הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 333

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ד', י''ג בתמוז התשנ"ד, 22.6.1994, בשעה 09:08

חברי הוועדה: היו"ר ג. גל

ח. אורון

א. אלול

פ. בדש

א. גולדשמידט

א. ויינשטיין

א. יחזקאל

ר. נחמן

ע. עלי

ס. שלום

ד. תיכון

א. ברטוב, משרד התקשורת

א. גבאי, משרד האוצר

צ. לידר, רשות השידור

מ. לוי, רשות השידור

י. בראל, רשות השידור

מ. ינון, יו"ר רשות השידור

מ. קירשנבאום, מנכ"ל רשות השידור

ש. קור, רשות השידור

נ. כהן, רשות השידור

א. קירשנר

ס. אלחנני

חבר המתרגמים בע"מ.

1. רשות השידור - דיוו בתקציב ערוא 3

2. קק"ל



1. רשות השידור - דיון בתקציב ערוץ 3

היו"ר ג. גל; לפנינו הצעת תקציב ערוץ 3.

מ. ינון; כזכור לכם, מדובר בערוץ לוויני שאפשר לצפות בו,

גם בארץ, באמצעות הכבלים וצלחות מכל האזורים

שהלוויו הזה מגיע אליהם. בעיקר, מדובר על המזרח התיכון, וחלק מברית

המועצות. מדובר על יוזמה שעיקר מטרתה לשדר למדינות ערב. מדובר על שידור

של כ-5 שעות ביום בערבית. חלקם דברים שיופקו במיוחד לערוץ הזה, כמו

יומני כלכלה ויומנים שונים, על מדינת ישראל ובחלקם, ישודרו הפקות

שנעשות בטלויזיה בערבית, כמו מהדורת החדשות היומית, כמו תרגום לערבית

של יומן השבוע. העניין הזה דורש תקציב מיוחד. כיוון שכשקבלנו את זה על

עצמנו אמרנו, שלא יכול להיות שערוץ, שלא יכול להגיע לכל משלמי האגרה,

ימומן על ידי אגרת רשות השידור. לכן, זה תקציב נוסף שהוא לא חלק מהאגרה

והפרטים שלו נמצאים בחוברת. מדובר על תקציב של 15 מיליון. זהו אותו

ערוץ שמשדר את דיוני הכנסת. אנחנו, בתאום עם משרד האוצר, הכנו את כל

פרטי ההצעה הזאת. העברנו זאת בישיבת הממשלה לפני כשבועיים ולפי

הפרוצידורה המקובלת, של אישור תקציבים, הנוגעים לרשות השידור, הגענו

לוועדת הכספים של הכנסת. אנחנו מבקשים את אישורכם.

מנהל הערוץ השלישי הוא יוסף בראל, במשך שנים רבות הוא ניהל את הטלויזיה

בערבית ובעברית, כך שיש לו את כל הכישורים והנסיון הדרושים לפרויקט

החדש הזה. מצאנו לנכון להטיל את זה עליו ואנחנו שמחים שהוא נענה. הוא

מטפל בזה כבר מהיום שהוא סיים את הקדנציה שלו בטלויזיה בעברית. מדובר

בגיוס אנשים נוספים שיעסקו, בעיקר בצד הערבי של העניין. כלומר, בעניין

השפות. כמובן, תוך כדי מיצוי וניצול הסרטיה העצומה שיש וגם כח האדם שיש

ברשות השידור.

האם תוכלו לומר משחו על אחוזי הצפיה בתכניות

מהכנסת או בתכניות אחרות, איזה הפקות יותר

מתקבלות?

מ. קירשננאום; מדובר פה על אחוזי צפיה שאנחנו מבקשים להשיג

בעיקר אצל קהל חיצוני, כלומר בבירות ערב. באותם

מקומות שבהם יש לאוכלוסיה ערבית גדולה חשיפה לצלחות לווין, בעיקר

ביתיות, שכך הם יוכלו לרכוש את השידורים. מהממצאים שאספנו, למשל דרך

השגרירות שלנו בקהיר, וגורמים אחרים, הבנו שיש היום למעלה מ-100,000

צלחות לווין בקהיר בלבד. זאת אומרת, הצפיה בבירות ערב היא צפיה לווינית

פרטית. יש לכך כמה סיבות. אחת הסיבות היא, כי זו הדרך היחידה של

האוכלוסיה שם, בעיקר האינטליגנטית, לפרוץ את השידורים המאוד מאוד

שמרניים של המדינות עצמן. זאת אומרת, בקהיר עצמה יש כמובן טלויזיה

מצרית מאוד מפותחת. הבעיה היא שהאוכלוסיה האינטליגנטית מחפשת ערוצים

אחרים. אותו דבר קורה היום, בערב הסעודית ובדמשק, בירדן, זה קרה מזמן.

הנוהג לצפות דרך לווין בצלחות פרטיות נפוץ מאוד במדינות ערב. זה למעשה

מה שהביא להחלטת הממשלה לנסות לנצל את האמצעי הזה לשדר שידורים ערביים

החוצה. בשנתיים שלוש הקרובות לפחות 15 ערוצי לווין ערביים יהיו באויר.

כל נסיכויות המפרץ, בערב הסעודית, כולם עולים עם ערוצי לווין מיוחדים.

למצרים יש כבר שני ערוצים. גם המרוקאים משדרים. פה בארץ בלבד, בכבלים

שלנו, אפשר לקלוט ארבעה או חמישה ערוצי לווין שמשדרים בערבית. יש



חשיבות עצומה לשידור הזה. השידור לישראל בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב

פה שנים שהוא שידור תעמולתי או הסברתי, זה שידור שנחשב לאמין ביותר

במדינות ערב. את זה אני יכול לומר לכם גם מביקור פרטי שערכתי בקהיר שם

נפגשתי עם אנשים כמו מוסטפא חליל ואניס מנצור ואחרים שאינם מחמיצים את

שידור החדשות בערבית, הן של הטלויזיה הישראלית והן של הרדיו בערבית. יש

לכך כמה סיבות וצריך להבין את זה גם. זה לא סתם קורה שאוהבים אותנו:

אנחנו השידור היחיד, שמציע להם באזור בערבית, ויכוח פוליטי. זה דבר שלא

מקובל בשום ערוץ מוסלמי-ערבי. אנחנו גם הרבה יותר מתירנים בחומרים.

אצלנו הם רואים את הסרטים הערביים בשלמותם. בקהיר, בסרט ערבי מקורי

מצרי, מצנזרים אפילו את הנשיקות, מצנזרים כל מיני חומרים שהם יותר

מתירניים, אצלנו הם רואים את זה בשלמותו. כך שיש להם מספיק סיבות לרצות

אותנו. הרדיו הערבי-ישראלי ואת זה אתם צריכים לדעת, ואת זה אמרו לי

אנשים כמו אניס מנצור ואחרים בקהיר, נחשב למקור לא פחות מהימן מה-BBC

ולא פחות מרדיו מונטה קרלו. הסקרים מוכיחים את זה גם כן. יש מדינות,

כמו בסוריה, שהרדיו הערבי והטלויזיה שלנו בערבית נחשבים לגבוהים מאוד

בסקרים של התחנות שאינן סוריות. זאת אומרת, אנחנו מתחרים בהצלחה גדולה

עם אחרות. יש מקומות שאנחנו מקבלים 70% מהצפיה או מהאזנה לרדיו הערבי.

כך שיש חשיבות עצומה לשידור הזה. לצערינו, אני מוכרח להודות, שאנחנו לא

עושים מספיק. לא עשינו מספיק בעבר ואנחנו עדיין לא עושים מספיק גם

היום. אנחנו רוצים לעשות את הניסיון הזה שוב, תוך למידה גם בסקרים. יש

לנו קצת בעיה עם סקר, אנחנו רוצים לנהל סקר בקהיר למשל ושם הBBC- עורך

סקרים, הבעיה היא שהסקר שה-BBC עורך נעשה באוקטובר ואנחנו, באוקטובר רק

עולים לשידור ולכן זה מוקדם מידי. יש לנו התחיבות לאוצר, שתמורת אישור

התקציב, אנחנו נלווה את השידור שלנו בשנה הראשונה בסקר שאותו כנראה

ניזום, או דרך גוף כמו האוניברסיטה האמריקאית במצרים, או איזה גוף

סולידי ומקובל אחר, שיוכל לתת לנו תוצאות אמינות כי אנחנו מעוניינים פה

בהחלט בתוצאות אמת, בשביל לדעת מה האפקטיביות של השידורים האלה.

אנחנו כבר יודעים היום שכל השכבה האינטליגנטית בקהיר, צופה למשל,

ב-19:00 בחדשות בערבית של הטלויזיה הישראלית. כולם צופים בזה וזה בהחלט

מקור להתיחסות.

לכן, אין שום ספק שאנחנו צריכים ללוות את השידור הזה בסקר, למרות

הקשיים, בשביל לקבל איזשהן אינדיקציות למשמעות השידור שלנו. אבל זה

שאנחנו חייבים לעלות, כמה שיותר מהר, לאויר, עם שידור בערבית, בכך אין

שום ספק.

