הכנסת השלוש-עשרה

מושב שכישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 341

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, כ"ח בתמוז התשנ "ד (7 ביוליי 1994). שעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; ג' גל - היו"ר

ג' שגיא

מ' שטרית

די תיכון

מ"מ; מי איתן

ע' עלי

א' מינטקביץ - י ו"ר רשות ניירות ערך

שי וייס - רשות ניירות ערך

ד' גורני - רשות ניירות ערך

נ' ליבנה - רשות ניירות ערך

שי פרוש - רשות ניירות ערך

ג' אגרון - משרד האוצר

ה' קירש - משרד האוצר

מ' שגיא - משרד האוצר

א' בק - משרד האוצר

י י כביא - משרד האוצר

י' מזרז - משרד האוצר

א' קרשנר

א' שניידר

ס' אלחנני

ת' צנעני

תוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.



חוק השקעות משותפות בנאמנות,

התשנ"ד-1994

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר יומנו הצעת חוק השקעות

משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994. בישיבה הקודמת הגענו לסעיף 95 בהצעת

החוק, והיתה הערה לגביו בעניין הערעור.

בדפים הלבנים יש נוסח חדש בסעיפים 102-96.

שי וייס;

הנוסח מופיע בטכסט מה-21 ביוני 1994.

שי וייס;

ההערה, לגבי סעיף 96, היתה שלפי סעיף 47(ב) לחוק ניירות ערך אפשר

להגיש ערעור על החלטות הבורסה. אנו תיקנו זאת בסעיף 96(4), בנוסח

מתאריך 4 21.6.9, בו נאמר; "ואם הוגש עליה ערעור - אושרה החלטה כאמור

בפסק דין סופי". כלומר, התקבלה ההערה ודבר זה תוקן .

היו"ר ג' גל;

לגבי סעיף 97, רשומה לפני הערה לגבי זה שבית-המשפט יקבע את הערך

הכלכלי של הנכס המועבר.

ש' וייס;

קיבלנו הערה זו ותיקנו זאת בסעיף בסעיף 97(ד)(2), בו נאמר:

"ולקבוע את תנאי ההעברה ואת התמורה להעברתה".

היו"ר ג' גל;

האם יש הערות נוספות לגבי סעיף 96? האם אפשר לאשר את סעיפים 96

ו-97 עם התיקונים?

כן .

אם כך, סעיפים 96 ו-97 מאושרים עם התיקונים.

א' שניידר;

לגבי סעיף 98 ישנם תיקונים וכמעט כל הנוסח חדש. הנוסח החדש נמצא

בדפים הלבנים, והנוסח הכחול לא מעניין כעת.

שי וייס;

זה מופיע בעמוד 23 במסמך מה-21 ביולי 1994.

האם הנוסח, שבעמוד 23 בדף הלבן , הוא הנוסח החדש?

זהו הנוסח החדש.

האם הוא מביא כבר את מה שיש במסמך הזה?

כן .

הוא מביא בחשבון את כל התיקונים.

לגבי סעיף 98 נשאלה השאלה מדוע יש שכר הכפול.

אנו הורדנו את השכר לתקנות. הוצאנו את העניין של כפל השכר. בסעיף

98(א) חסרה המלה "ימנה" לפני המלים "בית המשפט מפרק לקרן".

[קוראת סעיפים 98(א) ו-(ב), בנוסח החדש מ-21.6.94 של הצעת החוק,

לגבי מפרק הקרן ושכרו ותנאים לכשירותו: "(א) מנהל הקרן ישמש מפרק

הקרן , זולת אם מינה בית המשפט מפרק אחר; ניתן צו לבקשת יושב ראש

הרשות לפי סעיף 97(א) - ימנה בית המשפט מפרק לקרן . (ב) שר האוצר רשאי

לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, שכר מרבי שישולם למנהל קרן

בשמשו מפרק הקרן או שישולם למפרק שנתמנה בידי בית המשפט.".]

כלומר, אמרנו שזה יהיה בכלל בתקנות.

כן .

[קוראת סעיפים 98(ג) ו-(ד), שבנוסח החדש מ-21.6.94, לגבי מפרק

"(ג) הוצאות הפירוק, למעט עמלות מכירת

נכסי הקרן, ישולמו משכרו של המפרק; עמלות מכירת נכסי הקרן י יפרעו

מנכסי הקרן . (ד) לא ימנה בית המשפט מפרק לקרן אלא אם כל נתמלא בו

(1) הוא חבר בלשכת עורכי הדין או בעל רשיון לראיית חשבון

בישראל או שהוא בעל הכשרה מקצועית הדרושה לדעת בית המשפט לצורך אותו

תפקיד...".] - ישנה כאן טעות דפוס, שכן יש לכתוב "אלא אם כן" ולא

"אלא אם כל".

האם הנושא של "ייפרעו מנכסי הקרן" הופיע גם בנוסח הקודם?

זה מופיע כאן בעקבות ההערות. הערותיהם התקבלו, וזה תוקן .

היתה הערה של חבריי מקרב מנהלי הקרנות ביחס לשאלה מה קורה עם

העמלות של מסירת נכסים. בסעיף קטן (א) הבהרנו, שהוצאות הפירוק, כולל

משכורות וכו', ישולמו משכר המפרק, ואילו לגבי עמלות והמכירה - אלה ורק

אלה י יפרעו מנכסי הקרן .

טוב. מהי "הכשרה מקצועית הדרושה לדעת בית-המשפט לצורך אותו

תפקיד" שמצויינת בסעיף 8 9(ד)(1)?

פירוש הדבר, שבית-המשפט יחליט אם לאותו אדם, לפי הרקורד שלו, יש

הכשרה מקצועית דרושה. זהו דבר מקובל. זה בא בעקבות הדברים שדיברנו

עליהם בהקשר אחר.

רצינו להוסיף, מעבר לעורכי הדין ורואי החשבון , אם דיסציפלינות

אחרות, ובלבד שעברו את אישור בית-המשפט, למשל כלכלן .

אני שמח על כך, וזה נכון. אני חושב, שבפירוקים בכלל, זה משאה.

ללכת רק על עורכי דין.

פנית בעניין זה לשר המשפטים. .

מה הוא ענה לי ?

למיטב ידיעתי, הוא לא ענה.

מדוע אינך שואלת אותו מדוע הוא לא עונה?

אינני עושה מעקב אחרי מכתביך.

מי כתב את המכתב?

אתה חתמת עליו.

אני רואה מפעלים, שנותנים אותם לעורכי דין , ואין זה מקצועם

לשקם מפעל. מהי עדיפותם על פני כלכלן שניהל מפעל במשך עשר שנים.

החוק הזה מייתר את השאלה לשר המשפטים.

מדוע זה צריך להיות חבר בלשכת עורכי הדין , כדי להיות מפרק של קרן

נאמנות?

אי אפשר לעשות כאן תיקון עקיף לחוק לשכת עורכי הדין .

מדוע אי אפשר לכתוב, שהוא בעל הכשרה מקצועית הדרושה לדעת בית

המשפט לצורך אותו תפקיד? מדוע עליו להיות חבר בלשכת עורכי הדין כדי

לחיות מפרק של קרן נאמנות?

אני חושב, שאין לנו התנגדות להכשרה מקצועית.

שי וייס;

מקובל, שמפרקים הינם עורכי-דין ורואי-חשבון . כאן , הוספנו גם

דיסציפלינה שלישית, כלומר אם יהיה מפרק שאיננו רואה חשבון ואיננו

עורך דין תהיה אפשרות לפי פסקה (1).

האם כבר היה פירוק של קרן .

היה מקרה אחד.

את מי הייתם בוחרים או מבקשים להמליץ עליו כמפרק לקרן? מה הייתם

רוצים שתהיה ההכשרה שלו?

מנהל הקרן .

מנהל קרן או מי שניהל בעבר קרן.

באלו מקצועות מדובר בדרך כלל?

בדרך כלל, הם כלכלנים.

כל פירוק מלווה על-ידי צורכי דין .

כאן אנו מרחיבים לעומת הקיים.

אנו נותנים כאן את כל שלוש האפשרויות.

א' שניידר;

לדעתי, זה לא מפריע. ישנה כאן הרחבה, וזה קיים בכל התקנות על מנת

למנוע חוסר איזון . ישנה כאן הרחבה, והחיים יעשו את שלהם.

טוב.

אפשר לשנות את הסדר ולהקדים את סעיף קטן (2) לסעיף קטן (1).

אין זה משנה. בסעיף קטן (2) הייתי מוותרת על "נסיון מספיק בתחום

יש לו נסיון מספיק בהכשרה המקצועית הדרושה.

הוא בעל נסיון מספיק, לדעת בית המשפט---

---לצורך מילוי תפקידו".

בדיוק.

בסדר, אנו מקבלים זאת.

יפה.

אפשר לצמצם זאת ולכתוב: "בעל הכשרה מקצועית דרושה ונסיון". ואז,

לא צריך את כל סעיף (2). כלומר, אפשר לשלב את סעיפים קטנים (1) ו-



(2).

אבל, אז זה יהיה גם על צורכי הדין , ואינך רוצה זאת. השאירי זאת

בינתיים כפי שזה בסעיף קטך (2).

בסדר. אנו מאשרים את סעיף 98 עם הנוסח החדש.

לגבי סעיף 99, ההערות הרשומות לפני הן לגבי זמן ארוך מדי וכן לגבי

הערעור. כדי שחבר-הכנסת גדעון שגיא יוכל להשתלב בדיון במהירות, אימרו

מה אמר סעיף 99(א) בנוסחו הקודם, מה אומר הנוסח החדש ומהם התיקונים.

סעיף זה אומר, שעל פירוק של קרן יש למסור הודעה לבעלי היחידות.

ההערות, שקיבלנו, שמודגשות ע"י קו בנוסח החדש, הן קיצור לוח הזמנים,

פירסום בעתון ומשלוח ההודעה בידי המפיץ לבעלי היחידות המחזיקים בקרן .

ביחס לקרן סגורה, קיצרנו את לוח הזמנים ליום עסקים אחד לאחר החלטת

דירקטוריון הבורסה על פירוק. אלה הם שלושת התיקונים, שנעשו בעקבות

הערות מנהלי הקרנות.

היתה הערה, שהייתי רוצה לדעת את דעתכם לגביה, שבסעיף (4) ייכתב:

"על פי החלטת דירקטוריון הבורסה לאחר זמן הערעור". האם יש זמן ערעור

לגבי ההחלטה?

הזמנים הם הזמנים הרגילים.

יושב-הראש, אנו שילבנו הערה זו בסעיף קודם, שכבר דנו בו, סעיף

96(4), בטכסט מתאריך 21.6.94, וכתבנו: "ואם הראש עליה ערעור - אושרה

החלטה כאמור בפסק דין סופי". - זה מתיחס אך ורק לקרנות סגורות, שבהן

יש צורך בהחלטת דירקטוריון הבורסה על פי תקנון הבורסה.

האם זה פותר את הבעיה?

זה פותר את הבעיות. וכאן , בסעיף 99(א) אנו קובעים רק אח לוח-

הזמנים של יום עסקים אחד לאחר אותה החלטה.

טוב. אם כך, אני מבין שאת סעיף 99, עם החיקונים, אפשר לאשר בנוסח

החדש.

כך . כמו כן , יש סעיף חדש - סעיף 99א שלא היה קיים בנוסח הכחול של

הצעת החוק.

כשם מה היה צריך להוסיף את סעיף 99א?

החברים שאלו מהו המועד הקובע לתחילת הפירוק. כמו כן , היו הערות,

שיש לקצר את משכי הזמן שביו תתילת מועד הפירוק לבין סיומו וההליכים

הנוגעים לו. לכן, הצענו את סעיף 99א. לפני זה פרק הזמן היה גדול

יותר, ואנו קיצרנו. זה הופיע במסמך קודם מתאריך 14 ביוני 1994, לגבי

תיקונים בהצעת החוק, שהיה מונח בפני הוועדה.

מהו ההבדל בין סעיף 99(ב) החדש לבין סעיף 99(ב) הקודם?

ההבדל הוא כפול. ראשית, בנוסח הישן היה מדובר על מועד המחיקה.

בעבר, בטקסט קודם, והכוונה היא לעמוד 5 במסמך מה-14 ביוני 4 199, היה

לוח זמנים שעליו העירו גם בעניין משך הזמן של 45 יום ומאיזה יום

מתחילים למדוד אותו. אנו תיקנו זאת בסעיף קטן (ג) ודיברנו על פרק

הזמן , דהיינו בקשה צריכה להיות מוגשת תוך יום עסקים אחד לאחר מועד

הפירסום. חבר-הכנסת דן תיכון שאל האם יש לעשות את המחיקה מיידית. אנו

הצענו, שיהיה לפחות יום עסקים אחד לאחר יום הפירסום, על מנת שציבור

המחזיקים ייוודע על דבר הבקשה למחיקה מהרישום בבורסה. כאמור, התיקון

מבוצע כאן בטקסט. תוך יום מגמר הפירסום בעתון אתה מבקש מדירקטוריון

הבורסה למחוק את יחידות הקרן מהמסחר.

אבל, לאחר מכן ישנם עוד 30 יום. מה יכול להיות ב-30 הימים האלה?

שי וייס;

ב-30 הימים האלה ההנחה, או התצפית לפחות, היא שכל מי שירצה יוכל

להוסיף ולממש את השקעתו, כי הנייר עדיין נסתר בבורסה והוא עדיין לא

נמחק. באותם 30 ימים הוא יוכל למכור או לפדות ולבצע את המימוש של

ההשקעה.

האם בסעיף קטן (א) יש שינוי לעומת מה שהיה קודם?

שי וייס;

בסעיף קטן (א) קיצרנו את לוח הזמנים מ-45 ימים ל-30 ימים.

מדוע רשום לפני שהיתה הצעה להטיל זאת על המפיצים?

שי וייס;

הצעת זאת בסעיף קטן (ב), ואכן עשינו זאת. בסעיף 99(ב) נאמר:

"הודעה לפי סעיף קטן (א) תישלח בידי מפיץ".

כלומר, ההערות כאן נפתרו.

כל ההערות נפתרו.

האם יש למחוק את סעיף קטן (ד)?

מחקנו את סעיף קטן (ד) כולו.

אם כך, סיימנו את סעיף 99 והוא בסדר. לגבי סעיף 99א, רשומה לפני

הערה שהזמן הוא ארוך מדי. הסבירו למה הכוונה בסעיף 99א ומהו התיקון

שנעשה כאן .

גם כאן זה קוצר מ-45 ימים ל-30 ימים. בסעיף 99א(א), בטקסט קודם,

הצענו שבית המשפט יקבע את מועד תחילת הפירוק, ובלבד שהוא לא יקדם

ביותר מ-45 ימים לאחר מתן הצו. העיר חבר-הכנסת דן תיכון, שמן הראוי

לעשות את הפירוק מיידית. שקלנו את ההערה, ואנו מציעים לקצר את לוח

הזמנים ל-30 ימים לאחר מתן הצו, על מנת לאפשר לאותו ציבור המשקיעים

לפנות לבורסה ולבצע את מכירת ניירות הערך. אנו מציעים, שזה לא יהיה

מיידית, אלא ינתנו 30 ימים. כאמור, קיצרנו את משך הזמן. לגבי סעיף

קטן (4), היתה לך את אותה הערה שהיתה לגבי סעיף 47(ב) לחוק ניירות

ערך בנושא הערעור. אנו שילבנו את ההערה בסעיף 96(4) בעמוד 24 בנוסח

עם התיקונים.

אם כן, לדעתי, אנו יכולים לאשר את סעיף 99א. אני רואה, שנוסף כאן

סעיף 99ב. מדוע היה צורך בו?

לא רצינו לשנות את מיספור הסעיפים.

אתר כך, בסוף, נשנה את המיספור.

לגבי סעיף 99ב, ישנן הערות רבות. לאחר שתסבירו מהו סעיף 99ב,

אומר מה היו ההערות ואתם תאמרו מה יש בנוסח החדש.

שי וייס;

באופן כללי, סעיף 99ב מקבץ את מסכת ההוראות שנוגעות לפירוק הקרן .

המתשבה כאן היתה לאמץ, פחות או יותר, את ההסדר הקבוע בפקודת החברות,

ורק לעשות תיאומים שנואעים לטיב המיוחד של קרנות. - זו היתה אתת

ההערות. אנו חזרנו ובדקנו אם את מיספור הסעיפים, כפי שהוא מופיע



בסעיף 100 (ג), בעמוד 26 בטקסט מ-21 ביוני, ואני חושב שהמיספור הוא

מדוייק. סעיף 99ב(א) נשאר ספי שהוא. את סעיף 99ב(1:) השמטנו, ואני

מחזיר אותך לסעיף הקודם, שבו פתרנו את סוגיית השכר של המפרקים ולא

היה צורך לחזור על הסוגיה סאן . העברנו זאת להסמכת השר לקבוע בתקנות

את השכר. כתוצאה מכך, סעיף 99ב(ג) הופך להיות סעיף 99ב(ב) עם

התיקונים שבאו בעקבות ההערות. הערה אחת היתה, שיש להבהיר שנכסי הקרן

יהיו מרגע הפירוק ואילך בקניינו של המפרק. - זו הרישא של סעיף

99ב(ב)(1) המסומנת בקו.

בסעיף 99ב(ב)(1) נאמר: "יוקנו לו נכסי הקרן". כלומר, זה יהיה

בקניינו. בזה, נפתרה ההערה.

התוצאה המעשית דומה מאד לדיני החברות, לפיהם כאשר מתמנה מפרק,

יוצא הדירקטוריון ויוצאים המוסדות הקיימים ובמקומם בא המפרק. אנו

מציעים כאן את אותו דבר.

שי וייס: הערה שניה היא אם כן פועל יוצא מכך שבית המשפט יכול לקבוע אחרת,

אך הכלל הגדול הוא שממועד מינוי המפרק הוא בא במקום כל המוסדות

הקודמים, קרי המנהל והנאמן .

כלומר, אם הנאמן נעלם מהשטח.

כן .

