הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 249

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי. כ"א בטבת התשנ"ד (4 בינואר 1994). שעה 12:00

ג' גל - היו"ר

ר' אדרי

חי אורון

א' גולדשמידט

אי פורז

י-' פנחסי

חי קופמן

ג' שגב

גי שגיא

מ' שטרית

אי שפירא

מ"מ

שי אביטל

א'; דיין

י י ונונו

די תיכון

עו"ד אי דמביץ - היועץ המשפטי הפורש

שי וייס - יו"ר הכנסת

שי לורנץ - יו"ר לשעבר של ועדת הכספים

מ"ז פלדמן - יו"ר לשעבר של ועדת הכספים

מזכיר הכנסת; שי יעקבסון

אי שניידר

מי בוטון

ס' אלחנני

אי קרשנר

שי הרוש

א' אהרון

גי אלדד

ת' שפנייר

פרידה מאליעזר דמביץ, היועץ המשפטי לוועדת הכספים.



פרידה מאליעזר דמביץ, היועץ המשפטי לוועדת הכספים

אני פותח את הישיבה. אנרונו נפרדים היום מידידנו והיועץ שלנו לענייני משפט

אליעזר דמביץ. אני קצת ניסיתי להתרוקות על עקבותיו, כי אני מכיר את אליעזר רק

מזה חמש שנים. מצאתי שאליעזר נולד בפילדלפיה, ארה"ב; הגיע לארץ בשנת 1993,

השנה שבה נולדתי. אליעזר הוא עשיר מעש - היה מורה לערבית בראשית דרכו, היה

קונסול בטורונטו, היה מזכיר בית המשפט העליון ולאחרונה יועץ משפטי בכנסת. בין

לבין עשה עוד תפקידים שלא מניתי אותם, הזכרתי רק את עיקרי הדברים. בצד

העיסוקים המקצועיים, אליעזר נטל חלק בענייני בטחון, היה חבר בהגנה, שירת בצבא

ארה"ב, ובמלחמת העצמאות - בירושלים.

אליעזר, אני עוד אתן לחברים נוספים לדבר, אבל אני בטוח שאבטא את כולם אם

אומר לך שאנחנו מעריכים אותך, מוקירים אותך ואוהבים אותך. נמשיך ללוות אותך

בכל אשר תעשה, ואני בטוח שברכתנו תהיה ברכת הדרך שלך, ועוד נשמע ממך רבות

ונצורות.

תחילה, נשמע את יו"ר הכנסת.

אליעזר, יו"ר ועדת הכספים, יושבי-ראש ועדת הכספים לשעבר, חברי ועדת

הכספים, אורחים נכבדים. אני רוצה להוסיף מעט דברי שבח לדברים שנאמרו על-ידי

קודמי. במידה מסויימת אני אשם, אולי באשמה מרכזית, על כך שאנחנו נפרדים

מאליעזר דמביץ, כי דרך יו"ר הכנסת עוברות ההחלטות עד מתי איזה עובד ממשיך,

ואני יכולתי לכפות עליו בכוח את ההמשך; לא עשיתי זאת, מתוך הסכמה בינינו.

אני רוצה לומר דברים מן הלב - הפרידה היא קשה, ואני מקווה לראות את

אליעזר כאן איתנו בכל הזדמנות. אנחנו נקרא לו למילואים, לא יעזור כלום... עובד

ציבור למופת - אני חושב שזו אחת הדוגמאות הבולטות שאפשר להציג כמודל של איש

מסור, חרוץ, חכם, אמיץ גם להתייצב מול חברי-כנסת ולעתים מול ועדה מתוך

יושר - גרעין קשוח של יושר אינטלקטואלי פנימי וכישרון מקצועית ממדרגה ראשונה.

התכונות האלה פלוס הנסיון שהצטבר הופכות אותו, לצד מספר בודד של עובדי ציבור,

לנכס לאומי (בלי הפרזה!), כשמדובר בוועדה קריטית וחיונית כמו ועדת הכספים. כל

מה שאני אומר לך זה לא הספד, זה לא רקוויאם, אלו דברים מן הלב. אומר לך זאת גם

באופן אישי, ומכיוון שכוהך רב ואתה לא יוצא מזירת העיסוק המשפטי, אני רוצה עוד

לראות אותך כאן תמיד, גם כחבר וגם כמי שיעוץ לנו עצה מפעם לפעם.

אני גם רוצה לברך אות על הדרך שבה אתה מכניס לתפקיד את מי שבאה במקומך.

אני חושב שזה גם מופת של העברה לפיד - בצורה מכובדת, מכל הלב בכל התוקף

המוסרי שיש לך. אני מצטרך לשלוש המילים האחרונות של חברי הטוב מאוד גדליה גל:

נוסף לכל, אנחנו אוהבים אותך.