בסקרים שעשינו, אנחנו מקבלים תוצאות מאוד קופצניות. לפעמים האחוז הוא

נמוך ולפעמים הוא יכול לעלות גם ל-%5-6, שזה המון. צריך להבין ש-5-6%

זה מתוך 200,000 איש. האחוזים בצפיה בועדות הם נמוכים ביותר, כי הן

בשעות הבוקר. בזמנו, ישבנו עם ח"כ ד. תיכון וחשבנו על רעיונות להכניס

את זה לתכנית הלימודים, זאת אומרת, שבתי הספר יכניסו את הוועדות והצפיה

בוועדות לתכנית הלימודים שלהם, לתכנית העשרה. דווקא בוועדות יש דיונים

מאוד עניינים ומאוד אינטיליגנטים, מבחינת חינוך לדמוקרטיה יש ערך עצום

אם מכניסים את זה לתכנית הלימודים.

ד. תיכון; הערוץ השלישי יצא לדרך וטוב שיצא לדרך. להערכתי,

לאט מידי ומעט מידי. הייתי רוצה אותו הרבה יותר

מהר. כאן אני מגיע לנושא הראשון הפריסה. אנחנו, כלקוחות וכצופים, לא

מרוצים מהיקף הפריסה של הערוץ השלישי. שואלים פה, מה אחוז הצפיה! יש



לערוץ השלישי קשיים אוביקטיביים, משום שהוא לא נקלט באזורים רבים בארץ.

זאת אומרת, הפוטנציאל שלו מצוי אך ורק בקרב צופי הטלויזיה בכבלים. יש

היום כל מיני אמצעי עזר, שבעזרתם ניתן לפרוס את השידורים בקרב אוכלוסיה

גדולה יותר, מדובר בפוטנציאל עצום.

לצורך העניין הזה, צריך ללחוץ קצת יותר, על משרד התקשורת. אני מניח

שאנחנו עושים את זה, אבל לצערי הרב אני קצת לחוץ ולא מספיק לטפל בעניין

הזה. אני מציע שתצטרפו אלינו בכל מה שקשור בהפעלת תחנות ממסר, כדי

שעניין הפריסה יגמר מהר. לפי מה שנאמר לנו ישנם אזורים שלמים שעדיין לא

צופים, בשל בעיות קליטה.

מה שנכתב בבקשה שלכם בסעיף ג-1 מרגיז אותי. אנחנו לא יכולים להסכים

כאופוזיציה למה שנאמר כאן, בהתאם לסיכום ישיבה בין ראש הממשלה לשרת

התקשורת. אנחנו לא חושבים שראש הממשלה רשאי להתערב בעניין הזה, אין זה

מעניינו. לצורך העניין, קיים שר האוצר ואגף התקציבים. כשראש ממשלה

מתערב בעניין הזה, קיימת תמיד סכנה שמחר יפנו לאיש כזה או אחר ויזכירו

לו שראש הממשלה הוא שהעביר את התקציב לערוץ השלישי. אנחנו מוחים על

התערבותו של ראש הממשלה, מוחים על העובדה ששרת התקשורת הלכה אל ראש

הממשלה ומוחים על העובדה שהעניין לא נגמר בלשכת שר האוצר.

אם זה תקציב חד פעמי, אין לנו ולא כלום ואנחנו, קרוב לודאי, נתמוך

בעניין הזה, אם כי לא שאלתי את חברי אבל אנחנו שואלים שאלה, לשם מה

האגרה? האגרה באה לממן את פעולות רשות השידור כשמוסיפים את ערוץ שלוש.

חבל שהעניין התעכב במשך שנים ללא הסבר וטוב שהערוץ הזה יתחיל לרוץ

מסביב לשעון. אינני מבין למה צריך לפתוח אותו ב-10:00? אני חושב, שצריך

להרגיל את קהל הצופים, שהוא משרד מסביב לשעון. אם הוא ישדר מסביב

לשעון, הוא גם יתרום את חלקו בהכנסות רשות השידור. כאמור, צריך להתרגל

לעובדה שאת הערוץ הזה יממנו מן האגרה. אם מדובר כאן בסכום חד פעמי, או

שגם בשנה השניה, ניחא, אבל להפוך את זה להרגל, שעל פיו, תקציב המדינה

ישתתף במימון הערוץ השלישי, עלי זה לא מקובל. אתם גם מכירים את עמדתי

באשר לאגרה. אדוני היו"ר, אתה תמיד מזכיר לי, שגם בבריטניה הגדולה,

נהוגה אגרת רשות השידור. אז תרשה לי לומר לך, שהגב' תאציר בסוף כהונתה

קראה לנציגי הBBC- ואמרה להם, אתם צריכים ליצור מצב שבו האגרה תעבור מן

העולם. לצורך העניין אתם צריכים להתארגן כך וכך שנים, דעו לכם שכחלוף 5

או 10 שנים האגרה עוברת מן העולם, כי הציבור בשלב מסויים יאמר, עד כאן,

אנחנו לא רוצים לשלם אגרה לערוצים אחד, שניים ושלוש. צריכים להתחיל

להתרגל לעובדה שבזמן מהזמנים, קרוב ככל האפשר, האגרה תעבור מן העולם

ואני אומר זאת בקשר לעובדה שחזרנו למצב שבו האוצר מממן מחדש חלק

מהתכניות רשות השידור, וזה לא טוב. לשם כך נהגנו ברוחב יד כשאישרנו את

האגרה. אני מוכרח לברך אתכם על ההחלטה האמיצה והלא פופולרית שקיבלתם

בענייני כדורגל. זה מעיד שאתם מבינים שהתקציב הוא לא "חופשי חופשי"

ואתם מביאים בחשבון שיקולים כלכליים, גם אם בדיעבד הדבר עשוי לפגוע

בהיקף הצפיה של הערוץ הראשון והשלישי. אני חושב שנהגתם בתבונה כשדחיתם

את התביעות שהופנו כלפיכם, על ידי ההתאחדות לכדורגל ואמרתם שאתם לא

מסוגלים לשלם את הסכומים הללו. נתתם לערוץ השני להסתבך הסתבכות שתעלה

לאוצר המדינה הרבה כסף. הרי אי אפשר להבין איך וכיצד הסכים הערוץ השני

לשלם את הסכומים הללו, ללא מחשבה וללא יכולת בתקוה שהאלוהים גדול והוא

יעזור. אם רשות השידור אמרה שהם לא יוכלו לפנות לאוצר המדינה, ולא

יוכלו לפנות לוועדת הכספים, כי יש להם תקציב, ואיתו הם צריכים להסתדר,



סכומים כאלה לא יעלו על הדעת. הם דחו את העניין ואני חושב שזו החלטה

אמיצה מאין כמוה. לא נותר לי אלא לומר לכם בתחום הזה, כל הכבוד.

אדוני המנכ"ל, שעות השידור מן הכנסת לא יצומצו וכל תכנון שאתה עושה, אם

מישהו בכנסת כולל יו"ר הכנסת, נותן לך להבין, ששעות השידור יצומצמו הוא

פשוט מטעה אותך. מדובר כאן בתכנית השידורים שלכם, יכול להיות שאני לא

מוצא כאן סימוכין למר; שאני אומר, אבל אזני כרויות ושמעתי שיחות

שהתקיימו בין יו"ר הכנסת לבין מנכ"ל הרשות. גם כמה מעמיתי שמעו והם

מבקשים ממני להבהיר, ששעות השידור מן הכנסת לא יצומצמו. מי שנותן לכם

להבין שהדבר אפשרי, פשוט טועה. גם אם הוא מעביר עכשיו, כל מיני טפסים

ושאלונים תמימים כביכול שחברי הכנסת לא מבינים את המשמעויות של העניין

הזה. שעות השידור מן הכנסת נקבעו ולא יצומצמו גם אם מישהו יעלה טיעון

כזה או אחר. אני מוצא לנכון להבהיר את זה לא כח"כ אלא, כיו"ר הוועדה

שמטפלת בעניין הזה. כי אני כנראה לא לקחתי חלק באותן שיחות ואין לי גם

מידע מדוייק, אם כי הזמירות מגיעות לאזני, אפילו מצידו של יו"ר הכנסת.

ואני מבין לאן חותרים.

כאמור, קרוב לודאי שנאשר, צאו לדרך, הפעלה מסביב לשעון, לא להשען על

תקציב המדינה אלא פעם אחת ועוד פעמיים, אם מישהו ינסה להפוך את זה

להרגל, סופו שימצא את עצמו במצב, שבו הכסף לא יעבור בשנה מסויימת. צריך

להשען על האגרה. הוועדה הזאת יזמה חוק מטורף שנותן לכם הכנסות נוספות,

אני לא מבין איך וכיצד. הוראת שעה זה מן הדברים הקבועים ביותר.

ח. אורוו; אנחנו דנים על תקציב של 25.5 מיליון שקל. אני

מודה שהתקציב הזה מאוד לא מוצא חן בעיני בצורה

שבה הוא מוגש ובצורה שבה הוא בנוי.

