ההנחות או שאי-אפשר. על-פי

החוק, במשכורות חודש אוקטובר אי אפשר להכניס את ההנחות במס כי תוקפן פקע בסוף

החודש, אף על פי שמדובר בחודש אוקטובר.

די תיכון;

מסתבר שאני לא אוציא ממך את הנימוקים המסתוריים שאני לא יכול להתנגד להם,

כמובן, אבל אתה יוצר כאן תקדים. אני חושב פעמיים, אם לאחר שהנחנו חוק על שולחן

הכנסת, נקרא לו בחזרה בטענה כלשהי.

מר קרשנר, זה תקדים?

אי קרשנר;

כבר הי ו תקדימים כאלה.

אי שניידר;

אפשר לעשות את זח, על-פי סעיף k12 בתקנון הכנסת.

תאמיני לי שאני בקיא, נדמה לי שזה קרה רק במקרים נדירים שנתגלו כל מיני -

אני לא מבין על מה אתם מדברים.

די תיכון;

אסביר לך. אהר מחבריי רוצה להסתייג. הוא שכחלהסתייג, אז עוזרים לו. איך

אני יכול להיות נגד זה?

אני לא יודע מאיפה אתה לוקה את הנימוקים האלה. שלא תהיינה אי הבנות; בלי

קשר לעניין הזה, לאחר שמר קרשנר אמר לי שמנוסח ההודעה שלו, בחוק קרנות

הפנסיה היה על סדר היום ביום ראשון ונמחק בעט מכיוון שכבר הצבענו עליו ביום

המישי, הברי-הכנסת היו עלולים לחשוב שהחקיקה לא נגמרה ולא העבירו הסתייגויות -

אמרתי לאנה שניידר; כל מי שביקש ממך (לא רק חבר אחד), תאמרי לו להגיש את

ההסתייגויות.

כאיש אופוזיציה אני לא יכול להיות נגד בקשה של אחד מחבריי, אבל אני מוכרח

להעמיד אותך על כמה עובדות; ראשית, אנחנו היום בשני לחודש, אני מניח שאתה

תקיים את הדיון מחר, זה יחזור ביום שני.

נקיים את הדיון היום.

אז תצטרך לכנס גם את ועדת הכנסת לצורך העניין, ואני לא מציע לעשות זאת.

מספיק דברים גרועים קרו לחוק הזה, מה גם שהחוק הזה הוא בג"צי כידוע לך.

אי שניידר;

כבר הוגש בג"ץ, היה כתוב ב"הארץ" שחברת מגדל הגישה בג"ץ.

אדוני היו"ר, לא הבנתי איך נטלת על עצמך את האחריות שלא להציב את החוק

הזה על סדר היום ביום שני, כי בשלב הזרז אתה כבר נותן פתח לעוד בג"ץ, כי נדמה

לי שמאתמול צריך להנפיק אגרות הוב מיוהדות.

הי אורון;

אפשר להנפיק. אין איסור להנפיק.

ד' תיכון;

אין איסור להנפיק. כל שהות בעניין הזה משחקת לידיהם של כל מיני גורמים

שכנראה בסופו של דבר יזכו, אבל לא אני צריך להיות אחראי ואמון על הגנת

הקואליציה. אני רק יכול לומר לך שאם אתה מצרף את עניין הארכת ההנהות המיוחדות,

יש לי הרבה מה לומר בעניין הזה, אבל כאמור תאפשר לכולם להסתייג גם על הסעיפים

האלה. את הערותי המקצועיות אומר לכשתחזיר את החוק לכאן.

נחזיר את החוק ונקיים את הדיון היום.

אנחנו מופיעים על סדר היום במליאה די בבוקר, וקשה מאוד להיכנע למשוגותיו

של יו"ר, הכנסת שמוכיח אוזלת יד בכל מה שקשור בניהול הכנסת והתחיל היום ב-9:00

את הדיונים במליאה, ואנחנו צריכים לקחת חלק. אתה יודע שאין זה ממנהגי לרוץ

ליו"ר הכנסת ולהגיד לו שאתה נוהג שלא כהלכה כשאתה קובע ישיבת ועדה בזמן המליאה

כי אתה מרתק אותנו כאן, הוא מרתק אותנו לשם ודנים עכשיו בנושאים כלכליים.

אדוני היו"ר, למה לא הבאת את חוק קרנות הפנסיה למליאה ביום שני?

כי היה סיכום שאת הצעות החוק של הממשלה מביאים ביום רביעי.

תסלח לי מאוד - או שאני לא הייתי במליאה, או שאתה לא היית במליאה, אבל

הצעות החוק של הממשלה זרמו כל יום, אתמול ושלשום. אבל היות וזו פרוצדורה, תעשה

כל מה שאתה רוצה. אנחנו אף פעם לא מתעקשים על הפרוצדורה.

היו"ר ג' גל;

אנה שניידר, האם יש דרך אחרת לסתום את ה gap-הזה?

אי שניידר;

אני לא מכירה.

יהיה קשה מאוד, כי זה חוק בג"צי מכל הכיוונים. אני לא הייתי מסתבך. אני

הייתי ער לעובדה, אבל לא אני אחראי על הסדר.

היו"ר גי גל;

יש לי הצעה. אני דוחה את ההצבעה על זה לעוד רבע שעה. אנה שניידר, תבררי

עם תמר הקר האם אפשר להשאיר את החוק כמו שהוא, או שבכל אופן אפשר להחזיר אותו

לוועדה ולהוסיף את הסעיף.

ח' אורון;

איזה סעיף צריך להוסיף?

היו"ר גי גל;

חה"כ אורון, החוק שאנחנו הולכים להאריך היום נגמר בסוף אוקטובר, אנחנו

מאריכים חוק שקבענו שהוא מתחיל ביום שהכנסת מאשרת, אז יש פער של יומיים.

א' שניידר;

צריכים "להחיות" את החוק שפג תוקפו. יש פרוצדורה, כותבים סעיף כזה;

"תחילתו של חוק זה ביום 31 באוקטובר 1994. ניתן בזה קיום תוקף להוראת השעה

בנוסח כמתוקן בחוק זה החל ביום 31 באוקטובר 1994".

לנוסח הזה אנחנו מתנגדים.

אז תגיש הסתייגות.

לא, זה לא פשוט.

חה"כ תיכון, הדיון יתקיים.

ד' תיכון;

אני מקבל. נדמה לי שאמרתי שאתייחס לגופו של עניין לכשייפתח הדיון.

היו"ר גי גל;

אם האוצר יגידו שמבחינתם אפשר להשאיר את זה כך - אני לא מחזיר את החוק,

ונביא את ההנחות במס בתקנות של שר האוצר. לא ירצה, אז ההנחות במס יתבטלו.

אנה שניידר, האם לא אמרת אתמול לחה"כ שלום ולחה"כ מיכאל איתן שהם יכולים

להגיש את ההסתייגויות?

אי שניידר;

אמרתי להם שאתן להם להגיש את ההסתייגויות.

אי קרשנר;

רק אם נחזיר את החוק לוועדה.

א' שניידר;

בוודאי.

ד' תיכון;

אני מוכרח לומר לך, אדוני היו"ר, שבהיותי חבר בכיר בקואליציה לא נתנו לי

להסתייג לאחר שהחוק הונח על השולחן, אבל כאמור אני תמיד בעד לאפשר לחברי

האופוזיציה להסתי יג.

פה היתה בעיה של אי הבנה.

אי שניידר;

אני הולכת לברר את העניין.

היו"ר גי גל;

בסדר, נחזור לזה אחר-כך.



צו מס קנייה על שירותים (ביטול), התשנ"ה-1994

היו"ר ג' גל;

אנחנו עוברים לביטול צו מס קנייה על שירותים.

כזכור לכם, לפני כחודשיים בוטל מס קנייה על מחשבים. במקביל למס קנייה על

מחשבים, בוטל לפני הרבה מאוד זמן מס שירותים על שירותי מחשב באותם מקרים

שהמחשבים הגיעו לארץ ללא תשלום מס קנייה. זאת כדי שלא תהיה אפליה בין אלה

שמשלמים את מס הקנייה על המחשב לבין אלה שמשתמשים במחשב לצורך השכרה או מתן

שירותים. כשביטלנו את מס הקנייה על המחשבים, נוצר הצורך לבטל במקביל את מס

השירותים על מחשבים באותם מקרים שנותנים שירותי מחשב או השכרות מחשבים. זה דבר

שנשמע לגמרי טריוויאלי ופשוט.

אני מוכרח לומר לך שאני מתקשה לעקוב אחר ההסברים שלך, אבל עם כל הכבוד,

איך אתה רוצה שאנחנו נאשר או לא נאשר? הרי אם זה פועל יוצא של החלטה שלנו,

מדוע לא הבאתם את זה בעת ובעונה אחת? עכשיו תחזיר אותנו לוויכוח ההיסטורי אם

צריך להטיל מס קנייה על מחשבים או לא צריך? איפה כן מטילים ועל מי לא מטילים?

האם על חברה תעשייתית שפטורה וחברה אחרת שלא פטורה? מדוע לא הבאתם את זה ביחד

עם הבקשה הראשונית שלכם?

ואם הם שכחו, אז מה?

די תיכון;

העובדה ששכחו, זה הרע בעניין - שמביאים כל מיני תיקונים ולא רואים את כל

המערכת ואחר-כך יבואו כעבור חודשיים ויגידו לנו: 'תטילו את זה רטרואקטיבית'.

היה רצוי להביא את הנושא הזה ביחד. אם כי הפחתות מיסים אנחנו לא מביאים

לאישור ועדת הכספים - היות ומס שירותים הוא יוצא דופן, לפי החוק אנחנו צריכים

להביא את זה לוועדה גם כשמדובר בהפחתה. כדאי גם לציין בהזדמנות זאת שהנושא של

השכרת מחשבים שהיה פעם נפוץ, היום כמעט ולא קיים. לכן אנחנו בעצם מדברים על

משהו שכמעט לא קי ים.

אתה מתכוון ל"ליסינג"? אני חושב שכל ההשכרות היו ב"ליסינג".

היו גם "ליסינג" וגם השכרות ממש.

אני מדבר על השכרת מחשבים, ובעיקר על מתן שירותים על-ידי מחשב. לדוגמא,

האוניברסיטה העברית היתה פטורה ממס קנייה על מחשבים. לא רצינו שבגלל שהיא

מקבלת פטור כשהיא משתמשת במחשב לצרכים שלה, היא תיהנה מעדיפות מס כשהיא נותנת

שירותי מחשב בחוץ. לכן ביטלנו בכלל את המס על שירותים. זאת היתה הכוונה. המשקל

של הדבר הזה היום הוא קטן מאוד, ולכן הוא חסר משמעות.



ד' תיכון;

האם הורדת מס הקנייה על שירותים - מה שאתם עומדים לעשות עכשיו בהתאמה -

התעורר אצלכם כי מישהו כתב לכם מכתב ואמר: 'דעתי אינה נוחה מכל ההליך הזה'?

לא. עד כנגה שידוע לי, זה עלה אצלנו.

מי בעד לאשר את הבקשה לביטול צו מס קנייה על שירותים להשכרת והפעלת

המחשבים?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

ביטול צו מס קנייה על שירותים אושר. תודה רבה.



צו לעידוד השקעות הון (קביעת אזורים לעניין התוספת לחוק)

(תיקון מסי 2). התשנ"ד-1994

הנושא הבא - צו לעידוד השקעות הון (קביעת אזורים לעניין התוספת לחוק)

(תיקון מסי 2). משה דברת, בבקשה.

אזור התעשייה אשקלון דרום מסווג היום כאזור עדיפות לאומית בי, על-פי הרווק

לעידוד השקעות הון. הממשלה החליטה לתקן את האנומליה שקיימת לגבי אשקלון כולה

בהיבט הזה, כיוון שנוצר מצב שמפעלים שממוקמים באשקלון עצמה ולא באזור התעשייה

הדרומי שהוא יחסית חדש - אם הם רוצים לקבל אזור פיתוח ב', הם צריכים להעתיק את

מקומם מאזורי התעשייה האחרים של אשקלון לאזור התעשייה הדרומי. ברור שזה בזבוז

מקורות אדיר. מצד שני, אם הם נשארים במקומם, הם לא יכולים לקבל מעמד של אזור

פיתוח בי ואנחנו למעשה גורמים לבזבוז מקורות. אני גם לא רואה בזה פגיעה בערים

אחרות. הערים הרלוונטיות הקרובות - אולי אפילו יותר קרובות לתל-אביב - הן

בעיקר קרית מלאכי וקרית גת, שגם הן אזור פיתוח בי; אני לא רואה בהחלטה הזו

תחרות איתן, כי מי שרוצה לבוא היום לאשקלון כמפעל חדש, יכול לבוא כמובן לאזור

התעשייה הדרומי ואין לו בעיה. כך שזה נועד בעיקר לאותם מפעלים שממוקמים היום

באשקלון, לפעמים במרחק של כמה מאות מטרים מאזור התעשייה הדרומי, והם נמצאים

במצב קצת מוזר.