חח"כ דמביץ - זאת לא טעות, כך קראו לו רבים בוועדה, כי היה לו משקל יתר

מעבר לייעוץ. קודם כל אני מוכרח עומר, מתוך המגעים האישיים שהיו לי איתו לגבי

הצעות חוק, לגבי הסתייגויות וכוי - אליעזר הוא תלמיד חכם, שכמעט בכל המקרים

קיבלתי את עצתו. לא פעם אנחנו רוצים לנגח מישהו מהממשלה או מישהו שיזם חוק או

הצעת חוק, אפילו בהסתייגות ליצנית, ולפעמים אליעזר רמז לי באידיש: 'פאסט

נישט', זה לא יאה, לא מתאים לך. וקיבלתי את עצתו כמעט ללא ויכוח. כי הוא הקרין

גם אמינות, גם ידענות וגם שיקול דעת. אני גם חושב שמאור פניו ונעימות הליכותיו

הישרו עלינו אווירה טובה, ובכנסת יודעים כמה שזה חשוב.



אליעזר, אני פשוט מברך אותך שתצליח ותיהנה גם מהפעילויות הרבות שאתה ודאי

מייעד לעצמך. היינו רוצים להמשיך ולהשתמש בייעוץ שלך מפעם לפעם, אם תיאות לתת

לנו אותו חינם אין כסף, כי אין לנו אפשרות לפצות אותך על הייעוץ הטוב ורב-

הנסיון שאתה מסוגל לתת לנו. תורה רבה.

מ' שטרית;

אדוני היו"ר, ידידי מר דמביץ, אדוני יו"ר הכנסת, אני גם שמח לראות כאן את

יושבי-ראש ועדת הכספים לשעבר - שלמה לורנץ, הרב פלדמן וחה"כ שפירא. אני רוצה

לומר שהעובדה שמר דמביץ פורש לגמלאות, בשעה טובה - ואני מאחל לו בריאות, אורך

ימים ועוד הרבה שנות עבודה בריאות וטובות כפי שהיו לו עד היום - קצת מעציבה

אותי, משום שאני מתחיל להרגיש זקן... אני נמצא בוועדה הזאת מ-81', בין

הוותיקים ביותר בוועדה (נכנסתי יחד עם חה"כ תיכון ואחרי חה"כ קופמן), עבדתי עם

כל יושבי-ראש ועדות הכספים, ומאז שאני חבר בוועדה הזו, מר דמביץ ליווה אותה

ויכולתי להכיר אותו לאורך שנים, גם בהיותי בקואליציה וגם בהיותי באופוזיציה.

אני יכול לומר שגם היום כאופוזיציונר, וגם כאיש קואליציה לשעבר, לא ראיתי שום

שינוי בצורת העבודה או בשיטת העבודה של מר דמביץ לאורך כל הדרך. תמיד עמדתו

היתה לעניין - ישרה ואובייקטיבית, מתוך ראיית המטרה כדבר העיקרי. אני חושב

שמעט מאוד מתברכים בעובדי ציבור כאלה, שהדבר האובייקטיבי והנכון הוא החשוב להם

ביותר ועליו הם מוכנים לעמוד.

אני, חלילה, לא רוצה ליצור הספד למר דמביץ, אני מקווה עוד לראות אותך

בכנסת ובפעילות נוספת למען הכנסת. אני באמת מאחל לך כל טוב, אני מצטרף לדברי

ידידי היו"ר גדליה גל - היחס היה תמיד הרבה יותר מאשר יהס של עבודה, היהס היה

ממש אישי. אהבנו לעבוד אתך ואני מקווה שתהיה לנו הזדמנות להמשיך. זו גם

הזדמנות נאותה לברך את אנה שניידר, המחליפה את מר דמביץ, על כניסתה לתפקיד.

אני מאחל לך הרבה שנות עבודה, ושבעוד עשרים שנה נעשה לך מסיבה כזו ושאני אהיה

כאן.

היו"ר גי גל;

נגוון את הדוברים באנשי מילואים. נמצאים איתנו יושבי-ראש הוועדה לשעבר.

הרב פלדמן, בבקשה.

מ"ז פלדמן;

כבוד היושבי-ראש בעבר, בהווה ואולי יש כאן גם יושבי-ראש לעתיד - מר

דמביץ, ידידי ומכובדי, אני רואה שיש לך שבעה שמות. השם הראשון, אחריות; סמל של

אחריות, אפשר לסמוך עליו במאת האחוזים בכל תחומי התפקיד. שם שני, אמינות; איזו

אמינות, פשוט סמל של אמינות, שם שלישי, יושר - לא פהות מאמינות. שם רביעי,

תבונה - איש תבונה, איש בינה וחוכמה ועצה ותושיה. שם חמישי, אוטוריטה - הוא

היה סמכות; היתה יכולה להיות כאן סוללה של עורכי-דין, אבל מר דמביץ אמר את שלו

וכולם שתקו וקיבלו את הכרעתו ללא עוררין, כסמכות בלעדית עליונה. שם שישי,

פיקחות, שהיתה כמעט מוסתרת, בצניעות, אבל קיימת. יש לו עוד שם - אליעזר, אלוקי

אביך בעזרך, בעבר, בהווה וגם בעתיד עד 120 שנים בריאות, נעימות וטובות.

