הכנסת השלוש עשרה
מושג שלישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 345
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום ב/ יי באב תשנ"ד, 18.7.1994, בשעה 10:10
נכחו;
חברי הוועדה; היו"ר ג. גל
מ. איתן
ר. אלול
א. גולדשמידט
א. ויינשטיין
ס. טאריף
ר. נחמן
ח. קופמן
א. שאקי
ג. שגיא
מוזמנים; א. גבאי, משרד האוצר
א. שוורצשטייו, משרד האוצר
מ. אהלי, יועמ"ש, משרד התקשורת
ע. וייס, מנהל אגף כלכלה, משרד התקשורת
א. ברטוב, יועץ השרה, משרד התקשורת
ג. טרייבר, דובר משרד התקשורת
ש. ואקס, מנכ"ל משרד התקשורת
מזכיר הוועדה; א. קירשנר
יועצת כלכלית; ס.אלחנני
נרשם ע"י המתרגמים בע"מ
סדר ה י ו ם
דיווח על ביצוע תקציב משרד התקשורת 94'
דיווח על ביצוע תקציב משרד התקשורת 94'
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 18/07/1994
דיווח על ביצוע תקציב משרד התקשורת 94'
פרוטוקול
היו"ר ג. גל
אנחנו נקיים היום דיווח חצי שנתי של המשרד.
אנחנו נוהגים לקים בכל המשרדים דיווח חצי
שנתי, ואנחנו בוחרים במשרדים שחשיבותם בפעילות המשק גדולה, ומשרד
התקשורת הוא כמובן אחד מהם. הדיון הוא בסימן המפגש בין ישראל וירדן
בעין עברונה, מפגש שהקונצנזוס לגביו רחב מאוד, הכל שמחים בו וצופים
בדאגה ובהערכה רבה מקווים שהתוצאות תהיינה טובות ואחרי מאה שנה של אי
הבנות ואיבה אולי נזכה לפריצת דרך ולשלום בינינו לבין השכן שאורך
הגבול איתו הוא הארוך ביותר. כמובן שלהתפתחויות המדיניות באזור, גם
במרחק הקצר וגם באזור הרחוק יותר יש השלכות משמעותיות, ואני מניח אדוני
המנכ"ל שאתה בדבריך גם תתייחס לנושאים שמתעוררים ולתשובות שאתם מתכננים
לנושאים אלה. העברנו אליכם שורה ארוכה של נושאים שהיועצת הכלכלית שלנו
סמדר אלחנני, העבירה אליכם. נושאים שעלו בישיבה הקודמת, שבה דיברנו על
מדיניות המשרד והתקציב לשנת 94י. נרצה לשמוע על הליברליזציה לפני
הפרטה, אם זכור לך אנחנו המלצנו בפני הממשלה לעכב את ההפרטה כדי שניתן
יהיה קודם לטפל בנושא של הליברליזציה כמו ציוד קצה, כמו מכרז לטלפון
נוסף והשיחות הבינלאומיות. הנושא שעל הפרק זה הרישיון הכללי, חשוב
שנשמע היכן עומדים הדברים.
נושא שהועלה כבר מספר פעמים וחשיבותו לא פגה זה הנושא של תעריף אחיד
ואזור חיוג אחיד. אנחנו מדינה קטנה ועולה שאלה מדוע צריכים להיות
תעריפים שונים לגבי האזורים השונים, מה עוד שחרטנו את נושא פיזור
האוכלוסיה על דגלנו וכמובן שאחד מהכלים שישפרו ויעזרו לפיזור האוכלוסיה
זה הנושא של התקשורת ועלות התקשורת.
ש. ואקט
¶
ליברליזציה והרישיון הכללי הולכים בד בבד.
הם הולכים יחדיו. מטרתו של הרישיון הכללי
היתה להגדיר לבזק תחומי פעילות שנשארו במסגרת המונופול ותחומים שהתפתחו
לתחרות, שבמסגרת זו חברת בזק תהיה רשאית להשתתף בתחרות, אבל באמצעות
חברות בת. חברות הבת יזכו לאותם שירותים מחברת בזק כמו שמתחרה אחר בשוק
יזכה. שירותי התשתית של חברת בזק ישארו בהם כמונופול ויסופקו באותם
תנאים לחברות המתחרות. הרישיון הכללי פורסם בראשון למרץ, ובמקביל
לפרסומו ולחתימתו הגישה חברת בזק בגי'ץ נגד המדינה. אחד הדברים התמוהים
בעיני שחברה ממשלתית בבעלות ממשלתית מגישה בג"ץ נגד המדינה, אבל היא
הגישה. בג"ץ החליט ב-26 ביוני לדחות את העתירה.
א. ויינשטייו; מדוע אתה חושב שאם חברה, כמו בזק שלפי החוק
הדירקטורים שבה צריכים לדאוג לאינטרסים של
החברה, מגישה בג"ץ זה מפליא?
ש. ואקט; העתירה נדחתה, הרישיון הכללי הינו תקף,
החברה נערכת למלא את מה שמתחייב מצידה. יש
עוד שתי תקנות שבהקשר לרישיון הכללי שמחייבות אישור ועדת הכלכלה של
הכנסת, והם יעברו. שאר התקנות והרישיון פורסמו ברשומות על כל המשתמע.
מתוקף זה שוק התקשורת פועל. משרד התקשורת הוציא לאחרונה רישיונות
לחברות שמתחרות כבר בשוק, אם זה שירותי תקשורת לוויניים, אם זח שירותי
נקודת סיום רשת, אם זה שירותי ערך מוסף כדוגמה רשת האינטרנט שנפתחה
לכלל עם ישראל לשימוש מסחרי. אנחנו ממשיכים בדרך של תחרות במשק
התקשורת.
מדינת ישראל היא מהמתקדמות במדינות העולם בתחום הליברליזציה של שירותי
התקשורת במדינה. תחרות בתחום הבינלאומי. המשרד שוקד בימים אלה על הכנת
המכרז למפעיל השני הבינלאומי, מתוך רצון לפרסם את המכרז עוד במהלך שנה
זו. ברבע האחרון של שנת 94' אנחנו מקווים לפרסם את המכרז הבינלאומי. יש
תחרות בתחום הרדיו-טלפון הנייד בשם של בעל הזיכיון הראשון, הפלאפון.
פרסמנו ב-11 בנובמבר 93' מכרז בינלאומי. קבלנו את ההצעות של החברות,
והשתתפו בתחרות חברות מהמובילות בתחום התקשורת בעולם. ב-15 בפברואר
סגרנו את המכרז. ב-11 במאי פרסמנו את הזוכה, שזו חברת סלקום שותפות של
"בל-סאות" האחים ספרא ודיסקונט השקעות, ויש אופציה שכנראה תממוש
לתעשייה האווירית לחברת הבת של מל"ם, להכנס בשותפות של 10%. החברה
קיבלה את הרישיון ב-27 ביוני והיא התחייבה שב-27 בדצמבר 94' היא תתחיל
לתת שירותים במרכז הארץ. הרישיון אומר, שמהיום שנתנו אותו, הווה אומר
17 ביוני, תוך 15 חודש היא תכסה את כלל הארץ ושירותי תקשורת טלפון. אני
מאמין שהיא תעמוד בזה ובאוגוסט 95' כל מדינת ישראל תהיה מכוסה ע"י
המפעיל השני לשירותים.
אחד ההישגים הגדולים שאנחנו זוקפים לזכותנו בניגוד למדינות אחרות
ולמקובל בעולם הוא שבעולם כשמפרסמים מכרז כזה הולכים על אופציה לטובת
המדינה. מי שמשלם יותר זוכה ברישיון. אנחנו הלכנו על אופציה לכיוון
הצרכן, והתוצאות מדברות בעד עצמן. סל התעריפים שהשיג הצרכן הישראלי
בהשוואה לחברת פלאפון עלותו 20% מהסל הנוכחי של הפלאפון. יש לנו
מחויבות למחיר זה למהלך חמש השנים הראשונות וגם אחריהן, כי הזיכיון הוא
לעשר שנים. העלאת המחיר מחייבת אישור השר. מחירי הפלאפון אינם בפיקוח,
הם בתחרות חופשית, ומה שבתחרות חופשית איננו בפיקוח אלא אם כן יווצר
קרטל או מונופול שיתחיל לשחק. התלונות לשירות צריכות להיות מופנות
למנהל מוטורולה ולבזק. אני יודע שהם מטפלים כדי לשפר את השירות, ואני
מאמין שהם יצליחו כי התחרות תחייב אותם להצליח. הם עדיין חשים שהם
מונופול. אין מחיר כזה בעולם. זה המחיר הזול ביותר בעולם. בשבוע שעבר
ביקרתי בצרפת במסגרת סיור עבודה והפרנס טלקום נתנה שירות שנקרא בי-בופ,
דומה לפלאפון. בפריז הם לוקחים 15 סנט לזמן אוויר. המחיר המקסימלי
אצלנו בשירות זה 9 סנט. שאלתי אותם איך אתם רוצים להכנס למדינת ישראל
אם זה המחיר שאתם נותנים, זה מחיר זול יחסית כי השירות הוא רק בתוך
פריז, אינך יכול לצאת עם המכשיר מחוץ לפריז.
א. ויישטיין
¶
אבל אם המחיר כל כך זול יכול להיות שהחברה
שנכנסת סלקום תפצח את עצמה על תעדר רווחיות
בשירות גרוע.
ש. זאקס
¶
המחיר הכי יקר לחברה שתפסה את המקום השישי
היה עדיין 40% מאותו סל תעריפים שנלקח היום
במדינת ישראל. בארבע החברות הפערים בסל התעריפים היו מאה שקל. אם באים
ארבעה ענקי תקשורת ומציעים מחיר כזה הם לא פילנטרופים. הם לא קבלו שום
אגורת סיוע ממדינת ישראל, הם הולכים להשקיע מאות מיליוני דולרים בתוך
מדינת ישראל כדי להקים את הרשת, ברור להם שללא שירות טוב הם לא יוכלו
לקבל קליינטים גם אם זה יהיה זול.
ר. נחמן
¶
האם אינך חושב שאחרי שנתיים המחירים ירדו
יותר! הרי במהפיכה האלקטרונית אתה רואה שמה
שעלה לפני כמה שנים מחיר אדיר השנה יורד. אם אתה משווה 9 סנט ל-16,
עלול להיות מצב שבעוד שנתיים הריאלי יהיה 5 ולא 15.
ש. ואקס
¶
גם אם המחירים יוזלו, עדיין בהשוואת לעולם
ומתוך שיחות עם חברות אחרות קשה מאוד יהיה
להגיע למחירים האלה, אלה מחירים על סף הכלכליות על רווח סביר. בדקנו גם
את התוכניות העיסקיות שלהם, אין לנו חשש, הם אינם פילנטרופים.
הקמת חברות בת של בזק, זה מתקשר לתחרות. בזק היתה מחויבת להקים עד 1
באפריל 94' את חברת הבת לפלאפון עם מוטורולה. חברה זאת עדיין לא הוקמה,
היא בתהליכי הקמה. הביורוקטיה ארוכה ויש תהליכים וגם בעיות בין החברות.
עד 31 בדצמבר 94' היא צריכה להקים חברה או חברות בת לשירותי ערך מוסף,
עד 31 במרץ 95' היא מחויבת להקים חברת בת לשירותים בינלאומיים וקבענו
את התאריך של 31 במרץ 95' כי אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שבסוף שנה זו
נפרסם את המכרז הבינלאומי, וברגע שנקבל את התשובות היא כבר צריכה להיות
ערוכה. החברה האחרונה לשירותי מסר לציוד קצה צריכה להקים עד 31 בדצמבר
95'. התהליך אחרי פסיקת בג"ץ בזק מערכת לביצוע האמור. התהליכים אינם
פשוטים, זו החלטה כבדה לחברה והיא נכנסת לנושא.
הנושא של רשות הדואר, קבלנים ודוורים, נפתר, כולם בהתאם לסיכום ועדת
העבודה והרווחה של הכנסת שבסיועה נקלטו אלה שבהם היה מדובר.
שירותי 056 - צר לי שאני צריך להיות מעורב בזה, אבל זו ירושה שקבלנו
מהמשרד ולפעמים כל הכוונות הטובות מובילות לגהינום. מינינו ועדה במשרד
בראשות הפרופ' אוריאל פרוקצ'ה, ועדה ציבורית אשר המליצה את המלצותיה
שעיקריהן כדלקמן
¶
הפרדה לשני אזורי חיוג. 056 הנוכחי יקרא אזור חיוג
בידורי, לשירותים שמפורסמים היום. התברר לי להפתעתי, כי ההבדל בין
פורנוגרפיה וארוטיקה זה עניין של גאוגרפיה. כולנו רואים את המודעות
בעתונות של שירותי 056, ואלה ימשיכו שם. אבל 056 יסגר אוטומטית לכולם
ויפתח רק לפי דרישת הלקוח. מתברר שיש כאלה שרוצים שירותים אלה, כי הם
עושים באמצעותם לא מעט כסף.
ח. קופמון
¶
מאיזה גיל לקוח יוכל לבקש, האם ילד יוכל
לבקש את זהו
ש. ואקט; רק בעל הטלפון. אינני מכיר ילדים קטנים שיש
על שמם טלפון.
ש. זאקס
¶
אני מכיר את השאילתא שלך. יש כנראה בעיות.
בזק יתארגן לאמת בחזרה עם העתקת הטלפון,
והשרה השיבה על זה בכנסת. אם אתה תפנה בטלפון מבזק יתקשרו אליך ויאמתו
שזה הטלפון שלך, ורק אז יבצעו את ההעתקה בטלפון. הנוהל הזה ייעשה גם
כלפי 056 וכנראה שנבקש גם בקשה בכתב.
אנחנו נפתח אזור חיוג חדש שיקרא אולי 058, שבו יהיו השירותים שלהם
התכוון נותן הרישיון בזמנו, שירותים סולידיים לכל הדעות שכולנו יכולים
להשתמש בהם כגון מסלול טיולים, דף גמרא, פרשת השבוע, מידע על בתי
קולנוע וכיו"ב. 058 יהיה פתוח לכלל ויסגר לפי בקשה. היות ואנשים רבים
ביקשו חסימה של 056, כל החסימות שבוצעו עד היום על 056 יועברו ל-058
ומי שירצה לפתוח את זה יבקש את הפתיחה וזה לא יעלה לא כסף. נגדיר
הגדרות בתקווה שנוכל לפקח ובתקוה שלא תהיה גלישה מ-056 ל-058 וזה
בעייתי בפיקוח.
לגבי אזור חיוג אחיד במדינת ישראל. טועה המדינה היחידה בעולם שיש בה
אזור חיוג אחיד זו צרפת. פריז יוצאת מהכלל, והשאר זה אותו אזור. מבחינת
מספר ספרות שאתה מחייג זה אותו מספר ספרות. התהליך הוא תהליך טכני שיקח
עוד זמן, בזק נערך לזה ובוחן את האפשרויות, זוז עדיין לא משנה את נושא
התעריף האחיד ולא יכול להתקיים תעריף אחיד כי יש עלות.
ח. קופמן
¶
לוס אנג'לס אורכה מאה ק"מ, ישראל היא 250
ק"מ מאילת עד מטולה. למה?
ו. ואקט; גם בלוס אנג'לס התעריפים לא זהים ולא
אחידים. יש מחירים לשירותים בתעריפים שונים.
אינני רואה כאיש מקצוע בתחום התקשורת הבדל מהותי אם אני צריך לחייג 08
או 09, הבעיה שלי היא הורדת תעריפים. הורדנו תעריפים ב-1 בינואר, אמצנו
את דוח ועדת שורר שאומרת הוזלה ריאלית של 6% לכל שנה בתעריפים, זה
תעריף ההתייעלות. אבל מעבר לזה אנחנו בוחנים היום יחד עם בזק דרכים
נוספות להוזיל תעריפים בחלק מהשיחות הבין-עירוניות שאנחנו חושבים שהם
קצת גבוהים מדי. במסגרת העדכון הבא של התעריפים ננסה להכניס גם את הדבר
הזה לתוך הסל.
היו"ר ג. גל
¶
מה כמות הכסף שבזק היה מפסיד לו התהליך היה
שווה ולא היו מעלים את כלל המחירים? אם היו
קובעים שכל מדינת ישראל משלמת תעריף אחיד, מה היה ההפסד?
