הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 260

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי. י"ג שבט התשנ"ד (25 בינואר1994). שעה 10:00

נכחו; חברי הו ועדר;;

ג' גל - היו"ר

ר י אדר י

חי אורון

ר' אלול

שי עמור

אי פורז

ר' פנחסי

חי קופמן

א"ח שאקי

מי שטרית

מ"מ

ש' אביטל

אי דיין

אי ויינשטיין

ר' נחמן

עי עלי

סי שלום

די תיכון

מוזמנים;

אי מזרחי - מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

חי חובב - ראש אגף שיקום שכונות חברתי, משרד הבינוי והשיכון

די לביא - אגף התקציבים, משרד האוצר

אי שניידר

סי אלחנני

אי קרשנר

ת' שפנייר

1) צו לעידוד החיסכון - הנפקה של אר.די.סי, פתרונות מיחשוב בע"מ.

2) שיקום שכונות.

שינויים בתקציב לשנת 1994.

3) צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקונים 63/64}, התשנ"ד-1993.

צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון מסי 2), התשנ"ד-1993.



צו לעידוד החיסכון - הנפקה של אר.די.סי. פתרונות מיחשוב בע"מ

היו"ר גי גל;

אני פותח את הישיבה.

אי קרשנר;

יש פה בקשה של הרשות לניירות ערך לאישור פוזיטיבי לשינוי תנאי האמיסיה של

אר.די.סי, פתרונות מיחשוב בע"מ. היות ורוצים לצאת היום עם האמיסיה והיו כמה

תיקונים, הם מבקשים אישור.

היו"ר גי גל;

אנחנו מאשרים את הבקשה.



שיקום שכינות

שינויים בתקציב לשנת 1994

היו"ר גי גל;

רבותי, ביקשנו את מנכ"ל משרד השיכון, אריה מזרחי, ואת מי שעוסקת בענייני

שיקום שכונות, חגית הובב, לבוא ולהשכיל אותנו בנושא. ודאי נשמע מה המדיניות,

מה נעשה, מה ייעשה. זאת בעקבות פנייה תקציבית, שהיא הזדמנות, כמו במקרים רבים,

לעצור רגע ולקבל דיווח. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

אי מזרחי;

נמצאת איתני פה הגב' חגית חיבב, ראש אגף שיקים שכינית חברתי במשרד הבינוי

והשיכון. מכיוון שמדובר כאן על העברת 17 מליון שקל מתקציב שיקום שכונות פיזי

לשיקום שכונות חברתי, ומכיוון שבמחלך השנה אנחנו מתכוונים להעביר עוד כספים

מהתקציב הפיזי לתקציב החברתי, אני רוצה להסביר למה. הרעיון המרכזי השנה בכל

נושא שיקום שכונות, הוא ללכת על מספר כיוונים עיקריים. הכיוון העיקרי הראשון

הוא ריכוז מאמץ - דהיינו, לנסית ילרכז מאמץ ב-15 שכינית, שאיתן היינו ריצים

להוציא ממעגל השיקום בלוח זמנים קצר ועל כן לרכז בהן מאמץ, הן בתחום הפיזי והן

בתחום החברתי. הכיוון השני שעליי אנחני הולכים השנה הוא שיפיץ בתי קשישים

בשכונות השיקום. השנה הזאת אמורה להיות שנת הקשיש, ואנחנו משקיעים, מתוך תקציב

שיקים שכונות, בשיפוץ 6,000 דירות קשישים שנמצאות בבעלות האנשים. כמו כן,

תשיפצנה עיד 6,800 דירות קשישים שהן בידי החברות של משרד הבינוי יהשיכין,

דהייני עמידר, עמיגיר, פרזית. שר הבינוי יהשיכין הטיל על החברית לשפץ את 6,800

דירות הקשישים שברשיתן מתיך תקציבן. בעקבית זאת, בסיף 1994 נעמוד עם כ-

12,000 דירות קשישים משופצות, כדי לתת כבוד לאנשים הללו, שלא נראה יותר את

המראות הקשים כשאנחנו מבקרים בבתיהם. הכיוון השלישי היא כמיבן הכייון הרגיל של

שיקום שכינות פיזי.

חי קופמן;

מהו תקציב שיקום השכונות?

בסה"כ, תקציב שיקום שכינית פיזי היא 98 מליון שקל. שיפיץ דירות הקשישים -

18 מליון שקל; תשתית - 31 מליון; תכנון הרחבות - 5 מליון; שיפוץ דירות ומבנים

חיצוני - 40 מליון. זה הכיוון המרכזי של שיקום שכונות פיזי. אם אתם רוצים, אני

יכול לתת לכם פירוט של עיקרי תוכנית העבידה.

היו"ר גי גל;

אנחנו רוצים לשמוע זאת. אם כבר הפסקת לרגע, אני רוצה לברך את אריאל

ויינשטיין עם חזרתי לכנסת ולו ועדה. ברוך בואך, אתה לא חדש כאן, ואנחנו בטוחים

שתתרום את חלקך. בהצלחה.

אי ויינשטיין;

תודה. י

אי מזרחי;

פעולות השיקום ב-94י יתבצעו ב-127 שכונות. 25 מתוכן הן מה שאנחנו קוראים

שכונות תנופה, שמיועדות לצאת לעצמאית בשנים 1994-95: בשכינות הללו אנחנו

משקיעים בערך 40 מליון ש"ח. ב-102 שכונות מתבצעת הפעילות הרגילה, ובר1ן אנחנו



משקיעים 58 מליון ש"ח. כפי שאמרתי, אחד משלושת הכיוונים העיקריים הוא שיפוץ

דירות קשישים; בזה נשקיע 18 מליון ש"ח, שחם כ-18% מתוך 98 מליון. השנה אנחנו

מצמצמים את ההשקעה בתשתיות בשכונות השיקום, ומעבירים את עיקר המאמץ לשיפוץ

דירות קשישים מצד אחד ולתקציב החברתי מצד שני, ותיכף נעמוד על כך.

בתחום של שיפוץ דירות ומבנים חיצוני, אנחנו מדברים על 6,900 שיפוצים,

כאשר רמת הביצוע תהיה כמו ב-1993, ועל 1,400 הרחבות בשכונות השיקום, גם זה

פחות או יותר אותו מספר כמו ב-93י. אנחנו נכנסים עכשיו לעבודת מטה מול האוצר

על הרחבות בשכונות.חיזוק; יש הבדל בין שכונת שיקום לשכונת חיזוק, ואנחנו רוצים

ללכת לבצע הרחבות גם בשכונות חיזוק. אני מדבר על הרחבות של דירות בבעלות פרטית

- כל התכנון הוא על חשבוננו, ולאחר מכן אנחנו נותנים הלוואה מתאימה כדי לבצע

את ההרחבה. כתוצאה מכך, כל השכונה לובשת צורה אחרת.

היו"ר גי גל;

אתם נותנים רק הלוואה?

אי מזרחי;

כן, כאשר ההלוואה חיא חלק מתוך מה שהאיש צריך להשקיע, נדמה לי שהוא משקיע

כ-50%-70%. העובדה שהתכנון הוא על חשבוננו ושאנחנו נותנים הלוואה, מעודדת את

האנשים לבצע את ההרחבות, שנותנות צורה אחרת לכל השכונה. רק לפני שבוע היינו

בשכונת דורה בנתניה וראינו איך הדברים מתבצעים הלכה למעשה. בכל מקום שבו אני

מבקר, אני רואה שעניין ההרחבות הוא בהחלט חיובי. לכן החלטנו השנה ללכת על

"בלקים" מרכזיים חשובים - א) בתי קשישים; ב) הרחבות, דבר הנותן בנפיט אמיתי;

ג) הורדת תקציבים בנושא התשתיות והפנייתם לשיקום החברתי, מתוך הכרה שגם

ההרגשה הטובה חשובה מאוד לשכונה. זו הנחיה של שר הבינוי והשיכון - להשקיע פחות

בצחצוח החיצוני ויותר במהות עצמה.

הסיבה שהחלטנו להשקיע בנושא החברתי, היא משום שבשנה האחרונה חשנו שמצד

אחד אנחנו מבצעים שיפוץ של התשתיות החיצוניות, אבל מצד שני יש בעיה עם

האוכלוסיה שגרה במקום, ואני מדבר בעיקר על הילדים ועל אלה שהשתחררו זה עתה

מהצבא. אם אנחנו מצליחים להעביר אותם קפיצת מדרגה אחת למעלה, למעשה הבאנו לידי

זה שהם יוצאים מתוך מעגל השיקום. עיקר הסיוע לשתי האוכלוסיות שאני מדבר עליהן

- הילדים והחיילים המשוחררים - ניתן דרך שיקום שכונות חברתי, וכאן אנחנו

מתמקדים בשני תחומים. התחום הראשון הוא נסיון להביא כמה שיותר ילדים למצב שהם

יעברו בחינות בגרות; לא רק שילמדו אלא שיעברו את הבחינות, והמספרים בעניין הזה

מדהימים, חגית חובב מיד תפרט. כמו כן אנו מקימים מרכזי למידה עבור כל אותם

ילדים שעדיין לא הגיעו לתיכון, אבל כדי להביא אותם למצב שהם יוכלו לעבור

בחינות בגרות, צריך להכין אותם כבר מגיל בית-הספר היסודי וחטיבת הביניים.

התחום השני הוא הקמת מרכזים שבהם אנשים ילמדו איך לנהל עסקים קטנים

פרטיים; ללמד את האנשים שחוזרים מהצבא איך למצוא תעסוקה, נערך ניסוי כזה -

וחגית חובב תיכף תדווח - והוא הצליח מאוד. מדובר על משוחררי צה"ל שאין להם

הכשרה מקצועית, אבל הם לא רוצים להיות רק פועלי בניין, הם רוצים לעשות דברים

נוספים; אנחנו מנסים למצוא דרך להכשיר אותם לבצע דברים אחרים. אחד הדברים

שראינו, לדוגמא, שבחורים שחוזרים מהצבא רוצים להיות עצמאים - לפתוח עסק קטן של

שניים-שלושה חברים, להיות שיפוצניקים או משהו אחר. צריך לסייע להם, כי אין להם

נסיון בניהול חשבונות, הם לא יודעים מה זה מס הכנסה, מה זה לרשום חברה. כל אחד

מאיתנו שהיה עצמאי אי פעם, יודע שעל הדברים האלה נופלים בגדול. גם זה אחד

הדברים שבו אנחנו עוסקים - איך להגיע למצב שהצעירים בוגרי הצבא מהשכונות יוכלו

לקבל דחיפה קדימה בנושא התעסוקה.

אי ויינשטיין;

כל הכבוד, אבל מה זה עניין של משרד השיכון?



אי מזרחי;

למה דווקא משרד השיכון? במקרה הזה,

משרד השיכון הוא גם מוביל וגם מרכז תקציבים של משרדים אחרים, ועל זה תענה מיד

חגית חובב. מכיוון שכל התחום של שיקום שכונות הוא באחריות משרד הבינוי

והשיכון, אנחנו נטלנו על עצמנו את האחריות גם בעניין הזה.

אדוני המנכ"ל, לפני שנשמע את חגית חובב, אני רוצה לשאול אותך האם אתם

יודעים כמה שכונות הן בטיפול חוזר? זה אחד הפרמטרים לבחינת תוכנית שיקום

השכונות.

אגיד לך יותר מזה - אנחנו עשינו חשבון כמה הושקעה בשיקום שכונות מאז

שהתחילו את התוכנית ב-1978. נדמה לי שהסיכום הוא 1.2 מיליארד דולר.

היום מתגוררים בשכונות השיקום 770 אלף נפש, שהם כ-17% מכלל האוכלוסיה

במיגזר העירוני (אנחנו עובדים גם במיגזר היהודי וגם במיגזר הערבי).

סליחה, אפשר אחר-כך לקבל את שמות השכונות והיישובים?

בוודאי, אתן את הרשימה. יש שכונות אנחנו עובדים בהן כבר כ-15 שנה. כשהגיע

שר הבינוי והשיכון בנימין בן אליעזר והתחיל להתוודע לנושא שיקום שכונות, אחת

'נכנסים לעוד ועוד שכונות, אבל איך מסיימים?

מדוע אתם לא מנסים למקד ולרכז מאמץ במספר שכונות, למספר שנים, בתחומים

הקריטיים ולצאת?' ניסינו לבחון את הגישה הזאת ולראות האם באמת אפשר ליישם

אותה, כי ראינו שבחיי היום-יום יש שכונות שכבר פיתחו סינדרום של תלות בפרוייקט

שיקום השכונות ואנחנו הפכנו לחלק מן המימסד, כאשר לנו היה ברור שהכוונה היא

לבוא לתקופה מוגבלת, להעביר אחריות למשרדי הממשלה הייעודיים שעוסקים באותם

נושאים ולעבור לשכונות אחרות.

או לחילופין, להצמיח מנהיגות שתשמור על השכונות.

