הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 278

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ז באדר התשנ"ד (28 בפברואר 1994(, שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה;

ג. גל - היו"ר

ר. אדרי

. אורון

ח. קופמן

א.ח. שאקי

מ. שטרית

ממלאי-מקום;

פ. בדש

א. ויינשטיין

א. יחזקאל

ד. תיכון

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. שניידר - היועצת המשפטית לוועדה

ס. אלהנני - יועצת כלכלית

מוזמנים;

ש. נחמני - משרד ראש הממשלה

ו. הורביץ - המשרד לאיכות הסביבה

ג. הכהן, ד. לביא - משרד האוצר

קצרנית; מ. איזנברג

סדר-היום; תיקון טעות בהוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני רקיקה להשגת

יעדי התקציב), התשנ"ד-1993 (לפי סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון

והמשפט, התש"ח-1948

צווים לעידוד החסכון (אמיסיה של קמור בע"מ) (אמיסיה של פרי העמק

(שימורים קפואים)88 בע"מ)

שינויים בתקציב לשנת 1994

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה

שיפוטית ושאיריהם), התשנ"ד-1994 (החזר הוצאות נסיעה לנשיא

בית המשפט העליון לשעבר ולרב ראשי לשעבר)

5187



תיקון מעות בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה

להסגת יעדי התקציב), התשנ"ד-1994 ( לפי סעיף 10

לפקודת סדרי השטון והמשפט. התש"ח-1948)

(מכתבו של שר המשפמים מיום כ"ה בשבט התשנ"ד (6,2.94)

בוקר סוב, אני פותח את הישיבה, .

לפנינו מכתבו של שר המשפמים המבקש לאשר תיקון מעות בחוק הסדרים במשק .

המדינה ( תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ד-1994.

היועצת הכלכלית לוועדה, סמדר אלחנני, בבקשה,

הוועדה אישרה חוק הסדרים במשק המדינה ( תיקוני חקיקה להשגת יעדי

התקציב), התשנ"ד-1994, ובסעיף 3(2) נפלה מעות, סעיף 39 לפקודת מס הכנסה

קובע, כי בחישוב המס של יחיד תושב ישראל, שבן-זוגו היה עוזר לו בהשגת הכנסתו

מעסק או ממשלח יד, תגבא בחשבון חצי נקודת זיכוי אם הוא איננו זכאי לנקודת קיצבה

לפי סעיף 40(א) ו-3/4 נקודת זיכוי אם ה וא זכאי לנקודת קיצבה זר, בחוק ההסדרים

הוצע להוסיף נקודת זיכוי; כלומר במקום חצי נקודת זיכוי יהיה 1.5 נקודות זיכוי

ובמקום 3/4 נקודת זיכוי יהיה 13/4 . תוספת נקודת זיכוי זו הושממה מהנוסח

שהובא לאישור המליאה,

היו"ר ג. גל;

מדובר בבן זוג של עצמאי?

זה לגבי כולם,

האם אפשר לקבל הסבר מפורט?

. .

אקרא סעיף 39 לפקודת מס הכנסה.

אומרים לי שיש עוד כמה מעויות,

יכול להיות,

אני יכול להראות לך עוד דוגמה של מעות ולא טכנית,

. .

"בחישוב המס של יתיד תושב ישראל שבן-זוגו היה עוזר לו ( עד שנת 1992

שאשתו היתה עוזרת לו) לפחות 24 שעות בכל שבוע בתוך 9 חודשים של שנת

המס, בהשגת הכנסתו מעסק או ממשלח יד, יובא בחשבון, בנוסף על נקודת

הזיכוי לפי סעיף 37, 1/2 נקודת זיכוי אם הוא איבנו זכאי לנקודת קיצבה

לפי סעיף 40(א), ו-3/4 נקודת זיכוי אם הוא זכאי לנקודת קיצבה כאמור,

ובלבד שאם הוא זכאי, בשל בן-זוגו ( עד שנת 1992 בשל אשתו) גם

לזיכויים שעל, פי סעיף 38, יינתנו לו הזיכויים לפי אחד משני הסעיפים,

לפי בחירתו."

סעיף 38 לפקודה קובע זיכוי בעד אשה עובדת, בא האוצר וביקש להוסיף

נקודת זיכוי, כך שבמקום חצי נקודת זיכוי יהיו 11/2 נקודות זיכוי, ובמקום



ס. אלחנני

3/4 נקודת זיכוי - 3/4 1 נקודות זיכוי. זו פשוט תוספת נקודת זיכוי בגין

בן-זוג, שעוזר בעסק של בן-זוג.

זה יכול להיות גם בעל שעוזר לאשה?

יכול להיות בעל שעוזר לאשה, או תלמיד שעוזר.

ב-1992, בעקבות הצעת חוק של חברות-הכנסת שרה דורון ועדנה סולודר,

הוכנס תיקון זה. של חצי נקודת זיכוי ושלושת רבעי נקודת זיכוי לפי שעוזר לבן-

זוגו בעסק".

אז נקבע חצי נקודת זיכוי ושלושת רבעי נקודת זיכוי בשל בן-זוג?

כן.

בפה הטעות?

בין הנוסח שאושר בוועדה ובין הנוסח שהגיע למליאה נשמטה חצי שורה.

אנשים הגישו הסתייגות עם השורה הזאת, ובמליאה היתה השמטה של חצי שורה.

אני קבלתי תלונה על טעות אחרת שנפלה, בעבר דמי שכירות היו מצרפים

להכנסה מיגיעה אישית. בחוק ההסדרים במשק המדינה שכחו לכלול את דמי השכירות

במסגרת הכנסה מיגיעה אישית, אני לא בדקתי -

לא הייתי אומרת שזו טעות,

אבל ברור שזה היה כך במשך שנים. למה זה הוצא לא זכור לי. היות וישבתי

בכל הדיונים על חוק הסדרים במשק המדינה, לא זכור לי שקבלנו הודעה על כך שאין

כוללים דמי שכירות במסגרת הכנסה מיגיעה אישית,

לגבי דמי שכירות היו וקדרים אחרים.

הי ו הסדרים אחרים, אבל נאמר לי שבעבר כללו דמי שכירות בהכנסה מיגיעה

אישית, ואלה שצריכים לדווח מעל סכום מסויים -

אני אברר, הענין של הכנסה מיגיעה אישית מקורו בוועדת בן-שחר.

דרגת המס של 35% לכולם, על הכנסה מיגיעה אישית נתנו זיכוי של 10% על הדרגה

הראשונה. מה שאנו דנים בו, זו הכנסה מיגיעה אישית, הכנסה משכר דירה אינה

נכללת ביגיעה אישית, איפה הכניסו את זה כן? לגבי בעלי בתים שהכנסתם משכר דירה

מוגן, כל התוספות האחרות של הקלות במס הכנסה על שכר דירה נתנו במסגרת אחרת,

לא דרך הכנסה מיגיעה אישית. זה היה על מנת לעודד הכנסת דירות לשוק, ואז נתנו

מה שאני מבקש לבדוק הוא, האם בעלי נכסים מוגנים, ההכנסות שלהם



ד. תיכון

נכללו. במסגרת הכנסה מיגיעה אישית, ומדוע הוצאו.

אני הגשתי את חוק הנכים ושם יש הבדל בין הכנסה מיגיעה אישית

ובין הכנסה שלא מיגיעה אישית. זה פוגע בנכים, אם היתה לנכה הכנסה מיגיעה

אישית, הוא לא משלם מס הכנסה. אם ההכנסה שלו נחשבת להכנסה שלא מיגיעה אישית,

הוא משלם מס הכנסה. האם הנושא הזה נכנס לתוקפו מהתקופה שחוקקו את החוק -

אנחנו מדברים על הוספת נקודת זיכוי בחרק ההסדרים במשק המדינה,

שנשמטה בעת אישור החוק במליאת הכנסת,

זה התיקון של חברות-הכנסת שרה דורון ועדנה סולודר. האם יישמו אותו?

כן. ? , . .

