הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נ וסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 310

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום די, חי בסיון. התשנ"ד, 18.5.94. שעה 00;10

נכחו; חברי הוועדה; גי גל - היו"ר

חי אורון (מ"מ)

ר' אלול

אי גולדשמידט

אי פורז

חי קופמן

א"ח שאקי

גי שגב

די תיכון

מ"מ: פי בדש, אי ויינשטיין, סי של.ום

מוזמנים; אי שילה, אי אדלר - משרד מבקר המדינה

אי זייף - מנהל המכס ומע"מ

יי בן-יונתן, טי נוימן, אי סביר,

אי דריימן, טי דולן, מי כהן - משרד האוצר

די שורר - מנכ"ל משרד התחבורה

די מזרחי, עי גרביץ, שי גודמן - משרד התחבורה

עי הדר - משרד הבינוי והשיכון

סי אלחנני - יועצת כלכלית

י ועץ משפטי; אי שניידר

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

קצרנית; שי לחוביצקי

1. החלטה בדבר הארכת מועד לפי סעיף 10(ב) לחוק מימון מפלגות.

2. צו מס קניה (פטור)(תיקון}.

3. חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מסי 26).

4. שינויים בתקציב לשנת 1994- פניות מסי; 86, 118, 121, 122.

5. תקנות התעבורה (תיקון).

6. צו לעידוד התכנון והנפקה של סולל בונה בנין ותשתית בע"מ.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הסעיף הראשון בסדר היום:

1. בקשה להארכת מועד לפי סעיף 10(ו)

לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973

יש אלינו פנייה בנושא זה של מבקרת המדינה. מר שילה, בבקשה.

אי שילה;

הנימוקים כתובים במכתבה של מבקרת המדינה.

די תיכון;

בכל זאת חלק מאתנו לא קרא את הבקשה. לכן, הואל בטובך להסביר לנו למה

מבקשים דחייה.

א' שילה;

לפי סעיף 10(ג) לחוק מימון מפלגות על משרד מבקר המדינה להגיש עד ה-3.6.94

דוייח על תוצאות ביקורת החשבונות של הסיעות בכנסת לתקופה מה-1.8.92 ועד

31.12.93.

אי זצלר;

זה אחרי הבחירות לכנסת.

אי שילה;

בינתיים נתקיימו גם הבחירות לרשויות המקומיות ואנחנו צריכים להגיש את

הדוייח על תוצאות הביקורת לא יאוחר מה-17.7.94.

חלק מהנושאים, ככל שהם נוגעים לסיעות האם בכנסת, נוגעים גם לפעילותן

במסגרת הבחירות לרשויות המקומיות ויש אינטראקציה בין השניים. לכן, כדי שנוכל

לתת את הבדיקה בצורה נכונה, אנחנו רוצים להגיש את הדוייח על תוצאות הביקורת של

הבחירות לרשויות המקומיות ביחד עם חדו"ח בכל הנוגע לחשבונות השוטפים של הסיעות

בכנסת.

הי וייר חי אורון;.

אני מבין שמדובר בדחייה של חודש והצי.

א' שילה;

בערך.

ס' שלום;

מדוע בכלל הוגשה הבקשה הזאת?



היו"ר חי אורון;

אחזור על הדברים בקצרה. היות וחלק מהדו"ח מתייחס גם לסיעות האם, שהן

הסיעות בכנסת, מבקשים פה התאמה במועד הגשת שני הדו"חות. צריך ללכת על-פי

התאריך המאוחר יותר, אחרת יימסר דו"ח אחד ביוני, שהוא חלקי, וכעבור חודש וחצי

יימסר דו"ח על סיעות האם. הם אומרים שמבחינתם זה הליך לא מסודר.

יש גם השלכה בין שתי מערכות החשבונות.

ס' שלום;

אם זה הודש וחצי, השאלה היא אם אין לכך השלכה כספית.

א' אדלר;

אין לזה השלכה כספית. בשוטף אין השלכה כספית.

ס' שלום;

השאלה היא אם זה באמת חודש וחצי.

היו"ר ח' אורון;

זה על-פי חוק. הם חייבים להגיש את הדוייח ב-17 ביולי.

די תיכון;

איזה מפלגות עדיין לא דיווחו לכם?

אי שילה;

כולן דיווחו.

די תיכון;

האם קיבלתם את החומר באיחור ולכן אתם מתקשים לעמוד בלוח הזמנים?

אי שילה;

לא. זה לא שמתקשים.

אי אדלר;

יש השלכות בין שתי מערכות החשבונות.

די תיכון;

אני יודע. את זה הבנתי. שאלתי היא זו; האם כל התהליך הזה התעכב כתוצאה מן

הבחירות לרשויות המקומיות?

זה לא שהוא התעכב, אלא בו זמנית אנחנו קיבלנו את הדו"חות על החשבונות

השוטפים ובסמוך להם קיבלנו את הדו"חות של הרשויות המקומיות.

די תיכון;

אם כך, מתי אתם מפרסמים את הדו"ח?

ב-17 ביולי יתפרסמו שני הדו"חות.

במקום שני מועדים יהיה מועד אחד משותף לשניהם.

מתי יוצאת הכנסת לפגרה?

בסוף יולי.

לפי דעתי, הכנסת תצא לפגרה שבועיים אחרי המועד הזה.

הכנסת יוצאת לפגרה ב-31 ביולי.

יש שבועיים. מי לאישור הבקשה של מבקר המדינה?

הצבעה

בעד אישור בקשת מבקר המדינה - רוב

נגד - אין

הבקשה אושרה

עכשיו יש לי שאלה עקרונית לגבי אנה שניידר. מדוע מגישים את הדו"ח הזה

לוועדת הכספים ולא לוועדת הביקורת?

זה לפי סעיף 10(ו}, בגלל שזה חוק מימון מפלגות.

זאת אני יודע. שאלתי היא האם את מוצאת עדיין צידוק לכך? האם את עדיין

חושבת, לאור ההפרדה בין שתי הוועדות, שלא הגיע הזמן להגיש הצעת חוק שעל-פיה

יוגשו הדו"חות וכל התהליך הזה יהיה כפוף לוועדה לביקורת המדינה?

אם היו שואלים את דעתי - גם אני חושבת שצריך לאחד את חוק המפלגות בחוק

מימון מפלגות. כל נושא הביקורת על המפלגות באמת היה צריך להיות בוועדה אחת.

היו"ר חי אורון;

הוא בוועדה אחת.

לא.

אני רוצה שתבין שדו"חות הביקורת נמסרים ליושב-ראש הכנסת ולא לוועדה

לענייני ביקורת המדינה. לכן כל הדו"ח הזה בכלל לא נדון בשום מוסד פרלמנטרי,

וחבל. הדו"ח הזה דומה לכל הדו"חות האחרים.

אני זוכר שהיה דיון. אני זוכר דיון חם מאד עם ש"ס, שהתקיים אצלך בוועדה.

אני השתתפתי בדיון כזה.

די תיכון;

יכול להיות שאני יזמתי דיון כזה.

א' אדלר;

זה היה בקשר לתיקון 16.

אי שילה;

זה היה בקשר לדו"ח על מתן תמיכות, שהגשנו לפני כשנתיים.

היו"ר חי אורון;

דו"ח מי וחד?

אי שילה;

כן.

די תיכון;

יכול להיות שאני יזמתי דיון, אבל זה עדיין לא מעוגן בחקיקה.

יש לי הצעה לשלב הביניים, שיכול להיות שהיא פותרת את הענין.

אני מבקש מהגב' אנה שניידר להכין לנו טיוטות הצעת חוק לשינוי כפי שהיא

הושבת, כפי שצריך להיות לפי דעתה.

היו"ר חי אורון;

היות ומדובר באיחוד חוקים, אני מוכן לפנות לחבר-הכנסת גדליה גל, שהוא

ביחד עם חבר-הכנסת דוד מגן יפנו ליושב-ראש הכנסת בפנייה שכאשר הדו"ח הזה יונח

על שולחנו של יושב-ראש הכנסת הם יחד, בהסכמה, יבקשו להניהו על שולחן ועדת

הביקורת. זה יהיה עד שיתוקן החוק.

די תיכון;

זה קיים בפועל. הסדרנו את זה. אבל זה לא מעוגן בחקיקה. זה מעוגן בהסדרים.

קם חבר-הכנסת ויינשטיין ואומר שגם הוא רוצה בכך.

טוב. מדובר על יוזמת חקיקה.

בקשת המבקרת אושרה. אני מודה למוזמנים. נעבור לנושא הבא בסדר היום.



2. פטור ממס קנייה על רכב מנועי לעולים ששירתו כ"חיילים בודדים"

אי זייף;

אנחנו הבאנו לפה תיקון לאור עיוות שהיה בצו זה שנים ויצר בצו איזשהו

פרדוכס. בצו הקיים לא היתה התייחסות לקטין, לבן של יורד שחוזר ארצה. קיימת

בעיה לגבי בן של יורד כזה במקרה שהוא בא לארץ בגיל 17. בחלק גדול מהמדינות נער

לא יכול לעשות רשיון נהיגה, מדובר אס כן, על נער כזה שמגיע ארצה ומתגייס לצבא.

היו"ר ח' אורון;

הוא הי יל בודד.

נער כזה שבא ארצה בגיל 17 כדי להתגייס לצבא הוענש, כביכול, ולא נהנה

מהזכויות שיש לכל עולה חדש אחר בנושא הרכב, מאחר והוא הגיע ארצה ללא רשיון.

הוא בא לבד או עם משפחתו?

הוא בא לבד.

איפה היתה הבעיה? הרי הרבה מגיעים בלי רשיון.

אם תתנו לי - אסביר הכל. אני מבקש לציין שהדיון היום הוא ספציפית על

הנושא שציינתי. זה איננו דיון עקרוני בשאלה האם מגיע פטור לעולים, או לא.

הנושא הוא ספציפי ומדובר על תיקון עיוות. בשביל שעולה חדש ייהנה מזכויות שיש

לעולה חדש או לתושב חוזר הוא צריך להיות בעל רשיון נהיגה. זה המצב הקיים. היה

פרדוכס ונתקלנו בהרבה פניות של בודדים, קטינים חוזרים, או עולים חדשים, שבאו

לארץ בגיל 17, עשו את ההכנה של הגדנ"ע וכוי, והגיעו ללא רשיון נהיגה. הם

משרתים בצבא שלוש שנים ולאחר מכן, כשהם באים לממש את זכותם כעולים חדשים או

רגע, כשבאתם לארץ כדי להתגייס לצבא לא היה לכם

רשיון נהיגה ולכן אינכם יכולים ליהנות מהזכויות. לחילופין, היו מקרים של אנשים

שנסעו לחו"ל כדי לעשות רשיון נהיגה וחזרו ארצה עם רשיון. ראינו בזה עיוות לא

צודק, כי אנחנו בעצם הענשנו את אלה שבאו לשרת לצבא, לעומת אחרים שהגיעו בגיל

20 או 22 שנה עם רשיון אותו חם הוציאו בחו"ל ונהנו מהזכויות.

לכן קבענו פרק זמן ואמרנו שעולה חדש, או קטין (וזאת צריך להוסיף לתיקון),

אשר התגייס לצבא ולא יצא מישראל לאחר השירות הסדיר לביקורים שעולים על 4

חודשים בשנה, תקופה זו של השירות בצבא לא תיחשב לו והוא יוכל לעשות רשיון

נהיגה בארץ.

בכמה מקרים כאלה מדובר?

זה לא משנה, אפילו אם מדובר במקרה אחד. עכשיו אני אומר את דעתי האישית:

אפילו אם מדובר באחד צריך לאשר את התיקון. אם בא בן, שהצליחו לשכנע אותו

במסגרות של התנועות בארצות הברית לעלות לארץ בגיל 17, לעשות גדנ"ע, להתגייס

לצבא ולגמור שירות בצבא - אין שום סיבה שהוא לא ייהנה מזכויות רכב מהן נהנה

עולה חדש בגיל 20 שמגיע ארצה ממקום אחר. אפילו אם מדובר באחד כזה - לא ייתכן

שהאחד הבודד הזה יקופח בגלל שהוא בא והתגייס לצבא בגיל 17, או 17 וחצי.

איך תבדוק את הענין של ה-4 חודשים?

את זה אני מוריד. הקטע הזה לא מעניין אותי. אני מבטל את זה.

לא, אתה לא מבטל.

בתיקון שלפנינו כתוב: ייאם העולה לתקופה העולה על ארבעה חודשים, כאמור,

לחיה חייב בהצגת רשיון נהיגה בר תוקף וכוייי.

