הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 290

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ד/ ד' בניסן התשנ"ד, 16.3.1994, בשעה 09:00

חברי הוועדה: היו"ר ג. גל

א. ויינשטייו

י. להבי, משרד התחבורה

ל. ברטוב, משרד האוצר

א. זיסבלט, משרד המשפטים

ח. בר-שי, משרד התעשייה והמסחר

ג. כהן, משרד התעשייה והמסחר

ח. מרגליות, משרד התעשייה והמסחר

א. קרשנר

ס. אלחנני

חבר המתרגמים בע"מ.

1. תקנות התעבורה (תיקון מסי 4 ) הטלת אגרה על מבחגי שליטה בנהיגה

לעולים.

2. אגרות לפי תקנות המישכון (סדרי רשיון ועיון).

3. צו היטלי סחר (היטל ביטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי)

(תיקון מסי 3), התשנ"ד-1994.

צו היטלי סחר (היטל ביטחה על יבוא טובין - הסדרת ייצור, ביקוש

וצריכה) (מס' 2) (תיקון מסי 5), התשנ"ד-1994.

4. תקנות החשמל (רשיונות) (תיקון).



1. תקנות התעבורה (תיקון מס' 4)

הטלת אגרה על מבחני שליטה בנהיגה לעולים.

היו"ר ג. גל; בוקר טוב, אני פותח את הישיבה.

י. להבי; ועדת האגרות כבר אישרה את האגרה הזאת. אגרה זו

מופחתת ב-50% מהסך הקבוע למבחן נהיגה רגיל.

אנחנו מבקשים את אישור הוועדה לגביית מחצית האגרה, מפני שהם גם נבחנים

רק מחצית המבחן.

היו"ר ג, גל; האגרה עד היום היא בסך 62 ש"ח, אתם מבקשים את

מחצית הסכום.

י. להבי; כאשר הגשנו את הבקשה, סכום האגרה למבחן היה

עדיין 62 שקלים. ב-1 למרץ הועלה סכום האגרה ל-65

שקלים למבחן רגיל. אנחנו מבקשים שגם כאן, במקום שכתוב 31 שקלים, מדובר

על מחצית האגרה, יאמר ויכתב 33 שקלים.

א. ויינשטיין; מדובר במבחן המעשי. האגרה היא בעד שירות. האם

חצי הסכום מתבטא בפחות זמן של הבוחן?

י. להבי; מבחן הנהיגה מחולק לשני חלקים. מבחן עיוני ומבחן

מעשי. הם נדרשים רק להראות שהם שולטים ברכב,

כלומר, עושים רק את המבחן המעשי, זה מחצית האגרה. בשני המבחנים

הראשונים ישלם הנבחן 33 שקלים. הגשתי הבוקר תיקון, לנוסח שהגשנו

בראשונה, על פי הערה של שר האוצר. כדי שיהיה מדובר רק במבחן שליטה,

ראשון ושני ולא יותר, כתבנו כך: "לא עמד בעל רשיון כאמור במבחן שליטה

ראשון ושני, יחויב על ידי רשות הרישוי במבחן נהיגה". יש לנו הגדרה

בתקנות, מה הוא מבחן נהיגה, ממנה אנחנו למדים שבפעם השלישית הוא לא

יכול ללכת למבחן שליטה. בתוספת מופיעים המחירים: "בעד מבחן שליטה - 31

שקלים" ואנחנו מבקשים שיירשם 33 שקלים.

היו"ר ג. גל; מי בעד אישור הבקשה? הבקשה אושרה.

2. אגרות לפי תקנות המישכון (סדרי רשיון ועיון).

א. זיסבלט; אנחנו במשרד המשפטים, עורכים רפורמה בתחום

המישכון ורישומו, רפורמה שתשפר באופן משמעותי את

השרות ללקוח ולאזרח הקטן. זאת אומרת, אנחנו לוקחים את נושא רישום

המישכון מבתי המשפט ומקימים לשכות חדשות. נעשה את הכל באופן ממוחשב. גם

הרישום, גם העיון וגם הביטולים. אפשר יהיה סוף סוף לדעת בבירור ובקלות,

מה המצב לגבי מישכון על בית על רכב וגם על כל נכס אחר. עקב הרפורמה

הזאת, שבנינו על יסוד דגם קנדי מאוד מוצלח, אנחנו רוצים לשנות את הסדרי

האגרות. זאת אומרת, לא לעשות אגרה על כל משכון, לא חשוב מה היא תקופת

הרישום, אלא, לאפשר למישהו שרוצה למשל, לרשום משכון של שנתיים על רכב,

הוא יכול לעשות זאת בתשלום של 40 שקל ולא של 53 שקל כפי שזה היום.

