הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 362

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ד/ כייר באלול התשנ"ד,31.8.1994, בשעה 13:05



נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ג. גל

א. ויינשטייו

ר. פנחסי

ח. קופמן

מוזמנים; ד. שטראוב, משרד האוצר

י. רון, מנהל אגף תכנון ובינוי, משרד הבריאות

ג. בינשטוק, אגף התקציבים

א. ארץ קדוש, עוזר טגן הנציב למט רכוש

י. ביאליע, "בזק", אגף הכלכלה

א. שורצשטיין, אגף התקציבים, משרד האוצר

ע. וייט, משרד התקשורת

מ. אהלי, יועץ משפטי של משרד התקשורת

א. לוין, משרד השיכון

א. וייטמן, אגף התקציבים

א. מדינה

.א. קרשנר

יועצת כלכלית; ט. אלחנני

יועצת משפטית; א. שניידר

חבר המתרגמים בע"מ

1. תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקוו)

2. שינויים בתעריפי בזק

3. שינויים בתקציב



1. תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון)

תקנות מס רכישה.

בהתאם לתקנות מס שבח מקרקעיו, יתום של חייל

שנספה במערכות, או יתום שנפגע עקב פעולות איבה

מקבל הקלה בתשלום מס רכישה כשקונה דירה למגוריו, והוא מקבל את זה

פעמיים. התקנות קובעות היום שהגדרה של יתום היא עד גיל 30, לגבי חיילים

שנספו במערכה, וגם לגבי יתום שהתייתם עקב פגיעה מפעולות איבה, אנחנו

מפרשים שזה גיל 30.

פנו אלינו ממשרד הבטחון, והסבירו שבגיל 30 יש רבים. א', היום מקובל

להתחתן הרבה יותר מאוחר מאשר בגיל 30, הבנים. לכן, לא מספיקים לנצל את

הזכות הזו שמגיע להם. בפרט שמגיע להם פעמיים. אז יש כאלה שאפילו פעם

אחת לא מצליחים, ויש כאלה שפעם שנייה לא מצליחים לקבל את ההנחה הזו.

אנחנו השתכנענו בעניין, ולכן אנחנו מציעים לפי בקשתם להגדיל את התקופה

לגיל 40.

למה להגביל את הגיל? אם אתה נותן לו זכות

פעמיים ולא יותר, מה אכפת לך שהוא קנה פעם

שנייה דירה בגיל 42?

ד. שטאונ; הנושא השני, זה איזורי פיתוח. מי שעובר לאיזור

פיתוח, וקונה דירה למגוריו, הוא גם כן מקבל

הנחה למס רכישה, והוא משלם רק חצי אחוז בלי הגבלת שווי.

תוקפה של התקנה הזו היה עד ל-31.12.93, ובעצם הגבילו אותה כל כמה

חודשים לאיזו שהיא תקופה מחדש, מתוך כוונה לשנות את התקנות. בעקבות

ועדת שבס היו צריכים לשנות את כל השיטה של מתן ההקלות, והדבר לא נעשה,

ואנחנו מבקשים להאריך את זה עד סוף דצמבר 94/ כי למעשה כבר חצי שנה

שאנחנו נותנים בלי שהיה לנו כיסוי לזה.

ר. פנחסי; אני מברך על התיקונים האלה. הם חיוניים, וצריך

לעשות אותם.

אני מדבר על עיירות פיתוח. שמונה חודשים הם ממצים לפי המדיניות הזאת,

ובאים היום רטרואקטיבית. הם יכולים לבוא, אני חושב שהיו"ר לא מעכב את

הדברים, הוא מזמין ישיבות מהיום להיום. אם הפנייה הזאת היתה לפני חצי

שנה היא גם היה מביא אותם. אני מבקש לעשות את זה בעתיד במועד, ולא

באיחור. אבל מאחר שהגעתם באיחור, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהעביר את

הצעת החוק, שאני בזמנו העליתי את זה כמשאלה לפני שר האוצר והוא דחה.

אני קורא באחרונה בעיתונות, שחושבים לכלל לפתור מס רכישה, עד סכום

מסויים משלים 0.50/0, אחרי זה 3.5% ואח"כ 4.5%.

על דירה שזוג צעיר קונה בסדר גודל של 80-70 אלף דולר, הוא משלם סכום

נכבד של כמה אלפי שקלים. ההצעה היתה, שבדירות הזולות, או בכלל הדירות,

לתת פטור ממס רכוש, עד סכום מסויים. את אותו 0.50/0, ולא את ה-3.50/0.

השאלה אם הנושא הזה מטופל על ידכם. קיבלתם פנייה כזו? ואם לא, אני מבקש



להעלות אותה בפני שר האוצר, שאכן יציע תיקון, לזרז את הטיפול הזה של מס

רכישה, זה כפל מס.

אדם מחליף דירה, הוא משלם גם על הדירה שהוא קנה בשעתו, וגם על החדש,

שהוא גם משלם את ההפרש, אבל הוא משלם מס רכישה על כל הסכום. אני חושב

שזה לא מוצדק, בעקבות הקפיצה של מחירי הדירות. רוצים לחפש דרך איך

להוזיל, אז זו אחת הדרכים.