בא לי לצחוק ואולי לבכות. תראה איך מתנהג הממשלה לדורותיה. זו החלטה

פוליטית בלחץ פוליטי. ארענן את זכרונך ואולי את זכרוני כמי שלקח חלק בטעויות

הללו. אני החלטתי ב-1972 שאשקלון הגיעה לבגרות וצריך להוציא אותה ואת יבנה מן

ההגדרה של אזור פיתוח, ואכן אשקלון היא עיר ואם בישראל לכל דבר, היא עברה

מאזור בי לאזור המרכז. אחר-כך באו אלי ואמרו לי שטעיתי, אך לא סברתי שטעיתי.

אחר-כך החלטתי להקים אזור תעשייה גדול בדרום העיר. אמרתי שאני נותן תרומה

גדולה באמצעות מבני תעשייה לפיתוח שטח ענק והפיכתו לאזור התעשייה היחידי של

אשקלון כי לא היו אז שטחי קרקע באשקלון, ואכן פיתחנו את האזור הזה בהשקעה

אדירה. חלפו כמה שנים, כבר הגעתי לכנסת, ואמרו לי; יאזור התעשייה עומד ריק

ושומם, אין שם תעשיינים בשל העובדה שבארז יכולים לקבל מענק של אזור פיתוח אי

ובאשקלון מקבלים הטבות של אזור המרכז'. לפנים משורת הדין, כהוראת שעה, הפכנו

את אזור התעשייה של אשקלון לאזור פיתוח בי, דבר יוצא דופן שכן הוא נותן הטבה

גדולה לאשקלון, וגם את זאת תחמנו בזמן וכל פעם באים ומבקשים לחדש. במיוחד פעיל

בנושא הזה יוייר הנהלת הקואליציה. היום באים ואומרים לנו; יאזור התעשייה לא

מספיק, אנחנו מפלים בין מפעלים שקיימים בתוך אשקלון לבין מפעלים שקיימים באזור

התעשייה החדש של אשקלון' (שהוא כבר ישן}. לדעתי אין צידוק לעניין הזה, זו

החלטה פוליטית. אנחנו מתנגדים לעניין, זה מפר את כל היחסים באזור ההוא שלא

לצורך. אשקלון היא עיר ואם במדינת ישראל ואיננה זקוקה למתן הטבות של אזור

עדיפות לאומית בי בלב אשקלון ובאזור התעשייה שלה, שערכי הקרקע שם הם מן היקרים

ביותר במדינת ישראל.

אני מתנגד לעניין משום שזו החלטה פוליטית שיסודה בקירבה שבין חברי-כנסת

וכמה שרים, ואותם חברי-כנסת שעושים צרות לשרים ולא מוכנים לוותר וחייבים להשיג

הישגים לתושבי אשקלון. אז כל אחד רוצה להיבחר, אבל נדמה לי שגבולות הטעם הטוב

לא נשמרים כאן, מה גם שזו החלטה מיוחדת, לא במסגרת של מפה ארצית, ואחריה יבוא

בוודאי עניין ההנחות המיוחדות במס הכנסה, אם הוא לא יבוטל. כאמור, אני נגד-

נגד-נגד לעשות זאת בהחלטה מיוחדת שריח של פרוטקציה נודף ממנה ואף אחד לא יכול

לסתום לי את הנחירי ים.

הרי כל הנושא הזה - למה קרית גת ולמה קרית מלאכי -

ד'תיכון;

יש הבדל גדול בין קרית גת וקרית מלאכי לאשקלון, עם כל הכבוד.

ח' אורון;

אני לא בטוח, ראשית, אני בעד קרית גת, שלא תהיה אי הבנה. אני לא יודע על

פי איזה מבחן הולכים - מצב סוציו-אקונומי, מרחק ממרכז הארץ. אני מודה שבשלב

מסויים חשבנו, גם היושב-ראש וגם אני שנלך על קווים מאוד ברורים, קריטריונים

שייראו על פניהם, אבל אחר-כך מעגלים לאט-לאט את כל הפינות, ואני באמת מתקשה

להגיד מה ההבדל בין אשקלון דרום לאשקלון מרכז.

ד' תיכון;

הסברתי לך מה ההבדל.

ח' אורון;

הבנתי את ההסבר שלך אבל אני לא כל-כך מקבל אותו, כי ההבדל בין אשקלון

דרום לאשקלון מרכז הוא בדיוק כמו ההבדל בין אשקלון וקרית גת. אני יודע שבאזור

הזה היו ויכוחים על עוד כמה מקומות. אתה אומר שיש חבר-כנסת שלוחץ על אשקלון?

אז יש חבר-כנטת שילחץ על עפולה ויש חבר-כנסת שלחץ על קרית גת, זאת לא הבעיה.

הבעיה היא שעוד פעם, גם בהגדרה המחודשת של אזורי העדיפות, אנחנו מאבדים את

הקריטריונים.

ד'תיכון;

אנהנו מקלקלים את כל המפה. ללכת לאשקלון -

חי אורון;

ללכת לאשקלון וללכת לקרית מלאכי וללכת ליבנה, זה פשוט לחסוך עשרים דקות.

זה כבר מזמן-מזמן לא הקריטריון. הבעיה היא שמקטינים את היתרון היחסי של ירוחם.

הרי הבעיה היא לא קרית מלאכי, הבעיה היא ירוחם ומצפה-רמון וערד.

ד'תיכון;

יש לכם רוב, למה לך לנמק את זה? משה דברת, אני רוצה לשאול אותך שאלה -

לפי מיטב ידיעתי, אין בתוככי אשקלון אזור קרקע לתעשייה.

ח' אורון;

זה בשביל עשו"ת אשקלון.

די תיכון;

הם צריכים לשמור על החיים שלהם ולא להתרחב, ואם י צליחו לשמור על 10% ממה

שיש להם, זה יהיה טוב. מה שרציתי לשאול - לפי מיטב ידיעתי, ותקן אותי אם אני

טועה כי היו הפשרות קרקע ושינויי ייעוד, לא היתה קרקע פנויה לתעשייה בתוככי

אזור התעשייה של אשקלון.

אני לא יודע במדוייק, אני מניח שאין. לכן הכוונה היא בעיקר למפעלים

הקי ימים.

לכן נדמה לי שיש כאן חריג עוד יותר גדול, כי אין כאן קרקעות פנויות. נדמה

לי שאנחנו הולכים לההלטה פרטנית למפעל מסויים תוך כדי כסות של הכללת עיר וזה

מסוכן פי כמה וכמה.

הי ו"ר ג' גל;

אני מציע לראות את הדברים בצורה יותר פשוטה - המפה של אזורי העדיפות, כפי

שהיא מופיעה, איננה מלאה מברוינת ההגיון שבה. אני מבין שעושים כתם כתום בצפון

ואומרים שחיפה לא נכללת בזה.

אז עוברים לציפורי ומקבלים הטבות.

דווקא לחיפה צריך לתת אזור פיתוח.

היו"ר גי גל;

אני חושב שאשקלון דומה מבחינות רבות ליישוב כמו עפולה. מה שמאפיין אותה,

זה שיש לה בית חולים, שיש לה משרדי ממשלה, כמו לעפולה. לא ראיתי סיבה מדוע

עפולה כן נכללת בכתם הכתום בצפון, ואשקלון לא נכללת בכתם הכתום בדרום, מה עוד

שבתוך אשקלון חצי מאשקלון היא כן באזור פיתוח וחצי לא. אני יכול להניח שאלו

מפעלים חדשים, אני גם יכול להניח שיש בצפון אשקלון אוסף של בתי אריזה ומספיק

אחד במקום שלושה ויכולים לקחת שטחים של בתי אריזה ולהפוך אותם למפעלים. לא הכל

צריך להיות דווקא בשטח חדש.

אבל אני רוצה לשאול אותך, משה דברת. אנחנו ביקשנו לפני זמן לתקן אפליה

בין גיוליס וירכא שהם באזור פיתוח אי לבין אבו-סנאן שהוא משום מה באזור פיתוח

בי. זה עיוות שיוצר מרירות. אני פניתי אליכם וביקשתי לתקן את זה. נאמר לי

שהדבר יתוקן, אז איך אתם מביאים היום את אשקלון ולא מביאים את אבו-סנאן?

מ' דברת;

אין לי תשובה. עוד לא טיפלנו בזה.

ד' תיכון;

אדוני היו"ר, אתה יכול להצביע. אל תשכנע אותנו בדברים שלא ניתנים לשיכנוע

וגם אתה לא משתכנע באקרובטיקה שלך.

היו"ר גי גל;

לפני שאני מצביע, אני רוצה לדעת מה עם אבו-סנאן. משה דברת, תבדוק את זה.

ד' תיכון;

אין להם חבר-כנסת שילחץ.

היו"ר גי גל;

אז אני ואתה נמצאים פה בשביל להזכיר את זה. אני לא רוצה לשאול על עוד

ישובים, כדי לא להרחיב עכשיו יותר מדי את היריעה. אסתפק עכשיו באבו-סנאן.



ד' תיכון;

אני רוצה לשאול לגופה של הבקשה - לכמה זמן אתם מבקשים את המעמד של אזור

פיתוח ב' לכל אשקלון?

מי דברת;

עד 31.8.95, כפי שקיים היום לגבי אשקלון דרום.

ד' תיכון;

מה שיקרה, אם אשקלון תיכנס לרשימה הכללית, קרוב לוודאי שאנחנו מנציחים את

העניין הזה להרבה שנים. אם העניין הזה נכנס כנספח לתקופה מוגבלת שלאחריה נראה

מה עשינו, לפחות מי שמתנגד יוכל לערער על כך.

מדובר רק לתקופה מוגבלת, עד 31 באוגוסט 1995.

היוייר גי גל;

משה דברת, אני אביא את הבקשה הזאת להצבעה רק אחרי שנקבל תשובה מה עם אבו-

סנאן.

מי איתן;

מה קורה עם יו"ש?

מ' דברת;

הקמות מפעלים - אין שם.

ד' תיכון;

אני רוצה להציג את השאלה בצורה יותר מסודרת. על-פי החוק לעידוד השקעות

הון - ואולי לא על-פי החוק - הוקמו ביוייש מפעלים שזכו למעמד של מפעל מאושר,

ולא משלמים להם את המענקים בטענה שהתקציב אזל. אנחנו לא מבינים את זה. לפי

דעתנו ניתן לשלם -

מי איתן;

ניתנה גם הבטחה שיאושרו תוכניות הרחבה, גם אם הן לא חדשות.

די תיכון;

למי שמגיע מענקים כדין ובשל טענות מגוחכות של העדר תקציב ו"אנחנו נגיש

בקשה למשרד האוצר, ומשרד האוצר יכלול או לא יכלול זאת במסגרת התקציב הנוסף",

העניין נידחה. אני מוכרח לומר לך שאנחנו מעבירים הרבה כספים למשרד התעשייה

והמסחר כמענקים מיוחדים לכל מיני יזמים שדעתי כדעתך אינה נוחה מן ההסכמים

שנעשו בעבר. אנחנו לא מבינים מדוע מעכבים את תשלומי הכסף לאותם מפעלים

כשהאישור נעשה כדת וכדין, בטענה שזה יהודה ושומרון וצריך תקציב נוסף וזה נכנס

לכל אותה מערבולת של סכסוכים ביניכם לבין האוצר באשר לתוספת תקציבית למשרד

שלכם באמצעות התקציב הנוסף. אנהנו מבקשים שהכספים חללו לא יעוכבו. תעשו העברה

מתקציב פיתוה שטחים לתקציב מענקים מיוחדים למפעלים מאושרים ותפתרו את הבעיה.

לא יעלה על הדעת שאנשים שהשקיעו כסף ומגיע להם מענק כדת וכדין, ייענו שאין

תקציב, שפונים לאוצר, שיהיה תקציב נוסף, שתהיה בקשה כזו או אחרת ושר האוצר

מתנגד וזה הופך לעניין פוליטי-מדיני. יש חוק, צריך לקיים את החוק. הטענה של

מחסור בכספים בסעיף הזה איננה עומדת. אנחנו העברנו לא מזמן הרבה כסף לחקלאים

כמענקים מיוחדים. איננו מבינים את חחתעללות ביזמים חללו.

