הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 343

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שלישי, ד' באב התשנ"ד, 12.7.1994, בשעה 11:35

נכחו;

היו"ר ג. גל

ר. אדרי

ח. אורון

מ. איתן

א. ויינשטיין

י. ונונו

ר. נחמן

א. פורז

ח. קופמן

ד. תיכון

מוזמנים; ה. יוסור, ניצב, ראש אגף תכנון תקצוב ובקרה,

משרד המשטרה

מ. מזרחי, סמנכ"ל בכיר, משרד ראש הממשלה

ש. נחמני, ממונה תקציבים, משרד ראש הממשלה

ד. טופז, משרד הקליטה

ז. אריה, מט הכנטה

מ. אילון, מט הכנטה

א. קרשנר

יועצת משפטית; א. שניידר

חבר המתרגמים בע"מ

היו"ר ג. גל: אתמול קיימנו דיון בנושא של פטור ממכס עד 200

דולר. ביקשתי, בעקבות הבקשה של ח"כ ויינשטיין

לקבל נתונים לגבי מה שקורה בארצות ארורות, והם נמצאים לפניכם. אני רואה

שבארצות הברית זה 400 דולר. בקהילה האירופית כ-200 דולר.

אם אנהנו רוצים להשתוות לאירופה, בכל מה שקשור למכסים, ההצעה של 200

דולר, לא חורגת. אני רוצה להזכיר שבד בבד הורידו את מס הקניה בארץ.

אולי לא מספיק, אבל הדבר נעשה. והוא מקל גם אלה שלא יוצאים לחו"ל, גם

על המפעלים שמייצרים בארץ.

מצד אחד אנחנו מדברים על איגוד עסקים קטנים.

אנשים מקימים עסק, עולה להם הון תועפות, מע"מ,

מס הכנסה, וכל מה שקשור בזה. מצד שני, אנחנו הורסים אותם, במדיניות

חסרת הגיון. אם היו באים היום ואומרים, אנחנו מורידים את המיסים לכל

אורך הליין של מוצרי יבוא, היינו מאפשרים לחנות להרוויח כמו שצריך.

היינו מאפשרים לצרכן המקומי שנשאר בארץ, ולא נוסע כל שבוע לטורקיה,

לבזבז שם הון תועפות. שבנושא הזה את אחד לא מעניין שום דבר, שמבריחים

כספים בגדול. בעיתונות כתוב הכל, אבל אף אחד לא מתייחס לנושא הזה. אני

לא בא בטענות למכס, אין לי כוח לזה. ז"א, יש כאן בעיות ממש.

אם החליטו שישראל תתיישר עם אירופה וארה"ב, במשכורת ברמת החיים ובכל מה

שקשור בזה, הרי לא עושים את זאת. האם אומרים שכל אלה שיסעו, ונוסעות

משפחות של שלושה-ארבעה נפשות, כל אחד יביא מאתיים דולר.

אני מציע שלא יעשו זאת בצורה כזאת, זה פופוליזים זול. אני מציע לא

להעלות את הרף כ"כ גבוה. רוצים, שיחליטו להוריד מיסים.

אני בעד אישור ה-200 דולר. אבל, אני מצדיק כל

מילה שאמר ח"כ חיים קופמן. נאשר את ה-200 דולר,

ונבקש מהמכס שיבדוק את ההליך הזה, כדי שנראה מי נפגע ומי לא נפגע. על

מנת שנוכל להקל את כל אלה שנפגעים. אם לא נעשה כך הרי הרפורמה, מנקודת

ראותי, לא תושלם. כמובן, אני אצביע בעד, אבל אבקש לקרוא למכס בתוך כמה

חודשים ולשאול אותם, מה הם עשו כדי להקל על כל אלה שנפגעו כתוצאה

מהתהליך.

היו"ר ג. גל; מי בעד לאשר את צו מס קניה, פטור, העלאה ל-200

דולר. מי בעד! מי נגד? הצו אושר.

אני לא רואה את הויכוח הזה כויכוח פוליטי.

בכלל, אנחנו צריכים בכמה דברים לא להתווכח

פוליטית, אלא לפי עמדות. זוהי העמדה שאני מאמין בה. אני מאמין שזה

ממריץ את היציאה לחו"ל בתקופה זאת ואני חושב שזאת שגיאה גדולה.

רבותיי, אנחנו בועדת כספים. זה לגיטימי אפשר

לבקש רביזיה. אין פה שום חלוקה פוליטית, .. וגם

ההצבעה לא היתה כזאת.

אני ואתה היינו טסים לחו"ל, גם אס זה יעלה לאלף

דולר, גס אס היה מס נסיעות והכל. יש היוס שכבות

עממיות שמעולס לא ביקרו, נסעו לאנטליה, תן להס פעס להנות מהחייס, הוא

מביא משם דיסק והושב שהרוויה 150 דולר, תן לו להנות.

תפתחו את העמודה הראשונה בדף הראשון, יש תקנות

מס ערך מוסף. מכירת מטבעות, מדליות ומטילי

זהב.

אנחנו מביאיס פה הצעה לתיקון. לאחרונה, ניתן

ע"י המפקח על הבנקים, לחברת בת של מרק נטיל, בנק

דיסקונט, לעסוק בסחר של מטילי זהב, מסוגים מסוימים. בעיקר, מטילי זהב

באיכות שמצויינת פה, זו איכות גבוהה. על כל מטיל כזה, יש הטבעה עם

מספר, עם כל איכות הזהב, עם מספר זהות של הזהב, ותעודות אחריות.

הם נמכרים לציבור הרחב, בדר"כ לאנשים פרטיים לצורך השקעה. יש אנשים

ששמים את זה בבנק לבטהונות, כל מיני דברים מהסוג הזה. עד היום שלא ניתן

האישור, היה על זה כפל מס. ז"א, שילמו על זה פעמיים מע"מ. כאשר אדם קנה

מטיל הזהב, הוא שילם מע"מ. כאשר, אחרי כמה זמן, הוא מכר אותו חזרה

לחברה, הוא שילם שוב מע"מ. הוא קנה את זה, רק בשביל לסחור בזהב ושילם

פעמיים מע"מ. ההצעה שלנו אומרת שהמע"מ, שישולם בעת המכירה, יהיה ההפרש

בין מחיר הקניה לבין מחיר המכירה. פשוט שלא נקח פעמיים מס.