בזמנו אנחנו דנו בוועדה, על מתן הקלות לחברות

אחות שמעבירות ביניהן רכוש, במסגרת עידוד

השקעות הון. חוק הפיצולים. אז העליתי את הסוגייה הבאה. אנחנו מעודדים

רכישת דירות, על ידי פטור ממס שבח וכן הלאה. אני מקווה שזה יימשך.

יש היום מקרים רבים, שבהם הורים קנו רכוש מקרקעין, דירה, נכס אחר. רשמו

את זה על שם אחד הילדים. אותו ילד שרשום על שמו, נניח שהוא נישא למישהו

בעל אמצעים, והאח השני, שעליו לא נרשמה הדירה, נישא למישהו אחר לא בעל

אמצעים, רוצים להעביר את הדירות ביניהם. אני טוען שאם נותנים להעביר

בין חברות, ואנחנו מוצאים את זה לעסקים, צריך לתת את זה גם במקרים

האלה, שברור שהרכישה נעשתה במסגרת המשפחה המצומצמת.

אז נאמר לי שהנושא נידון. אני כתבתי מכתב לנציב מס הכנסה בעניין הזה,

ומידי פעם שאלתי. נאמר לי נדון בזה ברגע שזה יהיה נושא אקטורלי של מס

רכישה.

אני מתקומם על כך שאתם לא מתייחסים לעניין הזה של המכתב. חבר כותב

מכתב, הוא זכאי לתשובה, הוא זכאי להתייחסות. מה עוד שנאמר לי שהעניין

מאוד צודק. אני לא רוצה לעכב את זה. אבל, מצד שני יש בעיה שלא

מתייחסים. מה עושים? אני רוצה תשובה של הוועדה.

ח. קופמן; אני בא מיישוב בפתח תקוה, יתומים זה היה מושג

מסויים. הנושאים האלה קשים מאוד. היות שיש לנו

רגישות גבוהה, אז אין לדבר פתרון כרגע. אני אומר את הדברים בהכרה מלאה.

בזמנו הייתי בוועדת חוץ ובטחון, אח"כ תקציב בטחון, וקבעו שאני ודני

רוזריו נטפל בחתך עזר ויצמן.

כשראינו לאיזו צרה נכנסנו, התפטרנו מהוועדה. אני יודע כמה קשה להתמודד

עם הסיפור הזה.

יחד עם זאת, צריך לקבוע באיזה שהוא מקום, כי אם צריכים לחפש אמות מידה,

יש המון טרגדיות אחרות שלא באות על פתרונן. צריך להיות קצת זהירים

בתחום הזה.

יתום הוא עד סוף ימיו. נותנים פה מגבלה של

הצדקה. הפטור מצה"ל לאדם אחד הוא שתי פעמיים

בלבד, אז מה זה משנה מה הגיל?

ח. קופמו; זה משנה. אדם שצריך לבנות את ביתו, לא יכול

להתחיל לבנות את ביתו בגיל 60, 70. זה כבר

פתרונות אחרים שהחברה צריכה לפתור, בלי שום קשר לזה שאבא שלו נספה

במערכה, או לא נספה במערכה. מה הקשר?



אני תומך בחוסר ברירה. אני חושב שלהבא אנחנו גם צריכים להשקיע מאמץ בכל

התחומים האלה. יש דברים שצריך להיות בהם ליברלי, יש דברים שיש הגזמה.

ס. אלחנני; גם גיל 30 זה לא יתום כזה מסכן. ברגע שאתה

יתום, אתה יתום עד סוף חייך. מצד שני, ההטבה

הזאת של פטור ממס רכישה, היא נתנת רק למי שקונה דירה, והיא ניתנת

כפליים למי שקונה דירה פעמיים. אם רוצים לתת הטבה, צריך לתת הטבה לכל

היתומים, בלי לשאול אותם אם קנית דירה או לא קנית דירה. זה תמיד השיקול

שלי.

ח. קופמן; זו לא הדירה השנייה. אחרי שהוא מכר את הראשונה,

הוא קנה שנייה.

ס. אלחנני; אני כל הזמן מחפשת דוגמאות. כל פעם שיש לי.

דוגמא לדברים שהם תמיד בירוקרטיים, תמיד

מכבידים, ותמיד נותנים יותר למי שיש לו יועץ טוב. נתחיל מזה שיש לו כסף

לקנות דירה. יש יתומים עניים. לא מספיק שהם יתומים, הם גם עניים. או

שהם לא מתוחכמים, או שסתם לא ניצלו, לא ידעו. אני בטוחה שאם נעשה משאל

ביו כל יתומי צה"ל, אם הם יודעים שהם זכאים פעמיים לפטור, לא כולם ידעו

את הזכות הזאת.