אני רוצה להוסיף. מה דינן של תוכניות חדשות להרחבת מפעלים קיימים? האם

אתם מטפלים בבקשות כאלה? האם אתם דורוים אותן על הסף?

אענה קודם כל לחה"כ תיכון. אתה צודק עקרונית, אבל יש טעות קטנה בעובדה.

לא תקציב המענקים הסתיים אלא תקציב ההרשאה להתחייב.

זה היינו הך.

זה לא היינו הך, כי התוכנית עוד לא אושרה. עד שאין לי תקציב, אני לא יכול

לאשר את התוכנית למרות שלכאורה המינהלה ההליטה לאשר אותה.

זה עוד י ותר גרוע.

ראשית, אני רוצה שתדייק בעובדות, זה השוב. שנית, אני לא רוושב שזה יותר

גרוע, התקציב הזה הסתיים וזה עניין מקרי להלוטין, ביוון שעוד תקציב - הטבות

במס - גם הולך להסתיים בקרוב. זה להלוטין לא מכוון, אלא מקרי; פשוט הסתיים

הסעיף הזה. אני רוצה לציין שאלו לא מענקים שהובטחו, אלא כתב אישור שהמינהלה

הודיעה שהיא מוכנה לאשר אותו אבל כל עוד אין תקציב, אני פשוט לא יכול להוציא

את זה. הרי אנהנו פועלים במסגרת חוק התקציב וסעיפי התקציב הקיימים.

עכשיו אני רוצה לענות לשאלה של חה"כ איתן - לכל אותם מפעלים שהגישו בקשות

עד ה-20.1.93, אנהנו מאשרים הרחבות על-פי אזור פיתוח אי. אחד המפעלים האלה

ממתין כרגע לתקציב. ביתר המפעלים אנחנו מטפלים במתכונת הרגילה, בין אם זו הקמה

ובין אם זו הרהבה, כאזור פיתוח גי, אזור מרכז הארץ.

אתה רוצה לומר לי שכל היישובים ביהודה ושומרון הוגדרו כמרכז הארץ לצורכי

תעשי יה?

אני לא מדבר כרגע על מרחב ירושלים ועל בקעת הירדן. אני מדבר רק על מרכז

יהודה ושומרון, שמוגדר כמרכז הארץ.

אבל היישובים שהיו אזור פיתוה אי, נשארו בסטטוס הזה לצורך הרחבה. נכון?

לא. רק כל מי שהגיש בקשה עד 20.1.93.

אגב, זה לא שונה גם בתוך הקו הירוק לגבי מקומות ששינו את מעמדם.



ד' תיכון;

אתה לא מדייק. ביהודה ושומרון ניתנו מענקים של אזור פיתוה אי על-פי הרולטה

אדמיניסטרטיבית ולא על-פי החוק לעידוד השקעות הון. בממשלת המערך, השר בר-לב

בשעתו, הוא שקבע את הבלל שכל מפעל תעשייתי שיוקם ביהודה ושומרון ויוכר כמפעל

מאושר, יזכה להטבות על-פי אזור פיתוח אי. זאת אומרת, במפה אף פעם לא ציירו את

זה כאילו זה אזור פיתוח. לכן המפה איננה מעלה ואיננה מורידה.

לפני שאומר דברים קשים בעניין, אני מבקש לומר לך, אדוני מנהל מרכז

ההשקעות, שדבריך תמוהים בעיני, מה שאתה בעצם אומר, שיש מפעלים שמוסכם על כולם

שהם זכאים למעמד של מפעל מאושר, אך אתם לא מנפיקים את כתב האישור בשל חשש

להעדר תקציב, מה גם שזו הרשאה להתחייב ולא הוצאה בפועל. אני מוכרח לומר לך -

והפעם אני מדבר על דעת סיעת הליכוד - שאנחנו רואים בחומרה רבה את שתי האפליות

הללו שאינן מתיישבות עם השכל הישר. אם אתם תמשיכו לנהוג כך, לא תהיה לנו ברירה

אלא להתחיל להילחם במשרד התעשייה והמסחר כמי שמבצע החלטה שהיא לא צודקת, לא

הוגנת ואין לה אח ורע. אינך יכול לעכב מתן אישורים בטענה של העדר תקציב. מעל

הדוכן במליאה, בחדר הזה, חזר שר התעשייה והמסחר ואמר שהבעיה התקציבית לא תמנע

הקמת מפעלים במדינת ישראל. עכשיו אני שומע שזה לא נשמר. אני מוטרד מאוד משתי

האמירות הללו, וחבל שלא עקבתי אחר מה שקורה ביהודה ושומרון עד עכשיו, אבל נדמה

לי שזו החלטה לא תקינה ולא סבירה, אם כי זו החלטה פוליטית.

הבעיה בפוטנציאל קרוב מאוד קיימת לא רק ביהודה ושומרון. זו פשוט שאלה של

סעיפים שנגמרים, וכל אחד נגמר בתורו.

ד'תיכון;

אנחנו לא יכולים לקבל טענה שאנשים זכו למעמד של מפעל מאושר אבל לא

מנפיקים להם את כתב האישור כי אין תקציב.

זה קורה כל שנה בסוף השנה.

ד' תיכון;

בחקלאות זה לא קורה!



תקנות התעבורה (תיקון). התשנ"ד- 1994

היו"ר ג' גל;

אנחנו עוברים לנושא הבא - ביטול אגרה על הרכבת מנוע דיזל במונית.

ש' אלישר;

אני מנהל מהלקת כלכלת רכב במשרד התהבורה ובאתי להסביר את הבקשה!. אגרת

מנוע דיזל איננה משרתת מטרה תחבורתית אלא היא יותר מס פיסקלי שנקבע שלפני

תקופה די ארוכה. כמות הכספים שאנחנו מקבלים דרך האגרה הזאת היא נמוכה, כי זו

אגרה חד-פעמית. זאת אומרת, אם פעם מונית מקבלת מנוע דיזל, היא משלמת אגרה.

אחרי כן בעל המונית יכול להחליף לבנזין, לחזור לדיזל, יותר הוא לא משלם את

האגרה הזאת.

ד' תיכון;

האם התשלום הוא חד-פעמי לרכב?

ש' אלישר;

לא, התשלום הוא חד-פעמי לבן-אדם שיש לו את הזכות למונית. הוא משלם רק

בפעם הראשונה שהוא מחליף לדיזל, אחר-כך הוא יכול לחזור ולהחליף עשר פעמים והוא

לא משלם יותר את האגרה הזאת. המערכת שלנו מוחשבה רק באמצע שנות ה-80. אם אדם

בא ורוצה לקנות מנוע דיזל, ואומר לנו שכבר שילם לפני עשר שנים, קשה לנו מאוד

לבדוק את זה. נוסף לכך, סך-הכל ההכנסות שנבעו בשנת 94' מהאגרה הזאת הן 50 אלף

שקל, שזה לא סכום רציני. לכן קיבלנו את הסכמת איגוד בעלי המוניות להמיר את

האגרה תחד-פעמית הזאת באגרה שנתית שוטפת - שהיא תוספת לאגרת הרכב השנתית - של

8 שקלים בלבד. אני גם רוצה לציין שהאגרה נקבעה בעידן שבעלי המוניות שקיבלו את

המספר לא שילמו תמורתו. היום הם חייבים לשלם סכום די נכבד, לפי ההצעה של

הממשלה זה משהו בסדר-גודל של 50 אלף שקל.

אי קרשנר;

בישיבה האחרונה נתבקשתי לשאול האם ארגון בעלי המוניות מסכים לזה. פניתי

ליו"ר ארגון בעלי המוניות והוא אמר שהם מסכימים לזה.

ד' תיכון;

אני לא מבין מה זה אגרת רכב. אני לא מבין למה אני צריך לשלם אגרת רכב

במדינת ישראל. יש לי מכונית מושבתת, פיזיו 1,800 שנת ייצור 82', היא כבר לא

נוסעת, אך הוצאות האחזקה שלה גבוהות ביותר. אני מקבל מדי שנה הוראה לשלם אגרת

רכב בשיעור שעולה כל שנה וכבר עבר את ה-1,100 שקלים על רכב ששוויו 10,000

שקלים בסך-הכל, אם בכלל. אני לא מבין למה אני צריך לשלם אגרת רכב על-פי נפח

המנוע ומדוע לא מעדכנים את השיטה הזאת של אגרת רכב, זה הרי מס הכנסה בסך-הכל.

אני מחזיק ברשותי גם שתי מכוניות חדשות יפניות, שנת ייצור 1994-94 - הונדה

וטו יוטה - ועל המכוניות הללו, שהן חדשות ורצות על הכביש, אני משלם אגרת רכב

בסך של 550 שקלים בלבד משום שנפח המנוע שלהן הוא 1,600. לפני שנה הובטח לנו

כאן על-ידי שר התחבורה, הובטח לנו בזה החדר משהופיע כאן לראשונה מנכ"ל משרד

התחבורה, שיעשו סדר וצדק בעניין הזה של אגרת רכב. חלפה שנה ושום דבר לא נעשה.

אני מבקש להבין - אותו בעל מונית שמחדש את הרשיון שלו מדי שנה, האם הוא משלם

אגרת רכב?



ש' אלישר;

הוא משלם, אבל בקטגוריה אחרת, סכום יותר נמוך שלא דומה לסכומים שהזכרת.

הוא משלם 318 ש"ח לשנה במונית עד ארבע מקומות.

די תיכון;

אז תסבירו לי מתי אתם מתכוונים לטפל בנושא של אגרות רכב לא צודקות בגובה

לא סביר בגין כלי רכב שבקושי נוסעים והם עדיין משלמים על-פי שיטה מיושנת

שמתבססת על נפח מנוע ולא על שווי. יוצא מזה שאם המכונית שלי שווה 10,000 שקל,

רק אגרת הרכב, הרישוי, ביטוח החובה והביטוח המקיף - כל אלה מסתכמים בסכום של

7,000 שקל, שזה 70% מערך המכונית. זה הרי אבסורד. למה אתם לא מטפלים בעניין

ובמקום זה באים לקבל פטור שאנחנו בעד, אבל לא במקום הנכון ולא בהיקף הנכון, רק

משום שמישהו לוחץ עליכם (ובצדק)?

ש' אלישר;

במשרד שלנו מוגשות הצעות לרפורמה של אגרות הרכב. נפח המנוע משמש

אינדיקטור לשווי הרכב וזה אינדיקטור טכני שאפשר לאתר אותו בקלות. בשנים

האחרונות נעשו מספר שינויים במיסוי על רכב לפי נפחי מנוע והאגרות לא הותאמו

לשינויים האלה, ואכן המשרד עכשיו הגיש הצעה בנושא והוא בודק אותה. אני מקווה

שבתקופה הקרובה תהיה לנו תוכנית לרפורמה באגרות. יחד עם זאת אני חייב לציין

שאין הכוונה להוריד את רמת האגרות אלא לעשות סדר בתוך האגרות, כי הרמה לא

נקבעת על ידינו.

די תיכון;

אם תגיד לי שאתם מעלים עכשיו את האגרות לכולם -

ש' אלישר;

אנחנו לא מעלים, אלא משנים את האגרות כך שסכום ההשפעה יתקזז. אבל אין

כוונה להוריד את האגרות,

היו"ר ג' גל;

מי בעד אישור הבקשה?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

היו"ר גי גל;

אושר ביטול האגרה על הרכבת מנוע דיזל במונית.



תיקון תקנון הבורסה והנחיות על-פיו

אנחנו עוברים לנושא הבא - תיקון תקנון הבורסה והנחיות על-פיו.

אדוני היו"ר, האם רוצה אתה לדון בנושא הזה לבד, כי אנחנו צריכים לעלות

למליאה והנושא מספיק חשוב כדי שלא יידון במעמד של צד אחד.

בשום דבר אינני רוצה לדון לבד אבל אם אין ברירה, נעשה זאת. תשאירו חבר

אחד. רק לפני יומיים אמרת לחבריך הצעירים יותר שיש תקופת תקציב, ובתקופת תקציב

קורה שאנחנו -

אילו דאגת שסדר היום במליאה, לפחות בתחילת היום, לא יכלול נושאים

כלכליים, אזי הצדק עמך. אבל לצערי הרב לא זה המצב, ואפילו חבר הקואליציה, חה"כ

אורון, אמר בצדק 'תורי לדבר, אני עולה למעלה', וגם אנחנו צריכים לדבר. כבר

אמרתי לך שסדר היום ביום רביעי מתחיל ב-11:00; היום הקדימו את המליאה ל-9:00

ולא רצינו לרוץ ליו"ר הכנסת. היות והנושא שעומד להידון כאן עכשיו הוא חשוב

לנו, ולא בשל שיקולים פוליטיים

היות ולא כולם מדברים למעלה, אני מציע שחבר אחד או שניים יישארו, ומי

שצריך לדבר יעלה. יש כאן משלחות, באו אנשים, לא יעלה על הדעת לשלוח אותם.