באשר לטעות שנפלה, חוק הסדרים במשק המדינה מתקן שני סעיפים בפקודת

מס הכנסה - סעיף 38 וסעיף 39. בשני הסעיפים הוספה נקודת זיכוי, הטכניקה של

הוספת נקודת הזיכוי היא, שאומרים בסעיף 39: במקום "חצי נקודת זיכוי" יבוא:

1/2 1 ובהמשך במקום 3/4 נקודת זיכוי" יבוא: .3/4 1 בנוסח שהיה לפני הוועדה,

שני התיקונים היו. בנוסח שאושר במליאה, נשאר "חצי נקודת זיכוי" ו3/4 נקודת

זיכוי.-' . . ,

שד המשפטים השתכנע שמדובר בתיקון טכני ולא בתיקון החוק. ומה שאנו

עושים לפי סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ת-1948, אנו מאשרים את

התיקון,

השאלה היא, האם הציבור יודע?

הם הולכים בדרך הנכונה. הם יביאו את זה למליאת הכנסת.

במשרד האוצר אמרו, שרצו להוציא הוראת-ביצוע וראו שנפלה טעות.

אני אבדוק אם בחוברת "דע זכויותיך וחובותיך" זה כליל,

יש לי הערה אחת לגבי דברי חבר-הכנסת דן תיכון, אני אינני חושבת

שהענין שהעלה חבר-הכנסת דן תיכון הוא בגדר טעות, תיקון מעות זה . כאשר יש

השמטה, כאשר ברור שהנוסח היה לפני הוועדה, נדון ראושר. לגבי הנושא שאתה

מעלה, יכול להיות שנצטרך לתקן את החוק, ותיקון חוק הוא לא תיקון טעות. אבל

אני אוכל לומר את זה רק לאתר שאבדוק את העיין,

מה טאני רוצה לומר לך, שלי לא זכור שהשמטנו הכנסה כל שהיא מהגדרת

הכנסה מיגיעה אישית בחוק ההסדרים במשק המדינה. היו כמה טיוטות של התוק.

אני מבקש לבדוק איך קרה שדמי שכירות הוצאו מהגדרת הכנסה מיגיעה אישית.

דמי שכירות מבתים מוגנים כלולים.

לא ידעתי שזה היה כלול.

זה בעקבות ועדת בן-שחר,

לגבי נכים, משנת 1975 נתנו הקלה לנכים על הכנסה מיגיעה אישית.

אני הגבלתי אותה,

להכנסה שלא מיגיעה אישית קבעו תקרה, ילך מישהו, יירו בברכיו, הוא

יהפוך לנכה -

נניח שמגיע לי 180,000-200,000 שקל פיצויים, הוא לא יכול להשתמש

בהכנסה זו כאילו היא מיגיעה אישית, ואז הוא אינו פטור ממס,

פטור ממס הכנסה על שכר דירה הוא דבר אחר לגמרי.

נכה יכול היה להעביר חלק מהסכום להכנסה מיגיעה אישית, ואז הוא פטור

ממס,

עכשו יש הקלה במ הכנסה על השכרת דירות בגלל העליה,

אני מדבר על בעלי בתים מוגנים, שבמשך שנים כללו את ההכנסות שלהם

מדמי שכירות בהכנסה מיגיעה אישית, ופתאום זה הוצא.

לגבי החוברת "דע זכויותיך וחובותיך" , אני רוצה לקיים פעם דיון

עם נציבות מס הכנסה. מדוע צריך להזדקק לכל מיני גורמים ומוציאים לאור

שמוציאים את החוברת ורק מי שקונה את עתוז "מעריב", מקבל את החוברת ומי שקונה

את עתון "ידיעות אחרונות" אינו מקבל את החוברת, או להפך, הגיע הזמן שהממשלה

לא תזדקק לגורמים חיצוניים בעת שהיא מפיצה את החוברת שלה.

אני אברר זאת.

אני מעמיד להצבע תיקון טעות בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני

חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ד-1994, לפי סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון

והמשפט, התש"ח-1948, על פי מכתבו של שר המשפטים"

ה צ ב ע ה.

תיקון טעות בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת

יעדי התקציב), התשנ"ד-1994, לפי סעיף 10א לפקודת סדרי

השלטון והמשפט, התש"ח-1948, על פי מכתבו של שר המשפטים אושר,

צו לעידוד החסכון (פרי העמק (שימורים קפואים)88 בע"מ)

(מכתבו של יו"ר רשות ניירות ערך מיום י"ז באדר התשנ"ד -28,2.94)

לפניכם צו לעידוד החסכון, בקשה לאישור פוזיטיבי - מפעל פרי העמק

(שימורים קפואים)88 בע"מ,

מהו מפעל פרי העמק?

המפעל היה בבעלות משקי העמק והועבר לבעלות פרטית, וכפי שאתם רואים במכתב הנלווה בכוונת המפעל להנפיק אגרות חוב.

אני מעמיד להצבעה צו זה.



ה צ ב ע ה

צו לעידוד החסכון - פרי העמק (שימורים קפואים) 88 בע"מ אושר

שינויים בתקציב לשנת 1994

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: שינויים בתקציב לשגת 1994. והפניה

הראשונה שלפנינו היא פריה מס' 29 של הממונה על התקציבים - העברת 4 מליון

שקל מהרזרבה הכללית לתקציב משרד ראש הממשלה למימון הקמת מרכז לאיכות ומצויינות.

אני ביקשתי מנציג משרד ראש הממשלה להסביר לוועדה במה מדובר ועל

מה מדובר ולמה מדובר, בבקשה, תציג את עצמך ותסביר.

אני קצין התקציבים במשרד ראש הממשלה,

מדובר בהחלמת ממשלה מנובמבר 1993 על הקמח מרכז לקידום איכות ומצויינות

בישראל. לצורך הקמת המרכז הוקמה ועדת שרים בראשות שר התעשיה והמסחר וחברים

בה שר האוצר אברהם שוחט, שרת העבודה והרווחה אורה נמיר ושר התכנון והכלכלה

קביעת מדיניות בתחום האיכות והמצויינות בכלל

המשק ובמגזר הציבורי.

בצד הקמת ועדת השרים תוקם יחידה במסגרת משרד ראש הממשלה שתיקרא

המרכז לאיכות ומצויינות ותפקידה לייעץ לממשלה ולוועדת השרים לאיכות ומצויינות

בהתוויית מדיניות בתחום האיכות והמצויינות,

בנוסף לזה תוקם ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה וחברים

בה כ-25 מנכ"לים ממשרדי ממשלה וממוסדות כלכליים וממלכתיים אחרים, למעשה זו

תהיה ועדת היגוי,

לצורך הקמת המרכז החליטה הממשלה על תקציב של 4,2 מליון שקל והיחידה

תורכב מארבעה אנשים, ארבעה בעלי תפקיד ים, בראשות מנהל, שני עוזרים ומזכירה"

נקבע לוח זמנים עד אוגוסט 1994 להשגת כל היעדים והתקציב שנדרש הוא

למעשה לצורך הקמת ותפעול המרכז ולעוד '15-17 נושאים שהמרכז הזה יצטרך לדון

בהם. אני יכול למנות אותם פה בפניכם,

תשמע, אנחנו בלאו הכי לא נאשר את הפניה,

חבר-הכנסת דן תיכון"

מדובר בהערכת המצב הקיים במגזר הציבורי;

תמיכה בהכנת תוכניות שיפור ליחידות חלוץ;

גיבוש מתודולוגיית תהליך שיפור במגזר הציבורי

הכנת תוכנית שיפור כוללת ראשונית

זיהוי יחידות חלוץ

גיבוש מתכונת הדרכה למרכזים

ביצוע הדרכות למרכזים

הדרכות בגופי החלוץ

הקמת והפעלת צורתי שיפור תהליך ביחידות החלוץ

השלמת הערכת מצב קיים במגזר הציבורי

הכנת תכנית שיפור רב-שנתית ל-1995.

גבוש מתודולוגיות שיפור במגזר השירותים

תמיכה בתוכניות שיפור ביחידות חלוץ תמיכה בצוותי שיפור ביחידות חלוץ



ס. נחמני

גיבוש תוכניות בערכות חינוך לאיכות.