זו היתה הערה נוספת.

שילבנו אם אותה. לגבי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) שבטקסט הקודם, היו

ראשית, יש שלב את שניהם. שנית, יש להבהיר שאחד איננו אורע

מהשני. - זה מה שעשינו בסעיף קטן (א), שכולו חדש, וברישא של סעיף קטן

(ד) בעמוד 25 בנוסח החדש.

בסעיף קטן (ד) נאמר: "מבלי לגרוע מסמכויות בית-המשפט". מה לגבי

סעיף קטן (ו)?

רשום לפני, שמר קינדרמן מתנגד לסעיף קטן (ו) הישן , שהופך לסעיף

קטן (ה).

השאלה היתה מדוע לא לאפשר לבעלי יחידות להמשיך לפדות.

שי פרוש;

אנו חושבים, שזין לא תקין להמשיך בניהול הרגיל של הקרן מרגע

שמתחיל הפירוק, מכיון שאז זה יוצר לחץ על המפרק, שתפקידו איננו לנהל

אח הקרן אלא לפרקה. מרגע שמתחיל הפירוק, מפסיקה הפעילות הרגילה של

הקרן , ולא צריך יותר לקבוע את מחיר היחידה ואת מחיר הפדיון וכמובן

שאי אפשר יותר לקבל כספים ואי אפשר ליצור לחץ של פדיונות על המפרק.

כל מעייני המפרק צריכים להיות נתונים לפירוק.

האם הוא מוגבל במשך זמן הפירוק?

שי פרוש;

אם זוהי קרן שמושקעת בניירות ערך סחירים, אפשר להשלים זאת תוך

חודש או חודשיים.

אבל, מה קורה אם הוא יחשוב שבפרק זמן ארוך יותר הוא יעשה זאת טוב

יותר?

לא קבענו מגבלה של לוח זמנים. הותרנו בידי המפרק את לוח

הזמנים שנראה לו מועיל לצורך מימוש הנכסים. הוא לא יקבל שכר גבוה

יותר, אם הוא 'יסחוב' אח העבודה יוחר זמן . הפונקציה של השכר היא,

בדרך כלל, היקף הנכסים שיש. למעשה, מקובל בבתי-משפט לתת שכר נוסף אם

המימוש היה בפרק זמן קצר יותר, דהיינו לעודד מימוש מהר כלל האפשר.

נניח, שהשקעתי ואני הולך לפדות יחידה. האם אני מקבל את הערך של

אותו יום?

שי וי ים;

כן .

מנהל הקרן , כדי לפדות ולשלם לי, צריך למכור---

שי וייס;

-ניירות ערך סחירים.

האם הוא צריך למכור למחרת?

שי וייס;

לא. הוא צריך למכור באוחו יום. אחרת, הוא לא יכול לשלם כך

מזומנים, שכן אין לו ממה לשלם.

יושב הראש, זה תלוי מתי אתה מגיע.

נניח, שאני מבקש עד שעה מסויימת, נניח.

מגבילים אותך לשעה מסויימת, וכיום זה תלוי בסוג הקרן, אך זה בין

השעה 10:00 לשעה 11:00, ואז הפעולה היא בת תוקף באותו יום. אם אתה

נכנס לסניף הבנק לאחר מכן , הפעולה היא בת תוקף למחרת.

מיום ההודעה על פירוק, הבקשה לפירוק, ישנם 30 ימים. האם ב-30

הימים האלה אפשר למכור יחידות?

כן .

האם לא יכול להיות מצב כלשהו, שבו ישנה מכירה טוטלית, נפילה של

מניות והתמוטטות?

שי ר י יס;

איו מכירה או יצירה של יחידות חדשות. מדובר רק על יחידות קיימות.

מה קורה אם כולם רוצים למכור באותו יום?

במקרה כזה, הקרן מתחסלת כבר מעצמה.

מהי משמעות הדבר בשוק?

שי פרוש;

זה תלוי בגודל הקרן. אם מדובר בקרן לא גדולה, שפעולותיה בבורסה

לא משפיעות על המתירים, לא קורה דבר. אם מדובר בקרן גדולה מאד, זה

עלול להשפיע על המתירים.

האם קרנות לא מחזיקות במזומנים?

שי וייס;

חלק קטן מאד מחזיק במזומנים.



בפעילות רגילה יש לזה מענה.

נכון , אך לא לזמנים מיוחדים.

יושב-הראש, שמעתי את שאלתך, והיא במקומה. אם זה עניין של פעילות

רגילה שוטפת, הרי שקרנות כאלה מחזיקות בדרך כלל כספים במזומנים. לכן ,

בפעילות רגילה אין בעיה. הבעיה מתחילה, כאשר ישנם משברים. כלומר,

כשיש משבר, ההערה שלך במקומה.

ש' פרוש;

ברצוני להעיר. שעניין הפירוק לא נוחת לפתע, אלא הדברים האלה

ידועים מראש. אני מניחה, שמנהל הקרן יכין לעצמו מספיק מזומנים כאשר

מדובר בהליכה לקראת פירוק, כי הוא יודע שיהיו פדיונות בקרן , וזה ימתן

את הצורך לממש בכמויות גדולות.

אני רק יכול לומר הוא, שבנסיון היחיד של פירוק קרן , שאני זוכר,

לא היתה התופעה, שאתה מדבר עליה, של ריצה. היא, פשוט, חוסלה תוך

שלושה חודשים.

בסדר. אישרנו את סעיף 99ב.

לגבי סעיף 100, לא היו הערות, מלבד בקשה בעניין סעיף 100(ב)

לבדוק האם מן הראוי להחיל גם את סעיף 306 לפקודת החברות. בדקנו זאת,

ואנו ממליצים לא להחיל זאת. סעיף 306 מדבר על שמירת מסמכים בידי

המפרק ומסירת דין וחשבון לכונס הנכסים הרשמי. אינני מציע לעשות את

ההסדר הזה כאן .

א' שניידר;

לפני רשומה הערה, לפיה מציעים חלוקה בעין כדי לא לפגוע בבעלי

היחידות.

ההערה, שרשומה לפני היא, שיש לאפשר להעביר נכסים שלא בדרך פדיון .

שי וייס;

אסביר את ההערה ומדוע אנו מציעים לא לקבלה. ההערה היתה, שבמקום

לממש את נכסי הקרן , קרי לקחת את ניירות הערך ולמוכרם בבורסה, או

להפוך גם נכסים שהם לא ניירות ערך למזומנים ע"י מכירה מסודרת, יקחו

את נכסי הקרן, כמו ניירות ערך, ויתנו אותם בעין, פיזית, בחלקים

מתאימים פרופורציונליים לכל בעל יחידה. נדמה לי, שדי לפרק את ההצעה,

כדי להראות כמה היא לא מעשית ולא ראויה. לדעתי, התפקיד המרכזי של

המפרק הוא לקחת את הנכסים, כמו בכל חברה אחרת, ולממשם, כלומר להופכם

למזומנים ולחלק את המזומנים בין בעלי המניות או במקרה הזה בין בעלי



היחידות.

הקושי הוא אחר. הרי אנו יודעים לחלק מניה עד 8 חלקים, אך מה נעשה

אם זה יהיה 1/32?

כמה מחזיקי יחידות ישנם?

לגבי קרן , קבענו מינימום של 150 לצורך הפתיחה, אך בפועל מדובר

בעשרות אלפים.

ש' פרוש;

ישנן קרנות עם מספר קטן של מחזיקי יחידות, וישנן - עם מספר גדול.

ההצעה לממש את הנכסים היא יותר הגיונית ויותר נכונה.

סעיף 100(א) נשאר כפי שהוא, ואנו נאשר אותו.

בסעיף 101 היו שני תיקונים, שאתד מהם הוא תיקון בכשון העברית:

בנוסח הקודם נאמר "משפורקו נכסי הקרן" ואנו תיקנו זאת ל"משפורקה

הקרן" - זוהי עברית טובה יותר. תיקון נוסף הוא, שבסעיף 101(א) הוספנו

את האשת הדין ותשבון גם לרשות נייחות ערך ולא רק לרשם החברות.

מדוע צריך את הסכמת הנאמן , כדי לכנס אסיפה כללית של בעלי

היתידות?

אתה מדבר על סעיף 102, שעדיין לא הגענו אליו, אך תיקנו גם את זה.

סליחה. האם התיקון, בסעיף 101, הוא שייאמר בסעיף 101(א) "יגיש

המפרק לרשם ולרשות.."?

כן .

בסדר. אם כך, אפשר לאשר את סעיף 101, כי כבר אז דובר על כך.

סעיף 102(א) (מופיע בנוסח הלבן , ואילו סעיף 102(ב) נשאר כפי שהוא

מופיע בנוסח הכחול של הצעת החוק.

בסעיף 102 הוצאתם את הצורך בהסכמת הנאמן .

נכון. זה נעשה בעקבות הערות. בנוסף, אנו תיקנו והוספנו בסעיף

101(א)(3) שזה יהיה "מאמצעיו", כדי שיהיה ברור שהוא צריך להוציא את

התשלום מכיסו שלו.

א' קרשנר;

לגבי סעיף 102(ב), ישנה הערה של הבנקים, שהקוורום הדרוש איננו

ריאלי ואיננו ניתן להשגה.. מוצע להפחיתו .

עדיין לא הגענו לסעיף 102(ב). אני רואה, שאנו יכולים לאשר את

סעיף 102(א) בנוסחו החדש.

לגבי סעיף 102(ב) שבנוסח הכתול ישנם תיקונים, בעניין המניין

החוקי. לפי הנוסח הלבן , ירדו ל-30 ול-20.

בהצעת החוק, בעמוד 379, המנין החוקי שהיה היה בעבר 80 בעלי

יחידות המחזיקים לא פחות מ-20% ממספר היחידות, ואילו באסיפה נדחית

ההצעה היתה שיהיו 40 בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מ-20%. בטקסט מ-14

ביוני, בעקבות הערות, הורדנו את המספר מ"שמונים" ל"שישים" ומ"ארבעים"

ל"שלושים". בטכסט מ-21 ביוני, שוב, בעקבות הערות בנושא המנין, אנו

מציעים להוריד זאת ל"שלושים" ול"עשרים".

האם זה ריאלי?

זהו התיקון הסופי.

זה מעט מדי.

בסדר.

שי ו י יס;

לגבי סעיף 102(א), היתה אותה הערה האומרת שהכמות היא גולה מדי,

וגם כאן הורדנו את המספרים. - בנוסת הכחול נאמר שיהיו "מאתיים



וחמישים" באסיפה הראשונה ו"מאה עשרים וחמישה" באסיפה נרחית, ואנו

תיקנו זאת ל"מאה" באסיפה הראשונה ו"חמישים" באסיפה הנדחית.

רשומה לפני הערה, שיש ליפות את הנאמן לייצג את בעלי היחידות

באסיפה השניה.

ההערה רשומה גם לפני, ואני מציע לסם לא לקבלה. אני חושב, שהנאמן

לא צריך להיות שלוח של בעלי היחידות לעניין זה. אם הורדנו את הקוורום

לכמות כל כך מזערית, נדמה לי שמן הראוי שגם בעלי יחידות ישלחו שלוח

כפי שהם בוחרים ולאו דוקא את הנאמן .

רשומה לפני הערה, שיש לאשר לשר האוצר הוציא תקנות בעניין .

שי וייס;

קיבלנו הערה זו, וזה נמצא בפסקה (י), בעמוד 28 בנוסח החדש מ-21

"שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות מספר שונה של בעלי יחידות בקרן

המהווים מנין חוקי לפי סעיפים קטנים (ב), (א) ו-(ד)". אם יהיה צורך

בכך, שמרנו לעצמנו את האפשרות הזו.

כלומר, עשיתם, פחות או יותר, את מה שדובר. הערה נוספת היתה לגבי

סעיף קטן 102(ד) בעניין ההרחבה.

כמו כן , נשאלה השאלה מה קורה עם קרנות קטנות שאין בהן 150.

כתוצאה מזה, יש סעיף 102 חדש.

בנוסף היתה הערה לגבי סעיף 102(ח).

זה היה בעניין סטיה מהתקנון .

לא קיבלנו את ההערה. בסעיף 102(ח), בנוסח הכתול של הצעת החוק,

נקבע הכלל שעל אסיפות כלליות של בעלי יחידות יחולו הוראות פקודת

החברות בשינויים שנקבעו בחוק זה. ההערה היתה, שרצוי לאפשר סטיה מכללי

פקודת החברות גם באמצעות תקנון , דהיינו אותו מסמך שהקרן עצמה קובעת.

אני חושב, שבדרך הזו יתאפשר לקבוע בתקנון גם מניין חוקי אחר ואם דרך

ופרוצדורה אחרת לכינוס אסיפה. אנו רצינו להקפיד על כך, שאסיפות

כלליות באותם נושאים, שכאן קבענו, תכונסנה בצורה פומבית עם הודעות

מתאימות ועם פירסומים בעתונים, מבכי שאפשר יהיה באמצעות התקנון של

הקרן לוותר על הדרישות הללו. לכן , לא קיבלנו את ההערה הזו.

[קוראת סעיף 102(ד), בנוסח החדש של הצעת החוק מ-21.6.94, לגבי

"היה מספר בעלי היחידות בקרן קטן מן המנין החוקי לפני

סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), יהיה המנין החוקי באסיפה כללית לקבלת החלטה

מיוחדת - (1) לפי סעיפים 45((ב), 93(ג) ו-94(א) - לפחות חמישים

אחוזים מכלל בעלי היחידות בקרן המחזיקים לא פחות מעשרים אחוזים ממספר

היחידות בקרן , ובאסיפה נדחית לפחות עשרים וחמישה אחוזים מכלל בעלי

היחידות בקרן המחזיקים לא פחות מעשרים אחוזים ממספר היחידות בקרן ;

(2) פיל סעיפים 95(א} ו-97 - לפחות חמישים מכלל בעלי היחידות בקרן

המחזיקים לא פחות מחמישים אחוזים ממספר היחידות בקרן , ובאסיפה נדחית

לפחות עשרים וחמישה אחוזים מכלל בעלי היחידות בקרן המחזיקים לא פחות

מעשרים וחמישה אחוזים ממספר היחידות בקרן .".]

בסעיף 102(ה), שהיה סעיף 102(ד) הקודם, ביקשו להבהיר שזה או חבר

בורסה שמחזיק או חברת רשומה שמחזיקה, ולכן הוספנו והבהרנו בסעיף

102(ה) שזה יכול להיות חבר הבורסה או מי שרשום לבעל יחידות בפנקס

בעלי יחידות של מנהל הקרן .

כן.

סעיף 102(ה) הקודם הפך לסעיף 102(ו), ואילו סעיף 102(ו) הקודם

הפך לסעיף 102(ז). לגבי סעיף 102(ז), יש בנוסח החדש תיקון לפיו

"יחידות המוחזקות בידי אדם השולט במנהל הקרן , חברה הנשלטת

בידי אדם כאמור, דירקטור של מנהל הקרן , חבר ועדת דירקטוריון שאינו

דירקטור ועובד של מנהל הקרן לא יקנה זכות הצבעה". עד כמה שהבנתי,

קיבלו פאן את ההערות.

סעיף 102(ח) הקודם הפך לסעיף 102(ט) בנוסח החדש. - קיבלו את

ההערה בעניין התקנון והוסיפו בסוף "או בתקנון מנהל הקרן".

כמו פן, הוסיפו סעיף חדש, סעיף 102(י), שמקנה סמכות לשר האוצר

לקבוע בתקנות מספר שונה של בעלי יחידות בעניין הסעיפים הקודמים.

אם אין הערות, אנו מאשרים את הסעיף הזה.

בישיבה זו נוכחים נציגים ממס הפנסה, שאני מניח שבאו לפאן בעניין

סעיף 93.

א' שניידר;

מדובר על נושא המיזוגים.

שי פרוש;

יושב-הראש גדליה גל, האם אפשר לדחות את הדיון בסעיף המסים ליום

שני? אני חושבת, שאנו לא לגמרי מופנים.

חשבתי, שהיום, סוף סוף, נסיים את החוק הזה. הבה נראה מה מציעים

בעניין , ואולי נסיים זאת. אי אפשר לומר, שלא השקענו מספיק בעבר בחוק

הזה. אם יהיה צורך, נדחה זאת ליום שני.

לפי הנוסח החדש מה-7 ביולי, שהגיע היום, מוצע סעיף חדש - סעיף

86א - שכותרתו : מיסוי קרנות במיזוג ובפיצול.

תחילה, ברצוני לדעת אלו סעיפים אישרנו בפרק המסים.

את סעיף 4 8 אישרנו.

כתוב לפני, שאנה שניידר ומר קרשנר צריכים להכין משהו ביחד.

זה הוכן וסבר הוגש.

זה הוכן .

האם זה סבר אושר?

זה הוגש, והכל בסדר.

אושר.

א' שניידר;

סעיף 85 אושר. סעיף 86 אושר בנוסח שמופיע בדפים הלבנים. כמו כן ,

אושרו סעיפים 87 ו-88. נותרה ההערה לגבי מיזוגים ופיצולים של קרנות.

סעיף 93 עדיין לא אושר.

א' שניידר;

עדיין לא הגענו לסעיף 93. אנו מדברים על תוספת של סעיף 86א לפרק

המסים. לגבי סעיף 93, רשומה לפני הערה שזה בכפוף לנושא של הפטור

ממיסוי.

נכון .

נראה מה יקרה עתה, ואז נדע מה לעשות צם סעיף 93.

ההצעה שקיימת כרגע, בנוסח שהוגש לוועדה, מדברת על מסגרת כללית

מאד של מתן פטור במיזוג ופיצול תוך שמירת המחיר המקורי שהיה בידי

הגוף המעביר לגוף הנעבר. ישנה כאן סדרת הוראות, שמאפשרת לשר האוצר

לקבוע כללים בתקנות בקשר לגביית מס, יחוס חובות מס דרך קיזוז הפסדים

וכיוצב"ז. באופן עקרוני, אין לנו התנגדות לכך שהסעיפים האלה יהיו

במסגרת החוק המוצע, אך עדיין איננו רוצים לחרוג בצורה בלתי סבירה

מהקונצפציה הקיימת היום לגבי מיזוגים ופיצולים במשק בכלל. ברור, שיש

צורך בהתאמות מיוחדות לגבי קרנות נאמנות.

