הכנסת השלוש-עשרה

מושב שכישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 307

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי , באייר התשנ"ד (5 במאי 1994) שעה 10:00

חברי הוועדה: ג' גל - היו"ר

ת' אורון

ר' אלול

די תיכון

אי מינטקביץ - יו"ר הרשות לניירות ערך.

אי כנדאו - מנכ"כ איגוד קרנות להשקעות משותפות

בנאמנות

נ' אתר - כלכלנית, משרד האוצר

י' מזוז - עו"ד, משרד האוצר

מי שגיא - סגן הממונה על שוק ההון , משרד האוצר

ת' פנחסוביץ - משרד המשפטים

די כביא - כלכלן , רשות ניירות ערך

נ' ליבנה - עו"ד, רשות ניירות ערך

ש' פרוש - מחלקת קרנות נאמנות, רשות ניירות ערך

אי רובין - ככככן , רשות ניירות ערך

ש' כהן - יועץ משפטי, איכנות דיסקונט

ש' כהבי - מזכירת איכנות דיסקונט

י' שפירא - עו"ד, הקרנות הכא בנקאיות - אנכיסט

ת' נאמן - יועצת משפטית, הבורסה

ג' דיכבסקי - האוניברסיטה העברית

א' קרשנר

א' שניידר

ס' אכתנני

ת' צנעני

תוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.



חוק השקעות בשותפות בנאמנות,

התשנ"ד-1994

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום מונחת הצעת תוק השקעות

בשותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994. שמענו את המשלחות בענייו זה, ויש כינו

גם תזכירים. בישיבה זו נוכתים נציגי שתי קבוצות ונציגת האקדמיה,

שיעירו וידגישו את אותן נקודות שיש כהדגישן .

ד י תיכוו ;

אכו קבוצות ישנן כאן ?

נוכתים נציגי הבנקים הגדוכים, ככומר הקבוצות הבנקאיות, ונציגי

הקבוצות הפרטיות.

הם יאירו את עינינו. בסופו שכ דבר, כידוע, מי שמכתיב את העניין

הם חברי-הכנסת.

לא מקובל עליי, שנציגי בעכי עניין ישתתפו בדיון .

היו"ר ג' גכ;

הם יאירו את עינינו. אם נרצה כקיים את הדיון בכעדיהם, נעשה זאת.

בסך הככ, היות והעסק מסובך וארוך, הסכמתי שכגבי ככ סעיף הם יעירו את

הערותיהם. כי זה כא מפריע.

ד י תיכוו ;

כי זה אף פעם כא מפריע, אך זהו תקדים, שהייתי מאמצו ברצון. וזאת,

מפני שכא יוכלו כטעון טענה כזו, כפי שאני טוען , מעתה ואילך. ככן , אני

מציע שתשקוכ את העניין . כי אין טענה, ואתה יודע שאני תמיד בעד קיום

hearing והשתתפות של הציבור בככ סעיף וסעיף, והיו אף שנים שהמכצתי עכ

כך. אני בא ואומר, שאנו נרצה את הדברים האכה גם בתוקי מס, וזה יוצר

תקדים שעכיך כהיות ער לו.

היו"ר ג' גל;

זה כא יוצר תקדים. אני יודע, שבדיון שהיה, כמשכ, עכ תוק המיזוגים

כיוו את התקיקה כאורך ככ הדרך, ויתקן אותי צוות המזכירות אם אני

טועה.

די תיכון ;

משתישמע הדרישה ע"י תברי-הכנסת, זה יהיה בבתינת תקדים. אין כי

התנגדות, אך שיהיה ברור, שאנו נרצה כהשתמש בתקדים הזה מעתה ואיכך.

אולי אפשר כעשות זאת בשני שכבים: שכב אתד שכ דיון איתם, ושכב שני



נוסף שכ דיון בלעדיהם.

לפניכם יש ריכוז של התזכירים, שהגיעו אכינו עד עתה , כפי סעיפים.

(קוראת האדרת "בית המשפט" בסעיף 1, שבהצעת התוק: "בית-המשפט

המחוזי בירושכים".)

עורך-הדיו קינדרמן מעיר, ש"כיון שככ מנהכי הקרנות ממוקמים

באיזור תכ אביב מן הראוי כהסמיך את בית-המשפט המתוזי בתכ-אביב כטפכ

בערעורים... או כקבוע כי הסמכות המקומית שכ בית המשפט המתוזי תהיה

בהתאם כמקום בו נמצא המשרד הרשום שכ מנהכ הקרן".

עכ אף העובדה שאני ירושכמי , אני שואכ את עצמי מדוע מדובר כאן רק

עכ בית-המשפט בירושכים? האם זה בגלל שהוא מתמחה או יתמתה בענייו?

זה בגלל, שהוא יתמתה בעניין.

אני מציע, שתתיכה נשמע את הערות האורתים לגבי ככ סעיף ונרשום

אותו לפנינו, וכאתר מכו נקיים את הדיון בינינו.

_זה מקובכ עכי מאד.

האם כמישהו מהאורתים יש הערה לגבי בית המשפט המתוזי בירושכים?

ההערה הושמעה בזמנו ע"י עורך הדין קינדרמן . מדובר עכ סיבות שכ

נותות עבודה. אנו מעדיפים, שזה יהיה במקום השיפוט שכ ככ מנהכ ומנהכ.

ד י תיכוו ;

מבתינת מקצועיות, מדוע שכא יהיה בית-דיו אתד שיתמתה בענייו? מדוע

צריך כתפש ככ פעם שופט שיביו בענייו , ועד שהוא יביו , הצדק, העומס

העומס והביורוקרטיה יביאו כאי צדק?

אם הדבר יהיה מהותי, אזי אני, טכנית, כא הראה מניעה ככך שתהיה

מיומנות אם בבית משפט בתכ-אביב.

ד י תיכוו ;

אין כי דעה בענייו, ואני רק שואכ. האם אינך תושב, שזהו נושא

מיותד, שאכו צריך בית-משפט מיוחד שיתמתה בו?

(קוראת האדרת "הוראה" בסעיף 1, שבהצעת התוק: "'הוראה' שכ הרשות

או שכ יושב ראש הרשות - כרבות דרישה שדרשו".) - אין הערות להגדרה

ז ו .

כא הייתי בדיון הקודם, וככן סכת כי אם אהיה קצת טרתן . מה היה

מעמד הרשות עד כה דה-יורה, וכא דה-פקטו? היה תוק שתוקק, בשעתו, כפני

שהרשות היתה קיימת, אם אני זוכר כהככה. האם כאחר מכן אנו תיקנו

בעני ין הזה את התוק?

כא.

האם אתה נכנס עתה כאינסטנציה ראשית כצורך העניין?

נכון .

מה היה התהכיך עד היום ומה יהיה התהכיך מהיום והכאה, בהתתשב

בעובדה שאתה הופך כהיות המפקת, ואין כי התנגדות ואני תושב שזהו צעד

תשוב? מהו המצב היום? ננית, שרציתי כהקים קרן נאמנות. מי היה מאשר כי

זאת? כאן הייתי תוכך? עכ אכו אישורים מדובר?

קרן נאמנות היא הסכם בין מנהכ ונאמן באישור שר האוצר, שנציגו,

משה שגיא, יושב לימינך.

ככומר, אני פונה אכיו ואומר שברצוני כהקים קרן נאמנות.

מדובר עכ מנהכ או נאמן .

כיום, אני פונה אכיו. ככ אזרת, שתי במדינת ישראכ, יכוכ כהקים קרן

נאמנות באישור האוצר.

אם יש כו קשרים טובים...

מה זה "קשרים טובים"? הרי ישנם כללים.

זה נאמר ברגעא דבדיחותא.

אינני מבטל את הערתו . היו דברים מעולם, ואני זוכר.

זה נשמע כא טוב.

זו היתה בדיחה, ואני מציע להשאיר זאת במתכונת הזאת.

מה צריך היום כדי להקים קרן נאמנות?

מ' שגיא;

צריך שמנהכ הקרן יהיה עם הון עצמי מינימכי. ישנם כמה שכבים

בעניין זה.

האם יש כיך את הכללים בכתב?

כן . כרגע, אנו בישיבה, ואגיד כך מהו התהליך. אם מדובר במנהכ תדש,

עליו כקבכ אישור כמנהכ תדש כיפי קריטריונים שלנו.

_האם תוככ כשכות כוועדה את הכככים בעניין זה?

מ' שגיא;

בין כה וכה תקבלו את התקנות, שהן כמעשה נגזרת שכ זה.

היו"ר ג' גכ;

האם זה סודי?! שכת את הכככים.

מ' שגיא;

אין בעיה בעניין זה. השכב השני הוא הסכם נאמנות, שמאושר ע"י משרד

האוצר, ככומר עכ-ידי בהקשר הזה. השכב השכישי הוא תשקיף, שמאושר עייי

הרשות כני ירות ערך.

ד י תיכוו ;

ככ מי שמקים קרן מוציא תשקיף. ע'יי מי מאושר התשקיף?

מ י שגיא;

הוא מאושר ע"י הרשות ניירות ערך.

וזאת, באופן לא רישמי .

מדוע: "באופן לא רישמי"?

האם זה כך על פי החוק?

זה על פי חוק ניירות ערך.

מי לבסוף נותן את האישור? האם משרד האוצר נותן את האישור?

זה שיכוב שכ משרד האוצר עם רשות ניירות צרך. בכי אישור התשקיף

ע"י הרשות לניירות צרך, אי אפשר כהוציאו.

אבל, האישור הפורמכי הוא ע"י משרד האוצר.

לא. האישור הוא גם צ"י הרשות. אריה מינטקביץ חותם גם על אישור

כתשקיף. בכצדי זה, התשקיף כא ייצא.

אדוני, מנהכ הרשות, צד כה, צכ פי התוק, ככ הנפקה וככ תשקיף היו

מועברים כאישור וצדת הכספים ומאושרים.

מצרבבים כאן בין כמה נושאים.

האם אתה מדבר צכ איגרות חוב?

אכך , כן .

מדוצ שכא תאמי-) את הסידור הזה לגבי קרנות נאמנות, שצוסקות באיגרות

תוב?

באיזה מובן אתה מציצ שנצשה זאת? האם זה במובן זה, שנביא ככ תשקיף



כר ועדה?

כן , כוונתי היא שזה יהיה בוועדה.

אציע לוועדה, מטעמים שונים, כא לאמץ זאת.

הרי ישנן שם בעיות מיסוי - נכון?

יכול להיות.

אם מדובר בקרן נאמנות שמשקיעה באיגרות חוב, מתעוררות בעיות מיסוי

- נכון ?

מ' שגיא;

כא.

ישנה הגבלת מס.

הגבלת מס זה על הנכס, ולא על הקרן .

כא זו הנקודה. כוועדת הכספים, כיום, מועברים תשקיפי איגרות תוב.

לגבי איגרות תוב, כמכשיר הזה, שדיברתי עכיו, יש בעיית מס. כוועדה

שמורים 14 ימי תסד כהתערב במקום שברצונה כהתערב. זה טוב, זה נכון וזה

מתקיים. כא זכורים כי מקרים רבים, שבהם הוועדה מצאה כנכון כהתערב, אך

ככלל טוב הדבר.

היא יכולה כהתערב.

שונה הדבר בתשקיפי קרנות נאמנות, שהרי קרן נאמנות איננה מנפיקה

איגרות תוב, אכא היא מוציאה יתידות השתתפות שכ אנשים שמשתתפים בקרן ,

והקרן היא זו שמשקיעה, כעיתים, באיגרות תוב, כרבות אותן איגרות תוב

שהוועדה אישרה או כא אישרה את הנפקתן . ככומר, הפיקות שכ הוועדה עכ

אותן איגרות תוב, במובן המס, מתקיים דרך איגרת התוב וכא דרך יתידת

ההשתתפות שבאמצעותה המכשיר הזה פועכ. מהבתינה הפורמכית, כיום, קרן

מדובר עכ הסכם הנאמנות, וכא אכנס כפרטים, שמתאשר

ע"י שר האוצר. הנורמה הזו מוצעת גם כאן .

מדוע קרן נאמנות צריכה להיות מאושרת ע"י שר האוצר?

מיד אתיתס כזה. על ככ פנים, משאישר השר או נציגו את הסכם

הנאמנות, ואינני מדייק בניואנסים, אך הפורמט הוא זה, או אז הקרן

מוציאה תשקיף שכ יתידות. ככומר, אותו תשקיף מתאשר מכות תוק ניירות

ערך בידי רשות ניירות ערך . כאן מתתיכ ונגמר תפקידה הפורמכי שכ הרשות

בכל הנוגע בהשקעות משותפות בנאמנות, כבד אוכי מהצד האכיפתי שאליו

אינני מתיתס ברגע זה. - זה המצב מהבתינה המשפטית הפורמכית.

מהבתינה העניינית, הרשות, כיום, כא מפקחת, אך היא בותנת את מה

שמתרתש בקרנות הנאמנות, ואתד מיסודות השינוי המוצעים כאן הוא התכת

פיקות פורמלי, במתכונת שעכיה נדבר בהמשך.

אבכ, מדוע צריך את האוצר? בזמנו, ככ הנפקה היתה מחוייבת באישור

משרד האוצר, ככומר שר האוצר. הלכנו ככיברליזציה בעניין הזה. מדוע כא

נכך באותו כיוון גם כאן?

דרך אגב, גם היום זה כך. שר האוצר הוציא צו בעניין.

אם כך, מדוע שאותו הצו כא יתוכ עכ קרנות נאמנות?

אי מינטקביץ;

שאכה זו איננה נקיה מספקות, וישנם פנים ככאן ולכאן . אני מציע

כהשיב עכיה, כשנגיע כסעיף המתאים.

כעת, אנו עוסקים בהגדרות. ככ אותם הדיונים יבואו בככ סעיף בו

תופיע ההגדרה. ככומר, אם יהיה צורך, נחזור כזה.

ככומר, נדון בזה בקונטקסט הכללי.

ד י תיכוו ;

אינני מעכב דברים, אכא רק ברצוני כהביו את ההבדכים וכהכנס כנושא.

הבה נעסוק כרגע בהגדרה עצמה, במשמעותה ובהשפעתה. אם כא זקוקים

כהגדרה ובסופו שכ תהכיך יתברר שכא הסכמנו שיהיה במקום אי, בי או גי,

אזי היא תיפוכ ממיכא או תשתנה. אני מבין , שכנוכתים אין שאכות בעניין ,

עליו אנו מדברים.

אי מינטקביץ;

הערת ביניים - בגככ השינויים הרבים, הגדוכים, הדתופים



והעקרוניים, שיש בחוק, איננו מתקנים את התוק הישן אכא פשוט מחליפים

אותו בתוק תדש.

(קוראת האדרת "התכטה מיוחדת שכ בעלי יתידות בקרן" בסעיף 1,

"החלטה שנתקבלה ברוב שכ לפחות שלושה רבעים מבעלי

יתידות, שהצביעו בעצמם או עכ ידי שכרת, המחזיקים כפתות בחמישים ואתד

אחוזים ממספר היתירות שבידי בעכי היתידות הנרכתים המצבעים, בעצמם או

על ידי שלוח, באסיפה כללית שכ בעכי היחידות שניתנה עכיה הודעה ונסת

בה מניין תוקי , הככ כנדרש כפי תוק זה".)

ישנו הערות שכ עורך-הדין קינדרמן , שמתקשרות עם סעיף 102 לחוק זה.

הקושי העיקרי שכנו הוא כא עם דרישת תרוב המיוחד כאן כצורך קבכת

ההתכטה, אם כי זהו רוב כא מקובכ וזוהי דרישת רוב חריגה, אכא בעיקר

בהשגת המניין התוקי.

מתי מתכנסת האסיפה הכככית?

ש י כהו ;

יש מספר מקרים מוגדר בתוק, כמשכ אם רוצים כהפוך קרן פתותה כקרן

סגורה.

האם אין חובה לכנס אסיפה כללית אחת כשנה?

כא.

חבר-הכנסת דן תיכון , רשום כך בצד את הדברים, שכן אתרת כא נצא

מזה. תשוב כנו עתה כהתייתס כשאכה מדוע הדרישה כאן שכ רוב כזה או אתר

היא בעי יתית.

נדרש כאן , ששכושה רבעים, מספרית, מבין הנוכתים, ככומר מהאנשים

שבפועכ מצביעים, יצביעו בעד, כאשר הם ביתד מרכזים כפתות %l5 מסך הככ

הקוכות שמשתתפים בהצבעה. כאבי 51% מהקולות, ודאי שאין שום הסתייגות

מזה וזהו רוב, בהחלט, מתקבכ עכ הדעת. כאבי דרישת רוב שכ 3/4 ממספר

המחזיקים, יכוכ כהיות שההתכטה כא חוככ כהתקבכ רק באככ זה.

היכן פזורות היתידות? הסבר כיצד אוספים יפוי כת מהם, כדי שנבין

היכן הפרובלמטיקה.

ש י כהן ;

היתידות מפוזרות בידי ציבור רתב, כשמנהכ הקרן כא בהכרת יידע מה



מספרו ומי הוא, כי ככ הציבור הזה יחזיק ביחידות דרך, מה שקוראים,

חברי בורסה, שהם למעשה בנקים. מול מנהל הקרן יש רק אח הבנק או חבר

הבורסה, והוא איננו יודע מי עומד מאחוריו בגלל חובת הסודיוח הבנקאיח.

אבכ, אנו יודעים, שמדובר במספרים גדולים מקרב הציבור. עם זאח, כאשר

מזמנים אסיפה כללית ולמרות שמפרסמים הודעוח בעיתונות, בעכי יחידוח

בקרנות נוטים כא להופיע כאסיפוח. בדרך כלל, תמצא נוכחות שכ בודדים

ואולי של עשרות במקרה הטוב. הדרישות, שבחוק זה, דורשות, שבאסיפות

מסויימוח יהיו נוכחים כפחות 80 בעכי יחידוח, ובאסיפות מסויימות - 250

בעכי יחידות.

ד י תיכוו ;

מדוע נדרשת נוכחות שכ 80 בעכי יחידוח או שכ 250 בעכי יחידות?

זוהי הצעת התוק, וגם אנו שואכים את מדוע נקטו דוקא במספרים אכה.

איננו יודעים מהיכן הסטטיסטיקה הזו ומדוע בחרו במספרים 80 או 250, אך

נציגי האוצר או הרשות יודעים כהסביר מהיכן נכקחו מספרים אכה.

ד' תיכון;

היחידות שכי תמיד מותזקות בבנק.

כא תמיד.

די תיכון ;

האם הבנק באופן אוטומטי יכוכ כהיות מייצג שכי באסיפה?

לא. עליך לפנות כבנק ולבקש ממנו שיכין עבורך יפוי כח כהצבעה.

די תיכוו ;

אוטומטית, האם הוא יכוכ כבוא בשם מחזיקי היתידות?

כא, כי הוא נאמן שכהם, ואסור כו כפעוכ בכי הוראה מהם.

די תיכוו ;

האם מנהכ תיקים יכוכ כבוא בשם בעכי היתידות?

זו שאכה שכ שכ ההסדר החוזי בין מנהכ התיקים והכקות.

אי כנדאו;

אוטומטית, לא. יש צורך בהסדר מיותד עם בעכ התיק, שעבורו הוא קנה

את היחידות. ואז, הוא נאמן בשמו והוא יכוכ כהופיע כככ דבר ועניין

בשמו .

