הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 265

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. כ"א שבט התשנ"ד (2 בפברואר 1994). שעה 00;09

ג' גל - הי ו"ר

חי אורון

ר' אלול

די מגן

שי עמור

א"ח שאקי

מ"מ

שי אביטל

די איציק

מי איתן

פ' בדש

סי שלום

רענן כהן

ניצב א' עמית - משטרת ישראל

מי ינון - יו"ר רשות השידור

מי קירשנבאום - מנכ"ל רשות השידור

שי קור - הוועד המנהל, רשות השידור

מי לוי, עי שכטר, צי לי-דר, אי כ"ץ, כי שלום, ני כהן - רשות השידור

עי להבי - יועץ משפטי, משרד התחבורה

אי שוורצשטיין - אגף התקציבים, משרד האוצר

יועצת משפטית; אי שניידר

מזכיר הו ועדה; אי קרשנר

ת' שפנייר

1) העסקת שוטרים בשכר.

2) חוק רשות השידור (תיקון מסי 9).

3) תקנות התעבורה (אגרות) (תיקון).



העסקת שוטרים בשכר

היו"ר גי גל;

אני פותח את הישיבה. הזמנו את ניצב עמית, שיסביר את כל סוגיית העבודה

בשכר של שוטרים. אנחנו יודעים שזה נעשה במגרשי כדורגל, אבל זה לא מתחיל ולא

נגמר בזה. זאת גם הזדמנות לשאול שאלות נוספות, אם תהיינה. ניצב עמית, בבקשה.

נ יצב אי עמית;

קודם כל, אני רוצה להגיד שהרעיון של עבודת שוטרים בשכר זו לא המצאה שלנו;

זח דבר שעובד בכל העולם. ההגיון שעומד מאחורי העניין הוא, שהמשטרה בנויה לתת

תשובות לתחומי האחריות הקבועים שלה, אבל חסתבר עם הזמן שיש כל מיני סוגים של

אירועים, אירועי תרבות ואירוע ספורט, שמוכרחים לתת להם כיסוי משטרתי - בעיקר

בתחום של תנועה, סדר וביטחון - והמשטרה ביום-יום לא מסוגלת לתת לזה תשובה כי

את לה את כוח האדם. ואז קבעו גם בחוק וגם בתקנה את הסידור של עבודה בשכר, כאשר

חמטרה היא שהמשטרה תוכל, למרות שאין לה מספיק כוח אדם, כן לתת פתרונות לצרכים

של אזרהים וגופים לכוח שיטור. קבעו לזה טכניקה שלמה - יש נוהל מאוד ברור

ומסודר שקובע באלו תחומים אנחנו נותנים שוטרים בשכר, באלו תחומים אנחנו לא

נותנים שוטרים בשכר ואיך אנחנו מגלגלים את העניין כדי שהוא לא יהפוך לסחר-מכר,

שמטרתו כאילו - ומאשימים אותנו לעיתים בזה - "לציפר" את השוטרים בשכר נוסף,

וזה ממש לא הכיוון. נכון ששוטר שעובד בשכר מקבל כסף, אבל קודם כל הוא צריך

לעשות את העבודה הרגילה שלו; ורק אחר-כך, במו שבתחומים אחרים אפשר לעבוד שעות

נוספות, מותר לו לעבוד בעבודות בשכר.

קבענו באופן ברור אלו עבודות אנחנו עושים בשכר. קודם כל יש הגבלה ברורה

שאנחנו לא נותנים לאנשים פרטיים שוטרים בשכר. זאת אומרת, לא נרשה מצב שלאנשים

עשירים יהיו מין שוטרים צמודים פרטיים, אבל בכל אירוע שבו יש הרבה מאוד קהל או

שצפויה בו הפרעה קיצונית לתנועה, הגדרנו שאנחנו נותנים שוטרים בשכר. לדוגמא,

קבלן כבישים שצריך לפתוח כביש כדי להכניס כבלים או דברים מהסוג הזה, הרי ברור

שצריכה להיות שם הכוונת תנועה כדי לשמור על התנועה מסביב, אבל גם ברור שאנחנו

לא מסוגלים לעמוד בזה במסגרת העבודה הרגילה, כי כוח התנועה שלנו צריך לטפל

באכיפת חוקי תנועה, בהזרמה, ויש המון עבודות כביש, עשרות כביש. לכן לתחום הזה

אנחנו מקצים שוטרים בשכר. כדורגל זו דוגמא קלאסית - בשבת ממוצעת אנחנו נותנים

בין 700 ל-1,000 שוטרים. ברור שהמשטרה לא מסוגלת לתת בשבת כמות כזאת של שוטרים

בתפקיד, אז קבענו עם ההתאחדות לכדורגל שכל הפרוייקט של כדורגל הוא בשכר.

אירועי ספורט אחרים - משחקי הפועל, מכביות וכוי, למעט האירועים הטקסיים שהם

אירועים לאומיים שבהם אנחנו נותנים שוטרים בתפקיד - כל אירוע מטופל בשכר.

ר' אלול;

חאם אין חשש שכאילו מישהו קונה אתכם?

נ יצב אי עמית;

לא, אין חשש. הקדמתי ואמרתי שאנחנו לא נותנים בשום פנים ואופן שירות בשכר

לאנשים פרטיים. אם מחר אתה רוצה לעשות מסיבה גדולה בבית, לא תקבל שוטר בשכר,

גם אם תגיד שאתה מוכן לשלם. זה לא בא בחשבון. אבל למשל אם עיריית תל-אביב עושה

קונצרט בפארק הירקון, וברור שזה מחייב היערכות מאוד גדולה של משטרה - חלק

מהתקציב של האירוע הוא לשוטרים בשכר.

איך קובעים למה נותנים שוטרים בשכר ולמה נותנים שוטרים בתפקיד?

כפי שאמרתי, לדברים שמחייבים אותנו על-פי החוק ועל-פי הפריסה הרגילה שלנו

אנחנו נותנים שוטרים בתפקיד. עכשיו אתן לכם דוגמאות לאירועים בהם אנחנו נותנים

שוטרים בשכר, וזה יפשט לכם את העניין. למשל, אם מביאים את אריק קלפטון להופעה

בפארק הירקון, זה אירוע שהוא כאילו פרטי, הרי מישהו ירוויח עליו כסף, אבל

המשמעות שלו היא המון קהל מסביב ובעיות תנועה וכוי. -זה אירוע שאנחנו נותנים לו

שוטרים בשכר. אנחנו נותנים כמות גדולה מאוד של שוטרים, אבל האמרגן צריך להביא

בחשבון שחלק מההוצאות שלו זה גם משטרה. אני מדגיש שוב - זה דבר שעובד בכל

העולם. אני הייתי אורח של האולימפיאדה בלוס אנג'לס - כל השוטרים שם היו בשכר,

כי זח היה אירוע שמישהו הרוויח עליו כסף.

האם התעריף הוא 38 שקלים לשעה?

ניצב אי עמית;

כן.

ר' אלול;

האם כל הכסף הולך לשוטרים?

ניצב אי עמית;

לא. הבאתי לכם כאן טבלה איך הכסף הזה מתחלק. הכסף נכנס לקופת המשטרה, ויש

חלוקה של השכר בין השוטר לבין המשטרה; גם המשטרה מקבלת חלק מהכסף הזה, על

ההוצאות הארגוניות.

רי אלול;

אבל זה לא שאם תחנת המשטרה בתל-אביב נותנת שוטרים לאירוע בפארק, יש לתחנה

הזו יותר כסף.

