ככנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 267

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ו בשבט התשנ"ד (7 בפברואר 1994) שעה 10:00

חברי הוועדה: ג. גל - היו"ר

ח. אורון

א. גולדשמידט

ח. קופמן

א.ח. שאקי

ש. אביטל

א. ויינשטיין

י . ונונו

ר. נחמן

ד. תיכון

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. שניידר - היועצת המשפטית לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות י. ניצני

א. דריימן, ט. נוימן, ג. הכהן. ד. ויינטראוב)

י. טפר, מ. בלייך, ד. ליפשיץ ) - משרד האוצר

ת. פנחסוביץ - משרד המשפטים

יו"ר שיכון ופיתוה בע"מ א. וינר

מנכ"ל שיכון ופיתוח בע"מ א. ספרן

י. באום - שיכון ופיתוח בע"מ

יו"ר רשות ניירות ערך א. מינטקביץ

יו"ר הבורסה ח. שטסל

א. עדן - משרד הפנים

מ. איזנברג

הצעות לסדר-היום

צווים לעידוד החסכון - הנפקות מדטכניקה בע"מ,

קמור בע"מ, אגרי אינווסט בע"מ

מכירת מניות המדינה בחברת שיכון ופיתוח בע"מ

חוק ניירות ערך (תיקון מס' 13). התשנ"ד-1994

שינויים בתקציב לשנת 1994



צווים לעידוד החסכון - הנפקות של מדטכניקה בע"מ,

קמור בע"מ. אגרי אינווסט בע"מ

מכתבי יו"ר רשות ביירות ערך מיום ט"ו בשבט התשנ"ד - 27.1.94

ומיום כ"ב בשבט התשנ"ד-3.2.94) (2)

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה,

מזכיר הוועדה מר קרשנר, בבקשה.

יושב ראש רשות ניירות ערך מבקש אישור פוזיטיבי להנפקות של

מדטכניקה בע"מ, קמור בע"מ ואגרי אינווסט בע"מ.

היו"ר ג. גל;

כדרכנו, אם אין למישהו סיבה להתעניין, אנו נוהגים לאשר בקשות

כאלה של יוטב ראש רשות ניירות ערך.

אני לא ראיתי את הבקשות של יושב ראש רשות ניירות ערך,

אלה דברים טכניים.

כל מה שאומר מזכיר הוועדה מקובל עלי.

אנו מאשרים צווים אלה,

צווים לעידוד החסכון - הנפקות של מדטכניקה בע"מ,

קמור בע"מ ואגרי אינווסט בע"מ - אושרו

הצעות לסדר-היום

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת חיים אורון.

אני מבקש לזמן בדחיפות את שר האוצר. אני יודע שלא תמיד מה שכתוב

בעתונים זו אמת. הפעם זו אמת; יש 2,5 מיליארד שקל עודפים משנה שעברה שלא בוצעו,

אנחנו ראינו בראשית השנה כאחד מתפקידנו לדאוג, שלא יקרו-, מה שקרה בשנים עברו,

שי ארו בתקציב עודפי תקציב שלא בוצעו. כאשר מאשרים תקציב, רבים על כל אגורה,

א כאשר הדברים מגיעים לכלל ביצוע, נוצרים עודפים בתקציב, שאינם מבוצעים.

ב; -רד השיכון יש עודף תקציבי שלא בוצע בסך מיליארד שקל, במשרד החינוך - 300

מליון שקל.

אני מבקש לזמן את שר האוצר ולשמוע למה לא ביצעו ואיך מתארגן המשרד

כדי שבשנה הבאה זה לא יישנה. אמרו לי שהקימו מטה לבקרה על ביצוע התקציבים.

היות ונושא זה חזר בשנה שעברה וחוזר בשנה זו, אנו ניענה לבקשתו

של חבר-הכנסת חיים אורון ובזמן את שר האוצר.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת דן תיכון.

אנחנו קוראים על דברים מדהימים שקורים במניית חברת המגן,

היו" ר ג. גל;

לא יכול להיוון.

דברים מדהימים על מה שקרה במניות חברת המגן, מניות הממשלה בחברת

המגן שהחלטנו על מכירתן, מאז החלפנו ואיך אנשים הרוויח כסף.

אני מבקש לזמן את אריה מינסקביץ, יו"ר רשות ניירות ערך, כדי לשמוע

מה עלה בגורל החקירה שביקשנו לפתוח בעקבות הפנייתו של יוסי ניצני למה שקורה

במניה הזאה.

הרי היה איסור על מכירת מניות אלה.

הוא אומר, שחלק מותר היה להם למכור, מידיעה שקראתי בעתון אלד.

שקנו הרוויחו 15 מליון שקל. מימשו רווח של 15 מליון שקל מחלק מהמניות שאומר

יוסי ניצני שמותר להם למכור מייד. אני חשבתי כמותך, שהקפיאו את המניות לארבעה

חודשים, וכך שמעתי כאן.

אני קראתי ראיון עם חבר-הכנסת ויינשטיין שאמר: מה יש, אסור להרוויח?

אין ויכוח שאפשר להרוויח, השאלה מה היה כאן.

חבר-הכנסת רון נחמן,

אני מודאג ממה שקורה בבורסה. יש כתבה ב"הארץ" על מיסוי הבורסה

וכי עלולה להיות נפילה של הבורסה. לפני שיקרו כל מיני קטסטרופות בתחום

הזה של הבורסה, אני חושב שאנחנו צריכים לקיים דיון סגור בכל הנושא הזה,

המבחן היחיד לקבלת הצעתך הוא, מה אנחנו יכולים לתרום לחיוב על ידי

דיון כזה. נשקול את הדבר.

מכירת מניות המדינה בחברת שיכון ופיתוח בע"מ

(מכתבו של שר האוצר מיום ז' בשבט התשנ"ד(19.1.94)

רבותי, מונחת לפנינובקשת שר האוצר לאשר מכירת מניות המדינה בחברת

שיכון ופיתוח בע"מ. כדרכנו נשמע את האורחים הנמצאים עמנו, ואם יידרש

חומר נוסף נקבלו. שום דבר אינו בוער,

אדוני היושב ראש, הערה לסדר הדיון.

בבקשה.

אני ראיתי הרבה דברים בחיי, אבל כאשר הולכים למכור חברה מן הסוג

הזה, שהתמורה עולה על מיליארד שקל, ולא מעבירים אלינו את התשקיף כדי שגם

אנחנו נוכל לאשר את זה כאילו קראנו את החומר, זה נראה תמוה בעיני. לכן אני



ד. תיכון

מבקש שעוד היופ יימצאו התשקיפים לכל חברי ועדת הכספים ללא יוצא מך הכלל.

בסדר.

זה תנאי הכרחי לקיום הדיון.

אנחנו נשפע אה הדברים. כפי שאמרתי, אין פה שום דבר שבוער,

ואם יהיה צורך בחומר נוסף, גם מה שאתה ביקשת, יימסר.

חבר-הכנסת רון נחמן.

אדוני היושב ראש, אני בקשתי את התשקיף ולכן קבלתי אותו, ויש

לי המון שאלות. אינני יודע מתי יגיע מועד השאלות של חברי הוועדה. לצערי הרב,

אני חייב לצאת בשעה 11:45. אני מבין שלא נגמור היום את כל הדיון הזה. השאלה

היא, איך יתנהל הדיון מבחינה פרוצדורלית.

אינני מודיע מתי נגמור את הדיון. אני אומר ששום דבר אינו בוער הפעם,

אני למדתי שהדרך הכי קצרה היא הדרך הארוכה.

נשמע עתה את מר יוסי ניצני, מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות. ונמצאים

עמנו גם יושב ראש שיכון ופיתוח אשר וינר ומנכ"ל ????? ופיתוח אמנון ספרן,

ונשמע אותם,

בבקשה, מר ניצני.

חברה נוספת שהממשלה החליטה על הפרטתה מגיעה לסוף מסלול ארוך של

כשנתיים, שבהן נעשתה עבודת חריש עמוק בתוך החברה, נסקרו כל נכסיה, הוקם

מערך דיווח חשבונאי חדש, שמתאים לחברה שעומדת להיות חברה בורסאית והוכנה

טיוטת התשקיף לאישור הרשויות. הטיוטה הזו מצויה בבדיקה ובמגעים עם רשות

ניירות ערך ועם הבורסה; כמובן שעוד אין טיוטה סופית. טיוטה סופית, כידוע,

זה מסמך שמוגש לחתימת הרשויות פחות מעשרים-וארבע שעות לפני שהוא מתפרסם,

אבל יש טיוטה יחסית מתקדמת לקראת ו:אישור,

על פי התשקיף אנחנו מתכוונים לפרסם אותו . ולמכור את המניות של החברה

במהלך חודש פברואר0 זאת אומרת, שום תאריך לא מקודש, אבל אנחנו מתכוונים

למכור את המניוח במהלך חודש פברואר ולכך כיוונו את כל הפעילויות שלנו עד עכשו,

ואני בהחלט אודה לוועדה אם היא תאשר את זה.

אוסיף עוד הערה אחת לפני שאגע בפרטים. צריך לזכור שהרשות המופקדת

על פי החוק לבדוק תשקיף, לשאול את השאלות,והיא גם אחראית על פי החוק, פרט

לאלה שחותמים על התשקיף, נציגי המדינה והחברה, היא כמובן רשות ניירות

ערך וגם הבורסה מהיבטים מאד מוגבלים מאד מסויימים, כך שיכולה הוועדה להיות

שקטה, שהגורם המוסמך על פי החוק עושה את מלאכתו נאמנה, ואנחנו יושבים אתו

ישיבות ארוכות, דנים על כל השאלות ומבהירים כל דבר, וכמובן, אם תהיינה שאלות

כאן, אנחנו נשמח להשיב עליהן.

איך אנחנו יכולים לשאול? לא קבלנו תשקיף,

אני לא חושב שהוועדה צריכה לבדוק תשקיף.

אני מוחה על הגישה הזאת.

מה שמוצג בפני הוועדה זה תיאור מפורט סל החלטת הממשלה, דברי הסבר

בליווי נתונים, הדו"חות הכספיים של החברה, עיקר הנתונים של נכסי החברה

והשמאות עליהם, עיקרי הנתונים על הערכות השוי, ונדמה לי שעל בסיס כל המידע

הזה, הועדה יכולה לקבל החלטות,

הממשלה החליטה למכור 100% מאחזקותיה בחברה, שהם 100% מהון החברה.

כל מה שמנית מופיע בארבעה הדפים האלה?

כן, פלוס הברים הנלווים.

לא העברתם שום דבר. פניית שר האוצר קבלנו.

קבלנו ארבעה דפים.

אתה אמנם אומר, שאנחנו לא צריכים לדעת, אבל קבלנו רק פניית שר האוצר.

אני אמרתי שכל מה שאתם מבקשים, ינתן, לא בוער שום דבר. תנו

ליוסי ניצני לומר את דברו ואחר-כך ישלימו אנשי הנהלת שיכון ופיתוח ואחר כך

אתם תגיבו. תרצו עוד חומר, יהיה עוד חומר. אני בא לעשות את הדברים בניחותא

ואתם לוחצים. יכול להיות שקרתה פה טעות, היא תתוקן-

אם אני מבין מה שאמר יוסי ניצני, תשוב לנו לדעת, האם שיטת ההערכה

היתה שיטה נכונה, האם לקחו חברות שהן בעלות מוניטין להערכה, האם עשו

הצלבה של ההערכה. האם שיטת המכירה היא נכונה וכיוצא באלה דברים. אבל

כל חבר הכנסת ישאל ויציע על פי רצונו.

בבקשה, מר ניצני.

החלטת הממשלה היא למכור את כל אחזקות המדינה בחברה, דהיינו 100%,

או ליתר דיוק - פחות 100% שנמצאים בידי עמידר, שנמכרות יחד ועמידר

תקבל את החלק היחסי מהתמורה. בסך הכל נמכרים 100%. כל ה-100% האלה נמכרים

באמצעות שוק ההון בישראל,-באמצעות הבורסה ,על פי שילוב של הצעת-מכר של אחזקות

המדינה בנוסף גיוס הון על ידי החברה, כאשר הצעת-המכר הזאת היא לציבור

ולעובדי החברה, לפי המדיניות הקבועה של הממשלה במקרים של הנפקה לציבור-

מספר מלים על החברה ואחר-כך הנהלת החברה תוכל להוסיף ולהשלים.

החברה היא אחת מחברות הבניה הגדולות בארץ. היא מפעילה היום למעלה

מ-120 פרוייקטים של בניה ומתחרה בשוק הבניה עם חברות פרטיות במקומות שונים

בארץ, כולל במרכז הארץ. אפשר לנסוע בכביש החוף ולראות על יד שמות של חברות

פרטיות גם את שיכון ופיתוח כחברה ממשלתית.

ב-1992 היו הכנסות החברה ממכירות למעלה מ-450 מליון שקל בגין

מכירת 1,894 דירות. ב-9 התודשים הראשונים של 1993, שעל פי הדו"חות הכספי ים

שלהם אנחנו מנפיקים את החברה, הסתכמו ההכנסות ב-517 מליון שקל בגין מכירת

כ-1980 דירות. זה מראה קל ההיקף ועל סדרי הגודל של החברה הזאת.

החברה ב-1992 הראתה רווח נטו של 56,5 מליון שקל ובתשעה החודשים

הראשונים של 1995 - רווח נטו של 54,7 מליון שקל.

בידי החברה יש נכסים רבים, יש מלאי סל קרקעות, שהשווי שלהם ברוטו

לפני מס, הוערך בלמעלה מ-720 מליון שקל, ובניכוי מס - 436 מליון שקל,'

בחברה מועסקים 225 עובדים קבועים.



י. ניצני

לפני שהממשלה קבלה החלטה למכור את החברה, לצד ההערכות הפנימית

שהנהלת החברה עשתה ושאנחנו עשינו ביחד עם הנהלת החברה בהכנתה למכירה, ההליטה

הממשלה כמה החלטות, שהיא מצאה אותן ראויות לצורך הכנת החברה למכירה והעברתה

לידיים פרטיות.

אני רוצה לגעת בשלוש החלטות כאלה, ההחלטה הראשונה, אולי בסוגיה

הכבדה ביותר, היא ההחלטה להוציא פונקציות של תכנון ופיתוח של העיר מודיעין

מהחברה ולהעביר אותן לניהול משרד הבינוי והשיכון, הממשלה סברה, שכחברה

פרטית מן הראוי שלא היא תעסוק בתכנון ובפיתוח של העיר מודיעין, אלא שהפונקציות

האלה ישארו בידי המדינה,

ההחלטה השניה שקבלה הממשלה קשורה בסוגיה של קבוצת קרקעות, שמכונות

"קרקעות גימל", אלה 188 דונם שהוערכו על ידי השמאים בלמעלה מ-33 מליון

דולר; קרקעות מדינה שהיו בנאמנות בטיפול החברה, ובמשך שנים רבות הקרקעות

שנקבתי בהן הן הקרקעות הפנויות שנשארו בידי החברה. היו לפני זה קרקעות אחרות

שהחברה פיתחה, בנתה ומכרה בשם המדינה, אנחנו סברנו שמצב-הביניים הזה, שיש

חבילת קרקעות שהן של המדינה באופן פורמלי, אבל מטופלות על ידי החברה, זה

אולי אפשר לסבול כשהחברה היא הברה ממשלתית. גם אז זה לא מצב ראוי, אבל

כמו הרבה יתרונות שיש כאשר מכינים חברה להפרטה ועושים סדר, גם כאן הצענו

לממשלה להעביר את הקרקעות האלה לידי החברה באופן פורמלי, ולמכור אותן יחד

עם החברה תוך הקפדה שתיעשה לגביהן שמאות ראויה, שהממשלה תקבל את תמורתן

במסגרת מחיר החברה, ויותר מכך - ייחתם הסכם בין החברה לבין המדינה, שהחברה

בלוח זמנים שמפורט בהסכם, תפתח את הקרקעות האלה ותמכור אותן ולא תחזיק

אותן כמלאי ספקולטיבי, כך שגם האינטרס של המדינה שהקרקעות האלה יפותחו

וימכרו יישמר.

ח. קופמן;

כמה יחידות דיור זה?

