הכבסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 287

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי. גי בניסן תשנ"ד. 15.3.94. שעה 10:00

חברי הוועדה: ג' גל - היו"ר

א' פורז

ר' פנהסי

חי קופמן

מ"מ: מי איתן

א' ויינשטיין

י' ו נ ו נ ו

די תיכון

אי זייף - יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט

שי סווירי- מנכ"ל המועצה להסדר ההימורים בספורט

ר' זמיר - מנהלת מחוז ירושלים, משרד הבינוי והשיכון

מי טילקין-מנהל מחוז ירושלים, מינהל מקרקעי ישראל

עי וכסלר - הרשות לפיתוח ירושלים

אי אי יגס - משרד האוצר

גי בינשטוק- משרד האוצר

א' דריימן - משרד האוצר

ני מיכאלוב- משרד האוצר

ט' נוימן - משרד האוצר

די ארטום - משרד העבודה והרווחה

די אלון - משרד התעשיה והמסחר

א' חייק - משרד התעשיה והמסהר

אי שניידר

אי קרשנר

סי אלחנני

טי רם

1. תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורגל) (תיקון)

תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית ה"טוטו תיקו") (תיקון)

2. שינויים בתקציב לשנת 1994

3. חוק מימון מפלגות (תיקון)



1.תקנות להסדר ההימורים בספורט(תכנית הימורים בכדורגל) (תיקון)

תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית ה"טוטו תיקו") (תיקון)

בפנינו תקנות להסדר הימורים בספורט. מר זייף, פתח פיך

ויאירו דבריך.

הבאנו קבוצת שינויים של -תקנות, מאחר שפעילותה של המועצה

להסדר הימורים בספורט כפופה לאישורם של שני שרים, לאישור משרד

המשפטים לאישור היועצים המשפטיים במשרד האוצר וכן לוועדת הכספים

של הכנסת. כל שינוי בתקנות מחייב אישור של הגורמים הללו. אנו

מגיעים לכאן לאחר שהתקנות עברו את אישור משרד המשפטים ושני

השרים.

השינויים המובאים הינם שינויים טכניים, אשר מאפשרים

פעולות של המועצה בעידן המחשוב. ישנם מספר דברים מרכזיים:

ראשית, ביטול מגבלת טורים 1, 2, 5, ו- 0. היום מותר מינימום של

1, 2, 5, ו-0 ואנו משנים זאת, כך שכל אחד רשאי לשלוח כמספר

הטורים שהוא רוצה.

הגדרנו הגררת מחזור משחקים בארץ ובחוץ-לארץ. אנו נכנסים

לשיטה נוספת בעקבות משחקי גביע העולם שיחלו בחודש יולי. נעשה

טוטו לגבי משחקי גביע העולם. על מנת לערוך טוטו במשחקי גביע

העולם וכן טוטו על משחקים אחרים, אנו צריכים אישור בתקנות.

מדוע? עבור משחק מאוסטרליה, אתה גם כן צריך?

לא. מדובר על כך שמשחקים באותו שבוע פעמיים.

אתה יכול להשתתף רק בשני הסיבובים הראשונים.

בסיבוב הראשון, אך אנו משחקים על זה שישה שבועות. אנו

יוצאים שישה שבועות לפני כן בקמפיין.

בכמה סיבובים תשתתף?

בגביע העולם נשחק על המשחק הראשון, על מהזור הפתיחה. השני

והשלישי כבר מפוזרים.

כלומר ביום פתיחת המשחקים יהיה סיבוב מלא?

מלא, מהולק בי ומי ים.

האם אתה ער לעובדה שלדוגמא מתקיים משחק אחד בבוסטון ומשחק

אהר בלוס-אנגילס, כאשר קיימים הבדלי שעות?

אין בעיה. מאחר שהמשחקים מתקיימים בחוץ-לארץ, אף מאמן

ישראלי לא יכול להשפיע על התוצאות.

כוונתי שהמשחק בלוס-אנג'לס אמנם מתקיים לדוגמא באחד

בחודש, אך על-פי שעון ישראל הוא כבר בשניים בחודש.

אין זה מפריע, משום שאבי סוגר בשעח מסויימת לפני

המשחקים, מצלם את הטפסים ומצפין אותם.

תכנית זו תאפשר לנו, שאם לדוגמא בשנה הבאה נרצה לשחק על

יום רביעי על משחקי גביע אירופה, נוכל לעשות זאת במקביל. בתקנות

לא היתה בידנו אפשרות לעשות זאת והשינוי מאפשר זאת.

תעדכן את התקנות, שהרי מה שהיה נכון לפני שלושים שנה,

אי נו הכדורגל של היום.

התאמנו את כל הנושאים, כולל קיץ חורף, משחקים מקבילים

בינלאומיים, אפשרות לתוצאות מחצית.

הפייס עשה "צ'אנס" על יום חמישי, וזו הפעם הראשונה שהפייס

נכנס בימי חמישי עם איזשהו משחק. פייס עושה משחק "בורסה", כלומר

מגרדים ומרויחים אחד למאה אלף. אני שומר את האופציה לטוטו

מחצית.

בהתייחס לסימון אלקטרוני, היינו צריכים לשנות את התקנות

כדי שמחשב יוכל לסמן בטופס ולא רק ידנית.

זהו קובץ של תיקונים שמתאימים את תקנות הטוטו לעידן החדש.

אין כאן דבר חריג, למעט שני חמשחקים של גביע העולם, משחקים

בינלאומיים וטוטו מחצית, במידה שנרצה להפעילו.

לאלו דברים כאן לפי דעתך היינו צריכים להתנגד?

לדעתי לא הייתם מתנגדים לדבר, משום שכל התיקונים הם

טכניים.

בסעיף א', במקום ההגדרה בתקנות של מקום ההטבעה, תבוא

הגדרה של "הטבעה". אנו מגדירים ומתאימים לעידן המחשב.

בסעיף ב' באה הגדרה של המילה "חצות", כלומר 24:00 בלילה.

בסעיף ג', בטופס השתתפות רב-שבועי הכוונה שאדם יכול לשלוה

טוטו על-פי טבלאות משהקים שידועות לו, לחמישה שבועות, לחודשיים

או לשלושה חודשים מראש,דבר שעד היום התקנות לא אפשרו.

בסעיף ד', במקום הגדרת "טור" יבוא "מועד".

בסעיף ה', במקום הגדרת "המערכת", יבוא "מערכת", אשר

מכניסה אותנו למחשוב. "מערכת עיבוד נתונים אלקטרונית שקבעה

המועצה, המורכבת מקורא אופטי, מכונת צילום ומחשב, לצורך קביעת

הזוכים מבין המשתתפים בהימורים".

בסעיף ו', במקום הגדרת "מחזור", "המועצה רשאית לקבוע מספר

מחזורי הימורים לאותו מועד וכן מחזור המבוסס על סדרת תחרויות

הקשורות לארוע מיוחד", כלומר מה שהסברתי לגבי הגביע העולמי.

בסעיף ז' יבוא "משתתף" - מי שמשתתף בהימורים על-פי

הוראות התכנית, לרבות באמצעות אדם אחר או באמצעות טלפון, או

באופן אלקטרוני; מספר משתתפים בטופס אחר ייראו כמשתתף אחד".

כלומר, אנו מגבילים את כל הפעילויות שלנו.

בסעיף ט', "תוצאות מחצית" - התוצאה אשר נקבעה בידי שופט

התחרות לתום 45 דקות של המשחק או כל פרק זמן חוקי..."