ש. ואקט; אני יכול לקבוע תעריף אחיד ואני גובה מכל
אחד פעימות מונה, השאלה מה הרצף של פעימות
המונה, כי צריך לזכור שהגבייה נעשית באמצעות פעימות מונה. לפעימת מונה
יש מחיר מסוים. אני יכול לקבוע פעימת מונה כל 30-15 שניות, התעריף
האחיד זה משחק של סכום 0.
היו"ר ג. גל
¶
בהנחה שאותו אורך שיחה באותה שעה יעלה לכולם
אותו דבר.
ש. ואקט; אם הוא יעלה לכולם אותו דבר אתת בעצם אומר
שחיוג כאן בתוך הכנסת ולצורך העניין מהכנסת
למשרד ראש הממשלה יעלה אותו דבר מבחינת זמנים כמו מפה לקרית שמונה.
אפשר לעשות זאת, את המחשבים אפשר לתכנת, עם ישראל ישלם יותר, כמה - לא
בחנו את זה.
חיוב אחיד הוא אחד הדברים שיש בנושא תקשורת ותעריפי תקשורת, במסגרת
ההכנות למכרז הבינלאומי אנחנו מנסים לבחון מה ההשפעות. יש גורסים
שהשירות הבינלאומי מסבסד את השירות המקומי, זה גם מתקיים היום. מי
שיבחן את המאזן של בזק יראה מה ההכנסות מהבינלאומי לעומת הכנסות
אחרות.
חיובים של בזק בגין פיגור בתשלומים, זו שאלה של ח"כ ח. קופמן ושל ח"כ
ד. תיכון, חיובים אלה מתבצעים על סמך תקנה שאושרה בוועדה. זו תקנת
ריבית פיגורים על ימי חוב יחסית למספר הימים. שיעור הריבית נקבע מעת
לעת לפי ריבית חשב כללי.
הוצאות גבייה חד-פעמיות בסך 4.5 ש"ח בגין פיגור בתשלום אושרו ע"י ועדת
הכספים. הוצאות גבייה בסך 25 ש"ח בגין תשלום שבוצע באמצעות המחאה שלא
כובדה. כל התשלומים האלה מאורגנים בתקנה שאושרה בוועדת הכספים של
הכנסת. בדקנו את זה שוב לפי בקשתכם, אנחנו חושבים שהעלויות שנגבות הן
ריאליות זו העלות האמיתית. סלקום זה על תעריף זמן אוויר, ואלה שני
דברים נפרדים. אנחנו מחברים את החלק של השימוש ברשת הבזק. אנחנו מדברים
עכשיו על חברת בזק, איננו מדברים על סלקום. אינני יודע מה האמריקנים
יעשו לאי גבייה של כסף. הם יעשו דבר אחד פשוט, הם אמרו וכך הם נוהגים
בעולם, אם זה יהיה חוב קטן של כמה מאות שקלים, הם ינתקו אותך מהרשת, הם
לא יעסקו בתביעות ובכל הקשור בזה, לך למתחרה. שירותים אלה הם שירותים
במונופול ויש להם בעיה לא קטנה בגביית תשלומים ומוסר התשלומים לא תמיד
תואם את מה שכולנו מצפים.
א, ויינשטייו; כי התעריף של בזק הוא לא רציונלי. אחרי שאדם
קיבל את מכשיר הטלפון הוא יוכל לשלם לפי
מספר, גובים ממנו דמי אחזקה ודמי שירות על מספר מכשירים והוא אומר לא
דברתי החודש ואני נדרש לשלם כמה מאות שקלים.
ש. ואקט; ועדת הכספים אישרה לפני שבועיים הפרדה בין
המכשיר ובין התשלום על הקו. אתה ואני וכל
אזרחי מדינת ישראל רשאים להודיע היום לבזק על הפסקת תשלום אחזקה של 4.2
שקל, לכאורה ביטוח של הטלפון. לגבי דמי השימוש הקבועים העלות שנדרשת
ממך וממני כאזרחי מדינה היא הזולה ביותר יחסית לכל מקום אחר בעולם. גם
בצרפת וגם באנגליה לוקחים מהקשיש מחיר יותר גבוה מאשר במדינת ישראל.
באשר למצב המשדרים במדינת ישראל, זה לא בכותרות כלל. בסוף השבוע שעבר
קבלתי דוח לא סופי של ועדה שמינינו במשרד. הדוח מחייב עוד השלמה, כי
פתאום הטלוויזיה החינוכית בקשה השלמה והתייחסות לחלק שלה. אנחנו במשרד
באופן עקרוני רואים האחדת סמכות ואחריות.
ש. ואקט
¶
ח"כ א. ויינשטיין, הגעתי למשרה זו בספטמבר
93' אחרי שסיימתי את תפקידי כקצין קשר
ואלקטרוניקה ראשי במדינת ישראל. קבלתי את המוצר הזה, היתה החלטה, היתה
ועדת לפידות, היתה ועדת גדיש, היו ועדות נוספות. אנחנו מתכוונים ליישם
את ההחלטה הזו שאומרת האחדת הסמכות והאחריות. קרי שרשות השידור תהיה
אחראית על פיתוח תחזוקה והפעלה של המשדרים ולא משרד התקשורת יהיה אחראי
על פיתוח המשדרים ורכישתם ובזק על תפעולם ורשות השידור על התכנים. מי
שמשלם הוא האזרח, גם היום הוא משלם.
היו"ר ג. גל
¶
גם אם דרך אגרה או דרך תקציב המדינה, בכל
מקרה ראוי שנזכור שהמשלם הוא האזרח.
ש. לאקס; אביא לכם דוגמה, רשות השידור משיקולים שלה
החליטה לצמצם את השידורים בגלים קצרים, אבל
זה לא הובא לידיעת משרד התקשורת, ומשרד התקשורת השקיע בהקמת אנטנה
לגלים קצרים בעלות של 5 מיליון דולר. אני מתחייב להעביר את תקציב
הפיתוח של המשדרים שמתקיים היום במשרד אצלנו לרשות רשות השידור. בזק
מצד אחד טוענים שהם מפסידים כסף על תחזוקה וטיפול במשדרים.
ר. נחמן; אני יכול להגיד לך את הדברים האלה בתור משנה
למנכ"ל רשות השידור לשעבר אני שואל את שלמה,
אתם רוצים להעביר את מה שהעברתם מהתקשורת לבזק ומבזק לרשות השידור, אבל
אני חושב שמספר העובדים זה דבר זה מאוד מסובך היום.
ש. ואקט; אחרת אנחנו נפגש בעוד שנים מספר, כי קרוב
לוודאי לא אהיה בתפקידי זה, אז ישאלו מה
עשו, יש כאן דוח, כמו שח"כ א. ויינשטיין שאל, יש החלטת ממשלה מ-91י.
אני חושב שמוטב שעה אחת קודם שנבצע תהליך זה עם כל המשתמע ונצטרך
לבדוק. יש כאן תהליך שלם שממליץ איך לבצע את זה, ואני חושב שצריך
להתחיל ויש עם זה בעיות, עם העובדים, עם מתקנים, עם חידוש ציוד. אבל
זאת הדרך כדי שיבנה מערך משדרים לרשות השידור. שיטופל ויתוחזק כמו
שצריך במדינת ישראל. מצב המשרדים יכול להיות יותר טוב במדינת ישראל. יש
משדרים שהם בחזקת מוצג מוזיאוני, ואני מופתע שהם מתוחזקים ומצליחים
להוציא הברה באוויר.
ר. נחמן
¶
אם יטרידו את בזק בכל נושא המשדרים שברשות
בזק היום יצא מהמכרז.
ש. ואקט; המשדרים אינם בהעברת הבעלות לבזק. המשדרים
הועברו כהחכרה לבזק בהשאלה ממשרד התקשורת,
והם שייכים למדינה. גם המתקנים שייכים למדינה, כולל העובדים. אם ההחלטה
היא להעביר לרשות השידור, ולרשות השידור אגב יש אופציה לשכור את שירותי
בזק בצורה ישירה, לא כמתווך ביניים דרך המשרד אלא כצורה ישירה כחברת
טיפול. אני קבלתי את הדוח אך עדיין לא הספקתי לעיין בו במלואו. צריך
ללמוד אותו והוא צריך להיות מושלם בפרטים בהקשר לטלוויזיה החינוכית.
אנחנו מתכוונים במשרד לממש ולצאת לדרך.
היו"ר ג. גל
¶
אם עוסקים במשדרים ובאנטנות, היתה שמועה שיש
קרינה באזור תל מונד ובמקומות אחרים שיש בהם
מטרד או סכנה בריאותית. אני יודע שנעשה מחקר ע"י המשרד לאיכות הסביבה.
ראוי שתאמר משהו בעניין זה.
ש, ואקט; עדיין לא ראיתי את הדוח המסכם, אבל התחלתי
עם התהליך הזה עוד בתפקידי הקודם כקצין קשר
ראשי. הדוח מעיד למעלה מכל ספק שאפילו בתקנים המחמירים שנקבעו במדינת
ישראל, שהם יותר מחמירים מהתקן החמור ביותר בעולם, אין סכנת קרינה
שמסכנת אנשים. יש קרינה, הרי ברגע שמשדר משדר יש בו קרינה, גם מקרופון
אלחוטי משדר ויש בו קרינה. אין סכנת קרינה על סמך כל המחקרים והעובדות
שישנם בעולם היום. והתקנים כאן מחמירים מאשר בכל מקום אחר. על מנת לסבר
את האוזן, בארה"ב התקן לוולט למטר הוא 660 וולט למטר מרובע. באירופה
נקבע יותר מ-70 וולט למטר מרובע, אחד חלקי 10. מחמיר פי עשר. בישראל זה
נקבע ל-40, אינני יודע על סמך מה, אני מתנגד לקביעה זו, כי במצבים
מסוימים אם קביעה זו נכונה הייתי צריך להיות בר מינן מזמן מכמות הקרינה
שאני ספגתי בשלושים שנות שירות בצבא.
נושא האחדת תשתיות. בהכנת תשתיות יש פנים לכאן ולכאן. אתה כיו"ר רשות
יודע.
ר. נחמו! המצב קשה מאוד. שיטת הריצ'רץ' פועלת. פעם
אחת פותחים את המדרכה בשביל החשמל, אח"כ
בשביל הטלפון, עשו טעות בגובה 00 צריך להכניס את זה בעומק אחר מתחילים
כל הסיפורים. זה הון תועפות.
ש. ואקס
¶
אני חי ביישוב שעשו בו את כל התשתיות
מאוחדות והכל עובד. כי השקעתי מהכסף שלי.
איפה שזה ניתן בזק הולכת לדבר זה, לא בכל מקום זה ניתן, במקומות ישנים
למשל.
ר. אלול! בזק מקשה מאוד. מניסיון אישי, הייתי ראש
מועצה. באתי איתם למשא ומתן לאיחוד תשתיות
ובזק הגזימו לאורך כל המשא ומתן, ביקשו מעל ומעבר כשאפשר היה לעשות את
הדבר ברבע מהמחיר.
ר. נחמן! לא משתמשים בתשתיות בזק בגלל המחיר. כל
חברות הכבלים חצבו לבד ועשו את כל הכבלים
כדי לא להשתמש בתשתיות האלה.
ש. ואקט! 50% מהתשתיות של טלוויזיה בכבלים מאוחדות עם
התשתיות של בזק. זה הרבה מאוד, אבל בוודאי
לא נתנגד שיהיה חוק, ונשתף פעולה כדי שיהיה חוק שמאחד תשתיות.
בנושא של עלות הפלאפון הנקודתי יש בעיה. הפלאפון הוא שירות פרטי לכל
דבר. כשאני בא ורוצה לפתור בעיה של נקודה מסוימת יש לח מחיר, אינני
יכול להגיד עכשיו לבזק או לחברת מוטורולה תסבסדו את השירות בנקודה
מסוימת, כי אני רוצה שם אלפון ציבורי שהוא פלאפון כי אי אפשר להגיע
בתשתית אחרת. במספר נקודות, בעיקר בכפרים בדואים שלא היו טלפונים
ציבוריים או במקומות חסרי תשתית, שאמרנו לבזק שהיות שהתשתית של פלאפון
מכסה, באזור זה במקום הקו שיהיה מחובר לטלפון הציבורי יהיה מחובר
פלאפון, אבל זמן הפעימות מונה. לכן הפלאפון זה המחיר של זמן האוויר.
איש לא הסמיך אותי לסבסד את השירות הזה במקום הזה. נתת למישהו שירות
שלא היה לו כלל ברור שהוא עולה יותר וזה המחיר. חשתי זאת על בשרי, בני
עשו; לאחרונה קורס באום דרגי ושם יש פלאפון ציבורי כזה, הוא בלע הרבה
טלכרטים.
א. ויינשטיין
¶
יש הצדקה לומר שהמחיר יהיה זול. אם אתה
כמשרד התקשורת, כממשלה, אחראי לכך שביישוב
בדואי יהיה טלפון, אתה אומר עולה לי מספר מיליונים התשתית ובמקום זה
אתה פונה למישהו שיעשה לך נקודה, אתה יכול לסבסד את אותה חברה במחיר
שהיה עולה לך להעביר את קו הטלפון הרגיל. היישוב הבדואי יכול לומר, כמו
שיישוב יהודי היה אומר לך, אני מבקש את השירות שאצלי יהיה טלפון כמו
בכל ישוב אחר. מאחר ואינך רוצה להוציא את המיליונים לתשתית אתה יכול
לסבסד את הפלאפון עבור זמן אוויר זה לא כך, משום שאתה חוסך בכך פיתוח
של משלם המסים. יש הצדקה לשאלה זו.
ש. ואקס
¶
יש הצדקה לשאלה זו, אבל אין לה פתרון טכני
אמיתי בהוגים, כי איש לא הסמיך אותי,
ובוודאי לא האוצר, לסבסד שירות מסוים לנקודה מסוימת. היות ומדובר במספר
טלפונים בודדים כאלה בכל הארץ והם הולכים ונעלמים, אני מציע לא לעשות
מזה עניין.
א. ויינשטיין
¶
צריך לומר אדוני או שתעביר קו ליישוב שלי
כמו שאתה מעביר לרמות אשכול ולסביון, או
שתסבסד את זה.
ש. ואקט; הוקי התכנון והבנייה במדינת ישראל מהייבים
שיהיה מתאר ליישוב הבדואי, ומי כמוך יודע
שבחלק גדול מהיישובים הבדואים אין כלל תוכנית מתאר וזו אינה תוכנית
בניין ערים, ואז בזק אינה רשאית להכנס. לכן נתנו פתרון ביניים.
ר. נחמן
¶
יש ישוב יהודי שיש לו הסידור הזה?
ש. ואקט; למיטב זכרוני לא, אבל יש סידורים כאלה. הם
יסעו ברכבת, הם יסעו באוטובוסים להכניס את
השירות של הטלפון.
קליטת ערוצי טלוויזיה וכבלים ושידורי רדיו בגליל. ערוץ 1 היום נקלט
בערך ע"י 100% מהאוכלוסיה. ערוץ 2 לא נקלט כך. גם ערוץ 1 וגם ערוץ 2
יכולים להיקלט ע"י 100% מהאוכלוסיה בהשקעה של אנטנת צלהת בסביבות 800
שקל למשפחה. צלחת בקוטר של מתחת ל-2.44 זה מותר, לשים אנטנת קליטה
ולקלוט. אני מדבר על אנטנה בקוטר של פחות ממטר, שקולטת ישירות את ערוץ
1, 2 ו-3, בצורה ישירה בצורה חופשית לכל משפחה. היא לא הרבה יותר יקרה
מאנטנת טלוויזיה רגילה שאני עכשיו מקים על ראש הגג, עם העמוד שאני מצרף
לה וכל העלות שסביב היא מסתכמת ב-600-500 שקל. אני יכול לשים צלחת
פשוטה על הגג ולהוריד כבל לתוך הטלוויזיה. אינני אחראי על ערוץ שני,
אבל יש להם תוכנית לפרוש שמונה משדרים מרכזיים שיכסו בערך 80%-90% של
האוכלוסיה במדינת ישראל בקליטה ישירה ממשדרים קרקעיים. ההשלמה שלה
נעשית ע"י קליטה מלויין. אנחנו יודעים שיש מספר אזורים בעייתיים למרות
כל הפרישה היותר טובה של ערוץ 1 והפחות טובה של ערוץ 2. לכן, בשיתוף
בין משרד התקשורת והערוץ השני, אנהנו משקיעים השנה ביישובי הבקעה
והערבה, ששם עיקר הבעיה בקליטת השידורים גם של הערוץ הראשון. מה שנקרא
מרכזי קליטה מקומיים שהעלות מחחלקת חצי וחצי, חצי על היישוב וחצי
עלינו. בקרית שמונה עשו כבלים בסוף. הרשת נפרשת, זו מעין טלוויזיה
בכבלים, כי אנחנו מאפשרים לקלוט cnn או תחנות נוספות, רדיו fm, דבר שלא
נקלט באזור הזה.