קביעת תוכנית למרכז מידע לאיכות

יישום תוכנית מרכז מידע איכות

ייזום ואיסוף ותרגום חומר בעברית בנושאי איכות

התנעת מרכז מדעי איכות

התנעת מערך מדידת איכות במגזר הציבורי

ביצוע סקרים לשביעת רצון האזרתים

הפעלת חונכות לאיכות במגזר העסקי

הענקת מילגות במסגרת קרנית לאיכות

מערך פרסום והסברה לאיכות

יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים

. הקמת מרכז הדרכה לטיפול במגזר הציבורי

אלה למעשה היעדים שלהם נדרש התקציב הזה.

מי מרכז את הפרוייקט הזי?

פרופסור זונשטיין.

מה תפקידו?

הוא יהיה מנהל המרכז,

זה במסגרת שנת האיכות?

זו תחילת שנת האיכות.

חבר-הכנסת דז תיכון,

אני מציע לוועדה לא לאשר את הענין הזה, מה למשרד ראש הממשלה ולמרכז

לאיכות ומצויינות? הרי יש לנו את המכון, לפריון העבודה במסגרת משרד העבודה

והרווחה, אלא אם כן מחליטים להוציא את נושא העבודה ממשרד העבודה והרווחה,

יחידה דו?ה הוקמה במשרד התעשיה והמסחר, ואני שואל את עצמי: למה אנחנו צריכים

שלושה משרדים שמטפלים באותו נושא, וכל אחד דואג שתהיה לר יחידה עם כות אדם,

וכאן מבקשים ארבעה תקנים נוספים. כאמור, איאפשר להסביר מה למשרד ראש הממשלה

ולמרכז לאיכות ומצויינות,

אם נושא זה יהפוך לנושא של קואליציה ואופוזיציה, אזי אני מבקש לזמן

לוועדה את שרת העבודה והרווחה כדי לשמוע מה דעתה באשר להוצאת הפונקציה הזאת

ממשרדה ואם ישנה החלמת ממשלה בנושא הזה?

חבר-הכנסת חיים קופמן.

לפני הכל, אם יש 4 מליון שקל למטרה זו במשרד ראש הממשלה, אני מציע

להעביר את הסכום הזה להסכם עם המרצים באוניברסיטאות,

לא, הסכום מועבר מהרזרבה הכללית ,

שיעבירו את הסכום משם לשם, מ"הון להון" ויימצא הון קטן,



ח. קופמן

אין כל ספק שהמכון לפריון העבודה עסה עבודה חשובה בנושא, אבל

הגבילו אותו וחנקו אותו ועכשו באים אותם גורמים שחנקו אח המכון לפריון

העבודה ומציעים הקמח מרכז לאיכות ומצויינות. אני יכול להגיד לך שיש ביקורת

על הנושא הזה, היה לי בשבוע שעבר אורח מארצות-הברית שאמר לכמה גורמים

במשק, שזה לא פועל. בהצתה מאוחרת מנסים להחיות את הגוף הזה,

אני אינני יכול להבין איר בתקציב של 4 מליון שקל אפשר גם להביא

את זוננשיין, גם להצמיד לו נהג, גם להצמיד לו מכונית, וגם שהמרכז שבראשו

יעמוד יעסוק ב-17 י נושאים, וכל פעם להזמין 25 מנכ"לים, שעד שיגיעו כולם

לרשות הדיבור, יוציאו את ה-4 מליון שקל,

אני חושב שהענין באמת לא רציני, אני מסכים עם חבר-הכנסת דן תיכון,

שקיימים גופים דומים במשרדי ממשלה אחרים, אני מציע לא לאשר את הפניה,

ולהזמין לא רק את זוננשייין אלא גם את מנכ"ל משרד ראש הממשלה,

אני מוכן להצביע בעד אם הכסף הזה יעבור למכון-ספיר. זה בדיוק

הסכום שחסר למכון ספיר,

מי האבא של הנושא הזה, מי המוביל הראשי של הנושא?,

יושב ראש ועדת השרים, הסר מיכה חריש,

אנחנו לא נאשר עכשו את הפניה, אנחנו נזמין את שר התעשיה והמסחר

ונשמע הסברים נוספים.

אנו עוברים לפניה מסי 28 של הממונה על התקציבים - המשרד לאיכות

הסביבה,

נשמע דברי הסבר מפי נציג המשרד לאיכות הסביבה,

פניה זו נועדה להפשיר רזרבה שהועברה כתוספת לתקציב המשרד לאיכות

הסביבה עוד בדיונים על תקציב 1994. אנחנו הגשנו הצעת תקציב לאוצר על סך

200 מליון- קל, נכנסנו למשא ומתן עם שר האוצר והפשרה היתה שקבלנו 25 מליון

שקל, אנחנו לא הספקנו לתקצב את ה-23 מליון שקלים האלה לפעולות השונות בגלל

שעברנו את המועד ולכן הסכום נכנס כרזרבה לתקציב המשרד ועכשו הפניה הזאת

נועדה להפשיר את הרזרבה,

אני אסקור כמה תחומים שלהם נועדו הכספים האלה,

מדובר ברזרבה פנימית של תקציב המשרד לאיכות הסביבה?

כן, אני אסביר. סכומי הכסף הם מחוך הרזרבה בתקציב המשרד לאיכות

הסביבה, הגידול בשיא כוח האדם נשאב מהרזרבה הכללית, המימון הוא על ידי

המשרד לאיכות הסביבה, התקציב מגדיל גם משרות וגם כסף, התקציב הוא מהמשרד

לאיכות הסביבה והמשרות - מהרזרבה הכללית,

למה נועדו הכספים האלה? זו למעשה מהפכה בתקציב המשרד לאיכות ה סביבה',

בשנה שעברה היה תקציב המשרד 52 מליון שקל והשנה הוא 60 מליון שקל, תוספת

מאד משמעותית, אנחנו הולכים למפל בכמה תחומי פעולה בצורה משמעותית, האחד הוא -

נושא החומרים המסוכנים,



ח. אורון

רבע שעה, לכבודו של המשרד -

זו מהפכה במשרד.

מהפכה חיובית. יש לי שם אצבע. אבל אני מציע שיבוא השר ויציג את

הב ושא,

מהו שיא כוח האדם היום?

143.

ומגדילים בכמה?

ב-66,

אדוני היושב ראש, יש הצעה של חבר-הכנסת חיים אורון, שאני מאד תומך

בה, אנחנו לא רוצים להצביע בעד או נגד לפני שנשמע את השר על המהפכה במשרדו.

תאמר לנו למה מיועד הסכום.

אציין כמה נושאים מרכזיים, יש הרבה דברים קטנים שלא אכנס אליהם עכשו.

אעמוד על הנושאים המרכזיים שכדאי שהוועדה תדע, הנושא הראשון - חומרים מסוכנים,

מה שנקרא חמ"ס, עד עכשו לא טופל הנושא בצורה מרכזית. השר שריד מינה את

תת-אלוף ורדי ראש הג"א לשעבר והוא הוציא דו"ח עם המלצות מאד ספציפיות איך

למפל בכל הנושא של חומרים מסוכנים, הדו"ח הזה אושר בוועדת שרים לחומרים מסוכנים

ונקבע שיש להקים מערכים מסויימים, בקטע של המשרד לאיכות הסביבה מדובר על הקמת

11 צוותים שיהיו פרושים בכל רחבי הארץ, רכובים על ניידות לחומרים מסוכנים

עם כל ציוד הגילוי, הזיהוי והערכת סיכונים, /במקרה של אירוע, המשמרה אחראית

על האירוע ותפקידו של המשרד הוא הערכת הסיכונים וזיהוי וגילוי החומרים

באמצעות מרכז מידע ממוחשב לחמרים מסוכנים, בצורה כזאת, ברגע שיהיה אירוע

יגיעו לשם הניידות תוך 30 דקות ותהיה תשובה לנושא הזה.

כמח אנשים יכולים למות בשלושים הדקות.