בדיוק, זה הכלי; כלומר, עלינו לעסוק באותם דברים שיבטיחו את מיסוד השינוי

ולעבור לשכונות אחרות. כי לפי האומדן שלנו, יש עוד כ-30-25 שכונות במיגזר

העירוני שמן הראוי היה להיכנס אליהן, וקיימים מיגזרים נוספים שעדיין לא נכנסו

אליהם וגם בהם המצוקה היא רבה, בין השאר גם המיגזר הערבי והדרוזי וגם מיגזר

המושבים שלא טיפלנו בו עד כה. כשעשינו הערכת מצב, מצאנו שהצלחנו מאוד בהקמת

תשתיות פיזיות ובהקמת תשתיות חברתיות, והיום יש בשכונות השיקום מוסדות ציבור

ושירותים ברמה שיכולה להתחרות עם כל שכונה מבוססת ולעתים אף עולה על כך. בנושא

של מבני ציבור גם סייעה לנו הסוכנות היהודית - אמנם היום הסוכנות איננה איתנו,

אבל בראשית הדרך היא היתה - וגם אנחנו הקמנו מרכז יום לקשישים, שירות

פסיכולוגי, מרכז לגיל הרך והרבה מאוד שירותים שאנו קוראים להם שירותים קבועים

והאחריות עליהם צריכה לעבור למשרדים הייעודיים.



אבל, כשהגענו לרמת הפרט, הסתבר לנו שיש כמה נושאים שבהם ההישגים לא היו

כפי שהיינו רוצים והם תנאי להשלמת תהליך השיקום. אמרנו שיש שני מנופים מרכזיים

א) העלאת רמת ההשכלה, ובעיקר אחוז מסיימי

בחינות הבגרות, כי אחוז מסיימי בחינות הבגרות בשכונות הוא ברמה שבין 20%

ל-28%, הממוצע הוא 25%: לעומת זאת, בארץ כולה, כשלוקחים רק את תלמידי י"ב

מגיעים לכ-42% (מתוך השנתון ברור שזה אחוז קטן יותר). ובכן, כאן הפער הוא מאוד

גדול. ב) העלאת רמת ההכנסה הממוצעת. מצאנו שבשכונות המצוקה וביישובים הכלולים

בפרוייקט שיקום השכונות (ואנחנו עובדים כמעט בכל עיירות הפיתוח), רמת ההכנסה

היא נמוכה מאוד ומספר המפרנסים למשפחה הוא קטן. היה ברור לנו שאם לא נטפל בשני

הנושאים האלה, ההישגים שלנו יהיו קצרי טווח, ולכשאותם צעירים יגדלו, שום נחזור

לדור נוסף של מצוקה. היה לנו גם ברור שחלק גדול מהשירותים שפיתחנו ומחייבים

היום תשלום - בעיקר שירותים של החינוך הבלתי פורמלי במתנ"סים - האנשים בשכונות

לא יוכלו לשלם בגינם, מפני שרמת ההכנסה לא עלתה. לכן החלטנו למקד פעילות

בקבוצה של שכונות מסיימות, ובתחום החברתי אנחנו עוסקים בקבוצת השכונות

שמסיימות ב-1993-96, כי כדי לשנות את המצב בבחינות בגרות, חייבים לפעול לפחות

שלוש שנים, בכיתות י'-י"א-י"ב, עם הכנה לקראת כיתה י' כדי שהילד יגיע לכיתה

שמובילה לבגרות. כמו כן החלטנו לפעול בתחום העלאת רמת ההכנסה, והדבר נעשה גם

על-ידי עידוד הקמת עסקים קטנים, גם על-ידי סדנאות שמלמדות איך מחפשים עבודה,

וגם בהפניה לקורסים של משרד העבודה.

אני מודעת לשאלה - מדוע משרד השיכון צריך לעסוק בנושא ולא המשרדים

הייעודיים. ראשית, כל הפעילות נעשית בתיאום מלא עם המשרדים הנוגעים בדבר. אני

יושבת ראש הוועדה הבינמשרדית לשיקום השכונות, ובוועדה יושבים נציגי משרדי

החינוך והתרבות, העבודה והרווחה, הבריאות ונציג חברת המתנ"סים; אנחנו דנים בכל

התוכניות יחדיו. אבל משרדי הממשלה אינם רואים בסדר עדיפות עליון דווקא את

השכונות הספציפיות שאנחנו רוצים לסיים בהן את הפעילות, יש להם סדר עדיפות

משלהם. כלומר, אם אנחנו רוצים לסיים את הפעילות ברמת אליהו בראשון לציון או

בשיכון המזרח או בשכונת דורה, אנחנו רוצים למקד דווקא בשכונות הללו את עיקר

המאמצים - לשים שם מסה קריטית של משאבים, כדי להעלות את אחוז מסי ימי בחינות

הבגרות ולהעלות את רמת ההכנסה. שוב, אין זאת אומרת שביתר המקומות לא צריך

לעבוד, והמשרדים בוודאי עובדים.

ר' אלול;

את אומרת שמשרדי הממשלה לא רוצים. האם אי אפשר להעביר את הנושא למשרד

ממשלתי כזה או אחר, ולהגיד בישיבת ממשלה שאלה השכונות בהן צריך למקד פעילות?

חי חובב;

אני רוצה להתייחס לשאלה שלך כי היא מאוד קובעת, ואנחנו מבקשים את עזרת

ועדת הכספים לגבי השכונות שאנחנו יוצאים מהן. זה גם שייך לשאלה ששאל יו"ר

הוועדה - האם יש שכונות שחוזרים אליהן? בשנת 91' יצאנו מ-16 שכונות, ב-93'

סיימנו את העבודה בעוד קבוצה של 10 שכונות, ועל-פי החלטת הממשלה גם ב-94י נצא

ממספר שכונות. השירותים הקבועים שממומנים שם באמצעות תקציבי פרוייקט שיקום

השכונות - בעיקר בתחום הקשישים, הטיפול בצעירים במצוקה, בגיל הרך - צריכים

להיקלט על-ידי משרדי הממשלה. אני נדרשתי מספר רב של פעמים להגיש ניירות עמדה

לאוצר בנושא; ניירות העמדה הוגשו, אך כשהדבר הובא למשרדים לקליטה, והאוצר אמר

שהמשרד ישים את הנושא בסדר עדיפות גבוה - לא תמיד המשרד עשה כך.

גב' חובב, אולי תאמרי לנו בכמה מילים מה קורה בשכונות שיצאתם מהן?



חי חובב;

כיוון שמאוד חששנו מהנושא הזה, יצאנו קודם כל משכונות שנמצאות בערים

הגדולות; לא יצאנו מהשכונות שנמצאות בערים חלשות יותר, בידיעה שהבעיה היא מאוד

קשה. כפי שאמרתי, השכונות שיצאנו מהן נמצאות בערים הגדולות, ואנחנו באים

יתנו עדיפות לשכונת יפו די או נווה-שרת בתל-אביב, תנו עדיפות

לשכונת שטרן בירושלים'. הדבר הזה הוא מאוד קשה, ובהחלט יש פגיעה בחלק

מהשירותים. עדיין, כיוון שהלכנו רק לישובים החזקים יותר יחסית - ואני מדגישה

יחסית, כי היום יש משבר בכל הרשויות המקומיות - הבעיה עוד לא הופיעה במלוא

בעייתי ותה, אבל ברמת הפרט, בשכונות שעזבנו, שני הנושאים המרכזיים שציינתי

העלאת אחוז מסיימי בחינות הבגרות והעלאת רמת ההכנסה - לא היו פתורים. לכן

החלטנו לטפל בנושאים הללו. זה עתה אנחנו מסיימים את הדיונים עם השכונות שיצאנו

מהן ב-93' ורואים מה קורה איתן, אנחנו דנים עם השכונות שיסיימו את פרוייקט

השיקום ב-94. 'אנחנו באים ואומרים לשכונות: 'רבותי, נכון, העירייה חייבת

להתארגן אחרת ולתת עדיפות לשכונות', אבל אנחנו נמשיך לפעול בהן בנושא בחינות

הבגרות והעלאת רמת ההכנסה, דבר שגם יקל על נושא היציאה. היציאה היא מאוד

הדרגתית, אנחנו יוצאים מהשכונות בערים הגדולות ועוברים ליישובים החלשים יותר,

וכולנו יודעים שבהחלט תתעורר בעיה קשה עם היציאה.

נתבקשתי להציג כאן את כיווני הפעולה החדשים של משרד השיכון, מדוע אנחנו

מבקשים את ההעברה התקציבית מהשיקום הפיזי לשיקום החברתי. התקציב הזה מיועד

בעיקרו לפעילות ב-28-25 שכונות - הבאתי לכאן חומר, ואחלק לכם - כאשר המטרה היא

להאיץ את קצב השינוי. כלומר, אנחנו יוצאים בהדרגה מהשירותים הקבועים, ובד בבד

אנחנו ממקדים את עיקר הפעילות באותם נושאים ביישובים האלה, בתיאום עם משרדי

הממשלה.

אני רוצה להציג מספר נתונים שאולי יראו מדוע הגישה היא נכונה. בדקתי את

הנתונים של אחוז מסיימי בחינות הבגרות. אדגיש שהנתונים של תשנ"ג שנמצאים בידי

הם מהיישובים, כי משרד החינוך עדיין לא הפיץ את הנתונים.

הנתונים הם ברמה יישובית או שכונתית? יש שכונות שלא עברו את פרוייקט

שיקום השכונות ומצבן קשה מאוד.

נכון. לא ניתן לקבל את הנתונים לפי שכונות, ואנחנו מנסים לקבל את הנתונים

גם מהשכונות. כרגע אני מתייחסת לרמה היישובית, כי כך מתפרסמים הנתונים. אתן

דוגמא של שני יישובים - אופקים ודימונה. בשתי העיירות הללו אחוז מסיימי בחינות

הבגרות בשנים האחרונות עמד בין 20% ל-24% לא יותר. הנתונים משנת תשנ"ג - ואני

שוב אומרת שהנתונים הם מהיישובים עצמם - מראים שהשיעור הוא כבר למעלה מ-30%:

הראו לי אפילו נתונים גבוהים יותר, אבל גם אם נלך לחומרה, הנתונים מראים שכבר

יש עלייה ניכרת במספר מקבלי תעודת בגרות כתוצאה מההתמקדות בנושא הזה, ובשנים

הקרובות אנו צופים שתהיה עלייה נוספת, כי ברור שהתחלנו בפעילות בכיתות הנמוכות

יותר שעוד לא הגיעו לבחינות הבגרות.

גם בתחום התעסוקה, הופתענו מרמת הביקוש לקורסים ליזמות עסקית. רבים

מהאנשים פנו, השתתפו בקורסים, חלק מההשתתפות היא מכספם שלהם, הם עושים זאת

בשעות הערב כך שהמאמץ הוא גדול, והיום אנו בוחנים את עצמנו באיזו מידה הם אמנם

גם הקימו עסקים. אנחנו עוזרים להם לפנות למרכזי המט"י הקיימים, ועוזרים להם

למלא את טופס הגשת הבקשה להלוואה ולקרנות של המדינה.

כמה אחוזים אתם מהווים מהתקצ י ב של מט"י ?



ונו מטפלים בנושאים האלה ביישובים האלה בשני צירים. ציר אחד - מאחר

ם הללו גם הוכרזו על-ידי הממשלה לעדיפות לאומית ולטיפול נקודתי, אנחנו

בהם, בדומה לשכונות הכלולות בתוכנית התנופה, את עניין בחינות הבגרות

מת ההכנסה לגבי חאוכלוסיה הוותיקה. ציר שני - הסתבר שבחלק מהמקומות

ועולים שהגיעו אינן נעזרות בשירותים הקיימים, ואנחנו מסייעים לתקופה של

ים (לא יותר) בגישור, כדי שיבואו אל השירותים שפרוייקט שיקום השכונות

ר האוכלוסיה ביישובים. כי מצאנו שהם לא באים למרכזי הלמידה ולמרכזי

המקצועית שהקמנו, ואנחנו מממנים את הקטע של עידוד התושבים, על-ידי

יכונתיים, אפילו משלהם, כדי שישתמשו בשירותים; אנחנו נותנים רק את

גישור והקישור.

ב נוסף שהתקציב שלנו מסייע בו - אם עד היום עבדנו רק בסקטור העירוני,
:
נסנו לעבודה גם במיגזר הכפרי; זה לא בדיוק פרוייקט שיקום שכונות, כי
:
אימים אותו למיגזר הכפרי; קוראים לזה חיזוק חברתי של המיגזר הכפרי.

כשאת אומרת המיגזר הכפרי, את מתכוונת למושבים?

מועצות אזוריות - לכיש, עזתה, תענכים, מרחבים, עדולם.

לא היו ברשימת 170 שכונות הראשונות כאשר הוכרז פרוייקט השיקום. אף פעם

ו בקטגוריה הזו, עכשיו מכניסים אותם כתוספת - שיהיה.



חי חובב;

לאור החלטת הממשלה לטפל באזורים האלה טיפול נקודתי ולאור העובדה שעיקר

הפעילות היא יותר בתהום של תשתיות פיזיות, אנחנו מהווים - בדומה לשיקום שכונות

חברתי - את הנדבך החברתי המשלים באזורים הללו.