יש תקנה קיימת, בדבר מניעת הכפל, של מטבעות

ומדליות. למשק נכנסה צורת השקעה במטילי הזהב,

במכירה הראשונה יש חובות במס מלא, המס מתקבל באוצר, גם במדליות, גם

במטבעות, וגם במטילי הזהב. הכנסנו את מטילי הזהב לתוך התקנה, גיבשנו

אותה.

מה קורה? מאחר וזה מוצר השקעה, אדם שקנה רוצה לממש להחזיר לחברה שעוסקת

במכירתה, זה אפשר רק על פי פיקוח של המפקח על המטבע, של בנק ישראל.

כאשר החברה תרצה למכור את זה פעם נוספת, שלישית, רביעית וחמישית, אנחנו

אומרים, אנחנו ממילא רוצים כפל מס, דהיינו לא במחיר המכירה, אלא רק על

ההפרש. לחברה אין בעיה.

אני מוכרח לומר שאני תמה. הכניס בנק מכשיר חדש,

והחליט להתעסק בזהב. אף אחד לא בדק אם זה טוב

למשק, או רע למשק, מה זה זהב! אבל, הוא ניצל את העובדה שיש משבר באיזה

בשוק, והביא את הנושא הזה כהליך חוקי. אני מניח שכמו הזהב יש עוד

מוצרים. מחר אקנה קפה, ואמכור קפה. אני קונה כהשקעה, יגידו לי, כן

פטור, לא פטור. אני לא מבין את ההגיון! איך עם דבר כזה יכולתם להגיע

לועדת הכספים, כמה זהב הם מוכרים! כשמישהו מקורב למישהו, הנושא הזה

זוכה לעדנה, כאילו זה היה הדבר החשוב ביותר במשק הישראלי. זה לא חשוב.

זה לא מעניין. זה בחיפזון, וזה לא רציני. אני לא חושב שזו בעיה בכלל,

נודע לי, שכאשר מייבאים, אדם, עולה חדש מחו"ל,

שיש לו, לא רק אוסף, יש לו זהב, הוא צריך לעשות

רישומים. אדם שמביא אוסף תמונות, משלם 170/0 מס ערך מוסף.



אני שואל, עולה חדש, מגיע למצב אבסורדי, אם הוא מביא זהב, אז יש לו את

הרישומים שלו. על תמונות, 17%. אני מבקש שנקבל תשובה ממך, למה עולה חדש

שבא עם אוסף של תמונות שלו, לא יהיה פטור ממס הערך של ה-17%. הוא בא עם

הרכוש שלו. למה שלא יעשה את זה?

מה קורה כאן? אני מבין שההצעה הזאת, היא הצעה

כללית, לכל מי שיסחר בזהב. כיום יש לנו חברה

אחת שעוסקת בזה, והיא מרקנטיל דיסקונט, זאת חברה בהחלט אמינה, שמנהלת

חשבונות וכדי.

מה אנחנו אומרים בהצעה? אנחנו אומרים, שיש לנו מטיל מסומן, והמטיל הזה,

נמכר פעם לאדם שאיננו עוסק, ונקבע במס ערך מוסף שהחברה קונה את זה ממנו

חזרה. הוא לא צריך לשלם עוד פעם מס ערך מוסף. אנחנו אומרים שאת המס, לא

מטילים עליו פעם שנייה.

אני קניתי ממרקנטיל מטבע. שילמתי מס ערך מוסף. אני מחזיר למרקנטין, אין

עיסקה.

משלם 17%. מנכה מס תשומות. התוצאה בסוף אפס.

הוא משלם בנמל, אני החזרתי לו כעוסק, התוצאה

היא, אפס מס ערך מוסף.

מכר לאדם פרטי, הוא מכר באלף ש"ח. חייב 170/0. בערך 170 בגין ההוצאות. זה

המס. האדם הפרטי החליט שהוא צריך לממש מזומנים, מחזיר את זה לבנק,

מהחברה שתשכור את זה. הרכישה בחזרה, היא שוב המחיר נניח, 1,000 ללא

מע"מ. אם לא תתוקן התקנה הזאת, אנחנו נצטרך לגבות כל פעם 170. ככה זה

לגבי הרכישה השלישית, הרביעית, והחמישית.

אנחנו אומרים אם מחיר הרכישה היה פה נניח 900, ומחיר המכירה פה הוא

1000, המס ישולם רק על המאה של ה-170/0.

אני שואל, מאחר וההוראה הזאת כללית, ואנחנו

פותחים את זה, לכל הגורמים שיקבלו רשיונות.

יכולים להיות גורמים שהם לא בבקרה, או שהם לא בבקרה עצמית. האם השיטה

הזאת מבטיחה שלא יהיו כאן העלמות, ואז היא תפסיד. משום שזה מספר אחד,

זה מטבע אחד.

קודם כל אני מתייחס לרון נחמן. אני הייתי זה

שיזם את המע"מ על התמונות. אבל, לא העליתי על

דעתי שעולה חדש שיבוא לארץ עם האוסף שלו, ישלם על זה מע"מ. אם יתברר

שעולה לארץ יצטרך לשלם 17% מע"מ על התמונות שלו, יתברר שלא לילד הזה

התפללתי. אם זו התוצאה, זה רע מאוד.

עכשיו, נחזור לנושא הקודם. אני מודאג מכל המורכבות הזו. אני אומר.

קניתי מאה מטבעות זהב. אח"כ יש ירידה, אני מוכר חזרה. מה קורה, אני

מקבל את המע"מ הזה חזרה?

היחידי שיהנה מכל העסק הזה, זה מרקנטין.

מרקנטין יכול לבוא ולומר, אם אני צריך לשלם

מע"מ על מה שאתה מוכר לי, אז אני מעדיף להביא מחו"ל.

לדעתי יש פה שלוש שאלות, שיכולות להתעורר.

שאלה אחת, האם יש למדינת ישראל ענין שהמסחר הזה

בכלל יתנהל. אני מבין שהפיקוח על הבנקים מתייחס לעניין באופן חיובי.

השאלה השניה, אם הדבר הזה מתקיים, האם צריך להיות כפל מס, אני חושב

שברמה העקרונית, ודאי שכפל המס לא צריך להיות.

השאלה השלישית, אם הדבר הזה יכול להתפרץ ולחרוג מהסדר הטוב, ועל זה אתם

יכולים להשיב יותר טוב מכל אחד אחר. אלה הן השאלות.

ח. קופמו; אם זו היתה חברה בע"מ שקנתה מהבנק, חברה בע"מ

שמכרה לבנק, אין לה בעיה בכלל.