זה במקרה שהוא עזב את הארץ לתקופה של מעל ל-4 חודשים.

אני מפנה אותך לאמור שתי שורות קודם לכן, כדלקמן: ייאלא לביקורים שאינם

עולים על 4 חודשים וכו 'יי.

זה לאחר שהוא גמר את השירות הסדיר, לאחר שהוא גמר את השירות בצבא.

אז תצטרך לבדוק אם הוא יצא לבקר את סבתו ההולה וכך הלאה.

חברי הכנסת הנכבדים, היום כל תושב חוזר ישראלי, שהיה בשליחות בהוייל,

דיפלומט או ישראלי שהיה בחוייל, והוא רוצה להנות מהזכויות - הוא מגיע למכס,

מביא את הדרכון שלו והזכויות שלו הן לפי הזמן שהוא לא היה בארץ. בודקים את זה

ומאשרים לו בהתאם. אתה מדבר על פרט שבא להנות מהטבה שמדינת ישראל נותנת

ובודקים את הנתונים בדרכון. אין בעיה.

אגב, כשמדובר בדיפלומטים הענין הזה הוא אבסורד.

אמרתי שכל הדיון בנושא הפטור הוא דיון בפני עצמו והוועדה יכולה לקיים

דיון על הנחות ממסים לתושבים חוזרים, לישראלים חוזרים וכוי. לי יש דעה בענין

הזה. אבל זה לא הדיון.

כאן אני בא בסך הכל לתקן עיוות ספציפי. לא מדובר על הדיון העקרוני. אין

בעיה, עושים את הדברים גם היום. כשאדם בא לבקש את זכויותיו - בודקים בדרכון

האם הוא היה בארץ בתקופה הרלוונטית וכוי. אם הכל נמצא תקין - הוא מקבל את

האישור ונהנה מהזכויות.

במקרה שלפנינו קיבלנו מכתבים נוגעים ללב מחיילים בודדים, שבאו לשרת

בצה"ל, סיימו את השירות ובאו לממש את זכותם. לעתים הם אפילו הוציאו רשיון

נהיגה בזמן הצבא, או שהצבא נתן להם רשיון נהיגה. כשהם באו לממש את זכותם, אמרו

להם: רבלתי, אתם לא זכאים. זו כל הבקשה.

איך אחד שהגיע בגיל 17 נהיה פתאום חייל? את זה אני לא מבין.

מה זאת אומרת? - בגיל 18 הוא חייל.

אם כך, מדוע אתם לא כותבים גיל 16 או 15 אלא גיל 17?

נדבר על זה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת שאקי.

קודם כל, כל ענין הפטור ממס קנייה לעולים הוא בסימן שאלה מבחינת צדק

חברתי, מבחינת ההשוואה בינם לבין משוחררי צה"ל ומבחינת הצד החברתי בכללו. הדעה

הכללית בציבור איננה נוחה מכך שהעולים מקבלים את הפטור הזה, וזאת בלשון המעטה.

יש די אפליות ודי תחושות של אי-צדק ואי-שוויון. למה להוסיף עוד תוספת? להיפך,

אני חושב שצריך לחשוב איך להביא בהדרגה לביטולו של אותו פטור, שאין לו שום

הגיון, לא מוסרי ולא חברתי.

הדבר השני, שאף הוא בעל ענין ציבורי, הוא ענין תאונות הדרכים. ישראל

ניצבת, כמו שלמדנו מהמספרים שהולכים ומתרבים לצערנו, באחד המקומות הראשונים,

אם לא הראשון בעולם, באחוז תאונות הדרכים והקטל בדרכים. כל הנסיונות של

המועצות הציבוריות ושל גורמים אחרים לא השיגו עד היום כמעט ולא כלום. כל תוספת

מכונית על הכביש פירושה תוספת סיכון לאזרח, אם הוא הולך רגל ואם הוא נוסע. יש

אפשרות למנוע את הנזק הזה ואת הסיכון הזה.

זה לא שיקול בענין הזה. לפי זה תתחיל להוריד כל פעם מישהו אחר.

למה לא? - בהחלט. האם אתם יודעים כמה תאונות דרכים היו השנה עד עכשיו? -

אנחנו רק באמצע מאי וזה מתקרב ל-280. זה יכול להגיע השנה לשיא שלא היה כבר

שנים. אבל כנראה התרגלנו למוות הזה, המוות בדרכים הוא נורמלי, טבעי. הוא לא

טבעי ואפשר למנוע אותו.

נוסף לכך, קיים החשש של ניצול לרעה של הפטור הזה. זה ידוע שיש אפשרות של

ניצול לרעה כזה. תמיד יהיה מישהו בסביבה שיידע לנצל את הפטור הזה.

אבל, מצד שני, צריך לעשות צדק עם האיש. פה נראה באמת, לכאורה, שיש סתירה

ורוצים לעשות צדק עם האיש. יחד עם זאת, אפשר להזיק על-ידי זה לחברה. כדאי לאשר

לו מענק מסויים, שייתן ביטוי לנסיון לסייע בידו, בהתחשב בזה שהוא בא ארצה בגיל

צעיר, בלי הורים, כשהוא נדחף על-ידי תנועה ציונית ושירת בצבא. אם המדינה רוצה

להביע לו תודה והוקרה על כך, כמו שחוק החיילים המשוחררים בכללו בא להביע תודה

לחיילי צה"ל המשתחררים - הוא יקבל איזה מענק מסויים. זאת בהחלט כענין שבצדק.

אבל לא ייתכן שעל-מנת לעשות את הצדק האישי הזה נגרום לסבל חברתי בלתי-נמנע

בחשבון הכולל, הלאומי.

הבעיה היא אמנם לא חובקת עולם בנושא זה. אבל אני הייתי רוצה להרהר בקול.

על-פניו נראה לי שלא הייתי תומך בתיקון ואומר מדוע.

המכונית היום היא כלי עבודה, כי אין מספיק כלי תחבורה ציבוריים. אם עובד

רוצה להגיע ממקום למקום לא עומדות לרשותו רכבות תחתיות. נסיעה באוטובוס בתוך

העיר משמעה ויתור על חצי יום עבודה. לכן אני אומר שאני נותן לעולה כלי עבודה.

אני רואה את הרכב ככלי עבודה.

לגבי המכתבים שמקבלים מהחיילים - לא ראיתי ציבור שיודע כל-כך טוב את

הזכויות והחובות שלו כמו ציבור העולים שמגיעים ארצה. במקרה נפגשתי אתמול עם

עולים בכפר סילבר. זה כפר שנכנסתי אליו לפני הגיוס מחדש לכאן. הגיעו לשם אתמול

40 אנשי פנימיה, עולים מרוסיה, בגילאים שאתה מדבר עליהם. הם נמצאים כאן.

מזמינים את הוריהם של הילדים האלה לארץ על חשבון משלם המיסים, כדי שההורים

מרוסיה יראו את הילדים ואולי יחליטו לעלות ארצה. זה דבר אהד. דבר שני - שולחים

מקרב הילדים האלה שהגיעו ארצה משלחות לרוסיה, כדי לשכנע את האחרים לעלות. יש

משלחת של כמה עשרות בני נוער מכל הארץ.

אני רואה את הבחור הצעיר הזה מתגייס ונמצא בצבא ביחידה מסויימת. הוא בא

הברה', עוד מעט אני משתחרר ואקבל מכונית. מנגד עומדים האחרים,

שנולדו כאן בארץ, ועינם כמהה וידם מושטת, הם גם רוצים מכונית בלי מסים, גם

אצלם זה חלום. אני חושב שאנחנו יכולים ליצור כאן בעיות חברתיות.

יכול להיות שהגיתם את ההצעה לפני שהיה חוק חיילים משוחררים. עכשיו יש חוק

חיילים משוחררים. אותו בחור ייצא לחיים האזרחיים עם כמה אלפי שקלים טובים והוא

יתחיל לשחות כמר כל האנשים האחרים. אחרת אני חושב שהנזק שיכול להיגרם מההטבה

הזאת שניתנת לכמה בודדים כאלה הוא נזק רב.

לכן אני מציע לך לוותר על הרעיון הזה.

מה שאמר חבר-הכנסת שאקי מקובל עלי. נושא מיסי הקנייה הוא גורם מעוות ואין

לו מקום. יש אנשים שנמצאים שנים רבות בארץ ולא מצליחים להגיע לרכב חדש. הם



מסתכלים בעיניים כלות אחר אנשים שזה מקרוב באו ארצה ומסתובבים עם מכוניות

חדשות משנת 41993-199, ועיניהם יוצאות מחוריהן. אני יודע על מה אני מדבר. אני

שומע זאת אולי יותר מאחרים. אני מסתובב בסניפים ובמקומות אחרים ושומע את

התגובות. עכשיו זה קיים קצת פחות. אבל בתחילת שנות התשעים היתה בנושא זה כמעט

משטמה. תוסיף לזה שגם יש ידיעה, או יותר מידיעה, שהעולים קבעו את תוצאות

הבחירות בשנת 1992 ויש האומרים שהם בעצם קובעים דברים כשהם לא נמצאו כאן בעבר.

ייתכן שצריך לתת להם את הזכות להצביע כעבור כמה שנים, כפי שקיים במדינות

אחרות וכדומה. אבל לא על זה אני מדבר.

אני חושב שאנחנו צריכים לעודד עליה וצריך לעשות את העידוד בצורה ישירה

ולא עקיפה. לדעתי, בכל עידוד עקיף יש פסול. עידוד ישיר הוא אולי עידוד על-ידי

סבסוד של מקומות עבודה, על-ידי ענין של שליחה לקורסים, על-ידי מתן מלגות

וכדומה. אני חושב שכל עידוד בצורה עקיפה למותרות - למרות שלהגיד שרכב הוא

מותרות, מבחינתי כליברל, זה לא בדיוק בתפיסה שלי - ולמוצרים ברי קיימא, הוא לא

דבר נכון.

אני רוצה לדעת את ההיקף של הענין. אני חושב שההיקף הוא רלוונטי. אם יש

אחד, שניים או שלושה - זו באמת לא בעיה. מבחינה הזאת בתיקון הענין הזה אין לי

בעיה. אבל אם מדובר בגל נוסף של אנשים - מאחר ואני מתנגד לקטע הראשון לא ארצה

שתהיה הרחבה בקטע השני. לכן כל עוד אין לנו מספרים יש לנו בעיה. אם באמת מדובר

על 50-40-30 ילדים - ניחא, לא כדאי שהם יהיו סתם מקופחים. פירוש הדבר עוד 30

או 50 מכוניות, וזה באמת לא משמעותי. אבל אם מדובר על אלפים - זה סיפור אחר.

לכן הנתון הזה יקבע את אופן ההצבעה שלי.

היו"ר חי אורון;

אני שותף לכאבי הבטן שישנם בנושא הפטור ממס קנייה לעולים. זאת למרות

שכאשר מקיימים דיונים בנושא יש מעין אי-נוחות. בכל זאת, המצב היום שונה מהמצב

שהיה פעם. לפי דעתי, כאן לא מדובר בנושא הזה. לפי דעתי, מדובר כאן ביישור קו.

הלוואי שהיה מדובר ביותר מעשרות. הרי מדובר פה בבנים של יורדים. בגילאים כאלה

אין הרבה בני יורדים שחוזרים ארצה.

יש בודדים.

חי קופמן;

במי מדובר?

בכאלה ששרתו בצה"ל.

אני יודע בסופו של דבר מה הבעיה פה ואני מציע לחברים להסתכל עליה מנקודת

המבט הזאת. אני מתאר לעצמי חייל כזה, או מפקד של חייל שכתב מכתב ואמר: יש פה

בואו נתקן את העוול הזה. זה הקונטכסט שאני

רואה אותו.

בכמה מקרים מדובר?



היו"ר חי אורון;

מר זייד יתייחס לכך בהמשך. אולי הוא יודע בעל-פה.

זה ההקשר של הדברים. אני לא מציע שעל הקולב הזה נתלה את כל נושא הפטור,

כי הקולב יפול. גם אם יש בעיה עם הפטור - אני לא מציע לקפח דווקא את הקבוצה

הזאת של חיילים בודדים. הרי אם הם עולים עם המשפחה הם נהנים מהפטור. אני רואה

לנגד עיני כמה כאלה מארגנטינה, מארצות הברית או מדרום-אפריקה שעולים. לכן

דווקא עכשיו לא הייתי עושה על זה את הוויכוח. אני אומר זאת לא מתוך אי-הסכמה

לדברים שנאמרו פה.