ניצב אי עמית;

לא, הכסף נכנס לקופת המשטרה, לחשבות. התקנות קובעות שחובתנו לגבות את כל

הכסף מראש - לגבי כל אירוע, ברגע שקבענו כמה שוטרים וכמה שעות, המעסיק צריך

לשלם את הכל מראש. הכסף הזח עובר לחשבות המשטרה, והחשבות דואגת לחכניס את

הסכום שמגיע לשוטר לתלוש המשכורת שלו.

רי אלול;

באיזה דרג נקבע לאיזה אירוע צריך שוטרים בשכר?

ניצב אי עמית;

זה נקבע בדרג מפקד מחוז. מפקד המחוז נתן סמכות למפקדי המרחבים לעשות את

המו"מ, את תחילת העבודה. אבל האישור הסופי אם כן או לא הוא בסמכות מפקד המחוז.

אין בזה שום קטע של מסחר - למרות שלפעמים חושבים כך - או של נסיון ללחוץ על

מעסיקים לתת יותר שוטרים, כדי שעוד שוטרים יקבלו כסף.

אני מבינה ששוטר כזה מקבל יותר שכר למשכורתו, אז למה שהוא לא יפעיל לחצים

ויהיו יחסים כאלה בינו לבין הבוס שלו שהוא ישבץ אותו במשמרות במקומות האלה, כי

שם מקבלים יותר שכר.

זה לא הולך כך, את הפסדת את תהילת דבריי. קודם כל השוטר בכלל לא נכנס לכל

הסיפור הזה. השוטר חייב לעשות את העבודה הרגילה שלו; כשהוא רוצה לעבוד בשכר,

הוא עושה זאת מעבר לשעות העבודה הרגילות, זה כאילו שעות נוספות.

די איציק;

זאת בדיוק השאלה. אם אלו שעות נוספות, אז השוטר ילחץ על המפקד שלו לקבל

את השעות הנוספות, ולמפקד תהיה יכולת "לציפר" את השוטרים שהוא חפץ ביקרם - כי

הרי אין מספיק שעות נוספות לכולם - ויאפשר להם לעבוד משמרת נוספת.

בכל יהידה ובכל מרחב ובכל תחנה יש רכז שעושה סדר. כל שוטר שרוצה לעבוד

בשכר נותן את השם שלו, ויש תורנות בין השוטרים, והתורנות נרשמת. זאת אומרת, יש

פיקוח של קצין, של ראש משרד סיור שמפקח ומוודא שיש חלוקה צודקת בין השוטרים.

יש ביקוש לעניין הזה?

יש סוגים של עבודות שיש להן ביקוש יותר גדול, ויש סוגים של עבודות שלא רק

שאין להן ביקוש אלא שיש לנו ממש בעיה למצוא שוטרים שירצו לעבודות. עבודות

כביש, למשל, אלו עבודות מאוד קשות - הכוונת תנועה במשך לילה שלם זו עבודה מאוד

קשה, אז הסכום הכספי הוא יותר גבוה, כי בלילה מקבלים יותר כסף. בשבתות מקבלים

עוד יותר כסף. לכדורגל, למשל, יש ביקוש גדול מאוד, כי הלק גדול מהשוטרים גם

אוהבים לראות את הכדורגל. לאירועים תרבותיים, להופעות בפארקים, יש ביקוש גדול

מאוד. בכל מקרה יש רכזים שבודקים ויש רשימות שמיות, ויש בזה גם תן וקח; זאת

אומרת, אם החודש יש שני אירועי תרבות יפים מאוד ושלושה אירועים קשים - אם שוטר

רוצה לקבל עבודה באירוע תרבות, מתנים איתו שהוא יקבל במקביל גם עבודה אחת קשה.

אם הוא לא מסכים לקבל עבודה קשה, גם לא "מציפרים" אותו בעבודה שיש בה מן הכיף.

רמת הפיקוח היא עד רמה של מטה ארצי - במרחב יש פיקוח חודשי, מטה המחוז

מפקה על המרחב, ואנחנו כמטה ארצי מפקחים על כל השטח.

האם מבקר המשטרה בדק את הסוגיה הזאת?

עד היום לא.

למה לא?

אני לא יכול לתת לך תשובה. למבקר המשטרה יש רשימה ענקית של נושאים שהוא

צריך לטפל בהם, ובדרך כלל הוא בודק שלושה בשנה.

לדעתי זה נושא פרוץ, וצריך לעודד את מבקר המשטרה לבדוק את העניין הזה.

אגב, מה הסכום שנכנס למשטרה כתוצאה מהעבודות בשכר?

אני לא יודע בדיוק, אך אני יכול לדאוג להעביר לך את התשובה. בכל אופן, זה

הרבה מאוד כסף. רק ההסכם השנתי שלנו עם ההתאחדות לכדורגל הוא סביב 10 מליון

שקל, כי מדובר בהמון שעות, ממוצע של 800 שוטרים כל שבת.

די איציק;

איזו הצדקה יש למשטרת ישראל לשמור על כדורגל כשכל הזמן היא חוזרת וטוענת

שהיא לא יכולה ולא מספיקה לשמור על התחבורה? שההתאחדות לכדורגל תמצא לה שומרים

פרטיים. למה היא צריכה משטרה?

ניצב אי עמית;

האם את מעלה בדעתך שחברת שמירה פרטית יכולה לטפל בהתפרעות של אוהדים? או

שהיא מסוגלת לשמור על אוטובוס של קבוצה מאויימת, או לטפל במשליך רימון? אין

להם בכלל סמכות חוקית לדברים האלה. כדי לבצע מעצר בהתפרעות במגרש כדורגל,

מוכרחים משטרה. יש גם השפעה אחרת לגמרי לשוטר במדים ולבחור מחברת אבטחה.

די איציק;

זה נכון, אבל אולי צריך לצמצם את מספר השוטרים. אני לא נגד שהשוטרים

ירוויחו, אני חושבת שהמשכורת של השוטרים היא לא גבוהה.

לצמצם את מספר השוטרים במגרשי הכדורגל? צריך להכפיל את מספרם!

די איציק;

אני לא מדברת רק על הכדורגל, אלא על כל מקומות הבידור והאירועים

ההמוניים. הייעוד הראשון של המשטרה הוא לשמור על הסדר והחוק במדינת ישראל.

ניצב אי עמית;

זה בדיוק העניין, וזאת הסיבה שנותנים שוטרים בשכר, כי המשטרה לא מסוגלת

לתת אבטחה לכל האירועים האלה או לטפל בבעיות שיוצרים האירועים האלה; הפתרון

היחיד הוא עבודה בשכר. זה בעצם כמו שעות נוספות.

רי אלול;

האם יש נהלים באלו אירועים אתם מטפלים?

ניצב א' עמית;

צירפתי לכם פה נוהל מאוד מפורט שלנו, שקובע בדיוק לאלו סוגי אירועים

אנחנו נותנים שוטרים בשכר. יותר מזה - אנחנו גם קובעים לאלו אירועים אנחנו לא

נותנים.

רי אלול;

אם יש מהומה קשה במגרש כדורגל, ומפקד המרחב נאלץ להוסיף עוד 15 שוטרים,

מעבר לשוטרים שכבר נמצאים שם. האם הוא ישלח חשבון להתאחדות לכדורגל?