הסעיף הראשון זה מיליון השקלים מהכנסת. צריך ליצור ניתוק יותר גדול בין

הכנסת ובין הערוץ לשלישי, כולל השאלה כמה שעות ישדרו פה ואיך ישדרו ומי

ישדר ומאיזה ועדות. אם זה הופך להיות מרכיב עיתונאי, זה צריך להיות

מרוחק. מהרגע שזה הפך להיות חלק מעולם המדיה הישראלית וחלק מחיי הכנסת

צריך להרחיק אחד מהשני והשיקולים צריכים להיות שיקולים, שלא ועדות

הכנסת קובעות בהן, כולל השאלה, איזו ועדה, מה משדרים, איך משדרים מתי

משדרים וכמה. לא יכול להיות שלכנסת יהיה ערוץ שידור משלה, זה בעצם מה

שיקרה בסוף. אולי בשנה הבאה לא נהיה מרוצים, קבוצת חברי הכנסת ונגיד,

אין מיליון שקל. נגיד שהקואליציה רוצה להגיד שאין מיליון שקל, נניח שזה

בכיוון ההפוך. אם זה ערוץ ואם זה כלי, אנחנו הולכים אחורנית. הכנסת

מממנת מתקציבה.

כל התרגיל שמופיע פה מבזק הוא גם עניין. למה רק בזק? יש עוד ספקי

שירותים שתמורת שירותים היו מוכנים לקבל זמן פירסום, למה רק בזק? פה

כתוב 6 מיליון שקל, לווין עולה 9.5 מיליון שקל, 3.5 מיליון יקבלו ו-6

מיליון שקל זה בעצם תשדירי שידור של בזק, מחר יהיו תשדירי שירות של

חברת ההובלה שלכם ומחרתיים יהיו תשדירי שירות של אלה שמספקים את הקפה

במזנון, זה לא בסדר. אני לא יודע איך הדברים יגמרו. אני יודע שעכשיו

מנסים לאסוף כסף, אבל מדברים פה בכלי, ש-200,000 איש צופים בו, והאופן

הזה מעורר אצלי הרבה מאוד שאלות.



מדובר פה על תשדירי פרסומת, הם בנויים על פי הכללים של הערוץ הראשון או

עפ"י כללים אחרים? איך כל הדבר הזה נבנה. כמובן שאם מדברים על תקציב,

אז לא ברור פה לא הוצאות השכר הולכות ואיך הן הולכות וכולי.

ההערה העקרונית היא שזה נעשה לדבר יותר מידי גדול. כמו שנעשה בערוץ

השני. הדרך היחידה לבטל את האגרה זה להכניס אותה לתקציב המדינה. האופן

שבו העסק היה מוצג פה, מעורר הרבה מאוד שאלות. לא צריך להיות נגד הערוץ

השלישי בשביל להוריד את השאלות האלה, אפשר להיות בעדן ולהגיד שזה לא

תקין.

אני לא מבין ואף אחד לא הציע ואמר, מה הוא המבנה התקציבי של המערכת

הזול על מה היא בנויה. מה יהיה בשנה הבאה. מה הפרספקטיבה של כל הדבר

הזה?

לא יכול להיות ששירות שמסופק מתקציב המדינה יינתן רק למי שיש לו כבלים.

יש פה סתירה פנימית, אני לא רוצה ללכת עם זה לבג"ץ. אותו ויכוח היה גם

עם הערוץ השני והוא לא נפתר עדיין, למרות כל ההבטחות. אין קליטה בכל

הארץ. היה ידוע שברגע שהם יהיו מסחריים אז יהיה להם אינטרס מיד? אני כל

הזמן מקבל מכתבים. ברגע שמדובר בכלי שבנוי על תקציבים וחלק מהאוכלוסיה

לא מקבל אותו.

אי אפשר לספק, לאורך שנים, שירות מתקציב המדינה שניתן רק לחלק

מהאוכלוסיה.

א. ויינשטיין; לדעתי הערוץ השלישי, זה ערוץ שצריך להיות שונה

מהכבלים ומהערוץ הראשון והשני. והשוני יכול

להיות בתכניות עומק, שיתנו ערך מוסף, בהשוואה לערוצים אחרים. כך יש

יחודיות וכך יש הצדקה לכך, שמשלם המיסים, יקצה מכספו למערכת הזאת.

אני נזכר בתכנית שראיתי לפני מספר חודשים בארה"ב. היה דיון של שעתיים

שלוש בהנחיית הנשיא קלינטון לגבי תכנית פיתוח הבריאות שלו. הופיעו שם

נציגי המבוטחים הפוטנציאליים, נציגי חברות הביטוח, אישים פוליטיים

ואישי ציבור והוא הנחה דיון בטלויזיה במשך כשעתיים וחצי, אלה הן תכניות

עומק. כנסת היא תכנית עומק. דיונים שנערכים בבית הנשיא, עם הביקורת

שיכולה להיות, הם תכנית עומק. יש להערכתי כמעט בכל יום אפשרות, מעין

קול המוסיקה ורשת א' של קול ישראל, עם הביקורת שיש לנו לגבי אחוזי צפיה

וכולי. אבל אם אתה יוצר תכניות עומק, אתה מרגיל את הציבור לצפות ברשת

הזאת. במשך השנים נגיע לשיעורי צפיה גדולים יותר. בשביל זה כדאי למשלם

המיסים להקצות כסף מיוחד.

לדאבוני, בתכנית שאנחנו רואים יש מעין MIX .יש גם תכניות עומק ויש גם

דברים אחרים. זאת טעות ולכן, הקונספציה של התקציב צריכה להישתנות.

במקרה הזה, ברור שיש בעיה שהיום אנחנו לא יכולים להפיל את זה על משלם

המיסים, משום שחלק מהם אינם קולטים, לא להטיל את זה על האגרה. אפשר

לבוא לתקציב ולומר הרשת הזאת עולה לנו 15 מיליון או מיליון שקל לא

להשען על חסות ולא להשען על אחוזי צפיה. כי ברגע שבקונספציה של התקציב

יש הכנסות מחסות, אזי אתה מתאים את השידורים שלך במחשבה לשיעור ההכנסות

שתקבל מהחסות ואז אתה מוותר לאט לאט על שידורי עומק ונכנס לשאלה במה

יצפו יותר כדי שאקבל יותר כסף בתקציב. לכן, הייתי רוצה לראות ערוץ

שמשוחרר לחלוטין מהכנסות חוץ תקציביות בתחום הזה ובעניין הזה, משום שזה



שירות. ולכן, אס יש לי ביקורת על התקציב, יש לי ביקורת על ראייתכם את

ערוץ 3. התפיסה מלכתחילה איננה נכונה, והייתי מצפה, ואני יודע שיש ועד

מנהל, ויש מוסדות, ויש חוק, שנותן לועד המנהל ולמועצת הרשות, את כל

הסמכות החוקית והאחרת, להחליט בדברים האלה. אבל אם הייתי יושב במוסדות

והייתי צריך להביע דיעה, לאור הנסיון של הכנסת, הייתי הולך רק לערוץ

עומק שממומן כולו מהתקציב בלי שום תלות. וגם הייתי אומר לגבי הכנסת. לא

הכנסת צריכה לממו את השידורים, אלא תקציב המדינה, זו אותה קופה, הבעיה

היא איך אנחנו מסתכלים- על זה. הייתי מבקש שתאמרו כאו בוועדה, אם יש

דיונים או בקשות לצמצם את השידור. הייתי מציע שתחשבו בכיוון הזה. אם

הייתם מביאים הצעת תקציב, גם אם היא היתה בעוד כמה מיליונים יותר,

שנשענת רק על תקציב ללא תלות בחוץ ובמפרסמים ובשידורי חסות, בשיקולים

האלה אני הייתי תומך ואפילו נאבק על כך.

מדוע אני רואה את היתרון בערוץ 3, שהוא שונה לחלוטין מהערוצים האחרים?

אני רואה מה שקורה לגבי הכנסת ומה קרה מאז שהתחלתם לשדר. הכנסת היתה

משתקפת דרך החדשות בעיקר ובחדשות, מראים את החריג. בצדק, אני יודע מה

זה חדשות ומה זה עורך חדשות. הוא לא יתן את דיון העומק, בחדשות זה לדקה

ולטלויזיה אתה נותן חצי דקה. ואז הכנסת מצטיירת כקרקס. והכנסת היא אחת

מרשויות הדמוקרטיה, לא כדאי לפגוע בה, כדאי להעריך אותה לפי סיעה, חברי

סיעה, ח"כ טובים ולא טובים. כשם שאני מתנגד להתקפה על כלי התקשורת. אין

דבר כזה, כלי תקשורת. יש עיתון טוב ויש עיתון לא טוב. יש עיתונאי טוב

ועיתונאי לא טוב שמערב חדשות עם פרשנות. כשאתה מתקיף את כלי תקשורת

ואתה אומר שהתקשורת עויינת, אתה למעשה פוגע באחד מיסודות הדמוקרטיה. אז

השידורים, כפי שהיו מהכנסת, לפני ערוץ 3, נתנו תמונה מסולפת על הכנסת,

תמונה לא אמיתית. מה שקורה היום בערוץ 3, אנשים רואים את הכנסת

בפעולתה, הם רואים גם את החריג, אבל הם רואים גם את דיוני העומק

והציבור מקבל מושג אחר. אתה מקבל טלפונים מאנשים שמגיבים והם רואים את

היתרון. כך אני רואה את הדברים.