אני מעדיף במקרה זה ליישר את הקו לפרטים הללו ולקיים את הדיון הגנרלי

בבוא זמנו. אתם יודעים מה? - אני די מנחש מה יהיה בדיון הגנרלי. נגיד: לא 35%

אלא 25%, וכך לאט לאט זה יישחק. אני לא מאמין שתהיה דרך אחרת. למה? - ככה, כי

כולנו ישבנו בישיבות האלה בהן ישבו פה מסביב כל נציגי העמותות וכל נציגי

העולים, וראיתי מה היה.

לכן אני מציע למקד את הדיון בהקשר הזה.

נושא הפטור ממס קנייה לעולים שרוכשים רכב עלה אין ספור פעמים. כולם פה

בדעה אחת שצריך להפסיק את זה. אם צריך להגדיל לעולים את הסל - יגדילו להם את

הסל. אבל צריך להפסיק את הענין הזה של מתן פטור ממס קנייה.

אני רואה אצלי, למשל, שכל עובדי הנקיון העולים מגיעים לעבודה עם מכוניות

חדשות ואילו כל העובדים הוותיקים במועצה מתוסכלים מהענין הזה. בחנייה של עובדי

מחלקת הנקיון עומדות מכוניות חדשות אחת אחר השנייה. כולם עם מכוניות חדשות.

זאת בשעה שכל יתר העובדים הבכירים לא מסוגלים לקנות מכונית. זה הורג אותם. אני

שומע את זה יום יום. זה מתסכל.

וזה לא אי-צדק חברתי?

אין לכם ויכוח אתי בענין הזה.

אנחנו כולנו אומרים שאין ויכוח, אבל הגיע הזמן לעשות משהו, להעלות את

הנושא לדיון ולעצור את הענין.

אני כגובה מיסים אשמח.

אבל במקרה הספציפי הזה אני מסכים עם חבר-הכנסת חיים אורון שצריך ליישר את

הקו. זה לא הוגן שאהד שבא ארצה לבד, ובא לשרת בצה"ל - ואנחנו מדברים רק על

כאלה שבאו ושרתו בצה"ל - לא ייהנה מהזכות הזאת הניתנת לכל עולה אחר. יש כאלה

לא רבים. הם באים ארצה, עושים את המאמץ הזה ואין זה הוגן להענישם. צריך ליישר

קו.

תן לו מלגה.

? לא. תן לו את מה שמגיע לו כמו לאחרים. צריך ליישר קו עד לרגע שאתה מחליט

לגבי הכלל. מה שתחליט לגבי הכלל יחול על הפרט הזה. אבל כל עוד שאחרים מקבלים -

דווקא בגלל זה שהוא עולה לבד, ולא קל לעלות לבד, הוא צריך להיענש. לא קל לעלות

לבד. אני מכיר כאלה שעלו לבד. זה לא קל לבוא לארץ זרה, עם מנטליות אחרת ועם

שפה אחרת. עולה כזה בא לארץ מתוך ציונות ומתוך רצון לשרת בצה"ל, ודווקא בגלל

זה לא צריך להעניש אותו. צריך לתת לו כמו שנותנים לכולם. אם תחליט שיש להפסיק

לתת לכולם - תחליט להפסיק לתת לכולם. לדעתי, צריך להפסיק. צריך להגדיל להם את

הסל.

אם יהיו פחות כלי רכב - יהיו פחות נוסעים ויהיה פחות לחץ בכבישים. אגב,

העולים הם הנהגים הכי גרועים והם מעורבים הכי הרבה בתאונות דרכים. רובם באים

עם רשיונות מזוייפים. אנחנו מכירים את התוצאות ואנחנו שומעים את הדברים

מהמשטרה. אבל לא זו השאלה.

אי פורז;

אולי צריך למנוע את עלייתם ובזה לפתור את הבעיה.

חבר-הכנסת שאקי הזכיר קודם את נושא תאונות הדרכים ואת העובדה שצריך פחות

מכוניות.

אני סבור שצריך להעלות לדיון מחדש את נושא הפטורים, ויש לעשות זאת מהר.

כל הזמן מקטרים על זה. אבל בנושא החיילים צריך ליישר קו.

מהי האפשרות לאשר את הנושא הזה כדבר אהרון ולקיים כבר בשבוע הבא דיון

בענין הזה? - העסק כל הזמן נדחה.

ישנו נושא שהעליתי אותו בכנסת כמה פעמים. אני מדבר על כך שצה"ל לא מגייס

היום קבוצה גדולה מאד של צעירים מאלף ואחת סיבות. וזאת גם כשיש להם תעודות

בגרות, גם כשה-10 בסדר וכוי. לא מגייסים כי לא צריך.

כאן כתוב שהוא צריך להיות בגיל 17 ושהוא צריך להתגייס לצבא. יש פה הגבלה

מי שנכנס על-מנת לשרת בצה"ל. מה זה על-מנת? די בהצהרה?

לא, מדובר על עולה חדש שמביא אישור על גיוס לצה"ל.

יש כאלה שצה"ל לא מגייס אותם. אני לא רוצה לפסול אותו ואני לא רוצה לפגוע

בו בגלל זה שלצה"ל יש קפריזות. עד היום לא גמרו עם העסק הזה. יש את הרצל שפיר



עם הוועדות שלו ועם כל מרז שקשור בזיז. מדובר בכמויות אדירות של אנשים.

זה לא נכון.

חי קופמן;

אני מדבר על דבר אחד ואתה מדבר על דבר אחר. אלה שני דברים שונים. אתה

אומר שיש עשרות חיילים שמקופחים בנושא הרכב. מאידך, אני מדבר על מספרים עצומים

של צעירים שצה"ל לא מגייס.

לא בגילאים האלה, לא בגיל 17.

אי זייף;

ולא כשמדובר בחייל בודד, ללא משפחה. פה מדובר רק בעולים חדשים, לא

בישראלים.

יש כאן התנייה שאומרת שהוא צריך להתגייס לצה"ל. יכול להיות עולה חדש שבא

ארצה וצה"ל לא מגייס אותו.

ס' שלום;

כמה עולים חדשים כאלה יש שבאים ארצה וצה"ל לא מגייס אותם?

חי קופמן;

המונים.

סי שלום;

על מה אתה מדבר? פה מדובר על בודדים, שבאים ארצה בלי הורים.

אי זייף;

מדובר על 30.

חי קופמן;

אני רואה שאתם לא קולטים את הבעיה. הבעיה היא שצה"ל לא מעוניין היום

בכמויות כאלה גדולות של חיילים.

ס' שלום;

כמה חיילים בודדים באים לארץ בכלל, ובגיל 17?

חי קופמן;

אני לא יודע. נניח ששני עולים חדשים עלו ארצה ושניהם בני דודים. לאחד

אני לא רוצה אותך, ולשני הוא אומר: אני מסכים לקבל אותך. אחד יהיה

בעל זכות והשני לא יהיה בעל זכות. מה זה?

על כמה מדובר?

ח' קופמן;

אני לא יודע. אני לא רוצה להפלות אף לא בין אחד. יש בעיה שאני מעורר.

אני רוצה שהקריטריון יהיה כזה שהוא ידבר על כך שהחייל מנסה להתגייס, שהוא נרשם

בלשכת הגיוס. יש לנו בעיה קשה מאד היום. מדובר על עשרות אלפים בשנה שלא מוכים

לגייס אותם והם מסתובבים מתוסכלים.

היו"ר חי אורון;

כמה עולים חדשים כאלה יש? עשרות אלפים?

חי קופמן;

אני לא מדבר עכשיו על עולים חדשים. אני מדבר על הכלל. צהייל לא קבע; עולים

חדשים או לא עולים חדשים. אולי כשמדובר בעולים חדשים שבאים מארצות קומוניסטיות

יותר בעיה לגייס. אולי עולים שלא יודעים שפה עברית קשה יותר לגייסם. אני לא

יודע. צהייל בעקרון מנסה היום ללכת רק על כאלה שהם בעלי רקע טכנולוגי, כדי

שיוכלו להכניסם לתחום המחשבים ולכל מה שקשור בזה. צה"ל לא מעוניין בכמות כזאת

גדולה של חיילים והבעיה היא קשה מאד. הוא אומר; אם אתם רוצים לפתור בעיות

סוציאליות, בעיות חברתיות ומיזוג גלויות - תעשו זאת במקום אחר, לא בצה"ל.

הבעיה היא שאחר-כך הם לא יכולים להיקלט בתעשיות הבטחוניות.

הצעתי הצעת חוק ולצערי היא תקועה בוועדת החוץ והבטחון. הצעתי שלפחות

יגייסו אותם לשלושה חודשים, כדי שהם יוכלו לומר; הייתי בצבא. אחרת הם לא

יתקבלו לעבודה בהרבה מאד מקומות במדינה.

לכן הייתי רוצה לרכך את ההוראה ולדבר על עולה שבא ונרשם בלשכת הגיוס. זה

שהצבא לא רוצה לגייסו אחר-כך בגלל שהוא לא מגייס שנתון שלם, או חצי שנתון -

למה הוא צריך לסבול? אני שוב חוזר על הדוגמא שנתתי קודם, של שני בני הדודים.

אחד הוא בריון, עצום, מומחה למחשבים ומגייסים אותו. השני לא למד מחשבים, אלא

למד ספרות סובייטית, ולא אומר צה"ל; זה לא מעניין אותנו, לך הביתה.

ס' שלום;

אבל אם הוא לא עושה שירות בצבא - לא מגיע לו.

חי קופמן;

לא בודקים אם הוא עשה שירות או לא. בודקים שהוא בן 17.

אי שניידר;

זה לפי ההגדרה של חייל בודד, ובה כתוב; פלוס שירות במועד. יש הגדרה של

הייל בודד.



ח' קופמן;

אם כך, הלחץ לגייס את האנשים האלה יהיה פי כמה יותר גדול, כי כולם ירצו

להתגייס לצבא.

מדובר ב-20-30 איש בשנה.

חי קופמן;

היום לא צריכים כל-כך הרבה חיילים. אתה לא רואה את התמונה במלואה. היום

צה"ל יכול להחליט לגייס 30,000 במקום 100,000. פה יש מצב שלא מאפשרים לצעירים

להתגייס.

מדובר על בנים של יורדים, שבאים ארצה ללא הוריהם. נאמר שמדובר בכ-30 איש

בשנה, שבאו לישראל להתגייס.

חי קופמן;

אני חושב שיש הרבה יותר. בנים רבים של יורדים באים לכאן.

הי וייר ח' אורון;

הם לא רבים לצערנו.

הלוואי שהם הי ו רבים.

ישנו הבג"ץ של אותו בן שעלה. נדמה לי שמדובר בסמי וקסלבאום.

הערה שנייה - למה להגביל זאת רק לגיל 17? ואם אדם צעיר רוצה לעלות ארצה

בגיל 16? יגידו לו: לא, תחכה שם?

הוא לא יקבל זכות לרכב.

אז הוא לא יעלה. הוא יחכה עד גיל 17.

יש כמה חברי כנסת הסבורים שההזדמנות לפתור בעיות גדולות היא דרך פרט קטן

שעליו תולים את הקולר ורואים את כל התמונה. החברים שטענו שזו ההזדמנות לעסוק

בכל השאלה של פטור ממס קנייה - להם אני אומרת: הנה, זו ההזדמנות.



אבל אני רוצה להוסיף עוד שתי נקודות. נקודה אחת - בעיית הצפיפות בכבישים

במדינת ישראל. אסור באיסור חמור לתת היום שום תמריץ חיובי לקניית רכב פרטי.

המועצה למניעת תאונות המליצה לקצץ בזה.

למה אתה אומר זאת? בזכות הצפיפות ראיתי עכשיו חלק יפה של ירושלים.

תענוג גדול, נסעתי דרך היער. היה פקק עצום.

אי זייף;

יש עוד פתרון, הגב' אלחנני, להעלות את המיסוי על רכב בעוד 100%, ואז תרד

כמות הרכב. למה את לא ממליצה לייקר את הרכב בעוד 200%?

ס' אלחנני;

לא, לא, בשום אופן לא.

מה שאני אומרת פה מייצג השקפת עולם שאומרת: אל תיתנו תמריץ שלילי, אל

תיתנו תמריץ חיובי. אני נגד מיסוי כבד ונגד תימרוץ חיובי. תשאירו לבן-אדם את

דרגת החופש שיש לו לגבי איך הוא רוצה לנסוע. אל תתנו לו תמריץ חיובי ואל תיתנו

לו תמריץ שלילי. התמריץ השלילי הוא בקביעת מס של 100%.

סמדר, באיזו כמות של רכב מדובר?