אנו מציעים להקטין את הדרישה מ- " 75% ממספר המציעים" ל"רוב ממספר

המציעים", שביחד גם מייצגים את רוב הקוכות המצביעים.

היו"ר ג' גל;

ככומר, במקום שזה יהיה אחוז מסויים ממספר בעלי היחידות, אתם

מציעים אחוז ממספר המשתתפים באסיפה.

לא. מה שאתה אומר קיים גם היום. אנו מבקשים להקטין זאת. כיום,

אחוז ממספר המצביעים הועמד על 75%, ובנוסף ככך אותם 75%, כפי מה

שמוצע, נדרשים שיהיו כהם כפתות 51% מהקוכות שבאסיפה משתתפים.

זהו רף נמוך ביותר.

זהו רף, שהוא בלתי ניתן כהשגה. אתן דוגמא מספרית: ננית, שישנם

100 אנשים, שבאו כאסיפה. 75% מהם, ככומר 75 מבין האנשים, צריכים

כהרים את קוכם בעד. בנוסף ככך, עכ 75 האנשים האלה להחזיק כפתות ב-51%

מהקוכות שמשתתפים בהצבעה זו. ככ אתד בא עם מספר קוכות משלו.

האם זה proxy?

שכות זה proxy. זה יכוכ כהיות גם באמצעות proxy, אך זה כמו

נוכתות אישית. אם, כמשכ, אותם 75 אנשים מייצגים 40 קוכות מתוך 100

הקולות שבאסיפה, ההתכטה כא תתקבכ.

אם תתקבכ ההתכטה, כפי שהיא, מה תעשו כדי שתדבר יהיה, בככ אופן ,

אופרטיבי ?

ישנן כאן שתי מכשכות. בעיה אתת היא שכ מספר המשתתפים. כדעתנו,

יתכנו מצבים, בהם כא נוכל כהעביר התכטות.

אם אתם תרצו כהעביר התכטות, האם תבקשו יפויי כת?

הבעיה איננה בגיוס מספר האנשים, אכא בכך שגם כשנגייס כא נוככ

כדעת אם בכך אנו משיגים את מספר הקוכות שעומד מאתורי ככ איש.

אבל, את זה אף אתד כא יוכל כדעת. זו בעיה שככם.

נכון . כאשר אתה מבקש ש-75% מהנוכחים ירכזו את רוב הקולות, אתה

יכול כהביא הרבה נוכחים ועדיין כא יהיה כהם את הרוב הדרוש.

אתה אומר, שאי אפשר יהיה כדעת כמה יש כהם בגלל הפיזור הזה. כא

משנה איזה מספר נאמר, ככומר אם נוריד את הרף, זה יהיה אותו דבר.

ש' כהן ;

לא. אתה סופר את ההשתתפות בקוכות, כפי הקוכות שבפועל הגיעו

לאסיפה.

ס י אלחנני;

האם התייתסתם כדברי קינדרמן שכתובים כאן? אנו כא נתנו כר כבוא,

כי הוא מיוצג ע"י המזכיר שכו .

בסעיף 102 נמצאת הבעיה שהיא יותר קשה מהמקרה הזה, כי שם דורשים

250 בעלי יתידות. ההערה לגבי סעיף 102 מופיעה כאן..

נדון בזה, כשנגיע כסעיף 102. .

(קוראת את האדרת "הממונה" בסעיף 1, שבהצעת התוק: "הממונה עכ שוק

ההון , ביטות ותסכון במשרד האוצר, או עובד משרד האוצר שהוא הסמיף

כעניין חוק זה או כעניין הוראה מהוראותיו".) - אין הערות עכ האדרה

זו .

אני יודע מה זה "הממונה", אף מדוע שר האוצר כא יכוכ כהסמיך מישהו

שהוא כא עובד במשרד האוצר, למשכ עובד הרשות לניירות ערף או עובד

הבורסה או מישהו אתר שהוא ימצא כנכון ?

בעקרון , כאבי שר האוצר, בעניין סמכות שיש כרשות שכטונית בשיקוכ

דעת כא מסמיכים אדם אחר.

הוא יכוכ כהסמיף אוף ממשכתי או מישהו מגוף ממשלתי. כדעתי, כף

צריף כהיות. אין כמשרד האוצר מה כעשות אצכ העניין הזה.

אפשר כותר עכ זה בתוק, אף הקביעה בחוק היא ששר האוצר צריף כהיות

מעורב.

לכן , אני אומר, שלפחות לא לכבול את שר האוצר.

זה כא שר האוצר, אלא הממונה. כתוב כאן : "הממונה... או מי שהסמיך

הממונה".

כא.

ת' פנחסוביץ;

חבר-הכנסת דן תיכון הציע משהו אחר.

היו"ר ג' גל;

חתיכה, נשמע את הערות האורתים בעניין , וכאתר מכן נקיים את הדיון

הזה.

אין הערות כאורחים.

(קוראת הגדרת "תברה קרובה שכ קרן " בסעיף 1, שבהצעת החוק: "תברה

שעשרים ותמישה אתוזים כפתות מהמניות שהוציאה ככוכים בנכסי הקרן והיא

חברה השוכטת במנהכ הקרן או תברה בשכיטה שכ חברה כאמור, או תברה

שתמישים אתוזים כפתות מהמניות שהוציאה ככוכים בנכסי הקרן .".) - אין

הערות עכ הגדרה זו.

מהי "חברה קרובה"? תן כי דוגמא מהחיים.

א' מינטקביץ;

מי היא "חברה קרובה"? מהי קרן? תוזרים כהגדרות שכ "קרן", ואנו

נגיע כזה בהמשך. זהו נסיון כראות אותם כבעכי עניין . 'בגדוכ', הרעיון

הוא בשכב הזה כנסות כהגדיר מי הם בעכי עניין .

אינני רוצה, שתסביר כי אם זה טוב או רע. תן כי דוגמא.

א' מינטקביץ;

בנק הפועכים עם קרנות בנק הפועכים או בנק לאומי עם קרנות

בנק לאומי.

כמשכ, יש כבנק קרן "פקאן". יש קבוצה ששמה "פקאן". - כיצד זה יהיה

במקרה כזה?

אי מינטקביץ;

חברת-בת שכ בנק כאומי תהיה, כעניין זה, תברה קרובה, כי אנו



אומרים; 25% לפחות מהמניות שהוציאה ככולים בנכסי הקרן והיא חברה

השולטת בנכסי הקרן .

הסבר כי, בדיוק, בפועל מר, זה. יש קרן שכ בנק הפועכים באמצאות

"פקאן ". מה הם אותם 25%?

ההגדרה הזו באה כצורך מיוחד. התוק הזה יאפשר בעתיד כנהכ קרנות,

שתעסוקנה גם בנכסים בכתי סתירים. ההגדרה הזו באה כהסדיר את עניין

הדיוותים הכספיים שכ קרן, שתשקיע בנכסים בכתי סתירים, שאז נרצה

דיווחים שכ תברות בנות שכ הקרן הזו.

ד י תיכוו ;

הבנתי, אך תני כי דוגמא מהתיים כיצד זה יעבוד. מהי "חברה קרובה

שכ קרו יי ?

זו תברה שהקרן מחזיקה בה, ככומר שיש כקרן אינטרס חזק. את האינטרס

תירגמנו דרך שיעורי אחזקה. ככומר, אם 50% ממניות שכ התברה הזו

מוחזקים בקרן, התברה הזו הופכת כהיות חברה קרובה שכ קרן. ואז,

בדיווחים הכספיים שכ הקרן היא תצטרך כככוכ גם דיווחים שכ החברה

הקרובה.

אני מבקש דוגמא מהתיים, ואינני מקבכ. נניח, שיש קרן נאמנות

מסויימת כבנק הפועכים, שקנתה נכס שכ חברח-בח שכ בנק הפועכים והיא

מחזיקה ביותר מ-50% מהמניות שכ אותה תברה-בת. - האם כזה את מתכוונת?

שם דרושים רק 25%, כי התברה של מנהל הקרן היא בעכת שכיטה. אבכ,

בתברה, שאיננה מקבוצת בנק הפועכים, אם הקרן מחזיקה מעל 50% זה הופך

את התברה כחברה קרובה.

מה המעמד שכ הברה קרובה?

שי פרוש;

המעמד הוא לעניין הדיווחים.

הדיווחים יבואו אחר כך. אין איסור, אך תהיה נורמח דיווח שונה

כגמרי . כלומר, הכוונה היא כאן כא כמנוע עיסקאות, אכא כפחות כהביא את

כוכן לרמת דיווח עכ פני השטח.

עכ איזה דיווח מדובר? מה החברה הקרובה צריכה כדווח?



אי מינטקביץ;

כא החברה הקרובה צריכה לדווח, אכא הקרן .

על מה צריכה הקרן לדווח? האם עליה לדווח, שהיא מחזיקה ביותר מ-

א' מינטקביץ;

עליה לדווח, שהיא מחזיקה בירתר מ-25%.

מהם אותם 50% שמוזכרים בהאדרה?

אם היא שייכת כקבוצה, זה 25%. אם היא כא שייכת כקבוצה, זה 50%.

מדוע ההבדכ בין שני המקרים?

ש' פרוש;

זה נעשה, כדי כהתמיר.

אי מינטקביץ;

זה נעשה, כדי כהתמיר את הדרישות.

בנוסף לדיווח, המונח הזה מופיע גם בסעיף 63(2) לגבי עיסקאות בין

אופים קרובים בנכסים כא סתירים. זה כא רק עניין שכ איכוי נאות. הבעיה

היא, שכיום אין חיה כזו; ראשית, זה כך, מאתר שמדובר עכ אתזקה שכ קרן

בודדת וכא מנהכ קרן שיכוכ כהיות כמה קרנות. שנית, כא נראה כי סביר,

ננית, שכאשר תבואנה תקנות כאבי האתזקות שכ קרנות נאמנות, הרף יהיה ככ

50% בתברה פלונית ו-25% בתברה ששייכת כאותה קבוצה.

ס י אלחנני;

מהי י'תברה שוכטת במנהכ הקרן "?

י' מזוז;

יש האדרה שכ שליטה.

הפידוש שכ המונת הוא ככשונו. כמשכ, בנק כאומי שוכט בתברה שמנהכת

את הקרנות שכ בנק כאומי. כאבי "איכנות דיסקונט", הכוונה היא

ל"דיסקונט השקעות".

א' שניידר;

[קוראת האדרות ייתוק הבנקאות", "תוק ניירות ערך" ו"יושב-ראש



הרשות" בסציף 1, שבהצעת התוק: 'חוק הבנקאות' - חוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-1981 'חוק ניירות ערך ' - תוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

'יושב-ראש הרשות' - לרבות עובד הרשות שהוא הסמיך לעניין תוק זה או

כעניין הוראה מהוראותיו ;".]

עורך-הדיו קינדרמן מעיר עכ הגדרת "יושב ראש הרשות" ואומר,

ש"ליו"ר הרשות סמכות רתבה ביותר עכ פי הצעת התוק ואיך זה רצוי שיכוכ

להעביר את מלוא סמכויויו כככ עובד שכ הרשות".

מת הוא מציע בעניין זה?

הוא לא מציע.

יש כזכור כאן , שתכק מהסמכויות של יושב-ראש הרשות, כפי תוק זה, זה

גם סמכויות שכ הטכת קנסות וגם סמכויות מסוג אתר שאינן טכניות לגמרי.

האם אתם הייתם מציעים פרוצדורה אתרת?

כן . היינו מציעים, שבנושאים עקרוניים נוככ כפרט כפני הוועדה.

כמשכ, ליושב-ראש הרשות יש סמפות כדרוש העברת ניהוכ קרן ממנהכ קרן ,

שכא עומד בדרישות התוק, כמנהכ קרן אתר. יש כו גם סמכות כהטיכ קנסות.

לגבי הסמכויות הקיצוניות ביותר, כהבדיכ מסמכויות הפיקות השוטף, היינו

מציעים שתינתן כו אפשרות כהסמיך עובדים, אך או באישור שכ מכיאת הרשות

או במנגנון ככשהו שיגדיר את סוג האנשים. זה נדרש, כי אכה הן סמכויות

מרחיקות ככת.

אם היית בא ואומר, שלגבי ההחלטות היית רוצה פרוצדורה אתרת, הייתי

מבין זאת. אבכ, מה זה משנה אם יושב-ראש הרשות ממנה מישהו?

ש' כהן ;

בגככ גודכ האחריות והסמכות המיוחדת, ראוי שיושב-ראש הרשות הוא זה

שיפעיכ את הסמכות. אנו מקבכים ומבינים, שיושב-ראש הרשות איננו מסוגכ

כטפכ בככ העניינים שעומדים עכ סדר יומו.

ככומר, אתם אומרים שישנם נושאים שהם נושאים כבדים, ואתם סומכים

על יושב-ראש הרשות.

גם אני, בהתכט, תושבת, שאולי, שעה שעברתי עכ התוק והגעתי כסעיפים

האתרים ושקעתי בתיקונים שכהם, התעכמתי מההוראה הכככית הזו. אתרת,

הייתי מעירה זאת בשם משרד המשפטים. אני תושבת, שאכן כדאי, שבזמן

שהוועדה תגיע כסעיפים הספציפיים, היא תשקוכ האם כגבי ככ דבר ראוי כתת

סמכות כהסמיך עובד הרשות או שישנם דברים שהם רק כיושב-ראש הרשות. אני



מציעה לבדוק זאת עניינית.

אינני מבין את סעיף ההסמכה הזה, כי האחריות היא תמיד של יושב-ראש

הרשות. אם הוא אומר כפקיד מסויים, למשל, "אתה תעשה את זהי', בכאו הכי

זה תמיד יעבור דרך יושב-ראש הרשות. הוא אחראי , וככן ככ סעיף ההסמכה

כאן נראה כי מיותר; תאר כך, שנציב מס הכנסה יוציא צו הסמכה לגבי

פקידים.

זה אכו קיים. ככ הסגנים שכו הם עם סמכויות.

תי פנתסוביץ;

זה קיים כפי התוק, ככומר כפי פקודת מס הכנסת.

אם כך, האם את רוצה כומר כי שזה בסדר?

כן , כי איו ברירה.

ד י תיכוו ;

מה פירוש "אין ברירה"?

כמשכ, אם זה ענייך תמור כמו העברת ניהול קרן .

היו"ר ג' גל;

אני מסתככ מה מתכה כנו כאן . סיפרו את הדפים שבתוק זה.

אין דבר. זהו חוק טוב.

אני מבין , שההערה, בסעיף, היא שמציעים שהעברת הסמכות תהיה מוגבלת

כנושאים מסויימים.

או כך או ההיפך, כמשכ אפשר שייאמר כאן , בסעיף מסויים, שהוא כא

רשאי כהעביר. - זה עניין שכ טכניקה שכ כתיבת תוק.

_(קוראת הגדרת "מטבע חוץ" בסעיף 1, שבהצעת התוק: יימטבע שהוא היכך

תוקי במדינה ככשהי ואינו מטבע ישראלי:".)

האם אין זו הגדרה מובנת מאליה?

זו הגדרה, שמופיעה בחוקים שונים.

אני מוכרח לומר, שאני מתפכא. למשל, כיום, אסור כי כרכוש ניירוח

ערך בכל מדינות העולם. יש מדינות והגדרות שכ סוג ניירות ערך שמותר כי

כרכוש. האם אני יכוכ כהבין מההגדרה הזו, שיהיה כי מותר כהנפיכ, קרן

ותעודות השתתפות בככ מטבע? האם יהיה מותר כי לעשות זאת גם במטבע סיני

או שיצטרכו כקבכ אישור לגבי ככ מטבע; ומטבע?

ההגבלות עכ השקעה בניירות סחירים במטבע זה או אחר יסודן כא בחוק

הזה, אכא שכ המפקח עכ מטבע חוץ. כאן כא משנים נורמה.

כא בדיוק.

בדיוק משום כך, אני שואכ אח השאכה, כי בחוק הפיקוח עכ מטבע חוץ

ישנן מטבעות שמותר כי כהשתמש בהן , ככומר כרכוש ניירות ערך שמבוססים

עכ אותו מטבע או באותה מדינה.

ישנה הוראה שכ המפקח עכ מטבע חוק. ישנם כאן 3 סוגים, ששניים מהם

1. ישנה הוראה כככיח, שמתירה כתושבי ישראכ כהשקיע או כא כהשקיע.

2. ישנם היתרים שכ המפקח עכ מטבע חוץ כתושבי ישראכ כהשקיע בניירות

ערך מסויימים.

האם ישנם חוקים, בהם הגדרת "מטבע חוץ" היא אחרת ממה שכתוב כאן?

כא.

בחוק הפיקוח עכ מטבע חוץ יש הגדרה, שהיא כא זהה בדיוק כמה שנאמר

כאן , אך אינני זוכרת אותה בדיוק.

כמיטב זכרוני, בחוק הפיקוח עכ מטבע חוץ הגבכת את המסחר בסוג

מסויים שכ מטבעות. גם שם התעוררה הבעיה.

יש מגבלה על מדינות, שבהן מותר לתושבי ישראל כהשקיע. המגבלה הזו,

מבחינת תרקי התיווך במטבע חוץ, לא קיימת על קרנות נאמנות, כי המפקח

על מטבע חוק החליט שמאחר שקרנות נאמנות מפוקחות ע"י אופים אחרים, יש

להשאיר זאת לגופים המפקתים.

מדוע שלא יהיה כאן זהב, כסף וכוי?

בחוק הפיקוח על מטבע חוץ זהב ככוס-.

תאם ישנם חוקים, שבהם הגדרת "מטבע חוץ" שונה מאשר ההגדרה כאן?

לא.

כאן זה המקום היחיד, שבו המפקח עכ מטבע חוץ ויתר עכ אחריותו, כי,

כמו שאמרתי, זהו גוף מפוקח ע"י גופים אחרים.

אחזור כנושא זה מאוחר יותר.

לגבי שאלות חבר-הכנסת דן תיכון , ברצוני כומר שישנם 3 מישורים שכ

1. באיזו מטבע מקובעת יחידת הקרן? - עכ זה אין בכככ ויכוח.

2. באכו נכסים מותר כקרן כהשקיע ובאכו מדינות?

3. באיזו מטבע נקובים הנכסים באותה מדינה, שבה מותר כהשקיע? האם הם

צמודים או כא צמודים?

נכון. יש כי הערה נוספת, כגבי זה שאין כאן עניין שכ קבכת אישור

שכ המפקח עכ מטבע חוץ בהמשך כחוק.

נדמה כי, שיש את זה בהמשך החוק.

נצטרך כיצור אח הזיקה בתקנות, כי ההיתר כהשקיע יהיה חייב כהיות

כפוף כהיתר שכ המפקח עכ המטבע.

בסדר. אני מבקש כא לשכוח לעשות זאת.

האדרת "מטבע חוץ" מופיעה בחוק הפיקוח על המטבע , והיא לא זהה עם ההגדרה הזו

לכן , היה צורך להכניס כאן הגדרה ספציפית.

ד י תיכון ;

אני בככ זאת תושב, שכדאי שתתשבו על נוסחה, שתככוכ זהב, כסף וככ

מיני מתכות שמהוות תתכיף, שבהחכט יכולות כהיות קשורות כתוק השקעות

משותפות.

תיאורטית, זה קיים. זה אפשרי.