כדי להקים מערך שנותן פתרון תוך עשר דקות, אתה צריך 300 מליון שקל

ולא 10 מליון שקל, זה הכל שאלה של תקציב, זה לגבי חומרים מסוכנים-

הנושא השני הוא הנושא של פסולת מוצקה, שגם הוא עובר מהפכה. הממשלה

החלימה על תוכנית פעולה לפינוי פסולת מוצקה, במסגרתה יוקמו חמישה אתרים

ארציים למיפול בפסולת מוצקה. הצמברו 400 מזבלות עירוניות שגורמות לזיהום

אוויר, כדי לסגור את כל 400 האחרים האלה הלא מוסדרים, המשרד מקצה 4,8 מליון

שקלים,

ר, אלול;

באיזה מק ומות?

ו. הורביץ;

בכל הארץ.

פ. בדש;

הכל יהיה בנגב, אל תדאג,

יוקמו חמישה אתרים: אחד בצפון, אחד לייד נתניה, אחד לייד הכינרת,

ושני אתרים בדרום באתר דודאים הידוע לכולכם, הוצא מכרז שהשתתפה בו חברה

בינלאומית. בעילם ידועה הטכנולוגיה הזאת.

אני מבין שהגישה של חברי הוועדה באופן עקרוני היא חיובית, אבל

היות ובאמת מדובר פה בשינוי דרמטי, זו גם הזדמנות להזמין את השר או את

המנכ"ל, ונעשה זאת במרוצת השבוע, בך שלא נסחוב את זה יתר על המידה,

ו. הורביץ;

אתם מבקשים להזמין את השר?

תזמין את השר. פעם אחת תהיה לנו הזדמנות לעסוק אתו בנושאים של איכות

הסביבה, גם את חבר-הכנסת אברהם פורז צריך להזמין לדיון על הקצאת 400,000

שקל לנושא צער בעלי חיים"

אנו עוברים לפניה מס' 41 - מינהל מקרקעי ישראל - תשלום פיצויים

עבור הפקעה-בירושלים, של סגן הממונה על התקציבים,

נשמע דברי הסבר מפי נציג אגף התקציבים גלעד הכהן,

שמי גלעד הכהן, אני רפרנט של מינהל מקרקעי ישראל באגף התקציבים,

מדובר בתקצוב תשלום פיצויים עבור הפקעה באזור רמת רחל בירושלים,

אלו אינן אדמות של הקיבוץ, אלו אדמות של בעלים פרטיים, כאשר חלק מהאדמות

הוא אדמת מושע, שזה הרבה מאד בעלים על חלקה אחת, הדבר נמצא בדיון משפטי

כבר שנה וחצי והגיע לבג"צ.

תגיד לנו על איזה שטח מדובר, איפה הוא נמצא. אנחנו רוצים להבין,

מי מפקיע?

המדינה מפקיעה מאנשים פרטיים,

מדובר על שטח בסביבות 1,000 דונם הנמצא בהר-חומה, לייד קיבוץ רמת-רחל,

בדרום-מזרח ירושלים.

היתה הפקעה. שר האוצר הוציא צו הפקעה, בעלי הקרקע הגישו עתירה לבג"צ,

בג"צ ישב על זה, בעוד חודש, או פחות מחודש, בג"ץ יתן את ההכרעה שלו, ברגע

שב"גץ יתן את ההכרעה שלו, אנחנו נצטרך לשלם,

התאחדו בעלי הקרקעות כולם? יש שם גם ערבים, יש שם 155 ערבים.

יש שם אחוז קטן של ערבים, אינני זוכר בדיוק כמה,

זו בעיה מסובכת מאד,

גלעד הכהן, סיימת?

כן, ואם תהיינה שאלות - אענה עליהן.

לא, אדוני, תתחיל לספר לנו כל מה שצריך, תסביר לנו מה זו הרשות

לפיתוח ירושלים, מה היא עושה בעסק הזה, איזה יוזמות היא מגלה בעסק הזה.

תתחיל להסביר לנו את הכל. תניח את הפרוייקט הזה על השולחן, אולי תבוא אפילו

עם מפות. זו עיסקה שיש עליה המון בג"צים, ויהיו עוד בג"צים.

חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין.

יש שמח הנקרא הר-חומה. זהו שטח גדול הנמצא בדרום-מזרח ירושלים

והוא נמצא בידי בעלים שעתרו לבג"צ, כי הם מוענים שהרשות לפיתוח ירושלים נכנסה

לתוך הענין וקבלה זכויות שם בלי רשותם. יש שם בעלים שהם בעלי הזכויות והם

מתכננים שם פרוייקט של 5,000 דירות. הנושא הוא מאד מורכב.

מה בונים שם?

לא בונים שם.

הכוונה לבנות שכונה חדשה של 4,500 יחידות דיור.

אם יש בג"צ, נשאלת השאלה מדוע מעלים את הנושא? אני מציע שיהיה צוות

קטן שיבדוק את הנושא, או שנקבל מסמך בכתב דבר דבור על אופניו. הנושא מאד מורכב.

מי מטפל בו?

גם הרשות לפיתוח ירושלים וגם מינהל מקרקעי ישראל. יש בעלי זכויות

שטוענים לעושק. אני מציע שנקבל מסמך דבר דבור על אופניו על כל הנושא,

השתלשלות הדברים וכל הפרטים.

חבר-הכנסת חיים קופמן.

נדמה לי שיש נוהג, שנושא שנדון בבג"צ, אנחנו איננו עוסקים בו.

אינני בקיא בדבר, הוא חדש בשבילי. פה ושם קראתי עליו בעתונים. אינני מבין למה

רוצים לקבוע עובדות כספיות, כאשר הנושא נדון בבג"צ. לא מדובר בבית המשפט

המחוזי, שם המשפט יכול להמשך חמשים שנה, בבג"צ ההחלטה כנראה צריכה ליפול תוך

חודש-חודשיים. עם כל החשיבות, חיכו 40-50 שנה, נחכה עוד חודש-חודשיים עד להחלטת

בג"צ. זה גם מכובד ולא כל יום צריך להתנגש עם הבג"צ.

המטרה היא לשריין את הכסף.

אולי הבג"צ יחליט החלטה כזאת שתצטרך לשריין סכום כפול? איך אתה

יודע מה הבג"צ יקבע?

חבר-הכנסת דן תיכון.

שעליי בנייה שכינת גילה והחלק השני - הר-חומה. לימים קפץ עליהם רוגזו של מישהו

מהרשות לפיתוח ירושלים והוא החליט ליזום הפקעה של הקרקעות ואלה, שרובן ככולן



ד. תיכון

מוחזקות על ידי יהודים. ואני לפתע התחלתי לקבל טלפונים מכל מיני אנשים

המחזיקים קרקעות שעברו אליהם בירושה. אחד מהם הוא יושב ראש הכנסת לשעבר,

יצחק ברמן.

אני מבין שהאיש מהרשות לפיתוח ירושלים הוא פעלתן מאד בכל התחומים

והוא מכה קשות והוא החלים להקים שכונת מגורים על ידי הפקעת קרקעות מיהודים.

ואני חשבתי שמה שיכול להעשות על ידי היוזמה הפרטית בארץ לא צריך להעשות

באמצעות רשויות חצי ציבוריות, שמייצגות את המנהלים שלהן יותר מאשר את הציבור,

כל הענין לא ברור גם לי. מאחר ויצחק ברמן מבקש בכל פעם: עוד לא

לטפל בענין, אני אינני ממפל, אני מבין שהענין נמצא בערכאות וצריך לקבל

החלמה אם יתנו רשות להפקיע, או לא יתנו רשות להפקיע, כי ודי זה ענין מאד

מעניין, שהרי יפקיעו מאנשים קרקע כדי לעשות עליה מה שהם היו רוצים לעלות

בלאו הכי. עלולה להתקבל החלמה מאד מענינת, לאיזו פשרה הם יגיעו והאם יאות

הבג"צ לאשר את ההפקעה, לי לא ברור כל הענין,

אני מציע להזמין מי שבקיא בענין שיציג את התמונה בכללותה, כמה בעלי

קרקעות ישנם יהודים, כמה ערבים, אם בכלל, מה רצו לעשות היהודים, מדוע לא

נתנו להם, מדוע בא מישהו פתאום ומחלימ שהוא יפקיע. זה דבר נורא8

גלעד הכהן, בבקשה.