ניצב אי עמית;

לא. יש הסכם מראש. ברגע שאני נותן שוטרים בשכר, ולא חשוב לאיזה אירוע, כל

האחריות היא שלי. אם דרשתי פחות מדי שוטרים, או אם קרה משהו שהייתי צריך

להוסיף עוד שוטרים - אני מתייחס לזה כמו לפעולה רגילה שלי.

די איציק;

אבל אתם עושים אומדן. אתה אומר: יאני מוכן לקחת את האירוע הזה על עצמי,

רק אם תשלם לי עבור 15 שוטריםי.

ניצב אי עמית;

אני אומר יותר מזה, ואציג זאת קצת בקיצוניות; יבאירוע הזה חייבים להיות

שוטרים בשכר. אם אתה לא מסכים לשוטרים בשכר, אני לא מאשר לך לקיים את האירועי.

מאותו רגע שסיכמנו שאנחנו מפעילים את האירוע עם שוטרים בשכר, אני קובע בצורה

מאוד ברורה כמה שוטרים צריך. מארגן האירוע לא יכול לקבוע, הוא יכול להתווכח

אתי כי בשבילו המשמעות היא כסף.

די איציק;

אם הוא אומר שיש לו כסף רק ל-10 שוטרים?

ניצב אי עמית;

אז הוא לא יקיים את האירוע, אני לא מתפשר. ברגע שאני מקבל על עצמי אחריות

לחפגנה, למשל, אני קובע כמה שוטרים אני מביא ואני שובר את הראש ומביא שוטרים

מכל המשטרה. אירוע ספורט או בידור צריך להיות בדיוק באותו עיקרון, הרי לא יתכן

שבגלל שאני מרחם על האיש שאין לו מספיק כסף, אתפשר על כמות השוטרים, וכמפקד

האירוע לא ארגיש בטוח שיש לי את הכוח שנותן את התשובה.

רי אלול;

אם היו אומרים לך לבטל את העבודה בשכר, כמה משרות היית צריך להוסיף

למשטרה בשביל לטפל באירועים הללו?

ניצב אי עמית;

הרבה מאוד. אף פעם לא עשיתי חשבון, אבל מדובר במאות שוטרים. כי הבדיקה לא

יכולה להיות בדיקה של ממוצע אלא של הייטופיי, של אירוע בו צריך מקסימום שוטרים.

קח, למשל, את שבת. בשבת אני נותן 1,000 שוטרים לכדורגל - כבר אני צריך עוד

1,000 שוטרים אם אני מבטל את העבודה בשכר. אבל זה בעצם הרבה יותר, כי הפריסה

שלנו היא גדולה. יש תקופות, בעיקר בקיץ, שאנחנו מפעילים עשרות שוטרים בלילות

על המון פתיחות כבישים. רק בתל-אביב אנחנו מפעילים עכשיו 30-20 שוטרים בלילה

שמתעסקים רק עם הכוונת תנועה במקומות בהם יש עבודות כביש. ללא השוטרים הללו,

יש סכנה גדולה של תאונות.

יש אירועים שאנחנו גוזרים על עצמנו לא לתת שוטרים בשכר בכלל. למשל,

בפאבים, ויש נגדנו תלונה על כך, כי יש הרבה בעלי פאבים שרוצים שניתן להם

שוטרים, שמוכנים לשלם כל סכום רק שיהיה שוטר בפתח חפאב שישרה אווירה של חוק.

אבל אנחנו קבענו שבמקומות בהם יש חשש לפגיעה בדימוי של המשטרה, לא ניתן

שוטרים, ואנחנו מחייבים את בעלי הפאבים לקחת מאבטחים מחברות שמירה. לא שאנחנו

מאושרים עם המצב, אבל זה ייראה נורא אם שוטר יעמוד בכניסה לפאב ויחליט מי נכנס

ומי לא נכנס. במקומות שאין להם רישוי, אנחנו כמובן לא נותנים שוטרים בשכר.

במקומות שהבעלים עבריינים, אנחנו לא מפעילים שוטרים בשכר.

אמרת שבחתונות, למשל, אתם לא נותנים שוטרים. אבל אם יש חתונה פרטית שהיא

אירוע המוני -

שי אביטל;

ושבא אליי; שר החינוך ושר התחבורה.

לאירוע מהסוג הזה ניתן שוטרים בתפקיד, לא בשכר. אם באירוע יש כמות גדולה

של אחיימים, אנחנו נותנים שוטרים בתפקיד, גם אם זה אירוע פרטי. אם זה אירוע

שמופיעה בו אישיות מאובטחת, בוודאי שאנחנו נותנים שוטרים בתפקיד.

די איציק;

איך אתם יודעים על האירוע עם האחיימים? אם מחר אני עושה בר מצווה לבני

ויהיו שם 17 חברי-כנסת ו-6 שרים?

ניצב אי עמית;

בדרך כלל דואגים להודיע לנו. באירוע שבו יש הרבה אחיימים, בדרך כלל זה

שמקיים את האירוע דואג לטלפן לתחנת המשטרה ולבקש סיוע.

היוייר גי גל;

כמה שעות עוסק שוטר ממוצע בחודש בעבודה בשכר?

ניצב אי עמית;

אנחנו מגבילים את השוטרים במספר השעות, כי מצאנו בביקורות כבר לפני שנים

שהיו שוטרים שנרשמו להמון עבודות והיו ישנים ברכב בצד וכל מיני דברים מהסוג

הזה. אנחנו הגבלנו את השוטרים ב-50 שעות בשכר לחודש. במקרים מיוחדים ניתן

למפקד המרחב לתת להם לחרוג מה-50, אבל זה רק באישור של מפקד המרחב. 50 שעות זה

לגיטימי, זו לא כמות גבוהה מדי. זה גם עונה לשאלה ששאלת קודם - כשאנחנו קובעים

50 שעות, בעצם אנחנו מחייבים בחלוקה צודקת בין כל אלה שרוצים לעבוד.

מה הסכום שיוצא לשוטר מהעבודות הללו? 1,800-1,500 שקל בסהייכ?

ניצב אי עמית;

כן, משהו כזה.

די איציק;

בהזדמנות זאת רציתי לשאול את ניצב עמית, איפה עומד העניין של משטרת

התנועה? בוודאי יש לכם כבר אוסף נתונים שמראה איזו השפעה יש למשטרת התנועה.

אני מניחה שהגורמים לתאונות הדרכים הם אסופה של כמה דברים ביחד, לא רק משטרת

התנועה - אכיפה, חוקים, חינוך והרבה מאוד דברים. אבל האם יש לך כבר נתונים?

ניצב אי עמית;

בוודאי. קודם כל, נוח לי "להשוויץ" כאילו משטרת התנועה היא הצלחה, כי

כשבודקים את 93י לעומת 92', יש ירידה בתאונות הדרכים. אנשים לא יודעים זאת, כל

הזמן אומרים שיש עלייה בתאונות, אך יש ירידה בתאונות הדרכים; אמנם קטנה, אבל

ירידה, והיא אחרי כמעט עשר שנים של עלייה קבועה בתאונות, בהרוגים ובנפגעים.



ד' איציק;

האם יש ירידה גם במספר הנפגעים?