די תיכון;

שלמה ידידי, חהייכ שפירא, הרב פלדמן, איוור, סמדר - אני מקווה שלא שכחתי

איש מן הצוות - אליעזר; אליעזר נכנס איתנו לכנסת. חהייכ מאיר שטרית כבר לא

זוכר, אבל כמה ימים לאחר שהושבענו והגענו ל ועדת הכספים, היו גם חילופים של

יועצים משפטיים וקיבלנו את אליעזר - ארוך רגליים, עברית מעולה, הנסח הכי טוב

שקיים במז-ינת ישראל. הוא חופיע לוועדה הזאת, ואני אז חבר-כנסת חדש, דינאמי,

קצת אגרסיבי, לא תמיד נוהג בסבלנות. כשהייתי נכנס לכנסת, הייתי כבר מתחיל



לצעוק יאלפה אליעזר?', ועד שאני הייתי יורד למטה, הוא כבר ידע שאני מגיע אליו.

כמשפטן הוא מעולה, על אף העובדה שתמיד מרבית חוות הדעת שלו השאירו אותי במיעוט

מזהיר, ונדמה לי שאפילו את חוות הדעת האחרונה שהוא הכין לפני כמה ימים - גם שם

פסק נגדי. אבל תמיד הייתי אומר 'חה"כ אליעזר דמביץ', ואז בשיא המתח כולם היו

פורצים בצחוק. הוא היה חבר-כנסת, ליווה אותנו, ישב אותנו. בכלל, מעטים יודעים

שהוא נולד בארה"ב, בפילדלפיה. בודדים זוכרים שבעצם הקריירה שלו קשורה עם

הקריירה של אחד הטייפונים האחרונים, השר לשעבר יוסף בורג. מי שראה את "אלה הם

חייך" על השר יוסף בורג, ראה שם גם את אליעזר דמביץ שעשה כברת דרך ארוכה מאז

ימי משרד הבריאות, כשהוא נתמנה כשר הבריאות ונדמה לי שאליעזר היה אז היועץ

המשפטי של משרד הבריאות.

מכל מקום, אליעזר ליווה אותנו לאורך שנים רבות, 12 וחצי שנים, אולי כבר

השנה ה-13, ואני תמיד צמוד אליו והוא תמיד צמוד אלי - רבים, מתפייסים,

משלימים; בימי שלמה לורנץ, בימי שפירא, בימי פלדמן, בימי בייגה שוחט. הוא

משכמו ומעלה. תמיד אמרתי שיש לי מחלוקת לגבי הסדרי השכר של אנשים כאלה או

אחרים בכנסת, אבל כשזה הגיע לאליעזר תמיד אמרתי: פה אני נאלץ להיכנע, כי

אליעזר הוא בתוך העסק הזה ומגיע לו. אליעזר יוצא מאיתנו בגיל צעיר, פותח את

הקריירה השלישית שלו - אני לא יודע איפה, אני מקווה שהוא יעמוד לרשותנו. הוא

הידען הגדול ביותר בכל מה שקשור בנושאים כלכליים במדינת ישראל, כולל הכנסת,

כולל חקיקה עברית. איפה נמצא נסח כזה כמו אליעזר דמביץ, עם העברית המצוחצחת.

ומילה טובה לאנה שניידר - להיות כמו אליעזר, והצלחת.

-ר' פנחסי;

אדוני יו"ר הכנסת, יושבי-ראש הוועדה בהווה, בעבר, חתן המסיבה מר דמביץ,

חבריי. אני רוצה להצטרף למברכים. אמנם אינני חבר הרבה זמן בוועדת הכספים

בקדנציה הזאת, אבל אני זוכר את אליעזר מהקדנציה הקודמת כשהייתי חבר בוועדה.

אני מסכים עם כל השבחים שנאמרו, אני חושב שהוא אחד היועצים המשפטיים המקצועיים

ובמיוחד א-פוליטיים - זו התכונה המיוחדת שלו, שאף פעם לא עירב שיקולים אלו או

אחרים, בין אם מדובר במפלגה כזו או במפלגה אחרת, אלא חיווה דעתו לגופו של

עניין, בצורה מקצועית וטובה. אני מברך אותו בהמשך דרכו בהרבה בריאות והצלחה.

היו"ר גי גל;

הרב שלמה לורנץ, בבקשה.