מדובר על הפקעה בסביבות 7.-000,/ דונם"

על 5,000 יחידות דיור-

הרוב המוחלמ של הקרקעות הוא קרקע של יהודים. יש מעט קרקעות של ערבים.

אני לא יכול להגיד בדיוק, כי אינני זוכר מספרים,

הקרקע שבידי ערבים היא 7% , 5% ?

משהו כזה. עד 10%.

אדמת מושע, כן?

חלק מהקרקעות של היהודים הן במישע.

חלק קמן,

אינני זוכר בדיוק למי שייכת .כל חלקת קרקע,

שר האוצר הוציא צו להפקעת הקרקע"

מתי?

בערך לפני שנה וחצי,

שר האוצר שוחמ?

שר האוצר אברהם שוחמ-

בעלי הקרקע הגישו --עתירה לבג"צ נגד שר האוצר, כיוון שהם מענו,



ג. הכהן

שמדינת ישראל לא צריכה לדאוג לפיתוח הקרקעות, לבניית הדירות ולשיווק הדירות,

כי הם מסוגלים לעשות את זה בכוחות עצמם, מדינת ישראל, בתשובה לבג"צ, אמרה,

שהיא חושבת שעל המדינה לעשות את זה. נמצאים במגעים עם העותרים כדי להגיע

לאיזה הסדר, להסדר שהעותרים יפתחו את הקרקע בכוחות עצמם, עוד לא נחתם שום

הסכם.

הרשות לפיתוח ירושלים, מה היא עושה כאן?

אני לא יודע מה היא עושה.

היא רוצה לקחת את העסק ולטפל בו.

מי שמפקיע זה שר האוצר.- הקרקעות עוברות לרשות של מינהל מקרקעי

ישראל. אין קשר ולא צריך להיות קשר - אולי יש קשר עקיף שאינני יודע עליו -

עם הרשות לפיתוח ירושלים. . ?

לדברי חבר-הכנסת חיים קופמן, ההחלמה של בג"צ היא החלטה עקרונית,

אם תהיה הפקעה או לא תהיה הפקעה, אשר לגובה הפיצויים. מדינת ישראל משלמת

פיצויים על הפקעת קרקע לפי הערכת השמאי הממשלתי. אם בעלי הקרקע חושבים

שההערכה נמוכה מדי, הם יכולים להגיש ערעור לבית המשפט ובית המשפט מחלים,

יט היום הוראות אחרות לגבי קרקע חקלאית..

זה לא קשור, זו לא קרקע חקלאית, זו קרקת טרשים. גובה הפיצויים

נקבע לפי ערך הקרקע לפני ההפקעה.

גם לגבי קרקע בתוככי ירושלים?

זה לא בתוככי ירושלים., זה בתוך התחום המוניציפלי של ירושלים,

בג"צ קובע אם תהיה הפקעה או לא תהיה הפקעה,

מדובר ב-26 מליון שקל?

כן.

ברגע שבג"צ פוסק, שההפקעה שרירה וקיימת, מדינת ישראל צריכה לשלם -

לבעלי הקרקע את הסכום שלא שנוי במחלוקת, כלומר את ההערכה של השמאי הממשלתי',

למה אתה בא היום מה נהיה דחוף פתאום?

פשוט בגלל שהבג"צ הולך לתת החלטתו, יכול להיות שהבג"צ ידחה

את העתירה,

אז יקחו את כל הכסף למטרה אחרת.

אנחנו מבקשים את סיפור המעשה בכתב.

יש כאן כל כך הרבה אספקטים"

שמעתי. נראה איך נתמודד עם זה, יכול להיות שנמשיך בדיון אחרי

החלטת בג"צ.

בכל מקרה נרצה את סיפור המעשה..

בסדר, אבל יכול להיות שסיפור המעשיה יהיה בעל פה ולא בכתבי.

בעל-פה אפשר לשנות את הדברים,

יש פרוטוקול ולא משנים את הדברים. אני רוצה לבדוק את זה, מותר לי?

בענין קרנות הפנסיה אמרו כאן דברים שבבג"צ לא אמרר וכאן הפכו

אותם לאישיו מרכזי. לכן צריך לבקש את הדברים בכתב, כי מה שנותנים בכתב,

נותנים על אמת ולא מספרים לנו מעשיות. אני אוכיח לך את זה. רימו אותן- כאן,

בוועדת הכספים, בנושא קרנות הפנסיה,--הגישו לך אישיו, שכאשר הלכו לבג"צ -

הוא לא קיים סם, לכן אני מבקש-שיגישו את סיפור המעשה בכתב. זה נושא מאד

מורכב. יש אנשים שהם בעלי זכות, והקרקע היא קרקע לבניה, ומפקיעים את הקרקע

מבעלי הזכות. זה לא כמו שהפקיעו קרקע שלי שהיה לי בשמת שעליו בנוי מלון היאס

ב-1967 והלכו ובנו מלון, לקתו קרקע לבניה והפקיעו אותה למלון. היא היתה

שייכת למשפחתי. היום עומד עליו בנין שאחר כך עשיתי עליו הערכת שומה, אבל כאן

יש לך מצב שאנשים יש להם זכות לבנות וזו קרקע שהיום היא בבנייה, הולכת '

המדינה ומפקיעה את זה ונותנת את זה לרשות ביורוקרטית שלוקחת על דה עמלות,

. .

זה ענין של החלמת בג"צ. בג"צ יחליט.

אדוני היושב ראש, אני מבקש שיוגש סיפור המעשה בכתב.

אני אשקול, אולי נמתין להחלטת בג"צ וצלי אז זה לא יהיה רלבנטי בכלל-

כל מה שאנחנו מבקשים הוא, שלכשיחזור הנושא הזה לוועדה, לאחר שאתה

תשקול, תישלח הודעה לחברי הכנסת שבכוונתן להעלות את הנושא על סדר-יומה

של הוועדה, ועל מועד הישיבה בה יועלה הנושא,

לא נעביר אותה בהחבא, כמו שאנחנו לא עושים בשום מקרה אחר.

אנו עוברים לפניה מס' 36 של הממונה על התקציבים - הגדלת ההרשאה

להתחייב במשרד הבינוי והשיכון,

נציג אגף התקציבים, דורון לביא, בבקשה,

מה שאנחנו מבקשים זה אישור להרשאה להתחייב להשלמת בניה תקציבית

מהפרוגרמה של 1909-1991 ועבור כל מיני סעיפים בחוזה בעקבות התייקרויות

והתאמות שלא היו בחוזה המקורי של מגורונים וקרונים כדי שאפשר יהיה להתקין

את הקרוונים בצורה ראויה למגורים,

קונים קרוונים או מוכרים קרוונים?

. .

בוא נבדיל בין שני דברים. קנו קרוונים לפני שלוש שנים. מתברר



ד. לביא

שהכיור הוא בגודל 20 ס"מ על 20 ס"מ. אתה לא יכול לחיות עם כיור כזה.

איך יכול להיות 'י שהזמינו מגורונים עם כיורים כאלה? לא היו

ספסיפיקציות?

כנראה שלא.

בחוזה היה סטנדרט שהתאים אולי לסטנדרט של טיולים, קרוון שנועד

לטיולים.

אני אינני יכול להבין. זה כל כך לא רציני.

אני יכול להביא לכם פירוט, אם אתם רוצים, מה הסיבות שצריך

לשלם, לגבי קרונים שכבר הובאו והתוזים כבר נהתמו, לקבלנים.

מהו הסכום?

לגבי קרוונים מדובר על 8,8 מליון שקל.

לכמה קרוונים?

מדובר על 20,000 מגורונים ו-7,000 קרוונים. היו חוזים. היה חוזה

שצריך להוביל את הקרוונים בהובלה ימית. בחוזה היה סכום מסויים. בסופו של דבר

הסתבר שהעלות של ההובלה הימית גבוהה יותר.

זה לא דבר שמגלים אחרי שסוגרים חוזה.

זה מה שקרה.

אתה חושב שאנחנו יכולים לקבל מה שאתה אומר, שטמבלים עסקו בזה?

זה לא טמבלים, זה לא קשור לטמבלים, זה קשור ללוח זמנים קצר. בלוח

הזמנים שחתמו את החוזה לא בדקו את כל הדברים.