גרי אגרון , האם מה שאתה כותב כאן , בסעיף 86א, זהה כמה שכתוב בחוק

המיזוגים?

ג י אגרוו ;

לא. ברעיון, בודאי, שישנה זהות.

מהי משמעות "המחיר המקורי"?

ג' אגרון ;

לצורך העניין , אם קרן מסויימת, קרן מתמזגת, רכשה נכס במחיר של

1,000 ובמועד המיזוג המחיר הוא 1,500 אך הנכס לא מומש, אזי על הרווח

בסך 500 היא עדיין לא משלמת מס. הנכס הזה מועבר כרגע לקרן שקולטת את

אותו נכס. מאחר והרווח לא דווח, אנו נראה את המחיר בידי הקרן הקולטת

כאילו הוא גם 1,000, ורק במועד המימוש ישולם המס על הרווח בפועל, כי

הרי יכול להיות שהמחיר יעלה מעל 1,500 ויכול להיות שהוא יפול ממנו.

איננו ממסים זאת בשלב ראשוני.

האם מזה מובן , שכאשר עושים מיזוג זה לא אירוע מס, ואירוע מס יהיה

רק כאשר קרן החדשה תמכור את מה שתמכור? האם כך צריך ככתוב את זה?

ג י אגרוו ;

כך כמעט צריך לכתוב את זה. ההערה לגבי סעיף 86א(א) היא, שלאחר

המילים "העברת נכסים" צריך להופיע, בדיוק כפי שקיים בחוק המיזוגים

והפיצולים, "תמורת יחידות בקרן הממוזגת או המפוצלת בלבד", ובמקרה

החריג של קרנות נאמנות יש לומר: "כמעט מזומנים שישלם מנהל קרן בהמרת

שברי יחידה שייווצרו במיזוג". - אני קורא דברים אלה מהדף ומההערות

שלפני.

מ' שגיא;

יושב-הראש, הנוסח הלבן , שמונח לפניך כרגע, הוא נייר שנעשה בין



רשות ניירות ערך מס הכנסה ואנחנו.

זה לא לגמרי מדוייק.

בינתיים, במס הכנסה חשבו על כך והם מעירים הערות נוספות, מעבר

למה שיש בנוסח הלב, ועל כך מדבר ארי אגרון .

כלומר, עדיין לא סיימתם.

א' שניידר;

לכן , הם אמרו שהם עדיין לא מוכנים.

אם כך, אין מנוס מדחיית הדיון .

א י אארוו ;

לדעתי, ההערות אינן משמעותיות, ויכול להיות שנוכל כאן להגיע

למשהו. אני מבקש, שנעשה הפסקה, נצא החוצה ואם נאבש עמדה נחזור

לישיבה.

בסדר. עתה, נצא להפסקה קצרצרה.

(הישיבה הופסקה בשעה 11:00)

(הישיבה חודשה בשעה 11:02.)

אני מחדש את ישיבת הוועדה.

אני מבקש למחוק את הנאמר בתיקון , שבנוסח החדש, לגבי סעיף 102(ט):

'או בתקנון מנהל הקרן '". כפי שהסברתי, כפני מספר דקות,

אין מקום לאפשר למנהל הקרן , באמצעות התקנות, שהוא מסמך פנימי שלו,

לסטות מההוראות שנקבעו בחוק.

אבל, לא יכול להיות תקנון הסוטה מהוראות החוק.

זוהי, בדיוק, פליטת הקולמוס שלנו בפסקה (ט). לכן, אני מבקש



להשמיט זאת. כלומר, אני מבקש לאשר את הנוסח כפי שהוא קיים היום בסעיף

קטן (ט), דהיינו רק ההוראות של פקודת החברות כפי שתוקנו בחוק זה.

אילו התיקון הזה היה מתקבל, היה יכול מנהל הקרן לכתוב בתקנון הפנימי

שלו הוראות הסותרות את החוק הזה. לכן , אני מבקש למחוק זאת.

בסדר. זה מאושר. אני מבקש, שייאמר מה היה בסעיף 103 שבנוסח הכחול

ומה שיניתם כאן .

בסעיף 103(א), בעמוד 379 בנוסח הכתול, חייבנו פירסום בעתון לגבי

הודעה על כינוס אסיפה של בעלי היחידות לצורך קבלת החלטות מיוחדות

1. יש להבהיר מה קורה עם העתון .

2. יש להבהיר מה קורה עם המענים ועם המפיצים.

בעקבות הערות אלה, אנו מציעים, במסמך מ-21 ביוני 1994, שתי

1. מנהל הקרן חייב להעביר העתק מהפירסום גם לנאמן ואם לרשות.

2. המפיץ צריך לשלוח הודעה לבעלי היחידות בקרן , שמחזיקים ביחידות

באמצעותו, והכל, כמובן , כפי אותן כתובות כפי שהוא יודע באותו

מועד.

כמו כן , היתה הערה לצמצם את מספר הימים, וזה מה שעשינו - צימצמנו

את מספר הימים. בעבר, דובר על 14 ימים או 21 ימים, ואנו צימצמנו זאת

ל-7 ימים או 14 ימים.

בסעיף 103(ד) אנו מציעים לקבוע מהו "מיד", דהיינו יום העסקים

השני לאחר קבלת ההחלטה. - זה נעשה, כדי לעשות קונקרטיזציה לעניין .

אני רואה, שעשיתם את התיקונים, בעקבות ההערות. אם אין הערות או

שאלות נוספות, סעיף 103 מאושר.

לגבי סעיף 104, א להיו הערות, ואפשר כאשר אותו כפי שהוא מופיע

בנוסח הכתול של הצעת החוק.

גם אצלי אין הערות לסעיף זה. הניחי לחברים להציץ בזה לרגע. סעיף

104 מאושר. לגבי סעיף 105, היו הערות.

_בינתיים, סעיף 105(א) נשאר ללא שינוי, ואילו לגבי סעיף 105(ב) יש

תיקון .

ברצוני להעיר, שיהיו שינויים של התאמת מספרי הסעיפים, לאחר שיהיה

לנו הנוסח הסופי המשולב. כלומר, אי אפשר, בשום מקרה, לאשר אותו

מילולית, בגלל אי התאמת הסעיפים.

אפשר לאשר אותו, בכפוף למספרי הסעיפים, וזה לא משנה את המהות.

לגבי סעיף 105, רשומות לפני שלושתי הערות: 1. יש ליחס את הקנס לגודל הקרן .

2. יש להבדיל בין הפרות שהינן בשליטת המנהל לבין אלה שאינן בשליטתו

ולהשאיר זאת לשיקול דעת בית-המשפט.

3. אם יוגש ערעור, על הפירסום להידחות.

בנוסף, ישנן הערות, ברוח זו, של קסלמן.

אימרו מה קיבלתם ומה - לא, והיכן זה מופיע.

במסמך, שהאיש קסלמן , מציעים "להוציא מאדר תחולת הסעיף חריגות

הנובעות מתנודות בשוקי ההון בארץ ובחו"ל, חריגות שאינן נובעות

מפעולות כלשהן של מנהל הקרן".

הרעיון הכללי הוא, שהקנס יהיה, פחות או יותר, אוטומטי. אחת משתי

ההערות, שהיונה פרובלמטית במידה מסויימת, היא חובת הפירסום בעתון .

בהצעה המקורית אמרנו, שעל כל קנס ידווח מקץ שלושה ימים בעתון . היום,

אנו מציעים לשנות את המתכונת ובכלל לותר על חובת הפירסום בעתון , אלא

אם יושב-ראש הרשות הורה לפרסם. כלומר, אם יהיו נסיבות מיוחדות, שבקנס

יש חשיבות כלשהי או חריגה מנוהל הקנסות הרגיל, אם אפשר להגדיר זאת

כך, אזי תהיה הוראה פוזיטיבית לפרסם בעתון , ולא - לא יהיה צורך בכך.

וזאת, לפני הערעור. כלומר, כפי המתכונת המקורית, אם שילם קנס, הוא

היה צריך לפרסם בעתון. הם העירו על כך ואמרו: נערער, מה נערער, כן

הודעה או לא הודעה. החלטנו, שנלך לקראתם ואמרנו, שאין פרסום בעתון על

הוא יפרסם בתשקיף ויספר על הקנסות שהוא

צריך לשלם, או בסיטואציה אחרת שבה יושב-ראש הרשות הורה להם לפרסם על

תשלום הקנס. כלומר דרישה לפירסום תהיה הדבר היוצא מן הכלל. כמובן,

שעל דרישה כזו אפשר לערער.

אבל, אז אתה מערער, כאשר הפירסום כבר נעשה.

לא. הפירסום יידחה עד הערעור. ערעור דוחה פירסום. - זו הצעה

שמופיעה בנייר הלבן החדש.

זה מופיע במסמך החדש מה-7 ביולי.

אנו מציעים לשנות את מתכונת הפירסום בעניין הזה, שכן זה יותר

נכון . על עניין האוטומטיות שבקנס כבר דיברנו.

עניין החריגה והתנודות - מלכתחילה, יש לשמוע אותם. יש ליושב-הראש

או למי שנותן את הקנס חובת שימוע, כלומר ניתנת לו הזדמנות נאותה. אם

יוכיח שזה לא היה בשליטתו ולא היה בידו, לא יוטל עליו קנס.

גם זה מופיע, בצורה מפורשת, בנוסח הלבן החדש שהובא היום, בסעיף

108 ולא בסעיף 105. סעיף 105 הוא הסעיף הטכני, שמונה את ההפרות ואת

הקנס שבצידן . ברצוני להתייחס להערה שגובה הקנס יהיה בהתאם לגודל הקרן

ולומר שלא ראינו דרך להתמודד עם הדבר הזה.

הבה נעבור לסעיף 105(ב) ונעבור על כל סעיף.

אולי כדאי שנראה את הנאמר בסעיף 108 החדש.

עדייו לא הגענו לסעיף 108. בסעיף 105(ב) (2) הוסיפו עוד עבירה.

כתוצאה מהתיקונים שהיו, התווסף סעיף 120א בסעיף 105(ב). מעבר לזה, לא

היו שינוי ים.

נדמה לי, שבפריט 11 ו-12 ישנם שינויי נוסח.

שי וי יס;

יש כאן רק את עניין "השווי הנקי".

מדובר רק על שינויי ניסוח. התיקונים, שדיברנו עליהם, יבואו בסעיף

108, שעדיין לא הגענו אליו.

האם כל שלושת התיקונים, שדיברנו עליהם, הם בסעיף 108?

כן .

למעשה, סעיף 105 הוא רק רשימה של דברים.

גם בסעיף 105(ג) ישנם שינויים לשוניים ומדובר על ענייו ה"שווי

הנקי" וכו' בסעיפים (ג) (4), (5) ו-(6). כמו כן , נוספו שתי פסקות



חדשות לסעיף 105 (ג) - (8) ו-(9) - בהן ייאמר כך: "(8) הפר הוראות

סעיף 74(א), ולענין זה הפרה חוזרת מההפרות המנויות בסעיף זה בידי

מנהל הקרן כמוה להפרה של הוראות סעיף 74(א) בידי הנאמן ; (9) הפר

הוראות סעיף 120א(א)".

סעיף 74(א) עוסק בפיקוח של הנאמן על מנהל הקרן ואומר מהם התחומים

שבהם הוא צריך לעסוק. סעיף 120א(א) מדבר על שמירת ספרים.

אני מציע שנעבור לסעיף 108, וכשנאשר את סעיף 108 נאשר גם את סעיף

105.

סעיף 108, שמופיע במסמך החדש שהוגש הבוקר, בא במקום סעיף 108

שקיים בנוסח הכחול והוא מאגד בתוכו את סעיפים 112 ו-113 שבנוסח

הכחול.

[קוראת סעיף 108(א), בנוסח החדש מ-7.7.94, לגבי דרישת הקנס

קנס על הפרה לפי סעיף 105 ישולם לפי דרישת יושב ראש הרשות,

בתון שלושים ימים מיום קבלת הדרישה.".]

מה היה לפני כן ?

די גורני;

לפני זה, זה היה אותו דבר, ומדובר, בעיקר, בשינויי סדר.

א' שניידר;

[קוראת סעיף 108(ב), בנוסח החדש מ-7.7.94, לגבי דרישח הקנס

הדרישה לתשלום קנס תוצא לאחר שהודע למי שאליו נועדה על

הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את דברו; יושב ראש

הרשות רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לדרוש קנס על הפרה לפי סעיף

105.".]

ד' גורני;

הסיפא של הסעיף היא תוספת, שבאה בעקבות ההערה של מנהלי הקרנוח,

שכאילו אין מוצא מהקנס האוטומטי הזה. במסגרת השימוע תהיה ליושב-ראש

הרשות סמכות גם לקבוע שאכן התקיימו אותן נסיבות חריגות וכו' שבהן

ראוי שלא לדרוש את הקנס.

האם אפשר לערער עליו לבית המשפט?

ד' גורני;

בודאי. אנו מדברים כאן על השלב הפרלימינרי, עוד לפני שהוא חותם

על הדרישה.

סעיף קטן (א) מדבר על כך.

זהו הפונה מן האוטומטיות. העקרון של האוטומטיות צריך להישמר, כי

אחרת לא עשינו למעשה כלום.

כלומר, אין קנס אוטומטי.

הוא כן אוטומטי, אך ישנה אפשרות לעצור את המהלך. אם תעיין בסעיף

108(א) בנוסח הכחול, תראה שהיה שימוע גם קודם. היכולת שלו להטיל קנס

לא היתה קיימת, והיא באה בעקבות הערת מנהלי הקרנות, כדי להתמודד באמת

עם המצבים החריגים.

אי שניידר;

[קוראת סעיף 108(א), בנוסח החדש מ-7.7.94, לגבי דרישת הקנס

"על דרישה כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לערער לפני בית המשפט

ויחולו הוראות סעיף 89; אין בערעור כדי לעכב את תשלום הקנס זולת אם

בית המשפט החליט אחרת.".]

מהיכן בית המשפט יודע, שהוא יכול אם לעכב?

די אורני;

הוא ישמע טענות.

האם הוא חופשי לעשות מה שהוא רוצה?

שני הצדדים באים בפניו, והוא מחליט מה שהוא מחליט.

די אורני ;

בדרך כלל, ערעור כזה מתפרש בפסיקה כדיון בדראה ראשונה, כלומר

אפשר להביא בו ראיות, ולמרות שהוא נקרא ערעור הוא מתנהל כמו תיק

ראשוני. ואז, למעשה, בית-המשפט יכול לקבל כל החלטה אחרת לגבי קנס

אזרחי.

[קוראת סעיף 108(ד), בנוסח החדש מ-94.ל.7, לגבי דרישת הקנס

ותשלומו; "התקבל ערעור - יוחזר הקנס האזרחי ויתווספו עליו הפרשי

הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום תשלומו

ועד יום החזרתו.".]

האם הנקנס משלם עוד לפני הערעור?

כן. כתוב בסעיף 108(ג), שאין בערעור כדי לעכב את תשלום הקנס אלא

אם בית המשפט החליט גם בנקודה הזו.

כסף הוא דבר שניתן להחזירו בלי לפגוע בערכו, ולכן חשבנו שעניין

ההרתעה מחייב שלא לעודד...

נאמר כאן: "התקבל הערעור - יוחזר הקנס... לפי חוק פסיקת ריבית

והצמדה, התשכ"א-1961". - מה זה אומר היום? האם זה 4%?

זה 4% צמוד.

[קוראת סעיף 108(ה), בנוסח החדש מ-7.7.94/ לגבי דרישת הקנס

"יושב ראש הרשות רשאי להורות למי ששילם קנס לפרסם את דבר

התשלום בעתון , בנוסח שיורה; הורה כן יושב ראש הרשות - יפורסם הדבר

בנוסח האמור תוך שלושה ימים מיום שהוצאה ההוראה.".]

מהו גודל הקנס?

הוא קבוע בסעיף 105 ב-3 רמות, והוא גם משתנה לפי נסיבות נוספות

של הפרה חוזרת או הפרה נמשכת.

מה היה בסעיף 105 המקורי?

לא שינינו את גובה הקנס. ההערה היתה, שיש להתחשב בגודל הקרן

בעניין גודל הקנס. אנו מציעים לא לקבל את ההערה הזו. אובה הקנס הוא

יחידה שתחילתה ב-9,000 ש"ח, אם ניקח, למשל, בסעיף 105, מקרה שבו

מדובר על תשלום של פי 10 על הפרת הוראה יחסית כבדה, אזי מדובר על 0 9

אלף ש"ח.

האם תשלום של 90 אלף ש"ח לקרן גדולה ולקרן קטנה זה אותו דבר?

אינני יודע מהי קרן גדולה ומהי קרן קטנה. לפי מה אני מודד זאת?

גודל הקרן איננו רלוונטי לשאלה האם מנהל הקרן פשע או לא. הרי הקנס



תמיד ייצא מכיסו, והוא אפילו לא בר ניכוי לצרכי מס. לכן , עם כל

הכבוד, השאלה, האם הוא מנהל קרן גדולה או מנהל קרן קטנה, איננה

רלוונטית.

בסעיף 108(ב) נותנים שיקול דעת ליושב ראש הרשות, מטעמים מיוחדים

שיירשמו, שלא לדרוש קנס. אפשר, אולי , להרחיב את שיקול הדעת שלו כך

שיוכל במקרים מיוחדים להפחיתו.

זה לא טוב.

ד' גורני;

כל הדברים האלה פוגמים בתוקף הקנס לקנס שלא מעורר סביבו כל כך

הרבה דיונים, כי אם יש שיקול דעת לגבי הנסיבות ויש שיקול דעת לגבי

אובה הקנס אזי למעשה כל אחד רואה שהקנס האוטומטי כאן נשתק. להבדיל,

זה קצת כמו עבירות חניה.