נושא נוסף שהתקציב מיועד לו, הוא הליווי החברתי של האנשים היוצאים מאתרי

הקרוואנים. מסתבר שלא די ברכישת דירה, האיש היוצא צריך גם סיוע בקבלת ההחלטה

שלו בתחום החברתי - הוא לא תמיד איך יודע איך להחליט לגבי שירותים, האם לקנות

פה או לקנות שם, מה הכי מתאים לו. חלק מהאוכלוסיות, בעיקר החלשות, זקוקות

לליווי נוסף, מעבר להלוואה שניתנת להם לרכישת הדירה. ב-12 אתרי קרוואנים,

אנחנו מגבים בליווי חברתי את הפעילות של משרד השיכון בתחום היציאה של אנשים

לרכישת דירות.

היו"ר ג' גל;

גבי חובב, האם נוכל לקבל ממך או מהמשרד את רשימת השכונות שחיו ראשונות

לטיפול, ומה מצבן היום. בעיניי המבחן של השגת היעדים הוא הדבר החשוב ביותר.

אינני רוצה להיכנס לזה עכשיו בישיבה, ולכן אני מבקש שתשלחי את רשימת השכונות

שהיו בפרוייקט השיקום בהתחלה, מה השתנה בהן ומה הושג.

אני עוד לא מצליח לעקוב אחרי המדיניות החדשה של משרד הבינוי והשיכון. מצד

אחד מעניין מאוד כל הטיפול שלכם בבחינות הבגרות ובהרחבת הבית המשפחתי, בעיקר

של משפחות שמתרחבות, ואני בהחלט חושב שאפשר לדחות את נושא התשתית לטובת השיקום

הדירתי. מצד שני, נושא העסקים הקטנים - אני תומך בנושא, אבל לא ברור לי כיצד

משרד השיכון משתלב בו. נכון שהיום, כאשר יש פיטורים גדולים בתעשיה האווירית,

זה לא מצב שתעשיות גדולות או עסקים אחרים קולטים בקלות אנשים, אלא היזמות

הקטנה היא זו שמובילה. גם באנגליה שיקמו את עיירות הכורים שנסגרו על-ידי פיתוח

עסקים קטנים. ובכן, נושא העסקים הקטנים ראוי לתשומת-לב, אין לי ספק שזו משימה

רצינית, אך לא כל-כך ברור לי איך הפונקציה של משרד השיכון שייכת לעניין, ויכול

להיות שצריך להבהיר את הנושא יותר טוב.

יש לי הערה אחת במישור המוניציפלי, בעיקר בערים הגדולות. לפעמים בחירת

השכונה שתיכלל בפרוייקט השיקום היתה די שרירותית; שכונה שלידה בכתה ושכונה

אחרת בכתה, וראשי ערים נאלצו לעשות מניפולציות ולהגיד לקבלן שמפתח את שכונה אי

שזה בתנאי שכ-20% מהתקציב הוא יפתח את שכונה בי או יתן פתרון מסויים לשכונה

גי. יוצא שהיום, כאשר אתם אומרים שאתם צריכים לחזור לשכונות השיקום, להשלים

בהן את העבודה ולהשקיע בהן עוד מאמצים - באיזשהו מקום זה בא על חשבון שכונות

אחרות שחיכו 12-10 שנים שסוף-סוף יטפלו בהן. אני לא מתייחס לעיירות קטנות שהן

בידי ראשי הערים שעושים בהן מה שהם מוצאים לנכון, ונעשו דברים יפים מאוד.

הדברים הרבה יותר חמורים בערים כמו תל-אביב, רמת-גן, הרצליה, פתח-תקווה, בת

ים, ראשון לציון וכדומה. האם השכונות שלא היו ברשימת ה"זכיינים" הראשונים

בפרוייקט ממשיכות להידרדר? כי אתם מסבירים לנו שמחלקים את התקציב לשכונות

השיקום, לא לשכונות אחרות. צריך להבהיר מה קורה בכל אותן שכונות שלא מצאו להן

פתרון, איזה טיפול ואיזה יחס הן מקבלות?

אני עובר לעיר שאני גר בה. מה קורה עם שכונת הקרוואנים בעמישב? מצד שמאל

ומצד ימין הכל מתפתח, קמות דירות, אך שמעתי מראש העיר שמדובר על שניים-שלושה

קרוואנים שמתפנים בחודש והדברים מתנהלים בעצלתיים.



שי עמור;

יש לי שתי הערות קצרות. לגבי שיקום שכונות פיזי - כיום משרד הפנים צימצם

ב-50% את תקציבי הפיתוח לרשויות. בא אלינו משרד השיכון ואומר: 'אם אתם רוצים

שאעזור לכם מתקציב שיקום שכונות פיזי, אתם תשתתפו ב-50%'. לעירייה אין סכומים

כאלה, היא יכולה "לגרד" עד 15% מהכסף מתקציב הפיתוה שלה, אבל לא מעבר לזה. ואז

נאלצים להגיד למשרד השיכון שאנחנו מוותרים על הכל.

הערה ליו"ר הוועדה - אני מכיר את הנושא שחגית חובב מדברת עליו, שכאשר

משרד השיכון יוצא משכונות השיקום, משרדי הממשלה אומרים: 'תשבור את הראשי. אני

מציע לך להזמין לכאן את שר האוצר, כדי לדון בעניין הזה. יוצאים מהשכונה, ואז

החורבן יותר גדול - אין מי שיטפל בשכונה.

ראשית, אני מברך על הכוונה להמשיך לשפץ את דירות הקשישים. בתחום הזה, אני

מים חמים, רטיבות, דלתות ביטחון ואיטום חלונות.

גם לחצני מצוקה ומערכות אזעקה.

כשאמרתי דלתות ביטחון, התכוונתי גם לזה. לפי הנסיון שלי, כשהולכים לשפץ

אלפי דירות זה mass production - החברות לא מסוגלות להשתלט על כך, ואז עושים

"קוסמטיקה" ואפשר לראות חצרות יפות, גדרות וצבעים יפים, אבל הבעיות לא נפתרות.

לכן אני מציע להתרכז כל פעם בכמות קטנה יותר של דירות. ליו"ר הוועדה אני מציע

שבעוד כחצי שנה נבקר בבתים, במסגרת הוועדה כולה או צוות של הוועדה, כדי לראות

מה נעשה ואיך התקציב בוצע, כי זה נושא שקשור בעשרות אלפי שקלים.

נקודה שנייה - השיקום החברתי היה עד עכשיו בידי הסוכנות.

הוא היה גם בידי הסוכנות, אבל לא רק בידיה.

אני לא מבין מדוע אתם נכנסים לזה. לדעתי, מבחינת משרד השיכון, שיקום

שכונות חברתי צריך לשרת מטרה אחת - שאנשים ישמרו על הרכוש שלהם. זאת אומרת

ארגון ועדי בתים, שלילדים יהיו מה לעשות, שיהיו חצרות, מתקני משחק - זה שיקום

חברתי-פיזי. אבל כשאתם נכנסים לעידוד עסקים קטנים ולהכשרה מקצועית ולהפניה,

ואתם יושבים בצוותים של משרדים שונים - זו פלישה של משרד השיכון לתחומים שלא

שייכים לו, כשהמטרה היא לחזק את אחיזתו הפוליטית של השר בשכונות. זו הערכתי.

אם אתם עושים את זה, מדוע לא תעסקו בענייני בריאות? מדוע לא תעסקו בענייני

משטרה? מדוע לא תעסקו בענייני חינוך רחבים? הרי כל הדברים האלה מעלים את רמת

האנשים בשכונות. בצורה כזאת נגיע למצב שהיינו בו לפני 15 שנה, וראש העיר מגדל

העמק יכול להעיד על כך, שבמשבצת אחת שלו בנו שלושה מרכזים קהילתיים - אחד של

הסוכנות, אחד של עמיגור ואחד של משרד השיכון. מה שאתם עושים זו פשוט פלישה

תקציבית; אם אתם יודעים מה נעשה בשכונות - בבקשה, תרימו טלפון למשרד הייעודי,

או שתעלו את הנושא בישיבת הממשלה; אם אתם חושבים שבמקום מסויים יש להגביר את

ההינוך, תדווחו על כך למשרד החינוך. אם צריך לטפל בעסקים קטנים, תפנו את שימת

ליבו של משרד התעשיה והמסחר, שהוא העוסק בנושא. לא יתכן שבכוח התקציב שיש לכם

אתם מכנסים את כל המשרדי וראשי ערים באים ומתחננים אליכם שתיתנו להם כסף. אני

מציע לכם להפסיק עם הטיפול שאיננו מעניינכם, שהוא רק מגביר כפילות ולא משרת את

המטרה. בסיום דבריי, אני מבקש להודות ליו"ר הוועדה על דבריו החמים.



מ' שטרית;

אדוני היו"ר, אני מתפלא על הפנייה בכלל. הרי אנחנו נמצאים בסך-הכל הודש

מתהילת שנת התקציב, ואהרי חודש כבר מקבלים שינוי בתקציב של העברת 17 מליון שקל

מהנושא הפיזי לנושא ההברתי.

אי מזרחי;

זה במסגרת התקציב.

מי שטרית;

אני מדבר על הצד הנוהלי. אם אתה מתכנן נכון, לא יכול להיות שאחרי הודש

אתה מגיש שינוי. זה נראה לי לא תקין מבהינה תכנונית.

לעצם העניין - אני רואה בפנייה התקציבית שבסעיף 2908, פעולות הנהלה

ושירותי מטה, יש עלייה מ-95.8 מליון ל-113 מליון שקל. אני רוצה להבין את פשר

העניין, מה הסיבה להגדלת הוצאות המטה?

דבר נוסף, לגופו של עניין - קודם כל, אני מברך על כל פעילות הברתית

בשכונה, ואין לי ספק ששיקום שכונות אמיתי הוא שיקום חברתי ולא פיזי, השיקום

הפיזי צריך להיות הדבר השני. השיקום האמיתי הוא טיפול במצוקה החברתית - אם אתה

מטפל בתחום הזה, גם השיקום הפיזי יישמר. מה שקורה, לצערי, שבשיקום השכונות

עבדו הפוך - שיפצו בתים, צבעו, ואחרי יומיים זה נהרס ועושים שיקום שכונות ב'

וג'. לכן, ודאי שאני מברך על המגמה לטפל בשיקום החברתי, אבל אינני חושב שמשרד

השיכון הוא הכלי לבצע את המשימה הזו. לדעתי, למשרד השיכון אין את הכלים

הנכונים ואין הידע הדרוש.

היו"ר ג' גל;

מי לדעתך צריך לעסוק בזה?

בחינוך צריך לעסוק משרד החינוך, כך הוחלט בזמנו בוועדה הבינמשרדית.

היו"ר גי גל;

מי צריך להיות יו"ר הוועדה הבינמשרדית?

מי שטרית;

יו"ר הוועדה הבינמשרדית היא חגית חובב, ואני בהחלט בעד שהיא תישאר יו"ר

הוועדה הבינמשרדית לשיקום חברתי, אבל הפעולה החברתית בתחום החינוך לא צריכה

להיעשות על-ידי משרד השיכון. צודק גם חה"כ ויינשטיין - משרד השיכון לא צריך

לטפל בעסקים קטנים, זה לא תפקידו, אין לו את הידע הדרוש לכך ואין לו האנשים

הדרושים לעניין; משרד השיכון הוא מומחה בתחום של השיקום הפיזי דווקא. אם יש

כסף נוסף בתחום השיקום החברתי ורוצים להעביר אותו לפעולה חברתית - אדרבא

ואדרבא, שיגדילו את התקציבים החברתיים בשכונות, אבל איני חושב שמשרד השיכון

יכול לפקח על הפעולות האלה.

דבר שלישי, אדוני היו"ר - אני מבקש להעיר, בהמשך לפנייה הקודמת של שיקום

שכונות שאישרנו בוועדה, שעד היום הנושא של יבנה שהעליתי לא נפתר. נכון להיום,

שני מנהלי פרוייקטים ביבנה מקבלים כסף - אחד "על לא עוול בכפו", הוא לא עושה

שום דבר, הוא לא נכנס לעבודה וגם לא יתנו לא להיכנס לעבודה; הוא היה מינוי

פוליטי פרופר לקראת הבחירות ברשויות המקומיות. יותר מזה - לאחרונה, לצערי הרב,

מנכ"ל עמידר פיטר בחור שניהל את אתר הקרוואנים בחצורית מטעם עמידר; הוא אחד

המצטיינים שקיבל המלצות מכל העולם, ופיטרו אותו סתם. הכי גרוע - מנהל המחוז של



עמידר נפגש איתו לפני הבחירות ואמר לו: 'אתה רץ נגדנו בבחירות המוניציפליות?