אנחנו היינו ועמדנו על כל הדברים האלה.

זה הסיפור של הקרוונים.

הסיפור של הבניה התקציבית הוא הרבה יותר מורכב. למעשה, בתחום של

הבניה התקציבית, כמו בתחום של התחייבות רכישה, הדברים יותר מורכבים. אין ספק

שהיום לא יודעים סופית את הסכומים המדוייקים שעדיין צריך להקצות עבור התחייבויות

רכישה ועבור בניה תקציבית. בתחום התחייבויות הרכישה יש עוד הרבה בעיות.

על מה אתה מדברי יש כאן שני נושאים. האחד - השלמת בניה ישירה, זו

פרוגרמת 1998-1991, והנושא השני - מגורונים וקרוונים?

כן.

אז למה אתה מדבר על בניה תקציבית?

כי מדובר על השלמת בניה תקציבית מהפרוגרמה.

מה זה הסלמת בניה?

השלמת בניה זו השלמה של חוזים. יש חוזה מסויים והוא חוזר על עצמו,

יס חוזה לגבי הקרוונים ויש דברים שלא התאימו בכל מקום ומקום, יס, למסל,

הנוסא של פיתוח חצר, ופיתוח החצר היה בסטנדרט מסויים ובסופו של דבר הוחלט

על שינוי הסטנדרט של פיתוח חצר, והדברים האלה לא כוסו בזמנו והיום צריך

לסלם את הכסף לקלבנים כדי להשלים את ההתחייבויות עבור הקבלנים, למרות סלא

מדובר על סכום סהתחייבו עליו בעבר- איז פה התחייבות רשומה.

חבר-הכנסת דן תיכון.

אני לא מקבל את הדברים שנאמרו כאן כפשוטם, ואני לא יכול לומר מאומה

מעבר למה סנאמר כאן. כל מה שאני יכול לבקש ממך, אדוני, אלו הן התקנות

של הסעיפים הללו בתקציב, פירוט ההשקעות, פירוט האתרים. אני רוצה לדעת ממה

מורכב המספר של 16,121,000 סקל. כמי שעסק "כמה שבועות" בעניני בניה, לא

מתקבלים הדברים על הדעת. אנחנו מכירים את המערכת הזאת, לא כל כך טמבלים.

ישנו כאן חבר-הכנסת רפי אדרי, שעמד בראש חברת בניה גדולה. זה לא עובד

כך במסרד הבינוי והשיכון. הם לא טמבלים, והם לא קונים כיורים סלא מתאימים,

על זה הם עמדו. הם לא עמדו על דברים אחרים, אבל על זה הם עוד עמדו. וכאטר

אתה מדבר על בניה במסגרת פרוגרמה, על ספסיפיקציות עמדו ויס דו"ח מבקרת

המדינה בענין הזה. מעולם לא הוסבר שקבלו מוצר פגום, להפך - הסבירו עד כמה

המוצר היה סלם, אלא סהיו בעיות אחרות, סלא הספיקו לבדוק את הקרקע, הקרקע

סקעה ולכן יס סדקים ומתקנים וכוי.

אני רוצה לקבל יאה התקנה עם הפירוטים של שני הסעיפים הללו, כולל

האתרים. היות וקשה לנו מאד עם משרד הבינוי והשיכון, כי דוחים אותנו בלך וסוב

במסך חודשים, אני מציע שאם לא יעבירו אלינו תוך פרק זמן שאתה תקבע, אדוני

היוסב ראש, פשוט יוקפא הסעיף הזה, כי נמאס לנו לרוץ אחריהם, ובדרך כלל

כשאנחנו מקבלים, זה לא מה סדובר כאן, בועדה, במרבית הסעיפים,

אני אבקש ממסרד הסיכון להעביר לכם פירוט מדוייק גם סל האתרים

וגם סל סוג העבודות סצריך לבצע בתחום של הקרוונים.

אתה הרפרנט, אתה צריך לדעת.

אני לא מכיר כל פירוט בתחומים הטכניים. אני מקבל עבודות "בי פרודקט",

וזה נראה סביר והגיוני בעיני. זכותכם, כמובן, לחלוק על הענין,

היום יש מגמה . למכור קרוונים. כמה שיותר, לא להתעסק עם הענין

הזה ולהוציא את האנשים מסם. 10,000 קרוונים עומדים ריקים. מה אתה בא ומספר

לנו, שצריך להחליף כיורים בחלק מהקרוונים? צריך להוציא את האנסים מסם.

לא מדובר על דברים חדשים, מדובר רק על דברים סביצעו. אם ניקח לדוגמה

אח הכיורים, החליפו כיור, היום צריך לשלם לקבלן. בחוזה לא רסום סינוי כיור,

והיום הקבלן דורס את הסינוי הזה.

אם אתה דורש זאת עבור דברים שבוצעו בלאו הכי -

ביצעו את הכל.

זה עוד חמור יותר,

מה קורה אם אנחנו לא מאשרים את ההרשאה להתחייב?

אני לא יודע מה יקרה, מדובר בתשלום לקבלנים,

אנחנו נמתין עד שיוגש החומר.

אני מבקש לקבל את הרשימות ממנכ"ל משרד השיכון לפני שיופיע איש

האוצר, כדי שפעם אחת נקיים דיון עניני.

אנו עוברים לפניה מסי 40 - העברת 10 מליון שקל מתקציב בניית

הוסטלים לתקציב פיתוח ותכנון העיר מודיעין.

דורון לביא, בבקשה.

כפי שאמר יושב ראש הוועדה, מדובר בהעברת 10 מליון שקל מתקציב

בניית הוסטלים לתקציב פיתוח ותכנון העיר מודיעין. צריך להבדיל 3ה בין

קודם כל, המהות שלהענין ושנית מקור הכסף. לגבי המהות, כידוע

לכם כל הנושא של מודיעין נתקע בבג"צ עקב גבעת פטורה, שגרמה למצב בלתי אפשרי

לגבי כל עבודות הפיתוח.

מה עם החגיגה שהיתה שם?

זו הפנ יה הזאת.

הסיפור כאן, שאנחנו בנינו תקציב סגור לעיר מודיעין. זאת אומרת

שכל עבודות הפיתוח יבוצעו לאחר שיגבול הכספים מהקבלנים , נניח הקבלנים

הבונים באתר ספדי, הכספים שייגבו מהם ישמשו גם באתר ספדי וגם באתר מירומי.

בגלל הבג"צ שעצר את המכרז באמצע, היום במודיעין אין להם כ סף להמשיך בעבודות

פיתוח, והופסקו למעשה כל עבודות הפיתוח. אנחנו מבקשים פה 10 מליון שקל

עבור המשך עבודות הפיתוח על מנת לא לעצור אח אתר מודיעין, מכיוון שמה שקורה

היום בבג"צ, שאתה מדבר על אזור מסויים באתר קפדי, גבעת התורה. הויכוח הוא

אם זה יהיה 240 דונם או 50 דונם, אבל למעשה מדובר על שמח קטן מאד בתוך אתר

ספדי והוא לא משפיע על רוב האתר. אין לי משוג למה בג"צ החליט לעצור את

כל אתר ספדי, לא רק את התחום הקשור לגבעת במורה.

מה אתה רוצה?

אנחנו רוצים מקור י- תקציבי -

למה?

להמשך עבודות הפיתוח.

הרי הקפיאו את הכל.

אין בעיה להמשיך שם בעבודות פיתוח,



ד. לביא

מדובר על מקור זמני. לא מדיבר על הקמנה של מספר ההוסטלים.

אם היו הוסטלים, אפשר היה לשחרר דירות.

התקציב לבניית ההוסטלים מחולק על פני כל השנה, אנחנו לוקחים 10 מליון

שקל מההוסטלים. אין בעיה בהוסטלים, אנחנו לא עוצרים בניית הוסטלים.

חבר-הכנסת חיים אורון,

אני מתאר לעצמי שבתקציב משרד השיכון, שהוא 3 מיליארד שקל, יש בודאי

עוד כמה סעיפים שבחודש ינואר לא ביצעו אותם, למה מההוסטלים?