אימרו לנו מה היה עד עתה בפרקטיקה.

א' מינטקביץ;

לא היה.

בכל אופן , נניח שהוא כן מכר או לא מכר והוא לא התאים את עצמו. מה

אתם צופים שיהיה? תן תיאור פלסטי כלשהו לגבי אלו קנסות יכולים להיות

בקרן נורמלית?

אנו מצפים, שלא יהיו קנסות כלל. אנו מאמינים, שבניהול תקין ,

כשהקנס האזרחי בא, למעשה, לתמרץ אותו ולעודד אותו, קרן לא תשלם,

כלומר מנהל קרן לא ישלם. הקנסות הם, למשל, על אי פרסום מודעות בזמן ,

אי פרסום דו"חות בזמן , חישוב לא נכון של שווי נכסי הקרן לפי נוסחה

שיקבע שר האוצר בתקנות ודברים מהסוג הזה. למעשה, בניהול נכון ותקין

הוא יכול לעבור בשלום את כל הקריירה בלי. לשלם קנס.

האם על כל חריגה הוא מקבל קנס של פי 10?

די אורני;

ישנן חריגות שעליהן הוא משלם אפילו יותר, וישנן חריגות שהן בעלות

אופי מתמשך, למשל בעבירה של אי דיווח בכל יום העבירה נעברת מחדש ויש

מכפיל. כמו כן , יש נושא של עבירות חוזרות. כלומר, כאן נכנס אלמנט של

הפרדה בין עבריין ראשון לבין עבריין חוזר. נשמעו טענות בעניין זה,

ואנו ביקשנו שמנהלי הקרנות יצביעו על קושי קונקרטי כלשהו שיש להם,

ולא שמענו על דבר מלבד על נושא הפיזור, שבניהול תקין אין סיבה שהוא

בכלל ייפאש עם סעיף 105. הדבר דומה לחניה - מי שחונה במקומות מותרים,

לא יקבל דו"ח חניה.

והאם הקנסות הם סביוים והם לא 'בומבה' על הראש שאי אפשר להיות

איתה ?

הם גבוהים, ולטעמי הם נמוכים מדי. זה צריך להיות מכשיר, שיתמרץ

את מנהלי הקרנות לנהוג בסדר. אבל, הם בהחלט גבוהים.

אם כך, אנו מאשרים את סעיפים 105 ו-108.

כתוצאה מכך, סעיפים 112 ו-113 נמחקו מהנוסח הכחול, כי הם שולבו

שם ולכן גם אותם אפשר לאשר.

בסדר.

סעיפים 112 ו-113 שולבו בסעיף 108 בתיקונים, שהפירסום הוא לפי

שיקול דעת, ולא בכל מקרה ומקרה.

לגבי סעיף 106, לא היו הערות והוא נשאר לפי שהוא מופיע בנוסח

הכחול.

לגבי סעיף 106 קסלמן מעיר ש"תסרה הגדרה ברורה למונחים 'הפרה

נמשכתי ו'הפרה חוזרת'". הגדרות אלה אינן לאן .

נושא של "הפרה חוזרת" נמצא בחוק העבירות המנהליות.

יש לנו הגדרה מיוחדת בסעיף 106. "הפרה נמשכת" היא נושא ברור, לא

הגדרנו זאת וזה קיים בכמה חוקים. היא נמשכת לפי החפישה שכל יום היא

נתשבת כאילו היא נעברת מחדש. זה מתבטא גם בסעיף 106(א) בו נאמר: "קנס

בשיעור החלק החמישים... לכל יום בו נמשכה ההפרה". ברור שההימשכות

נמדדת לפי יום, כלומר ככפולה של מספר הימים עד להפסקת ההפרה. לגבי

"הפרה חוזרת", ישנה הגדרה בסעיף 106(ב): 'הפרה חוזרת' - הפרת הוראה

מהוראות סעיף בחוק זה או לפיו, בתוך שנתיים מיום הפרת הוראה מהורות

אותו סעיף או לפיו, ובהפרה נמשכת - מן היום האחרון שבו נמשכה". רואים

זאת כ"הפרה חוזרת", רק אם זה בתוך שנתיים. אם לאחר שנתיים של התנהגות

נאותה ישנה הפרה מחדש, היא כבר לא נחשבת כהפרה חוזרת לצורך העניין

שלנו, כלומר נותנים לו מעין מחילה, דף נקי והתחלה מחדש.

גם לגבי סעיף 106, היתה הערה לגבי מה שבשליטה או לא בשליטה.

זה אותו דבר, כי סעיף 106 הוא פונקציה של סעיף 105.

כלומר, זה נפתר שם.

כן . הבסיס נקבע בסעיף 105, ובסעיף 106 יש כבר נגזרות טכניות. אם

כל יום שהוא מאחר הקנס צומח. אם בתוך

שנתיים הוא חוזר על אותה הפרה, הוא במצב של הפרה חוזרת. "הפרה חוזרת"

היא כאשר הוא עושה את אותו מעשה, מתדש, בתוך שנתיים מהפעם הקודמת.

למשל, הוא טעה בחישוב ביולי 1994, ובמרץ 1996 הוא שוב טעה בתישוב.

אבל, אם הוא עשה זאת, למשל, בספטמבר 6 199, הרי שזה נעשה לאחר למעלה

משנתיים, ואז למרות שזוהי הפרה מאותו סוג היא טכנית, היא לא נחשבת

ל"חוזרת" והוא מתחיל דף נקי.

נראה, שאין הערות נוספות. סעיף 106 אושר.

בסעיף 107 יש תיקון לשוני בלבד.

התיקון הוא, שייאמר "לפי סכומו" ולא "לפי שיעורו". סעיף 107

אושר. את סעיף 108 אישרנו.

לגבי סעיף 109, לא היו הערות.

היתה הערה בעניין זה.

יש להוסיף כאן: "על פי חוק פסיקת ריבית".

אנו תיקנו זאת בנוסת הלבן מ-21.6.94.

אין שינוי, ורק במקום "כחוק" נכתב "לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה,

התשכ"א-1961".

בסדר. אפשר לאשר את סעיף 109.

לגבי סעיף 110, אין הערות.

אני רואה, שיש שינוי כלשהו בנוסח החדש.

השינוי שיש כאן הוא, שבסך הכל הוסיפו את מראה המקום.

טוב. סעיף 110 הוא בסדר.

לגבי סעיף 111, לא היו הערות.

בסדר. כאמור, סעיפים 113 ו-113 מבוטלים.

סעיפים 112 ו-113 נמחקו.

כעת, סעיפים 112 ו-113 'נבלעים' והם משולבים, כלומר ההוראות עצמן

לא נמחקו אלא הן פשוט משולבות בסעיף 108.

לפני סעיף 114 מוצע, בנוסח החדש שהובא היום, סעיף חדש - סעיף 113 -

שבו הוסיפו הגדרות של "מחשבה פלילית" ושל "מעשה".

נשמעה כאן טענה, והיא צודקת, שהשתמשנו בביטויים מתתום המשפט

הפלילי בלי להגדירם בחוק. הביטויים האלה עומדים היום על סף חקיקה

בחוק העונשין (חלק כללי). אנו, פשוט, מגדירים את זה לפי הצעת החוק.

אנו החלפנו את הביטוי "אחריות קפידה". הגדרת "מחשבה פלילית" היא

"מודעות לטיב המעשה ונסיבותיו", כלומר מה שקרוי בלשון קודמת

"ביודעין". כמו כן , נוספה כאן ההוראה, ש"יראו מי שחשד בדבר טיב המעשה

אואפשרות קיום הנסיבות, כמי שהיה מודע להם אם נמנע מלבררן". - זה

לקוח, מילולית, מהצעת חוק העונשין .

צריך, שלא תהיה בעיה אחר כך.

לא תהיה, אם כי יצטרכו אז לעשות תיקונים בכל החקיקה במדינה

במקומות בהם ישנן עבירות פליליות.

הם יכתבו סעיף בכל מקום.

סעיף 113, בנוסח החדש, הוא בסדר.

לגבי "מעשה", כדי להסיר ספק, הוספנו גם שזה "לרבות מחדל", כי רוב

ההפרות כאן הן למעשה מחדלים.

אני רואה, שלגבי סעיף 114 עשיתם כמה שינויים.

אלה הם שינויים טכניים בלבד.

השינויים האלה נעשו כתוצאה מההגדרות.

במקום להשתמש בביטוי "אחריות קפידה", השתמשנו בביטוי "טעונה" או

"שאינה טעונה". "אחריות קפידה" היא אחריות שאיננה טעונה הוכחת מחשבה

פלילית או רשלנות.

סעיף 114 - בסדר. לגבי סעיף 115, רשומה לפני הערה על כך שאדם עשה

כל שניתן באופן סביר למניעת העבירה, ואני רואה שתיקנתם זאת כך

"ועשה כל שניתן לעשות באופן סביר".

קסלמן מעיר, ש"מדובר בהעברת נטל הראיה, תוך הצבת סטנדרטים למעט

בלתי אפשריים על מנת להוכיח חפות.".

הוספנו את עניין הסבירות.

זה עניין של הוכחה. סבירות היא עניין של קביעה נורמטיבית.

הם עבדו לפי הנוסח הישן של הצעת החוק.

בסדר. אם כך, אפשר לאשר את סעיף 115.

כלומרי, אושר סעיף 115 לפי הנוסח הלבן .

לגבי סעיף 116, רשומה לפני הערה שזה מהר מדי וגבוה מדי.

זה כתוב גם לפני. היתה הערה, שזה יגביר את הריכוזיות של הקרנות.

_אינני מבינה מדוע דוקא סעיף 116 יעשה זאת.

מדובר כאן על מאסר שנה.

אלה כבר עבירות במחשבה פלילית, כלומר עבירות ביודעין .

האם כשהעירו על כך שזה גבוה מדי התכוונו למאסר שנה?

כנראה, שהכוונה היתה לקנס.

קסלמן מציע להוסיף את המלה "ביודעין" לאחר המלה "מאלה".

אין צורך בכך, כי כתוב כבר היום "במחשבה פלילית", בסעיף 116

בנוסח שהובא היום.

כלומר, נאמר "מי שעשה במחשבה פלילית" במקום "ביודעין".

יפה. אם כך, נותר רק עניין הגובה.

זה אותו דבר. אנו מאשרים קנסות גבוהים יותר, קל וחומר על עבירה

שנעברת ביודעין . כאן מדובר על עבירות שנעברות ביודעין , ולא על הפרה

במהלך העסקים הרגיל בגלל רשלנות, טעות או דברים מסוג זה. מדובר כאן

על עבירה ביודעין , למשל אם מישהו הלך וקיבל דירקטור עם הרשעות

פליליות ודברים מסוג זה.

האם הכנסתם מישהו לבית הסוהר?

אנו איננו מכניסים, אך בתי-המשפט עדיין לא הכניסו לבית סוהר על

עבירות ניירות ערך.

תמיד עשיתם עיסקת טיעון - לא?

לא. זה בכל המקרים, גם בלי עסקת טיעון .

אפשרות אחרת היא, שהם תמיד הביאו תעודות מהרופא.

נכון להיום, אף אדם לא ישב, פיזית, בבית-סוהר לשפוט על עבירה של

ניירות ערך.

דרך אגב, זה לא רלוונטי. כיצד תעניש אדם כזה? האם תושיב אותו

בבית סוהר? עדיף, שתטיל עליו קנס גדול. האם צריך שהוא גם יישב על

חשבון הציבור ויעניש את הציבור?

סעיף 116 בסדר. לגבי סעיף 117, לא היו הערות.

היתה הערה אחת שלנו. אנו הוספנו גם "מי ששוקל רכישה", בסעיף 117

במסמך מ-21.6.94, והכוונה היא לאדם, שפוטנציאלית הולך לקנות.

זה היה קיים גם בנוסת הכחול, ואלה רק שינויי ניסוח. במקום לכתוב

"משקיע סביר", כתבנו "מי".

בסדר. סעיף 117 אושר בנוסחו חדש.

לגבי סעיף 118, לא היו הערות.

לגבי סעיף 119, ישנה בעיה, כי, עולה, סעיף 119, בנוסחו החדש, לא

מתאים לנושא של המחשבה הפלילית ואחריות קפידה.

יצטרכו את הנוסח שמופיע בהצעת החוק בדפים הכחולים, כי הנוסח של

ה-21.6.94 משתמש בביטוי "אחריות קפידה". כלומר, ייאמר: בצבירה שעבר

תאגיד, שנדרשת לה מחשבה פלילית" - והיום זהו כבר מונח מוגדר - "או

כוונה להטעות או לרמות" - שזה ברור - "ישא באחריות גם מי שמעשהו או

מחדלו הוא המעשה או המחדל המהווה את העבירה". זהו דבר חשוב מאד, כי

אם מנהל קרן , שהוא תאגיד, מורשע או עובר עבירה שכ כוונה, אז האדם

בתוכו, שגרם לחברה לעבור את העבירה, נושא באחריות אישית. זה קיים

היום בפסיקה, וזה לא קיים עדיין בחקיקה מפורשת.

טוב. אני רואה, שיש נוסח חדש לגבי סעיף 120.

אין שינוי בנוסח של סעיף 120.

בנוסח החדש מופיעה תוספת של סעיף חדש - סעיף 120א.

כלומר, את סעיף 120 אפשר לאשר.

בסדר. הסבירו מה אומר סעיף 120א.

[קוראת סעיף 120א, בנוסח החדש מ-21.6.94, לגבי שמירת ספרי הקרן

"(א) מנהל קרן ינהל את ספרי הקרן באופן שיכללו

את כל המידע הנוגע לקרן , לנכסית ולעיסקאות שעשתה, וספרי הקרן יישמרו

על ידי מנהל הקרן לתקופה של שבע שנים לפחות; לענין זה, 'ספרי הקרן

מקום בו נרשמים פרטים הנוגעים לקרן , לנכסים המוחזקים בה, לעיסקאות

שנעשו בעדה, להחלטות שנתקבלו בקשר עם ניהולה, ולרבות דו"חות מחשב

מהסוגים האמורים. (ב) יושב ראש הרשות רשאילכדרוש ממנהל קרן כל מידע

הקשור בו או בקרן , ונתונים הכלולים בספרי הקרן אם הדבר דרוש לשם

מילוי תפקיד הרשות לפי סעיף 91; מנהל הקרן ימציא לרשות מידע ונתונים

שנדרש להמציא בדרך שחורה הרשות. (א) על הוראות הרשות לפי סעיף זה

רשאי מנהל הקרן לעלער והוראות סעיף 89 יתוכו.".) - סעיף זה מדבר על

תוספת הוראה לשמור ספרי קרן ודרישות למידע. סעיף 89 עוסק בסדרי דין

לגבי ערעור.

סעיף 120א מאושר.

לגבי סעיף 121, יש שינוי לפיו מחקו בו משהו.

מדובר עף מראה מקום בלבד, וזהו תיקון טכני לגמרי. בסעיף 121(ב)

אנו מבקשים 'להזיז' קצת את השעון . בעקבות ההערות שהתקבלו, אנו מבקשים



שיהיה פרק זמן של 90 יום מתחילת החוק עד כניסתם לתוקף של ההוראות.

אלה הן כבר הוראות מעבר.

היתה לי הערה כלשהי לגבי הוראות מעבר .האם היא נכנסה לחוק?

הערה אחת נכנסה, דהיינו הבקשה לעוד אורכה, ואנו מציעים 90 ימים

נוספים.

בסוף, מר שפירא העלה בקשה לעוד הוראות מעבר.

ההצעה מופיעה בסיפא של סעיף 121 (ב), ואנו מציעים לתת עוד אורכה

של 90 ימים לצורך קיום ההוראות.

טוב.

יושב-הראש, האם אתה כוונתך לסעיף 121?

כן .

לגבי סעיף 122, יש כאן רק תיקונים לשוניים, ואין בעיות עם זה.

בסדר.

_בסעיף 123 הוספה פסקה חדשה, פסקה (5), לגבי תיקון נוסף בחוק

ניירות ערך.

אנו קבענו, שמנהל הקרן ייראה למי שמחזיק בניירות הערך שמצויים

בידי הקרן. זה נדרש, כי היה ספק, בעקבות פסק דין של כבוד השופט

שטרוזמן בעניין קרן "אנליסט", האם הדבר הזה הוא כן מולזק או לא

מוחזק. אנו מבקשים לקבוע, בצורה חד-משמעית, שמנהל הקרן מחזיק בניירות

הערך שיש בידי הקרן .

בסדר.

ראשית, התיקונים בנוסח הלבן של הצעת החוק, לגבי סעיפים 124 ו-

125, הם טכניים לחולוטין , והם מראי מקום בלבד.

שנית, בנוסח הלבן , שהוגש היום, ישנה רשימת סעיפים שבהם הוחלט

למחוק את הבורסה למען להגשת דו"חות.

לגבי סעיף 125, ישנה הערה משפטית של קסלמן על כך, ששכחו תקנות

להשקעות משותפות בנאמנות (אופציה). הם מציעים להוסיף גם תקנות

להשקעות משותפות (אופציה).

אני מצטער, אך אינני יכול להתיחס להערות שהתקבלו רק הבוקר.

נניח, שמזכיר הוועדה שואל שאלה.

תהיינה תקנות חדשות בעניין הזה.

השאלה היא האם הערתם לעניין או לא לעניין .

היא לא לעניין .

אם כך, אמור לנו מדוע אתה חושב שהיא לא לעניין ולא משום שהיא

הגיעה הבוקר.

אנו נמליץ בפני שר האוצר ובפניכם להוציא תקנות חדשות, שתטפלנה

בנושא האופציות. לכן , ההערה או ההצעה היא פשוט לא לעניין .

למה אתה קורא "אופציה"?

אני קורא "אופציה" לאותה אפשרות, שאם כיום קיימת, לכתוב אופציות

על סל של ניירות ערך, לדואמא "מדד מעו"ף". כרגע, זה מה שאנו מציעים.

