הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 258

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי חי בשבט התשנ"ד (20 בינואר 4 199) ,שעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; ג' גל - היו"ר

ח' אורון - מ"מ הי ו"ר

אי פורז

ג' שגיא

מ"מ; מ' איתן

נושא 1: י' ברא - יו"ר איגוד יצרני הרהיטים שליד

התאחדות התעשיינים

חי פנתסוביץ - משרד המשפטים

אי אורנשטיין - מנהל מינהל כימיה, משרד התעשיה

והמסתר ,

חי מרגליות - יועצת להסכמי סחר, משרד התעשיה

והמסחר

יי בראכ - התאחדות החעשיינים

חי שקד - עו"ד, החאחדוח החעשיינים

די גלנוס - מזכיר חטיבת עובדי העץ, הוועד

הפועל של ההסתדרות

ג' רוזנבליט - איגוד התעשיה הקיבוצית

נושאים 2 ו-3: מי קירשנבאום - מנכ"כ רשות השידור

מי ינון - יו"ר רשות השידור

י' דורון - יו"ר ארגון הנכים הכלליים

אי נאה - מזכיר אראון הנכים הכככיים

א' שוורצשטיין - משרד האוצר

שי קור - הוועד המנהל של רשות השידור

נ י כהן - רשות השידור

א' כ"ץ - רשות השידור

מי לוי - רשות השידור

עי שכטר - רשות השידור



מזכיר הוועדה; אי קרשנר

י ועצת משפטית; א' שניידר

יועצת כלכלית; ס' אלחנני

ת' צנעני

סדר-היום; 1) חוק היטלי סחר (תיקון), התשנ"ד-1993.

2) אגרת רשות השידור לשנת 1994.

3) תקציב רשות השידור לשנת 1994.



חוק היטלי סחר (תיקון ), התשנ"ד-1994

אני פותח את ישיבת הוועדה. לפנינו מונחת הצעת חוק היטלי סחר

(תיקון), התשנ"ד-1993. חנה מרגליות ממשרד התעשיה והמסחר תציג לפנינו

את הפילוסופיה שמאחורי הצעת החוק.

חי מרגליות;

סעיף 33 חולק היטלי סחר משנת.1991 הסמיך את שר התעשיה והמסחר

לקבוע, בצו, חובת תשלום היטל לקידום המחקר, השיווק וההפשרה המקצועית

של ענף יצרני מסויים ולשיפור תהליכי הייצור או איכות המוצר בו. סמכות

זו הוגבלה בחוק עד ליום 31 בדצמבר 1992. כמו כן , נקבע כי לכל ענף

תוקם קרן ענפית למטרה האמורה, שתאבה את הכספים ותחליט על הוצאתם

למטרותיה. הסכומים, שייגבו בהיטל, יועדו למטרות הקרן בלבד ויוצאו לפי

החלטות הנהלות הקרן . - כך נקבע בחוק עצמו.

המציאות הוכיחה, שחלק מפעילויות הקרנות חשובות מאד. הן הקימו,

למשל בתי-ספר לתכשיטים כמו צורפות, ופתחו קורסים בענפים שונים להכשרה

מקצועית. הן הביאו אומנים מחו"ל, שהדריכו כאן את הפועלים בענפים

שונים. על כן , חשוב להאריך את תוקף החוק. אבל, הם הסכימו שהקרנות

תתארגנה באופן וולונטרי. ברצוננו להאריך את סמכות השר להטיל בצו חובת

תשלום היטל עד שנת 1995, ומכאן ואילך הם התחייבו בפני השרים להתארגן

באופן וולונטרי ולגבות את ההיטל. חסרה כאן שנה אחת חסרה, כי היא

התעכבה בגלל הדיונים בינינו לבין משרד האוצר. ב-1993 לא אבו את

ההיטל. בשנה הזו הם המשיכו בפעילות שלהם מהכספים שהיו להם בקרנות,

והם כמעט אמרו את כל הכספים.

כלומר, הם המשיכו בפעילות מהעודפים.

כן . עתה, כדי שהם יוכלו להתאראן ולפעול באופן וולונטרי, חשוב לתת

להם עוד שנתיים לאבות. אבל, הם יאבו זאת כך שבאופן הדראתי התשלום

לקרן יפחת, כלומר בשנת 1994 הם ישלמו רק 2/3 מהשיעורים שהם שילמו ב-

1992, ובשנת 1995 הם ישלמו 50%.

מהו השיעור עתה? האם השיעור עתה הוא פרומיל?

כן . בדרך כלל, מדובר על פרומיל אחד מהמחזור בקרנות. אבל, למשל,

בקרן "אטלנטיקה", אם המוצרים מיועדים לי יצוא, הם משלמים פחות. יש כאן

פן של עידוד הי יצוא.

אני מבקשת להוסיף להצעת החוק סעיף תחילה, כדי שהחוק ייצא ב-1

בינואר 1994.

היו"ר ג' גל;

אני מבין, שנוכחים בישיבה נציאים מהתאחדות התעשיינים, ממשרד

התעשיה והמסחר ואם מהוועד הפועל. האם יש מישהו מהנוכחים שמתנאד להצעת



החוק הזו? אני מבין, שכולם כאן בעד, ולכן די אם נציג אחד או שניים

יציגו את העמדות. אני מבקש ממי שמבקש להתייחס לנושא להציג את עצמו

ולהציג את הנושא בתמציתיות.

שמי ישראל ברג, ואני יו"ר ארגון יצרני הרהיטים שליד התאחדות

התעשיינים. הבקשה נובעת מההישגים, שהשגנו בשנים, שהקרנות האלה

התקיימו. גם בשנה אחרונה, למרות שהפסקנו לגבות כספים, המשכנו לפעול

ביתרות ולנצל מה שאפשר כדי לא להמית את המערכת לגמרי. אנו רואים את

הצורך בזה. אנו מאמינים שהתעשיה עצמה יודעת מהם הצרכים ויכולה לכוונם

בצורה הנכונה ישירות לשטח, ובפעולות שעשינו ראינו שהתוצאות הן

חיוביות מאד; ההשתלמויות הפנים-מפעליות הלכו וגברו, והתקיימו הרבה

קורסים.

ח י אורוו ;

מהם היקפי הקרן בענף שלכם בשנה שגביתם?

י' ברג;

ההיקפים הם כ-800-700 אלף ש"ח לשנה.

מהו הפוטנציאל? כמה לא משלמים?

י י ברג;

חלק לא משלמים, כי הם מאיעים למחזור נמוך. בעזרת הכספים, שאנו

גובים, הקמנו מערכת הדרכה שפועלת בכל הארץ ובכל המפעלים שמבקשים,

כאשר ההשתלמויות ברובן הן בעלות נמוכה מאד. השתתפויות החברות הן

מינימליות. בצורה כזו ארמנו לשינוי אדול, במיוחד בענף הרהיטים,

שהאוכלוסיה בו יותר קשה מאשר בענפים כמו הי-טק. כשראו שאנו מפסיקים

את הפעילות, היו אלי פניות רבות מדוע לא ממשיכים פעילות זו.

מבחינתנו, זה אומר דרשני, מבחינתנו, ולכן אנו מבקשים לחדש את החוק.

וזאת, כדי שנוכל להתארגן ולהמשיך בפעילויות האלה. לדעתי, הממשלה לא

יכולה לעשות הכל. היא לא יכולה לדעת, ובצדק, כל צורך וכל פעילות

שהתעשיה צריכה. אנו יותר קרובים לזה. הכספים האלה, שמשולמים בסופו של

דבר ע"י התעשיינים ישירות, מוצאים לטובת התעשיה בכלל. הקידום, שאנו

משיאים, הוא משמעותי ביותר כמעט בכל התחומים: בתחום המקצועי, בתחום

הניהולי ובכלל בהעלאת רמת העובדים. לדעתי, אם לא נמשיך את הפעילות

הזו, בענף, ונעצור אותה, תהיה נסיאה כזו שאנו אחר כך נצטער על זה.

ח י אורוו ;

אם כך, מדוע מציעים חוק לבטל זאת?

לא באנו כדי לבטל חוק, אלא כדי להאריך. אם החוק כשהוכן , כפי שהוא

הוכן , לא הוכן לפי בקשתנו. זו היתה החלטה, שהאיעה ממדיניות של ממשלה

או ממשרד האוצר. כבר אז עמדנו על בקשתנו לשנות זאת, וטחנות הצדק,

לצערנו, טוחנות לאט. אנו שמחים, שהיום יש לנו הזדמנות שזה ישתנה,

ואני מקווה שאכן כך יהיה.

אני טוען , בהחלט, שאם הקרן הזו, שפעלה בעבר ובודאי אם בעתיד, לא



תמשיך לפעול, מבחינת הכשרה מקצועית ומבחינת הדאגה לעתיד ענף העץ,

הענף יימחק. אני קצת קיצוני בנושא זה, כי כיום קשה להשיג נגרים

טובים.

האם הקורסים של משרד העבודה לא מספיקים?

הם עושים הרבה מאד בשיתוף שלנו.

לא תמיד הם מספיקים, וכאן הקרן גורמת לזה שזה בא ישירות

מהמפעלים עצמם. בנוסף, בסיורים בשטח אנו רואים היכן אכן צריכים זאת.

לפעמים, משרד העבודה לא יכול לתת את התשובות, שאנו כן יכולים לתת מכל

הבחינות. לא כל קורס או הכשרה מקצועית הם עם תעודה. כלומר, יש אפשרות

להעלות את רמת הענף לא רק ע"י תעודה, וזאת ע"י קרן וכל הקשור בזה.

כמו כן , יש את כל הנושא של דברים נוספים, שקשורים לענף עצמו כמו

הנושא הטכנולוגי. יש להתחיל כבר מהנוער. יש לגרום לזה, שיהיה עתיד

לענף.

מדוע להגביל זאת רק לשנתיים?

אנו מוכנים אם ל-10 שנים.

משרד האוצר לא הסכים לכף.

הפרק הזה הוא חלק מחוק היטלי סחר. גם כשהוא נחקק, הוא היה שעטנז,

כי עניינים אחרים בחוק היטלי סחר היו היטל ביטחה, היטל היצף והיטל

משווה. הקשר ביניהם הוא, בסך-הכל, במילה ייהיטלי'. צירפתי לתזכיר,

שחילקתי לכם, את הפרק המתאים מהחוק, כדי להדגים את הביורוקרטיה, את

ההכבדות המינהליות ואת הטירטור שיש בדברים האלה. מר ברא לא צריך את

תמיכתי. כל מה שברצוני לומר הוא: עיזבו את החוק, עשו התארגנויות

וולונטריות, עשו מה שאתם רוצים. מדוע להכביד על אדם? בסעיף 34(ב)

בחוק נאמר, שעל אדם להאיש דין וחשבון תקופתי תוך 15 יום לאחר תקופת

הדו"ח, "אף אם לא היו באותה תקופה עסקים או פעילות המחייבים תשלום

היטל". כלומר, 'נאלס' כבר היה לו, והוא צריך לכתוב זאת שוב. ואז, הוא

הולך ומקלל את הממשלה את הפקידים ואת כולם. עיזבו את החוקים האלה.

הרי אחר כך אתם אומרים, שהממשלה היא ביורוקרטית ושהפקידים לא יודעים

לנהל עסקים. אתם תמיד אומרים לנו, שפקידים לא מבינים כלכלה ולא

מבינים את המשק. נאמר שהם יהיו מעורבים בכל הוועדות האלה ובכל

הרשויות בכל הדו"חות האלה שיש להאיש, ולאחר מכן אומרים: אבל, את

הדו"חות לא מאישים. כלומר, כותבים דברים, אך לא עומדים מאחורי זה.

כותבים שיש להאיש דו"ח, אך לא מאישים אותו. אתם בעצמכם אומרים, שלא

הכל משלמים. לכן , אני אומרת: עיזבו זאת. תעשו עמותות. למעשה, אל תעשו

עמותות, כי אז יהיה צריך לבוא לכאן לקבל מאיתנו פטור ממס. האם איזור

ייצור סחר חופשי יהיה פטור מההיטל הזה או לא? האם איל"ח יהיה פטור

מזה או לא? תישבו על כך, כשאתם עושים איל"ח.



מ' איתן ;

הכל פטור שם.

ס' אלחנני;

אם כך, באיל"ח לא יהיה את ההיטל הזה. חישבו על כך.

היו"ר ג' גל;

לא נקיים עתה סימפוזיון עד שכולם יאמרו "רוצה אני". אבל, אם תרצו

להתווכח צם סמדר אלחנני, תוככו לעשות זאת בחדר בארגון מגדלי ירקות

ושם תוכלו להמשיך בדיונים. אני מבקש לשמוע, עתה, הערות טכניות

בסעיפים, אם ישנן , ולא אידיאולוגיה.

איננו נגד החוק, אך יש לנו הערה כלשהי לנוסח החוק. כפי שהציגה

זאת עורכת-הדין חנה מרגליות, הכוונה של סעיף 41א לחוק היא לאפשר

העברת הכספים, שייוותרו בקרן לאחר הסיום של הגביה על פי החוק לעמותה

כלשהי או למוסד שהוקם כדין להמשך פעילות באותו תחום. סעיף 41א(ג)(1)

קובע ש"אם לפני מועד הסיום נוסדה ונרשמת כדין עמותה שמטרתה קידום

המחקר, השיווק וההכשרה המקצועית באותו ענף ושיפור תהליכי הייצור או

איכות המוצר בו, ולמעלה מ-50% העוסקים בענף שהיו חייבים בהיטל

המחקר בשנת 1992 ביקשו להתקבל והתקבלו כחברים בה, תועבר היתרה לעמותה

האמורה;" - הסעיף, בנוסחו כיום, מעורר 3 בעיות, שמופיעות בדף ששלחנו:

1. העמותה, שתוקם, צריכה להיות בעלת מטרות זהות בדיוק למטרות הקרן .

יכול להיות, שתוקם עמותה, שמטרותיה לא תהיינה זהות בדיוק, אלא היא

תפעל באותו תחום, ואנו חושבים שיש לאפשר להעביר גם לעמותה כזו את

הכסף.

2. לא כל מי שחייב לקרן משלם לקרן. לדברי ישראל ברג, רק כ-75% משלמים

לקרן . לכן , אנו מציעים תיקון , האומר שיש להעביר את הכספים לעמותה

שתוקם ע"י לפחות %50 ממי ששילם לקרן, ולא שייהנו מהעמותה הזו

אנשים שלא שילמו לקרן , ועתה הצטרפו לעגלה והשתמשו בכספים שהם לא

שילמו.

3. הקרן מוקמת ע"י מעסיקים, והם אלה שמשלמים לקרן . מדובר על

המעסיקים, שמעסיקים את המספר הגדול ביותר של עובדים, וכך גם נוסח

סעיף 33א לחוק שקובע: "לבקשת ארגון היצרנים שחבריו מעסיקים את

המספר הגדול ביותר של עובדים בענף יצרני". לעומת זאת, הסעיף,

בניסוחו הנוכחי, קובע ש-50% מהעוסקים הם אלו שיהיו חברים בעמותה.

לכן , אנו מציעים, שגם בעמותה, שתוקם, יצטרכו להיות חברים למעלה מ-

% 50 מהמעסיקים ששילמו לקרן בתקופה הקודמת. הנוסח המלא, כפי שאנו

מציעים אותו, מופיע בדף שהגשנו לוועדה.

סמדר אלחנני, אני נגד כל החוק הזה, ולא מהיום. אינני מבין את

ההתעסקות בדבר הזה ואת ההיטפלות אליו. יש דבר, שכולם אומרים, שבסך-

הכל, הוא לא רע. סמדר אלחנני אומרת זאת באופן אקדמי, ואני אומר זאת

באופן לא אקדמי ; שכשאתה מקבל דיווח על דו"ח על המע"מ אתה מצלם אותו

ומעביר אותו לקרן , וזאת הפעולה האדמינסטרטיבית הגדולה שתיחסך ע"י

הפעולה הוולונטרית. יש דבר נוראי בכך שמכריחים את האנשים לקבל, נניח,

שירותי הדרכה מקצועית או פיתוח במחיר שהוא חצי מאשר המחיר שיהיה אם

מחר יקום מכון להכשרת עובדים בענף העץ וכל יום הכשרה בו יהיה פי 10

יותר גבוה מאשר נותנים. זה מה שיהיה בסוף מכל הסיפור שאנו משכללים אח

העניין . אינני מבין את ההוצאה. אין כאן נציגים של האוצר. אינני מבין

מה הם רוצים. היתה מערכת, שהוקמה ע"י יצרנים. 30% לא מקבלים קיצבאות

ילדים, ולא ראיתי שביטלו קיצבאות ילדים בגלל זה. כמו כן , 30% לא



משלמים מס הכנסה ו-30% לא משלמים אגרת טלויזיה, ובגלל זה לא מבטלים

אגרת טלויזיה.

