הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 257

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. ז' שבט התשנ"ד (19 בינואר 1994). שעה 09:00

גי גל - היו"ר

הי אורון

ר' אלול

אי גולדשמידט

א"ח שאקי

מ"מ

מי איתן

ר' נהמן

סי שלום

די תיכון

מי ינון - יו"ר רשות השידור

שי קור - המשנה ליו"ר רשות השידור

מי קירשנבאום - מנכ"ל רשות השידור

מי לוי, עי שכטר, צי לי-דר, אי כ"ץ, כי שלום, ני כהן - רשות השידור

אי שוורצשטיין - אגף התקציבים, משרד האוצר

אי שניידר

סי אלחנני

אי קרשנר

ת' שפנייר

1) תקציב רשות השידור לשנת 1994.

אגרת רשות השידור לשנת 1994.

2) אישורים לפי סעיף 102ב(ד) לתקנון הכנסת.



תקציב רשות השידור לשנת 1994

אגרת רשות השידור לשנת 1994

אני פותח את הישיבה. על סדר היום - התקציב והאגרה של רשות השידור לשנת

1994. התקציב הנוכחי מובא לוועדה, כאשר התחרות בין הערוץ הראשון לבין הערוץ

השני היא בעיצומה, וזו גם הזדמנות לשמוע ולהשמיע באיזו מידה הערוץ הראשון עומד

בתחרות הזו, מה תרומתו לתחרות, מה הכלים שיש לו ומה המטרות של הערוץ הראשון

בשנה הקרובה. בשנים עברו, הדיון בתקציב רשות השידור היה מלווה במשלחות של

אמנים וסופרים ומפיקים, ומשום מה השנה לא שמעתי מהם. האם זה מביע ש"סירסתם"

אותם, או האם הם מקבלים את מה שהובטח להם? ניסיתי להבין מהחוברות שלכם מה קרה

בעניין, אך החבאתם את זה באיזשהו מקום, לכן הייתי רוצה שתתייחסו לנושא. יש גם

שורה ארוכה של שאלות שהיועצת הכלכלית שלנו העלתה כאן, כגון מה אחוז הגבייה בין

משלמי האגרה? (על אגרת הרדיו כבר דיברנו בימים האחרונים). כמו כן, יש חוב

שנדרשתם לשלם לממשלה, שעסקנו בו הרבה - מה קורה עם זה? אני מניח שבהמשך, גם

לחברי-הכנסת יהיה מה לשאול. מוטי קירשנבאום, בבקשה.

מי קירשנבאום;

התקציב שלנו השנה מתבסס בראש ובראשונה על הרחבה של ההפקה המקורית. אני לא

יודעת אם שמתם לב, אבל היום יש לנו בסה"כ בין 20% ל-25% תוכניות קנויות, זאת

אומרת שכ-80% מהשידורים, להוציא שבת, הם הפקה מקורית. (יש לציין שהוספנו עוד

שעה וחצי שקיבלנו מהטלוויזיה הלימודית השבוע, והוספנו את שידורי השבת). אני

חושב שזה דבר חשוב מאוד לטלוויזיה ציבורית במדינת ישראל, שהיא לא תהיה - כמו

שהיינו במידה מסויימת במשך הרבה שנים, בגלל אילוצים - חלון לתרבויות אחרות.

אני טענתי שבשלב מסויים המצב הזה הפך אותנו לקולוניה תרבותית של עמים אחרים.

היום מתברר שהציבור בישראל רוצה בראש ובראשונה הפקה בעברית, ולא משנה עם זה

talk-shaw או תוכנית בידור או חידון או דרמה או סרט דוקומנטרי. כמובן שזה

משתקף בתקציב ובהיערכות שלנו להפקה מקורית - בהיערכות בציוד ובאולפנים. עשינו

הסכם ארוך טווח עם חברת גימל-גימל לשכירת האולפנים שלה, שמאפשר לנו שני

אולפנים ביום. הרחבנו את האולפנים אצלנו, רכשנו עוד צוותי צילום, כל המגמה היא

מגמה של הפקה מקורית. צריך להבין עוד דבר - עם כניסת התחרות, התייקרו כל

האספקטים שקשורים בהפקת רדיו וטלוויזיה.

היו"ר גי גל;

כשאתה אומר הפקה מקורית, אתה מתכוון גם להפקה עצמית שלכם וגם להפקה אחרת?

מי קירשנבאום;

בוודאי. אין אצלנו הפרדה בין הפקה עצמית של עובדי הטלוויזיה לבין הפקה של

עובדים ישראליים וחברות מבחוץ. הסיבה שאין לכם היום את הלחץ שהיה בשנים

קודמות, היא ראשית כיוון שיש הרבה עבודה - אנחנו לא היחידים בשוק, ישנם עוד

ערוצים. מעבר לזה, אנחנו די תלויים בהם היום, כי חלק ניכר מהשידורים נעשים על-

ידי חברות מבחוץ. כך שהעוקץ מהעניין הזה קצת ניטל. להיפך, לפעמים אנחנו נמצאים

במצב שאנחנו מחפשים חברות מבחוץ שיעשו בשבילנו דברים והן עסוקות מאוד ולא

יכולות להתפנות לעבודה אצלנו, או שהן יכולות להתפנות אבל אינן יכולות להקדיש

את הזמן שאנו דורשים מהן. אני חושב שאם מחפשים מאפיין מרכזי לערוץ הציבורי -

קודם כל הוא צריך להיות ברובו המכריע ערוץ של הפקה עברית. במידה רבה זה חייב

להיות גם הייהוד שלו מול ערוצים אחרים.



אנחנו גם מקדישים הרבה תשומת-לב לשידורים בערבית. אמנם הורדנו חצי שעה

בערבת, אבל הוספנו מהדורת חדשות יומית של רבע שעה בבוקר, וזה עומס עצום על

המערכת שלנו. הוספנו, כמובן-, את כל שידורי השבת לאוכלוסיה הערבית, והן תחת

פיקוד הטלוויזיה בערבית, שמפעילה את השידורים הללו. פה, אני חייב להודות שיש

לנו עוד הרבה חומרים קנויים, כי מבחינה תקציבית עדיין קשה לנו להפיק את כל

שידורי הטלוויזיה בערבית בהפקה מקורית, ואני מאוד מקווה שנצליח לעשות זאת. אני

חוזר שוב - התופעה המעניינת היא, שדווקא ציבור הצופים הוא שהכתיב את הרחבת

ההפקה המקורית, כי הם רוצים יותר ויותר חומר בעברית ולאו דווקא חומר קנוי.

אנחנו כמובן נערכים לתחרות עם הערוצים האחרים - גם עם ערוץ 2, גם עם

הכבלים - בכל דרך אפשרית, אבל יחד עם זה אנחנו חייבים לשמור על הייחוד שלנו,

שאצלנו רק חלק מהתוכניות נתונות לתחרות של רייטינג וסקרים, ובחלק מחתוכניות

אין לנו שום כוונה להתחרות על רייטינג, כי זה יחייב אותנו לרדת למכנה המשותף

הרחב ביותר, וזה אנחנו לא רוצים לעשות. לתוכניות כמו "מבט שני" של מיכאל קרפין

אין רייטינג גבוה, בקושי 10%, אבל אנחנו משקיעים בהן הרבה מאוד. גם בתוכנית של

מני פאר אחוז חצפייה הוא בסביבות ה-10%; בכל תוכנית שיש בה יותר רצינות, שיש

בה דוקומנטציה, שהיא פחות בידורית - מטבע הדברים היא פונה למכנה משותף יותר

מצומצם. אבל זה סוג התוכניות שאנחנו חושבים שאנחנו כן צריכים לשדר, ויחד עם זה

גם לעשות כמה דברים פופולריים, שיש להם מכנה משותף רחב יותר, כי אנחנו משרתים

את ציבור משלמי האגרח על כל גווניו ואנחנו חייבים ליצור תפריט שידורים שיצדיק

את תשלום האגרה. אם זו תהיה רק טלוויזיה אליטיסטית וצרה, תהיה לנו בעיה עם

משלמי האגרה. אנחנו משתדלים לעקוב אחר הגדולים מאיתנו, בבריטניה, שיודעים

לעשות תמהיל שידור, שיש בו גם דברים פופולריים שלא מביאים את הערוץ להתבדלות,

ויחד עם זה הם עדיין שומרים על איכות. גם אנחנו מתכוונים להיות כאלה. יש לנו,

כמובן, משימות על-פי חוק רשות השידור, שמחייבות אותנו לשדר לקהלים סלקטיביים -

שידורי דת ומסורת, שידורים בערבית, שידורים לילדים בהם עשינו הרחבה, כי אנחנו

חושבים שהערוץ הממלכתי חייב להביא שידור רחב לילדים. כמובן שישנם גם שידורי

האקטואליה, ובימים אלה אתם ודאי עוקבים אחרי המתקפות על רשות השידור מצד אחד,

והצורך שלנו להביא את כל מיגוון הדעות הרווחות הציבור מצד שני1 נשתדל להביא את

זה במלוא האחריות ולעשות כמה שפחות שגיאות.

אנחנו ביקשנו אגרה יותר גבוהה ממה שרשום במכתב שלפניכם, אך לצערנו האוצר

לא הסכים להעלות את האגרה. צריך להבין שבגלל התחרות, כל דבר שאנחנו קונים היום

מבחוץ עולה פי 4 אי פי 5. זאת אומרת, סרט קולנוע שאנחנו חיינו קונים אצל הסוכן

והמפיץ ב-5000-4000 דולר, היום אי אפשר להשיג אותו בפחות מ-20,000 או 30,000

דולר, ולפעמים גם הרבה יותר. סרט קולנוע ישראלי, "חסד מופלא" של עמוס גוטמן,

שרצינו להקרין ביום האיידס וכבר כמעט סגרנו עיסקה על 15,000 דולר - בא הערוץ

השני והציע 60,000 דולר עבור אותו סרט ולקח אותו. צריך להבין שאנחנו נמצאים

היום בתחרות, שלא לדבר על כך שחלק מה"סטארים" נרכשו בכסף גדול על-ידי הערוץ

השני ואין לנו עם מה להתמודד. אין לנו שום כלים להשאיר אותם אצלנו - לא מבחינת

שכר ולא מבחינת תנאים. אנחנו מחזיקים בציפורניים את הכוכבים שלנו - אהוד יערי,

חיים יבין, מיכאל קרפין והאחרים. כל האנשים האלה היו מחוזרים בצורה חזקה מאוד

גם על-ידי הערוץ השני. לפעמים אנהנו מחזיקים אותם כמעט בדמעות ובציונות

וביצירת מוסר כליות, שיבינו שאסור להם לעזוב. אבל האמת היא שבשלב מסויים,

לדעתי יצטרכו לאפשר גם לרשות השידור להעסיק אנשים על-פי חוזים יותר

אטרקטיביים, על-מנת שנוכל לעמוד בתחרות.