אין לי אלא להשאיר אתכם לבד. אני מצטער.

רבותי, על סדר היום - שינוי תקנון הבורסה. אני מבקש מאנשי הבורסה להסביר.

אם למשלחת יהיו הערות, הם בוודאי יעירו. אני גם מניח שחה"כ תיכון ידאג שמישהו

מהאופוזיציה יירד הנה.

לא אדאג. לא נותר לי אלא לומר לך את אשר אמרתי. אתה מחליט, אתה הי ושב-

ראש.

יש כאן מספר תיקונים טכניים לתקנון הבורסה, בחלק החברות שבו, אותו חלק

שדן בכישורים ובתנאים שצריך למלא. התיקונים מפורטים במכתב של שר האוצר אל י ו"ר

ועדת הכספים. בסעיף 2 במכתב יש תוספת של דרישה למספר מבצעים מינימלי כנדרש

בהנחיות; יש דרישה שלאחד מן המנהלים הבכירים של החברה יהיה נסיון של חמש שנים

לפחות בשוק ההון; יש דרישה בתקנון לדבר שהוא מובן מאליו - אמצעים, מערכת

מחשבת, תקשורת וכוח אדם מקצועי המאפשרים פעילות תקינה בבורסה; דרישה לביטוח

נאות של החבר ובנוסף לכך דרישה לתחומי כיסוי והיקף ביטוי שיאושרו בידי



דירקטוריון החבר; נוספה דרישה מחבר הבורסה לנסיון בתחום של ייעוץ השקעות

בניירות ערך או נהול תיקי ניירות ערך. בהתאם לכך יש שינויים קלים בהנחיות

ואנחנו מביאים לידיעת הוועדה, כי זה הולך בצוותא חדא - לעניין תקופת הפעילות,

נקבעה דרישה של שתי שנות פעילות (זה נקבע בהנחיות שבאות ביחד עם התקנון);

לעניין מספר המבצעים נקבעה דרישה של ארבעה מבצעים, מהם שניים לפחות עמדו

בבחינות מבצע (זאת הפרוצדורה של הכשרת מבצעים). זו הבקשה שמונחת על השולחן.

האם יש לכם הערות? אני רואה שאין הערות. בכל אופן אני רוצה ללכת סעיף-

סעיף. סעיף 1 במכתב שר האוצר קובע שהבורסה רשאית לשנות את תקנון הבורסה באישור

שר האוצר לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. זה

ברור. סעיף 2 אומר: "רשות ניירות ערך ממליצה לאשר את החלטת דירקטוריון הבורסה

בדבר שינויים בתנאי הכשירות לחברות בבורסה כמפורט להלן: א. לעניין תנאי

הכשירות לחברות בבורסה של הברה רשומה (בין אם היא תאגיד בנקאי ובין אם איננה

תאגיד בנקאי) תתווסף גם דרישה שמספר המבצעים של החבר יהיה כנדרש בהנחיות

הבורסה". למה הכוונה?

חבר בורסה פועל בבורסה באמצעות מבצעים שאמורים לבצע את פקודות הקנייה

והמכירה. מבצע זו פונקציה טכנית שדורשת כישורים מסו"מים. עכשיו נקבע כתנאי

מינימום ארבעה מבצעים. זה לא היה קבוע בעבר ורצו להסדיר את הנושא.

למה זה חשוב?

זה חלק מהתשתית של חבר הבורסה, ובאמצעות התשתית הזאת הוא יכול לספק

שירותים כחבר. הוא צריך לכסות אולמות מסחר, הוא צריך לכסות פעילות במספר

אולמות. אם לא יהיו לו מינימום ארבעה מבצעים, הוא עלול למצוא את עצמו במצב

שהוא לא יכול לתת שירותי ביצוע כנדרש.

יש ארבעה אולמות, כך שאם אין לו ארבעה מבצעים, הוא לא יכול לעבוד בו-

זמנית בכל האולמות.

סעיף 2.ב: "לעניין תנאי הכשירות לחברות בבורסה של חברה רשומה שאינה תאגיד

1. לאחד מן המנהלים הבכירים של החברה יהיה

נסיון של המש שנים לפחות בשוק ההון. 2. לחבר יהיו מנגנון, אמצעים, מערכת

מחשב, תקשורת וכוח אדם מקצועי המאפשרים פעילות תקינה בבורסה ומילוי חובות כלפי

לקוחות הבורסה וכלפי חברי הבורסה (בהתאם לנוסח הנוכחי על התקנון נדרש מנגנון,

אמצעים וכוח אדם מקצועי, המאפשרים פעילות תקינה בבורסה בלבד)". אני מניח שזה,

פחות או יותר, קיים גם היום רק שזה דורש השלמות.

זה קיים פרקטית היום, וזה מקבל את הגיבוי הרחב.



היו"ר ג' גל;

סעיף 2.ב.3: "לדרישה הנוכחית בדבר ביטוח נאות של החבר תתווסף דרישה כי

תחומי הכיסוי והיקף הביטוח יאושרו בידי דירקטוריון החבר.4. החברה השלימה

תקופת פעילות שתיקבע בהנחיות בתחום של ייעוץ להשקעות בניירות ערך או ניהול

תיקי ניירות ערך; דרישה זו בדבר השלמת תקופת פעילות לא תחול על חברה אשר נשלטת

בידי החבר או בידי בעל שליטה בו ואשר מנהלת תיקי ניירות ערך שנוהלו קודם להגשת

הבקשה, בידי החבר עצמו.

"3. ההנחיות אשר נקבעו בידי דירקטוריון הבורסה בהתאם לשינויים המוצעים הן

אלה: א. לעניין תקופת הפעילות - נקבעה דרישה של שתי שנות פעילות לפחות בתחום

של ייעוץ השקעות או ניהול תיקים - לגביהן נערכו דו"חות כספיים שנתיים;

ב. לעניין מספר המבצעים - נקבעה דרישה של ארבעה מבצעים, מהם שניים לפחות עמדו

בבחינות מבצע". למה לא כולם?

כי יש גיוניורים שמתלמדים להיות מבצעים והם עוברים תהליך של הכשרה

ונסיון, וזה מספיק.

האם הם עובדים בהניויה של השניים האחרים שעמדו בבחינות?

כן.

מי בעד אישור התיקון לתקנון הבורסה (חלק חברות בבורסה)?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

התיקון לתקנון אושר.



תקנות ניירות ערך (הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור) (תיקון).

התשנ"ד 1994

אנחנו עוברים לנושא הבא - תקנות ניירות ערך (הקצאת ניירות ערך בהברה

רשומה שהוצעו שלא לציבור} (תיקון),

אי מינטקביץ;

התקנות האלה הותקנו מכוח סמכות שנקבעה בתיקון מסי 11, שם נאמר ששר האוצר

על-פי הצעת הרשות באישור הוועדה יתקינו תקנות במספר נושאים, אחד מהם זה מה

שקוראים בסלנג "הקצאה פרטית" - כשחברה מקצה ניירות ערך שלא לציבור הרחב אלא

הקצאה לניצעים ספציפיים. הנסיון שנצבר מאז התקנת התקנות לפני כשנה וחצי, הצביע

על מספר חורים בתקנות האלה שחלקם נוצלו במתכונת כזו או אחרת; היתה גם החמרה

בעניין מסויים שלא היה לה יסוד. אנחנו מציעים לתקן את התקנות האלה בארבעה

אחד, שההצעה הפרטית (בלשון התקנות) תהיה טעונה אישור האסיפה

הכללית במקום שאחוז אהד מבעלי המניות של החברה דורשים זאת. טעם העניין - כיוון

שמדובר בהצעה פרטית שאיננה לציבור הרהב וקיימת אפשרות, לגיטימית בנסיבות

מסויימת, שההצעה תהיה בתנאים משופרים או בתנאים שונים מכפי שהם בשוק, או אז יש

מקום לתת למתנגדים מקרב בעלי המניות הקיימים של החברה הזדמנות לנסות לקבל

אישור, או לא לקבל אישור, לכך באסיפה הכללית. המספר שנקבנו בו, אחוז אחד,

נשמע על פניו נמוך, אבל במבנה הרגיל של חברה, ש-60% -70% ממניותיה נמצאים בידי

בעל שליטה אחד, אנחנו מדברים על ה-1% שנותר מבין 30% שבידי הציבור; זה כבר

הופך אותו ל-3%. כל מה שאנהנו נותנים להם כאן זו הזכות לבוא ולהישמע באסיפה

הכללית ולנסות לקבל רוב לעמדתם. זה תיקון אחד.

בתיקון השני יש משום הקלה - עד היום כשהצעה פרטית היתה לחברה אחרת שנתנה

תמורת ההקצאה מניות, כל דבר כזה היה טעון דיווח. היום אנחנו מבקשים להקל במעט

ולחייב את הדיווח רק במקום שמדובר בהקצאה שהופכת להיות מהותית בידי ההברה

המקצה. תיקון שלישי - אנהנו מציעים להרחיב את הפירוט הנדרש במסגרת ההודעות

למחזיקי המניות. תיקון רביעי - לפטור מחובת התקנות הצעה פרטית לעובדי חברה

במקרה שההקצאה איננה עולה על5% מהון החברה. גם כאן יש משום הקלה. זו המסגרת

הכללית של ההצעות, ואני מבין שיש התנגדות לפחות לחלק מהתיקונים.

ע ו"ד נתי שילה מאיגוד החברות הציבוריות, בבקשה.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שבסעיף ההגדרות של התקנות בדבר הצעות

פרטיות, יש הגדרה של אסיפה כללית. ההגדרה היא: "אסיפה כללית של מחזיקי המניות

בחברה, ובחברה שבהונה המונפק יש יותר מסוג מניות אהד - גם אסיפות של מחזיקי

מניות מכל סוג". זאת אומרת שכאשר מדברים על אחוז לעומת סך-הכל הון המניות, כאן

מדובר גם על אחוז מסוג מניות מסויים. יש מקרים שבהם זה מגיע ממש לאבסורד - זה

בדרך-כלל קיים בהברות יותר ותיקות, כי בחברות הדשות יש סוג אחד של מניות -

לפעמים יש סוג בכמות מאוד קטנה, לפעמים הוא אפילו לא נסחר בבורסה; לתת זכות

לאחוז מאותו סוג, שיכול להיות שהוא שבריר של אחוז מסך-כל המניות בחברה, זה

נראה לי קצת מרחיק לכת. פקודת החברות שנותנת זכויות למיעוט, נותנת זכות לזמן

אסיפה ל-10% מבעלי סך-כל זכויות ההצבעה בחברה. בכל הנושא של אחוזים, יש בתקנות

האלה העלאת הרף. קודם נדרשה אסיפה כללית כשעושים הקצאה לבעל עניין, היתה

אופציה ל-3% מבעלי מניות מהציבור לדרוש אסיפה כאשר ההקצאה נעשית למי שייהפך

לבעל עניין בעקבות ההקצאה, וכשנעשתה הקצאה למישהו חיצוני לגמרי - לא נדרשה



אסיפה. היום, בתקנות האלה אומרים שגם במקרה של הצעה פרטית למי שיהפוך לבעל

עניין לאחר ההקצאה, נדרשת אסיפה מלכתחילה. לזה אין לנו התנגדות. ההתנגדות שלנו

היא רק במצב שבו ההקצאה הפרטית נעשית למישהו חיצוני לגמרי לחברה - הדירקטוריון

מחליט שיש מישהו שאולי כדאי לצרף אותו לחברה, והוא לא בעל עניין ולא ייהפך

לבעל עניין בעקבות ההקצאה.

תן לי דוגמא של בעל עניין ומישהו חיצוני שהוא לא בעל עניין.