שי לורנץ;

כבוד יו"ר הכנסת, יו"ר ועדת הכספים, חבריי יושבי-ראש ועדת הכספים אחריי -

הרב שפירא והרב פלדמן; כל חברי הוועדה, ובמיוחד אני מזכיר את ידידיי שאני זוכר

ששיתפו פעולה אתי בוועדה - דן תיכון, חיים קופמן ומאיר שטרית. אני מרגיש את

עצמי כאן מחותן מיוחד, כי היתה לי הזכות לבחור מבין הרבה מועמדים את מר דמביץ

כיועץ המשפטי של ועדת הכספים. אני לא מתחרט, אני חושב שכל מי שעבד איתו לא

מתחרט ואני מקווה שגם חתן המסיבה לא מתהרט על 13-12 שנה שהוא היה איתנו בוועדת

הכספים.

תרשו לי לגלות סוד - מה הכריע אותי בעד מר דמביץ? בדרך-כלל מהלך המחשבה

שלי הוא תמיד לחפש משהו מההלכות שבתורה. אנחנו מוצאים בספר שמות שהתחלנו

לקרוא אותו עכשיו, שיש שישה תנאים להיות משפטן אצלנו - חכם ונבון, כפי שקבע

משה "הבו לנו אנשים חכמים ונבונים"; אחר-כך מה שיתרו אמר "אנשי חיל, יראי

אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע". נדמה לי שכל התנאים האלה ישנם בחתן המסיבה -

חכם ונב. ; איש חיל, חרוץ ומסור לעבודתו; ירא אלוקים כפשוטו מנעוריו; איש אמת,

וכפי שהזכירו אצלו לא קבעו שיקולים של קואליציה או אופוזיציה, אצלו קבע רק דבר

אחד לברר את האמת לאמיתה; והמידה האחרונה, שהיא קצת פרובלמלית - שונאי בצע.



איך מוצאים שונאי בצע? חז"ל אמרו שכבר בימי משה רבנו חיפשו שונאי בצע ולא

מצאו. מאוד קשה, במיוחד בתקופה שלנו, למצוא שונאי בצע. בבואי הנה השבתי שיועץ

משפטי שמקבל על עצמו להיות יועץ בוועדת הכספים הוא שונא בצע, כי איש עם

כשרונות כמו מר דמביץ, או כל העובדים בוועדת הכספים - מזכיר הוועדה, היועצת

הכלכלית - היו יכולים להרוויח הרבה במישור הפרטי, ואם הם מסכימים לעבוד בוועדת

הכספים, הרי שהם שונאי בצע.

אני מאחל למר דמביץ מכל הלב, שלמרות שהוא פורש בדיוק באותו הגיל שאני

פרשתי, 68-67 - אצלנו זה לא גיל, אנחנו גורסים שתלמידי חכמים כל זמן שמזקינים,

דעתם ניתוספת עליהם - תמשיך ביתר שאת וביתר עוז בכל המרץ שלך, ותצליח בכל

דרכיך. ולמי שבאה אחריו, הגב' אנה שניידר, כל האיחולים - תצליחי כמו היועץ

המשפטי של עכשיו.

חי אורון;

אליעזר ידידי, במקומותינו אומרים על מסיבות מהסוג הזה, שההבדל בינן לבין

הספד שלפחות במסיבה כזאת יש אחד שמאמין לכל הדברים. אני בטוח שבמקרה זה, הכלל

הזה לא נכון, כי יש פה יותר מאשר אחד שמאמין לדברים. אני חושב שהדברים של

כולנו נשמעים כלפיך בכל ההברות ובכל הידידות ובכל ההערכה, כמי ששימש בוועדה

הזאת אי של איזון ושפיות ושיקול דעת, ומי כמוך יודע כמה כולנו זקוקים לפעמים,

כאשר האוקטבות עולות וה"טורים" גואים, למישהו שיגיד: יעצרו רגע, אולי צריך

ללכת בדרך הזאת'. הייתי מאחל לעצמי, שבכל מקום שאמצא יהיה מישהו שקצת מהצד,

לפעמים בחיוך ולפעמים בשקט, יגיד לי: 'רגע, רגע, אתה נסחף'; זו בהחלט תרומה

-גדולה, ועל כך אני מודה לך גם באופן אישי. אם בבית הזה אין הרבה ידידות ואהבה,

אתה נוטל מתוך הידידות והאהבה של הבית הזה נתח שהוא הרבה-הרבה מעל הממוצע. גם

על כך תודה רבה.