במה עוסקים כאן? מישהו ראה כאן יעד, כולל סמדר אלחנני, בנושא

הקרנות הענפיות. העוסקים בזה אומרים שזה פועל היטב, והם מבקשים

מאיתנו את הפוח לגבות פרומיל. מה שיקרה הוא, ש-% 49 מהיצרני הפלסטיק

יקימו קרן אחת, 51% יקימו קרן שניה ויצרני סוג פלסטיק אחר יקימו קרן

שלישית, וכך גם אחרים יעשו. מה אנו מארגנים כאן טוב יותר? מה אנו

מסדירים? יש עקרון , האומר שהממשלה מטילה רק מס אחד, מס הכנסה, וממנו

היא מחלקת לכולם. לא מקבלים את העיקרון הזה, כי עובדה שאסור להעלות

את שיעורי מס ההכנסה, אלא רק את שיעוריהם של מיסים אחרים.

בנושא זה, הויכוח איננו מהיום. במקום כל החוק הזה אני מציע לאפשר

לגבות היטל של פרומיל, ואם רוצים והענף גדל אפשר להגיד שיש להוריד

זאת היום ל-0.75% פרומיל כי ההיקפים גדלו . ואז, אלה יגייסו מליון ש"ח

ואלה יגייסו 4.2 מליון ש"ח, והם יעשו זאת על-פי שיקולם. האנשים האלה

הם יצרנים שרובם הגדול היה בכל הדיונים. יש מי שמתקיף זאת, וזה תמיד

מופיע במאמרים של נחמיה שטרסלר וזה ניתן כדוגמא להיטלים. כל מיני

אנשים שאינם בתוך העסק מתקיפים זאת. רוב האנשים שלהם, הארגונים

זה טוב לנו. עיזבו אותנו. אנו רק מבקשים,

שהמדינה תעזור לנו בכלי כדי שלא יברחו לנו. הטרמפיסטים קיימים בכל

העולם. הרי 25% שלא משלמים נהנים מכל הדברים האלה, ולכן עיזרו לנו

טיפה יותר. לכן , מדוע יש צורך בכל הויכוח האידיאולוגי הגדול הזה על

דבר שכזה? ככן , אני מציע הסתייגות לחוק הזה, האומרת שתתאפשר קרן

ענפית על בסיס עמותה עם מעורבות ועם כל מה שדרשנו בדיונים לפני שנה.

דרשנו מהם דרישות לאבי כיצד מוציאים את הכסף וישנן תקנות בנושא. אם

ברצונכם לשכלל אותן , תוכלו לשכלל אותן שוב. אני מציע, לתת להם לנהל

את העסק הזה, וזהו. זה נראה לי כה פשוט וכה לא מסובך. האם מה שאנו

עושים עתה איננו התערבות?

חבר-הכנסת מיכאל איתן האם ברצונך להתייחס לעניין?

לא.

אנו מקבלים את הצעת חבר-הכנסת חיים אורון , אך מה שאנו מבקשים הוא

שהצעת חבר-הכנסת חיים אורון לא 'תתקעי לנו עתה את החוק הזה.

עליי לשחרר אתכם, המוזמנים, אך מכיון שאתם אורחינו, הישארו, שתו

את השתיה המואשת לכם, ובינתים אנו נתחיל בקריאת החוק.

[קוראת סעיף 1, בהצעת חוק היטלי סחר (תיקון ), התשנייד-1993, לאבי

הוספת סעיף 33א: 'יאחרי סעיף 33 לחוק היטלי סחר, התשנייא-1991 (להלן -

33א. (1) על אף האמור בסעיף 33, עוסק בענף שפורט

בצו שניתן בשנת 1992 או לפניה, ישלם היטל מחקר בשנים 1994 ו-1995

(א) בשנת 1994 - שני שלישים מן השיעורים שלפיהם שולם

ההיטל בשנת 1992; (ב) בשנת 1995 - 50% מן השיעורים שלפיהם שולם ההיטל

בשנת 1992. (2) הוראות סעיף זה לא יחולו על קרן לענפי הטקסטיל

וההלבשה שהוקמה לפי סעיף 37.".]

סעיף 37 הוא הסעיף שמדבר על אפשרות להקמת קרנות. השר יקים קרן עם

פירוט מטרות הקרן .

ח' אורון ;

מדוע זה לא חל עליהם?

הם ביקשו זאת. הם לא רוצים בזה.

מה שמתבקש כאו הוא לתת להם פסק זמן של התארגנות, לקראת פעילות

וולונטרית, של שנתיים וזה הולך ויורד. בשנת 1994 יקתו 2/3 וב-1995

יקתו 50%.

האם היה מישהו שהתנגד לזה?

לא.

א י פורז;

לא התנגדו לזה, כי האורמים האדולים מעוניינים בזה, והאורמים

הקטנים - לא.

ת י אורוו ;

הפסיקו את כל הסיפור הזה, תנו אפשרות להמשיך

לאבות זאת ל-5 השנים הקרובות בחצי פרומיל.

היו"ר אי גל;

_מה תעשה הממשלה אם תתקבל הצעת חבר-הכנסת חיים אורון?

ח' מרגליות;

הממשלה תתנגד לזה.

האם היא תמשוך את התוק?

אני תושבת, שכן . הקרנות לא יכולות להמשיך, כי אין להם כספים והם

לא יכולים להתאראן . הם צריכים פסק זמן , כדי להתארגן .

להיפך.



ח י אורון ;

לא הבנת אותי. אני מציע, שהם יגבו את הכסף בחוק, אך לא באופן

י ורד אלא באופן קבוע.

כלומר, בלי הוראות מעבר.

הבנתי זאת.

ת י אורוו ;

אם כך, מדו/צ שלא יהיה להם כסף לגבות?

המגמה שלנו היא, שזה יהיה ווכונטרי.

מ' איתן ;

מגמת האוצר היא להעביר זאת למצב שזה יהיה וולונטרי, ואילו אתה,

תבר-הכנסת חיים אורון , רוצה שזה יהיה קבוע.

היו"ר ג' גל;

תבר-הכנסת תיים אורון, תנה מרגליות הבינה אותך. היא אומרת,

שבמקרה כזה ימשכו את התרק ואז אין שום דבר, וכזה היא התכוונה.

השקפתי היא, שזה צריך להיעלם לבד ושאינני רוצה לכפות על איש. האם

אתם מוכנים שיהיה דירוג דרסטי יותר, כלומר, למשל, ירידה ב-1994 לפתות

ב-2/3?

תבר-הכנסת פורז, מה זה משנה?

אנו רצינו לרדת ב-1995 ב-1/3, אך בשנת 1993 א לנקבע כלל היטל,

בגלל כל הדיונים ב-1993, כלומר אין להם כלל כספים והם לא יכולים

לעבור לשלב של מצב וולונטרי ולשם כך יש צורך בהתארגנות.

א י פורז;

אם כך, מדוע ישנה, לפתע, קפיצה: שנה אתת - % 100, שנה אתת - 0%

ושנה אתרת -50%?

חברי-הכנסת תיים אורון ואברהם פורז, אני מציע לאשר את סעיף 1 כפי

שהוא, ומי שירצה להאיש הסתייגות יאיש אותה מאותר יותר. - האם אתם

מסכימים לכך?

לא אכפת לי שיירשם כהסתייגות שב-1994 זה יהיה 50%.

על-פי הנוהג שלנו, בחקיקה, מה שבהסכמה אני מעביר ולאבי מה שאיננו

בהסכמה אני מודיע מתי תתקיים הצבעה. לכן , אם תוכלו להסכים להצעתי עתה

ולאתר מכן לעשות הסתייגויות.

כבר נכווינו בסיפור הזה. אני מוכן להסכים, שיש רוב נגדי . אינני

מצביע על הצעתי, אלא רק מציע, שבשנת 1994 יהיה 50%, ובשנה לאתר מכך

יהיה 1/3. אני מציע זאת, כדי שזה יירד בצורה יותר דרסטית.

הגש זאת להסתייגות. האם האוצר מסכים לכך?

ת' מרגליות;

יכול להיות שהאוצר לא מסכים לכך. אינני יודעת אם הוא מסכים לכך.

יצאתם מדעתכם. תבר-הכנסת אברהם פורז, מדובר כאן על פרוטות.

לא. מדובר על כמה מליונים בשנה.

אם יש לך כאן את העקרון שזה יורד ומתבטל, אז מה הבעיה? האם

ברצונך לתת להם כאן צביטה? הנת לזה.

א י פורז;

האם בשנת 1996 זה נעלם?

ת' אורון ;

אני מאיש את ההסתייגות שלי.

אני מאיש את ההסתייאות שלי, שבשתי השנים זה יהיה ב-50%,

הסתייאותי היא, שזה יהיה 49%.

סעיף 1, בהצעת תוק היטלי סתר (תיקון), התשנ"ד-1993, אושר. האישו

הסתייגויות מאותר יותר.

[קוראת סעיף 2, בהצעת תוק היטלי סתר (תיקון ), התשנ"ד-1993, לגבי

הוספת סעיף 41א בעניין סיום פעולת הקרנות.] - לגבי סעיף זה, יש לקחת

בחשבון את ההערות השונות.

מעשית, אולי יהיו אלה סכומים קטנים.

מונחת לפנינו, בעניין זה, הצעת התעשיינים לתיקון. הנוסת שהם

מציעים שונה מעט. למשל, במקום "50% מן העוסקים" הם מציעים לכתוב " 50%

מהתשלומים".

הם צודקים.

לא מייצגים תשלומים, אלא את מי ששילם.

כמו כן, הם מציעים לכתוב "עמותה שבין מטרותיה...", ולא "עמותה

שמטרתה...".

ב-1 ינלואר 1996 זה יכול לעבור, וב-2 בינואר יוכלו לשנות את

מטרות הקרן . זו קרן וולונטרית. כלומר, במעבר אתם עוברים באותה קרן ,

ויומיים לאתר שעברתם לאותה קרן תעשו כרצונכם. אינני מדבר על הכסף,

אלא על המטרות.

אם זה מקובל עליכם, אני מציע שנאמץ את בקשת התאתדות התעשיינים עם

תיקוני ניסות מתאימים. האם אפשר לאשר את סעיף 2?

בנוסף, הם צודקים באומרם שרק מי ששילם יקבל.

ת י אורוו ;

אנו משנים זאת כך, שרק מי ששילם יקבל.

אמרתי, שאנו מאמצים את ההמלצה שלהם, בתיקוני הניסות המתבקשים.

סעיף 2, בהצעת תוק היטלי סתר (תיקון }, התשנ"ד-1993, אושר.

א' שניידר;

[קוראת את סעיף 3, בהצעת תוק היטלי סתר (תיקון ), התשנ"ד-1993.] -

זהו סעיף תתולה.



א' פורז;

האם כוונת הסעיף, שזה יורד באופן מדורג גם אצל המופיעים בסעיף זה?

כו .

ח' מרגליות;

בודאי, אך זהו סעיף משפטי. בסעיף 65( ג) לחוק נאמר, שכל צו, שניתן

לפי תקנות צו חירום, תוקפו יפוג ב-31 בדצמבר 1992. קיימות 3 קרנות,

אלה שמפורטות כאן , שעדיין פועלות לפי תקנות שעת חירום, ולא עברו לפי

חוק היטלי סחר. נאמר סאן , שהסעיפים בחוק יחולו גם על קרנות אלה. זה

חל גם על הפחתות, על הסמכות לאבות את ההיטל ועל הכל. כל הסעיפים

יחולו על שלושת הצווים האלה.

א י פורז;

מבחינה סמנטית, מפריע לי מאד, שאנו מאשרים כאן משהו בצו שעת חירום.

ח' מרגליות;

אין זה צו חירום.

בזמנו, אלה היו תקנות שעת חירום, כי טענו אז, בויכוח ב-G.A.T.T

שאי אפשר להטיל היטלים בחוק של קבע ובמשך שנים עיכבו אותנו. רצינו

לעשות זאת בחוק של קבע מלכתחילה, אך אמרו לנו שאי אפשר ורק מכס ומס

קניה אפשר להטיל בחוק של קבע ואילו היטלים נוספים לא ניתן להטיל.

לכן , עשינו זאת בתקנות שעת חירום, עד שעשינו את חוק הקבע הזה. לכן ,

למעשה, אין לראות אותן כהוראות שעת חירום, אלא זה נעשה רק מבחינה

טכנית של אילוצי הזמן . למעשה זה אותו דבר.

אלה אותם הצוים, ורק הסמכות להתקינם היא מתקנות שעת חירום במקום

מחוק היטלי סחר.

התקנות האלה בוטלו , אך כל צו שנקבע מכוח תקנות לא מתבטל

אוטומטית.

היו"ר ג' גל;

סעיף 3, בהצעת חוק היטלי סחר (תיקון ), התשנ"ד-3 199, אושר.

חי מרגליות;

אני מבקשת להוסיף סעיף תחילה, כך שתחילת החוק הזה תהיה מה-1

בינואר 1994, למרות שזה ברור מכאן .

ת' פנחסוביץ;

לאבי בקשת חנה מרגליות להוספת סעיף תחילה, זה בסדר.

תמר פנחסוביץ אומרת, שזה בסדר, ולכן אנו מאשרים זאת. אני מעמיד

להצבעה את העברת חוק היטלי סחר (תיקון), התשנ"ד-1993, כקריאה שניה

ושלישית במליאת הכנסת.

הצבעה

חוק היטכי סחר (תיקון ), התשנ"ד-1993, התקבכ

ויועבר כקריאה שניה ושכישית במכיאת הכנסת.

הוועדה החכיטה כהעביר את חוק היטכי סחר (תיקון ), התשנ"ד-1993,

כקריאה שניה ושכישית במכיאת הכנסת.

ח י אורוו;

אנה שניידר, יש כי הסתייגות כהצעת החוק, ואמרתי אותה.

א' פורז;

כאמור, יש כי הסתייגות האומרת שבשתי השנים זה יהיה 50%.

אני נועכ את הדיון בנושא הצעת חוק היטכי סחר (תיקון ), התשנ"ד-

1993.

עתה, נצא כהפסקה קצרה, ובשעה 11:00 נחדש את הישיבה.

(הישיבה הופסקה בשעה 45;10.)



(הישיבה חודשה בשעה 00;11.)

אגרת רשות השידור לשנת 1994

תקציב רשות השידור לשנת 4 9 19

היו"ר ח' אורון ;

אני מחדש את ישיבת הוועדה. אנו ממשיכים עתה את הדיון על תקציב

רשות השידור לשנת 1994 ועל אגרת רשות השידור לשנת 1994. נציגי ארגון

הנכים ביקשו להציע בפנינו טענותיהם בקשר לאגרת רשות השידור. תחילה,

נשמע את דורון יהודה, יו"ר ארגון הנכים הכלליים.

י י דורון;

ישנן קבוצות שונות וסוגי נכויות שונים, שמקבלים פטורים מתשלום

אגרת רשות השידור. בכל פעם שבאים אלינו הביתה לעקל את הטלויזיה,

אינכם נכי צה"ל או סוג אחר של נכים. לא מגיע לכם פטור,

ואינכם מופיעים בין אלה שמקבלים אותו. ברצוני לדבר כאן על הקבוצה

החלשה ביותר, שהיא קבוצת הנכים הכלליים שלא מקבלים שום קיצבה מעבר

לעבודה; אם אדם עובד, הוא מקבל את הכנסתו ועם זה עליו להסתדר, כלומר

לקחת מטפלת, שירותים מיוחדים וכל מה שקשור בזה. אני, לדוגמא, חייב

לקנות את כל השירותים מסביב, ואינני מקבל דבר מאף אחד. אני מקבל רק

קיצבת ניידות חלקית, כדי לתחזק את המכונית בקילומטרז' מסויים וזה

כולל חלק קטן מאד מביטוח הרכב. כלומר, את כל היתר עליי לדעת לעשות

לבד, לקנות את המכונית וגם לגייס את הכסף. אני חושב, שיתר הקבוצות

מקבלות גם הפיצוי וגם את ההכנסה החודשית. היכולת שלהן גבוהה יותר,

ויש להן את כל הכלים לקבל את כל השירותים מאותם מוסדות, שנותנים להן

את השירותים. אצלנו זה לא קורה. לא יכול לקרות מצב, שבקבוצה החלשה

ביותר לא תהיה התחשבות.