בסעיף י', במקום הגדרת תחנת קבלה", יבוא "תחנת קבלה" -

מקום שקבעה המועצה לצורך מסירה או איסוף של טפסי השתתפות לפי

סעיף 20י'.

בסעיף (2) סעיף משנה (ג) יהיה כתוב: "הטופס יוטבע בתחנת

הקבלה במכונת הטבעה שסיפקה המועצה או באמצעי הטבעה אלקטרוני... "

עד כה היתה מכונה ידנית וכיום אנו עוברים לעידן שיאפשר גם הטבעה

אלקטרונית עם קודים ועם כל אמצעי הבטיחות.

כמות התיקונים נראית רבה, אך כל תיקון של מילה מחייב

סעיף.

סעיף (5) אשר דן בסעיף 8, נבע בגין בג"צים שהיו ולכן

המשפטנים הכינו את כל השינויים. בסעיף קטן (א), במקום הסיפא

המתחילה במילים "תודיע לציבור", יבוא "תודיע ברבים על השינוי,

ככל האפשר לפני מועד המשחקים".



אני חוזר לסעיף (3) ובו כתוב שבמקום סעיף 5, יבוא: "טופס

השתתפות פשוט מיועד לסימון טורי בלבד..." הכוונה שלכ שאבו

מאפשרים כל טופס וטופס.

הגביע העולמי לדוגמא, מחייב שינוי במספר סעיפים: בסעיף 5,

בסעיף 6 ובסעיף 8.

בהתייחס לטכניקה של מה קורה אם משחק מבוטל, בסעיף (5)

סעיף קטן (ג), יבוא: "המועצה רשאית בכל עת להחליף תחרות ברשימת

התחרויות בתחרות אחרת, וכן להודיע על שינוי במקום קיומה של

תחרות - המועצה תודיע על כך ברבים, ככל האפשר לפני קיום

התחרות".

בסעיף 9א. (א) "המועצה רשאית לקבוע את סיום המועד לקיום

התחרויות במחזור (להלן - סיום המועד); המועצה תודיע ברבים על

קביעתה לפני תחילת המחזור".

בעבר היינו מוגבלים עד יום חמישי בשעה 24:00 בלילה וכעת אנו

ממשיכים עד הבוקר וצריכים לעגן זאת בתקנות.

בסעיף קטן (ב), "לא קבעה המועצה את סיום המועד, יסתיים

המועד לגבי מחזור הימורים אשר מתקיימות בו תחרויות בחו"ל".

לגבי הגביע העולמי, אנו רשאים להודיע שהתוצאות תפורסמנה אחרי

המשחק ביום השני או ביום השלישי והמדובר רק על משחקים בחוץ-

לארץ. בארץ אנו לא מפעילים זאת.

בסעיף (9) כתוב: בסעיף 15(א), במקום הסיפא המתחילה במילים

"בטור אחד", יבוא "בכל אחד מן הטורים שבטופס". כאן אנו מאפשרים

לשלוח כל טופס וטופס.

בתקנות צריך לתקן שגם הטבעה אלקטרונית היא סוג של הטבעה

שמקובל עלינו.

בסעיף (14) כתוב: "בסעיף 25, במקום "ויופקדו" יבוא

"והצילומים יופקדו". זוהי הטכניקה לפיה אנו מצלמים את הטפסים.

בסעיף הדן ב"פרס וחלוקתו במחזור על ארוע מיוחד", אנו

צריכים לקבוע בתקנות במשחקי הגביע העולמי, לדוגמא, כיצד אנו

מחלקים את הפרס, משום שזה לא מצטבר וכל הפרס מחולק. במחזורים

רגילים של הליגה הישראלית, אם אין זוכה ב- 15, אנו מעבירים

לשבוע הבא. בגביע העולמי הפרס מחולק בכל מקרה, גם אם אין מנחש,

למנחשים האחרים. זה דורש סט של תקנות, כדי שהכל יהיה מעוגן,

אחרת קיימות פניות לבג"צים.

בסעיף 37 מדובר על מחצית. עדיין לא החלטנו אם אנו מפעילים

זאת, אך אנו רשאים לקבוע תוצאות במחצית, וכאן באות התקנות

שקובעות מה יקרה במידה ומקיימים משחק על מחצית.

בסעיף (24) כתוב: בסעיף 44 במקום "במודעות", יבוא

"בהודעות".

עורך-דין קמחי עבד על כל הניסוחים המשפטיים במשך ימים

רבים.

אלו גופים ציבוריים היו מעורבים בהכנת התקנות הללו?

המועצה להסדר הימורים בספורט, המערכת המשפטית של משרד

האוצר ומשרד המשפטים. שר החינוך התם עליהן.

האם הכל התקבל בהבנה?

הכל התקבל בהבנה.

בניגוד לדיונים אהרים בוועדה, הדנים בשאלה כיצד להוציא את

הכסף, כאן מדובר כיצד להכניס את הכסף, ועל כך תמיד קיימת הבנה.

האם במועצה היו גם אגודות ספורט?

השתתפו נציגי ספורט. המועצה מורכבת משלושה נציגי ממשלה.

הכל אושר פה אהד. אלו הן תקנות כדי ליצור מקורות הכנסה נוספים.

מי בעד לאשר את התקנות להסדר הימורים בספורט, בהנחה שמר

זייף אכן כדרכו, הציג בפנינו את כל העובדות?

איני יכול לומר שהבנו כל מילה, מאחר שזה אינו תחום שאני

מתמצא בו, אך ברגע שמר זייף טען שכל הגופים הנוגעים בדבר היו

שותפים וכי לא היו השגות, מן הסתם אנו יכולים לאשר.

בעמוד האהרון ישנם דברי הסבר.

בתכנית "טוטו-תיקו" לא קיימת אופציה של ארוע מיוחד, כלומר

גביע עולמי.

מי בעד אישור התקנות? מי נגד?

התקנות אושרו.



2. שינויים בתקציב לשנת 1994

הפקעות הר-חומה - פניה מסי 41

ביקשנו להזמין לנושא זה את מנהל מינהל מקרקעי ישראל.

קיבלתי הבוקר הודעה שהוא לא יוכל להשתתף בישיבה והוא ביקש

להתנצל בשמו.

למען ההשכלה שלי, אני עדיין צריך לשמוע הסברים רבים

בנושא. לכן נשמע את הדברים ואם יהיה צורך, נקיים ישיבה נוספת

בנושא.

מי מסוגל להסביר לנו בדיוק מהי הבעיה בנושא הר הומה?

אני מנהלת מחוז ירושלים במשרד הבינוי והשיכון.

ברצוני להציג ראשית את ההשתלשלות ההסטורית של הר הומה.

אני מכירה את הנושא מאהר שאני עובדת שנים רבות במהוז ירושלים

ומכירה יוזמות שהיו בנושא הר הומה אפילו לפני 12 שנה.

איני יודעת לציין בדיוק מתי הקרקע נרכשה בהלקים, באופן

בלתי רציף, על-ידי יהודים. היו תכניות של היזמים הללו לפתה את

הגבעה ההשופה והיו יוזמות מיוזמות שונות.

האם ניתן לראות היכן זה?

הגבעה נמצאת בדרום מזרח ירושלים. בגדול, ניתן לומר בהיבור

בין רמת-רהל לבין הגבול המוניציפלי של העיר, כלומר ממש "סוגרת"

את הפינה הדרום מזדהית של ירושלים, שהיא פינה השופה לגמרי

מבהינת התיישבות יהודית ומבהינת שכונות יהודיות.