נראה לך!', ואחרי הבחירות פיטרו אותו. אני חושב שזה חמור מאוד. במקום המנחל

שפיטרו, הכניסו שניים-שלושה אחרים, שהם אולי בצבע הנכון.., אדוני מנכ"ל משרד

השיכון, לדעתי זו שערוריה, ואני רוצה שהדבר יבוא לידי פתרון. על העניין השני

אני בהתכתבות עם השר, ואני מקווה שגם הוא יבוא על פתרונו. אבל תפקחו את

העיניים. בינתיים, אדוני היו"ר, אני מבקש לא להצביע על הפנייה התקציבית

שלפנינו, אני מבקש התייעצות סיעתית.

א"ח שאקי;

גם אני סבור שטובת העניין מחייבת שהמשרדים הייעודיים יעסקו בתחומים שהם

התמחו בהם ויש להם את האנשים הנכונים לטפל בכך. אני כמובן מדבר בעיקר על

חינוך, מפני שאני באמת סבור - עם כל ההשגות שיש לי מפעם לפעם על מה שקורה

במשרד החינוך - ששם ודאי ישנם האנשים שהוכשרו לעסוק בחינוך. לכן, כאשר מדובר

על העלאת אחוז מסיימי בחינות הבגרות, אני חושב שמשרד החינוך צריך לטפל בזה;

רצוי מאוד שכמדיניות, כל מה ששייך לחינוך אכן יהיה בתחום משרד החינוך. לדעתי

העלאת אחוז המצליחים בבחינות בגרות הוא אחד הדברים הגדולים והחשובים שצריך

לעשות, משום שאי הצלחה בבגרות מהווה אחד הגורמים לעוני. כאשר דיברנו על מלחמה

בעוני, היה ברור שלמרבה הצער, רוב עיירות הפיתוח עדיין אינן מגיעות לממוצע

הארצי של מסיימי בגרות. משהו פגום שם, ובראש ובראשונה אין אמצעים מספיקים כדי

לתת לערים הללו את ההכשרה והעזרה שיכולה לאפשר להם להצליח בבחינות בגרות.

עכשיו, כשהנושא עלה כאן, אני מבקש לשמוע מספרים ועובדות, לראות מה היו ההישגים

במשך 4-2 השנים האחרונות. גבי חובב, שומעים מדברייך שאת בקיאה מאוד בנושא -

מה הפלא? חגית חובב מלווה את השיקום החברתי מהיום שהוא קם.

א"ח שאקי;

לכן חשוב מאוד להפנות אלייך את השאלה הזאת. הבאת לנו דוגמא של שני

ישובים, דימונה ואופקים; מה לגבי שאר המקומות שבהם פועלים? האם אפשר להצביע על

כך שבתחילת כניסת פרוייקט השיקום אחוז ההצלחה בבגרות היה X, ואחרי שנתיים הוא

Y - התקדמות של 10%, 15%.

שאלה שנייה - כמה ישובים ערביים נכללים בפרוייקט, ממתי, ומתוך 98 מליון

שקל, איזה סכום מיועד ליישובים הערביים?

שאלה שלישית - כמה מושבים נכללים בתוכנית? אני מתאר לעצמי שעוד אין

הישגים בחצי שנה או שנה, אבל האם אפשר כבר להצביע שם על התחלת הישגים? אני

שואל זאת, משום שאני מכיר מושבים בגליל ובנגב שמצבם אומלל מאוד.

אני זוכר שתקציב פרוייקט השיקום כפי שהגה אותו מנחם בגין ז"ל, כלל גם

תרומות. היום אני מבין שהכל בא מהתקציב. האם יש עדיין תרומות והן חלק מהעניין,

או שהן נפרדות?

אדוני המנכ"ל וגם הגב' חובב, דיברתם על מנהיגות מקומית, שהוא ודאי אחד

הדברים החשובים. האם אפשר להצביע על כמה מקומות שבהם, כתוצאה מהפעילות של כך

וכך שנים, צמחה מנהיגות מקומית שלא עזבה את המקום, אלא להיפך - נמצאת במקום

כדי לעזור.

נושא אחרון שהוא ראשון, שהוא הכל - יש לי הרושם שקשה להתמודד איתו,

שלמרות הידיעה של משרד הקליטה, שכאשר שולחים עולים למקומות הללו הם רק מוסיפים

סבל על סבל וקושי על קושי, היינו שהעולים הללו מביאים את סבלם ואת בעיותיהם

ומצטרפים בכל העוצמה אל המצוקות המקומיות. שום הגיון לא יכול לקבל זאת. מדוע



המשרד אינו מביא לממשלה הצעה למנוע הפניית עולים למקומות החלשים, אלא אם כן יש

איזו מדיניות שלא כתובה בשום ספר, שאומרת שיש מקומות שצריכים להישאר נקיים מכל

הולשה ואת החלשים יש לשלוח לחלשים, לפי הכלל "חולשה על חולשה, עושה חולשה

מושלמת". קשה לי להבין למה זה קורה, הלא קליטה טובה פירושה העלאתו של העולה.

פה לוקחים אתיופים מלאים בעיות ומצוקות ומצרפים אותם ליישוב שהוא כולו מטען של

בעיות ומצוקות, ואומרים לראש היישוב המסכן והקטן הזה: 'אם עד היום התמודדת רק

עם 5,000 איש, אנו מוסיפים לך עוד 3,000, תיחנק עם הבעיות'. הלא זה בלתי

אפשרי, אין שום הגיון בכך. אתם רואים זאת כנתון טבע שאין להתמודד איתו, ואני

שואל מה אפשר לעשות במסגרת הזאת? מדוע שלא תשונה המדיניות העקרונית, מדוע לא

להציע לממשלה, שזו תהיה החלטה ממשלתית - שעולים לא יופנו ליישובים חלשים. אני

מכיר מצויין את אופקים, את דימונה, את שדרות ואת רוב היישובים הללו. אותו דבר

בצפון - כאשר נפלו הקטיושות בקרית שמונה, כל הכנסת זרמה לשם, אבל מיד לאחר מכן

נשכחו כל ההבטחות ופרוספר עזרן עדיין זועק ומשווע להרבה דברים ואיננו זוכה

למענה.

די תיכון;

לא הכנסת זרמה לקרית שמונה, אלא והממשלה.

אייה שאקי;

מדוע לחכות לקטיושות, חלילה, או להתפרצות שתביא להבנה שכל המדיניות היתה

מוטעית? מה שאתם מציעים במסגרת המדיניות השגויה הזאת, זה איך מאחים קרעים, איך

עושים טלאים, איך עושים את המקסימום במסגרת המינימום. מדוע לצרף מינימום

למינימום, בואו נפעל להביא את העולים דווקא ליישוב חזק,- היישוב החזק יקלוט

אותם, ויהיה טוב לו וטוב לנקלט.

ר' אלול;

ראשית, אני רוצה לברך על הדיון הזה, אני חושב שטוב וחשוב שהוא מתקיים

עכשיו, אבל אני מבין שזו לא יוזמה שלנו אלא הדיון בא בעקבות צורך של משרד

השיכון בשינוי תקציבי.

היו"ר גי גל;

אני חוזר ואומר שמדי פעם עוצרים בפנייה כזו או אחרת, וזאת הזדמנות לבחון

את הנושא.

ר' אלול;

לדעתי חשוב מאוד שהנושא הזה בא לדיון דווקא בוועדת הכספים. השבוע הייתי

בסיור בכמה ישובים, בין היתר בשכונת גיסי כהן בחולון.

זו דוגמא של שכונה שהשיקום בה הוא שיקום קבע.

אפילו אני, לפני עשרים שנה, כבר עסקתי בגיסי כהן במסגרת שיכון ופיתוח.

ר' אלול;

אני חושב שצריך לתת כאן כמה שיותר תקציבים. אני מאמין בצורך בשיקום

שכונות, ובשונה מידידי חה"כ שטרית, אני דווקא בעד טיפול כוללני, אינני חושב

שצריך לפזר את הטיפול בין כמה משרדים. כבר נתנו לכולם לטפל בנושא, המדינה הזו

קיימת כבר 45 שנה, ולמשרד החינוך היה מספיק זמן לטפל בנכשלים בבחינות הבגרות

באופקים. אבל לא טיפלו.



די תיכון;

לכן צריך להעביר את הטיפול למשרד הבינוי והשיכון?

א"ח שאקי;

צריך החלטת ממשלה שתאכוף על משרד החינוך לטפל בכך.

ר' אלול;

אם יש אפשרות, באמצעות הכספים האלה, לתת חיזוק או סיוע בשיעורי עזר אחר-

הצהריים במסגרת השיקום החברתי - אני חושב שזה יכול לתת תוצאה חיובית.

היו"ר גי גל;

חה"כ אלול, הרי לג'סי כהן כבר נתנו כמה פעמים. למה אין תוצאות?

ר' אלול;

תיכף אגיע לנושא של היציאה משכונות השיקום. אני דווקא חסיד של הגישה ללכת

על כמה פרמטרים כל שנה. השנה, למשל, הולכים על קשישים, ואני חושב שההתמקדות

ב-5-4 נושאים בשכונות השיקום היא גישה מצויינת, שמאוד עוזרת. אני נפגש עם לא

מעט מעמיתיי ראשי הרשויות, ואני יודע שחלק מהלחץ הוא מלמטה, מצד ראשי הרשויות

שמבקשים לעזור להם בנושאים הללו.

אדוני היו"ר, אינני בטוח שלא צריך לקיים פה דיון על תפקידה של הסוכנות

היהודית - עד כמה הסוכנות מעורבת או לא מעורבת? חגית חובב והמנכ"ל לא הרחיבו

את הדיבור על הפניות בנושא מוסדות ציבור. יש בעיה בנושא הזה, שחוזרת על עצמה -

יש מקומות שמשופעים במוסדות ציבור, ויש מקומות שכלולים בפרוייקט שיקום שכונות

שיש בהם אפס מוסדות ציבור. יותר מזה - בעקבות גלי העלייה הלכו ובנו דירות -

די תיכון;

חה"כ אלול, נדמה לי שדווקא ביישובים קטנים יש יותר מוסדות ציבור מאשר

ביישובים גדולים. האם יכול להיות שבמקומות קטנים, בגלל הרגישות של ראשי

היישובים, יש הרבה יותר מוסדות ציבור בהשוואה לערים הגדולות שבהן יש שכונות

משוקמות? קח לדוגמא מתקני ספורט; מה שיש במטולה, במזכרת בתיה ובכפר תרבות

לעומת מה שיש בירושלים - זה פשוט לא יאומן. אפשר לזקוף זאת לזכותם של ראשי

הערים.

חי קופמן;

אני חושב שבמקומות הקטנים, מוסדות הציבור פשוט יותר פעילים. בערים

הגדולות, בהרבה מקרים המוסדות הללו סגורים.

ר' אלול;

נכון שביישובים קטנים יש יותר פעילות חברתית מאשר ביישובים גדולים. אני

אומר בצורה ברורה שבמזכרת בתיה יותר אנשים הולכים לתיאטרון ולחוגים מאשר

בירושלים, כי זה יישוב קטן, חבר מביא חבר, ומרגישים שכולם צריכים להיות ביחד.

אך לצערי הרב אין פיזור ופריסה של מוסדות הציבור.

היציאה מפרוייקט השיקום היא בעייתית. בגלל שלא יוצאים מהשכונות הראשונות,

אנחנו לא יכולים להתקדם ולהגיע למקומות נוספים, ויש צורך בשיקום שכונות

במקומות נוספים. אגב, התקציב איננו מספיק. מי שמסתובב בשכונות, רואה שהמצב

בעייתי. בהרבה ישובים בארץ, האפשרות היחידה של ראשי רשויות לשפר את מעמדן של

אוכלוסיות חלשות ונחלשות, היא באמצעות הכספים האלה. כי ראש רשות מקומית מקבל



תקציב ממשרד הפנים או- מהמיסים שיש לו או אין לו, וזה משמש לעניינים השוטפים.

התקציב היחידי שבעזרתו אפשר לשנות את מצבם של אנשים, הוא הכסף של שיקום

השכונות. אבל כשרשות מקומית אחת לא יוצאת מפרוייקט השיקום, רשות אחרת לא

נכנסת. פה תהיה בעיה, חגית חובב, איך מוציאים ישוב משיקום שכונות? אני מכיר את

הלחץ של ראשי הרשויות שלא מסכימים ובאים אלייך ואל השר ומבקשים לא להוציא אותם

מהפרוייקט. אך לדעתי אין ברירה, אמנם זו החלטה קשה אך צריך להוציא מספר

ישובים, כי מצד שני מתדפקים על דלתותיכם עוד כ-50 ישובים שרוצים להיכנס

לפרוייקט השיקום, שלחלקם זה נחוץ מאוד. אני קיבלתי מכתבים משבעה ראשי רשויות,

עם דוגמאות מסמרות שיער. עכשיו אתבטא בחריפות - הייתי אפילו מוריד סלילת כביש

אחד, ומעביר את הכסף לאותן שכונות. רבותי, יש מקומות שכדאי שנראה אותם. חה"כ

ויינשטיין הציע שנלך לסיור; אני חושב שכדאי שנלך לשני ישובים שכלולים בפרוייקט

שיקום השכונות, ולעוד שני ישובים שביקשו להיכלל בפרוייקט ואינם נכללים, ותראו

מה קורה.