מה שקורה הוא, שמי שמקבל אבטחת הכנסה מקבל פטור. אתמול בא אליי

אחד מבני המיעוטים, ידידנו בארגון , ומראה לי טופס. שאלתי אותו האם

הוא נכה בנכות כללית ובכל זאת קיבל דבר כזה, והוא השיב: לא, אני

מובטל ואין לי עבודה. נרשמתי בלשכת עבודה וקיבלתי פטור. כלומר, מי

שמקבל אבטחת הכנסה מקבל פטור. אבטחת הכנסה היא בסך 1,300 ש"ח. הכוונה

היא, שמקבל פטור מי שמקבל אבטחת הכנסה במשך זמן ממושך.

כלומר, הכוונה היא לאבטחת הכנסה קבועה, ולא למי שהוא מובטל.

אני מתכוון לאבטחת הכנסה שאדם מקבל באופן קבוע. אני מדבר על מי

שלא הוכר כנכה, ומקבל אבטחת הכנסה. קיצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי

היא פחות מהקיצבה של אבטחת הכנסה, כ-800 עד 900 ש"ח, והיום עם כל

ההגדלה אדם לא מגיע לזה. השאלה היא מדוע לא לאשר כלל אותם מקרים

שהכנסתם היא מקיצבת נכות, ואני מדבר רק על קיצבת נכות, לקבל פטור?

הרי אין להם מהיכן לשלם זאת.

_מה גודל האוכלוסיה, שמקבלת רק קיצבת נכות?

אני חושב, שמדובר על כ-60-50 אלף איש, שחיים מקיצבת נכות בלבד.

קיימת קבוצה נוספת, וזו הקבוצה שכך עובדת, אך בדרגות הנכויות

הגבוהות גם אם האדם צובד הוא חייב לקנות לעצמו את כל השירותים

העוזר, המטפל וכו'. אם הוא מקבל אוטו, הוא לא מקבל שירותים

מיוחדים והוא לא מקבל את העוזרת בבית. יכול להיות, שישנם זוג נכים

יחד, ורוב הנכים שלנו גם נשואים זה לזה. יכול להיות מצב, ששני בני

הזוג בדרגת נכות 100%, ועליהם לקנות את כל השירותים בעצמם והם לא

מקבלים זאת. באיזה שהוא מקום לא נשאר להם ממה לשלם על הדברים מסביב,

ואני מדבר על ארנונה, על אגרת רשות השידור ועל הרבה דברים אחרים

מסביב. הם לא יכולים לעמוד בזה. אנו נקלעים למצב, שאנו רואים שקו

העוני עולה ואיננו יודעים כיצד הוא עולה. כך הוא עולה: אתה משלם לכל

דבר, ואתה רואה שאינך יכול לעמוד בתשלומים. ואז, אתה מתמוטט כלכלית.

למעשה, מדוע אתם כאן עתה? מדוע הגעתם לכאן דוקא? אינני נכנס כרגע

לגופו של ענייך , אך אתם באים ואומרים לנו שאתם מייצגים את ציבור

הנכים, ושעל עם ישראל לדאוג לציבור הנכים. - מה זה קשור בכלל לעניין ,

בו אנו עוסקים עתה? עתה, עלינו לתת תקציב לטלויזיה, כדי שהיא תוכל

לשדר.

היו"ר ח' אורוו ;

לא. אנו עושים שני דברים היום. אנו מאשרים את תקציב רשות השידור

וגם את אגרת רשות השידור, ולכן יושב-הראש גדליה גן הזמין אותם.

מ' איתן ;

תשובתך ברורה לי. יהודה דורון , יש במדינה הזו משרד בשם משרד

העבודה והרווחה, שמופקד על הטיפול בעניינים שלכם, והוא צריך להיות

הבאתי ציק עבור כל הנכים במדינת ישראל,

כדי שהם יוכלו לקבל פטור. אם הוא לא בא, מהיכן ניקח את הכסף הזה? אם

משרד העבודה והעבודה, שהוא הפטרון שלכם, לא בא לכאן , אז אמור לי

מהיכן לקחת את הכסף.

חשבתי, שאולי היום כשאתם דנים על התקציב נוכל להתייחס לנושא הזה.

אנו דנים בנושא. אני מנסה ורוצה לעשות סדר בעניין .

א י פורז;

חבר-הכנסת מיכאל איתן, האם אוכל להשיב במקום יהודה דורון ? הוא

מצידי, הטילו עוד 50 ש"ח על כל האוכלוסיה האחרת,

ותפטרו את ציבור הנכים.

עם כל הכבוד, מדוע הוא בא דוקא היום? הרי הוא יכול לבוא מחר,

כשנאשר את התחבורה הציבורית, ומחרתיים כשנאשר את הנושא של ארנונות

כלליות. הוא יכול לבוא לכנסת מדי יום לכל ועדה, ותהיה לו די עבודה.

העניין הזה צריך להיעשות בצורה מסודרת. אינני שולל את תביעתם, אך אי

אפשר לעבוד בצורה הזו. אני רוצה לעזור להם, אך לא בשיטה הזו.

לא נקיים את הדיון בנוכחותם. הבה נאפשר לדורון יהודה להשלים את

דבריו.

מ' איתן ;

בסדר. אינני רוצה להיות לא רגיש. שמתי את העובדות בצורה כזו, אך

אני מציע: לקיים בוועדה דיון על נושא זה. זהו דיון, ששווה לקיימו.

עלינו, כוועדת כספים, לקיים דיון בנושא הזה ולבדוק את כל הנושא הזה

מול משרד האוצר, מול משרד העבודה והרווחה ומול נציגי הביטוח הלאומי.

יש לבדוק את מיכלול הפטורים, ההנחות והזכויות שיש לתת לציבור נכים,

אלמנות ולכל מיני ציבור ים שמקבלים זאת היום. יש לקבוע את הדברים

כמה זה עולה? מי מממן זאת? מאיזו קופה לוקהים זאת?

ולדעתי, זה יעשה רציונליזציה כלשהי של כל המערכות, ולאו דוקא בעניין

הספציפי הזה כי זה נראה לי במקום כלשהו לא הגיוני.

היו"ר ח' אורון ;

בלי להתייחס לבקשה לגופה, יש לציין שלגבי נכי צה"ל משרד הבטחון

משלם. כל שאלת הנכים, השאלה יותר רחבה, היא קולב מאד קטן להיתלות בו.

קיימת השאלה של הנכים וההבדלים ביניהם. למשל, נפגעי פעולות הנאצים

מקבלים פטור, כי היתה פעם איזו ועדת משנה שנתנה זאת, שבמקרה אני חבר

בה, ומשרד האוצר משלם עבורם.

ס י אלחנני ;

אין זה פטור. הם לא מקבלים פטור, אלא משרד האוצר משלם.

הי ו "ר ח' אורון;

מבחינתם, זהו פטור, שכן הם אינם משלמים.

סמדר אלחנני צודקת.

משרד האוצר עושה מה שחבר-הכנסת מיכאל איתן מציע לעשות. הוא אומר:

עיזבו אותנו מרשות השידור. רשות השידור צריכה לקבל עבור 50 אלף נכים

את האגרה. עתה, אם ברצוננו לעזור להם, אז בסדר. נבוא למשרד העבודה

והרווחה ונאמר לו שיוסיף לתקציבו 50 אלף כפול 300 ש"ח, ואז זה יקרה.

הם ישלמו כפי שמשרד האוצר משלם לנפגעי הנאצים והם משלמים את האגרה או

בדרך שבה עושה זאת משרד הבטחון שמשלם את האגרה ישירות. אבל, בכל

מקרה, אומר חבר-הכנסת מיכאל איתן , זה לא יהיה כרגע הנושא. אינני

מציע, שנסכם נושא זה כרגע. באופן עקרוני, אתה צודק והבעיה היא יותר

רחבה. ממפגשים בתחומים רבים אחרים אנו יודעים שבסוף ישנה שאלה

כיצד וכמה ברצונך לעזור לקבוצות האוכלוסיה הללו? האם יש

לעשות זאת באמצעות הקיצבה בלבד? אתה אומר, שהקיצבה צריכה להיות

הבסיס, ואז אעלה אותה והמקבל יחליט כיצד הוא מסתדר עם הקיצבה שלו .

כלומר, השאלה היא האם אחד מקבל אותו ל-א' ושני מקבל אותו ל-ב' או

שאתה נותן זאת בפטורים בנושאים מסויימים? אלה הן שתי גישות, שלדעתי

הן יותר עקרוניות מאשר הנושא הזה.

הרשה לי לחדד מעט את דבריך. לדעתי, ההטבות יכולות לבוא בצורות

שונות, ולא בדרך בה שמים הכל בדבר אחד, כלומר לא בדרך שבה הכל ניתן



בכסף ואומרים לאדם שיעשה בזה כרצונו. אני מוכן ללכת לגישה הזו, אך

איו זה רק הבדל בין שתי הגישות הללו אלא גם הבדל בשאלה מי יממן זאת.

האם צריך לממן זאת מי שנותן במקרה את השירות.או מי שמופקד מטעם מדינת

ישראל לטפל באוכלוסיה הזו?

אני מסכים איתך לגמרי. המצב כיום, לגבי רשות השידור, הוא שיש גם

מצב כזה ואם מצב כזה. מהמסמך, שהכינה סמדר אלחנני, עולה שישנם מקומות

שהאגרה לאבי קבוצות מסויימות משולמת ע"י אורם אחר, והברלט באורמים

הוא משרד הבטחון . ישנן קבוצות אחרות, כמו עולים חדשים, שלגביהם נאמר

לרשות השידור לא לאבות מהם כסף. כלומר, למעשה, רשות השידור מממנת

אותם.

י י דורון;

ברצוני לחרד את הנקודה, עליה דיברתי. אם היום מי שמקבל אבטחת

הכנסה ממושכת, שהיא כ-1,300 ש"ח, זכאי לקבל פטור, איך שום סיבה

שבנכה, שמקבל 00 9 שיירז, לא תהיה התחשבות בנושא זה.

מ' איתן ;

הפטור הזה לא ממומן ע"י רשות השידור. הפטור הזה כן ממומן ע"י

ביטוח לאומי או משרד האוצר.

י י דורוו ;

אני פונה היום לוועדת הכספים שתפעיל לחץ על שר האוצר ועל האורמים

השונים כדי שכן יהיה פטור. לא יכול להיות אחרת, שכן אין מהיכן לשלם

זאת. אם על אדם, שמקבל 900 ש"ח, לשלם מים, חשמל וכו', מהיכן הוא ישלם

את אארת רשות השידור? הוא, פשוט, לא משלם אותה.

היו"ר ח' אורון ;

דורון יהודה, לדעתי, הצאת בצורה ברורה את עמדתכם. אני מודה לכם.

(י' דורון ואי זאב יוצאים מאולם הישיבות.)

בסוף הדיון עלינו לאשר שני נושאים: אארת רשות השידור לשנת 1994

ותקציב רשות השידור לשנת 1994. האארה היא, חד-משמעית, באישור ועדת

הכספים, ואפשר לראות זאת במסמך הפניה של שר האוצר.

יש לאשר פחות או יותר את המסארת, ואם יש להתנאד לכל אותן אישות

פופוליסטיות, שנשמעות לאחרונה, לאבי ביטול אארת רשות השידור. אני

מאמין , שעל רשות השידור להיות ממומנת אם בעתיד מאארות, ואסור, בשום

פנים ואופן, לאלוש למצב שבו אם רשות השידור תמומן מפרסומת; עד כמה

שאני מכיר את היכולת של ענף הפירסום לשאת שתי רשתות של פירסומת,

שתיהן לא תהיינה שוות דבר. הרשות השניה והזכיינים ואם הרדיו המקומי,

שבקרוב ייצא לדרך, ואתם ודאי מודעים לזה, צריכים להיות צמודים

לפירסומת. ישנה פירסומת ברדיו, אך בעיקרון על רשות השידור להיות

ממומנת מאארות.

אני יודע, וכנראה שבענין זה לא יעזור דבר, שלרשות השידור יש עודף

אדול של כח אדם ובעיקר ישנם כל מיני ותיקים, שתרומתם היחסית קטנה

מאד. היכולת להתמודד עם כאלה פרובלמטית מאד. התוצאה היא, שאנשים,



שלמעשה לא משתתפים בפעילות אמיתית במעגל היצירתי, ממשיכים לקבל

משכורת. גם אם מה שאני אומר נכון , אינני בדיוק רואה כיצד מפעילים

זאת. רשות השידור היא אחד הארגונים, שבהם העובדים הם ציבור חזק מאד.

מר קירשנבאום, אני שמח שככלות הכל הצלחת להפעיל שידורים בשבת

בטלויזיה, ולדעתי זהו הישג לאחר שהיו כאן כל מיני מיכשולים. כנראה,

שבסוף לאחר ההתמדה והלחץ הדברים מסתדרים. אומנם שידורים אלה נקראים:

שידורים במסגרת השידורים בערבית, אך אם זה סרט עם כתוביות בעברית איש

לא מונע ממך לצפות בו.

נ י כהו ;

לפי החוק, לערוץ השני מותר לשדר בשבת גם בעברית.

לאחר שנפלו המיכשולים, ששמו השרים, בא המיכשול של העובדים, וגם

זה לקח זמן לא קצר ואף ארוך מדי לטעמי. אבל, לבסוף, הדברים הסתדרו.

כל יתר הדברים אכן תלויים באנשים שעושים את העבודה הזו. אפשר, לעשות

עבודה של רדיו וטלויזיה בכל סכום שתיתן . כלומר, אם תיתן סכומים

קטנים, תהיינה מעט מאד הפקות מקוריות, ילכו יותר לסרטים קנויים וגם

אפשר לקנות סרטים יותר זולים, ובתחום היצירתי תהיינה Talk shows

בנוסח, שלדאבוני, עושה זאת הערוץ השני במינון גבוה מדי. זהו הדבר

הזול ביותר יחסית, וזה כמובן יותר זול מדרמה מקורית. הכל תלו י באנשים

שעושים את העבודה. לכן , לדעתי, אין מנוס אלא לאשר את התקציב. לא

עשיתי את החשבון של האגרה, אך כנגד עניין טבלת השתיקה, שאתם מראים,

יש לכם גידול במספר המשלמים באוכלוסיה. כאשר אתה מפיק תוכנית, אין זה

משנה כמה צופים יש לך. ככל שאוכלוסיית המדינה גדלה ויש לך ציבור גדול

יותר של משלמי אגרה, אז גם אם האגרה נשחקת במונחים ריאליים, בסך-הכל

תקציב רשות השידור לא נשחק במונחים ריאליים. לכן , בכפוף לכל הדברים

הנ"ל, אינני מתנגד לאישור התקציב. לגבי כל יתר הדברים, אינני רוצה

לתת כאן עצות בתחום המקצועי וכו'.

היו"ר ח' אורוו ;

אתה עושה זאת לגבי הערוץ השני.

א' פורז;

גם שם אינני עושה זאת. יש שם אדם כלשהו, שחושב, כנראה, שיש לו

מונופול על התבונה. לגבי התכנים, בדרך כלל, שמעתי שבישיבות כאלה היו

נכנסים ושואלים אותך, מר קירשנבאום, מדוע בתוכנית אחת היה כך וכך,

מדוע לתוכנית מסויימת הזמנת מרואיין כזה או אחר, מדוע בתוכנית אחרת

אמרו כך או אחרת וכו'. אינני רוצה להיכנס לעניין זה. אתמול נפגשתי עם

משה שלונסקי, מפקד גלי צה"ל, שמליאת רשות השידור אחראית לשידורים

האזרחיים, והסתבר לי שתקציב גלי צה"ל הוא 15 מליון ש"ח לשנה.

זה לא באחריותנו.

א י פורז;

אני יודע. מאחר והסתובבתי לא פעם במבנה שלהם, ואתם יודעים היכן

הוא נמצא, אזי אני אומר שהכל לטובתכם. אני שמח, שברדיו ישנה התקדמות

בתהום הזה.

נ י כהן ;

מה עם תקציב הבטחון ? הרי שם אפשר להפריש לזה.

אני יודע על תקציב הבטחון . גלי צה"ל הוא בן חורג בתקציב הבטוזון .