לעומת זאת, אם הוא רוצה לעשות משהו יותר ממושך, עד 5 שנים למשל, אז

יהיה הסכום 100 שקלים, אבל למעלה. מלבד זה, אנחנו גם רוצים לשנות את

האגרות, כדי לתת ביטוי לשרות שניתן ולסוג, את הפעולות, שניתן לעשות אצל



רשם המשכנות. לכן, באנו לועדה. הבנתי שהפניה הפורמלית תבוא מהוועדה

הבין-משרדית, מתברר שטעיתי. הוועדה הבין משרדית אישרה את ההצעה שלנו

ואנחנו מקווים כבר ב-3 לאפריל, מיד אהרי החגים, להתחיל עם הרפורמה

והשיטה החדשה.

היו"ר ג. גל; היום אני יכול למשכן דבר אחד במקום אי, דבר שני

במקום ב', דבר שלישי במקום גי, ועכשיו כל

המשכונות יהיו במקום אחדל

המצב הוא כזה: הכל לפי המחוזות, תלוי במען או

בכתובת של החייב. אם אני רוצה לרשום משכון על

הרכב, אלך לבית המשפט המחוזי במקום המתאים וארשום שם.

אם זה רישום בטאבו זה יהיה תלוי בטאבו. אם זה עוד לא רשום בטאבו, אז גם

המשכון יהיה בבית המשפט המחוזי במקום המתאים.

היו"ר ג. גל; אדם הלך לבנק לקחת הלוואה והוא רוצה לשעבד את

המגרשים שלו, מה הוא צריך להביא לבנק? (משכון

אחד מהרצליה ומשכון אחד מירושלים)?

א. ויסבלט; זה המצב היום. בשלב הראשון, אנחנו עושים את זה

לפי לשכות. בשלב השני של רפורמה, שאנחנו מקווים

שיהיה בעוד 6 חודשים, אנחנו מקווים לעשות את זה ארצי. זאת אומרת, כל

הלשכות האלה יהיו רק תחנות של הרשם הארצי ואתה, תוכל ללכת לכל לישכה

שנוח לך, לא חשוב איפה החייב. אתה יכול לרשום בכל מקום שאתה רוצה,

לעשות עיון ולדעת איזה משכונות יש נגד כל אחד, בכל מקום. זה השלב

הראשון של הרפורמה שיאפשר לכל אחד לדעת בין רגע, מה המצב לגבי רכב,

לגבי מגרש וכולי.

היו"ר ג. גל; נניח שהרכב של ח"כ ויינשטיין רשום על שמו ועל שם

אישתו ובתו. בתו גרה בטבריה. הולכת הבת ורושמת

משכון שם, אני הולך ורושם בירושלים. מה שאני מבין ויודע, שכיום, מאוד

קשה לאזרח לאתר, אם משהו רשום או לא רשום במשכון, משום שהוא צריך לבקר

בכל מקום ולבדוק את זה. האם זה נכון?

היום זה המצב.

היו"ר ג. גל; כתוצאה ממצב זה, מה כמויות המשכונות שנרשמים

מידי שנה?

א. ויסבלט; הכמות המשכונות, עד כמה שאנחנו מבינים ממערכת

בתי המשפט, הוא בערך 300,000 לשנה, שזה גם רכב

על מיטלטלין וגם על מגרשים, מקרקעין לא מוסדר ולכן עוד לא מופיע בטאבו.

היו"ר ג. גל; האם זה נכון, שהיום במצב הנוכחי, אנשים יכולים

להיכשל ברכישת נכס ממושכן. זאת אומרת, מי שרושם

את המשכון, נמצא במצב שהוא לא מרמה כי זה לפי החוק, אבל זה שקונה

בבעיה, מה קורה במקרה כזה, הולכים לבתי משפט, אומרים: לא ידעתי. איך זה

עובד?



א, ויסבלט; אם קניתי רכב שהיה כפוף למשכון חוקי, בתוקף, אני

יכול לתבוע את המוכר. אבל לעיתים קרובות זה לא

שווה הרבה, כי המוכר איננו או שהוא פשט את הרגל. לפי השיטה ההדשה נעשה

רישום ארצי, כך שלא השוב איפה המגרש ואיפה הרכב, כל אהד ידע, כל אחד

יוכל לדעת.