אלה קרקעות בנויות, החברה תוסיף אחר כך נתונים,

הסכם כזה בין המדינה ובין החברה גובש; יש עוד סוגיית מיסוי אחת,

שאנחנו צריכים לסיים אותה, אני מקווה תוך יומים-שלושה נגיע להסכם עם שלטונות

המס, וההסכם הזה ייחתם, וגם זה תנאי לפרסום התשקיף.

ההחלטה השלישית של הממשלה היא לגבי הסוגיה של הטיפול ברכוש המינהלי

אלו אותן דירה שבמסגרת התחייבויות הרכישה החברה מטפלת בהן ודואגת לתחזוקתן

ומכירתן בשם המדינה, גם בענין זה, כשהחברה היא חברה ממשלתית בשליטה מלאה

משתמשים בה כמכשיר, ויש מערכת יחסים עסקית בין המדינה ובין החברה, שהיא

לא בהכרח חתומה בחוזים,

דאגנו שינוהל משא ומתן בין המדינה והחברה ונחתם חוזה, או עומד

להחתם תוך יום-יומיים, בין המדינה ובין החברה. כך שגם הנושא הזה מוסדר,

על כמה יחידות דיור מדובר?

אנחנו קבלנו מידי המדינה עד היום 34,000 יחידות דיור, מזה מכרנו

19,000,

והשאר?

חלק מהן העברנו והיתר נעביר על פי החלטת הממשלה.8,000 יחידות

לעמידר ולעמיגור,

איפה הן 8,000 יחידות הדיור?

על פי החלטת הממשלה, פיזור -

בכל הארץ, בירוחם, בשדרות ובמקומות אחרים.

היתר נמצאות בהליכי מכירה ואנחנו מנסים למכור אותן.

כמה דירות תמכרו?

אנחנו מעריכים שנמכור 3,000 דירות פלוס ה-8,000 דירות. ואנחנו

נשארים בסדר גודל של 4,000 יחידות דיור.

8,000 היחידות שניתנות לעמידר ינתנו בשכירות?

א. וינר;

תלוי, אם תימסרנה לעמידר או לעמיגור -

אם אני קונה מחר מניה של שיכון ופיתוח, אני אהיה חלק מהבעלים

של דירות אלו?

לא, לגבי דירות אלו אנחנו פועלים כנאמנים של ממשלת ישראל. זה הרכוש

המינהלי, אנחנו משמשים לגביו רק פונקציה לקבלת הדירות ומכירתן, בגין זה

אנחנו מקבלים 2%. וזה מה שכתוב בהסכם שעכשו אנחנו עומדים לחתום,

אלו שלוש ההחלטות העיקריות שקבלה הממשלה לפני ההחלטה על המכירה,

באשר לנכסי החברה והערכת השווי שלה, אנחנו ביצענו שתי הערכות שווי

כמצוות הממשלה. בדרך כלל בכל הפרטה של כל חברה, מבצעים שתי הערכות שווי

בלתי תלויות, הערכות השווי האלה התבססו על עבודת שמאות שביצעו שני שמאים

בנפרד. לאחר שנתקבלו הערכות השווי, היות וזו היתה עבודה מתמשכת, נעשו

עדכונים.לאור השינויים בחודשים האחרונים במחירי המקרקעין במדינת ישראל ובמיוחד

באזור המרכז, הערכות השווי האלה עודכנו בהתאם.

בנוסף לזה, מכיוון שזו חברה עתירת נדל"ן, מקרקעין, רשות החברות

שכרה באופן יוצא מן הכלל - היא לא עושה את זה בדרך כלל - שמאי שלישי, שעשה

בדיקה מדגמית לשמאות שעשו שני ושמאים האחרים כדי לוודא שהשמאות של המקרקעין

והערכות השווי על פיהן, באמת נעשו כראוי,

אני רוצה להדגיש, שהערכות השווי והשמאות נעשו על בסיס סקר מקרקעין

מאד ארוך ומפורט שעשתה החברה עם יועציה המשפטיים במשך תקופה ארוכה מאד, נדמה

לי למעלה משנה. יש שני כרכים עבדים מאד עם פירוט מלא של כל המקרקעין של החברה

וזה שימש כחומר גלם לעבודת השמאים ולהערכות השווי. צריך לזכור שכאשר עושים

סקר של שמאות של מירקעין, לא מדובר רק על מידות ומיקום, אלא גם על הזכויות

הנלוות לכל אחד מהמקרקעין האלה,

מה הוכיח המדגם?

האלה

לשני הכיוונים.

לשני הכיוונים.

לשני הכיוונים.

איך מעריכים מה הסיכוי העתידי של ערך הקרקע?

זה השמאי מעריך.

זה חלק מעבודה השמאי, על בסיס האימפוט שהוא מקבל לגבי כל אחד ואחד

מהמקרקעיז האלה.

הפוטנציאל מתבטא במחיר.

הערכת השווי של הקרקעות הסתכמה ב-727 מליון שקל. הערכת השווי של

החברה של שני המעריכים -

במסמך שלפנינו כתוב שסכום זה הוא לאחר ניכוי המס. איזה מס? יש

היטל השבחה. אלה הם סכומים עצומים.

כל הערכת שווי. נעשית נטו ונעשית ברוטו, כאשר המסים שמנכים הם המסים

הרלבנטיים, החל במס שבח.

היטל השבחה כלול'י

היטל השבחה נלקח בחשבון.

על בסיס השמאויות האלה נעשו שתי הערכות שווי, כמו שאמרתי, והן נעו

בטווח 'טל 820-900 מליון שקל. הערכות השווי של השמאים נעשו על פי גישת הערך

המאזני של החברה, כך שהוא משקף גם את שווי המקרקעין המעודכן ונוסף לזה הערך

הגלום בפרוייקטים שנמצאים בתהליך ובפוטנציאל של הפעילות העתידית של החברה.

ויש שיטה לעשות את זה.

אנחנו פירסמנו לאחר מכן מכרז חיתום בין גופי החיתום הגדולים בארץ,

מדובר בפרוייקט מאד גדול. מדובר בהערכת שווי שקרובה למיליארד שקל. פרסמנו

מכרז חיתום בין שבעת גופי החיתום הגדולים בארץ. קבלנו מספר הצעות. בסופו של

דבר זכו במכרז החיתום הזה בנק לאומי ובנק דיסקונט, שהצעתם כשווי מינימום

למכרז למכירת החברה היא קצת למעלה ממיליארד שקל, 1,080,000,000 שקל.

אני רוצה להעיר כאן, ששווי המינימום של החברה ייקבע בסמוך לפירסום

התשקיף לפי המצב של השוק, כך שאם מצב השוק ישאר כמות שהוא היום פחות או יותר,

מחיר המינימום יהיה קרוב מאד למחיר שבו נקבו החתמים, או עליו וחחייבו החתמים

במכרז החיתום.

כמה זה?

1,080,000,000 שקל, אם לא יהיה בבורסה איזה שינוי דרמטי לרעה

צריך לזכור שזה מכרז וכמובן שזה מחיר מינימום והשוק יתן את המחיר שהוא יתן.

אני רוצה לומר מלה, שהיא מאד חשובה, בקשר לשיטת המכירה: אנחנו בפעם הראשונה מציעים למכור בבת-אחת חברה בשוק ההון, 100% ממניות החברה. זה לא נמכר



י. ניצני

בבת אחת מבחינת ההון של החברה. אנחנו יוצאים גם עם ניירות ערך המירים, ומייד

אפרט ואסביר, אבל בהנחת דילול מלא, אנחנו מוכרים 100% מהחברה. למעשה זו

תהיה החברה השניה ש-100% ממניותיה מפוזרות בידי הציבור. החברה הראשונה

שבה עטינו את זה היתה חברת נפט"א. ההנפקה הצליחה מאד, ואנחנו מניחים שעם

המימוש של ניירות הערך ההמירים יתהווה גרעיז שליטה בחברה, בינתיים, עד

שניירות הערך ההמירים לא הומרו, השליטה היא בידי המדינה. גם כאן יהיה אוחו

דבר. אנחנו הקמנו מנגנון שיעביר את השלימה בהדרגה במהלך תקופת ההמרה של

ניירות הערך ההמירים, שהיא בשנתיים, או עד שנתיים, בצורה מסודרת למי שישתלט

על החברה..

אני אגיד יותר מזה: אנחנו' מתכו ונים לפרסם את התשקיף ולעשות מכירה

מוקדמת למה שמכונה משקיעים מוסדיים, מספר ימים לפני פירסום התשקיף. הבורסה

תיקנה את הכללים שלה לפני כשבועיים, בין השאר גם כתוצאה מפניות שלנו אליה,

ולמעשה היא החליטה שכל מזמין בודד יכול להזמין ולקבל עד .7.5% מהון החברה

המונפקת. זה אומר שבחברה כמו שיכון ופיתוח, 7.5% לפי מחיר המינימום שאמרתי,

מדובר בכ-75 מליון שקל.

אני רוצה להבין: יכול אדם פרטי להשתתף במכירה המוקדמת ולקבל זכויות

והוא יזכה ב-7.5% י מן האמיסיה, מן המיליארד שקל?

נכון. חברה או בן-אדם, או מי שזה לא יהיה, אבל אין בכך כדי לפגום

בתקנה אחרת של הבורסה, שצריך להיות פיזור מינימלי, עם התפלגות נאותה בין,

אם אני זוכר את המספר, 225 מחזיקים והתפלגות נאותה. זאת אומרת, בחברה של

מיליארד שקל, גם אם 4-3 גורמים יקנו כל אחד 7.5% וביחד יאספו '300 מליון שקל,

עדיין ישארו 700 מליון שקל, שסביר מאד להניח, שיפוזרו בידי הציבור ויהוו

בסיס נאות למסחר תקין והוגן בבורסה, אינני חושב שיש בעיה בחברה מסוג כזה

עם הפיזור.

למה החלטה זו חשובה? החלטה זו חשובה מכיוון שאנחנו מקווים, שכבר

בשלב המכרז, או סמוך לאחריו, יאספו גורמים מעונינים שרוצים להשתלט על החברה

חבילות של מניות כדי ליצור בידיהם גרעין שליטה. ועצם העובדה, שידוע שבאמצעות

שוק ההון יתהווה גרעין שליטה, דבר שעכשו מקובל מאד בשוקי הון מפותחים בעולם,

לא כל כך בארץ, אבל אני מקווה שזה יתרום לפיתוח הענין הזה גם בארץ - עצם

העובדה שידוע שבמסגרת שוק ההון חהיה תחרות על השליטה, הדבר יבוא לידי ביטוי

במחיר שייקבע במכרז שאנחנו נפעיל והמדינה תקבל את התמורה הנאותה כבר בשלב

המכירה לציבור.

מכאן הייתי רוצה לעבור להסבר מפורט של מבנה המכירה וההבפקה ביחד.

לא הבנתי. מה קורה עם קרקעות - אם יש כאלה - שעדיין אין החלטה

של הרשויות לגבי יעוד הקרקע, מה מותר לבנות שם, וההחלטה מה יקרה שם נובעת

מההחלטה של הרשויות במקומות שונים.

אתה מתכוון לשינוי יעוד?

כן. יש קרקעות כאלה, ואם כן - כמה?

בודאי שיש.

יש קרקעות כאלה.

התשובה יכולה להיות יותר מורחבת.

יש כמה קרקעות כאלה.

איר אנחנו בונים את הצעת המכר וההנפקה של החברה ביחד? לפני ההנפקה,

בידי המדינה, כאמור, 100%.למחרת ההנפקה הלקה של המדינה ידולל -

לא, זה לא נכון. לעמידר יש 1.4%.

אנחנו מוכרים את הכל יחד. מייד לאחר ההנפקה ישארו בידי המדינה

49.3% כאשר בידי הציבור יהיו מיידית 50% והעובדים יקבלו ה0.7%. התמורה

הכספית המינימלית המיידית שהמדינה תקבל היא 955,750,000 שקל, אם נצא

לפי הערכת שווי של 1,080,000,000 שקל. והחברה תגייס סכום של כ-40 מליון שקל.

מייד אראה איך. זאת ההכנסה המידית למדינה ולחברה.

היות והמדינה מנפיקה גם אופציות רכישה, בתו?? שנה הדוללנה אחזקות

המדינה, אם יממשו את כל האופציות עד ל-27.3%; אחזקותיו של הציבור יעלו

ל -72% והעובדים ישארו עם אותם 0.7%. זה יכניס למדינה עוד 258 מליון שקל,

בסך הכל הכנסות המדינה המינימליות יהיו כ-171,000,000, 1 שקל.

המדינה מנפיקה גם אגרות חוב מסוג ברקן להמרה בתוך תקופה של עד

שנתיים ובתום השנתיים האלה, בהנחה שכל אגרות החוב האלה יומרו, לא יהיו

למדינה יותר אחזקות בחברת שיכון ופיתוח והיא תדולל עד אפס אחוזים. הציבור

יחזיק ו99.3% והעובדים 0.7%.

היית וגם החברה מנפיקה כתבי אופציה וגם אגרות חוב ניתנות להמרה,

הרי כל המרה ומימוש של שני הסוגים האחרונים שאמרתי עכשו מדללים את אחזקות

הציבור המקורי על ידי הציבור החדש שיממש את האופציות ואת אגרות החוב להמרה.

מבחינת המדינה זה לא משפיע עליה יותר. לכן בתום והמרה והמימוש של כתבי האופציה

של החברה ואגרות החוב להמרה של החברה, החברה תמורת המימוש של כתבי האופציה

תקבל עוד כ-60 מליון שקל, ואחזקות הציבור ישתנו בשיעורים מאד קטנים של כמה

מאיות האחוז ויהיו בסופו של 99.35% ואחזקות העובדים ירדו ל-0.65%.

לא הבכתי למה בתום ארבע שנים מימוש כתבי האופציה, למה לא בתום שנה?

האופציות של המדינה הן לשנה; כתבי האופציה שמנפיקה החברה והיא מקבלת

את הכסף תמורת מימושם, הם לארבע שנים. ואגרות החוב הניתנות להמרה שמנפיקה

החברה, והיא מקבלת את הכסף תמורתן, הן לשבע שנים.

כתבי האופציה של החברה, אין להם זכויות הצבעה?

לכתבי אופציה אין אף פעם זכויות הצבעה.

יש כאן משהו לא בסדר,

למה?

אתה לקחת את המימוש -

זה בא לידי ביטוי בדילול אחזקות הציבור.

תהיה לך מניה ושלושה שערים סל שתי אופציות ואגרת חוב להמרה,

לקראת תום ארבע השנים אתה תישאר עם מניה ואגרת תוב להמרה של ההברה.

ברגע שהמדינה מנפיקה אופציה, היא מנפיקה אותה על מניה שכבר קיימת.

ברגע שממשים את האופציה, היא עוברת מהירים שלי לידים שלך, ולהון של החברה

לא קרה ולא כלום. ברגע שהתברה מנפיקה אופציה, נוצרת מניה חדשי:, לכן זה

משנה את האחזקות.

אלא אם כן רוכש האופציה לא יממש אותה.

בהנחה שיממש.

למעשה אתה אומר, שזכויות ההצבעה ימצאו -

בתום שנה כל זכויות ההצבעה נמצאות בחוץ.

או אצל העובדים, או אצל הציבור.

אלה שהם לארבע שנים, מוצאים מיידית אחרן ההנפקה?'

כן.

וזכויות ההצבעה הן של הציבור.

כן, הן רק מתחלקות אחרת בין הציבור ובין העובדים.

זה המבנה שאנו הולכים עליו. לפי זה אתם יכולים לראות שנתנו תקופת

מעבר של שנתיים, אני חושב שהיא בהחלט תקופה ראויה, שבמהלכן יורדות אחזקות

המדינה ובמקביל יש זמן לגיבוש גרעין שליטה בידי גורם שיקנה את זה מהציבור,

צריך לזכור שגרעין שליטה פה, אינני יודע אם זה 30% או 40%, כמה שזה לא יהיה,

זה מאות מליוני שקלים. וסביר להניח שמי שיאסוף גרעין שליטה במאות מליוני

שקלים, זה יהיה רק גורם מתוך הענף.

ח. אורון.

יש מינימום לגבי גרעין השליטה?

כל מי -

כל מי שיהיה לו רוב במועצת המנהלים ובאסיפה הכללית.