(קוראת האדרת "מפיץ" בסעיף 1, שבהצעת החוק: "בנק או חבר בורסה

שאצכו אפשר להגיש הזמנות כיתידות בקרן ;".)

ייבטותהיי מעירה עכ כך ואומרת, שייכא ברור מדוע רק בנק או חבר בורסה

יכוכים כהיכככ בהאדרת מפיץ". מרצע כנסת האדרה רחבה יותר כך שתכלול גם

את ככ מי שמנהכ הקרן מינה כ-שמש כמפיץ.

יש כאן בעיה. יש כנו סידרת חוקים, ואינני יודע מה ייצא ממנה. אם

זה יוסדר, נרחיב זאת. אם זה כא יוסדר, אני בהחלט תרד.

האם ישנן הערות נוספות?

ההערה כבר הושמעה, שזה יכלול ככ מי שמנהכ קרן מסכים שהוא ישמש

כמפיץ שלו.

מה זאת אומרת? מתר הוא יכוכ כככת כשוק מתנה יהודה וכקבוע שם תחנת

הפצה. הרי ישנם כככים מסויימים.

נכון . יש כככים שקבועים בתשקיף, האומרים מה מותר לו, כיצד מפיצים

וכדו י .

כתוב שמפיצים, אך כא כתוב מי רשאי כהפיץ.

כיום, כא כתוב מי רשאי להפיץ. במצב הנוכתי שכ היום כא כתוב מי

יכוכ להפיץ.

לכן , זה פרוץ .

לא. אם תסתככ בתשקיף, תראה שזה באמצעות חברי בורסה.

זה פרוץ. אני רוצה, שרק מנהל תיקים שמאושר יהיה רשאי להפיץ.

ככומר, שיהיה פיקות. אבכ, במצב הזה, כמו שאתם מבקשים, הוא בעצם יוכל

להסמיך ככ אתד ואחד.

אבכ, במצב הזה יש סאן רק חברי בורסה. כא ככ מנהכ תיקים הוא תבר

בורסה. אם נכניס כאן את ככ מנהכי התיקים, זה מקובכ עלי.

אבכ, כפי מה שאתה אומר, ככ תבר בורסה הוא מנהכ תיקים.

גם כן כא. בהגדרה הוא תייב כהיות. בהגדרה, ככ תבר בורסה הוא מנהכ

תיקים, אך כא ככ מנהכ תיקים הוא חבר בורסה.

א י כנדאו ;

יש אבסורד אתר בהגדרה הזו. - כפי מה שכתוב כאן , כמנהכ קרנוח,

שאיננו חבר בורסה, אסור להפיץ את הקרנות שכ עצמו, וישנם כאכה.

אתה צודק. ישנם הרבה כאכה. כמשכ, אריה אומר, ש"אנליסט" כא יוכל

כהפיץ את היתידות שלו. האם זה צודק והוגן? דוגמא אתרת היא,

ש"אפסילון " לא יוכל כהפיץ את הקרנות שכו.

אנו נשיב על שאלה זו .

(קוראת הגדרת "ניירות ערך", בסעיף 1, בהצעת התוק: ""כמשמעותם

בתוק ניירות ערך, כרבות ניירות ערך המונפקים בידי המדינה וניירות ערך

חרץ;". )

כעורך דין קינדרמן יש הערה ניסותית בעניין זה. הוא אומר, שעדיף

שתהיה זהות במינוח, כי בהגדרה שכ "חברה קרובה שכ קרן יי מדובר עכ מניות

"שהוציאה" הקרן, וכאן כתוב "המונפקים בידי המדינה".

"בטותה" מעירה, שיש כככוכ בהגדרה גם אופציות וחוזים עתידיים.

ת' פנחסוביץ;

הערה טכנית - יש כמתוק "ניירות ערך חוץ", כי הם כבר ככוכים



בהגדרה של "ניירות ערך יי בחרק ניירות צרך.

"בטוחה" מעלה רעיון חשוב. ישנם ככ מיני מכשירים ונולדים ככ מיני

מכשירים, ואינני בטוח שהם כלולים כאן .

אנו חושבים, שאח האופציות וחוזים עתידיים אפשר לסווג כנכסים

אחרים.

לא נסבך אח ההגדרה שכ "ניירות ערך" ונכלול בה נכסים. אנו רוצים,

שקרן תשקיע ותוכל כהשקיע במקרקעין , אך כא כהגדיר "מקרקעין" כניירות

ערך כדי שיהיה כזה תוקף.

כא התכוונתי כמה שאמרת. נניח, שישנם ניירות ערך, שעדיין כא

נהוגים בבורסה, אך הם נהוגים בבורסות אתרות, וישנם כאכה. אז, מדוע

הוא כא יוכל כעסוק בהם?

ש' פרוש;

הם כא מתאימים כהגדרת "ניירות ערך" שבחוק ניירות ערך. עכ כן ,

כשאנו הגענו, כמשכ, כאופציה, אזי את אופציה אנו מכניסים דרך תכק

אתר, שגם שר האוצר רשאי כאשר.

די חיכוו ;

מדוע שר האוצר? מדוע כא להרחיב כאן אח הגדרת "ניירות ערך"? כמשכ,

שיהיו ככ הככים הפיננסיים שנסתרים בבורסה הישראכית.

צריך כאפשר כהשקיע בהם, אך כא כתקן את הגדרת "ניירות ערך" כדי

לכלול בהם דברים שאינם ניירות ערך.

תאם אופציות PUT ו- CALL הן לא ניירות ערך?

אי מינטקביץ;

ז ה כא לעניין הזה.

אינני בטות בכך, ומאותר יותר ננהכ ויכוח עכ כך.

א' שניידר;

(קוראת הגדרח "ניירוח ערך חוץ" בסעיף 1, שבהצעת החוק: "ניירות עך

הרשומים כמסתר בבורסה או בשוק מוסדר כמסחר בניירות ערך מחוק כישראכ

או מניות או יחידוח שכ קרן נאמנות הרשומה מחוץ כישראכ, ובכבד שחם מן

הסוגים שקבע שר האוצר בתקנות;".) - האם זה כא מופיע בתוק ניירות ערך?

הגדרת "ניירות ערך" כאן כוככת ניירות ערך חוץ. הבנתי מגבי פנתסוביץ,



שלמעשה ההגדרה הזו מיותרת.

תי פנחסוביץ;

לא. אבל, שם כתוב רק "ניירות ערך חוץ" ולא כתוב מהם. אנו נבדוק

את כל הנושא הזה.

יש הגדרה של "ניירות ערך חוץ" בחוק הפיקוח על המטבע.

תמרה פנחסוביץ, האם ברצונך כבדוק זאת?

כן , ברצוני כבדוק זאת כישיבה הבאה.

לא הבנתי. כתוב כאן "ניירות ערך רשומים למסחר בבורסה או בשוק

מוסדר כמסתר בניירות ערך מחוץ כישראכ" - וזה בסדר - "או מניות או

יתירות שכ קרן נאמנות הרשומה מתו'-) כישראכ, ובכבד.שהם מן הסוגים שקבע

שר האוצר בתקנות;". ננית, שברצוני כיצור כאן קרן נאמנות, שתשקיע רק

בקרנות נאמנות. היכן זה מופיע? האם זה ככוכ בשתי ההגדרות? אני מתכוון

ל- fund of funds.

הסוגיה הזו הועברה כתקנות. המתשבה, כרגע, היא כא להתיר כקרן

כהשקיע בקרן אתרת, כדי כא כהגיע כמצב שכ fund of funds.

מה רע ב- ?fund of funds-

השאכה היא פיכוסופית בהמון שאכות ויש שאכות שנשאכות זמן רב. יש

כזה תשובות מאד טובות, כרגע, מדוע כא כהשקיע ומדוע כא כאפשר את

המכשיר שכ fund of funds. זה כא נעשה מבכי משים.

תמר פנתסוביץ, בידקי אם ההגדרה שכ "ניירות ערך" מכסה גם את

" יירות ערך חוץ".

אבדוק זאת כישיבה הבאה,, ואתר כך, בהתייתס כזה, גם את ההגדרה שכ

"ניירות ערך".

אריה מינטקביץ, כגבי העניין שכ השקעות בבורסות אתרות, אין רשימה

שכ הבורסות, בהן מותר כהשקיע.

יש.

הרי אי אפשר סתם כככת לכל בורסה.

לא אתחרה בסבלנות יושב-ראש הוועדה, אם אתפרץ לעיתים, אך אני מציע

ככם כראות את השכם. אתם מעלים כאן סוגיות, ששייכות כתוקים אתרים

ולנורמות אתרות, ויש כראות את המיכלול כולו.

כמו שאומרים בשריון , זה יסתדר תוך כדי תנועה והתקדמות.

[קוראת הגדרות "פקודת התברות" ו"פרסום בעתון " בסעיף 1, שבהצעת

התוק: "'פקודת התברות' - פקודת התברות (נוסת תדש), התשמ"ג-1983.

'פרסום בעתון י - פרסום בשני עתונים יומיים כיפתות בעכיתפוצה רחבה,

היוצאים כאור בישראכ בשפה העברית, וכעניין קרן שאושרה כתושבי חוץ

בכבד - פרסום בעתון אתד כפתות כאמור ופרסום בעתון יומי אתד כפתות

היוצא כאור בישראכ בשפה האנגלית;".]

1. אין הגדרה ל"תפוצה רתבה" של עתון .

2. מדוע יש צורך בפרסום בשני עיתונים בישראכ עכ הנפקה כתושבי חוץ, אם

היא תיעשה רק בחו"ל?

ברצוני כהגיע כמצב, שבו תושב ישראלי יוכל להשקיע גם בקרן ,

שמגייסת פסף בחוץ לארץ ורוצה כהשקיע בישראכ. מדוע שדבר זה כא יהיה

אפשר י ? היום, כא מאפשרים זאת.

האם ישנה הגדרה שכ "תפוצה רתבה"?

הגדרה כזו קיימת בתוק התכנון והבניה.

כרכם משתמשים בדיוק באותה שיטה.

האם בתוק התכנון והבניה זו בדיוק אותה הגדרה?

השופט יבחן את זה. אם יגידו שפירסמו זאת בעתון שאין כו תפוצה

רתב, אז יש בית-משפט כשם כך. אבל, זה כא יגיע כידי כך.

כלומר , זוהי הגדרה כוללנית, ואם מישהו בא לדקדכ,, הוא יכך לבית-

משפט.

א' שניידר ;

(קוראת הגדרות "קרן" ו"קרן פתוחה" בסעיף 1, שבהצעת התוק: יייקרך י

- קרו כהשקעות משותפות בנאמנות; 'קרן פתוחה' - קרו שבהספם הקרו נקב/צ

כי תהיה קרו פתותה;".}

רענני את זכרוני, ואימרי כי מהי ייקרו פתותהיי.

זוהי קרן , שמנפיקה ברציפות.

כאבי עניין זה, ישנה הערה שכ עורך דין קינדרמן : "כדי כמנוע את

הצורך כתקו את ככ הסכמי הקרנות שעתה בתוקף רצוי כקבוע כי אם כא ייקבע

בהסכמים אכה שחקרו תהיה סגורה, היא תהיה קרו פתוחה. בהתאם ככך יש גם

כתקו את סעיף 5(א) (3)".

אוכי אפשר כעשות זאת בתור הוראת מעבר.

כשנגיע כסעיף 5(א)(3), נעסוק בזה.

(קוראת הגדרת ייקרו סגורה יי בסעיף 1, שבהצעת התוק: ייקרו שבהסכם

הקרו נקבע סי תהיה קרו סגורה;".)

ברור.

(קוראת הגדרת ייקרו בעכת מדיניות השקעה מיוחדת" בסעיף 1, שבהצעת

התוק: "קרו סגורה שבהסכם הקרו נקבע כי תהיה קרו בעכת מדיניות השקעה

מיוחדת;" . )

אינני מביו זאת. יכוכה כהיות קרו פתותה ויש כה מדיניות השקעה

מיוחדת, וזה קיים.

ההגדרה הזו תתוקן .

טוב שיהיה תיקון , שכך זה לא נכון כפי שזה כתוב עתה.

(קוראת הדדרת "קרן מסוייגת" ו"קרן בלתי מסוייגת" בסעיף 1, שבהצעת

החוק: "קרן שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן מסוייגת או בלתי מסוייגת

לעניין הוראות פרק ח' ;".)

אם ישנם תיקונים, האם לא כדאי להשמיעם עתה?

שרה פרוש, אימרי כי מהם התיקונים. אשמת, אט יש כך אותם בכתב.

אתן כך אותם בכתב אתר כך. לגבי קרן בעכת מדיניות השקעה מיוחדת,

"קרן סגורה שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה רשאית כהשקיע

בניירות ערך שאינם רשומים כמסתר ואינם נסתרים בבורסה". ככומר, קרן

שתשקיע בניירות ערך בכ-תי סתירים, זו תהיה קרן. בעכת מדיניות השקעה

מיוחדת.

האם קרן פתותה כא תוכל לעשות זאת?

קרן פתווזה כא יכוכה כעשות זאת, כי היא מנפיקה ופודה יתידות מדי

יום עכ פי שווי הנכסים פר יתידה. כאשר מתזיקים בנכסים בכתי סחירים,

אי אפשר כתת מתיר נתון כיתידה.

ננית, שהבג"ץ יחכיט שמותר כקרן הזו כקנות אג"ח מיועדות או

מיוחדות. האם במקרה כזה היא כא תוככ כהיות קרן פתוחה יותר?

כפי תתוק, כא. החוק יתיר כקרן פתותה כהשקיע בנכסים סחירים בכבד.

היכן את כוככת את ההגדרה שקרן פתותה תשקיע רק באיגרות-תוב, רק

במניות, רק במניות נפט או רק במניות זהב וכו'? זה מה שקורה היום.

בתקנות יוגדרו הניירות, בהם מותר יהיה כקרן כהשקיע, אך הענף הוא

עניינו שכ מנהכ הקרן .

כדעתי, השימוש בהגדרה "קרן בעכת מדיניות השקעה מיותדת" מטעה, אך

זהו עניינך. אין זה נכון כהשתמש בהגדרה הזו, כי יש כזה היום משמעות



אחרת לגמרי .

האם יש כך רעיון ?

איו כי רעיון. אבל, כיום יש כזה מובן מסויים, וזה יטעה את כוכם.

ש' פרוש;

בסדר. נחפש שם אחר.

כיום, ישנן קרנות, שמלכתתיכה מגביכות את עצמן בהשקעות בענפים

מיוחדים. - זה בדיוק מתאים כקרן בעכת מדיניות השקעה מיוחדת.

אם אני מבין נכון , בתוך התוק נגיע כסעיפים בהם מופיעה ההגדרה

הזו, ואז נדון בזה. אתרת, כא היתה ההגדרה מופיעה כאן .

אינני מתנגד לקונצפציה, אלא הערתי שהשימוש בהגדרה הזו מטעה.

אנו נראה אם זה מטעה או כא, כאשר נקרא את הסעיף בו מונת זה מופיע

ונראה מה הוא יוצר שם.

אינני בטוח.

זה כא יכוכ כהיות אתרת.

אני מדבר כאן עכ ההגדרה. אני מבין כמה הם מתכוונים, אך השימוש

בעברית כאן מטעה.

היו"ר ג' גכ;

בסדר. שיקכו את דברי תבר-הכנסת דן תיכון . כתבתי כעצמי , שנושא זה

יתוקן .

אי שניידר;

אני מבקשת, שאם יש ככם הערות ותיקונים, תצביעו עכיהם כבר עתה

ותעבירו כי אותם בכתב.

ש' פרוש;

יש כנר 3 הגדרות תדשות. כמשכ, אנו מגדירים "בורסה", ובהגדרת



"ניירות ערך חוץ" אנו משנים מעט את הניסוח אך לא את המהות.

ככומר, אינכם משנים, אלא מציעים תיקון .

הם מציעים אירסה חדשה.

אי מינטקביץ;

מציעים אירסה משופצת.

עדייו לא הבנתי את האדרת "קרן מסוייגת" ו "קרן כא מסוייגת" .

זה כמו קרן פתותה וקרן סגורה. כתוב "קרן שבהסכם הקרן שילה כתוב כי

תהיה קרן פתותה". זה בדיוק אותו דבר כאבי "קרן מסוייאתיי, שהיא קרן

שבהסכם שכה כתוב כי תהיה יימסוייגתיי. הסעיף הספציפי יסביר זאת. זה

קשור כעני יני מיסוי.

(קודאת האדרות שכ ייבורסה",. "בעכ עניין" , "הון עצמי", ייהחזקה",

ייהרשות", "פרט מטעה" , יירשם" ו"שליטה" בסעיף 1, שבהצעת החוק:

"כמשמעותם בחוק ניירות ערך;".)

הכנסנו האדדה שכ "בורסה", שמדברת אם עכ בורסה בתו"ל. בזה אנו

מתנתקים מתוק ניירות ערך ומכניסים כאן אם את המונח "תברה מסונפת",

שבו אנו משתמשים.

ייתברה מסונפת" היא תברה, שהתברה מחזיקה בה 25% או יותר.

די תיכוו ;

האם את בטוחה, שאת כוללת את ככ ההגדרות כאן , כשמדובר בבורסה בחוץ

כארץ?

נדמה כי , שכן .

אי מינטקביץ;

באופן בטות - לא. אנו מאמינים, שכן אנו כוככים את הככ.

ככומר, אם כאן אתם תציעו נוסח מתוקן .

(קוראת האדרת "דירקטור מקרב הציבור" ו "חברת חוץ" בסעיף 1, שבהצעת

התוק: "כמשמעותם בפקודת החברות;".)

אני מבין, שיהיו דמ"צים בקרנות נאמנות.

ישנן ע;וד הגדרות שכא נמצאות כאן : הגדרה שכ "שווי נקי של נכסי

קרן", והגדרה שכ "שוק מוסדר מחוץ לישראל".

תאם אין ככם את ההגדרות שכ "מתיר פדיון", כמשכ?

זה נמצא בתוק עצמו.

אבל, אינכם כוללים זאת בהגדרות.

אריה מינטקביץ, האם כדי שהכניסה שכנו כחוק תהיה נותה יותר ישנם

פרקים מאותרים ככשהם שכדאי להתחיל בהם?

אי מינטקביץ;

כא. כדעתי, כדאי כככת כפי סדר הסעיפים.

כדאי כככת כפי סדר הסעיפים, שכן עדיין כא הגענו כסעיפים מסוימים

אתמול.

תם מכינים את עצמם כקראתנו.

כאמור, אני מציע כככת כפי סדר הסעיפים. בסופו שכ דבר, זה יעשה את

החי ים פשוטים י ותר.

[קוראת סעיף 2(א) בהצעת התוק, כגבי תחוכה: "חוק זה יחוכ עכ ככ

הסדר שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם

ומכל עסקה בהם, אשר אינו מוסדר עכ פי דין אתר".]

"הצעת החוק חכה עכ ככ הסדר שמטרתו השקעה

משותפת בניירות ערך. נוסת זה אינו כוככ השקעה בנכסים אחרים שניתן

כרכשם כפי סעיף 56 כהצעת התוק, כגון: אופציות שניתן כרכשן כפי סעיף

60 כהצעת התוק, שאינן נכככות בהגדרת 'ניירות ערך'". הערה נוספת היא



שכ מר שפירא, אך כפי שהוא אומר מדובר למעשה באותה הערה.

כתוב בסעיף זה "הסדר שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך" - האם זה

על פי ההגדרה שכ "השקעה משותפת"?