ר. נחמו; אתם שמים ביישוב, נניח במושב בבקעה, צלחת
אנטנה שתקלוט מלווין את כל השידורים ובתוך
היישוב עצמו אתם עושים את הפרישה יחד עם המועצה הציבורית והעלות זה
היישוב ומשרד התקשורת? אני הצעתי זאת לפני למעלה משנה גם ליישובי הגליל
וגם ליישובים ששם אין אפשרות להשקיע הוצאות עצומות בנושא חיבור הכבלים
או העברת דרך המערכת הרגילה. אני שמח שאתם עושים זאת, אבל האם מתכוונים
להרחיב את זהי
ש. ואקס
¶
אנחנו מתכוונים להרחיב את זה בשנה הבאה
כנראה לאותם ישובים בעייתיים בגליל שיהיו
להם קשיי קליטה. אם יהיו עוד אזורים בעייתיים נכנס גם אליהם. אנחנו
הולכים היום בעדיפות ראשונה ליישובי הבקעה. כאמור, ערוץ 1 מכסה כמעט
100% מהאוכלוסיה. ערוץ 2 איננו מכסה בנקודת הזמן הזאת. איני יודע איפה
הוא לא מכסה, אינני אחראי. האחריות על הקמת הרשת היא על הרשות השנייה
לטלוויזיה ורדיו. אם תרצה ממני מפה אהיה מוכן להעביר לך מפה שתמפה את
אזורי הקליטה של ערוץ 2. אעביר אותה למזכירות של הוועדה.
ערוץ שלישי משודר בנקודת הזמן הזאת אך ורק דרך לוויין. מי שמנוי בכבלים
באופן אוטומטי, מי שיש לו מגש"ם באופן אוטומטי ומי שיש לו צלחת על גג
בניין של 40 דירות הוא קולט אותו גם. לכבלים מחוברים 720,000 בתי אב.
יש במדינת ישראל 1.35 מיליון בתי אב במדינת ישראל. הכנת התשתית ל-1.1
מיליון בתי אב במדינת ישראל, מזה מחוברים 720,000 משפחות לרשת. אחוזי
החדירה של הכבלים במדינת ישראל הם מהגבוהים בעולם. הם במקום שני אחרי
בלגיה, ששם אחוז החדירה הוא 95%. אינני יודע בזכות מה, אולי בגלל
שהרגשנו את עצמנו כאי בודד.
עלות העתקת תשתיות. הנושא נבחן לגופו של עניין, בכל מקרה ומקרה ונקבע
מחיר. אין מחיר אחיד צריך לזכור שהתשתיות הוקמו בזמנו בתיאום עם ועדות
התכנון והבנייה למיניהן, היום כשרוצים לשנות ולהרחיב זה עולה כסף.
לגבי פרישת מערכות הכבלים. נתתי את הנתונים, יש תוכנית, צריך לזכור
שהזיכיון שהם קבלו מאפשר להם שיתוף, תוך שש שנים הם יצטרכו לכסות את כל
הארץ. אנחנו מפקחים על זה. הם עומדים בקצב שנקבע, הם עומדים בתוכניות.
יש לי חשש שמקנן בתוכי, שאנחנו בוחנים את המשמעויות שלו במשרד. ביישובי
הפריפריה הוגדר בזיכיון שקבלו שהעלות לחבר בית אב תהיה לא יותר מכפול 4
לממוצע בארץ. אני לוקח מושב שיש בו 60-50 בתים, צריך לפרוש בין הבתים
ממרכז שידורים, העלות היא יותר מפי 4, ואנחנו בוחנים במשרד כיום איך
מצליחים בכל זאת, ואינני שש ללכת לפתרונות טכניים. יש פתרונות טכניים
פחות טובים. אני מתכוון למערכת שידור שתשדר 22 אפיקים במקום 42 אפיקים.
לא שהמהות של 22 או 26 היא המהותית, אלא האופציות שיש לי אח"כ לפתח את
התשתיות על בסיס התשתיות האלה שירותים נוספים אינם מתקיימים.
א. ויינשטיין
¶
הם הרי קיבלו את הזיכיון שכולל גם עיר
צפופה.
ש. ואקט; אבל נתנו להם את האזור של העיר הטובה והאזור
של הפריפריה, אבל באותה נשימה אמרו להם אתם
לא תשקיעו יותר מפי ארבעה בממוצע. יש לנו לוח זמנים שמוגדר עד מתי
התוכניות האלה, ויש סימנים השנה שמתחברים הם עובדים בשטח כדי להתחבר
לפריפריה, אנחנו נתקלים בבעיות נוספות של רשות העתיקות בעיקר באזורי
הפריפריה, חפירות הצלה. דברים בדומה.
א. ויינשטיין
¶
קראתי בעיתונים שיש תרעומת על כך שבזק הגישה
בג"ץ כנגד הממשלה. צריך לזכור שבזק היום היא
חברה שמניותיה נמכרו לציבור והציבור מחזיק במניות, הציבור מעוניין
שהחברה תנוהל לפי שיקולים עיסקיים, וגם החוק מחייב את הדירקטוריון
לשקול רק את טובת החברה. אם החברה סבורה שהיא יכולה לפנות לבית המשפט
כדי לשמור על האינטרסים שלה היא חייבת לעשות זאת, ומשרד התקשורת אל לו
להיות במצב שהוא מצר על כך ומתלונן על כך או חס וחלילה יפגע בחברה בגלל
שהיא פנתה. זו הערה שאני מציע לאמץ.
אני מבין, שישנו פסק דין של בית המשפט העליון שאומר שמאחר והיום האזרח
המנוי יכול לקבל מבזק את הקו והוא יכול לרכוש מכשיר לעצמו, בזק אינה
יכולה לבקש דמי שימוש עבור המכשירים הללו. מה קורה למנויים שרכשו מספר
מכשירים לבתים שלהם מסוג יהלום או מסוג אחר, הם משלמים היום עד כדי
מאות שקלים לחודשיים עבור דמי שימוש, אם יש להם ארבעה או חמישה מכשירים
האם לפי פסק דין זה הם יכולים להחזיר את המכשירים, לקבל את הפיצוי
המגיע, כמובן בעלות מסוימת שבזק תיקח עבור המכשירים ולרכוש מכשירים
במקום אחר? הם יחסכו מאות רבות של שקלים מדי שנה. כאן צריכה להיות
תשובה חד-משמעית.
זה גם קשור, אדוני המנכ"ל, לשאלה נוספת. האם אתה חושב שיש מקום להגיע
ולהרחיב שבכל הארץ דמי השיחה יהיו לפי משך השיחה? אנחנו יודעים שבבתים
משתמשים ביותר משניים שלושה מכשירים, משום ששם הילדים משוחחים, הם
תופסים את הקווים וזה מחייב להשקיע יותר על תשתית. בארצות רבות האזרחים
מתרגלים לדבר קצר, ככל שמדברים יותר באריכות זה עולה יותר כסף. אצלנו
לפעמים אתה רואה שבשיחה מקומית שאיננה מוגבלת במחיר לפעמים אנשים
תופסים את הקו לחצי שעה, שעה. מדובר בבני נוער. אני חושב שצריך למצוא
לזה פתרון. אני מבקש לשמוע את עמדתך.
נקודה נוספת, איננו נמצאים במציאות של מדינה פלשתינית. יש לנו קו
זיכיון. השאלה שלי - מדינת ישראל נתנה זיכיון ביריחו בשטחי מדינת ישראל
ושם התחנה מסיתה. היה שידור אתמול שהיתה בו ממש הסתה כנגד מדינת ישראל,
כנגד כוחות הבטחון והצבא שעומד בפני בעיות קשות בלאו הכי. האם הממשלה
תעשה את מה שצריך לעשות כפי שהיתה עושה כלפי תחנת שידור אחרת, לו היתה
מקבלת רישיון? תחנת שידור שמסיתה צריך לסגור אותה מיד. מה העמדה
העקרונית ומה העמדה המעשית? מתי נוכל לקבל תשובה לעניין זה? כי העובדות
עובדות. רישיון ניתן, תחנה פועלת, תחנה מסיתה. מדינת ישראל חולשת,
מדינת ישראל נתנה את הרישיון.
א. ויינשטיין
¶
בשום מקום לא כתוב שיש מישהו שיכול לקבל זמן
כדי להסית לרצח של כוחות הבטחון הישראלים
ושל אזרחים. לא יעלה על הדעת.
שאלה נוספת, מתי ומה שיעור ההוזלה של פלאפון להערכתך. כלומר התחרות
תכנס, המונופול יסתיים תוך מספר חודשים, מהן ההערכות שלכם? האם יש לכם
ניירות עיבודה או הערכה לגבי הוזלת המחירים שתהיה?
נקודה אחרונה, מנכ"ל חדש הגיע ויש לו דוח ועדה לגבי המשדרים, כלומר
לגבי הציוד. אנחנו יודעים שמנכ"לים, בגלל שהם מתקדמים בחיים, מתחלפים
אחת לחמש-שבע שנים, וזה באמת מצב א-נורמלי. יש לך מצב שבעל הציוד של
המשדרים הוא המשרד הממשלתי, ובזק מתקין ומתחזק ומפעיל, הוא בעל הבית
ומי שאוכל את העוגה אם היא טובה או לא היא רשות השידור. כשבאים לרשות
השידור ושואלים למה לא קולטים אומרים מה אתם רוצים, זה לא אנחנו. אנחנו
הקמנו אחראים למשדרים זה הם. היום רשות השידור איננה מונופול ואכפת להם
יותר מאשר בעבר ויש בעיות קשות לגבי קליטה ולגבי פריסה. ב-1991 החליטה
הממשלה בהחלטת ממשלה, לאחר שב-88' אם אינני טועה היתה ועדת הורביץ
ולאחר מכן, כשהוא הפך להיות מנכ"ל משרד התקשורת, הוא העביר את הנושא
לעמוס לפידות שבדקה את הנושא וקבלה המלצות והיתה החלטת ממשלה ב-91' על
העברת המערכת לרשות השידור בצורה מסוימת. כמובן, זה מחייב שרשות השידור
תהפך למשק סגור אבל כתוצאה מאי ביצוע המלצות, כתוצאה מזה שאנחנו
ממתינים וממתינים, עוברים שנים והציבור נמצא חסר, הוא סובל בכך שאין לו
קליטה, והיום תקשורת זה מצרך מאוד חשוב, אנחנו רואים כמה אצלנו קונים
עיתונים, כמה אצלנו רוצים להאזין לטלוויזיה ולשמוע רדיו והפרישה לא
קיימת בגלל אי ביצוע החלטות ממשלה מלפני ארבע שנים. עכשיו אתה מספר לנו
על דוח חדש שקבלת, שאני מניח שהוא מחייב וצריך לבדוק במה הוא שונה
מהדוח האחר, איך מיישמים, אלה החלטות מאוד ארוכות טווח מבחינת ביצוע.
ח"כ ר. נחמן, אתה צודק בבעייתיות שיש בהעברת הנושא מרשות השידור, אבל
בניגוד לשנות ה-50' וה-60' שלא היו לנו מהנדסים וכל המערכת המקצועית
התרכזה במשרד התקשורת או מה שהיה אז, היום רשות השידור שהיא מפעילה
ציוד מאוד מתוחכם ויש לה מהנדסים משלה ואת הידע שלה היא מסוגלת לבנות
ולהפעיל. אני חושב שבקצב הזה אנחנו לא נגיע לידי מיצוי, ואותה מטרה
שכולנו רוצים להשיג כנציגי משלם המסים היא שלכל אחד יתאפשר לשמוע מה
שלשכנו, עשרים ק"מ ממנו, מתאפשר היום מבחינת תקשורת אלקטרונית.
א. שאקי
¶
אני רוצה להודות לך מר ואקס על סקירה
עניינית, בחירה, מקצועית. קודם כל סלקום.
תבורך התחרות, הציבור שמח, תהיה הוזלה, אין שום ספק בכך. אבל לא שמענו
בבירור, האם הצגתם תנאי מינימום לגבי טיב ורמה של השירות, כי כשאמרת
תחרות כאילו אמרת יחליט הצרכן ימצא חן בעיניו יעבור לסלקום, לא - ישאר
בנוכחי. האם הממשלה, כשהיא מעמידה מכרז יש לה כמה תנאי מינימום לגיב
טיב ורמת השירות?
שאלה שנייה לגבי טלוויזיה קהילתית. ישנם ציבורים חשובים בארץ שאינם
נחשפים לתקשורת, חלקם מסיבות אידאולוגיות, אז אין לבוא בטענות. הם אינם
רוצים להחשף, אין להם עניין. יש ציבורים שרוצים להחשף ולהגיע לציבור
רחב, ואילו היתה באמת מתחילה טלוויזיה קהילתית אולי נוכל לשמוע ממך
יותר האם יש לכם תכנון או תוכניות לאיזה ציבורים אתם מועידים את הדבר.
לגבי שירות 056, שעורר סערות בציבור וציפיתי לשמוע ממך קצת יוצר
הבהרות. כל מה ששמענו שזה על פי דרישה, אז זה שאינו רוצה להתחבר אינו
מתחבר, מפסיקים לו את ההתחברות. אבל אני באמת חושב שיש פה עניין של
מדיניות. זה אמנם לא מדיניות שלך כל כך כמו של השרה, אבל למשל עיתון
ערב חשוב אמר שהיו הגזמות ונעברו קווים אדומים, כי גם בתחום הזה יש
קווים אדומים. כך אמר אותו משנה למנכ"ל.
ש. לאקס! הסתכלתי היום במודעות, ואותו עיתון שהוזכר
בשידורים ממשיך לפרסם את אותם דברים שאינם
לרוחי.
א, שאקי
¶
הדבר המעניין הוא שרבים מכריזים שלא לרוחם,
הכל מודעים לכך שזח עובר את הגבולות, שזה
עבר את כל הקווים האדומים, הכל יודעים שזה נוגד מדיניות עקרונית של
המדינה הזאת, דבר שבא לידי ביטוי בתחיקה חשובה ומסורת חשובה. האמת היא
שלפי הביקרות של ההורים והמחנכים וכל מה שאפשר היה לקרוא בנדון היה
רצון גדול ציבורי להביא לידי ביטולו של השירות הזה למעשה. שמענו שבמקום
זאת יש עכשיו 058. שמחתי לשמוע על שינוי מרענן, שיעורי גמרא, פרשת
השבוע, האמנם? האם בעניין זה זרקת דברים יפים כשלעצמם שתארת שאולי יהיו
שם או שמא תהיו היוזמים לכך? סוף סוף, מדובר במשרד ממשלתי שלא רק מבצע
מדיניות אלא גם יוזם מדיניות, וזה רק לזכותו. האם לא כדאי לשאול מהם
הצרכים של ציבורים רבים בארץ הזאת? יש ציבורים רבים שהיו שמחים לקבל
שירותים בתחום זה, די להזכיר דוגמה של חב"ד שמקיימת שירותים כאלה
בארה"ב ובקנדה ואפילו בארץ בקנה מידה מוגבל, כי אפשרויותיה מוגבלות,
ואתה למד שבאמת ימצא ציבור גדול שיעשה שימוש בשירות זה אם המשרד יפרסם
את הדברים אולי יעביר אותם למכרז וכוי. כי באמת ניתן להעביר קדושה
ויהדות. לא סוד הוא לצערי, שגם בערוץ הראשון וגם בשני וגם ברדיו לימודי
יהדות, שיעורי יהדות, יסודות ביהדות אינם ניתנים לא במנות הראויות ולא
במידות הנכונות. דברים אלה עלו פעמים לא מעטות בכנסת, הופנו לכתובתו של
שר החינוך ולכתובתה של שרת התקשורת. פה הזדמנות מצוינת לפי דעתי לתקן
כמה מעווותים להגיע לציבורים רחבים יותר, לענות לצרכים אמיתיים של
ציבורים אמיתיים בארץ הזאת, ואז מהסוגייה הזאת של 056 מעז יצא מתוק.