ניצב אי עמית;

יש. ירידה במספר הנפגעים - גם בנפגעים, גם בנפגעים קשה וגם בהרוגים. יש

ירידה של אחוז ומשהו. בהרוגים ובפצועים קשה הירידה היא עוד יותר גדולה. נוח לי

גם להגיד לך שבבדיקה הסטטיסטית, כשאנחנו חותכים את הקטעים שבהם היתה משטרת

תנועה עצמית, יש ירידה גדולה מאוד, של כמעט 20% בתאונות קטלניות. זו ירידה

גדולה! אבל כשבודקים את העניין בדיקה מקצועית, בעצם בשום מקום בעולם לא הצליחו

להגיד מה באמת מידת ההשפעה של משטרה, מה מידת ההשפעה של התשתית, מה מידת

ההשפעה של החינוך. יותר מזה, חלק לא קטן מהתאונות עם נפגעים נובעות לא בגלל

עבירה על תקנות תעבורה אלא בגלל טעות של הנהג. זאת אומרת, הנהג נבהל ממשהו

וגרם לתאונה, או שהיה לו פנציר והוא לא הגיב נכון והתהפך - אני לא יכול להאשים

אותו בכלום, אבל הוא יכול להרוג או לפצוע אנשים. אבל בסך-הכל, על-פי הבדיקה

שלנו משטרת התנועה מתפקדת יפה ויש ירידה בתאונות. כמו כן, הטכניון עשה עבורנו

משאל דעת הקהל, והקהל שנשאל טוען שיש השפעה מאוד גדולה לכמות היותר גדולה של

הניידות שלנו בכבישים ומרגישים שיש אכיפה יותר חזקה. ואכן יש אכיפה - השנה

רשמנו מליון דו"חות! אנחנו מקבלים הרבה מכתבים של אזרחים, ששמחים על כך שהם

רואים הרבה יותר משטרה בכבישים.

מי איתן;

אפרופו, שמעתי שאתם הולכים להפעיל "מלשינונים" על-פי הצעתו של השופט דב

לוין. זאת הצעה מטופשת לגמרי! זה יתן הזדמנות לאנשים "לסגור חשבונות". אזרחים

יתחילו להלשין אחד על השני, המשטרה תצטרך להעסיק מאה פקידים שישמעו אותם. זה

יגיד ככה, וזה יגיד ככה. יקראו לשני הצדדים וכל מקרה בכביש יהפוך לבירור! איזו

צורה יש לזה?

ניצב אי עמית;

ההצעה של השופט דב לוין היא עוד יותר גרועה ממה שהצגת. בתור יו"ר המועצה

למניעת תאונות, הוא מאוד מנסה - מבחינתו בצדק גמור - לההזיר חזרה את העוצמה

שהיה פעם למשקיפי התנועה. אנשים לא יודעים שיש בעצם תקנה שמחייבת אותנו לקבל

תלונה מכל אזרח גם היום. אם מחר אתה רוצה להתלונן על מישהו שראית אותו נוסע

שלא כחוק, אתה יכול לבוא לתחנת המשטרה ולהגיש נגדו תלונה, אתה יכול לכתוב

מכתב. אבל זה יוצר אצלנו מערכת מאוד מסורבל - אנחנו צריכים לקרוא לך לקבלת

עדות, אנחנו צריכים לאתר את הנהג השני ולקבל ממנו את העדות. ברגע שזה מתחיל

להיות גירסה מול גירסה, ובסך-הכל מדובר בשני אזרחים - יש לנו בעיה. אנחנו

מטפלים בזה, יש לנו ממוצע של 10,000 פניות כאלה בשנה.

ליותר מ-^80 מהתלונות - אי אפשר להתייחס.

ניצב אי עמית;

בוודאי, ואנחנו משקיעים בזה המון זמן.

די איציק;

מה לגבי משקיפי תנועה?

ניצב אי עמית;

זה אותו הדבר. למשקיפי תנועה אין שום סמכות, והשופט דב לוין רוצה שתהיה

להל) סמכות.

היתה לי פגישה עם המהנדס הראשי של מע"צ, הוא אב שכול מתאונה, הוא הקים

עמותה לנושא הזה ויש לו הרבה מאוד רעיונות. בין השאר הוא טוען שהדרך שבה

מודיעם למשפהות השכולות שהבן נהרג, איננה מוסדרת. הוא היה רוצה שזה יהיה בנוסח

של הודעות בצבא. האם נדרשתם לעניין הזה, האם יש לכם נוהג איך מודיעים?

ניצב אי עמית;

בתפקיד הקודם שלי עשינו ועדה מאוד גדולה שבסופה יצאה חוברת הסברה שהוכנה

על-ידי ראש מדור פסיכולוגיה שלנו, שמסבירה בדיוק איך צריכים להודיע למשפהות,

מה ההכנה ומה צריכים ללמוד על המשפחה לפני כן. קבענו נוהל שיתוף פעולה עם מגן

דוד אדום שיוצאים איתנו. יש לנו נוהל מאוד מסודר וברור, ולדעתי אנחנו עושים

זאת ברמה יותר טובה מזו של הצבא.

די איציק;

רוב הפעמים המשפחות שומעות את ההודעה דרך הרדיו.

ניצב אי עמית;

את זה אנחנו לא יכולים למנוע. ברגע שיש תאונת דרכים ועיתונאים מגיעים

איתנו, אנחנו לא יכולים לעשות כלום.

אבל המשטרה יכולה לבקש צו חסיון, ואז העיתונאים לא יוכלו לפרסם כמו שהם

לא מפרסמים במקרים שקורים בצהייל.

ניצב אי עמית;

לגבי צה"ל הם לא מפרסמים, כי הם לא יודעים משום שהם לא יכולים להגיע

למקום.

גם כשהם יודעים, הם לא מפרסמים.

ניצב אי עמית;

אי אפשר להשוות, זה ממש לא אותו הדבר. לי אין שום סמכות להגיד לעיתונאי;

'אל תפרסם את השם של ההרוג שראיתי.

אני יודעת שאין לך, אולי צריך לבדוק סמכות כזאת כדי שלא ייווצר מצב שאמא

תשמע ברדיו שהבת שלה נהרגה בתאונה.

ניצב אי עמית;

לא נצליח לקבל צו כזה בבית משפט.

מי איתן;

יכול להיות שבתוקף חוקי הצנזורה הצבאית שעדיין קיימים במדינה, תיאורטית

כל פרסום, אפילו של מספר צבאי, צריך אישור של הצבא. למשטרה אין חוק כזה.

זו בעיה, אבל יחד עם זה, כששומעים ברדיו שהבן נהרג, זה דבר נורא!

נכון.

אי קרשנר;

רציתי לשאול אם אתם עושים סטטיסטיקה של תאונות דרכים לפי ארץ המוצא של

הנהג? אני מבין שעכשיו מחייבים עולים חדשים לעבור טסט. הפורום הציוני פנה

למשרד התחבורה ולא הצליח לקבל נתונים לפי ארץ מוצא, טוענים שאין דבר כזה.

ניצב אי עמית;

לדעתי, לפחות לגבי העלייה מרוסיה עשינו איזושהי סטטיסטיקה ויש לנו

נתונים. אגב, הבקשה לעשות טסטים, בעיקר לעולים מרוסיה, איננה נובעת בגלל

מעורבות גבוהה בתאונות דרכים. זה יותר בגלל החשש הדי מבוסס, לדעתי, שחלק גדול

מהרשיונות הם מזוייפים, ורצו לוודא שאנשים עוברים טסט כמו שצריך. אבל, אין להם

מעורבות הרבה יותר גבוהה בתאונות מאשר לישראלים. לא עשינו בדיקה לגבי עולים

מארצות אחרות, אלא רק לגבי העולים מרוסיה.

אי קרשנר;

אבל עכשיו מחייבים את כל העולים לעבור טסט, גם עולים מארצות המערב, ושם

אין חשש לזיופים.