י' מזוז ;

לא.

ד י תיכוו ;

אם כך, השקעה משותפת יכוכה כהיות האדרה שכי ושכך ביהד.

בענייו זה, יש את סעיף 2(ב).

ככומר, נוכל כהתייתס כהערה כסעיף 2 רק כאתר שנעסוק בסעיף 56.

כא, אך אוכי כדאי כקרוא את סעיף 2(ב).

הערתו התייתסה כסעיף אתר, שממנו משתמע התיקון . אם כא נקבכ את

סעיף 56, גם אי אפשר יהיה כתקו את ההגדרה בסעיף 2(א). הדברים קשורים

זה בזה.

נכון , אך אוכי כדאי כקרוא עתה את שני הסעיפים יתד.

כא. אם בחרנו כדון בסעיפים כפי הסדר, נעשה זאת כבעבר: רישמי זאת

כאן , וכשנגיע כסעיף 56 נתייתס כהערה הזו.

יש באמת תשובה תכקית עכ מה שאמר תבר-הכנסת דן תיכון .

אין תשובה. נניח, שברצוני כהקים תברה כהשקעות וברצוני כגייס ממאה

תבריי כסף. בסעיף 2(ב) נאמר: יי עכ אף האמור בסעיף קטן (א), תוק זה כא

יחוכ עכ הסדר שמטרתו כאמור שנעשה בין יתידים שמספרם אינו עוכה עכ 50

וככא פניה כציבור".

זו כא פניה כציבור. האם אתה פונה כתבריך או כציבור?

אני פונה כחבריי.

אם כך, זה כא ציבור.

מדוע זה כא ציבור? הרי זה יותר מ-50.

אם זה יותר מ-50, הם ייכנסו כתוק הזה.

מדוע? האם זה היה גם בחוק המקורי?

שי פרוש;

כו .

ישנם אנשים, שכא יודעים כככ על כך שיש סעיף כזה.

נראה, שאין הערות נוספות כסעיף זה.

[קוראת סעיף 3, בהצעת החוק, כאבי קרן כהשקעות משותפות בנאמנות:

"(א) הסדר שתוק זה תכ עליו כא ייעשה אכא עכ ידי קרן שתיווסד בהסכם

כניהוכ בנאמנות כפי חוק זה (בתוק זה - הסכם הקרן ). (ב) קרן תהיה

מורכבת מיתידות שככ אחת מהן מקנה זכות שווה בקרן (בחוק זה-

יתידות) ". ]

"שתיווסד" - האם פירוש הדבר שככ זה יחוכ עכ הקרנות שתקומנה רק

כאתר שהחוק ייכנס כתוקפו?

ישנה הוראת מעבר.

מה עם ככ האוסף הזה שמיוצג כאן ?

כמיטב זכרוני, ישנה הוראת מעבר.

ישנן הרבה הוראות מעבר.

האם סעיף 3(ב) היה בחוק הקודם?

עקרונית, כן , אם כי לא במילים האכה.

א' שניידר;

[קוראת סעיף 4, בהצעת החוק, לגבי הסכם הקרן : "הסכם הקרן ייעשה

ביו תברה שאושרה כפי סעיף 8 אשר כה יוקנו נכסי הקרן (כהכן - הנאמן )

כבין חברה אתרת שאושרה כיפי סעיף 12 אשר תנהל את נכסי הקרן (כהכן -

מנהל הקרן )".]

נדון בסעיפים 8 ו-12, כשנגיע אכיהם.

[קוראת סעיפים 5(א)(1)-(5), בהצעת התוק, לגבי פרטי הסכם הקרן :

"(א) בהסכם הקרן תובה כקבוע פרטים אכה: (1) שם הקרן ; (2) שם הנאמן

ושם מנהכ הקרן ומען משרדיהם הרשומים; (3) אם הקרן תהיה קרן פתותה או

קרן סגורה או קרן בעכת מדיניות השקעה מיוחדת; (4) בקרן פתותה -

המועדים שבהם ייקבעו מתיר היתידה (מתיר הפדיון - אם מתיר היתידה

ומתיר הפדיון ייקבעו יותר מפעם אתת ביום; (5) בקרן פתותה - המועדים

שבהם יתידות הקרן יוצעו כציבור וייפדו - אם הצעת היתידות ופדיונן הם

במועדים קבועים מראש;".] - לכך ישנה הערה של קינדרמן .

ד' תיכון ;

אני מציע שנדון בככ סעיף קטן בנפרד, כי זהו נושא מסובך. כמשל, כי

יש הערה לגבי סעיף 5(א)(2).

מר קינדרמן מעיר כאבי סעיף 5(א)(5):

"(1) ככ הקרנות אינן פודות יתידות בימים בהם אין מסתר בבורסה. האם יש

צורך כציין זאת בהסכם הקרן?

(2) האם הכוונה כקרן שבה נקבע כי ההצעה והפדיון ייעשו רק במועדים

מסויימים? האם יש כקבוע בהסכם הקרן תאריכים מדוייקים או אפשר

לציין , כמשל, 'אתת כתודש'? רצוי שכא כדרוש כקבוע תאריכים

קבועים כתקופה ארוכה מראש בהסכם הקרן .".

אני תושבת, שהערות אכה מתיתסות יותר כהסכם עצמו, וכא ככ כך כמה

שכתוב כאן בחוק.

ישנה שאכה תיאולוגית קשה מאד, שכא נמצא כה פתרון : כמה מכאכים

יכולים כשבת עכ תודה שכ מתט? פשיטא - מה עושה קרן וכיצד היא פודה את

היתידות כפי מסתר שכא מתקיים באותו יום. אם זה כא מתקיים באותו יום,



זה ייכתב בהסכם הקרן , ובא לציון גואל. החיים מתנהכים גם ככה.

מה, שברור כך, כא ברור לכל אזרח במדינת ישראכ.

זה צריך להיות ברור כמד קינדרמן .

אני שומע אח שמו כאן כראשונה ואינני יודע מיהו, אך אני רואה שאתה

אוהב אוחו מאד.

הוא מייצג את "לאומי פיא" ואת "פסגות".

אני מאד מעריך אותו. הוא איש רציני מאד, ואני אומר זאת

כפרוטוקוכ. אבל, לפעמים יש כאן עניין שכ כמות ההערות,

כעורך-הדין קינדרמן היתה הערה גם כגבי סעיף 5(א)(3), וכשהוא דיבר

עכ קרן פתוחה הוא בדיוק התייתס כנושא הזה. - זה נאמר כמען הסדר הטוב.

וזאת, במסגרת ההגדרות. אמרנו, שנחזור כהערה זו.

ש' פרוש;

דרך אגב, כמר קינדרמן יש הערה נוספת, ואוכי עדיין כא הגעתם אכיה.

ברצונו כהוריד את ככ הסעיף הזה כתקנות.

יכוכ כהיות, שזה נאמר במסגרת ההערות הכככיות שלו.

אני מוכרח כומר כך, שחשבתי עכ זה. אינני יודע אם יש כהוריד אח

הככ, אך, כמשכ, את "מנהכ קרן". מדוע כא את הסגן או מי יודע מי יהיה

המנהכ בעוד שבוע?

י' מזוז;

כא. מנהכ הקרן זה התברה.

חבר-הכנסח דן חיכון , מה ההבדכ אם זה יהיה כאן או בתקנות? זה אוחו

דבר.



תי פנחסוביץ;

במקום זה אפשר לומר בסעיף קטן 5(ד), שאומר "שר האוצר רשאי כקבוע

בתקנות עניינים נופסים שייכללו בהספם הקרן", ששר האוצר גם רשאי כשנות

באישור ועדת הכספים את הפרטים האכה. אפשר לומר: כהוסיף או כגרוע

פרטים באישור ועדת הכספים. ואז, פותרים זאת. ואז, מה שבטות וברור

והכנסת רוצה שזה יהיה, שהסכם הקרן יככוכ, יש כהכניס כתוק, ואפשר כומר

שהשר רשאי כהוסיף ולגרוע באישור ועדת הכספים.

די תיכוו ;

מה עם סעיף 5 (א) (4), למשל?

איננו אוהבים כתת סמכות כשר כתקן תוק בתקנות.

האם את תושבת שסעיף 5(א) (4) צריך כהיות בתקיקה ראשית? הרי ישנם

ככ מיני וריאנטים. למשל, משנים את השעות בבורסה וכו'.

י' מזוז;

זהו מאפיין עיקרי שכ הקרן .

זה נותן יותר גמישות.

האם זה היה בחוק המקורי? דרך אגב, האם אתה יכוכ להסביר כי היום

כיצד נקבע השער?

האם אתה מדבר עכ מחיר הפדיון שכ היתידה?

די תיכוו ;

כן .

משערכים את ככ נכסי הקרן מדי יום כסוף יום המסחר. נדמה כי, שישנן

3 קרנות, שמשערכות פעמיים ביום, כשאתת הפעמים היא בתום המר"ץ.

אני מוכרוז כומר כך, שעכ הנושא הזה נקיים דיון ארוך, וכעת אני רק

רוצה כהציג את הבעיה. ננית, שאני נותן הוראה כמסור תעודת השתתפות

שכי , ואני נותן את ההוראה בבוקר. הקרן , כתוצאה מההוראה שכי , צריכה

כמכור ניירות ערך. היא מוכרת את ניירות הערך בסיבוב הראשון שכ

המשתנים, והשאר ייקבע רק עכ פי הסיבוב האחרון .

זה עניין של מזל.

זה, בדיוק, לא עניין שכ מזל. ככן , אני מבקש כדעת כיצד קובעים

ומתי קובעים. יכול להיות, שההפרשים בין שער הפתיחה כשער הסגירה

יכוכים להגיע כ-10%. כמי נשאר הכסף?

למנהל הקרן .

כשנגיע: כסעיף, שמדבר על קביעת מתיר היתידה, נדון בזה.

אני שואכ מדוע הכסף כא ישאר לבעל היתידה.

זהו אתד התיקונים שבתוק הזה.

הרי החישוב הוא כפי ערך הנכסים. אם קיבכו מתיר גבוה, אז הם

מתשבים זאת כפי מה שהם הצכיתו להשיג.

כא הבנת. פעם זה היה ברור מאד, כשהיו קרנות "פיא" והיה סיבוב אתד

ובתום היום נקבע השער המשוקלל. כיום, זה בכככ עולם אתר. אינני יודע

כיצד זה נעשה בחוץ לארץ.

אני חוזר ואומר, שבככ סעיף, בו אנו דנים, אנו מעלים את הנקודות

והשאכות, ותמיד יש כזה השככות בהמשך, ולכן הבה כא 'נתתפר' במקום אתד

אכא נתקדם בקריאת התוק וכאתר מכך נתזור כנושא זה. ואז, נקבכ תמונה

כככית.

אפרופו, ברצוני כ-בדוק את העניין שכ המשמעות שכ מוכרים וקונים. מה

המשמעות שכ זה לגבי הקרן ? יכוכה הקרן , במצב אבסורדי , להגיע כפשיטת

רגל בגלל העניין הזה שהיא כא יכוכה כמכור בבורסה אך היא תייבת כפדות

את היתידות.

יש התייתסות כזה.

זה קיים גם בחוק הקיים.

[קוראת סעיף 5(א)(6), בהצעת החוק, לגבי פרטי הסכם הקרן: "בקרן

סגורה שאינה בעכת מדיניות השקעה מיותדת - המועדים שבהם רשאים בעכי



היחידות כעדות יחידות בקרן - אם יחידות הקרן ניתנות לפדיון, והשיעור

המרבי של יחידות שבעל יתידות רשאי כפדות במועדים האמורים - אם נקבע

שיעור מרבי;".] - מר קינדרמן מעיר גם כאן הערה מאותו סוג שהיתה כו

לגבי סעיף 5 (א) (5).

האם מישהו יכוכ כהסביר כי זאת?

קרן סגורה היא קרן , שבדרך כלל איננה פודה אך היתידות נסתרות

בבורסה. ישנה תופעת שנקראת "אנומכיה שכ קרנות סגורות". זו תופעה

בקרנות סגורות, שרובן בדרך כככ נסתרות ב- discount-וה- discount- יכול

כהגיע ל-10% ול-15% וראינו גם 25%.

תיות ונושא שכ קרן סגורה הוא נושא חדש שאישרנו אותו כא מזמן , אני

מבקש כהבין את נושא הdiscount-, שכן אז כא העלו בפנינו את העניין הזה

של discount.

בקרן פתוחה הפדיון נעשה עכ פי שווי הנכסים. בקרן סגורה זה נעשה

עכ פי -

-ההיצע והביקוש.

אבל, עדיין שווי נכסים כיתידה. הdiscount- הוא הפער בין שווי

הנכסים כיחידה כבין המחיר שניתן כיתידה במסחר בבורסה.

הבנתי. האם כבר יש כנו נסיון עם קרנות סגורות?

כן .

מהו ההפרש בין המתיר שבו נסתרת הקרן כבין שווי הנכסים?

ש' פרוש;

נדמה כי, שהגבוה ביותר, שראינו, עמד עכ 17%-discount. ככומר,

שווי הנכסים היה גבוה ממתיר היתידה בבורסה. - זו תופעה בככ העוכם.

לכלכלנים אין תשובה מדוע זה קורה, וככן זה נקרא: אנומכיה שכ קרנות

סגורות.

הרי זה דבר אבסורדי, כי מצד אתד ישנן קרנות פתותות שמתירן נקבע

מדי יום, ומצד שני נשאכת השאכה מדוע אנשים צריכים כקנות יתידות בקרן



סגורה.

שאלתך נכונה לקניה בעעת ההנפקה, כי אחר כך כשהקו כבר נסחרת וה-

discount הוא כבר 15% , אז זה הופך כמו ...

דרך אגב, זה כא הוצג בפנינו בעת הדיון כשאישרנו את השימוש במכשיר

הזה.

כאבי סעיף זה, "בטוחה" מעירה ש"מן הראוי כאפשר פדיון יחידות כקרן

סגורה שהינה בעלת מדיניות השקעות מיוחדת, ויתכן שבשלב ככשהו אפיק

ההשקעה ו/או הענף שבו הקרן השקיעה התמוטט ו/או הפך ללא כדאי כלכלית

ועכ כן מוצע כי גם כגבי קרן סגורה בעכת ומדיניות השקעה מיוחדת יתאפשר

לפדות יחידות".

כא השכמתי את דבריי. חבר-הכנסת דן תיכון , שאכת כגבי פדיון בקרנות

סגורות. פדיון בקרנות סגורות נעשה פי שווי היחידה.

האם אפשר בכככ כפדות שלא באמצעות המסחר בבורסה?

זוהי האפשרות, שברצוננו כתת. עד היום, זה כא היה אפשרי.

הרי ההנתה הי, שזה כמו מניה. המתיק נקבע מדי יום. עתה, אתם רוצים

כתת אפשרות לפדות-

ש' פרוש;

---יחידה בשווי היתידה. אם אתה נותן את האפשרות כפדות במחיר שהוא

שווה כשווי היחידה, הרי שבזה אתה כמעשה מקטין את גודכ הdiscount-.

אם כך, תמיד אכך כפדות את היתידה. אם יש עיסקאות שכ 17%, תמיד

אכך כפדות.

כא תוככ כפדות, אכא במועדים שנקבעו מראש.

מה זה "מועדים שנקבעו מראש"? האם ככ קרן תצטרך כקבוע מועדים? האם

היא תצטרך לקבוע זאת בהסכם הקרן ?

היא תעשה זאת, אם היא רוצה לאפשר פדיון .

אם כך, זה נוגד את ההגדרה של קרן סגורה.

ש י כהו ;

מדובר, למשל, על פדיון שכ אתת כשנה.

מדוע זה נוגד את ההאדרה?

העקרון שכ קרן סגורה הוא שאי אפשר לפדות. היא קבועה. השער נקבע

עכ פי המסחר, ככומר עכ פי ההיצע והביקוש. עתה, את באה ואומרת: אבל,

כפנים משורת הדין , אנו ניתן אם תתנות יציאה אחרות.

זה כא לפנים משורת הדין . כאן אתה מציע מכשיר מסויים, שאכה הן

היתידות שכו נסתרות בבורסה ואי אפשר כפדותן מדי יום.

מדוע את רוצה כתקן זאת כאן , וכא בתקנה שאיפשרנו כהקים קרן סאורה

בתוק?

זה החוק, שיתכיף את התוק הישן .

בסדר, אך מדוע את ו-ואה צורך בזה?

זה נעשה, כדי כאפשר מפכט מאותו discount.

אבכ, ככ אחד, שהוכך ונכנס כעסק, יודע מהם הכככים.

אם כן , הוא יודע שתהיה כו הזמנות כצאת במועד ידוע מראש במתיר שכ

השווי האמיתי וכא מתיר השוק.

אנו רואים בזה שיפור שכ המכשיר.

לא מחייבים זאת, וזה עניין שכ מנהלי הקרנות.

צר כמה שאני זוכר, בעניין שכ "קרן סגורה" היה מעורב נציב מס

הכנסה.

כנראה, שזה היה במסגרת תיקון בנושא היתר מס.

חוק ההיתרים.

אני מוכרח להעיר הערה, שכא נאמרה קודם. כאבי השאלה אם זה כרשותו

שכ מנהכ קרן כהתכיט האם הוא אם מקים קרן סאורה, שעיסוקה רק בניירות

ערך סתירים. אינני רואה שום האיון בזה, שמנהכ קרן יקים קרן סאורה,

שתשקיע רק בניירות ערך סתירים ויתן מועדי יציאה.

אם כך, אכ תקים.

אני חולק עליך. יכול להיות מנהכ קרן , שישקיע במקרקעין והוא קובע

מועדים שכ יציאה. אתה יודע, שבמועדים האכה הוא מוכר את המקרקעין .

אבכ, אין כו את הערך היומי. ההאדרה, שישנה כאן , אומרת: אתה פודה

אם בקרן סאררה במועד קבוע בערך היומי שכ הנכסים באותו יום. - נכון?

אבכ, שר האוצר- יקבע כיצד קובעים את ערך הנכסים.

אם כך, הוא לא יעשה את זה.

אם כך, כא תהיה קרן כזו. כאן מונים רק את האפשרויות.

נקוראת סעיף 5(א)(7), בהצעת התוק, כאבי פרטי הסכם הקרן: "השיעור

המרבי שכ ההופסה כאמור בסעיף 40(א) או 48(ד), ואם תיווסף כמתיר

היחידה או תנוכה ממחיר הפדיון ;".]

סעיף 40(א) מדבר עכ כך, ש"מנהל קרן פתוחה רשאי כהוסיף על מחיר

היתידה, או כנכות ממתיר הפדיון , סכום ששיעורו ייקבע בתשקיף; ההוספה

היא תכק משכרו שכ מנהכ הקרן וכא תועבר כתשבון הקרן". - זה תכ אם כאבי



קרו סגורה לגבי סעיף 48, ולפי סעיף 5 צריך לכלול את זה בהסכם הקרן .

כיצד הוא משנה את הסכומים האלה, ככומר את השיעור המרבי שכ ההוספה?

זה מופיע בסעיף 40 (ג ).

זהו תיקון שכ הסכם הנאמנות.

יש שם את ההגדרות, אך כיצד הוא משנה את ההפרשים?

כפי שאמרתי, זה מופיע בסעיף 40(ג).

איננ י בטוח.

ראיתי זאת, ואני בטות בזה.