אני מציע לכם לחשוב בכיוון הזה של הקונספציה.

עכשיו, ברור הוא שאין מקום לצמצם את השידורים מהכנסת, משום שכשאתה

מצמצם את השידורים, אתה הופך להיות תלוי בגורמים שמעוניינים בכך מסיבה

זו או אחרת כשאינך יודע מה הסיבה. יכול להיות אחד מעוניין בכך משום

שהוא חושב שבשעות מסויימות נמצאת האופוזיציה ולא הקואוליציה או להיפך.

משום שהוא חושב שזה מקשה עליו מבחינה מינהלית וסיבות שונות. אני חושב

שערוץ שלוש תרם תרומה אדירה לחיים הדמוקרטיים, בשידורים מהכנסת. אני

מציע: א. שנלך כמעט בכל מחיר להרחבת הרשת לכל אזרחי מדינת ישראל, לכל

מקום ומקום. ב. לשינוי הקונספציה.

ר. נחמן; אני רוצה לברך את ערוץ 3, על העבודה הטובה, שהם

עושים פה בכנסת. הפידבק הוא מצוין מכל שכבות

הציבור. כשמדברים על הכנסת, כפי שזה בא לידי ביטוי בתקשורת, אז זה לא

עניין של ראי, אלא זה עניין איך אתה מעביר בזמן אמיתי את הדברים, אם זה

מתוך הוועדות ואם זה מתוך המליאה. לעניין הצילומים בוועדות, אדוני

היו"ר, אני חושב שיש להעמיק את הצילומים מתוך ההוועדות. עברו הזמנים

שראינו מצלמת טלויזיה ומדברים בשביל המלצמה. לכן, צריך להעמיק את

העבודה של הטלויזיה בתוך הוועדות כי הציבור מקבל ורואה תמונה אחרת

לגמרי, מכפי שמשתקף בקטעי העיתונות או אפילו באותם קטעים ערוכים בזמן

הקצר של מהדורות החדשות.



אני רוצה להפנות את תשומת לבך לבקשה שהפנתי ליו"ר הכנסת מיד עם הפעלתו

של הערוץ השלישי. אני אמרתי אז שקודם כל מבחינה עניינית קיימת אפליה

ביו חברי הכנסת שגרים באזורים שמחוברים לכבלים ואלה שאינם מחוברים

לכבלים, כולל גם אותך, חיים אורון. זכות הבחירה השווה כאן נפגמת. כאשר

בדקתי את זה מבחינה משפטית ובקשתי לבדוק את זכות ההזדמנות השווה לכל

ואני מדבר, על חברי הכנסת מהמגזר הערבי שאינם מחוברים לכבלים, ואני

מדבר, על הישובים המרוחקים, בנגב ובגליל, שאינם מחוברים לכבלים. אני

מדבר על אותם אזורים ביהודה ושומרון, במקרה זה יש תמימות דעים בין

הכפרים הערביים לבין היישובים ביהודה ושומרון. זה לא שאני מעלה את זה

לדיון. אני אתמוך באישור התקציב. קודם כל שימשיך. שהכסף יממן את המשך

השידורים. אבל יש דברים שצריך לטפל בהם. לא יכול להיות מצב שבו דברים

שהועלו לפני שנה, ישארו כמות שהם. בסדר הדברים של עבודת הוועדה, כתובים

נושאים לדיון. יו"ר הכנסת, שבח וייס, מסביר לי שזה בבחינת הסכם שנעשה

בין הכנסת לבין רשות השידור. הסכם שמנע בעבר את הפעלת שידורי ערוץ 2,

אני חושב שהגיע הזמן שהנושא הזה ילובן, בעיקר, כשאנחנו מתבקשים היום

לתת 15 מיליון שקל להפעלתו של הערוץ. אני מבקש שרשות השידור תגיש תקציב

יותר גדול מ-15 מיליון ובתקציב הזה שרת התקשורת, תדאג לכך, שיותקן ציוד

שאפשר יהיה לקלוט קליטה ישירה מהלווין. היות ואני ישבתי בחדר זה, כבא

כחה של רשות השידור, אני מכיר את הדברים משני הצדדים. אני מדבר על

הזכות השווה של כל אזרח במדינת ישראל לקלוט את השידורים. אני מדבר על

אותם אזורים שאין בהם כבלים, ולא יהיו להם בזמן הקרוב, ואני דורש ועומד

על כך, שמדינת ישראל, שמממנת את השידורים האלה תוסיף כסף, כך שבאותם

המקומות, כפר, או מושב המונים שלושים משפחות, שאינם יכולים להתקין

מערכת כבלים ואף לא אנטנה, גם שם יוכלו לראות. דרשתי את זח לפני שנה

ואני חוזר ודורש את זה היום. אני עומד על כך שימומן נושא חיבור הישובים

והאזורים המרוחקים, לערוץ הזה. לא יכול להיות, שכאן כתוב שערוץ 3,

מיועד לקהל יעד הנמצא בארצות השכנות למדינת ישראל ולתושבי מדינת ישראל.

כלומר, זה שגר מעבר לירדן יקלוט אותו דרך הלווין כי הירדנים עושים הסכם

ובבית שאן או בעמק או במקום אחד לא יוכלו להתחבר. הדבר הזה צריך להיות

מטופל. שנה שעברה, זו היתה תקופת ניסיון וצריכים להמשיך את זה באמצעים

טכנולוגיים כאלה ואחרים. אני לא אסכים להפיכתו של הערוץ השלישי לכל

מיני טלויזיה מקבילה. אחרי שיש לנו את הערוץ הראשון והשני עם כל מיני

תכניות, של כל אותם האנשים שמייצגים את התרבות את האמנות ואת כל המוח

היצירתי שלהם. אני אומר שהערוץ הזה צריך להיות כפי שיש באמריקה. עמדתי

היא שבימים הפנויים צריכים למצוא דברים נוספים, אחד מזה זה ביטוי

לפריפריה ולכל מיני אזורים במדינת ישראל, שצריכים לבוא ולהציג שם. לא

ראשי ערים ולא פוליטיקאים, אבל מוסדות וכל מיני דברים אחרים. לתת קצת

שעם ישראל ידע מה זה ארץ ישראל. הנוער היום לא מטייל בכלל. ירושלים זה

אזור סיכון אתם יודעים את זה. צריך לתת את הדעת גם לעניין הזה.

אני מבקש ממנכ"ל ויו"ר רשות השידור להביא הצעה להעביר אותה בממשלה

ולדאוג לכך. שיהיה תקציב לאזורים שעדיין אינם מחוברים לכבלים כדי שהם

יוכלו באמצעים להתחבר. אני מאוד ממליץ ומאוד מבקש שבזמן הפנוי, תינתן

האפשרות לביטוי של השטח. אמרתי שטח, לא פוליטיקאים ולא ראשי ערים ולא

מועצות פועלים אלא השטח. יש מספיק דברים יפים בארץ הזאת. אני מבקש

שהנושא הזה גם כן יובא לדיון כשנדון על תוכן הערוץ. אני רוצה לברך את

יוסי בראל על העבודה הזאת.

א. גולדשמידט; אנחנו לא יכולים להתעלם מכך שמי שיושב בחדר הזה

ודן בתקציב ערוץ שלוש, הוא אינטרסנט זו האמת.



אנחנו צריכים לפנות ואני מבקש, שזה יועבר ליוי'ר הוועדה, למשרד התקשורת,

על מנת שיתנו הסבר, מדוע ערוץ שלוש לא יכול לקבל ערוץ שידור שלא

באמצעות כבלים. אין שום סיבה בעולם, במדינה מודרנית, שיהיו בה רק שני

ערוצים שישודרו באויר וערוץ נוסף, לא יקבל ערוץ. אני לא מבין את זה. זה

דבר שאין לו הסבר. שאלתי את בראל, והוא אמר לי, בלחישה, שב-UHF לא

צריכה להיות בעיה בעניין. אבל את השאלה הזאת צריך להפנות למשרד

התקשורת. השוויוניות לא תושג, ואני מייצג מיגזר שלא מחובר בשום מקום

לכבלים. חלקו הניכר של המיגזר הזה מצויד בצלחות והוא קולט את ערוץ 3

ומאוד אוהב אותו. (הקיבוצנקים). האפשרות להתחבר לכבלים לא תפתור את

הבעיה כי חיבור לכבלים עולה בכסף ויש פה אי שוויוניות. אני מסכים, למה

שאמר ח"כ א. ויינשטיין, לגבי השירות שהערוץ הזה נותן לדיוני הכנסת.

כולנו יודעים איך לדבר אל המצלמה ואיך לעשות, או לנסות לעשות, שהמצלמה

תקלוט אותנו ותעביר אותנו, בחצי דקת שידור בחדשות. המליאה הפכה להיות

מליאה הרבה יותר רגועה, וזה לדעתי אך ורק בזכות ערוץ שלוש.