אבל אין מינימום לגרעין השליטה, והרוב יכול להיותו 5% היתר מפוזרים

בידי הציבור?

זו השיטה האמריקאית.

אין פה מינימום.



ח. אורון.

ואם הוא מתחת ל- 7% אין לו אף דירקטור?

נכון. אבל עשינו מנגנון, שהחברה לא תישאר בלי דירקטורים.

מי שיש לו פחות מ-6% אף פעם לא יוכל למנות דירקטור?

נכון.

כ? שיש לו 7% יכול למנות דירקטור, מהיום הראשון: "פור אבר"?

כן. יש תקופה שיש דירקטוריון ממונה על ידי הממשלה-

כן, אבל כל אחד שאוסף 7% מוריד אחד,

אני לא בטוח שמוריד אחד, כי אין לך מלוא המכסה של הדירקטורים,

אנחנו התחייבנו לכנס אסיפה כללית בסמוך לאחר ההנפקה, אינני זוכר

אם זה חודש או חודשיים או שלושה, משהו כזה, ולתת הזדמנות למי שאסף 7%

או כפולות של השיעור הזה, למנות דירקטורים,

מתי מתמנים דירקטורים נציגי הציבור?

התהליך הוא כזה; הציבור רשאי למנות דמ'יצים, או דמויי דמצ"ים, זה

לפי פקודת החברות, כי פקודת החברות לא חלה על חברות ממשלתיות. דמצ"ים ממש,

לפי פקודת החברות - בתום שנתיים, כאשר לממשלה אין יותר אחזקות בחברה. עד אז

יש פרוצדורה שהדירקטוריון יכול למנות נציגים של הציבור, אם הציבור לא עשה

את זה, וזה גורם להמשכיות ומבטיח שלא יהיה חלל,

זה מקובל על העובדים?

מקובל על העובדים. היי משאים -ומתנים עם העובדים, ההנהלה עשתה

פה עבודה בהחלט ראויה לציון, אנחנו גם כן התערבבו. לפי הצורך, גם מול ההסתדרות

ונציגי מועצת פועלי תל-אביב וגם מול ועד העובדים, ובסופו שלי דבר העובדים

התרצו, אנחנו החלנו עליהם בדיוק את המדיניות שמחילים תמיד בהנפקות. מוצעים

להם ניירות ערך בשווי של 7,6 מליון שקל, לפי מחיר המינימום של החברה,

לפי שווי המינימום של החברה, ובתוכם גלום מחיר הטבה של 3,7 מליון שקל,

באיזה תנאים? זה מופיע בחומר שלפנינו?

כן,

איך זה מתחלק?' זה בודאי מופיע בתשקיף,

33,000 לעובד?

יש נוהל,

תתנו לנו דף ובו החלוקה.

מה עם הגימלאים?

מדיניות הממשלה, כפי שמיושמת בכל ההנפקות, אינה כוללת הקצאת

מניות לגימלאים, כי כל הלוגיקה מאחורי הקצאת המניות לעובדים היא ליצור

קשר וזיקה קדימה בין עובדי החברה ובין החברה.

אבל הגימלאים יש להם חלק בצבירת הרכוש של החברה.

זה לא תגמול עבור מצויינות או עבודה, אלא זה עוד נסיון לחזק את

הזיקה בין העובדים ובין מקום העבודה,

זה היה גם בכל ההנפקות האחרות?

בודאי.

הערה אחרונה - החלטת הממשלה - זה למען דיוק הפורמליות - אומרת,

שניירות הערך הניתנים להמרה יהיו לתקופה של שנתיים עד שלוש שנים, כי עוד

לא סיכמנו את התקופה המדוייקת, בינתיים סיכמנו שזה יהיה שנתיים,

מה שנתי ים?

תקופת ההמרה של ניירות .הערך של המדינה עד שהמדינה יורדת לאפס אחוז.

ודבר שני - אנחנו מנפיקים, כמו שאמרתי קודם, אופציות רכישה לתקופה

של שנה. כתוצאה מזה יש איזה מן אי-דיוק בנוסח החלטת הממשלה, כי כתוב: "שנתיים

עד שלוש". לא כתוב עד שנתיים או שלוש, לכן תיקון זה, שהוא תיקון טכני, -

נעביר בממשלה ושר האוצר כבר מדווה ליושב ראש ועדת הכספים על התיקון הזה,

יוסי ניצני, קבלנו הבהרות לגבי שיטת ההערכה ולגבי הליך מכירת

החברה וקצב המכירה. נדמה לי שנושא ההקצאות אילו מספיק בהיר, ואם היית מוכן

לגשת ללוח ולתאר את הדברים, נודה לך,

כפי שאמרתי באקט המיידי של פרסום התשקיף המדינה מדוללת עד ל-49 ומשהו

אחוזים. זאת אומרת, למעלה מ-50% יוצאים מידי המדינה, הכמות הזאת של 50%

לציבור ו-0.7% לעובדים. הכמות הזאת של ה- 50% לציבור היא בדילול מיידי כתוצאה

מהמניות שאנחנו מוכרים. כבר בשלב הזה יכול כל מזמין, בהליך שלפני פרסום

התשקיף - וזה הליך שנוהגים לעשות אותו בכל הנפקה טל מכירה מוקדמת למי

שהבורסה הגדירה כמשקיעים מוסדיים, והיום הגדרת הבורסה לגבי משקיעים מוסדיים

היא מאד ליברלית, כל מי שיש לו יותר מ-150,000 דולר מקובל על הבורסה כמשקיע

מוסדי. הבורסה כבר החליטה לתקן את ההגדרה הזאת,

מה זה 150,000 דולר?

מי שמוכן לרכוש ב-150,000 דולר נכנס לרשימה הזאת, הבורסה כבר החליטה

לתקן . - הגדרה זו ולייחד משקיעים מוסדיים לקופות גמל, קרנות נאמנות, חברות

ביטוח ומלכ"רים. אבל הליך האישור של התיקון הזה ברשות ניירות ערך עוד לא עבר



י. ניצני

ולא יעבור בפברואר, אנחנו יודעים. אני הושב שהתיקון של הבורסה הוא נכון,

אלא שבמקרה הזה, מכיוון שאני מוכרים את החברה, בעצם מעבירים את גרעין השליטה

דרך שוק ההון, עוזר לנו שהדבר הזה עדיין ליברלי, וזה מאפשר לכל גורם, חברת

בניה אחרת. להאבק על גרעין השליטה וכבר בשלב המוקדם סל מכירה למשקיעים מוסדיים

לתפוס חבילה של עד 7.5% מהמניות. זאת אומרת, יכול כל משקיע בודד להזמין

7.5% מהון החברה,שמשמעותם על פי מחיר המינימום בערך 75 מליון שקל. זה הערך

הכספי,

זה לא מדוייק, זה לא ערך כספי. זה ערך נקוב.

זה הערך הכספי, זה לא הערך הנקוב.

המחיר ייקבע רק לאחר שתיעשה נקודת החיתוך.

לפי המינימום.

זה מינימום של ''150,00 דולר?

לא. אם אתה מזמין 150,000 דולר אתה יכול להכנס לרשימה.

ה י ו "ר ג. גל;

אמרתי עד 150,000 דולר, אבל אתה לא יכול לקנות בפחות מ-450,000 שקל,

לא. ה-150,000 דולר זה "כרטיס הכניסה לאוטובוס".

כל משקיע שמשתתף ברשימה המשקיעים המוסדיים יכול להזמין עד 75 מליון

שקל. לאחר השלב הזה יהיו 4 שיזמינו את המכסימום, 75 מליון שקל, יש לנו

4 מחזיקים 300 מליון שקל מתוך מיליארד שקל שזה בערך 30% מההון של החברה, זה

במחיר המינ ימום.

אחרי השלב הזה של המשקיעים המוסדיים, ההזמנות שלהם נרשמות בתשקיף.

שימו לב, התשקיף עוד לא פורסם. המכירה המוקדמת היא לפני פרסום התשקיף. ההזמנות

שלהם נרשמות בתשקיף.

עם המחיר.

עם המחיר, כשהם הגבילו את ההזמנה שלהם, כי תזכרו - היום הרי אין

תקרה למכרז ים לציבור.

אנחנו מבקשים שהתפרסם הודעה לעתונות מי הם הגורמים המוסדיים,

זה יתפרסם. לאחר מכן מוציאים את המכרז לציבור. במכרז לציבור יש אותו

מחיר מינימום שנקבע במכירה המוקדמת למשקיעים המוסדיים, והציבור נותן את

חלקו ונותן את ההזמנות שלו. היה והמחיר שנקבע במכרז לפי החתך של הציבור,

הוא גבוה מהלימיט שנתנו המשקיעים המוסדיים, או תלק מהם, הם לא קונים,

הם גם כן נותנים לימיט?

בודאי, כי אין תקרה"

מה שאתה אומר, תיאורטית לפתות, שהציבור יכול לא להשתתף ולהיות מחוץ

למשחק.

הפוך.

אם יהיו 4 : והם קונים 7.5% כל אחד?

אז הבורסה לא תרשום את המניות למסחר.

תסלח לי מאד, יהיה על אחוז אחד עוד 10,000.

הבורסה לא תרשום,

למה לא?

כי היא אומרת 225 מחזיקים והתפלגות נאותה. היא לא רק אומרת 225

מחזיקים, היא מדברת גם על פיזור,

ד. תיכון;

כל העסק הזה לא נראה טוב.

היו"ר ג. גל;

אם כל המניות יהיו להן קונים שהם משקיעים מוסדיים, הציבור לא

יוכל להזמין בפחות מאשר הם הזמינו.

הציבור יכול להזמין באיזה מחיר שהוא רוצה.

הי ו"ר ג. גל;

ואם הציבור הזמין במחיר נמוך מזה שהזמינו המשקיעים המוסדיים, המשקיעים

המוסדיים לוקחים את כל הקופה?

מ. בלייך;

לא,

י. ניצני;

אבל הציבור יודע כבר מה הלימיט . של המשקיעים המוסדיים. אם הוא נותן

לימיט נמוך מהמוסדיים, הוא יודע שיש לו זכות לקנות, הציבור עדיף פה על המשקיעים

המוסדיים, כי הוא יודע מה הלי??ם שהם נתנו, אבל המשקיעים המוסדדייב לא ידעו

מה הלימיט שיחן הציבור,

ר. נחמן;

האם זה בעקבות המסקנות שלכם מהנפקת בנק הפועלים, כל הנושא של 225

מחזיקים?

י, ניצני;

לזו,

היו"ר ג. גל;

והיה 'והציבור נתן אותו מחיר שנתנו המשקיעים המוסדיים?

י. נ יצני;

לפי הכללים של הבורסה המשקיעים המוסדים יבולים להזמין עד - 60%



י. ניצני

מהאמיסיה.

עד 60% היה קודם.

גם עכשו.

ב-60% הם היו יורדים ל- 16%.

זו בדיוק השאלה ששאל היושב ראט, ואני משיב עליה. לפי הכללים של הבורסה,

ואנחנו מדברים על מכרז רגיל שמקובל בדרך מיל, מי שנתן את הלימים: הכי גביה,

מקבל את הכל רכך הולכים ויורדים עד לנקודה שבה מכרת את כל האמיסיה, באותה

נקודה יכול להיות שיש לך עודף ביקוש. בנקודה הזאת עושים הקצאה שווה, כאשר

אם בנקודה הזאת יש עודף ביקוש, המשק יעים המוסדיים חלקם יורד לפי סקלה

שהבורסה קבעה אותה לטובת הציבור שמקבל סקלה יותר גבוהה,

אז יכול לצאת מצב שהוא לא קיבל 7.5%.

נכון,

תודה לי וסי ניצני. .

חבר-הכנסח רון נחמן.

אני עברתי על התשקיף והכינותי סדרת שאלות לפי הנושאים, אציין

עמי 89 - התחייבות לחסימת בעלי מניות. הייתי רוצה לקבל הסבר לגבי

המדרג.

עמ' 100 - החלטות הממשלה, אני מבקש לקבל את החלטות הממשלה.

עמי 101 - תפקידי החברה. האם ישנה מחוייבות כלשהי להמשך בנייה

באזורי פיתוח?

אדוני היושב ראש, אנחנו כבר החלטנו על הפרטה של חברת מבני-תעשיה,

ואתה זוכר את הסיפור של חברת מבני-תעשיה עם ההתחייבויות על החברה לגבי אי-העלאת

שכר הדירה. אבל לא היה שום דבר בהחלטה על הפרטת מבני תעשיה לגבי המחוייבות

שלה לגבי המשך. תפקידה של החברה באותם אזורים שבעצם היו המונופול שלה.

השאלה הזאת היא מאד מאד קרדינלית גם לגבי חברת שיכון ופיתוח שפעלה באזורי

הפיתוח.

לגבי המונופול היתה החלטה.

היתה החלטה שאי אפשר להעלות לשכר הדירה. כאן מופעל אוהו הכלל שהחברה

צריכה לפעול על פי שיקולים עסקיים. אני אומר: כאשר מדינת ישראל מפריטה חברה

בשווי של מיליארד שקל, שהיא היתה הזרוע של הממשלה, מה יבוא במקום?

עמ' 102 - רכוש מינהלי.

אתה מחזיק את התשקיף הנכון?

התשקיף שקבלתי.

עמ' 102 - הרכוש המינהלי. השאלה שלי נוגעת להמשך שירותי שיכון ופיתוח



ר. נחמן

לאתרים שנבנו על ידה. חברת סיכון ופיתוח במהלך הסבים בנתה אתרים ובהם יש

בעיה של ליקויים שונים. ואני שואל על המשך מתן השירותים, כפי שהם מפורטים

בעמי 102.

באותו עמ' 102 יש הנושא של רישום בטבו של דירות שנמכרו, ובעמ' 133

דירות של הרכוש המינהלי. הנושא של הרישום בטבו הוא מאד מאד קריטי. כידוע

לכם אצלנו, ביש"ע, אין טבו.

יש שיכון ופיתוח ביש"ע?

אצלי יש. בעמ' 133 מופיע הנושא סל הסדרת הטבו לגבי הרכוס המינהלי.

כל הרישום של הבתים האלה ביש"ע ובכל הארץ.

עמי 103 - ליקויי בניה, המשך אחריות.

זו אחריות של החברה. אם מוכרים חברה, האחריות לא משתנה.

לא. היה לי סידור עם פישמן. וכל" עוד הדבר יימשך, שהממשלה תפריט

את החברות שלה והן תעבורנה לידיים פרלזיות, אם נשרף מבנה ולא בונים חדש,

ויש רטיבות בקירות ויש בעיות אחרות, אני למוד נסיון עם חברת מבני תעשיה,

לא בסדר?

רע מאד. אני פניתי לוועדה לעניני ביקורת המדינה.

חבר-הכנסת רון נחמן, אתה יודע איך אנחנו מטפלים בזה.

להפך, דוקא בגלל זה שיש לנו הסדר מצויין אתכם, אני רוצה להבטיח

שזה יהיה גם הלאה, אצל אלה שיכנסו לנעליכם. דוקא משום כך אני מעלה את זה.

בנושא של ליקויי בניה, בעמי 103 יש הנושא של הליקויים ובעמי 104

הנושא של כניעה רטיבות. זה דבר קריטי. חברת שיכון ופיתוח עושה את זה יפה

מאד. היזם הפרטי לא יעשה את זה. אני מכיר את הדברים האלה, כאשר אדם יושב

בביתו והתקרה נוזלת והקירות נוזלים, חברת שיכון ופיתוח היתה בית טוב למניעת

רטיבות. שיכון ופיתוח היתה כתובת אמינה לטיפול בכל הבעיות האלה ולא התחמקה

מאחריות במשך שנים. זה ייאמר לזכותה ולשבחה של החברה. אני רוצה להבטיח שכך

יהיה מחר כאשר מנפיקים את חברת שיכון ופיתוח.

עמ' 107 - ביטול בניה במסגרת .הפרוגרמה. הייתי מבקש לדעת איפה

בוטלו פרוייקטים. אתם ביטלתם בניה במסגרת הפרוגרמה על פי החלטת הממשלה,

הייתי מבקש לדעת איפה בוטלו פרוייקטים.