אבל, כא כתוב כיצד.

תבר-הכנסת דן תיכון, השינוי נעשה, כמו שצויין, בדרך שכ שינוי

כינוס בעלי תיתידות.

האם דבר כזה חייב אישור שכ האסיפה הכככית?

(יו"ר הוועדה, ג' גל, יוצא מתדר הישיבות.)

זה כפוף כדבר אחד. קובעים בהסכם הקרן שיעור הוספה, וכא תמיד

הולכים כככ שיעור ההוספה. אם הוא רוצה להגיע עד שיעור ההוספה, שהוא

קבע בהסכם הקרן , הרי שככך הוא כא מכנס את האסיפה הכככית. הוא רשאי

לוותר וכקחת שיעור הוספה נמוך יותר.

אם כך, כיצד הוא עושה זאת? ננית שהוא החכיט כקתת שיעור נמוך

יותר. האם הככ נעשה עכ פי שיקוכ דעתו?

כן .

האם זה על פי שיקול דעתו הגלעדי?

הוא מוותר מכספים שמגיעים . הוא מחזיר אותם לבעלי היחידות.

זה תכק משכרו .

שיעור ההוספה הוא שכר מנהל הקרן . השאלה, מדוע קוראים כו "שיעור

ההוספה", היא שאכה אחרת.

האם זהו השכר היחידי שהוא גובה?

זהו השפר העיקרי.

ישנם דמי ניהוכ.

אינני מבין כשם מה צריך, מעבר כדמי ניהוכ, כתת את ההוספה הזו

כלפי מעכה או כלפי מטה?

דמי ניהוכ נכ-קחים מככ בעלי היחידות. שיעור ההוספה נכקח ממי שנכנס

היום.

ד י תיכוו ;

אני יודע, שזה כך, אך אני שואכ מדוע זה כך. האמן כי, שזה מראיז

אותי שנים רבות, מהיום שנכנסתי כזה, כשבזמנו היתה קרן אחת - "פיא".

קיימת אפשרות כקבוע דמי ניהוכ אבוהים יותר.

זה קיים בככ העוכם. בנוסף, הרקע הוא, שלגבי הפעוכה הראשונה בדרך

כככ ישנה הוצאה גדולה יותר, ואז מקבכים עכיה את דמי ההוספה, ואילו עכ

הפעוכה השוטפת מקבכים דמי ניהוכ.



ד י תיכון ;

אסביר כך היכן האדם הקטן נתקל בזה. הוא מוכר את הקרן , ולפתע

מורידים כו סכום שהוא כא צפה אותו, וזהו סכום כא קטן . הוא כא יודע

כמה זה, אכא אם יכך לתשקיף.

א י כינדאו ;

זה כא מדוייק, כי כשמישהו פודה את הקרן , מתיר הפדיון , כפי שהוא

מפורסם, הוא נטו. זה מה שהוא מקבכ. כנ"ל מתיר קניה, ברגע שאתה מפרסם

אותו. בעניין זה יש, בפירוש, מיכניזם, שקיים בככ העולם, בשיעורים

גבוהים מאד. אנו יכוכים כדבר על משהו שיפוכ לנוע בין 1.5% ל-3%, אך

בעולם יש גם 5% וגם 7%.

ברצוני כצי ין , שיהיה תיקון בפיסקה 5(6).

בניגוד ליושב-הראש הקבוע, אקבע נוהל, שבפעם הבאה תביאו את ככ

השינויים האכה בגליון שהוא מובנה בתוך ככ הנושא.

וזאת, כשהנושאים מסומנים בהשוואה כמה שנאמר בדף הכתוכ.

בסדר. ככומר, כא אודיע עתה עכ התיקון .

ד י תיכוו ;

כרגע, אכ תודיעי עכ כך, כי כא נזכור זאת.

(יו"ר הוועדה, ג' גל, חוזר כתדר הישיבות.)

ארשום לעצמי, שיש כאן תיקון.

[קוראת סעיף 5(א)(8)-(9), בהצעת התוק, לגבי פרטי הסכם הקרן : "(8)

מדיניות ההשקעות שכ הקרן ודרכי שינויה; (9) אם התחייב מנהל הקרן כשכם

תשכומים שוטפים כבעכי היתידות בקרן - מועדי תכוקת התשכומים השוטפים,

שיעוריהם והדרך שבה יודיע מנהכ הקרן עכ ככ תשכום צפוי;".]

לגבי סעיף 5(א)(9), מר קינדרמן שואכ מדוע כא ניתן להתחייב כשכם

תשכומים כתקופות מסויימות בתשקיף הקרן מבכי כככוכ זאת בהסכם הקרן .

די תיכוו ;

אם הוא כא ירויח, מה הוא ישלם? מה יהיה אם תהיינה ירידות? כיצד

אפשר כהתתייב? ממה הוא משכם אם יהיו ירידות או הפסדים?

ש' פרוש;

ישנה תכוקה במועדים. ככומר, במועדים מסויימים הקרן מתכקת דיבידנד.

זה היה גם בקופות גמל ואם בתוכניות תסכון . ישנן כאכה, שמתחייבות

לפרוטקציונרים כשכם כהם אחוז כתודש או משהו כזה. כיצד באמת הם

מחלקים? מה קורה אם ישנה ירידה?

כא תשוב. במקרה כזה, מממשים נכסים.

אני מביו , שפעם היה נהוג, שהקרן שילמה דיבידנד ואם מניות הטבה.

האם זוהי הטבה?

זה הדיבידנד. כא רצינו כהשתמש במושא "דיבידנד".

אני תושב, שניתך להתחייב בתשקיף. אם אני זוכר, זה נעשה כך.

זה ניתן , אך דורשים שאם הקרן הזו רוצה לפעול במסארת הזו היא

תצטרך כקבוע זאת בהסכם. כאך הוא מציע כעשות את האמישות הזו אם כא

בהסכם.

כשאני קונה, כמי ניתנת ההתתייבות? האם ההתתייבות היא כמי שקנה

יתידות? האם מי שקונה יתידות עושה הסכם?

כא. יש הסכם, שקובע את אופי הקרן ותכונותיה, וזוהי אחת התכונות.

שאכתי היא אתרת. כמי הוא התתייב? כיצד הוא התתייב: בהסכם או

בהודעה במקום כלשהו?

בתשקיף.

אבל, מר קינדרמן רוצה, שזח יהיה אם בתשקיף.

מר קינדרמן רוצה שזה יהיה רק בתשקיף. ישנם שני מסמכים: תשקיף,

והסכם הנאמנות.

אם בככ מקרה זה מופיע בתשקיף, אז מה מפריע כו שזה אם בהסכם?

הוא מבקש את הגמישות, שגם אם לא כתוב בהסכם, הוא יהיה רשאי, אם

זה יהיה בתשקיף והציבור יודע על כך מראש, כשכם תשלומים תקופתיים

למרות שזה כא נכלל מראש בהסכם.

בדרך כככ, מבחינתו, יותר קכ כשנות תשקיף מאשר הסכם. השאכה היא

האם זה עניין מהותי או כא.

שכמה כהן אמר, שההסכם כא מופיע בתשקיף.

פרטיו מופיעים.

די תיכוו ;

פרטיו מופיעים, ויכול כהיות שהסכם כזה כא יופיע בתשקיף.

אנו נגיע כהערות בענין זה בהמשך.

א' שניידר;

[קוראת סעיפים 5(א)(10)-(14), בהצעת החוק, לגבי פרטי הסכם הקרן ;

"(10) תקופת קיומה שכ הקרן , אם הוגבלה התקופה; (11) אם הקרן תהיה קרן

מסוייגת או בכתי מסוייגת; (12) שכר הנאמן ושכר מנהכ הקרן ; (13) תקופת

כהונתו שכ הנאמן , אם הוגבכה התקופה; (14) הדרך כשינוי הסכם הקרן ;".]

היו"ר ג' גכ;

לגבי סעיף 5(א)(9), אינני מבין מה עניין התשקיף ככאן , אם הפרק

הזה דן בסך הככ עכ מה שצריך כהיות בהסכם וכא בתשקיף.

הוא אומר, שאוכי את זה כא כדאי כככוכ בהסכם.

דרך אגב, מדוע אינכם נוהגים כוזכק מניות הטבה, דבר שהיה מקובכ מאד

בשנים שעברו? ואז, מגיעים כמתירים אסטרונומיים, שאיש כא יכוכ כזכור.

אינני רואה זאת בשנים האתרונות, וככן אני רואה מתירים גבוהים שאי

אפשר בכככ כעקוב אחרי זה.

זה קיים. מחלקים זאת. ההתכטה כעשות זאת היא החכטה שיווקית

בעיקרה. במקרה ואנו נתקכים בקושי כזה, אנו אכן מתכקים. אנו, כמשכ,

תיכקנו. אבכ, זרו כא ככ כך מקובכ, וכפי הנראה אין ככ כך דרישה בשוק

כעשות זאת.

אבל, בשעתו , זה היה מקובל מאד.

בזמנו, האינפלציה היתה גבוהה.

אני מוסרה כומר כך, שישנן קרנות, שאינך יכוכ כזכור את המחיר כי

מדובר ב-5-7 ספרות. זהו דבר נוראי.

נתקכנו במקרה אתד כזה, שבו אכן היתה דרישה מהשוק לעשות זאת

וחילקנו.

[קוראת סעיף 5(ב), בהצעת התוק, לגבי פרטי הסכם הקרן : "לא יהיה

כקרן שם שיש בו כדי להטעות".]

זוהי הערת מר קינדרמן בעניין זה: "יש צורך כהבהיר מהו ישם שיש בו

כדי כהטעות'. האם ניתן כמשכ ככנות קרן כקרן איגרות תוב במקרה שנקבע

כי מעל 50% מנכסי הקרן יהיו באיגרות תוב? סעיף זה עכוכ לגרום כתביעות

רבות מהציבור כנגד מנהכי הקרנות וככן יהיה צורך להשתמש בשמות סתמיים

שאין כהם ככ קשר למדיניות ההשקעות.של הקרן ".

הוא דיבר עכ זה כאן , בעניין זה שאי אפשר כקרוא לבחורה "יפה"

כשאתר כך החיים מוכיתים אתרת. - זוהי הטעיית הציבור.

היות וישנן קבוצות שכ קרנות נאמנות, כמשכ קרן שמתמתה במניות, קרן

שמתמתה באיגרות תוב או קרן שמתמתה במט"ח, האם אי אפשר בשם הקרן כקבוע

קוד כלשהו כך שככ אתד יוכל כדעת מלכתחילה במה מתמתה הקרן ?

זה מה שמבקש קינדרמן , אך התשש יהיה שיגידו שבשם יש הרי כדי

כהטעות ואז מנהכ הקרן עכוכ כהיתבע.

אתן דוגמא לעניין זה. "עמך" כא מבין בדיוק את העניין . הוא בא

לבנק, והבנק נותן כו קרן . כאתר מכן , עכי ו כתפש זאת ברשימה, והוא בכככ

כא יודע היכן כמצוא את זה. השאכה היא אם כא כדאי, מבתינה טכנית,

כתכוטין , וזה כא קשור כתקיקה, אכן כתת מינוח כלשהו, כדי שהוא יידע

מיד היכן הוא יוכל כמצוא את שלו.

זה, בדיוק, מה שאנו מבקשים. אם, למשל, הוא קרא כקרן "קרן מניות

נפט", מתי זה יטעה ומתי - כא? האם כשהוא משקיע 49% ממניות נפט הוא

הטעה את הציבור, וכשהוא משקיע 70% הוא כא מטעה? זה החשש שכנו. ככן ,

אנו מתנגדים כזה.

כלומר, אתם רוצים, שיהיה ברור מהי הטעיה.

בדיוק.

בענייו זה, ישנה הערה נוספת, האומרת שישנה כאן כפיכות בין סעיף

5(ב) כביו סעיף 6(ד), ועכ פני הדברים זה נראה כי נכון.

אפשר למחוק את סעיף 6(ד).

בסדר.

כשנגיע כסעיף 6(ד), נראה מדוע מוחקים אותו.

[קוראת סעיפים 5(ג) ו-5(ד), בהצעת התוק, לגבי פרטי הסכם הקרן :

"(ג ) אין באמור בסעיף קטו (א) כדי כמנוע קביעת פרטים נוספים בהסכם

הקרו . (ד) שר האוצר רשאי כקבוע בתקנות ענינים נוספים שייכככו בהסכם

הקרן".] - לגבי סעיף 5(ד) ישנה הערה שכ קינדרמן , שלמעשה, רוצה אוכי

לשים את הככ בתקנות.

ברצוני כהציע כהוסיף כאו: "באישור ועדת הכספים".

ככ התקנות הו באישור ועדת הכספים.

היתה גם הצעה, שזה כוככ שינויים. אבל, חתיכה נסרוק את ככ התוק,

וכאתר מכן נדבר עכ ככ דבר ודבר.

[קוראת סעיף 5(ה), בהצעת התוק, לגבי פרטי הסכם הקרו : "הסכם הקרו

כא יככוכ תניות שמהו משתמע, במפורש או מכככא, כי הנאמו או מנהל הקרו

פטורים מאתרי ותם כפי תוק זה או כפי דיו אתר".] - לגבי סעיף זה, ישנו

הערות הו כמר קינדרמן והו לאיגוד.

האם הנאמר בסעיף איננו מובו מאכיו, מכות תוקים אתרים?

בסתבר, שלא.

ישנם חוקים אחרים, שעשויים כאפשר כך, בצורה וולונטרית, להגביל,

לצמצם או כשנות אחריות. על פי המוצע סאן , הדרך הזו נסגרת, למרות שהיא

אפשרית בחוקים אחרים.

אתה מודיע זאת, מראש, בתשקיף.

זו ההערה שכנו, ולכן אנו תושבים שצריך היה להגביל את הסעיף בכך

שאיו כהתנות על מה שהחוק הזה דורש. כאבי מה שקבוע; בתוקים אתרים, מה

שמוסדר שם חכ על מנהל הקרן .

האם ברצונכם להשמיט את המילים "כפי דין אתר"?

נכון.

זוהי הערה מהותית.

השאכה היא האם איו הצדקה מיוחדת בתוק הזה כהתמיר.

זה נעשה בכוונת מכוון . נכוו , שמבתינה משפטית תיאורטית, בהסכם,

וזה הסכם במישור המשפט האזרתי , איו מניעה פורמכית שגוף כזה או אתר

יצמצם או יגביל את אתריותו. במקרה הזה, רצינו להגיע כאתידות שכ אי

הסתייגות או אי ויתור עכ אחריות, שוב, במישור האזרתי. רצינו, שכרכם

יהיו אתראים באותח מידה. אתרת, נמצא את עצמנו כאו עם קרנות למיניהן ,

כשאתד פטור מאחריות זו ואתר פטור מאחריות אתרת, ואז תהיה חגיגה. ככו ,

כאו ישנה הסתייגות או הערה פוזיטיבית, שתככיתה כמנוע את האפשרות הזו

ביודעין.

הי ו "ר ג' גכ;

מר שפירא, האם תוככו כתת דוגמא כדבריכם?

י י שפירא;

כמשכ, בתוק הנאמנות יש סעיף, כפיו אם הנאמו פעכ עכ פי הוראות

בית-משפט, הוא פטור. הוראה זו כא תתוכ עלינו כאו , מפני שככ פטור שיש

כי מכוח תוק אחר כא חכ עלי. כלומר, גם אם בית-המשפט הורה למנהל או

כנאמו כבצע משהו, הוא כא פטור. אני תושב, שזה מביא את הדבר לאבסורד.



ד י תיכון ;

שמענו את דבריך, ונחזור כנושא זה בהמשך .

[קוראת סעיף 6(א), בהצעת התוק, לגבי אישור הסכם הקרן : "הסכם הקרן

וככ שינוי בו יהיו תקפים עם אישורם בידי הממונה, כאתר התייעצות עם

יושב ו-אש הרשות; עכ התכטת הממונה רשאים בנהל הקרן או הנאמן כערער

והוראות סעיף 89 יתוכו".] - בסעיף 89 ישנן הוראות פרוצדורכיות לגבי

ערעור.

ברצוני להעיר, שככ מבנה התוק לא נראה כי. אני תושב, שיש רשות

לניירות ערך והיא מעל האוצר והיא צריכה לטפל בחוק, בדיוק כפי שנהוג

העניין . אני מבין , ואני מנחש זאת ואינני יודע זאת, שהיה כאן מאבק

גדול בין האוצר כבין הרשות כניירות ערך. אדוני, יושב-הראש, עמדתי

ברורה בעניין - ישנה רשות אחת.

כדי שתכיכה לא יתפרש אחרת, ברצוני כומר, כפרוטוקוכ, שכא היה כאן

מאבק כככ.

היה, בודאי, ויכוח מי היה אחראי.

כהיפך. איך זה עניין שכ תוסר הגיון . יש בזה האיון , ו זה כא נעשה

סתם כך.

כא יעכה עכ הדעת, שייאמר כאן "כאתר התייעצות עם יושב-ראש הרשות".

או שיש רשות או שאין רשות. אני הייתי עושה זאת בצורה הפוכה.

נ א י ע לזה בהמשך.

בסדר. אריה מינטקביץ אוכי הסכים כזה, אך אני - כא.

או שיש ממונה או שאין ממונה. אני מבין , שאין כנוכתים הערות כאבי

סעיף זה, וככן נמשיך בקריאת התוק.

א' שניידר;

[קוראת סעיפים 6(ב)(1}-(3), בהצעת התוק, כאבי אישור הסכם הקרן :

'יבאישור הסכם הקרן רשאי הממונה כשקוכ את העניינים הבאים: (1)

המדיניות הככככית שכ הממשכה; (2) מספר הקרנות המנוהכות בידי אותו

(3) מדיניות ההשקעות שנקבעה בהסכם הקרן ".] - עכ כך יש

הערה שכ קינדרמן ואם שכ האיאוד עכ פאיעה בתופש העיסוק כפתות כאבי



מספר הקרנות שמנוהלות ע"י אותו מנהל וגודלן .

הגעתי היום כישיבה, בכי כדעת דבר על התיק הזה, שלא כמנהגי . כמר

כן , לא השתתפתי בישיבות הראשונות בנושא. לדעתי , זה אבסורד. אם אדם

רוצה כהנפיק קרן , והוא עומד בכללים, אז יש כאפשר זאת.

האם יש ככם הערות מעבר למה שאמר מר קינדרמן ?

א י כנדאו ;

הערנו את אותה הערה. מעבר כעניין של פגיעה בחופש העיסוק, יש גם

ענייו ניהוכי לחלוטין . אם מנהכ קרן יכוכ בצורה כזו, אפשר כמנוע ממנו

למשל כהכנס כמדיניות שכ הקמת קרנות ספציפיות כענפים.

כא ב-1994.

אנו ווושבים, שזה כא ראוי כעשות זאת.

די תיכוו ;

ב-1982 - כן .

[קוראת סעיף 6(ג), בהצעת התוק, לגבי אישור הסכם הקרן : "הממונה

רשאי כהתנות את אישורו שכ הסכם הקרן בתנאים, כפי השיקוכים המפורטים

בסעיף זה.". ]

האם אין זה סעיף כפוכ? האם זה כא עומד בסתירה כסעיף קטן (ב)?

א' שניידר;

זה משכים את הדברים.

לדעתי, זה מיותר.

כאבי סעיף 6(ד), הוצע כמתוק אותו. אני תושבת, שהוא מיותר.