בעל עניין - מישהו שמחזיק 8%, מ10%,או 20% ממניות החברה ורוצים להגדיל את

חלקו בחברה על-ידי הקצאה פרטית של מניות שמקצים לו. אומרים שפה נדרשת אסיפה

כללית, במקרים שאלו עסקות חריגות, יש לזה התייחסות גם בפקודת החברות עם כל

מיני החלטות מיוחדות וכוי. מי שאיננו בעל עניין, זה מישהו שאין לו שום קשר עם

החברה, מישהו חיצוני לגמרי - למשל אדם שעובד בביזנס של חחברה, או חברה אחרת

שרוצים לתת לה אינטרס יותר אסטרטגי בחברה - אומרים: אנחנו רוצים להכניס את

האיש הזה או הגוף הזה, ואחרי ההקצאה הוא הופך להיות בעל חלק משמעותי. גם כאן

מבקשים שתהיה אסיפה וזה מקובל עלינו. אבל אם עושים הקצאה למישהו חיצוני

מכיוון שאתה פתאום חושב שמן הראוי לתת למישהו 1% או 2% של אינטרס בחברה, והוא

לא בעל עניין קודם והוא לא יהיה בעל עניין אחר-כך, כלומר לא נוצרו כאן יחסים

מעבר לעניין.

באיזה מקרה זה יכול להיות? באיזה מקרה רוצים לתת מניות ככה סתם למישהו?

לא נותנים סתם. נותנים את זה למישהו שרוצים לקרב אותו יותר לחברה, לעשות

איתו עסקים, בסך-הכל לתועלת החברה.

או שכן או שלא. עשויה להיות מחלוקת אם זה לתועלת החברה. מאי טעמא האסיפה

הכללית? אנחנו לא לוקחים כנתון מוחלט שזה לטובת החברה, שהרי אם זה לטובת

החברה, אם זו פרזומפציה שזה לטובת החברה, אין צורך באסיפה כללית. הטעם לאסיפה

כללית הוא כדי לתת למיעוט שחושב - מטעמיו הוא אפילו אם הוא שוגה - שזה לא

לטובת החברה, לקרוא לאסיפה הכללית; חידשנו חידוש, באסיפה הכללית מופיעים כולם,

והמיעוט יגיד את דברו. מה רע בזה?

עו"ד שילה, איזה קושי בפרקטיקה זה יכול לעשות?

הקושי הוא שמדובר כאן על אחוז שנותנים לו זכות לבקש אסיפה, ובמקרים שיש

מספר סוגי מניות - מדובר על אחוז מהסוג; לא אחוז מכלל זכויות ההצבעה בחברה,

אלא אחוז מסוג מסויים. האחוז הזה יכול להיות לא 3% כמו שנאמר כאן באחת

הדוגמאות של אריה מינטקביץ, אלא יכולה להיות גם דוגמא של0.03% מבעלי המניות

שדורשים אסיפה. יש פה דיספרופורציה - הדירקטוריון של החברה מחליט יומיום

החלטות עסקיות שיכולות להיות במליוני דולרים וזאת הסמכות שלו, ופה בשביל הקצאה

פרטית למישהו שיכולה להיות בערך של 150 אלף דולר, צריך לכנס אסיפה כללית.



א' מינטקביץ;

זאת קצת הקצנה.

נ' שילה;

כל מקרה של הקצאה פרטית צריך אסיפה פרטית.

אבל אם כבר הולכים על איזשהו קו - בנושאים כאלה, כשפקודת החברות רוצה לשמור על

המיעוט, היא מדברת על 10% בפזה הקודמת בתקנות היה 3% אני לא רואה פה מקום

חיוני לרדת - 1%. אני חושב שיש פה קצת התערבות מעבר לדמוקרטיה בדיני החברות.

א' מינטקביץ;

התשובה לעניין הזה היא בשתי פזות: ההצעה להייב כל הקצאה פרטית - והקצאה

פרטית שונה מעיסקה - באסיפה כללית, עלתה יותר מפעם אחת אך היא נראתה לנו קצת

מרחיקת לכת. לכן אמרנו באלו מקרים נדרשת אסיפה. אנחנו מתעלמים מהעיקר, והעיקר

הוא שאתה לא בא ואומר שאני מקנה זכות וטו למיעוט מבוטל; אלא אנחנו מקנים לו את

הזכות האחת, תקרא לה דמוקרטית או אחרת, בסך-הכל לקרוא לאסיפה כללית. אם אתה

מסכים שבכל הקצאה פרטית תהיה אסיפה כללית, אז קל וחומר - למה לזה אתה לא

מסכים? אגב, אלו מקרים מאוד-מאוד נדירים, כי בחברה הטיפוסית הישראלית היום כבר

אפשר לומר שרוב החברות הן בעלות סוג מניות אחד ולכן הסיטואציה הזאת לא אפשרית;

לגבי מיעוטן אישרנו שני סוגי מניות, לכן הסיטואציה הזאת כמעט אינה אפשרית.

הסיטואציה שאנחנו מדברים עליה היא בטלה בשישים, אולי יכול להיות מקרה אחד כזה.

הכוח שנתת כאן למיעוט, בנסיבות של הקצאה פרטית, הוא בסך-הכל הכוח לקרוא

לאסיפה הכללית שתדון ותחליט בעניין. זה לא נזק, שום דבר לא קרה.

מה גם לכך שהחלטתם לרדת ל-1%?

זו לא רק ירידה מ-3% ל- 1%,זו ירידה כפולה. הזכות ל-3% מבעלי המניות

לדרוש אסיפה נקבעה קודם במצב שבו מישהו הופך להיות בעל עניין בעקבות ההקצאה.

כאן נקבע שנדרשת אסיפה כללית בכל מקרה שנעשית הצעה פרטית למי שיהיה בעל עניין

לאחר ההקצאה. לזה אנחנו לא מתנגדים. קודם כשעשו הצעה פרטית למישהו חיצוני

לגמרי שלא הופך לבעל עניין לאחר ההקצאה, לא נדרשה אסיפה. היום נכנסה גם

האופציה לדרוש אסיפה במקרה של הקצאה למישהו חיצוני, וגם הירידה מ-3% ל-1%. זו

ירידה כפולה ואני לא יודע למה עשו את זה.

אריה מינטקביץ, מה הביא אתכם לרדת מ-3% ל-1%?

הנסיון הלא נעים שהיה לנו עם חלק מן החברות שביצעו הקצאות פרטיות - חלקן

לבעלי עניין, חלקן לכאלה שאינם בעלי עניין. ההגדרה הטכנית היבשה של בעל עניין

או מי שהופך להיות בעל עניין בעקבות ההקצאה, היא הבחנה משפטית אפשרית אבל

עניינית לא בהכרח תמיד שכזו. התחלנו באחוז גבוה - 3% - והיה מאוד קל להמשיך עם

השיעור הזה, אבל נסיון החיים המצטבר שלנו אומר שצריך לתת את האפשרות לקרוא

לאסיפה כללית למיגוון יותר גדול של בעלי מניות, זאת אומרת למספר קטן יותר. 3%

מיתרת בעלי המניות - אם בחברה ישראלית טיפוסית 30% בלבד נמצאים בידי הציבור

והרוב המכריע בידי משקיעים מוסדיים - זה בעצם 3 מתוך 30, שזה 10%, שיעור שכמעט

בלתי נמצא.

זה נמצא בידי הרבה אנשים?

כן, אי אפשר לרכז. אני מוכן להניח שהיתה קיימת דוגמא כזאת, אך לי לא

מוכרת דוגמא שהיתה צבירה של 3% מבין בעלי מניות הציבור שקראו לאסיפה כללית

(יכול להיות שאני טועה, אך אני לא מכיר). פשיטא, קבענו רף גבוה מדי, ואנחנו

רוצים לתת הזדמנות למיעוט לקרוא לאסיפה כללית. באסיפה הכללית במקרה הזה, יבואו

בעלי העניין או בעלי המניות מקרב הציבור המיוצגים על-ידי המוסדיים, ותהיה

הזדמנות נאותה לבדוק אם אכן העניין לטובת ההברה. אם זה לטובת החברה - יאושר.

לא לטובת החברה - לא יאושר, אנחנו בעצם מרחיבים כאן את הזכות הדמוקרטית של

בעלי המניות מקרב הציבור לקרוא לאסיפה הכללית, זה כתחליף להצעה שאכן כן

הועלתה, שבכל הקצאה יקראו לאסיפה כללית - אני דחיתי אותה כי חשבתי שיש כאן

עומס מיותר לחברות, כי מציאות החיים מוכיחה שהזכות הזאת כמעט לא באה לידי

ביטוי. זאת אומרת, אנחנו מדברים על מקרה שהוא אולי לא תיאורטי אבל הוא בוודאי

נדיר מאוד ויעשו בו שימוש מקום שבעלי מניות מקרב הציבור יחששו שהם מקופחים, אז

תן להם את הזכות והאפשרות להישמע באסיפה הכללית. אני לא רואה בזה רע, להיפך.

נ' שילה;

אם כבר הולכים בכיוון של קביעת אחוז, אני מציע שזה לא יהיה אחוז מקלאס

מסויים, אלא שזה יתייחס בכל מקרה לאותם בעלי מניות שיש להם זכויות הצבעה

בחברה. אחרת, זה יכול ליפול גם על מקרה של איזשהו סוג, נגיד מניות בכורה שאין

להן זכויות הצבעה, ואז אתה נותן למישהו שיש לו מניות בכורה אפשרות לטרפד הקצאה

פרטית.

עו"ד שילה, עברנו דרך ארוכה מאז השוואת זכויות ההצבעה במניות. היום רוב

החברות הנסחרות בבורסה הן בעלות סוג אחד של מניות. לכן המקרים שבהם יש שבר סוג

בטלים בשישים.

ני שילה;

זה נכון גם לגבי מה שאתה אומר.

אי מינטקביץ;

על אותו מקרה אחד לעשות סידרה של תקנות, לפטור דווקא במקרה ההוא - אני לא

חושב ששכרו שווה בנזק המלך, גם אם אתה צודק. האסון הגדול ביותר שיכול לקרות

בעקבות ההצעה שלנו, היא שאנשים שמחזיקים שבר אחוז בחברה, יקראו פעם אחת לאסיפה

כללית. זה לא אסון.

היו"ר גי גל;

עו"ד שילה, לא ירדתי לסוף דעתך. קודם אמרת שבהצעת הרשות נותנים לקומץ

אנשים לדרוש אסיפה ואתה חושב שזה מרחיק לכת. עכשיו אתה אומר, להבדיל מהתקנות

כאן שמדברות על אחוז מהמניות המוחזקות בידי הציבור - שאומר אריה מינטקביץ שזה

בדרך-כלל שליש מחברה רשומה בבורסה - אתה אומר לתת 1% מסך-כל מחזיקי המניות.

אני מניח שלא לזה אתה מתכוון.



נ' שילה;

אולי לא הסברתי את עצמי טוב. כשאריה מינטקביץ מדבר על ה-30%, הוא נתן

'בסך-הכל יש 100 מניות בחברה, 70 מניות מוחזקות אצל בעלי השליטה

ורק 30 מניות נמצאות בידי הציבור, לכן כשאני אומר ,/'1 מסך-הכל הון המניות של

החברה, אני מתכוון ל-3% מה-30י. באותה חברה יכול להיות שיש אמנם 100 מניות

רגילות בנות שקל ויש עוד 10 מניות בנות 5 שקלים. על-פי נוסח התקנות ניתנת

אפשרות לדרוש אסיפה גם למי שמחזיק 1% מסוג מסויים של מניות ולא מהסך-הכל, כי

מדובר כאן על 1% מהסך-הכל או מסוג מס יים. כל מה שאני אומר - בואו נלך לאחוז

מסך-כל המניות, ולא מאיזשהו קלאס שאולי הוא קטן ואז זה שבריר אחוז מסך-הכל

המניות של החברה. במקרים מסו י ימים זה יכול להיות כל מיני אמצעי סחיטה שמפעילים

אלמנטים מסו י ימים.



החלטה לפי סעיף124(א) לתקנון הכנסת - המשך

היו"ר ג' גל;

אני רוצה לעשות פה אינטרמצו, כדי לחזור למה שהיה בבוקר. מר קרשנר, זה

אפשרי לפי דעתך?

כן.

אני אמרתי בבוקר שאני מבקש להחזיר חזרה לוועדה את החוק של קרנות הפנסיה

1) פג התוקף של ההנחות במס, ומכיוון שעוד לא עשינו דבר חדש, אני

רוצה להאריך את תוקף ההנחות בחודשיים, בהנחה שתוך חודשיים בכל אופן נגמור -

בעזרתו של חה"כ שטרית ועוד כמה חברים - איזושהי הצעה שהולכת ומתגבשת; 2) חוק

קרנות הפנסיה הקיים פג בסוף אוקטובר, ואם החוק החדש יתחיל היום יש פער של

יומיים ואין רציפות, כאילו ממשיכים היום חוק שבעצם פג תוקפו לפני יומיים,

וצריך לעשות כאן תיקון. אני רוצה להחזיר את החוק הזה לוועדה ואז לזמן ישיבה

כדי לדון בחוק.