הצבא לא אוהב את גלי-צה"ל, ואני סן אוהב את גלי צה"ל. לדעתי, יש לזה

חשיבות. לפי כל פרמטר לו היו שואלים אותי אם אני בצד תתנת רדיו של

הצבא הייתי אומר שזה הדבר האחרון שהייתי רוצה. אבל, בפועל, מסתבר

שזהו נסיון ישראלי מוצלח מאד; אתה מכשיר אנשים צעירים, שלאתר מכך

משתלבים אצלכם ובמקומות אתרים. בסך-הכל, זהו מודל שהצליח, ומבחינתי

לא הייתי מתנגד להוסיף עוד כמה שקלים לתקציב רשות השידור ולאגרה ומזה

יופרש סכום לגלי-צה"ל. הם לא יכולים לקבל את הכסף מתקציב הבטחון.

הם עושים קצת פירסומת לאתרונה.

אם זה היה תלוי בי, אינני יודע אם נוכל לפתור זאת עתה. לא הייתי

מתנגד לתוספת קטנה באגרה של שקלים ספורים, למשל 5 או 10 שקלים בשנה.

לא עשיתי חשבון , זה בודאי היה נותן כמה מליונים. אני תושב, שאם ניתן

לגלי צה"ל 3-2 מליוני ש"ת בשנה, זהו סכום קטן .

תוספת של 5 ש"ת היא כ-3.5 מליון ש"ת.

מי איתן ;

תבר-הכנסת אברהם פורז, אינני מבין אותך. האם אתה יודע מהו תקציב

הבטחון?

אי פורז;

כן . הייתי בישיבה בנושא.

מ' איתן ;

אם כך, האם אי אפשר למצוא שם את התקציב לכך? מה אתה רוצה

מהאזרתים? נמאס כבר מכך, שלגבי כל דבר מחליטים ושואלים מה ההבדל אם

אדם ישלם עוד 3 ש"ת או 5 ש"ת.

אתה צודק, אך אני רק אומר שמתקציב הבטחון הם לא יקבלו יותר. אם

זה היה תלוי בי, הייתי מוסיף 5 ש"ת לאגרה ונותן אותם לגלי צה"ל.

מ' איתן ;

אם הם לא יקבלו עוד, אז שיסגרו את אתד העיתונים שם או משהו כזה

או שנעשה קופות כמו אלה של הקרן הקיימת.

יש לפנינו תקציב. למעשה, הפונקציה שלנו כאן היא, שאנו מייצגים

היום את ציבור משלמי האגרה ומשלמי המיסים במדינת ישראל. איננו יכולים

להיכנס לפרטים, ואינני רוצה להגיד שזה לא מתפקידנו אך אני מבין זאת.

ראשית, ברצוני לשאול שתי שאלות הבהרה. שאלה ראשונה היא: מהו

"קמ"ז"?



מי ליו י ;

אלה הם ראשי תיבות של קילומטראז'. אלה הם תשלומים, שמשלמים

לעובדים עבור השתתפות בהוצאות הרכב שלהם.

מ' איתן ;

מהו המאזן שלכם? אתם מגישים לנו כאן תקציב,

ואיננו יודעים מהו המאזן שלכם.

על כך דוקא דיברו אתמול, אך יסבירו זאת היום שוב. לחבר-הכנסת

מיפאל איתן ישנן שאלות רבות, ואני מציע לאורחים לרשום אותך .

אם התקציב בשנה שעברה היה 387 מליון ש"ח ועתה הוא 448 מליון ש"ח,

הרי שישנה עליה בשיעור של כ-16%. תפקידנו הוא לשאול אותם מהיכן הם

לוקחים את ההעלאה, כאשר מרכיב ההכנסות שלהם מצטמצם. הוא מצטמצם

בשיעור עליית האגרה, כלומר רק בשיעור של של 10%.

א י פורז;

ישנם יותר משלמי אגרה.

אין יותר משלמים. חבר-הכנסת אברהם פורז, אתה הופך לסניגור שלהם,

עוד לפני שהם דיברו . אני יכול לבדוק את שיעור הגידול במשלמי האגרה

על-פי גרף מסויים שבו אני יכול לבדוק את הנושא אחורנית ולראות את

התחזיות ומה קרה בשנים האחרונות עם מספר משלמי האגרה. מסתבר, שיכול

להיות שינוי. איש מאיתנו לא יודע מה יהיה בשנה הבאה. ההנחה שיהיה

מספר גדול יותר של משלמי אגרה, היא מוגבלת מאד, לפחות מבחינת כמות

הכסף שיכנס לפי סעיף זה. גם ההערכות לא מכסות את ההפרש. מקורות ההפרש

יש להם ירידות מסויימות מפירסומת או שזה כמעט נשאר בצורה

זהה, ויש להם ירידה בהכנסות מתשדירי שירות והם בעצמם צופים זאת.

חייבת להיות כאן ירידה, כי יש להם כיום גם אחוז צפיה נמוך יותר.

אינני יודע. בהכנסות שונות ישנה ירידה. יש ירידה בכל התחומים

האלה. ישנה עליה משמעותית בסעיף הכנסות מגביית אגרות. לגבי כ-30

מליון ש"ח, בסעיף ההכנסות, הרשות בונה על סמך הנחה, שאינני חושב שאנו

יכולים לקבלה, שישנה הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית בלבד בעניין זה.

הם סבר בונים זאת כסעיף הכנסות מאגרה, והעניין הזה לא מקובל עליי.

אישית, אני מתכוון להילחם בחוק הזה ככל יכולתי, כי זהו חוק מקומם.

אני מתכוון לחוק, האומר שעתה כל מי שהינו בעל רכב ישלם אגרת רדיו.

זוהי הצעת חוק פרטית, שעברה בקריאה טרומית בלבד. אני שומע תגובות

רבות על כך. כדאי שהממשלה תראה כמה מכתבים קיבלתי, וכבר דיברתי

בעניין זה גם עם השרה שולמית אלוני.

ישנם בעלי רכב עם רדיו, שלא רוצים לשלם.



לפי הצעת החוק, נוצר מצב אבסורדי, שבו אדם, שיש לו רדיו בבית,

פטור מתשלום, אך אדם, בעל רכב אך ללא רדיו ברכב, ישלם.

כמה אנשים כאלה, שאיך להם רדיו ברכב, אתה מכיר?

זה לא משנה כמה אנשים כאלה אני מכיר. מותר לי להשתחרר מזה, אם

אני רוצה. נניח, שאינני רוצה שיהיה לי רדיו. האם זוהי מדינה חופשית

או ששוב אתה תופש את האזרחים? חבר-הכנסת אברהם פורז, חשבתי פעם, שאתה

מתיימר לייצג קצת, עד כמה שאפשר, במדינת ישראל, את חירות הפרט ואת

חופש הפרט להחליט שהוא לא חייב ולא רוצה לשלם והוא מוציא את הרדיו

מהרכב. אני אומר את הדברים בלי קשר לממשלה כזו או אחרת. הם יודעים

היטב, שבבואם לכאן , בעת שלטון הליכוד, הייתי לא פחות נמרץ. חבר-הכנסת

אברהם פורז, כואב לי שאדם כמוך, שבכל מקום מציג עצמו כמי שיותר קשוב

לבעיות האזרח הקטן וכמי שמוכן להתמודד איתן , אומר בקלות שכל אחד ישלם

עוד 3 ש"ח. - זוהי גישה הרסנית.

לגופו של עניין , אם אני יודע שבמאזן רשות השידור ישנם עודפים, אז

אני מוכן לתמוך בכך שיבנו על ההנחה, שאומרת שלא יהיו 30 מליון ש"ח

ואז יהיו פחות עודפים. אמרתי, במשך כל השנים, שהמחדל הגדול ביותר של

רשות השידור הוא שנצברו אצלה עודפים כה גדולים. אנו צריכים לדאוג

לכך, שהאזרחים ישלמו אגרה עבור השירות עם תוספת קטנה כלשהי לפיתוח,

ותפקידכם לנצל את תקציבי הפיתוח.

קריאה;

על זה התגברנו כבר.

מ' איתן ;

אם אתם עדיין צוברים שם כמויות של כסף, זה מראה שאנו לא בסדר.

זוהי הסטוריה.

חבר-הכנסת מיכאל איתן אמר, שהוא ממשיך באותו קו שבו נקט בקדנציה

הקודמת.

מ' איתן ;

נכון .

אין להם עודפים. חסרים כך הדברים שהם אמרו בישיבה אתמול.

אם אין עודפים, אזי, לדעתי, מידת האחריות שמחייבת אותנו היא לבוא

אינכם יכולים להגיש לוועדת הכספים, שרואה את עצמה כאוף

רציני, הכנסות שתלויות בהסתברות, ואינני יודע מהי, שאולי תהיינה



וארלי לא תהיינה. אם ברצונכם שאהיה אחראי ואחתום על זה, אני רוצה

מודל אלטרנטיבי האומר מה קורה אם חסרים לכם 30 מליון הש"ח תוספת.

במקרה כזה, אני יכול לחשוב על כך, ואז אולי אאשר זאת ואולי לא. אינני

יכול לאשר זאת, על סמך הנחה שאולי החוק יעבור בקריאה ראשונה ולאחר

מכן בקריאה שניה ושלישית כפי שהוא. זהו דבר רחוק, ולכן לדעתי אין זה

בסדר.

שנית, ברצוני לשאול שאלה כללית. כיצד התקציב צריך לבטא מדיניות?

ושינוי במדיניות מחייב גם שינוי בסעיפי התקציב. אינני אומר, שהיה לי

די זמן לבדוק זאת, ויכול להיות שאתמול החמצתי חלק מהדברים. אולי

אינני מבין נכון , אך נראה לי שמדיניות רשות השידור לא הולכת בכיוון

של התמודדות על rating גבוה, אלא על יצירת תחנה מסויימת. דרך אגב,

טעות לחשוב שהצלחת תחנת טלויזיה היא בהכרח לפי כמות הצופים בה. זה

צריך להיות, לפי כמות הצופים כפול מידת הסיפוק שיש לכל אחד ממה שהוא

רואה שם. אם אדם רואה תוכנית לא טובה או שהוא לא נהנה, כלומר הוא

נהנה רק מ-%30 אך לא סוגר את הטלויזיה, שכן כולנו כבר מכורים גם

לדברים הגרועים, ולבסוף אומר שחבל על הזמן שבו צפה בתוכנית, אזי מי

אומר שאם הוא צפה בתוכנית זהו סימן לכך שהיא טובה? ברגע שצילצלו, הוא

השיב שהוא צופה בסרט מסויים, אך לאחר מכך הוא אולי יאמר "לעזאזל,

הפסדתי שעתיים בחיי וראיתי זבל", כלומר, מצד אחד, אתם אומרים, שזה

מצוייר ושזוהי טלויזיה טובה כי ב-rating- היא נמצאת במקום גבוה. אבל,

מצד שני, היא לא מביאה בחשבון את התחושה ואת מידח הסיפוק וההנאה שיש

לצופים ממה שהם רואים. אינני מקצוען , אך אני בטוח שהמקצוענים, שעושים

אח עבודת ההערכה של תשומות מול תפוקה לאבי טלויזיה, הביאו גם מודלים

כאלה בחשבון וזה נמדד.

ברצוני לראות בתקציב, אלא אם אני טועה במדיניות שאתם מדברים

עליה, כיצד בא לידי ביטוי שינוי בכיוון של מתן שירות הרבה יותר טוב,

שיגרום בצורה כלשהי, למשל, מבחינת התפוקה, שהמכפלה תשתנה כך כשאולי

מספר הצופים יפחת אך מידת ההנאה ומקדם ההנאה של כל אחד מאלה שכן

צופים יהיה גבוה יותר. בסך הכל, המכפלה תיתן תוצאה גבוהה יותר. ואז,

נבין , שאנו עושים את מה שעלינו לעשות - הציבור מממן זאת במקום

פירסומת ומקבל את מה שהוא רוצה. לא אכפת לי משיא הפופולריוח. את זה

יוכלו לראות בערוצים אחרים. כאן , כמובן , נכנס אחד האלמנטים שהוא

האלמנט של הפקה ישראלית, שבסופו של דבר גם נותן את קורת הרוח; אתה

אולי זה פחות טוב ממה שעושים בחו"ל,

אך נהניתי מזה כי זה חלק משלנו.

למשל, talk shows.

לא אמרחי זאת. אני אומר, שברצוני לראות כיצד זה בא לידי ביטוי

בתקציב.

שלישית, מי קבע, היכן זה נקבע וכיצד קובעים כמה אתם מקצים לרדיו,

וכמה אתם מקצים לטלויזיה? אינני שואל על הכמות, אלא על השיעור.

ראיתי, שהכנסות הרדיו הן כ-80 מליון ש"ח. לפי שיטתכם, אתם אומרים:

אנו גובים מפירסומת ברדיו כ-50 מליון ש"ח + כ-30 מליון ש"ח, כלומר 80

מליון , ואנו מוציאים על רדיו 140 מליון ש"ח. מדוע אתם קובעים, שזו

צריכה להיות הפרופורציה? כיצד זה נקבע? מהם השיקולים בעניין זה?

רביעית, לא ידעתי שנציגי הנכים יגיעו לכאן . אני רואה, שהפכתם

להיות במשך שנים למשרד החוץ ולסוכנות ואתם דואאים לכל מיני אנשים. לא

צריך זאת. עלינו לבוא לכל האורמים האלה, ואינכם צריכים לממן דבר

מהדברים האלה. אם יש צורך בשידורים לחו"ל, ויש בזה צורך נניח במידה

מסויימת אם לישראלים, כי אם הם אחוז אבוה מהצופים בשידורים האלה



לחו"ל, אזי עושים זאת. אבל, אם מסתבר שלמעשה זה לא לישראלים, אלא זה

משרת את מדיניות הסופנות היהודית או את מדיניות משרד החוץ, אזי עם כל

הכבוד עטיהם לשלם.

האם נכון לומר, שמשרד החוץ שילם בעבר, ועתה - לא?

מי לוי;

כן , הם הפסיקו לשלם באופן חד-צדדי.

מ' איתן ;

כנ"ל לגבי העסקת עולים חדשים. - אינכם משרד העליה והקליטה,

ואינני מבין מדוע עליפם לדאוג לעולים חדשים.

עולים חדשים הם חלק מהאוכלוסיה הישראלית.

בתקציב יש סעיף של העסקת עולים חדשים. לא שאלתי מדוע אתם משדרים

לעולים חדשים, עולים חדשים משלמים אגרות בחלקם. אבל, זה בסדר. הם

אזרחים ישראליים, והם משדרים לאזרחי ישראל.

האם העסקת ערבים רשומה כאן ?

מ' איתן ;

כיצד זה קשור לערבים?

נ' פהן ;

חבר-הכנסת מיכאל איתן , האם אתה נאד העסקת עובדים ברק"ע?

זה לא קשור לרק"ע. אני יודע שאתה ותיק ברשות השידור, אך אני ותיק

במפגשים הללו. בזמנו, זה בא מסר, שבאה רשות השידור ואמרה: כיום, ישנה

עליה, אנו מתגייסים לכך, ואיננו צריכים את העובדים האלה. כך הם אמרו

. פאן , ליד השולחן הזה. הם אמרו: איננו צריכים אותם, ואנו עומדים לקלוט

אותם על רקע הצורך בקליטת עליה כשכל המדינה היתה בבולמוס. כל זה

נגמר. כיום, אם צריך הם ישנם, ואם לא צריך הם אינם. לכן , מדוע אם כך

כתוב בתקציב סעיף לגבי עולים חדשים?

זה היה עוד לפני גל העליה הזה.

בזמנו, מישהו בודאי העביר כסף בהתחלה, ושכחו את הכסף וזה נשאר.

הבעיה היתה תקנים. הרישום נובע מכך, שיש לנו מגבלה בנושא התקנים.

זה צריך להירשם כך, כי אחרת יגידו שאנו עוברים על סעיף כח אדם.

הי ו "ר ח' אורון ;

חבר-הכנסת מיכאל איתן , כמה זמן עוד אתה צריך?

ברצוני לקבל תשובה לכל דבר, אלא אם כן נשאיר דברים באויר. מדובר

כאן על שיא כח אדם.

אתה ותיק במפגשים האלה, ואני חדש. תקבל תשובות על הכל.

מי איתו ;

איו לי ספק בכך. יושב-הראש חיים אורון , אינני יודע לכמה זמן עוד

אזדקק. אינני עושה כאן פיליבסטר.

לגבי נושא כח-האדם, אני יודע שבזמנו רשות השידור שילמה סכום כסף

לא מבוטל תמורת ביצוע סקר שבוצע, נדמה לי, ע"י חברת "אמך".

קריאה;

זה היה בימי אורי פורת.