האם ההצעה היא כמתוק את סעיף 6(ד)?

כן .

לדעתי , זה נכתב בטעות.

[קוראת סעיף 7 (א), בהצעת החוק, לגבי רישום הסכם הקרן : "מנהל קרן

יגיש את הסכם הקרן כרשם לרישום טרם הוצאת היתידה הראשונה בקרן ; תכ

בהסכם הקרן שינוי - יגיש מנהל הקרן כרשם, כרישום, הודעה בכתב על

השינוי כפני כניסת השינוי כתוקף.".] - אין הערות לגבי סעיף זה.

מי זה הרשם?

רשם החברות.

כן . זה נעשה, כפי חוק ניירות הערך.

[קוראת סעיף 7(ב), בהצעת התוק, כגבי רישום הסכם הקרן : "הסכם הקרן

יהיה פתוו1 לעיון הציבור במשרדים הראשיים שכ מנהל הקרן ושכ הנאמן .".]

- אין הערות כגבי סעיף זה.

[קוראת סעיף 8(א)(1)-(2), בהצעת התוק, כגבי הנאמן: "(א) כא תשמש

תברה נאמן כקרן אכא אם כן אושרה בידי הממונה, כאחר התייעצות עם יושב

ראש הרשות וכאתר שראה כי נתקיימו בתברה הוראות אכה: (1) היא אתד

מאכה: (א) תאגיד בנקאי כמשמעותו בתוק הבנקאות, כמעט תברת שירותים

משותפת; (ב) מבטת כמשמעותו בתוק הפיקות עכ עסקי ביטות, התשמ''א-1891;

(ג) תברה שעיסוקה העיקרי הוא מילוי תפקיד נאמנות. (2) כה הון עצמי

נוסף כהון העצמי הנדרש עכ פי דין עקב עיסוקיה האתרים - בסכום שאינו

קטן מסכום שקבע שר האוצר בתקנות;".]

כגבי סעיף 8(א)(2), מר קינדרמן מעיר ש"אין צורך לחייב בככ מקרה

הון עצמי נוסף כהון עצמי עכ פי דין ... רצוי ככתוב שיכוכ שיקבע בתקנות

הון נוסף, כמו שנאמר בסעיף 8(א)(3) כגבי ביטות נוסף."

כגבי סעיף זה, ברצוני כשאוכ האם ההגדרות אכה מופיעות גם בתוקים

אתרים, שעוסקים בנאמנים.

כא.

האם הקטע הזה תובר במיוחד כצורך עניין זה?

זו מתכונת מיותדת, כי תוק הנאמנות דן במטריה שונה. באיגרות תוב

יש נאמן , וכא היתה שם הסמכה. יש עוד מקום, שבו נקבע הון עצמי

תקנות התיתום.

_אריה מינטקביץ, מה תפקיד הנאמן?

ראשית, תפקידו קיים בהסכם עם המנהל.

די תיכוו ;

מה הוא עושה בפועל? מדוע צריך אותו?

לא זו שאלתי . שאלתי את השאכה הזו, כדי כדעת מדוע צריך הון עצמי.

דנו בשאלה הזו בישיבה הראשונה. צריך אותו, כדי להטיל עליו תפקיד

פיקות עכ המנהל.

מדוע צריך שהוא יפקת? הרי אתה נמצא כשם כך. מה תפקיד הנאמן ,

כשמנפיקים מניות?

אין נאמן במניות, אלא רק באיגרות חוב.

ידעתי, שתגידי שאין נאמן במניות. מדוע צריך כאן נאמן?

בישיבה הקודמת התעוררה שאכה זו, בעיקר, בעקבות השאכה מה עשו

נאמנים עד עתה. אמרו, שבסך-הככ, עד עתה הם כמעט כא עשו שום דבר,

והראיה היא שהם כא העירו שום הערה וכא הגישו שום תביעה כתוצאה מזה.

אמרו כנו, שבתוק הזה זה יתוקן , ואת זה נראה בהמשך. שאכתי היא: האם

ישנם מקרים, בהם הנאמן יצטרך כהוציא כסף כדי כשכם?

בהתכט, כן .

כמשכ, אם יתבעו אותו עכ אי קיום תובות הנאמנות, הפיקוח שלו. זה

תכק מהקונצפט.

כמה זה יכוכ כגרור אותו? כאיזה תשכום זה יכוכ כגרור אותו? האם

הוא יכוכ כהידרש כשכם סכומים מסויימים? האם הוא יצטרך את ההון העצמי

כד י לשלמם?

הוא יצטרך זאת, אם הוא ייתבע.

זוהי שכבה ראשונה. שכבה שניה תהיה ביטוח אחריות מקצועית.

די תיכרו ;

אני טוען , שכל מוסר הנאמן זה מוסד פיקטיבי שכ גזירת קופונים.

אינני בטוח, שצריך להוכיח כי מדוע. זה תיוני.

נשתדכ להראות זאת.

כאמור, השאכה הזו התעוררה. נדון בזה בהמשך הדיון עכ התוק.

לא היתה התייחסות כנושא ההון העצמי.

כיצד ייקבע ההון העצמי?

קיבלנו עתה את התשובה - זה יהיה בתקנות.

זה יהיה בתקנות, ועד אז נשקוכ זאת. היום, ההון העצמי שנדרש מנאמן

הוא 100 אכף דוכר הון נפרע ועוד 200 אכף דוכר.

ד י תיכוו ;

האם זה כא ונכוי בגודל הקרן?

כאבי הון עצמי, כא. לגבי ביטוח אחריות מקצועית, ישנה נוסתה

שקשורה כסיכון שהוא כוקח, ככומר לגודל הקרן .

מדוע יש צורך בהון עצמי, אם יש ביטוח?

הסברתי, שזוהי שיכבה ראשונה ושישנם דברים מידיים. כהון עצמי יש

את התפקידים שלו, והוא מהווה את השיכבה הראשונה שמגינה עכ בעכי

היחידות. שכבה שניה, אם זה כא מספיק, הוא הביטוח.

באיזה מקרה תרד כהון העצמי?

במקרה שביטוח אחריות מקצועית כא תופש.

א' שניידר;

[קוראת סעיף 8(א)(3), בהצעת החוק, כאבי הנאמן : "כה ביטות מהסוגים

שקבע שר האוצר בתקנות, בסכומים ובתנאים שקבע, או ערבות בנקאית בתנאים

שקבע שר האוצר בתקנות או, במקומם, הון עצמי נוסף עכ ההון העצמי כפי

פסקה (2), בסכוםש אינו קטן מספום שקבע שר האוצר בתקנות; ביטות כפי

סעיף זה יכוכ שייקבע כביטות נוסף עכ ביטות הנדרש עקב עיסוקיה

האחרים;".]

קינדרמן מעיר, שישנה כאן אבתנה, כאשר כאבי ביטות מדובר עכ

סכומים, ואיכו כאבי ערבות מדובר רק עכ תנאים. מדובר עכ ערבות בנקאית.

כשם מה צריך זאת? יש הון עצמי,יש ערבות בנקאית ויש ביטוח אחריות

מקצועית. האם אכה אפשרויות? האם זה לחילופין?

א' שניידר;

זה כתיכופין .

י' מזוז;

כא.

מדוע הוא חייב הון עצמי וכא יתן ערבות בנקאית?

ערבות בנקאית היא תתכיף כביטות, וכא כהון עצמי. הון עצמי צריך

כשקף אם את אותה שכבה ראשונה, שהזכרתי, ואם יכוכת ורצינות.

ד י תיכוו ;

אבל, הוא נותן כך ערבות בנקאית. ההבדכ הוא, שעם הון עצמי אינך

יכוכ כשתק.

אבכ, כתוב שזה אתד במקום השני.

כא.

א' שניידר;

הון עצמי זה דבר נוסף. ככומר, יש כו הון עצמי נוסף.

הם עומדים צכ' הון עצמי , כי פעם קבעו בתעשיה שצריך הון עצמי .

זה מעיד על היכולת שלו. ערבות בנקאית איננה הכסף שלו.

מה אכפת כך שכ מי הכסף? אתה רוצה הון עצמי או ערבות בנקאית. מדוע

אי אפשר שזה יהיה אחד כנאד השני? אולי כי כדאי להציג ערבות בנקאית.

זה נמצא אם בתקנות החיתום, שאתם דרשתם.

די תיכוו ;

אינני יודע.

האם ישנן הערות נוספות?

יש רק נושא ניסוחי, כמר שמצויין כאן .

[קוראת סעיף 8(א)(4), בהצעת החוק, כאבי הנאמן: "בין הדירקטורים

שכה ועובדיה יש כדעת הממונה בעכי כישורים מתאימים כצורך תפקודה שכ

החברה לנאמן ".]

האם יכוכ כהיות מאושר דירקטור שאין כו כישורים?

יש כאן דבר מצתיק. - אוכי הוא יעבור ועדת מינויים במקום אחר

כשהוא מקבכ עובדים? זה טוב ונכון , אך מדוע זה צריך כהופיע בחקיקה?

ההסמכה מופיעה בחקיקה.

משה שגיא, ככ עוד דברים נאמרים כהערה כדי להעלות את הנושא כסדר

וכנושא כמחשבה, זה בסדר. האם ישנן הערות נוספות כאבי סעיף זה?

אין הערות.

יהיה תיקון ניסוה.

בסדר.

[קוראת סציף 8(1), בהצעת החוק, לגבי הנאמן : "על התכטת הממונה כפי

סעיף קטן (ב) רשאית התברה לערער והוראות סעיף 89 יחולו.".] - סעיף

89, שמופיע בסעיף זה, עוסק בזכות ערעור ובפרוצדורות ערעור.

[קוראת סעיף 8(ג)(1), בהצעת התוק, כאבי הנאמן : "לא תשמש תברה

נאמן כקרן אם נתקיים אתד מאכה: (1) היא תברה השולטת במנהכ הקרן , או

בתרה בשליטה שכ תברה כאמור;".]

כאן מוסיפים אם "חברה מסו נפתי'.

בסדר.

[קוראת סעיף 8(א)(2)-(3), בהצעת התוק, כאבי הנאמן: "(2) תברה

השולטת במנהכ הקרן או בשכיטה שכ התברה כאמור משמשת נאמן כקרן שמנהלה

הוא תברה בשליטתה או תברה השוכטת בה או בשכיטה שכ תברה השוכטת בה;

(3) דירקטור או המנהכ הכככי שכה הוא דירקטור או המנהכ הכככי או עובד

שכ מנהכ הקרן , שכ תברה השוכטת במנהכ הקרן או שכ חברה הנשכטת עכ ידי

תברה כאמור, או מועסק עכ ידי אתד מהם".] - אין הערות כסעיף זה.

מדובר כאן עכ יישכיטהי' כמשמעותה בתוק ניירות ערך. זה נאמר בסעיף

ההאדרות, שם ישנה הפניה כתוק ניירות ערך.

[קוראת סעיף 8(ד), בהצעת התוק, כאבי הנאמן: ייתקופת כהונתו שכ

הנאמן עכ פי הסכם הקרן כא תפחת משכוש שנים; הוארכה תקופת כהונתו שכ

הנאמן , כא תפתת תקופת ההארכה משכוש שנים. יי.] - מר קינדרמן מעיר,

שיש כאפשר הארכת תקופת כהונתו שכ נאמן אם כפחות מ-3 שנים.

מדוע הוא אומר זאת? האם יש כבר איאוד שכ הנאמנים?

אנו רצינו כמנוע תכות, ואנו תושבים שתקופות קצרות יוצרות תכות.

בדרך כככ, הנאמן הוא אוף תזק.

אני מבין , שהצעת מר קינדרמן היא שהארכה תהיה אם כפתות מ-3 שנים.

[קוראת סעיף 8(ה), בהצעת התוק, כאבי הנאמן : 'יבסעיף זה, 'חברה'



חברה כמשמעותה בפקודת החברות או חברת חוץ הרשומה בישראל.".]

[קוראת סעיף 9, בהצעת התוק, לגבי פקיעת אישור: "תוקפו של אישור

הממונה שניתך כיתברה לשמש נאמן יפקע לאחר שנה שבה כא כיהנה כנאמן".]

- איו הערות לגבי סעיף זה.

[סעיף 10(א)(1), בהצעת התוק, לגבי סיום כהונתו שכ נאמן:

"כהונתושל נאמן תסתיים בכל אתד מהמקרים הבאים: (1) תדכ להתקיים בו

תנאי מן התענאים המפורטים בסעיף 8(א)(1) או מתקיים בו האמור בסעיף

8(ג), וכעניין תנאי מך התנאים המפורטים בסעיפים 8(א)(2) ו-(3) - כא

נתקיים בו במשך תקופה מצטברת שכ שכושים ימים בשנה שתתיכתה באתד

בינואר;". ]

מר קינדרמן מעיר, ש"יש כקבוע כי עכ הנאמן לדווח כמנהכ הקרן עכ

המקרים הנזקים בסעיפים אכה".

כאיגוד יש את אותה הערה.

הערה זו, כדוות כנאמן או כמנתכ הקרן , תוזרת כאורך התוק בסעיפים

שונים, ואנו בודקים ובותנים ככ בקשה כגופה כפי הסעיף בו היא מופיעה.

עדיין כא גיבשנו דעה לגבי סעיף זה.

[קוראת סעיפים 10(א)(2)-(4), בהצעת התוק, כגבי סיום כהונתו שכ

"(2) תמה תקופת כהונתו כפי הסכם הקרן ; (3) הוא התפטר,

והתפטרותו אושרה בידי בית המשפט, כאתר ששמע את מנהל הקרן ויושב ראש

הרשות; (4) נתמנה כו כונס נכסים או מפרק זמני".] - יש כאיגוד הערה עכ

כך.

ההערה היא, שאם מדובר במינוי זמני, יתכן שהוא יבוטל. אנו מבקשים

שיהיה בתוק פסק זמן מסויים, שבמהככו אם כא התבטכ המינוי הזמני אזי זה

יהפוך כאירוע שמחייב בהפסקת כהונה.

הרשות הסכימה לכך.

כן . זה מקובל.

אם כך, אתם תכניסו את התיקון בעניין זה.

סן .

[קוראת סעיף 10 (ב), בהצעת התוק, כגבי סיום כהונתו שכ נאמן : "נאמן



שכהונתו הסתיימה יודיע צכ' כך כיושב ראש הרשות ולממונה מיד בתום

הכהונה.".] - אין הערות לגבי סעיף זה.

[קוראת סעיף 10 (ג), בהצעת החרק, לגבי סיום כהונתו שכ נאמן : ייראה

יושב ראש הרשות כי נאמן אינו ממלא את תפקירו כפי הוראות תוק זה, וכי

ענינם שכ בעלי היחידות נפגע או עלול להיפגע, רשאי הוא כהורות כו על

תיקון הפגמים תוך תקוה שיקבע; כא תוקנו הפגמים תוך אותה תקופה, רשאי

יושב ראש הרשות, כאחר התייעצות עם הממונה וכאתר שניתנה כנאמן הזדמנות

נא1תה כהשמיע את טענותיו, כבקש מבית המשפט כי יעביר את הנאמן

מכהונתו.".]

מר קינדרמן מעיר, ש"מן הראוי כאפשר כמנהכ הקרן כהשמיע את טענותיו

כפי שיו"ר הרשות פונה כביהמ"ש בבקשה כהעביר נאמן מכהונתו. כן רצוי

כאפשר כמנהכ הקרן להיות צד בהכיך המשפטי בנושא זה בבית-המשפט.". גם

כאיגוד יש הערה כגבי סעיף זה.

כשדיברנו קודם עכ האפשרות, שיושב-ראש הרשות יוכל כהסמיך עובדים

וכהתיכ מסמכויותיו, הרי שכאן ישנה, כמשכ, דוגמא שבה אנו חושבים שראוי

שיושב-ראש הרשות בכבד וכא מישהו שהוסמך עכ ידו יפעיכה אם הוא מוצא

כנכון כעשות כן . זהו צעד, שיש כו משמעות כא רק ככפי הנאמן , אכא גם

כלפי מנהל הקרן .

זו פניה לבית-המשפט, וברור שזה יהיה בשם יושב-ראש הרשות.

כשכתוב כאן "ראה יושב-ראש הרשות", האם הכוונה היא גם כמי שהרא

מינה?

כפי נרסת זה, כן. אני, אישית, הייתי מסכימה שזה תפקיד שהרא רק שכ

יושב-הראש עצמו.

כגבי הרישא, אין ספק שצריך להיות שם גם מי שהוסמך לכך.

אינני יודע אם נקבל את ההצעה כתקן זאת כך שההסמכה תהית מוגדרת

כנרשאים מסריימים, ראמרנר שערד נתזרר כזה. בהנתה, שכא נגדיר שם את

הנושאים, האם בסעיף הספציפי הזה אתם חרשבים שיש מקרם כרשרם שזה יהיה

רק יושב-הראש הרשות?

בסיפא, ברדאי שזה צריך כהירת כך.

זה צריך כהירת כך רק כגבי הסיפא.

1חכק הראשון , כאבי תיקון פגמים, אפשר לבקש גם מראש מחלקה שם

לעשות זאת.

ככומר, אם לא נתקן שם, יש כסם הסכמה שכאן זה יהיה.

א' שניידר;

הצרה נוספת שכ מר קינדרמן היא, שמן הראוי כאפשר כמנהכ הקרן להיות

צד כדיון , כי כאן כתוב שרשאי יושב הרשות כבקש מבית-המשפט להעביר את

הנאמן מכהונתו. הם מבקשים, שמנהל הקרן יהיה צד כהכיך.

נחזור כזה בהמשך הדיונים.

[קוראת סעיף 11(א), בהצעת התוק, לגבי נאמן במקום נאמן שכהונתו

"נסתיימה כהונתו שכ נאמן , יגרום מנהכ הקרן שתברה שאושרה כפי

סעיף 8 תתתום על הסכם הקרן ותתכ כשמש נאמן כקרן תוך תשעים ימים מיום

סיום הכהונה. יי.] - מה יקרה ב-90 הימים האכה?

תוך 90 ימים הוא צריך כתתום על הסכם נאמן תדש.

[קוראת סעיפים 11(ב)-(ג), בהצעת התוק, לגבי נאמן במקום נאמן

שכהונתו הסתיימהף "(ב) נאמן שכהונתו נסתיימה ימשיך ככהן בתפקידו עד

כמועד שבו יתתיכ כשמש נאמן אתר במקומו. (ג) כא התכ נאמן אתר כשמש

במקומו שכ נאמן שכהונתו נסתיימה תוך תשעמים ימים מיום סיום הכהונה,

רשאי יושב ראש הרשות, כאתר התייעצות עם הממונה, כבקש מבית המשפט כי

יורה כאמור בסעיף 14(ג)(2).".] - במה עוסק סעיף 14(ג)(2)?

סעיף זה עוסק בהעברת מנהכ הקרן מתפקידו.

לגבי סעיף 11 (ב), מר קינדרמן מעיר, יישנאמן שכהונתו נסתיימה כא

יוכל להמשיך בכהונתו עד מינוי נאמן תדש אם הוא בהכיכי פירוקי'.

אנו נתייתס כעניין זה, במובן זה שנתקן זאת.

כאבי סעיף 11 (ג), מר קינדרמן מעיר, שיייש כאפשר כמנהכ הקרן

להשמיע את עמדתו כפני פניה לביהמ"ש... ".