ניצב אי עמית;

נכון. סיפרו שכאילו לעולי רוסיה יש מעורבות מאוד גבוהה בתאונות דרכים,

שנובעת משכרות. התברר שזה בכלל לא נכון.

היו"ר גי גל;

אני מאוד מודה לניצב עמית. נעשה הפסקה של עשר דקות, ב-00;10 יתקיים הדיון

עם רשות השידור לגבי אגרת הרדיו.

הישיבה הופסקה בשעה 09:50.

הישיבה חודשה בשעה 10;10.



חוק רשות השידור (תיקון מסי 9)

היו"ר גי גל;

אני מחדש את הישיבה. היינו אמורים להצביע, בעקבות רוויזיה, על החוק שקרוי

אגרת רשיון הרכב / אגרת הרדיו, ואמרו לי שאתם מבקשים להכניס שינויים. אנחנו

רוצים להבין מה השינוי. אם השינוי הורג מהרוויזיה, אנחנו נקיים דיון. אם

השינוי איננו חורג, נודיע על מועד ההצבעה על הרוויזיה.

מי איתן;

אדוני היו"ר, אני מבקש למחות בכל תוקף על הפרוצדורה הזאת. ההתבטלות של

הוועדה בפני רשות השידור מגיעה לשיאים מדהימים. מה שאמרת עכשיו זה אומר

שלנציגי רשות השידור יש סמכות יותר מאשר לחברי הוועדה.

היועצים המשפטיים של הממשלה מבקשים להכניס שינויים.

מי איתן;

עם כל הכבוד, לממשלה ולרשות השידור אין יותר סמכויות מאשר לחברי הוועדה.

היושב-ראש אומר שעכשיו נשמע אותם, ולפי הבקשה שלהם נחליט מה לעשות.

היו"ר גי גל;

חה"כ איתן, אני אומר לחברי הוועדה - אנהנו יכולים להצביע על רוויזיה, אם

אם יש הצעה לעשות שינוי, אני לא רוצה לעשות תיקון בלי דיון. לכם אני מציע

לחברי הוועדה לשמוע מה השינויים המוצעים; אם נחליט שאנחנו רוצים לדון בהם -

נדון. אם לא, נצביע על הרוויזיה.

מי איתן;

אבל אין דבר כזה. אנחנו נמצאים כרגע בסיטואציה שאתה צריך להחליט - האם

החוק נמצא לפנינו על השולחן, ואנחנו כעת מקיימים דיון בחוק, או לחילופין,

אנחנו מצביעים על רוויזיה.

היו"ר גי גל;

זה מה שאמרתי.

מי איתן;

אני הבנתי שאתה הבאת את החוק על-מנת שאנחנו נדון בשינוי בחוק.

היו"ר גי גל;

אמרו לי שהיועצים המשפטיים ביקשו לעשות פה שינוי נוסח. אמרתי שאם אכן

עושים שינוי נוסח, אני אציע לחברי הוועדה שנדון בשינוי הנוסח. זה מה שאני אומר

מההתחלה.

מי איתן;

אולי יש כאן אי הבנה בינינו.

היו"ר גי גל;

עכשיו הבנו?

אני מניח, אם כי נשארתי בדעתי.

אנה שניידר, האם יש הבדל בין הנוסח שמוצע פה לפנינו לבין הנוסח שעליו

הצבענו בפעם הראשונה?

אי שניידר;

יש הבדל גדול, לא כל-כך במהות אבל בכל המבנה. לאהר שהוחלט פה בוועדה,

שהנושא יהיה כהוראת שעה לשנתיים בלבד - בשלב השינוי בניסוח, הציע משרד המשפטים

שהמתכונת תשונה והחוק יהיה חוק לשנתיים, הוראת שעה, שמשנה את אגרת רשיון הרכב

המנועי, ובתוך ההוק הזה תיקון עקיף; ביטול אגרת רדיו ברכב. הכותרת המוצעת היא;

חוק אגרת רשיון לרכב מנועי (הוראות שעה), התשנ"ד-1994. זה מה שעומד עכשיו בפני

הוועדה. יש כאן בעצם נוסח חדש שאומר; תקופת התוקף של החוק הזה תהיה עד

31.3.96; במסגרת החוק הזה מבטלים את האגרה של רדיו ברכב ומוסיפים סכום נוסף

לאגרת רשיון הרכב, כפי שהיה בנוסח הקודם.

מי איתן;

אני מתנצל שאני פורמליסט, אבל רוצה לדעת את הדברים כי הם חשובים לי. האם

ברגע זה אנחנו נמצאים בדיון בהצעת משרד המשפטים לשנות את החוק או לדון בו פעם

נוספת במהלך הכנתו לקריאה שנייה ושלישית? ראשית כל אני רוצה להבין את מסגרת

הדיון נכון לשנייה זאת.

אנחנו עוד בשלב הבירור.

מי איתן;

עם כל הכבוד, אני לא בבירורים. אנה שניידר משמיעה פה עמדה של יועצים

ממשרד המשפטים, מגישים כאן נוסח חדש. אני רוצה לדעת אם עכשיו אנחנו נמצאים

במסגרת הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית - כן או לא?

היו"ר גי גל;

אנחנו נמצאים במסגרת קריאה שנייה ושלישית. כאשר הכנו את ההצעה לקריאה

שנייה ושלישית, קיבלנו פה תיקון שהחוק יהיה הוראת שעה לשנתיים.

מי איתן;

אדוני היו"ר, אני טוען שהחוק הזה, אם הוא היה עובר כפי שהכינה אותו

הוועדה, ואפילו היה עובר במליאה - אפשר היה לתקוף אותו, הוא לא היה שווה שום

דבר. זאת טענה שלי, לא בדקתי אותה משפטית, אך היתה לי תחושה כזאת. עכשיו אתם

מנסים לקחת את החוק, ובמקום להעביר אותו למסלול שנקבע, אתם רוצים להחזיר אותו

הנה ולקיים דיון. זכותך, אך תודיע עכשיו שהחלטנו לקיים דיון בהצעת החוק ולשנות

אותה. אני רוצה לדעת באיזו מסגרת אני נמצא.

היו"ר גי גל;

מה פסול בכך אם חברי הוועדה ישמעו מה הנוסה הזה, מה היה הנוסח הקודם,

ויחד נחליט שאנחנו מקיימים פה דיון. אני רוצה לעשות מאמץ שמה נעשה, נעשה יחד

בהסכמה. זה לא לגיטימי?

לא, אני לא מכיר נוסח של דיון. אתה לא רוצה להגדיר מה אנחנו עושים כרגע -

בירורים אפשר לעשות לא בישיבה פורמלית; אנחנו בישיבה פורמלית של הוועדה, יש

בקשה שלי לרוויזיה, יש בקשה לשינוי החוק. האם אנחנו דנים בשינוי החוק? אני

רוצה לדעת באיזו סיטואציה אנחנו נמצאים? היועצים המשפטיים החליטו לקבל דבר שאף

אחד לא יכול היה לקבל.

היו"ר גי גל;

אמרתי שאני אחליט אם אנחנו מקיימים דיון, לאחר שנשמע במה מדובר, וגם ניתן

לחברי-הכנסת לומר כמה מילים. מה לא לגיטימי פה?

מי איתן;

האם למשפטנים ממשרד המשפטים יש סמכות לפתוח חוק אחרי שהוא כבר עבר קריאה

ראשונה?