מ' איתן ;

החלטנו לשים סוף לעניין ואנו הולכים לדבר

מקצועי. ישנן המלצות, אנו ניישם אותן וכו'. שילמו כסף עבור הסקר. איש

לא אמר שהסקר לא היה טוב, וברצוני לדעת מהן התוצאות. לגבי שיא כח

אדם, נדמה לי ששם דובר על כך שיש לרדת משיא כח האדם שהיה, ואינני

רואה זאת כאן . אני רואה כל מיני שיטות להעלות את כח האדם. דרך אגב,

ספרתי את המשרות, כולל חלקי משרות, והתוצאה היתה 1544, כאשר אני כולל

בזה עובדים ארעיים.

זה לא נורא כל כך.

מ' איתן ;

אני כולל ב-1544 אם את העובדים הארעיים, כי מה החוכמה בכך שאתם

מורידים משיא כח האדם, כותבים זאת במסגרת שעות ואומרים שאלה הם

עובדים ארעיים? עשיתי חשבון , שלגבי הרדיו מדובר על כ-100 משרות שהן

דרך שעות של עובדים ארעיים. כלומר, מה זה עוזר לי שישנה ירידה בשיא

כח אדם, אם אתם הולכים לצד שני והופכים זאת לשעות עבודה? אינכם

נותנים זאת במובנים של משכורות חודשיות, אלא במובנים של שעות עבודה:

יש 100 כאלה ברדיו, 24 בערבית וישנם עוד. ברצוני לקבל הסבר לעניין

הזה; הבנתי, שאם יעברו מהשקעה בכח אדם לטובת, נניח, השקעות בייצור,

לומר יהיה ייצור ופחות כח אדם של הרשות, למשל ע"י הזמנת עבודות

מקבלני חוץ או ע"י השקעה בסרטים קנויים טובים יותר, זה ישפר את

הטלויזיה. אם יאמרו לי, שיש כח אדם מתחת למינימום ואין ברירה, ארים

ידיים. אבל, כולם אמרו שיש יותר מדי. יש להשקיע יותר משאבים באמצעי

ייצור ולא בכח אדם. כאן , העבירו זאת מצד לצד, אך נותרנו באותו מצב.



החמישית, נושא נוסף, שמאד בולט כאן, מדי שנה, שאם אותו אינני

מבין , הוא הכמויות האדירות של שעות נוספות. אני מביך , שזה בא כתוצאה

מהסכמים שנעשו בזמנו וכך שזהו גם מכשיר ניהולי, ואינני שולל זאת, אך

גם כאן יש לעשות סדר כלשהו. הרי זהר מצב חסר תקדים. אינני מכיר עוד

גוף, שמגיש בצורה כזו אלפי שעות נוספות. ברצוני לדעת מה עושים עם

השעות הנוספות הללו וכיצד הדבר הזה מסתדר.

שישית, ברצוני להביע מחאה שגרתית, כמדי שנה, נאד חיוב בתי המלון

באגרה.

בזמנו, אישרנו זאת בוועדה, וישנה הפחתה אדולה, בנושא זה, והסכמת

לכך.

לא היתה לי ברירה. בשנה שעברה מלחמתי נשאה פרי, והיתה הפחתה. אם

מדי פעם, על כל 100 שעות דיבור לא הייתי משיא הישא כלשהו של הפחתה

בחצי אחוז כלשהו או בכמה אחוזים, הייתי הולך הביתה. מדי פעם, יש לי

הישא קטן פה ושם. זהו, אכן , אחד ההישאים, אך זה לא מספיק. אם יש

הצדקה לכך שמשלמים עבור כל מכשיר בנפרד בכל מיני מקומות, ואינני בטוח

שיש הצדקה כזו, אז אי אפשר לתפוש שוב את בתי המלון . הם אינם אוף

יחודי. קל לכם לתפוש בתי-מלון , אך זה לא צודק, לא הואן ואם לא

האיוני, מבחינת מדינת ישראל שרוצה לעודד תיירות ולאפשר לתיירים לבוא

לארץ בעלויות נמוכות יותר.

הגענו לפשרה כלשהי, בעניין זה, והיא מתקיימת.

הסכמתי לפשרה זו בלית ברירה. לדעתי, היה צריך לנהוא בבתי-המלון

כבכל מוסד אחר במדינת ישראל שמחזיק כמה מקלטי רדיו וכמה מקלטי

טלויזיה.

מי קירשנבאום;

עד 130 חדר הם משלמים 25% מהאגרה.

עשו להם הנחה בעקבות המאבק בשנה שעברה. מהו המצב לאבי בתי-אבות?

שם התשלום הוא 50%.

אם אדם מחזיק בביתו 4 מקלטי טלויזיה, הוא משלם אאדה אחת בלבד.

לעומת זאת, כאן יש עניין של דוקא לתפוש את בתי-המלון . לדעתי, או

שתהיה תקנה כזו, שבכל מקום בארץ משלמים פר-מכשיר, או שאם מחליטים שזה

פר-יחידה אזי בית המלון יכול להיות יחידה אחת והוא לא צריך להיות

שונה מאופים אחרים.



מי לוי ;

60% מהתפושה בבתי-המכון היא ע"י ישראלים.

ערוץ 3 - בהערה מוצנעת כלשהי בחוברת הזו נאמר, שזה לא כולל עדיין

את תקציב ערוץ 3. היה מאבק די קשה בין הסבלים לבין רשות השידור בדבר

הזכות לצלם את שידורי הכנסת. אתם, בודאי, יודעים, ובודאי כבר היו

שדאגו לומר לכם, שכנראה ישנם אחוזי צפיה מפתיעים בערוץ זה. אינני

אומר שהאחוזים הם דרמטיים, אך הם הרבה יותר טובים ממה שחשבנו קודם

לכן . רציתי לבדוק זאת, והתוצאה מדהימה. התחילו לצלצל משעה 12:30 עד

השעה 01:30. דרך אגב, גיליתי שיש אחוז גבוה מאד של חולי גב

באוכלוסיה, ואלה לא ישנים היטב ולכן צופים בטלויזיה. וב ולכן הם

רואים (בדיחה); שאלתי אותם, והסתבר שרבים חולים גב.

האם זהו סקר צפיה, שעשית באופן אישי, לגבי השידורים בכנסת?

אחוז הצפיה הוא בסדר גודל הדומה לממוצע הצפיה בתוכניות בשעות

19:30-18:30, כלומר זה בסביבות 4%-5% . זה הרבה מאד, שכן כל אחוז הוא

33 אכף איש. מהשעה 12:30 בלילה ישנם פחות אנשים שצופים.

בסך הכל, במונחים תקציביים, הכנסת והשידורים מהכנסת הם גם בעלי

ערך כלכלי לרשות השידור, מבחינת יוקרה, מבחינת יכולחם להגיע ולתת

שירות לציבור ומבחינת מה שהם יעשו בעתיד בערוץ 3.

הכנסת משחחפת במליון ש"ח, ולנו זה עולה 4 מליון ש"ח בגלל סיקור

הוועדות, השעות הנוספות האלה וכו'.

יכול להיות, אך, בסך-הכל, זוהי השקעה טובה. אני מבקש, שתביאו

בחשבון , שכשתבואו לבקש את תוספת התקציב לגבי ערוץ 3, עליכם להיות

מוכנים לכך שיאמרו לכם כאן שנלחמחם מלחמה עיקשת כדי לקבל זאת. כלומר,

זה לא נעשה בהנחה שנשלם את מלוא העלויות.

לא דרשנו זאת.

אבל, אתם כותבים שתבואו שוב בעתיד.

לא. זה נאמר לגבי ערוץ 3 בעניין הימים האחרים, שאמורים למלא

בשידורים למדינות ערב בשידורי לוויניים וכיוצב"ז. וכאן , אם לממשלה יש

עניין בזה, היא היתה אמורה לממן זאת, אך זה הדבר היחיד שיש כאן . זה

לא קשור לתקציב הכנסת.



מ' איתן ;

בסדר. אם כך, לא הבנתי את הנאמר כאן וזו טעות שלי.

לגבי הרדיו, נאמר, בסעיף 3 בחוברת, ש"כתוצאה מקיצוצים שחלו

בתקציב הריאלי של רשות השידור הוחל גם בקיצוץ תקציב הרדיו" כביכול,

ואז נאמר שאתת הסיבות היא "התייעלות בעבודה שלא במשא ומתן ולא במסגרת

הסכמי עבודה, כלומר תוספת עבודה לעיתים תוך קיצוץ במיכסת השעות

הנוספות". אם ישנה כאן התייעלות בעבודה שלא במשא ומתן ולא במסגרת

הסכמי עבודה, אז אני יכול לברך על כך אם לא משתמעת מזה פגיעה כלשהי

בזכויות העובדים. כלומר, מקודם המצה לא היה בסדר, ועתה זה נהיה בסדר.

במקרה כזה, זה מקובל עליי. אם אפשר להוסיף עבודה וגם לקצץ במיכסת

השעות הנוספות, כיצד הדברים האלה מסתדרים ומהו המצב נכון להיום?

מבחינת המצב הנכון לעבר, למעשה, משתמע מכאן שהמצב היה לא תקין .

ברצוני לדעת מהו המצב נכון היום.

א י פורז;

כשתתחלנה תחנות הרדיו האיזוריות לפעול, יהיו לכם עובדים שיעברו

לשם. במקרה כזה, אל תקבלו עובדים אחרים במקומם.

אתם מדווחים על סקר האזנה לשידורים בערבית: "90% בקרב ערביי

ישראל, 26% במצרים, 30% בסוריה, 24% בירדן ו-12% בלבנון". אני מבין

שהאחוזים האלה הם אחוזים ממשהו, אך אינני יודע מהו. אינני מעלה על

דעתי, שזה צריך להישמע כפשוטו כלומר שזהו אחוז מכלל המאזינים במדינות

הללו.

מי קירשנבאום;

אלה הם סקרים של ה-BBC. מדובר באחוז מאוכלוסיית המאזינים לרדיו

בכלל במדינות ערב.

האם % 30 בסוריה שומעים את קול ישראל בערבית?

מ' קירשנבאום;

כן .

איננו אחראים לסקרים הללו. אלה סקרים של הBBC-. אנו רק קנינו את

הסקר מהם.

האם הם שומעים פעם אחת או יותר?

מי לוי;

ישנן כל מיני הגדרות לנושא של האזנה וצפיה.

_אני מתנצל. מדובר על אחוז מכלל אוכלוסיית המאזינים לתחנות זרות,

כאשר רדיו מונטה קרלו מוביל, ואנו נמצאים במקום נכבד מאד.

בסדר. זהו שינוי גדול בהאדרה לעומת מה שאמרת קודם.

פיקנטריה - יש משהו שעליכם לשנות מדי פעם, כשאתם כותבים עליו.

באהד הסעיפים התקציביים נאמר "צרכי משרד כולל נייר טלפרינטר", כלומר

אתם עדיין צורכים נייר טלפרינטר. זה לא מכובד. עליכם להתעדכן .

זה שייך לנושא של צרכי משרד.

מ' איתן

כיתבו "צרכי משרד" בלבד ללא התוספת "כולל נייר טלפרינטר". האם

אתם תושבים שזה משכנע אותנו?

בעמוד 62, בחוברת, תחת הכותרת "חדשות בעברית", מופיע סעיף נפרד

בעניין הפקה עצמית במחלקת חדשות. מהי הפקה עצמית במחלקת חדשות? מדוע

זה מופיע בנפרד וכמה בדיוק הכוונה?

היו"ר ח' אורוו ;

_חבר-הכנסת מיכאל איתן , משך הזמן שבו דיברת הוא ללא תקדים. זה

ניתן לתבר-הכנסת מיכאל איתן , היות והוא הנציג היחיד של האופוזיציה

בדיון זה.

לא אאריך לחבר-הכנסת מיכאל איתן. לא הספקתי לסקור את המישרות,

הנתונים וכוח המשדרים. אינני יודע כיצד חבר-הכנסת מיכאל איתן הספיק

לסקור זאת. זהו כשרון בלתי רגיל. בעקרון , על פניו, מדובר על תוספת,

שהיא בהחלט סבירה, של 10% לאגרה, ונדמה לי שתוספת לתקציב בשיעור של

כ-15% הינה בהחלט דבר סביר. מה שלא הצלחתי ללמוד, ואינני משלה את

עצמי שאעשה זאת במסארת הזמן הזה, הוא מה נעשה ואלו שינויים חלו

1. ברצוני לקבל נתונים השוואתיים לגבי רק"ע (הרשות לקליטת עליה). -

האם ב-1994, בהשוואה ל-1993 ול-1992, חלה עליה או ירידה?

2. ברצוני לקבל נתונים השוואתיים לגבי נושא מוסיקת הפולקלור. - האם

ישנה תוספת, בנושא זה, במסגרת כלל שידורי המוסיקה?

3. אולי יש לכם תשובה לזה, אך הייתי רוצה לראות או לשמוע תוכניות

שעוסקות בנושא עבודה, תעסוקה וחינוך לתעשיה טכנולוגיה ומדע. בנושא

הזה אינני בטוח שיש את התשובות, אך אם אינני יודע אם הן ישנן .

לדעתי, בניאוד לטלויזיה המסחרית, בה יש משמעות ל-rating והיא

כמובן חשובה, נזכיר את הערכים שאנו תורמים בשידורים, מעבר ל-

rating, במסגרת הרשות הממלכית. לדעתי, בתחומים אלה יש עניין

ציבורי וכללי לשלב תוכניות מסוא זה.

מי לוי ;

ברצוני להשיב על שאלות מהפן הכלכלי. לגבי המאזן , ועדת הכספים

חייבה או דרשה מרשות השידור לפני כמה שנים להכין מאזנים. רשות השידור

התקשרה עם רואה חשבון , שמכין מדי שנה מאזן . זהו המאזן של 1992, ואנו

אמורים לסגור את הספרים שלנו בערך בסוף חודש ינואר, ואז נכנס רואה

החשבון ומתחיל להכין את המאזן של 1993. רק במאזן כזה אפשר לראות אח

הנתונים המדוייקים של יתרות קרן הפיתוח, כי כאן יש פירוט ואם פירוט

של התנועות של קרן הפיתוח. בסוף 1992 קרן הפיתוח עמדה על 43 מליון

ש"ח מינוס. זהו מינוס, כי במאזן רושמים עדיין את אותו חוב, שאנו



חייבים לאוצר ועדיין לא בוטל, ולכן הוא בא לידי ביטוי כאן . ישנם כאן

עוד כמה סעיפים. הקרן קטנה בתקציב הפיתוח.

האם משרד האוצר דורש מכם את הכסף הזה או שלמעשה הוא ויתר על כך?

משרד האוצר מעלה את הדרישה מפעם לפעם, אר הוא כנראה מבין שאיך

מהיכן לקחת זאת. לכן , מנסים למצוא קומבינציות כלשהן , שזה יופחת בצורה

כלשהי בעתיד מהאגרה.

היתה תוצאה, שהיה גרעון יותר גדול בתקציב, בתקציבי השנים הללו ,

כי אומדן ההכנסות לא התממש. הרי הם 'בנו' על הכסף הזה.

מי לוי;

הם לא יבנו' על זה. אתמול הם הצהירו, שהם לא הכניסו זאת לתקציב.

אתמול היה נציג האוצר. גם עתה נוכח כאן נציג האוצר.

היו"ר ח' אורון ;

חבר-הכנסת אברהם פורז, הכנסות הן רק אומדן . אם ההכנסות היו תקציב,

היתה לנו בעיה.

א י פורז;

נציג משרד האוצר, האם תרצו לגבות את הסכום הזה או שלמעשה ויתרתם

על כך?

אנו עדיין נמצאים בדיונים.

היו"ר ח' אורון ;

לפחות לפי מה שרשום אצלי, בסיום הישיבה, בסעיף השלישי בסיכום

הישיבה, ייאמר שהוועדה מחליטה ופונה לאוצר, על פי מה שאמרו קודם,

בישיבה אתמול, שבחור 3 חודשים, ולא לקראת שנת התקציב הבאה, יהיה

עליהם לבוא עם עמדה מה דעתם על ה-90 מליון ש"ח, ואז יתנהל הויכוח.

כרגע, אין להם עדיין עמדה.

היתה עמדה של שר האוצר בישיבת הממשלה.

אני מקדים מאוחר למוקדם, אר אנו נרצה, שתוך 3 חודשים תבואו

ותאמרו מה החלטתם. למשל, תוכלו לומר: החלטנו לתבוע זאת, לתבוע רבע או

לוותר. נקיים את הדיון הזה באופן נפרד.