קליטה בגליל. הדברים האלה חוזרים ונשנים שנים. שמענו היום את ההסבר
שעיקרו טכני ובעיקר עיקרו תקציבי וכספי. אבל מכיוון שמשלם האגרה משלם
אותה בגליל ובנגב באותה מידה, נמצא שהוא איננו מקבל את השירות הנכון.
אחרי כל כך הרבה הודעות שאכן צריך לתקן ולעשות לחיזוק המשדרים והערוץ
הראשון כמעט מכסה מאה אחוז והשני אינו מכסה, מה המשרד עושה כדי שבאמת
דווקא היישובים הללו יטופלו, הרי דווקא היישובים האלה מרוחקים, אלה
ישובי גבול, ישובי ספר זקוקים יותר לתקשורת ולקשר מאשר אנשי מרכז הארץ,
שיש להם תחליפים רבים. מה נעשה בפועל?
שמענו משך כל אתמול והיום, הסתה חסרת תקדים ע"י תחנה שקבלה רישיון
ישראלי, וכל מה שעשתה משך יום אתמול אחרי שלפי כל הדיווחים שלנו היו
אלה דווקא שוטרים פלשתינים שעברו את המותר, שפגעו באנשים שלנו, שפצעו
לצערנו קשות מספר אנשים, שעשו הרס וחורבן והצתות איומות, והנה כאילו
אנחנו עוברים לסדר היום. אני גם כן יכול להצטרף לבקשה שמא בכל זאת
הפתרון האחד והיחיד והנכון שיכול באמת להביא לתיקון המצב זה לומר נתנו
את התחנה כדי שתשתדרו דברים נורמלים, אבל לא כדי להסית נגד המדינה
שנתנה לכם את התחנה ואת הרישיון גם יחד. הסלחנות המוגזמת שלנו כלפי כל
מה שמריח אש"ף וקרוב לאש"ף במקרה זה עוברת את הגבול, כי זה מקומם
ציבורים שלמים, ואינני מניח שישי ציבור אחד שמקבל באהבה דברי הסתה.
מדובר בהסתה נגד צהי'ל, נגד כוחות הביטחון, כמו שבטלוויזיה לפני שבוע,
מישהו מהמוסלמים הקיצונים אומר אנחנו בסך הכל הורגים חיילים ושוטרים.
זה שהחיזבאלה כביכול הורגים רק חיילים או שוטרים זח נסלח. האיש אמר זאת
בטלוויזיה הישראלית מבלי שהופסק, מבלי שאמרו לו מקומך לא יכירך סביב
השולחן. במידח יותר חמורה, בקנה מידה יותר בולט בחסתות, בשידורי אש"ף
מיריחו. חאם בהשפעתך, אולי באמצעות השרה, תעשו משהו כדי שהרישיון הזה
יותנה, יוגבל, יושעה לתקופה מסוימת כדי שאנשים אלה ילמדו שהסתה נגד
יהודים איננה דבר מותר בישראל?
ר. נחמן; בנושא הכבלים. עד כמה שאני מכיר את החוק,
מחיר המנוי צמוד למדד. לעעומת זה אגרת רשות השידור צמודה לאישור ועדת
הכספים של הכנסת. יוצא מכך שאנחנו מאשרים פעם בשנח את אגרת רשות השידור
עם ויכוחים שמתקיימים כאן בוועדה, והוויכוח הוא על כל שקל או חצי שקל,
ואילו הכבלים צמודים למנגנון שאינני יודע אם יש מנגנון כזה בארץ באופן
אוטומטי, מרגע שהתחברת עובד הטקסיומטר. נותן לך כל חודש את השינוי. אם
כלכלני האוצר, ואתה יודע שהתחזיות שלהם יוצאות מהכלל, צפו אינפלציה של
8% ועכשיו עשו עידכונים למדד, עידכונים של 120/0 שיודעים שזה יהיה 14%.
לו אני מנהל את הרשות שלי לפי תחזיות של 8% והייתי מעדכן ל-12%, היו
ממנים לי חשב מלווה. ובכן אותם כלכלני האוצר קבעו עליית מדד של 8%, על
בסיס זה נקבעו כל אותן העלויות והנה המדד עולה ב-14%. מה יקרה אזל
אוטומטית כל מי שמחובר לכבלים ישלם עוד 14%. אם המחיר הוא 100 שקל
לחודש, ז"א 1,200 שקל לשנה, צא וחשב כמה צריך לשלם אזרח מדינת ישראל
היום בשביל שיטת חישוב שלפי דעתי היא אבסורדית, לא נכונה ולא צודקת.
הגשתי הצעת חוק שמי שמחובר לכבלים יהיה פטור מהאגרה והממשלה התנגדה.
למרות התנגדות הממשלה זה עבר בקריאה טרומית. אני מבקש ששרת התקשורת
שהשיבה להצעתי מעל דוכן הכנסת ואמרה שהעלות היא 250 מיליון שקל בשנה,
שתדאג שיקחו את המדד של 140/0, מנגנון העלות שמחייב כל אזרח שמחובר
לכבלים לשלם, 720,000 מינויים כפול 14% רק ההצמדה למדד, אם זה לא שווה
את אותה עלות שאני מבקש לפטור מעונשה את אותם אלה שיש להם טלוויזיות
מחוברים, ובמקום שישלמו כפל תשלום, גם 360 שקל לרשות השידור וגם 1,200
לכבלים. מדוע הם צריכים להיות פריירים ולשלם פעמיים?
נקודה שנייה, ישנו מצב שבו אזרח עובר ממקום ישוב אחד למקום שני. כיוון
שישנם זכיינים שונים יש הסכם העברה שאם הוא שילם התקנה במקום אחד זה
גורר איתו למקום אחר, פרט למקום אחד בארץ ישראל, וזה ביהודה ושומרון,
כי החוק של הכבלים אינו חל מעבר לקו הירוק. אחרי שעבדתי שש שנים על
נושא זה והצלחנו להביא אז לחקיקה מיוחדת על בסיס החלטה של ענף הדין
הבינלאומי במטכ"ל עם היועץ המשפטי לממשלה, ואנחנו פועלים לא על פי החוק
של הכבלים הנהוג במדינת ישראל, נכון שהסיגנל מגיע דרך ערוצי זהב אבל
התשתית נעשתה לא ע"י החברות האלה שפועלות בישראל אלא על פי חוזה אחר,
יוצא מכך מצב שאם תושב בא מבאר שבע ועובר לגור באריאל או במעלה אדומים
או בגבעת זאב או באפרת, מקומות שכבר חיברנו כבלים, הוא אינו מקבל את
גרירת ההשקעה שלו לאותו מקום ולהיפך. יוצא שאנשים אלה יוצאים נפסדים.
אני מבקש תשובת המנכ"ל לנושא זה, מכיוון שבאופן טבעי אנשים עוברים
ממקום למקום והם רוצים.
תעריפי הטלפון בקשר לפריפריה, אני חוזר על מה שאמרתי מספר פעמים
בוועדה. לא יכול להיות שממשלה שחרטה על דגלה את סדר העדיפות הלאומי תלך
ותפגע בפריפריה, כי אם בתל אביב השיחה היא מקומית ורוב העשייה היא בתל
אביב ורוב התעסוקה היא בתל אביב ומרכז העסקים של ישראל זה בתל אביב
והתעשייה באזור תל אביב, ודווקא הפריפריה שנזקקת לתל אביב היא צריכה
לשלם את הכסף במחיר יותר גבוה עבור שיחה עיסקית. שתי דקות מקרית שמונה
לתל אביב זה לא שתי דקות בתוך תל אביב. אני חושב שכדאי לקיים דיון
רציני בנושא התעריפים והפריפריה אם רוצים לחדש, בעיקר לנוכח האפשרות
להעביר נתונים דרך לוויינים. אתן לך דוגמה, מקלידה יכולה לשבת בקרית
שמונה ולהעביר את הנתונים לתל-אביב דרך המחשב, כמו שעושים חיום בניו
יורק לדרום ארה"ב. וזה יכול להיות זול יותר מאשר לשכור משרדים בתל
אביב. ע"י כך תהיה תעסוקה בפריפריה והמחיר יהיה זול יותר.
לגבי העברת המשדרים לרשות השידור, כיוון שציינת את הדוח יש כאן שתי
בעיות, החידוש והטיפול במשדרים וגם הבלאי שיש להם. כל נושא המימון הולך
לפי דעתי להטיל על האזרח סכומים של מאות מיליונים, מאחר שלרשות השידור
אין כסף, היא תצטרך לקבל את הכסף כדי לממן את האחזקה של כל רשת
המשדרים, מישהו יצטרך לממן והממשלה לא תיתן לה. יש לי חשש סביר שזה
יהיה על חשבון משלם המסים.
שאלה נוספת, אדוני המנכ"ל, קראתי בעיתון שאתם הולכים להפעיל פה בכנסת
ואולי בעוד מקומות לחברי כנסת ולאנשים אחרים באופן ניסויי טלפון מזהה.
זה לא סוד שאנחנו מקבלים איומים והרבה איומים, אינני יכול לדבר על דברי
נאצה שמושמעים בטלפון, זו בושה וחרפה. אם אני מקבל שיחה של איומים ואני
אומר לזה שמטלפן אתה יודע שהשיחה מוקלטת עכשיו, אתה מקבל קללה וסוגרים
לך את הטלפון. ישנם טלפונים שמזהים מי מטלפן אליך. הים אפשר לדעת מי
מטלפן אליך ומאיזה טלפון זה בוצע, מקוון. דבר כזה יכול לפתור בעיות
רבות, אני מבקש לדעת איפה הדבר עומד.
נושא האוטונומיה, כיוון שהיום התחילו לדבר על השיחות של אחרי עזה
ויריחו תחילה, ולצערי הרב לפי איך שהממשלה הזו אצה בריצת אמוק ובשכם
כבר מחכים לתחנת השידור, וגם בחברון, זה לא יהיה רחוק. אני מבקש לדעת
מה יהיה גורל המשדרים של צה"ל, של מערכת הביטחון, אולי לא בפורום הזה
לדבר, אבל איפה עומד כל הנושא של השליטה הבטחונית והתדרים הביטחוניים
שקיימים באזור. אני מבקש לדבר על זה באופן נפרד. האזור מכוסה כידוע לך
בכל הנושא הזה.
הפרטת הבזק וסלקום, אני מבקש לדעת לפי עמוד כ"ה בחוברת, הצעת התקציב
שהגשתם לנו בתחילת השנה, כתוב תפקידו של אגף הפיקוח על בזק והדואר. אם
בזק הופך להיות ממונופול לחברה תחרותית ופה הקמתם את האגף משום שבזק
הוא מונופול וצריך לפקח עליו כמונופול, אני מבקש לדעת כאשר תהיה תחרות
לשם מה צריך את האגף ומה תעשו עם האגף הזה.
לגבי מודל תקשוב כרמיאל, פרטתם את הנושא, אני מכיר אותו קצת, אני מבקש
לקבל נתונים, המודל של תקשוב כרמיאל שהפעילו אותו בקול תרועה גדולה כמה
בתים מחוברים, כמה הפעילו מחשבים, איזה סוג של תוכנה או תכנים מועברים,
לאן זה מחובר, מה המסקנות שלכם לגבי הפעלת תקשוב. ואחרון חביב, אני
מאחל לך הצלחה בתפקידך כאיש חיל הקשר.
ח. קופמן
¶
אני בכל אופן לא רוצה להרפות ממספר נושאים.
הראשון שבהם הוא טיב השירות לצרכן בנושא
הפלאפון. דומני שלא היתה כאן שליטה למשרד על כמות המנויים שהם קלטו, כי
אם לא היה עומס כזה עצום של מנויים, ואתה רואה זאת גם בשעות העומס,
איני מתאר לעצמי שיהיו נתקים כה רבים. אני מתאר לעצמי שמה שקרה כאן,
בזק או מוטורולה שחררו אפשרות לקלוט כמויות כאלה עצומות של מנויים בגלל
אולי סלקום, וכל מה שעתיד לבוא, ובצורה כזאת הגענו לכמות אדירח ולכן יש
נתקים רבים. השאלה הנשאלת, האם אי אפשר לעשות בנושא זה משהו ולשנות?
השירות לא יכול להיות מתוקן, אין להם עודף תדרים, זה כנראה בטחון,
גורמים אחרים, גם לא מאפשרים בקלות תדרים. הבעיה קשה והיא לא תפתר לא
בימים הקרובים ולא בחודשים הקרובים. בינתיים הם קלטו את המנוי, שלמת
בשביל המכשיר, והנקודה איפה המעורבות שלכם כי גם מדיניות וגם פיקוח זה
נושא שלכם.
נושא שני, זה נושא של אזור חיוג אחיד. למדינה ולממשלה יש מדיניות.
המדיניות היא פיזור אוכלוסין, ואנחנו רואים זאת במחירי הדירות במה
שקורה היום. אני מדבר כרגע מי צריך לשלם עבור זה, האם זה בהעברות
התקציביות שאנחנו עושים כל יום שני וחמישי, האם זה מתקציב המדינה, האם
זה מהתגמולים שבזק או מוטורולה או מי שלא יהיה משלם לממשלה, אבל צריך
למצוא פתרון לכך ששיחות במרחק של 50 ק"מ או 100 ק"מ מתל אביב תהיינה
במחיר כזה שכדאי לגור שם ולא יהיה יותר יקר להקים שם עסק, תעשייה וכל
מה שקשור בזה, כי זה אינטרס עליון של המדינה. השאלה מה המשרד יכול
לעשות, לפחות קורדינציה בין מדיניות שאומרת פיזור אוכלוסין, אנחנו
רואים את מחירי הקרקעות במרכז המדינה, לבין הנושא האלמנטרי היום של
תקשורת, שהיא היום בסל של המשפחה. זה לא מה שהיה בעבר, ח"כ ר. נחמן
הוסיף קודם מחשבים ומל"ן וכל מה שקשור בזה. אם אתה רוצה להקים באיזה
מצפה שירות מחשבים ולתת שירותים פנטסטיים, כמובן באמצעות הלוויינים, זה
יהיה מהפך שלם וכל הכפר האלקטרוני העולמי זה דבר שאנחנו נמצאים בשערו,
איני חושב שאפשר להתייחס לזה באדישות. היתה בעיה בעבר, כפי שהסבירו לנו
מומחים, נציגי ממשלה טענו שהבעיה היא תשתית. אני מבין את המחיר, לאותו
חייל מילואים או שירות סדיר שנמצא בקרית שמונה ורוצה לדבר עם ביתו, מי
יודע איזה עומס יהיה על אותם 70-60 קווים שישנם. תקופה זו נגמרה וחלפה.
השאלה מה אתם עושים בקטע הזה ואם בכלל יש רצון ומוטיבציה להתמודד עם
הנושא הזה. אינני יודע בדיוק באיזה ערוץ זה נכנס אצלכם, רק יש לנו פקקי
תנועה נוראים בארץ. בבוקר יש המטוס של אל על, מדוע שלא יהיה ערוץ קבוע
לבעיות תנועה בכל הארץ? אנחנו יודעים שלא נפתור את בעיות התנועה ובעיות
התשתית בקלות. תקום חברה פרטית עם פרסומת אינני חושב שזו הוצאה מאוד
יקרה, וצריך לתת לזה אפשרויות להתמודד על דבר כזה ולתת את השירות שהוא
חיוני ביותר. אני חושב שאפשר לגייס לזה מזל"ט, מטוס ללא טייס, שיתן כל
הזמן מה קורה בפקקי תנועה האלה או באזורים שונים בארץ. דובר על זה גם
בתעשייה אווירית וגם במקומות אחרים, שהמטוס הזה יכול לשמש למטרה זו.
איפה אנחנו עומדים עם כל העסק הזה? נדמה לי שהעניין תקוע.