לכן אני אומרת בכלל לא לתת הטבות דרך פטורים ממס. זה קו מנחה אצלי בכל

התחומים שבהם אתם עוסקים. פה זה מאוד בולט. תציעו שכאשר יגיע לגיל

מסויים, המדינה נותנת לו מענק. מה שאבא היה קונה לו ליום נישואיו. מגיע

לגיל 21 קיבל מתנה מהמדינה. להשתמש בזה כרצונך, אחד יקנה דירה, אחד

ישכור דירה. אחד ישלם בזה משכנתא, אחד יסע לטיול לדרום אמריקה, לא

מתערבים. רוצה המדינה לתת לו כך וכך הטבה, תיתן לו את זה בכסף. אבל לא

בתרגילים. אם הוא ביום ההולדת ה-42 שלו נזכר לקנות דירה. היו לו בעיות

עד שהוא מצא להתחתן. יש כל מיני דברים.

לפי מיטב הבנתי ההטבה הזו ניתנת מסיבה פשוטה

מאוד. בדר"כ כשאדם מתחתן בגיל צעיר ההורים

עוזרים לו. המדינה לקחה בחשבון שהיא חייבת לעזור ליתומים במקום ההורים.

יש גיל מסויים שמתחתנים. אנחנו חשבנו שגיל 30 מספיק. באו והוכיחו לנו

שצריכים להגדיל את זה ל-40. נעננו וחשבנו שאותו דבר צריך לעשות גם לגבי

פעולות איבה, למרות שלא היתה פנייה של ביטוח לאומי בעניין זה. אנחנו

ביוזמתינו, כדי להשוות את היתומים של אלה, עם יתומים של אלה. כך שאפשר

להגיד שגם יתום בגיל 80 הוא יתום. בסידור התפילה יש קדיש מיוחד ליתום.

אז בכל גיל וגיל.

אני חושב שהמדינה התחשבה, ועד גיל 40 נדמה לי שזה מספיק. ויש אפילו מי

שטוען שזה יותר מידי.

הועלתה פה בעיה של זוגות צעירים, שהמדינה מנסה לעזור להם. עד כמה שידוע

לי הנושא נמצא בדיון על שולחנו של צה"ל. אני מניח שבקרוב הם יצאו עם

מסקנות.

מה שאמר ח"כ ר. פנחסי זה שלגבי זכאי משרד השיכון, זוגות צעירים, מצוקות

דיור, ברוכי ילדים, שאין להם.



בקשר למה שאמר ח"כ א. וינשטיין, לגבי ההעברה בין אחים. היום התקנות

קובעות, שכאשר יש העברה בין קרובים, לא משלמים את המס כולו, רק שליש,

בתנאי שהם מצהירים שזה ללא תמורה, ואני מבין שזה ללא תמורה.

אגב, אם יש העברות כאלה בתא משפחתי בין בעל לאישה, או עם ילדים שהם

פחות מגיל 18, אנחנו לא גובים כלום, ואנחנו רואים את זה כתא משפחתי

אחד, בלי להיכנס להעברות מאחד לשני, כי יש לפעמים זוגות של נשואים

שניים, יש כל מיני חישובים, אנחנו לא נכנסים לכל הבעיה הזו.

לגבי חברות מדובר במקרה שכמה חברות בשליטה אחת, ההעברה ביניהן, כאשר

מכירים.

היור^ ג. גל; אתה תבדוק במשרד האוצר. אני מבקש שהוא יקבל

תשובה. אפשר להשיב לו תשובה חיובית, אפשר להשיב

לו תשובה שלילית, ובלבד שהוא יקבל תשובה.

אם העניין ידון אצלכם ותקבלו החלטה חיובית, נשמח לקבל אותה.

א. ויינשטיץ; כשם שבחברות שקשורות אחת בשנייה, שחררנו אותן

ממט, אנחנו מבקשים שיהיה אותו דבר גם לגבי

משפחה שקשורה זו בזו. כמו שיש הצדקה לעשות את זה לעסקים, יש התקנות

להפוך את זה לתא המשפחתי. אני מבקש תשובה מיידית.

אני מבקש שהוא יקבל תשובה, חיובית או שלילית.

אם הוא ירצה להעלות את זה לדיון, יש האמצעים

להעלות את זה לדיון.

ד. שטראוב; הכלל הזה של שתי דירות, הפטור ניתן בתנאי שהוא

קונה למגוריו. אז במקביל הוא לא יכול לגור בשתי

דירות. הוא יכול לקנות דירה, להצהיר שהוא יגור בה, הוא מקבל. אחרי כמה

שנים, הוא מחליט לקנות דירה שנייה, ולא למכור את הראשונה, ולעבור לגור,

מגיע לו עוד פעם. זה הכלל.

מי בעד לאשר את תקנות מס שבח מקרקעין, מס

רכישה, כמו כן את תיקון תקנה 13, בנושא הנחה

במס רכישה, כפי שהוצב בפנינו ע"י דב שטראוב, ירים את ידו, מי נגדי

התקנה אושרה.



2. שינויים בתעריפי בזק

לפנינו תקנות הבזק.

סעיף 15(א) לחוק הבזק קובע, כי שירותי בזק

בסיסיים טעונים אישור הוועדה, זה חיוב, זה דמי

התקנה, ותשלום קבוע.