האם ישנה ביקורת על המאזנים של רשות השידור?



א' שוורצשטיין ;

השר עושה ביקורת שוטפת גם על התקציב.

מי קירשנבאום;

לנו ישנה תביעה להחזיר את מה שנלקח. הכספים שולמו כאגרת שידור,

ולא כמס, ולכן אסור היה לקחתם למטרות שאינך שידור.

מ' איתן ;

אני מסכים איתך.

היו"ר ח' אורוו ;

כאמור, יהיה על כך ויכוח. הדיון הזה יתקיים בתוך 3 חודשים.

מי לוי;

מאחר והנחנו שאת הסכום הזה בתוך יתרות קרן הפיתוח לא נצטרך

להחזיר, השתמשנו בזה לצורך פיתוח. זהו המקור היחיד לצורך פיתוח רשות

השידור. פיתוח רשות השידור לא נכלל עד כה, לפחות בשנים האחרונות,

במסגרת אגרה שמממנת אותו. לכן , במשך השנים היתרות האלה פחתו והן

מימנו השנה 27.5 מליון ש"ח לשנת 1993 את תקציב הפיתוח, והן אמורות

לממן בשנת 1994 עוד 27.5 מליון ש"ח בתקציב הפיתוח. ישנן עוד

התחייבויות שכר כלשהן משנים קודמות לעובדי רשות השידור, שעלינו

להוציא באישור הממונה על השכר, שנובעות מהסכמי שכר שעדיין לא נסגרו.

ואז, למעשה זה ייגמר. לכן, בשנה הזו ביקשנו להקצות בתקציב הרגיל

הפרשה לקרן לפחת, על מנת שהמימון בשנת 1995 לפיתוח לא ייפסק לחלוטין

ויהיה לנו סכום כלשהו שנוכל להתחיל לצבור אותו לצורך פיתוח. - אלה

דבריי לגבי הנושא של הקרן והמאזן . בסעיף של העברות לרזרבות יש סעיף

שנקרא "הוצאות פחת" בסך של 5 מליון ש"ח.

מי ינוו ;

ביקשנו 10 מליון ש"ח, אך האוצר לא הסכים לכך.

מי לוי;

שר האוצר ביקש שנפחית זאת ל-5 מליון ש"ח, כי אז זה עמד בדיוק

בגובה האגרה של 10% ולא יותר מזה.

א י שוורצשטיין ;

אם הייתם עושים אז הוצאה אחרת ומעבירים זאת לפחת, לא היתה שום

התנגדות.

מי לוי;

היינו צריכים לבטל רשת כלשהי ברדיו או משהו כזה, אך לא עשינו זאת

בינתיים.

לגבי השאלה כמה מקצים לרדיו ולטלויזיה וכיצד זה נעשה, הרי שתהליך

הכנת התקציב מתחיל בערך 3 חודשים לפני שמתחילים הדיונים במוסדות

הפוליטיים ואצל המחוקק. כל מנהל מדיה מתחיל להכין את תוכנית העבודה

שלו לשנה הבאה, נותן לזה ביטוי כספי ומתנהלים דיונים בהנהלת רשות

השידור שהיא קובעת את העדיפויות. בשנה הזו נתנה הרשות עדיפות גבוהה

יותר לנושא הטלויזיה, בגלל התחרות, והחלק היחסי שלה. בסך-הכל, בדרך-

כלל, נשמרים היחסים של בערך 35% תקציבי הרדיו, קרוב כ-46% תקציבי



טלויזיה והיתר הם הוצאות מינהל, רזרבות והנהלה. יחס זה נמשך זה כמה

שנים, ובשנים האחרונות זה קצת עולה בהדרגה, באחוזים בודדים, לטובת

הטלויזיה, בגלל התייקרויות חריגות במחירי ההפקה.

מ' איתן ;

כלומר, לטעם הקהל איך השפעה והעליה באחוזים בודדים היא רק בגלל

שזה קצת עולה יותר.

מי לוי;

לא. זה עולה יותר, וישנה גם תוספת שעות. יש לקחת בחשבון , שב-1994

הטלויזיה תשדר 800 שעות יותר מאשר בשנת 1993 עקב תוספת השעות

מהטלויזיה הלימודית והשעות בשבת.

אנו משלמים רדיו יקר. למעשה, אנו מחזיקים רדיו, שהוא יקר מאד,

ללא שום פרופורציות כלכליות. יש להבין , שמתוך 6 או 6.5 הרשתות, שאנו

משדרים, שתיים ריווחיות, רשתות ב' ו-ג' שנותנות פירסום. כל היתר הם

שידורים פילנטרופיים שלנו, כאשר אנו מחזיקים כח-אדם עצום, שנמצא שם,

עובדים ותיקים של קול ישראל וכו'. אפשר למצוא שם עובדים, שעובדים

ברדיו 40 שנה ויותר; זהו רדיו, שבלי ספק, מבחינת כח אדם שלו, הוא

גבוה מאד. אנו הצענו לאוצר תוכנית התייעלות, שבה אם אפשר יהיה להציע

תנאי פרישה הולמים לאנשים, אנו מצידנו מופנים להתייעל ומופנים באמת

להציע לעובדים הותיקים תנאי פרישה הוגנים ונורמליים. אם זה יהיה טוב,

אנו יכולים לוותר על המישרות האלה. - אם זו השאלה, אז התשובה היא:

בפירוש, פן .

מ' איתן ;

השאלה לא היתה כלכלית, אלא ערכית. יש קופה אחת לרשות השידור, ואם

במשך שנים נמשך היהס של 35% ו-46%, אז משהו פאן לא בסדר. השאלה היא

האם אי אפשר להתחיל מ-0, ולומר: לא היה כלום בשנה שעברה, ונבדוק את

הכל מהתחלה.

מי הירשנבאום;

אני מסכים איתך. הפרופורציות האלה הן פרופורציות מעוותות. שירותי

רדיו לא צריכים לעלות כפי שהם עולים אצכנו, אך ישנם הסכמים קיבוציים

וכו'.

אי פורז;

האם מדובר, בעיקר, על עובדים בשפות זרות או גם על אחרים?

מי סירשנבאום;

לא מדובר רק על עובדים בשפות זרות. תמיד קל לנו להגיד: אנו

משלמים לחוד ופו'. מדובר למשל בעובדי רשת אי, שהם העובדים הותיקים של

הרדיו. ישנה שם כמות גדולה מאד של עובדים, שמשדרים, אגב, לאחוזי

האזנה נמוכים מאד.

א' פורז;

הרדיו המקומי יפתור לכם את הבעיה, במובן זה שחלק יעברו לשם.



היו"ר ח' אורון ;

הסתכל על הדפים לגבי הרדיו, ותראה את מרכיב השכר בכל אחד

מהפרקים.

א י פורז;

הרדיו הוא יקר מאד.

היו"ר ח' אורוך ;

בעניין החדשות, מתוך 14 מליון ש"ח 8 מליון ש"ח הם משכורות. אם

תוסיף לזה את הפנסיה, אז התוצאה היא כמעט מליון ובתוספת שעות נוספות

זה צוד 2 מליון ש"ח.

הרוב זה שכר ומשדרים, שאנו משלמים עליהם ל"בזק".

סקר "אמך" שעסק בשינוי מבנה רשות השידור - הנהלת רשות השידור,

שהזמינה סקר זה בזמנו, לא הצליחה לישם זאת. הסקר הזה לא בוצע ולא

יושם. כדברי המנכ"ל, אנו נמצאים עתה בדיונים עם משרד האוצר על

התייעלות לגבי העובדים הותיקים שלנו.

מספר המשרות - כשאנו מקבלים אישור של האוצר ושל הממשלה לגבי

התקציב, ישנם 3 מרכיבים שלגביהם אנו מחוייבים מבחינת כח אדם:

1. מספר התקנים, כלומר מספר המשרות.

2. כמות עובדים ארעיים, שהם בנוסף למספר המשרות מעבר לשיא כח האדם.

3. השעות הנוספות.

אלה הם 3 מרכיבים, שאנו מכניסים לתקציב. הם לא באים לסתור זה את

זה. תמיד עובדים ארעיים היו מעבר לשיא כח אדם. קילומטראז' ואש"ל הם

חלק משכר העובדים. זה חלק מהסכמי השכר בכל המשק הציבורי.

מ' איתן ;

אני שואל האם ישנה הגבלה בענייו הזה. אתה אומר, שיש לכם 3

מרכיבים, ושאו1ם מנהלים משא ומתן עם האוצר.

מי לוי;

לא. אנו מדברים על הנתונים הפיזיים. מבחינת סכומי השכר, אנו

כפופים לאותן טבלאות השכר, שמשרד האוצר מאשר לנו, ואלה הן טבלאות

השכר שמאושרות על-פי הסכמים קיבוציים כשהם מיושמים אצלנו. כלומר, אם

המדינה היום, ב-1993, הגיעה להסכם על הסכמי שכר קיבוציים במסגרת

המדינה ל-3 שנים, אזי כשאומרים שהם מוסיפים % 3 ב-1993 ועוד אחוזים ב-

1994 וכן הלאה, זה אם מחייב אותנו. איננו יכולים לעבור זאת בלי אישור

של הממונה על השכר. כלומר, אנו כפופים לממונה על השכר בכל נושא

הדירוג ובכל נושא השכר. אבל, אלה הם פרמטרים פיזיים, שאנו מכניסים

לחוברת, שמחייבים אותנו ושהם דרישות של האוצר.

א י פורז;

האם אתם עוד קונים תוכניות בארץ מראש?

סך . יש סעיף שנקרא: התקשרויות חיצוניות.



היו"ר חי אורון;

חבר-הכנסת פורז, המפיקים מרוצים, בתי המלון מרוצים. כולם מרוצים.

רק התחלפה הממשלה, וכולם מרוצים.

מי לוי;

בעמוד 63 בחוברת קיים סעיף 169 14, לגבי הזמנת הפקוח מקוריות.

א י פורז;

זה בערך 5 מליון ש"ח.

מ' לוי ;

1,478 משרות. בנוסף, ישנם עובדים

ארעיים, שאינם מקבלים כתב מינוי. הם לא יכולים לקבל כתב מינוי, והם

בדרך כלל ארעיים ומחליפים עובדים שנמצאים בחופשות בחל"תים וכו'.

מהו, לדעתכם, מספר העובדים הרצוי? לאיזה מספר ברצונכם להגיע?

היו"ר ח' אורוו ;

00 1,4.

המספר, שהממשלה דרשה מאיתנו להגיע אליו, הוא 1,400. זה היה,

כשמספר העובדים התקניים היה 1,675. במשך השנים ירדנו עד 1,478,

ובשנים האחרונות המספר הזה נשאר פחות או יותר קבוע. אנו מקווים, שעם

תוכנית הפרישה, שהיום אנו מגבשים עם האוצר, נוכל גם להגיע למספר הזה

ב-1994 או ב-1995.

מדברים בהכללה על רדיו וטלויזיה יחד. ברדיו יש אכן שומן , שאפשר

להשתתרר ממנו, אך בטלויזיה חסרים קצת אנשים. כלומר, יש לעשות את

ההפרדה הזו בין שני הדברים.

אי פורז;

אם זו לא תוכנית קנויה, אז האם הכל לפי סולם השכר הזה? הרי, עתה,

אתם מתחרים.

איננו רשאים לשלם מעבר לטבלאות השכר של הממונה על השכר.

בטוחני, שהרדיו האיזורי שכך, חבר-הכנסת אברהם פורז, יוכל להציע

להם שכר גבוה יותר.

יכול להיות, שהרדיו לא יוכל לעשות זאת. אבל, אם בעוד שנה המצב

בערוץ השני יהיה טוב הוא ישלם שכר גבוה מאד.



היו"ר ח' אורון ;

בינתיים, כנראה, שזה קרה פחות ממה שחששו. כנראה, שהחיים יותר

מסובכים ממה שזה נראה בהתחלה.

יכול לקרות עוד דבר - לפתע נכנס מישהו צעיר בשכר נמוך, ומסתבר

שהוא כשרון גדול.

על ערוץ 3 וכו' כבר דיברנו. לגבי הרדיו, אומנם ישנה פיסקה בעניין

ההתייעלות ברדיו, אך היא מתייחסת לכך, שב-3-2 השנים האחרונות הרדיו

הגדיל את שעות השידור שלו , ובשנת 1994 זה עומד על 47,000 שעות בשנה

ב-8 רשתות, לעומת 40,000 שעות לפני כן . אני מזכיר לכם, שנוספו לכך

רק"ע ו "גל בטוח" באיזור הצפון , ואלה הן תוספות של רשתות שנעשו ללא

תוספת של כח אדם בתקן . לכן , מוזכרת כאן ההתייעלות הזו.

מ' קירשנבאום;

נכון , אך ברק"ע מועסקים 38 עולים חדשים. יש להביא זאת בחשבון.

זהו נטל על תקציב רשות השידור, ולא מממנים אותם מבחוץ.

בזמנו , הבטיחו לנו מימון .

א י פורז;

אבל, בלעדיהם לא יכולתם להפעיל זאת, שכן אין לכם דוברי רוסית.

יש לנו מחלקה רוסית, שמשדרת לחו"ל. חלק מהסיפור של רק"ע היח

עניין של קליטת עליה.

ג' שגיא;

כמו כן , מדובר בעולים, שמכירים את העליה האחרונה.

הפקה עצמית בחדשות - הסעיף המרכזי הוא סעיף החדשוח בטלויזיה.

מתוך הסעיף הזה משלמים את רוב הוצאות צוותי הצילום החיצוניים שאנו

מפעילים, זכויות על כתבות ועל ידיעות, עובדים פרילנסרים, מנחים וכדו'

שאינם עובדי רשות השידור. - זהו עיקר הסעיף של החדשות בטלויזיה.

מי קירשנבאום;

ברצוני להשיב על דברי חבר-הכנסת מיכאל איתן . לדעתי, הוא קרא אח

התקציב והערותיו טובות מאד. נושא אחד, שחבר-הכנסת מיכאל איתן העלה,

והוא נכון, הוא נושא עיצוב הטלויזיה, ואני מדבר על טלויזיה בעיקר,

בעידן התחרות, ויש גם בעיה של עיצוב הרדיו בעידן של התחרות. הגענו

למסקנה, אליה הגיעו גם מדינות מפותחות לבריטניה, צרפת, גרמניה

ואחרות, שהתמודדו עם הנושא של טלויזיה מסחרית שנכנסה לתחרות עם

טלויזיה ציבורית, שחייבים ליצור תפריט שבו ישנם גם דברים שהם

פופולריים, כי עליך גם להצדיק את האגרה. אם נהיה רק איזוטריים

ואליטיסטיים, לא נצדיק את האגרה. יש ליצור תפריט, שישנן בו תוכניות



פופולריות, כמו "פופוליטיקה" או "מצלמה נסתרת" וכיוצב"ז או כדורגל

שזה פרפולרי מאד, אך, יחד עם זאת, ואני מסכים עם דבריך, עלינו ליצור

תכנים שעושים את הדיפרנציאציה בינינו לבין הערוץ המסחרי. אחרת, אם

אנו אותו דבר, איו סיבה לקיומנו. זה אכן נעשה כמו בתוכניות "מבט

שני", שבקושי מגיעות ל-10% צפיה או בתוכנית של מני פאר שמגיעה כ-10%

צפיה, אם כי מדובר בכ-300 אלף איש שזה מספר לא קטן . התוכנית של מני

פאר היא דבר מוצלח מאד.

א י פורז;

אינני רואה את האליטיזם שבזה.

מי קירשנבאום;

אבל, יש בה גישה קצת יותר רצינית. יכול להיות, שאתמול היתה

תוכנית בנושא אחר, אך בדרך כלל גישתו מעמיקה יותר. ככל שאתה מעמיק

יותר בנושא מסויים ואינך מרפרף רק באספקטים הבידורייים שלו, בהכרח

תגיע לאחוזי צפיה נמוכים יותר. את "מבט שני" כולם משבחים ואומרים

שהיא תוכנית מעולה. כיום, לחומרים דוקומנטריים אין בכלל אחוזי צפיה

גדולים. האם זה אומר שה-BBC לא עושה דברים דוקומנטריים?! לא. ה-BBC

עושה הרבה סרטים דוקומנטריים, כי זה אכן מה שיש לעשות ומה שעלינו

לעשות. אנו נתקלים בקשיים בדרמה. אנו עושים משהו בלייפציג על

מנדלסון , ואז אנו 'חוטפים על הראשי. מול זמן השידור של "מנדלסון

בלייפציג", הערוץ השני משדר את התוכנית "מרגול", שבה התארח ניסים

סרוסי, ואין ויכוח ששם יהיה rating גבוה יותר. אבל, אנו נעשה את

"מנדלסון", ויחד עם זאת לא נהיה רק אליטיסטיים כי אז נהיה מנוכרים

למשלמי האגרה. לכן , יש לעשות כאן דברים בזהירות רבה. אנו נמצאים

בחודשים הראשונים של התחרות, ועדיין איננו רוצים לעשות תזוזות

גדולות, אך הכיוון שלנו הוא כן להביא דברים שבערוץ השני לא יעשו

אותם. אין סיכוי כלל שהם יעשו את הדברים האלה, כי אין להם מקדם

rating גבוה. חבר-הכנסת מיכאל איתן, אני מסכים איתך, לגבי האבחנה

שאיש עדיין לא ער לה, שrating- לבדו , המספר לבדו, אומר מעט מאד.