עמי 108 - מכירת הדירות ביש"ע. כמה דירות מוחזקות על ידי החברה

במסגרת שיכון ופיתוח. כמה דירות הועברו על ידי הממשלה לחברת שיכון ופיתוח,

אתה יודע, אדוני היושב ראש, העבירו כספים לחברות המשכנות סבנו

את הבתים, הבתים הועברו במסגרתהרכוש המינהלי לשיכון ופיתוח. הייתי רוצה לדעת:

כמה בתים ואיפה?

בכל הארץ, לא רק ביש"ע?

כן.

14,000 דירות?

כן, יש לי את הרשימה - 34,000 דירות. אני רוצה לדעת איפה הן

נמצאות. אתם כתבתם שיש 9,000 דירות בשלבי בכיה, לקראת תכנון בכיה. הייתי מבקש

לדעת פירוט על פי הישוב, כמה יש דירות, כמה כמכרו, באיזה שלבי מכירה כמצאות

דירות, ובאיזה מחיר כמכרו דירות,

אני מבקש העתק של הכייר הזה,

אכי רוצה לדעת מי מוכר את הדירות, באיזה מחירים אתם הולכים למכור

אותן, האם יש הנחות או אין הנחות?

למי ימכרו? אולי ימכרו לערבים,

ולמי ימכרו, שרה צימרמן כתבה לי מכתב -

זה לא אנחנו, זה משרד הבינוי והשיכון,

אז תגיד שזה לא אתם, זה משרד הבינוי והשיכון,

עמ' 120 - מהו ההסכם עם עינבל? יש שם סעיף על האחריות של חברת

הביטוח עינבל.

עמ' 130 - הרכוש המינהלי, ציינתם שעדיין אין הסכם חתום בין המדינה

לשו"פ וכתבתם את עיקרי הדברים של ההסכם שבדעתם לחתום. הייתי מבקש לקבל את

ההסכם הזה במלואו, כי זה מתייחס להמשך, למחוייברת של חברה מעורבת,

עמ' 131 - פירוט דרכי מכירת הדירות, האחריות וההסדרים, כבר נגעתי

בזה, של הרכוש המינהלי שיש לכם.

עמ' 131 - קבלת הרכוש המינהלי. חשוב לדעת איך זה ייעשה היום. אמרתם

שעד היום היו מעבירים ב"חפיף", היום בלי חתימה לא יעבירו את הדבר הזה.

עמ' 131 - רכוש מינהלי, אמכון ספרן ואשר וינר, יש בעיה קשה מאד

של תשלום הארנונה, אדוני היושב ראש, העליתי את זה במסגרת הדיון על חוק

ההסדרים במשק המדינה. עומדות אלפי דירות, שהממשלה הקפיאה את הבניה, קנתה

על-פי התחייבות רכישה, והרשויות המקומיות בעצם נותנות שירותים ולא מקבלות

את הארנונה עבור אותם שירותים.

איזה שירותים הן נותנות?

ניקוי כבישים, תאורה.

אין כבישים שם.

אל תגיד לי שאין, תצא לשטח ותראה מה קורה,

הרי לא גרים שם בכלל.

אני מוכן לעשות לך סיור לא ביש"ע, בכל אזורי הארץ ותראה.

רשות מקומית חייבת לקבל ארנונה. אם המדינה לא היתה מעבירה את הדירות על פי

התחייבות רכישה, היא היתה חייבת בארנונה לפי חוק העזר ברשויות המקומיות.



ר. נחמן

והיום לפי חוק ההסדרים, המדינה פטרה את עצמה מארנונה, אצלי זה ענין סל

שלושה מליו? שקל לשנה, ובבאר-שבע זה פי כמה יותר.

מי משלם את הארנונה?

עמי 152 - ביטוח רכוש שאינו מאוכלס. יש פריצות, יש גניבות,

יש שמה וונדליזם, בכל לדירות האלה, גם לא קיימת שמירה,

אני מבקש לדעת, אחזקת תשתיות בשכונות שבהן אין כבישים -

אחה רוצה להוריד את ערך החברה? כל הערה כזאת ערך התברה יורד.

היה שורי של חברה כפי שנקבע על ידי שני שמאים. אני מדבר מהשטח

ולא מהעקרונות.

ח. אורון.

זה לא מופיע ברכוש שלהם,

אני שואל: איך הדבר הזה ימצא את פתרונו במסגרת הפרטת החברה; מה

יקרה מחר? ואם אני לא אשאל את השאלות האלה, מה יקרה מתר -

אני מציע לך לא להפריז יתר על המידה, למיטב הכרתי, ואני חושב שגם

אתה יודע אח. התשובה הזאת, בתום שנתיים שהחברה לא תהיה חברה ממשלתית, ראש

הרשות המקומית יכול לדרוש מהם ארנונה, כי אז לא יחול עליהם החוק הפוטר

את הממשלה מתשלום ארנונה,

ובמשך השנתיים האלה יהיה -

יהיה מה שהיה עד היום,

אני דברתי על החזקת תשתיות. כל הדירות של הרכוש המינהלי ממשיכות

להיות מוחזקות על ידם, יש כאן לינקג' בין שיכון ופיתוח ובין משרד הבינוי

והשיכון. מטרד הבינוי והשיכון לא מיוצג בדיון הזה כאן, כל ושאלות שאני שואל

והן אינן נוגעות לענין ההוןוהמניות, אלא הצפי, יש מה שנקרא "עקרון הגולגלת

הרכה", כאשר אדם צריך לצפות קדימה דברים בנושא הרשלנות.

יושב כאן יוסי ניצני מנכ"ל , רשות החברות הממשלתיות. יושבים נציגי

שיכון ופיתוח. חסר לי בדיון זה משרד הבינוי והשיכון. הוא חייב היה להשתתף

בדיון זה ולתת תשובות לשאלות אלו, אינני דורש את התשובות מיוסי ניצני, אני

דורש אותן ממטרד הבינוי והשיכון, שהוא הרפרנט של משרד האוצר בכל נושא

הבניה וחברת שיכון ופיתוח.

עמ' 133 - הזכות של המשרד להעביר את הדירות לנייפול גורמים אתרים,

זאת אומרת הוא זכאי להעביר אותן דירות במסגרת הרכוש המינהלי לעמידר ולאחרים,

האם ניתן להעביר לחברה עירונית-כלכלית את הדירות האלה? זו שאלה

שצריך לשאול את משרד הבינוי והשיכון, יש חברות כלכליות בישובים שונים, מדוע

הן לא יקבלו את הדירות בתור נאמן, יתחזקו את הדירות וימכרו אותן? אני מבקש

לקבל על כך תשובה,

עמ' 134 - השכרת דירות בקצרין, מעלה-אפרים ואלון-מורה , 3 הישובים



ר. נחמן

האלה, השכירו בהן דירות. אמר קודם מנכ"ל שיכון ופיתוח ש-8,000 דירות עוברות

לעמידר. הם כנראה ילכו להשכרה בלל מיני ישובים בארץ, הייתי רוצה לדעת מה

קורה בכל ישובי רמת-הגולן וביש"ע, אם ישנ? דירות.

אמרת ל"עמידר". טעית.

לא טעיתי. הם אמרו ש-8,000 דירות עוברות לעמידר. ואני רוצה לדעת

כמה מזה ליש"ע.

עמ' 135 - כמה דירות מתוך ה-34,000 נמכרו, הושכרו, הועברו לעמידר,

נשארו בידי החברה כרכוש מינהלי 150. חחולת חוק החברות על חברה מעורבת -

אני מבקש פירוט לגבי השנתיים שבהן החברה תהיה מעורבת.

עמ' 152 -ההסכם בין שיכון ופיתוח למדינה - חברה מעורבת בתקופת

המעבר, הייתי רוצה לקבל יותר פרטים. אתם ציינתם את הדברים בראשי פרקים,

עמי 160 - מה גורל קרקעות הימנותה, שמופיעות ברשימה גימל. האם

רשימה גימל כוללח כל קרקעות הימנותה.?

הייתי מבקש, אדוני היושב ראש, פירוט כל קרקעות הימנותה.

ואסיים בבקשה אחת. אני חוזר ומדגיש את הבעיה שהיתה לנו עם הפרטת

חברת מבני-תעשיה, ואני אומר את הדברים האלה כדי שנלמד את הלקח. אין היום,

מבחינה משפטיה - יושב פה יוסי וכונו שהיה ראש עיר פיתוח והוא יודע - אין

היום אפשרות לבוא לאותן חברותשהיו הגורם המדרבן, המונופול שבנה הן בתחום התעשיה

והן בתחום המגורים, אפילו אם זה עמידר. כאשר הם מופרטים, זה יכול ליצור נזק

בלתי-הפיך במקומות החלשים. ואני חושב שההיבט הציבורי הזה חייב להיות לנגד

עיני כל מי שעושה הפרטה. לא רק ההיבט הבורטאי, אלא גם ההיבט הציבורי חייב

להיות לנגד עיניו.

חבר-הכנסת חיים קופמן,

דבר ראשון שאני רוצה לוודא הוא - אחרי שהמדינה תמכור את החברה,

כמה כספים ישארו בידי החברה? 100 מליון המופיעים במסמך שלפנינו?

דבר שני - לשיכון ופיתוח יש קרקעות וזכויות בקרקעות בכל מיני מקומות.

יהיה ויכוח בין הרוכשים ובין הממשלה ויהיה ויכוח בין המינהל ובין הבעלים

החדשים של שו"פ. היום יש דברים שאינם סגורים. אבל כאשר יהיו בעלים פרטיים

לשיכון ופיתוח, יעמידו עורכי דין מהשורה הראשונה וילחמו על כל מילימטר.

אין לי ספק שנושא זה קיים בלי להכיר את מצבה של שיכון ופיתוח. האם נקבע

מוסד בוררות למקרים כאלה?

הדבר השלישי - נושא המסים. אגי יודע שעל קרקע יש מס שבח ויש מס רכישה

ויש מסי רכוש ויש היטל השבחה ויש ארנונה עליה דיבר חבר-הכנסת רון נחמן.

יושב ראש הוועדה, חבר-הכנסת גדליה גל ואנוכי קבלנו הרבה תלונות בנושא של מס רכוש.

הוא קפץ בשיעורים עצומים. כנראה שעננתיים-שלוש היה בהקפאה ועכשו קפץ לשמים,

קיימנו דיון עם מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, מר שטאוב. מי יודע על איזה סכומים

מדובר. כל ההודעות נשלחות רק עכשו. אולי כיוון שזו חברה ממשלתית, אין מס רכוש,

יש.

רק בימים האחרונים מקבלים את ההודעות.

אלה הסכומים שהיו לפני שנתיים.

יותר. הם מסתכלים בכמה מכרו קרקע באותו אזור ולפי זה הם גובה 2.5%



ח. קופמן

קשה לי לאמין שהמעריכים כבר קבלו את הודעות התשלום וכללו אותן בהערכה,

לפי דעתי אלה סכומים משמעותיים. אולי היה כדאי שנקבל את כל ההתחייבויות האלה.

לאמנו? ספרן יש קשר יותר טוב עם שטאוב ונציבות מס הכנסה.

מה יהיה לגבי סכסוך על רישום בטבו? זו בכל זאת חברה ממשלתית עם

הרבה לב, הרבה התייחסות אישית ופוליטית לכל מיני מקומות בארץ, לכל מיני בעיות

בארץ. יבואו עכשו "הקפיטליסטיים" ולא יעניין אותם כל הסיפור הזה. אתה התחטבת

בבקשה של ראש עיריית באר-שבע או בבקשה של ראש עיר אחרת.

זה חלק מטעם ההפרטה.

כדי למנוע את ז ה.

אני לא אומר: לא. אני שואל, איזה מוסד יטפל בזה, כשיפגעו ביהודי

מסכן, אין לו עורכי דין להעמיד ולהתמודד עם הבעיה. אולי צריך כאן מוסד מסויים.

יש משוואה פשוטה: קרקע שווה ותסבוכת. קרקע זה סבך,

מפריטים חברה ממשלתית שיש בה כל מיני מקרים. מה יקרה אתם?' לגבי

המקרים החזקים, יעמוד גולדנברג מולם, בחמש דקות הוא גומר את העיין ולא צריך

לפנות לבית משפט. אבל יהודי מעיר שדה, יהודי בלי עורך דין, נשחק. זה נכון

בכל תחום, כאן זה יהיה הרבה יותר גרוע.

קרקעות נאות גימל, יוצב התנאים שיבטיחו פיתוח - הייתי רוצה לראות

את ההסכם. עם כל הרצון הטוב של הממשלה, אני רואה איך זה פועל במכרזים,

כאשר הקבלן אינו בונה, כי יש עיכוב בועדת בנין ערים, מאריכים לו את החוזים

לעוד שלוש-ארבע שנים. מה קורה בנושא זה?

ועכשו אני רוצה לשאול שאלה פוליטית אמתית: מי ימנע מכירת קרקעות

ביש"ע לידים ערביות? מספיק מה שקראתי בימים האחרונים, שחאשוגי טוען שיש לו

פה 3 מליון דולר בניירות ערך בתל-אביב.

בשותפות עם -

יכול לבוא חאשוגי כזה, או מישהו אחר, ולמכור לסעודים או לכוויתים,

וכמשקיע מוסדי הוא יכול לקנות יותר מאשר ב-75 מליון שקל.

הוא קונה רק דירות או גם קרקעות?

כל מה שקשור ביש"ע, הכל,

לנו, אזרחי ישראל, המינהל עושה את המוות כל השנים ולא מוכר לנו,

שמא נמכור לערבים, אפילו לערביי ישראל.

אתה מדבר על אדמות הקרן הקיימת לישראל, לא על אדמות מדינה.

הוא לא יעביר את הקרקע.

אני ישבתי עם אריאב לא פעם על נצרת. אבל עכשו זה יותר רציני.

פה זה ענין יותר רציני. השאלה היא - איך מונעים את זה, כי חברה פרטית לא

מעניין אותה, והזעזוע שיהיה עם אלפי דירות שעומדות באמצע בניה, יהיה זעזוע

עצום.

חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין.

יש לי כמה שאלות. שאלה ראשונה לגבי העיר מודיעין. האם ההחלטה

של הממשלה, שהחברה לא תטפל בסוגיה הזאת של מודיעין נתקבלה לפני הערכת שווי

החברה או אחרי הערכת שווי החברה?

שאלה שניה לגבי קרקעות-גימל. אני מצטרף לבקשה של חבר-הכנסת חיים

קופמן לקבל פרטים. אני לא מבין דבר אחד, איך המדינה רוצה לקבל התחייבות

חוזית יש לחברה יהיה קצב של פיתוח קרקעות? איך מדינה יכולה לבקש בחוזה

שהחברה תהיה אחראית לקצב הפיתוח, כאשר את הקצב מכתיבה המדינה על ידי החלטות

שלה. כלומר, אי אפשר לתבוע שחברה שאתה מוכר אותה תתחייב לפתח קרקעות לפי

קצב מסויים בחוזה, כאשר זה לא תלוי בה. היא יכולה לרצות בקצב מסויים, אבל

המדינה שיש לה ועדות תכנון -

האם עכשו הבעיה פתורה?

אתה טועה, זה לא נכס של שיכון ופיתוח, אתה פשוט לא מתמצא. לגבי

כל הקרקעות של המינהל לגבי כל החברות יש למינהל הסדר. הן מקבלות קרקע והן

מתחי יבות -

אני בהחלט מתמצא. כדי שהשאלה שלי תהיה ברורה גם לחברים, אני רוצה ?

לומר, שמה שכתוב כאן הוא, שישנן "קרקעות גימל" והקרקעות האלה מועברות לחברה,

והמדינה רוצה שהחברה בחוזה תתחייב לפתח אותן.

בכל מה שתלוי בה.

אני מבקש לקבל פרטים בענין זה.

השאלה השלישית - האם אפשר לקבל יותר פרטים על הרכוש המינהלי באשר

לדירות שמנוהלות על ידי עמיגור ועמידר והיחסים עם החברה והמדינה. הנושא הזה

לא ברור לי, ואני מבקש את הפרטים.

אתה מוכן להסביר?

יש רכוש מינהלי. רכוש מינהלי שאתם בניתם?