בקרקע שנרכשה היו נסיונות לפתה ההל מקאונטרי-קלאב וכלה

בבית-קברות. הבעיה האמיתית בשטה הינה הטופוגרפיה הקשה ופיצול

הקרקעות. ישנו אמנם גוש אהד רציף של קרקעות יהודיות, אלא שהגישה

לגוש זה מאד בעייתית, מאהר שהיא הייבת לעבור דרך קרקעות פרטיות

של גורמים אחרים, יהודים ולא יהודים.

ככל שנודעת מצוקת הקרקעות בירושלים והמהסור בקרקע לפיתוח,

נולדה היוזמה בדרבון הרשות לפיתוה ירושלים, לנסות ולפתח גבעה זו

לשכונת מגורים נוספת. הצורך התעורר ברגע שהתברר מהו קצב הפיתוח

של "פסגת-זאב" והשכונות האחרות שפותחו לבניה ציבורית, והתברר

שאין בידינו רזרבה קרקעית נוספת. התברר שיש צורך להקים שכונה

יהודית נוספת במיקום הספציפי שלה, וכן להיענות לצרכי הציבור

בדיור, בבניה לא פרטית כי אם מאורגנת ויזומה.



כשהחלו בעלי הקרקע, בסיוע של הרשות לפיתוח ירושלים, בהכנת

התכנית, התברר להם עד מהרה שהם נאלצים לבקש מן המדינה להפקיע

קרקעות בסביבתם הקרובה, מאחר שאחרת אין נגישות סבירה וכלכלית

לקרקעותיהם.

היוזמה הראשונה היתה להפקיע קטעים של קרקע גם מיהודים וגם

מערבים, אך לא מהבעלים של מרבית הקרקעות. בשלב יותר מאוחר,

התברר גם לבעלים אלה, והם הסכימו לכך ואף ביקשו, שהמדינה תפקיע

את מכלול הקרקעות בהר חומה, על מנת לפתח אותן. היה ברור שללא

הפקעה כזו, לא ניתן לפתח את השכונה וזוהי הצהרה חד-משמעית.

לפי בקשת בעלי הקרקע, חברת מקור, שהם הבעלים של מרבית

הקרקעות, ההפקעה אושרה ויצאה לדרכה. אז הוגש הבג"צ על-ידי בעלי

הקרקעות היהודיים שאורגנו כולם על-ידי הבעלים של הקבוצה הגדולה.

כלומר חברת מקור ביקשה להפקיע ולאחר מכן הגישה בג"צ נגד.

כן. היא חשבה שאפשר יהיה להפקיע ממנה ובאיזושהי עסקה

סיבובית להחזיר לה לאחר מכן את הקרקעות, בצורה של הקצאות או

בצורה אחרת. כאשר התברר שהדבר לא ניתן לביצוע, היא הגישה בג"צ.

הבג"צ היה בטענה שהם הצליחו לארגן את כל בעלי הקרקעות היהודיים,

ויחדיו הם יפתחו את השכונה.

ברצוני להזכיר שמעט קרקעות בנגישות מיידית הן של ערבים,

אך קיימות גם קרקעות ערביות. אותם כמובן אף אחד לא שיתף בבג"צ

ולא באנטי בג"צ.

בכמה קרקעות ערביות מדובר?

יש כ- 400 עד 450 קרקעות ערביות מסוגים שונים, כלומר יש

קרקעות בניצולת גבוהה.

יש בערך 600 קרקעות כאלה.

חלק מהן הן באפשרות ניצולת נמוכה, כלומר קרקעות במדרון,

ולא ברור עד כמה ניתן לנצל אותן.

יש בסך הכל 1,170 קרקעות יהודיות והיתרה היא קרקעות

ערביות מסוגים שונים.

היה נסיון ממושך להידבר, על-פי הצעת בית-משפט, עם בעלי

הקרקעות הפרטיות, בכיוון של הסכמה או הצעה שהם יפתחו בעצמם.

כתוצאה מההפקעה?

כן, כתוצאה מהדיון בבג"צ.

כיצד הם יכולים לפתח בעצמם כאשר יש הפקעה ואין הם יכולים

לקבל מימון לפיתוה?

הם ביקשו לבטל את ההפקעה.

אני מבין שבבג"צ היה נסיון לכך שהם יפתהו בעצמם. כיצד אדם

יכול לפתח בעצמו קרקע, כאשר הקרקע הופקעה? הוא אינו יכול לקבל

מימון מהבנק.

המחשבה היתה שבג"צ ישעה את ההפקעה.

האם נכון שהם טענו שהיה משא ומתן על ביטול ההפקעה, בתנאי

שהם יפתחו?

לא. הם ביקשו שתבוטל ההפקעה, מאחר ולא בתנאי, שהם

מעוניינים לפתח בעצמם.

נוהל עימם משא ומתן מקצועי לחלוטין, על מנת להוכיח שהם

אכן מסוגלים לפתח בעצמם, בלוח זמנים סביר ואני מדגישה כאן את

נושא לוח הזמנים. אם הם יפתחו קרקע זו בעוד 20 שנה, אולי שווייה

בשוק החופשי יהיה רב, אך את המטרות המיידיות של ירושלים ושל

מדינת-ישראל זה לא ישרת.

האם ידוע לך על מכתב של "מגדל" מתאריך 27.2.94, שבו הם

מוכנים לתת מימון לפיתוח?

זו אינה שאלת מימון.

אסביר לך מדוע זוהי שאלה מרכזית. כדי לפתח, יש צורך

במימון. כדי לקבל מימון, צריך לשעבד את הקרקע. כשהקרקע מופקעת,

אי-אפשר לקבל מימון ואז היתה עליהם חרב, לדבריהם.



הם רצו לפתח, הקרקע הופקעה והם לא יכלו לקבל מימון. כעת

הם השיגו את המימון והם יכולים לפתח.

זו לא היתה טענתם. לא דובר על נושא המימון. הנושא המרכזי

היה היכולת של הפיתוח, לא היכולת של המימון. איך הם יכולים לפתח

גבעה שאין אליה נגישות? הם טענו שהם הצליחו לייצר תכנית לפיה הם

יכולים לפתח בלי נגישות, הם מסתדרים בעצמם וכל קרקעות היהודים

ביחד יכולות לייצר שכונה טובה.

במקביל לנסיון להגיע לאיזשהו לוח זמנים לפיתוח שיוגש

בבית-המשפט ויוכיח את רצינות כוונותיהם, כולל סנקציות במקרה שהם

לא עומדים בלוח זמנים, קבוצת יהודים שהופקעה מהם הקרקע, הגיעה

למסקנה שהם אינם יכולים לפתח והודו בפנינו שהם אכן נוכחו לדעת

שהביצוע בפועל של השכונה לא ניתן וכי הם לא יכולים להיות שותפים

למהלך זה.

כ- 310 דונם מתוך המכלול של כ- 1,100 דונם, פרשו מהפיתוח

המשותף. איני מתייחסת כרגע למיהם הבעלים, אלא מה שחשוב הם

הדונמים הם וכן המיקום הספציפי שלהם, משום שכ- 130 דונם נמצאים

בכניסה לשכונה, וחלק ניכר מהדונמים הם במין עיסקת "מושעא" עם

חברת מקור. זו אינה "מושעא" מדוייקת, אך יש להם חלק בלתי מוגדר

בתוך מכלול הקרקעות של המחזיקים הגדולים.

בעלי 310 דונם, באשר הם, מודים בכך שהם אינם יכולים לפתח

את הקרקע בכוחות עצמם, וכל הזמן צריך לזכור שנעשתה הפקעה על-ידי

המדינה. בכל ההליכים שלה, לאחר שימוע ולאחר דיונים, המדינה

השתכנעה שצריך להפקיע.