בסך-הכל, ההפקה עולה לנו היום הרבה יותר מאשר עלתה לפני חצי שנה, מהרגע

שנכנס הערוץ השני והתחיל לקבוע את התעריף שלו לדברים. מכיוון שהאוצר התנגד

להעלות את האגרה מעבר למדד מינוס, כלומר גם לא קיבלנו את המדד אלא 10% בלבד,

מנסים לסייע לנו וכתוצאה מזה גם נפתור בעיות אחרות שקשורות לנושא של אגרת

הרדיו ברכב, דבר העשוי לסייע לנו במידה מסויימת, אך עדיין לא מספיק. אין ספק

שרשות השידור, כרשות ציבורית שנשענת על אגרה, תיקלע משנה לשנה לקשיים גדולים

יותר לגייס כספים. תקציב הפיתוח שלנו כבר הידלדל, אין לנו שום רזרבות בתקציב



הפיתוח - השנה אנחנו בעצם גומרים אותו. אנחנו מפרישים מהתקציב הנוכחי 5 מליון

שקל לפחת על-מנת שיהיה איזשהו גרעין לפיתוח לשנה הבאה, אבל המצב הכספי שלנו

איננו משגשג. הבאנו לפה את עיתון Broadcast, רק בשביל להראות לכם שבאנגליה

החליטו להאריך את האגרה של הBBC- ב-10 שנים. היה ויכוח באנגליה בעניין הזה,

ובסופו של דבר מכירים שם בצורך העצום - דווקא בתקופה של ריבוי ערוצים - לשמור

על ערוץ ציבורי שלא יפעל רק לפי מבנה השוק ולא יפנה למכנים המשותפים הנמוכים

ביותר, אלא יתן גם תוכניות ערכיות.

א"ח שאקי;

אני בהחלט סבור שהערוץ הראשון מתמודד בהצלחה עם הערוץ השני, אף על פי

ש"כוכבים" עזבו, כפי שאמר מנכ"ל הרשות. ראשית, נשארו כמה כוכבים ממדרגה

ראשונה. שנית, לפי דעתי התוכניות הרציניות הן הרבה יותר חשובות, והעובדה

שלמרבה הצער אלה שצופים בתוכניות רציניות אינם עולים על 10% מהאוכלוסיה, רק

מעידה שאיכות היא תמיד דבר שונה מכמות. אבל בלי לזלזל בכמות ובצופים שלמענם

קיימות הרשתות, ברור שחשוב ואי-אפשר לוותר על האיכות ועל הנושאים הרציניים.

ברשותכם, הייתי רוצה להציע כמה דברים. ראשית, התוכניות ביהדות. אני שם לב

מזה שנים שנושא הדת והמסורת מצומצם מאוד בזמן. אני בא עכשיו בידיעה שמשרד

החינוך והתרבות קיבל המלצה לבטל את התנ"ך ואת תולדות ישראל כמקצועות חובה

בבתי-הספר התיכוניים. המזכירות הפדגוגית שאלה את עצמה - מהו התחום שבו תלמידי

ישראל מצטיינים בשנים האחרונות? פה אחד החליטו: יהדות, ואם כך אפשר לבטל את זה

כמקצוע חובה ולהשאירו כמקצוע בחירה. אני מאוד מצפה ומבקש - גם מהיו"ר וגם

ממנכ"ל הרשות - שלא ללכת בדרך הזו. אני מקווה שגם משרד החינוך יחזור בו,

ואנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי שהוא יחזור בו, אבל המציאות היא שחלק גדול מבוגרי

התיכון בישראל, שחלקם בוגרי אוניברסיטאות בישראל - היינו האקדמאים, המשכילים -

מטענם היהדותי מתקרב לאפס. מתוך הכרת העניין מקרוב - כפרופסור באוניברסיטה

במשך שנים וכמי שנמצא בקשר מתמיד עם האוניברסיטה - אני יודע שהתחום היחיד שבו

ניכרת ירידה מתמדת, הוא תחום היהדות. חשוב להכיר את היהדות; אני, למשל, כל-כך

נהנה מהדקות המעטות של אבשלום קור, שבכמה דקות מצליח, בצורה יוצאת מן הכלל,

לקרב רבים ללשון העברית לפחות, שגם היא אחד מסוגי המקורות שדרכם אתה יכול

ללמוד את יהדותך ולהכיר את עברך ומורשתך ותורתך. אני חושב שהזמן המוקצה היום

לנושאים הללו ברדיו הוא מועט. יצירה אדירה כל-כך כמו התלמוד, היצירה האדירה

מאז התלמוד ועד היום, לא מוצאות את ביטוי ין. היה לזה ביטוי בטלוויזיה

החינוכית; אינני יודע מה היחסים היום, הבנתי ממר לורברבוים שלאט-לאט היא הופכת

להיות חלק אינטגרלי של הטלוויזיה הכללית. זה נכון?

מי קירשנבאום;

לא. רק בעיתונים...

א"ח שאקי;

אדרבא. בכל אופן, תבורכו ככל שתחזקו את נושא היהדות על-ידי תוספת של חצי

שעה פה, רבע שעה שם. אני יודע שקשה להגיש תוכניות ביהדות במשך שעות רבות, אבל

אם מדובר בתוכניות איכות - אני יכול לומר לכם בבטחה, מהנסיון של ערוץ 7, שתזכו

להאזנה גדולה מאוד בנושאים הללו, הרבה יותר משנדמה. לא בדקתי כמה מאזינים

לתוכניות "מורשה", אבל אני מאמין שככל שהאיכות שלהם תשתפר, כך גם ההאזנה תגדל.

שנית - שידורים בערבית. פנו אלי אנשי המדור לערבית, ואמרו שהקיצוץ נראה

להם תמוה, כשהוא בא בדיוק בתקופה של שיהות שלום, וכשחושבים שהשידורים בערבית

בטלוויזיה, כמו ברדיו, מצליחים למצוא קהל מאזינים גדול, לא רק בקרב יהודים

וערביי ישראל, אלא גם מעבר לכך. אולי ישנו הסבר שזה לטובת העניין, אבל השכל

הישר אומר שאם רוצים להגיע אל יותר מאזינים ולהשפיע יותר, ולהפוך את השידורים

בערבית לרצויים ומעודדים - הקיצוץ אינו מובן; אם אפשר, כדאי אפילו להרחיב, כי



אני משוכנע שהעבודה שנעשית בשידורים בערבית, גם בטלוויזיה וגם ברדיו, היא

עבודה חשובה - לגופה וגם כשירות עניינה של מדינת ישראל, ואינני בוש לקרוא לילד

בשמו. לנגד עיניי עומד חוק רשות השידור, שבו נאמר בסעיפי משנה מאוד ברורים,

שיש לחזק את הקשר עם הגולה ועם מורשת ישראל, לחזק את הקשר עם ערביי הארץ

והסביבה. לכן כדאי, לדעתי, להוסיף שידורים בערבית ולא לקצץ.

אני מרשה לעצמי הערה ביחס ללשון, משום שאני מתעניין מאוד בנושא ובמשך

שנים לימדתי באוניברסיטה הבעה ולשון עברית. אני שם לב, אצל כמה מטובי השדרים,

לשיבושי לשון, וקשה לי להבין למה זה קורה. פעם, מתוך סקרנות, הקשבתי לתוכנית

שמתחילתה ועד סופה מניתי 12-10 שיבושים בלשון. הייתי מצפה שדווקא בטלוויזיה

וברדיו, שאמורים גם לחנך בעקיפין את הנוער ולא רק עולים חדשים, הלשון תהיה

מעולה. שמא ימונה אדם שתפקידו יהיה לבדוק כל תוכנית מבחינה לשונית לפי שהיא

יוצאת לאור? אם זה שידור חי ואי אפשר לדעת מה עומד לומר פלוני, אין שליטה, אבל

תוכניות שנכתבות מראש ורק משדרים אותן, אין שום סיבה שבעולם שלא יעבור עורך

לשוני, שיחיה לשונאי מובהק - ולא חסרים כאלה - שידאג לכך שלא תהיינה תופעות

של שיבושי לשון, לפעמים קשים, בטלוויזיה וברדיו.

לגוף העניין, אני בהחלט תומך בהצעת התקציב שלכם. אתם ראויים לכל תמיכה.

מ' קירשנבאום;

רק כדי שתקבלו מושג - כשמדברים על 10% רייטינג, זה לא מעט אנשים - מדובר

ב-330 אלף איש. כל אחוז הוא 33 אלף איש.

חי אורון;

בינתיים עוד לא נפתח פה הוויכוח על האגרה. אני כבר אמרתי את דעתי על

הנושא הזה לפני שבוע, כאשר דנו על אגרת הרדיו ברכב. באופן בסיסי, אני בעד

מתכונת של רשות שידור ממלכתית, מבוססת על אגרת, ומשמעותם של כל ה"תרגילים"

האחרים היא בעצם להשאיר הכל פתוח רק לדברים אחרים, והוויכוח הזה כנראה יימשך.

השאלה הזאת מחריפה מאוד את שאלת הערוץ השלישי, ומה שמופיע כאן הוא לא בסדר, כי

האנדרוגינוס חזה לא יכול להתקיים במתכונתו הנוכחית. ראשית, יש דבר בלתי תקין,

שהכנסת משלמת את השידורים שלה; בכל מקום אחר היו קוראים לזה בשמות פחות יפים.

כמו כן, חברי-כנסת קובעים פחות או יותר מה ישדרו, ועוד מעט גם יקבעו מי ישדר.

אם זה מסלול לא ניסויי, אז הוא צריך להשתנות באופן בסיסי - הוא צריך להופיע

בתקציב, ולא איכפת שיהיה כתוב שבשנה אחת עבר מתקציב הכנסת לתקציב הרשות סכום

מסויים ומאז הוא מופיע שם. יש פה ערבוב בלתי הגיוני שהכנסת קובעת מה משדרים

ומאלו ועדות, ואני מציע שהעניין הזה יוסדר לפני שהוא מתפוצץ, כי זה מסוג

הדברים שנמשכים עד שהם מתפוצצים, בדרך-כלל במקרה לא נעים - פתאום מישהו ישאל

למה שידרו את הוועדה הזאת ולא את הוועדה האחרת, מי קבע ואיך זה עבד. זה מצב

בלתי תקין. אם הכנסת צריכה ערוץ פרטי משל עצמה והיא שולטת בו - אני נגדו. אם

זה לא זה - אז הוא לא צריך להיות במתכונת הזאת.