השאלה היא האם התוכנית מצאה חן בעיניך, האם הרגשת שבזבזת את זמנך או

לא והאם יצאת מגורה גם אם כעסת.

א' פורז;

מבחינת rating בערוץ מסחרי, זה לא מעניין , כי השאלה שם היא האם

ראית את התוכנית או לא.

מי הירשנבאום;

הסקרים, שנעשים כיום, אינם מתאימים לעידן ה"זאפינג", שבו עוברים

מערוץ לערוץ. סקרים אלה אינם מהימנים, משום שאם שואלים אדם "האם צפית

ב'מבט השבועי?" או "האם צפית ב'גבי גזית' באותו זמן?" תשובת האדם

לשתי השאלות תהיה "כן". ואז, תתעורר השאלה מה הוא ראה יותר. במקרה

כזה, על הנשאל לזכור כמה דקות הוא צפה בתוכנית אחת וכמה בתוכנית

אחרת. לכן , בעידן ה"זאפינג" צריכה להיות רק מדידה מטרית ממוכנת עם

מידגם של 300 או 500 מקלטים, כשיש חיבור מיכני אליהם שבודק כל דקה או

כל חמש דקות איזה ערוץ פתוח באותו זמן . ברצוני להעביר את הבעיה שיש

בנושא זה. כל זמן שאין rating, שלפחות מודד בצורה מדוייקת את מצב

הצפיה, ולא את מצב שביעות הרצון , הפירסומאים לא מתייחסים לכל הסקרים

שיוצאים, גם שלנו וגם של "גאלופ" לגבי הערוץ השני. הם יודעים, שזה

טוב לתעמולה של הערוץ השני ולתעמולה של רשות השידור. בתחרות הזו,

הפירסומאים עצמם לא 'קונים' את הסחורה הזו. הם יקנו רק את הrating-

שיהיה מיכני.



א' פורז;

אבל, שם ההתמודדות היא בכלל בין ערוץ שני לכלי פידסום אחדים.

מ' קירשנבאום;

ברצוני גם להצדיק את האגרה, ולכן חשוב לי שבשעות מסויימות תהיה

צפיה גבוהה מאד. אנו מתחרים, ואם אנו נכשלים שם אנו מודים שאנו

נכשלים בצפיה. כשמדברים על מה שנקרא shara על כל מיגוון השעות, הרי

שאיננו יכולים להיות בshare- גבוה; אם בשידורים בערבית צופים 1.7%

וב'ימבט" צופים % 30, מחלקים זאת בין שניים, ואז הshare- שלנו הוא % 15,

17% או 18%, בשקלולים כאלה, ולא יותר.

א י פורז ;

האם אכן בשידורים בערבית צופים רק % 1.7?

הצפיה בשידורים בערבית היא קצת יותר מזה, אך איננה גבוהה. חבר-

הכנסת אברהם פורז, אנו משדרים גם תוכניות עם 2.7% צפיה. ישנן תוכניות

דת ומסורת, תוכניות בערבית ותוכניות תרבות מיוחדות המשודרות מאוחר

בלילה, ותוכניות אלה הן לאחוזי צפיה נמוכים. כשמשקללים זאת עם "מבט"

ועם הדברים הפופולריים יותר, כמובן שה-share שלנו איננו גבוה.

חבר-הכנסת מיכאל איתן , ברצוני לומר לך, ובזה אני מסכים עם דבריך,

דבר מה בעניין מה שקורה בסקרים. אנו מסכימים להשתתף במימון סקר

אמיתי, שישרת את הערוץ השני, את הכבלים ואותנו. אבל, ברצוננו לשאול

גם שאלות של שביעות רצון , שכן אותנו זה מעניין אך אותם זה לא מעניין .

אותם מעניינת רק השאלה האם האדם ראה את התוכנית או לא. אני מפרגן

להם, אך זוהי התייחסות כמו אל בקר ואל ראשים. אותנו לא מעניינים רק

הראשים, אלא גם נושא שביעות הרצון : האם קבענו למטרה? האם זה מעניין

את הצופה בכלל או לא? והאם טיפלנו היטב בנושא או לא? זהו גם הערך

היחיד, שבשבילו עדיין כדאי שתהיה טלויזיה ציבורית.

הבריטים החליטו עתה על 10 שנים אגרה. הם החליטו לחדש את האגרה

לאחר ויכוחים גדולים במשך 4 שנים על נושא זה.

יחסית, זוהי מדינה גדולה. תוכנית, שאתה מפיק ל-4 מליון איש או ל-

40 מליון איש, עולה אותה דבר.

מי הירשנבאום;

זהו עניין אחר. חבר-הכנסת מיכאל איתן , בתכנון הקיים העלינו את

ההפקה המקורית, ובין 75% ל-80% מהשידורים שלנו הם הפקה מקורית. זהו

מצב, שלא היה אף פעם. העלינו את ההפקה המקורית מכמה סיבות, והסברתי

זאת גם כשלא היית. ראשית, הציבור בישראל רוצה טלויזיה עצמית. כיום,

בכבלים, הצופה מקבל את החומר הקנוי; יש לו ערוץ אופרות סבון , ערוץ

סרטי קולנוע, MTV ו-CNN. לדעתי העובדה שרוצים ערוץ עברי, היא

ההתפתחות הטובה ביותר שארעה בשנים האחרונות. בעבר, כשניהלתי את חטיבת

התוכניות בשנות ה-70 היו מבקרים וארורים שאמרו: עיזבו אותנו מהנסיונות

שלכם, והביאו לנו סדרות מאיטליה, מאנגליה, תיאטרון הכורסא או תיאטרון

אחר וכו', ואל תבלבלו לנו את המוח. כיום, אין זה כך. כיום, דוקא יש

ביקוש גם בערוץ השני. מדוע הערוץ השני משדר כל כך הרבה בעברית, כשהיה

לו הרבה יותר קל לקחת חומר קנוי ולשים פירסומות? אין rating לחומר

הקנוי. עליך לשדר בעברית, ויש לזה משמעות. יש לזה משמעות תקציבית

רצינית ביותר. על סדרה קנויה אנו משלמים 500 דולר, 1,000 דולר או



1,500 דוכר, והיום בגלל הערוץ השני המחיר קפץ ל-5,000 דולר. סרט

קולנוע, שבעבר שילמנו עליו 5,000 דולר, היום ערכה 20,000 דולר

מינימום. וזאת, בגלל הערוץ השני שנכנס ובגלל הכבלים. אנו מתחרים על

אותם מפיצים. הם באים עם פתק שבו ישנה רשימת סרטים, ואז בא הערוץ

השני מציע את המהיר שלו ובזה מסתיים הסיפור והוא לוקח את החבילה.

כשהיינו לבד בשטח והיינו מונופול, הכתבנו את המחירים ל-BBC ולכולם,

וזה היה קל. כעת, כל המחירים האלה עטו.

למרות שמחירי סרטים קנויים עלו, בהפקת שעה של הפקה מקורית עדיין

מדובר על מאות אלפי שקלים, וזה לא הסכום של סרטים קנויים. ישנן

עלויות גבוהות לעצם הנושא של הפקה מקורית בתחרות שאנו נמצאים וחייבים

להימצא בה. לכן , יש להבין , שעלויות יצור הטלויזיה עלו והן יותר

גבוהות. בנוסף, הוספנו שעות. הוספנו את השבת כולה, ויש לזה משמעות

עצומה. דרשנו וקיבלנו זאת, והבטחנו שאת זה נבלע בתוך התקציב ולא נבקש

משהו נוסף. כמו כן, נוספו לנו ה-1.5 שעות מטלויזיה הלימודית, ואני

יודע שאתה, חבר-הכנסת מיכאל איתן התנגדת לכך אר איו זה משנה כרגע, כי

היה חשוב לנו להרחיב גם את ה-scope של שידורי הילדים בערוץ ממלכתי.

מ' איתן ;

לא התנגדתי לזה, אלא טענתי שיש לאחד את שתי הרשויות האלה.

יכול להיות, שגם זה יהיה.

מי קירשנבאום;

אנו ערים לשאלת האופי ואיזה סוג של תחנה צריר לעצב. אנו מתלבטים

בזה מדי יום. אנו מנסים דברים ועדיין עושים שגיאות וכו'. אני מעריך,

שהדברים יתייצבו. הצופה בישראל יידע בדיוק איזו טלויזיה הוא מקבל

ברשות השידור בטלויזיה הממלכתית שלו ואיזו סוג טלויזיה הוא מקבל

בערוץ המסחרי. אינני מבטל, אינני פוסל ואינני משמיץ אח הערוץ המסחרי.

לדעתי, יש להם כמה הישגים רציניים ביותר. למרות שזה אירוני, מה שחשוב

לנו שם דוקא הוא נושא החדשות. חשוב לנו, שהן דוקא כן תהיינה חדשות

פופולריות וטובות. אינכם יודעים מה זה עשה למערכת "מבט"; הכתבים

שלנו, שהיו באים בבוקר, משאירים את מספר האיחורית שלהם ואומרים לעורך

במשר היום "חפש אותנו", כיום באים שעה יותר מוקדם בבוקר ונאבקים על

צוות צילום. רואים אצלנו ב"מבט" גם את מהדורת החדשות בערוץ השני בשעה

20:00 ושואלים: מדוע לא היה לנו את זה ומדוע לא היה לנו דבר אחר

וכו'? מיד, יש בירור, ולמחרת כבר רצים כולם.

א י פורז;

אתמול בוועדה שלי, בעניין הערוץ השני, היה ויכוח שאומר שלמעשה יש

לחייב שכל ערוץ ישדר בשעה אחרת. אני מסכים, שזו טעות.

זו טעות, ודיברנו על כך גם בממשלה. התחרות הזו מצויינת. אבל,

חייבת להיות דיפרנציאציה, והצופה חייב להבין שאלה הם שני ערוצים

שונים. אחרת, באמת, אפשר לעשות ערוץ מסחרי ודי. אני מסכים עם חבר-

הכנסת אברחם פורז. התנגדתי לדו"ח ליבני המציע, בין יתר הסעיפים, סעיף

שמקנה לרשות השידור פירסומת בטלויזיה. אמרתי, שאין לעשות זאת. אם

תעשו זאת, תבלבלו את משלם האגרה. ראשית, הוא לא יידע בכלל מה קורה

ומה ההבדל, שהרי הוא משלם גם דמי מינוי לכבלים.

הוא יכעס, שכן הוא משלם פעמיים עבור אותו מוצר.

לא. עליו לדעת היכן הוא חי . שנית, באותו רגע שפגענו במה שנקרא

"טוהר האגרה", בנושא הזה של הטלויזיה, החילחול יהיה מהיר, ובסופו של

דבר לא תישאר אגרה. ואז, נצטרך לשדר לפי טעם השוק, כי נישען על

פירסום. לכן , אנו ערים לנושא ולהערות שהעלית. חבר-הכנסת מיכאל איתן ,

שורש הבעיה, שלדעתי מטריד אותך, בנושא התקציב במקרו, הוא נושא אגרת

הרדיו ברכב, כלומר העובדה שאנו משעינים את התקציב הזה על ה-30 מליון

ש"ח ושאנו מקווים מאד שהחוק יעבור ועל כך אנו מסתמכים. אני יכול לומר

אין לנו ברירה אחרת. אנו זקוקים לכסף הזה מאד.

מ' איתן ;

נציג משרד האוצר, מדובר על תוספת של 30 מליון ש"ח. כיצד אתה

מסכים כזה?

חבר-הכנסת מיכאל איתן צודק. - זה עבר אתמול.

מי קירשנבאום;

ביקשנו אגרה יותר גבוהה. למעשה, לא העלו לנו את האגרה ואף לא העלו

את המדד. העלו לנו שם 10%, כשהמדד היה 2% .11.זה לא 10% ריאלי, אלא

10% של המדד. זה נומינלי. היתה לנו תביעה לאגרה גבוהה יותר, והאוצר

לא הסכים לכך. ביקשנו 12.5% ריאלי, על מנת לעמוד במשימות שלקחנו, ולא

איפשרו לנו זאת. יוזמת חבר-הכנסת דוד מגן לא הלכה יחד עם הדבר הזה,

אלא באה לנושא הזה מהצד. שם יהיה ויכוח אחר, ואינני רוצה לפתוח דיון

בזה עתה.

ברצוני לשמוע מה האוצר אומר בעניין הזה. נציג האוצר, מהי

המעורבות בתקציב כזה? איזה מעמד יש כאן? האם אתם מאשרים זאת על סמך

חוק שעוד לא קיים ועדיין לא עבר קריאה ראשונה?

אני מאשר. זה כתוב כאן במכתב של שר האוצר. גם חוק ההסדרים הוא

כזה.

אבל, עדיין אין כאן חוק. זוהי הצעה טרומית בלבד.

מי לוי;

זה כתוב במכתב שר האוצר.

רק"ע - רק"ע נשאר כפי שהוא, וכפי שעה נמשיך לשדר באותו מצב כמו

שהוא. מיום שישי הקרוב נתחיל לשדר מגזין ברוסית בטלויזיה, בשם

"קליידוסקופ", בשעה שקיבלנו מהטלויזיה הלימודית בשעות אחר-הצהרים,

שאנו משקיעים בו לא מעט. זה יהיה מגזין מיוחד. אני יודע, שישנה עוד



תביעה מאיתנו לעשות גם "אקטואלנוסט" באמצע השבוע וכו'. ישנה כאן

פרובלמטיקה, וזה לא פשוט. אנו משדרים גם באנגלית ובערבית, וזה יהפוך

אותנו לקול ציון לגולה בתוך הארץ. יש עם נושא זה בעיות. אבל, כאמור,

אנו ממשיכים את רק"ע. לדעתי, זהו נושא, שבעוד שנה או שנתיים נצטרך

לבדוק אותו ואת יעילותו ואת כל הדברים מסביב. יהיה צורך לבדוק האם יש

עדייו נחיצות לדבר הזה או לא. עתה, כאמור, איננו עושים בזה שום

שינוי.

מוסיקת פולקלור - חבר-הכנסת גדעון שגיא, האם התכוונת למוסיקה

מזרחית?

ג' שגיא;

כן .

בגלל שלקחתי את רשת ג' והכנסתי לשם 5 שעות מוסיקה מזרחית, הותקפתי

ע"י עורפים ומגישים. לדעתי, העלינו זאת בכמות גדולה מאד. מתברר,

כמובן , כמו שצפינו, בסקרי האזנה, שיש לזה ביקוש גדול מאד ולא יעזור

שום דבר. יחד עם זאת, לא צריך להתעלם מכך, שזה מקומם גם אוכלוסיות עם

טעמים אחרים. הרי אני חי מההתקוממויות הללו. האם בלי בלי חבר-הכנסת

מיכאל איתן היה לי מעניין כאן?! איננו מתכוננים להקטין את הנושא הזה,

אלא להיפך. אנו ערים מאד לנושא זה ולהצלחת מוסיקת הפולקלור. גם

בטלויזיה הכנסנו במוצאי שבת את מתי סרי שמנתה תוכנית מיוחדת למוסיקה

הזו .