לדעתי, זה לא משנה. אתם מצביעים. לא אני. הדבר השני שאני רוצה להציע הוא

זה: אם אתם סבורים שאסור לקפח את אותה קבוצת חיילים שמתגייסת - עליכם לדעת מה

תהיינה התוצאות. כולכם כבר הצבעתם על הדוגמאות שתהיינה, שהן רק חלק ממה שיקרה

באמת. כל אחד יבוא עם החריגים שלו. אחד נסע לארבעה חודשים ויום והוא יכתוב לי

מכתבים כאלה. אחר נסע לסבתא. שני אמו חולה. האחר עלה בגיל 17 פחות חודשיים

והאחר עלה בגיל 18 ועוד חודשיים. כל אחד יהיה מקרה חריג. אני אומרת לכם: כולם

יהי ו מקרים חריגים.

תחליטו אתם. אתם מצביעים ואתם צריכים לתת דין. אני יכולה להציע. ההצעה

אם אתם כבר חושבים שלא צריך לקפח אותם - תנו להם את שווי

הערך הכספי, ולא על-ידי פטור ממס.

אני רוצה להתייחס לפן המשפטי לגבי ישיר הקו ללא קשר לדיון הכללי.

אני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה לכך שמדובר בתיקון לסעיף 17 בצו מס

קנייה - פטור. הצו היום אומר שפטור מתשלום המס על רכב מנועי יינתן לזכאי אם

הנכנס הינו בעל רשיון נהיגה בר תוקף ישראל והיה בעל



רשיון נהיגה בר תוקף בארץ מגוריו באוורונה ערב כניסתו לישראל. פירושו של דבר

שאם אנחנו מיישרים את הקו אנהנו בפירוש צריכים להתייחס לגיל שבו מקבלים את

רשיון הנהיגה, ולכן ישנה ההגבלה הזאת של גיל 17, ולא פחות מגיל 17. זאת כדי

ליישר את הקו עם כל אלה שאילולא הצו הזה היו מקבלים את חחטבה לפי סעיף 17

הקי ים. זו נקודה אחת.

הנקודה השנייה היא התנאי של השירות בצה"ל. יש הפנייה לא רק לעצם השירות,

אלא לשירות כחייל בודד. לחייל בודד יש הגדרה בהוראות מטכ"ל: חייל שבא לארץ

מחו"ל ולפני בואו לא היה חייב גיוס, ובכל זאת גייסו אותו, וכל קרובי משפחתו

בחו"ל. זאת אומרת יש כאן צמצום רב מבחינת ההגדרה. עדיין אנחנו נמצאים בתוך

ההגבלה של סעיף 17, שמתייחסת לאלה שיש לחם רשיונות נהיגה.

ברשותכם, אני מבקש לומר שני דברים. אגב, אני לא יודע כמח עולה הדבר הזה

למדינה. אבל אני מניח שאנחנו נקבל את הנתונים. הייתי מסכים לאשר את התיקון

היום בגלל שמדובר בכל זאת בקבוצת אוכלוסיה שמרגישה שהיא מקופחת. אבל יחד עם

זאת, באותה נשימה הייתי מציע למ"מ יו"ר הוועדה לקבוע דיון על כל הפטורים האלה.

כל אחד מעלה בעיה כזאת או אחרת.

לי היו במועצה איזורית מזכרת בתיה 6 עובדי נקיון מחבר העמים ומתוך ה-6 ל-

5 וזי ו מכוני ות חדשות.

מה התואר המדעי שלהם? דוקטורים? פרופסורים?

לא כולם דוקטורים, לא כולם פרופסורים, וזו סתם איזו אגדה.

לכן, באותה נשימה אני מציע שנקיים דיון על הנושא. מדברים פה על מקופחים.

אבל יש קבוצה גדולה מאד של אזרחים שמתהלכים בהרגשה שהם מקופחים יותר.

אבל הם נולדו כדי להיות מקופחים ולכן זה נורמלי.

אני מוכן להציע שנתנה את ההצבעה שלנו בכך שתהיה התחייבות של מ"מ יושב-ראש

הוועדה לקיים דיון בנושא זח.

כמנהל מכס אני נגד פטורים בכלל. אני כמנהל המכס בעד זה שיבוטלו כל

הפטורים הקיימים במדינת ישראל, ואז אבוא לוועדה כל פעם עם דוייח על הכנסות יותר

גדולות. אם הוועדה תיזום דיון, משרד האוצר יבוא לדיון ותוצגנה העמדות. לממשלה

יש את העמדות שלה בנושא זה והיא תציג אותן. אבל זה לא הקטע של הדיון אליו באתי

הי ום.



אני באתי לתקן נקודה מסויימת. מדובר על בין 60 ל-80 איש. עם חלקם נפגשתי.

בצרפת, למשל, אפשר להוציא רשיון רק בגיל 18. בארצות הברית אפשר להוציא רשיון

בגיל 17.

במקרה שלפנינו מדובר בחייל בודד וההגדרה הזאת של צה"ל היא הגדרה ברורה.

מדובר על מספר מועט מאד של אנשים. לפי התקנה הקיימת היום אנחנו מחייבים אותם

לסיים את השירות, לנסוע הביתה, לעשות רשיון נהיגה בחו"ל, לחזור ולקבל את

הזכויות. אנחנו סבורים שאין צדק והגיון באפלייתם. לא מדובר ברבים. הלוואי והיו

גדודים כאלה.

קריאה;

כמה יש?

אי זייף;

בין 60 ל-100 בשנה. הלוואי ויהיו 10,000 ילדים של יורדים שיגיעו לארץ

בגיל 17 להתגייס לצה"ל והלוואי שמתוכם יישארו כל שנה בארץ 8,000 בני נוער.

אבל, לצערי הרב, אלה הם המספרים. עד שיגיעו אותם 10,000 בני נוער מקווים אולי

יבוטלו בכלל הפטורים.

שקלנו את הנושא ומדובר בתיקון עיוות במסגרת הקיימת. את כל הדיון הכולל

צריך לקיים בהתאם להחלטה של הוועדה.

א"ח שאקי;

אם תעודד עלייה פנימית תראה שזה יותר נוח ויותר זול. אני מדבר על ילודה.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לנייר שהכינה הגב' סמדר אלחנני. בנייר זה

היא אומרת שהיתה החלטה של הוועדה לחזור ולקיים דיון בנושא הפטור כולו. היתה גם

פנייה לאוצר להגיש את כל המסמכים, כולל החלופות, הקשורים בנושא הזה. אני בהחלט

בעד שנקיים את הדיון. אפנה את תשומת לבו של היושב-ראש הקבוע לנושא.

אני מעמיד להצבעה את תיקון הצו כפי שביקש שר האוצר. מי לאישור תיקון הצו?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - 1

נמנעים - 1

תיקון הצו אושר



3. הצעת חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מסי 26). התשנ"ד-1994

נדון עתה בהצעת חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מסי 26), התשנ"ד-1994. זו הצעת

חוק פרטית של חבר-הכנסת אברהם פורז. ההוק עבר קריאה ראשונה. חבר-הכנסת פורז

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, בהתאם לחוק הירושה וגם בהתאם למספר חוקים העוסקים

בתקבולים, הידועה בציבור של אדם, ואגב, זו לא חייבת להיות הידועה בציבור, זה

יכול להיות גם הידוע בציבור, יש להם זכויות על-פי החוק, לרבות הזכות לירושה

לפי חוק הירושה. אני רוצה להדגיש ולציין שידועים בציבור הם רק אנשים פנויים.

זאת אומרת אדם שיש לו אשה חוקית, שלה הוא נשוי, והוא חי עם מישהי אחרת - האשה

השנייה היא לא ידועה בציבור. רק אם הוא אלמן, גרוש או רווק, יכול שתהיה לו

ידועה בציבור. מדובר בשני אנשים פנויים. אמרתי שלפי חוק הירושה ולפי מספר

חוקים ידוע בציבור הוא יורש ויש לו גם זכות לגמלאות.

אבל נוצר מצב אבסורדי מסויים. כאשר בני זוג של ידועים בציבור, שאחד מהם,

למשל הגבר, רוצה להעביר במתנה מחצית הדירה לאשה, כי לפעמים למען שלום בית

ואווירה טובה דורשים דבר כזה, הוא צריך לשלם מס שבח מקרקעין על ההעברה הזאת.

זאת אומרת במותו היא תירש אותו וגם לא תשלם שום מס. אבל בחייו היא לא יכולה

לקבל את הרכוש ללא תשלום מס.

תתאר בפנינו את הקונסטרוקציה. מי הגבר? מי האשה?

גבר ואשה שחיים ביחד. שניהם פנויים, אבל לא נשואים. לפי חוק הירושה במותו

של אחד מהם השני יורש אותו. אבל אם בחייהם אחד מהם רוצה לתת לשני מתנה, נניח

מחצית דירה - על ההעברה הזאת יחול חוק מס שבח מקרקעין. מאחר וזה מאד מכביד לא

עושים את ההעברה והדבר יוצר מתיחות בלתי-סבירה. אגב, אם הם היו נשואים אפשר

היה לעשות את ההעברה. בעל יכול להעביר את הרכוש לאשתו, וכך גם האשה יכולת

להעביר את מחצית הרכוש לבעל.

אני הצעתי לתקן את החוק ולהתייחס לבני זוג כאלה כאילו הם היו נשואים. זאת

בדיוק לפני התנאים הקבועים פה, בהסכמת הממשלה ובהסכמת שר האוצר.

האם חשוב באיזה גיל הם, או לא?

לא, הגיל לא קובע.

כמה זמן הם צריכים לחיות ביחד?

שנה לפני העברת הזכות בדירה,

טי דולן;

יש לי רק הערה לנוסח. אני יכולה לסגור את הענין עם הגב' אנה שניידר, אבל

אני בכל זאת רוצה לשתף את הברי הוועדה בכך. בנוסה הכחול נאמר: "האמור בסעיף

קטן (א) יהול גם על דירת מגורים". סעיף 62 הנוכהי אומר: "מכירת זכות במקרקעין

והקניית זכות... ללא תמורה מיחיד לקרובו, שאיננו בשליטתו, יהיו פטורים ממס".

"האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על דירת מגורים שהועברה

למי שעשוי לחול עליו סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, וחי ביחד עם בן זוגו

חיי משפחה במשק בית משותף באותה דירת מגורים שנה לפחות לפני ההעברה". לפי

הנוסח הזה יוצא שבעצם כל מכירת זכות בכל מקרקעין מידוע לציבור לידוע בציבור

שלו פטורה ממט שבח, והרי לא לזאת היתה הכוונה. הכוונה היתה רק לגבי העברת זכות

בדירת המגורים שבה הם חיים ביחד.

נכון.

לכן הנוסח הזה הוא לא טוב. לכן אני מציעה נוסח אחר. את סעיף 62 אני הופכת

לסעיף 62(א) ואחריו אני מציעה שיבוא סעיף (ב), בו ייאמר כדלקמן: "מכירת זכות

במקרקעין בדירת מגורים ללא תמורה מיחיד לבן-זוג המתגורר יחד אתו בדירה פטורה

ממס. לענין זה בן-זוג המתגורר יחד אתו בדירה - מי שעשוי לחול עליו סעיף 55

לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 וחי ביחד עם בן-זוגו חיי משפחה במשק בית משותף בדירת

המגורים הנמכרת שנה לפחות לפני המכירה". אני מציעה שזה יהיה לגבי הדירה

הנמכרת.

התיקון מקובל עלי לחלוטין. אינני רוצה שיווצר מצב שבין שני אלה ניתן יהיה

להעביר כל דירה.

אני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה להסתייגות שהוגשה על-ידי חבר-הכנסת בא-

גד. הוא מבקש להוסיף בסוף התיקון: "ובתנאי שהם נשואים כדת וכדין, באישור

הרבנות הראשית בישראל".

אז לא צריך את החוק הזה.

כתבתי לו את הדבר.

אבל שימי הסתייגות לשם.

הרב בא-גד יוכל להצביע נגד החוק בקריאה שלישית. אין הסתייגות ששוללת את

תוקף הרווק.

היו"ר ג' גל;

מי בעד ההסתייגות של חבר-הכנסת בא-גד, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות של חבר-הכנסת בא-גד - אין

נגד - רוב

הסתייגות חבר-הכנסת בא-גד לא נתקבלה

היו"ר גי גל;

ההסתייגות של חבר-הכנסת בא-גד נפלה. מי בעד קבלת הצעת החוק בנוסח שהוקרא

בפנינו על-ידי הגב' דולן?