משהו פה לא מסתדר לי. האדם הראשון קנה באלף

שילם 170, החזיר לבנק באלף לא קרה כלום. אפס.

האדם השני, קנה באלף ומאה, ושילם 1017. ז"א, מי שקנה ראשון הפסיד.

תמיד זה ככה. אם אתה קונה מוצר בסבב השני.

דירה. ביד הראשונה את משלם מע"מ. ביד השניה

כשאתה מוכר מאחד לשני, המשחק כבר לא קיים.

בדירה, כאשר קניתי דירה, מבחינתי, שווי הדירה

פלוס המע"מ, ואנסה למכור אותה כשהמע"מ כלול

בפנים.

הבנק, בכל מקרה, ניטרלי לגבי המע"מ. איפה אני טועה בדוגמא שאני מביא?

אני ואברהם פורז. אני קניתי ביום ראשון סחורה ששילמתי עבורה 1170. פורז

קנח ביום שני, מטיל שמישהו קנה אותו ביום ראשון, וביום שני החזיר אותו,

הוא קנה אותו, ושילם עבורו 1100 ערך המטיל, ורק 17 מע"מ. ז"א יש בידיו

נכס שהוא שילם עליו פחות, אבל ערכו יותר גדול מערך הסחורה שלי.

אני קניתי מטיל. שילמתי בעדו 1000 שקל, ועוד

170 מע"מ. החזקתי את זה במשך שנה. הערך האמיתי

לא השתנה. הערך שלו ללא מע"מ הוא 1,000 שקל. אבל, אני שילמתי בעדו

1,170 בגלל המע"מ. אני מוכר אותו חזרה לבנק. האם אני מקבל 1,000, או

1,170?

מי בעד לאשר את הבקשה? מי נגד? הבקשה אושרה.

יש לי הערה אחת לגבי נוסח התקנות. צריך להוריד

את סעיף 5. כי סעיף 5 כבר לא כותבים כך.

אם צריך תיקוני נוסח מבלי לפגוע במהות, אנחנו

מאשרים לך לעשות את זה.

לגבי התמונות, יש לנו את סעיף 32 (1) לחוק מס

"אלה טובין שיבואם פטור ממע"מ.

טובין שייבא אדם הפטור ממלוא המכס החל עליהם, בשל כניסתו לישראל".

כניסתו לישראל, הכוונה לעולה. ישנו פרט 7 לתעריף המכס שקובע כל מה



שמותר לעולה להביא, שזה פטור ממכס, כאשר בגדול אנחנו מדברים על משק

הבית שלו. ז"א כל הטובין שיש לו בבית, כאשר הוא עובר מארץ לארץ.

אם מדובר פה על טובין, התמונות שהיו תלויות אצלו בבית על הקיר, והן חלק

מהדברים שהוא מביא אין בעיה. יש בעיה, כאשר הוא מביא איזה שהוא אוסף

שאיננו חלק ממשק הבית הרגיל שלו, ואז אין פטור ממכס עליו. כתוצאה מזה,

יש עליו מס ערך מוסף, כמו על כל יבוא טובין אחרים.

מי קובע מה זה משק ביתו

יש הגדרות בפרט 7 לתעריף. מאוד מסורבלות, אני

מוכרחה לומר, ולא נקיות מספקות. אבל, זה במסגרת

כל הדיון בפרט 7. יש שם הגדרה של חפצים אישיים, וחפצי בית, וכלי

עבודה.

כל העסק הזה הגיע לארץ, בלי מע"מ, בלי מכס.

איזה קומבינציות יכולות להיות?

למה התכוונת אזל למה שיש לו בביתו?

נניח שהוא גר כאן בבתי וולפסון, מה שיש לו מחוץ

לבית הוא אספן גדול. מה אנחנו אומרים לו את

האוסף שלך תשאיר בקנדה?

א. זייף; מספיק עם מקלטי המס. מי שרוצה אוסף ותורם אותו

למוזיאון לישראל, או למוזיאון אחר, פטור ממס.

זה מופיע בחוק. מי שרוצה לפתוח פה מנגנון שכל עולה חדש יבוא לארץ, אח"כ

גם ילד לקבל עזרה, ואנחנו לא נבדוק אותו? בדר"כ לאלה שיש אוספים, זה לא

נורא אם הם משלמים מע"מ. אם מישהו מביא אוסף של אומנות ותורם אותו

למוזיאון או למוסד הוא פטור עפ"י החוק. מי שמביא כמה תמונות לצרכי

ביתו, תמונה שתיים, לעולה חדש, לא עושים בעיות. אבל מי שמביא אלף

תמונות, ישלם מס.

ר. נחמן; ההגדרה כפי שאריה זייף מדבר עליה, וכפי שאנה

שניידר הציגה היא קיימת. ישנו סרבול, בפירוש

התקנות, אמרה את זה גם היועצת המשפטית. אני טוען שמגיעים כאן לאבסורד

מבחינת הפעלת התקנות האלה. אף אחד מאיתני, גם לא אני, לא רוצה לאסוף

כאן מקלטי מס. אין דבר כזה. אבל מצד שני, יש גם סבירות. כשעוברים את

גדר הסבירות זה פסול. הדבר החמור הוא, לגבי עולים שבאים מברית המועצות

עם ציורים שלהם. זה הדבר היחיד שיש להם.

יש לי הצעה. יושבת איתנו היועצת המשפטית. אם

תמצאי איזה סעיף שאפשר לתקן, אני בטוח שהדבר

יתוקן.

אני מכיר את הענף הזה. מקובל בעולם שיש אחוז

אדיר של זיופי תמונות. אני שואל מה יקרה אם

יתברר לכם שהאוסף ששילמו על זה מס, היה מזוייף ולא שווה. אתם מחזירים

בחזרה?

בקשה 07.

אני ראש אגף תכנון תקצוב ובקרה במשרד המשטרה.

סה"כ למשטרה אושרו בשנה שעברה, נכון להיום, 7.5

מיליון שקל לנושא התארגנות וקשת צבעים. ה-4.5 מיליון שקל, זה חלק

מהמסגרת הכוללת שאושרה. קשת צבעים, זה התעניינות של המשטרה במסגרת

האוטונומיה.

7.5 מיליון השקל האלה הוקצו כך: מיליון שקל בשנה שעברה, ועוד 6.5

מיליון שקל השנה, והם נועדו למשימות האלה.