מדובר על תקופה של פחות מחצי שנה. גם היום, לגבי הדברים החדשים שאנחנו

נעלה מ-1 לאפריל, אפשר יהיה לדעת. תוך זמן קצר מאוד יהיה ניתן לדעת.

המחיר להיום הוא 53 ש"ח עבור רישום המשכון, לא משנה לאיזו תקופה. המחיר

המוצע הוא 20 ש"ח לשנה. אם זה יהיה לחמש שנים - 100 ש"ח.

מה הוא הרישום השכיח ומהו ממוצע הרישומים?

א. ויסבלט; לגבי רכב, אנחנו מבינים, שהתקופה הטיפוסית היא

שנתיים עד 3 שנים, זאת אומרת, הסכום בערך נע בין

40 ל-60 ש"ח.

היו"ר ג. גל; בהתייחס לאגרה ממוצעת כתוצאה מהרפורמה החדשה,

האם התשלום בממוצע יפחת או יעלה?

יכול להיות שזה יהיה פחות או יותר שווה, אנחנו

יודעים שההלוואה הטיפוסית לרכב, שזה הדבר הכי

נפוץ, הוא לשנתיים עד שלוש, אפילו אם נדבר על 3 שנים, זה נשאר בערך

אותו הסכום. לגבי השינוי במחיר שקיים היום, המחיר המעודכן הוא 48 ש"ח.

ואנחנו מציעים 50 ש"ח, על מנת לעגל את הסכום. אפשר גם להשאיר את זה 48

ש"ח.

לגבי עיון במאגר, מה התעריף היום?

ל. ברטוב; היום יש שני סוגים, עיון בכרטסת ועיון בפנקס. זה

יהיה בכרטסת לא יהיה בפנקס. התעריף לעיון זה 8

שקלים.

א. ויטלבט; העיון שלנו הוא לפי שני סוגים שונים. היום תוכל

לקבל את תדפיס הדו"ח של המצב כפי שהוא מופיע

במחשב. כך שבעצם זו קומבינציה של שני הדברים.

היו"ר ג. גל; אס הייתי הולך על שני הדברים הייתי משלם 19 ש"ח.

ועכשיו אתם מבקשים לשנות את זה ל-21 ש"ח.

א. ויינשטייו; הסכמנו קודם שהיום כדי לעיין, אדם צריך ללכת

לכמה מקומות. אם תהיה רפורמה אפשר יהיה ללכת

למקום אחד והמחשב יתן תדפיס אחד, על השירות מגיע תשלום. אבל היום

כשהרפורמה עוד לא קיימת, וכשאדם צריך ללכת לפעמים למספר מקומות כי

כולנו עדיין נמצאים בשנות ה-30, אז למה להעלות בהיקף כזה את העיון?

כשתהיה רפורמה באפריל בבקשה. אבל היום להעלות? כשאנחנו גורמים לאדם

ללכת ולנסוע לכמה מקומות.

מתי אפשר יהיה לעיין במאגר?

א. זיסבלט; אפשר יהיה לעיין במאגר כבר מה-1 לאפריל.

היו"ר ג. גל; אני חושב שזה סכום גבוה מדי. 17 שי'ח זה סביר.

התעריף לקבלת טקסט של מסמך היום זה 2 ש"ח.

א. ויסלבט; היום זה 2 ש"ח לכל עמוד או חלק ממנו. אנחנו

מוכנים לתת לו כמה שהוא רוצה בעד הסכום הזה, אבל

אנחנו מוכנים גם להוריד את זה, הנטייה היא להוריד ל-10 ש"ח ואז הוא

מקבל ללא הגבלת עמודים.

הורדנו ל-10 ש"ח ואישרנו לכם את הבקשה.

יש לי הצעה למען הסדר הטוב. בדרך כלל אנחנו

מקבלים אגרות מהאוצר, וכאן זה לא מהאוצר, אני

חושב שצריך להכנס לתוקף, מבחינת הסדר, שנקבל את המסמך מהאוצר.

כדי שזה יתפרסם ברשומות, השר חייב לחתום על

התקנות. השר הממונה על החוק, במקרה הזה, שר

המשפטים.

איפה יהיה המחשב ומתי תיקלט כל ההסטוריהי כמה

עולה כל המבצע הזה של ההכנסה!

בכל לישכה אנחנו עושים תקופת הרצה נדע רק בעוד

בערך 3 חודשים, כמה זמן זה יקה לנו. יש חמש

לשכות רישום. לגבי הסכום - לא ידוע לי בדיוק.