כאן מיד עולה השאלה מי קולט ומי לא קולט. כל פעם שהיו מגיעים לפה ה-500

אלף שקל של הערוץ השני, היינו כמה חברי-כנסת, שלא נמצאים במשולש ירושלים-תל

'לא תקבלו יותר כסף, כי לא קולטים את ערוץ 2 בכל הארץ'. אי

אפשר לומר שאת ערוץ 3 הכנסת מממנת - מבחינה זאת אין הבדל בין תקציב הכנסת

לתקציב האגרה (כשאני משלם אגרת טלוויזיה, אני לא משלם פחות כי אני לא קולט את

הערוץ השלישי); זה שירות שבהגדרה ניתן לכל, ובשום מקום אין פה תוכנית איך

העניין הזה מוסדר. הפתרון הארעי הזה הוא מסוג הפתרונות שברגע הראשון מאוד

שמחים שעושים אותם, אך אחר-כך לא מופיעה מהשבח ארוכת-טווח. מאותו רגע שהחליטו

שהערוץ השלישי שייך לרשות השידור, שרת התקשורת ושר החינוך, שקיבלו את חהחלטה,

צריכים להגיד מה עושים; המצב העכשווי איננו תקין משום אמת מידה - לא מההיבט

העיתונאי-המערכתי ולא מההיבט האזרחי. זה שירות לציבור, ואמנם אפשר להגיד:



'עכשיו אנחנו לא מספקים אותו לכולם, אבל יש לנו תוכנית שתוך שנה כל אזרחי

ישראל המעוניינים בכך, יוכלו לקלוט'. אם הנושא לא יטופל, אני כבר רואה איך הוא

מתפתח - בעוד חצי שנח או חודש ידברו על כך בטונים הרבה יותר פחות נמוכים וזח

לא לטובת העניין.

היו"ר גי גל;

למח ההסדר עם הכנסת הוא עניינה של הטלוויזיה? זה עניינה של הכנסת, כי היא

משלמת.

חי אורון;

מאותו רגע שבהצעת התקציב של רשות השידור, בעמוד 7, כתוב; "על פי החלטת

הוועד המנהל, ולאחר אישור שרת חתקשורת ושר החינוך וחתרבות, חחלח רשות השידור

לשדר את השידורים מהכנסת בערוץ 3" ויש תוכנית להוסיף דברים נוספים, האחריות

המיניסטריאלית חיא על השרים.

היו"ר גי גל;

זה מובן, אני שואל לגבי התשלום.

חי אורון;

יש לי גם ביקורת על הצורה שהעניין מתנהל בתוך הכנסת. אני לא מקבל את

העובדה ששלושה חברי-כנסת, מכובדים ככל שיהיו - ואין לי שום בעיה אישית עם אף

אחד מהם - הם עורכי השידורים מהכנסת. על-פי כל אמת מידה, זה בלתי תקין. יש פה

גם בעיה של הכנסת.

היו"ר גי גל;

אתה צודק, זו בעיה אתית.

חי אורון;

הדבר הכי יפה שעושים בעניינים כאלה, שאומרים; 'זה בינתיים נסיון לשבוע'.

אז פתחו אולפן ועדות, ואף אחד לא יודע למה הוועדה הזאת משודרת היום ולא הוועדה

השנייה משודרת מחר. אני לא צריך לספר לכם שאם יו"ר ועדה יודע מתי משדרים, הוא

יחליט איזה דיון הוא עושה באותו יום. יו"ר ועדה בכנסת הוא מלך בעיר, הוא יכול

להפסיק את כולם ולדבר שעתיים ו ישדרו רק אותו; הוא יכול להחליט שכן מצביעים או

לא מצביעים, ואני לא רוצה להמשיך לפרט - זה לא יכול להתנהל כך, זה לא בסדר. יש

פה בעיה של הכנסת, אבל בכל זאת האחריות כאן היא של הערוץ השלישי ושל רשות

השידור. אתם צריכים לתת בתקציב ביטוי לכך שאתם מתכוונים להרחיב את הקליטה לכל

הארץ.

לגבי תקציב רשות השידור - אני מקווה שהוא לא אופטימי מדי, כי לפי מה

שראיתי הוא מבוסס על גידול של 22% בהכנסות מאגרה - מ-287 ל-351 מליון; גם אם

ניקח את ה-10% אינפלציה, זה גידול ריאלי של 12%.

מי ינון;

זה כבר כולל מה שיבוא מאגרת הרדיו ברכב.

חי אורון;

היות וכל הסעיפים האחרים הם בירידה - הפרסומות הן בירידה לעומת שנים

קודמות, והמשקל שלהם בתקציב יירד - כל העניין הולך ומתבסס יותר ויותר על

האגרה, עם כל המשמעויות שלה. אם יש הערכת יתר בעניין הזה, הרי תהיה קריסה



תקציבית. אני אומר זאת גם בעקבות הערה שמופיעה בתזכיר של סמדר אלחנני - כל

הזמן הגבייה של האגרה מבוססת על ממוצע של שישים וכמה אהוזים.

מי קירשנבאום;

במיגזר היהודי - 80%; במיגזר הערבי - כ-20%.

חי אורון;

אם סמדר אלחנני צודקת, שיש כ-1,100,000 אזרחים פוטנציאליים לתשלום אגרה

וגובים רק מ-700,000 - מדובר על 60%.

מי קירשנבאום;

גובים מ-800,000.

מי לוי;

צריך להוריד את אוכלוסיית הפטורים.

חי אורון;

אמנם בגין חלק מהפטורים אתם מקבלים השתתפות משרדים. אני רואה שיש פה 17

מליון שקל השתתפות משרדים בפטור מאגרות.

הם מימון של משרד הביטחון לנכי צה"ל, ומדובר על 40 אלף איש.

היו"ר גי גל;

בכל אופן, אתם אומרים שבאוכלוסיה היהודית אתם גובים 80%, באוכלוסיה

הערבית שהיא 18% במדינה, אתם גובים 20%. יוצא שיש חוסר גבייה של שלושים וכמה

אחוז.

חי אורון;

אתם ודאי יודעים מה הנסיון בארצות אחרות - האם יש מתכונות אחרות של

גבייה, מה שכל הזמן מוצע גם פה - להצמיד את האגרה לחשבון החשמל, המים, הטלפון,

אני לא מתכונן להציע היום הצעה כזאת, אך ברור לי שכל שתקציב רשות השידור הופך

להיות יותר ויותר מבוסס על אגרה, והמשמעות היא שזה בעצם מס דרך קופסת הפלסטיק

המרובעת. ככל שהמאפיין הזה יהיה יותר חזק, צריך להתגבר על כמה עכבות, אם היו

כאלה, ומערכת הגבייה תצטרך להפוך למערכת יותר יעילה ויותר רחבה, ושגם תעלה

פחות. זה ההגיון, אני יודע שאי אפשר לעשות זאת במכה אחת, אבל זה הכיוון. אי

אפשר יותר לברוח - כל הזמן מנסים להסביר למה לורנץ הפריד את אגרת הרדיו מאגרת

הטלוויזיה, אלו בעצם טכניקות של גביית מס. אם היה לי אומץ להגיד שתכניסו את

תקציב הרשות לתקציב המדינה, הייתי אומר זאת. אך אין לי אומץ, וזה גם לא טוב.

לכן הפתרון של האגרה הוא פתרון הגיוני בעיניי, אבל כל דבר שנגבה בשיעור של

60%-70%, בסוף מתבטל, כי הציבור לא מוכן לעמוד בזה. זה קרה עם אגרת הרדיו

ברכב, אבל מצאו איזשהו "טריק". הציבור לא מוכן לעמוד בזה לאורך שנים, וכמות

ה"פראיירים" שמשלמים תלך ותקטן.

הערה נוספת - יש הרבה דיבורים על אבטלה סמויה ברשות השידור, על עודף

עובדים. דובר די בגלוי על אנשים מסויימים, עם שמות פרטיים ושמות משפחה,

שמקבלים משכורת ובעצם אין להם עבודה. כשאתם מדברים על קיצוצים ועל מספר יעד,

תמיד זה נגמר במספר המאגי של 1,400 עובדים, ואני יודע שכאשר כותבים 1,400

במספר עגול, אז זה לא מספר מדוייק. השאלה היא האם עכשיו, כאשר יש תנועה גדולה

של עובדים עם הקמת המערכות האחרות, זו לא הזדמנות לתקן את המצב? אמנם אינני



הולך להשוות את מצבת העובדים אצלכם לזו של הערוצים האחרים, אי-אפשר להשוות בין

גורם בשנתו הראשונה עם גורם בשנתו הרומישים - נראה איך הוא ייראה בשנה העשירית

- אבל השאלה אם היום, על-פי המדדים שלכם, אינכם יכולים לעשות משהו, כי רואים

מה עלות המשכורות. יתרה מזאת, מוטי קירשנבאום אומר שלא תהיה ברירה אלא להגיע

גם למסלול של חוזים אישיים או הסכמים אחרים

א"ח שאקי;

אין מנוס, אם רוצים לשמור על כמה כוכבים.

חי אורון;

אני מקבל את זה, אבל תהיה בעיה של מקורות. אם הוא ממשיך להחזיק את כל

הצוות הקיים וגם צריך תוספת מקורות לחוזים אישיים - הוא יעלה את משקל השכר ולא

יעלה דברים אחרים. אין פה יש מאין. השאלה אם בתקופה שהשוק יותר צמא לעובדים

בתחום הזה ועזבו אנשים, ויש להניח שחלק מאנשי המקצוע כן יכולים למצוא תעסוקה -

האם זו לא הזדמנות לנער את רשות השידור, שהיה לה שם של מערכת לא יעילה.