ההערכות מחדש של מערכת רישום ביקורת הגבולות, במעברים הבינלאומיים רפיח

ואלנבי, 2.6 מיליון שקל. לנושא מבנים, במעברים הפנימיים, סביב עזה

כ-300,000 שקל. לנושא בינוי, בתוך זה בינוי מטה מרחב שמשון, המרחב שישב

בעזה, שעבר לנתיבות. כמו כן, בינוי והקמת תחנת משטרה בנוה דקלים, בגוש

קטיף, 1,126,000 שקל. ציוד המתקנים האלה, כ-485,000 שקל. ציוד קשר

למתקנים האלה, כ-530,000 שקל.' לשכירת המבנים בנוה דקלים, ובנתיבות

כ-400,000 שקל. תכנון מטה מרחב התחנה שאמורה לקום במעלה אדומים, מרחב

יהודה, כ-300,000 שקל. נושא רכב, תחנת דלק, כ-300,000 שקל. תחזוקה

כ-150,000 שקל. כרגע יש לנו רזרבה של כ-1,300,000. זה מה שמתוקצב נכון

לרגע זה. מעבר לסכומים אלה, כמובן שיתקיימו דיונים אצל ראש הממשלה ושר

האוצר בנושא הדרישות המשטרה, לההערכות במסגרת ההערכות מחדש. מדובר בכח

אדם, במשאבים, ובמיליונים רבים. זאת ההתארגנות הראשונית בלבד.

ר. נחמן; ביקשתי לעכב את הבקשה הזאת, ולקבל הסברים.

הנושא של קשת צבעים, ההערכות של כוחות הבטחון

בשטחי יהודה ושומרון, היא במסגרת רחבה ביותר. זה לא רק הנושא של

המשטרה. יש נושא הכבישים, שהעלנו בועדת חוץ ובטחון ובוועדת הכספים. יש

נושא של הקמת המחוז, שנקרא מחוז יהודה ושומרון היום. שמעתי כרגע מבא

כוח המשרד על כסף שתוכנן, או מתוקצב, לעזה. ליהודה, צריך להיות, נניח,

במעלה אדומים. לשומרון, חסר.

נושא השומרון, שזה לידי. בהסכם האוטונומיה הולכים כבר עכשיו לצאת משכם,

מקלקליה, מטול-כרם מהערים הגדולות. המשטרה הגישה בקשה למשרד האוצר,

להעביר את הנפה. נפה אחת ביהודה, ונפה אחת לשומרון שהיא אצלנו, באריאל.

בנפה הזו צריכים להיות 500 שוטרים, בנפה בודדת למרחב. הלכו מפיקוד

המשטרה לחתום הסכם עם הבעלים של המבנה שמבריחים אותו היום לתעשייה,

שרוצה לשכור את המבנה. באו אנשי האוצר ואמרו לא, לא נותנים את הדבר

הזה, יש לכם דירות ריקות, תאכלסו את הדירות האלה. הודעתי להם בתור ראש

מועצה, לפי תוכנית בנין ערים, א"א לעשות שימושים כאלה.

לכן, כשראיתי את הסכומים האלה, ביקשתי ואני יודע מה הצרכים גם במבנים

וגם בכוח אדם. א', אני רוצה לקבל פרטים. ב', אני רוצה לומר לך שזה לא

מוצא חן בעיניי, לחלוטין, הענין הזה. כי אם בירושלים קיימת משטרת

ירושלים, ואם במעלה אדומים שזה קרוב לירושלים בשמונה ק"מ, מתחילים

להכין את כל הדברים האלה, ובעומק השטח לא עושים את זה, לפי דעתי נשלם

על-כך מחיר כבד מאוד. אני מבקש מהמשטרה, ממשרד האוצר, ובמיוחד מהחשב

הכללי שהוא פרטנר בענין הזה, אני מבקש לדעת מתי יעבור המרחב אלינו? מתי

הם יחתמו את ההסכם כדי לאכלס את כל המפקדה שלהם? ואיך הם עושים את כל



הצעדים, בתוך ארבעה, חמישה, שישה חודשים מהיום, אחרת, נעמוד בפני שוקת

שבורה.

אתה אומר שאתה לא נותן להם את מה שהם רוצים. אז

מה השאלה?

ר. נחמו; לא. אני נותן להם, אין לי בעיה. תראה מה כתבתי

כאן בבקשה. אני טוען שמשרד האוצר משחק

בתרגילים. שר המשטרה סיכם, המפכ"ל טיכם, כולם טיכמו. בא החשב הכללי

ומשחק את התרגילים שלו. פה, אני מתבקש להעביר כטף, למקומות אחרים. שר

המשטרה מתואם איתנו. המפכ"ל מתואם איתנו. כולם מתואמים.

התוכנית שאתה מדבר עליה, הייתה בשלב הראשון של

הערכות של המשטרה. עכשיו אנחנו הולכים על הכל

במכה אחת ולכן, תוכנית הפרישה היתה רחבה, כולל התוכנית שאתה מדבר לגבי

אריאל. ישנן תוכניות שמתייחטות לא רק לישוב אריאל, אלא לישובים רבים

נוטפים באיזור השומרון.

ההחלטה היתה שכל הערכות המשטרה, במיוחד כל גורמי הבטחון, בנושא הזה, של

האוטונומיה, תעשה בשני שלבים. שלב א', עזה ויריחו תחילה. שלב ב', כל

השאר. לכן, כל הטכומים שמדברים עליהם, והדרישות שהצבנו לאוצר, ולראש

הממשלה, מתייחטות בכלל לשלב א'. לא שאין לנו תוכניות ומחשבות לגבי מה

שאמור להיות השלב הבא.

כל הטיפול כרגע, התקציבי שעומד כרגע בדיון, זה לגבי שלב א'. בשלב בי

אנחנו נמצאים כרגע בהערכות. כפועל יוצא של דו"ח ועדת שמגר, וכל המשתמע

ממנו. אני מניח שבזמן הקרוב נציג את דרישותינו. זה לא קשור בשלב ב'. כל

מה שנוגע לאיזור השומרון, זה שלב ב' מבחינתנו. זה יכול לקרות מחר

בבוקר, אבל זה החלק השני של הענין. לכן, כרגע, גם אם אין לנו תקציב,

בלי שום קשר לוויכוח, של מה שוכרים, ומה לא שוכרים, בשביל לבוא ולעשות

את הפעולה שעליה אתה מדבר.