הצבעה

בעד קבלת הצעת החוק בנוסח שהציעה הגב' דולן - רוב

נגד - אין

הצעת החוק, בנוסח שהציעה הגב' דולן, נתקבלה

יש לי שאלה. יש אנשים מבוגרים בעלי יכולת, כאשר לאשה יש דירה ולגבר יש

דירה. האשה נתנה לגבר את חצייה של דירתה במתנה לגבר והגבר נתן לאשה את חצייה

של דירתו במתנה. הענין הוא בזה שיש להם שתי דירות, אחת בחיפה ואחת בתל-אביב.

מה קורה לגבי הדירה שהם גרים בה?

אי פורז;

חבר-הכנסת קופמן, אם הם עברו שניהם להתגורר בדירה אחת - אפשר להעביר את

אותה דירה. אם הם רוצים להעביר גם את הדירה השנייה על שם אחד מהם - הם צריכים

לעבור אליה, להתגורר בה שנה ולעשות אז את ההעברה.

היו"ר גי גל;

הצעת החוק, בתיקון שהקריאה הגב' דולן, נתקבלה. הצעת החוק תועבר למליאת

הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.



היו"ר גי גל;

4. שינויים בתקציב לשנת 1994

פנייה לוועדה מסי 0122

בעקבות דו"ח החשב הכללי לשנת 1993, שיצא לפני שבוע, הוצגו עודפי תקציב

בתקציב המינהל האזרחי באזח"ע ובאיו"ש, שנבעו, מצד אחד, מעודף הכנסות על-פי

תקציב ההכנסות, ומצד שני מתת-ביצוע של התקציב. אנחנו מבקשים להעביר את עודפי

התקציב משנת 1993 ל-1994 לאותן מטרות שלהן הכספים יועדו. אין לכך השפעה על

תקציב המדינה.

חי קופמן;

אם מדובר במינהל האזרחי בעזה, והיום אין לנו את עזה, במה מדובר?

בעזה יש עדיין התחייבויות שהתחייבנו להשלים עד סוף החודש, כגון: שכר

שאנחנו משלמים עד סוף החודש.

עד סוף המאי.

מקורות של התקציב שאנחנו צריכים הם חלק ממקורות בגין העודפים של שנה

קודמת.

האם בסוף מאי צפוי עודף?

בסוף מאי לא צפוי עודף. אנחנו אמורים להתאזן. בכל מקרה, עודפי ההכנסות

מועברים כנגד הגדלת הכנסות בקרן ניכויים, שאלה כספים של הערבים. את ההתחשבנות

הסופית נעשה מול הרשות הפלשתינאית.

מה יקרה אם נתנגד לכך והכסף לא יועבר?

זה ייצור לנו בעיה קשה מאד. העודפים לא שייכים למדינת ישראל. אלה כספים

של ערבים ולא של מדינת ישראל. הדבר ייצור לנו בעיה טכנית איך לסיים את הענין.

מדינת ישראל השתמשה בכסף הזה כל השנים.

בקרן ניכויים.

בכמה כסף מדובר?

היו"ר גי גל;

חבר-הכנסת בדש, שאלת שאלה ואומר לך מהי התשובה הנכונה לענין הזה. למיטב

זכרוני, הנושא התעורר בעבר. נאמר אז על-ידי היועץ המשפטי הקודם שלנו, מר

דמביץ, שהדברים האלה הם בחזקת נוהג, ולא חלק מהחוק, כי מדובר פה על כספים

שנגבים מהאוכלוסיה. מה יהיה אם לא נאשר ויחליטו לעשות זאת - אני לא יכול להשיב

לך על כך עכשיו, זה טעון בדיקה. אבל למיטב זכרוני זה חלק מנוהג ולא מחוק.

יש לי שתי שאלות. בדף האחרון כתוב: הכנסות מקרן ניכויים. יש שם התייחסות

ל-165 מליון ול-401 מליון שקל. מה ההבדל?

אנחנו מגדלים את ההכנסות של הערבים בקרן ניכויים מ-165 מליון ל-401

מליון.

כמה כסף יש בקרן ניכויים?

אם מדובר על הסכום האקטוארי, קשה לי לתת לך תשובה מפורטת. הקרן נצברת

בערכים נומינליים אצל החשב הכללי.

על איזה סכום היא עומדת היום?

אני לא יכול לתת לך תשובה.

אתה מגדיל את ההוצאה שלך מ-165 מליון ל-401 מליון.

אני אומר שאני יכול להוציא מקרן הניכויים שצבורה עד 401 מליון שקל עד סוף

מאי.



רי אלול;

וזו הוצאה עבור חודש אחד?

טי נוימן;

הסכום הזה כולל גם את איו"ש. באיו"ש זה ממשיך להתקיים. בעזה זה יהיה עד

סוף מאי. באיו"ש אנחנו ממשיכים לתפקד.

ר' אלול;

פה אתה מגדיל את הסכום ב-235 מליון שקל. לכמה זמן זה?

בעזה זה עד סוף מאי ובאיו"ש עד סוף השנה.

ר' אלול;

ממתי?

טי נוימן;

מינואר.

ר' אלול;

דבר שני - בשבוע שעבר אישרנו לך פה תקציב לעבודות יזומות. מה נגמר עם זה?

טי נוימן;

התקציב אושר והופעלו עבודות יזומות בחודש מאי. על-פי החלטת הממשלה הוחלט

לתת להם את התשלום עבור עבודות יזומות עד סוף חודש מאי, וזאת כדי לאפשר מעבר

תקין ולא לקטוע זאת פתאום בבת אחת. לפי מה שראינו בעזה לפני שבוע וחצי, חלק

מהעובדים מקבלים רק עד ה-18 לחודש. זה תלוי מתי הם התחילו את העבודה. כך שזה

לא מלא לכולם עד סוף החודש. חלקם יקבלו לכל החודש.

היו"ר גי גל;

מי בעד לאשר את הבקשה?

הצבעה

בעד אישור הבקשה - רוב

נגד - אין

הבקשה אושרה

היו"ר גי גל;

הבקשה אושרה. תודה רבה.



5. תקנות התעבורה (תיקון)

ד' שורר;

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, אנחנו מבקשים היום לאשר תוספת אגרות

לרשיון נהיגה ממוחשב. (מציג בפני חברי הוועדה דוגמא). לאהר נסיון די ארוך

הרשיון הזה הופך להיות רשיון חובה והוא הלק אינטגרלי ממהפכת שירות שמשרד

התחבורה מבצע בימים אלה לביזור השירות וליצירת תחנות ממוחשבות לקבלת שירותים

באיזורים שונים. כרגע יש רשת של דוכנים במשרדי הרישוי ובקניונים. בעצם הפיזור

הוא פי זור מסחרי.

כמה תחנות כאלה יש היום?

ד' שורר;

יש היום כ-15 תחנות.

חי קופמן;

אתה צריך להקל על האזרחים בנוגע לנגישות לתחנות.

ד' שורר;

ברגע שתאשרו את האגרה, הפיזור ממילא יהיה גדול יותר.

האם אתם נותנים רישוי לאנשים שמצלמים, או שכל אחד יכול לצלם?

די שורר;

לא כל אחד יכול לצלם.

ח' קופמן;

כלומר נדרש רישוי. לכן השאלה היא אם 15 תחנות בארץ מספיקות, כאשר מדובר

בקהל עצום?

ד' שורר;

ההברה שזכתה במכרז לאחר אישור שלכם תקים תחנות נוספות, משום שהיא תצטרך

להתמודד עם מכלול האוכלוסיה ולא רק עם אנשים שהיום ברצונם עשו את הרשיון

הממוחשב וברצונם לא עשו אותו.

חי קופמן;

בדרך כלל אנשים עשו זאת למטרת נסיעה לחו"ל.

ד' שורר;

עשו זאת גם למטרה הזאת. אני מבקש לומר שהבקשה שלנו מוסכמת על משרד האוצר

וישנו מכתב של שר האוצר שמודיע על הסכמתו לנושא הזה.

למה אתם עושים זאת בעצם?

ד' שורר;

מטרה אחת - מטרת זיהוי. הרבה יותר קשה לזייף את התעודה

הזאת והיא נותנת אפשרות לזהות את האדם גם על-פי פרטים וגם על-פי תמונה. מטרה

שנייה - הפס הממוגנט מאפשר לנו לתת לנהגים סדרה ארוכה של שירותים, אינפורמציה

וחסכון בתורים שינבעו כתוצאה מהנהגת הכרטיס הזה.

איזה שירות אוכל לקבל בזכות זה שהכרטיס יהיה ממוגנט?

בזמן הקרוב אנחנו עומדים להוציא "פיילוט" לשלוש-ארבע תחנות. תוכל לקבל

סדרה ארוכה של אינפורמציה לגבי מצבך בכל הנוגע לנקודות, קנסות וכוי. מדובר

בסדרה שלמה של שירותים שתוכל לקבל באותן תחנות המצויות בקניונים או במשרדי

הרישוי,

יהיו לכם כספומטים כאלה מפוזרים?

אנחנו כרגע מתחברים חזק לרשות הדואר. אנחנו עושים אתם פרוייקט חיבור

מערכות.

מהי עלות הענין הזה?

עבור החידוש הראשוני ליצירת הקובץ העלות היא 15 שקלים. החידוש אחת לחמש

שנים הוא 10 שקלים.

האם הכרטיס הזה יהיה גם כרטיס בינלאומי?

הוא מוכר בחלק מן המדינות, ולא בכל המדינות.

כמר; עולה רשיון בינלאומי?

נדמה לי שהוא עולה 18 שקלים.

האמת היא זאת: אני תמיד מוציא גם רשיון בינלאומי. בכל המקומות בהם הייתי,

באירופה ובארצות הברית, כל הברות ההשכרה כיבדו זאת.

די מזרחי;

היה מקרה ששוטר עצר אזרה ישראלי בארצות הברית ואמר לו: GIVE ME THE REAL

ONE, ועד שהוא לא ראה את הכרטיס הבינלאומי בסגנון הזה הוא לא שהרר אותו.

רשיון הנהיגה תקף היום להמש שנים. כלומר הארכנו את תוקפו משנתיים לחמש

שנים. כיוון שכך, חשבנו על רעיונות, ערכנו ניסוי והגענו להנפקה הזאת (מצביע על

התעודה) שהיא שולפת את כל הפרטים מהמחשב של משרד התחבורה בזמן אמת. זה דבר

ראשון. שנית, האזרח שמגיע לא צריך להביא אתו שום דבר זולת תעודת הזהות והרשיון

הישן שלו, להצטלם ולקבל את התעודה.

אשר ליתרונות של הכרטיס הזה - יש לו אמינות גבוהה יותר גם מבחינת המידע

וכו'. יש לו עמידות. אני אומר לכם שאני באופן אישי הכנסתי את הכרטיס הזה

למכונת הכביסה וגם בישלתי אותו במיקרוגל ולא קרה לו כלום. ישנו גם ענין האכיפה

של רשויות המשטרה. את הנושא הזה הצגנו עם עזרים בפני שני השרים ובפני המשטרה,

בוועדת משנה. זה אומר שבעתיד לבוא, כאשר הענין הזה יהיה- מוחל כחובה, יוכל

השוטר ליטול את הכרטיס מהנהג, לא לשאול אותו שום דבר, להיכנס לניידת המשטרה

ולבדוק את הנתונים על צג קטן שיהיה בניידת. בצג זה תופיע תמונתו של הנהג

ומצבו. אם, לדוגמא, הוא נוהג תחת שלילת רשיון - מיד ניתן יהיה לאתר אותו ולדעת

מה לעשות באותו רגע.

האמצעי הזה יאפשר לנו לעבור לעידן אחר של אכיפה.

אשר לקבלת השירות בעתיד - יש לנו בענין הזה הרבה עתידנות. אדם שיגיע

למשרד הרישוי לקבלת שירות, לא יצטרך לפתוח הרבה את פיו, הוא יגיש את הכרטיס

לפקידה, היא תקיש את הנתונים ותיתן לאזרח את השירות. בנוסף לכך, אנחנו הולכים

לקראת ניסוי של מיכשור ממוחשב שיאפשר קבלת השירות במשך 24 שעות. ניתן יהיה

להכניס את הכרטיס לתוך המיכשור הזה, עם קוד כזה או אחר, ולקבל אינפורמציה.

נשאלנו לגבי הפיזור. היום יש במדינת ישראל כ-2 מליון נהגים. כל שנה

מתווספים קרוב ל-120 אלף נהגים. הרשו לי להגיד שהשנים ה"שמנות" עדיין לפנינו.