הרבה פעמים דיון על תקציב רשות השידור הופך לדיון מערכת-העל

על רשות השידור, שבו מסבירים במה אתם בסדר ובמה אינכם בסדר. אני שמח שהיום זה

לא מתנהל כך, ואני מבין שבממשלה זח התנהל באופן שונה. בצורה כזאת, בעצם כורתים

את הענף שעליו יושבים. אם אומרים שצריך להיות שירות ממלכתי ממומן במתכונת

הזאת, הוא יכול להתקיים אם מהרגע שמינו את המנכ"ל ואת היו"ר ואת הוועד המנהל -

עוזבים אותם. כשעוברת תקופת הכהונה הקבועה בחוק אפשר לפטר אותם, מסיבות כאלה

ואחרות, אבל ברגע שמתקיים מה שהיה מאוד חריף גם בקדנציה הקודמת, ואני שומע את

הצלילים גם עכשיו, זה מביא אותי למסקנה: אם כך, תעזבו את כל הסיפור, תהפכו את

רשות השידור למחלקה במשרד ממשלתי מסויים (בשביל לא להגיד משרד ראש הממשלה),

ולא צריך להטיל מס על הציבור. האפשרות לקיים את העניין הזה בשני קצותיו,

מתקיימת על ההנחה הקשה לפוליטיקאים, שהם נותנים פה למישהו 480 מליון שקל כדי

שישחק איתם במשך כמה שנים על-פי חוק רשות השידור ועל-פי המערכות המפקחות עליו,

והם יעמדו מהצד ולא יתערבו.

ס' אלחנני;

יש לי הערות טכניות. אני אוספת את חוברות הצעת התקציב שלכם מכל השנים.

אתם מקבלים את נתוני משלמי האגרה מהEBU-, והם מצורפים כאן למכתב שלכם - בכל

ארץ אחרת כל שנה יש שינוי, וזה גדל משנה לשנה, והמספר הוא בדיוק של יחידות,

ורק בישראל כל השנים המספר הוא 700,000, לא פחות ולא יותר; אנשים התחתנו,

נולדו, מתו - המספר נשאר 700,000. אני לא יודעת איך אתם נראים בעיני הEBU-.

זו הערה נכונה. אנחנו הפסקנו לעדכן את הטבלה הזו, כיוון שהיא גורמת לנו

דיפרסיה... תראו כמה משלמים אגרה בארצות אחרות וכמה משלמים אצלנו!

לגבי קרן פיתוח - כשאתם מגישים תקציב פיתוח שמבוסס על הכנסות מקרן פיתוח,

צריך להכין דו"ח כספי של קרן הפיתוח, כמה יש, כמה נשאר, כמה השתמשו בשנה

שעברה, יתרת פתיחה להשנה, כמה מתוכנן להוציא ממנה וכמה יישאר לקראת סוף השנה.

העברת הכספים לאוצר - כאן אני פונה לחברי הוועדה - בחוק ההסדרים ב-89י

ו-90י כפו על רשות השידור להעביר את עודפי הכספים לאוצר. עשיתי אומדן שיערוך

של החוב הזה והגעתי ל-90 מליון ש"ח. לרשות השידור אין הסכום הזה, והם אומרים

שהם לא ישלמו. הוועדה צריכה להחליט - או כן או לא. אי אפשר להשאיר את הסכום

הזה כל שנה מתגלגל ומשוערך. צריך לפתור את העניין הזה.



אשר למספר 1,400 עובדים - זה המספר התקני שרשות השידור אמורה להגיע אליו.

זה מספר מאגי שכל פעם הוזר על עצמו, הוא מופיע כבר באוספים הישנים שלי! תשנו

את המספר הזה, תכתבו אפילו 1,326... יחד עם זה, למרות כל הקיצוצים, יש תוספת

בשעות נוספות לעומת השנה שעברה - 95,000 לעומת 94,231.

לגבי האגרה - אפשר לשלם אותה בתשלומים ואפשר לשלם בתשלום חד-פעמי.

בתשלומים יש הצמדה, אבל בתשלום האחרון בסיס ההצמדה לא משתנה. תמיד נתנו הנהה

למשלם תשלום חד-פעמי שהיא פונקציה של הריבית. תנו איזושהי הנחה למי שמשלם

בתשלום אחד. כמו כן, צריך לכתוב בהודעה על התשלום, מהו המועד האחרון לתשלום

האגרה ללא קנס. זה היה חסר בשנה שעברה, ויש לכתוב זאת.

אגרה לבתי-מלון - בשנה שעברה החליטה הוועדה שעד 130 הדרים התשלום יהיה

25% מהאגרה, ומ-131 חדרים זה יהיה 50% מהאגרה. השאלה אם זה כבר קבוע ואין

ויכוח?

זה התממש, עובדה שהמלונאים לא באו הנה.

סי אלחנני;

אשר לפטורים - היועצת המשפטית שלכם כבר מכירה את העניין, לי כבר נמאס

מהפטורים. אתם כותבים שוועדת הכספים מחליטה על הפטורים. אבל ועדת הכספים לא

מחליטה על הפטורים, זו סמכות הוועד המנהל. אבל בהזדמנות שבאים לפה, צריך לעשות

פעם אחת ולתמיד סדר בעניין הזה. אני חושבת שלנשיא המדינה לא צריך לתת פטור

ולעובדי רשות השידור לא צריך פטור. לאחרים יש פטורים והנחות - מי שצריך לשלם

חצי אגרה ומשלם את החצי, הוא "פראייר" גמור, כי הרי לא יעקלו לו חצי מקלט או

רק את מנורת המסך... באו אלינו הנכים שמקבלים קיצבת נכות מלאה מהביטוח הלאומי,

זאת אומרת שהם איבדו 75% מכושר ההשתכרות שלהם. יש 63 אלף אנשים כאלה, והם

עושים פה הפגנות. אמרתי להם שאעלה את הבעיה הזאת בפני חברי הוועדה. תעשו עם זה

משהו!

היו"ר ג' גל;

באחת הישיבות היו"ר אמר שהוא יביא לנו תשובה.

סי אלחנני;

כתבתי מכתבים ועדיין לא קיבלתי תשובה. נאמר לי שדיירי בתי אבות מקבלים

50% הנחה, אבל אני לא מכירה את זה מהניירות שלכם. אני מעלה פה את הבקשה - אני

חושבת שגם בשם חברי הוועדה - תעשו אחת ולתמיד סדר, שיהיה ברור גם בטפסים מי

זכאי להנחה ומי לא.

נושא נוסף - הפקות מקומיות, קופרודוקציות. בשנה שעברה הוועדה החליטה

למחוק את ההתניה בסעיף 11115, שזה לא יהיה מותנה בכך שיהיה עודף מתשדירי שירות

מעל האומדן. הרי בתשדירי שירות יהיה לכם מינוס, עודף בוודאי לא יהיה. אז איך

אפשר להתנות את זה? לכן הוועדה אמרה; תמחקו את ההתניה ותעשו הפקות מקומיות.

השנה אני בודקת - ההתניה הזו שוב חוזרת על עצמה.

בהחלטות של 93' נאמר שעודף בתקציב יועבר כעודף מיוחד לתקציב השנה הבאה;

אלו עודפים שאפשר להמשיך להשתמש בהם בשנה הבאה, הם לא נמוגים. אין פה דיווח אם

היה עודף או לא היה עודף וכמה ביצעו. אני חוזרת על העניין, כי ועדת משנה של

ועדת הכספים בראשות חהייכ אורון החליטה שזה הנושא החשוב לה, וועדת הכספים אימצה

את מסקנותיה.

החליטו להוסיף סעיף חדש, 16690, שיהיו בו 500 אלף ש"ח להתקשרויות בערבית.

אני לא מוצאת פה את הסעיף הזה.



נקודה אחרונה - אנשי רשות השידור חוזרים וכותבים שהאגרה נשחקה ב-31%

לעומת 1985. למען הדיוק - היא נשחקה ב-25%.

מי קירשנבאום;

את תקבלי הסבר למה זה 31%.

היו"ר ג' גל;

אביגדור שוורצשטיין, אתה רוצה לומר משהו בעניין החוב לאוצר? האם בתקציב

94' זה מופיע בדף ההכנסות?

א' שוורצשטיין;

זה לא מופיע כחלק מההכנסות. בשנים האחרונות נערכו מספר דיונים עם רשות

השידור לגבי חחוב, גם לאחרונה נערך דיון אצל מנכ"ל משרד האוצר. בשלב זה אין

סיכום סופי לגבי העניין, הנושא עדיין בטיפול ואני מקווה שהוא יוסדר בתקופה

הקרובה.

אדוני המנכ"ל, כבר העליתי בפניכם, לפני הישיבה, את ההגיגים שלי בעניין

האגרה. אני לא יכול לקבל את הטענה שיש גבייה בחסר. אפילו אם אדם אחד לא משלם

אגרה בישראל של 1994, קשה לי להבין זאת. כי אם מישהו לא משלם, מישהו אחר משלם

יותר. השאלה איך אתם יכולים להציג בפנינו תוכנית עבודה שאומרת שמ-80% גבייה

אנחנו עולים ל-90%, בדיוק כשיעור המצביעים לכנסת, כי אנחנו מניחים שכך וכך

אנשים לא נמצאים במדינת ישראל. אני גם לא יכול לקבל את הטיעון שאומר שיש מיגזר

גדול של אוכלוסיה שבשל בעייתיות שהיתה בשנים כלשהן, אנחנו לא נכנסים לשם ולכן

אנחנו לא גובים. אם לא גובים מהם, גובים ממני יותר, וזה קלאסי שבאים לאחר מכן

עם הצעה כמו הצעתו של חה"כ מגן שאומרת: אם לא משלמים, נמצא פטנט אחר ונשית על

כולם קצת יותר.

נשית על כולם קצת פחות.

ההנחה היא שאף אחד לא משלם, ובמקום לבטל את האגרה על הרדיו משיתים על

כולם קצת יותר. אבל על זה יהיה דיון במליאה ואנחנו נתייחס. אנחנו רוצים לשמוע

איך אתם תוכלו לבוא לכאן ולהגיד: 'הגענו לשיעור של 90% גבייה מסה"כ החיובים,

והשנה אנו לא מעלים את האגרה כי פשוט העמקנו את הגבייה וזה נתן לנו 40-20

מליון שקלים נוספים'. בתפקידנו בוועדה לביקורת המדינה, אנחנו רואים כל מיני

מוסדות שעוסקים בגבייה, איך הם היום מתלבשים על הגבייה בצורה הרבה יותר

משוכללת, עם מחשבים. כבר לא צריך לרוץ אל אנשים הביתה, מגיעים אל כולם באמצעות

חשבונות הביטוח הלאומי או באמצעות חשבון הבנק או באמצעות כל מיני סוגי גבייה.