אני למוד נסיון מהדברים האלה, בשנתיים

האחרונות. מרחב שומרון, לפי התכנונים, יכלול

כ-500 שוטרים, כאשר התוכנית המשטרה שהוצגה ע"י שר המשטרה, ופיקוד

המשטרה היא שיוקמו מפקדת מרחב שמקומה באריאל. תחנות משטרה שיוקמו

בישובים נוטפים. תחנות המשטרה בעצם, מפוזרות על פני כל השטח. אם למשל

צריכים להקים נקודת משטרה באלפי מנשה, או תחנה בקרני שומרון; אני לא

זוכר כרגע את הפרישה שהכינה צמרת המשטרה. בעצם הכל תקוע, והוא מגדיר את

זה שלב ב'.

מה שאני מנטה להטביר, אם שלב אי הולך לתכנון, במעלה אדומים נניח, רוצים

לתכנן בנין משטרה. אני לא רוצה לתכנן בנין משטרה, אני מדבר כרגע על

דברים שקיימים במבנים, ולא על בינוי עתידי. גם בתחנות יצטרכו לבנות.

אבל מיד, החשב הכללי עיכב את כל הדברים הללו, עכשיו זה נקרא שלב בי.

בניגוד להחלטת השר, בניגוד להחלטת צמרת המשטרה, וזה עכשיו שלב בי. על

זה אני מדבר, ואני מתריע עכשיו, היום ב-12.7 שאנחנו נעמוד בעוד כמה

חודשים ותראה מה יקרה.

לא נכנס לויכוח אם קיים או לא קיים. מקסימום,

נבקש משר המשטרה להעביר לנו פרוט, איך מתכוונים

להערך.

מי בעד אישור הבקשה? ירים את ידו. מי נגדל הבקשה אושרה.

בקשה 04012.

מ. מזרחי; נתבקשנו לתת הסבר אי להעברת עודף על סך 75,000

שקל, שנקרא אירוח אישים. במשרד ראש הממשלה קיים

סעיף של ביקור ראשי מדינה, מראש הממשלה בצפון עד למלך. משרד החוץ הוא

קבלו משנה. אנחנו מטפלים בנשיאים בכולם. הסעיף הזה היתה התחייבות למשרד

החוץ במסגרת הפעולה שלו. ביקשנו להעביר את זה כעודף. התחייבות רשומה

מראש. פשוט להעביר, להזכיר לכם, שזה סעיף בעייתי. כי ביקורי ראשי מדינה

לא ניתן למדינה שנה מראש. כרגע, יש בארץ שלושה נשיאים.

ד. תיכון; אני רוצה להבין, מתי מממן משרד ראש הממשלה? ואת

מי הוא מממן? אם הבנתי נכון, עד שר החוץ, כולל

שר החוץ, יממן משרד החוץ. משר החוץ ומעלה, ז"א מראש ממשלה ומעלה, כולל

נשיאים, יממן משרד ראש הממשלה. אני מקבל את זה ומבין שמשרד ראש הממשלה,

לעולם לא יממן מישהו שהוא מתחת לראש ממשלה. למשל, אם יבוא ממלא מקום

ראש ממשלה, או סגן ראש הממשלה, זה תמיד יהיה משרד החוץ, אתה לא כולל

כאן, מישהו שהוא מתחת לראש ממשלה.

ר. נחמן; הסעיף של השירותים המרכזיים, אמרכלות, 214,000

שקל תוספת למה שיש בהוצאה. 040119, שירותים

מרכזיים 1,400,000 תוספת. אמרכלות, ראשות הממשלה, 2,600,000 תוספת.

זה העברת התחייבויות מהשנה שעברה לשנה הזאת. ז"א זה לא היה מתוקצב.

בשנה שעברה תוקצב סעיף מסויים. הביצוע שלו נדחה

לשנה. יש אלפי. סעיפים כאלה. זה לא תקציב חדש.

אם אין שינוי בסעיפים, אם זה העברה באותם סעיפים, משנה ראשונה, זה עובר

את המתכונת הזאת.

ר. נחמו; לי יש הרגשה שבמשרד ראש הממשלה מתבצעות

פעילויות תחת כותרות של סעיפים שאין להם שום

קשר למה שמוצג כאן בסעיפים הכלליים.

פניתי למי שצריך לפנות, לבדיקת הדברים הללו. רק הדוגמא של חיים אסא,

שמועסק בהתנדבות לפי התשובות שקיבלתי. לא עלתה לו מזכירה, לא עלה לו

טלפון, לא עלה לו חדר, לא עלו לו דברים אחרים. זה מופיע בתוך סעיף

שנקרא אמרכלות. על אלה הדברים שנוצרו חובות, בשנת 93' אתה עכשיו מתבקש

לשלם אותם, ב-94'. אני שמח נורא שמארחים נשיאים וראשי ממשלה, ואני שמח

נורא שמתחת לרמה הזאת, משלמים את הכסף למשרד החוץ, אני לא מאמין

לדיווחים שבאים ממשרד ראש הממשלה. זאת זכותי לא להאמין לשום דיווח משם.

זכותי המלאה כאיש ציבור, וחבר כנסת, לא להאמין לשום דיווח. אני לא יודע

מה הם עושים בכספים שם.

פה כתוב במפורש עפ"י היעדים הקודמים, אם תוכיח

ששקל אחד עבר מיד ליד, לך לבית משפט. אולי אתה

צודק.

ר. נחמן; אסיים ואומר, אין לי נתונים כחבר כנסת בועדת

הכספים, לדעת מה מתבצע. כשקיבלתי את ההצעה הזאת

כאן, ביקשתי, לקבל בכתב, לא דיווחים כאלה, בכתב, עבור מי, למה, וכמה.

סעיף זה, וסעיף זה. אני רוצה לקבל ממשרד ראש הממשלה, אח"כ אקח את זה,

ואבדוק לפרטי פרטים, את החשבונות שלהם. אלך למשרד האוצר, ואם אראה שיש

בעיות, וזה לא בסדר, אלך למבקרת המדינה. זה מה שאני רוצה.

לפי דעתי, בשנתיים האחרונות בכנסת, התחלנו לערב

תחומים בין ביקורת, לבין משטרה, לבין ועדת

כספים, חקיקה. כל דבר צריך להיעשות בכתובת המתאימה לו.

אתה כותב מכתב למשרד ראש הממשלה, ומבקש לדעת איך בנו את החדר הזה והזה.