לא. בנו קבלנים בחוזה עם משרד השיכון, המדינה בנתה במימון מלא

או רכשה במסגרת התחייבות רכישה, מעבירה אלינו ואנחנו מתחזקים את זה, בודקים

את זה, מוכרים, ואני עושה אחר-כך את הבדק -

"בק טו בק" עם הממשלה.

ואני תמורת זה מקבל עמלה. אנחנו נאמנים בלבד. חלק מהדירות הללו,

אנחנו ב"כובע" השני שלנו בנינו, חלק קטן מאד.

שאלה נוספת ליוסי ניצני: האם היתה בעיה לגבי המיניות כלפי עובדים?

אנחנו עיכבנו הנפקות משום שהעובדים באו בטענה שאין מדיניות אחידה. היום יש

מדיניות אחידה וכללים המוסכמים עם ההסתדרות ומקובלים על העובדים?



היו"ר ג. גל;

חבר-הכנסח דן תיכון.

האם אין סכסוכים משפטיים בין שו"פ וגורמים רציניים במשק, נניח

קבלנים שבנו עבורם? איפה הכניסו את כל זה בהערכה?

אם יש סכסוכים משפטיים, יש חובת הגילוי הנאות.

חבר-הכנסת דן תיכון, רשות הדיבור נחונה לך.

אנחנו מקדמים בברכה את ההפרטה של שיכון ופיתוח. אדוני, זו מכירה

פוליטית. מה שאתה עושה עם היושב ראש ועם חברי מועצת המנהלים, כל עוד זה

מופיע כפי שזה מופיע בתשקיף, אנחנו נצביע נגד. אנחנו רוצים שאתה תבהיר לנו

את ענין היושב ראש. מדוע מודח היושב ראש.

אפשר לבקש לא להכניס את היושב ראש?

אני לא שאלתי אותך. אנחנו חושבים שזו לא הדחה פוליטית, זו הדחה

של בעלי מקצוע, של אנשים שתרמו מזמנם והם אנשי בניה מעולים ומשלחים אותם

לעזאזל בגלל לחצים פוליטיים. לא קבלנו את התשקיף אבל ראינו את הרכב מועצת

המנהלים. אנחנו מעריכים מאד את מר ספרן כרפרנט ומנכ"ל, ומנכ"ל טוב, אבל הוא

עדיין צעיר. אנחנו עוברים על רשימת חברי מועצת המנהלים של שיכון ופיתוח.

ואנחנו צריכים להפקיד את החברה בידי דירקטוריון אפוליטי. כל מה שהממשלה

עושה במשך השנתיים מיום ההנפקה, זה דירקטוריון פוליטי. אנחנו לא יכולים

להסכים. אנחנו רוצים שכל הדירקטורים , אם לוחצים ודורשים בכתב שהיושב ראש

יתפטר, אנחנו דורשים סכל הדירקטוריון כולו, שכולו כמעט מינויים פוליטיים,

כולל כרמון, נציגו של שר התחבורה, שבודאי מבין גדול בענף הבניה, יתפטרו.

תעבירו את זה לועדה הציבורית שממנה דירקטורים בבנקים. הממשלה מסתלקת, היא

לא מסתלקת בהדרגה. אנחנו רוצים שמרגע שהציבור קנה 50% מן המניות, זאת אומרת

למחרת ההנפקה, כל הדירקטורים יהיו ללא שייכות פוליטית, הם יהיו אנשי מקצוע

מעולים. זה תנאי. עד שלא יובהר הענין הזה, אנחנו נעשה הכל כדי לשכנע את

חברי הוועדה לדחות את ההנפקה, אם כי אנחנו מחייבים את ההנפקה,

אנחנו שואלים את עצמנו; הפרטה מה היא? במה שאתה מציג כאן, אתה

אומר בעצם, שחברות בניה ישתלטו על חברת שיכון ופיתוח. בעצם ההפרטה כאן,

בהעדר גרעין שליטה, היא מכירה של קרקעות באמצעות המכרז.

היו"ר ג. גל;

אם יתנו את המחיר הגבוה.

לא, הם מופלים לטובה. המכירה המוקדמת תמיד מפלה לטובה את המשקיעים

המוסדיים, כי הם יכולים להגיע עד 7.5%.

כל אחד יכול לקנות.

היו"ר ג. גל;

אני הבינותי, שאם שנינו באים וכקנה, אבחנו יכולים, כל אחד מאתנו,

לקנות 7.5% אבל הציבור יכול לקנות יותר.

להם יש דברים אחרים בחברה. הם רואים את הקרקע העידית ביותר; רמת אביב

לא, זה בבניה.

אחה צודק, זה בתנאי שהציבור לא נתן מחיר גבוה יותר.

תן לי, אני אגיע לזה,

אנחנו לא רואים מה יקרה במשך השנתיים. אנחנו רואים שהממשלה לא

מסתלקת במשך השנתים. היא יצרה מצב שעד שלא ממשים את אגרות החוב להמרה,

אגרות חוב ברקן, או יותר נכון בתום שבה ממימוש אופציית הרכישה, הממשלה עד

אז היא בעלת הדבר. אנחנו לא מקבלים את הענין הזה,

אם הציבור לא יממש את אגרות החוב ברקן,

הציבור יממש. אלו אגרות חוב לשנתיים,

הוא יכול לממש, המניות ישארו בידי הממשלה.

בסדר. אנחנו רוצים שהממשלה תסתלק מהענין. יש כאן אופציות ויש אגרות

חוב ואין לממשלה כל קשר לענין הזה. יכול להיות שצריך לתת זכויות הצבעה כבר

בתחילת תקופת האופציה, זאת אומרת למחרת ההנפקה. כאן אם לא יוצאים בדרך של

הנפקת גרעין שלימה מלכתחילה, יוצרים תוהו ובוהו ולא יודעים בסוף מי ישאר

בענין הזה. יכול להיות שהחברה הזאת תיפול בידי גורם גדול בענף הבניה, למשל -

חברת שיכון עובדים. אני לא הייתי רוצה ששיכון ופיתוח תיפול בידי שיכון עובדים.

מה רע בכך?

אני חושב שיש בזה סכנה למונופול וקרטל. אני רואה רע בזה,

יש לה רק מ3% מהשוק.

נדמה לך שזה 3% מהשוק. אני יכול לומר לך שזה הרבה יותר בהתחשב

בעובדה שמדובר בקרקעות משובחות שממוקמות במרכז הארץ.

כמה בונה שיכון ופיתוח? 2,000 דירות בשנה,

אבל יש לה חלק גדול בדירות יקרות. במכרזים האחרונים, שיכון ופיתוח

כמעט זוכה בכל המכרזים ללא יוצא מן הכלל. נדמה לי שרק במכרז אחד הם לא זכו,

שמה מוציאים את הכסף, פה מקבלים.

תשאל למה לא הזמינו את בעלי ההצעה.

לגבי המכירה המוקדמת, אנחנו לא מבינים. הציבור, מהרגע הראשון קונה

50% מעבר ל-7.5%, הוא זכאי שהדמ"צים יתמנו מייד, בטרם אתה מפריט, אנחנו רוצים

לדעת מה קורה, אף אחד לא ייצג את הציבור מלבד הציבור .

אתה קובע שהם מופלים לרעה?

לפי מיטב זכרוני - כמה הקצינו לעובדי בנק הפועלים?

1%.

וכאז אנו מקצים לעובדים 0.7%

תלוי בגודל החברה,

אני מזכיר לך, שזו ההנפקה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל, ובתור

שכזו צריך לראות אותם כשווים לעובדי בנק לאומי ולעובדי בנק הפועלים. אינני

מביז למה עובדי חברת שיכוז ופיתוח, ייגרע חלקם בהשוואה להקצאה המוקדמת שעשתה

המדינה לעובדי הבנקים,

אתה מדבר על ה"פול", השאלה שלך צריכה להיות, האם הפרט בחברת

שיכוז ופיתוח מקבל כמו הפרט מביז עובדי בנק לאומי ובנק הפועלים.

אני מגיע לזה. אנחנו רוצים לראות איך מחלקים את המניות ביל העובדים.

זו השאלה השניה. השאלה הראשונה, מדוע סך כל העובדים מופלה לרעה בהשוואה

לסך הכל העובדים בבנק הפועלים ובבנק לאומי. עכשו אנחנו רוצים לראות איך

מחלקים את זה ביז העובדים, מי מקבל מה,

לא ברור לנו למה מפצים את עמידר. כשהקימו את חברת שיכון ופיתוח

ב-1961, החליטו לפזר את המניות בהליך אדמיניסטרטיבי. נתנו את המעט לעמידר.

למה מגיע לעמידר כסף? עמידר זו חברה ממשלתית. כל הכסף צריך לחזור מייד

לקופת משלם המסים.

שאל חבר-הכנסת ויינשטייז שאלה לגבי מגבלות שמטיל המינהל על מה שנקרא

"קרקעות גימל". חבר-הכנסת ויינשטייז, כל החברות ללא יוצא מז הכלל -

אני שאלתי איך יגבילו את החברה בקצב הפיתוח.

מייד אסביר לך. כל הקרקעות, שהז קרקעות מדינה, שנרכשו במכרזים א7

בעיסקות על ידי חברות הבניה למיניהז, לאורך כל השנים, המינהל לפחות לאחר

התקופה הראשונה, שבה הוקצו קרקעות ללא מועד בניה, ללא תנאי מגביל, המינהל

קרא לכל החברות ללא יוצא מז הכלל והגיע אתז להסכם שעל פיו החברות נטלו על עצמז

התחייבות לבנות "אך לא יאוחר מתאריך מסויים". והתנאי הזה קיים לגבי מרבית

הקרקעות שהמדינה הקצתה לפחות בשנים האחרונות.

ואם הועדה המקומית לתכנוז יב'1יה, היא הגורם לעיכוב?

לא משנה. אז נכנסים למשא ומתן. אבל יש הסכמי פיתוח ובניה ביז

המינהל וביז החברות כמעט ללא יוצא מז הכלל. ואפילו אני נטלתי חלק במשא ומתן

של חברת שיכוז ופיתוח.

רשות החברות לא רוצה להתערב, ואז הקונה נכנס לנעלי החברה ביחסים עם המינהל.

זה צריך להופיע ולהיות מפורט בתשקיף, וזה חלק מהגילוי הנאות. אבל

המגבלה הזאת קיימת בכל מקרה שהמינהל מקצה קרקעות. בכל מכרז שאתה זוכה בו,

למשל זכתה שיכון ופיתוח בכמה מכרזים לאחרונה, כתוב שם שהיא מתחייבת לבנות

בקצב כזה וכזה ולהשלים את הפרוייקט עד תאריך כזה וכזה. לכן זה צריך להיות

חלק מן הגילוי הנאות,

לגבי רישום המקרקעין, הקטע הזה לא ברוך לנו. לא זכיתי לקבל אה

התשקיף אלא אתמול ולא הספקתי לעבור עליו. למיטב זכרוני לחברה עשרות אלפי

דירות שלא מוסדר רישומן בפנקס המקרקעין. החברה גבתה כסף מן הדיירים ויש

לה אחריות לרשום את הדירות הללו, אינני יודע אם יש למשרד הבינוי והשיכון

תוכנית לרשום את כל הדירות הללו בתוך שנה, אולי על ידי צילומים מהאוויר.

אינני יודע, יכול להיות שהם גילו את אמריקה ויש להם פטנט חרש איך לרשום

את כל הדירות וללו בתוך שנה, אנחנו כבר רגילים לענין הזה, שכל שר מסדיר אה

הענין הזה בתוך שנה, ושום דבר לא נעשה,

אנחנו רוצים, בשם אותו ציבור שקנה דירות, שאתם תבטיחו לנו, שהדירות

הללו, כחלק מן התשקיף, יירשמו תוך פרק זמן מוגבל, כי אתם גביתם כסף והיה

עליכם לרשום את הדירות הללו. עבשו כאשר באים לרשום דיירות ולבצע זאת באמצעותכם,

אתם גובים סכומים נוספים, אני אינני יודע מה יהיה כאשר החברה הזו תעבור

לידים פרטיות. הכסף ייעלם. הכסף לא נמצא, קרוב לוודאי, ברשותכם, ואז כל

יזם פרטי שישתלט על החברה ידרוש כספים נוספים מן הציבור.

כאן אנחנו רוצים דברים ברורים, הרבה יותר ברור ממה שנכתב בתשקיף,

כי נדמה לנו שלפחות הסעיף הזה בתשקיף לא מפורט דיו, אם כי לגבי הרכוש

המינהלי הדברים יותר ברורים. לגבי העבר אני מבין שמדובר בכמה דירות,

יהושע?

כולל הרכוש המינהלי 60,000 דירות,

כמה כולל הרכוש המינהלי?

15,000,

לא יותר?

לא.

נדמה לי שיותר. מכל מקום, א נחנו רוצים הבהרות,

כאמור, אנחנו מחייבים את ההפרטה, אנהנו רוצים בהפרטה, אנחנו שואלים:

מדוע ההפרטה מלווה בצרימות פוליטיות. נדמה לי, אשר וינר, שהוציאו ממך את

המכתב בכוח. אתה מופיע כאן בכנסת, והכנסת חייבת לשמור על טהר המידות, והם

יכולים לאיים עליך כמה שהם רוצים, והמכתב הזה כפי שהוא מופיע בתשקיף, ריח רע

נודף ממנו, איננו יכולים להסכים לו.

חבר-הכנסת דן תיכון, עד איזה גיל, זה גיל צעיר?

אני אגיד לך מה זה גיל צעיר. גיל צעיר זה אדם שיצא משירות המדינה

והוא מקבל על עצמו תפקיד ניהולי של חברת-ענק וזה התפקיד הראשון שלו, לכן הוא

נחשב צעיר, לא מתוקף גילו, אלא מתוקף הנסיון שהוא רכש בשירות המדינה והערבדר

שמאלצים את היושב ראש לפרוש, משאירים את המנכ"ל עם כמה פוליטרוקים, וזאת



ד. תיכון

לתקופה שתימשך שנתיים לפחות,

חבר-הכנסת יוסי ונונו.

אני רוצה לברך על ההפרטה של חברת שיכון ופיתוח. זו דוגמה קלאסית

של חברה שצריכה להגיע להפרטה, כי כבר מזמן החברה פועלת בשוק הבניה על יסוד

אינטרסים עסקיים. למעשה כבר מזמן הפסיקה למלא תפקיד ציבורי. גם לא כגורם

שהיה צריך להוביל להורדת מחירי הדיור, כאשר הכל נאבקים כדי להוריד את

מחירי הדירות.

היו מקומות שהחברה נכנסה כגורם, אולי כגורם שעושה טובה, ולא השלימו

את הפעילויות שלהם באותם מקומרת. לדוגמה - אזור קריית-מלאכי. באתר שהיה

מהנה צבאי בעבר, לא השלמתם תשתיות, לא טלפונים, בקושי חשמל, כבישים ומדרכות.

אתם לא מופיעים כגורם שמכירים אותו ואפשר לפנות אליו. לא ברור איך פונים

אליכם ובדרך כלל אתם עונים, שכאילו זה לא תפקידכם וצריך לפנות למישהו אחר.

עד היום לא ברור לי מה ההגדרה של תפקידם באתר של בנה-ביתך; אנשים

גמרו לבנות, גרים במקום, והתשתיות לא גמורות, כיוון שלא ברור איך פונים

אליכם. אולי היה כדאי שתודיעו למי לפנות ואיך לפנות.

האמת היא שבמשך תקופה ארוכה בקושי נכנסתם לאזורי פיתוח והיה קשה

מאד לשכנע אתכם. לכן כבר מזמן אין שום יתרון ציבורי לחברה. ולכן אני מברך

על כך שיש הפרטה. צריך לדאוג שהחברה תמלא את כל ההתחייבויות שלקחה על עצמה.

לגבי הדירקטוריון, אני מבין שאם מוכרים את החברה 51%, רוב

הדירקטוריון מתחלף. אם מדובר בשנתיים, אני מסכים לדבריו של חבר-הכנסת דן

תיכון שצריך להקפיד על מינוי דירקטורים של הציבור.

רבותי, המבחן שלי מבחינת ההנפקה או המכירה של החברה הוא, האם

שאלה אחת - האם ההערכה נעשתה בכלים הנכונים, על ידי האנשים הנכונים

ובשיטה הנכונה?