הייתי סבור שאני היחיד מבין חברי-הכנסת שרק בקדנציה הזאת השתלבו בוועדה

ובכנסת, שנוטל את רשות הדיבור. מכיוון שגם ידידי אלי גולדשמידט עושה זאת, אדבר

רק בשם עצמי ולא בשם יתר חבריי החדשים. אני יכול להבין את התהושה הטובה של

חה"כ לשעבר לורנץ, ושל אחרים שהיו שותפים גם במינוי ועשו כברת דרך ארוכה עם מר

דמביץ; אני עשיתי איתו תקופה קצרה. אני אומר לראשי הוועדה לשעבר, הקדנציה הזו

אלו ימים שקלות הדעת שולטת ומידה גדולה של שטחיות, ובתוך האווירה הזאת, מר

דמביץ, אתה היית עבורי משב רוח מהימים הטובים של הרבה עומק, הרבה יסודיות

והגינות. אני רוצה להוסיף ולומר שאנחנו חווים היום ימים שהדברים נעשים כלאחר

יד, וגם פה היה למר דמביץ מקום מיוחד, מקום של כבוד - על כל פנים עבורי אישית

- הערכה וכבוד מקצועי ואישי, ואני שמה שיש לי הזכות לבטא זאת. אני מודה לך, מר

דמביץ, על התקופה הלא ארוכה שעשינו יהד. בשבילי זו היתה אחת החוויות היותר

יפות. לאנה, אני רוצה להצטרף לכל הברכות. כפי שאומרים חבריי, את נכנסת

לנעליים הגדולות של מר דמביץ, ואני מאהל לך הצלחה מלאה.

במכלול דברי הכיבושין שנשמעו עד עכשיו, לא הוזכרה תכונה אחת של אליעזר

דמביץ, שאני הבחנתי בה מיד בתחילת הדרך - וגם אני כחברי גדעון שגיא, חדש במוסד

הזה - חוש הומור מאוד מפותח. אני חושב שבשביל שיהיה לאנשים חוש הומור מאוד

מפותח, הם צריכים להיות גם אנשים מאוד חכמים. אני מאוד חושש מאנשים שהם חסרי

חוש הומור. בהרבה מקרים ובאירועים שונים בהם שוחחתי אם אליעזר - ואגב, מעולם

לא חשתי שהעובדה שאני הבר-כנסת חדש משנה אצלו איזשהו דבר - ראיתי את הברק שלו

לעיניים; מדי פעם היה לו מין רבע חיוך מרצד, כאשר היתה לו תחושה שיבסרט היינו

כולנו היינו כבר כל-כך הרבה פעמים'. אני חושב שחוש ההומור הזה גם איפשר לך

לעבור ולחיות ולחוות את כל הרגעים המאוד-מאוד לא פשוטים של הוועדה הזו, שאוצרת



בתוכה הרבה מאוד יצר ולעתים ויכוחים מאוד קשים, ובלעדי חוש ההומור הזה אני

הושב שקשה להגיע רחוק - בחיים הפוליטיים בכלל, אבל בוודאי בתפקידך. כמובן שאני

מצטרף לתיאור של כל שאר התכונות שצויינו, ואני באמת מאחל לך שתמשיך ללוות

אותנו בדרך כזו או אחרת. מבחינתנו אתיז ממשיך להיות חלק מאיתנו. בשם ה"תורכים

הצעירים", אני רוצה כמובן לברך את אנה שניידר עם כניסתה לתפקיד.

נשמע עוד את חה"כ רפי אדרי, שהוא מוותיקי הוועדה.

אני בדרך-כלל לא משתתף פעיל בדיונים, אבל פה כנראה שכל המרבה הרי זה

משובח. לכן גם החלטתי ליטול את רשות הדיבור ולהצטרף לכל מה שנאמר, לברכות

ולאיחולים למר דמביץ. הקשבתי לכמה חוות-דעת שלו, ואני חייב לציין שהן תמיד היו

במקומן. נעים היה להקשיב, וגם למדתי. הרגשתי שאצלך לא קבע לא אופוזיציה ולא

קואליציה, אלא העניין היה חשוב ועל-פי זה עסקת והלכת. אני רוצה לברך גם את

הגב' שניידר, תמשיכי בדרך ההצלחות. וכפי שאמר חה"כ שטרית, אני בטוח שעוד עשרים

שנה נעשה גם לך מסיבה.

אליעזר יש אחד, אבל אליעזר הוא חלק מקבוצה גדולה של אנשים שמשרתת את הבית

הזה. אני מעיד שראיתי את אליעזר מדי פעם נועץ גם בחברים אחרים, ביועצים אחרים.

-טוב שאדם יודע גם להתחלק עם אחרים. לאותח קבוצה גדולה, אתן לידידנו שמואל,

מזכיר הכנסת, להיות הדובר. בבקשה.