אם יש צעד כזה מצד בעלי 310 דונם, לפי דעתי זה משמעותי.

לא ניכנס כרגע לנושא המימון, שאמנם מהווה חלק, אך אינו רלבנטי

כרגע.

זו בעיה מרכזית, משום שהטענה יכולה להיות שהקרקע עומדת

שנים ולא מפותחת ולכן המדינה הולכת לעשות זאת, אך תחת הצל של

ההפקעה לא ניתן היה לקבל מימון. עכשיו שוחרר מימון לפיתוח.

הרי קודם לא היתה הפקעה. מדוע הם לא פיתחו? לפני שנעשתה

ההפקעה, הקרקע היתה בבעלותם והם יכלו לעשות כרצונם. כל הגורמים

רצו והם הרי ביקשו את ההפקעה. לא היתה להם רק בעיה של השגת

מימון בגלל הפקעה והם מעולם לא העלו זאת.

הקבוצה שבעצם מבקשת היום את ההפקעה היא של 310 דונם של

בעלי קרקעות פלוס קרקעות המדינה, כלומר המצב כיום הוא ששליש

הקרקעות של לא יהודים לא ערערו על ההפקעה, שליש הם המצטרפים

לקרקעות המדינה ושליש זו היתרה.



שטח הקרקע בהר חומה הוא 1,850 דונם. 1,192 דונם מתוכם הם

קרקעות של יהודים. מתוך קרקעות היהודים, יש קרקעות מינהל, יש

קרקעות קרן קיימת לישראל, יש קבוצה של 310 דונם ויש קרקע של

קבוצת מקור.

אני מבקש לזמן את מנהל מינהל מקרקעי ישראל.

בקבוצת מקור מדובר על כ- 620 דונם. יש 700 קרקעות, כאשר

10% מכך מופרש ל"הימנותא" וזו היתה הסיבה לכך ש"הימנותא" היתה

הפן להסכם בזמנו עם הרשות לפיתוח ירושלים.

במכתב רשמי של מקור לוועדה, כתוב שהשטח הוא 1,000 דונם.

יש הסכם חתום בין "הימנותא" לבין הרשות לפיתוח ירושלים,

ובהסכם, הרשות לפיתוח ירושלים מתחייבת לפעול לביצוע ההפקעה,

מתוך ידיעה שללא ביצוע ההפקעה, לא ניתן לבצע את הפיתוח. נכון

שההסכם אינו מתייחס להפקעה של כל השטח, אלא לאותם קטעים שגברת

זמיר דיברה עליהם קודם לכן, הקטעים הקשים וזה מצוי בתוך ההסכם.

הבעיות של ביצוע אתר כזה לא בדרך הפקעה, הן בכמה מישורים.

מישור אחר הוא בעיה שגם בבית-המשפט לא עלתה השאלה כיצד ניתן

לבצע רק על קרקע של יהודים, כאשר בכל הליך חוקי סביר שבעל קרקע

"כיצד נתנו זכויות לידי ולא נתנו לי זכויות?" אנו

יוצרים בכך פתח לצרה גדולה.

ישנה פניה של יזמים מבית-לחם ומבית-סחור, שהם מחזיקי

קרקעות באזור זה. היתה בזמנו פניה למר טדי קולק בנסיון לשכנע

אותו שיפעל לביטול ההפקעה, וזה לא עבד משום שזה הופקע על-ידי

הממשלה הקודמת, היא זו שהחליטה על ההפקעה והגנה עליה, בחילופים

של שני שרי אוצר ושני שרי בינוי ושיכון. למרות פניות של יזמים,

הממשלה התעקשה על כך.

המישור השני ששייך לנושא ההפקעה הוא השאלה של איזון

זכויות, וזוהי בעיה אופיינית לכל אתר כזה. בחלק מהקרקעות של

יהודים זוהי בעלות מפוצלת, כמו ארגון בעלי מלאכה, שחברים שם 130

בעלים וזה סיפור של שלושים שנה, שמתפצל על 300 ומשהו יורשים.

לעולם לא יגיעו להסדר עם קרקעות אלה. איני זוכר מקרה אחד

בירושלים שבו הצלחנו להגיע להסדרים על יחידות של דונם בבעלויות

כאלה. לא ניתן לפתח שכונה בלי שיהיה בה איזון זכויות, אחרת יהיה

מיקוח של מי הקרקע שווה יותר.

המישור השלישי הוא האינטרס המשותף להביא לפיתוח שכונה,

כפי שבונים שכונה בבניה ציבורית ולא בחופזה, שאגב היו נסיונות

בעבר לבצע.



הר חומה א' הוא שלב ראשון לגבי הר חומה בי. שני השטחים

הללו, שבהם סך הכל מגיעים לשלושת אלפים ומשהו דונם, כאשר למעלה

מ- 50% לא יהודים, לא יכלו לבצע הר חומה בי בלי הר חומה אי. בהר

חומה אי ובהר חומה בי מדובר על שמונת אלפים יחידות דיור.

במושגים של ירושלים היום, במצב הבניה הציבורית, אם אנו לא

מסיימים את התהליך הזה היום, לא רק שהוא לא יתבצע לעולם, אלא

איני יודע כיצד הוא יעמוד בהסדרים מדיניים בעתיד. קיימות שתי

שכונות - בית סחור מצד אחד וצור באחר מצד שני.

הישיבה נובעת לא משום שלא היתה הפקעה. יש והיה תהליך

הפקעה, אלא כנראה שכחו לתקצב את ההפקעה בתוך תהליך התקצוב, משום

שבעצם ההפקעה כבר נעשתה על-ידי המדינה והיא בעצם השלמה של

תהליך. ידוע לי שיש בעיות והן מורכבות.

אני פונה ליושב-ראש הוועדה. נושא הר הומה הוא בנפשה של

העיר, וזו תהיה שגיאה גדולה מאד אם התהליך לא ימשך.

מהו המצב המשפטי?

המצב המשפטי הוא שיש הפקעה ובעלי הקרקע היהודיים קיבלו צו

ביניים. יש בעצם תהליך שבית-המשפט העליון לא הכריע עדיין.

העובדה היא שכל בעלי הקרקע, למעט קבוצה אחת, השתכנעה וזה מצוי

בכתובים, שאין אפשרות לבצע. אנו לא עוסקים בפן המשפטי, אלא בפן

התקצובי של ההסדר הבנוי על כך שההפקעה מסתיימת.

מדוע בית-המשפט אינו פוסק? ראיתי שהוא נתן 30 יום.

בית-המשפט רצה לבחון האם באמת ניתן לבצע בניה ציבורית

ביזמות של הבעלים, אם מגיעים להסדר. העובדה היא שלא מגיעים

להשלמת התהליך. בדיון האחרון, בית-המשפט ידע שעומד להיות הסדר

ושהוא בתהליך ואז נתן את ה- 30 יום.

מהי משמעות הבקשה מבחינה כספית?

המשמעות היא שייעשה הסדר עם קבוצת בעלי הקרקע, בהנחה

שיצטרפו גם אחרים ויצטרכו להרחיב את ההסדר, ובהנחה שתושלם

ההפקעה והפעולה תתבצע.

במה זה יכול לפגוע במישהו, אם מנהלים משא ומתן?

זה לא יכול לפג וע באף אחד.

הבעיה היא עקרונית. יש מכתב של מינהל מקרקעי ישראל מיום

12.2.92, ובו נאמר לפי מסמך שנמסר לנו על-ידי חברת מקור: "בהמשך

הריני להודיעך כי המינהל פועל לביטול

ההפקעה."

אם הוסבר לנו כאן שזוהי ציפור הנפש, מדוע המינהל פועל

לביטול ההפקעה?