מדובר על תחילת בנייה של הוסטלים, ההוסטל הראשון יצא ב-4 באפריל

1994. ההוסטל שלאחריו מתוכנן לאוגוסט 1994.

למה?

בגלל התכנון. לא סיימו בזמן תכנון ההוסטלים. יפעילו כל התקציב, מינוס

10 מליון אלה, בתקופה הקרובה. לקחנו מקור תקציבי שאנו יכולים להיות בטוחים

ש-10 מליון שקל אלה לא ישפיעו על בנייח ההוסטלים,

ממה תחזירו?

מה שקרה בבג"צ הוא, שעצרו את המכרזים, ואז אין כספים,

עד כמה שהבינותי מכל הבג"צים, בין היתר הטיעון של משרד השיכון והבינוי

. היה הריאות הירוקות, מעבר למה שיש סביבתי. זאת אומרת שכל התכנון השתנה מן

הקצה לקצה, אם יעבדו את גבעת ר'וז.ורה בבג"צ, לחלופין צריך לקבוע שטח אחר כדי

שיהיה שם אזור ציבורי יפה,

זה לא נכון. לא הבדילו בין מהות הויכוח על השטח של גבעת פטורה

מבחינה אקולוגית לבין כלל השטח שבאתר ספדי. אם הבג"צ יכריע, או ול"ל יחליט

שמקבלים את כל הטיעונים שלהם, עדיין מדובר בשטח קטן מאד מכל אחר ספדי, זאת

אומרת, אם מדובר על ,3,500 יחידות דיור באתר ספדי, בכלל לא יצאו במכרזים שקשורים

לאותו מקום, כל התכנון של הבניה מסביב גבעת התורה לא ישתנה. הדבר היחיד שיכול

להיות הוא, שאם יחליט הבג"צ שכל השטח בשאר ירוק, אז ישאר ירוק, אם יחליטו שרק

חלקו יש תכנון לשטח נוסף בתוך גבעת פטורה,

זה הנושא השני שאנו עוסקים בו היום ערב החלטת בג"צ,

אין לזה קשר. הבג"צ הוא על רובע מסויים.

אני בעד בניית העיר מודיעין, שלא תהיינה אי-הבנות, אבל יכול להיות

שיהיה צריך לשנות את כל התכנון. אי אפל:'ר סתם לשלות אנשים לשם, ולקחת להם את

הלב של כל האזור הזה,

זה לא לב,

היית בשטח?

כז. מדובר על שטח קמז מאד. גם אם הבג"צ יחליט לאשר את כל מה שמשרד

הסיכון רוצה, מדובר על תוספת של עוד 1,000 יחידות דיור. לא מדובר על שיבוי

מהותי.

חבר-הכנסת רפי אדרי.

לפני שאביע דעתי, אני רוצה לשאול: ההקפאה שהחליט עליה הבג"צ חלה

גם על עבודות וגם על תקציב, על שניהם יחד?

כל מה טהבג"צ החליט להקפיא אלו עבודות הבניה.

ועבודות פיתוח מתבצעות?

מתבצעות רק עבודות שבג"צ התיר לבצע אותן,

אם הוא הקפיא רק את העבודות, מדוע אתה צריך את האישור הזה? אתה

יכול לקחת מהתקציב של מודיעין?

אם יש הקפאה, יכול להיות גם שינוי תכנון וגם שינוי תב"ע, וכל

ולעבודות שיבוצעו עכשו ירדו לטמיון.

חבר-הכנסת דן תיכון.

אני מוכרח לומר שאני אינני מבין. מתקשה אני להבין. לפני שבוע ב-או

אלינו עם פינוי בסיס סל משמר הגבול, שלא הצלחנו לאתר באיזה מקום הוא היה

והגענו אתו לאורך כל הכביש מבן שמן עד בית-חורון. ואני יכול לומר בוודאות

שהוא לא נמצא באתר עליו דובר. האתר שהקפיאו אותו הוא אותו אתר שנמצא בכניסה

למכבים מצד ימין. הקפיאו אותו והקפיאו את כל עבודות הפיתוח כדי לא להרוס

את האתרים הארכיאולוגים שכביכול נמצאים שם.

עכשו אתה בא ואומר לנו שכתוצאה מהחלטת בג"צ אתה תיתן להמשיך לפתח

את השטח, אבל לא תיתן להתחיל לבנות עליו. אז מה הועילו חכמים בקלקלתם?

ואם יהיה שינוי תכנון מחר?

אם תפתח היום ולא תבנה מחר -

אני לא מבין, אצה להם הדרך? בודאי כבר עשו את העבודות. למה אתה

פותה סעיף תקציבי למודיעין? יש לך בטח סעיף תקציבי שנקרא פיתוח שטחים,

ובמסגרת אחת התקנות תכלול את מודיעין. הכל נראה מוזר.

עכשו למקור הכספי שנלקח מסעיף בניית הוסטלים, חבר-הכנסת חיים אורון

כיבר עמד על כך. כל הזמן אומר שר הקליטה, שההוסטלים יפתרו את הבעיות של הבודדים

והקשישים מבין העולים, וזה אחד הדגשים בתקציב משרד הקליטה ב-1994. איך אמר

יאיר צבן? אני צריך לתת דירה של 130 מ"ר לזוג קשישים כי אין לי דירות קטנות

ואין לי הוסטלים. פתאום עכשו יש לכם כסף בסעיף בניית הוסטלים, ואתם לווים

כסף מסעיף זה. אתה אמרת לתקופה קצרה, לכמה חודשים. אני מבטיח לך שמה שנלקח

מכאן לא יחזור לעולם. הכל לא מובן לי. פשוט לא מובן. תאיר את עינינו.

לגבי הנושא הראשון עליו שאלת, למה אני נמצא פה עם פניה זו - הסיכום

בין משרד האוצר ומשרד השיכון, וזה היה לאור מקרים של העבר, הוא לבנות

תקציב למודיעין. יש הכנסות ויש הוצאות. אתה מקבל הכנסות ממכרזים,

זה משק סגור?

זה לא מסק סגור אבל דרמה. משק סגור זה מבנה אחר. הוא בכלל לא

מופיע בתקציב. פה זה משק סגור -

היה סכום סל 17 מליון שקל,

? היה מכרז לבכיה באתר ספדי, הכסף היה צריך להכנס -

מה זאת אומרת הכסף היה צריך להכנס?

אותו קבלן סונה צריך לשלם עבור הפיתוח. הכסף הזה היה צריך ללכת

להמסך עבודות הפיתוח באתר ספדי וגם לאתר הפיתוח מירומי, ואם היו מתחילים

בבניה, זה היה נכנס לתקציב וזה היה מתגלגל הלאה גם לאתר מירומי וגם לאתר

ספדי, למעשה המתכונת היתה בנויה סכל התקציב - פרס לתקציב ראשונה של 80

מליון סקל שניתן בתחילה על ידי מסרד הסיכון על מנת סיוכלו להתחיל בבניה,

הוא לא התגלגל מהכנסות סנתקבלו מהבניה,

בסכום שאנו מבקסים פה אנחנו מדברים על המסך עבודות הפיתוח באתר

ספדי במקומות שמותר לפתח.

הקבלנים לא שילמו?

לאי, המכרז נעצר באמצע, לאחר סנתקבלו הצעות,

ואתה תמשיך בפיתוח?

אני אמשיך בפיתוח רק באזור שבו מותר לבצע ובאזור מרומי, אבל אין

לי הכנסות.

מי אחראי על פרוייקט מודיעין?

במסרד הסיכון?

כן,

עדי הדר,

מי הוא עדי הדר?

ראס אגף הכספים -

לא אריאל לוין

אריאל לוין הוא התקציבן, עדי הדר הוא ראס אגף כספים, סמנכ"ל כספים

והפרוייקט המרכזי -

הוא מעל אריה לוין?

אל תסבך אותי בתוארים,

אנחנו נזמין את עדי הדר שיסביר את הבקשה הזאת.



החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפומית ושאיריהם),

התשנ"ד-1994 (החזר הוצאות נסיעה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר ולרב

ראשי לשעבר)

לפנינו החלמת גמלאות הקשורה ברב ראשי לשעבר ובנשיא בית המשפט

העליון לשעבר,

מ. שטרית;

עוד פעם דנים בכך? זו כבר פעם שלישית.