מוריי ורבותיי, אחת מתכונותיו הבולטות של אליעזר היא "הווה מקבל כל אדם

בסבר פנים יפות" - גם כלפי חברי-כנסת, גם כלפי הכתבנית או פועלת הנקיון, יחס

שווה כלפי כולם. דבר שני, אליעזר לא התחיל את הקריירה שלו בוועדת הכספים של

הכנסת, אליעזר היה ממונה על נוסח החוק במשרד המשפטים. הוא היה מבלה פה לילות

כימים, מקפיד על כל תג ותג של החקיקה, שלא תארע תקלה ולא ייצא דבר שאיננו

מתוקן מתהת ידיהם של המחוקקים. כבר ציינו פה שהוא היה מורה לערבית, ואני שמח

לציין שהוא גם בעל קריאה מעולה. מי שרוצה לשמוע ולהתענג על קריאה יפה, יבוא

להאזין לקריאת התורה שלו, וממילא יידע מנין נובע הגדול והעמוק שלו בעברית.

אנהנו לא נפרדים מאליעזר, אנחנו מכירים אותו, ברור שהוא יתייצב לכל

קריאה. אנהנו רק מאחלים לו ולביתו - אמנם זה מוקדם מבחינת הגיל - "עוד ינובון

דשנים ורעננים יהיו".

אני לא התייחסתי בדבריי לא לאנה שניידר ולא לחברים והחברות האחרים בצוות,

כי האירוע הזה הוא אירוע של אליעזר. אני רק רוצה לומר לאנה, אל תיבהלי.

תראי אלו דברים טובים אומרים בסוף...

היות וגם חה"כ אלי דיין רצה לומר משהו, אני מבקש שתברך על היין.

יש לי הכבוד להרים כוסית לכבודו של חברי אליעזר - איש מבריק, שנון, שמקבל

כל אדם בסבר פנים יפות. הוא ניסח לי הרבה הסתייגויות והרבה הצעות חוק, ואני

בטוח שהקשר בינינו יימשך. אני רק רוצה לומר לך, אליעזר, אנה היא חברתי לספסל

הלימודים... לחיים, הרבה הצלחה!

היו"ר גי גל;

נשמע עכשיו את הרב שפירא.

אליעזר, אני זוכר שכאשר הרב לורנץ סיפר לי שהוא החליט לקבל יועץ משפטי

לוועדה מבין כל מיני אנשים שהיה יכול לבחור, הוא אמר: 'זה איש שגם אתה תיהנה

ממנו'. אני הייתי אז חבר ועדה, לא אחזור על הכל המילים שהחברים אמרו, אבל אני

צריך להגיד דבר אחד - אנחנו עברנו פה בוועדה את התקופה של המהפך הכלכלי,

והיינו צריכים לחוקק ממש את חוק המשק; הוציאו את כל המעיים והקרביים שהיו פעם,

והפכו הכל. אני זוכר את המיסוי בתנאי אינפלציה, שעבדו עליו ברנע ונייגר, ויורם

ארידור היה חבר ועדה. לא כל אחד היה יכול לשבת ולנסח ניסוח כשיורם היה פה, כי

הוא איש חריף וגם עקשן מאוד. אליעזר, בסבלנות שלו, הצליח. אליעזר עבד כיהודי

גאה, כל הזמן ראו את הסבלנות של בן-תורה. בוועדה הזו, לא לצאת מן הכלים - זה

משהו!

אני מוכרח להגיד לך, אליעזר, למשה רבנו היו שני בנים, לאחד הוא קרא גרשון

ולשני אליעזר. כולם שואלים למה הוא נתן את השם גרשון לפני אליעזר. גרשון זה

"גר הייתי בארץ נוכריה", ואליעזר - "אלוקי אבי בעזרי". היה יותר יפה לתת קודם

את השם אליעזר - "אלוקי אבי בעזרי". התירוץ הוא, שהיופי אצל משה רבנו, שהוא

הרגיש גר איפה שהוא היה, ולא ירד למנהג של הגויים. השם השני, שהקב"ה יעזור לו,

לא היה עוזר אם הוא, חלילה וחס, היה מתערב עם הגויים והופך להיות ככל הגויים.

אליעזר הגיע לכאן מפילדלפיה, ואצלו אפשר להגיד שקודם כל הוא הרגיש "גר הייתי

בארץ נוכריה". הוא עזב את פילדלפיה ועלה לארץ, בגלל שלא סבל להיות בחו"ל. ראו

גם ש"אלוקי אבי בעזרי" - השם אליעזר - היח לו הרבה סיעתא דשמיא לחיות בוועדה

הזאת. הרב לורנץ, הרב פלדמן וגדליה יודעים שאנחנו לא אומרים זאת רק על אליעזר,

באיזשהו יום נגיד את זה גם על מר קרשנר ועל סמדר. אבל דבר אחד ברור - לא פעם

איך הוא לא מתפוצץ?! איך הוא עוד יכול להחזיק מעמד? ועל זה

יכולים כולנו להודות לו - על הסובלנות והסבלנות.

אנה שניידר, היועצת המשפטית הנכנסת, רוצה לומר כמח מילים.