היום, בעידן המחשבים, הדבר נראה הרבה יותר קל, מה גם שחלק גדול מאותה אוכלוסיה

סרבנית הם שכירים. לכן היינו רוצים לקבל מכם תוכנית שאומרת: 'נושא הגבייה הוא

בראש סדר הקדימויות שלנו בשנה הזאת. אנחנו אפילו מוכנים לדווח לכם מדי חצי שנה

איך אנחנו מתקדמים'.

אתן לך עוד כמה רעיונות, מטופשים לדעתי, אבל תשקול אותם. למשל, במשרד

התחבורה החליטו לגבות אגרה רב-שנתית. גם אתם יכולים לקבוע שמי שישלם אגרת

טלוויזיה לחמש שנים, יקבל הנחה לשנה. זאת אומרת, כל מה שחסר בעניין הזה, הוא

לקחת את אגף הגבייה -



היו"ר גי גל;

מי שלא משלם כבר עשר שנים את האגרה, מה התמריץ שיהיה לו לשלם חמש שנים

קדימה?

זו שאלה קלאסית. יש אלף ואהד תמריצים. מסתבר שהרבה אנשים משלמים היום את

אגרת הרשיון הנהיגה לכמה שנים. האלטרנטיבה היא לא לשלם לכמה שנים.

מר קירשנבאום, אתן לך דוגמא נוספת - מי שישלם את האגרה לתקופה מסויימת,

יקבל מרשות השידור אנטנה, אולי הוא יחסוך את הכבלים וזה כדאי לו. תתנהג בעניין

הזה כאילו אתה גוף מסחרי, תשאל את עצמך מה אני עושה כדי לקבל הרבה יותר כסף,

כי יש לי את כתב ההסמכה - איך אני הופך את זה מרעיון חוקי לגבייה בפועל? זהו,

אתה לא מונופוליסט יותר, אסור לך לשבת בבית ולחכות, אתה חייב לצאת ולהתחיל

לגבות ולהביא מה שיותר כסף, כי לא תוכל להישאר הרבה זמן עם אגרה בגובה כזה.

איך אני יכול להסביר לאשתי שמשלמים עבור התיבה ולא עבור השידורים? זה מעורר

המון שאלות. קיבלתי פנייה ממנהל גלי צה"ל שאמר: 'אתם גובים אגרת רדיו, גם אני

רוצה. מה אני צריך להיות תלוי בצה"ל, היום יש רמטכ"ל שאומר שהוא יסגור אותנו

בעוד שנה, מחר יהיה רמטכ"ל שיחליט לסגור אותנו לאלתר (והיה נסיון כזה). תפתרו

לי את הבעיה דרך אגרת הרדיו שאתם דנים בה עכשיו. תנו גם לנו, למה לנו מגיע

פחות?'.

אנחנו מוכנים, בתנאי שיתנו לנו להקים צבא...

גלי צה"ל יותר קרובים לקבל מן האגרה מאשר אתם קרובים להקים צבא... לכן

אני אומר - צריך יותר מסחריות בעסק הזה, זה עולם אחר, חלה מהפכה תקשורתית.

ברדיו אתה עדיין מונופול, מחר אתה כבר לא מונופול, והאנשים שלך צריכים להבין

שיש להיות יותר אגרסיביים בתחום האגרה. אנחנו לא יכולים להעריך את השינויים

שחלים במדיה, כי כל יום אנחנו עומדים בפני מצב חדש. אני לא יודע מה קורה

לשיעורי הצפייה, זה גם לא כל-כך מעניין בשלב הזה, כי הכל נמצא בהתהוות, וכל

יום יש שינויים. כאמור, אני הייתי שם דגש על גבייה אגרסיבית, ונדמה לי שעכשיו

זה הרבה יותר קל מאשר אי פעם.

אני רוצה להתחיל דווקא בדברים של חה"כ אורון בנושא הביקורת השנתית. אני

שמח שלמרות שבשנים קודמות היינו רגילים לקבל אותו סוג של דיון בוועדת הכספים

של הכנסת, מנעתם מעצמכם ומעצמנו את המבוכה, שכל חבר כנסת בא ומתלונן למה לא

שידרו אותו בתוכנית כזאת או בתוכנית אחרת.

אגב, תרשה לי - מר קירשנבאום, אנחנו עומדים מאחורי התשובה שלך לראש

הממשלה ומחזקים את ידיך.

תודה רבה.



י' ינון;

היות שזה בא עכשיו משני צדי הבית, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, אני

מברך את שני הצדדים, שעומדים מאחורינו, כי לא תמיד זה נעים ולא תמיד זה קל.

אני משבח גם את המנכ"ל, שהוא העורך הראשי, שעומד בלחצים ובפניות של חבריו

לשעבר, מלפני שמילא את תפקידו הממלכתי, והוא עומד בכבוד במשימה הזאת.

אני רוצה לומר כמה דברים ענייניים. ראשית, נושא העובדים שחוזר במשך שנים,

זה עלה גם בדבריה של סמדר אלחנני וגם חה"כ אורון דיבר על כך. כידוע לכם, לפי

חוק רשות השידור ולפי המבנה של היום, עניין העובדים איננו תלוי ברשות השידור

בלבד; כמובן שזה תלוי בשיתוף פעולה שלנו. כבר כמה פעמים, כולל בימים אלה ממש,

הצענו תוכנית פרישה שלפי החוק צריכה אישור של הממונה על השכר, של נציבות שירות

המדינה ושל האוצר. עד היום, למרות שהתוכנית היא לא גרנדיוזית בהשוואה למהלכים

שעשו במיגזרים אחרים בתחום הציבורי, לא הצלחנו לקבל את אישור הנציבות. אנחנו

עדיין בשיחות, אבל ככה זה מתנהל.

חי אורון;

על איזה סדר גודל אתם מדברים?

מי ינון;

אני לא רוצה סתם לעשות מהומה בתוך רשות השידור, כאשר אין לנו את התשתית

החוקית לעשות מהלכים. מדובר על פרישה מרצון, אבל כדי שיהיה מהלך משמעותי של

פרישה מרצון, יש צורך בתוכנית, ודווקא בעיתוי הזה, שלאנשים לכאורה יש אופציה

לאן ללכת, אי אפשר עדיין לקבל אישור לעשות מהלך משמעותי, שיגרום לכמה עשרות

עובדים או יותר לפרוש מרשות השידור. עובדה שבלי הסידור הזה, למרות הערוץ השני

ולמרות הדיבורים על מעבר של "כוכבים", עזבו ממש בבודדים; נדמין לי שלא יותר

מעשרה עובדים ברשות השידור עברו למרחבי הערוץ השני, לקבוצה זאת או קבוצה אחרת,

והודיעו על פרישתם; וגם הם לחצו על חופשות ללא תשלום, כי הם חיו מאוד סקפטיים

לגבי היציבות שלהם במקום ההדש. כך שלא פתאום, כתוצאה מהקמת הערוץ השני, מאות

אנשים קמו וחצו את הקווים. זה פשוט לא כך. אפשר לתת את הרשימה המדוייקת של

השמות, מדובר ממש בבודדים, ואני זוכר את כל השמות בעל-פה. אנחנו חושבים שהמהלך

של פרישה מרצון הוא רצוי, ואנחנו חושבים לבצע אותו אם יינתנו לנו הכלים

הנכונים.

לגבי הערוץ השלישי. זהו מעגל קסמים - מצד אחד אנחנו לא יכולים לשלב אותו

בתקציב, כי האוצר התנגד לכך וגם אנחנו לא רצינו לשלב אותו בתקציב הרגיל של

הרשות כיוון שהוא באמת לא מגיע לכל אזרחי המדינה. מצד שני, אם לפי דרישתך,

חה"כ אורון, נשלב אותו באגרה, יבואו ה-40% שלא מחוברים לכבלים ויגידו שהם

משלמים בשביל שירות שהם לא מקבלים, ואחרי פסק-הדין של ברק, העניין של אי מתן

שירות טוטאלי וגביית אגרה לא עומד במבחן משפטי, ולכן הפתרון היה לקיים את

הערוץ השלישי מחוץ לתקציב שקשור באגרה. אלו באמת פתרונות אד-הוק, ואתה צודק

שלטווח ארוך הם בעייתיים - למשל, העובדה שהכנסת משלמת. בינתיים אנחנו משדרים

רק את הכנסת, אבל יכולות גם להיות פניות של גופים אחרים. למשל, הוועד האולימפי

פנה אלינו שנשדר ענפי ספורט שונים - חיץ מכדורגל וכדורסל - שהיום לא משודרים.

חי אורון;

יכול להיות שאהוד אולמרט ורוני מילוא יחליטו שהם רוצים שישדרו את המועצה

שלהם תמורת סכום פעוט.

אבל כל הדברים צריכים להיות מאושרים על-ידי מליאת רשות השידור והוועד

המנהל. עם הכנסת קרה מהלך נוסף שתלוי בכנסת ולא בנו - אנחנו היינו מוכנים לקבל

על עצמנו שהמערכת שלנו תחליט אלו ועדות, אבל הכנסת לא היתה מוכנה, בגלל בעיות

פנימיות של הכנסת, "להפקיר" בידי רשות השידור את ההחלטה האם היום משדרים את

ועדת הכספים או ועדה אחרת. הרי לגבי המליאה אין שאלה, אותה אנו משדרים במלואה.

אני אומר זאת לחה"כ אורון, שהעלה פה הרהור עקרוני על השאלה הזאת, כאילו יש

מערכת של חברי-כנסת שמחליטה איזו ועדה תשודר.

די תיכון;

אולי תיתן לי להשיב על השאלה הזאת. מי שמחליט איזו ועדה תשודר, אלו ועדה

של רשות השידור עם שלושה פקידים של הכנסת. לאף חבר-כנסת אין דריסת רגל בעניין

הזה.

אני רוצה לענות לחה"כ שאקי, לגבי התוכניות ביהדות. אשר לתוכנית החביבה

עליך, של אבשלום קור - עד לפני כמה שבועות היא שודרה פעם בשבוע, ומלפני כמה

ימים היא משודרת שלוש פעמים בשבוע.

א"ח שאקי;

תבורכו, זה דבר גדול.