א. ויינשטיין; יכולים חברי הכנסת לחשוב שכנסת היא בסיס

לדמוקרטיה. הם יכולים לחשוב שכפי שהכנסת שוקפה

בעבר היה סילוף בגלל ההכרח שהיה, חדשות לדקה למשל, והם יכולים לחשוב

שמה שקורה היום, כן משקף את אחד מאושיות הדמוקרטיה בצורה אמיתית. ולכן

אחד מחברי הכנסת שדיבר כאן לפני ח"כ ח. אורון אמר שלדעתו, צריך תכניות

עומק, לא רק לגבי הכנסת, אלא לגבי נושאים אחרים.

א. גולדשמידט; בנתון בסיסי, זאת שאלה מעניינת של האינטראקציה

בין התקשורת ובין החדשות ובין פעילות המערכת.

התקשורת תמיד תטען שהיא מצלמת את מה שמתרחש ולא יוצרת את מה שמתרחש.

בנושא הזה, במפורש התקשורת יצרה נורמה. ערוץ שלוש יצר נורמה של עבודת

הכנסת. כל זמן שהערוץ שידר עד 18:30 או 19:30 הדיונים היו נגמרים. היום

הדיונים נמשכים עד שעות מאוד מאוחרות. אין שום סיבה אחרת, למעט הסיבה,

של ערוץ שלוש. ערוץ שלוש יצר את המצב שכנסת יושבת עד שעות מאוחרות.

ערוץ שלוש הוא חלק ממיכלול של מהפיכה תקשורתית במדינת ישראל. נמצאים פה

מנכ"ל הרשות, ויו"ר הרשות שהוא אחראי גם על הערוץ הראשון. תמונת

הערוצים במדינת ישראל מתייצבת. חרדתי, כמו כל אזרח, מה יהיה גורל הערוץ

הראשון כשיכנס הערוץ השני לעבודה, ולהערכתי הרבה, יותר מהר ממה שחשבתי,

הערוץ הראשון התעשת ויצר נורמות עבודה ורמת שידור שמתמודדת עם

הסיטואציה, של ערוץ נוסף. יש תחומים שהערוץ הראשון נותן שירות בלתי

רגיל ובעניין הזה, הערוץ השלישי, משלים אותו מאוד. אני מקבל את מה שאתה

אומר לגבי התפקוד- העתידי של הערוץ השלישי, בנושא התעודה והחדשות. תכנית

מהסוג שהוקרנה השבוע במסגרת "מבט שני", הסיפור של ויקטור גרייבסקי

ובכלל "מבט שני" לאורך כל השנה, ורמת היומן ביום שישי ועוד, בהחלט

נותנים אפיון לערוץ הראשון. יכול להיות שברייטינגים רואים את זה, אולי

פחות, ממה שרואים תכנית בידור או תכנית קלילה בערוץ השני, זה לא נורא.

המבחן בהחלט לא חייב להיות מבחן הרייטינג של השני. אחוז יותר או פחות

מה שחשוב הוא שרמת הטלויזיה תהיה רמה גבוהה ולא רמה שנותנת ביטוי רק

לאינטרסים מסחריים. בעניין הזה, הערוץ השלישי, עושה השלמה בלתי רגילה

ואני מקביל את זה, במידה רבה, למה שקורה ברדיו. יש תפקיד לרשת אי יש

תפקיד לקול המוסיקה, יש תפקיד לרשת בי וישנה גם רשת גי שנותנת ביטוי

שונה. אם באמת הערוץ השלישי יתמקד בנושא של דיוני כנסת, בנושאים של

דיונים ציבוריים, המיכלול השלם, שינתן לאזרחי המדינה, במהפיכת התקשורת,

של ריבוי ערוצים יהיה מיכלול טוב המצדיק את תשלום האגרה.



אני יודע שיש מכורים שרואים את השידורים מהכנסת ואוהבים את זה ורואים

את הדרמה שמתרחשת בכנסת, כדרמה הכי מעניינת. אני לא יודע אם ימסרו פה

מספרים של כמה רואים ובאיזה שעות, אבל אפילו ב-23:00 אנשים פותחים את

ערוץ שלוש ואף מאוחר יותר ורואים את השידורים.

א. יחזקאל; בדיון על התקציב צריך לקבל החלטה שאומרת אם ערוץ

שלוש הופך להיות ערוץ אמיתי, ערוץ שמשדר שידורים

באופן רגיל פחות או יותר. אנחנו מקבלים תקציב שלהערכתי, העלויות בו

אינן ראליות, במובן זה שהוא רק ראשוני. הוא משקף מצב האומר שערוץ שלוש,

הופך להיות ערוץ, ככל הערוצים, של הרשות הממלכתית. האם אנחנו כוועדת

כספים, או כחברי כנסת, הולכים לתת לזה ידי כמדיניות, התשובה חיובית,

למיטב הבנתי. הרי לא באו לשדר רק את הכנסת, באו להכניס לפה בשר נוסף.

פה צריך להחליט כמדיניות. האם הולכים לערוץ נוסף אמיתי וייחודי אם כן,

15 מיליון שקל זה לא ריאלי. יש אישור ל-15, זה יהיה בשבוע הבא וזו לא

בעיה גדולה. השאלה אם באמת אתם רוצים ליצור תהליך שערוץ שלוש הולך

וצומח. הכסף שלו הוא לא כסף של 15 מיליון שקל, העלויות שלו לא וגם

ההכנסות שלו לא ,יש כמה מודלים. אבל תציגו לנו תקציב ריאלי.

לגבי הסוגיה הקשורה בנו, חברי הכנסת, כמה שיותר שידורים מהכנסת זה טוב

ונכון. יש הרבה סיבות של דמוקרטיה ושינוי התדמית על הכנסת. אם מחברים

את כל המרכיבים האלה ואת הטיעונים האלה, כן ערוץ שלוש מהכנסת. יכול

מאוד להיות שמה שאנחנו מאשרים פה סופו ויכוח, בין הצמצום הצפוי משידורי

הכנסת, לבין שידורים נוספים שיהיו בערוץ שלוש, שהם לא מהכנסת. יכול

להיות שבאישורים האלה היום, אנחנו כאילו, או לכאורה, כורתים את הענף

שעליו, אנחנו, נרצה שיצפו בנו. צריך גם להגדיר את זה. ערוץ שלוש משקף

דברים אמיתיים.

לכן, כן לערוץ שלוש, כן להתפחותו, כן למיגזרות תקציביות הקשורות

בהתפתחות סבירה. סימן שאלה, לגבי עתיד השידורים שיהיו מהכנסת, על ידי

ערוץ שלוש.

זה ממש מציק, יש הרבה מאוד שאינם מחוברים לכבלים, ולא מסיבות עקרוניות,

אלא מסיבות של כסף. באזור מגורי, ראשון-לציון, שהוא רווי תקשורת

וכבלים, יש הרבה מאוד עולים וגימלאים וזוגות צעירים וחבריה צעירים, יש

להפיץ שם את השידורים ולא רק דרך הכבלים. הרי, איך רוצים תקציב לערוץ

ממלכתי, אם זה חייב להיות דרך הכבלים! יש כאן חוסר הגיון וחוסר הגינות

ציבורית. אני מציע לאשר את ה-15 מיליון שקל. אבל אני מבקש מאדוני יו"ר

הוועדה לגרום לכך שיהיה פה דיון על הפצת השידורים של ערוץ שלוש.

ראוי לציין את העובדים שעובדים עד השעות הקטנות

ועובדים קשה מאוד.

לגבי שידורים דרך הכבלים, אולי תבואו עם בקשה לתוספת תקציב ונצטרך

להילחם ולהשיג את התקציב הזה, השאלה אם יש מישהו שיכול להציג מה העלות

או התוספת האמיתית שתהיה אם ירצו לשדר את זה, לא דרך הכבלים או דרך

הלווין?

עד כמה מתוכננת העבודה של הערוץ הזה במסגרת הכללית? האם אין פה

כפילויות ואם אין מנצלים את המקסימום. את מה שיש במסגרת רשות השידור,



או מפתחים גוף נפרד לחלוטין שאין קשר בינו לבין הערוץ הראשון ויוצרים

כפילויות, השאלה אם משתמשים או מטפלים בכלי

נושא התקציב לא מסתדר לי פה, אתם מדברים על 15 מיליון, אבל אני רואה פה

פירוט שאינו מתאים ל-15 מיליון. זה לא מוצג נכון.

ס. אלחנני; היה צריך להגיש תקציב מתוקן של רשות השידור. את

החוברת של תקציב 94 ולהוסיף את הסעיפים המתאימים

בתקציב המתוקן, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות. בדיוק כמו שהממשלה

מגישה תקציב מתוקן, במקרה הצורך.

כל השנים אני בודקת מה רושם בזק בהכנסות מרשות השידור ומה רושמת רשות

השידור כהוצאה לבזק. מעולם המספרים האלה לא התאימו ומעולם, לא היתה

סטיה לכיוון השני. אי אפשר לכתוב דבר כזה. או שתגיעו לפשרה עם בזק.

העובדים - חמישה איש הנוספים השכר הממוצע, הוא כמו של עובדי ערוץ אחד.