אחרי כל מה שנאמר כאן, אני מוכרחה לציין שזכות גדולה נפלה בחלקי שמר

דמביץ המליץ עלי, ובזכות זה התקבלתי כיועצת משפטית בוועדה הזאת. אינני יודעת

אם אתם יודעים, אבל כאשר שמעתי שמר דמביץ עומד לפרוש, טילפנתי אליו ושאלתי

ימה דעתך עלי?'. הוא אמר: 'באמת, את רוצה? אני חושב שאני אמליץ

עלייך'. זאת זכות גדולה שנפלה בחלקי, ובחודש האחרון, כאשר הוא הכניס אותי תחת

כנפיו ממש במלוא מובן המילה, ראיתי - בנוסף לכל מה שנאמר כאן - את האנושיות

שבו, כי היו לי רגעים לא קלים במשך החודש הזה, כאשר עבדנו על התקציב. כל פעם

'אל תדאגי, הכל יהיה בסדרי. בהקשר זה רציתי רק לבקש אם בדרך-כלל

נותנים לאדם מאה ימי חסד, אחרי מר דמביץ תנו לי מאתיים!

ושם הקצרניות, תמר שפנייר.



ת' שפנייר;

אני בסך-הכל שנה פה קצרנית

ובתור שכזו אני קצת טירונית

כשלפעמים אני לא בקיאה בכל

כשיש לי בעיה אם התכוונו לסעיף קטן או סעיף גדול,

או שיש לי התלבטות עמוקה -

שמה התכוונו דווקא לפיסקה?

או אם קשה לי עם מונח משפטי מסויים,

או שאני רוצה יותר פרטים על העניין,

אהרי הישיבה למר דמביץ פניי מועדות

והוא פותר את כל הבעיות.

תודה על העזרה במשך שנתי הראשונה בוועדה

תמיד בחיוך, במאור פנים, בסבלנות ובהבנה.

הצלחה לך בדרכך החדשה,

וגם לאנה שניידר היועצת החדשה.

היו"ר גי גל;

אליעזר, הציבור ודאי רוצה לשמוע גם ממך משהו.

אדוני היו"ר, יושב-ראש לשעבר, מזכיר הכנסת, חברים יקרים, אפתח במה שאמר

"כי אלוקי אבי בעזרי". אם כן, לפני קרוב למאה שנה, סבי אשר על שמו

אני נקרא, היה מראשוני הציונים בארה"ב. אני שואל את עצמי: איך הוא היה מרגיש

לו תיאר לעצמו שכעבור קרוב למאה שנה נכדו יכהן במוסד העליון של המדינה

היהודית, אשר אליה הוא שאף? אני מתאר לי שלא היה יודע את נפשו. גם לי קשה

לבלוע את זה. אולי נתחיל מהבחירה: הרב לורנץ, נתנאל לורך, עו"ד ברוך גרוס,

ועדה בוחרת - זה הכיר אותי יותר, זה הכיר אותי פחות, בעצם אי אפשר להגיד שאף

אחד לא הכיר אותי בכלל, אפילו הרב לורנץ הכיר אותי במשהו. היתה הרגשה אדירה

להיבחר בפורום כזה, ואם גונב אלי מי היו המועמדים האחרים, היה לי אפילו קשה

להבחין למה, אבל שמחתי על הבחירה, קיבלתי אותה, קיבלתי הרבה ברכות, הרבה

עידודים ורבותי, במשך כל השנים האלה, ההרגשה של הסביבה החמה, הסביבה הבוטחת,

ובעיקר הסביבה המקשיבה - זה דבר שלא יסולא בפז. הרעיון שאתה מדבר וממש שומעים

ומקשיבים למה שאתה אומר, זה דבר גדול, ולוואי ויתברכו כל חברי-הכנסת וכל חברי

הצוות שלנו באותה ברכה שנתברכתי בה אני, שמקשיבים. יש לי הרגשה, למשל, שאילו

היו מקשיבים לסמדר יותר - הייתי אני צריך לדבר פחות. אבל ככה הדברים נעשים,

ואלן מה לעשות. אולי יש, כי אם החברים יקשיבו, ירגישו את ההבדל. אבל יחס

החברים אליי מכל עבר - חום וידידות, ואם קוראים לזה אהבה, אני לפעמים הרגשתי

גם את זה.

והערכה.

נכון, ועל כל זה אני מודה. היושב-ראש, המזכיר והחברים כמובן דיברו כאן רק

על הצדדים הטובים וההצלחות וכל מיני דברים יפים, ואם גם הדברים היו טיפ-טיפה

נגועים במיטב השיר, באירועים כאלה זה לא חריג ונסלח לכל עדת הוועדה. אני יוד':

גם על המשגים שעשיתי, אני זוכר אותם ואני יודע איך אפשר היה למנוע תקלה פה

ולמנוע תקלה שם והצטערתי על כך שלא הצלחתי באותם עניינים; אני יודע - אמנם לא

כל החברים זוכרים את זה, אבל אני כן זוכר.