אנו לא נציע לעשות אופציה על נייר בודד. אנו תושבים, שברגע שתהיה

אפשרות לכתוב אופציה על נייר בודד, יש סכנה לפעילות מאד קטנה.

לא זו השאלה. אתה יכול להתיר את האופציות בתקנה, אך מדוע שלא

תכלול כבר את כל הכלים?

את האופציה עצמה כבר כללתי בסעיף 58, ותהיה אפשרות לעשות את זה.

אבל, לגבי התקנות, כרגע, אני אמליץ בפני השר ובפניכם לעשות רק

אופציות על סל של ניירות ערך, ולא על נייר ערך בודד. סעיף 58 מאפשר,

על פי החוק, בחקיקה ראשית, לקרן להשקיע באופציות.

האם ישנן הערות נוספות לגבי סעיף 125?

קיימת השאלה בעניין קופות גמל.

סעיף 125 אושר.

הוחלט, בישיבה הקודמת, לסרוק את הסעיפים, שבהם אין צורך להעביר

דו "חות והודעות לבורסה. בדף, שהוגש היום, נעשתה סריקה כזו, ולכן מוצע

בסעיפים, שכבר אושרו למעשה, למחוק את הבורסה כמען להגשת דו "חות. סעיף

אחד, שבו מוצע למחוק את הבורסה, הוא סעיף 32(א), שהינו סעיף שכבר

אושר.

וחיים שטסל אמר, שהוא לא רוצה לקבל סתם דו"חות ולאתר מכן הוא יהיה

גם אחראי והוא יישאל מדוע הוא לא הגיב. הוא אמר, שבשבילו הדבר הזה לא

נדרש. תהיה לו ערימת של מאות ואלפי דו"חות שהוא לא יטפל בהם, ואחר כך

אתה דווחת, ולא הגבת - היית שותף לעניין הזה.

אבל, הוא יכול להגיב.

הוא אומר, שראשית, זה מיותר מבחינתו, ושנית, הוא יהיה עמוס.

ברצוני, שנשקול את העניין לא משום שחיים שטסל אמר שאין לו עניין .

אף אחד לא שקל מה אמר שחיים שטסל אמר.

השאלה היא האם יש צורך שהבורסה, שמקבלח דו"ח כזה, תפעל במהירות.

מדובר על דו"ח לרשות.

מדובר על דו"ח של מנהל קרן .

הוא צריך מנגנון כדי לבדוק זאת, והשאלה היא האם צריך שהוא יבדוק

את זה בנוסף ליושב-ראש הרשות.

כל דו"ח שמגיע לרשות מגיע לבורסה. אינני מבין מדוע יש ליצור

עתה דו"חות מיוחדים לרשות ודו"חות מיוחדים לבורסה.

_אין מדובר בדו"חות מיוחדים.

גם מר שטסל וגם אנו מציעים להבחין בין קרנות פתוחות לבין קרנות

סגורות. דין קרן סגורה לדין כ חברה נסתרת, וגם כפי הטקסט, שאנו

מציעים, הדו"חות יוזרמו ל-3 גופים: לרשות, לרשם ולבורסה. לגבי קרן

פתותה, שלבורסה אין ולא כלום איתה, אנו מציעים לפטור את הבורסה מקבלת

הדו"חות, כי אין לה מה לעשות בדו"חות האלה. היא לא יכולה לעשות איתם

דבר, זה לא נוגע לבורסה ואין שום סיבה שהבורסה תקבל אותם.

טענה זו לא מקובלת עלי. אתה לא קובע אם יש לה עניין או אין לה

עניין . טוב, שעוד עין תסתכל על העניין .

הוא לא רוצה.

אני יודע, שהוא לא רוצה. אם הוא לא יודע, אין בעיה, והוא תמיד

יכול לומר, שהוא בכלל לא שמע, שהוא איננו צד לעניין , או לשאול מה זה

מעניין אותו. יכוכ להיות, שכרגע אין בעיות, אך בהחלט יכולות להתעורר

בעיות קשות בעניין זה. מה גם, שאתה אומר שבקרן סגורה הוא יקבל ואילו

בקרן פתותה הוא לא יקבל. אתה, בודאי, רוצה לומר, שזה כך כי בקרן

פתוחה זו מניה.

בקשר לקרן סגורה, יש לדירקטוריון הבורסה, על-פי תקנון הבורסה,

סמכויות והוראות, בדיוק כמו שיש כוח לדירקטוריון הבורסה, על-פי

התקנון , לפעולות מסויימות לגבי תברות נסחרות. ביחס לקרן פתוחה, אין

לבורסה שום סמכות ואין לה שום בקרה ושום פיקות. כל הסמכויות, גם לפי

ההצעה וגם לפי הדין הקיים, הן בידי משרד האוצר והרשות ניירות ערך.

האם הרשות תקבל ד"וח?

הרשות תקבל את הדו"ח.

הרשות והרשם יקבלו את הדו"ח.

שמעון וייס, האם נציגים של קרנות נאמנות יושבים בבורסה?

בתור שכאלה - התשובה היא: לא.

כוונתי היא לכאלה שיושבים ליד נציג הבנק.

נציגי הבנקים יושבים בדירקטוריון הבורסה.

אבל, לידם יושבים גם נציגים.למשל, האם נציג "פסגות" יושב ליד

נציג בנק דיסקונט?

חבר-הכנסת דן תיכון מתכוון למבצעים ולא לדירקטורים.

התשובה היא: כמבצעים - כן .

אם המבצע מבצע את עבודת הקרנות, לא יקרה שום דבר. אינני יודע

בכלל מדוע אתם מתווכחים ועל מה יש כאן להתווכח. אם זה לא עניינו, הוא

יתייק את זה.

לא נכון . מה פירוש "יתייק"? ברגע שאתה כותב, בחוק, למשל שאתה

צריך להעביר לדן תיכון דף מסויים, הרי שברגע זה אתה כבר שותף.

בהחלט. אני רוצה, שבמקרים מסויימים, שאינני מעלה על דעתי כרגע...

אין מקרים מסויימים. אם הוא מקבל דו"חות, עליו לבדוק את כולם.



השאלה היא האם זה נדרש כך שהוא יפתח מנגנון כדי לבדוק דו"ח שאין לו

סמכות בו .

הוא מקבל דו"חות כספיים. הוא לא בודק אותם. הרשות היא שבודקת

אותם והיא משא ומתן .

זה כא אומר, שזה בסדר.

נכון , שאין כו משטרה, שאין כו תוקרים ושהוא כא יכוכ כאמת נתונים.

אבכ, יכוכ כקרות מצב, שבו, על פניו, הוא יראה דבר שהוא...

הוא כא יראה. הוא כא עוסק בזה, אכא מתייק את זה. אתה הופך אותו

כהיות אתראי .

כיום, הוא מקבכ ככ כך הרבה דו "תות.

מי אומר שזה בסדר?

אני תושב, שזה בסדר.

אם הוא כא עובר עכיהם, אז כיצד אפשר כומר שזה בסדר?

די תיכוו ; -

אני תושב, שהוא עובר עכ הדו"חות הפיננסיים שהוא מקבכ.

כאבי דו"תות שהוא עובר עכיהם, זה בסדר.

הוא כא עובר.

חבר-הכנסת דן תיכון , מדוע אתה צריך שהבורסה תשגית עכ זה מעבר

כרשות כניירות ערך, משרד האוצר ורשם התברות?

די תיכוו ;

אם נתתיכ כעשות סדר, אזי מה שהוא צריך כעשות זה רק כנהכ את

המסתר, ומעבר כזה אין שום אתריות ושום מחוייבות. אבכ, בככ זאת, הוא



מקבכ טונות שכ דו"חות, ואפשר כראות כיצד ואם מגיעים מדי יום כבורסה.

מה שברצוני כומר הוא, שאסור כתת כבורסה את ההרגשה שהיא בכככ כא

בעני ינים. - ז ו ריצתי .

ישנה כאן שאכה עקרונית. אני טוען , שאם כמישהו אין סמכות, ואתה,

בדרך עקיפה, מכניס אותו ככאן , אתה הופך אותו כאן כהיות שותף. הוא

אומר, שהוא כא עובר עכ התומר הזה אכא מתייק אותו. מדוע יש כחייב אותו

כקבכ את זה?

ד י תיכוו ;

כמעט כאבי ככ התומר, אין כו עניין במישרין .

אבכ, בתוק, אתה כותב שהוא מקבכ את התומר.

די תיכרו ;

כתוקים האכה יש הסטוריה. הרשות היא מוסד תדש ותכש יתסית כאורך

תקופות רבות. מי שהיה תזק אז זה דוקא הבורסה, ודוקא היא ניהכה את ככ

שוק ההון במדינת ישראכ. וזאת, עד שקמה רשות תזקה וכקתה את שיווי

כעת, כשהככ עבר כרשות, בכככ אינני צריך

כקבכ שום דבר.

הוא אומר זאת כאבי נושא שאין כו סמכות ואין כו מה כומר בו.

די תיכוו ;

הוא תייב כדעת מה קורה. הוא תייב כדעת, כי המסתר בתעודות, בסופו

שכ דבר, מתנקז אכ תוך תדר הבורסה.

אינני הוכך כעשות מזה עניין , ואינני תושב, שזהו דבר דרמטי. תבר-

הכנסת מאיר שטרית, אתה תכריע בעניין.

ד י תיכוו ;

אינני עושה מזה עניין , אך יש את המחשבה כאבי העתיד.

הכרעתי בזה כבר בישיבה שעברה, ועמדתי היתה כעמדת הרשות. מדובר עכ

סעיף 32 - כא?

מדובר עכ סעיף 32, אך אם עכ עוד מסבר סעיפים.

התוק הזה כא שווה עיכוב.

אנו מקבלים את התיקון .

ככומר,מקבלים סעיף 32 החדש שבנוסח מה-7.7.94.

די תיכוו ;

השאכה שאתה צריך כשאוכ את עצמך היא מה זה מזיק. האם זה מוסיף

בטחון ככשהו בשכב ככשהו , שאיננו רואים אותו כעט?

כשמישהו בא ואומר כי: אין כי סמכות ואין כי אתריות. שחרר אותי.

אכ תהפוך אותי כשורנף בדרך עקיפה, אזי זה נראה כי הגיוני.

ד י תיסוו ;

זה, בדיוק, מה שאני כא רוצה כעשרת כו.

מי שטרית;

יושב-הראש, אינני מבין את דרך קבכת ההחכטות שכך. ביקשת שאכריע

בעניין , אך אמרת את ההיפך.

כא אמרתי את ההיפך. חבר-הכנסת מאיר שטרית, קיבכתי את דעתך.

אמרתי, שאני מקבכ את התיקון שכ הרשות.

אי שניידר!

אם זה כך, אזי את ככ התיקון אפשר כקבכ באופן אוטומטי, כי מדובר

בככ הסעיפים שבהם הוחכט שהבורסה כא בעניין .

בסדר.

אי שניידר!

הסעיפים האכה מופיעים בנוסת החדש, ומדובר עכ סעיפים 37, 67, 73

32, ואחרים.

ד י תיכוו ;

יושב-הראש, אני מציע כך כחשוב עכ כך שוב, כפני שאתה מכריע.

תתייעץ עם מינטקביץ בארבע עיניים.

כפני שנחזור כפרק המסים, ברצוני כדעת האם נשאר נשאר משהו פתוח

מתחיכת החוק, כמשכ הנושא שחבר-הכנסת דן תיכון ציין - קופות הגמכ?

אי שניידר;

זה נמצא בסוף, וזה צריך כהיות סעיף חדש.

אתד השינויים, שהתקבכו, אני מקווה, הוא החובה כקרנות הנאמנות

כהשתתף באסיפות הכככיות שכ התבהות, שמניותיהן נסחרות, ושיש כהן ,

כקרנות הנאמנות, אתזקות. אני רואה בזה אח אחד הדברים, שעשויים כתקן

מקצת מהקשיים והעשבים השוטים שנתגכו במרוצת השנתיים. אני תושב, שזהו

תיקון מצויין , כאבי מה שנקרא: ביזת הקופה הציבורית.

עד כמה שאני זוכר, דיברנו עכ כך, שנקיים דיון עם מאיר שביט בנושא

זה.

ד י תיכוו ;

אתה יכוכ כקיים דיון עם מי שאתה רוצה, אך כפני נעיכת החוק.

היו"ר גי גכ;

כא התכוונתי כעשות זאת כאתר שנסיים את החוק.

אני תושב, שאנו שאינו, ואומר כך במה העניין. אנו, במו ידינו,

נתנו כקופות הגמכ את האפשרות כהתפרע; במאבק ביני כבין קופות הגמכ עכ

נפשו שכ שביט, שביט ושגיא ניצחו אותי, בזה שהם דתו את חובת הפירסום

שכ קופות הגמכ באשר כאתזקותיהן במניות כמשך שנים, וכהערכתי זה תכק

גדוכ מהתקכות שפקדו אותן .

האם קבענו את החוק עכ סדר היום שכ יום שני?

א י הרשנר;

כן .

אני מבקש כהזמין את מר שביט כענין זה.

מי שאיא;

אני יכוכ כומר ככם מה מר שביט אמר כי.

משה שאיא, האם אתה עוסק בקופות אמכ?

כא.

הבה כא נעשה את הדיון כך. אני מבקש כהזמין כיום שני את מר שביט

או את מי שהוא רוצה.

כדעתי, כדאי שתזמין את מאיר שביט ואת אהרון פוגכ יתד, כי זוהי

בעיה עקרונית שדורשת הכרעה מיד.

הי ו "ר ג' גל.

בסדר. אט הם כא יכולים כבוא ביום שני אלא ביום אחר, זה יתקיים

ביום אתר. גם אם נסיים היום את התוק, כא נעכה אותו כפני שנדון בנושא

קופות הגמכ.

מ י שטרית;

כפי האדרה שכ קרן בתוק הזה, אי אפשר כהבין מדוע קופת אמכ כא

נכככת כאן .

ד י תיכוו ;

יהיה תוק אתר כקופות אמכ.

שי פרוש;

כתוב כאן הסדר, שכא מוסדר ע"י תוק אתר.

די תיכון ;

עתה, הם מבטיתים כנו כמה שנים.

היו"ר אי אכ;

כא. זה כבר הוכך כהי אמר.

די תיכוו ;

זה הוכך כהיאמר, אך אני מציע כעצמנו כקבכ מהם כות זמנים.

עכ-פי ההבנות שיש כי עם האוצר, התוק יובא ככנסת עם פתיתת המושב

הבא.

אנו מקווים, שזה יהיה קודם כמועד זה.

זה כא יהיה קודם.

אוכי נבדוק את סעיפי התוק כפי הסדר. בהאדרת "יושב ראש הרשות",

בסעיף 1 בהצעת התוק בדפים הכתוכים, נאמר: "כרבות עובד הרשות שהוא

הסמיך כעניין תוק זה או כעניין הוראה מהוראותיו". היו הערות, שכאבי

סמכויות מסויימות זה יהיה יושב הרשות בכבד, וככן , יש כאן נוסדו תדש

כהאדרה, שמוציא סעיפים מסויימים ונותן אותם אך ורק כיושב ראש הרשות.

בעקבות הערות שכ משרד המשפטים, אני מבקש שבמקום שזה יהיה בסעיף

ההגדרות זה יהיה בסוף התוק. אני מציע כעשות הוראת הסמגכה.

אי שניידר ;

אם אני תושבת סך.

מ י שטר י ת;

במכים אתרות, כא צריך כתקן את ההאדרה כאן , אכא באותם סעיפים

שמצויינים.

יוסיפו סעיף, שאומר, שסמכויות כפי סעיפים אכה ואכה כא ניתנות

כהאצכה.

מי שטרית;

אם כתוב בתוק, שבנושא מסויים רק יושב-ראש הרשות רשאי כעשות,

אוטומטית זה יהיה סך.

אי שניידר;

כא, יש כאן האדרה, והוא כא יכוכ כהיות בככ הנושאים. עושים כאן

שני סואי סמסויות - ישנן סמסויות, שהוא יסוכ כאצוכ כאתרים, וישנן

סמכויות שהן רק בכעדיות אצכו.

שי וייס;

אכה הנושאים, בהם אנו מציעים שיהיה רק יושב ראש הרשות עצמו:

1. סעיף 10(א) - פניה כבית-המשפט בעניין בקשה כהעביר נאמן מכהונתו.

אנו מציעים, שרק יושב-ראש הרשות עצמו יוסכ כטפכ בנושא זה.

2. סעיף 11(א) - פניה שכ יושב-הראש כבית-המשפט ביתס כנאמן. אם בזה

אנו מציעים, שרק יושב הראש יוככ כעסוק בעצמו.

3. סעיף 14(ב) - בקשה מבית-המשפט כהורות כמנהכ קרן כהעביר קרן כניהוכ

שכ מנהכ קרן אתר. הצעתנו היא, שזה יהיה רק בסמסות יושב-ראש הרשות.

4. סעיף 14(א) - בקשה מבית-המשפט כהורות כמנהכ קרן כהעביר מנהכ סככי

או נושא משרה אתרת. אם זו בקשה כבית-המשפט, וככן ההצעה היא שרק

יושב הראש יוככ כשקוכ וכבקש בעניין זה.

5. סעיפים 14(ד) ו-(ה) - בקשה כמינוי כונס נכסים זמני וכתקופת העברת

כהונה שכ מנהכ קרן כפי סעיף (א)(2).

6. סעיף 21(א) - נושא נוסף הוא, שאנו מציעים שיהיה רק בשיקוכ דעתו שכ

יושב ראש הרשות, הוא הבקשה כבית-המשפט כהשעות מסהונה או מותפקיד מי

שהואש נאדו כתב אישום.

7. סעיפים 45(א), (ב) ו-(א) - בסעיפים אכה מדובר עכ הפסקת הצעת

יחידות, ראם בסעיפים אכה אבר מציעים שהטיפוכ יהיה בידי יושב ראש

הרשות עצמו ככא אפשרות כהסמיך.