אנחנו צריכים להכניס כאן מספר תיקונים קלים בסידרה הזאת של תקנות לפי

15(א). הוועדה קבעה בשעתו כמה מספרי טלפון שלגביהם השיחה משך שעה אחת

תחשב כמחיר מנה מקומית אחת. זה לערן ולדף היומי. הוספו כמה מספרי טלפון

וצריך לעדכן את הרשימה.

הדבר השני, המרכזות ברגע שהן הופכות סיפרתיות יש אצלן מניות מקומיות.

התקנה השנייה, מרכזת כאשר היא הופכת כולה לסיפרתית, אז המינויים שלה

עוברים למערכת של מניה מקומית. יש שינוי התעריפים בעקבות זה, לגבי

מנויים של אותם מקומות. אז בהורדוס (מזרח ירושלים), בנהריה, בירושלים,

עכשיו כולן ספרתיות. צריך לשנות את הסיווג שלהן. דמי שימוש יורד, ויש

מניה מקומית.

הדבר השלישי, יש חלוקה של תשלום קבוע למרכזות מקומיות. יש מרכזות

ביישוב קטן, בינוני וגדול. כתוצאה מכך ישלמו יותר.

תקנה 2. היום אפשר להפעיל טלפון ציבורי באמצעות אסימון, או טלכרט. בזק

מפעילה בחלק מהמקומות בארץ, גם באמצעות כרטיס אשראי. זה צריך לבוא לידי

ביטוי בתקנות, מהו הסכום שיגבה באמצעות כרטיס אשראי, זה זהה לאסימון.

זה בא במסגרת 15(ג), זה הסדר היום בתקנות, ששרת התקשורת על מנת לחתום

לפי 15(ג), אנחנו מאשרים גם את סידור בזקכרט. זה לא צריך לעבור דרך

הוועדה.

לתקנה 2, יש בעיהל הלאה.

מ. אתלי; בעקבות סגירת תחנת החוף, יצרנו אפשרות של

התקשרות ישירה, חיוג ישיר לאוניות, זה חידוש

באמצעות לויין אימסרט. המחיר לדקה זה 22.70. זה חדש לגמרי.

מה שהם אומרים בתקנה הזו, אותו מחיר שאישרנו

לפני כמה זמן לירדן. כמו לשכנים. עכשיו הוא

אומר לאוניות, דבר חדש, חיוג ישיר, 22.70. לאוניה בלב ים.

סעיף 16 לחוק הבזק מאפשר לשר לקבוע, באישור

הוועדה ושר האוצר, תשלום לאלה שהם חברים

בתשלום, ריבית, הפרשי הצמדה, והוצאות גבייה.

כיום יש תשלום של ריבית והוצאות גבייה, וגם הוצאות גבייה במקרה של

המחאה שחזרה. אבל יש עוד מקרה די בולט, וזה הולך ומתרבה לאחרונה, שאדם

עוצר את הוראת הקבע שלו, או שהבנק לא מכבד את הוראת הקבע בגלל העדר



כיסוי. לגבי העבר יש אישור הוועדה. אנחנו מבקשים להוסיף אפשרות של

הוצאות גבייה, לגבי החזר עפ"י הבנק, שה::נק עצר את התשלום.

בתקנה שאתה מגיש לנו בעמוד אחרי זה, אתה מביא

גם המחאה שלא כובדה, 25.40 שקלים. פה אתה מבקש

על הוראת ביטול הוראת קבע 20.14 שקלים. מתוך דבריך הבנתי, שחזרת המחאה

זה קיים גם היום. מה המחיר שבזק גובה על החזרת המחאה? היום היא גובה

25.40? כמה לוקח הבנק? 8 שקלים? 6 שקלים נוספים בזק לוקחת?! למה אתם

לוקחים יותר?

ד. שטראוב; זה תחשיב.

י. פנחסי; תחשיב? פי שלושה?

אני רוצה שתראה את ההודעה של שרת התקשורת בסעיף

האחרון. כי זה, כרוך בזה. אנחנו המתנו הלילה עד

שתיים לפנות בוקר, לא ידענו מהי כמות הנושאים שעלינו להביא בפני

הוועדה. כי לפי התקנות של ההצמדה, אם יש קיזוזים שאנחנו מעלים בתעריף

מסויים לא לפי המדד, אלא שחלק מורידים, ותמורת זאת מעלים משהו אחר כדי

לשמור על רמת ההכנסות, אם זה עולה על 250/0, אנחנו צריכים לבוא בפני

הוועדה. נוהל משא ומתן אינטנסיבי עם בזק במשך השבועיים האחרונים, ורק

בשתיים לפנות בוקר הוכרעו כל הנושאים, ואז ידענו בדיוק מהם הנושאים

שעליהם להביא בפני הוועדה, נותרו רק אלה שלמעשה הם דברים חדשים, ואין

לנו שום דבר שונה.

אני מציע שאנחנו נאשר את תקנה 1, 2(ג) ולא נאשר

עכשיו את סעיף 16. בשני הדברים האלה נדון אחרי

הפגרה, ואילו את כל השאר נאשר.