יש פרוצדורה שמאפשרת לעשות זאת?

כן, סעיף 124 לתקנון הכנסת אומר שחוק, לפני שהתחילה קריאה שנייה, ניתן

להחזיר אותו לדיון מחודש בוועדה, ואז בתום הדיון מניחים אותו מחדש על שולחן

הכנסת.

אדוני היו"ר, פרט לשינוי שהזכרת, יש עוד שינויים שרוצים לעשות בחוק הזה?

יש ספח שלישי, אבל אני חושב שממילא הוא כבר לא רלוונטי. כמה חברי-כנסת

באו בטענה שעל סדר היום של השבוע היה כתוב "חוק קרנות הפנסיה" וזה נמחק בעט.

'לא ידענו שהדיון וההצבעה על החוק הסתיימו ביום חמישי, ראינו את זה

על סדר היום, ולכן עוד לא הגשנו הסתייגויות'. אבל ממילא, אם מחזירים את החוק

לוועדה, אפשר להגיש הסתייגויות. ובכן, מי בעד להחזיר את החוק לוועדה?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

אושר. אנחנו נבקש מיו"ר הכנסת ואם הוא יאשר לנו [לקיים דיון בזמן

המליאה], נזמן ישיבה היום ב-13:00, כדי לדון בחוק.



תקנות ניירות ערך (הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור)

היו"ר ג' גל;

ברשותכם, אנחנו חוזרים לתקנות.

אני חושב שבעניין הזה פחות או יותר אמרנו מה שיש לנו להגיד, אנחנו חושבים

שיש פה החמרה מאוד גדולה, כי נותנים אפשרות למיעוט מאוד מבוטל לדרוש אסיפה

כשנעשית הקצאה למישהו שהוא לא בעל עניין ושלא יהיה בעל עניין בעקבות ההקצאה.

הי ו "ר ג' גל;

אם אני מבין נכון, אתה אומר שלא יורדים בבת אחת מ-3% ל-1%.

זו ירידה כפולה, כי מדובר על הקצאה למישהו שאיננו בעל עניין ולא יהיה בעל

עניין - זאת הנקודה החשובה - אלא למישהו חיצוני לחברה שרוצים לעשות איתו עסק.

היו"ר ג' גל;

ממה שהבנתי עד עכשיו, באה הרשות ואומרת; אם חברה מדללת את מניותיה בדרך

של הקצאה שמשמעה לא מכירה במחיר הבורסה אלא במחיר מיוחד שכולל אפילו אולי מתנה

וכיו"ב, אם יש כמה חברים - אחוז אחד או יותר ממחזיקי המניות - שחושבים שהם

רוצים לשמוע יותר דו"ח, הם יכולים לזמן אסיפה כללית בעניין הזה.

מ' שטרית;

אתה מציג את העניין כאילו מדובר בהקצאה של חצי אחוז, אבל יכולים להקצות

גם 25%.

נ' שילה;

אם זו הקצאה של25%, זה כבר הופך אותו לבעל עניין וממילא עושים אסיפה. כך

אומרות התקנות, ולזה אנחנו לא מתנגדים. אנחנו רוצים שאם מדובר בהצעה פרטית למי

שבעקבות ההקצאה יהיו בידיו עד 5% מהמניות, לא יהיה צורך בזימון אסיפה כללית.

מי שטרית;

אם יש רוב לבעל החברה, מה איכפת לו שתהיה אסיפה כללית? אתה יודע איך

מזמנים אסיפה כללית - מפרסמים הודעה בעיתון, מגיעים חמישה אנשים, בעלי המניות

מחליטים ושלום על ישראל. אבל אם יש סיכוי שאותו אחוז ישנה את ההחלטה, למה לא

לתת לו הזדמנות?

נ' שילה;

אין בעיה עם שום דבר, רק צריכה להיות בכל זאת פרופורציה בין ההחזקות.

פקודת החברות, למשל, כשהיא רוצה להגן על המיעוט, היא מדברת על מי שמחזיק 10%

מהון החברה שרשאי לזמן אסיפה. פה אנחנו מדברים גם על מקרה שיכול להיות רבע

אחוז.



א' מינטקביץ;

הפקודה שלאורה אנחנו פועלים עדיין רואה לנגד עיניה את ההברה הפרטית ולא

הציבורית, ולכן השוני בגישה - נראה זאת בנוסה ההדש שהוצע בידי ועדת ברק - ששם

את הדגש על הברה ציבורית. נכון שבהברה פרטית 10% זה שיעור סביר. אנחנו מדברים

על אותו אחוז, רק שכאשר הוא משוקלל, זה באמת מקביל לאותו אחוז.

לאיזה סעיף היתה ההערה הזאת?

לסעיף 7 שמתקן את תקנה 7, ולסעיף 8 שמתקן את תקנה 9. התייחסתי לזה

בהתחלה, למרות שמבהינת הסדר הייתי צריך להתייחס לזה יותר מאוחר, בגלל ההגדרה

של "אסיפה כללית".

ההערה הבאה שלנו מתייחס לסעיף 2 שמדבר על תיקון תקנה 3: "בתקנה 3(2)

לתקנות העיקריות, בסיפה, במקום 'לעניין זהי יבוא 'לעניין המחזיקים במניות של

חברה רשומה באמצעות חברות רישומים'." אני רוצה להסביר פה מה ההתייחסות שלנו.

היום, כשעושים הקצאה פרטית, צריך לפרסם את דבר ההקצאה בשלוש דרכים בו-זמנית.

דרך אחת היא לפרסם מודעה בעיתון כפי שנדרש על-פי התקנות. צריך גם לפרסם הודעה

למהזיקי המניות, שמופצת לכל בעלי המניות שרשומים בספרי החברה. בנוסף, צריך לתת

דו"ח מיידי המופץ לרשות, לבורסה ולרשם ההברות. גם לבורסה יש את דרכי התפוצה

שלה לחברי הבורסה ולגופים אחרים. עד היום, על-פי התקנות, אם מפיצים את החומר

לחברות לרישומים ולחברי הבורסה -

יש לי שאלה: האם יכול להיות שבתקנון של חברה יהיה פטור מחובת דיווח

בעיתונות?

זה לא עניין של פטור. יש הברות שבתקנון שלהם אין חובת פרסום הודעה

בעיתון. אני חושב שזה אבסורד, אבל יש דבר כזה. התקנות היום אומרות: "לעניין זה

יראו במסירת הודעה ביום פרסום ההודעה בעיתונות לכל חבר בורסה ולכל חברות

הרישומים, כמשלוח בדואר רשום של ההודעה למהזיקי המניות". זאת אומרת, היה פה

מנגנון, על-פי התקנות, שאם אתה מוסר את ההודעה להברות לרישומים ולכל חברי

הבורסה, אתה פטור ממשלוח הודעה ספציפית לכל בעלי המניות. זה בנוסף, כמובן, לכל

הדו"חות שאתה צריך להגיש. התיקון מציע שהפטור הזה יבוא רק לעניין המחזיקים

במניות של חברה רשומה באמצעות חברות רישומים. זאת אומרת, אם אתה נותן את

ההודעה, בנוסף, לכל החברות לרישומים ולכל חברי הבורסה, זה כאילו במקום הודעה

לכל מי שמהזיק מניות באמצעות הברה לרישומים. אני לא רוצה לסבך פה עם כל מיני

או שיש טעם להשאיר את המצב כפי שהוא ולהגיד שאם אתה

מוסר הודעה להברי הבורסה ולחברות לרישומים, זה בא במקום הודעה למי שרשום בספרי

החברה, או בכלל לבטל את הפטור. כי אין לי היום חובה לתת הודעה לבעלי מניות

שאינם מהזיקים את המניות בספרי ההברה, מעבר להודעה בעיתון או הודעה כללית או

דיווח מיידי. זאת אומרת, אין כאן פטור מסויים שאני מקבל, כי בין כה ההברה לא

מכירה את בעלי המניות שלא מחזיקים את המניות דרכה אלא מחזיקים אותן דרך חברה

לרישומים; אין לי בכלל דרך לתת להם היום הודעה ספציפית. לכן אם רוצים לחייב

אפילו לתת את ההודעה לחברי הבורסה ולחברות לרישומים, אין לנו בעיה עם העניין

הזה. אבל זה לא פוטר ממסירת הודעה לבעלי מניות שמהזיקים באמצעות חברות

לרישומים, כי ממילא ההברה לא מכירה אותם. זאת אומרת, הסעיף גורע ממה שהיה קודם

אבל הוא לא מוסיף כלום. אם רוצים לבטל את הפטור שהיה, שיבטלו, אבל התוספת

איננה מוסיפה כלום.

למה הבורסה צריכה לתת פטור ממתן הודעה לבעלי המניות? למה לא מבטלים את

הפטור הזה?

ר' אילן;

תמחק את כל הסיפה ואז בעצם כל מחזיק במניות יצטרך לקבל הודעה.

כל מחזיק במניות יקבל הודעה, וגמרנו.

אדוני היו"ר, סיכמנו את הסעיף. אנחנו מבטלים את הסיפה ומבטלים את הפטור

שקיים היום בבורסה.

אנחנו מוחקים את הסיפה של פיסקה (2) בתקנה 3 לתקנות העיקריות, מהמילים

"לעניין זה".

בתקנות ניירות ערך, בנייר שלפנינו - מה יהיה כתוב בסעיף 2, המתקן את תקנה

3?

בסעיף 2 יהיה כתוב כך: "בתקנה 3(2) לתקנות העיקריות, בסיפה, המילים

"לעניין זה" ואילך ימחקו.

מה המשמעות?

המשמעות היא שאתה מבטל בתקנה הראשית גם את הפטור שקיים היום, של אי הודעה

למחזיקים במניות.

ואז כל מחזיק מקבל הודעה אישית, בלי פטורים.

ובכן, אנחנו מקבלים את הנוסח של סעיף 2, כפי שאמר חה"כ שטרית.

אני לא יודעת אס כדאי למחוק את כל הסיפה. לפי הסיפה, היום חברי בורסה

שאינם רשומים בספרי החברה צריכים לקבל את ההודעה. אתם צריכים להיות ערים לכך

שאם מוחקים את הסיפה, חברי הבורסה לא יקבלו הודעה, ודרך חברי הבורסה ההודעה

מגיעה גם לציבור.

הסעיף הזה לא מחייב לשלוח לחברי הבורסה, זו רק רשות. אין היום חובה לשלוח

הודעה לחברי הבורסה ולחברה לרישומים.

אם היית שולח הודעה לחברי הבורסה ולחברות לרישומים, היית פטור מלשלוח

הודעה לבעלי המניות. שולחים להם כדי להיפטר מהחובה לשלוח לכל חברי המניות.

נ' שילה;

בין כך במסגרת הדיווח המיידי שצריך לתת בנוסף, זה מופץ לרשות ולבורסה

ולרשם. הבורסה דורשת מאתיים וכמה עותקים כדי להפיץ את זה לכל הצדדים, כך

שממילא זה קיים בחוק.

סיכמנו את סעיף 2 בתקנות שלפנינו.

ההערה הבאה שלנו היא לסעיף 6 במסמך שלפנינו, המדבר על הוספת תקנות 6א עד

6ח. יש כאן התייחסות לגבי מצב שבו הקצאה פרטית נעשית בתמורה למניות של הברה

אחרת, ונדרשים פה כל מיני פירוטים ותיאורים של החברה האחרת. אין לנו שום

הסתייגות באופן עקרוני לגבי כל תיאור וגילוי שרוצים. יש כאן רק בעיה אחת שאני

רוצה להציג אותה, לגבי דו"חות כספיים. אם עושים הקצאה פרטית תמורת מניות לחברה

אחרת שעד היום היתה חברה פרטית והתנהלה באופן פרטי ולכן גם הדו"חות הכספיים

שלה התנהלו בהתאם לעקרונות חשבו נאי ים מקובלים - נדרש כאן היום, במסגרת החומר

שצריך להיות במסמכים, שהדו"חות הכספיים של אותה חברה שבגינה הוקצתה ההקצאה

הפרטית, יהיו ערוכים לפי תקנות ניירות ערך (דו"חות כספיים).