לגבל גיסי כהן. אינני יודע איך זה עובד שם, לדעתי הבעיה היא שלא קיים שם

איגום משאבים. כל אחד מלך לעצמו - העירייה פועלת לבד, ההסתדרות פועלת לבד -

די תיכון;

ההסתדרות?

ר' אלול;

כן, ההסתדרות עוסקת שם בפרוייקטים חברתיים, בהקמת מועדוניות. לדעתי זה

מקרה שכדאי לבדוק אותו. שמעתי את האנשים בשכונה, ראיתי בתים שעשו להם שיקום

פיזי לפני שלוש שנים, והיום אין לזה שום זכר!

אי מזרחי;

אתה מדבר על דירות בבעלות פרטית או של עמידר?

ר' אלול;

לא בדקתי, אני מניח שאלו דירות של עמידר. אין בהן זכר לשיקום השכונות -

דלת הכניסה שבורה, השיש נפל. שאלתי את האנשים מתי ביצעו את שיקום השכונות, והם

ענו שלפני שלוש שנים יצא משם הקבלן המשפץ.

אי מזרחי;

כשהדירות הן של עמידר, כך זה נראה.

ר' אלול;

לדעתי צריך לבדוק איך עושים איגום משאבים. אני מציע שתבואו לדיון נוסף

בעוד שישה חודשים, ושהדיון הזה יהיה אחרי סיור של הוועדה בשתי שכונות שנכללות

בפרוייקט ובשתי שכונות שרוצות להיכנס לפרוייקט ואינן כלולות בו, ונראה מה

ההבדל. בכל מקרה, מגיע ישר כוח לעבודה שלכם, כי אתם עושים עבודה נפלאה.

די תיכון;

שמעתי שהשבוע ביקרו אנשי מפלגת העבודה בשכונת גיסי כהן. גבי חובב, אם

זכור לי נכון, גיסי כהן היתה אחת השכונות הראשונות בפרוייקט השיקום, ונדמה לי

שאפילו אני בצעירותי עסקתי בעניין הזה. בשנת 77', כשנולד הפרוייקט, גיסי כהן

היתה המקום הראשון שהלכו אליו, ועכשיו נראה שם כאילו שום דבר לא נעשה, זה אהד

המקומות המוזנחים ביותר במדינת ישראל. מ-77י עד 94' חלפו 17 שנים, וכמה שנים

לא הופעת כאן בוועדה, אז חשבנו שחל שיפור גדול והבעיה מוצאת את פתרונה לאט-

לאט, כי הרי זו המטרה של הפרוייקט - להביא אותם לרמה כזו שהם יירדו מעל סדר



יומנו. אבל אם אני צריך לראות את שובך כהחייאה; מחדש של פרוייקט שיקום השכונות,

לאחר כמה שנות שפל, אני שואל את עצמי - בואי נראה מה עשיתם עד היום ומה לא

עשיתם, מה השגנו ומה לא השגנו, אולי כל הקונספציה שהגינו ב-1977 כמבצע לאומי

בכלל לא עובדת? הרי חה"כ אלול אומר: 'לפני שלוש שנים שיקמנו את השכונה הזאת

והתברר שחזרנו למצב ההתחלתי'. לכן הייתי רוצה לראות איפה אנחנו עומדים בנושא

הזה, האם אנחנו כל הזמן נעים סביב הזנב של עצמנו, נותנים כסף והאוכלוסיה

מתחלפת ובאה אוכלוסיה חדשה ומטפלים בה, וחוזר חלילה?

אדוני המנכ"ל, אני חייב להזהיר אותך. מן הפנייה הזאת נודף ריח פוליטי. אם

אתה רוצה להתעסק בעסקים קטנים ובשיקום חברתי, יש לי הרושם שאתה הורג מן המנדט

שניתן למשרד השיכון. דברים כאלה תחילתם בהתרחבות וסופם בדו"ח מבקר המדינה

ומעבר לזה, ותשאל כל מיני אנשים שחוו את החוויות האלה. אני לא מציע לחרוג מן

המנדט שיש למשרד הבינוי והשיכון. כל משרד יכול להשיג כסף ולעשות שימושים

חריגים, אבל הממשלה עובדת כפי שהיא עובדת - יש משרד הבינוי והשיכון, יש משרד

התעשיה והמסחר ויש משרד החינוך והתרבות. שער בנפשך שמחר יחליט שר החינוך שיש

לו עודף כסף ובמקביל אליך הוא הולך ומטפל בבניית בתים, מה אתה היית אומר? אני

בטוח שהעניין הזה לא היה מקובל על דעתך, ולכן אני- אומר שעל פניה הבקשה הזאת

מריחה לא טוב.

אתם לוקחים פה את הכסף ומעבירים אותו מסעיף לסעיף. אם אני מבין נכון, אתם

מעבירים את הכסף מתקציב הפיתוח לתקציב הרגיל. אני רואה שבסעיף 706903 אתם

מורידים את הסכום הזה, 17,034 אלפי שקלים, משיקום שכונות והשלמת פיתוח בשכונות

ותיקות. אני מבקש לקבל את רשימת הפרוייקטים שמהם מורידים את הסכום הזה - הרי

ודאי כבר היתה תקנה לסעיף הזה, ואני מניח שהכסף היה מיועד למשהו, הרי מדובר פה

על סכום של 17,304 אלפי שקלים, לא סכום עגול של 17,305 אלא בדיוק 17,304. לכן

אני מניח שהיתה לזה תקנה, ואם לא היתה תקנה, בוודאי יש לכם תקנה כשאתם מעבירים

את הסכום הזה לסעיף 290814: שיקום שכונות חברתי והוצאות ניהול לשיקום שכונות.

אנחנו מבקשים לקבל את הפירוטים, לפחות לגבי הסעיף החדש והתקנה שבעקבותיה

תוציאו את הכסף הזה. ללא תקנה יקשה עלינו מאוד לאשר את הפנייה, ואני אתחזק

בדעתי שריח רע נודף מן העניין; אני לא רוצה לחשוד ולא רוצה לרוץ אחריכם. חגית

חובב, אני רוצה לשים בפנייך תמרור ולומר לך - אל תטפלי בעניינים שהם לא

בתחומך, עשי את עבודתך ואמרי לאלה שמטילים עלייך תפקידים אחרים: 'רבותי, עד

כאן אני מוכנה לעשות, מכאן ואילך זה לא ענייני'.

גם אני רוצה לומר כמה הערות ולשאול שאלות. יש מצוקות, יש רצון לקלוט

עלייה, יש רצון לצמוח, ואנחנו חשים שבמשרדים השונים - אני אומר זאת בחיוב - יש

רצון להסתער על הבעיות, לפתור אותן ולהכות בהן; אבל יש מקרים שתחרות תרבה

חוכמה ויש מקרים שתחרות תרבה בלבול. אני מבין שכשהולכים לשכונה, רוצים לעשות

ריכוז מאמץ ואני בעד, אבל לא ברור לי איך נעשה ריכוז המאמץ הזה. לא מזמן היה

כאן דיון על הרשות לעסקים קטנים, ודווח לנו שבמשרד התעשיה והמסחר יהיו אנשים

ויטפלו בנושא העסקים הקטנים. האם גם במשרד השיכון מתכוננים למנות קבוצת אנשים

שתטפל בעסקים קטנים, או שמשרד השיכון, שיש לו תקציב של שיקום שכונות, רואה את

עצמו כקטליזטור, כמי שמרכז את המאמץ, אבל בעצם המשרדים הייעודים עושים את

הדברים?

חגית חובב, דיברת על המושבים שנמצאים באזורים שבהם יש החלטה ללכת לטיפול

נקודתי, אבל יכול להיות ששניים-שלושה מושבים שמצבם הכי גרוע נמצאים בכלל במקום

אחר. לדוגמא, אני חושב שאחד היישובים שהמצוקה בהם גדולה ביותר, זה שער אפרים,

לא פחות מעוצם, אבל הוא לא נמצא באזור עדיפות לאומית. האם את יכולה לתת לנו

איזשהו לוח זמנים - באלו מושבים יטפלו, מתי, ומה מתכוונים לעשות שם.



די לביא;

אני רוצה להתייחס לעניין הטכני של התקציב, בתשובה לחה"כ תיכון וגם לחה"כ

שטרית. הסכום של 17 מליון שקל תוקצב מראש לשיקום שכונות הברתי, במסגרת תקציב

הפיתוה של משרד הבינוי והשיכון, עקב העובדה שלמשרד יש תקציב שיקום שכונות.

החלוקה נעשתה עוד בזמן קביעת התקציב, ונקבע ש-17 מליון השקלים הללו מיועדים

לשיקום שכונות חברתי. אבל מכיוון שהפעולות שמבוצעות בשיקום שכונות חברתי הן

יותר נכונות להיות מוצגות בסעיף התקציב הרגיל של המשרד, הפנייה שמונחת לפניכם

היא טכנית - להעביר את התקציב מסעיף פיתוה לסעיף הרגיל. אני לא נכנס לוויכוה

אם הנושא ההברתי הוא כן או לא במסגרת משרד השיכון -

די תיכון;

האם הנושא הזה הוא לא במסגרת משרד העבודה והרווחה? תשכיל אותי, אני רוצה

להבין.

די לביא;

אינני רוצה להיכנס לנושא. אני נותן תשובה לעניין הטכני.

אבל אתה מאגף התקציבים, הרי קיבלת הוראה להעביר כסף ייעודי - למה אתה לא

מעביר את זה למשרד העבודה והרו והה, למשרד החינוך, למשרד התעשיה והמסחר?

היו"ר גי גל;

כי אז היו שואלים אותו; אחרי הודש מתחילת השנה, אתה בא ומעביר ממשרד

למשרד?

די תיכון;

מעבר לעובדה שאתה עושה את ההעברה כעבור הודש מאישור התקציב, אני רוצה

להבין למה לא תפצל את הסכום הזה ותעביר אותו למשרדים הייעודיים. האם יש משרד

העבודה והרווחה, או שאתה מבטל את המשרד הזה? יש משרד התעשיה והמסחר, או שאתה

מבטל אותו?

חה"כ תיכון, היתה החלטה של ממשלת ישראל שאושרה בכנסת, להקציב למשרד

השיכון X כסף לשיקום שכונות. אז הוויכוח הוא לא עם אגף התקציבים. יכול להיות

שדורון לביא הביע את דעתו לפני כן, אבל מרגע שנפלה ההכרעה - האם אתה מצפה ממנו

שיגיד שההחלטה של הממשלה לא היתה טובה?

די תיכון;

מה שאני אומר זהה לחלוטין להחלטת הממשלה. הממשלה לא החליטה שמשרד הבינוי

והשיכון הוא היחידי שיעסוק בשיקום שכונות על מלוא היבטיו.

היו"ר גי גל;

אבל דומני שהממשלה הקצתה בספר התקציב 150 מליון שקל לשיקום שכונות.

די תיכון;

הממשלה צריכה לחלק את הסכום הזה בין המשרדים, כאשר משרד השיכון ירכז את

הנושא.

אבל התקציב הזה מופיע בסעיף משרד השיכון.

די תיכון;

לצערי הרב, אני חושב שזו שגיאה ועבירה על הוק התקציב, אלא אם כן יחליטו

שלא צריך יותר משרדים אחרים ויהיה משרד-על.

היו"ר גי גל;

חה"כ תיכון, אתה נכנסת לשאלה איך משרד הבינוי והשיכון רואה את עצמו ואת

תפקידו - האם הוא בעצמו עושה את הדברים, או שהוא מרכז המאמץ כאשר הביצוע נעשה

על-ידי משרדים אחרים. לכן אקדים ואומר מה שרציתי לומר בדברי הסיכום - בסיכום

הישיבה אני אבקש לקבל שני דברים; 1) רשימת השכונות שנכנסו בעבר לפרוייקט

השיקום, מה היו המטרות ומה הושג כתוצאה מהטיפול בהן. 2) פירוט התקציב של שיקום

השכונות, כמה הולך על המערכת הארגונית ובכלל - על מה הולכים להוציא את הכסף.

די לביא;

אסכם את דבריי. כפי שבשנה שעברה הוחלט על הקצאת תקציב של 15 מליון שקל

עבור שיקום שכונות חברתי, גם במסגרת התקציב השנה הוחלט - בדיונים שנערכו בין

האוצר ובין משרד השיכון על חלוקת שיקום שכונות - שיוקצה 17 מליון שקל עבור

שיקום שכונות חברתי. הסיבה היחידה שכרגע אנחנו מפנים את הפנייה הזו לוועדה -

ואני לא נכנס לוויכוח העקרוני - היא בשל העובדה שצורת הביצוע של שיקום שכונות,

הפעלה של מנהל פרוייקטים וכו', צריכה להתנהל דרך התקציב הרגיל, ולא במסגרת

תקציב פיתוח שהנושאים שלו הם שונים. לכן בעצם קיימת הפנייה הזו, וזה לא שינוי

מהותי ממה שהוחלט בספר התקציב.