לגבי בזק והחיובים, לפני שבועיים קבלתי חיוב מבזק מינואר 1993. יכול
להיות שהמחשבים מעודכנים שם יותר, יכול להיות שהביזנס פעיל שם יותר, זה
רק מוכיח שמשהו לא דופק בממלכה הזאת, ועדיין לא הסתכלתי לגבי קנסות
שאולי ישנם. גם בתחום זה אני חושב שברגע שיגיע נושא בזק וכל מה שקשור
בעמלות, כמו שמנסים להתלבש על עמלות הבנקים, גם פה בקטע הזה צריך לשמור
את זה בפרופורציות מתאימות.
ד. אלול
¶
אני מצטרף למברכים. היו לנו הבטחות, והטענות
אינן אליך אלא למשרד ברשותך. לדוגמה, לפני
מספר חודשים רציתי להעלות את הנושא של 056, היה איתי כמובן ח"כ ר.
פנחסי, אמרו חבל להעלות את הנושא לדיון אל תעלו אותו, זה יגמר בשבוע
הבא והכל יפתר. לא מיניה ולא מקצתיה. רצה הגורל ולפני שבועיים הגעתי
לבזק ברחובות. כדי לשלם ועמדתי בתור כמו כל האזרחים. הייתי המום מכמות
המקרים של אנשים מסכנים, קשיי יום, שמשלמים אלפי שקלים עבור טעויות
שהילדים עושים שהשתמשו ב-056. חיינו מאות שנים והגענו למחשבים ולמיניטל
ולדיגיטל וכל מה שאתה רוצה ללא 056, מה כל הבעיה לבטל ומי שמעונין
בשירות יזמין? תבטל לי, אם ארצה 056 אבוא ואזמין. אינני מבין מה מטובך
בעניין זה. יש פה דרישה חוזרת ונשנית של מאות אנשים בכנטת זה עלה לדיון
מספר פעמים.
קריאה-. זו פגיעה בצנעת הפרט, בזק יוכל לתת רשימה מי
הזמין שירות 056.
ר. אלול
¶
ל-056 יש מטפר שירותים. יש שם גם תלמוד
תורה. אני חושב שזה עוול משווע, ובעניין הזה
הוטענו אני וחברים רבים בכנטת. כי אם לא, עד גמר מושב זה החקיקה היתה
נגמרת והיתה נפטרת הבעיה. ועדה כזו או אחרת וכלום לא נעשה. תבוא אתי
יום אחד לבקר באחד מטניפי בזק ותראה איך אנשים טובלים ומשלמים אלפי
שקלים מיותרים.
אני יודע שאתם מקבלים תמלוגים מחברות הכבלים בטכום של כ-40 מיליון שקל.
בשבוע שעבר טיירתי בחברות הכבלים, והן טענו שהן נותנות 40 מיליון שקל.
מה נעשה בכטף זה? היתה בזמנו הצעה שטוכם עם שר התקשורת הקודם, השר משה
שחל, שלפחות הקשישים לא יצטרכו לשלם עבור דמי שימוש בטלוויזיה בכבלים,
זה היה הטיכום גם מעל דוכן הכנטת, יש את זה בדברי ימי הכנטת שבשנה הבאה
העניין צריך להיות מטודר. לדאבוני הרב זה לא טודר, ואז מצאנו עצמנו,
אני יחד עם חברי מאיר שטרית וכל חברי הלובי החברתי, הולכים לתמוך
בפרטומת בכבלים, כי אנחנו מקבלים מהם שחלק מהכטף ילך לטובת הנחה לאותם
קשישים. ואנחנו, שלא היתה לנו דעה האם לתמוך בפרטומת בכבלים כן או לא,
הולכים לתמוך בגלוי בפרטומת בכבלים כי אנחנו מאמינים שחלק מהכטף יעזור
לקשיש, שבשבילו 80 שקל לחודש היא הוצאה רצינית. הוא מקבל 400 שקל
מהביטוח הלאומי, הוא כל היום מבלה טביב הטלוויזיה, 80 שקל זה כמעט
חמישית מדמי הקיום שלו. וזיתה הבטחה של שר התקשורת הקודם, ואני חושב
שבמדינה זאת יש הצטברות של החלטות מהתגמולים שהכטף יעבור לזה. יתרה
מכך, גוטטבו אביא לך זאת בכתובים ואם כן תמלאו את ההבטחה שכטפי
התמלוגים ישמשו להורדת מחיר התשלום החודשי לקשישים?
יתרה מכך, דיבר על כך קודם ח"כ א. ויינשטיין, עשינו מאמץ גדול להשיג
טכום כטף מזערי ומצחיק לטלוויזיה קהילתית. טלוויזיה קהילתית יכולה
לדעתי לפתח את דור העתיד. זו בדיחה שמיכל רפאלי צריכה להגיע אלינו
ללובי החברתי לוועדה מיוחדת לבקש 400,000 שקל לתת טיוע קטן לטלוויזיה
קהילתית, שלדעתי יש תמלוגים ואפשר לקדם את הנושא, ומי כמוך, שאמון על
הנושאים החברתיים, יודע שדווקא תקציב פעוט זה מאפשר לאנשי המתנ"טים
בפריפריה להביא לשם טרטים, להראות עצמם ולראות עצמם בטלוויזיה בהוצאה
מינימלית כי חלק מהתמלוגים האלה יכולים לשמש לדבר זה. לא בקשנו
מיליונים, אבל גם מיליון שקל שנתי זה טכום משמעותי מאוד, ואגב זה לא
נעשה.
לגבי התשתיות, עד לפני מטפר חודשים הייתי ראש מועצה ונמצאתי במצב
מצחיק. מצד אחד, בכל שכונה חדשה שמתפתחת אפשר היה להגיע לטידור מטודר
עם בזק וכל חברות הכבלים ולא להכנט לוויכוח על תשתיות, ולא שפעם נפתח
את הכביש לטלוויזיה בכבלים פעם שנייה לטלפון ופעם שלישית לחברת חשמל.
בגלל ריבוי הטמכויות וריבוי הרשויות כל אחד עושה דין לעצמו, אולי
באמצעות חוק רשות מקומית שמפתחת או חברה כלכלית שמפתחת אפשר להעביר את
הסמכויות של בזק, כמובן תוך תיאום של חברת חשמל, של כל החברות השונות,
לעשות תשתית יחד שאפשר יהיה להגיע לסידור, ואחד המקורות הבעייתיים
לצערי הרב זה גם חברת חשמל וגם בזק, שמבקשות הון עתק. כשאתה מבצע את
העבודה לבד זה עשירית מהמחיר, וכשהן מבצעות את העבודה הן מבקשות פי כמה
וכמה בגלל שיש להן מונופול. בקטע הזה אפשר לסייע לרשויות המקומיות,
ההוצאה היא קטנה מאוד לעומת מה שמבקשות החברות השונות. אני אומר לכם
מניסיון אישי יש לי דוגמאות, איני יודע אם שלמה טיפל בזה, אבל המנכ"ל
הקודם קיבל ממני ערימה של מכתבים. הבאתי דוגמאות כלכליות, ולשר פנחסי,
כשהיה שר בזמנו, יש ערימה של מכתבים. לדעתי אפשר להוזיל את המערכת בזק
כמונופול מבקש כסף רב מאוד וגם חברת חשמל כמונופול מבקשת הרבה מאוד
כסף, ומי שסובל ומשלם בסיכומו של דבר את המחיר זה האזרח.
היו"ר ג. גל
¶
אתה מציע שחברת חשמל או בזק יביאו את הציבור
שלהם עד ליישוב ואחי'כ התשתית בתוך היישוב
תהיה במכרזי
ר. אלול
¶
בהחלט, ובתוכניות בניין ערים שזה יהיה על
החברה המפתחת לבצע את זה. יהיו תקנים ולדעתי
אפשר.
הנושא נדון בכל מיני ועדות וכל פעם היתה הבטחה, הוצאנו עשרה מיליון
שקלים לשים משדר בשביל לקלוט במעלות, 6 מיליון שקלים לשים משדר בנגב.
לא נעשה כלום. באותם מקומות שאמרו שיש בהם בעיות קליטה נשארו איתן
בעיות. אני זוכר את המסר.
היו"ר ג. גל
¶
מדובר בכמיות אדירות של משדרים. מה ששחל
הבטיח זה מספר תחנות כמו משדר בבני יהודה,
ולמיטב ידיעתי דברים אלה נעשו, אלא שזה מכסה רק חלק ולא פותר את כל
הבעיות.
ר. אלול
¶
בינתיים יש בעיות. אני מקבל עשרות מכתבים של
אזרחים לקלוט ערוץ 2. אנחנו יכולים לכפות
עליהם את הביצוע. הם נתנו ערבות בנקאית.
היו"ר ג. גל
¶
המנכ"ל אמר שיש בעיה שהוא בודק עכשיו, מצד
אחד קבעו שהם צריכים לעשות בעיר וצריכים
לעשות ביישוב כפרי אבל קבעו להם גם שהעלות לא תהיה למעלה מפי ארבעה.
יכול להיות שזו מגבלה ויש להם חמש שנים לבצע את העניין.
ר. אלול
¶
קבלנו מכתבים ואינני יודע מה המקור, שכביכול
הורד תדר בעל משמעות ברדיו לטובת קול פלשתין
בעל עוצמה חזקה. צריך לבדוק אם יש תשובה חיובית בעניין הזה.
אני יודע מניסיוני בחו"ל על מיניטל, שזה משהו מוצלח שהיה בצרפת למשל.
הבנתי שיש בארץ ניסיון לעשות בשניים-שלושה ישובים את כל המערכת של
מיניטל. איך זה מתקדם? האם יש כוונה להרחיב את זה אם יש הצלחה? מתי זה
הולך להיות בכל הארץ?
א. גולדשמידט
¶
העוזרת הפרלמטרית שלי קיבלה טלפון מאסף טובק
מקיבוץ פרוד, שבזה הרגע צופה בנו, הוא חולב לילה, והוא שואל כיצד
מתכונן משרד התקשורת להתמודד בחודשי הקיץ עס ההפרעות של המשדרים
מהארצות השכנות, אותם משדרים שמפריעים לקליטת השידורים באזור הגליל. זה
שירות לאזרח ואולי ערוץ 3 יכול להקים מוקד טלפוני לקבל פניות של אזרחים
בוועדה.
אני רוצה לומר מלה לגבי מצב התקשורת בארץ. אנחנו מהר מאוד מתרגלים
לטוב, יש לנו תכונה להיות מאוד ביקורתיים גם כאשר אנחנו מתרגלים לטוב,
על תקלות שיש בטוב. אני חושב שנעשתה בשנים האחרונות מהפיכת תקשורת
במדינת ישראל שאין כדוגמתה. אני זוכר ימים לא רחוקים, שבשביל לקבל
טלפון היית צריך לחכות בתור והיו אזורים שלמים שלא הגיע אליהם טלפון,
והיום אתה מקבל את השירות הזה כמו שהיינו אומרים בצבא בדחיפה ולא
במשיכה. בזק, משרד התקשורת, העניין של שיווק קווים ושל קווים נוספים,
ונושא הפלאפון ומהפיכת התקשורת בתחום המדינה, כל הדברים האלה הם לא
קפיצת מדרגה זו מהפיכה בתחום התקשורת. יש אנשים שאומרים שיש יותר מדי,
אבל מבחינה טכנולוגית מדינת ישראל לדעתי צועדת היום בין המקומות
הראשונים בעולם, ומוכרחים להגיד דברים אלה כי כשבאים לוועדה ונותנים
רשימה של דברי ביקורת אז הם מתבסטים על ציפיות שהכל יהיה מאה אחוז, אבל
באמת זה ברמה גבוהה מאוד, ואני רוצה בהזדמנות זו לברך גם את מנכ"ל משרד
התקשורת וגם את שרת התקשורת ואת הממשלה הזו, שעם כל המלקות שמלקים אותה
במיוחד מהצד האופוזיציוני בתחום הזה, בוודאי הקלה מאוד על אזרחי מדינת
ישראל.
אני חושב שיש לפעמים עבודה רבה מדי ברמת הביצועים של התקשורת. אני למשל
מאוד טובל מהעניין של שיחה ממתינה. אני לא חייב לקחת את זה, אני נותן
זאת כדוגמה לעודף אפשרויות לאזרח בתקופה המודרנית שלא מסוגל בדרך כלל,
אלא אם הוא מודע לכל הדברים והפטנטים האלה, לנצל את מלוא התפוקה
שהמכשיר האלקטרוני, המחשב וכל המערכות האלה נותנות לו. היום אתה מקבל
הרבה אופציות, אתה יכול לרוץ אחרי שיחה אחרונה ולרוץ לפני שיחה ולעשות
כוכבית 42, צריך להעביר קורסים לאזרח שמקבל טלפון על מנת שישתלט על כל
הדברים, ואחרי שנה יש שיפורים חדשים. בכל זאת יש קשיים. קודם כל נושא
הפלאפון, יש עדיין תקלות בתחום הפלאפון. אני מברך על הליברליזציה ועל
התחרות ואני חושב שהשירות הזה היה שירות מאוד יקר והוא עדיין יקר והוא
צריך להיות יותר זול. האבסורד היה ששיחה שהיתה מתקבלת חייבה את מקבל
השיחה בתשלום שזה אבסורד, זה בוטל והורדו המחירים ב-25% וצריך להמשיך
בכיוון זה, אבל עדיין יש אזורים שאינם מכוסים בפלאפון. היום באתי
מדגניה א' לכנסת דרך בקעת הירדן, כל האזור דרומית לבית שאן עד אמצע
הבקעה לא מכוסה בפלאפון. מאמצע הבקעה עד אזור יריחו בואכה ירושלים זה
עובד. אינני מדבר על תקלות רגילות שיש בכל מקום בארץ, אני מדבר על חוסר
קליטה. גם בדרך מיריחו לירושלים יש קטע שאין בו כיסוי פלאפוני. יש
בגליל אזורים שאין להם כיסוי פלאפוני, אם כי הדברים השתפרו. באותה מידה
כאשר אתה נוסע היום בבקעת הירדן אתה שומע רדיו רק באי.אם. אינך יכול
לשמוע באף.אם. נדמה לי שגם באזור הערבה ובאזור הנגב יש מקומות שלא
שומעים פלאפון ולא שומעים אף.אם. בדרך כלל מקומות אלה באופן מפתיע אינם
קולטים את ערוץ 3, אין להם שם מערכות והם אינם מכוסים בכבלים ואינם
מקבלים את שידורי ערוץ 2, ואין פה חלוקה צודקת שאזור אחד לא קולט
פלאפון ואזור שני לא קולט ערוץ 2. אותו אזור שלא קולט את ערוץ 2 לא
שומע פלאפון ולא שומע דברים אחרים. הנושא של אי הקליטה של ערוץ 2, שזה
דבר שנמשך כבר שנים, זה דבר מעצבן. אתה מנכ"ל משרד התקשורת, וגם אם
אינך אחראי ספציפית על נושא זה צריך להעלות את המצוקה הזו, כי המצוקה
הזו מבטאת ציניות מסוימת. אם באזור הגליל העליון היתה אוכלוסיה של
100,00 איש באצבע הגליל ובגבול הצפון מזמן היו שם שידורים של ערוץ 2,
זה מה שמרגיז אותי. יש תחושה שבמרכז הארץ, איפה שנמצאת המסה הגדולה של
האוכלוסיה, שם נותנים את השירות, ואיפה שזה דליל אז פחות. לפעמים אני
חושב שיש פה גם שיקולים ציניים ואינני רוצה להרחיק לכת מעבר לזה, וזה
חמור מאוד.
נושא הכבלים, חלק גדול מההתיישבות הכפרית, קיבוצים, מושבים לא מחוברים
לכבלים. הם התחילו עם הכבלים על חשבונם בבניית התשתית של העניין הזה.
כל קיבוץ ומושב מוכן לשלם דמי מנוי, לא על זה מדובר, איש אינו מבקש זאת
בחינם, אבל אין סיבה שביבנה ובמזכרת בתיה לא תהיה אפשרות כלל.
מ. שיטרית; הגיעו ימים טובים, אני הגזתי את חוק הכבלים
בקריאה הטרומית. בזמנו החוק היה דף אחד שאמר
שכמו שיש לקיבוצים אפשרות לראות כבלים בטלוויזיה בכבלים, אני מבקש שבכל
עיר פיתוח ושכונת מצוקה תינתן אפשרות לרשות המקומית לעשות בעצמם
טלוויזיה בכבלים.