אם חברה אי רוצה להקצות מניות לחברה בי, תמורת מניות של חברה בי, התקנות

של הברה בי צריכות להיות ערוכות לפי -

אם אתת בעל חברה אי (שהיא חברה ציבורית) מקצה מניות לחברה בי (שהיא הברה

פרטית) תמורת מניותיה, אתה צריך לתאר במסמכים של ההקצאה את חברה בי, זאת אומרת

תמורת מה הקצית. אין לנו בעיה עם כל הנושא של התיאור. אני רק אומר שנדרש כאן

שהדו"חות הכספיים של אותה חברה בי - שבמהלך העסקים הרגיל שלה ערוכים לפי

עקרונות חשבונאיים מקובלים - יהיו דו"חות כספיים שערוכים לפי תקנות ניירות

ערך; עד היום החברה הזאת, כחברה פרטית, לא נדרשה לערוך דו"הות כאלה. זאת

הכבדה.

מה ההבדל? האם יש חשבונאות נפרדת לבורסה וחשבונאות נפרדת לחברה פרטית?

יש דו"חות כספיים שהולכים למס הכנסה, יש דו"חות כספיים שמפרסמים לציבור

ויש דו"חות כספיים רגילים. יש כל מיני סוגים של דו"חות.

אני עצוב ושמח - תלוי לאיזה עניין אני אטען - שנציגי לשכת רואי-החשבון לא

נמצאים כאן. אני למדתי שעקרונות חשבונאיים הם עקרונות חשבונאיים; זה כמו שפה.

עכשיו אומרים שזה לא בדיוק כאן - יש עקרונות למס הכנסה, יש עקרונות לדו"חות



כספיים שמפרסמים לציבור... אני רוצה פעם לכתוב ספר על העניין הזח. הטענות האלה

עולות על פעם. נכון שהחברה הפרטית היתה חברה פרטית, אבל צנעת הפרט נעלמת במקום

שאתה בא לציבור. הטענה הזאת עולה וחוזרת גם כשבעלי מניות עיקריים בחברות

ציבוריות טוענים לצנעת חפרט. התשובה שלנו היא מאוד פשוטה: 'אתם רוצים את כספי

הציבור? תואילו לעשות סטרפטיז'.

איזו אינפורמציה יש בדו"חות של חברה בורסאית שאין בחברה פרטית?

בדו"חות של חברה בורסאית, שמופנים לרשות לניירות ערך, יש גילוי של משורות

המנהלים.

אנחנו לא מבקשים את זה בדו"חות של החברח הפרטית הנרכשת, רק בדו"חות של

חברות ציבוריות.

אבל אומר חח"כ שטרית שעל-פי התקנה הזו, אם בעל החברה הפרטית יצטרך לתת

דו"חות לפי כללים של חברה בורסאית, הוא יצטרך לכתוב מה המשכורת של המנהלים,

דבר שלא היה צריך לעשות עד עכשיו.

זה לא משנה, מכיוון שברגע שהוא מגיע לרבעון הראשון שלו, הוא צריך לתת את

זה ממילא. אז העניין יהיה הפרש של כמה חודשים.

אבל בכל זאת, כשאתה רוצה לעשות את העיסקה ולגמור אותה, זה יכול לקחת מספר

חודשים עד שיערכו את הדוייחות לפי הכללים של תקנות ניירות ערך.

היום, כשחברות תדענה שזו המיגבלה, מלכתחילה ייגשו לזה ויגידו לחברה

'אנא ערכי דו"הותייך, אחרת אי-אפשר יהיח לבצע את ההקצאה כי הציבור לא

יידע בדיוק מהי התמורה. הרי אם אלו לא יהיו דו"חות מסוקרים ומבוקרים, אי אפשר

יהיה לדעת מהי התמורה במניות של החברה, כי את הדו"חות האלה אי אפשר לבדוק

בכלים רגילים שבחם בודקים דוייחות מבוקרים.

האם העיסקה תחכה עד עריכת הדו"חות? אולי חיא תתבטל בגלל הבעיה הזאת? הרי

בעצמכם אמרתם שממילא הדיווח הבא יהיה על בסיס תקנות ניירות ערך, אז למה לחייבת

זאת כבר בהתחלה? מדברים פה על חיים עסקיים שלפעמים צריך לגמור דבר מהיום למחר,

ולא תמיד אפשר לחכות כמה חודשים.

בפרקטיקה בשטח לא היתה לנו בעיה אפילו עם חברה אחת. עוד לפני שהיתה

הדרישה הזו בתקנות, כולן נתנו דו"חות מסוקרים ומבוקרים כי הבינו את הדרישה.

אמרו: ייש לנו בעיה, זו חברה פרטיתי. ניגשו, הכינו את הדו"חות והגישו אותם בלי

שום בעיה.



ע' שלסקי;

מכינים דו"חות כספיים במתכונת מסויימת, וכשצריך לשנות מתכונת זו הרבה

עבודה שלוקחת זמן, בעוד שעיסקה קשורה; לפעמים בעיתוי מסויים.

רכישות של חברות הרבה פעמים מבטאות תוצאות עסקיות, ואז אתה כבר מתכנן זאת.

אנחנו מסכימים שצריך לעבור למתכונת דיווח שמקובלת בחברות ציבוריות,

בדיווח הראשון זה יקרה. הבעיה היא לגבי עשיית העיסקה עצמה, ההחמרה הזאת עשויה

לסכן את עצם העיסקה.

היום, בתקנות החדשות, יש עקרון המהותיות. זאת אומרת, הדו"רוות הכספיים

נדרשים רק כאשר החברה הנכנסת מלמטה - זו שהמניות שלה מתקבלות כתוצאה מהעיסקה -

היא חברה מהותית. זאת אומרת, רק במקרה שהעיסקה מהותית, אז נדרשים הדו"חות.

כשהעיסקה מהותית, חשבנו לנכון שהדו"חות צריכים להיות דו"חות מסוקרים ומבוקרים.

למה זה, בעצם, מעכב את העיסקה?

זה יכול לעכב את העיסקה, לא אמרתי שזה קורה בהכרח.

כי אתה לא יכול לבצע את הפעולה לפני שפירסמת את כל החומר.

האם אתה לא יכול לחתום חוזה לקניית מניות? מי מפריע לך?

אתה לא יכול לבצע את העיסקה כי אתה לא יכול לבצע את ההקצאה הפרטית כל עוד

לא נתת את כל החומר וכל הפרטים.

למי? לרשות ניירות ערך?

לא לרשות, אלא לציבור בעלי המניות של החברה הרוכשת. העיקרון הוא מאוד

אתה עושה עיסקה? צריך סדר.

ע ו"ד שילה, תמשיך הלאה.

עדיין בסעיף 6 - בתקנת משנה 6 ז נאמר שתוך 14 ימי עסקים ממועד הגשת

הדו"ח המיידי רשאים הרשות או עובד שהיא הסמיכה לבקש פירוט, ידיעות ומסמכים או

תיקונים בחומר שהוגש והופץ. זה קיים גם היום ואין לנו בעיה עם זה. בסעיף 6ז(ה)



כתוב: "חלפו עשרים ימי עסקים ממועד הגשת הדו"ח המיידי והרשות או עובד שהסמיכה

לא הורו לחברה הרשומה לפעול לפי תקנה -זו". יש פה שני מועדים - פעם 14 יום

ופעם 20 יום - לגבי תקופת הזמן שניתנת לרשות להעיר הערות. יש כאן אי בהירות אם

מדובר ב-14 או 20 יום. צריך להיות מועד ברור.

מ' שטרית;

אני מציע שבשני המקומות זה יהיה 20 ימי עסקים.

כרגע אנחנו עוד איכשהו מסתדרים עם ה-14 ימים.

אפשר להשאיר את זה 14 ימי עסקים.

אני רוצה להוסיף עוד דבר - בנושא שדיברנו עליו קודם, של האופציה לבעלי

מניות לדרוש אסיפה, הזמן שניתן הוא 21. אנהנו מציעים לאחד את המועדים האלה,

אחרת יכול להיות שתוך 14 ימי עסקים הרשות נותנת הודעה לחברה לתקן ולהוציא דו"ח

חדש, הוציאו דו"ח חדש ופירסמו אותו, ואהר-כך באים בעלי מניות ודורשים אסיפה

ואז צריך לעשות עוד פרסום. זאת אומרת, יכול להיווצר פה מצב של שלושה פרסומים

שנוגעים לאותה הקצאה פרטית. זה די מבלבל את הציבור - לאו דווקא מי שראה את

ההודעה הראשונה, ראה את ההודעה השנייה.

מה אתם מציעים?

בעניין הזה אנחנו מציעים שני דברים: א) שהמועדים שבגינם בעל מניות יכול

לבקש אסיפה והרשות מבקש תיקון דו"ח - יאוחדו.

מה כתוב בסעיף המקורי לגבי בעלי מניות שמבקשים באסיפה?

היום המצב הוא שבעלי המניות יכולים לדרוש אסיפה תוך 21 יום ממועד הפרסום

של כל החומר. יש מועד שבו החברה מפרסמת בו-זמנית בעיתון, נותנת הודעה לרשות

ושולחת הודעה לכל בעלי המניות על כל הקצאה פרטית. בסעיף 6ז(א) מדובר על 14

מיום הפרסום הכולל הזה. אני מציע לאחד את התאריכים.

אבל לבעלי המניות ניתנים 21 ימים רגילים, לא 21 ימי עסקים.

עו"ד שילה אומר שאם לרשות יינתנו 14 יום ולבעלי המניות יינתנו 21 יום,

בעלי המניות יבואו לדרוש אסיפה אחרי שהחברה כבר רשאית להקצות.

היא עוד לא רשאית להקצות, היא צריכה 30 יום.

אז מה הבעיה?



נ' שילה;

הבעיה היא כמה פרסומים מצפים שיהיו בגין אותו דבר - גם מבחינת העלות

והבלגן בחברה וגם מבחינת המערכת. אני מציע שכמו שהרשות לוקחת לעצמה 14 ימי

עסקים כדי לעיין בחומר ולהחליט אם היא רוצה תיקונים ושינויים, ואם היא דורשת

תיקון צריך שוב לפרסם את זה ולהפיץ והכל, כך יש לתת אותו זמן לבעלי המניות -

14 ימי עסקים, או אם רוצים 21 ימי עסקים, אבל שזה יהיה אותו מועד לשניהם - שבו

הם יכולים להחליט אם הם רוצים לדרוש אסיפה.

א' מינטקביץ;

גם אם אתה צודק, במנותק מן השאלה אם זה נכון עניינית - ואני נוטה לחשוב

שכן - מבחינה משפטית אני בספק אם אנחנו יכולים לעשות זאת, כי זה overrule

לפקודת החברות. זה אולטרה וירס, משום שזה נגד פקודת החברות שקבעה את ה-21 יום,

ולכן איננו יכולים לקצר את זה.

אז בואו נאחד את מועד התגובה של הרשות יחד עם מועד התגובה של בעלי

המניות, שזה יהיה יחד. כאשר אני מפרסם את התיקון של הרשות, אני רוצה לדעת אם

דורשים ממני אסיפה או לא דורשים ממני אסיפה. אם יהיה איחוד של המועדים - לאחר

שעבר מועד מסויים, אדע איפה אני עומד.

אפשר לפתור את הבעיה - להעלות את ה-14 יום ל-21 יום, כך שזה יהיה אחיד.

אגב, האם לגבי האופציה של בעלי המניות לדרוש אסיפה, כתוב 21 יום או 21 ימי

עסקים?

ר' אילן;

21 יום.

מי שטרית;

זה פחות או יותר מקביל. לא?

ר' אילן;

כשקבעו לגבי הרשות 14 ימי עסקים, פחדנו מאותו ספטמבר כמו שהיה השנה, שהיו

בו שבעה-שמונה ימי עבודה, ואז אין מספיק ימי עבודה כדי להגיב.

די ליפשיץ;

אותה בעיה תהיה בספטמבר גם אם המועדים יישארו כך, כי לא יהיו לך 14 ימי

עסקים, אבל 21 הימים יחלפו והחברה תוכל לכנס את האסיפה. לכן צריך לאחד המועדים

ל-21 ימים (לא ימי עסקים).

ני שילה;

אני חושב שזה טוב לכולם. תיקח לרשות גרייס של עוד שבוע להגיב.

א' מינטקביץ;

בואו לא נשנה את זה עכשיו. אדוני היו"ר, תרשה לנו לבדוק את הנקודה הזאת,

כי אם אנחנו טועים פה, זה גרוע מאוד.

הרשיתי לכם.

עו"ד שילה, אם אתה צודק, אין לנו בעיה עם -זה, כי עניינית אנחנו רוצים

לפתור את הבעיה. אבל אם אין פתרון משפטי, ממילא לא נפתור את r7r. נשב אחר-כך,

ברשות היו"ר, עם חה"כ שטרית ועם אנה שניידר ונראה - או שיש לזה פתרון, או שאין

לזה פתרון. הרי זו לא בעיה מהותית.