הופעלו לחצים.

מכתב זה קיבל ביטול לאחר שבוע.

אני מצטרף לעמדת חבר הכנסת דן תיכון, שעלינו לשמוע את

מנהל מינהל מקרקעי ישראל.

אנו מדברים כאן על מאה מליון דולר להפקעה. מתחילים ב- 45$

למטר היום וצריך לשלם 80 מליון דולר, כשיש לנו הצעות וחברות

שמתכננות שנים את הנושא עם השקעה עצומה מצידן, עם השגת מימון

לפיתוח. אפשר לתת להן זמן לפיתוח.

לפי טענתם, ועדיין לא שמענו אותם, נאמר להם: תפתחו. אתם

לא מפתחים, אנו מפקיעים ורצים קדימה. אך אדם לא יכול לפתח כאשר

יש חרב הפקעה. ישנו מכתב מיום 27.2 של חברת "מגדל" שהיא חברה

הננו לאשר בזה את נכונותנו

העקרונית לממן עבודות פיתוח ותשתית במיתחם הר חומה. זאת אומרת

שהם השיגו מימון למרות שיש הפקעה והם לא יכולים לשעבד את הקרקע.

אני מבקש שנקבל מפה מדוייקת של הר חומה, על מנת שנדע היכן

בדיוק החלקות? ברצוני להגיע למקום וברצוני לראות באיזו מידה יש

נגישות או אין נגישות. הנושא מאד רציני, משום שמשלם המיסים עומד

לשלם מאח מליון דולר על הפקעה של קרקע של בעלים פרטיים בכמויות.

לא מדובר בדונם פה ודונם שם. יתכן שישנן כמה חלקות פזורות בין

בעלים, אך ישנם גושים גדולים של בעלים והמימסד לוקח זאת כדי

לחלק לאחרים, כשיש תכנון של המערכת שעובדים עליו חודשים, ואף

ראיתי אותו. ידוע לכם שתכנון של בתים ושל בדיקות נוף קיים. מדוע

אני צריך לתת יד להפקעה?

זו אינה הפקעה כפי שהפקיעו קרקעות של משפחתי ובנו עליהן

את מלון "הייאט". למרות שהקרקע של 40 דונם היתח של משפחה, בנו

בית-מלון ועשקו אותנו. כאן אין מקרה של קרקע מפוצלת בין אלפי

בעלים, לא של חברה שאין לה את המימון ואת היכולת לפתח, אלא

ביורוקרטיה שרוצה להשתלט ולחלק את המערכת, וזאת איני יכול

לאפשר.



אני מבקש ראשית לשמוע את מנהל מינהל מקרקעי ישראל, משום

שלא שמענו את עמדת המינהל. ברצוני לראות את המפה וכן שנזמן

לכאן, כפי שסיכמנו, את בעלי הקרקע, על מנת לשמוע את עמדתם.

מה מכתיב את לוח הזמנים?

מה שמכתיב את לוח הזמנים הוא המציאות הקיימת בירושלים,

המשא ומתן המדיני והצורך בדיור למשפחות בירושלים במחירי קרקע

מרקיעים. הסברתי שהסיפור אינו הר חומה א', אלא הר חומה א' ו-

ב'. מדובר בשמונת אלפים יחידות דיור. על הר חומה אי יש לנו

לפחות 250 בעלים ולא שני בעלים ולא יגיעו לשום הסדר בתכנית

שעוסקת במיתחם, בלי שאחרון המחזיקים יגיע להסדר. או שיש הפקעה

ויש איזון זכויות או שכל אחד ילחם. דה פקטו, במשך עשרים או

שלושים שנה לא הגיעו לפתח בהר חומה, עד שהם בעצם פנו אלינו

בדרישה בתוך הסכם, שנבצע הפקעה.

א' ויינשטיין;

הולכים לשלם 45 דולר למטר אחרי הפקעה. הקרקע תעלה פי

שבעה, פי שמונה, אולי פי עשרה, 400 אלף דולר לדונם. נשאלת השאלה

האם יהיה היטל השבחה. הקרקע כיום היא חקלאית ואם משנים יעוד

ובנקודה זו ברצוני לשמוע משפטנים, תושבי העיר יכולים לקבל היום

עשרות מליוני דולרים מקופת העיריה מהיטל השבחה. קיימות שאלות

רבות לבירור בנושא זה, שהינו מאד מורכב. שלא יספרו שנוחת לפתע

על ירושלים ענין שמתעכב שנים רבות. לפתע הביורוקרטיה רוצה לפתח

ולהסב נזקים.

אני חושב שראש העיר אינו יודע את העובדות. אני מבקש לשאול

אם יהיה היטל השבחה במידה שהקרקע מופקעת. אם זה נשאר בבעלים

פרטיים והקרקע שווה לפני ההפקעה 30 דולר ולאחר מכן שווה 400

דולר, האם יהיה היטל השבחה?

אין לי שום ספק שבניית האזור בהר חומה היא חשובה מכל

בחינה אפשרית. אין ספק שצריך לעשות זאת ויכול להיות שלוח

הזמנים היום מחייב להגביר את הקצב, אך אני מכיר את הנוסח ואני

חי אותו יומיום. נושא שמתעכב במקומות אחרים שנה, שנתיים ושלוש

שנים, מעוניינים לסיימו בוועדת הכספים תוך שבע עד עשר דקות. זה

לא מקובל עליי.

כדי שאפשר יהיה לסיים את הענין לפני פגרת הפסח, הזמנתי

הנה את מנהל המינהל. אני מקווה שגם הוא חושב שהנושא חשוב. אני

מוכן לקיים מחר דיון נוסף ואזמין גם את אלה שכתבו את המכתבים.

אני מבקש ממר קרשנר לתת לכם את המכתבים, על מנת שתראו מה נכתב

בהם. כמו כן אני מבקש מיכם להביא מפה שאפשר יהיה להציגה, גם מפה

כללית וגם מפה של החלוקה.



אם ראש העיר יהיה מעונין לבוא, אני ממליץ ונשמה לקבל

אותו. אם הוא יכול להופיע, זה יכול לעזור להבהרת הדברים.

זה גם יכול להזיק.

אם מנהל המינהל אינו יכול לבוא, נדחה את הישיבה לאחר פסח.

אני מבקש מסמך משפטי עד מהר, אשר קובע מה יהיה היטל השבחה

במקרה שהקרקע נשארת בידי הבעלים הפרטיים, ומה יקרה במקרה שזה

מופקע. מדובר בעשרות מליוני דולרים ואני מבקש לקבל את הנתונים

בכתב.

אין כאן מי שיכול להוציא את המסמך עד מחר.

שיתקשרו לראש העיר. אני חושב שגם שר האוצר אינו מודע לכך.

למען הסר ספק, מר קרשנר יפנה בבקשה למכתב. אם נקבלו,

בסדר, ואם לא יספיקו, זו אינה סיבה לדחות את הישיבה.

האם אתה יכול להבהיר שוב מה אתה מבקש?

אני מבקש מסמך שקובע מה יהיה היטל ההשבחה, הכנסות העיריה

במידה שזה מופקע, או במידה שזה נשאד בידי הבעלים הפרטיים ועובר

בהליך רגיל של שינוי ייעוד ועליית ערך הקרקע.

האם בהיטל השבחה, ההכנסות הן רק של העיריה?

כן.

עם שינוי ייעוד או בלי שינוי ייעוד?

ודאי שיהיה שינוי ייעוד. כתוצאה משינוי ייעוד, קיים היטל

השבחה.