א. גולדשמידט
¶
זה נושא אחר לגמרי, משום שהכבלים שאתה מדבר
עליהם אלה כבלים לפעילות טלוויזיונית
קהילתית, זאת אומרת אם רוצה מזכיר הקיבוץ להעביר נושא מסוים הוא משתמש
במערכת הכבלים. אם רוצה ראש רשות ביבנה להעביר מסר לתושבי העיר יעשה
זאת באמצעות הרשת הפנימית, זה דבר אחר לגמרי. אגב, אותה רשת כבלים
בקיבוצים היא התשתית לטלפונים שלא סופקו לחברי הקיבוצים ע"י בזק, אבל
אינני רוצה להכנס לזה. יש היום במדינת ישראל רשת כבלים, היא מעבירה
אינפורמציה רבה בתחום של ספורט שזה דבר מאוד פופלארי, סרטים, הצגה
שנייה, ערוץ 6 שזה סרטים איכותיים ודברים מסוג זה. יש אוכלוסיה במדינת
ישראל שאין לה נגישות לנושא זה וזה לדעתי מחדל, ובעניין החמש שנים, לא
נראה לי שבכלל מתחילים.
אני מצהיר שלא אגיד כלום על 056 החלטתי לא להתבטא בנושא נוכח התבטאויות
רבות שהיו כאן. אני מצטרף לדברים שנאמרו לגבי השימוש בתחנת הרדיו
ביריחו, אבל אני מסכים עם יו"ר הוועדה שזה לא עניינו של מנכ"ל משרד
התקשורת, זה עניינו של ההסכם. הבעיה היא פוליטית וצריך להתמודד איתה
במישור פוליטי.
היו"ר ג. גל
¶
אני מתכוון בסיכום לבקש לקבל את הרישיון שהם
קיבלו, נקרא אותו ונראה מה אנחנו עושים עם
העניין.
מ. שיטרית! אני מבקש להעיר על נקודות אחדות הקשורות
לבזק ולמשרד התקשורת, ואנסה לעשות זאת
בקצרה. הראשון הוא טלוויזיה קהילתית שנמצאת באחריותה של שרת התקשורת.
לפי החוק והתקנות, כל התגמולים שמתקבלים מהטלוויזיה בכבלים מהזכיינים
אמורים לשמש לצורך טלוויזיה קהילתית. לצערי הרב הממשלה אינה מקיימת את
החוק בנקודה זו והכסף עובר ישירות לאוצר ואין טלוויזיה קהילתית. בבסיס
החוק של הטלוויזיה בכבלים, כמחוקק של החוק, אחת המטרות המרכזיות של
החוק היתה לתת אפשרות לפריפריה לכל ישוב לבטא את עצמו. לתת אפשרות
להכין חדשות מקומיות, אפשרות לאנשים לראות את המסיבה בביהי'ס של ילדיהם,
משחק כדורגל בעיר, לראות מה מתרחש אצלם ביישוב. מי שרוצה מסתכל, הרי זו
אינה חובה, אבל הרעיון היה ליצור הזדמנות לפריפריה לשמוע על עצמה. אגב,
העניין של התושבים במה שמתרחש אצלם באזור כבר הוכח דרך העיתונות הכתובה
כעניין מאוד חזק. אנשים בערים רבות קוראים קודם כל את העיתון המקומי
ואח"כ עוברים לעיתון הארצי, כי זה מעניין, צבעוני, מכירים את האנשים
בהם מדובר, קרוב אליהם, קרוב ללב, קרוב לעין.
הממשלה איננה מעמידה לרשות הטלוויזיה הקהילתית את האמצעים הדרושים
המוקצים לכך על פי החוק. אני מבקש שהדבר ישתנה, אני מבקש שבדיון על
תקציב משרד התקשורת בשנה הבאה נכתוב במפורש שהתקציב אכן יועבר
לטלוויזיה הקהילתית. אין שום היגיון שבעולם, אתה צריך לראות באיזה
תנאים הם עובדים. העיריות נותנות קצת כסף, מגייסים מכל מיני תורמים,
כמה מאות שקלים כדי שיוכלו להפיק משדר קהילתי בכל ישוב, וכל זה כשיש
כסף מוקצה בחוק.
לגבי טלפון נייד. אם זכור לך אדוני היו"ר, העליתי בשנה שעברה בפני שרת
התקשורת בדיון כזה את העניין שיתירו אפשרות להביא טלפונים ניידים באופן
חופשי מחו"ל לכל אזרח. לשמחתי היא נענתה והתירה את האפשרות של יבוא
טלפונים ניידים. יש קשיים גדולים מאוד בהבאת טלפונים ניידים מחו"ל בגלל
שתי סיבות. סיבה אחת, לדעתי נעשה דיל מאחורי הגב של האזרחים בין חברת
מוטורולה לבין חברות הספקים מחו"ל. עד לפני חודשים אחדים היתה הנחיה
בארה"ב לא למכור טלפונים שעובדים בארץ לאיש ולא למכור בשום חנות
טלפונים, עד שישראלי פיקח, דיויד אלקטרוניקס, הצליח לשבור את ההסכם
ולהביא כמות גדולה מאוד של טלפונים מפילנד ומוטורלה. הייתי שם בעצמי,
קניתי טלפון נייד בארה"ב כדי לעבור את התהליך ולראות מה קורה בעניין,
ואני רוצה לומר כדי שהשקרים יפסיקו פעם אחת ולתמיד, שמה שכותבים אנשים
בעיתון שאם אתה קונה טלפון בחו"ל זה ממילא עולה לך כמו בארץ, זה שקר
גמור. הטלפון הפיני, שהוא טלפון משוכלל יחסית, עולה בחו"ל 450 דולר,
אתה מביא אותו לארץ ומקבל אישור ממשרד התקשורת והם נותנים זאת כמעט
אוטומטית. היום אני חושב שצריכים לבטל את הצורך בקבלת אישור כתוב, אלא
די שיש הרשימה בשדה התעופה זה מבוטל, אז האזרח משלם על זה מכס, בסדר
גודל של 200 דולר מקסימום, יחד זה מגיע ל-650 דולר, זה מחיר הטלפון. אם
אתה קונה אותו טלפון בחברה זה עולה לך לפחות פי שניים. אחרי שקנית את
הטלפון אתה משלם דמי התחברות זהים, בין אם הבאת אותו מחו"ל ובין אם
קנית אותו בארץ, אלא שמוטורולה עושה טריק, אם אתה קונה את הטלפון אצלם
את דמי ההתחברות מחייבים את חשבון הבנק שלך, אינך מרגיש זאת בתשלום
הראשון אתה יכול לעשות זאת גם בתשלומים. אם אתה מביא מחו"ל אתה משלם
במזומן, לכן כאילו יוצא ההבדל. לכן זה שקר, הטלפון יותר זול ואני מבקש
מהמשרד להרחיב את האפשרות להביא טלפונים בקלות ובמהירות, אין שום סיבה
שאנשים ישלמו פי ארבעה וחמשה על אותו מכשיר שעולה בחו"ל מאה דולר וגם
מקבלים אותו בחינם.
סיבה שנייה, שבגללה קשה להביא טלפונים, ועל זה אני מבקש הסבר מהמנכ"ל,
איני יכול להבין למה אתם בחברה השנייה שנכנסת לעבודה אינכם מפעילים את
השיטה הדיגיטלית.
ש. ואקט; סלקום מתחילה דיגיטלי.
מ. שיטרית; בסלקום יעבדו כל הטלפונים האחרים שמופיעים
בעולם, שלא מופיעים היום ברשימה שלכם.
ש, ואקס
¶
סלקום ישר מתחילה לתת שירות דיגיטלי.
מ. שיטרית; הם אמרו שאתם מהייבים אותם לעבוד בשיטה
מספרית.
ש. ואקט; שיטה מספרית זה מוטורולה.
מ. שיטרית; הם יעבדו בשיטה דיגיטלית ואז אפשר להביא את
כל הטלפונים האחרים?
ש. ואקט; אותם אלה שמתאימים לשיטה הדיגיטלית הזאת.
מ. שיטרית; יש שיטה דיגיטלית מיוחדת שעובדת רק בארץ.
אני מבקש הסבר כדי להבין למה אי אפשר להפעיל
את כל הטלפונים. הדור הזה הוא דור התקשורת. כיוון שמערכות התקשורת
העולמיות שוטפות את האזרח באינפורמציה רבה שאין לו ברירה בעצם, כל אזרח
יהיה חייב להגיע למצב שיהיה לו מכשיר טלפון קטן, עט או שעון על היד,
שתוכל להתקשר למספר אישי שלך מפה להונולולו דרך לויין, מוטורולה מכינה
היום רשת אירידיום סביב כל כדור הארץ. יכולים לאתר אותך מכל מקום לכל
מקום לדבר ללא תיווך של מרכזיות לא של בזק. העולם משתנה. יש התקדמות
אדירה, אבל אין טעם לשים את האזרחים הישראלים בתוך מגבלות של תקשורת,
זה לא יעבוד, כי אם אתם לא תמכרו היום מישהו אחר מחו"ל ימכור מחר
טלפונים שיעבדו, גם בארץ משלמים לא לבזק אלא לחברה זרה.
הדבר השלישי, תעריפי הפלאפון. העליתי את זה בוועדה וביקשתי שעד שיכנס
מפעיל שני צריך להפעיל פיקוח על תעריפי הפלאפון. תעריף הפלאפון מוגזם,
אין סיבה שיהיה כך וביקשתי מספר פעמים מיו"ר הוועדה להפעיל את ההגמוניה
על ההגבלים העיסקיים, להפעיל עליהם פיקוח עד שיכנס מפעיל שני, זה עוד
שנה. אגב, איום זה עבד כיוון שלמחרת היום שהעלו את מחיר השיחה הם
הורידו אותו, אבל זה עדיין גבוה מדי.
לגבי שידורים פורנוגרפיים בכבלים. בניגוד לתקנות ובניגוד לחוק הכבלים,
הכבלים קולטים באמצעות לווין מגרמניה שידורים פורנוגרפים. בערב שבת
ובמוצ"ש משעה 12 בלילה יש שידורים פורנוגרפיים או חצי פורנוגרפיים.
בחוק המקורי בחקיקה ראשית כתבתי בזמנו סעיף שאסור לשדר בטלוויזיה
בכבלים סרטים פורנוגרפיים או סרטי תועבה. זה נוגע לשרת התקשורת. לפי
החוק אסור לשדר סרטים פורנוגרפים, סרטים פוליטיים וגזעניים. תעמולה
פוליטית וגזענית לא משדרים, פורנוגרפים משדרים וזה רק מלוויינים
גרמנים. אני רוצה לבקש שהשרה תמלא אחר מה שכתוב בחוק ותאסור על הכבלים
לשדר את הערוצים האלה בימים האלה ובשעות האלה. אני חושב שזו עבירה על
החוק שנעשית בידיעת הממשלה, ובצדק טוענים הדתיים, ואני איתם בכל ליבי
בעניין, שאסור להם לשדר סרטים פורנוגרפים.
דבר נוסף, שידורי רדיו אזוריים. אמנם שרת התקשורת רוצה להיות אחראית על
זה אבל כבר למעלה משנה נגמר המכרז. יזמים מוכנים, איני מבין למה משרד
התקשורת לא עושה סקנדל. שיוציאו את השידורים החוצה, איני מבין למה לא
מוציאים את המכרזים.
תעריפי שליחת פירוט חשבון. כאשר בזק שולח פירוט חשבון מחייבים על כל דף
של חשבון שלושה שקלים, זה טרוף הדעת. מה פתאום שלושה שקלים על דף?
אני מבקש אדוני היו"ר שתעריף זה יובא לאישור הוועדה מחדש במסגרת תעריפי
בזק, זו הגזמה פראית שגובים מהאזרחים עבור פירוט החשבונות שלהם על כל
דף שלושה שקלים.
ניתוק קו. אינני מבין מדוע אם אתה חייב בחשבון על טלפון אחד מותר לבזק
לאיים עליך בניתוק קווים אחרים לגמרי שאינם נוגעים לאותו קו. שיתבעו
אותך למשפט. הם מאיימים לא אחת ולא שתיים.
נקודה אחרונה, אינכם מפעילים משדר של בזק בגבעתיים שיכול לפתור את כל
בעיות ההפרעות של שידורי הטלוויזיה באזור המרכז, מכל מיני חששות
פופוליסטים. אתם רשאים לפי החוק להפעיל אותו ואינכם מפעילים אותו בגלל
שכל מיני תושבים מתנגדים להפעלת המשדר בגלל קרינה. ביבנה יש משדרים
חזקים ביותר, אם יש סכנת קרינה בגבעתיים אותה סכנה חלה גם על תושבי
יבנה. אני מציע אחת מהשתיים, או שתוכיחו שאין סכנת קרינה ותפעילו את
המשדרים, או שתוכיחו שיש סכנה ואז אבקש לסגור גם את המשדרים ביבנה.
ר. פנחסי; אני מצטרף לדברי קודמי, במיוחד לדברי חבר
הכנסת אלי גולדשמיט שאמר שבשנים האחרונות חל
מפנה גדול בכל נושא התקשורת, ואני חושב שהיה לי חלק לא מבוטל בכל הנושא
הזה. לפני השר מ. שחל היה כנראה מישהו שרצה ליזום ולפתוח את כל נושא
התקשורת לתחרות, וזה תרם לנושא של התייעלות במיוחד בבזק. אני שמח שנושא
זה היום קיבל ממימדים כמעט עולמיים במקום הראשון במדינת ישראל, אבל יש
נקודות שמפריעות לי מאוד ואני מבקש לשמוע את המנכ"ל כדובר המשרד היום,
כי השרה אינה נמצאת, ואני מצטער שגם נציגי בזק אינם נוכחים. אני חושב
שמן הראוי שבכירי בזק יבואו לדיון כזה, כי עיקר הטענות וההערות הן שיש
כלי שני, שהם צריכים לקרוא את הפרוטוקול או שהמנכ"ל מעביר אליהם. אבל
מאחר ויושבים פה המנכ"ל והיועץ המשפטי ומנהל אגף הכלכלה ואחרים אני
מקווה שהדברים יועברו.
אמנם הרישיון הכללי נחתם בשעה טובה ומוצלחת לאחר סחבת של שנתיים, זה
כמעט אותו רישיון כללי שבשעתו חתמתי עליו. אמרו שחטפתי את הרישיון
הכללי בשבוע אחרון לפני גמר התפקיד, אבל למרות ששר התקשורת לשעבר נתן
את זה לוועדת מעוז לבדוק את זה ופרופ' זמיר, שהיום שופט בית המשפט
העליון והיה אז יועץ משפטי, בדק הכל והיה בסדר, באה השרה אלוני ובסופו
של דבר נחתם, אבל איני רואה את הביצוע בשטח. בתחילה הבטיחו לעובדים
להמתין מספר חודשים, גם זה נגמר. היתה חברת בת שבזק הלכה לעשות בשביל
ציוד קשה, עם אלביט וחברה נוספת, אתמול קראתי בעיתון שזה הולך להתפרק,
שיש ביניהם סכסוכים וכבר שלושה מנכ"לים התפטרו וזה לא מתקדם. תמיד
יסחבו את הדברים עד סמוך להפעלת הרישיון לדברים אחרים, ואז יהיו הפגנות
של העובדים ויתחילו לצעוק ולא מכינים רפואה למכה מבעוד מועד, לשבת עם
העובדים ועם הנהלת בזק ועם אחרים להסדיר את כל השירותים שבזק צריכה
להתחרות בשבילם שזה יהיה מסודר.