ר. פנחסי; מאחר ואין פה, בסיפא, מה שהשרה כותבת, שמעלים

את המקומי ב-4.56 ואת חו"ל 1.66, עשו קיזוז.

במקום להעלות את המקומי. אני מבין שכאשר יש תוספת יוקר, אז יש 30/0 של

בזק, ואח"כ יש את ההעלאה של ה-5%-5.5% ועושים חשבון, פה מעלים יותר פה

מעלים פחות. מאחר שהמדיניות של בזק היום להעלות פחות, או אפילו להוזיל

את חו"ל, כמו שעשו שהוועדה המליצה על 24% והם הוזילו ב-290/0, לעומת זאת

הם העלו את השימוש מקומי, במקום 10 ש"ח ל-16 ש"ח. התושבים המקומיים

מסבסדים את ההוזלה של חו"ל, בכדי לשבור את אלה שיש להם רשיונות שנותנים

שירות לחו"ל. גם פה עכשיו אני רואה את אותה המדיניות, מעלים בחו"ל רק

1.6, ולארץ 456. אומנם פה לא צריך אישור הוועדה, מאחר שזה לא העלאה של

250/0, אני חושב שזכותה של הוועדה לקבל את התחשיב, איפה אתם העלתם יותר,

למה לחו"ל יש פחות העלאה, ולתושבי הארץ יותר. אני בכל זאת מבקש מהיו"ר

להתנות את האישור של כל התקנות בקבלת הנתונים האלה. אומנם פה אפשר

להגיד אני אעשה את זה בגלל שלשרה יש סמכות, אז יש דברים אחרים שבהם לא

צריכים אותנו.

ס. אלחנני; אני רוצה להרחיב את דבריו של ח"כ ר. פנחסי. אני

צריכה לענות על כל המכתבים של האזרחים. ב-456

אני לא יודעת מה זה. זה הממוצע של ההעלאות, או כל פריט ופריט בנפרד.

יכול להיות שבממוצע זה 456 ואז זה מתגלה לי שבאיזה 1 זה 20, ואחד זה

מינוס 5, ובממוצע זה 456.



בכל פעם, הם פונים למשרד התקשורת, משרד התקשורת אומר להם, זה באישור

ועדת הכספים. באים אלי, ואז אני אומרת שאין לי תשובה לזה.

לפרזות אתם יודעים שביקשנו שיהיה פירוט, כל פעם שאתם באים אנחנו מבקשים

את ספר התעריפים, לבוא ולראות לפני ואחרי, איפה יש העלאות האלה.

העניין של תעריפי חו"ל לעומת התעריפים המקומיים, באיזה שהוא מקום אנחנו

לא יודעים מה זה סבסוד כולל.

הסבסוד נובע מזה שיש הרבה יותר שיחות נכנסות, מאשר שיחות יוצאות. לכן

ההכנסות של בזק מחו"ל הן גבוהות, והן יותר גבוהות מההוצאות שלהן. אז

הגדרת סבסוד צולב, היא מבחינה תיאורטית לא כ"כ נכונה, לכן אני אומרת

נכון שהם העבירו לי את כל הדוחות של מידן, ושל אחרים, וצריך להתעמק

בזה.

. י אני מוחה על עצם הפנייה כולה. במקום שבסעיף

ראשון יופיע העלאת תעריפים של 4.560/0. אני לא

יודע אם יש פה סבסוד צולב.

לא נאשר את תקנה 1 2(ג), ולא נאשר את סעיף 16.

הם יבואו אחרי החג, נזמן אותם בקשר לשני

הסעיפים האלה, ואז הם יביאו גם את התחשיבים, איך הם עשו את ה-4,56.

מי בעד לאשר את התקנות?

ארבע התקנות האלה אושרו.



3.שינויים בתקציב

בקשה 0261.

הבקשה השנייה לעשות שימוש כללי.

יש בתי חולים של קופת חולים, שבהם החל מחדר

הניתוח בבאר שבע שהוא מתחת לכל ביקורת, דרך חדר

הילדים בעפולה שזה בלתי נסבל, ומצד שני בבתי החולים של הממשלה הכל פורח

ומשגשג, מעבירים כספים, ושם מדבר שממה, ומה אשמים הילדים המסכנים שיש

בעיות בקופת חולים? כאשר מדובר בהשקעות אין סיבה, לפי דעת הוועדה, שבתי

החולים בקופת החולים יקופחו לרעה, זה מה שמטריד את החברים, והם היו

רוצים בהחלט להשתמש במנוף הזה כדי לאלף אתכם גם לעשות דברים דחופים

בבתי חולים, במוסדות אחרים, שיפוט יותר מהשקעות שאתם הולכים לעשות כאן.

רוב חברי הוועדה לא נמצאים.