עדיין לא אישרנו.

תראו, רב ראשי לשעבר ונשיא בית משפט עליון זכאים להחזר הוצאות

לנסיעות מיוהדות לפי חשבוניות שהגישו. אחד הרבנים הראשיים לשעבר הגיש

חשבוניות בסכומים מאד מאד גבוהים, וזה יצר אי-נוחות מסויימת והרגשה לא טובה.

אנחנו קיימנו דיון עם הרב בן-דהאן והגענו להצעה, שנעמיד סכום

קבוע של 4,000 שקל, שיהיה חייב במס ויהיה צמוד למדד המחירים לצרכן, ונפסיק

את הצורך בהגשת חשבוניות, שזה פרובלמטי.

יש לו רכס?

לא, הוא לא מקבל החזקת רכב.

אין לרב ראשי רכב?

לרב ראש.י: בגמלאות - לא.

יש לפני פירוט שמות האנשים שבהם מדובר ויש שונות מתפקיד לתפקיד

וממקצוע למקצוע, והכוונה שלנו לעשות איחוד של הדברים, ואנחנו רוצים לתאם

אח ה דברים עם פרופ' רוזן-צבי שעומד בראש הוועדה לשכר חברי הכנסה, וכאשר

יתגבשו אצלו הדברים, נראה מה עושים.

אם אני לוקח הוצאות נסיעה בגמלאות, יש בנייר שלפי נשיא בית המשפט

העליון, מבקר המדינה אחרי שלוש כהונות, רשאי לבחור שישולם לו סכום שחבר

הכנסת זכאי לו, או החזר הוצאות.

חבר הכנסת שאין לו מכונית זכאי להוצאות נסיעה;

מבקר המדינה אחרי שלוש כהונות רשאי לבחור, שישולם לו הסכום שחבר

הכנסת - לא בגמלאות - זכאי לו או החזר הוצאות ללא מס.

רב ראשי - כמו נשיא בית המשפט העליון, ואחריו בא יושב ראש הכנסת.

היות ונושא החשבוניות עלה, אנחנו הגענו להצעה -

ההצעה הזאת היא אופציונלית? אם יגיש קבלות - יקבל החזר?

ההצעה שלנו באה במקום קבלות. הוא יקבל 4,000 שקל לחודש ויסע כמה שהוא רוצה וישלם על זה מס.

חבר-הכנסת רפי אדרי.

אני חושב שהצעה זו היא נכונה, במקום שיגישו חשבוניות, יהיה

סכום קבוע ללא צורך בהגשת חשבוניות,

יש תקדים שמאשרים ללא חשבוניות?

כן.

לא מדובר על החזקת רכב? לרבנים הראשיים לשעבר אין רכב?

לחלק מהרבנים הראשיים לשעבר יש רכב.

אחד הרבנים הראשיים לשעבר הגיש קבלות בסכום של 7,000 שקל לחודש.

סמדר אלחנני, בבקשה.

ההמלצה שלי היתה לתת סכום קבוע. אני חוזרת בי מהמלצה זו, אני חושבת

שהחלטת ועדת הכספים בזמנו צריכה להטאר. היא רצתה להקל על בכירים לשעבר שאין

להם מכונית.

אולי כדאי להעמיד לרשותם מוכנית, זה לא יהיה יותר זול?

היום המצב הוא, שהוא מגיש קבלות ומקבל החזר ולא מורידים מס,

הורידו מס,

כל עוד הסכומים היו קטנים, ונשיא בית המשפט העליון בגמלאות היה

מגיש כמה קבלות, החזירו לו, זה חייב במס, כי הוועדה לא כתבה בהחלטתה שזה

פטור, אבל זה לא היה אישיו. לאחרונה נוצר אישיר בעקבות הדברים שאמר יושב

ראש הוועדה. ולכן העולתה הצעה לתת סכום קבוע של 4,000 שקל לחודש, חייב במס,

מבלי שיהיה צורך להגיש חשבוניות-

לאחר הרהור נוסף אני חושבת, שלתת סכום שגבוה יותר מהשכר הממוצע

במשק למי שמקבל פנסיה נדיבה מאד, כהחזר הוצאות לנסיעות מיוחדת, אומר דרשני,

השופטים העליונים בגמלאות שבקושי היו מביאים קבלה אחת או שתים, פתאום

הם יקבלו 2,000 שקל נטו?

זה רק נשיא בית המשפט העליון בגמלאות,

יש השופט לנדאו והשופט אגרנט.

לטעמי, אין מקום לקבוע סכומים כאלה. אני הושבת שצריך להשאיר את

ההסדר הקיים ולתת אפשרות להגיש קבלה תקנית ומסודרת שתהיה חייבת במס,

כיוון שהנושא מונח על שולחן הוועדה הרבה זמן, חשבתי מחדש. אמרתי פעם כך ועכשו אני אומרת כך

כך ועכשו אני אומרת כך,

אבי רוצה להחזיר ארחנו לנושא הדיון. רב ראשי לשעבר הגיש חשבוניות

על 7,000 שקל לחודש וצריך היה להוריד מס, זה נראה מוזר. בסיבוב שיחות עך

הרב הממונה על בתי הדין הרבניים דובר עם הרב.

ההמלצה שלנו היא לתת 4,000 שקל לחודש לכיסוי הוצאות לנסיעות

מיוחדות, ללא הגשת חשבוניות. נדמה לי שזה הדבר הסביר ביותר.

יש עוד נושאי משרות ברשויות שלטון בגימלאות. איך הם פותרים את

הבעיה? מה הם מקבלים?

מגישים קבלות.

עכשו יקבלו 4,000 שקל לחודש ללא קבלות?

כן.

בלי קבלות?

בלי.

הם יקבלו תוספת שכר 4,000 שקל ולא יוציאו על נסיעות.

מה השכר שלהם, אדוני היושב ראש?

נכון ל-1 באפריל 1993 נשיא בית המשפט העליון 20,000 שקל ומשהו.

ורב ראשי?

נכון ל-1 באפריל 1993 - 18,000 שקל.

הסכומים היום הרבה יותר גבוהים.

ההסדר הנוכחי עבד יפה. השופט העליון לשעבר, השופט אגרנט, היה מגיש

קבלה פעם אחת א7 שתים.

אני תושב שההצעה של היושב ראש היא נכונה.

אני מציע להשאיר את הענין להחלטתך, אדוני היושב ראש. אני תומך בהצעה,

אבל מה לנו להכנס לזה?

אני מעמיד להצבעה הצעת החלטה גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון

(נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם), התשנ"ד-1994, תיקון סעיף 25:

בסעיף 25 להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות ה שלטון (נושאי משרה

שיפוטית ושאיריהם), התשמ"א-2,1981 ) במקום "להחזר הוצאות לנסיעות מיוחדות

" לתשלום בסך. 4,000 שקלים חדשים לחודש לכיסוי

הוצאות לנסיעות מיוחדות.

הסכום האמור יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן ויתואם כל אימת שיחול שינוי בתוספת היקור המשתלמת לעובדי המדינה."



ה צ ב ע ה

הצעת החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי

משרה שיפוטית ושאיריהם), התשנ"ד-1995 אושרה

צו לעידוד החסכון ( אמיסיה של קמור בע"מ)

(מכתבו של יו"ר רשות ניירות ערך מיום י"ב באדר התשנ"ד(,23.2.94)

לפנינו צו לעידוד החסכון (אמיסיה של קמור בע"מ),

מבקשים אישור פוזיטיבי.

פעם אחת בקשה לאישור פוזיטיבי, אני מבין, אבל זה הופך לענין

של קבע.

מטרה ה-14 יום היא, שיאם לחבר הוועדה יש התנגדות, יביא אותה.

נקבעה תקופת זמן, עכשו מקצרים את התקופה ומדי פעם מגישים לנו

בקשה לאישור פוזיטיבי.

איזה תיקונים יש בתשקיף של קמור?

המספר של סכום אגרות החוב.

אנו מאשרים צו זה.

צו לעידוד החסכון (אמיסיה של קמור בע"מ) אוסר

הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 12:00