כאשר פה יש לך כמות עצומה של שעות נוספות. למה צריך שעות נוספות! מפני

שאחרת אם יתנו שכר כמו שצריך, אז ההם, ירצו שכר כמו שצריך. שעות נוספות

זה שכר לכל דבר. האם האנשים האלה יורדים ממצבת כח האדם של רשות השידור

או שהם נוספים. אי אפשר לכתוב דבר כזה פה. אתה לא יודע מה סה"כ עובדי

רשות השידור.

לגבי הפחת - אם רשמתם פחת בתקציב רשות השידור, פעם ראשונה אחרי הרבה

שנים, אתם צריכים את שיעור שבו גדל התקציב הנוסף ובהתאם צריך להגדיל גם

את הפחת. זו רק דוגמא אחת שמצאתי, הדברים לא בנויים נכון מלכתחילה. אם

כבר כולם דברו פה על השידור של הכנסת, אני לא מבינה את השילוב בין

שידורים לרוסיה לארצות ערב, הממשלה קונה ורוצה לשדר, הרי השידורים יהיו

מותנים בצנזורה פנימית או בהחלטה מדינית. הייתי מפרידה בין שתי

הפונקציות. אם מדברים על רשות השידור, הוועדה החליטה שתוך שלושה חודשים

מיום שאישרה להם את התקציב היא תקיים דיון על ה-90 מיליון ש"ח חוב

לממשלת ישראל, שיש להם. יש להם חוב מצטבר ולא מתיחסים לזה.

אתם תשיבו על השאלות תוך התיחסות לחוב של ה-90

מיליון. כמו כן, אני מציע שתשלבו בדברי התשובה,

איך אתם רואים בעתיד את האגרה, נוכח העובדה, שלא כולם משלמים אותה.

אולי יש לכם רעיונות יותר טובים.

מ. קירשנבאום; לצערי, ערבנו פה שתי סוגיות, שלא לשמן, באנו

לשולחן הזה היום. ההסדר של השידורים מהכנסת

בערוץ שלוש. כשנודע לעשות זאת, אחרי שערוץ 2 הקודם, הפסיק את השידורים,

ושידר רק עד שעה מסויימת, באו מהכנסת ושאלו, אם אנחנו נוכל לשדר את זה.

נאבקנו לקבל את זה לרשות השידור, לא בגלל אימפריאליזם של רשות השידור.

אלא מתוך שחשבנו שאסור שגורם מסחרי ישדר את הכנסת. חשבנו שעדיף שאנחנו

נעשה את זה. עלות השידורים מהכנסת, בתקציב שלנו לשנה, הוא 4 מיליון

שקלים. 4 מיליון שקל אנחנו משלמים עבור השידור הזה. אנחנו אמורים לקבל

מהכנסת מיליון שקל. כמובן שהכנסת גם את המיליון, לא משלמת טוב, אבל

אנחנו אמורים לקבל מיליון שקלים עבור השידור. 4 מיליון שקל זה עלות

השידור בגלל השעות הנוספות של העובדים, בגלל השידור המאוחר עד 02:00

בלילה ובגלל מה שצמח מזה. בהתחלה, המחשבה היתה שהמודל יהיה כמו ששודר

בערוץ 2 הקודם, לפי אותן השעות. מה שקרה הוא, שזה באמת הצליח. החלפנו



מצלמות לחדשות והשקענו, בציוד חדש. צריך להבין שאנחנו מכניסים לכאן

לפעמים 2 או 3 משמרות של עובדים ליום עבודה אחד של שידורים. כך שעלות,

מתוך תקציב רשות השידור, לא תקציב הממשלה ולא תקציב הכנסת, היא 4

מיליון שקלים בשנה. היתה יוזמה משותפת, שלנו ושל ועדה מטעם הכנסת,

שעוסקת בשידורים האלו, חשבנו על דרך שבה השידור ייפסק בשעה מסויימת ולא

ייממשך עד 4:00 לפנות בוקר. חשבנו על שעה סבירה שבה אפשר להפסיק את

השידור והיה, והכנסת תמשיך בדיוניה, היא לא תפסיק אותם כשיכבו את

המצלמות. לנו לא היתה בעיה בכלל, אם הכנסת בעצמה, או גוף, שהוא גוף

עיתונאי, יקח את זה על עצמו. זה לא איזה דבר שנאבקנו עליו רק שיהיה

בתוך רשות השידור, אלא נאבקנו שזה יהיה בתוך רשות השידור, מפני שחשבנו

שלא נכון שדבר כזה, שידורים מהכנסת יתקיימו עם גוף מסחרי אחר. יכול

להיות שצריך ליצור אמנה של כל גופי השידור שמממנים את זה.

כל דבר שאנחנו עושים אנחנו עושים תוך תיאום. השידור כמות שהוא, הוא

עדיין שידור עיתונאי. גם מבחינת בחירת הוועדות, יש בעיה עם חלק

מהוועדות שלא מוכנות להצטלם בתוך האולם הגדול, ואז קורה, שמפלים לטובה

ועדה מסוימת שכן מוכנה. יש מיכסה מסוימת של וועדות שאנחנו צריכים לשדר.

אני מציע יותר מזה, כל העסק צריך להילמד, כמו השפעת השידורים על

הדיונים עצמם, על אמיתות הדיונים, על ההתנהגות המשתתפים בדיונים. אנחנו

רואים בשידור הזה שידור חשוב מאוד. אין לנו שום כוונה לצמצם את זה

באופן שרירותי. יכול להיות, שבשלב מסויים, יחד עם ועדת הכנסת שעוסקת

בדבר הזה, נגיע למסקנה, שצריך לתחום את השידור עד שעה מסוימת. פרט

למקרים שיש בהם אירועים מיוחדים, כמו דיון מדיני חשוב או דבר כזה

שממילא, הטלויזיה נשארת בו לתוך הלילה. אז נוכל ליצור נורמה נכונה

מבחינה תקציבית. זה עולה לרשות השידור הרבה מאוד כסף.

באנו להציג בפניכם פה, לא את האספקט של השידור מהכנסת, אלא את האספקט

של השידור, בארבעת הימים האחרים.

א. ויינשטיין; האם היתה פנייה לצמצם את השידורים?

היתה אלינו פנייה לחשוב על צימצום. העלו את זה

מתוך ועדת הכנסת. אנחנו דנו יחד בנושא הזה. אבל,

באנו ואמרנו שאנחנו במצוקה כלכלית. אמרו לנו פה שיש בעיה עם עובדי הבית

הזה עצמו. כי גם עובדי הבית הזה, נכנסו לסחרור ברגע שהתחלנו את

השידורים. יכול להיות שזה סחרור ותסיסה טובים לפרלמנט. אולי טוב שזה

יהיה. זה ויכוח נפרד. אבל בהחלט יש מחשבה הדדית, גם מטעם רשות השידור

וגם מטעם ועדת הכנסת, לחשוב על דרך שבה אפשר אולי לשדר רק עד 21:00 או

23:00. אבל יש לקבוע תחום בנושא הזה. זה לא צעד שפוגע בכנסת.

ישבנו בועדת הכנסת ללבן את דרכי העבודה בבחירת הוועדות ואמרנו

שהשידורים לתוך הלילה הם סיפור יקר מאוד, שמקשה עלינו מאוד. אמרו לנו

מטעם הוועדה שלכל הבניין כולו יש לו בעיה עם הדבר הזה. עם הצוות של

הבניין. זו בערך רוח הדברים. ואז אמרנו שאולי, צריך לחשוב לסגור את זה

בשעה מסויימת. הסמכות היא של הוועדה של הכנסת, לנו אין בעניין הזה

סמכות.

בקשנו להציג בפניכם היום לא את נושא השידורים מהכנסת. בכך נוכל לדון

בדיון נפרד. רשות השידור, תקבל בברכה, כל אפשרות לשדר שידור עילי, לכל

אוכלוסית ישראל, בערוץ נוסף. לנו אין בעיה עם זה בכלל. יש בעיה משום



שאין ערוצי שידור. כיוון שאין ערוצי שידור, הסיפור הוא פשוט. מה שנעשה

הוא הרע במיעוטו. כלומר, ישבו וחשבו או לא לשדר בכלל את הכנסת, או לשדר

את הכנסת בערוצי הכבלים, שם יש חשיפה בערך ל-62%, ועוד ערוצים

לוויניים, ששם יש עוד חשיפה. כן, עוד כמה מקומות במדינת ישראל שיש בהם

קליטה לווינית, שרשות השידור דאגה לה בזמנו, באזורים קשים. יש לרפד את

שאר מדינת ישראל, בערוצים לוויניים, או בפריטה שהיא פריטה עילית. יש פה

נציג של משרד התקשורת שיוכל להוסיף דברים. רשות השידור היא לא צד מתנגד

בעסק הזה, אנחנו נקבל בברכה כל יוזמה שתעניק לרשות השידור עוד ערוץ

עילי. לנו יש עניין לשדר לכמה שיותר אנשים. אני ער לנושא הזה שברגע

שבחרנו את הרע במיעוטו. יש חברי כנסת שמופלים לרעה מעצם היות האזור

שלהם אזור שלא מחובר לכבלים ואין גם לווין.