אם אתה חושב שרימו אותך.

ר. נחמן; קיבלתי תשובות מהיועץ המשפטי, מהעוזר ליועץ

משפטי, ומנציב שירות המדינה.

תעביר את זה למבקרת המדינה.

ר. נחמן; זה עבר למבקרת המדינה. אני מדבר על כסף.

מ. מזרחי; ביקורי ראשי מדינה מטופלים בתקציב רק מרמת ראשי

ממשלה ומעלה, ולא שום חריגות. נשיא, מלך

ומעלה.

עמדתי בפני הועדה בשנה הקודמת, זה העיתוי שאנחנו גומרים לעשות ספרים.

יושבים על הספרים ועושים את מה שנקרא, העדפת עודפים שעליהם היו להם

התחייבויות מראש. עבודה פשוטה, עבודת מטה פשוטה, לא מורכבת. הסעיף

הבולט פה שעובר, כבר שנה שלישית בתקציב, זה אכן, ח"כ רון נחמן, הסעיף

הגדול של שני מיליון שקל, שמיועד לשיפוץ אגף הממשלה. זה הסעיף הגדול.

זה הסעיף המרכזי, שלמעשה עובר מ-91'. יש לזה סיבות ברורות ומוצדקות.

ב-91י הוחלט על שיפוץ אגף הממשלה כששרים ב-91' טענו, שלא ניתן לשבת

בחדר, ובצדק. החדר איננו ממוזג. החדר איננו מאוורר. הוא צר מלהכיל את

האנשים בדיונים הגדולים. אין לשרים חדרי ועדות שרים. אין להם פינה לשבת

ולהתייעץ. אין להם ספריה מסודרת. משנת 50' לא נעשה שום דבר. גם הכיסאות

הולכים ומתבלים ונהרסים, ונשברים, ומשקמים אותם.

ב-91י נכנסו לתכנון עבודה, הצטרפתי לקראת סוף 91'. ישבנו והתלבטנו

בנושא הזה. האם אפשר לצאת לפגרה עם הממשלה, אני מדבר על 91'. לסגור את

המשרד לתקופת שיפוצים, או לבנות אגף חדש. זה תהליך שנמשך הרבה זמן.

העברנו את התקציב משנה לשנה והתבלטנו.

ב-92' התחלפה הממשלה. ממשלה חדשה. היא רוצה לדון ולבחון את התוכנית.

מעירה הערות. יושבים עוד פעם ומתכננים, מגישים את התכנית. נכון להיום,



ב-15.8 אנחנו אמורים לצאת, לאחר שקיבלנו אפילו נזיפה מאגף התקציבים

שמצא את הצורך, לצאת לשיפוצים. לא לבנייה, לשיפוצים.

סה"כ במשרד הזה, מי שראה אותו, מי שמכיר אותו, יודע שזה מתחת לכל

ביקורת. זה לא מתאים למדינת ישראל. הכוונה היא להניח תשתיות אנושיות,

מינימליות, כדי שהממשלה תוכל לתפקד.

זו הבקשה שלנו. נשאר עודף מתקציב, משום שלא ביצענו את השיפוץ מאותן

סיבות, להפריע, לדפוק עם פטישים, להוציא את ראש הממשלה. איפה יעבוד ראש

הממשלה? איפה תעבוד הכנסת! באנו ואמרנו, מצאנו פתרון לחלק של הרעש,

בתקופה של שלושה חודשים. אנחנו מתכוונים להיכנס לשיפוצים ב-15.8.

לגבי הצוות לביטחון לאומי, הוא הוקם בתקופת ממשלת הליכוד. היה צוות

מורכב ומסודר לתקציבים והתחייבויות. עם התחלפות הממשלה, כרגע, נכון

להיום, יש מספר בעלי תפקידים במשרד ראש הממשלה, שעוסקים בתחום הזה, כמו

המזכיר הצבאי לראש הממשלה. עוסקים, לא מוגדרים, נכון להיום, בדו"ח של

ח"כ רון נחמן, המשרות של צוות ביטחון לאומי אינן מאויישות, כי אין לנו

למעשה היום צוות במונחים כאלה.

אתה מודע לכך שזה בניגוד לחוק יסוד הממשלה? אם

המשרות האלה לא מאויישות? בוא נדבר על הכסף.

מתבצעות פעולות שוטפות בתחום סקרים.

יושב ראש ועדת סקרים של משרד ראש הממשלה, הוא

עו"ד הולנדר שמונה למזכיר הממשלה.

אני רוצה לדעת, איך צוות שאיננו קיים בפועל,

יכול לקבל החלטות ולהוציא כספים? מי חברים

בצוות לבטחון לאומי? מתי הוא מתכנס? ומתי מתקבלות בו החלטות?

מ. מזרחי; אינני יכול לענות לך על כך תשובות ברורות. אני

יכול לומר לך שהצוות המסורתי, למעשה, עם

התחלפות הממשלה, התפרק.

מ. איתן; מה שאני מבין עכשיו מהדברים שלך, שבמקום לקחת

את התקציבים של הצוות לביטחון לאומי, ולהעביר

אותו לגורמים הרלוונטים שיוכלו לעשות העברה מסעיף לסעיף, על מנת

שהמזכיר הצבאי למשל, או מישהו יוכל להזמין סקרים, אתה ממשיך להשתמש

בסעיף התקציבי הזה בצורה לא נכונה. אני אומר את זה בלשון המעטה. אני

ממליץ שתודיע במשרד, שאמרו לך בוועדת הכספים, שהעירו לך, שהדרך הנכונה

מבחינת המינהל התקין, מאחר והצוות הזה לא קיים, היא, לפזר את התקציב

שלו בין הפונקציות האחרות של משרד ראש הממשלה.

מ. מזרחי; רשמתי לפני את ההערה, ואני אטפל בזה.

ר. נחמן; דווקא בגלל שעלה השם של הולנדר, שענה לי על

המכתבים שלי, כיועץ משפטי של משרד ראש הממשלה

ושעכשיו הוא מזכיר הממשלה, דווקא משום כך, אני מעלה את הדברים האלה

שירשמו, כיון שהנושא של העברת כספים כפי שהוא מוזכר כאן, לא מוצא חן

בעיניי. אבקש לקבל בנושא הזה, שמות של אנשים, מי זה הצוות? לאן הולך



הכסף? עבור איזה סקרים? הרי זה לא סוד. זו אמרכלות של משרד ראש הממשלה.