אנו מוכנים לקיים את הישיבה מחר בשעה 12:00 או בשעה

11:00. אם מנהל המינהל אינו יכול להגיע, כנדאה שהנושא לא חשוב

מבחינת המינהל ואזי הישיבה תידחה עד לאחר החג. נשמח לארח כאן גם

את ראש העיר וכן את האנשים שכתבו את המכתבים. נשתדל לסיים זאת

מחר לחיוב או לשלילה.

תודה רבה לכם.



פניה מסי 0051 - שינויים פנימיים. משרד העבודה והרווחה

משרד העבודה והרווהה, בשיתוף עם אגף התקציבים במשרד

האוצר, גיבש בחודשים דצמבר ינואר תכנית הכשרה שנתית ל- 47,000

מובטלים חסרי מקצוע, עם התפלגות ענפית על-פי המידע העדכני בכל

ענפי התעסוקה, כפי שידועים לנו. האישור שמונח לפניכם הוא

התפלגות המקורות לפי ענפי ההכשרה העיקריים, כגון: מלונאות,

בניה, אקדמאים, חיילים, יזמות עסקית, הכשרות פנים מפעליות

והכשרות גורמי חוץ.

מדוע מורידים דווקא מן ההשתתפות בשיחות טלפון לעוורים

ולנכים בסך 885 אלף שקל? כמו כן למפגרים הורדתם 46 אלף שקל.

באחד בינואר 1994 הורדנו את תעריפי הטלפון, מה שלא היה

מתוכנן, ולכן אפשר לבצע עדכון. זו המתמטיקה.

מי בעד לאשר פניה מסי 0051? מי נגד?

הבקשה אושרה.

פניה מסי 0034 - העברה פנימית בתקציב "הקצבות לביטוה לאומי"

זהו המשך של פרוייקט שהחל בשנת 1993, לפיו הוקצה סך של 50

מליון שקל להכשרה מקצועית בענף הבנין, כאשר במסגרת ההכשרה,

המובטלים אשר זקוקים לדמי אבטלה או להבטחת הכנסה, יוכלו להשתלב

בקורס ולקבל דמי הכשרה בסך שכר המינימום.

כמה ישראלים נוספו בענף הבנין בשנתיים האחרונות?

הערכות שונות מדברות על 17,000. ביצוע קורסים בשנה שעברה

היה לכשלושת אלפים וחמש מאות. בעצם נשארה, על סמך אישור ישן

שלכם, אפשרות להמשיך גם בשנה זו.

מי בעד אישור בקשה מסי 0034? מי נגד?

הבקשה אושרה.



פניה מסי 0055 - משרד החקלאות

במסגרת תכנית "מפנה 97" של טיפול נקודתי, היו מספר אזורים

בהם היה מעורב משרד החקלאות. במסגרת זו מבוקש מהרזרבה הכללית

מימון פעולות צוות התכנון שפועל במינהלת הפרוייקט וכמו כן בקשה

למימון פעולות צוות חיצוני העוסק בהכנת תאגוד שרותי ההדרכה

והמקצוע.

מדוע זה מבוקש במסגרת הרזרבה הכללית? האם זה לא נכלל

במסגרת תקציב המשרד? האם המשרד לא ידע בתהילת שנת 1994 על

הוצאות אלו? מדוע זו צריכה להיות תוספת לתקציב?

בתהילת השנה לא העריכו בדיוק מה תהיינה ההוצאות כדי להרים

את המינהלת בתכנית "מפנה 97". "מפנה 97" של טיפול נקודתי, בחלקו

הגדול הוא סימון של תקציבים בתוך תקציבי המשרדים עצמם, אך כאן

אנו מעוניינים לעשות זאת בצורה של מנהלי פרוייקטים לכל נושא

ונושא. כלומר, כאשר מטפלים במושב כלשהו, שיהיה אדם שייעודו

להרים את המושב ולטפל בו ולשם כך היינו צריכים מספר מקורות

כספי ים.

איני הולק על כך שהנושא חיוני, אך בתחילת השנה המשרד ידע

שהוא הולך על פרוייקט כזה. מדוע זה לא נשאר בתחום תקציב המשרד,

אלא יש צורך לקחת מן הרזרבה הכללית?

מה קורה עם נושא נזקי הטבע? האם מה שטוענים שאושר, שולם?

איני רוצה להטעות אותך.

עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלתי. מדוע זה לא נכלל במסגרת

תקציב המשרד?

כרגע המשרד טען שאין לו מקורות להעמיד זאת לצורך הטיפול

בישובים. אנו חושבים שבסך הכל זהו נושא חשוב ופנינו לרזרבה

הכללית כדי לתקצב את הנושא.

באי זה סכום מדובר?

521 אלף שקלים.

מי בעד לאשר את בקשה מס' 0055? מי נגד?

הבקשה אושרה.

פניה מסי 0056 - משרד הבינוי והשיכון. השלמת עבודות פיתוה

מדובר בעבודות פיתוח עבור הפרוגרמה של שנים 89-92,

ולצערנו הדברים נמשכים עד היום. במסגרת הסדר שאנו מנסים לעשות

בנושא ולסיימו, נשארו עדיין עבודות פיתוה שלא נהתמו עבורן

חוזים. הבקשה נועדה לאפשר למשרד לחתום על חוזים, חלק כדי לאכלס

דירות שנמכרו, שהושכרו, אך זהו פיתוח שחייבים לעשותו בדירות.

האם גם כאן מדובר על הרזרבה הכללית ולא על תקציב המשרד?

מדובר כאן על ההרשאה להשלמת פיתוח עבור יחידות הדיור

שנבנו בפרוגרמה של 89-92. חלק גדול מדירות אלה כבר מאוכלס, אך

חלק נמכר ועדיין לא אוכלס והתנאי לאכלוס הוא השלמת עבודות

הפיתוח.

מתי תבוא הבקשה לתקציב?

אני מניח שהבקשה לתקציב תהיה יותר מתוך תקציב המשרד עצמו,

כי בסך הכל מדובר בעבודות שהתגלגלו, לא נחתמו וכן נחתמו, כלומר

קיים פיגור בביצוע על נושאים שכבר תוקצבו.

האם זה נועד לפתור לדוגמא בעיה של אלף דירות בראש-העין,

שאין להן תשתית?

איני מכיר את הפרוייקט הספציפי, אך אלו הדברים האמורים.

מדובר בהשלמת תשתיות ביוב, במדרכות, בתאורה, בשטחים ציבוריים.

הרעיון הוא להביא את העבודות לידי גמר.

היכן המשרד עושה את עבודות הפיתוח והיכן האנשים עצמם

עושים זאת?

בשנים אלו, את מרבית העבודות המשרד מבצע ואנשים אינם

מבצעים בעצמם. לפעמים קבלן עושה את פיתוח החצר שלו, אך את

הפיתוח השכונתי עושה בדרך כלל משרד הבינוי והשיכון, למעט מקרים

בהם יש חלוקה. הרשות מקבלת אגרות בניה ואגרות פיתוח ולעיתים

זוהי אחריות הרשות ריש עבודות מסויימות באחריותה. בעיקרון, את

מרבית העבודות בשנים אלה ביצע משרד הבינוי והשיכון.

מה קורה לדוגמא בישוב "שוהם"?

זהו מקרה אחר כי מדובר במכרז שהוציא המינהל ונתן את

העבודה לחברה מפתחת. החברות שבונות, כלומר שזכו במכרזים, משלמות

ישירות לחברה המפתחת. זהו המודל הרצוי, אך המודל לפיו עבדו

בפרוגרמה של 89-92 הוא מודל אחר, שבו הכל נעשה מתקציב המדינה

ונכנס חזרה לתקציב המדינה. גבו עבור פיתוח, לעיתים 50%, לעיתים

על-פי טבלאות, אך לא גבו מלא.