בקשנו להציג בפניכם תקציב שנועד למשימה שהוטלה עלינו. המשימה הזו הטילה

עלינו לשדר למדינות ערב, למדינות השכנות, להתחרות בערוצים. בשנתיים

הקרובות יהיו לפחות 15 ערוצים לווינים בערבית, באזור יש ולשדר חומרים

מתוך מדינת ישראל למדינות השכנות. זה היעד המרכזי שעבורו ממשלת ישראל

החליטה להקציב את הסכום הזה. היא לא החליטה להקציב בשביל עוד ערוץ

לרשות השידור. זה היעד שהצדיק את קבלת התקציב הממשלתי. אנחנו עושים

הפרדה חדה מבחינת תקצוב בין ערוץ אחד וערוץ שלוש. אנחנו לא רוצים

להכניס, שום כסף ממשלתי, לערוץ אחד.

כשיש יעד לאומי כזה, מוגדר, אנחנו מקבלים את זה, בתנאי אחד, אנחנו

מבינים את מטרות השידור, אבל על עריכת השידור ועל כל התכנים, אין שום

התערבות מבחוץ. זאת אומרת, אם הממשלה נתנה כסף היא לא יכולה להתערב

בשידור עצמו, אבל, היא יכולה לדרוש שיהיו לפחות 4 או 5 שעות שידור

בערבית בערוץ הזה. מה התכנים בשידור הזהל כמובן שבמסגרת התכנון הכללי,

יש לנו גופים ציבוריים ויש ועד מנהל ויש את מליאת רשות השידור והתכנים,

של ערוץ שלוש, עוברים בדיוק אותו מסלול שעוברים התכנים של ערוץ אחד.

הפיקוח הציבורי עליהם בדיוק דומה, אלא שזה יעד לאומי. כיוון שאין לרשות

כסף להרים את היעד הזה בעצמה. אילו היה לה היא היתה עושה.

לכן, אם יש הצדקה לשימוש בתקציב ממשלתי זה אך ורק בנושא כזה, שיש יעד

לאומי. זה נכון שאתה חייב, כשאתה עושה ערוץ כזה, לעשות אותו אטרקטיבי.

אתה צריך לרפד אותו, הוא לא יכול להראות כערוץ תעמולתי או ערוץ הסברתי,

אתה צריך לרפד אותו בחומרים אטרקטיבים שיעשו איזה פקג' שידורי כזה

שיהיו מעניינים באמת, לאזרח במצרים, בקהיר ולאזרח בדמשק וברבת עמון

שיכוון את השלט שלו לערוץ הזה משום ששם הוא יקבל חומרים מעניינים ולא

תעמולה בלבד.

התקציב הזה של 15 מיליון שקל, גם לארבעת ימי השידור הוא תקציב נאיבי

לחלוטין. היום כשמדברים על מחירה של שעת שידור, על שעה אחת בערוץ אחד,

אפשר להגיע ל-15 מיליון שקל לשעה אחת לשנה. פה מדובר על להקים ערוץ שלם

של ארבעה ימי שידור, ב-15 מיליון שקל. אז איך מנסים לעשות את זה? כמו

שעושה חוש האילתור הישראלי וכל זה כשאנחנו אומרים שהלווין עולה 9

מיליון שקל. הלכתי לבזק ואמרתי שאין לי 9 מיליון שקל לשלם עבור הלווין

אבל אם אתה תפרסם תשדירים, והוא מפרסם גם תשדירים בערוץ אחד, בזק הוא

גוף שמפרסם תשדירי חסות, אז אם הוא יפרסם תשדירי שירות בכמות של 4.5

מיליון שקל, אז נוכל לקנות את הלווין, הוא צריך לעזור לנו לקנות מהם את

הלווין. את התשדירים שהוא יעשה, יכול להיות שנפרסם בערוץ אחד ולא בערוץ

שלוש. בזק מפרסם היום בשלושה מיליון שקלים בשנה. אני מבקש ממנו שיפרסם



ב-7.5 מיליוו שקל בשנה. את זה עושים עם כל הגופים שהם רלוונטים. כתוב

בפירוש בגוף התקציב הזה, שהוא תקציב פרובלמטי. אני מודה. אבל אנחנו

כותבים שהתקציב הזה מותנה בהכנסות. אם לא יהיו לנו 4.5 מיליון שקל

בתשדירים אלא פחות, אז נוכל לעשות פחות חומרים מקוריים ונצטרך לשדר

יותר חומרים קנויים. לכן כתוב שזה מותנה. אנחנו עושים דבר שמצד אחד יש

בו את הבסיס ואת המינימום שאותו חייבים לשדר ובשבילו התקציב הזה מספיק.

אבל יש לנו אספירציות לשדר טיפה יותר, וזה מותנה בהכנסות. אנחנו משדרים

בשבת מהבוקר, יכול להיות שנחליט שמבחינה תקציבית לא שווה לשדר מהבוקר.

יש צפיה נמוכה בשבתות יכול להיות שנוריד חלק משעות השידור האלה. לכן,

צריך להבין שהתקציב הזה, כיוון שאנחנו יודעים שה-15 מיליון כולל הוצאות

העבודה, עלות העבודה וכולל העובדים והאולפנים והלווין והתרגומים וכל

הדברים האלה שכרוכים בשידור כזה אז זה לא מספיק, אז אנחנו צריכים לנסות

לחזק את התקציב הזה בעוד כספים. מה שמקובל בערוץ אחד יהיה גם מקובל

בערוץ שלוש. התקציב הזה לא נראה כמו תקציב רשות השידור, משום שהוא

תקציב למבצע מיוחד. יש שאלה שהיא שאלת השאלות והיא עלתה גם פה. הרי כל

מה שאנחנו מדברים זה על מיסוי של שנה אחת, מה יקרה בעוד שנה? הרי אין

המשכיות. אין שום הבטחה, גם ממשלת ישראל, שיהיה תקציב בשנה הבאה ואז מה

יקרה? נשית את זה על האגרה?

על האגרה אנחנו לא יכולים להטיל את זה. משום שלא כל משלמי האגרה

מחוברים לכבלים או יש להם קליטה לווינית. גם אם כספי האגרה היו מספיקים

לזה לא היינו יכולים לעשות את זה.

אם מגדירים את היעד המרכזי של ארבעת ימי השידור האלה בערוץ שלוש, צריך

להבין שזה לא ערוץ רגיל. ברגע שאתה מפקיע שלושה ימי שידור מהערוץ

לשידור רצוף מהכנסת מהבוקר עד הלילה, לפעמים עד אמצע הלילה, אז מדובר

בערוץ מיוחד. לא מדובר בערוץ שידור רגיל. ערוץ שידור רגיל לא יעשה

תפריט כזה של שידורים ששלושה ימים הוא מפקיע לנושא אחד. כיוון שכך יש

את הארבעה הימים האחרים, האומה רוצה

לנצל על מנת לשדר למדינות ערב מבחוץ. אני מקווה שבתוך שלוש שנים נצליח

למסד ערוץ נורמלי שנדע בדיוק, מה מקור המימון שלו. אני גם מקווה שנצליח

להגיע ליעד המרכזי. בארבעה ימי שידור האחרים נגיע, לאוכלוסיה במדינות

ערב, עם החומרים שאנחנו מעוניינים לשדר. אם אומר לי אניס מנסור בקהיר

שהם לא יודעים עלינו הרבה ולא יודעים בכלל איך תל- אביב נראית, אנחנו

מציגים לכם פה תקציב, זה הוא תקציב עבור מבצע ניסיוני שצריך להימדד

בסקר שאנחנו חייבים ליזום אותו. זה אחד מהתנאים למימון כל העסק הזה.

סקר שיבדוק את האפקטיביות של התכנית. זה לא יפגע כהוא זה בשידורים

מהכנסת, אחד לא שייך לשני, זאת לא עיסקת חבילה שתצמצם את השידורים

מהכנסת על מנת להכניס את זה. לגבי השידורים מהכנסת צריכים לשבת ולדון

בנפרד.

מ. ינון; השידורים לחוי'ל, למדינות המזרח התיכון בעיקר,

מעוגנים בחוק רשות השידור, משנת 65, כשהמחוקק

הטיל עלינו לשדר לגולה. יש סעיפים מפורשים שאנחנו לא תמיד מממשים אותם

במלואם. כל השנים שידרנו את זה רק ברדיו, עכשיו מבחינה טכנולוגית אפשר

לשדר גם בטלויזיה וברצוננו לממש זאת. יש סעיף מפורש ביחס לשידורים

לארצות ערב גם אותו מימשנו רק ברדיו עד עכשיו, ועכשיו אנחנו עומדים

לממש אותו בטלויזיה. כך שזה בהחלט במסגרת המטלות שהכנסת הטילה על רשות

השידור. זו לא עיסקה בין ראש הממשלה לשרת התקשורת, כמו שזה הוצג פה.

השיחות היו רק על דרך המימון ולא על התכנים.