אחד הדברים שאני מברך עליו, שגם התחלתי אותו בתקופתי וזה נעצר בבג"ץ,
זה הרישיון השני למפעיל שני של פלאפון. בשעה טובה יש כבר מפעיל שני,
והמחירים יורדים בצורה משמעותית, אבל יש אי בהירות מסוימת מבחינת
התעריפים. כפי שנאמר קודם ע"י קודמי, זו היתה הדעה של המשרד. אולי היום
שינו את הדעה. כל זמן שאין מפעיל שני זה שירות מונופול וחייבת להיות
ביקורת ופיקוח על התעריפים, אבל משום מוז אין פיקוח. הביאן לפני הוועדה
ובהחלט תמכתי בזה, שזה שמקבל את השיחה אינו חייב לשלם זמן אוויר, אלא
רק זה שמטלפן, אבל היום אס אני מטלפן לאחד שיש לו פלאפון בחדר חטמוך
ממרחק של 50, מטר כל 13 שניות זה שיחה. אם אני מדבר דקה זה עולה כמעט
יותר משקל. אם בזק עושה היום תעמולה דקה למדריד עולה 1.85. זאת אומרת
לחו"ל אני יכול לטלפון ב-1.85 שקלים ופה במרחק של 50 מטר לשלם שקל. מי
קבע 13 שניות? אמנם לא היתה לנו ברירה, אם היינו מתנגדים אז כשבאה
ההצעה ש-13 שניות זה שיחה אז היו ממשיכים לשלם זמן האוויר לשיחות
נכנטות. אנטו אותנו, את חברי ועדת הכטפים, אמרנו עדיף שתהיה שיחה של 13
שניות מאשר זמן אוויר, שפלאפון אחד משלם ואחד מקבל שיחה אז גם המקבל
וגם המחייג שניהם היו צריכים לשלם, ועכשיו זה לא קיים.
אותו דבר לגבי שיחות מקומיות. רק אתמול במכתבים למערכת הארץ הופיע שבזק
מבלבלת ומרוויחה כטף. יש כל מיני תעריפים של בזק משעה 22 עד 8 בבוקר
עולה כך וכך, שיחות עירוניות עד שעה 7, ושיחות כאלה משעה 8. הכותב מביא
כל מיני דוגמאות שהציבור אינו יודע מתי התעריפים מוזלים, אפילו בשיחות
מקומיות בתוך הארץ. ניטיתי לעקוב מטפר פעמים, כל פעם עושים שינויים
בתעריפים ואינך יכול לדעת באמת כמה שניות מותר לך לדבר שיחה יותר
ארוכה, קצרה, היום כמעט כל הטלפונים הם דיגיטליים, כל חמש דקות בשיחות
מקומיות זו שיחה וצריך לפרטם ולהבהיר שהציבור ידע מה התעריפים, ולדעתי
משרד התקשורת יכול לפקח על תעריפי הטלפון, למרות שהיום ירד בצורה לא
רגילה. היום משעה 9 או 8 אתה מחייג ממכונית והעלות היא כמו שיחה בטלפון
רגיל, 20 אגורות בלי זמן אוויר, לא למקבל ולא למחייג. הם רואים שאחרי
הדלת עומד כבר המפעיל השני. כפי שאני זוכר במכרז היה כתוב שבחודש דצמבר
כבר נכנט המפעיל השני, זה נכון המנכ"ל?
ש. ואקס
¶
חודש דצמבר זה מרכז הארץ.
ר, פנחסי; ברגע שזה יכנט זה יתן להם זעזוע נוטף והורדת
מחירים, אז כבר היום, כדי להתמודד מול
המתחרה, הם מורידים מחירים בצורה דרטטית. וששאלנו אותם מה הטיבה
למחירים הגבוהים בפלאפון הם אמרו שההטכם עם מדינת ישראל, שכל התשתיות,
כל ההשקעה שהם משקיעים, של עשרות מיליוני דולרים, צריכים להחזיר את זה
למדינה. בדיון האחרון שהיה ובוועדה, כששאלתי את נציג האוצר דוד מילגרום
ואת היועץ המשפטי ואחרים מה קורה עם אותם מאה מיליון דולר שלפי ההטכם
החדש שר התקשורת לשעבר שחל, וזה גם תמוה בעיני, נתן להם אורכה של
זיכיון לעוד עשר שנים עם אופציה לעוד שש שנים ללא מכרז חוזר, מילא
הייתי בולע את הגלולה הזאת, אבל מה עם המאה מיליון דולר השקעה שהיו
צריכים להחזיר למדינה? אז דוד מילגרום נציג האוצר, שהיום עוזב את
האוצר, הוא כבר טמנכי'ל מוטורולה, בזמן ההטכם הוא היה רפרנט של האוצר,
הוא נלחם ועבד שתהיה תחרות, אבל הוא אמר שיש דרישה מהאוצר וממשלת ישראל
לחברת מוטורולה בזק להחזיר למדינת ישראל 90 מיליון דולר. שאלתי אותו אם
הוא מוכן להתנות שבמידה ומוטורולה לא מחזירה את 90 מיליון הדולרים, זה
270 מיליון שקל, אם תוכלו לבטל את המשך הזיכיון של עוד עשר שנים, תתנה
את זה. אז הוא לא נתן לי תשובה ברורה, כשיצאנו מהוועדה איש בכיר במשרד
התקשורת, שהוא גם משפטן והוא יודע מה הוא מדבר, אמר לי שלפי ההטכם החדש
לא יכולים לדרוש את זה ושאשכח מזה, זה נשאר במוטורולה שלקחו את המאה
מיליון דולר האלה. לכן אני רוצה לקבל תשובה מוטמכת. מאוד מפריע שאזרחי
מדינת ישראל שילמו 100 מיליון דולר עבור השיחות האלה. אלה שיחות
שאנחנו שילמנו עליהם, זו תשתית שאנחנו השקענו בה ובטענה שמדינת ישראל
תקבל אותם חזרה, ופתאום היום שכחו מזה. לא רק שהאריכו להם לעשר שנים
נוטפות אחרי 97' עוד זיכיון לחברה מפעילה, אלא גם 100 מיליון דולר לפי
ההסכם החדש ששחל חתם איתם לא ניתן לקבל. אז אני רוצה לקבל תשובה
מהמנכ"ל אם אכן באמת צריכים להגיד על זה קדיש דרבנן שלא מקבלים את 270
מיליון השקלים, את התשתיות, או שיש סיכוי לקבל ולהפנות את זה, במידה
ולא נותנים את ההתחייבות הזו, הזיכיון ההמשך שהתחייבו זה גם בטל.
אחד הדברים שהישיבה האחרונה של משרד התקשורת בא לבקש שבזק היום דוחפת
למכור יותר קווים, ולכן הפרידה בין המכשיר לבין העלות. המכשיר עם המע"מ
עולה 190 שקל, בין הקו לבין המכשיר, עד עכשיו היו מאלצים גם מי שמבקש
קו בשביל פקסימיליה לקחת מכשיר ולשלם את סכום הכסף. אמרו לנו הפרדה.
בזק תקבל חזרה את כל הקווים, עכשיו אתה יכול לקנות קו ב-500 שקל בלי
לשלם עבור המכשיר. מה שהפתיע אותי זו הבקשה של משרד התקשורת, שדמי
שימוש שאנחנו שלמנו עד לפני מספר חודשים 10 שקלים, העלו את זה ל-16
שקלים. הבנתי שרוב הביטוח זה עבור קלקולי המכשיר, פתאום אמרו לנו בלי
מכשיר מורידים לך בדמי השימוש 1.20 שקל, עבור הביטוח של המכשיר. מי
שמזמין היום קו טלפון ללא מכשיר משלם היום 14.80 שקל ללא מע"מ. אני
מבקש לקבל פירוט עבור מה נגבים 16 השקלים. האם עיקר הביטוח הוא המכשיר
שמתקלקל שנמצא בידי האזרח, או חלק ממנו יכול להיות מרכזיות או תשתיות,
אבל פער כזה זה נראה לי מאוד תמוה.
לגבי השיחות הבינלאומית היתה העלאה של 6 שקלים, זה לבזק הכנסה של 12
מיליון שקל, כי יש להם כמעט 2 מיליון קווים. עושים את ההעלאה של
התעריפים והשינויים כי רוצים להוזיל מחירים בינלאומיים, כי היה סבסוד
צולב. המחירים הבינלאומיים היו גבוהים יותר והשיחות המקומיות היו זולות
יותר, ובתקופתי היה כל הזמן לחץ להוזיל את השיחות הבינלאומיות ולייקר
שיחות מקומיות. אני התנגדתי, אמרתי שזה שיושב בדימונה ובקרית שמונה
ובערי הפיתוח לא צריך לשלם יותר בשביל מי שנמצא בחו"ל, שיש לו אפשרויות
לשלם. בזק נלחם להוריד שיחות בינלאומיות כי אני בתקופתי נתתי
שלושה-ארבעה רישיונות לשיחות בינלאומיות דרך מרכזיות, לפני סיום התפקיד
הורדנו להם עשרה אחוז לשיחות בינלאומיות, היתה הורדת תעריפים בבזק של
300 מיליון שקל הלכו לבג"ץ והפסידו. עכשיו פתאום באה הנהלת משרד
התקשורת ומשתפת פעולה עם בזק להורדת שיחות בינלאומיות לשבור את המתחרים
שלא יוכלו להתחרות איתם. אפילו ועדת שורן המליצה להוריד 21%. בא משרד
התקשורת בהמלצה של בזק העלו את התעריפים ב-29%, למה צריך להעלות ב-29%
נוסף על 100/0 שהורדנו? כדי להוריד את השיחות הבינלאומיות. פעם אחת ב-10%
לפני שנתיים-שלוש, עוד בתקופתי, ועכשיו 29%, למרות שוועדת שורר המליצה
להוריד רק 21%. האם מדיניות של משרד התקשורת למנוע תחרות ולשבור את אלה
שבאמת מפעילים שיחות בינלאומיות שלא יוכלו לפעול בכדי שלא יהיה להם
קיום, או שבאמת המדיניות של משדר התקשורת כפי שאני שומע לעודד תחרות,
הוזלת תעריפים? מי משלם דמי שימוש? קשישה שבקושי משתמשת שיחה אחת או
שתיים ליום היא משלמת לחודש 16 שקל, כי לה יש אותו מכשיר.
היתה ועדה בנושא 056 ונאמר שתוך שלושה חודשים תהיה חסימה לכל אזרחי
מדינת ישראל ואז יתנו את הקו הזה לפי בקשה של לקוח שמבקש להתחבר ותמורת
זה יהיה קו 058. אני מבקש לדעת איפה נושא זה עומד ולצערי הדביקו לי את
התוית שאני הייתי זה שהפעלתי את 056. קבלתי אתמול טלפון מאשה ואומרת לי
היום ט' באב טלפנתי לבזק לבקש להתנתק מ-056 אמרו לי זה השר הדתי שלך
פנחסי נתן את הקו הזה. אמרתי לה אני מצטער, נלחמתי ועשיתי שם תקנות,
הבעיה שבא שחל ולא שמר על התקנות ועל הביקורת ועל זה שצריך לקבל אישור
כששמים את הקלטת ושחל נתן את זה, ועכשיו הכנסת התערבה ושרת התקשורת
הקימה ועדה והחליטה לנתק את זה לכולם ולהפעיל רק 058.
בנושא האנטנה בגבעתיים, אני מחזק את דבריו של ח"כ מ. שטרית, לפי כל
חוות הדעת המקצועיות אין שם קרינה. פשוט צריך להפעיל את המשדר הזה.
את כל המשדרים שהיו מונחים כאבן שאין להם הופכים שהוצאתי כמה מהם מיבנה
ואחרים הקמנו ותראה בדוח מבקרת המדינה איך היא תוקפת את נושא המשדרים
אם אכן חל שיפור ואין משדרים מונחים בקרן זוית בלי שיפעילו אותם.
לגבי מכרז רדיו אזורי, הוויכוח בין שרת התקשורת לבין שר הכלכלה מי
יפעיל את הרדיו האזורי, מתי המכרזים יוצאים ומתי נוכל סוף כל סוף
להתבשר שיש לנו גם רדיו.
שאלה טכנית לטובת הציבור, יש לנו היום פטנט, עושים כוכבים 41. אבל
לדעתי יש פה אבסורד, אני עצמי נתקלתי בזה מספר פעמים, אתה עושה כוכבית
41 כל כמה שניות הוא מצלצל אליך אתה מרים וזה אומר הקו שביקשת עדיין
תפוס. זה פשוט מטרטר, אני חושב שזה לא השיג את המטרה. האם זה נחשב
כשיחה?
ס. אלחנני; אני רוצה להעמיק את הדיון בסבסוד הצולב
שהתעורר אחרי הישיבה הראשונה על תקציב משרד
התקשורת, לכן זה גם לא היה בשאלות של המעקב וזה התעורר בעיקר בעת
הישיבה האחרונה, כשאישרו את העלאת דמי השימוש הקבועים והורידו את
תעריפי השיחות הבינלאומיות. הנתונים מראים שיש יותר שיחות בינלאומיות
נכנסות מאשר יוצאות, ולפי מספר חישובים שיש בדוח ועדת שורר השיחות
היוצאות גורמות הפסד לחברת התקשורת. בנושא של סבסוד צולב קודם כל צריך
לפתור את הבעיה קונספטואלית, מה צולב למה פה, מפני שהחליטו שההכנסה
מהשיחות הנכנסות צריכה לסבסד את השיחות היוצאות. לאו דווקא, זה יכול
לסבסד את דמי השימוש הקבועים. זה דבר ערכי, זה לא דבר מוגדר, לכן היה
טוב אם היו נותנים לנו את הפירוט המדויק של בזק לפי נושאים, דמי שימוש
קבועים, אפשר לעשות זאת זה לא מופיע בדוח ועדת שורר.
הנחה סמויה שנייה היא שהמגזר העיסקי נפגע, כיוון שהוא כביכול משלם יותר
עבור שיחות בינלאומיות אינני יודעת לעומת מה. האם אפשר להוכיח לנו שהוא
משלם יותר מאשר מתחריו בחו"ל? כי אז אתה יכול להגיד שהוא נפגע וגם אין
הבדל, אם התעריפים של השיחות הנכנסות והיוצאות של ההתחשבנויות בין
הבינלאומי לפי מה שהחליטו חברות בזק ביניהן, זה לא אומר שזה מה שחברת
בזק גובה מהצרכנים המקומיים בגין השיחות. אלה שתי מערכות תעריפים
נפרדות. לכן כל בעיית הסבסוד וההכנסות ומה רושמים על חשבון מה היא
עדיין לא ברורה. זה נושא מעמיק יותר. קודם כל אני מציעה לחברי הוועדה
להכנס לשאלה זו מה צולב למה בסבסוד, להגדיר את המושג יותר בפרוטרוט ממה
שזה מוגדר כיום.
היו"ר ג. גל
¶
אחת הסיבות לקיום הדיון הזה במשרד התקשורת
בדיון החצי שנתי זה משום שהתעשייה הזו של
התקשורת תהיה התעשייה המובילה והחשובה ביותר בעשור הקרוב, ואין שום ספק
שככל שרמת התקשורת בארץ תהיה גבוהה יותר היכולת של חברות ישראליות
למכור ציוד של תקשורת לחו"ל ולמכור שירותי תקשורת בארץ תהיה גבוהה
יותר, ולכן אני מסכים עם דעת החברים שהרמה בארץ בהחלט עלתה ועשתה קפיצת
מדרגה ואני בטוח שדבר זה יתבטא בהיקף היצוא של שירותי תקשורת ומכשירי
תקשורת שמן הסתם ילך ויגדל.
במרוצת השנה אנחנו מקיימים דיונים הקשורים למשרד התקשורת, ובכל דיון
חברים מעלים שאלות לאו דווקא על אותה בקשה שנתבקשנו אלא בהרחבה, כך שעם
כל החשיבות של ועדת משנה אני חושב שבנושא התקשורת ראוי שהדיונים ימשיכו
להיות במליאה. דומני שעסקנו בענייני תקשורת בשנה האחרונה בארבע או חמש
ישיבות, וודאי גם נמשיך כך.
ש. ואקט
¶
אני רוצה להתחיל עם שאלתו של ח"כ א.
ויינשטיין בנושא הבג"ץ, למה יצאתי נגד
העתירה. יש הוראת יועץ משפטי לממשלה שאומרת שבטרם חברה ממשלתית יוצאת
לבג"ץ אם יש לה חילוקי דעות, היא פונה ליועץ המשפטי. זו הוראה שמתקיימת
במדינת ישראל, אבל מעבר לכך אינני מכיר שדירקטוריון של חברה פרטית יוצא
כנגד הבעלים בבגי'ץ. אם תאיר את עיני אשמח מאוד. אינני מכיר מקרח כזה
במדינת ישראל, ואני מכיר חברות רבות שנסחרות בבורסה והדירקטוריון לא
תמיד שלם עם ההחלטה של הבעלים. במקרה זה בחברת הבזק הבעלים היא מדינת
ישראל, עדיין אני מקווה שלא לאורך זמן. אבל גם בעלים פרטיים שמוכר
מניות לציבור יש לו דירקטוריון, והדירקטוריון לא הולך כנגד הבעלים
למרות שיש אפילו לעתים יותר מניות בידי הציבור מאשר בידי בזק.