מי ינון;

קיבלנו את התוספת של הנוער, ואנחנו משדרים את חפינה בשידור חוזר גם בשעה

של שידורי ילדים ונוער. גם ב"בוקר טוב ישראל" בימי שישי, לקראת שבת, יש פינה

באותו סגנון. יש בעיה אמיתית לגבי טלוויזיה ויהדות - קשה להעביר ערכים

רוחניים, ולאו דווקא ערכי יהדות, במסר טלוויזיוני שמטבעו הוא מדיום של בידור

וחדשות. לכן ברדיו, שהוא יותר קל מבחינה זאת, הגברנו את שידורי היהדות, אמנם

ברשת אי, אבל כמובן שזה תלוי במאזינים, ואנחנו יודעים שיש לכך האזנה רבה

במיגזר שלא צופה בטלוויזיה - במיגזר החרדי יש האזנה יחסית רבה לרדיו, ולכן

ברשת אי הגברנו באופן משמעותי את שידורי היהדות מדי יום.

הלשון העברית - יש לנו יועצי לשון שמונו על-ידי האקדמיה ללשון וממומנים

על-ידי רשות השידור. כל התוכניות, כולל חדשות, כולל פרסומות. רק לאחרונה היה

לנו בג"ץ, אמנם לא על רקע של שיבוש לשוני אלא על רקע של קונוטציה לשונית, לגבי

הפרסומת "לך תצטיין". זאת היתה יוזמה שבאה מעורכי הלשון המקצועיים, שרצו לעצור

את העניין בגלל הקונוטציה, ובג"ץ החליט לשמור על חופש הביטוי גם בתחום הפרסומת

המסחרית. בכל אופן, כל נושא הלשון מטופל ברצינות מקצועית על-ידי יועצים

שמקבלים משכורת גם ברדיו וגם בטלוויזיה, וגם בפיקוח של ועדת לשון שמורכבת

מחברי האקדמיה ללשון ומומחים שונים - סופרים שמתכנסים אחת לכמה שבועות ודנים

בבעיות לשון שהתעוררו. כך שהנושא הוא בהחלט תחת מעקב, אם כי יכול להיות

שבתוכנית מסויימת שהאזנת לה היו בכל זאת שגיאות. אבל "משגיאות נקני" כמו

שכתוב, אנחנו עוסקים בנושא הזה, מודעים לו ואפילו מנסים להשפיע על חברות

התקליטים. רק לאחרונה הוצאנו חוזר לחברות התקליטים, שבו התרענו בפניהם והזהרנו

אותם ששגיאות גסות בעברית פשוט לא תשודרנה. זה גרם קצת למהומה בחברות

התקליטים, אבל אנחנו מנסים לעמוד על כך, כי השגיאות האלה משתרשות אחר-כך

בציבור, דווקא בגלל התקליטים שמשדרים אותם הרבה פעמים. יש כמה דברים בולטים

שבעקבותיהם החלטנו להוציא חוזר כזה, ולאפשר לחברות גם ייעוץ לשוני לפני

שמקליטים את התקליט, כדי שהדברים לא יחזרו על עצמם.



אשר להערות של סמדר אלחנני - אני רוצה לענות לגבי הקופרודוקציות. אני

במקרה יו"ר ועדת הקופרודוקציות עם הקולנוע הישראלי, ורק בשבוע שעבר קיימנו

ישיבה שבה אגף הכספים והכלכלה שלנו מסר לנו דיווח כספי ממנו התברר שכבר עברנו

- כולל ביצוע בפועל וכולל התחייבויות שנחתמו ברווזים - את התקציב של 93'. אם כי

הביצוע בפועל לא היה מלא, כיוון שהעניין בנוי על הפקה בפועל של המפיקים. זה לא

מקרי שאף מפיק לא נמצא כאן בשביתת שבת כמו שהיה בשנה שעברה. אני קיבלתי מהם

מכתב שברוים, ואם הייתי יודע שתעלי את הנושא, הייתי מביא לכאן את המכתב. עכשיו

אנחנו ביחסים מאוד טובים עם המפיקים, בשיתוף פעולה מלא. גם יכול להיות שהלחץ

טיפה ירד כי בכל אופן נפתחו בפניהם אופציות חדשות שלא היו להם קודם, אבל אנחנו

בהחלט עומדים בהתחייבויות שלנו כלפיהם וכלפיכם, ואנחנו מבצעים את יתרת התקציב.

בפועל עוד לא שילמנו את הכל בגלל שהחוזים איתם הם בלוח מועדים שונה, אבל אנחנו

נבצע בחודשים הקרובים. לגבי חלק גדול מתקציב 94' כבר קיבלנו החלטות, כולל

בשבוע שעבר, שהחלטנו על שני סרטים נוספים - אחד מהם על-פי הספר "זכרון דברים"

של יעקב שבתאי והשני, "שירת הסירנה" על-פי ספרה של עירית לינור. אלו החלטות

שהתקבלו רק בשבוע שעבר, והם כבר על חשבון תקציב 94', כי את תקציב 93' גמרנו

במלואו, כולל התחייבויות שישולמו בחודשים הקרובים, בהתאם ללוח הזמנים של

החוזים שנחתמו עם המפיקים.

לגבי החוב לאוצר - היינו מצפים שוועדת הכספים תיטול יוזמה בעניין הזה. כי

אני רואה שלמרות ששר האוצר אמר בשנה שעברה בישיבת ממשלה, בנוכחותי, שהוא רואה

את החוב הזה כחוב בטל או "אבוד" - אני לא זוכר את המילה המדוייקת שלו - בכל

אופן זה מופיע עם לוחות של הצמדה וריבית. אפשר לשחק במספרים האלה וכל שנה

להגדיל אותם, אך זה לא רציני ולא מכובד, והייתי מצפה שכמו שחברי-הכנסת יזמו

יוזמה בעניין אגרת הרדיו ברכב - אם לאוצר אין את הכוח להציע הצעה כזאת, אולי

היוזמה תבוא מכאן ותגישו הצעת חוק פרטית לביטול החוב לאוצר. החוב הזה איננו

מכובד - גם לא משלמים אותו, גם לא מתייחסים אליו ברצינות, וגם הוא גדל בו

זמנית, וביום מן הימים עוד יבוא מישהו ויגיש בג"ץ למה לא משלמים אותו.

לשאלה של סמדר אלחנני בעניין תשלום חד-פעמי - ביוזמת שרת התקשורת, הוספנו

בשנה שעברה עוד חודש, וזה מאפשר לאנשים לשלם את האגרה בתשלום חד-פעמי עד סוף

פברואר (במקום עד סוף ינואר). זאת הנחה בפני עצמה, כי מאפשרים את התשלום במשך

חודשיים מתחילת השנה. פעם היו נותנים חודש אחד, ומשנה שעברה נותנים חודשיים,

וזו ההנחה שאנחנו נותנים למשלמים בתשלום חד-פעמי.

אשר לשאלתו של חה"כ תיכון לגבי הגבייה במיגזר הערבי -

די תיכון;

לא אמרתי המיגזר הערבי. דיברתי על אלה שלא משלמים את האגרה.

מי ינון;

בזמנו בדקנו את העניין, ובעקבות הדברים שדיברת איתנו, אנחנו נערכים

לבדיקות נוספות, אבל הדברים הם יותר מורכבים ממה שהצגת בפשטות, שאפשר לקבל

מביטוח לאומי את הקבצים שלהם ולעשות הצלבה ולעקל להם את החשבונות. הדברים יותר

מורכבים, ויש כל מיני חוקים שמסבכים את המהלך הפשוט הזה שנראה מפתה לבצע אותו;

אנחנו לא יכולים לעשות מה שעושים כל מיני גופים פרטיים, שמוסרים את זה בצורה

מסחרית לחוקר פרטי כזה או אחר.

היו"ר גי גל;

מיכה ינון, קבל את הדברים כפשוטם. חה"כ תיכון אומר לך שהמקור שלך לתוספת

תקציב כדי להתהרות לא יהיה הגדלת האגרה אלא העמקת הגבייה.

די תיכון;

איך לעשות את זה? אתה צריך לבדוק זאת.

כעיקרון אני לא חולק על כך.

מי קירשנבאום;

בנושא של האגרה, אני חושב שחה"כ תיכון צודק - אנחנו לא מספיק יצירתיים.

הבעיה היא לא רק להיות אגרסיבי בגבייה, כיוון שיש רגישות כלפי האגרה עם ריבוי

הערוצים, אלא צריך לעשות את זה בחוכמה ואנחנו בודקים דרכים. לגבי הגבייה

במיגזר הערבי - אני כן אומר את זה באופן מפורש - יש לנו בעיה רצינית מאוד.

הגבייה נמוכה ביותר במיגזר הזה, יש שם מסורת רבת-שנים של לא לשלם את האגרה.

השנה אנחנו הולכים לנער את הנושא באופן רציני ביותר, זה יביא לחיכוכים גדולים,

למעורבות פוליטית רצינית מאוד, וכל מיני גורמים פוליטיים ינסו לעצור אותנו,

כיוון שזה גם יכול ליצור מהומות בחלק מהכפרים. בכל מקום במיגזר הערבי שאנחנו

הולכים לגבות אגרה, אנחנו לוקחים איתנו גם שוטרים של משמר הגבול, בכל חוליה

סורקת שלנו יש שלושה שוטרים ואנחנו משלמים 30 שקל לשעה לשוטר; זו גבייה יקרה

ופרובלמטית, אבל יחד עם זה אין להשלים עם מצב שיותר מ-100 אלף בתי אב במיגזר

הערבי לא משלמים את אגרת רשות השידור. פעם היה להם תירוץ, הם אמרו: 'השידורים

בערבית הם רק שעה או שעה וחצי ביום, אז למה אנחנו צריכים לשלם אגרה שלמה?'.

היום אנחנו יודעים שהם צופים בשידורים בעברית, הם אזרחי ישראל לכל דבר; גם

בניגוד למה שנאמר, לא קיצצנו בשידורים בערבית אלא הרחבנו אותם - גם במהדורת

הבוקר, גם בשידורי השבת - כך שאנחנו נותנים שירות טוב מאוד גם לאוכלוסיה

הערבית ואין שום סיבה שלא נעמיק את הגבייה שם.

מדובר בכ-35 מליון שקל שלא נגבים במיגזר הערבי?

כן. לגבי החוב לאוצר - אני חושב שנאמר פה כמעט כל מה שצריך כלומר. לי יש

בעיה לא עם מה שהרשות חייבת לאוצר, אלא עם אותו כסף שהאוצר לקח מרשות השידור.

הכסף הזה שולם כאגרת רשות השידור עבור שירות של שידור לאזרחים, וחכסף הזה נלקח

ועשה הסבה למטרות אחרות לחלוטין. כך שלדעתי המחשבה היום לא צריכה להיות איך

רשות השידור תחזיר את יתרת ה"חוב", אלא באיזו צורה נגיע למצב שהאוצר יחזיר

לרשות השידור את הכסף שהוא כסף אגרת רשות שידור שנלקח ממנה.