כוונתי לפיזור השירות שניתן לאזרח. היום יש 15 תחנות במשרדי הרישוי ובקניונים.

יש גם תחנות ניידות שיכולות להגיע בהתראה שלנו לכל מקום בארץ. הזכיין יעשה זאת

ישירות בהתחברות מולנו. בשנים 1996-1997, שהן תהיינה השנים של החידושים

הגדולים של כרטיסי הרישוי ל-5 שנים, אנחנו מתכננים פיזור הרבה יותר רחב של

התחנות בכל רחבי הארץ. הפיזור שמתוכנן לעכשיו הוא כדלקמן: יש בערך 25 משרדים

ועוד 15 נקודות אחרות של המשרדים שלנו שנמצאים בפריסה גיאוגרפית טובה, שמאפשרת

נגישות י ותר טובה.

האם אחרי חמש השניםה ראשונות האדם יצטרך להתייצב שוב?



די מזרחי;

לא. לכן גם פיצלנו את תוספת האגרה לשניים, בהסכמת שר האוצר. יש הידוש

ראשוני ויש חידוש חוזר. את החידוש החוזר האזרח ישלם בבנק, אנחנו נקלוט את

הנתונים, ישלפו מתוך המאגר את התמונה שלו וישלחו לו את הכרטיס הביתה.

הפרצוף שלו יכול להשתנות לאחר כמה שנים.

אחר ל-10 או ל-15 שנה נהליט לחדש את הצילום.

היו"ר גי גל;

למה זה עולה 16 שקלים?

די מזרחי;

אלה העלויות של הכרטיס מבחינת ההנפקה, הרכב החומרים- והמבנה הבטחוני. אם

מנסים לפרוץ ולזייף את הרשיון, הדבר גורם להשמדתו ואי-אפשר יהיה לעשות בו שום

שימוש אחר. בצד האחורי של הכרטיס יש ריבוע צהוב שמאפשר זיהוי מיידי בקרן לייזר

קטנה. כך ניתן לבדוק אם הרשיון מזוייף או לא. ההדפסה של הכרטיס היא בדיו

סמוייה ומי וחדת.

די שורר;

צריך להוסיף שהנפקת הכרטיס תבוצע על-ידי זכיין היצוני, שזכה במכרז. ערכנו

מכרז וזה המחיר הנמוך ביותר שהגענו אליו, לאהר משא ומתן של כחצי שנה.

רי פנחסי;

יש פה כרטיסים שהריבוע שלהם צבוע בצבע צהוב ויש כרטיסים בהם הוא צבוע

בכחול. מה ההבדל?

די מזרחי;;

אין הבדל. במרוצת ה"פיילוט" של הניסוי ערכנו שינויים בגב הכרטיס.

היו"ר גי גל;

בכמה תעלה האגרה? למה צריך להעלות את האגרה?

די שנורר;

15 שקל ישולמו עבור ההנפקה הראשונה של הכרטיס ו-10 שקלים ישולמו עבור

הידוש.

היו"ר גי גל;

האגרה היום היא 151 שקל לחמש שנים. האם מישהו בדק ומצא שזו העלות מבחינת

משרד הרישוי?



אי פורז;

אגרת רשיון הנהיגה בסך 151 שקל היא מס, היטל.

ד' שורר;

האגרה הזאת גם לא הולכת לתקציב משרד התהבורה. האגרה הולכת לאוצר. הסכום

הזה של 15 שקלים ו-10 שקלים הולך לזכיין שיבצע את העבודה.

היו"ר גי גל;

כמה עולה ההנפקה של הכרטיס הזה?

די שנורר;

כפי שנאמר.

היו"ר גי גל;

ומהי עלות ההנפקה של רשיון נהיגה העשוי היום מנייר? האם תמשיכו להנפיק

אותו?

די מזרחי;

אנרונו ממשיכים להנפיק את הנייר מסיבה פשוטה, כי ההודעה לביתו של האזרח

תגיע על גבי נייר, הוא ישלם ואז הוא יתייצב להצטלם.

די שורר;

בסיבוב הראשון תהיה תוספת. הסיבוב השני יותר זול.

חי קופמן;

מה שנראה לי יקר זו האגרה בסך 150 שקל.

אבל זה מס.

הי קופמן;

לוקהים 150 שקל על שירות לא שירות. תשאלו אותי מדוע. זה לא מס שנגבה על

הרכב שלך, אלא על רשיון הנהיגה שלך. למה צריך לשלם עבור רשיון נהיגה 150 שקל?

אי פורז;

זה לחמש שנים. מדובר ב-30 שקל לשנה. זה מס.

די שורר;

חבר-הכנסת קופמן, בעקבות דיון שהתקיים פה בוועדת הכספים ערכנו שידוד

מערכות בכל מה שקשור באגרת רכב. אנחנו עומדים להביא בפניכם מהפכה שתיקח בחשבון

את הוותק, הגיל וכוי. אנחנו מצויים בשלבים סופיים של הענין.

יש פה באמת דבר אבסורדלי. על מכונית אמריקנית, עם נפח מנוע גדול, שילמו

סכומים אדירים.

נכון. הכנו נוסחה הדשה שמותאמת לכל המשתנים. אנחנו נביא אותה בפניכם.

אולי יקהו 100 שקל מתוך הסכום ויעבירו אותו למניעת תאונות דרכים? בשביל

מה המדינה לוקחת 150 שקל.

חבר-הכנסת קופמן, אני לוקח על עצמי לבחון את הכלכליות של האגרה הזאת.

אנחנו רושמים לפנינו את ההבטחה שלך. מי בעד אישור הבקשה ומי בעד אישור

התקנה? יש פה גם תקנה שמחייבת אישור. מי נגד?

הצבעה

בעד האישור - רוב

נגד - אין

אושר

בהזדמנות זו ברצוני לשאול את מנכ"ל משרד התחבורה מה צפוי לנו ברכבת

בחודשים הקרובים? איזה צירים מסתיימים?

יש לי שאלה נוספת: הבינותי שבשער הגיא עושים מחלף. איפה המחלף? הייתי שם

ולא ראיתי אותו.

הוא נמצא שם.

לשאלת היושב-ראש בענין הרכבת - היום בצהריים מתקיימת פגישה אצל ראש

הממשלה על-מנת לסכם את הנושא הזח. בכל מה שקשור לנושא הרכבות בישראל הבעיה

המרכזית היא שלממשלת ישראל לא היתה מדיניות בתחום הזה ולא היתה שום החלטה איך

מממנים ולאן הולכים. משרד התחבורה הניח בפני משרד האוצר תכנית. הוקם צוות של

מר פוגל ושלי והתחלנו לשבת, זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה, על סיכום עקרונות

לגבי פיתוח תשתית רכבתית. הסיכום אומר שממשלת ישראל מבינה שיש צורך בפיתוח

תשתית רכבתית ומבינה שהתשתית הזאת צריכה להיות ממומנת מתקציב המדינה. ישנה

סדרה שלמה של סעיפים. לא קבענו את הסכומים הספציפיים. הדיון שיתקיים היום אצל

ראש הממשלה יעסוק יותר בצד של הסכומים והקצב. אנחנו הגשנו תכנית פיתוח ל-5

השנים הקרובות. בגדול אנחנו מדברים על שתי מערכות: מערכת אחת עורקית מנהריה

בצפון ועד באר-שבע, ו"לופ" שני סביב כפר-סבא, פתח-תקוה, תל-אביב, רחובות.



במקביל, לקראת סוף השנה הזאת, נקבל את תוצאות בדיקת הפתרונות המקומיים בתל-

אביב והרכבת הקלה. נכניס לבדיקה גם את נושא הרכבת התחתית.

מבחינת משרד התחבורה אין ויכוח לגבי הפתרון אלא לגבי העלות. אין ספק

שהיתרון הגדול ביותר של רכבת תחתית הוא בכך שהיא מכפילה את זכויות הדרך, שזה

הדבר הכי יקר בענין.

מה פירוש "מכפילה את זכויות הדרך"?

אתה יוצר קומה שניייה של כביש. הבעיה המרכזית היא הכביש. אם אתה תשים

רכבת קלה מה אתה עושה? - אתה לוקח נתיב של התחבורה הרגילה ומייחד אותו לתחבורה

הציבורית.

זה כמו נתיב יחודי לאוטובוסים.

בדיוק. כשמדובר ברכבת תחתית - אתה מוסיף נתיב. רכבת תחתית מוסיפה נתיבים.

לכן מבחינה תחבורתית זה בוודאי הפתרון הכי יעיל. השאלה היא מה הן העלויות.

ההערכות שעומדות לפנינו עד לאחרונה היו מאד גבוהות. ישנה טענה, שנבדקת כרגע,

שראש עירית תל-אביב העלה אותה על סדר היום. רוני מילוא טען שיש חידושים בתחום,

שמאפשרים הורדה דרמטית של המחיר. הנושא הזה נבדק כרגע. בוודאי, אם רמת המחירים

היא כפי שרוני מילוא אומר, אני מניח שיש לכך יתרון.

האם יש רעיון לשלב את רכבת הפרברים הזאת מאיילון, להפוך אותה לרכבת תחתית

בכמה קטעים ולהכניסה פנימה?

זה הרעיון בדיוק. בסופו של דבר השאלה הרלוונטית שאנחנו שאלנו את עצמנו

מה ההבדל בין הרכבות הכבדות הפרבריות לבין הרכבות הקלות וכו'. אנחנו

מנסים ליצור אינטגרציה של המערכות ושימוש משותף.

גם בלונדון כשהרכבת התחתית יוצאת למרכז היא הופכת להיות עילית.

מדובר גם ברה-ארגון של מערכת החיים של האוטובוסים. לכל מי שלא מאמין

בנושא של הרכבת יש דוגמא נפלאה בקו רחובות-תל-אביב. אמרנו שנעשה ניסוי והקו

הזה הוא פשוט מפוצץ. מה הבעיה שלנו? - הפסים הם פסים אנגליים שלא הוחלפו

והמהירות שהרכבת יכולה לנסוע על הפסים האלה היא נמוכה. אבל אם הממשלה תאשר,

במסגרת התקציב לשנת 1995, את התכנית שלנו - ניתן להתקדם. אנחנו מדברים על

תכנית של 3 מיליארד שקל לחמש שנים, כשאשר 1.5 מיליארד שקל ממומנים על-ידי רשות

הנמלים ו-1.5 מיליארד שקל ממומנים מתקציב המדינה. מדובר בהפעלת קווי נוסעים



על אותו עקרון של תחבורה ציבורית, הפעלת מטענים על בסיס חופשי ללא סבסוד,

בדיוק כמו בסקטור הפרטי. מדובר בסדרת עקרונות של מדיניות, שיכולים לפתוח את

השוק. אנחנו מדברים על מתן אפשרות ליזמים פרטיים להפעיל חלקים של קווים.

- - - - הקו היום?

ד' שורר;

היום לא. מאחר ואין הזנה של קווי אוטובוס, אין חנייה, אין תחנות, יש רכבת

איטית ופסים מימי הבריטים, אזי בוודאי שהתוצאה שאתה מקבל היא תוצאה מסכנה.

מזה עשר שנים - ויש על כך תיעוד בדברי תולדות הכנסת - אני מעלה את הבעיה

של התחבורה באמצעות רכבות. אני חושב שזו אחת השגיאות העצומות של כל הממשלות

שלא טיפלו בנושא. כביש מספר 6 הוא ההוכהה לכך. מדוע? - בסך הכל צריך להגיע

למהירויות גבוהות ולקשור את באר-שבע לתל-אביב ואת נהריה לתל-אביב. זה יפתור

את בעיית פיזור האוכלוסיה ומחיר הקרקעות. כל השטח לצורך.הנושא הזה מופקע כבר.

זה שטח של רכבת ישראל. אתה רק צריך לעשות מסילה נוספת. אמרו לי בזמנו שעלות כל

ק"מ של מסילה נוספת הוא כעלות ק"מ כביש. מדובר ב-1.5-2 מליון דולר. זאת אומרת

לא צריך להפקיע שטחים. ואנחנו רואים איך כל הסיפור של כביש מספר 6 זוחל. אם

יש מסילות, שזה חד-סתרי, אתה יכול להגיע ל- 140-150 ק"מ אפשר להגיע ל-300 ק"מ

אבל אומרים לי שצריך לסגור זאת עם גדרות וכוי.

ד' שורר;

מדובר על 160 ק"מ.