שאלה שניה - האם בחירת החתמים נעשתה כהלכה?

שאלה שלישית - האם ההקצאה לקונים המוסדיים בהתחלה וכל ההליך

של הפיזור, האם הוא מניח את הדעת?

ושאלה רביעית - האם קצב המכירה מתאים מבחינת יכולת השוק לקלוט,

ומבחינת המעבר הנקי של החברה מחברה ציבורית לחברה פרטית?

נדמה לי שלגבי ארבעת הפרמטרים האלה, מה שאמרתם ומה שמונח לפנינו,

מניח את הדעת,

יש הרבה שאלות שאני מחלק אותן לשלוש קבוצות. יש שאלות הבהרה;

קבוצה שניה - הבעת עמדה של חברי הכנסת. אם אתם חושבים שחברי הכנסת שוגים,

או לא הבינו כמה דברים ורוצים לשכנע, תצטרכו לשכנע אותם. ואני רוצה לקוות

שבדברים ששמעתם פר יש שאלות שאתפ חושבים שיש מקום שגם אתם תבטיחו אותן,

ואולי לא נחתם עליהן מספיק את הדעת.

אי לכך, אני רוצה לומר שאתם תבחרו, מה אתם רוצים להטיב בכתב ומה

תרצו להשיב בישיבה הבאה, למר וינר אתן להשיב לא היום, אלא בישיבה הבאה,

ואז יהיו לך כמה ימים לשקול מה אתה רוצה לומר.

אנחנו נשאל אותן שאלות.

אשר וינר, לא בוער שום דבר. בעוד כמה ימים תוכל להשיב בניחותא, וכאשר תהיו

בשלים ומוכנים לתשובות, אמנון ספרן, תודיעו לנו ואנחנו נזמן אתכם לישיבה נוספת.

לפני שאתה מסכם, שאלה: למתי אתם מתכננים את ההנפקה? יש לכם תאריכים?

התאריך האחרון הוא 7 ימים לפני ה-28 בפברואר.

אדוני היושב ראש, אין לנו זמן מי יודע מה.

השאלה היא לא, אם יש לנו או אין לנו זמן. את הקצב יקבעו יוסי ניצני והחברים

משיכון ופיתוח, כי ברגע שיהיו מוכנים לתשובה, נזמן אותם לוועדה. ויש לנו זמן, יש

לנו שבוע-עשרה ימים ונוכל לעשות את זה כנדרש.

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 13). התשג"ד-1994

אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 13). התשנ"ד-1994. אני מבקש מיושב ראש רשות

ניירות ערך, מר מינטקביץ לומר לנו את דברו.

הצעת חוק זו יש לה שני מרכיבים: המרכיב הראשון שלה, לא בהכרח לפי סדר

החשיבות, זו הבקשה של הממשלה. אנו מטפלים בבדיקת הבקשות להתיר פרסום של תשקיפים

לפי העקרון של ראשון נכנס, ראשון יוצא. נתקלנו בבעיה שחברות בהפרטה אינן יכולות

לזכות לעדיפות בתור מחשש הפגיעה האפשרית בחוק השוויון, ועל דעתנו הממשלה מציעה

לתקן את החוק כך, שחברה שבתהליך הפרטה, תוכל הרשות לקדם את הטיפול בה, אבל לא

לשנות את מתכונת הטיפול.

חבר-הכנסת דן תיכון.

אני מוכרח לומר, שלא הבנתי מה שאתה אומר.

יש חברות בהפרטה. אין כוונה לשנות את מתכונת הטיפול לגביהן, אלא אך ורק לקבוע

שהתור לגביהן יהיה אחר והן יטופלו בקצב אחר.



ד' תיכון;

לא אהבנו את החוק לקיצור הדרכים בטיפול בנושא ההפרטה. אנהנו לא מבינים למה

תעדיף חברה ממשלתית, משום שהיא הולכת להיות מופרטת, על פני יזם פרטי.

כי הממשלה סבורה שההפרטה יש לה חשיבות לאומית ולכן מן הראוי לקדם את הטיפול

בחברות בהפרטה.

לא שמענו אף פעם שנתקעה הפרטה משום שזה לקח הרבה זמן אצלך.

איזו חברה ממשלתית שהיתה בתהליך הפרטה נתקעה אצלכם? האם יש חברה שהפרטתה היתה

נעשית קודם אילו הטיפול אצלכם חיה יותר מהיר?

קשה לומר, כי אנחנו לא יכולים לדעת אם הממשלה היתה נותנת את כל הטיפול. מה

שאנחנו יכולים לדעת, שאנחנו היינו מתחילים בטיפול קודם.

חבר-חכנסת תיכון, יש ויכוח עקרוני, האם לממשלה יש עדיפות. השאלה היא, האם יש

סיבות לעורר את הויכוח הזה?

תרשה לי לשאול שאלה אחרת: האם ארגה מפלה לרעה את הממשלה אי-פעם?

ח. שטסל;

לא.

זה שצריך הרבה חוקים, אני מבין. אבל למה צריך את החוק הזה, אולי מישהו יכול

להסביר לי? איפה נתקלתם בקושי כאשר הלכתם להפריט ולכן נזקקתם לחוק שיפלה לטובה את

הממשלה לעומת יזמים פרטיים?

היוזמה לתיקון הזה התעוררה מכיוון שתהליך הכנת חברה להפרטה בתוך הממשלה על

מוסדותיה השונים, הוא תהליך שלא דומה בשום דבר להכנת חברה בסקטור הפרטי לפרסום

תשקיף. יש תמיד דברים בלתי-צפויים מראש. יש שורה ארוכה מאד של מוסדות וגופים

שצריך לעבור דרכם ויותר מפעם אחת. מתעוררות סוגיות שלא ניתן היה לחזות אותן ברגע

האחרון. כתוצאה מזה אנחנו מכניסים את המערכת החוץ-ממשלתית שצריכה לאשר את התשקיף

למצוקה גדולה, גם הבורסה וגם הרשות לניירות ערך. ואני מוצא את עצמי לעתים קרובות

מנסה לפנות גם ליושב ראש הבורסה וגם ליושב ראש הרשדות לניירות ערך בבקשה להקצות

לנו זמן מיוחד, או לוח זמנים צר מלוח הזמנים שהם יכולים להרשות לעצמם באופן רגיל,

כדי שיהיה סיפק בידינו להשלים את הטיפול.



אני חושב שדוגמה טובה, אבל היא לא הכי טובה, זה הדיון שהיה כאן בוועדה רק

לפני רבע שעה. התחלנו דיון, יהיה לו המשך, אינני יודע בכמה ישיבות, וכמובן

שאי-אפשר להשלים את הטיפול על ידי הרשויות בלי שיש אישור ועדת הכספים וגם ההפך

מזה.

לכן אנחנו ביקשנו להתיר לראשי הרשויות, קרי ליושב ראש ניירות ערך ויושב ראש

הבורסה, להבעות לפניותינו להקצות לנו זמן מחוץ לתור הרגיל, כדי שנוכל לעמוד בלוח

זמנים סביר ולהשלים תהליך של הפרטה בזמן.

ועוד הערה אחת - חברה שנמצאת בהפרטה תקופת זמן ארוכה מדי, נגרם לה נזק שאי

אפשר לתקן אותו.

היית מסווג את זה על פי גודל החברה, או שזה לא חשוב?

לצערי הרב, זה לא חשוב. כאשר מדובר בחברה ממשלתית, גם חברה קטנה מספר הבעיות

ומספר הגורמים שצריך לעבור דרכם הוא לא פונקציה של גודל החברה.

אני מבין שארנה מציע, שלצורך ההפרטה, במסגרת החוק הזה, יוחל המסלול-הירוק גם

על ועדת הכספים, זאת אומרת - היא לא תדון בכלל ואין צורך בה?

זו ה י וזה שאלה רטרורית.

זו לא היתה שאלה רטורית. זו שאלה שמרמזת על כיוון זה.

אני הנחתי שהמסמך שהנחתי על שולחן הוועדה על מספר ההנפקות, מדבר בעד עצמו. אם

היום יש לנו ב"פי פליין" 252 הנפקות שטרם פורסמו וכל זה מחכה לפרסום מעכשו עד 31

במאי, נדמה לי שמיותר להסביר מדוע התיקון הזה דרוש כדי להעדיף חברות בהפרטה. אם

זה ילך לפי התור הזה, ברור לגמרי שהבעיות שמדבר עליהן יוסי ניצני -

תעשדה להן בורסה נפרדת.

לא, זה לא קשור לבורסה. אני אינני יודע למה מתכוון יוסי ניצני כאשר הוא אומר

שחברה קטנה וחברה גדולה זה אותו דבר.

אתם הצלחתם להסביר - לי לפחות - שכאן יש הפליה, ואנחנו לא אוהבים הפליות. אבל

אם נעשה הפליה ונפרסם אותה, זה פחות גרוע מהפליה שאין מפרסמים אותה.



האם צריך להפלות, לפי תפיסתכם, אנשי הבורסה ורשות ניירות ערך, ולתת עדיפות

לכל חברה ממשלתית באשר היא, או לפי סדר גודל מסויים? גם חברה קטנה, גם חברה

גדולה, כולן צריכות לקבל עדיפות?

אני רוצה להסביר. ביסוד הצעת החוק מקרה מסויים ששר האוצר ביקש לקדם את הטיפול

בחברה ממשלתית מסויימת שהיתה בתהליך הפרטה, ואני נאלצתי, לצערי, להשיב את פניו

ריקם, כי לא היתה לי דרך להפלות חברה ממשלתית על פני הברה אחרת. אמרתי שהדרך

היחידה להביא את הדברים לכלל סדר, היא לתת לדברים טיפול חקיקתי . בכל דרך אחרת לא

ראיתי אפשרות לתת "מעמד עדיף" לחברה ממשלתית. זה ראשית הדברים.

יש מקום, להערכתנו, בגלל שפע ההנפקות, והדברים יבואו לידי ביטוי במקום אחר,

לתת העדפה לחברות מסויימות כדי להביא למה שקוראים בלשון משפטית "הפליה מתקנת".

נוצר מצב, והדברים ידועים, אינם צריכים הסבר ארוך, שאנחנו נמצאים תחת מבול של

הנפקות. המספר שמר שטסל נקב בו, הוא המספר שכרגע עומד אצלנו לטיפול והוא נובע

קבוצה גדולה של תשקיפים שהטיפול טרם נסתיים על בסיס דו"חות ספטמבר

1993 ויש לנו סדר גודל של 170-180 בקשות - המספר משתנה משעה לשעה - על יסוד

דו"חות דצמבר 1993-

נוצר מצב, הייתי מגדיר אותו באמירה ערכית - מצב קשה, שחברות גדולות, מטיפוס

שאפרט אותו, אין להן סיכוי להגיע לטיפול, והכוונה היא במיוחד לחברות גדולות,

ובמיוחד לחברות-אשכול, שהן חברות קונצרניות, שהן חייבות באחוד דו"חות כספיים של

חברות-בנות.

תקל עליהן. פרוטקציה לממשלה? מה, אתם השתגעתם? בחקיקה?

חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין.

אדוני היושב ראש, אני מבקש שיסבירו את החוק, כי יש שם שני אלמנטים: יש אלמנט

אחד "מסלול ירוק" ויש אלמנט של בדיקה חלקית, שהוא בעיני הבעייתי.

זה ענין אחד לגבי חברות בהפרטה, ואני מודיע שהכוונה כאן היא אך ורק להאצת

הטיפול ולא לדרך הטיפול.

וכאן אנו עוברים לנושא השני, וזה הנושא הערכי, וזה נושא שאנו כבר עוסקים בו

למעלה משנתיים, ואם תרצה אולי חמש שנים, וזה טיפול שונה מאשר היום קרוי בעגה

הפופוליסטית "מסלול ירוק".

המתכונת האמריקאית שאנחנו שאפנו להגיע אליה, היא מתכונת של טיפול שונה מכפי

שאנחנו מכירים. היום כל חברה שמגיעה מטפלים בה. לוקחים את התשקיף וקוראים אותו

מהאות הראשונה ועד האות האחרונה. בארצות-הברית המצב שונה. אנחנו לגבי חברות

מסויימות שמתקיימים לגביהן תנאים מסויימים, אנחנו מאפשרים לעצמנו לבדוק אותן

חלקית, או אפילו במקרים מסויימים לא לבדוק בכלל. למה הכוונה? יסוד הענין הוא -

האחריות לעולם היא על המנפיק. הוא אחראי לכך שהתשקיף כולל כל מה שהוא צריך לכלול.

באופן כללי אין לי בעיה. אבל אם אתה רוצה הפליה לממשלה - לא. שום הפליה

לממשלה.

תרשה לי להשלים את המבוא, ואולי במאמר מוסגר לחבר-הכנסת תיכון, שהיה שותף

בכיר בחקיקת תיקון מס' 9. אני אזכיר, שכאשר דברנו על סנקציות -

בתיקון מס' 9 זה היה חבר-הכנסת יורם ארידור סולו. חבר-הכנסת תיכון לא השתתף

בדיון.

ד' תיכון;

לא הכל את י ודעת.

אני הייתי שם.

אני אסביר לך. הלכו בלילה לשני הברי הכנסת כדי לקבל את האישור שלהם.

זה לא סופר לי .

התשתית ההקיקתית למה שקוראים היום מסלול ירוק נקבעה בתיקון 9 . כשהחלנו את

הנורמה ה"לילית" לגבי התשקיף, אמרנו שדין טיוטת תשקיף כדין תשקיף. כבר אז ראינו

לנגד עינינו את האפשרות, את הצורך לפהות, שטיוטות תשקיף יוכנו ויוגשו לרשות

במתכונת הנקיה והשלמה שלהם כאילו הן בשלות. על פני השנים הלכנו בדרך התהתים ארוכה

מאד, ואני מניח שלא בכדי ניתן יהיה לומר שחינכנו במידה מסויימת את השוק לעבוד

אתנו, להגיש טיוטות תשקיף נאותות, וטיוטות התשקיף של היום אינן דומות לטיוטות

התשקיף שהיו בשנים קודמות. היום משתלבים כאן שני צרכים: א. להביא את השוק לקחת

אחריות, להפסיק להיות האומנת שלהם, וזה בצד הלחץ שיאפשר לנו לטפל בכמות כזאת של

הנפקות. וזה לגבי כל החברות, הממשלתיות והפרטיות. זה כדי לאפשר לעצמנו ליצור

מתכונת של טיפול שונה. המתכונת תוצע על ידי הרשות לשר האוצר. היא תאפשר לנו לקטלג

את החברות לפי קריטריונים מסויימים ולהחיל עליהן נורמות טיפול שונות מהרגיל.

רק לדוגמה, ולא דוגמה ממצה , תשקיף של חברה שכבר נמצאת בבורסה ומנפיקה פעם

נוספת, בדיקות חלקיות של פרטי תשקיף; חברות שאנחנו מכירים אותן, צריכות לציין

דברים שקרו בין תשקיף לתשקיף וייבדקו רק נושאים מסויימים, או שלא ייבדקו כלל.

החברה והחתם שחותם על התשקיף ומבצע, יחתמו גם הם, יקבלו את האישור וילכו הביתה.

והיה ויתברר שהדברים לא תקינים, ימוצה אתם הדין בשלב מאוחר יותר.

זו ההצעה. הוא טעונה עוד שיפור מסויים, שלא בא לידי ביטוי כאן בתיקון לחוק,

והוא - החלת אחריות מלאה גם על החתם.

זה לא מובא היום לפני הו ועדרו?

אנחנו מבקשים להוסיף גם את זה.

הי ום?

כן.

לדעתי, כל מה שבא להקל לגבי כלל עם ישראל, יבורך. כל מה שבא להקל רק על יזם

כזה או אחר, רק על הממשלה, אני מתנגד, וכבר אני מתכוון להגיש את ההסתייגויות שלי.

ר. דהאן ;

אני חושבת שהיתה אי הבנה גם אצל חבר-הכנסת דן תיכון וגם אצל חבר הכנסת

ויינשטיין.

אדוני היושב ראש, יש פה עוד נושא אחד שלא דנו בו, השוואת זכויות הצבעה. הוא

לא מופיע בתיקון זה?

לא בחוק הזה. לא בחוק ניירות ערך.