בארה"ב, אבי ז"ל לא היה אומר תחנון ב Thanksgiving Day"", וגם אי למדתי

כך. ה ???ו די מושרשים בנימוסים האמריקאיים, אבל זה לא מנע את החתירה של הוריי



לעלות לארץ מצד אחד, ואמי היתה מראשונות "הדסה" בארה"ב, מ-1912, אבל היא היתה

גם אומרת לי שכדאי לי לפעמים לקרוא את התנ"ך גם באנגלית. אני הייתי צוחק

המקור האנגלי... זה היה הרגע- קיום מצוות ונאמנות למדינה שנותנת ושיש

לתת לה.

אחד חמקרים המצחיקים בוועדה הזאת היה כאשר חה"כ דן תיכון אמר בלהט רב:

'ואילו מר דמביץ לא היה יושב פה עכשיו, הייתי שואל מה דעת היועץ המשפטי!', ואז

הבינו את חרעיון, שלפעמים ההיזקקות לשאלה הרטורית הזאת ימה דעת היועץ המשפטי',

נותנת אפשרות לפרוק מטען וגם לספוג משהו. אני גם מוכן לזכור ולהזכיר אותן

ישיבות קצרות של דקות, כשחה"כ דן תיכון נכנס אלי ואומר: 'אליעזר, אני צריך

להופיע בתוכנית שבה דנים בפרשת השבוע, בוא נשב קצתי, וישבתי איתו. כידוע לכם,

אני אינני כאן על תקן של תלמיד חכם או מורה תורה, אבל ישבתי איתו.

ואחר-כך אמרו: איזה תלמיד חכם דן תיכון...

בכל אופן, אלה היו שעות רצון מאוד יפות, וגם, אם מותר לומר: התואר חבר-

הכנסת - לא להיבהל, זה כמו שב"תום סוייר" יש ביטוי שזה השם שבו מצליפים בך, אז

התואר הזה ניתן לי כדי שאפשר יהיה להצליף בי, אחרת זה לא הוגן, כי אי אפשר

לכעוס על אדם שאיננו חבר-כנסת בוועדה, אז מה עושים? ממנים אותו חבר-כנסת ואז

אפשר לגעור בו, לנזוף בו ולכעוס עליו כמה שרוצים, והכל נעשה ברוח טובה.

אולי תרוץ לכנסת, שם אין הגבלה של גיל...

אחת השעות היפות של הוועדה, היתה כאשר במבצע סערת המדבר, כשנפלו הסקאדים,

דב שטאוב מנהל מס רכוש היה כאן וביקש: 'תגמרו לאשר לי את התקנות האלה, כדי

שהאנשים שלי בשטח יוכלו לאמוד את הנזקים ולדעת בדיוק במה מדוברי. כל החברים

כאן היו באמת נזעקים - היו הצבעות למעלה במליאה והיה קשה מאוד להישאר. נשארו

שלושה אנשים במחנה - חה"כ אלי דיין, חה"כ מיכאל איתן וחה"כ שמעון שטרית. שלושה

אלה נשארו, כמעט עמדו על הרגליים מכיוון שהיו צריכים לרוץ לשם, אבל ידעו שיש

כאן בעיה שמוכרחים לגמור אותה וצריך לגמור לאשר את התקנות, אחרת אי אפשר לאמוד

את הנזקים. הם ישבו כאן עד הדקה האחרונה שהיה אפשר, כדי לגמור ולסיים את

התקנות בו ביום. ראיתי בזה מאמץ עליון שמראה שחברי הוועדה - ואלו היו במקרה

שלושה אלה - בשעת הצורך יודעים להתרומם ולעשות ולגמור, בלי הבדל ימין, שמאל,

אמצע, למעלה ולמטה. היו דברים יפים בהקשר הזה.

אם כן, רבותי, עד כאן לכם, ומילה אחת לאנה - אנה, החודש הזה היה אחד

החודשים המאושרים בחיי. קודם כל, כל אדם אוהב לדבר, להראות, להשפיע, להדריך

וקצת "להשוויץ". אבל גם כושר הקליטה שלך היה ברור, בולט ומהנה. הדבר המאפיין

ביותר את הוועדה הזו, ביחסה אל ריועץ המשפטי, ביחסה אל היועצת הכלכלית, ביחסה

אל מזכיר הוועדה - לא מכתיבים לאף אחד מאיתנו הכתבות. החירות האישית שלנו,

כאשר אנחנו מבצעים את תפקידינו, מובטחת. אין איש שיבוא ויאמר לך: כך תעשי. זו

אחריות, אבל זה גם הנימוס של הוועדה, וזה דבר גדול ותיהני מכך. בכל אופן, ברכת

הצלחה - הן לוועדה, הן ליועצת החדשה והן לשיתוף הפעולה בין אלה ובין זו. תודה

רבה.

מחיאות כפי ים.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.