מי בעד אישור בקשה מסי 0056? מי נגד?

הבקשה אושרה.

בקשה מסי 0057 - שינויים פנימיים במינהל אזרחי

ראשית, חלה טעות בדברי ההסבר בסעיף מסי 1. במקום שנת

1985, צריך להיות כתוב שנת 1994.

תקציב המינהל האזרחי מחולק באזורים עזה ויהודה ושומרון

בצורה שהוא מופשר בעזה ברבעון הראשון בלבד, כאשר יתרת התקציב

מרוכזת בסכום אחד. ביהודה ושומרון חמישה משרדים מרוכזים בנפרד

עבור הרבעון השני.

פניה זו מיועדת להפשיר את התקציב לרבעון השני בתקציב

מינהל אזרחי בעזה ולהפשיר את התקציב לרבעון השני עבור החמישה

משרדים ביהודה ושומרון. בנוסף, העברת עשרה מליון שקל להמשך

מימון עבודות יזומות בעזה. סעיף רביעי מדבר על שינויים פנימיים

בתקציב המינהל האזרחי, הכולל בעיקר שני סעיפים ביהודה ושומרון,

הגדלת הוצאות מערת המכפלה ב- 300 אלפי שקלים עבור נקיון והתקנת

מערכת הוידיאו וכן תשלום מע"מ עבור פרוייקט ביוב בבית-להם, מה

שהובטח בתכנית רב-שנתית החל בשנת 1990.

מי בעד אישור בקשה 0057? מי נגד?

הבקשה אושרה.



בקשה מספר 36/007

קיימת בקשה שאם לא מערערים על פניה מס' 36/007, היא

מאושרת תוך 21 יום אוטומטית.

בתקציב זה הרצון שלנו לשווק את פעולות המשרד. התקציב עומד

לעבור ללשכת הפרסום הממשלתית ושם יעשה בו שימוש על מנת לשווק את

פעולות המשרד, כלומר קרנות סיוע ללקוחות המשרד, סיוע לפעולות

עידוד השקעות הון וכדומה.

איזו הסברה?

יכולה להיות הסברה מדיה טלויזיונית, חוברות הסברה

ספציפיות, או חוברות ענפיות.

אני מבקש לקבל הסבר מדוע זה לא נכלל בתקציב המשרד. האם

המשרד אינו יודע שעליו לעשות הסברה? לא מדובר בפרוייקט חדש

וזוהי הגדלה של התקציב במליון שקל נוספים.

למשרד היו רזרבות שעברו משנה קודמת. התקציב לא הוערך נכון

מבחינת צרכים.

בתקציב המקורי היו 660 אלף שקל, אך כעת הם כנראה החליטו

לצאת במסע יותר אגרסיבי למשקיעים לעידוד ולסיוע.

ברצוני להבין פעם אחת את המדיניות ואת סדר העדיפויות של

משרד האוצר. אם מדובר בשינויים פנימיים בכל משרד העבודה

והרווחה, איני מתערב והשר יכול להחליט באמצע שנה על שינויים

במדיניות, אד כאן מדובר בתחילת השנה, כאשר רק לפני חודש אישרנו

את התקציב וכבר מבקשים תוספות. מדובר על יותר מ- 50% העלאה. קחו

מן הרזרבה הכללית של המשרד שלכם. לאחר מכן, כאשר פונים עם

דרישות צודקות לאוצר, האוצר טוען שנגמרה הרזרבה הכללית. בתחילת

השנה הוא נדיב ומחלק ביד רחבה, ובאמצע השנה נגמר התקציב ברזרבה

הכללית ויש לחכות לשנה הבאה.

איני יכול לומר שבדבריו אין הגיון, אך השאלה האם אנו

מעכבים סעיף זה.

נותר להם עדיין 600 אלף שקל לפעול. יכולים לפעול עוד שליש

שנה.

הזמנו את שר האוצר לנושא דו"ח סוהרי. נבקש ממנו באותו

דיון להקדיש חצי שעה למדיניות של העברה מהרזרבה הכללית.

מי בעד אישור בקשה מסי 36/007? מי נגד?

הבקשה אושרה.

בקשה מסי 33/007 - משרד החקלאות. שימוש בעודפי תקציב

זוהי פניה של העברת עודפים משנת 1993 בגין התחייבויות

רשומות של מינהלת ההשקעות בחקלאות, בעיקר בשל מחלות קשות שהיו,

כגון הברצולוזיס וכל ההערכויות המתאימות שהיו לשירותים

הו וטרי נרי ים.

מהי מטרת מענקי ההשקעות?

אני יודע זאת במעורפל מאחר שלא טיפלתי אישית בנושא.

למינהלת ההשקעות יש קריטריונים. איני טוען שלא צריך לשפר

אותם, ואף מבקרת המדינה ציינה זאת בדו"ח האחרון.

האם ניתן לראות את הקריטריונים?

תעביר בבקשה את הקריטריונים לחבר הכנסת הלפרט.

מי בעד אישור בקשה מסי 33/007? מי נגד?

הבקשה אושרה.



בקשה מסי 10003

הרשות לפיתוח הגליל והנגב, באהריות מיניסטריאלית של שר

הכלכלה והתכנון, בתיאום בין שר הפנים למשרד הכלכלה, הוהלט

להעביר את התקציב ממשרד הפנים למשרד הכלכלה, כאשר הרשות לתכנון

אוטונומית לחלוטין לגבי התקציב שלה, כך שבכל מקרה משרד הכלכלה

והתכנון אינו יכול להתערב, להשתמש, להעביר, להקפיא באיזושהי

צורה את תקציבי הרשויות.

באלו סכומים מדובר?

מליון, שמונה מאות שישים וחמישה אלף שקל, כאשר מליון

ותשעים אלף שקל לנגב ו- 775 אלף שקל לגליל.

מי בעד אישור בקשה מסי 10003? מי נגד?

הבקשה אושרה.

בקשה מסי 07005

זוהי העברת השתתפות משרד הפנים לרכישת גייפים לישובי קו

התפר. הרב"שים הם באהריות המשטרה והרכישה נעשית מטעם תקציב

המשטרה, בסיכום בין המשרדים.

מהו הסכום?

מליון ותשע מאות אלף שקל.

מי בעד אישור בקשה מסי 07005? מי נגד?

הבקשה א ושדה.

בקשה מסי 07004

בסוף שנה שעברה העברנו מליון שקל למשטרה להתארגנות לנושא

האוטונומיה. בסוף דצמבר התקציב לא נוצל, אנו מעבירים זאת לתקנה

של התארגנות לנושא האוטונומיה.

איזו התארגנות?

פינוי בתי-סוהר, הקמת תחנות משטרה בישובים שנשארים,

התארגנות לפיקוח במעברים, מאחר שאחריות צה"ל כבר אינה תופסת.

האם בטוחים שיהיה הסכם סופי?

צריך להיות מוכנים לפני שיהיה הסכם.

מדובר בהעברת עודפי שנת 1993, דהיינו מליון שקל.

האם יש תקצוב להקמת תחנות משטרה בכמה מקומות בארץ?

כן. יש תקצוב להקמת תחנות משטרה שיוקמו באריאל, בישובי

קטיף. ההתארגנות, הסקר וכל מה שקשור בהוצאת שרות בתי סוהר מעזה

ומישובים אחרים, דורש תקציב.

מי בעד לאשר את בקשות 57002 ו- 07005? מי נגד?

הבקשה אושרה.