קיבלנו זאת, ונתקן זאת.

א' שניידר;

_האם, פירושו של דבר, שגם את זה תתקנו?

האם זהו שימוע?

כך .

יש צורך בזה, כי כפני ששוכתים אותנו הביתה אנו רוצים להגיד מת

שיש כנו להגיד.

י' מזוז ;

גם בכי שזה יהיה כתוב בחוק, ישנה חובה לעשות זאת.

[קוראת סעיפים 12(א) (1)-(3), בהצעת התוק, כאבי מנהל קרן: "לא

תשב/ש חברה מנהל קרן אלא אם כך אושרה בידי הממונה, כאחר התייעצות עם

יושב ראש הרשות, וכאתר שראה כי נתקיימו בחברה הוראות אלה; (1) עיסוקה

הבכעדי הוא ניהול קרנות; (2) הונה העצמי אינו קטן מסכום שקבע שר

האוצר בתקנות; (3) כה ביטוח מהסוגים שקבע שר האוצר בתקנות, בסכומם

ובתנאים שקבע, או ערבות בנקאית בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, או,

במקומם, הון עצמי נוסף כהון העצמי כפי פסקה (2), בסכום שאינו קטן

מסכום שקבע שר האוצר בתקנות;".] - זה תנאי זהה כתנאי שכ הנאמן , וככן

ההערה מתייחסת גם כסעיף זה.

[קוראת סעיף 12(א)(4), בהצעת החוק, כגבי מנהכ קרן: "בין

הדירקטורים שכה ועובדיה יש, כדעת.הממונה, בעכי כישורים מתאימים כצורך

כהונתה שכ התברה כמנהכ קרן .".) - זהו תנאי זהה כתנאי שכ הנאמן .

[קוראת סעיף 12(ב), בהצעת התוק, כגבי מנהכ קרן : "עכ התכטת הממונה

כפי סעיף קטן (א) רשאית המבקשת כערער והוראות סעיף 89 יחולו".] - זה

כמו שמופיע כגבי הנאמן .

[קוראת סעיפים 12(ג)-(ד), בהצעת התוק, כגבי מנהכ קרן : "(ג) כא

תשמש תברה מנהכ קרן אם המנהכ הכככי שכה הוא דירקטור או מנהכ כככי שכ

מנהכ קרן אתר. (ד) בסעיף זה, 'תברה' - תברה כמשמעותה בפקודת החברות

או תברת חוץ הרשומה בישראכ.".] - אין הערות עכ סעיף זה.

אני מסכימה עם ההערה הראשונה שכ "בטוחה", אך הייתי מורידה את ה'

הידיעה מהמיכה "הבכעדי" שבסעיף 12(א)(1) והייתי מציעה ככתוב "עיסוק

עיקרי" במקום "עיסוקה הבכעדי".

מה ההבדל בין "עיסוקה העיקרי" כבין "עיסוק עיקרי"?

בחוק הזה ובארצות אחרות מנסים כהפריד בין כר תתום כיתתום בענף דרך

,single capacityשבזה נופל המסר של הקמת מערכות שונות. יש כשמור עכ

הקפדה פורמלית בעניין .

המשמעות שכ "עיסוק עיקרי" ו "העיסוק העיקרי" היא אתת. בעברית אין

הבד-כ בין מילים אכה.

אנו רואים חשיבות לכך, שזה יהיה עיסוקו הבכעדי שכ מנהל הקרן .

מ' שגיא;

וזאת, מחשש לניגודי עניינים.

ש' פרוש;

ישנה בעיה, כי ישנם מקרים, בהם ישנן הרבה חברות אתיות וככ תברה,

סכי אחות, עוסקת בתתום אחר שכ שוק ההון .

ג' דילבסקי;

אפשר כטפכ בניגודי העניינים הספציפיים, בכי כעשות את השינוי

המבני הזה.

י י שפירא;

יש בעיה עם המונח "עיסוק בכעדי". באומרי י'עיסוק בכעדי", פירוש

הדבר שאסור כי כעסוק בשום דבר אחר. נניח, שאני רוצה להחמיר, ואפיכו

את ההון העצמי שכי אסור כי להשקיע.

י' מזוז;

כא אמרו, שאסור כי כעשות פעוכות אחרות.

י י שפירא;

אט אני רוצה כהשקיע את ההון העצמי שכי וכהתכיפו ככ פעם, ככומר

כהשקיע אותו פעם בזה ופעם בדבר אתר, אני עוסק בהשקעה העצמית שכי.

תי פנתסוביץ;

זה כא כלול בשום דבר. גם כעורך דיך , שאסור כו כעסוק בזה, מותר

כהשקיע את כספו , לגלגל וכמכור. כאותו רואה חשבון מותר כנהכ את

ענייניו הפרטיים.

י' שפירא;

גם שם כא כתוב "בכעדי". המילה "בלעדי" היא בעייתית.

א' שניידר;

תמר פנתסוביץ, ננית, שיש כו הרבה נכסי מקרקעין והוא משכיר אותם.

בודקים זאת כפי ככ מקרה. למשל, לעורך-דין , שאסור לו כעסוק

בענניינים כאלה, אסור לעסוק בתיווך או במכירה וכו'.

נניח, שהוא עשיר ויש כו הרבה נכסי מקרקעין .

כא מדובר על איש.

מ' שגיא;

מדובר על התברה.

אם יש כך עסקים אתרים, תעביר אותם כמסגרת משפטית אתרת ותעשה עם

זה מה שאתה רוצה. במסגרת החברות הזו, אתה מנהכ קרנות וזהו.

כדעתי, ישנה כאן אי הבנה. כמנהל קרנות, הייתי- מנהכ קרנות מוצכת

ויש כי קרנות גדוכות מאד ויש כי הכנסה גדוכה מאד.'

כא מדובר כאן עכ המנהכ.

מדובר כאן עכ המנהכ. כא מדובר עכ איש, אכא עכ התברה.

מדובר כאן עכ המנהכ, ככומר עכ התברה המנהכת. ננית, שלי, כמנהכ

קרן , יש קרנות גדוכות וטובות ויש כי רוות גדוכ. אינני רוצה כמשוך את

הרווחים האכה מהתברה וזה גם טוב שכא אמשוך אותם מהתברה, כי יש כי הון

עצמי גדוכ ואם יתבעו אותי יהיה כי מה כשכם. אני משקיע את הרוותים

האכה או את ההכנסות שיש כי בנכסים, ואני רוצה שהנכסים יניבו פרי.

כמשכ, אני עוסק בהשכרת נכסים. כפי הנאמר כאן , יגידו כי: אסור כך

כעשות זאת, כי זה בלעדי.

אם כך, כיצד המיכה "העיקרי" פותרת זאת?

כמשכ, הייתי אומר "כמעט השקעת ההון העצמי", ואז כא היתה כי בעיה.

אבכ, בדרך, כפי שהיא מוצעת כאן , אינני יכוכ כעשות דבר, כי אם זה

בלעדי, אז זה בכעדי ואסור שיהיה שום דבר אתר.

כדעתי, יש הבדכ בין "יתידי" כבין "בכעדי". זה כא העיסוק היחידי.

לדעתי , המילה "בלעדי" יותר חמורה מהמילה "יחידי" וגם יותר תזקה.

אינני בטוח בזה.

משמעות המילה "בלעדי" היא, שלא עוסקים בדבר אתר.

א' שניידר;

היכן כתוב, שמנהל קרן יכול להיות רק תברה?

זה נאמר כאן - בסעיף 12.

אני שואכת זאת בכוונה, כי, כדעתי, אם זה כתוב כאן , אז יש כאן

בעיית ניסוח. כתוב בסעיף 12 (א) ייכא תשמש תברה מנהכ קרן אכא אם כן

אושרה בידי ממונה...".

זה כתוב בתחילת הצעת החוק, בסעיף 4: "הסכם הקרן ייעשה בין תברה

שאושרה כיפי סעיף 3... כבין תברה אתרת שאושרה כפי סעיף 12... יי.

בסדר.

[קוראת סעיף 13, בהצעת התוק, כאבי פקיעת אישור: "תוקפו שכ אישור

הממונה שניתן כתברה כשמש מנהכ קרן יפקע כאתר שנה שבה כא שימשה מנהכ

קרן . ". ]

[קוראת סעיפים 14(א)-(ב), בהצעת התוק, לגבי העברת ניהול הקרן

"(א) ראה יושב ראש הרשות כי תדכ להתקיים במנהכ קרן תנאי

מן התנאים המפורטים בסעיף 12(א), או מתקיים האמור בסעיף 12(ג), רשאי

הוא כקבוע כמנהכ הקרן תקופה כתיקון הפגם. (ב) תכפה התקופה שקבע יושב

ראש הרשות כפי סעיף קטן (א) והפגם כא תוקן , רשאי יושב ראש הרשות,

כאתר התייעצות עם הממונה וכאתר שנתן כמנהכ הקרן הזדמנות נאותה כהשמיע

את טענותיו, כבקש מבית המשפט כי יורה כאמור בסעיף קטן (ג ) (2) .". ]

גם כאן ישנה הערה שכ מר קינדרמן באותה רות כמו שהיתה לגבי הנאמן ,

ואוכי אם כאן יש כשקוכ את האפשרות שלגבי הסיפא זה יהיה בסמכותו

הבלעדית של יושב-ראש הרשות וכאבי הפגמים אוכי יושב-ראש הרשות או מי

שהוסמך על ידו.

הערה נוספת היא, שבמידה ומתכיט יושב-ראש הרשות כפי שהתכיט, ראוי

שבית-המשפט יקבע אם את ערך הנכס. כמעשה, מדברים כאן עכ התרמת נכס

כאיכו סתם.

אתה צודק.

אריאכ- לנדאו , אט אנו נתקן במקומות הספציפיים ונאמר שבדברים האכה

יכוכ רק יושב-ראש הרשות, האם זה פותר ככם את הבעיה בהגדרה הבסיסית?

בהגדרה הבסיסית - פך . אבל, קיימת הבעיה השניה, שצוררתי עתה, כאבי

ערך הנכס.

אפשר להוסיף סעיף, שאומר שסמכויות עכ פי סעיפים אכה ואכה יהיו רק

כי ושב-ראש הרשות.

היו"ר ג' גל;

בסדר. אבכ, עדיין כא סוכם דבר, ואנו בינתיים מתקדמים בקריאת הצעת

החוק.

[קוראת סעיפים 14(ג), בהצעת החוק, כאבי העברת ניהול הקרן כמנהכ

אחר: "ראה יושב ראש הרשות כי קיים חשש סביר כניהוכ בכתי תקין שכ קרן

בידי מנהכ הקרן , או כי ניהוכ הקרן י נעשה תוך חריגה מהותית מהוראות תוק

זה או מהוראות תוק ניירות ערך, או כי יש בניהוכ הקרן חריגות חוזרות

ונישנות מהורות כאמור, וכי ענינם שכ בעכי היתידות נפגע או עכוכ

להיפגע, רשאי יושב ראש הרשות, כאחר התייעצות עם הממונ הוכאחר שנתן

כמנהכ הקרן הזדמנות נאותה כהשמיע את טענותיו, כבקש מבית המשפט שיורה

(1) כמנהכ הקרן - להעביר את המנהכ הכככי שכ מנהכ הקרן או

דירקטור שכ מנהכ הקרן מכהונתם וכמנות אחרים במקומם תוך תקופה שיקבע;

(2) כהעביר את ניהוכ הקרן כמנהכ אחר תוך תקוה שיקבע; כא הסכימו מנהכ

הקרן והמנהל האחר עכ תנאי העברת ניהול הקרן - יקבע בית המשפט את תנאי

ההעברה.".] - כאבי סעיף זה, ישנן הערות הן לאיגוד והן כמר קינדרמן .

אנו מדברים כאן על העברת נכס כלכלי, שיש כו צדדים משמעותיים. כא

רק שמדובר עכ תנאי ההעברה, אכא אנו רוצים שייקבע במפורש שבית-המשפט

אם יקבע אח מחיר ההעברה.

במקרה ששני הצדדים כא יאיעו כידי הסכמה, קיבכנו את זה שהם יככו

לבית-משפט.

מדובר עכ סעיף 14(א)(2).

[קוראת סעיף 14 (ד), בהצעת החוק, כאבי העברת ניהוכ הקרן כמנהכ

אחר: "נתמנה כמנהכ הקרן כונס נכסים זמני או מפרק זמני, יודיע עכ כך

מיד מנהכ הקרן כנאמן וכרשות ויעביר את ניהוכ הקרן כמנהכ אחר תוך

תקופה שיקבע יושב ראש הרשוח.".]

כאבי סעיף זה, יש לנו את אותה הערה שהערנו קודם.

אנו נתייחס כהערה ז ו .

לא. לגבי מינוי זמני, זה הוסכם.

[קוראת סעיף 14(ה), בהצעת החוק, לגבי העברת ניהול הקרן למנהל

אתר: "תכפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (ד) ולא העביר

מנהל הקרן את ניהוכ הקרן למנהל אתר, רשאי יושב ראש הרשות כבקש מבית

המשפט כי יורה כאמור בסעיף קטן (ג)(2).".] - גם לגבי סעיף זה יש את

אותה הערה בעניין סמכויות יושב-ראש הרשות.

[קוראת סעיף 14(ו), בהצעת החוק, כאבי העברת ניהוכ הקרן כמנהכ

אתר: "כעניין סעיף זה, 'מנהל אחר' - תברה העומדת בתנאי סעיף 12, והיא

אינה תברה השולטת במנהל הקרן או תברה בשליטת תברה כאמור.".] - מר

קינדרמן מעיר, שייאין הצדקה כמנוע את העברת הניהוכ כמנהכ קרן אתר שהוא

בשכיטת תברה השוכטת במנהכ הקרן , כמשכ אם מנהכ הקרן הנעבר מנהכ קרנות

נאמנות אתרות ואין ככ פאם בניהולו".

המצב היום הוא, שישנן קבוצות שיש כהן יותר ממנהכ אתד, וישנה

קירבה רבה בין הקבוצות, מבתינת האנשים שכמשכ מנהכים את הקרנות. אנו

תושבים, שבמקרה הזה נכון כהרתיק את מנהכ הקרן מתוק כקבוצה, באככ

הקירבה הרבה בתוך הקבוצה.

[קוראת סעיף 15(א), בהצעת התוק, כאבי דירקטוריון מנהכ הקרן :

"בדירקטוריון שכ מנהכ קרן יכהנו כפתות תמישה דירקטורים; כענין מינוי

דירקטורים מקרב הציבור, דין מנהכ קרן כדין תברה שניירות הערך שכה

הוצעו כציבור עכ פךי תשקיף ונמצאים בידי הציבור, ויתוכו הוראות סימן

ב' בפרק די כפקודת התברות, אכא אם כן נקבע אתרת בתוק זה, ואוכם

בדירקטוריון שכ מנהכ קרן , כפתות שכיש מהדירקטורים יהיו דירקטורים

מקרב הציבור.".]

ברצוני כהבין מהו דירקטור מקרב הציבור. מי ימליץ עליו? האם זה

נעשה כמו שזה נעשה כיום בחברות?

כן .

אם כך, זה כא רציני. זה עוד אתד שכ הבנק, שכ התברה.



א' שניידר;

כאבי סעיף 15 (א), מעיר מר קינדרמן כך: "תגרות רשומות בבורסה

חייבות כמנות רק שני דירקטורים מקרב הציבור, שעה שבדירקטוריון שכ

מנהל הקרן יהיו כפתות שכיש מהדירקטורים דירקטורים מקרב הציבור.

תפקידו שכ דירקטור מקרב הציבור הוא כהיות 'פכב השמירה' הפנימי שכ

התברה ולא לנהל את ההברה. לכן , אין צורך לפריז במספר דירקטורים

אלה...".

הערתי על נושא דירקטורים מקרב הציבור בפעם הקודמת, וברצוני כתזור

פאן על הערתי אוכי ביתר תוקף. כדעתי, אין מקום כלל כקבוע דירקטורים

מקרב הציבור בדיוקטוריון שכ מנהל קרן . בניגוד כתברה ציבורית, שבה אין

נאמן , פאן יש כנו נאמן , שאנו מטיכים עכיו אתריות רבה, וראינו קודם

שדורשים ממנו גם הון עצמי וביטות שיהיה אפשר כאבות במקרה שהוא כא

בדיוק ממכא את תפקידו. ישנם תפקידים רבים כנאמן , ועוד נראה זאת בהמשך

התוק: עליו כפקת עכ כך שהם מקיימים את ההתכטות, מקיימים את המדיניות

ופדו'. אין מקום כמנות שני אופים, שיפקתו עכ פעוכות מנהכ הקרן, ויש

כהסתפק בנאמן בכבד. אין מקום כהכביד עכ מנהכ הקרן בהוספת דירקטורים

מקרב הציבור, פדי שיהיו פאן , במקרה הזה, פדי כקבכ שפר נוסף ממנהכ

הקרן עכ חשבון בעלי היחידות, שפן פדי שהוא יוכל כשכם כהם יצטרפו

כהאדיכ את שפר מנהכ הקרן , כאשר תועלת ממשית אין בפך בעקבות הנאמן . אם

רוצים עוד פיקוח, ובנושא זה ברצוני כהציע ואני תומך בכך, אפשר כהטיכ

על אותו מנוהל קרן את מה שמוטל בפקודת התברות, ככומר שימנה מבקר פנימי

שכפוף כתוק הביקורת הפנימית, שזה חוק נפרד שקיים.

האם זה כא תכ באופן אוטומטי?

מנהכ קרן איננו חברה ציבורית. מנהכ הקרן כא מוגדר פחברה ציבורית

כצורך פקודת החברות, וכפן זה כא מותכ אוטומטית. כפן , אני אומר שאפשר

כהחיכ עכיו עוד אחד, שיטפל ויבדוק כפרטי פרטים מה שהדמ"צ ממיכא כא

יפוכ כעשות. ככומר, יש כנו אם את הנאמן ואם את המבקר, כאפה שבודקים

עניינית פכ דבר, ואין כהפביד בדמ"צים. כפן , כדעתי, יש כהוציא בפככ את

פכ נושא הדמ"צים, והייתי מבקש כעשות זאת.

ראשית, כפי שאמרתי כפני שבוע, כדאי כשקוכ, אם פבר יש דמ"צים,

נוסח פמו שישנו בחוק קופות האמכ, שמשאיר את האפשרות שימונה עייי מישהו

מחוץ כתברת ניהול עצמה. שנית, ברצוני כהתנאד כמה שנאמר עתה ולומר שיש

מקום כפיקוח שהוא יותר בreal time-, ולדעתי תפקיד הדמ"צ בוועדת

ההשקעות הוא חיוני מאד.

יש הבדכ בין תפקיד פעיכ בניהוכ התברה כבין תפקיד שכ ביקורת, וזה

פמו שמבקר פנים או נאמן שצריך כבדוק שפעכו בסדר. זה תכק מקבכת

ההחכלטות.

אני תושב, שזה כא רציני כהטיכ תפקיד פעיכ בניהוכ החברה עכ

דירקטור חיצוני. זה כא נעשה בפועל תפקיד פעיכ בניהוכ התברה זה כא

תפקיד שכ ביקורת, אכא המשמעות היא התכטה כהשקיע. אין זה רציני כהטיכ



זאת על דירקטור חיצוני .