היות ונותר לנו קצת זמן, אתן את רשות הדיבור לחברים שנכנסו מאוחר.

מה זה 'נותר קצת זמן'? האם כבר הספקתם לעבור על כל הספר שהניחו אותו

הבוקר על השולחן? צורת הדיון כאן היום זאת שערוריה שאין כדוגמתה, ואני מוחה על

כך בתוקף. מניחים כאן ספר בשעה 9:00 בבוקר, כשהוסיפו את הנושא לסדר-היום בכתב

יד - יכול להיות בתום לב, אינני אומר שלא - ועכשיו אומרים לי, חבר ועדה

שמתעניין בנושא, שעוד רבע שעה מצביעים. האם זה נקרא דיון תקין? אני לא אומר

שלא, אני משתתף בהרבה דיונים כאלה, אבל יש נושאים שאני לא מתעניין בהם, אז

מטבע הדברים הם עוברים ככה. אבל בנושא הזה אני כן מתעניין, אז איך אני יכול

להתייחס אלי ו בכלל?

היות ונותר קצת זמן ובאו חברים, אני אתן להם את רשות הדיבור. אני רוצה

להסב את תשומת ליבכם לכך שהשאלות שחה"כ תיכון, חה"כ אורון וסמדר אלחנני העלו,

כבר נשאלו וכבר ניתנה עליהן תשובה. אני מניח שתבחרו לכם דברים שהם מעבר לזה.



מ' איתן;

אני שאלתי שאלה אותך, לא את אנשי רשות השידור.

היו"ר גי גל;

למיטב הכרתי - אס תרצה, אבדוק את זה - ההודעה נמסרה כבר שלשום. אני

קיבלתי את ספר התקציב של רשות השידור כבר שלשום, ואני מניח שגם חברים אחרים.

מי איתן;

אף אחד לא קיבל את זה לפני הבוקר.

היו"ר ג' גל;

אני אבדוק את העניין, ואינני מציע לעשות את זה עכשיו.

אני מוכן, אבל בתנאי שלא תהיה היום הצבעה, ותינתן לי אפשרות למצות את

זכותי להתייחס לספר הזה, לשאול שאלות ולברר את העניין. אם אני הייתי לא בסדר,

אז הפסדתי את זכותי. אבל אם אתם מוכנים ספר עם הצעת תקציב שאנחנו צריכים

להצביע עליה, אתה צריך לתת זמן מספיק על-מנת שנוכל לקרוא ולשאול שאלות, ואז אם

לא ניצלתי את זכותי - זו בעיה שלי.

היו"ר גי גל;

אמרתי שאבדוק את זה.

סי שלום;

אני אמנם באתי באיחור, כי גם אני לא ידעתי שהנושא הזה על סדר-היום, אבל

אתייחס רק לנושא הגבייה. העניין הזה היה בעייתי תמיד - היה תקדים שפרצו לבית

ועיקלו את הטלוויזיה וזה עורר שערוריה גדולה. נושא הגבייה אף פעם לא היה קל,

ועכשיו הוא קשה עוד יותר, לאור תוספת הערוצים - כל אחד אומר שמצידו אפשר לקהת

לו את הערוץ הראשון; לא שהוא לא רואה את הערוץ הראשון, אבל הוא משלם לכבלים,

הוא צופה בערוץ השני, והוא יכול להסתדר. יכול להיות שהגברת הגבייה היא נחוצה,

אבל כדאי לשמור את האמצעים בגבול הסביר ולא להגיע למצב של פגיעה קשה בחופש

הפרט - שפורצים לאנשים לבתים ולוקחים להם את הטלוויזיה, רק בגלל שהם לא שילמו

את אגרת רשות השידור, והיו דברים מעולם.

אני מברך על הזזת שעת השידורים והתחלתם ב-30;7 בערב. במשך תקופה ארוכה

מאוד ביקשתי לעשות זאת, ואם ניתן להתחיל את השידורים ב-00;00-6;7, אני חושב

הדבר ישרת טוב יותר את כולם - גם את האוכלוסיה הערבית וגם את האוכלוסיה

היהודית. אמנם התחלת השידורים ב-30;7 זה יותר טוב מ-00;8 - דבר שהיה חמור

מבחינת הצפייה - אבל אני חושב שהשעה 00;7 תהיה יותר סבירה. ואם ניתן לעשות זאת

לאור תוספת השעות שקיבלתם מהטלוויזיה החינוכית, ולאור העובדה ששידורי הילדים

עברו לשעות 00;30-3;5, אני חושב שזה יועיל רבות לאחוזי הצפייה ברשות השידור,

כי אנשים מתחילים לראות טלוויזיה יותר מוקדם מ-8:00. אם מתחילים ב-30;7:00-6,

כשחוזרים מהעבודה, לראות ערוץ אחר - אני לא בטוח שב-00;7 הם לוחצים על הכפתור

ועוברים לערוץ הראשון.

לגבי השינוי של "מבט" - מבחינת התכנים זה טוב, אך יכול להיות שיש בעיה עם

השעה. מאז שמהדורת מבט משודרת ב-8:00, אני לפחות לא רואה אותה, אבל יכול להיות

שאני לא מייצג את הרכב האוכלוסיה. אבל מבחינת התפיסה, אני חושב שהשינוי הוא

טוב. יש מקום לתת כל יום כלכלה, דבר שלא היה קודם; יש מקום לתת ספורט ותרבות

כל יום, אלו דברים חיוניים. לא הכל זה אש"ף ועניינים מדיניים, ופריסת החדשות

על הרבה מאוד תחומים היא טובה ומעניינת. אני גם מאוד שמח שמיניתם כתבת שעושה



סיקור של הפעילות הכלכלית של הכנסת; אני עדיין נלחם עם גלי צה"ל שיעשו זאת.

בזמנו היתה פנייה שלי אל יו"ר הוועדה גדליה גל והוא כתב מכתב למנכ"ל הקודם לתת

סיקור שוטף לפעילות הכלכלית, כי היו שני כתבים בכנסת שסיקרו ברדיו רק את

הפעילות של הוועדות הארורות, ובטלוויזיה היה יעקב אחימאיר שאמר שהוא לא מבין

בכלכלה, ולא היה סיקור שוטף לפעילות הכלכלית בכנסת. אני מאוד שמח שהדבר הזה בא

לידי ביטוי גם ברדיו מהשנה שעברה, והשנה - עם מינוי הכתבת החדשה - גם

בטלוויזיה. אמנם אין סיקור יום-יומי, אבל זה הרבה יותר מאשר היה קודם ואני

חושב שזה טוב.

עכשיו אני עובר לנושא שעליו התכוונתי לדבר, ואולי אני מביע רחשי לב של

רבים. אני לא מכיר את מנכ"ל רשות השידור, ואני חושב שהוא עומד עכשיו בלחצים

איומים - קוראים כל יום בעיתונים שראש-הממשלה זועם ואומר לשרה שולמית אלוני

שהיא כישלון, ושמעתי שביום ראשון, בישיבת הממשלה בה אישרו את תקציב רשות

השידור, גם ראש-הממשלה וגם ממלא-מקומו יצאו במחאה בוטה כנגד זה שמראים הפגנות

של הצד השני. שמעון פרס קרא כבר לפני חודש וחצי לא להפוך את רשות השידור לגוש

אמונים, וטוב עשה מנכ"ל הרשות שכתב לו (אם אני מצטט נכון): 'אני משדר הדשות'.

אפשר לומר שגם בממשלות קודמות היו לחצים, אבל מסע כל-כך בוטה - אינני זוכר

שהיה. יכול להיות שבממשלות הקודמות אמרו 'למה לא מראים גם אותנו', אבל אף פעם

לא שאלו 'למה מראים אותם?'. לחצים כאלה, ואמירות בוטות כמו לקרוא לשרת התקשורת

כישלון - אני חושב שלא היו. וזה לא רק ברשות השידור - משרד החוץ החליט לפני

כשבועיים לבטל 1,100 מנויים על ה"גירוסלם פוסט" בגלל איזושהי כותרת שהיתה

בעיתון; זה מעשה ללא תקדים! אדוני היו"ר, אני חושב שזה צריך להביא את כל

הוועדה להתאחד סביב מנכ"ל רשות השידור ולקרוא לממשלה, בעיקר לראש-הממשלה,

להפסיק את מסע ההשתלחות הזה. אני חושב שהדבר הזה חייב להיפסק. בסופו של דבר לא

ניתן לסתום את הפה לאף אחד - אנחנו מדינה דמוקרטית ורשות השידור היא רשות

ממשלתית, נכון להיום, וצריך לאפשר פתחון פה לכולם.

היו"ר גי גל;

חה"כ איתן, אם תרצה - נמשיך בדיון מחר. אם אתה רוצה להתבטא היום, נעשה את

זה היום. הבחירה בידך.

מי איתן;

אני לא רוצה להיום הגורם שמעכב.

היו"ר גי גל;

אני לא עוסק בזה; עוסק בזה תמיד מזכיר הוועדה. אם תרצה, נברר אחר-כך מה

קרה, לא צריך לברר את זה כאן.

מי איתן;

אני מבקש שנמשיך בדיון מהר.

היו"ר גי גל;

אם כך, נמשיך בדיון מחר, וההצבעה תיערך ביום שני, כדי שלא תצטרכו לבוא

בגלל זה לתל-אביב.

מי איתן;

תודה.



אי גולדשמידט;

גם אני מרגיש לא נוח - אבל זה בגללי ולא בגלל אף אחד אחר - לדבר על הנושא

בלי ששמעתי את הדברים בתחילת הישיבה, אבל אני רוצה להגיד משפט אחד. אנחנו

נמצאים היום בעידן חדש מבחינת המדיה - יש תחרות, ואני יודע שהתחרות הזאת גם

קצת מלחיצה. הקטע המלחיץ ביותר הוא מלחמות הרייטינג בין הערוצים, והדבר הזה בא

לידי ביטוי לעתים תכופות בתקשורת, קוראים על זה ועושים השוואות. אני רוצה לתת

דוגמא מלפני שבועיים, ודוגמא נוספת מזמן יותר מוקדם - היתה תוכנית של מיכאל

קרפין בנושא משתפי הפעולה בשטחים, זה היה במסגרת מישדר תעודה של מבט שני,

ובמקביל היתה תוכנית של דן שילון בערוץ השני. יכול להיות שהרייטינג בערוץ השני

היה יותר גבוה, אבל לדעתי רשות השידור נבחנת ברמת התוכניות שהיא נותנת. אני

חושב שתוכנית התחקיר היתה masterpiece מבחינה טלוויזיונית.