הלא לאט לאט מגיעים למסקנה הזאת שתל-אביב ואיזור המרכז יהיו מפוצצים. אם

אתה יוצר נגישות מהירה למקומות העבודה - לא משנה איפה אתה גר. אתה עולה במקום

מסויים ואחרי 50 דקות אתה יורד במקום שני. מרחק הנסיעה בין באר-שבע לתל-אביב,

במהירות של 140-150 ק"מ לשעה, הוא 50 דקות. מרחק הנסיעה בין נהריה תל-אביב

יכול להיות 50 דקות. במצב כזה אתה יכול לגור בתל-אביב, ללמוד בטכניון ולחזור

כל ערב הביתה. אז כל המדינה הזאת הופכת להיות עיר אחת. אבל הכל תלוי ברכבת.

יכול להיות שבעקיפין צריך להיות סבסוד מסויים. מתי אנחנו מתמודדים עם הנושא

הזה, כדי לשנות מהלך חיים במדינה?

אני רוצה להתייחס לנושא הרכבת התחתית בתל-אביב. יש קטע שהיה המסילה הישנה

ליפו. זה הקטע של רחוב מקווה ישראל ויהודה הלוי. זה תוואי שבעקרון יכול היה

לשמש לרכבת תחתית או לרכבת על עמודים, שהתקנת המסילות לה היא אולי יותר זולה

מכרייה. אבל בינתיים יוצרים שם עובדות מוגמרות. למשל, עכשיו עשו קומה שנייה

בחניון שנמצא שם וחוסמים את המקום. זאת אומרת יוצרים עובדות כובלות בשטח. אתם

הייתם צריכים לפחות בשלב זה לשמור על האופציות האלה ולא לאפשר בינוי כזה. זה,

למשל, קטע שהיה יכול לחבר בקלות את כל ה"סיטי" בתל-אביב, מגדל שלום וכו', על-

ידי עמודים. אבל אם אתם מאפשרים לבנות שם בנייה על התוואי - זה יכסה.

מתחיל יתהיל לרוץ הקטע של חיפה-תל-אביב על רכבות כפולות?



ד' שורר;

אשיב תחילה לחבר-הכנסת פורז. אחת הבעיות הכי גדולות שהוזנחו, לצערנו,

בדור האחרון זה מה שנקרא הבטחת זכויות דרך. מדובר בהוצאת כספים תכנונית לשמירת

תוואים על פני הארץ, ובעצם מדובר בתכנון של איך תיראה המדינה הזאת בעוד 20,

30 או 50 שנה. אנחנו במשרד התחבורה גם ב-1994 וגם ב-1995 עושים פעולה מאד

מרוכזת לנסות להתמודד עם השאלה הזאת. יש פיגור גדול מאד ואתה מצביע רק על

תופעה אחת מיני תופעות רבות מאד הנוגעות לזכויות דרך חיוניות מאד להתפתחותה של

המדינה בעוד 30, 40 או 50 שנה, שנפגעו או נפגעות, ואם לא נעשה פעולת הצלה

מהירה שלא נראית בעין, ושהיא לא עבודה פופולרית או דבר שאפשר לראותו בעין, על-

ידי השקעת כספים בתכנון ובשמירת זכויות דרך, הרי בהחלט תהיינה בעיות מן הסוג

הזה. אני באופן ספציפי אבדוק גם את הנקודה שהעלית, חבר-הכנסת פורז.

אשר לנושא שהעלה חבר-הכנסת קופמן - בעצם העלית את הנקודה המרכזית שהועלתה

בדיון עם האוצר. אני שמח ששיכנענו את האוצר. בעצם כביש ומסילה חד הם. זה מוצר

ציבורי בהשקעה ממשלתית וכל אחד מביא את התועלות שלו.

עד היום היו טענות מטענות שונות לגבי כדאיות השימוש ברכבת. אתן כדוגמא את

לוס אנגילס שהיתה המבצר האחרון של המתנגדים לרכבת. היום סוללים בלוס-אנגילס

רכבת. הבינו שאין מנוס משימוש בזכויות דרך יהודיות, עם פתרון מסילתי להעברת

מסות של אנשים לעבודה, ללימודים וכו'. דרך אגב, באירופה יש היום כמה מדינות

שבהן ההשקעה בתשתית רכבתית היא גבוהה מההשקעה בכבישים.

בעידן הרכבות המהירות, נסיעה בתוך אירופה גוזלת פחות זמן מטיסה. הטה-גיבה

מביא אותך מפריז לליון בפחות זמן מאשר טיסה.

ובכל מזג אוויר ובכל שעה.

אשר לשאלה של יושב-ראש הוועדה לגבי סיום הכפלת המסילה - המכרזים יצאו

והעבודה החלה. זה יהיה ביוני 1996 או באוגוסט 19967.

הסוף או ההתחלה?

הסוף. אתן לכם דוגמא של בעיה שהמדינה תקועה בה כבר חמש שנים. בקטע שבין

פי גלילות לתחנת סבידור עובר קו הביוב של גוש דן. אגודת ביוב גוש דן התנגדה

למעבר הרכבת במקום. בקטע הזה חסרה לנו ההכפלה עד עצם היום זה. אנחנו מקווים

שעד יוני 1996 או אוגוסט 1996 הכפלת המסילה תיגמר והרכבות תרוצנה לאורך כל

המסילה.

לפני שנתיים התחלתי לזרוק לחלל האוויר את הרעיון שצריך להביא להידברות את

כל הגורמים העוסקים בתשתית של כבישים ורכבות, בחסות משרד את התחבורה. אני

מקווה שלקראת הכנסת הבאה נעביר כאן חוק שיחייב את ההעברה לפיה מה שנוגע למשרד



השיכון יטופל על ידו ומה שנוגע למע"ץ יטופל על ידו.

חי קופמן;

השאלה! היא איזו סיעה של איזו מפלגה תהיה בצד הזה ואיזו תהיה בצד האחר.

אם מטפלים בנושא בכנסת לפני יציאתה לפגרה, אזי מי שיקבל את הנושא לא יהיה

קשור לענין סיעה או מפלגה.

אי ויינשטיין;

יש תכנון למנהרה או כביש מתחת להר הצופים. התכנון הזה אמור לקצר את הדרך

בין מעלה אדומים לירושלים. מדובר בקיצור של 5 דקות במקום 11 דקות. נאמר לי

שהתקציב הזה הוקפא על ידיכם.

ד' שורר;

ראשית, משרד התחבורה לא הקפיא והוא לא יכול להקפיא את התקציב. מי שיכול

להקפיא את התקציב זה רק משרד האוצר. שנית, למיטב זכרוני הכביש הזה לא תוקצב,

או תוקצב באופן חלקי. אבל אם קיימת הקפאה - היא קיימת" רק באוצר. אבדוק את

הנושא ואשיב לך עוד היום.

הפנייה אושרה. תודה רבה לך. נעבור לנושא הבא בסדר היום:

6. שינויים תקציביים לשנת - פנייה לוועדה מס' 0118

אנחנו מבקשים להגדיל את תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה של המרכז למיפוי

בישראל ב-8 מליון שייה. המרכז למיפוי בישראל זו יחידת סמך של משרד השיכון,

שהתפקיד העיקרי שלה הוא לנהל ענף שמספק את התשתית הטכנית וההנדסית בתהליכי

התכנון והבנייה. יש יתרון גדול בפיקוח ממשלתי על מספר עבודות מסויימות, כי יש

הרבה מאד צרכנים שצריכים את אותו מוצר או מוצר דומה ואם הטיפול מאורגן על-ידי

גורם אחד, כל אחד משלם את חלקו היחסי ולא את כל המחיר המלא. מכיוון שהענף

התפתח מאד, צריך לערוך יותר מדידות. לא צפינו את היקף הפעילות לשנה זו כפי

שהיה ולכן אנחנו מבקשים את הגדלת ההוצאה המותנית בהכנסה.

באיזה תחומים מדובר?

בנייה, פיתוי;, כבישים, מדידות וכוי.

בונים יותר?

בונים 40,000 יחידות דיור. אבל מדובר לא רק בבנייה אלא גם בתכנון. פה

מדובר בעיקר בתשתית לתכנון. התקציב הזה נגמר. המרכז למיפוי בישראל הוא המפקה

והוא למעשה צינור. משלמים לו והוא מעביר הלאה.

היו"ר גי גל;

מי משלם לו?

אי סביר;

משלמים לו משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מינהל מקרקעי ישראל וכל הגורמים

החצי ממשלתיים שצריכים מיפוי בהיקף גדול.

היו"ר גי גל;

האם יש שאלות? הערות? חבר-הכנסת ויינשטיין, האם אתה מכיר את המוסד הזה?

א' ויינשטיין;

כן. ראיתי עבודות שלו.

היו"ר גי גל;

אין התנגדות לאישור הבקשה. הבקשה מאושרת.

7. שינויים תקציביים - פנייה לוועדה מס' 0121

אי דריימן;

מדובר בהגדלת ההרשאה להתחייב לפרוייקט של בית המשפט. מדובר בבתי המשפט

בנצרת, באר-שבע, אילת וחיפה. יש תכנית רב שנתית עד 1998. מדובר בתקציב הרשאה

. להתחייב לאורך השנים. הסכום בפנייה הזאת הוא הסכום הנדרש לשנת 1994.

היו"ר גי גל;

נדמה לי שלא מזמן אישרנו את התקציב לתכנון. האם יש התנגדות לאישור

הבקשה? - אין. הבקשה אושרה.

לאשר את פנייה לוועדה מס' 0121.



8. שינויים תקציביים - פנייה לועדה מס' 0086

היו"ר גי גל;

את הפנייה יציג מר עדי הדר. תאמר לנו, בבקשה, במה אתה עוסק במשרד.

ע י הדר;

אני סמנכ"ל כלכלה ותקציבים של משרד השיכון ואחראי על פרוייקט מודיעין.

קריאה;

אתה עוד תהיה ראש העיר.

ע' הדר;

יש ראש מועצה מקומית, וזה לא אני. הוקמה מועצה מקומית. העיר מודיעין היא

עיר שרוצים לבנות אותה בלוח זמנים מהיר ויש רשות שתדאג לכל העניינים

המוניציפאלי ים.

אי ויינשטיין;

מי בחר אותה?

ע י הדר;

היא הוקמה על-פי חוק. היושב-ראש נבחר כמו שנבחר כל ראש רשות.

אי ויינשטיין;

מי זה היושב-ראש?

ע י הדר;

מר שכטר. תסלה לי שאני לא יודע להעיד עליו. אני לא יודע מאיפה הוא בא.

מר ונגר הקים את כרמיאל ואהר-כך הוא היה ראש העיר.

ע' הדר;

ההבדל בין מה שאני מכיר בכרמיאל לבין מה שקורה פה זה שאז היה מה שנקרא

צוות הקמת, שאין לו שום מעמד. היום, אני בכל אופן, לחצתי שיהיה כאן גורם עם

מעמד. יש פה המון דברים מוניציפאליים, עירוניים, שצריך לדאוג להם ואני לא רוצה

שמשרד השיכון עם צוות הקמה כזה או אחר יהיה אחראי על כך. זה אמנם מוציא ממני

או ממשרד השיכון קצת סמכויות כשיש מועצה מקומית. אבל דואגים לעיר.

היו"ר גי גל;

בזמן האחרון אני נתקל בהרבה בקשות שהמשתמע מהן הוא שאי-אפשר להיכנס לדיור

בגלל שענין הביוב לא פתור. האם אתה מתמצא בנושא הזה?

בהחלט.

היו"ר גי גל;

בכמה מקומות קורה הדבר הזה?

ע' הדר;

אתה לא מדבר עכשיו בהקשר של מודיעין.

היו"ר גי גל;

לא. אגיד לך איפה נתקלתי בזה. נתקלתי בזה בצרעה, נתקלתי בזה בראש העין,

נתקלתי בזה בצור יגאל. בכל אחד מהמקומות האלה יש מאות דירות שאפשר היה להתגורר

בהן, אבל לא נכנסים להתגורר בהן בזמן כי נושא הביוב לא פתור. יכול להיות שזה

מגיע גם לאלפים. נדמה לי שבראש העין מדובר בסדר גודל של אלפים. מצד אחד,

שוברים את הראש איך להציל קרקעות למדינה ומצד שני יש אלפי דירות זמינות שלא

נכנסים אליהן בגלל שנושא הביוב לא פתור.