תוכניות בנושאי עבודה, תעסוקה חינוך וכו' - חבר-הכנסת גדעון

שגיא, אני מבין , שאין לך תלונה על הרדיו, שכן הוא עוסק בנושאים אלה

בהרחבה. בטלויזיה זה יותר פרובלמטי, כי יש מעט זמן . אני מנסה 'לדחוף'

את התעשיה בשידורים. באתי לרשות השידור לאחר 10 שנים עם סטף ורטהיימר

ייצור, ייצוא ותעשיה. כמו שאומרים, 'עלי להביא לו את

הסחורה', שכן הוא כל הזמן מצלצל ושואל: אבל, היכן השינוי? כלומר,

אני, בהחלט, ער לנושא הזה. לגבי טכנולוגיה ומדע זה יותר קל כי תמיד

נעשה תוכניות כמו "תצפית'' וכו'. תחילה, 'דחפתי ' את התעשיה למדור

הכלכלי היומי. המדור הכלכלי היומי היה מתעסק רק בשוק ההון , וכל הזמן

ראו את הגרף של שוק ההון , מה קרה בבורסה וכו'. 'דחפתי' שם גם את נושא

התעשיה, הייצוא והעסקים של ישראל וכל מיני דברים שהטלויזיה של ישראל,

עד לפני כמה חודשים, כלל לא נגעה בהם. זה היה סוג של דברים, שלגביהם

כאילו אמרו "את זה לא מדווחים", אלא מדווחים רק כשיש מדד, בורסה

וכו '.

א' פורז;

אכן , ישנה התפתחות עצומה בסיקור.

המצב יהיה עוד יותר טוב.

מכיון שהיתה ישיבה אתמול, והבוקר כבר קראתי בעיתון "הארץ"

שהודעתי שאני שולח את משמר הגבול לכפרים הערביים לגבות אארה, אני

מבקש שיצויין בפרוטוקול, שמה שאמרתי הוא שהפרובלמטיקה היום של האביה

היא שעם יחידת סורקים ששולחים היום לשם יש לשלוח אם שוטרים של משמר

הגבול כדי לאבטח את חוליית הסורקים הזר. אבל, אין לי שום כוונה לשלוח

אותם. אין לי עדיין את הסמכות לשלוח את משמר הגבול ואם לא את

המסתרעבים לנושא הזה.

עתה, המצאת את הכותרת של מחר.

א' שוורצשטיין ;

בהצוני להתייחס לכמה דברים, שנאמרו כאן. לגבי חוב רשות השידור,

אומנם מיכאל קירשנבאום מצטט את השר, אך אינני חושב שזה מדוייק. לגבי

מה שהיה, היתה החלטה של ממשלה, וזה היה חוק שעבר בוועדת הכספים ואושר

ע"י הכנסת, שחייב את רשות השידור לשלם ולהעביר למדינה סכום מסויים של

כסף. זה, שהרשות לא העבירה את הכסף, זה לא תקין . רשות ציבורית לא

מילאה אחרי חוק של הכנסת, וזה לא תקין . היו החלטות דומות לגבי רשויות

אחרות, והן מילאו החלטות אלה. עתה, אנו נמצאים במצב שרשות השידור לא

שילמה ויש חוב שהצטבר; יש כנראה מצב, שהרשות טוענת לפחות שכרגע היא

איננה יכולה לשלם. האוצר לא ויתר בשלב זה על החוק, ומקיימים דיונים

עם רשות השידור.

מ' איתן ;

האמן לי, שזה לא מעניין אותנו כלל. זה כסף של האזרחים, ולא שלכם.

זה כסף שלקחו מעם ישראל בשביל אגרת טלויזיה.

היו"ר ח' אורון ;

חבר-הכנסת מיכאל איתן , הוא אומר לך, שזה על-פי חוק, שנדמה לי

שהצבעתי נגדו יחד איחך.

מ' איתן ;

הצבעתי נגד העניין הזה, ואף האשמתי אותנו. אם אנו מאשרים אגרות,

שלאחר מסן האוצר לוקח אותן , אז לא האוצר לא בסדר, שסן האוצר הוא גנב

מועד, וסליחה על הביטוי, שכן בעיניי זהו תפקידו. אנו צריכים להיות

שומרי האזרחים. מדוע הרשינו זאת? עתה, אני אומר אותו דבר. זהו כסף של

האזרחים. הביאו אותו עתה.

הסכמנו, שהנושא יחזור לכאן בעוד 3 חודשים.

אני מברך על ההחלטה לגבי דיון בנושא בעוד 3 חודשים. זה יעזור גם

למשרד האוצר.

התייעלות רשות השידור - הרשות אכן הציגה הצעה לתוכנית פרישה של

עובדים מהרשות. ברור, שהרשות יכולה להציג כל תוכנית שעולה על דעתה,

אך על האוצר לראות את השלכות הרוחב לגבי אופים אחרים. העניין נבדק

כרגע, ואני מקווה מאד, וזה כנראה מה שיקרה, שתגובש תוכנית עם הרשות

שתאפשר לבצע מהלך כלשהו של התייעלות ברשות כבר בשנת 1994.

אגרת הרדיו - השלב הראשון לגבי התקציב היה הכרה של שר האוצר,

בגלל המצב הנוכחי, שיש להכיר לרשות בתוספת תקציבית כלשהי נמוכה ממה

שהרשות ביקשה. שר האוצר בא ומכיר בזה, שיש לתת תוספת תקציבית כלשהי

לרשות. עתה, באה שאלת המקור. ואז, כפי שנאמר אם ע"י הרשות, היתה הצעה

של חבר-הכנסת דוד מאן , והוחלט ללכת עם הרשות במשותף על הצעת חוק,

ובדרך הזו אם לפתור בעיה של גביית אגרת הרדיו ואם לפתור בעיה תקציבית

כלשהי של הרשות שהאוצר הכיר בכך שיש לתת תוספת תקציבית. אבל, ההחלטה

לתת לצורכי הרשות תוספת תקציב מבחינת התוספת הריאלית שיש בה איננה

תלויה בזה שהולכים אם על החוק של אגרת רדיו. כלומר, אם לא תהיה אארת



רדיו ולא היתה תוספת בצורה הזו, אני מניח שהיתה נמצאת דרך אחרת כלשהי

לתת תוספת כלשהי או לא. דרך האגב, תוקף האגרה הוא רק עד ה-1 באפריל.

אם הכנסת לא תקבל את הצעת החוק, עדייו המתיר יעלה מחדש ואז יהיה צורך

באמצעות העלאת האגרה, באמצעות קיצוץ בתקציב הרשות או בכל

צורה אחרת.

מ' איתן ;

אביגדור שוורצשטיין , אתם באוצר, מפעם לפעם, בדיונים כאן , למשל על

מחיר המים, כשנוח לכם, באים ואומרים שעל מחיר לשקף עלות על מנת שיקרו

כדי שהציבור יידע בדיוק מהו המצב, כדי שאפשר יהיה

להיאבק וכדי שיהיה אפשר לעשות כך או אחרת. כאן , אינכם פועלים לפי

העקרון הזה, כי עתה לפתע נוח לכם אחרת. עתה, אם אתם תעלו את האגרה,

זה בסדר; הציבור יידע מה הוא שילם עבור אגרת רשות השידור. המשחק שלכם

הוא יותר חזק ממני וממך, ותהיינה תגובות, ואולי יגידו שזה כן מוצדק

או לא מוצדק, אך יידעו מה קורה.

היו"ר ח' אורון ;

אתה חוזר על הויכוח.

אביגדור שוורצשטיין חוזר על זה.

הויכוח על אגרת הרדיו ברכב יימשך בוועדה, ולא נסיימו עתה. נאמר

כאן ע"י נציג האוצר, ולדעתי מבחינתנו זה מה שחשוב, שברור לאוצר המצב.

ג י גל;

_הדיון בוועדה על כך הסתיים. זה לא יימשך בוועדה, אלא זה עולה

למליאה.

נכון .

עתה, זה לא נמצא בוועדה, אלא עולה למליאה. אם המליאה תפיל אותו,

אז זה לא יהיה.

ואז, לא יהיו כאן 30 מליון ש"ח.

הדיון תם, וההצבעה תתקיים ביום שני. ביום שני, כמובן , תהיה הצבעה

אחת בעד ונגד תקציב רשות השידור והצבעה בעד ונגד אגרת רשות השידור.

במהלך הדיון הזה עלו 3 נושאים, שהייתי מציע אותם כסיכום. אם אפשר,

אני מציע אותם כסיכום על דעת כולם, ואם לא תהיה הצבעה ביום שני.

איננו צריכים סיכום.

ג/דובר על החלטות של הוועדה.

ג' גל;

זה נאמר כתוספת, ואתה לא תתנגד לזה.

מדובר על דברים מוסכמים. אלה הם שלושת הנושאים, שאני מציע אותם

1. נושא אחד עולה בעקבות ההערה שנמסרה כאן גם עתה לגבי האוצר, ברור

לאוצר כרגע שמדברים על תקציב רשות השידור בהיקף ההוצאה שמופיע

כאן . אם יתרחש משהו בנושא זה בכנסת, הנושא הזה יחייב תגובה בדרך

של העלאת אגרה, בדרך של צמצום התקציב או בדרך אחרת. כרגע, בגוף

התקציב מופיע הנושא של המקור הזה, שהוא במחלוקת בכנסת. זה ידוע

ומופיע בפרוטוקול.

מ' איתן ;

סלח לי, אבל מה שאתה אומר יפה, אך איו בו שום תוכן . אתה אומר שאם

לא יהיה כסף, אז לא יהיה כסף. אם לא יהיו עוד 30 מליון ש"ח, אז או

שלא יוציאו או שיביאו כסף. איזו מין הערה היא זו? זה לא נראה לי.

היתה יכולה להיות לאוצר גם עמדה אחרת, שאני מכיר אותה ממקרים

דעו לכם, שאם החוק הזה לא עובר, באופן

אוטומטי חחקציב יורד ב-30 מליון ש"ח.

מ' איתן ;

הוא אמר, שזו אחת האפשרויות.

היו"ר ח' אורוו ;

זו אחת האפשרויות, אך זה לא נעשה באופן אוטומטי. אני אומר זאת,

כדי שנדע כולנו היכן אנו נמצאים.

אם זה יפול, הוועדה תקיים דיון נוסף.

אינני צריך את הסיכום הזה.

האם הסיכום הזה מפריע לך?

לא. אבל, זה מפריע לי כי זה לא אינטלאנטי. זהו סיכום, כשאין לנו

סמכות לדון בזה, אין לנו יד ורגל בעניין ואין לנו מעמד. זהו סיכום,

שלא אומר כלום. מדוע יש צורך בהחלטה הזו עתה? זה מפריע לי.

אם כך, תתנגד להחלטה זו.

נכון .

האמת היא, שחבר-הכנסת מיכאל איתן צודק. - זוהי החלטה סתמית.

חבר-הכנסת מיכאל איתן , אנו יודעים בדיוק מהו מעמד החלטות הוועדה.

בהבדל מאישור או אי-אישור תקציב, שבלי אישורנו אין תקציב, להחלטותינו

יש אלמנט דקלרטיבי צם תפוקה מסויימת. יש לי הרגשה, שהפעם תהיה לזה

תפוקה כלשהי ולא יותר מזה. אם לא רוצים לעמוד בזה, אין לנו מעמד,

ואתה, חבר-הכנסת מיכאל איתן , צודק, שכן במקרה כזה זו סתם הצהרה

ואפילו לא אינטלגנטית. לשותפים כאן, וישנם כאן שני שותפים, חשוב

להיות איתנו 'בראש אחד', כי הם חוזרים לכאן גם בשנה הבאה, כך שנדמה

לי שלהחלטה הזו ישנה משמעות. ההחלטה הזו אומרת, שבמידה ולא יאבו את

30 מליון הש"ח זה חוזר לדיון בוועדת הכספים על תקציב רשות השידור.

עתה, את הנושא, לגבי השאלה האם הוא יתאזן בדרך אחת, בדרך שניה או

בדרך שלישית, נשאיר פתוח.

מדוע אין זה אינטלגנטי?

אם אם, נניח, איננו מחליטים את ההחלטה הזו, התוצאה תהיה אותה

תוצאה.

היו"ר חי אורוו ;

במקרה כזה, יכול להיות שיהיה תקציב ארעוני.

מ' איתן ;

בסדר, לזה אני מסכים.

2. אנו מבקשים מהאוצר ומרשות השידור בתוך 3 חודשים לחזור עם הנושא של

ה-90 מליון ש"ח. אני פונה לאורחים ואומר: קלטתם את הלך הדיעות

כאן . אני אומר זאת בעיקר לאנשי האוצר. אתם תבואו עם מה שאתם

רוצים, אך לא לקראת שנת התקציב הבאה, פי אנו יודעים מה קורה לקראת

שנת התקציב הבאה. אם זה יהיה לקראת שנת התקציב הבאה, יתחיל דיון

וכל תקציב המדינה יעמוד על 90 מליון הש"ח האלה. במהלך 3 חודשים

יהיה מספיק זמן להתארגן.

אינני יודע אם אם ההערה הזו היא לטובת העניין . ישנם דברים, שמחים

מיתת נשיקה, ואם אתה מעורר אותם אז לפתע זה מעמיד אנשים על הרגליים.

תן להם לחיות באשליה. הם חושבים שמאיע להם, אז שירשמו זאת. מדוע אתה



צריך להכניסם לאמביציה?

היו"ר חי אורון ;

אין כאן שום אמביציה. אתמול הנושא הזה עלה ונדון בהרחבה. החפתח

הויכוח הנוסף על 90 מליון הש"ח, ושב/ענו את העמדות בנושא. וכאן,

במקרה, לשנינו אין בעיה, כי התנגדנו לקחת והתנגדנו להתחייב שוב. אבל,

ראשית, הכנסת החליטה אחרת, ואפילו מהטעם הזה יש לסגור את התיק הזה.

שנית, הם טוענים שהסכום עומד להם פתוח בתחום הפיתוח שלהם. שלישית, אם

תסתכל כאן באחד המקומות, והרי שם נמצא העניין הזה, מדובר על כך

שכשתהיה קרית רשות השידור, כלומר כשתהיה קרית תקשורת, יעשו החלפה או

עיסקת קומבינציה עם השטחים העכשויים. נדמה לי, שמישהו מחשב שבתוך

הקומבינציה הזו יהיו גם 90 מליון הש"ח הללו. לכן, הבה נסדיר את

הדברים האלה כדי שיהיה שולחן נקי.

3. הערוץ השלישי - לא ניכנס שוב לויכוח האם זה רק מליון ש"ח של

הכנסת. אתמול חבר-הכנסת דן תיכון אמר, שהכנסת כאן היא לחלוטין

פילנטרופית ואפלטונית, כלומר היא לא משפיעה ונותנת כסף בתור

נדבות. כאן אנו מציעים תקופה של כחצי שנה, כדי שאתם תבואו עם משרד

התקשורת, כי זה נושא משותף לכם ולמשרד התקשורת, ותגידו כיצד אתם

רואים את הערוץ הזה, שכרגע הוא בכל מקרה בן חורג או משהו שלא

מחובר לדבר אך הוא משדר לאויר. הדברים האלה מתפחחים עם הזמן ,

ולעיתים באופן פראי. - זה לא בריא, מבחינת המבנה התקציבי או

מבחינות אחרות. לכן , אנו נותנים לכם חצי שנה. בעוד חצי שנה תבואו

לכאן ותאמרו כיצד אתם ממקמים זאת בתוך המערכת שלכם.

4. נושא נוסף, שהיה מוסכם על כולם, עם משמר הגבול או עם מסתרעבים,

הוא שהמקור העיקרי היום לתחרות של הערוץ הראשון עם מה שקורה

העמקת הגביה. - זה יותר מאשר פניה ובקשה, כי כאן

מונח הכסף הגדול מעבר לעוד 5% בהעלאת אגרה. הכסף הגדול נמצא בשאלה

האם תעלו את הגביה בעוד 5% או 15%, ואז אתם תקבלו סכום נטו.

א י פורז;

_עתה, לאחר שמשדרים בשבת בערבית, יש גם תוקף מוסרי לגבות אף

מהאוכלוסיה הזו.

לגבי הנקודה הראשונה, שהועלתה, אם החוק שהציע חבר-הכנסת דוד מגן

נופל, אנו חייבים לחזור לכאן כי אין לנו אגרת רדיו.

ס י אלחנני;

יש לכם אגרת רדיו.

מי לוי;

כאן איננו מבקשים אגרת רדיו. האגרה אושרה בשנה שעברה עד אפריל.

בישיבה אתמול ביקשתי נתונים להשוואה ביחס לביצוע. אינני מתנה דבר

כרגע, אך יכול להיות שתישמר הזכות שניתנה לי אתמול גם לאחר מכן לבוא

בדברים בנושא זה.

הם חיפשו אוחך אתמול, כדי לתת לך נתונים.



חבר-הכנסת מיכאל איתן , הזכות שכך קיימת. כאמור, ההצבעה תתקיים

ביום שני.

אני נועל את ישיבת הוועדה.

תודה ככולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.