חי אורון;

יש להם סמכות להאיר את עיניה של הוועדה.

היו"ר ג' גל;

זה תפקידם וחובתם - להאיר את עינינו, ואני רוצה לתת להם את האפשרות להעיר

את הערותיהם וההחלטה תהיה בידינו.

חי אורון;

אני מבין מה יש בחוק ומה מסתתר מאחוריו, כולל אולי המחשבה שאפילו לא רמזת

עליה, שיכול להיות שהנוסח הזה אולי יותר קשה לתקיפה מנוסח אחר, וזה לגיטימי.

אבל אני לא חושב שיש משהו יוצא דופן בזה שהמשפטנים שמלווים את הוועדה בכל שלב

של החקיקה, מנסים להזהיר את חברי-הכנסת מפני האפשרות שיאולי אתם הולכים לעשות

מעשה לא נכון, ואנחנו הולכים להציע לכם הצעה עדיפהי. עד שלא הצבענו פה בקריאה

שנייה ושלישית, זה לגיטימי. אם נחליט שאנחנו לא רוצים לשמוע לעצה, אנחנו

יכולים לעשות זאת.

מי איתן;

אבל הצבענו פה.

חי אורון;

נאמר שאחרי שהצבענו, באים היועצים המשפטיים שבדרך כלל מתייחסים אליהם כאל

גורם נייטרלי, ויגידו; 'אתם הולכים לעשות פה תקלה משפטית' - הרי הם לא נכנסו

לדיון לגופו של עניין - יואנחנו מציעים להתגבר עליה בנוסח הזהי. אנחנו יכולים

לקבל את דעתם, כפי שקרה ברוב-רובם של המקרים, או לא לקבל את דעתם, כפי שגם קרה

כבר פעם. אני חושב שהיה יותר נכון לתת לאנה שניידר אפשרות להשמיע מה השינוי -

אני למשל לא הצלחתי עדיין להבין את ההבדל בין שניהם - ואז נחליט האם הולכים

במסלול הזה או שממשיכים את המסלול הקודם.

מי איתן;

אם להם מותר להציע שינויים בנוסח החוק, גם לי מותר להציע שינויים באותה

רמה?



ח' אורון;

כן, ברגע שהיושב-ראש יפתרו את הדיון, גם אתה יכול להציע שינויים.

מי איתן;

זה מה שאני מתכוון - הוא צריך להחליט אם הוא פותח או לא פותח את הדיון.

הוא עוד לא החליט. קודם הוא רוצה שהדברים יוצגו לפנינו.

היו"ר ג' גל;

חה"כ איתן, אני מציע שתשים פה נקודה. אם נפתח את הדיון, נשמע לא רק את

ההצעה שלך אלא גם חהייכ מגן יוכל להציע הצעה נוספת.

די מגן;

אני לא רוצה להסגיר סודות מן החדר, אבל בכל פעם שידידי חה"כ איתן מדבר

בעניין, אני קם ויוצא מהאולם. יש לו תפיסה שלא מקובלת עלי - לחזק את אלה

שמפרים את החוק. לכן אני לא מדבר, אני חושב שהיועצת המשפטית לסכם.

אני רוצה לקבל את ההחלטה, אחרי שאשמע גם את דעתכם. אנה שניידר, תסבירי

לחברי-הכנסת מה ההבדל בין הנוסח שהיה לפנינו עד היום ובין הנוסח שמשרד המשפטים

מציע עכשיו.

ההבדל הוא, קודם כל, בקונספציה. הנוסח המקורי מדבר על הצעת רווק רשות

השידור, כלומר מתקינם את חוק רשות השידור על-ידי כך שמוציאים מתוכה את אגרת

הרדיו לרכב, ובתיקון עקיף מתקנים את פקודת התעבורה - שם מעלים את רשיון הרכב

בסכום של 76 שקלים, ומאפשרים העברה ישירה לרשות השידור. זאת היתה ההצעה

המקורית. ההצעה החדשה מדברת על חוק שמתייחס לאגרת רשיון לרכב מנועי.

חי אורון;

האם אפשר להתחיל בקריאה ראשונה בחוק רשות השידור ולגמור בחוק רכב מנועי?

אי שניידר;

לכן הבאנו את זה לכאן לדיון, בגלל שאנחנו בעצם משנים קונספציה, ומדובר פה

על חוק אחר.

חי אורון;

אפשר לעשות זאת אחרי הקריאה הראשונה, לקראת קריאה שנייה ושלישית?

אי שניידר;

לא אמרתי שזו תהיה קריאה שנייה ושלישית. אמרתי ליו"ר הוועדה שאולי בגלל

שכאן התבקשה רוויזיה, בכלל לא צריך לדבר על רוויזיה אלא לפתוח מחדש את הדיון

בכל העניין, כי באופן משפטי יבש, אנחנו מדברים כאן על חוק אחר, שמהותו דומה

למה שהיתה קודם, אבל פורמלית זה חוק אחר - חוק אגרת רשיון לרכב מנועי (הוראות

שעה). החוק הזה אומר במהותו את מה שהיה קודם; כלומר, הוא מעלה את האגרה ב-76

שקלים ומבטל את אגרת הרשיון של הרדיו לרכב. אבל מדובר כאן בחוק שונה.



היו"ר ג' גל;

מבחינת הפרוצדורה, אם אנחנו מקיימים דיון, בהחלט יש אפשרות שמישהו יבוא

ויטען שזה נושא חדש ואז, כמובן, נצטרך ללכת לוועדת הכנסת.

חי אורון;

אני טוען שאי אפשר להגיע לקריאה שלישית בחוק שונה לחלוטין, שלא עבר את

הקריאות הקודמות.

די מגן;

התוכן זהה, הכותרת שונה.

חי אורון;

אני משפטן קטן, אבל אני מבין נכון, השיטה הולכת בשלוש קריאות בחוק מסויים

התחלנו בחוק אחד, עברנו לחוק אחר, אי אפשר בקריאה השלישית לבוא עם חוק אחר.

די מגן;

לפי מיטב זכרוני, לפני שתי כנסות, היו שני חוקים בוועדת העבודה והרווחה

בהם קרו מקרים כאלה.

חי אורון;

נדמה לי שהבעיה איננה קשורה לחוק, זו בעיה עקרונית.

כי שלום;

אני רוצה להבהיר מבחינה פרוצדורלית איך הדברים התרחשו, ואולי אעמיד את

העניין באור לא כל-כך חמור כביכול, כמו שזה נראה. לאחר שהוחלט בוועדה בישיבה

האחרונה, לקבל את ההסתייגות של חה"כ ויינשטיין בדבר הוראת שעה, הסבירו לנו

במשרד המשפטים, שהם הממונים על ניסוח החוקים; מכיוון שעכשיו מדובר על הוראת

שעה רק לשנתיים, מבחינה טכנית זה לא יופיע בכל חוק שבו מוזכר הנושא, כלומר לא

יהיה בחוק רשות השידור השינוי שלו ובחוק התעבורה השינוי שלו, אלא זה חייב

להופיע בחוק בפני עצמו. מכיוון שמדובר בהוראות שעה - וזה הגיע ליועץ למשנה

המשפטי לממשלה - היה צריך לשנות את הנוסח בצורה כזאת שזה יתאים להוראת שעה,

ובהדרגה קיבלה הוראת השעה את הכותרת המתאימה; "חוק אגרת רשיון לרכב מנועי

(הוראת שעה)". נכון שהתוצאה היא שבמקום לקרוא לזה "חוק רשות השידור" ותיקון

עקיף לחוק התעבורה, זה חוק בפני עצמו, מכיוון שזו הוראת שעה; "חוק אגרת רשיון

לרכב מנועי"; אם רוצים להוסיף "ורשות השידור" - בבקשה, אך נדמה לי שזה מיותר.