די תיכון;

השינוי הוא כן מהותי, כי לקחת את הסכום הזה מסעיף אחר בתקציב, מסעיף

פיתוח, והתקציב ההוא אושר בעת שאושר תקציב המדינה.

די לביא;

במסגרת תקציב פיתוח הוקצה סכום של 17 מליון שקל בתקנה שנקראת 'שיקום

שכונות הברתי'. זאת אומרת, במסגרת התקציב שקיים היום, כתוב בתקציב פיתוח; '17

מליון שקל עבור שיקום שכונות הברתי'. אנחנו לא מוכנים, בתור אגף תקציבים,

להפעיל את השיקום החברתי מתוך תקציב הפיתוח, בגלל שזה לא נושא של פיתוה אלא

נושא של עבודה במסגרת התקציב הרגיל.

די תיכון;

איפה הבאתם את זה לידיעתנו, מעבר להצהרת כוונות?

די לביא;

זו לא הצהרת כוונות, זה נמצא במסגרת תקנה.

די תיכון;

אבל לא ראינו את זה בספר התקציב שהונה לפנינו, אם אתה רוצה נוציא את

החוברת ותראה. עכשיו אתה משנה את זה. היתה לך תקנה שלא הובאה לידיעתנו, נכון?

ועכשיו אתה מיישם את זה בספר התקציב, נכון?



די לביא;

מה שאתם רואים לפניכם זו רמה של תוכנית ולא רמה של תקנה. התוכנית היא של

שיקום שכונות, והיא כוללת תקנות נוספות: תשתית, הרחבות וכן הלאה; בין יתר

התקנות רשום גם נושא של שיקום שכונות הברתי, בתור אחת התקנות במסגרת ה-150

מליון שקל.

די תיכון;

אבל התקנה מופיעה גם כתוכנית. נכון?

לא.

חה"כ תיכון, מי כמוך יודע שכאשר מקצים למשרד X, אין כוונה שבמרוצת השנה

הוא יעביר את הכסף למשרד האהר. אז יכול להיות שהגישה לא נכונה.

לי לא איכפת שיהליטו היום שמשרד הבינוי והשיכון הוא משרד-על שאחראי על כך

וכך פונקציות; אבל אם אתה שואל אותי, כל עוד הממשלה לא מביאה את זה לאישור

הכנסת, שהיא משרד על והיא תממן את הפונקציות של המשרדים האחרים, אני חושב שזה

לא טוב.

כשבאו ואמרו שנותנים למשרד הבינוי והשיכון 150 מליון שקל לשיקום שכונות,

אמרו שזה מיועד גם לשיקום חברתי. יותר מזה, אזכיר לך שבשנה שעברה ועדת הכספים

עוד העבירה במליאת הכנסת חלק מהכסף מהשיקום הפיזי לחברתי, זאת אומרת שאנו

מסכימים שהגישה כן נכונה. אבל בפירוש מובן מזה, לפי דעתי, שמשרד השיכון הוא זה

שמרכז את המאמץ. אם כתוצאה מזה יקימו אימפריה במשרד השיכון, לא לזה היתה

הכוונה, אבל ריכוז מאמץ - כן.

לא איכפת לי שמשרד השיכון ירכז את הנושא הזה, אבל הוא לא יתוקצב בשל כך.

מה משרד השיכון מבין בעסקים קטנים? יש להניח שהקימו לצורך העניין הזה רשות

מיוחדת.

מה פתאום?

לא אתם. הממשלה החליטה להקים רשות מיוחדת לעסקים קטנים.

הרי גם אני שאלתי על כך, ומיד נשמע תשובה.

לפני שאני מגיעה לתשובות לשאלות הרבות, אתן הבהרה תקציבית - גם בשנה

הקודמת, 1993, עמד לרשותנו תקציב שיקום שכונות הברתי של 15 מליון ש"ח, והפעלנו

בדיוק אותה תוכנית ועשינו אותן פעולות; היום אנהנו מטפלים גם בנושאים נוספים

כמו המיגזר הכפרי והמיגזר הערבי. ובכן, התקציב החברתי היה כבר בשנה שעברה,



וכששאלתי מדוע זה נמצא בתקציב פיתוח, אמרו לי: יזה עניין טכני. מיד עם תום

אישור התקציבי, כמו בשנה שעברה, זה יעבור מסעיף לסעיף'.

סי שלום;

מה המטרה הסופית של ה-17 מליון שקל הללו?

חי הובב;

המטרה היא להעביר כסף מתקציב פיתוח לתקציב הרגיל, לביצוע פעולות עליהן

ממונה האגף לשיקום שכונות הברתי במשרד הבינוי והשיכון.

הועלתה כאן שאלה לגבי תקציבי משרדי הממשלה. אני רוצה להבהיר שיש שלושה

משרדי ממשלה ששותפים לפרוייקט שיקום השכונות, ולהלן התקציבים שמופיעים בספרי

במשרד העבודה והרווחה, בסעיף שיקום שכונות, יש 13,576 אלפי

ש"ח; במשרד החינוך, בסעיף שיקום השכונות, יש 32,859 אלפי ש"ח; במשרד הבריאות,

בסעיף שיקום שכונות, יש 5,757 אלפי ש"ח; סה"כ 52,192 אלפי ש"ח. התקציבים האלה

מופיעים תחת הסעיף שיקום שכונות ומופעלים באמצעות ועדה בינמשרדית שאני עומדת

בראשה, על-פי החלטת ממשלה בראשית ימיו של הפרוייקט. לפי ההחלטה הזאת, תחילה

משרד ראש-הממשלה, והחל משנת 81' משרד הבינוי והשיכון, אחראי על תיאום משרדי

הממשלה בנושא של פרוייקט שיקום שכונות. במסגרת התקציבים הללו, אנחנו פועלים

בכ-100 שכונות, כפי שציין המנכ"ל בראשית דבריו.

בנוסף, באנו וראינו שכיוון שהלחץ הוא מאוד גדול ויש עשרות שכונות שטרם

נכללו בפרוייקט, אבל מצד שני צריך לצאת משכונות - ואני בהחלט מתכוונת לג'סי

כהן - אנחנו חייבים לרכז מאמץ בחלק מהשכונות, ולכך מיועד התקציב שלנו. הכוונה

היא להוות מנוף לשינוי, לכן התוכנית קרויה תוכנית התנופה ואשמח להעביר לכם את

החומר על כך. ריכוז המאמץ הוא בשני נושאים. ראשית, אנו משקיעים בהעלאת אחוז

מסיימי בחינות הבגרות, שזה מנוף לשינוי. הדבר נעשה בתיאום מלא עם משרד החינוך

והתרבות, אנחנו יושבים יחד, מאשרים תוכניות יחד, מונעים כפילויות יחד, כשאנחנו

לא נכנסים במקום משרד החינוך לבתי-הספר, אלא באותם מקומות שצריך להקים מרכז

למידה לשעות אחר-הצהריים, אנחנו עושים זאת בתיאום מלא עם משרד החינוך - אין

בעיה עם הנושא ואין כפילויות. הנושא השני הוא העלאת רמת ההכנסה. לא אחזור על

דבריי, אך מכיוון שנשאלו פה שאלות לגבי עסקים קטנים, אני רוצה להבהיר שאנחנו

לא מחליפים את משרד התעשיה והמסחר; אנחנו מהווים את חוליית הקישור בין שכונות

המצוקה שאינן מסוגלות להשתמש במערכת כפי שהיא קיימת, כיוון שהמערכת הקיימת

מותאמת לצפון תל-אביב. כשאנחנו עשינו בדיקה, מצאנו שאנשי שכונת התקווה אינם

באים לרשויות הללו, הם אינם יודעים איך לפנות -

אל תהיו פטרונים! נמאס לי מהפטרוניות הזאת על אנשים, זאת שערוריה! מה

פירוש 'הם לא יודעיםי? אתם יודעים בשבילם יותר טוב?

אנחנו לא יודעים עבור אף אחד טוב יותר, אבל אנחנו קשובים לבקשות שבאות מן

השטח.

ומשרד התעשיה והמסחר לא?

אני רוצה לתת דוגמא, ואולי היא תמחיש את הנושא. כשאנחנו בדקנו, מצאנו שיש

קבוצה גדולה של צעירים ששירתו בצה"ל שירות חלקי או בכלל לא שירתו, חלקם היו גם



בכלא, והיה קשה להם מאוד להשתלב במעגל העבודה. ביוזמת פרוייקט שיקום השכונות,

בתיאום עם משרד העבודה ועם כל המשרדים, בכל שנה אנחנו עושים קורס לקבלני משנה

לשיפוצים; הסתבר שזה מה שהאנשים בשטח רצו. יש לי כאן את הנתונים לגבי

המאפיינים של אותם אנשים - 32% הם בעלי השכלה של עד 8 שנות לימוד, ל-79% מהם

לא היה שום מקצוע ביד, חלק גדול מהם לא היה בכלל במעגל העבודה. אנחנו הפעלנו

קורס מיוחד עבורם, בו הם למדו מתקציב משרד העבודה. מתקציב שיקום השכונות מימנו

רק את המדריך המלווה, כי הם לא תמיד הגיעו ללימודים בכל יום והיה צריך לשמור

על כך. היום, מקץ שמונה שנים של הפעלת אותה תוכנית, בדקנו איפה הם נמצאים.

מצאנו אותם בענף הבניין, ומצאנו ש-79% מהם עובדים היום כעצמאים. אנחנו רק

חוליית הקישור, אנחנו לא מחליפים אף משרד, אנחנו מסייעים לאנשים מחשכונות לנצל

את המשאבים ואת השירותים שנותנים כל יתר משרדי הממשלה.

התבקשתי לתת תשובות גם לגבי בחינות הבגרות. אין ספק שהתהליך כאן הוא איטי

- הבאתי את הדוגמא של דימונה, ששם אחוז מסיימי בחינות הבגרות חיה בסביבות

20%-22% והיום הגענו ל-30%; הם אמרו לי שהשיעור הוא כבר 34%, אבל אני מעדיפה

לומר קצת פחות כדי לא להציג תמונה יותר מדי ורודה. אותו דבר אור יחודח, שאחוז

מסיימי הבגרות בה היה 22%-25%' ובשנת תשנ"ג היא עלתה ל-%30. באופקים השינוי

הוא ממש מרגש - היא התחילה בנקודת זינוק בין הנמוכות ביותר בארץ,15% בתש"ן

זה חיה אפילו12% בלבד, והיום היא הגיעה ליותר מ-30% מסיימי בחינות בגרות.

השינויים הם בהחלט הדרגתיים, אין הוקוס-פוקוס ואני מודה שלא בכל מקום מצליחים.

אני מוכנה לומר שיש שכונות שבהן מאוד הצלחנו, ויש שכונות שבהן ההתקדמות הרבה

יותר איטית, כמו גיסי כחן. אנחנו עשינו בדיקה בגיסי כהן, ומצאנו שהשינוי הוא

באמת איטי - יש שם ריכוז של משפחות במצוקה מאוד עמוקה ויש תחלופה גדולה, כיוון

שהדירות זולות יותר, אנשים מהפריפריה נכנסים לשם. פנינו גם למשרדי הממשלה

האחרים שיקצו לשם משאבים מהתקציב הרגיל, לכן אנחנו ממשיכים לטפל בגיסי כהן, אך

אנחנו לא בית חרושת לחצלחות, אבל ודאי שברוב השכונות שאנחנו עובדים - ואני

יכולה להביא לכך ראיות - יש התקדמות משמעותית.

היו"ר גי גל;

חגית חובב, סליחה, מכיוון שהמנכ"ל צריך לנסוע עם חה"כ עמור למגדל העמק,

ניתן לו עכשיו לומר כמה משפטים ואחר-כך תמשיכי.

אי מזרחי;

אני רוצה לענות על כמה שאלות שנשאלו כאן. לגבי הנושא של חינוך וגם לגבי

הנושא של עסקים קטנים - אני חוזר שוב על מה שאמרה חגית, כדי שיחיה ברור

לחלוטין. התפקיד של משרד הבינוי והשיכון במסגרת שיקום שכונות - כפי שנקבע לא

היום, אלא כבר לפני מספר שנים - הוא להוביל את הפרוייקט. במסגרת הובלת

הפרוייקט נכלל גם שיקום שכונות חברתי. במסגרת שיקום שכונות חברתי, נכללים גם

הדברים האלה. לכן משרד הבינוי והשיכון מוביל את העניין מתקציבי המשרדים -

הדברים מתוקצבים על-ידי המשרדים הייעודיים, הליווי והדחיפה והריצה אחר הדברים

מתוקצבים על-ידי המשרד שלנו. כך העסק בנוי.

לגבי בחירת שכונות - חגית חובב תענה יותר מאוחר. לגבי עמישב, שאלה ששאל

חה"כ קופמן - בעמישב כבר 40% מתושבי הקרוואנים חתמו על דירות. חלק הולכים

כנראה להתיישב במקום נמוך, אנחנו נותנים עכשיו 800 יחידות דיור למיכרז עמותות.