אני רוצה לדעת לאיזה סקרים? אני מבקש לדעת למי הלך הכסף הזה, בסקרים?

יש לי הצעה. לגבי הסעיף הספציפי הזה, שנאמר

עליו שהוא בעייתי, להוציא אותו החוצה. לאשר את

הבקשה בלי הסעיף. אני מוכן לקבל הכרעה של היועץ המשפטי של משרד ראש

הממשלה, והיועץ המשפטי של ועדת הכספים, אם הם אומרים שזה בסדר, אני

מוכן לאשר את זה גם כן. לדעתי זה לא בסדר.

אינני מעלה על דעתי, לאחר ההערות שנשמעו פה,

שהדברים לא יהיו בסדר. הדברים שנאמרו פה, נלקחו

בחשבון. אם הם יעשו בדיקה, ויתברר שזה לא בסדר, הם יחזרו עם בקשה

נוספת.

מ. איתן; אני רוצה חוות דעת של היועצת המשפטית, שהיא

תגיד, עם כל הכבוד.

אני מבקש שתבוא היועצת המשפטית, ותגיד אם זה בסדר, שהוועדה מאשרת דבר

כזה.

אני רוצה שאנחנו נבין מה אנחנו עושים כעת. אנחנו כוועדת הכספים מקבלים

דיווח שהממשלה אינה מאיישת פונקציה מסויימת, מתוך ידיעה ברורה שכרגע

אין מי שיקבל שם החלטות, והכספים ישמשו לדברים אחרים לגמרי. ז"א אנחנו

מועלים בתפקידנו.

כל מה שאנחנו מתבקשים לעשות, זה להעביר עודפים

מהשנה שעברה לשנה זו. אתה הערת את תשומת הלב,

ואמר לך הסמנכ"ל שזה יבדק. אמרת שאתה מבקש לבדוק אם אכן הדבר וזזה תקין,

אם מותר להוציא? זה שאנחנו מאשרים, להעביר מהשנה שעברה לשנה זו, זה לא

אומר שאם הדבר לא תקין, הם יכולים להוציא. אנחנו לא אישרנו לעשות דבר

לא תקין. אנחנו מאשרים העברה משנה לשנה.

חזקה על סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, שיבדוק את מה שאמרת, ואם הדבר לא

תקין, הוא לא יתן להוציא, מהסעיף הזה, אף פרוטה אחת.

למה אני חושב שההצעה שלך היא לא בידיים נקיות?

כי אתה אומר בעצם, אם העדות שנשמעה פה שאין

כרגע איוש, פירושה שהם לא צריכים את הכסף עכשיו. הם לא צריכים את הכסף.

אז למה הם צריכים את העברה?

ח"כ איתן, היית צודק אם היו באים היום ואומרים

לך לקחנו מתוך 2,400,000 שמופיעים בתקציב

הביטחון הלאומי, והוצאנו אותו לפעולה אחרת.

עברתי על הסעיפים האלה בשנת 93', ובכל הסעיפים שבהם השארתי עותק,

העברתי לבור שקוראים לו 94'. תקציב המדינה בזכות להוציא, ולא חובה

להוציא. לכן, הסעיף הזה, גדל בו ב-65,000 שקלים.

אם במהלך 94' התבצעה איזה שהיא פעולה בלתי חוקית בסעיף הזה, או כי אין

צוות, או כי פעלו עם צוות אבל לא על פי הליך חוקי. אם היה מעביר ליעד

אחר, כמו בתקציב משרד הקליטה. הסעיף קיים.

זח יותר גרוע מעטרת כתנים, זה יותר גרוע ממה

שנעשה בעיר העתיקה. פה מנסים לרמות אותי כחבר

ועדה, לא את הוועדה.

אמרת הסמנכ"ל לפני כמה דקות, שאין צוות לאומי מאז 92', לא מאוייש,

פירוש הדבר, לא קיים.

לפי מה ששמענו כאן, אם אין צוות, אין הוצאות. אמר הסמנכ"ל, וכתוב כאן

"עודפים מחוייבים", פירוש חדבר שמישחו חוציא

כסף בשנח שעברה על הסעיף הזה. כלומר, היו שם אנשים, אחרת לא היו מוצאים

את הכספים. אומר הסמנכ"ל לפני כמה דקות, אין איוש לא היו אנשים, כלומר,

לא היו צריכים להיות בכלל כספים מחוייבים.

אחת מהשניים, או שזה ככה, או שזה ככה. אם זה נכון מה שהוא אמר, שלא

היה, הוציאו את זה למסרות שונות, מכפי שהיה מתוכנן מראש. אני לא שולל

את זה. יש לממשלה כח. יבואו כל הפיונים, ירימו את היד, יקבלו את

ההחלטה, וגמרנו את הסיפור. אין לי בעיה בעסק הזה. אבל, דבר אמת. שים את

הדברים. תגיד, הסעיף הזה בטל, אנחנו מוסיפים את זה לסעיף 040219,

אמרכלות ראשות הממשלה, בשביל השיפוצים שהוא צריך. זה לגיטימי לעשות את

זה. אבל, לא כך.

ח"כ ר. נחמן, אם אתה חושב שמישהו רימה ולא דיבר

אמת, לך למשטרה.

מי בעד? מי נגדל הבקשה אושרה.

השגתי היא בדבר חוקיות הוועדה לקבל החלטה

להעביר כספים, למקום שאין בו אנשים. למשהו

פיקטיבי.

מי כמוך יודע, שאם אסור להם להוציא את הכסף הם

לא יוציאו. אנחנו מעבירים להם כספים, הם לא

יכולים להוציא על מה שאסור להם. אם מחר או מחרתיים עד סוף השנה, יהיה

להם צוות ישתמשו בזה. אם לא, לא ישתמשו בזה.

מ. איתו; יש פה הפרת חוק בוטה של הממשלה, והם יודעים את

זה. אם אני לא צודק, אני מתפטר מהכנסת. כתוב

בחוק יסוד הממשלה, יש חובה לממשלה להקים צוות לבטחון לאומי. בא אדם

ואומר לך, מאז שקמה הממשלה הזאת, היא לא הקימה. זו הפרה של החוק. אומנם

אין סנקציה בצידה.

עכשיו, אנחנו, כוועדת כנסת מאשרים העברת כסף, לאותו גוף.

הדבר היחיד שאני מוכן הוא, לבקש מהיועצת

המשפטית, שתבדוק, לאור מה שאמרת, האם ההעברה

הזו תקינה.