חי אורון;

אבל איך מתחילים חוק בקריאה שנייה ושלישית?

כי שלום;

אני רוצה להדגיש שהמהות היתה מכיוון שכתוצאה מההחלטה על הוראת שעה, בעצם

היינו צריכים להכניס הוראות חקיקה של הוראת שעה בשני חוקים; במקום זה, מוצע פה

חוק אחר, שהכותרת שלו היא זו שנראתה המתאימה ביותר.

היו"ר ג' גל;

אנה שניידר, תגידי לנו בבקשה מה ההבדל בין הטיוטה של הצעת החוק שהיתה

אמורה להיות על-פי ההחלטה הקודמת, ובין ההצעה להוראת שעה שמונחת לפנינו עכשיו.

הרי ההבדל הוא לא רק בכותרת!



א' שניידר;

ההבדל הוא לא במהות אלא בצורה, באכסניה של החוק. יש כאן חוק נפרד

לשנתיים. כמו שנאמר כאן קודם, במשך השנתיים האלה, היינו יכולים לכתוב בחוק

הוראת שעה שאומרת שאת הסעיפים אלה ואלה צריכים לקרוא רק במשך שנתיים, כאילו

המילים האלה והאלה מחוקות, ויש תוספת של 76 שקלים. במקום להגיד בכל אהד

מהחוקים שנקרא כך את הסעיפים האלה במשך שנתיים, הלבשנו את זה בצורה של חוק

נפרד.

מי איתן;

אדוני היו"ר, יש לי 04 הסתייגויות, אני רוצה זכות לנמק את כולן בדיוק

שמנמקים כאן את הצעת משרד המשפטים.

ניתן לך.

יש לי גם רשימת הסתייגויות של מספר חברי-כנסת, שעיכבתי את הטיפול בהן

בגלל שכרגע יש איזושהי אי התאמה, לפחות לגבי הסעיפים, למרות שמהותית אני יכולה

להתאים לכל סעיף את ההסתייגות שניתנה, אבל החלטתי לעכב את כל הטיפול בגלל

השינוי, ולכן זה הגיע לוועדה לדיון.

אני חושב שמשרד המשפטים לא התכוון לעשות מהפכה כה גדולה. הכותרת שנתנו

עכשיו, היא כותרת של חוק שלא קיים היום. זו כותרת חדשה שהמציאו אותה יועצים

משפטיים ממשרד המשפטים. אני חושב שהם טעו, הם לא התכוונו לעשות כאן את כל

המהפכה שעכשיו רוצים לעשות. לכן אני מציע לחזור לכותרת שהיתה בהצעת החוק

הראשונה; "חוק רשות השידור (תיקון מסי 10}, התשנ"ד-1993 (הוראת שעה)". בסך-הכל

מה הוועדה החליטה שהחוק הזה יהיה הוראת שעה לשנתיים. החוק לא השתנה בכלל.

מי איתן;

אתה מבטל את אגרת הרדיו, וקורא לזה "חוק רשות השידור" כשאין אגרת רדיו.

אי אפשר לעשות זאת.

אני אומר שההצעה הזאת לא נראית לי מוצלחת, כי פורמלית היא גורמת לכך,

ובצדק, שאנחנו צריכים להתהיל את כל המסלול מחדש ואז לא נעמוד בלוח הזמנים של

1 לאפריל או 1 למרץ.

מי איתן;

גם אם יהיה בג"ץ, לא תעמדו בלוח הזמנים.

אנחנו יודעים שבכל מקרה יהיה בג"ץ, אלא אם יקבלו את דעתך. אך אינני רוצה

להתווכח באופן אישי.

מי איתן;

לא בכל מקרה יהיה בג"ץ. אם אתה הושב שקיצור דרך תמיד מקצר את הדרך, אתה

טועה.

אינני אומר שזאת דרך קיצור. אני אומר שפין היתה הצעה, בהסכמת כולנו, לעשות

הוראת שעה לשנתיים, הצעה סבירה והגיונית שפועלת גם לטובת מה שאתה דוגל בו, וגם

לטובת מה שאהרים רצו לעשות. אבל אם בגלל זה ממציאים כותרת שלא קיימת היום בספר

החוקים, וכתוצאה מהכותרת הזאת צריך להתחיל את כל המסלול מחדש - זה זורק אותנו

חודשיים אחורנית. אני חושב שזה לא שווה בנזק המלך, ואם יהיה בג"ץ - הוא יהיה

עם הכותרת הזאת ובלי הכותרת הזאת, ונצטרך להתמודד איתו. הכותרת הזאת לא תצילנו

מבג"ץ.

אני מוחה בצורה נמרצת על דבר חסר תקדים בתולדות החקיקה כאן בוועדה. דבר

ראשון, לא יכול להיות שאנחנו, כמחוקקים, עומדים כאן מול סוללה של כל רשות

השידור על כל חלקיה, שהם אינטרסנטים בחוק הזה. מקובל היה שבשלב של קריאה שנייה

ושלישית, מאפשרים לחברי-הכנסת שיקול דעת בלי להיות לחוצים.

היו"ר גי גל;

הערה נכונה.

חי אורון;

מי לחוץ פה?

מי איתן;

כשאני רציתי להביא אתמול אדם אחד מול עשרה פקידי ממשלה, אמר לי היו"ר:

יאנחנו לא מכניסים שום גורם שקשור בחוק שנוגע לו, אנחנו מתייחסים רק לגורמי

הממשלהי. ופה יושבים אנשי רשות השידור, שהם אינטרסנטים בחוק שאנו דנים בו. לא

רק שהם אינטרסנטים, אלא ההרכב האדיר שבו הם באו לא הגיע סתם. אני מסתכל על צבי

לי-דר, על שלמה קור ועל היוייר והמנכייל והיועץ משפטי, ואני שואל את עצמי; יהאם

אין להם עבודה? אבל הם באו הנה לעבודתם, על מנת להעביר את החוק. אין לי ספק

שזה משפיע על עמדות של חברי-כנסת, במיוחד כשמדובר על רשות שידור שיש אינטרסים

ברורים לכל אחד מאיתנו להיות בסדר עם רשות השידור. אנחנו נמצאים כרגע בהליך

חסר תקדים מבחינת עבודת הוועדה. בקריאה שנייה ושלישית לא מביאים משלחות של

הנוגעים בדבר, אפילו אדם אחד לא נותנים להכניס, וכאן מכניסים את כל רשות

השידור! הטענה שלי כרגע היא לא אישית כלפי אדם פלוני או אלמוני, אלא יש נוהל

מסויים, ולפעמים יש גם עניין של מראית עין. יכול להיות שאף אחד לא מושפע, אבל

על מנת שלא ייאמר -

רי אלול;

מעבר לכך, האם לא מטריד אותך העניין הכספי?

מי איתן;

אנחנו עוד לא מדברים לגופו של עניין. ראשית כל אני שואל לגבי הנוהל -

מדוע אנחנו כמחוקקים לא שומרים על הנוהל הזה גם עכשיו? אתמול הבאתי דוגמא, היה

מקרה ואמרו לא, והיום מכניסים צוות גדול שהוא כן גורם אינטרסנטי. זה הליך

חריג, שלא קורה כל יום.