מי איתן;

התוכנית היתה מבוססת על תחקיר של "בצלם". צריך לציין את זכויות היוצרים.

אי גולדשמידט;

כמו רובנו, גם אני לא רואה הרבה טלוויזיה, אבל הצלחתי לראות לפני מספר

חודשים - גם במקביל לאחת תוכניות הtalk shaw- בערוץ השני - תוכנית תעודה על

גבול הצפון, על מושב מרגליות, שמאוד הרשימה. יש לי תחושה שאם היו עושים

רייטינג באותו ערב, אז היו יותר צופים לתוכנית בערוץ המתחרה. אני חושב שרשות

השידור צריכה ללכת בדרכה, לא צריכה להיבהל מהנושא של רייטינג ולשאוף לאיכויות

גבוהות. התחרות היא בריאה, במיוחד בתחום החדשות, כי בתחום חזה התחרות באמת

קיימת והיא לגיטימית לגמרי, אבל בנושאים אחרים - אני חושב שצריך לשמור על רמה

של איכות גבוהה ואני חושב שאתם עושים את זה. תמשיכו כך.

די תיכון;

לא הייתי כאן כשחה"כ אורון שאל שאלה באשר לשידורי הטלוויזיה מן הכנסת.

אני רוצה להבהיר שאף אחד מחברי-הכנסת לא קובע את סדר השידורים ומה ישודר,

לצורך זה קיימת ועדה משותפת שמורכבת מעובדי הכנסת יאיר עמיקם ושרה יצחקי

ומאנשי הטלוויזיה שמשדרים מן הכנסת - הם קובעים ועושים את התיאומים. הכלל

שקבענו הוא כדלקמן - בימי שני ושלישי לפני הצהריים יהיו כל יום שני שידורים

משתי ועדות; ביום רביעי יהיה שידור אחד מוועדה. זאת אומרת, כל שבוע יהיו חמישה

שידורים מן הוועדות. נכון שאני קבעתי את מועדי השידורים במשך השבועיים

הראשונים, כדי להכניס את העניין למעגל של סבירות, היו כמה יו"רים של ועדות

שעירערו על ההחלטה לצלם מאולם האירועים, הם רוצים שישדרו מן האולם האותנטי.

אני מניח שגם את הנושא הזה פתרנו, לפחות חלקית, וייערך נסיון לשדר מאולם ועדת

הכנסת. אני מניח שמרבית היו"רים כבר התרגלו לעובדה שמשדרים מן האולם הגדול.

משייפתח האודיטוריום, גם העומס על האולם היחיד ייחלש. למה היפנו את כולם אליי?

כי הפכו אותי גם אחראי לאולם ההרצאות. כאמור, אף הבר-כנסת מבין ה-120 לא עוסק

בקביעת סדר השידורים, על העובדה שאנחנו משלמים את הכסף.

היו"ר ג' גל;

כפי שאמרתי, הדיון יימשך מחר. כמובן שאישור התקציב לא יכול להיות היום,

הוא יהיה רק אחרי הדיון מחר - ביום שני. אני רוצה לשאול לגבי האגרה - את האגרה

מעלים ב-10% נומינלית לעומת השנה שעברה. לרשות השידור יש פרוצדורה של הודעה

לאזרחים וכו'; אם נושא האגרה שעולה ב-10% מקובל ואפשר לאשר אותו עכשיו פה אחד,

נאשר אותו עכשיו.

ר' נחמן;

זה לא מקובל.



היו"ר ג' גל;

אם כך, אומר לאנשי רשות השידור מה שאני אומר לאנשי הממשלה - אל תצפו שדבר

שעוסקים בו בממשלה במשך חודשים רבים, ועדת הכספים תדון ותאשר אותו כהרף עין.

הדבר הזה הגיע אלינו לפני ארבעה ימים, נתנו לזה דחיפות, ואם זה ייקח עשרה

ימים, זה בהחלט סביר. מזה אולי תלמדו להבא, להקדים את בואכם אלינו. אני אביא

את הנושא להצבעה רק ביום שני.

סי שלום;

אני רוצה לשאול את מנכ"ל רשות השידור לגבי שידורי הוועדות ערוץ 3.

השידורים של הוועדות הם לא בשעות קבועות, ואנשים לא יודעים מתי יהיה השידור.

האם אי אפשר להקרין שקופית האומרת; 'מחר בשעה 00;9 בבוקר יהיה שידור מוועדה'.

מי קירשנבאום;

זו הערה נכונה. אנחנו לומדים את כל נושא השידור של הוועדות, לוח הזמנים

עוד לא ברור לנו. עכשיו יש דרישה שנשדר שתי ועדות ביום. ברגע שתהיה רוטינה

והדבר יתייצב, ניתן הודעות גם בערוץ הראשון וגם בערוץ השלישי. הרי עכשיו הנושא

נמצא בניסוי, ואני מוכרח להגיד לכם שהפידבק שאנחנו מקבלים הוא מוצלח מאוד, אבל

צריך ללכת בזהירות, לא בחיפזון, חרי הכנסת מתכוננת להיות פה עוד קדנציה או

שתיים... אני רוצה להרגיע את חהייכ אורון בנושא התקציב - אתה טענת שהכנסת מממנת

את כל האופרציה הזו, אך בחישובים שלנו התברר שהכנסת מממנת רק כ-25% מהאופרציה,

זה עולה לנו פי 4.

ר' אלול;

יש לי הצעה לסדר - האם אפשר מחר לסכם לפחות את נושא האגרה? כלומר, מחר

נצביע על האגרה וביום שני נצביע על התקציב.

די תיכון;

היושב-ראש קבע שזה יהיה ביום שני, וזה יהיה ביום שני. אני רוצה להשיב

לחהייכ שלום - אנחנו פתחנו בשידורי נסיון מהכנסת. יש המון בעיות בינינו ובין

רשות השידור, אחד הנושאים שלא באו על פתרונם בשלב זה, הוא עניין האריזה,

הpromotion-. קיבלנו כל מיני הבטחות, אך משום מה, עדיין כל עניין האריזה - זאת

אומרת הפניות לשידורים - לא בא על פתרונו. הם לקחו על עצמם לטפל בנושא, ואני

מניח שהם יפתרו את הבעיה.

מי איתן;

אני רוצה לבקש, למען הסדר הטוב, שיתאפשר לי, לאחר שאעבור על התקציב, לשבת

עם איש התקציבים של רשות השידור ולראות את התקציב הזה מול תקציב ביצוע של השנה

שעברה. זה בסדר?

מי קירשנבאום;

מבחינתנו אין בעיה.

מי לוי;

העניין הוא שהביצוע עוד לא מסוכם סופית.

היו"ר ג' גל;

תראה לחהייכ איתן מה שיש לך. מח שאין לך, אל תיתן לו...

נקודה שנייה - במענה להערותיו של ראש-הממשלה, הוכנה תגובה ונאספו נתונים

על-מנת לראות האם באמת רשות השידור עומדת בחובה החוקית שלה לבטא את מיגוון

העמדות הרווחות בציבור. רציתי לדעת אם אפשר לקבל את חומר הגלם שנאסף?

לא נאסף שום דבר. התשובה התבססה על הרוטינה שיש לנו לאורך שנים, שאנחנו

מכסים את כל מיגוון הדעות. אנחנו לא אוספים את האייטמים, אנחנו פועלים לפי

קריטריונים עיתונאיים, כשזה מוצא חן בעיניך וגם כשזה לא מוצא חן בעיניך.

מי איתן;

אבל איך קבעת שראש-הממשלה לא צודק? אולי הוא צודק?

מי קירשנבאום;

כיוון שאני צופה במהדורות ואני עוקב אחרי העבודה שנעשית.

מי איתן;

לדעתי זאת תשובה דלה מאוד. אם לא נאספו נתונים, אני מבקש שיתנו לי אפשרות

לאסוף את החומר - שיעזרו לי, ואני אאסוף את החומר.

היו"ר ג' גל;

אני מניח שמה שתבקש מהם ומותר להם, הם יתנו ויעזרו לך. לא צריך בשביל זה

החלטת ועדה.

ר' נחמן;

אדוני היו"ר, קודם כל, אני רוצה לברך את המנכ"ל מוטי קירשנבאום על

הצטרפותו לגוש אמונים... אני חושב שזה מעשה טוב. לגופו של עניין, לנושא

התקציב; אני מוטרד מהבעיה הכלכלית של רשות השידור. עכשיו אני בא מוועדת משנה

של הערוץ השני, בגלל זה חה"כ אלול ואני איחרנו. אני רוצה לומר למה לא הסכמתי

להעלות את נושא האגרה היום, ואני מבקש שהדבר יטופל בהמשך. בעיקרון אני תומך

בתקציב הרשות, אבל אני רוצה לעשות כאן תיקון שיבוא כיוזמת חקיקה שלנו. בחוק

הכבלים כתוב שהם יכולים לשדר את שידורי הערוץ הראשון והשני והם פטורים מתשלום

עבור השידורים הללו. בעבר הייתי משנה למנכ"ל רשות השידור, ואני יודע שהרשות

משלמת תמלוגים ל- CNN,ל-NBC ללוויינים, לאירופה וכוי עבור השידורים שהם

נותנים. אני חושב שצריך לשנות את החוק של הכבלים, כך שהם ישלמו תמלוגים בשיעור

שייקבע גם לערוץ הראשון וגם לערוץ השני. לזה תהיה השפעה על תקציב רשות השידור

וגם על התקציב של ערוץ 2. זו ההערה היחידה שיש לי, אני לא רוצה להיכנס לכל

נושא התקציב, לא חשוב כמה הם מבקשים, השאלה כמה הם מוציאים.

היו"ר גי גל;

אני מודה לכם, נמשיך בנושא מחר בשעה 11:30.



אישורים לפי סעיף 102ב(ד) לתקנון הכנסת

אי קרשנר;

יש בקשה של עו"ד אהוד שגב לקבל פרוטוקול של הישיבה בעניין ביטול הפטור

ממע"מ על סיגריות.

היו"ר גי גל;

הבקשה אושרה.

אי קרשנר;

סטודנט בשם קובי רוזנברג מבקש לקבל את הפרוטוקולים בעניין חוק מס שבה

מקרקעין (פטור במכירת דירות מגורים} (הוראת שעה).

היו"ר גי גל;

הבקשה אושרה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.