רציתי לומר שיש הבחנה בין השאלה של הקדימות בתור, וזה מה שמתבקש לגבי החברות

הממשלתיות, לבין השאלה איזה נוהל טיפול יינקט.

זה ברור.

בואו נתהיל את הדיון בחוק בסעיף 2 - הוספת סעיף 20א.

סעיף 2 "הוספת סעיף 20א - אחרי סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא: 20א. נהלי הבדיקה

של טיוטות תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר ויפורסמו ברשומות; נוהלי

הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך של מנפיקים, של מציעים או של הצעות

לציבור, או לפי כל סיווג אחר."

במה השוני לעומת המצב הקיים?

אין היום נוהלים. איננו רשאים היום להפעיל נוהלים. יש כלל אחד,

שהרשות תיתן היתר במקום שלדעתה נתקיימו התנאים- זו אמירה כללית, אנו מבקשים,

למען הסרת ספק, לאפשר לעצמנו, באישור שר האוצר, לקבוע בוהלים שונים לגבי

סוגים שונים של תשקיפים. זה מה שאומר החוק הזה, והמשמעות הענינית זה המסלול

הירוק. דהיינו טיפול שונה, או בכלל לא, לגבי אותם תשקיפים שמתקיימים בהם

התנאים שייקבעו באותם הכללים, באותם נוהלים.

בהמשך, בסעיף 21, אנחנו מבקשים להוסיף -

זה לא קשור להעדפה של מנפיק זה או אחר?

לא-

חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין, יש לך הערות?

כאשר אנחנו אומרים " "סוגים של ניירות ערך של מנפיקים', יכול

שר האוצר לקבוע "של מנפיקים ממשלתיים",

היה פעם חוק שבמועצות אזוריות יהיו מסים לפי סוגים של בבי אדם,

ברגע שאתה אומר, שאתה נותן לשר האוצר לקבוע נוהלי בדיקה לפי סוג של מנפיקים,

סוג זה משהו מאד רחב. הוא יכול לקבוע בתקנות מבלי שנדע בכלל- יבוא שר

האוצר ויקבע שחברות ממשלתיות זה סוג של מנפיקים, אפשר לקבל את זה. מאחר

והרשות רוצה לעשות משהו אוניברסלי כללי, אפלטר לקבל זאת. אבל אולי אפטר להוסיף:

באישור ועדת הכספים. תביאו לוועדת הכספים, כי מדובר בחוק לדורות,

ואז ועדת הכספים תוכל לראות את הסוגים,

לי אין ק ושי עם זה, אבל לא במקרה אנחנו נמצאים כאן עם הנוסח הוה.

חבר-הכנסת ויינשטיין, אני כבר למדתי, שבחקיקה צריך לזכור, שאת

השופט לא מעניין מה אני התכוונתי בחוק. הוא מפרש למה אני התכוונתי.

הוא מפרש מה שאומר החוק, לא מה שהתכוונת.

אם כתוב שיכול שיהיו סוגים של ניירות ערך של מנפיקים, הוא יפרש

.? - כפי שכתוב.

אי לכך אנו מאשרים סעיף 2, כפוף לתוספת: באישור ועדת הכספים.

אם יותר לי הערה, או הצעה, אין לי קושי עם התוספת, אבל אם אפשר להציע

שאתם תקבלו הודעה ואם תמנעו מלהגיב, תוך עשרה ימים, זה יכנס לתוקף.

זה לא משנה. בסדר-

קיים דבר כזה.

כפי שעשינו הבקר.

סעיף 3 - "תיקון סעיף 21".

הסעיף אומר: "הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת

התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים

על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף- הרשות רשאית להנית דעתה

כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה המתאים מבין נוהלי הבדיקה לפי

סעיף 20א".

זה משלים מה שאמרתי קודם. אנחנו נקבע באישור שר האוצר, בידיעת

ועדת הכספים, את הנוהלים; נתקיימו בתשקיף דרישות הנוהל, דרישות הרשות

לפי הנוהל שנקבע, היא תיתן את ההיתר.

חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין.

מה פירוט "להניח דעתה של הרשות"? כאשר אני אומר בחוק: להנית

דעתו של מישהו, למעשה אני נותן לו סמכות בלתי מוגבלת. מה זה "להניח דעתו"

של מישהו?

דעתו של אדם סביר- השופט קובע מה אדם סביר היה רואה כהנחת דעתו;

או באיזה תנאים היתה נחה דעתו של אדם סביר.

עד שאין פסיקה, אין תשובה חדה לענין הזה.

זה המצב למעשה גם היום. עד שלא מניחים את דעתי. ו, שנתמלאו כל דרישות

התשקיף, דרישות הרשות וכל האישורים והייתרים על פי דין, אנחנו לא נותנים

היתר.

אתה חייב לתת דין וחשבון בבית המשפט,

שני מקרים, לפי מיטב זכרוני, הועברו לבית המשפט. בשני המקרים

הפסידו ומעבר לזה כל התשקיפים יוצאים, מה שמוכיח שדרישות הרשות בפרק הזמן

שחלף היו סבירות.

אם אומרים שזה מקובל, בבקשה.

הפרוצדורה בחקיקה בוועדה, שמה שמסכימים אושר, ומה שאינו מוסכם,

אני מביא להצבעה,

אנו מאשרים אפוא סעיף 5.

סעיף 4 - "תיקון סעיף 46",

סעיף 4 אומר: "בסעיף 46(ב) לחוק העיקרי, במקום "רוב חברי הדירקטוריון המהווים

לפחות 75% מהמשתתפים בישיבה, יבוא "שני שלישים מחברי הדירקטוריון

בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה,"

סעיף 4 בא לפתור בעיה יותר ערכית. המחוקק קבע בתיקון מס' 9

מתכונת טיפול סונה לגבי חברות -

סליחה, לפני זה, איפה מופיע המסלול הירוק?

אי7 מסלול ירוק, יש מסלול מהיר יותר,

המסלול הזה מופיע בסעיף 1, לכן דילגתי עליו0

למה?

משום שאני רוצה לגמור את המסלול הירוק.

בתיקון מסי 9 ולאחר מכן, כאשר מויינו מחדש סמכויות הבורסה והרשות,

נקבע כאן, לאחר דיון, שמן הראוי שהבורסה תשמר לעצמה סמכות שלא להתיר

רישום למסחר של חברה שמתקיימים בה ניגודי ענינים מהותיים. כדי להבטיח

את הענין הזה, מניעת שימוש לרעה בסמכות הזאת, נקבעו שני פרמטרים -75%

מבין חברי הדירקטוריון מבין אלה שנוכחים בישיבה.

קודם כל - רוב חברי הדירקטוריון.

רוב חברי הדירקטוריון, המהווים לפחות 75% מהמשתתפים. שני תנאים

מצטברים. התברר בפועל, ששתי המגבלות האלה הן בלתי אפשריות, וכך קרה

יותר ממקרה אחד שלדעת הבורסה מן הראוי היה שלא לרשום חברה שהיה בם ניגוד

ענינים בין החברה ובין בעל השליטה, או בין החברה לבין חברה אחרת שבעל השליטה

יש לו ענין בה וכיוצא באלה דוגמאות- אי אפשר היה לפסול שום חברה. למיטב

ידיעתי, רק חברה אחת נפסלה לרישום.

לא היה ראוי שייכתב: לפחות חמשים אחוז מחברי הדירקטוריון,

לצערנו, הלכנו אז רחוק מדי וקבענו רק פסילה גבוה מדי.

עכשו זה לא נמוך מדי? '

אני חושב שלא.

מדובר על שני שלישים מהמשתתפים-

כמה יש חברי דירקטוריון?

חמישה-עשר.

אם נמצאים חמישה?

אין חמישה. חמישה זה לא קוורום.

מהו ק ו ורום?

שמונה חברי דירקטוריון.

אם יש שמונה, שני שלישים הם ששה חברי דירקטוריון.

כן.

זאת אומרת שבששה אפשר להחליט?

כן.

ואז זה שליש מחברי הדירקטוריון, אולי נאמר: המשים אחוז מחברי

הדירקטוריון"?

זה כאילו לא אמרת שום דבר"

אני אסביר ממה נובע הקושי. אנחנו הוספנו עוד תיבה, והיא לא מקרית;

"ורשאים". כלומר,'ישני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים ב ישיבה ורשאים

להשתתף בהצבעה,"

מאחורי הנוסח הזה מסתתרת הבעיה האמתית, כיוון שחברה שרוצה להנפיק

הולכת בדרך הטבע לקונסורציום חתמים, קובסורציום חתמים מורכב מאנשי בנקים.

ואז בדרך של מינוי הקונסרציום הזה, יוצא שמספר חברי הדירקטוריון -

יש אפשרות לערער על ההחלטה?

ודאי.

בפני מי?

בפני רשות ניירות ערך, בפנינו, ובפני בית המשפט.

זאת אומרת, זה לא פסק-דין אחרון?

זה לא פסק דין אחרון.

הבורסה היתה שמחה אילו הג'וב הזה של שמירה על נושא ניגוד ענינים

היה בידי הרשות לניירות ערך. זה מביא אותנו למצבים לשאנחנו בקונפליקטים

במעט עם כל המנפיקים בארץ, במקום להתייחס אלינו כאל שוק מתייחסים אלינו

כאל רשות סטטוטורית. אילו נמצאה דרך חוקית שההשגחה על הסעיף הזה היתה בידי

רשות ממלכתית, אנחנו היינו שמחים, הצענו את לאת ותשובת רשות ניירות ערך

היתה, שתיקון החוק כדי להקל על קבלת החלטות נראה להם, לא נראה להם שנוותר

על הסמכות הזאת. אני מוצא לנכון להביא את זה בפני הוועדה, אם הוועדה תרצה

לשקול את זאת,

אנחנו לא ידענו את זה, גם בוועדת השרים לא ידעו,

אנחגו הבענו דעתנו בפני רשות ניירות ערך, אבל כמובן אנחנו משתפים

כעולה בדברים האלה גם כאשר בבורסה אנחנו חושבים שדברים מסוג זה צריך להביא

לחקיקה. יכול להיות שבטווח ארוך זה יוסדר בחקיקה. יש הרבה דברים שאנו

עוסקים בהם, שאנחנו חושבים שקשה לנו להתמודד אתם.

מי שיצטרך לראות את ניגוד הענינים זו תהיה רשות ניירות ערך?

אני הייתי שמח אילו הדבר הזה היה ניתן, כי בכל זאת רשות ניירות ערך

היא רשות סטטוטורית, יש לה יותר שיניים, יש לה יותר כוח מאשר לבורסה, אם בכל

זאת נגזר שזה ישאר, אני רוצה להציע שזה יהיה רוב רגיל. גם רוב של שני-שלישים

לא יעבוד, כי החיים קשים,

צ-ריכה להיות החלטה תקיפה, וחדה: כאן יש ניגוד ענינים,

אני מציע שתבואי לכמה ישיבות, תקשיבי לדיונים ואז תראי שהחיים

הרבה יותר מורכבים,

מה אתה אומר לגבי החלק השני?

רוב רגיל,

מה אתם אומרים?

לנו אין בעיה.

ברוב רגיל לפסול, זה לא פשוט,

אולי לא ידוע לוועדה, אבל לפני שהולכים לבתי משפט, כותבים מכתב

לרשות ניירות ערך ולפני שאני מספיק להסתובב, מופיע לי פתשגן מרשות ניירות

ערך - נא להסביר,

כאשר . לא מחליטים לרשום ויש ניגודי ענינים, חזקה על מי שנפגע

שירוץ לבית המשפט, לכן הבעיה הזאת לא מדאיגה אותנו, הבעיה היא הפוכה, כאשר

רושמים במקום שאולי יש ניגוד ענינים,

למה הרשות לא יכולה לעשות את זה? היא עשתה את זה פעמים-שלוש פעמים,

פעם אחת היא חשבה שאנחנו הקלנו מדי, ואני מוכן להמציא לך את החמר0

כאשר הבורסה חרגה, בין אם זה להקלה ובין אם זה להעשיה, עשינו זאת,

היו"ר ג. גל;

יש לכם הרהור חוזר לגבי רוב או שני שליליים?

לי אין קושי עם רוב רגיל,

כדאי להשאיר את זה להתייעצות של משרד האוצר, לקבל אישור של הנהלת

האוצר. אני מציעה לא להצביע היום. דנו בזה ושקלו, גם בוועדת שרים. בישיבה

הבאה תהיה תשובה,

טוב. אנו עוברים לסעיף 5 - "תיקון סעיף 48."

"5 בסעיף 48(א) לחוק העיקרי במקום "הבורסה רשאית בהחלטה רגילה

של האסיפה הכללית", יבוא "דירקטוריון הבורסה רשאי-"

לפי המתכונת הקיימת, הבורסה היא חברה בע"מ וכל החלטה בניגוד

לתקנון מצריכה גם אישור הדירקטוריון וגם אישור האסיפה הכללית. זה גרם רק

לצרות, כי מקום שהיה שינוי במלה או בפסיק היה צורך גם באישור הדירקטוריון

וגם באישור האסיפה הכללית.

וממילא זה באישור שר האוצר ובאישור ועדת הכספים.

זה אישור ועדת הכספים, זה אישור שר האוצר, זו התייעצות עם הרשות.

העובדה הבסיסית היא, שסעיף זה היה קיים לפני שהיה רוב בדירקטוריון

לנציגות הציבורית.

אנו מאשרים סעיף 5.

סעיף 6 - תיקון חוק ניירות ערך (תיקון מס' 11).

"6, בחוק ניירות ערך ( תיקון מס' 11), התשנ"א-1990, בסעיף 14,

במקום סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד) תחולתו של סעיף 56(ד) לחוק העיקרי בנוסחו בחוק זה עד יום

ט' באדר התשנ"ו (29 בפברואר 1996)".

המשמעות של התיקון הזה היא פשוט לתת תוקף לתקנות ששר האוצר מתקין

על פי הצעת הרשות, בהתיעצות עם משרד המשפטים במספר נושאים שתוקפם פשוט

פוקע וצריך להאריך אותו בחוק כדי שנוכל להגיד נוסחים חדשים. אנחנו פשוט

זקוקים לארכה שבתיקון הזה, כדי שלא ניקלע לסיטואציה של פקיעת ההסמכה להתקין

את התקנות,

הסעיף אושר.

אנחנו חוזרים לסעיף 1 - "תיקון סעיף 12"



ג. גל

אותו הצדה. זו בעצם הכוונה. לא מדובר על הפליה בתהליך הטיפול אלא על

הפליה בתור. תיאורטית אתה לא מאפשר לו לצאת בזמן. יש פה העדפה והעדפה

היא פרובלמטית. השאלה היא, האם צריך לעשות את זה גורף, או לבוא ולומר,

באמת כשיש נושא לאומי שיש לו חשיבות, כמו ההפרטה שעסקנו בה היום, הפרטה

של תברת שיכון ופיתוח ולא חברת המגן.

יש תוספת האומרת: " אם ועדת השרים לעניני הפרטה קבעה זאת."

אני, ראשית, מציע, שלא נקבל היום החלטה, משום שהנושא הוא מאד

מורכב. על פניו נראה לי שקשה לאשר את זה. ואני אסביר מדוע. אני מבין

שיש היום מדיניות של הפרטה. לא עומדים בתור, אבל יש מדיניות של הפרטה.

אני אמרתי את זה גם בנאומי בקריאה הראשונה במליאת הכנסת. אם יש בעיה

לרשות ניירות ערך, שיש,תור גדול, ויש צורך להחיש, הפתרון צריך להיות על ידי

הגדלת הצוות של הרשות לניירות ערך לתקופה מוגבלת. אני יודע שעשו את זה.

בכל אופן, אם יש בעיה כזאת, אני הייתי פותר את זה על ידי הגדלת הצוות.

הרי אתם מקבלים אגרות עבור כל הבדיקות הללו, אז ההכנסה זה פרלל מקביל

לבדיקה, אם יש בעיה שרוצים להנפיק, במקום לגרום למצב שאני כחברה פרטית

עומד בתור ופתאום מכניסים שתי חברות, אל-על ובזק.

אתה מדבר על קיצור תורים?