המשך בקשה מסי 07004

בסוף שנת 1993 העברנו מליון שקל לתקציב המשטרה להתארגנות

להסכמי האוטונומיה. מדובר בעודפי 1993, כאשר התקציבים להסכמי

האוטונומיה עצמם יהיו תלויים במה שהוחלט בהסכמים עצמם וכן

בחלוקת האחריות בין צה"ל לבין המשטרה. בנתיים יש בוודאות כל

מיני הוצאות שבוודאי יהיו על המשטרה, כמו הקמת תחנות המשטרה

בישובים היהודים שנשארים, העברת שירות בתי-הסוהר, העברת כלא עזה

והכנת מתקני כליאה חלופיים, אחריות במעברים. אין לצה"ל סמכות

לאחר שעוברים את המעברים, על שמירת הסדר בתוך תחומי הקו הירוק.

לכן, אם יהיה מעבר מסודר של עובדים ויהיה צורך לעשות הכוונת

תנועה, מעצרים או שמירה על התפרעויות, מה שהיום ניתן לעשות בצד

השני של המעבר על-ידי צה"ל, ייעשה על-ידי המשטרה.

מי בעד לאשר את בקשה 07004? מי נגד?

הבקשה אושרה.



בקשה מס' 07006

לפני שבוע או שבועיים אישרנו בקשה של משרד המשפטים לתוספת

בח אדם ליחידה לחקירות שוטרים. את הרכבים של היחידה מממנת

משטרת-ישראל.

מדוע יש צורך ברכב על מנת לחקור שוטרים?

החוקרים צריכים להגיע לתחנות משטרה ברחבי הארץ.

מי בעד לאשר הבקשה מס' 07006? מי נגד?

הבקשה אושרה.



3. חוק מימון מפלגות (תיקון)

ברגע של חולשה הסכמתי ל- 120. הבהרתי במפלגתי שאבי מוכן

ביוזמתי ובהולכה שלי, ללכת על שליש העלאת יחירת מימון ולפרוס את

הכסף שטרם שולם. אתם רוצים יותר מזה, תבואו לסיעה, שם אתנגר

ואצביע בגד, ומה שהרוב יחליט, יתבצע. בנתיים כל הזמן "חורשים"

כאן בצורה לא יפה, משום שהם יכלו לפני חודש או לפני שבועיים

לבוא לסיעה. הם חשבו שהם ידחקו אותי, אך הם אינם מבינים שאם הם

יפילו אותי בהצבעה, אני אבקש רביזיה ואביא אותה לאחר החג.

טענתי בפניהם שכשם שאנו אומרים לכל מפעל שמגיע, להתייעל

ולמכור קצת רכוש, גם הם יכולים לעשות זאת. שליש זה המון כסף

ופריסה היא גם כן הרבה כסף. מדוע אמרתי 120? משום שהכסף שנלקח

מכל המפלגות הוא 33 מליון שקל. חצי אנו פורסים ובשאר חצי, כלומר

15 מליון. מאה ועשרים כפול מאה ועשרים זה בערך 15 מליון, כך

שפחות או יותר כיסיתי.

יש לנו עוד בעיות רבות, לדוגמא עם הרשויות. רוצים להחיל

את החוק גם על הרשויות.

חבר הכנסת מיכאל איתן מתעקש שרק אזרח ישראלי בפנקס

הבוחרים, אך גם תושב מצביע. מה עם אותם עשרות או מאות אלפים

מחזיקי פספורט? המבקרת טוענת שהיא רק יכולה לבדוק מתי זהו אזרח

ומתי לא אזרח.

חבר הכנסת מיכאל איתן השקיע בכך עבודה רבה. הוא טוען: "אם

תוציאו את זה ותוציאו את זה, ישאר רק הכסף", אך זה לא בכון. אם

הכסף יהיה בלי הלוואות וכדומה ולמימון תהיה ועדה ציבורית, אני

חושב שזה שווה משהו. אם גם לא תהיה ועדה ציבורית, אני מסכים שזה

אינו שווה מאומה.

בנתיים היה אצלי חבר הכנסת מצא אשר טוען כיצד אנו מעיזים

להעלות לדיון חוק מימון מפלגות, בוטלים מוועדת הפנים סמכויות

בכל הקשור למועצות מקומיות, ואפילו לא מתייעצים עם ועדת הפנים?

הוא מבקש להוריד את כל הקשור לעיריות.

בואו בעשה אינווגטר.

בהתייחס לסעיף 1(1), הצעתי אתמול נוסח פשרה, לפיו לגבי

"גוף הקשור לסיעה" יהיה כתוב שגוף הקשור בסיעה והמשתתף בתעמולת

הבחירות או בפעילות מפלגתית שוטפת, הוא יחשב לגוף הקשור לסיעה.

כלומר, בהגדרת "גוף הקשור לסיעה", אחרי המשתתף בתעמולת

או בפעילות מפלגתית שוטפת.

סעיף 2 אושר עם התיקון.

סעיף 2 הגדול אושר, למרות שיש ב- 1ב. שלוש גירסאות.

סעיף 2 אושר, להוציא את 1ב., אשר לא אושר.

בסעיף 1ב. רבתי יש שלוש גירסאות: או כפי שכתוב, או שגם

ההעלאה תהיה פה אחד, או שלא תהיה כלל הפחתה.

בגירסה השלישית היא גם לא תוכל לעלות, כלומר יש גירסה

רביעית. כנגד זה שלא תוכל להוריד, אני גם נגד זה שלא תוכל

לעלות.

סעיף 1 ב ב אושר.

סעיף 1ג י אושר כולו.

סעיף 3 כבר מתוקן ואושר.

יש לי הערה לגבי נוסחת ההצמדה בסעיף 1 ג. הנוסחה מאה אחוז

בסדר, אך העדכון הראשון הינו בעייתי, כי אם יקבעו את הסכום

הקובע ההתחלתי נניח בפברואר, העדכון צריך להעשות בארבעה מועדים.

תקבעו את קביעת המועד לתאריך מסוים, נניח לאחד בינואר.

יחידת המימון תיקבע באחד בינואר בכל שנה.

על מנת לחסוך הסתבכות, יחידת המימון תיקבע לאחד בינואר,

או אחד במרץ או אחד באפריל.

אם נקבל את החוק אפילו באפריל או במאי, נקבע שיחידת

המימון תהיה באחד בינואר 1994.

נקבע שזה יהיה באחד מארבעת המועדים.

כלומר, בסעיף 1ג. (ב), אני מציעה לכתוב: יחידת המימון

תיקבע באחד בינואר .

תכתבי שתוקף הקביעה של גובה יחידת המימון ליום זה וזה,

כלומד הוראה ספציפית.

אך איני יודעת מתי יתקבל החוק.

לא משנה. מתי שהחוק יתקבל, גובה יחידת המימון נכון לאחד

בינואר.

אבי מציעה שזה יהיה באחד בינואר, או באחד באפריל, או אחד

ביולי, או באחד באוקטובר.

באחד המועדים המפורטים בפיסקה (ב) (1).

אם החוק יגיע לקריאה שניה ושלישית מהר, אני תומך בכך שזה

יהיה נכון מאחד בינואר. זה צריך להיקבע בחוק ולא ניתן להשאיר

זאת פתוח. כאשר קובעים סכום מסוים, יש לדעת את היום הקובע.

תרשמי הערה, שלקראת קריאה שלישית צריך לחשוב על ההצמדה.

חבר הכנסת גל, מתקיימת ישיבת סיעה ומעוניינים שתהיה נוכח

בה, כאשר מדברים על חוק המימון.

אנו בחדש את הישיבה בשעה 14:00.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.