את כל תוכניות הפיתוח שנמצאות עכשיו בביצוע,

התחלנו לגלגל לפני חמש שנים. מי שמכיר את הדיונים עם האוצר, עד

שגומרים, ועד שסוגרים עניין, ועד שזה בא לידי ביטוי בתקצוב. מתחילים

תהליכי תכנון וכוי. כלומר, כל הדברים האלה הם בעצם תוצאה של תוכניות

לפני חמש שנים. יחד עם זאת, בעקבות העלייה סוכמה תוכנית השקעות עם

האוצר, על בניית 1,200 מיטות. הקביעה של 1,200 מיטות הללו נעשתה

לחלוטין במנותק מהמסגרת המוסדית. לפיכך למשל מתוך ה-1,200 כ-200 מיטות

מוקמות בבאר שבע. רק לשם השוואה, באיכלוב, בבילנסון, בתל השומר, בשרון,

לא נבנית שום מיטה אחרת. בעפולה, 72 מיטות. בנהריה, 108 מיטות. ז'יא

במסגרת ההשקעות של שלוש ארבע שנים האחרונות, יש גם ביטוי לקופת החולים,

ואני חייב להדגיש כאן דבר שגם מבקר המדינה העלה את זה שהוא ביקר עכשיו

א:" הנושא.

כל בתי החולים של קופת החולים משועבדים. יש הסכם עם קופת החולים שאותן

השקעות שהממשלה משקיעה באופן מלא, הן לרבות בתשתיות. כאשר אנחנו מדברים

על הקמת מיטות, אני גם מתגמל את מרכז הכוח בעפולה, ואת מרכז הכוח

בסורוקה. ז"א בנוסף להשקעה הישירה במיטות, יש גם השקעות בתשתית. אפילו

רכישת מרכזיה.

כל ההשקעות האלה עפ"י ההסכם, הן השקעות ממשלתיות, שתמורתן הממשלה צריכה

לקבל איזה שהוא בעלות מכסית של בית החולים. עד לרגע זה הנושא לא סגור,

משום שא"א אפילו לרשום הערת אזהרה. אמרנו שאנחנו יכולים לרשום הערת

אזהרה. אמרנו שמבקר משרד הבריאות אחראי לבריאות כלל האוכלסיה. בגלל

בעיות שכל בתי החולים משועבדים, אנחנו לא נפסיק לרגע השקעה בבתי החולים

של קופות החולים.

יש למערכת האישפוז של קופת החולים צרכים רק בתשתיות, בלי בנייה. רק

בבנייה 300 מיליון דחופים. 300 מיליון יש צורך להשקיע בהשקעות תשתית,

כדי למנוע נפילה של מיזוג אוויר.



הנושא הזה לא בא לידי ביטוי, כי אני דיברתי על תוספת מיטות. כל הנושא

של השקעות בתשתית בקופת חולים, הוא חלק מתוכנית ההבראה. חלק מאותו הסכם

שהמדינה תעשה עם קופת חולים, ובתוך זה כלולים גם השקעות בתשתית.

בשנה שעברה היו כלולים כמאה מיליון. בתוכנית שמעבדים אותה כרגע, מביאים

לידי ביטוי גם את הבעיות האלה של קופת חולים. אבל זה יופיע בתוכנית

ההבראה לא פה.

אני עכשיו יכול לומר בשם שר הבריאות, הגשנו את הבקשה לתקציב 95', כללנו

גם את הנושאים של עפולה, בית הולים העמק, ובית חולים סורוקה. אבל

לצערי, עד לרגע זה, לאחר אישור תקציב הממשלה, לא קיבלנו עדיין ביטוי

לבקשות שלנו, אני מבין שעדיין יש התדיינות בין שר האוצר לשר הבריאות

לגבי הנושאים הללו, אבל זה לא נוגע לבעיות שאנחנו מעלים אותן פה.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהעלות שאלה,

שלמעשה כבר כמה ימים אני מבקש להפגש עם השר

בעניין. בזמנו נפגשנו עם השר י. צור וביקשנו שבבתי חולים לחולי נפש

תהיה הפרדה בין נשים לגברים. הוא הבטיח שבהדרגה הוא ילך ויעשה הפרדות

בכמה בתי חולים, והוא נתן לי רשימה. אחרי כן גם חיים רמון הבטיח. בתוך

המחלקה שתהיה מחלקה נפרדת לגברים ולנשים. כי חלק מהרופאים טוענים, שחלק

מהטיפול זה שהם ביחד. יש חלק מהציבור הדתי שזה מאוד מפריע לו, וא"א שם

לאשפז נשים, שאח"כ לא תוכלנה לחזור לבעליהן או משהו כזה.

הגיעה לאוזניי שמועה, שאתם בונים מחלקה בבאר יעקב, ושם יש הפרדה.

בבנייה החדשה, יש מגמה לאחד את ההפרדה הזו. אני מבקש לדעת מה קורה היום

בבנייה החדשה בבאר יעקב. מה בכלל נעשה במשך השנה האחרונה, אם יש עוד

בתי חולים שקיבלו הפרדה. לפני שנה קיבלתי מד"ר משיח את הרשימות איפה יש

הפרדה ואיפה לא, ואני מבקש להתעדכן לראות מה קורה היום.