מ. איתו; בהנחה שהכנסת יודעת שאין בכלל דבר כזה, אם היא

יכולה להעביר כספים לענין.

הוצאנו סעיפים מסויימים, והצבענו על ההצעה. הוא

העדיף לא לעשות את זה. בסדר.

בקשה 30010.

אנחנו פה עם בקשה של שימוש בעודפים מתקציב 93',

כשבבקשה מצויין שהסכום נלקח משני חלקים,

אהד, אלה התחייבויות מ-93' שנרשמו בחשבות המשרד, משמשות עבור הפעילות

של 1993, ומשולמות ב-94'.

הסכום השני, זה סכום חד פעמי בנושאים שונים. אסביר במידה שיהיו שאלות.

הבקשה היא 106,104,000. זה מורכב מ-70 מיליון המחושבים בחשבות המשרד,

ועוד 36 מיליון שהם סכום חד פעמי בנושאים שונים.

ר. נחמו; מה זה נושאים שונים?

ד. טופז; נושאים שונים, ברשותך אני אסביר.

על מה מחוייב 70 מיליון? יש פה רשימה של סיוע

ישיר לעולים, בסיוע עקיף. לעולים, זה דברים שנחתמו התחייבויות או נתנו

התחייבויות. בנסיבות שונות לא הספקנו להוציא את הכסף, או החוזים לא

נחתמו בזמן, לא הוגשו חשבונות. היה פיגור בביצוע התשלומים. זו פעולה

שאנחנו עושים כל שנה.

ר. נחמו; תן דוגמא, ממה שכתוב שם.

ד. טופז; אני מדבר על הסכומים הגדולים כרגע. למשל בנושא

של מחשוב, נשאר כמיליון שקל. פיתוח מערכת

המחשוב.

אני יכול לקבל את הדו"ח הזה?

ד. טופז; אני יכול לצלם לך. עבור קידום העסקה לעולים

החדשים, יש לנו כחמישה מיליון שקל. בנושא של

יזמות לעולים, יש לנו יותר משני מיליון שקל.

ר. נחמו; אני ביקשתי כאן, לקבל בכתב פירוט ההתחייבויות

מ-1993. יש 20 סעיפים, 30 סעיפים, זה כך, וזה

כך. מה זה ה-70 מליון, ומה זה ה-30 מיליון, שונות, אני רוצה לדעת מה

זה.

ד. טופז; זה לא שונות. אלו פעולות חד פעמיות כתוצאה

מאיכלוס, העברת עולים מאתרי הקרוואנים.

תרשום את זה, ותתן את זה לח"כ נחמן.

מי בעד לאשר את 30010? אושר.

בקשה 30009.

הבקשה השניה, שינויים פנימיים בתוך התקציב של

המשרד כמתרוייב, מעקב איורי תוכנית עבודה של

המשרד. אנחנו בנושא הזה, יש פה דמי קיום שאנחנו משלמים במסגרות שונות,

מרכזי למידה, והכוונה תעסוקתית. הבטחת הכנסת לדמי הביטוח לאומי. יש פה

שינויים שונים. גם בנושא של קליטת מדענים עולים, השינויים הם פנימיים,

ביו התחומים השונים.

ד. תיכוו; אנחנו לא מבינים מה קורה בתקציב משרד הקליטה.

לקחו משם 400 מיליון שקלים, וכל הזמו מנסים ביו

הסעיפים. האם אני יכול לקבל ממך תמונה מדוייקת של תקציב משרד הקליטה,

לאחר כל השינויים שנעשו בו, כולל ה-400 מליוו שהעוברו לקופת חולים?

ד. טופז; ח"כ תיכוו, ה-400 מיליון לא נלקחו מתקציב משרד

הקליטה, אלא מהרזרבה לקליטת עליה, שנמצאות

באוצר, לא אצלי.

מה נותר ברזרבה לקליטת העליה?

ד. טופז; היא לא ברשותי, אני לא יודע.

היתה ועדת ממשלה, באותו סעיף נאמר ברגע שתקציב

העליה יהיה מעבר לתקציב המתוכנו בתקציב, ויידרש

סכום נוסף, הוא יינתו מהרזרבה הכללית לרזרבה הזאת.

ד. טופז; זאת בדיוק הפרובלמטיקה שאני מציג. אני חושב

שצריך לקלוט עולים וביתר שאת. למי שהוקנה

הרזרבה בלאו הכי, התהליך הקליטה של העולים היא עוברת אוטומטית.

בדר"כ מקובל שאת הסעיפים הללו מציג אגף התקציבים. לי איו טענה כנגד

כבודו, אבל אני מבקש ממשרד האוצר, מה בכוונתם לעשות בעניו הרזרבה

שנלקחה, והאם היא משפיעה על קצב קליטת העליה?

אני לא מבין מה שאתה אומר.

יש תקציב ל-80,000 עולים, וכנראה שיבואו פחות.

ההוצאה מהרזרבה לא השפיעה כהוא זה על

הקרטריונים לתת לעולה זה או אחר. "מה עניו שמיטה להר סיני"?

ד. תיכוו; אני טועו שהרזרבה הזאת, היא לא בגובה ההפרש

שביו שמונים למאה אלף. אני חושב שהרזרבה הזאת

גם היתה מיועדת לקליטת עולים שהגיעו בשנים שקדמו ל-1994. אני גם אומר

שאנחנו מצויים היום ביולי. לפי דעתי, מספר העולים ילך ויקטן.

אני רוצה להביו מה מיעדים לנו במקום ה-400 מיליון?

אתה שאלת כשהגישו את הבקשה. הרי השאלה הזאת

נשאלה. לפי דעתי, היא לא נוגעת לעניו הזה. אני

גם חושב שהתקציב ההוא היה מיועד, במידה ויבואו יותר משמונים.

ה-400 מיליון, זה שווה ערך בין 80 ל-100 אלף.

אני בכל זאת רוצה לשמוע את השר צבן בעניין

הרזרבה הזאת. מה דעתו על הרזרבה שנלקחה? והאס הטענה שאתה מעלה כאן בשם

האוצר, היא נכונה? אני טוען שלא זה המצב.

יש בקשה של פורום ערי פיתוח בעקבות העיצומים,

השביתות. יש מספר דברים. אני מבקש לעשות משהו

בעניין.

מי בעד הבקשה? מי נגד? 30009, אושר.

הישיבה ננעלה בשעה 05;13