נושא הmatching- מול העיריות, חה"כ עמור, הוא אחת הבעיות הקשות ביותר.

לפי דעתי זה מחייב התייחסות, לא ברמה הזאת.

היו"ר גי גל;

הmatching- יוצר מצב שעירייה שאין לה, לא יכולה לנצל את התקציבים.



אי מזרחי;

נכון. עניין הmatching- מחייב התייחסות נפרדת, כי לפי דעתי יש בעיה עם

הנושא, לא רק בשכונות.

חה"כ אריאל ויינשטיין העלה את הנושא של חבילת הסיוע לקשישים - זה בדיוק

מה שאנחנו עושים. מה שהוא תיאר, זאת החבילה של שיפוץ בתי הקשישים. יתרה מזאת,

אנחנו לא הולכים על ה-12 אלף דירות עם קבלן אחד, שני קבלנים או ארבעה קבלנים;

העניין מסודר ברמה השכונתית. יש מספר קבלני משנה, ביניהם חלק מהחברות שלנו כמו

עמידר, תרבות הדיור וכדומה, והעסק נעשה בפיקוח מלא.

לנושא של יבנה שהעלה חה"כ שטרית, אינני רוצה להתייחס, כי לפי דעתי יש כאן

עבירה על החוק מצד אנשים מסויימים ביבנה - לא מכניסים אדם לעבודה למרות שבית

הדין לעבודה קבע שהוא ייכנס. מכיוון שהעניין נמצא בבית דין לעבודה, חייב

להתייחס אליו כאן.

אני רוצה לענות לחה"כ שאקי לגבי העניין של הוספת חולשה על חולשה, וזאת גם

תשובה לטענה על הפטרוניות של חה"כ שלום. מה שתיאר חה"כ שאקי, זה דווקא מה

שאנחנו לא רוצים לעשות. הוא דיבר על שליחת אתיופים וקבוצות עולים חלשות

למקומות מסויימים, והמדיניות שלנו היא לשלוח את האתיופים דווקא לי ישובים

חזקים, אך האתיופים לא רוצים ללכת לשם. האם אתם רוצים שנפעל בפטרוניות ונשלח

אותם דווקא למקומות שאינם רוצים ללכת אליהם? בעניין הזה אנחנו אומרים: זו ארץ

חופשית, כל אחד יילך לדרכו.

סי שלום;

כאבל נאמר כאן לגבי עסקים קטנים שאנשי השכונות לא יודעים איך לפנות, הם

לא יודעים מה לעשות. זה פטרונאז'.

אי מזרחי;

אני רוצה להניח את דעתך שעם ההנהגה הנוכחית של המשרד - השר בנימין בן-

אליעזר ואני כשעושה דברו, כמנכ"ל - אין פטרונאז' במשרד הבינוי והשיכון.

לגבי מה שהעלה הה"כ תיכון - אני חושב שהתשובה ניתנה היטב על-ידי דורון

לביא ולכן אני לא רוצה להכביר מילים בנושא. אני מודה לכם על ההקשבה. יש כאן גם

חומר על תוכנית שיקום שכונות שאתם יכולים לקהת ולקרוא.

חיו"ר גי גל;

תודה רבה, נסיעה טובה. חגית חובב, תמשיכי בבקשה.

ח' חובב;

חה"כ קופמן שאל מה קורה עם שכונות שעדיין לא נכנסו לפרוייקט ומצוקתן רבה.

אנחנו בדיוק מדברים על כך, ואנו מבקשים לצאת מאותן שכונות ותיקות שאנחנו

נמצאים בהן כבר תקופה ארוכה. השאלה היא מתי אנחנו יוצאים משכונה, ואני אהיה

מוכנה פעם לתת הסבר על העניין.

די תיכון;

מתי יוצאים מגיסי כהן, או לעולם לא?

ח' חובב;

אמרתי שאנחנו לא בית חרושת להצלחות וגיסי כהן, מסיבות שונות, היא לא

סיפור ההצלחה הגדול ביותר שלנו. אמנם הוקמו שם שירותים ברמה יוצאת מן הכלל,

אבל יש בשכונה ריכוז גדול של משפחות במצוקה עמוקה, אשר מחייבות טיפול עומק.

אבל טיפלו כבר בכולם אישית, אפילו אישית לוחצת.

חי חובב;

מסתבר שיש דברים שמשרד העבודה והרווחה צריך לטפל בהם לאורך שנים ודורות,

והכלי המתאים הוא לא טיפול ברמה שכונתית.

היו"ר גי גל;

מה שצריך בשכונה כזאת זה טיפול גמילה.

די תיכון;

אתה לא יודע כמה שאתה צודק, תרת י משמע.

ח' חובב;

אנחנו עושים טיפול גמילה משיקום, ואני אשאיר לכם חומר על הסוגיה של גמילה

משיקום שכונות. אנחנו מודיעים חמש שנים מראש, ויורדים בהדרגה ומעבירים בכל שנה

חלק מהדברים לעירייה, והדבר מצליח. אך היום יש בעיה, כי אנחנו מגיעים ליישובים

יותר חלשים. לכן, לשאלתו של חה"כ קופמן - אנחנו רוצים לצאת משכונות שאנו

נמצאים בהן תקופה ארוכה, ולהיכנס לשכונות אחרות בהן טרם היינו. רק בחודש מאי

האחרון הממשלה קיבלה החלטה להיכנס ל-10 שכונות, ובמקביל לסיים ב-10 שכונות

בסוף 93' וב-14 שכונות, דומני, בסוף 94'. כלומר, יש כבר החלטת ממשלה על שכונות

נוספות שיוצאים מהן.

עכשיו אנחנו לא מבינים - האם לא גומרים עם הנושא לעולם?

חי חובב;

תהיה תחלופה.

די תיכון;

איך פתאום גילית עוד 10 שכונות שזקוקות לשיקום?

חי חובב;

יש תהליך הידרדרות, ויש תהליך של שכונות -

די תיכון;

למה יש תהליך הידרדרות? מדוע אין לכם טיפול מונע?

חי חובב;

אנחנו עושים זאת, חלק מהתקציבים שלנו הולכים לטיפול המונע, אבל אי אפשר

לעשות זאת בכל השכונות בבת-אחת. יש שכונות שהיו ברשימה המקורית, ואנחנו עדיין

לא יכולים לצאת מהן כי המשרדים לא לוקחים על עצמם את העניין. אם ועדת הכספים

תפתור לנו את הבעיה של שירותים קבועים, למשל של אותו מרכז יום לקשישים

שבהנחיות אינני מאפשרת, אחרי מספר שנים, לממן אותו מתקציבי שיקום, כי אני

אומרת שזה תפקידו של המשרד הייעודי ולא תפקיד פרוייקט שיקום שכונות. אבל המשרד

אומר: 'אין בידי'.

די תיכון;

את מתכוונת למשרד העבודה והרווחה?



ח' חובב;

כן, ואם תפתרו לנו את הבעיה הזאת, נוכל לצאת משכונות. במקביל, אנו נכנסים

לשכונות נוספות שלא היו בפרוייקט. בתל-אביב יצאנו מנוח שרת ונכנסנו בשנח שעברח

לשכונת שפירא ולנווח-עופר; יצאנו מיפו די, ואנחנו נכנסים לשכונות אחרות.

חה"כ עמור שאל לגבי הmatching-, השתתפות הרשות המקומית ב-50% בשיקום

שכונות פיזי. זה לא קיים רק בתחום הפיזי, יש גם השתתפות של 25% בתקציב חחברתי.

די תיכון;

אני רואה שחברי הקואליציה מתחילים להגיע להצבעה על העלאת מחירי הדלק.

חה"כ אלי דיין הגיע דקה לפני הזמן - הוא יו"ר הקואליציה, יש לו אחריות...

אי די ין;

אני באתי כדי לראות את חגית חובב ולהודות לה על עבודתה הטובה.

ח' חובב;

בעיית ה-matching היא בהחלט בעיה אמיתית ביישובים החלשים. לאחרונה עשינו

עבודה עם משרד הפנים של דירוג היישובים בישראל, העברנו את זה גם למשרדים שלנו.

אני חושבת שאפשר יהיה לעשות בזה שימוש, גם משרד הפנים ישתמש בזה, ולפי הדירוג

יוכלו להחליט לאלו רשויות ישתתפו יותר ולאלו פחות. אנחנו מודעים לכך שיש

ישובים חלשים. אולי אשאיר כאן את החומר על דירוג היישובים בישראל.

עלתה כאן שאלה של חה"כ אלול לגבי מוסדות ציבור. תרומתה של הסוכנות

היהודית בשנותיו הראשונות של הפרוייקט היתה רבה, בעיקר להקמת מוסדות ציבור.

למעלה מ-600 מוסדות הוקמו או שופצו באמצעות תקציבי הקהילות. אבל הסוכנות

הפסיקה עם הנושא הזה, ולכן בכל השכונות שנכנסו לפרוייקט החל מ-87', חסר לנו

הקטע המשלים של מוסדות ציבור. ודאי שהמלאכה לא תהיה שלמה אם לא יקימו את

המתנ"ס, את מרכז היום לקשישים, את גני הילדים, את מעונות היום - כל אותם

שירותים שהם הקימו בזמנו. כיום זה לא קיים; הסוכנות היהודית העתיקה את עיקר

פעולתה לתחום קליטת העלייה, ובמסגרת פרוייקט השיקום היא מסיימת מחוייבויות

קודמות שלה בכ-15-10 שכונות.

רי אלול;

אין נכונות מצד הקהילות לחזור לתחום הזה?

חי חובב;

לא, הקהילות רוצות דבר אחר. נשאלה כאן שאלה, על-ידי מספר חברי-כנסת,

לגבי המיגזר המושבי. הבדיקה שלנו מראה שהמצב בחלק מהמושבים במועצות האזוריות

חמור, ולעתים אף גרוע מזה של השכונות העירוניות שאנחנו מטפלים בהן. לכן החלטנו

להיכנס לשם, אבל עוד אין הישגים כי עוד לא התחלנו, אנחנו מחכים לתקציב. אם

תאשרו לנו תקציב, נוכל לפעול שם.

אי דיין;

כמה ביקשתם לנושא הזה?

חי חובב;

לנושא המושבים ביקשנו 3.3 מליון שקל. במסגרת הטיפול במיגזר המושבי, אנחנו

נטפל באותם אזורים שהזכרתי - מרחבים, תענכים, לכיש - ובאותם חמישה אזורים בהם

הוחלט על טיפול נקודתי. בנוסף, נפעל במספר מושבים בודדים כמו שער אפרים.



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על. טובין (תיקונים 63/64). התשנ"ד-1993

צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון מס' 2). התשנ"ד-1993

היו"ר גי גל;

נפסיק לרגע בדיון על שיקום השכונות, ונקיים את ההצבעה בעניין תעריפי

הדלק. מי בעד צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, תיקון מסי 63?

הצבעה, 7 בעד. 2 נגד.

היו"ר גי גל;

הצו אושר. מי בעד צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, תיקון מס'

64?

הצבעה. 7 בעד. 2 נגד,

היו"ר ג' גל;

הצו אושר. מי בעד צו הבלו על דלק (הטלת בלו), תיקון מסי 2?

הצבעה. 8 בעד. 2 נגד.

היו"ר ג' גל;

הצו אושר. תודה רבה.

די תיכון;

אדוני היוייר, אנחנו מוחים בפעם המי יודע כמה על צורת ההצבעה. ב-58;11

נכנס חהייכ אלי דיין, ב-59;11 נכנס חה"כ שמואל אביטל, ב-59;11 נכנס חהייכ אברהם

פורז, ב-59;11 - חחייכ רפאל פנהסי, ב-02;12 נכנס חהייכ אורון. היו נוכחים כאן

חהייכ סילבן שלום, חהייכ רפי אלול, חהייכ דן תיכון וחהייכ גדליה גל היוייר. אני

מבקש שיירשם בפרוטוקול איך העלו לעם ישראל את מחירי הדלקים.

חי אורון;

סליחה, בישיבה הקודמת התקיים דיון של שלוש שעות בנושא הזה. גם לא העלו את

מחירי כל הדלקים, חלק הורידו.



שיקום שכונות

שינויים בתקציב לשנת 1994

(המשך)

היו"ר גי גל;

אנחנו חוזרים לדיון על שיקום השכונות.

ס' שלום;

ברצוני להתייחס לשכונות שלצערי הרב שיקומן לא נגמר. פרוייקט השיקום התחיל

ב-77', אנחנו כבר סוגרים את השנה ה-17, ולפי הקצב הזה השיקום לא ייגמר גם בעוד

17 שנה. לדעתי הדבר הזה נובע מסיבה אחת פשוטה - אין הקצאת משאבים מספיקה. 52

מליון שקל זה אולי הרבה כסף, אבל הסכום איננו מספיק למטרה של שיקום מאות

שכונות ברחבי הארץ שזקוקות לשיקום. אני מבין שרק חלקן כלולות בפרוייקט. הבנתי

שמשרדי העבודה והרווחה, החינוך והבריאות נותנים כסף, והבנתי שמשרד השיכון

מתאם, אבל לא נאמר מה נותן משרד השיכון. הייתי רוצה לדעת אם משרד השיכון עצמו

נותן משהו לטובת הנושא.