8. סעיף 68(ב) - סעיף זה הוא סואיה שכ דרישה שכ דו"תות מיותדים,

שזוהי דרישה מיותדת כדו"ת מיותד. מכיון שנאמר שזה או הרשות או

יושב ראש הרשות, אנו מציעים שזה יהיה יושב ראש הרשות עצמו ככא

הסמכה.

9. סעיף 74(ז) - סואיה שכ הוראה כפרסם דין ותשבון כאבי כיקויים, וזאת

כאתר שמיעת הטענות שכ הנאמן ומנהכ הקרן .

10. סעיף 82 - בסעיף זה המתשבה היתה, שכיון שהפניה היא כבית-המשפט

וברות ההוראות הקודמות, אם בקשה זו תואש ע"י י ושב-ראש הרשות עצמו

וכא בידי מי שהאציכ כו סמכויות אתרות עכ פי התוק.

אבכ, זרו כתוב בסעיף עצמו: "קבע בית המשפט, כפי בקשת יושב ראש

הרשות".

האם אי אפשר שזה ייעשה ע"י בא כותו?

שי ו י יס;

יכוכ, שתצהיר יוגש ע"י עובד, אך הבקשה תהיה חתומה עכ-ידו או עכ

ידי עורך-דיו כבא פרתו.

יי מזוז ;

האם זה כא יתייב אותו כהגיש תצהיר וכהיתקר?

די גורני;

זה יהיה כפי העניין .

שי וי יס;

אם הוא יידע אישית את העניין , הוא יצהיר. אם כא - זה יהיה אני או

שרה.

יי מזוז;

אין כזה משמעות.

שי וייס;

11. סעיף 90 - סעיף זה נוגע כהתייצבות הרשות בהכיכים, דהיינו

בעניינים שיש פניה שכ אדם מקרב הציבור בהתדיינות עם מנהכ קרן או

נאמן . ההתייצבות תהיה ע"י יושב ראש הרשות. סעיף זה מדבר עכ סמכות

יושב ראש הרשות כהתייצב בהכיך שקיים בין מנהכ קרן כבין אדם מקרב

הציבור.

מדוע צריך יושב-ראש הרשות כהתיצב?

שי וייס;

ההתכטה כהתייצב תיעשה ע"י הדרג הבכיר ביותר.

מי שטרית;

ככומר, אר1ה מדבר ההחכטה האם כהתיצב או כא, אך יכוכ כהתיצב מישהו

אתר.

שי וייס;

ההתכטה האם כהופיע או כא כהופיע צריכה כהתקבכ ע"י הדרג הבכיר

ביותר.

12. סעיף 97(א) - מדובר בנושא שנואע כפירוק, ואם כן מדובר עכ האשת

בקשה כבית-המשפט.



13. סעיף 108 - כאן אני מבקש כעשרת תיקון אחד בנושא שדיברנו צכיו,

בבוקר, וכאן סעיף קטן (א) הוא כא טדוייק. בסעיף 108(א}, דהיינו

בהוצאת הדרישה עצמה, אני מציע שאפשר שיהיה שיוככ כיעשות זאת גם מי

שאיננו יושב הראש עצמו. ביתס כהצעה שהצענו היום, שתוקנה סמכות

כיושב-ראש הרשות מטעמים מיוחדים שיירשמו, אני מציע שזו תהיה

סמכות שיושב הרשות עצמו ישקוכ וכא מישהו מטעמו. כגבי ככ יתר

ההכיכים, כמו שמיעה, הוצאת הדרישה וכו, אני מציע שתהיה אפשרות

כהאציכ סמכות כעובד רשות, ואיכו כגבי הויתור או אי הטכת הקנס

מטעמים מיוחדים שיירשמו, ככומר כאבי החריג, יהיה יושב-ראש הרשות

בעצמו.

יי מזוז;

אם כך, יש כהוריד את סעיף (א) וכפרק את סעיף קטן (ב).

אני מציע כהוריד את סעיף קטן (א) ובסעיף קטן (ב) נעשה רישא כעומת

סיפא. את תיקון הנוסח נעשה אתר כך.

מי שטרית;

מדוע יש כהוריד את סעיף 108(א)? בסעיף 108(א) נאמר: "קנס עכ הפרה

כפי סעיף 105 ישוכם כפי דרישת יושב ראש הרשות". אם את מגדירה את יושב

ראש הרשות גם כמי שהסמיך מטעמו, אזי אפשר כהשאיר זאת.

זו טכניקה שכ חקיקה, כי כאן אני מסמיכה מישהו וכאתר מכן אני

מוציאה כו את הסמכות. ככן , עתה, אם ברצוני כהתזיר כו את הסמכות, אני

צריכה כמחוק את זה מכאן . כשכתוב כאן , בהאדרת "יושב ראש הרשות", בנוסח

החדש, "כמעט", הכוונה היא שזח יהיה רק יושב האש הרשות.

טוב.

נושא נוסף, שנותר פתוח, הוא שם הקרן.

זה ירד, וכא התקבכו ההערות.

כא התקבכה ההערה, בעניין זה, ואחזור עכ ההנמקה. אם בדיני החברות

יש סמכות כרשם התברות כא כאשר שם שכ חברה שעכוכ כהטעות, ועכ אווזה דרך

אנו מציעים אם כאן .

עתה, ברצוני כדעת מה כא אושר בהצעת החוק.

כפי הרישום שכי, סעיף 2 כא אושר וכתוב כפני שיש כבדוק זאת בכפוף

כסעיפים 56 ו-60, שזהו סעיף התחוכה.



שי וייס;

אנו הצענו 1סעיף 2 כהוסיף אם את האופציות כהסדר, דהיינו "ניירות

ערך או אופציות". תוזים עתידיים הם התתייבויות, והנכסים הם ניירות

ערך או אופציות. ואז,על ככ הסדר, שמטרתו טיפוכ בניירות ערך או

אופציות, יתוכ התוק. הנוסת מצוי במסמך מ(-30.6.94.

בסיפא ייאמר: "כעניין סעיף זה, יראו אופציה כמשמעותה בסעיף 60(ב)

כנייר ערך".

תן דוגמא שכ מישהו שנותן שירות. האם זה מישהו, שמארגן תברים? האם

ישנם דברים כאלה?

שי ו י יס;

אני מנית, שישנם דברים כאכה.

האם ישנן עוד הערות כסעיף 2 עם התיקון ?

אי שניידר;

אם סך, זה אושר.

בסדר. האם סעיף 5 אושר, כלככ סעיפים קטנים (8) ו-(9)?

אי שניידר;

כפי הרישום שכי, ככ סעיף 5 אושר, כוככ סעיף (9).

היו"ר אי אכ;

טוב.

אי שניידר;

אומנם סעיף 6 אושר, אך הוספנו תיקון , כפיו בסעיף 6(ב) ייאמר:

"באישור הסכם הקרן רשאי הממונה כשקוכ בין היתר את הסעיפים הבאים...".

ככומר, התווספו המכים "בין היתר", ואישרנו את זה עם התיקון. עתה, באה

שרה פרוש ואומרת שזה יוצר סתירה עם פסקה (א). כדעתי, אפשר כהוריד

בכככ את סעיף קטן (א), אך כדאי כהתכיט עכ כך כאן , כדי שהנוסת יהיה

מאושר סופית.

מי שטרית;

הצענו בסעיף (ב) כמתוק את: "המדיניות הככככית שכ הממשכה".

היו"ר אי אכ;

כא. אישרנו זאת.

כיום, הנוסח של סעיף 6(ב) הוא: "באישור הסכם רשאי הממונה כשקוכ

(1) המדיניות הככככית שכ הממשכה; (2)

מדיניות ההשקעות שנקבעה בהסכם הקרן".

מחקנו את סעיף 6(ב)(2) כאבי מספר הקרנות ואודכן .

בסעיף 6(א) נאמר: "הממונה רשאי כהתנות את אישורו שכ הסכם הקרן

בתנאים, כפי השיקוכים המפורטים בסעיף זה".

אפשר כמחוק זאת.

מתקנו את סעיף 6(ד).

מתקנו את סעיף 6(ד), סי הוא כפוכ.

סעיף 6(ד) מדבר עכ משהו אתר.

אני מביו , שהכוונה במכים "כפי השיקוכים" היא שזה יהיה כפי הסעיף

הזה.

הסוונה היא כסעיף הנ"כ.

שרה פרוש אומרת, שמאתר והוספנו את המכים "ביו היותר", ישנה סאיכו

סתירה.

מדוע הוספתם את המכים "ביו היתר"?

עשינו זאת, סי איננו רוצים, שמנהכ הקת יהיה סבוכ כפי הנקודות

האכה אם כאשר או כא כאשר קרו .

ככ התפישה שכ התוק הזה היא פירוט מססימכי שכ הדרישות, שנדרשות

ממנהכ קת ומנאמו , סדי, שבסופו שכ דבר, יהיה ברור שאם אתה ממכא אתר

הדרישות האכה אתה נסנס אוטומטית. הדברים היתידים שאמרו שהם בשיקוכ



דעת הם הנמדיניות והככככית שכ הממשכה וכן מה שנאמר בסעיפים קטנים (2)

ו-(3). - זו מדיניות, שתרוץ עתה בככ החוקים האכה.

כא היינו מעוניינים, שיישב הממונה עכ שוק ההון ויאמר כמישהו:

אינני מאשר כך קרן כי אני חושב שזה נוגד את מדיניות הממשכה. וזאת,

משום שזה, כבדו, כא מספיק.

עם המכים "בין היתר" אתה הרתבת עתה עוד יותר.

מי שטרית;

נכון . אני רוצה שתהיה כו מכוא הסמכות כאשר או כא כאשר. היה והוא

כא אישר כמישהו, אותו אדם שכא אישרו כו רשאי כפנות כבית-המשפט וכערער

עכ כך. ואז, הוא יעמוד ויתן את הדין , שכן הוא אתראי כהתכטתו. הוא

יסביר זאת בבית הדין .

יי מזוז;

זו כא ההצעה הממשכתית. אנו כא רוצים את זה.

תבר-הכנסת מאיר שטרית, מה הצעת שיהיה כתוב?

מי שטרית;

כתבנו "באישור הסכם הקרן רשאי הממונה כשקוכ בין היתר את העניינים

הבאים", ככומר כא רק את העניינים שמצויינים כאן . אם יש כו נימוק אתר,

שהוא תושב שבגככו הוא כא רוצה כאשר כמנהכ קרן כנהכ קרן , יש כתת כו את

הסמכות כעשות זאת.

זו התערבות בתופש העיסוק.

מי שטרית;

הרי הוא צריך כהגו עכ זה בבית-משפט, אם הוא יפסוכ קרן - כא?

י י מזוז;

זה כא מספיק.

זה מספיק. אם מישהו חושב שפוגעים בזכות העיסוק שכו בצורה

שרירותית בגככ שהוא שתור או בגככ שעיניו סמוכות, הוא יכך כבית-המשפט

ויזכה.

י י מזוז;

ישנם גם נמוקים, שהם כא כגיטימיים, והתוק אמור כהגדיר את

הנימוקים שהם רכוונטיים כאישור מנהכ קרן או עסקי מנהכ קרן .



מ י שטרית;

: "ביו היתר".

יי מזוז;

נימוקים אחרים, שכא פורטו בחוק, הם כא רכוונטיים יותר.

מ' שטרית;

אני יכוכ כתת כך עוד נימוקים מדוע כפסוכ קח .

מי איתו ;

ת1ר-הכנסת מאיר שטרית, אני חושב, שהיא צודקת בקונצפציה. זהו סעיף

הגבכה, שכו באופו נורמכי יש כתת את ההיתר.

כא.

היא מנסה כומר כך משהו. מבחינה משפטית, ההנחה היא שהככ בסדר.

כאשר אומרים שיש כתת אישור, ההנחה היא שהוא צריך כתת אישור אוטומטי.

יי מזרז;

וזאת, כמי שממכא את התנאים המפורטים כאו .

מי איוזו ;

נניח, שכא כתוב ככום. במצב כזה, הנטיה תהיה כתת אישור, ככומר

אין כך הרבה שיקוכ דעת, וארנה צריך כר1ת אישור.

אתה צריך סיבה מיוחדת מאד מדו/ג כא כתת אישור. היא באה ואומרת: עכ מנת

כציין את הקריטריונים האכה, אני אקבע שכושה, והשכושה האכה הם הסיבות,

שבגככן , באופו עקרוני, הוא יכוכ כא כתת אישור. אתה אומר: כא רק

השכושה, אכא יהיו עוד. אתה טרעו , שתוספת המכים "ביו היתר" היא בשביכ

כתת, אך התוספת הזו היא בשביכ כא כינת אישור. המכים "ביו היתר"

תתפרשנה כהרחבת שיקוכ הדעת שכו כא כתת אישור. כדי כתת אישור, הוא כא

צריך את ההרחבה.

זוהי הכוונה.

מדוע כך שהוא כא יתו ? אנו רוצים, שבאופו עקרוני, הוא כו יתו . אתה

מגן כעת עכ עמדת השכטוו , והיא מגינה עכ העמדה שכ חופש הפרט.

אסביר את ההאיון. החוק הזה נועד כמנוע מצב, שיהיו ככ מיני

crooks, שיקימו קרנות נאמנות והציבור 'יאככ אותה' מתר. אנו רוצים

כהגו עכ המשקיעים, עכ המשקיע הקטו .



מי איתר ;

וזאת, במידה מינימכית.

אנו רוצים כהגן עכ המשקיע הקטן בצורה המכסימכית, וכא המינימכית,

פדי שהוא כא 'יאככ אותה'.

מ י איתו ;

ו ז את, רק כשצריך .

יי מזוז;

ישנה כאן , ב-120 סעיפי החוק, מידה מכסימכית שכ הגנה עכ המשקיע

הקטן .

ד י תיכוו ;

חבר-הסנסת מאיר שטרית, מה שאתה אומר כא מקובכ עכינו. אנו רוצים,

שקרנות הנאמנות כא תהיינה בידי הבנקים.

מ י שטרית ;

תכיכה ותס. גם אני כא רוצה זאת. התוק הזה מציע 100 תנאים כמי

מאשרים כהקים קרן . מטרת ככ התוק היא כארום כסך, שמי שיקים קרן יהיה

מישהו שאכן יש כר את הידע, הבטותות המתאימות ואת היכוכת כנהכ קרן

כזו, וישנם עוד תנאים רבים, שאינם כתובים בשכושת התנאים האכה,

שצריכים כהתקיים כדי שמישהו יהיה יכוכ כנהכ קרן . אפשר כבתור באתת

כפרט בסעיף 6(ב) את ככ התנאים שעכ-פיהם אפשר כפסוכ

מנהכ קרן , ואז כי יש, כמשכ, 15 הצעות מדוע כפסוכ מנהכ קרן , או

כתיכרפין כהרתיב את שיקוכ הדעת שכ הממונה וכומר כו שבין יתר

העניינים, שהוא ישקוכ, הוא ישקוכ את העניינים האכה. אבכ, אם יש כו

נימוק חזק, שהוא חושב שבגככו הוא כא רוצה רוצח כאשר קרן , אדרבא,

שיפסוכ אותה. הוא יצטרך כהאן עכ דעתו בבית-המשפט. מבתינתי, כך המשקיע

היום מואן . אם הוא מאשר קרן , באחריות האישית שכו, שאיננה בסדר ושהאיש

שניהכ אוו1ה הוא אכן crook והוא כא 'עכהי עכ זה והציבור יאככ אותה',

אזי הוא יתן את הדין . ככומר, יהיה מישהו, כפתוח, אתראי.

אי מינטקביץ;

יש כי הצעה, שהתכוונתי כארמרה ממיכא עכ יסוד אירוע שמתרחש בימים

אכה. החכבטתי ורציתי כהביא את הכבט ככאן . ברצוני כהציג סיפור מהתיים.

אנו מתכבטים בבעיה זו. מעשה בקרן , שאושרה כא מכבר, שהתברר כנו, שמנהכ

הקרן הוא אדם, שעבד במוסד בנקאי אדוכ ופוטר כפני שנים כאתר שנתפש

באניבה. כא הביאו אותו כמשטרה, וככן הוא da כא הורשע. ככומר, יש כו

תעודת יושר. פשיטא, כפי הסמכויות הפורמכיות, אין מה כעשות, אבכ יש

כנו hard evidence באככ אניבה. המשאכה שכי היא,

שאוכי אפשר כעשות כאן trade off כלשהו, שהסמיכו את יושב-ראש הרשות,

באישור בית-משפט, וכא כבדו, כמנוע מאדם ככהן כמנהכ קרן עכ יסוד

עובדות שיביאו בפני בית המשפט.

ואז, בית-המשפט יצטרך כקבוע האם הוא גנב או כא גנב.

מדוע כך 'כהרוג' אותו? אתה תהרוגי אותו לגמרי . האם אתה תיקת

אותו כבית-המשפט ובית-משפט יקב/נ שהוא גנב אני רוצה כתת סמכות כממונה

עכ שוק ההון כא כאשר כו בכככ.

אבכ, אתה התתכת עם ככ הגישה הזו .

מי שטרית;

כא.

מי איתו ;

ראשית, כצערנו, ישנם גנבים גם בין תברי-הכנסת, שרי הממשכה

והפקידים, וזה כבר נקבע בבתי-המשפט. ככומר, ישנם גנבים בותחום הפרטי

ובסקטור הציבורי. שנית, ככ העניינים שכ תובת נאמנות, זהירות וכו

תכים ממיכא. האם בגככ שאתה תתפוש אתר כך את האתראי עכ שוק ההון ותאמר

שהוא היה כא בסדר, ברצונך כתת כממונה עכ שוק ההון סמכויות שהוא יהיה

כאיכו תעודת ביטות? אתה כא תשיג זאת כעוכם. אתה אומר: אני אוזן הגנה

כציבור ע"י זה שהממשכה היא תגן עכיהם, ואז הככ בטות.

מי שטרית;

היא כא תגן עכיהם.