נ' שילה;

בהקשר הזה הייתי רוצה לבקש משהו. הרי את התקנות האלה בנו במקורן דווקא

מגישה הי ובית. לכאורה אתה יכול לבצע הקצאה פרטית ללא אישור הרשויות. זאת

אומרת, אם אין התנגדות של הרשות ודרישה לתיקונים - פירסמת את כל מה שצריך, עבר

הזמן ואתה מבצע את ההקצאה. מה שקורה בפועל - ופה, עם הדרישה להרחבת הגילוי זה

יכול לקרות - שבכל זאת יש די הרבה מקרים שבהם כן נדרשים תיקונים, ואז את כל

החומר שאתח מפרסם בפזה הראשונה, אתה חייב לפרסם גם בפזה השנייה, ואם לא נסדר

את עניין האסיפות - גם בפזה שלישית. אנחנו מציעים שיהיה איזשהו מוסד ברשות

שאליו ניתן לפנות לפני הפרסום הראשוני ולבקש - כמו שעושים בטיוטת תשקיף -

להגיש את טיוטת החומר, לראות אם לרשות יש הערות או שינויים. מין מסלול מקביל.

מי שטרית;

האם המטרה היא לחסוך את דמי הפרסום בעיתון?

נ' ש ילה;

לא רק דמי הפרסום בעיתון. מדובר גם בפרסום בעיתון, גם פרסום לכל חברי

הבורסה וגם הודעה למחזיקי המניות; לפעמים להברה יש 5,000 בעלי מניות בארץ

ובחו"ל, ומדובר בהמון דואר והמון טירחה. אם אפשר לראות מראש את החומר ולהעיר

הערות לגבי תיקונים שיש להכניס, למה לא לתת את האפשרות הזאת ולהסוך אחר-כך

כפילות של המודעות וכל הדברים האלה?

היו"ר גי גל;

את זה צריך להכניס בתקנות?

נ' שילה;

אני חושב שכן, אלא אם הרשות תגיד שהיא מוכנה לקבל את החומר גם אם זה לא

כתוב בתקנות.

אי מינטקביץ;

העלית שאלה שהיא חובקת עולם. זה חוזר לשאלה הpre-ruling- שנדונה פעם יחד

עם תיקון 9. היתה מחלוקת על כל הרעיון של הpre-ruling- בשניי היבטים - א) ההיבט

הענייני שאתה בעצם מחווה דעה; ב) אם פעלת לפי זה, אתה מוגן גם אזרחית וגם

אזרחית. משרד המשפטים לא היה מוכן ללכת למהפך מחשבתי כזה במדינת ישראל בכלל

וברשות בפרט. לכן אתה מעלה כאן שאלה שהיא הרבה יותר עמוקה ורחבה. כשאתה אומר

שצריך לעגן את זה בתקנות, דה פקט ו הדברים מתקיימים - אתה מכיר את הרשות היטב,

מי שפונה אלינו ושואל שאלה, נענה. אם אתה מבקש למסד את זה בתקנות - במקום ללכת

לקראת השוק, אתה מחזיר אותו אחורה.

היו"ר גי גל;

עו"ד שילה אמר שאם זה לא בתקנות ואתה אומר לו שזה עובד, זה בסדר.



א' מינטקביץ;

דה פקטו הבעיה הזאת איננה קיימת, דה יורה לא ניתן לפתור אותה בתקנות.

נ' שילה;

השאלה האם יש מסלול שבו אני יכול להגיד: 'הנה החומר שאני הולך להפיץ, אני

מבקש שתעיינו בזה לפני הפרסום'.

במתכונת שאתה מדבר עליה, שכל בר-בי-רב ישלח לנו קצת לפני כדי שניתן להם

הערות - אז מה עשי נ ו?

אני מדבר על מסלול חילופי, לא מסלול חובה.

זה לא קיים, כי אז כל אחד שירצה לחסוך לעצמו עבודה, אפילו עבודת הגהה,

'תואילו להעיר, ואם לא הערתם, אתם אבודים', זה יחזיר אותנו

למצב שממנו רצינו לצאת, להתקדם ולומר: החופש בידך. לכן צריכים לראות הדברים

בהיבט הרחב - באיזה אחוז מהמקרים אנחנו מתערבים, וזה ודאי לא100% אלא באחוזים

מתקדמים, אבל זה לקראת תהליך של ירידה. לכן, למסד את העניין הזה - תשובתי

תהיה: בשום פנים ואופן לא. ברמה העניינית-הפרקטית, כשיש שאלה, היא נענית.

בכל אופן אני מקווה שנצליח להגיע למצב שבו נחסוך את הפזה השלישית עם בעלי

המניות.

איגוד החברות הציבוריות רושם לפניו את הודעתו של אריה מינטקביץ לפרוטוקול

שהדבר נעשה בפועל, אם זה לגופו של עניין, מבלי קשר לסימפטיה אישית אלא על-פי

העניין, וחזקה עליו שאם היו מקרים שלא נהגו בדיוק כך, ודאי ינהגו כך בעתיד.

עו"ד שילה, חוץ מכם יכול היה להיות לעוד מישהו עניין להעיר הערות או שזה

נוגע רק לחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה?

אני חושב שזה בעיקר נוגע לחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה.

הערה נוספת - מה שקורה היום לפי התקנות בדבר הקצאות פרטיות, בגלל העובדה

שרצו לסגור את כל הנושא של הקצאות פרטיות, שחברה לא יכולה להקצות שום מניה ללא

קבלת כל האישורים וכל הפרסומים. נוצר מצב שלפעמים יש בעיה של הקצאה טכנית בלתי

משמעותית שבגינה אין צורך ולא כדאי לבצע את הפרוצדורה הזאת. לפעמים צריך לעשות

הקצאה פרטית קטנה כדי לתקן טעות בהון של ההברה, לפעמים רוצים לאחד מניות

ולמנוע שברי מניות וצריכים לעשות השלמות קטנות מהסוג הזה וכוי; לכאורה היום

חברה ציבוריות שבויה במסגרת התקנות האלה, ועל כל הקצאה של 5 שקלים א0.0%

צריך לבצע את כל התקנות וכל ההנחיות. אני מציע שיהיה כאן סעיף שיאמר שבמקרים

שבהם מדובר על דברים טכנ י ים-שולי ים, לרשות תהיה סמכות לפטור את המנפיק מכל

ה"בלגן" הזה, כי אז בעצם איננו בא לשמור על הציבור ולתרום לציבור אלא באמת

לעשות תיקונים טכניים בהון של החברה. במאמר מוסגר אני יכול להגיד שגם זה נעשה

פה ושם בצורה בלתי רשמית, אבל טוב שלרשות סמכות בעניין הזה.

לעניין של תיקונים טכניים, אנחנו מסכימים שתהיה סמכות כזו. אבל עניין

השני שדיברת עליו - הקצאה שנעשית כדי לתקן פגם כלשהו בהון החברה - זה יכול

להיות נתון לפרשנות ואנחנו לא מסכימים לזה.

אני מדבר על תיקונים טכניים, לא פגם.

לזה אנחנו מוכנים, אבל רק כאשר באמת מדובר בתיקונים טכניים ולא בפגמים

בהון של החברה.

זה לא היה ניסוח משפטי. אני מתכוון לדברים שוליים. בזה גמרתי את ההערות

שלנו.

מה אנחנו עושים עכשיו? יש לנו פה בעיה, משום שיש סעיף אחד שאנחנו עדיין

לא יכולים לאשר אותו, בגלל העניין של ה-21 וה- 14יום.

זה הסדר טכני. אפשר להסמיך בעניין הזה את היועצת המשפטית. עניינית אנחנו

מוכנים ללכת לקראת החברות. הבעיה איננה עניינית אלא טכנית-משפטית.

ובכן, את סעיף 1 בדף שלפנינו אנחנו מאשרים. את סעיף 2 אנחנו מאשרים עם

התיקון של הורדת הסיפה. סעיף 3 - אנחנו מאשרים. סעיף 4 סעיף 5 -

מאשרים. אני מבין שהחברים קוראים את הסעיפים האלה; לא נקרא אותם בקול רם, כל

אחד יעבור עליהם בעצמו.

לגבי סעיף 6 - בתקנה 6ב, הייתי מציעה שנמצא נוסח קצת קל יותר, כי חרישה

היא ממש התעללות. גם עו"ד דרורה ליפשיץ אומרת שאולי אפשר לתקן את הנוסח, לפצל

את זה או משהו דומה. אני מציעה שהוועדה תאשר את זה בכפוף לכך.

אנחנו מאשרים לכם לשנות את סעיף 6ב מבלי לפגוע במהות. אני מבקש שלפני שזה

הולך להדפסה, נציג איגוד ההברות הציבוריות יראה זאת. אם יהיו לו הערות ויהיה

ויכוח, נחזיר את זה לוועדה. ובכן אישרנו את סעיפים 6א, 6ב, 6ג, 6ד, 6ה, 6ו.

בסעיף 6ז מבקשים לגשר על פני הימים שבהם צריך להגיש את הדו"ח לבין הימים

שבהם בעלי המניות יכולים לדרוש אסיפה כללית. אנחנו מאשרים את זה תחת ההנחה

שאתם לא משנים את תוכן הדברים, אתם רק עושים את ההתאמה של הימים, אם ניתן. את

סעיף 6ה אנחנו מאשרים.

בסעיף 7(2) צריך להימחק הקטע מ"בסופה יבוא", בדיוק כמו שעשינו בסעיף

3(2).

7(2) יותאם וסעיף 7 אושר. סעיף 8 אושר. סעיף 9 אושר. סעיף 10 אושר. סעיף

11 אושר.

ני שילה;

יש לי פה עוד הערה אהת ששכחתי לומר אותה. בסעיף 11, המדבר על הוספת תקנה

12, יש סייג שאנחנו מקבלים אותו בברכה, ש"תקנות אלה לא יחולו על הצעה פרטית

לעובדי חברה רשומה שאינם בעלי עניין, ובלבד שההצעה לעובדים ... אינה עולה על

5% וכו'".

ד' ליפשיץ;

בנוסח שמונח עכשיו לפני הוועדה יש תיקון לסעיף הזה.חשבתי שהוא הובא

לידיעתך - שהתקנות האלה לא יחולו על הצעה פרטית לעובדי חברה רשומה שאינם בעלי

עניין ולא יהיו לבעלי עניין עקב ההצעה הפרטית.

מה שאנחנו רצינו לבקש לגבי אותו סייג שנקרא "שאינם בעלי עניין" - קורה

לפעמים שמישהו מבעלי העניין עובד בחברה. אם נעשית הקצאה פרטית לעובדי ההברה

ובין העובדים ישנו מישהו שהוא גם מבעלי העניין, והוא מקבל את ההקצאה באותה

מסגרת ובאותה כמות ובאותה פרופורציה ובאותו מחיר כמו כל שאר העובדים - במקרה

כזה היינו מבקשים לא להוציא אותו מכלל העובדים, אם הפסול היחידי שלו שלאבא שלו

יש מניות. אבל אם חוא מקבל את -זה עם המסגרת הכוללת -

אי מינטקביץ;

הייתי צודק עניינית לולא נעשה שימוש לרעה בסמכות שכזו, ואתן לך דוגמא.

בחברת "ישראמקו" יש שני עובדים - אחד עובד רגיל, והמנכ"ל הוא במקרה גם בעל

עניין ושמו דייר יוסף אלמליח. לפי ההצעה שלך הוא יהיה פטור מהתקנות האלה.

נ' שילה;

"ובלבד שמדובר על א עובדים", לא כשזה עובד אחד.

אז אנחנו נכנסים לתסבוכת: ובלבד שחלקו היחסי וכוי.

לפעמים באמת סתם דופקים מישהו.

אנחנו רוצים ללכת לקראת העובדים, ואתה מסכים שזה יפה וטוב. אם יש אחד

שהוא גם בעל עניין, יש לו בעיה. דייר אלמליח, למשל - ועיני אינה צרח בו - קיבל

בדרך הזו הקצאות פרטיות. ואם תמשיך, הוא גם יהיה פטור מכל החובות האלה. אני

חושב שלא לזה הכוונה.



ד' ליפשיץ;

אפשר למחוק את סעיף 12, סעיף התחילה, ואז תחילתן של התקנות יהיה עם

פרסומם ברשומות.

אנחנו תמיד משתדלים שזה יהיה כך. מי בעד אישור התקנות עם התיקונים?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

אושרו תקנות ניירות ערך (הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא

לציבור) (תיקון). אני מאוד מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.