אני מדבר על המסלול הירוק,

הפתרון צריך להיות על ידי הגדלת הצוות של הרשות. קחו עוד 10 רואי

חשבון, עוד חמישה עורכי דין. זה הפתרון שצריך להיות והוא עדיף מאשר לקבוע

חוק לדורות.

אין לנו מגבלה תקציבית. פשוט, דה פקטו, אין לנו מגבלות תקציביות,

כל מה שביקשנו קבלנו, הקושי שהנחנו נתקלים בו הוא לא תקציבי, ולא בתקנים,

אלא הקושי בימים אלה הוא שהשוק כולו יצא מדעתו, ואין היום להשיג עורך דין

בשוק ואין להשיג רואה חשבון בשוק, ואני מדבר על השוק הפרטי. לוקחים עורך

דין מחדרה וממקומות אחרים -

מה הרע בחדרה?

מצויין, אבל אנחנו לא מוצאים את הצוותים. לא שאין לנו התקציב, אנחנו

לא מוצאים את האנשים שמוכנים לעבוד בשכר שהרשות מציעה, שהוא השכר הממשלתי.

זה דבר אחד והוא הדבר המרכזי. והדבר השני, להכשיר אדם, זה לא דבר שקורה

מהיום למחר, זה סיפור של שנה.

אי אפשר למסור לגורמי חוץ?

אין למי.

אם כך, תביאו הצעה אחרת,

חיים שטסל, בבקשה.

אני אינני רוצה לדבר על הכתוב, אני רוצה לדבר על הענין עצמו,

יש מצב טל של מספר החברות כפי שמסרתי לכם בכתב. יט שאלה ששאל היושב ראש,

ואני חושב שזה המפתח לכל הענין - האם מדובר בכל החברות הממשלותיות, או

רק בחברות הגדולות. ואילו מר ניצני היה פה, הייתי ממליץ בפניו, שיגיד שמדובר

בחברות הגדולות, כי זאת הבעיה.

הוא אמר.

היום יש בעיה, שלאחר טהיתה הרפורמה הגדולה בשוק ההון, אין הנפקות.

ומלבד ממשלת ישראל אין מי שיספק סחורה בגדול-

אתה מדבר על הצורך של השוק?

על הצורך של השוק, וכדי שהצורך הזה של השוק יבוא על סיפוקו,

מוכרחים לעשות פעולות ממשיות גם אם יש העדפה.

בתוך 252 החברות יש הרבה מאד חברות קטנטנות, שברור לגמרי שאם יתנו

עדיפות לחברה הגדולה, יכול להיות שיפגעו בהן, אבל הפגיעה הזאת לא שווה

לצורך של השוק.

היית אומר זאת לגבי כל חברה, לא רק לגבי חברה ממשלתית?'

בהחלט. אם מחר בבוקר חיפה כימיקלים תרצה להנפיק, צריך לתת לה העדפה.

מה שאני מציע, רבותי, שמעתם את ההערות של חבר-הכנסת דן תיכון, של

חבר-הכנסת ויינשטיין ושלי. הפליה כשלעצמה אינה מקובלת עלינו. אם זה צורך

של השוק, אני חושב שגם חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין יתייחס לכך אחרת.

זה צורך של שוק.

אם זה צורך של שוק, הייתי עושה אותו כלל לכולם, לא רק לממשלה.

גם לחברת כור אם תרצה להנפיק. תחשבו על כך ותבואו לישיבה הבאה עם הצעה.

מה אתה מציע?

היות והם אומרים שזה צורך של שוק לגבי הנפקות גדולות, אני אומר

לתת עדיפות להלפקה גדולה בלי קשר אם זו חברה ממשלתית או חברה אחרת. תביאו

הצעה שתיתן גם את הכמות וגם את האוניברסליות" ותביאו גם הצעה לגבי הרוב

של שני שלישים בדירקטוריון.

תודה רבה.

שינויים בתקציב לשנת 1994

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: שינויים בתקציב לשנת 1994

לפנינו פניה מס' 007 של סגן הממונה על התקציבים - משרד הבינוי והשיכון, פינויים בשכונה הארגזים בתל-אביב.



ג. גל

נשמע דברי הסבר מפי נציג אגף התקציבים מר כהן.

מעונינים לפנות את הדיירים בשכונות הארגזים בתל-אביב כדי לבנות

שם שכונה סובה יותר. הסכום שמוקצה לחדר בבניה -

מה הם הקריטריונים? לפי מה קובעים את הסכומים?

לפי חדר. דייר הגד בשכירות מוגנת מקבל 95,000 שקל לחדר. בנוסף

לזה הוא מקבל גם . דמי העברה. אם יש לו מחסנים, פיצוי עבור המחסנים.

בנוסף לזה הוא נכלל ברשימה של זכאי משרד השיכון והוא יכול לקבל משכנתא

שמעניק משרד השיכון.

למי שייכת הקרקע?

ג. כהן;

הקרקע שייכת למדינה, רוב האנשים שמה הם פולשים.

יש לי שאלה: מדוע שהמדינה תתעסק בכל ה"גועל נפש" הזה עם הדיירים?

אם אתה רוצה להקים שם שיכון, תמכור את הקרקע כפי שהיא. יקנה אותה מי שיקנה

והוא יפנה אותם. מדוע אתה מערב את הממשלה?

מי מבצע אח זה?

מבחינה כלכלית שום יזם לא יבוא היום ויסכים לקבל את הקרקע תמורת

הפינויים, כיוון שהפיצויים על פי הקריטריונים של מינהל מקרקעי ישראל,

הם גבוהים מערך הקרקע. לכן מה שהמינהל מעונין לעשות זה להתחיל בפינויים -

ולכן מדובר פה על 3 מליון שקל - ולפנות חלק מהתושבים, ואחר כך לצאת במכרז

משולב ליזם שיקבל את הקרקע, יוכל לבנות ויפנה.

אני עמדתי בראש חברה ציבורית ותמיד מצאנו, שכשהציבור מתעסק עם

בעלי זכויות, הציבור מפסיד. כאשר יזם פרטי מתעסק בפינויים, זה אחרת. לכן

כאשר המינהל עומד בפני האנשים האלה ורוצה לפנות, הוא תמיד ישלם יותר מאשר

בעל זכות שקונה את הקרקע.

לכן אני חושב שהמדינה לא צריכה להתעסק בפינויים. יש לה נכס שקוראים

לו מקרקעין; קרקע זה קרקע, פלוס מה שמחובר אליה, תמכור ומישהו אחר יעשה

את הפ י נ וי ים.

היום, אם אני יזם והמדינה תבוא ותגיד לי: בוא תיקח את הקרקע,

אני אשה את החישוב שלי, אני אגיד: לא שווה לי, לא כלכלי .

תעשה מכרז.

יהיו אפס פונים למכרז.

גם אחרי שאתה מפנה, אתה לא מקבל פתאום מחיר קופך.

יש תקדים לזה? מה שמבקש המינהל הוא ליצור תקדים?

זה לא ליצור תקדים, זה ליצור תמריץ לקבלן, שאנחנו נתחיל בפינוי.

היו"ר ג. גל;

עשו כבר דברים כאלה בעבר?

רוב הפינויים נעשים על ידי מינהל מקרקעי ישראל. היה נסיון בכפר-שלם

לעשות משולב - פינויים ודיור, והנסיון לא כל כך הצליח. לכן הכוונה היא

לעשות זאת בדרך שאנו מציעים כאן. גם אנחנו וגם המינהל חושבים שזו צריכה

להיות הדרך. הבעיה פה היא הבעיה של העיין הכלכלי, שיזם לא ירצה לבוא

ולעשות את זה, כי היזם יפסיד. לכן מינהל מקרקעי ישראל, בגלל שהוא רואה

חשיבות גם בפינוי של האזרחים וגם בשיקום השכונה, מעונין לתת איזו שהיא

מקדמה, לפנות חלק מהאנשים. ושלושה מליון שקל זה פינוי 15 נ?שפחות - יש שם

100 משפחות - וזה בעצם יתן את התמריץ ליזם לבוא ולהשקיע.

אנו מאשרים פניה זו.

שינויים בתקציב לשנת 1994, פניה מס' 007, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 13 של הממונה על התקציבים- שינויים פנימיים

במסגרת תקציב מינהל התכנון במשרד הפנים.

נשמע דברי הסבר מפי נציג אגף התקציבים.

מדובר.בעיקר בוועדות התכנון המחוזיות בתל-אביב ומחוז המרכז, יש

לכן צורך לסיים אישור תוכניות מסויימית ואנחנו רוצים עד סוף השנה לגמור

את התור ולכן ניותנים להם עוד ועדה של מומחים, כי מה שתוקע היום את התוכניות

זה המחסור בשמאים ובמודדים. אנו נתגבר אותם ונגמור את התור,

מי משלם את זה? זו הרשאה להתחייב?

הרשאה להתחייב , זו העברה טכנית. כיום כשאנחנו עושים תוכניות מתאר

אנחנו בדרך כלל משלמים יבין שליש לרבע. זו פעולה טכנית של תקצוב ההשתתפות

של שאר המשרדים,

בבקשה זו יש כ-4 מליון שקל הרשאה להתחייב- נכון?

נכון, זו ההשתתפות של המשרדים האחרים בתקציב משרד הפנים. ההרשאה

להתחייב היא עד שייקבעו העודפים יכל תקציב 1994 ב:ושא תוכניות מתאר.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1994, פניה מס' 13, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 18 של סגן הממונה על התקציבים - משרד התיירות.

נציג אגף התקציבים, טל נוימן, בבקשה,

פניה זו כוללת שני שינויים פנימיים בתקציב השיווק של משרד התיירות,

נסיוע לעמותה המארגנת כנס ראשי כנסיות וכמרים מכל העולם. הכנס מתחיל בימים

אלה.

א. קרשנר.

זה לא הכנס שהיה עכשו עם הרבנים?

כן, זה עכשו.

היה כנס של יהודים ונוצרים.

הכנס הזה כבר היה?

לא, הוא מתחיל בימים אלה.

זה לא סיוע לכנס שהיה?

ט. נוימן;

לא. הכנס הזה מתחיל בימים אלה. יש עמותה שמארגנת את הכנס ומשרד

התיירות תומך בזה.

היה עכשו כנס של דתות שונות בירושלים, הכנס שראינו בטלוויזיה, והיתה

החרמה של משרדי ממשלה של הכנס הזה בגלל זה שהיו שם ראשי כנסיות וכמרים,

שר התיירות השתתף.

אבל היו משרדי ממשלה שלא נתנו לאנשים שלהם להכנס פנימה.

זה יכול להיות?

אם הממשלה רוצה לקיים כנס, אני, כאופוזיציה, מבקש לקבל הודעה

של מנכ"ל משרד הדחות, ואני רוצה את ההודעה בישיבה הבאה, אם הוא יאפשר

לאנשים שלו להכנס לכנס הזה ולהיות נוכחים בו" אני מתקצב איה משרד הדתות

בסעיף של העדות הנוצריות. אני רוצה לשאול אותו: האם הוא יאפשר לפקידים

שלו להכנס לכנס הזה ולהיות נוכחים בו.

אם הם ירצו בכך.

באים אנשים מחוץ לארץ למדינת ישראל. אם אתה רוצה שמשלם המסים יתמוך בזה, ואני מייצג כאן חלק ממנו, אני מבקש שהנציגים שלי, לא ימנעו



א. ויינשטיין

מהם להכנס לכנס הזה, ועובדה היא שמנע משרד הדתות מאנשים להכנס לכנס שהיה

לפני כמה ימים וראיתי אותו בטלוויזיה"

יש לי הצעה. מדבריך אני מבין,שאתה בקד סיוע לכנס הזה, אני מציע

שאתה תבקש את התשובה ממשרד הדתות, באם אנשים שלו שירצו להשתתף בכנס יהיו

מנועים לעשות זאת, ותתפוס את משרד הדתות בבקשות של משרד הדתות, לא של

משרד הדיירות,

אני מבקש דבר אחד, אני רוצה לקבל עד מחר, ואני מבין שאין היום

שר דתות, אני מבקש שמזכיר הוועדה יבקש ממנכ"ל משרד הדתות הודעה, האם

הוא ימנע כניסת אנשים לכנס זה,

אני מבקש לקבל עד מחר, בשם הוועדה, הודעה זו ממנכ"ל משרד הדתות,

אם ימנעו כניסה של נציגי משלם המסים שאני מייצג אותם ופקידים שאני מממן

אותם לכנס זה,

אני אציע לך עוד הצעה: בוא נאשר אה הפניה, ואנחנו לא מודיעים

שאישרנו, אם חבר-הכנסת ויינשטייז יבקש שתהיה הצבעה, תהיה הצבעה, אנו

מאשרים את הפניה אישור על תנאי-

אני מוכז, אני רק רוצה שהוועדה תפנה, לא אני,

הוועדה פונה בבקשה למנכ"ל משרד הדתות שימסור הודעה,

אם משרד הדתות יתז לאנשים שלו,'. נציגים רשמיים, עובדי המחלקה לעדות

הנוצריות ואחרות, להכנס לכנסים האלה,

אנחנו אישרנו פניה מס' 18, ואם חבר-הכנסת ויינשטייז יבקש .

רביזיה, תהיה הצבעה נוספת,

אנו עוברים לפניה מס' 14 של סגז הממונה על התקציבים - שינויים

פנימיים בתקציב מתאם הפעולות בשטחים,

נציג אגף התקציבים, טל נוימז, בבקשה,

מדובר בסכום של 4,390,000 שקלים עבור שני דברים: החזרי מע"מ לאוברר"א,

נהתם הסכם לשלוש שנים, התשלום הראשוז היה, התשלום השני ב-1 בפברואר והתשלום

השלישי ב-1 בפברואר 1995. הדבר השני - נושא המיחשוב של כל הגדה - 989,000

שקל.

מה ממחשבים?

את כל המינהל האזרחי ביהודה ושומרון,

ט. נוימן: התוכנה נשארה אצלנו. אנו מעבירים אותה מעזה למחסום ארז. התוכנה

ממומנת בכספי הערבים.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1994, פניה מס' 14, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 17 - שינויים פנימיים בתקציב המינהל האזרחי

באזור יהודה ושומרון.

אלה הם שינויים פנימיים בתקציב המינהל האזרחי ביהודה ושומרון. המינהל

האזרחי עשה פעולות, כרגע יש לו פערים- הוא עושה פעולות כולל העברת סמכויות

לפלשתינאים, כולל תקציב הפיתוח. התקציב בנוי לרבעון הראשון ושאר הרבעונים

מוקפאים,

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1994, פניה מס' 17, אושרה

אנו עוברים לפניה מסי 15 של סגן הממונה על התקציבים - שינויים

פיימיים בתקציב האוצר, הכוללים תקצוב הוצאה מותנית בהכנסה להדפסת טופסי

מע"מ ומכס.

טופסי מע"מ ומכס מתוקצבים בהוצאה ישירה. הורדנו את זה ואנו מתקצבים

את זה עכשו בהוצאה מותנית בהכנסה.

זה יהיה מההכנסות של המכס?

מהכנסות המכס.

למה צריך את השינוי הזה?

כי ככל שפעילות המכס עולה, יש להם יותר הוצאות. צריך לאפטר להם

להדפיס טופסי מע"מ ומכס בהתאם לרמת הפעילות.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשית 1994, פניה מס' 15, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 16 של הממונה על התקציבים - משרד ראש הממשלה.

מדובר בהפשרת רזרבה לשיפוצים למימון שיפוץ חדרי הממשלה והגדלת

הרשאה להתחייב ב-5,000,000 שקל. מדובר בשיפוץ אולם ישיבות הממשלה,

הכנסת מערכת של הקרנת שקפים, מחשבים. הקצבנו רזרבה ועכשו אנחנו מפשירים

את הרזרבה הפנימית.

כמה יעלה כל העסק?

עד 5 מליון שקלים.

עם המיחשוב?

עם המיחשוב ושיפוץ כל המבנה והכנסת מערכת גדולה שבה אפשר להציג

וידי ו.

אני מעמיד להצבעה פניה זר.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1994, פניה מס' 16, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 23 של סגן הממונה על התקציבים - תמיכות

בייצור חקלאי בסך G מליון שקל. זה נושא ששמענו עליו את ההסברים בדיונים

הק ודמים.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1994, פניה מס' 23, אושרה

הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 13:15