נקודה שנייה - אנחנו מקיימים כעת דיון שבו רשות השידור מביעה את עמדתה,

יועצים משפטיים ממשרד המשפטים מביעים את עמדתם, ומקיימים בירור שמטרתו האם

כדאי או לא כדאי להכניס סעיף מסויים ולשנות את החוק בטרם יעלה לאולם המליאה.

שמעתי את הנימוק של מיכה ינון שאומר; 'יכול להיות שזה לא בסדר, אבל אנחנו

לחוצים בזמן'. זה שיקול, נצטרך להביא אותו בחשבון, אבל אני שואל שאלה אחת -

לי, כחבר-כנסת, יש 40 הערות לחוק הזה. אני מבקש לדון גם בהן. מדוע אני לא יכול

לדון בהערות שלי? האם אני פה סוג גי, די, הי?



ח' אורון;

מי אמר שלא ידונו בהן?

מי איתן;

אם דנים, אני מבקש להעלות את 40 ההסתייגויות שלי, בדי שאובל לנמק אותן

ולשבנע אתכם. יש לי, בין השאר, עניינית, שלוש הסתייגויות לשם החוק.

היו"ר ג' גל;

חה"כ איתן, הדיון הזה היה השוב בעיניי, אף על פי שאתה מוחה. אתה הערת פה

הערה ואני אבדוק אותה. יכול להיות שאתה צודק, ואם אני אחשוב שאתה צודק, יכול

להיות שזה ישפיע על מה שיהיה להבא. מה שאמרתי אתמול לא היה לגבי רשות כמו רשות

השידור, אבל אני אבדוק - יכול להיות שאתה צודק וגם רשות השידור לא צריכה להיות

נוכחת בשלב הזה. אם כך, נתקן זאת להבא, אבל אני רוצה לבדוק.

אנהנו לא נדון בנוסח החדש. אנה שניידר, היות והנושא הזה מעורר ויכוח, אני

מבקש - כפי שבדרך כלל אנחנו אומרים שהיועצים המשפטיים יתקנו בהתאם - לתקן את

זה בדיוק ברוח של ההחלטה הקודמת שלנו, עליה הצבענו בפעם הראשונה.

אי שניידר;

אני אציע למשרד המשפטים שנישאר במתכונת הקודמת.

היו"ר ג' גל;

על-פי מה שהחלטנו בפעם הקודמת, והרוויזיה היא רק על -

מי איתן;

לא, אין רוויזיה. אני רוצה לראות את הנוסח.

היו"ר גי גל;

אנחנו אישרנו נוסח, ואני מבקש לקבל בכתובים את הנוסח שאישרנו בפעם

הקודמת. אם מישהו מחברי-הכנסת יעיר שהוא חושב שיש שינוי מהותי וזה לא מה

שהצבענו עליו, נבדוק זאת, ולאחר מכן נקיים את ההצבעה. אם לא, נקיים רוויזיה

ואני אודיע מתי.

מי איתן;

כאשר אתה מקבל את הנוסח כתוב, אני מבקש לקבל העתק.

היו"ר ג' גל;

בוודאי, החברים לא יכולים להעיר אם הם לא מקבלים העתק.

מי איתן;

אבל יכול להיות מצב שלא יהיה שינוי מהותי על-פי דעתך, ובכל אופן חלק

מההסתייגויות יהפכו ללא רלוונטיות, או לחילופין יהיו אחרות.

היו"ר גי גל;

בסדר. בפי שאני אומר לך תמיד - לא בוער לנו שום דבר, זה יכול לקחת עוד

יום, אם צריך להכניס הסתייגות אחרת, תכניס הסתייגות אחרת. כפי שנהגנו עד היום,

ננהג גם הלאה.

אני רוצה לומר שאנחנו לא נדחפנו לישיבה הזאת, אנחנו הוזמנו. היתה לנו

הרגשה שצריך לכבד את הוועדה ולכן אנחנו באים בפורום המלא של רשות השידור, לא

על מנת ליצור לחץ כזה או אחר. אנחנו לא מאמינים שאתם עלים נידפים שניתנים

ללחצים. חשבנו שצריך לכבד את הוועדה, ולכן באנו הנה בפורום הצמרת של רשות

השידור.

היו"ר ג' גל;

אנה שניידר, הייתי רוצה שביום שני הנוסח יהיה בתאים, על מנת שנוכל ביום

שלישי לקיים את ההצבעה. תודה רבה.



תחנות התעבורה (אגרות) (תיקון)

אי קרשנר;

לפנינו תקנות התעבורה, אגרות.

לפני זמן רב, אין בידי התאריך, הגשנו בקשה לאישור שלוש אגרות. האגרות של

משרד התהבורה מתעדכנות באופן אוטומטי, על-פי תקנות התעבורה, כל 6 חודשים. כאשר

הגשנו את הבקשה, תעריף האגרות היה X, לכל אחת מהיר אחר. העניין לקח זמן

והאגרות הללו אושרו כלשונן עם התעריפים ב-19 לדצמבר 1993. בינתיים הגיע מועד

העידכון על-פי המדד שנתפרסם ב-15 לינואר. אנחנו לא הספקנו לפרסם את התיקון

ההוא, ולכן אם היום נפרסם את התיקון כפי שהתקבל בוועדה, יהיה פער בין האגרה

הנכונה לבין האגרה הממשית, שאגב הועלתה בסכום פעוט - 5.1%. כאשר הוגשה הבקשה,

לא ביקשנו שתאושר גם ההצמדה האוטומטית. לכן, למען הסר ספק, כדי שאנחנו נהיה

שקטים, אנחנו מבקשים שהוועדה תאשר לנו את העידכון האוטומטי גם לגבי האגרות

שאושרו לפני חודש וחצי.

על אלו אגרות מדובר?

שלוש אגרות. אגרה אחת של מורה נהיגה. היום האגרה של מורה נהיגה היא לשנה

אחת וגובהה 62 שקלים. היות והרשיון של מורה הנהיגה צמוד לרשיון הנהיגה שלו,

שניתן היום לחמש שנים, בנינו סולם של רשיון מורה נהיגה מ-2 עד 5 שנים. האגרה

השנייה היא לטרקטור. היום הרשיון לטרקטור ניתן לשנתיים, לא כפי שהיה לפני זמן

- לשנה אחת. אנחנו ביקשנו לפצל את האגרה - מצד אחד לשנה, מצד שני לשנתיים. שום

דבר מהותי לא שונה, בסך-הכל יצרנו אגרה לשנתיים, במקביל לאגרה לשנה. כנ"ל לגבי

אגרה לגרור של רכב (סמיטריילר בלשון הנהגים). גם כאן, עד היום האגרה היא לשנה,

ביקשנו בזמנו לאשר לנו אגרה לשנתיים. וזה אושר, זה רק עניין פרוצדורלי, בכלל

לא מהותי. היום אנחנו מבקשים לאשר לנו להכניס את האגרות הללו להצמדה

האוטומטית.

אני לא מבין איפה הבעירו.

הבעיה היא שהם לא הספיקו לפרסם את האגרות שאישרנו. אם יפרסמו עכשיו, הם

כאילו הפסידו מדד אחד. זאת כל הבעיה. הם רוצים להצמיד בינואר את האגרות

שאישרנו בדצמבר. אני חושב שאין צורך בכך, אבל זה בא כדי להסיר ספק.

הברים, מי בעד לאשר זה?

הצבעה. כולם בעד.

אושר. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.