ברמה העקרונית, קודם כל, כל הבנייה שנעשית,

ונעשית היום בנייה רחבה מאוד בבתי חולים

פסיכיאטרים, כמעט אין בית חולים פסיכיאטרים שלא נעשית בו בנייה. התנאים

שם כפי שאתם יודעים מחפירים. כל פרוייקט שאנחנו בונים בבית חולים

פסיכיאטרי, הוא פרוייקט של שני אגפים. שתי מחלקות. אנחנו לא בונים שום

פרוייקט שהוא מחלקה אחת, מתוך כוונה ליצור את התשתית להפרדה כפי שאתה

ציינת. יחד עם זאת, יש ויכוח בין הרופאים שטוענים שזה לא רצוי. אנחנו,

כמי שממונים על הנושא הפיסי והתשתית, אנחנו יוצרים בדיוק את מה שאתה

דיברת עליו, הפרדה. אנחנו בונים שתי מחלקות, שאחת יכולה לשמש לנשים,

והשנייה לגברים.

יש כאן בעיה שחלק מהסקטור הרפואי, הרופאים בעיקר, חושבים שזה לא נכון.

זאת לא גישה.

בבאר יעקב הם רוצים עכשיו לאחד, ושם יש הרבה

דתיות מאושפזות, וחרב עולמן. דתיות פנו אלי

לבקש שהמצב הקיים, שיש שם הפרדה, ישאר. אני מבקש לקבל את הרשימות.

אני לא רוצה לדבר בשם הרופאים.

יש לכבד את מה שחי'כ ר. פנחסי ביקש. אתה רושם

לפניך שוועדת הכספים לא תנוח ולא תשקוט עד אשר

יתוקן הדבר הזה שבכמה בתי חולים יש דברים שהם בלתי נסבלים, כמו מחלקת

הילדים בעפולה, או חדר הניתוח בבאר שבע.

מי בעד לאשר את 0261? מי נגדי הבקשה אושרה.

מי בעד 6708? מי נגד? הבקשה אושרה.

העברת 11.7 מיליוני ש"ח, מעתודה לתמיכות

כלכליות לתשתית הרפורמה ושלוחת ההקלה, הסכום

מיועד לפינוי לחודש יולי. ולהשלמה למגדלים, בהתאם להסכם הרפורמה של

הממשלה.

היו"ר, גל; מי בעדי מי נגדי הבקשה אושרה.

בקשה 0231, 0232.

א. לוין; לגבי פירוט של הדברים. דבר ראשון זה 50 מיליון

שקל תוספת, השלמות פיתוח. אני אתחיל לפי הסדר.

232-231, יש פה תוספת פעילות בתחום של בנייה כפרית ביישובים חדשים של

55 מיליון שקל. בבסיס התקציב היה כ-104 מיליון שקל ב-94', כאשר היתה

מחלוקת על הבנת הסיכום בין העזרים. משרד השיכון לאחרונה סיכם והגיע

להסכמה עם האוצר מעודפי התקציב, להעביר את עודפי התקציב ממשרד השיכון,

55 מיליון התחייבה לבנייה כפרית, ו-10 מיליון שקל לתשתיות לערבים.

לכן, היה דיון. ביקשו את הרשימה. הרשימה פה לפניך.

גליל תחתון השלמת מימון ופיתוח במגורים. פיתוח

חדר האוכל בבית רימון על ידי עמק בית נטופה.

קיבוץ ברעם תשתיות ל-32 יחידות דיור, מול הצפון. שמיר, מול הצפון. מעלה

יוסף, רמות, באר יעקב, רוב הגליל זה אבירים, אור גנוז, מירון.

ר. פנחסי; איך נבחרו היישובים האלה? על ידי ראש מועצה?

לפי הרושם שלי במקרה הזה לא. במקרה הזה, חלוקה

לפי פריפריה. רמת הגולן, יבנה, מיגדל.

אריאל, בגליל המערבי, מה מעקב את בנה ביתך שם, בגבול הצפון?

א. לוין; קידום תשתיות. 800 אלף שקל.

ר. פנחסי; אתם ממשיכים לתת מזומנים. כל הזמן השר צועק

שהוא רוצה לחסל את המזומנים.

א. לוין; ב-92' כשהגיעו המגורונים הקצו ברשויות המקומיות

ביישובים מגורונים, ואמרו לרשויות תעשו אתם

תשתיות, ואחר כך נממן לכם את הפעילות הזאת. חלק מהיישובים, כגון מירון,



עד היום לא קיבל את הכסף. אז יש כל מיני התחייבויות. הם עשו את הפיתוח,

המגורונים הגיעו, אנשים גרים.

זה לא מגורים חדשים?

א. לוין; לא.

הם אמרו לי שהיה מדובר איתכם על שיפוט הסכמים.

אתה מוכן לבדוק את זה? ברוב הגליל כאילו היה

מדובר בשיפוץ בתים לקשישים. יש מבצעים כאלה?

יש שיפוץ. עד כמה שאני יודע לא במקומות האלה.

בתחום העירוני?

א. לוין; עד כמה שאני יודע יש.

תבדוק האם ניתן לעשות משהו. אומרים שיש להם

קשישים במצב קשה מאוד.

מי בעד לאשר את הבקשה 0231, 0232? הבקשה אושרה.

לפי מה קובעים שכאן יהיה וכאן לא יהיה?