זה מתחבר לעניין שוועדת הכספים החליטה שתוך שלושה חודשים היא תדון ב-90

מיליון, אני לא אומר שזאת הכוונה, אבל גם ה-15 מיליון, שאנחנו מקבלים

חזרה מהממשלה, בעצם זה כסף של רשות השידור, שנמצא בממשלה כבר כמה שנים

ושנלקח, גם שר האוצר, בדיונים שונים של התקציב, של הרשות השידור

בממשלה, התייחס ללקיחה הזאת בעבר, כדבר שהוא רואה אותו, אפילו שזה

עדיין חוב שרשום, הוא רואה אותו מבחינתם כחוב אבוד (אני לא יודע אם זו

המילה) אבל לא כחוב שניתן לממש אותו מבחינת הממשלה ואנחנו מחפשים את

הדרך איך לקבל חזרה את מה ששלמנו. אחת הדרכים, והיא דרך סבירה

והגיונית, שגם מוסיפה שירות נוסף למדינת ישראל, הוא דרך הערוץ השלישי.

כדאי לקחת בחשבון שהיו כבר דיונים כאלה בוועדת הכספים של הכנסת. בגלל

כל ההצעות השונות בעניין האגרה, אנחנו חושבים שנכנס למסלול בעזרת ועדת

הכספים ונשלב את אגרת רשות השידור עם חשבונות החשמל, כפי שזה מקובל

בהרבה מדינות. כך תיפתר בעיה של מיגזרים שלמים, במדינת ישראל, שלא

משלמים היום, שאנחנו לא מצליחים לגבות מהם אגרה. זה ירחיב את בסיס

האגרה, ויפתור גם את בעית האגרה ברכב, אולי גם זו הוראת שעה לשנתיים,

שאנחנו עדיין מותקפים עליה ומתקנים אותה. העניין נמצא בבדיקה.

כבר דברנו עם יוי'ר ועדת הכספים שנרצה את עזרת הוועדה. דבר שהוועדה במשך

שנים רבות הטיפה לו. לעניין מעבר האגרה לחברת החשמל. אנחנו חושבים

שהעיתוי עכשיו מתאים לכך מכל הסיבות. יכול להיות שההרחבה הזאת, בעזרת

הדרך החדשה של הגביה, תפתור אותנו מלבקש תקציבים מיוחדים עבור ערוץ

שלוש אבל זה כמובן אמור רק לאחר שנת הניסיון.

היו"ר ג. גל; האם יש בעיה לערוך את התקציב על הכנסות ועל

הוצאות?

מ. לוי; התקציב ערוך בצורה נכונה, יש במונחים של תקציבי

המדינה, מה שנקרא, תקציב הוצאה שמותנת בהכנסה.

כך הצגנו את זה כאן. יש לנו הכנסה, שמשרד האוצר מוכן להעביר לנו

באישורכם, של 15 מיליון שקל. יש לנו עוד סכומים שאותם כתבנו כהוצאות

מותנות בהכנסה של 3.5 מיליון שקל שאנחנו מקווים, שנוכל לגייס, באמצעות

תשדירי חסות לתכניות בערוץ שלוש. יש לנו סיכום עם בזק על רכישת תשדירי

שירות, כנגד עודף התשלום ללווין שלא תוקצב כאן. אם ניקח את הסעיפים

הספיציפיים. למשל סעיף 18-103 יש כאן תכניות בערוץ שלוש שמותנות

בהכנסות מתשדירי שירות וחסות. 2.7 מיליון שקלים שמותנים בהכנסה מתחת

לזה, באותו סכום. זאת אומרת, אם הסכום הזה לא יכנס, גם ההוצאה לא תצא.

יש כאן את הביטוי לנושא הזה. הסך הכל הכללי הוא 15 מיליון שקל.

כשההכנסה הזאת מותנית בהוצאה היא מקזזת את ההוצאה אם ההוצאה לא קיימת.

כך זה מופיע כאן.

אנחנו נאשר לכם את התקציב. אנחנו מבקשים שלהבא

התקציב יערך כמו שתקציב, על פי תפיסתנו, צריך

להיות ערוך. יש הכנסות ויש הוצאות ויש הכנסות שמותנות בהוצאה ולא

כחבילות.

מי בעד לאשר את הצעת התקציב לערוץ הלוויני של רשות השידור לשנת הניסיון

ירים את ידו? מי נגד? התקציב אושר.



2. קק"ל

עבודות מיידיות בקק"ל.

אלפס: הנושא- עבודות מיידיות בקרן קיימת וברשות

העתיקות. הפרויקט הזה הוא יעד לאומי. התקציב

שנדרש למבצע מיוחד, לפרק זמן מוגבל, בהתאם למצב האבטלה והתעסוקה.

הפרויקט מאפשר להציע עבודה למובטלים, באזורים בהם הביקוש לעובדים נמוך

והינם מוקדי אבטלה.

עיקר המסה של ה-3,900 עובדים מתחלקת: בצפון הארץ, כ-2,000 ובנגב 700.

בהם יש מוקדי אבטלה קשים על אף הירידה באחוז האבטלה הכללי בארץ. כיוון

שמרכז הארץ הוא כח משיכה עיקרי, מבחינת דרישות עבודה, לעומת הצפון

והנגב. המבצע הזה או הפעילות הזאת מיועדת לאוכלוסיה של אבטחת הכנסה

בלבד, שזוהי אוכלוסיה קשה ממילא. אוכלוסיה שעברה את תהליך האבטלה

ועכשיו נכנסה לנושא של אבטחת הכנסה. היא גם מאפשרת לנו לנכות מרשימת

דורשי העבודה, מובטלים שסרבו להשתלב במעגל העבודה. הכוונה שדורש עבודה,

שבאוכלוסיה הזאת, ניתן לשלוח אותו לכל עבודה שהיא. ואכן שלחנו אותם גם

לקטיף ולעבודות חקלאיות, בזמן הסגר הגדול. 3,600 ידיים עובדות היו

בקטיף ו-2,800 סירובים.

ד. תיכון; כמה אנשים אתה מעסיק ובכמה, זה מוריד את שיעור

האבטלה במדינת ישראל?

אלפס; בדוח האחרון המיכסה היא 3,900 לאבטחת הכנסה ואני

מעסיק 3,200.

ד. תיכון; יש לך עוד סעיפים כאלה, שמשפיעים על שיעור

המובטלים, כשאתה שולח אנשים לחקלאות ובניין רק

משום ששם אין מקומות תעסוקה וכך אתה מכריח אותם לעבוד.

אלפס; אושרה תעסוקת ישראלים בחקלאות, זה מסובסד. 30

שקל לעובד ו-10 שקלים למעסיק. הועסקו בארבעת

החודשים האחרונים כ-500,4 עובדים.

ר. נחמן; הנתונים שפורסמו שיש ירידה באבטלה משתבחים ואני

לא יודע אם הדברים הם אמיתיים או לא אמיתיים,

וגם אם מתוך מה שקורה בלשכות התעסוקה ומה שקורה בשוק העבודה, אני מתיחס

לא רק לשירות התעסוקה אלא כל מיני לשכות פרטיות וכדומה, התמונה לא

ברורה לי אבל מה שכן ברור לי שישנו קשר לפחות ברישום של מי שלומד במוסד

להכשרה מקצועית או מי שממומן בדרך זאת על ידי המדינה בדרך אי, זה יורד

מהסטטיסטיקה בדרך ב'. כי ברגע שהוא נמצא בהכשרה הוא לא מובטל, הוא לא

מופיע בתור דורש עבודה. השאלה היא הטיפול הנקודתי. כלומר, בתוך שישה

חודשים של הכשרה מקצועית, המדינה משלמת את אותו מענק האבטלה שהיה מקבל

עם בונוס נוסף כדי שיכשיר את עצמו. נשאלת השאלה מה האפקט ומה התוצאה של

המאמצים הממשלתיים בסכומים גדולים של ההכשרה המקצועית, איך זה בא לידי

ביטוי לאחר מכן?

איפה מבוצעות עבודות החקלאות והקרן הקיימת?



אלפס; בגליל העליון 300, גם ברשות העתיקות וגם בקרן

הקיימת. באזור הגליל המערבי מוקדי האבטלה -

שלומי, עכו, מעלות - 870. בעמק יזרעאל - 455. בחיפה רבתי (יקנעם

והסביבה) - 645. דוח נכון לחודש האחרון.

ר. נחמן; ישנן עבודות באזור שלנו שצריכות להתבצע והן אינן

נמצאות בתוך המפה. אני מבקש כאן, שהאזור שהוא

כרגע בשומרון, יכנס גם כן לתחום הפעולות האלה.

חשב תקרו הקיימת; העודפים נוצרים, היות ומרבית הפעולות, נמשכות

כשנתיים. מרבית פעולות ההכשרה המקצועית נמשכות

שנתיים ואז אני ארצה מחויבות על מלוא הפונקציה, של למשל 100,000 שקל,

לכן, האוצר מעביר את זה, ברמה של הודעה, ולא ברמה של בקשה לאישור.

אלכס; גם ביהודה ושומרון - באלון מורה, באריאל

ובעמנואל יש לנו עבודות קרן קיימת. ובחודש

האחרון הועסקו אנשים.

בנגב המרכזי יש 305, אזור הנגב המערבי יש 205.

היו"ר ג. גל; מי בעד לאשר 23006? מי נגד? הבקשה אושרה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10