א, ויינשטיין
¶
חוק החברות מחייב את הדירקטוריון, את חברי
הדירקטוריון, וגם נציגים של משרדי ממשלה
להיות נאמנים לחברה. זה עקרון חוק החברות.
ש. ואקט; סמדר הסתמכה כאן על דוח ועדת שורר. יש דוח
נוסף, דוח מידן, שמדבר על עלויות בתמחור של
תעריפים של שירותים של בזק. דרך אגב, בכל העולם אין תמחור מדויק ויש
סימסא של סבסוד צולב. איני יודע מה מהותה של הסיסמא, כתוצאה משיחות
שהיו לי לאחרונה גם עם התקשורת בבלגיה, בצרפת ובאנגליה, אי אפשר להגדיר
מה זה סבסוד צולב. דבר אחד הוא למעלה מכל ספק, שעלות דמי השימוש
הקבועים שיש במדינת ישראל הם מהנמוכים שיש בעולם, ועלות דמי השימוש
בדוח ועדת מידן.
מ. שיטרית; בהשוואה למה?
ש. ואקס
¶
בהשוואה של טלפון בטלפון.
מ. שיטרית; אם זה בהשוואה למשכורת.
ר. פנחטי; בדוח מידן כתוב שתמחיר של מכשיר זה 1.20
שקלל עובדה שאתם באתם בהפרדה ואמרתם 1.20
שקל.
ש. ואקט; ח"כ ר. פנחסי, בזמנך כשר התקשורת עלות אחזקה
חודשית של טלפון היתה 25 שקלים.
ר. פנחטי; ביום האחרון שפרשתי העלות היתה 10 שקלים.
ש. ואקט; הורידו את העריף ל-11 שקל, העלנו אותו ב-5
שקלים, בדוח מידן מדובר על להגיע ל-66 שקלים
חודשיים דמי שימוש. לא מכשיר טלפון, הקו. מאחורי מה שנראה לנו כמכשיר
הטלפון מסתתר שובל ארוך מאוד של אמצעים שמותקנים ברשת הציבורית כדי
שתאפשר לך ולי לחייג בתוך במערכת ולהשתמש בה. העלות הממוצעת לקו טלפון,
עם כל התמסורת שמתקשרת ובל המעבר וכל הקשור בזה, זה 1,500 דולר. זו
ההשקעה שחברה צריכה להשקיע. אנחנו משלמים היום עבור קו 400 שקל. אני
מציע שכלכלנים יבדקו מה העלויות. לכן דמי השימוש אין להם עניין לדמי
האחזקה של הטלפון, מה שהיה הביטוח המוסווה, ולכן הורדנו את ה-1.20 שקל.
הורדנו את הנתח שהגדירו בתוך הדבר הזה. אני חושב ומשוכנע שדמי השימוש
הקבועים במדינת ישראל הם מהנמוכים בעולם פורפורציה ובכל תנאי שכר.
לגבי נושא התעריפים, נגעתי בדמי שיחה או יחידת מניה בפריפריה. אני חושב
שיש לנו מקום לשפר, ואנחנו נעשה זאת בעדכון התעריפים הבא, לשפר את
התעריפים, בעיקר של הבינעירוני, כדי להוזיל את התעריפים לפריפריה.
בקשר לתחנת השידור של הפלשתינים, בהסכם שנחתם עם אש"ף בקהיר, והייתי
מעורב בחלקו, לפחות בנושא התקשורת, גם בהסכם העקרונות באוסלו נקבע
שתוקם תחנת שידור לרדיו ולטלוויזיה. על זה זה נחתם. נתנו להם תחנת
שידור אחת באי.אם והתדר ונקבע גם הסיפור של אדמונד סחייק, תדר 675. אחת
הבעיות שיש למדינת ישראל זו פרישה של תדרים, ולצערנו יש גם תחנות רדיו
פירטיות במדינת ישראל שמשדרות גם באי.אם וגם באף.אם, וכדי לחסוך בתדרים
קבענו שזו תהיה רשת אחת, אי.אם, שתכסה גם את רצועת עזה וגם את אזור
יריחו וגם את יהודה ושומרון. החלטנו על תדר מסוים אחרי תיאומים ובדיקות
וכל המתקשר לזה וסגרנו את תדר 675 כתוצאה מאילוצים טכניים. תדר זה,
שידידי אדמונד סחייק קפץ עליו וזעק עליו הוא תדר של תחנת השידור
ברמאלה, מי זוכר את תחנת השידור ברמאלהל לפני ששת הימים התחנה הכי
מאוזנת במזרח התיכון היתה התדר הזה. היום הופעל הרדיו הפלשתיני על התדר
הזה, כי הגענו למסקנה שזה התדר שיותר נוח לנו לתת אותו מתוך צרכים של
מדינת ישראל. אין פגיעה בשידורי רשת ד'. של קול ישראל ערבית. הלוואי על
רשת א' וב' וג' שישדרו בעוצמה שיש לרשת ד' בתחנת הלל בקדימה, 12
קילוווט, זה המשדר החזק ביותר במדינת ישראל. הרשת הזאת מכסה את כל
המזהי'ת בתדר 738, במסגרת המגלומניה הכללית והאי סדר הכולל שישנו בתחום
המשדרים היה לרשת ד' עוד משדר של 50 קילוווט ברמאלה ועוד משדר של 50
קילווט ביבנה. הורדנו גם כאילוצים טכניים הצגנו את המשדר הזה ברמאלה,
היום התחילו לעבוד. היה 702, שינו ל-675. אינני מדבר על התכנים.
א. ויינשטיין
¶
שאלה מהותית שלא ענית לי זה שבג"ץ קבע שמי
שמקבל את החוט לא צריך לשלם בשביל המכשירים,
ויש אזרחים רבים שיש להם מכשירים והם רוצים להחזיר אותם לבזק, לשלם את
הפיצוי ולקנות מכשירים ולחסוך כך אלפי שקלים בשנה.
ש. ואקס
¶
בנושא של דמי השימוש של טלפון רגיל, לא
מערכת יהלום אלא הטלפון הבסיסי הרגיל, כל
אחד מאיתני יכול להודיע לבזק נא להפסיק להוריד לי 1.20, לא רוצה מכם
ביטוחים ועדכונים ושום דבר.
ש. ואקס
¶
אנחנו נעגן את זה בתקנות.
מ. שיטרית; הוא אומר שאזרח רשאי לא לשלם על מכשיר
הטלפון, לא על דמי שירות. אם אתה מודיע
שמורידים לך, איך תדע אם הורידו או לאי
ש. ואקט; את מערכת יהלום אתה שכרת מחברת בזק, איש לא
חייב אותך, יש עלות ואתה יכול לשכור באותה
מידה ציוד דומה לו, ציוד כי יהלום עשו הסכם בלעדי עם חברת תדיראן.
לשאלה שלך על החלטת הממשלה מ-91', הוועדה לישום החלטת הממשלה בדבר
אחריות למימון ביטוח משדרי רשות השידור. אינני יודע מה קרה ב-91י,
החלטנו במשרד שצריך ליישם את ההחלטה הזאת, ולכן בקשתי מהוועדה הזו
שתבנה לי פעילות, וזו אינה ועדה לבדיקת ההעברה. לא חברת שידורים, זו לא
היתה חברה. ברור לגמרי שלסלקום יש תנאי מינימום לטיב שירות ולרמת שירות
וכל הקשור בזה.
טלוויזיה קהילתית. המשרד מעוניין בטלוויזיה קהילתית. באשר לתמלוגים יש
ויכוח חריף מאוד עם אנשי האוצר באשר לפירוש בחוק. לא כל התמלוגים הם
לצורך טלוויזיה קהילתית, אבל בין היתר, וזה עבר ליועץ המשפטי להכרעה של
פירוש החוק ואנחנו מקווים לא לעמוד כקבצנים בפתח אלא מהתמלוגים להפעיל
טלוויזיה קהילתית. המועצה לא תפקדה לאורך זמן רב, היא התחילה לתפקד.
לגבי הערוץ השני, אעביר לכם מה אנחנו במשרד יודעים, הערוץ השני איננו
באחריות המשרד.
יש הגדרה בחוק גם לגבי תעריפי הכבלים, התעריפים היום נמוכים ב-20% ממה
שיכלו להיות.
מ. שיטרית; מי שקבע את המכרז עשה לא טוב.
ש, ואקס; ביטול 056. התייחסתי מה המסקנות שאנחנו
אמצנו. השידורים הבידוריים יסגרו לכל ויפתחו
לפי דרישה. יפתח אזור חיוג חדש, 058, שיהיה פתוח לכל כנראה במהלך
ספטמבר, יפתח לכולם ויסגר לפי דרישה. יהיו בו אותם שירותים לא כחולים,
מה שהתכוון הרב פנחסי בפתיחת השירות של 056, שירותים מתורבתים.
לנושא הקשישים. אנחנו מנסים להגיע להסדרים עם חברות הכבלים לתת הנחה
במחיר לקשישים ולא חיבור חינם בכבלים, לא רק לקשישים אלא גם לנזקקים
וגם מתחת לקו העוני, ואנחנו מחפשים את הדרך יחד עם הביטוח הלאומי.
אינני מדבר על חינם. בלי קשר לחוק של מאיר שיטרית.
איחוד תשתיות, מבחינתי שיהיה חוק.
כיסוי רשתות השידור. אני מצהיר שערוץ 1 מכוסה, רדיו אי.אם מכוסה בכל
המדינה. אף.אם לא בכל המקומות ולא יכול להיות בכל המקומות, ואינני יכול
להתחייב בכל המקומות.
שירות מיניטל בארץ, יש ניסוי של מיניטל בפתח תקוה, נלמד את המסקנות
במהלך ספטמבר, יכול להיות שנרחיב אותו. גס המיניטל בצרפת עדיין לא חדר.
החדירה הגדולה ביותר זה השירותים הכחולים במיניטל.
לגבי טלפונים ופלאפונים יבוא. נתנו היתר לייבא פלאפונים והגדרנו שזה
צריך להיות בצורה מסוימת. לצערי בתחום זה, כאשר נכנסה חברת מוטורולה
להשקעה היא הימרה שהספרתית תהיה הטכנולוגיה שתפרוץ, ולא כך היה. היא
השקיעה בזה כסף רב. היא טכנולוגיה שעדיין חוסכת את השימוש בתדרים, היא
יותר יעילה, לכן כשאני רוצה שהם ייעלו את המערכת איני יכול להגיד תחברו
משהו אחר שהיא טכנולוגיה זוללת, לכן הגבלנו את זה לספרתית. יש ארבעה
יצרנים בעולם שמייצרים בטכנולוגיה הזאת ולא בכמויות ולא במחירים שאתה
דברת עליהם.
המפעיל השני נכנס ישר מהתחלה בטכנולוגיה טי.די.אם.אי, שהיא טכנולוגיה
שעכשיו היא בפריצת הדרך בארה"ב ואני בטוח שיהיו מספר יצרנים לנושא זה
וזה לא רק סלקום. סלקום אינה רוצה למכור טלפונים, היא רוצה שמי שיכנס
לתחרות שיביאו טלפונים ויחברו אליה לרשת, היא רוצה למכור שירותים. אני
מניח שגם המחיר יוזל.
תעריפי הפלאפון ופיקוח עד שיכנס מפעיל שני. אינני חושב שהיום צריך
להכניס פיקוח, הפיקוח לא היה מהיום הראשון שנקבע שירות של פלאפון למעלה
מעשר שנים. אינני חושב שהיום, ארבעה או חמישה חודשים לפני שמתחילה
תחרות, צריך להכניס פיקוח.
שידורים פורנוגרפיים בכבלים. חי'כ מ. שיטרית, באותו חוק שאתה כתבת מצוין
שאסור לעשות עריכה מחדש של שידורים שנקלטים מלוויין. אם זה סרטים אינני
יודע, צריך לבדוק זאת.
לגבי 90 מיליון, לגבי ההשקעה. למרות שאנחנו הולכים על חבל דק, כנראה
כתוצאה מההסכם שנחתם, עם פתיחת השוק לתחרות במקום בג"ץ וכל הדברים האלה
אנחנו המדינה, האוצר ומשרד התקשורת במסגרת התביעות הכוללות שיש נגד בזק
להמשך הפרטה מופיעה הדרישה של 90 מיליון דולר על מערכת הפלאפון. הממשלה
דורשת מבזק ומוטורולה, שהם הבעלים, 90 מיליון דולר על הדבר הזח, ואנחנו
הולכים על חבל דק. זה לא מותנה בשום דבר. עדיין איני מוותר על שום דבר,
אני והחשב הכללי חתמנו על המכתב שדורש את הכסף הזה. אינני נבהל מלצאת
למערכה.
היו"ר ג. גל
¶
רשמנו לפנינו שהמכרז הבינלאומי יצא עוד
השנה, ואנחנו נעקוב אחרי התחייבותך.
אדוני המנכ"ל, אני מבקש שתעשו לנו תחשיב כמה יהיה הפסד אם יקבעו שהעלות
בכל המדינה היא אותה עלות על אותו משך זמן, כמה צריך לעלות דבר כזה,
ויתכן שזה סכום שהוא לא בשמיים ונמצא לזה פתרון. במלים אחרות, כמה יהיה
הפסד הכנסה אם שיחה ממטולה לכל מקום אחר תהיה זהה בין יבנה לרחובות משך
אותו זמן.
אני מבקש שתעביר לנו את תנאי הרישיון, מהם תנאי הרישיון ביריחו.
ש. ואקט; אין תנאי רישיון, יש הסכם שלום.
היו"ר ג. גל
¶
תוציא לנו מההסכם מה כתוב שם לגבי תחנת
השידור. אני מבקש שתעביר לנו כל מה שיש לך
על התחנה ביריחו.
דבר נוסף, אני מבקש את רשימת המקומות שיש בהם פלאפון נקודתי. אני רוצה
לראות במה מדובר, אם יש מקום לעשות פעולה מיוחדת אם לאו. אנחנו רושמים
לפנינו שבמרוצת ספטמבר 056 יופעל רק למי שמבקש.
אני מבקש שתשקלו את מה שנאמר פה לגבי הרחבת האפשרות להוציא לתחרות מעבר
לציוד קצה גם תשתית בשכונות או ביישובים. היום אנחנו יודעים שיש אפשרות
שציוד קצה יוצא למכרז או לתחרות. נשאלת השאלה מדוע שכונה או ישוב גם הם
צריכים להיות חלק מביצוע עבודות.
ש. ואקט; מה שח"כ ר. אלול, ובזמנו ח"כ בוחבוט העלו,
זה האחדת תשתיות. מבחינת תשתית פיזית.
היו"ר ג. גל
¶
אדם מבקש קו נוסף, מי מביא לו את זה?
ש. ואקט; בזק. וזה ברישיון הכללי וצריכים לשנות את
הרישיון הכללי.
היו"ר ג. גל
¶
אני חוזר בי.
מ. שיטרית; אם אתה עושה שכונה חדשה, במקום שכל אחד
יחפור לבד תעלות בשכונה אחד לכבלים, אחד
לתקשורת, אחד לחשמל, אחד למי,ם שבאותן עבודות פיתוח יעשו הכל בבת אחת
מראש.
היו"ר ג. גל
¶
הוא אמר יותר מזה, הוא אמר לתת אפשרות
להוציא את העבודות למכרז, אבל אם זה ברישיון
הכללי אז יש פה בעיה.
מ. שיטרית; אם אתה מתאם מראש עם בזק את העבודות ואת
התכנון אתה יכול לעשות את המכרז הראשוני
שלך, ובזק משלם לך את כל העלות.
היו"ר ג. גל
¶
אני נסוג מהבקשה שלי. אני מבקש לעדכן אותנו
במרוצת החודשיים הקרובים מה קורה עם אותם 90
מיליון דולר.
היו"ר ג. גל
¶
אמרת שאתה מנהל מו"מ לגבי הנחות לקשישים
וכנ"ל לגבי טלוויזיה קהילתית, אני מבקש
שתדווה לנו על כך. אותם דברים שהוא לא השיב ישיב בכתב. אני מאוד מודה
לך שלמה, ולהתראות בפעם הבאה.
הישיבה ננעלת בשעת 13:00