ע' הדר;

הגענו למצב הזה וזה לא טוב. לא היינו צריכים מראש להגיע למצב שיש תכנית

מאושרת במדינה מבלי שיש בה פתרון הולם לנושא הביוב. בלהץ הנסיבות, כשאישרו את

התכניות האלה ב-1990 וב-1991, אמרו; נשאיר את הפתרון הזה ואם משרד השיכון לא

ידאג לפתרון, לא ניתן טופס 4. זאת אומרת איפשרו את הבנייה ואמרו; לא נאפשר את

האיכלוס אם לא יהיה פתרון של הביוב. כך הגיעו למצב שלא דאגו מספיק טוב לפתרון

נושא הביוב במהלך השניםה אלה. לכן יש דירות, יש לכאורה אפשרות להוציא טופס 4

ואין פתרון לביוב. אין לאן לחבר את הביוב. אם אתה שואל אותי - דבר כזה לא היה

צריך לקרות. לא היינו צריכים להגיע למצב הזה. אבל הגענו אליו וצריך לתת לו את

הפתרון. אני יודע שדואגים למתן הפתרון, זה רק מעכב את האיכלוס.

היו"ר גי גל;

האם יש מפה שממנה ניתן לדעת כמה דירות מוכנות יש בכל מקום ומקום, שאפשר

להיכנס אליהן אך בגלל הביוב הן לא מאוכלוסות? דבר נוסף; ממתי מחכים?

ע' הדר;

אני מוכן, בהתאם לבקשת היושב-ראש, להמציא דבר כזה.

א' ויינשטיין;

בעיית התשתית היא בעיה קשה. לפעמים אין טלפונים באיזור תעשייה, לפעמים

אין חשמל ולפעמים אין ביוב. יש בעיות הנוגעות לתשתית.

ע' הדר;

יש בעיות של תיאום תשתיות.

היו"ר גי גל;

האם אתה יכול להכין לי מפה כפי שביקשתי?

כן. אתה מדבר על יחידות הדיור שלא מאוכלסות בגלל בעיות הביוב.

אני מבקש גם פירוט לפי מקומות ומה צפוי ברוודשים האחרונים. תאמר לנו מה

אתה רוצה בבקשה המונחת לפנינו?

בהקשר לעיר מודיעין הבאתי מפות, חוברות וכל מה שאתם רוצים.

בפעם הקודמת ביקשו הסבר יותר מפורט. תספר לנו מה התכנית של מודיעין, מה

המצב היום, איפה הענין עומד, מה הציפיות, מה לוח הזמנים, מה הבעיות.

ראשית, מדובר בהגדלת ההרשאה להתחייב בסך 24,600 אלפי ש"ח והוצאה מותנית

בהכנסה בסך 23,000 אלפי ש"ח. הכסף נועד לאפשר את המשך התכנון והפיתוח של אתר

מרומי בעיר מודיעין.

בפניכם מצוייה מפת תכנית המיתאר של העיר מודיעין, שאושרה להפקדה. מתוך

תכנית המיתאר הזאת יש שתי תכניות מאושרות. זה שטח של אחת מהן (מצביע במפה) וזה

שטח של השנייה. בשטח התחתון הוצאו לשיווק 3,300 יחידות דיור לפני כחודשיים.

אתם רואים פה את כביש 443. זה (מצביע במפה) הכביש העתידי 45.

שתי התכניות מאושרות ל-8,500-9,000 יחידות דיור, שמהן הוצאו לשיווק במכרז

האחרון 3,800 יחידות דיור, שבהן זכו 11 חברות ב-3,300 יחידות דיור מתוך ה-

3,800 יחידות הדיור שהוצעו. זה באי זיר שהוא מצפון לרעות. הוא כולל את גבעת

לתורה הידועה לטוב ואת כל התהליך של האישור מחדש.

בפנייה הנוכחית מדובר על האתר הצפוני, מה שנקרא תכנית 4אי ו-4ב, שהיא

תכנית לבניית 2,500 יחידות דיור. מה שאנחנו רוצים כרגע זה לאפשר לנו להתחיל

לעשות את עבודות הפיתוח של השטח, מתוך כוונה לצאת במקביל בעתונות, בעוד שבוע

או עשרה ימים, עם השיווק של 2,000 יחידות דיור מתוך ה-2,500 יחידות הדיור

שבאתר הזה.

מדובר במכרז לקבלנים ולא לקונים?

מדובר במכרז לקבלנים. אנחנו עושים זאת במסגרת מכרז כמשמעותו. מאחר ויש

כאן היצע גדול, הרעיון הוא ליצור תחרות כמה שאפשר יותר גדולה בין כמה שאפשר

יותר קבלנים. לכן שינינו את השיטה פה מול השיטה שעשינו כאן (מצביע). פה הלכנו

בשיטה של בנייה מול פיתוח.

האם השטח הזה כבר הוצא למכרז? (מצביע במפה)

זו תכנית ה-6,500 יחידות. מתוכה הוצאנו 3,300 יחידות דיור.

במכרז זכו 11 חברות. כל אחת תקבל סדר גודל של בין 130 ל-500 יחידות דיור,

תלוי בגודל המכרז. השיטה היתה שהם יבצעו גם את הבנייה וגם את הפיתוח. הקבלן

מבצע גם את הבנייה, גם את פיתוח החצר וגם את פיתוח התשתיות בתוך המתחם שלו. אם

יש פה כביש, אזי הקבלן שזכה פה, אורי דורי לצורך הענין, יבצע גם את הכביש עם

המערכות שלו ועם הכל. הוא קיבל במכרז תכניות מאתנו והוא מחוייב לעשות זאת. הוא

יעשה זאת על חשבונו.

מה לגבי מבני ציבור?

מבני ציבור זו סוגיה אחרת לגמרי. מבני ציבור הוא לא חייב לעשות. אם כן,

מדובר פה בבניה פלוס פיתוח. זכו במכרז 11 חברות. מדובר במתחמים יחסית גדולות.

פה (מצביע) אנחנו עושים את הפיתוח על-ידי משרד השיכון מכספי הקבלנים. זאת

אומרת אני יוצא עכשיו לשיווק, מוציא 2,000 יחידות דיור, גובה את כספי הפיתוח

ומהכספים האלה אני מתחייב לבצע את הפיתוח. זו הוצאה מותנית והרשאה להתחייב

שנמצאת בפניכם כרגע.

הרעיון הוא להגדיל את ההיצע. יש לי כאן 19 מכרזים ל-19 חברות. בנוסף יהיו

פה (מצביע במפה) עוד 13 חברות. יהיה פה בסדר הכל סדר גודל של למעלה מ-30 חברות

שתעבודנה במקביל. הרעיון הוא ליצור תחרות מחירים בריאה.

יש לנו עוד פוטנציאל לשיווק והוא הדבר הזה פה (מצביע במפה) שעוד לא יצא

והמגדלים על הגבעות.

מה צריכים הקבלנים לשלם במכרז?

הם מתמודדים במכרז על מחיר הקרקע.

האם בין החברות יש מחירים שונים במודיעין? או שבסוף מתכנסים למחיר אחד?

המחירים נעים בין 8,000 דולר ליחידת דיור ל-15,000 דולר ליחידת דיור. זאת

אומרת יש שונות. זה תלוי בחברה. כל חברה מציעה הצעה מסוג אחר. אבל היתה לנו

דילמה - וזה לא סוד - אם לעשות כאן הרשמה והגרלה ולתת פה מחיר "פיקס".

אם חברה אחת באה בהצעה של 15,000 דולר ליחידת דיור והשנייה באה עם הצעה

של 5,000 דולר לפי מה אתה נותן?



ע' הדר;

אני נותן באותו מחיר. קבלן יכול להציע מספר הצעות, אבל על-פי החלטת ועדת

המכרזים הוא יכול לזכות רק בהצעה אהת. זאת אומרת אני אחליט אם הקבלן יזכה פה,

פה או פה, על בסיס מקסימום תקבולים למדינה. יש לנו בעיה עם הענין הזה. זה לא

סוד שזה דוחף את המחירים כלפי מעלה. אבל הפתרון של הרשמה והגרלה במחיר שמאי

הוא לא בהכרח פתרון שיביא את ההנחה לצרכן.

הביקוש יביא את ההנחה.

אני רוצה להאמין שכאשר תהיה בנייה של 3,500 יחידות דיור ביחד וכאשר יהיה

היצע כזה, הוא יעשה את התחרות הגלוייה בין החברות ובאמת ידחף את המחירים כלפי

מטה. אנחנו לוקחים כאן ערבויות ביצוע מהקבלנים, שזה דבר יחסית חדש שאנחנו

עושים. הערבויות הן לא רק לפיתוח אלא גם לעמידה בלוח זמנים.

מתי אפשר יהיה להתגורר שם? מה לוח הזמנים?

לוח הזמנים הוא 22 חודש וההתחלה היתה לפני חודשיים.

מתי אנשים יתחילו לקנות דירות?

אני מניח שתוך ארבעה חודשים יציעו דירות.

האם אתה יכול להעריך את המחירים שיהיו?

אתה יודע למי ניתנה הנבואה. אני מעריך שבהתחלה, בשביל למשוך את האנשים,

המחירים יהיו קצת יותר זולים. אם יהיה טוב - מהר מאד הם ינסו לתקן את המחיר.

אם הם יראו שהמכירה הולכת קשה, הם ישאירו את המחירים יחסית נמוכים, קרי:

120,000 או 130,000 דולר. אין כאן סבסוד של הפיתוח. הם ישלמו פיתוח מלא.

מה לגבי הכבישים?

הם משלמים עבורם. חם משלמים פה כל אגורה שחוקה. ההחלטה של השרים מדברת על

הקמת העיר ללא סבסוד. חם משלמים עבור התשתיות. כל התשתיות האדומות שאתם רואים



פה הן תשתיות שאנחנו עושים, כולל הביוב שהולך לנשר, כולל תחנת משנה לחשמל

וכוי. כל הדברים האלה מועמסים באופן פרופורציונלי על שלב אי, על 12,000 יחידות

דיור. כרגע הם משלמים את חלקם היחסי בזה.

הייתי בשוהם ואני מבין שנתתם שם את התשתית למבני התעשיה.

ע' הדר;

מינהל מקרקעי ישראל עשה את שוהם. לנו לא היתה יד בשוהם. מינהל מקרקעי

ישראל נתן פיתוח של התשתית.

והקבלנים עושים את הביוב ואת הכל. מהי המסקנה מהשיטה הזאת?

המסקנה היא פשוטה. זה תלוי באיזו שיטה החברה עובדת.. חברת "מבני תעשיה"

עובדת על בסיס של קוסט פלוס. חברת "ערים" עובדת על בסיס של "פיקס פרייס".

ל"ערים" יש ענין למזער את ההוצאות ולעשות את המינימלי. "מבני תעשיה" אין לה

ענין לחסוך, כי היא תמיד עובדת על "קוסט פלוס". לחיפך, יש לה ענין לייקר, כי

תמיד הפלוס שלה הוא על "קוסט" יותר גדול. השיטה הזאת היא שיטה טובה. חברת

"מבני תעשיה" עובדת בהמון פרוייקטים בארץ וכשהיא היתה ממשלתית היא עשתה עבודה

פנטסטית. אני לא יודע איך היא היום, כי היום אני לא מלווה אותה. אבל כשהיא

היתה חברה ממשלתית היא עשתה עבודה נהדרת.

אני התרשמתי בשוהם שהם עושים עבודה טובה. אבל זה היה ביקור שטחי שערכתי.

אני אומר שאני לא מכיר אותה היום. לגבי מודיעין - מה שמסומן באדום אלה

תשתיות שמבצע משרד השיכון. עובדים כאן היום שני קבלנים שזכו במכרזים בהיקף של

45 מליון שקל.

הם עושים את העבודה ישירות עבור משרד השיכון?

הם עובדים מולנו ישירות. אנחנו הקמנו בעצם חברה מפתחת בתוך חברת השיכון.

אנחנו עובדים כמו חברה מפתחת בתוך תקציב משרד השיכון. זה מוכיח דבר אחד, שאם

נשארים פה עודפים - הם לא נשארים בקופת "ערים" או בקופת "מבני תעשיה", אלא הם

נשארים בקופת המדינה לטובת מוסדות ולטובת דברים נוספים.

המשמעות של הבקשה היא שתיתנו לנו את ההרשאה להתחייב כנגד ההכנסה שתהיה

לנו מהחברות האלה. זו המשמעות של הבקשה.

מי בעד אישור הפניה? - אין נגד. הפניה אושרה.

לאשר את הפנייה.

9. צו לעידוד התכנון והנפקה של סולל בונה בנין ותשתית בע"מ

יש בקשה של יושב-ראש הרשות לניירות ערך לתקן בקשת הנפקה של סולל בונה

בנין ותשתית בע"מ. מדובר על היקף הנפקה של 550 מליון במקום 505 מליון.

אין התנגדות לאישור הבקשה. הבקשה מאושרת.

לאשר את הבקשה.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10