א. לוין; יש קריטריונים. זה גיאוגרפיה, ריחוק מהמרכז,

חוזק היישוב, ולפי רשימת עדיפויות ארצית בין

הצרכים. מהדברים החשובים ביותר. משרד השלטון קובע.

יש איזו שהיא ועדה?

יש כללים וסדרי עדיפויות בין הנושאים השונים.

אם מישהו פונה לבג"צ, אפשר להוכיח שיש

קריטריונים והכל ברור, הכל בסדר?

בעקבות ההערות של מבקר המדינה, משרד השיכון

מינה ועדה, שהיא עם היועצת המשפטית ועם החשב של

המשרד, וקבעו קריטריונים.

מי בעד לאשר בקשה 0233? מי נגד? הבקשה אושרה.

ח"כ מ. איתן שאל מה זה תוכנית מפנה 97. הפירוט

של העבודות של משרד השיכון שעושה את זה. תוכנית

97.

וזה קשור לבקשה 0251?

א. לוין; בתקנה קיימת לא יכלו לבצע את הפעילות, כי הסעיף

לא מתאים.

תוכנית מפנה היא על פי קריטריונים? באר שבע,

עכו, קרית גת, אור עקיבא, יוקנעם?

אושר 0251. 0253.

השלמות פיתוח 8992. זה להשלים את כל התשתיות,

שטחים ציבוריים, כבישים, אספלט לכל הבנייה

שנבנתה בשנים 89'-92'. היו לנו מחלוקות עם אגף תקציבים לגבי ההרכב.

הוסכם על תוספת הרשאה של 50 מיליון השנה. מתוקצב לשנה הבאה השלמה נוספת

של 100 מיליון.

התשתיות של אלון הגליל, למשל, כלולות פה?

א. לוין; זה לא כלול פה. זה במסגרת הבנייה שנעשתה. 100

אלף דירות קודם.

מי בעד לאשר את 0253? הבקשה אושרה.

א. ויסמן; מדע ופיתוח.

מה שקורה שמשרד העבודה והמחוזות הקשורים בבקשה,

ברגע שמקבלים אישור יש צורך בהנהלה לגרום לבילוי נאות. אנחנו משתתפים

בעקרונות, בתקציב משרד העבודה, במסגרת הזאת, הוא מממן את הפעילות.

מה שאנחנו עושים פה, זה פתיחת תקנות על מנת שיוכל לבצע את זה.

ר. פנחסי; עד עכשיו העקרונות לא היה מתקצב את המדע

ופיתוח?

היה מתקצב. עכשיו יש תוכניות תקציב, לקליטה

במוט איזורי. כרגע בתקציב משרד המדע יש קשיים

של 140 מיליון שקל. הוא לא יכול לבצע את זה, כי אין לו תקנה תקציבית

לבצע את זה.

ר. פנחסי; לאילו מטרות? אני מבקש רשימה למה מיועד, לפני

האישור.

א. ויסמן; 198. זה הבאת גרעינים. מדינת ישראל מחוייבת

במסגרת סיוע לאמריקנים לייבא מהם גרעינים בכמות

של 160,000 טון. מתוך זה לייבא בדגל אמריקני 800,000 טון. גרעינים

בכלל. חיטה, שעורה, וכל הדברים האלה. מתוך זה כמות של 800,000 טון,

הוביל הדגל האמריקני. הובלה של הדגל האמריקני יקרה יותר מאשר הובלה

רגילה.

מי בעד 0198? מי נגד? הבקשה אושרה.

מדובר על מחלה שבדומה למחלת זבוב הענף התיכון,

פוגעת בענף ההדרים, אלא שבשונה ממחלת הזבוב,

היא לא פוגעת בפרי, אלא היא פוגעת בעץ.

מי בעד? מי נגדל הבקשה אושרה.

מי בעד לאשר 0237? מי נגד? הבקשה אושרה.

א. ויסמו; פה מדובר על העברות פנימיות בתוך תקציב משרד

החקלאות, ולא השלכה על תקציב הנטו. שנית, הגדלה

של מסגרת האוצר נותנת שירות למערכות מידע ומשרד החקלאות, שנועדות לאפשר

לו לממן פעילותו כמו המחשבים.

א. מדינה; פה מדובר בחלוקה שונה של תקציב, העובדים

הזמניים, תוכניות שונות. כמות העובדים נשארת

אותה כמות, והתקציב גם נשאר.

מי בעד לאשר 0257? מי נגד? הבקשה אושרה.

0258 ריכוז איזורי, תשתיות הדיג.

א. מדינה; פה מדובר בפיזור העתודה לתשתיות שמיועדת

לפעולות ניקוז איזורי לתשתיות דיג ולהשקעות

בתשתית. אנחנו מחייבים את העתודה לתשתיות. אנחנו בסה"כ מפזרים תקציב

שהוחלט עליו בתחילת השנה, רק שלא נקבעה בזמנו החלוקה הפנימית. עכשיו זה

נסגר. יש תוכנית מסודרת.

מי בעד לאשר 0258? הבקשה אושרה.

0233 מי בעד? מי נגד? הבקשה אושרה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:25