3. צו היטלי סחר (היטל ביטחה על יביא טובין- הגנה על הייצור המקומי)

(תיקון מס' 3), התשנ"ד-1994.

צו היטלי סחר (היטל ביטחה על יבוא טובין-הסדרת ייצור. ניקוש וצריכה)

(מס' 2) (תיקון מס' 5). התשנ"ד -1994.

המדובר בשני צווי מסגרת שמאריכים את תוקף הצווים

שפורסמו בשנת 1991, עד דצמבר 1995. שני הצווים

האלה הובאו כבר לועדת הכספים של הכנסת והיא אישרה אותם. אבל היתה בעיה

עם חובת ההנחה. היועצת המשפטית של הוועדה העירה שהם לא היו מונחים על

שולחן הכנסת, שבעה ימים כנדרש בחוק. הועדה אישרה והחלטת הוועדה פורסמה.

למען הסדר הטוב, פרסמנו את אותם הצווים, רק כתבנו שתחילתם ביום 8

לפברואר 94, זאת אומרת הכשרנו מצב שעלול היה להתעורר. אנחנו מבקשים

לאשר.

מי בעד לאשר את הצווים? מי נגד? אושר. תודה רבה.

השלטון צריך לאפשר לאזרחים להבין מה קורה איתם.

אנחנו יושבים פה כל כך הרבה שנים, האזרח לא מבין

את זה.



היו"ר ג. גל; מי שמקבל רשיון ליבא במועד שהוא הולך להזמין,

צריך לדעת מה יהיה החישוב המיוחד, שאם לא כן,

הוא יכול להפסיד.

יש הגדרה של חישוב מיוחד בצו ואנחנו פועלים

"החישוב המיוחד:

ההפרש בין המחיר שמחזיק הטובין יכול היה להשיג בעד הטובין בשוק הפתוח,

במכירה ממוכר לרצון... לבין המחיר שעלו לו הטובין בתוספת הוצאות ברווח

סביר". זאת אומרת, שזה ההבדל בין מה שהוא יכול למכור לבין מה שהוא קנה

בתוספת רווח סביר והוצאות. אז צריך לחשב את זה.

ג. כהו; יש שני סוגים של חישוב מיוחד. סוג אחד זה מה

שקראה ח. מרגליות. סוג אחר זה בהתאם להפרש

העלויות של חומרי הגלם. אנחנו מודיעים מראש, גם לקהילה האירופית, זה

בדרך כלל נעשה בצורה כזאת, בגלל הקהילה האירופית, אנחנו עומדים להיות

הרבה יותר שקופים בנושא זה, בהתאם לסיכומים שהיו לאחרונה.

אנחנו רוצים מכם, שכאשר יבואן יבוא הוא. יוכל

לקבל רשיון יבוא, ויוכל גם לקבל את החישוב

המיוחד הזה.

לקשור את זה לזמן המדויק שיבואן בא לקבל רשיון

יבואן רשיון יבוא לפעמים ניתן לחצי שנה או לשנה,

אי אפשר להבטיח היום להגדילו, כשהוא יבוא, מה יהיה ההיטל. זאת אומרת,

אי אפשר להגיד לו בזמן שהוא מקבל את הרשיון מה יהיה ההיטל בעוד חצי שנה

או שנה.

תקנות חשמל (רשיונות) (תיקון).

ל, ברטוב; נתבקשתי להציג את הנושא של חשמל. בתקנות הקיימות

יש אגרה בעד מתן רשיון חשמל ובעד חידוש רשיון.

יש עשרה סוגים של חשמלאים וכל אחד משלם אגרה אחרת. משרד העבודה, מחלקת

החשמל בקשו לאחד את הסוגים, לקבוע להם אגרות אחידות.

חשמלאי עוזר, חשמלאי מעשי - 45 ש"ח. זאת אגרה שנתית,

בשביל חידוש הרשיון, זה יהיה תלת שנתי ושם תהיה הורדה משמעותית.

בעד חידוש רשיון, אישרנו שהאגרה הזאת תהיה לשלוש שנים

(למרות שזה לא נכתב).

מפעלים שמעסיקים חשמלאים, כולם ישלמו אגרה אחידה של 45 ש"ח. במקום

האגרות ששלמו כל שנה בעד חידוש הרשיון 21 ש"ח ו-37 ש"ח הוא ישלם 55 ש"ח

לשלוש שנים.

היו"ר ג. גל; מי בעד לאשר את האגרות? תודה. מי נגד? מי נמנע?

האגרות אושרו.

הישיבה ננעלה בשעה 45;09