דבר שני - אני מצטער על הטון שבו התבטאתי בעניין הפטרונאז', אבל לצערי

הרב אם אכן את עומדת מאחורי הדברים שאמרת, אינני יודע אם את האשה שצריכה לנהל

את הפרוייקט. לא יתכן שתגידי על האנשים האלה שהם לא יודעים ולא מסוגלים, לא

יודעים איך לגשת, לא יודעים איך לעשות. הדברים האלה נאמרו בשנות ה-50, הם לא

ייאמרו ב-1994.

חה"כ שלום, אתה לא מכיר מה שחגית חובב עשתה!

הדברים האלה לא ייאמרו ב-1994, כל עוד אני נמצא בתוך הבניין הזה. אל

תחשבי בשביל האנשים; האנשים יודעים טוב יותר ממך וממני ומכל אחד אחר למה הם

זקוקים, אף אחד לא יודע יותר טוב מהם. דברייך מצטרפים לגישה כללית לאורך כל

הדרך, שלא את המצאת אותה. כל נושא הסובסידיות נבע כתוצאה מאותה גישה - חוץ

מהרצון לעזור לסקטורים - מהמחשבה שאם לא יתנו סובסידיות ללחם ולחלב אלא יתנו

את הכסף לאותו נצרך, הוא יקנה בזה ערק או שישחק בזה קלפים. כתוצאה מאותה גישה

פטרונית, אומרים גם לבטל את הלוטו, שעושה לדעתי דברים חיוביים מאוד. לדעתי

הפטרונאז' הזה צריך לעבור מן העולם. האנשים יודעים טוב יותר מכל אחד אחר מה

טוב להם, ולא צריך לחשוב במקומם. אם זאת הגישה, אני מצר עליה.

אני עדיין לא הבנתי את הנושא של ה-17 מליון שקלים. את דיברת על ריכוז

מאמץ ואמרת שקוראים לפרוייקט הזה תנופה. תנופה זו סיסמה של כל מיני מפלגות, זו

היתה סיסמה של כור ושל מפלגת העבודה בבחירות להסתדרות, אבל לא זה העניין.

מבחינת העניין, את אומרת שאתם רוצים להעלות את אחוז מסיימי בחינות בגרות

ולהעלות את רמת ההכנסה. לא הבנתי איך את מתכוונת לעשות זאת באותם 17 מליון

שקל. אם לא אקבל הסבר שיניח את דעתי, אני אחשוב שה-17 מליון שקל האלה נועדו

ליצור תשתיות בתוך השכונות, שהן תשתיות לא ענייניות למטרות לא ענייניות. לכן

הייתי רוצה לקבל הסבר יותר מפורט מה מטרת ה-17 מליון שקלים הללו.

ר' אלול;

ברצוני להעיר הערה. אני מכיר את חגית לא מעט, ואני אומר לכם שהעיקרון

הגדול של שיקום שכונות, שהוא קודם כל נעזר בתושבים המקומיים ובונה מנהיגות

מקומית.



סי שלום;

גם אם זה נכון, אנחנו לא צהיכים לשמוע פה משפטים כאלה ש"הם לא יודעים מה

טוב בשבילם".

ח' חובב;

לא אמרתי את זה.

ר' אלול;

אדוני היו"ר, קודם כשיצאת לרגע, הצעתי שהוועדה הסייר בשתי שכונות שכלולות

בפרוייקט השיקום ובשתי שכונות שנמצאות במצוקה ולא כלולות בפרוייקט.

היו"ר גי גל;

אשקול את זה.

ר' נחמן;

אני בעד שיקום שכונות, אך אינני חושב שהשיקום החברתי צריך להיות במסגרת

משרד השיכון. שמעתי על הגישה ההוליסטית הכוללנית, אך אינני חושב שעירוב

הסמכויות בין המשרדים הוא טוב. דבר שני - האם זה נכון שהטיפול בשיקום השכונות

ייעשה על-פי התרומה הפוליטית שזה נותן למעשיו של כל שר, או שיהיה גורם אחד

שיפעיל את כולם. חה"כ אורון אמר בדיון שעבר שזה קיים, שיש דבר כזה. אני אומר

לך שלא. מה שקרה במרכז השלטון המקומי בשבוע שעבר, זו הדוגמא הכי טובה למה

משתמשים בכספים של שיקום שכונות - הבטחות לשיקום שכונות והבטחות לאקרשטיין

ובית מפעל הפיס, זו דוגמא קלאסית.

לפני שאני מאשר את הפנייה התקציבית, אני מבקש לקבל את הרשימה של

הפרוייקטים, שנדע על מה מדברים - לאלו שכונות הולכים, על מה מוציאים את הכסף?

חי חובב;

הנה הרשימה.

די תיכון;

אנחנו ביקשנו לקבל את התקנה, את הפירוט של כל הסעיפים אליהם ילכו ה-17

מליון, וגם מאיפה הם ירדו.

ר' נחמן;

יכול להיות שכל מה שאני אומר, אין לו מקום וזה דיון אקדמי. אבל אני רוצה

לבחון את הדברים.

היו"ר גי גל;

גב' חובב, לפני שאתן לך את רשות הדיבור, ברצוני להעיר הערה. נדמה לי

שהיתה פה פשוט אי הבנה, דבר שקורה בחיים; הרי בסך-הכל המטרה - גם לא של חה"כ

שלום - היא לא להנציח ויכוח אלא להבהיר את העניין. סיפרתי כבר פעם שנשאלתי איך

אפשר להקים מפעל באזור עמק חפר בעזרת הרשות לעסקים קטנים. במשך חודשיים ניסיתי

לעזור להם, ולא הצלחתי בשום דבר, עד שבא בחור ממט"י ואמר; 'תן לי את הנושאי,

וצ'יק-צ'ק הוא פתר את העניין. הוא יודע בדיוק איך המערכת עובדת, ומה שאני לא

הצלחתי לעשות במשך חודשיים, הוא פתר ביומיים. כך אני הבנתי את מה שאומרת חגית

חובב. אם לזה התכוונת, תסבירי את עצמך, כדי שחה"כ שלום לא יחשוב שמה שהוא הבין

זה הדבר הנכון.



עי עלי;

יש לי שאלה אחת. איך משתלבת היום יהדות העולם בנושא הזה, ומה היקף

התרומות מול התקציב שלנו?

לגבי יהדות העולם - לצערנו, ברוב היישובים הם סיימו את מחוייבותם ועברו

לנושאים אחרים, בעיקר לנושא העלייה. כיום הם חוזרים בחלק מהמקומות לנושא

הטיפול הנקודתי, אבל ברוב המקומות של שיקום שכונות התקציב הוא ממשלתי בלבד.

לגבי ההערה של חה"כ שלום - כיוון שדבריי הוצאו מהקשרם, אני רוצה לחיזור

ולהסביר את מה שאמרתי. אנחנו קשובים לבקשות השכונות, והגיעה אלינו בקשה

יבואו תסייעו לנו בשני נושאים מרכזיים - העלאת אחוז מסיימי בחינות

הבגרות והעלאת רמת ההכנסה. היום כולם מדברים על עסקים קטנים, בואו תעשו גם

עבורנו קורסים. לא תמיד אנחנו הולכים לקורסים הקיימים, הם רחוקים, תסייעו לנו

בנושאי. רק אז התחלנו עם הנושא הזה. העיקרון שמונח ביסוד פרוייקט שיקום

השכונות הוא פעילות באמצעות צוותי היגוי מקומיים, שמחציתם תושבים. אני מוכנה

לספר לכם פעם - לא עכשיו כי זה לא הנושא - כמה אנשים שהתחילו את מעורבותם

בפרוייקט שיקום השכונות, השתלבו היום במערכות של מקבלי ההחלטות.

הפנייה התקציבית שלנו היא למעשה שני חלקים - חלק אחד לאשר את מה שהיה לנו

בשנה שעברה, שבשל טעמים טכניים זה מופיע בתקנה של השיקום הפיזי, ופשוט מעבירים

את זה לשיקום החברתי. כיוון שמדובר בפעולות הברתיות, אי אפשר להפעיל את זה

באותה תקנה שמפעילים מדרכות ושיפוצים. שר השיכון שהיה בוועדת הכספים לפני כמה

חודשים והציג את מדיניות המשרד, הציג את הנושא הזה, ואז אמרו: עם תום הרעש של

דיוני התקציב, נעשה את השינוי התקציבי. זה המשך פעילות שההלה בשנה שעברה.

מה המקומות שבהם אנחנו עובדים? בראשית דבריי אמרתי שיש שתי קטגוריות,

ואני אשמח להעביר גם לך, חה"כ עלי, רשימה של כל המקומות. אנחנו עובדים בשכונות

שבהן הפרוייקט מסיים את פעולתו, וביישובים שהוגדרו כיישובי עדיפות לאומית

וטיפול נקודתי, וגם ביישובים שבהם יש היום ריכוז גדול של קבוצות חלשות. ארשה

לעצמי להביא את הדוגמא של עפולה. עפולה נמצאת בפרוייקט שיקום השכונות מאז 79'.

אנחנו עומדים לסיים בהדרגה בשנת 1995-96 את הפעילות בעפולה, ולכן התחלנו לפעול

בה השנה במסגרת תוכנית התנופה, בשני הנושאים שציינתי - העלאת אחוז מסיימי

בחינות הבגרות והעלאת רמת ההכנסה, ולעתים גם הכשרה מקצועית או עסקים קטנים; יש

דרכים שונות. בנוסף, עפולה היא אחת הדוגמאות שבשל הריכוז הגדול של עולי

אתיופיה - הממשלה לא החליטה שהם יגיעו לשם, אבל הם רצו והגיעו לשם - אנחנו

מתקצבים גם פעולות נוספות כדי להקל על המערכת, בגלל העומס שנוצר בשל קליטת

עולי אתיופיה.

לאן הולכים ה-17 מליון שקל?

אני נתתי כאן את רשימת השכונות שמקבלות מהתקציב של ה-17 מליון שקל, עם

חלוקה. זו רשימה של שמות השכונות ומאיזו קטגוריה. אם תבקשו, אשאיר לכם גם את

התקציב המפורט. מדובר בתוכנית שהוחל בה בשנה שעברה, ואנחנו מבקשים להמשיכה.

לגבי יהדות העולם - לצערי הם יותר לא נותנים תרומות לשיקום שכונות.



די תיכון;

אנחנו עומדים על כך שנקבל את הפירוטים שת שתי התקנות: 1) פירוט ה-17

מליון שקל בתקני!, ולא בחוברת; 2) מאין לקחו את ח-17 מליון שקל. לפי דעתי יש לי

את הפירוט האלה; דורון לביא, אני מציע לך שתחשוב היטב לפני שאתה אומר שלא היתה

תקנה.

היו"ר גי גל;

ראשית, אני מבקש שהחומר הזה יהיה מונח כאן עוד היום. שנית, אנחנו נעקוב

במרוצת השנה אחרי הפעילות שלכם. שלישית, אני מבקש ממך - וזה יכול להיות תוך

א) רשימת השכונות שהיו בעבר בפרוייקט, מה היו היעדים, מה

הושג ומה קרה? ב) פירוט החלוקה של התקציב - כשהכסף מגיע לשכונה, כמה הולך

לתכנון, כמה הולך לאדמיניסטרציה? איך הדבר הזה עובד בחתך שכונתי, אזורי וארצי,

ואיך זה מתחלק בתוך שכונה, בהנחה שמקובלת עלי לפחות, שהתפקיד שלכם הוא להיות

הכוח שמרכז את המאמץ הבינמשרדי. על-פי זה תתני לנו את החתכים של החלוקה.

דבר אחרון- שאני רוצה להציע לך, חגית חובב - יש מושב בשם מאור שהיה שנים

במצוקה. במחקר האישי שעשיתי, הגעתי למסקנה שהוא נגאל ממצבו ביום שהתברר לו

למעלה מכל ספק שאין יותר כסף לשיקום המושב. אני מציע לכם ללמוד מה קרה שם;

לפעמים כשלא נותנים כסף, עוזרים לשכונה יותר מאשר כשנותנים לה כסף.

שוב - אני לא מקבל את הגישה הזאת.

אני רוצה רק לומר שמשרד השיכון מעביר מתקציבו 130 מליון שקל לשיקום

שכונות.

אני מבין שחה"כ שטרית ביקש התייעצות סיעתית. הנוהג הוא שהתייעצות סיעתית

מבקשים בסוף, ולכן אני שואל - אתם רוצים התייעצות סיעתית?

כן. אנחנו רוצים לחזור ולומר שלא השתחררנו מן ההרגשה שיש כאן ריח פוליטי.

ובכן, רבותי, ההצבעה תהיה מחר ב-11:00. הישיבה נעולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.