אריאל לנדאו, הרי הציבור נותן בידי מנר,?: הקרן את כספו כדי

ש"ישתק" בו, אם כומר זאת במיכה גסה. מנהל הקרן כא יכול כהפסיד שום

דבר, אכא אם הוא פעל שכא כהלכה, וכא אם הוא שגה בשיקוליו.

הוא יכוכ כהפסיד, כי אם שגה בשיקוכיו יפדו את הקרנות והוא יגבה

פחות דמי ניהוכ.

הוא מפסיד רק כתוצאה מדמי ניהוכ. למעשה, מה שבאים ואומרים כאן ,

אם אני מביך את הדירקטורים בהנהלה, הוא שרוצים כישתף את הציבור בקבכת

ההחכטות העיסקיות. כמעשה, זוהי משמעות הדבר. מדוע זה פגום?

ישנם כמה טעמים לכך. הטעם הראשון , הוא, כפי שאמרתי, שזה פשוט כא

מתבצע כך. ההחכטות בהשקעות בכככ בניירות ערך, אך גם בקרנות נאמנות,

הן החלטות שכ זמן תגובה שכ 5 דקות, 10 דקות, רבע שעה וכו'.

מה עם נושא שכ מדיניות?

מדיניות היא דבר אתר. מדובר כאן וגם אני מדבר כאן עכ ניהול פעיל.

אף דירקטור חיצוני כא יושב מוכ המסך ומתכיט.

זה ניהוכ פעיכ בוועדות דירקטוריון .

האם מותר כי לסיים את דבריי?

אכ תשתמש במה שאמרתי כא נכון .

אשתמש במה שאמרת כפי שאני הבנתי, ואם כא הבנתי נכון תקני אותי.

הטעם השני הוא, שהדבר הזה בהתכט מכביד דוקא עכ מנהכי קרנות

קטנים. אנו הערנו, כאיגוד מנהכי הקרנות, עכ הסעיף הזה, כמעט הסעיף

כגבי דירקטוריון , שכא יהיה רוב שכ דירקטורים תיצוניים. אנו תושבים,

שראוי שיהיו ככבי שמירה.

האם הם ככבי שמירה או שותפים כקבכת החלטות?

כחברי דירקטוריון הם שותפים לקבלת החבטות ברמה שכ מדיניות.

לדעתנו, הם כא צריפים כהיות כפופים, אם מדובר על ועדות הדירקטוריון

ורוב דירקטוריון חיצוני.

כאבי קרנות, ברצוני להוסיף שהמדיניות כבר נקבעה מראש. היא נקבעה

בתשקיף. מדיניות השקעות קבועה מראש, כך שכבר אין כהם הרבה מה כקבוע.

ההערות, שהועלו סאן , ברורות.

א' שניידר;

[קוראת סעיפים 15(ב)-(ה), בהצעת התוק, כאבי דירקטוריון מנהכ

"(ב) מספר הדירקטורים שכ מנהכ קרן המכהנים אם כדירקטורים שכ

מנהכ קרן אתר, קופת אמכ, חברה לניהול תיק השקעות, חברה לייעוץ השקעות

או חברת חיתום (בפרק זה - חברת ניהול השקאות) כא יעלה עכ שליש ממספרם

הכוככ. (א) דירקטור שכ מנהכ קרן כא יכהן ביותר משתי תברות ניהול

השקעות נוספות בעת אתת, אכא במקרים שהתיר שר האוצר בתקנות. (ד)

מקוסמושבם הקבוע שכ הדירקטורים יהיה בישראל. (ה) נעדר דירקטור מארבע

ישיבות רצופות שכ הדירקטוריון או משש ישיבות תוך שנה, תפקע

כהונתו.".]

כאבי סעיף 15(ה), מעיר מר קינדרמן, שהיעדרות דירקטור מישיבות

אינה עיכה כפקיעת כהונת דירקטור בתברות רשומות בבורסה ואם כא כפי תוק

החברות הממשכ-תיות. ככן , הוא תושב, שכדאי שתהיינה הוראות דומות כחוקים

ההם, וכא כקבוע שהכהונה תפקע באופן אוטומטי.

כמה ישיבות ישנן בשנה?

בדירקטוריון ישנן כ-6-4 ישיבות בשנה, ובוועדות הדירקטוריון

כפעמים עד 20 ישיבות בשנה.

כאן מדובר רק עכ הדירקטוריון , וכא עכ ועדות.

א' שניידר;

[קוראת סעיף 16(א), בהצעת התוק, כאבי ישיבות הדירקטוריון : "(א)

ישיבות הדירקטוריון שכ מנהכ קרן יתקיימו כפתות אתת כשכושה חודשים".]

היו"ר ג' אכ;

ככומר, מדובר עכ 4 פעמים בשנה.

א' שניידר;

כן .

[קוראת סעיף 16(ב) ו-(א), בהצעת החוק, כאבי ישיבות הדירקטוריון :



"(ב) רוב הדירקטווים יהיו מנין רווקי בישיבות הדירקטוריון , ובכבד -

(1) שמספרם שכ דירקטורים בקרב הציבור שנכחו בישיבה לא יפחת משליש מן

הנוכחים; (2) שמספרם שכ- דירקטורים המכהנים כדירקטורים שכ יותר מחברת

ניהול השקעות אתת, שנכתו בישיבה, כא י/נכה על שכיש מך הנוכתים. (ג)

בישיבות הדירקטוריון יירשם פרוטוקוכ שבו יירשמו שמות הנוכתים בישיבה,

עיקרי הדיון והתכטות שנתקבכו.".]

"דיקלה" מעירה, שבמצב כזה, למעשה, כא יוכלו כקבכ החלטות. בהערת

"כא ניתן לקיים ישיבות דירקטוריון ככא השתתפות ככ

הדמ"צים. אם אתד מהם כא מגיע, כא ניתן כקיים ישיבה".

הקושי הוא גם מעבר כזה.

ישנה אם הערה שכ עורך דין יגאל שפירא.

אני חוזר עכ הערתי, שכא צריך דמ"צים. אבל, אם בככ זאת מתכיטים

שיש דמ"צים, אז ברגע שאתה אומר "שכיש" הרי שאם ישנם 4 חברי

דירקטוריון ודמ"צ אחד חסר, אין פורום כקיום הישיבה.

יש כאן כיקוי, ש"דיקכה" הציגה. בתסקיר שכפניכם. הואיכ וישנה דרישה

ששכיש מכככ הדירקטוריון יהיה דירקטורים מקרב הציבור וגם שכיש מבין

הנוכתים בישיבה ספציפית שכ הדירקטוריון , אזי אם נוכחים מספר קטן שכ

דירקטורים מקרב הציבור פירוש הדבר שתכק מהדירקטורים האתרים לא יוככו

להשתתף באסיפה רק משום שהם משבשים את היתס שכ 1/3 מוכ 2/3 באסיפה

הספציפית. יכוכ כהיות, שכן יש לשקול נוכחות שכ לפחות שני דירקטורים

מקרב הציבור כדרישה כמנין תוקי , ככומר שתהיה התכטה שככם כאבי סך

הדירקטורים מקרב הציבור שנדרש אם התמנו בדירקטוריון קבוע. כאן , אתם

ממש מארשים אנשים מחדרי ישיבות. - זה מה שיוצא מההצעה.

אתם תאלצו , בדרך הזו, את הדירקטורים כהתפטר, כי אם דירקטור כא

יהיה ב-4 ישיבות רצופות, הוא כא יכוכ להשתתף.

כא. הוא יאמר את דבריו והוא ינסה כשכנע את האחרים, אך בראע

שיצביעו הם יספרו את- המצביעים והוא ייצא התוצה כדי שיהיה שכיש

בישיבה. אפשר כעשות ככ מיני פטנטים.

זה כא רציני.

ישיבת הדירקטוריון איננה רק ההצבעה.

מותר כככ אתד כהשתתף בדיון .

אבל מה זה נותן מבחינת מה שאמרת, תמר פנתסוביץ, אם זה שליש?

בהצבעה אנו רוצים שבפורום שיפריע את ההתכטות יהיה כפחות שכיש שכ

הנציגות שכ הציבור.

אבל, יש כהנית שאם יש דבר שיש בו ויכוח, שהוא כתוצאה מאינטרסים,

אז ה-2/3 בככ מקרה יהיו פה אתד.

א ו כן , או לא.

מה זה "או כך או כאיי? הרי כוכם מצד המנהכ, ומי שמאזן זאת הם

הדירקטורים מטעם הציבור. הדירקטורים האתרים הם שכ המנהכ. כו זה היה

למעלה מחצי, הייתי מבין זאת, אך מה זה נותן כשזה רק שכיש?

בככ זאת, זה צריך להיות.

זה נעשה כך, כדי שכא יקבכר החכטות ככא בקרה מסויימת.

השאכה היא האם כא צריך לקבוע מספר מינימום ולא "שליש", שכן כאשר

אומרים יישכישיי התוצאה היא שאם נמצאים בתדר עוד אנשים כפתע הם הופכים

להיות מסורסים. מה זה נותן?

תי פנתסוביץ;

למשל, יש נושא לקיחת סיכונים.

[קוראת סעיף 17(1), בהצעת התוק, כגבי תפקידו שכ הדירקטוריון :

יימתפקידו שכ הדירקטוריון שכ מנהל קרן כטפכ, בין השאר, בעניינים אכה:

(1) החכטות עקרוניות בדבר מדיניות הההשקעות שכ הקרן ;יי.] - יש כאן

הערה, האומרת שיש מקום החכטות עקרוניות בדבר מדיניות ההשקעות שכ הקרן

לוועדת ההשקעות, וכא לדירקטוריון שכ מנהכ קרן .

מה יעשה הדירקטוריון?

הוא יקבע את מדיניות הקרן, כפי שהיא יוצאת כציבור, או שינויים

במדיניות, כמשכ את אותם שיעורי מכסימום או מינימום.



א' שניידר;

[קוראת סעיף 17(2)-(5), בהצעת החרק, לגבי תפקידו של הדירקטרריון :

"(2) מינוי מנהל כללי; (3) פיקרת על תיפקרדר של המנהל הכככי ובחינת

אופן ביצוע התכטרת הדיר-קטרריון בידיו; (4) בתינת תוצאות פעילות הקרן ,

לרבות התשואה שהשיגה והשינויים 1:ההכ1: נכסי הקרן ובהתחייבויותיה, כפי

דיווחים שיגיש כר המנהל הכככי כפי דרישתר ; (5) אישור מערכת הבקרה

הפנימית, מינוי מבקר פנימי ודיון בממצאיו".] - אין הערות על סעיפים

אלה.

ככומר, ההערה היחידה שישנה כאן , היא שרוצים שההחכטות העקרוניות

בדבר מדיניות ההשקעה תהיה שכ ועדת ההשקעות. זה מחזיר אותנו כשאכתי

האם בככ אופן כא ראוי שבמדיניות ההשקעות יהיו אותם אכה שמייצגים את

א ר תם המשקיעים.

זה באמת הרכב רעדת ההשקעות, וזו באמת ההצעה ששם יהיה כהם רוב.

בוועדת ההשקעות כנציגי הציבור יש רוב.

אם תתקבלנה הערותינו כסעיף 18(ב), זה יפוכ ממיכא. אבכ, נגיע

כסעיף זה עוד מעט.

אנו נוטים כאן כקבכ את התיקון כגבי סעיף 17(1). הניסוח יהיה

כקבוע את מדיניות ההשקעות כפי שהיא מוגדרת בהסכם הקרן

ובתשקיף. זה יהיה תפקידו שכ הדירקטוריון .

היו"ר ג' גכ1

טוב.

שרה פרוש, אתם תגישו את הצעת התיקרן .

[קוראת סעיף 18(א), בהצעת החוק, כגבי ועדות הדירקטוריון:

"דירקטוריון שכ מנהכ קרן רשאי כאצוכ מסמכויותיו ומתפקידיו, כמעט אכה

המפורטים בסעיף 17, כוועדה שרוב חבריה הם דירקטורים מקרב הציבור; בין

תבריה יכוכ שיהיו גם מי שאינם חברי דירקטוריון (כהכן - ועדת

דירקטוריון).".] - כגבי סעיף זה ישנן הערות שכ מר קינדרמן , שכ

האיגוד, שכ "בטוחה", שכ "דיקלה" וגם שכ עורך הדין שפירא.

הערתנו היא, שאם אנו מקבכים את העניין , שבוועדת ההשקעות יהיה רוב

כדירקטורים חיצוניים, כפי שמוצע כאן , וגם ככ ועדה אחרת אך הדבר

העקרוני הוא ועדת ההשקעות, המשמעות היא ראשית שיתכן שכא נצכיח כהשיג

מספיק דירקטורים. שנית, דוקא האנשים המומחים, שעיסוקם בכך, כא יוכלו

כקבכ החכטות. ישנה, בהתכט, גם מגבכה שכ אנשים שמבינים בעניין . אני

מכיר פתות ממספר חברי-הכנסת אנשים, שמבינים ועוסקים בשוק ההון , ותחת



מגבלות האכיפה העונשין ואחראויות מוחלטות שיש בחוק הזה, ולכך עדיין

כא הגענו, שיסכימו כהיות דירקטורים ובודאי חברים בוו/נדת ההשקעות,

זוהי מגבלה אמיתית. על כל פנים, אנו חושבים, שוועדת השקעות, שמתכנסת

אחת כשבועיים, ובאמת אחריותה משמעותית מאד, ראוי שיהיו בה נציגי

ציבור אך כא רוב.

כמרצה באוניברסיטה העברית בשנה בי, עוברים דרכי כ-12% תלמידים

מדי שנה והם יוצאים עם הכשרה כניהוכ תיקי השקעות ונושאים דומים. אני

חושבת, שאפשר למצוא מאגר דמ"צים.

אני מציע כהם כעבוד תחילה 10 שנים בחברה כניהוכ חיקי הון , ואחר

כך כקבכ אח האחריות. סעיף 18(א) עוסק בעניין שכ רוב בועדת דירקטוריון

כדירקטורים חיצוניים. בככ ועדה אחרת, שהדירקטוריון מקים, ובין היתר

ועדת ההשקע.ות היא וע.דה שהוא מקים, אנו תושבים, שכא צ:ריך שיהיה שם רוב

שכ דיוקטורים חיצוניים.

כמשכ, ננית, שהדירקטוריון מקים ועדה כמיחשוב, כדי כשקוכ רכישח

ציוד חדש כמנהכ הקרן. כפי המוצע כאן , גם בוועדה כזו, הואיכ וזוהי

ועדה מטעם הדירקטוריון , יצטרך להיות בה רוב שכ נציגים מקרב הציבור.

שמירת האינטרס הציבורי היא אומנם במקומה, אך היא כא בנושא הזה.

בנוסף, במקרה זה, הם גם כא מבינים במיחשוב.

מדוע הוא צריך ועדה, מטעם הדירקטורים, כמיחשוב?

זה כא נושא, שככ מליאת הדירקטוריון תעסוק בו באופן שוטף. מליאת

הדירקטוריון , כמו בכנסת, תבקש המלצה בעניין .

מה עניין מיחשוב ככאן ?

תפקידו שכ דירקטוריון , בין היתר, הוא לדאוג לאינטרסים שכ התברה

שמנהלת את הקרן . אם התברה הזו תחכיטה כקנוח בניין או כהשקיע 2 מליון

דוכר במיחשוב, והסכומים שאני אומר הם סכומים כא מוגזמים אלא

מציאותיים לגמרי, אין זה תפקידו שכ רוב דירקטורים תיצוניים כהתכיט עכ

כך.

הי ו ייר ג' גכ;

האם זה בכככ דורש התכטה שכ ההנהלה?

א' לנדאו;

זה, בודאי, דורש החכטה שכ הדירקטוריון , בגככ היקף הסכום.

מדובר ספרם כספי גדול, וזר החכטה משמעותתית. כסיכום הנושא הזה,

אנו מציעים שאכן בכל ועדה יהיו דירקטורים מקרב הציבור, אן- יהיו במספר

וכא באתו ז .

א' שניידר;

[קוראת סעיפים 18(ב)-(ג), בהצעת החוק, לגבי ועדות הדירקטוריון :

"(ב) מניון תוקי בישיבת ועדת דירקטוריון הוא שכושה תברים כפתות,

ובלבד שרוב הנוכחים הם דירקטורים מקרב הציבור; נבצר מדירקטור מקרב

הציבור, חבר הועדה, כהשתתף בישיבה - רשאי דירקטור אחר מקרב הציבור

למלא את מקומו בואתה ישיבה. (א) בישיבות ועדות הדירקטוריון ייערך

פרוטוקוכ שבו יירשמו שמות הנוכתים בישיבה ועיקרי הדיון ויפורטו

ההחלטות שנתקבלו; הפרוטוקול יעמוד כעיונו שכ ככ דירקטור במנהכ

הקרן.".] - יש כקרוא זאת בכפוף כהערה שכ סעיף 17(1).

באכו ועדות באים כביטוי האינטרסים שכ הציבור?

הם באים כביטוי, בעיקר, בועדת השקעות ובועדת ביקורת.

מכאן , נניח, שכו היינו רוצים כבוא וכומר שכדי כא כהכביד בדמייצים,

אז החשיבות היא בוועדת ההשקעות ובוועדת הביקורת. - נכון? האם גם אתם

חושבים כך ?

כן .

אם אנו נתכיט שרק בשני אכה צריך כהיות רוב מטעם הציבור, האם זה

ייראה בעיניכם יותר הגיוני מאשר אם זה יהיה בככ הוועדות?

ש' כהו ;

זה פותר תכק מהבעיה, אך כא את כולה.

ברצוני להעיר, שאם מתכיטים שיהיו דמ"צים, אז ישנה ביקורת משוכשת

יש ועדת ביקורת עם רוב שכ דמ"צים, יש מבקר פנימי

ויש נאמן . כאן , מדברים עכ ביקורת כאתר מעשה.

אי מינטסביץ;

ככומר, אתה מציע את הדברים ב-3 רמות: ראשית, שכא יהיו. שנית, שלא

יהיו רוב, שלישית, שכא יפריעו.

אני מוכן כככת ישירות כרמה השלישית, כפיה ייקבע שהדמ"צים כא

יפריעו, ואז אני מוכן שהם גם יהיו רוב.



ש' פרוש;

יהיה כאן תיקון . אנו רוצים להוסיף סעיף, שחבר ועדת השקעות לא

יוכל ככהן בוועדת השקעות שכ מנהל קרן אתר.

[קוראת סעיף 20(א), בהצעת התוק, כאבי הגבלות עכ דירקטורים

ועובדים שכ מנהל קרן ותשכום שכר: "דירקטור ותבר ועדת דירקטור שאינו

דירקטור - (1) כא יקנה וכא ימכור נייר ערך אכא במהלך המסחר בבורסה,

עכ פי הוראה בכתב שנתן כפתות יום אתד כפני ביצוע הקניה או המכירה;

(2) יתן את ככ הוראותיו כאמור בפסקה (1) באמצעות תבר בורסה אתד בכבד;

היה כאותו תבר בורסה יותר מסניף אתד - יתן את ההוראות בסניף אתד

בכבד, ובו ינוהל תשבון ניירות הערך שלו.".] - מר קינדרמן והאיגוד

מעירים, שיש להגדיר את המושג "מועסק".

ישנן הערות נוספות, בעניין זה, בתסקיר.

היו"ר ג' גל;

נמשיך ונדון בהערותיהם שכ מר קינדרמן ושכ האתרים בישיבה הבאה.

אני נועל את ישיבת הוועדה.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.