מי איתו ;

זה כא יהיה בטות, כי הממשכה כא מסוגכת. זה כא עובד כך בתיים,

ואתה כא תשיג אף פעם בטתון שכ מאה אתוז. הנת כזה. אני אומר זאת, כי

נראה שכפתע התהפכו כאן היוצרות. חבר-הכנסת מאיר שטרית כאיכו רוצה

כהרתיב עוד ועוד את השיקוכים שהם ימנעו או יתערבו בהסכם. אנו

מאמינים, שראשית, יש ככבד הסכם בין גורמים.

מי שטרית;

ננית, שבנק הוכך ומקים קרן נאמנות ומציע מניות כציבור.

מי איתן ;

אז מה? מדוע אתה צריך כהתערב בכככ?

מ י שטרית;

אינני מתערב, אכא אני רוצה שכגבי מי שמנהכ את הקרן הזו תהיה

סמכות שמישהו יבדוק אותו.

מי איתו ;

סכת כי, אך אתה הטכת תובת נאמנות ותובת זהירות ורצית אפיכו שתהיה

שקדנות.

מי שטרית;

מי בודק שאומנם התנאים האכה מתקיימים?



זה מתקיים מכוח התוק.

כשהממונה עכ שוק ההון נותן כו חותמת האומרת מותר כך, זה כאיכו

שהוא אומר שאתה בסדר.

אבכ, הוא מתערב בככ שכב, ויש כו סמכות כהתערב.

חבר-הכנסת מאיר שטרית, אוכי אנסה כשכנע אותך אתרת. זה מתחיכ

סעיף 4, בעניין זה שיש הסכם בין שתי חברות שרוצות כנהכ עסקים. עתה,

מתערבים בהסכם שכהם ואומרים כהם, שההסכם הזה כא יאושר. אתה צריך כתת

מעט מאד סיבות מדוע הוא כא יאושר, וכא כהגיד בגככ ככ סיבה שהיא. מה

שאתה עושה הוא, שאתה כוקת את נטכ האחריות, שקיים עכ שתי החברות, מי

שמשקיע בהם והבעכים שכהם, וברצונך כהעביר אותו כפקיד ממשכתי. זה כא

'הוכך ' ככה.

זה כא עוטר אותם מאחריות כפי ככ החוק הזה.

רבותי, האם יש מקום כהיענות כנצי^ת משרד האוצר שאנו נוריד את

המכים "בין חשאר" ונשאיר זאת בנוסח כפי שקבענו מוקדם?

מי שטרית;

אנו הצענו בתיקון, עכ סמך המכים "בין היתר", כמחוק את סעיף

6(ב)(2) האומר "מספר הקרנות המנוהכות בידי אותו מנהכ וגדכן". האם עתה

נחזיר אותו?

כן , תחזיר אותו. זה פחות מזיק מאשר כפתוח את זה כככ שיקוכ.

הויכות הוא חריף מאד כאבי השאכה האם אכן מספר הקרנות צריך כהיות

מאבכה. אין מדובר בככ שיקוכ. כמשכ, את כא יכוכה כהאיד כמישהו: עיניך

אינן כחוכות וככן אינני נותנת כך אישור כהקים קרן . יש צורך בסיבה מאך

רצינית כדי כא כתת אישור.

נכון .

ככן , ? מוטכת עכיהם חובה. הממונה עכ שוק ההון כא יכוכ כעשות דבר

אינני מאשר כך קרן. כשכותבים "בין היתר",

מדאישים מהם הנושאים המרכזיים.

כשנאמר " בין היונר", זו-. יותר רומז כאפשרות שכ ביניים כחוכרת.

כמשכ, מר מינטקביץ העכה בציה כזו. אם הוא יודע שאותו מנהכ קרן

שבא כנהכ את הקרן הזו הוא מנהכ קרן שנתפש בגניבה בבנק, נניח, וכא

הורשע, האם מותר כפסוכ אותו או כא?

יי מזוז;

הוא כא יוככ כפסוכ אותו, ובא"ץ כא יאשר כו את הפסיכה הזו, כי אין

כו שום ראיה אמיתית עכ זה.

וזאת, אכא אם חהיה כו סמכות כפסוכ אותו.

יי מזוז;

וזאת, אכא אם תהיה כו סמכות כפסוכ אותו מככ שיקוכ שהוא. אבכ, זה

כא יתפרש כככ שיקוכ שהוא וגם אסור שתהיה כו אפשרות כפסוכ מככ שיקוכ

שהוא, כי אז באמת בפעם הבאה יבוא המקרה שכ עיניים כחוכות.

היו"ר אי גכ;

אם כך, אתם מציעים כמחוק את המכים "בין השאר", אך ככא סעיף

6(ב)(2) כגבי מספר הקרנות וגדלן .

הם מציעים כחזור כנוסח המקורי עם סעיף 6(ב)(2).

החזר אח סעיף קטן (2). כפעמים, צריך את זה.

אם מורידים את "בין היתר", יש כהחזיר את סעיף (2) כץבי מספר

הקרנות.

האם אני צריך כהכריע בעניין?

כן .

אם כך, תמתקו את המכים "בין השאר" ובנוסף נשאיר את סעיף קטן (2).

אני ארשום הסתייגות שכי בעניין .



07/07/94

רשום כפני, שסעיף 10(א)(1) כא אושר.

רשום כפני, שעמדת הממשכה כאבי התיקון , שהציע מר קינדרימן , טרם

נקבעה.

אי שניידר;

בסעיף 10(א)(1) נאמר; "כהונתו שכ נאמן תסתיים בככ אתד מהמקרים

" - וזה המקרה שכא אושר: - "(1) תדכ כהתקיים בו תנאי מן התנאים

המפורטים בסעיף 8(א)(1) או מתקיים בו האמור בסעיף 8(א), וכעניין תנאי

מן התנאים המפורטים בסעיפים 8(א) (2) ו-(3) - כא נתקיים בו במשך תקופה

מצטברת שכ שכושים ימים בשנה שתתיכתה באתד בינואר;". הערתו שכ מר

קינדרמן היתה, ש"יש כקבוע כי כדוות כמנהכ הקרן עכ המקרים

הנזכרים בסעיף קטן זה", וסן "כהוסיף הוראה כפיה תינוזן כמנהכ הקרן

הודעה עכ המקרים המנויים בסעיפים קטנים (א)(1) ו-(4)".

זה כא סותר את מה שכתוב בסעיף 10(א)(1). אם הוא רוצה כהוסיף הערה

כסעיף 10, בבקשה. האם הוא מבקש, שההודעה תימסר כנאמן , כפני שממנים כו

כונס נכסים או מפרק זמני?

כא. אני תושבת, שהבעיה היא, שכתוב כפני שהאיגוד מסר שהערתם

התקבכה, והממשכה כא יודעת מזה.

כנאמן כא ממנים מפרק.

אבכ, כתוב בסעיף 10(א)(4) נאמר: "כהונתו שכ נאמן תסתיים בככ אתד

... (4) נתמנה כי כונס נכסים או מפרק זמני". ככומר,

נתמנה כו כונס נכסים עכ משהו אוזר.

כא קיבכנו את ההערה, ואנו מציעים אם ככם כא כקבכ אותה. השאירו

זאת בנוסת הזה.

הבה נשאיר סעיף זה בעינו.

בסדר.

כאבי סעיף 15(ד), יש נוסת תדש, מה-7.7.94, האומר כך: "דירקטור שכ

מנהכ קרן יהיה תושב ישראכ".



07/07/94

האם אנשי יש"ע הם תושבי ישראכ?

יי מזוז;

כא.

אם כך, תושבים שכ מי הם?

יי מזוז;

הם אזרתי ישראכ, אך כא תושבי ישראכ. התיקון הוא, שהנושא הזה יהיה

מטופכ דרך תקנות שעת תירום, שמרתיבות את הר1תוכה שכ התושבות כתוקים

מסויימים אם עכ תושבי יש"ע.

אינני מקבכ את ככ הסעיף הזה. זוהי שטות ואיווכת.

כאשר אתם מציעים כומר "תושב ישראכ" במקום "מקום מושבם הקבוע...

יהיה בישראכ", האם זה מכסה אם את תושבי יש"ע?

מ י שטר י ת;

היא אומרת, שכא.

יי מזוז;

נושא תושבים שמתאוררים ביש"ע נעשה דרך תקנות שעת תירום, שמסדירות

את נושא זה; יש כהוסיף כשם את התיק הזה, וזהו תיקון ב:צו שכ שר

המשפטים באישור ועדת הכנסת. האכטרנטיבה היא כומר בתוק הזה, שישנה

תתוכה אקס-טריטוריאכית כתוק השקעות משותפות בנאמנות מתוץ כאברכות

מדינת ישראכ הרגיכים, ואת זה אנו כא עושים בשום תוק.

היו"ר גי אכ;

ננית, שמישהו הוא דירקטור בתברה, ועכ פי התוק הוא חייב כהופיע

בישיבות אתרת הוא יעף' התוצה, והוא עבר כאור בכונדון כשנה. האם הוא

כא יכוכ כהיות דירקטור?

הוא כא יכוכ כהיות דירקטור.

מדוע כא? כמי זה מפריע?

זה כא כקות מנושא שכ דירקטורים כככ, כי בדירקטורים בכככ אלננו

מתעניינים באופן כככי כיצד ממנים דירקטורים בתברות. אבכ, כאבי

דמ"צים, שהם דירקטורים שהיבם שכיתי הציבור כצורך העניין , ברצוננו

כודא שהם אכן מאיעים כישיבות ושהם נמצאים בארץ כדי כהיות מעורבים במה



שקורה.

דירקטור- יכוכ כהאיע מלונדון . אני חושב, שהחוק הזה מדהים. זו היחה

גישה, שאיפיינה אח מדינת ישראכ כפני שנים רבוח,עתה, עכ פי הכככ הזה,

מנהכ בנק כא יכוכ כהיוח חושב זר.

אבכ, זה כא רק דמ"צים.

אבכ, כאן זה אוחו שיקוכ שכ דמ"צים.

ברצוני כהביא זאח כאבסורד. בפועכ, עכ פי החוקים, אינני יוד/ג אם

מוחר כרקנאטי כהיוח בצכ בנק במדינח ישראכ עכ פי החוקים, וכספרא בודאי

אסור.

היו"ר גי גכ;

האם יש כסם החנאזוח שנוציא אח הסעיף הזה?

יי מזוז;

בודאי.

די חיכוו ;

בודאי, שיש כהם החנאדוח ככך. האם כא חחני כספרא כנהכ קרן?

יי מזוז;

הוא כא יהיה דירקטור.

די חיכוו t

נניח, שהוא רוצה כשבח בקרן . מכרח כו בנק, אך כא חחני כו אח זה?

יי מזוז;

דירקטור הוא תפקיד חשוב עם הרבה אחריות. הוא כא יכוכ כנהכ מחוץ

כגבוכוח ישראכ.

אבכ, מדובר בסעיף הזה צכ דירקטורים.

מדובר אם צכ דירקטורים.

יי מזוז;

דירקטור זה דבר חשוב. דירקטור זה מנהכ, וכמנהכ יש אחריוח

ותפקידים שהוא צריך כעשוח מכאן , ואם הוא כא חושב ישראכ הוא כא יכוכ

שמעון וייס, האם יש כך הצעה בעניין זה?

שי וייס;

אני מפנה את תשומת הכב שכ חבריי כסעיף 15(ה).

מ י שטרית;

בדיוק. די בסעיף 15(ה), בו נאמר: "נעדר דירקטור מ-4 ישיבות...

תפקע כהונתו".

ד י תיכוו ;

ואז, מכך סעודיה ישתכט עכ ככ הקרנות.

היו"ר ^י גכ;

כדעתי, אפשר כהוציא את סעיף 10(ד). אינני רואה בזה דבר רכוונטי.

די תיכוו ;

כן .

מי שטרית;

הוצא את סעיף 10(ד).

היו"ר גי גל;

אנו נמתק את סעיף 10(ד).

כפי הרישום שכי, סעיף 42(ב) כא אושר.

כפני רשומה השאכה מדוע ייתבע המנהכ אם המפיץ אשם.

מתקנו את סעיף 42(ב).

אצכי כא רשום שסעיף זה נמתק.

אני תושבת, שמתקנו את סעיף 42(ב) במסמך שכ הצעת התוק מ-30.6.94.

הגיוני כמתוק אותו.



07/07/94

'

nan נמשיך הכאה.

בנוסח, שהובא היום כוועדה, מוצע כהוסיף סעיף חדש - 68א, כגבי

"דו"ח שהו^ש כרשות כפי הוראה מהוראות תוק

זה, רשאי ככ אדם כקבכ העתק ממנו".

דיברנו עכ זה. זה מאושר.

כאבי סעיף 69, רשום כפני שהוא ייבדק מתדש.

בדקנו שוב את הסעיף, ואיננו מוצאים שישנן שם בעיות כדעתנו.

אם כך, האם יש כאשר סעיף זה בנוסחו החדש?

אין נוסת חדש כסעיף זה, ומדובר עכ הנוסת המקורי בדפים הכחוכים.

טוב. סעיף 75(ב) כא אושר.

רשום כפני, שסעיף זה אושר.

כפי איזה נוסח אושר סעיף 75(ב)?

כגבי סעיף 75, יש את הנוסח הבא: "נכסי קרן אינם ניתנים כעיקוכ;

מנהכ הקרן כא ימשכן וכא ישעבד את נכסי הקרן אכא כצורך קיום עסקה עבור

הקרן , כפי תנאים שקבע שר האוצר בתקנות". ככומר, אין סעיף קטן (ב).

נכון , אין סעיף קטן (ב). מדובר עכ הטקסט מ-21.6.94.

בנוסח, שהובא היום כוועדה, מוצע כהוסיף סעיף חדש - סעיף 77א -

כגבי איסור מתן הטבה בקשר עם יחידות בקרן : "כא יוצע תשכום או הטבה

אתרח בקשר עם רכישת יחידות בקרן או פדיון או מכירה שכ יחידות בקרן ,

אכא בדרך שכ הנחה בהוספה כמשמעורנה בסעיפים 40(^) ו-48(ד)".

זה אומר, שנכון כהיום, ישנם מנהכי קרנות מיועדים שמפיצים או

רוצים כהפיץ קרנות עם ככ מיני גימיקים החכ מסופי שבוע וככה בתכניות

תסכון , תכניות ביטות, מסטיקים, מתזיקי מפתתות וכו.

מ י שטרית ;

האם פירוש הדבר, שכבנק יהיה אסור כתת אשראי כדי כקנות קרן

נאמנות?

אי מינטקביץ;

הכתות זה בסדר בשיעור ההוספה עצמו, ככומר שהחתרות תהיה אכויה עכ

פני השטת.

היו"ר ^י גכ;

טוב. זה בסדר.

מי שטרית!

האם אשראי איננו הטבה? אתה מקבכ אשראי בכי הרבה בטתונות, כאשר

הקרנות משמשות בטתונות ואנשים 'אוככים אווזה י פעמיים: פעם אתת עכ כך

שהם משכמים ריבית עכ האשראי, ופעם שניה כשהקרנות נופכות ואז הם

משכמים גם את זה ו^ם את ההפסדים.

יי מזוז;

הבנק מציע אשראי, ובדרך כככ כשהוא נותן אותו ברצונו כדעת כמה הוא

ישמש והאם הוא יותזר כו. אם אומרים כו שזה ישמש כרכישת קרנות, אזי

הוא אומר "בסדר". זו כא הטבה.

זה כא מה שאני אומר. מדובר כאן עכ דבר אתר. כאן הבנק נותן אשראי.

הוא נותן אשראי כקכיינטים כדי שיקנו את הקרנות שכו, שכ הבנק, וכא סתם

אשראי כקנות קרנות. אם אבוא כבנק כאומי ואבקש אשראי כדי כקנות קרנות

שכ בנק הפועכים, כא אקבכ זאת. אבכ, אם אני מוכן כקנות את הקרנות שכ

בנק כאומי, הוא יתן כי אשראי. הם נתנו אשראי בהיקפים עצומים

כקכיינטים. התנאי היה, שהאשראי ישמש כקניית קרנות נאמנות שכ הבנק.

ואז, האשראי הזה ניתן ככא בטחונות. הבטתונות ששימשו כאשראי היו

הקרנות עצמן , המניות. מה שקרה הוא, שהם אמרו: עתה, המניות שכך כא

משמשות מספיק כבטתונות, וככן בוא ותשכם כנו כסף. אין כקכיינט כסף.

זה כא הטבה. זה מוזן אשראי.

זה, בדיוק, הטבה, שבאה כדי שיקנו את הקרן.

אינני רוצה כהכנס כפרשנות שכ מה זה ככ האשראים האכה.

אם כך, אם אינכם מסכימים כקבכ זאת כהחכטה, אזי אני מציע,

"כרבות מתן אשראי צכ מנת לקנות קרן שכ בנק".

הכנס זאת כהסתייאות.

מי שטרית;

אנה שניידר, רישמי כפנייך, שיש הסתיי^ת שכי בעניין זה.

היו"ר אי גכ;

בסדר. אנו מאשרים סעיף זה.

מי שאיא;

זהו סעיף תדש. אינני תושב, שהכוונה צריכה כהיות כמנוע אימיקים

סבירים שמנהכי קרנות יכוכים כתת כמו ביטות, והזכיר זאת אריה מינטקביא

קודם. מה שמטריד הוא, שנותנים סוף שבוע באיכת או משהו כזה בצורה שאם

כא ברור אם זה יתממש. אבכ, כשמישהו רוצה כתת עט ככשהו כמזכרת או

ביטות, זה משהו אתר.

היו"ר אי אכ;

כא מדברים כאן עכ עט.

מי שאי א;

זה משתמע מהסעיף הזה. יש כעדן את הסעיף.

אי מינטקביץ;

אינני מכיר דרך כעדן אותו באופן שאני אתחיכ כמיין : תן ביטות,

תקבכ סוף שבוע באיכת וכוי.

מי שאיא;

אם המפקת עכ הבנקים אוסר, אך הוא אוסר זאת בתנאי שההטבה כא תעבור

את המאה ש"ת. ככומר, הוא אומר, שדברים סבירים זה עדיין בסדר.

מי שטרית;

צריך כאסור זאת כאמרי.

שי וייס!

משה שאיא, אתה נאד הסעיף.

מי שאיא;

אינני נאד הסעיף הזה.

היו"ר אי אכ;

סעיף 77א אושר בנוסתו התדש, ותבר-הכנסת מאיר שטרית יאיש הסתייאות

בעניין זה.

עתה, אנו עוברים כסעיף 86א. אנשי המס, מה אתם מציעים בעניין סעיף



זה?

האצנו כהסכמה כאבי נוסח סעיף 86א(א) ו-(ב). נושא הפטור כמובן

קיים פאן . נושא המחיר ה^מקורי הוא כפי שהיה בעבר. העברנו מספר נושאים

ככככים, עכ מנת כהבהיר כמה נקודות עיקריות.

אנו מציעים, בכפוף כהבנות וכהבהרות, כהשאיר את סעיף 86א(א) כפי

שהוא. אנו מציעים נוסת תדש כסעיף 86א(ב), שתוכק ככם עתה בכתב ידה שכ

שרה.

אי שניידר;

בנוסת התדש, בכתב יד, המוצע עתה, כאבי סעיף 86א(ב), נאמר: "שר

האוצר רשאי כקבוע בתקנות כככים ותנאים כעניין אי תיוב במס כפי סעיף

קטן (א), כרבות בדבר עריכת שומות כצורך המיזוא או הפיצוכ ומועדיהם,

דרך אביית תובות מס אשר נוצרו כפני מועד המיזוא או הפיצוכ מן הקרנות

ואופן יתוס החובות, יתוס התתייבות אתרות שכ הקרן המתפצכת וכן דרך

קיזוז הפסדים שנוצרו כפני מועד המיזוא או הפיצוכ". ככומר, הוא מקבכ

סמכות רתבה כקבוע בתקנות את ככ הכככים האכה.

א י אארוו ;

כדי כהבהיר זאת, יש כומר שמדובר כאן עכ מיזוא מכא, וכא מדובר כאן

עכ סיטואציה שכ פיצוכ ומיזוא.

היו"ר אי אכ;

אנו מאשרים את סעיף 86א(א) בנוסת שמופיע בדף הכבן ואת סעיף

86א(ב:) שמופיע כאן בכתב יד.

א י אארוו ;

משמעות הניסוח, ותשוב שנבהיר זאת כאן, היא היכוכת כאבות חובוח מס

מהעבר מככ אחד מהאופים שמעורבים בתהכיך.

היו"ר אי אכ;

אוזם מתכוונים כומר, שהמיזוא כא יפתור חובות שהיו כחברה המתמזאת

כפני זה, ערב המיזוא.

א י אארוו ;

וכך אם בפיצוכ.

היו"ר אי אכ;

בסדר. נדמה כי, שסיימנו.

קריאה;

נותר נושא קופות האמכ.

אי שניידר;

ישנם עוד כמה תיקונים בדף שכפנינו, שהיום כא דנו בהם. כמשכ,



1נוסח שהוגש היום, מהם, התיקונים בסעיפים 89 (א) ו-(א)?

שי פרוש;

אנו שיכבנר את סעיפים 112 ר-113, ובמקומם יבוא סעיף 108.

האם זה אומר ששני התיקונים הם טכניים?

כו .

כא הבנתי כיצד זה קשור כסעיף 89.

ישנם סעיפים, כמשכ סעיף 89 בעניין נוהכ ערעור, שמופיעים בדף

תיקונים שהו^ש היום, כאשר הסעיף עצמו אושר בישיבה הקודמת. ככן , צריך

עוזה כאשר אותו בנוסת התדש.

סעיפים 112 ו-113 נשמטו והם משוכבים בסעיף 108. ככן , השמטנו

מסעיף 89 את אי זכור הסעיפים האכה.

בסדר. אם זה תיקון טכני וכא תיקון שבמהות, אין בעיה.

זהו תיקון טכני כ^מרי.

כאבי סעיף 92, יש תיקון בנוסת התדששהוגש היום.

כאור הערת מנהכי הקרנות שאי אפשר כקיים אסיפה כפני שיש בעכי

יתידות, אנו מציעים שבאסיפה הראשונה כאתר מינויו שכ רואה-התשבון

יאושר המינוי.

היו"ר ג' גל;

אנו סיכמנו זאת בישיבה הקודמת.

אבכ, ביקשו מאיתנו נוסת בעניין זה.

יש כאשר את הנוסת התדש.



מי שטרית;

ככומר, הוא כן יכוכ כמנות רואה חשבון , והוא צריך כהביא זאת

כאישור 3 תודשים כאתר המינוי.

היו"ר גי .-kA

נכון ואז, או שיאשרו את המינוי או שכא. אם כא יאשרו את המינו

יתכיפו אותו.

מי שטרית;

בררך כככ, מאשרים זאת.

בסדר.

אי שניידר;

סעיף 93(ב) כא אושר בפעם הקודמת, כי זה היה כפוף כנושא המיסוי,

ועתה אנו יכוכים כהתיתס אכיו. כפי הנוסת התדש, שהובא היום, ייאמר

בסעיף 93(ב): "במיזוג קרנות פתותות כקרן אתת יעביר מנדהכ הקרן את ככ

הנכסים שכ הקרנות המתמזגות כתשבון הקרן האתת, וימיר את היתירות

בקרנות שאותדו כיתידות בקרן האתת, באופן ששווי היתידות כמשמעותו

בסעיף 48(א)(2) כאתר המיזוג, בידי מי שהתזיק ערב המיזוג ביתידות שכ

אתת או יותר מהקרנות שאותדו, כא ישתנה כתוצאה מהמיזוג, כמעט שינוי

הנובע ממס או מתשכום תוב התכים עקב המיזוג עכ הקרנות שאותדו או עכ

הקרן המתמזגת; מנהכ קרן רשאי כהמיר שברי יתידה שיווצרו מהמיזוג

במזומנים".

אנו מתנים מיזוג בין שתי קרנות בכך שבעכי היתידות כא ייפגעו,

והדרך שבה ניתן כבדוק אם הם נפגעים או כא היא ע"י והשוואת שווי

היתידות כפני המיזוג וכאתר המיזוג. ישנה כאן גביה ככשהי שכ תובות מס

בתהכיך המיזוג כא בגככ עצם המיזוג אכא כדי כישר המצב שהיה כפני

המיזוג כזה שאתרי המיזוג. אי אפשר כהתעכם מהפער הזה, וככן אומרים:

שווי היתידות כפני המיזוג שווה כשווי היתידות כאתר המיזוג, כהוציא את

ההפרשים שנובעים מגביית התובות.

מדוע קכיינט, שיש כו יתידה, וכא שאכו אותו בכככ אם רוצה כמזג או

כא רוצה כמזג...?

שאכו אותו.

הוא יכוכ כבוא כאסיפה הכככית וכהצביע, אך כמעשה כא שואכים אותו.

איש כא שואכ את הקלכיינט הקטן .

אם כבוא כאסיפה וכהצביע זה כא כשאוכ אותו, אז...



07/07/94

שמעון וייס, תהיה ריאכי. נניח, שקנית קרן "פסאות". האם תכך

כאסיפה הכככית שכ הקרן ? - כא, אתה כא הוכך כאסיפה.

האם אתה רוצה ש"פסאות" תבוא אכיו?

מי שטרית;

כא.

ד י תיכון ;

הרשה כי כהעיר כך, שמטרת התוק היא כעודד אנשים כהופיע וכהשתתף

באסיפות הכככיות.

אינני מבין כיצד זה שייך כנושא המיזוא ומהיכן כקחת את עניין

האסיפה.

מ' י שטרית;

העקרון , שאת אומרת בהתתכה, שהערך שכ המניות, שיש בידי הקכיינט,

כפני המיזוא ואחריו, כא ישתנה, מקובכ עכי. אבכ, כאן, בתיקון שאתם

עושים בסעיף 93(ב), אתם מסייאים זאת, כעומת הסעיף המקורי. אתם

זה נכון , אך זה כא סוככ תובות מס בגין המיזוג. אני

שואכ, תיאורטית, האם יכוכ כהיווצר מצב, שהיתידה שכ אדם כאתר המיזוג

תיפוכ משמעותית בגככ המס?

מי איתו ;

יכוכ כהיווצר מצב, שישאר כי פחות.

אינני יודעת כהעריך זאת, וצריך כשאוכ את אנשי המס בעניין זה.

אבכ, מבתינת העקרון , הכוונה היא כקבוע בתקנות שיוגשו שומות סופיות

כפני מיזוג או פיצוכ והחובות ישוכמו, ואז זה ייעשה. אבכ, ישנם מספר

תודשים, שכגביהם אי אפשר כעשות זאת, כי זה בנוי עכ שנת מס, והמיזוג

הוא כאו דוקא בתום שנת מס. ככן , אני מעריכה שכא יהיה כזה משקכ רב.

האם ישנה הערכה עכ מה מדובר? במה יכוכ כיפוכ ערך שכ מניה כתוצאה

מהמיזוג מבחינת מס?

יכוכ כהיות, שכקרן אתת יש הפסד צבור, ואיכו כקרן השניה יש רווח

צבור. ואז, כשאתה מאתד אותן , יכוכ כהיות שהתוצאה שכ 1,000 ועוד 1,000

תהיה 2,100.

אני יכוכ כהבטיח כך, שזה כא ייצא כך.

זה מת שמתאמצים שכא יהיה, אך בתיאוריה זה יכוכ כהיות.

כא תהיה כאן אככימיה.

די תיכוו ;

יש בעיה בככ מה שקשור כמיזוא.

אי שניידר;

התיקון בסעיף קטן (ד) הוא תיקון שמשתמע מתיקון סעיף קטן (ב),

ואין כאן בעיה.

היו"ר אי \כ;

חבר-הכנסת מאיר שטרית, האם אתה בעד אישור סעיף 93?

וזאת, עכ בסיס מה שהם אומרים שהקכיינט כא ייפאע בצורה דרסטית

כתוצאה מזה.

בסדר. האם סיימנו?

כמעשה, סעיף 93 כרוך אצכנו. בסעיף 86, כי בסופו שכ דבר מדובר כאן

במיזוא.

אדוני יושב-הראש, כא הייתי בדיון בנושא המיסוי, אך אני מודאא

מאד. ברצוני כקבכ תשובה ברורה כשאכה האם כתוצאה מהמיזוא יכוכ כקרות

משהו כמתיר היתידה.

מבתינה תיאורטית...

אם זח תיאורטי, אז זה בודאי קורה.

א י אארוו ;

אני אומר, כראע, "תיאורטית", כי בסופו שכ דבר הסמכות כראע היא

סמכות בתקנות. אנו רוצים כהאיע, בתקנות, כמצב שערך היתידה בקרן ייתפש

ככא העובדה שבקרן אתרת ישנם רוותים. דהיינו, ננית, כצורך העניין , שיש

הפסד בקרן מסויימת, הפסד שמומש, וכנאד ישנם רוותים שטרם מומשו.

היו"ר אי אכ;

ארי אארון , האם מה שאתה אומר עתה זה מה שאתם תציעו בתקנות?



07/07/94

אני מדבר על כיוון.

מה זה מעניין סראע מה שאתם חושבים?

אם כתוצאה ממיזוג שכ קרנות מתיר היתידה משתנה, זהו מצב תדש.

ברצוני כדצת על כך.

כא יהיה מיזו^, כפני שתהיינה תקנות. התקנות תובאנה הנה.

ככ זה טוב, אך אתה יודע שהתקנות ת^ענה ביום שאף אוזד כא יהיה כאן .

היו"ר ^י גכ;

ננית, שהוא יגיד כך עתה מה הוא מתכוון בתקנות, אך כבסוף הוא יביא

דבר אתר.

ד י תיכון ;

אם אתה אומר כי שכתוצאה ממיזוג ואיתוד מתיר היתידה יכוכ כהשתנות,

אני שואכ את עצמי מדוע.

אי מינטהבי^;

ממתקר, שעשינו עתה, התברר, שבעשור האתרון כא היה אף מיזוג.

שי וייס;

בינתיים, כא היה גם פיצוכ.

די תיכוו ;

במתקר שעשינו המצב שקיים היום כא היה קיים במשך 10 שנים.

היו"ר גי גכ;

חבר-הכנסת דן תיכון , ננית, שאנשי מס ההכנסה יתנו עתה נאום בן

שעתיים. ויאמרו את ככ מה שהם תושבים שאוכי הם יביאו אך בעוד תודשיים

הם יביאו תקנות אחרות כגמרי. מה זה תשוב מה הם יגידו עוזה?

אינני יודע מה נכככ בחקיקה הראשית בנושא המיסוי, אינני בקיא בזה

ובקטע הזה כככ כא הייתי.

היר"ר גי גכ;

כפי הבנתי, מה שכתוב בתקיקה הראשית הוא, שהמיזוג או הפיצוכ איננו

אירוע מס. - האם אני טועה?

הצברת הנכסים כא תחוייב במס. ככ שאר הנושאים יוסדרו בתקנות.

עתה, אטען את הטענה מהכיוון השני. זה מאד מרתיק ככת. כמשכ, אנו

/נוסקים עתה בתוק ברפורמה במשק הדכק ורוצים כהעביר תתנות מאתד כשני.

עכ סמך התוק הזה, אני מבקש כתת פטור בעת העברה. אתם

ודאי מודעים כעניין זה. זה מתתיכ כהיות מאד מעניין , כשמתתיכים לתת

פטורים.

חבר-הכנסת דן תיכון , זה כא פטור. ממה שכמדתי כאן , אני מבין שכאשר

אומרים שזה כא אירוע מס, כא מתכוונים כפטור ממס, אכא אומרים שהמס

ייכקח כאשר הקרן הממוז^ת או המפוצכת תמכור את עצמה.

הי סירש;

דתיית מס.

זוהי דוזיית מס, וכא פטור ממס.

אני מבין קצת אחרת את שכוש המכים "אין אירוע מס". המשמעות שכ

"אין אירוע המס" היא, שאין תבות במס.

יש דתיה.

דתיה משפיעה עכ מתיר היתידה.

כא בהכרת.

זה כמו שאתמוכ הציעו כשכם את דמי החכירה, שעכו במאות אתו זים,

שהמינהכ משית עתה עכ האזרתים, באופן כזה שבככ שנה יפרשו כו את זה עכ

פני 5 שנים. עניין המס חשוב מאד כאן , ויש כהיות מדו י יק בעניין הזה,

כי זה עושה את העסק ככדאי או כא. יש כהבהיר את העניין , וכא רכומר

שנעשה את זה כאתר מכן בתקנה, ואז התקנה בכככ תעמוד בסתירה כמה שאנו

רצינו כעשות. ככן , אני מציע כשמוע כפתות כמה דברים שיחייבו אותנם בעת

שיגישו את התקנה בצורה זו או אתרת. ננית, שמתר יאישו כנו תקנה שאומרת

שהמרוית משכם מס כפני האיתוד וכאתר מכן מתיר היתידה מתתיכ כנוע

כתוצאה מאירוע.

חבר-הכנסת דן תיכון אמר, שהם יבואו כאסיפה ויתנאדו כמיזוא. אני

שמח, שאתה מסכים איתי.



די תיכון ;

כא אמרתי את זה. נכנסתי באמצע הדיון בנושא, ולא שמעתי את דבריך.

אני מבקש כמדד את השאכה בעזרת בשאכה נוספת כאנשי המס. האם, כפי

התוק הזה, מותר כקתת קרן שהפסידה מערכה 50% וכמזגה עם קרן אתרת

שהרויחה באותו זמן או באותה שנה% 100, כדי כיצור מצב שכ קרן אתת,

והשווי שכ היתידות ישתנה בעקבות המיזוא הזה?

התשובה היא: כא.

מ' שטרית;

האם אפשר למזג קרן כזו? מה יקרה כשווי היתידות?

ג' אגרון ;

אתה תוככ למזג, אך השאכה היא אתרת: האם אתה יכוכ כנצכ את הפסדי

האתת מוכ רוותי האתרת? התשובה ככך היא: כא, באופן מותכט. כלומר, כא

נאפשר קיזוז רוות שכ קרן אחת מוכ הפסד שכ קרן אתרת. כיום, שווי

היתידות מושפע מהפסד שניתן כקיזוז מצד אחד והרווח שטרם מומש. שווי

היחידה ייגזר גם מהרווח שטרם מומש כנגד הההפסד הקיים בה. וזה, כמעשה,

המצב שנרצה כקבע. כא נרצה כאפשר את עודף ההפסד כניצול כנגד הרווח.

אני מרתיב בעניין זה, כי כדעתי זהו נושא עקרוני. נניח, ששתי

יתידות יצאו כדרך ב-100, והיום יחידה אחת שווה 150 או 200 ואיכו

היחידה השניה שווה 50. נניח, שאתה ממזג אח שתי היתידות האכה, את שתי

הקרנות האכה. מה קורה כערך היחידה?

כשאתה אומר כי "שווה", עכיך כהביא בחשבון את ההפסד הצבור מצד אחד

ואת הרווח שטרם מומש מצד שני. כשמדובר במצב שכ הפסד מצד אתד ורווח,

ככומר, כשיש מצב באותה קרן שיש הפסד מוכר כצרכי מס ורווח שטרם מומש,

אנו נביא בחשבון את אותו רוות שטרם מומש מוכ הפסד שקיים בה, באותה

קרן . אם נותר עודף הפסד, עודף ההפסד הזה, במידה ויוכר כנאד רוותי

הקרן האתרת, יארום כהעכאת ערכה שכ אותה קרן מפסידה, ואת זה אנו ננסה

כמנוע.

חברים, אישרנו את הנושא, ובזה סיימנו את החקיקה. אנה שניידר, אנו

מצפים שתבדקו את התוק כאורך, כרוחב ובאככסון , כדי שכא תהיינה שאיאות.

כאמור, אנו נקיים בשבוע הבא דיון בעניין תיקון עקיף בנושא קופות

האמכ. כאחר מכן , נביא זאת כמכיאה.

אני נועכ את ישיבת הוועדה.

תודה רבה.

הישיבה ננעכה בשעה 05 :13.