הכנסת השלוש-עשרה
מושב שלישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 246
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי. ט"ז בטבת התשנ"ד (30 בדצמבר 1993). שעה 18:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 30/12/1993
שינויים בתקציב לשנת 1993
פרוטוקול
נכחו: חברי הוועדה
ג' גל - היו"ר
מ"מ
ר' נחמן
ס' שלום
סדר היום
¶
שינויים בתקציב לשנת 1993.
שינויים בתקציב לשנת 1993
היו"ר ג' גל;
אני פותח את הישיבה. לפנינו פנייה מסי 566-567, ואני מבקש מדוד ברוך
להסביר.
די ברוך
¶
יש היום שלוש תוכניות שבמסגרתן המדינה נותנת ערבות מדינה: א) תיקון 39
לחוק עידוד השקעות הון; ב) קרן עסקים קטנים, שהיא תוכנית טריי ה יותר;
ג) התוכנית הוותיקה ביותר - ביטוח סיכוני סחר חוץ, במסגרת זאת יש שני מסלולים,
מסלול של ערבויות פוליטיות ומסלול של ערבויות מסחריות. בפועל, בשלושת המסלולים
האלה מקבלי הערבות משלמים פרמיה, והפרמיה הזאת בדרך-כלל מופקדת בקרן בחשב
הכללי ששימשה כמקור למימוש ערבויות.
מה קרה בסוף 93' וצפוי להתרחש ב-94'? דבר ראשון, בתיקון 39 אנחנו הולכים
ויוצאים מתקופת הגרייס שהיא בת שנתיים. הלוואות לפי תיקון 39 ניתנות בדרך-כלל
לתקופה של חמש עד שבע שנים, מתוכן שנתיים גרייס. אחרי תום השנתיים הראשונות,
מתחיל להתברר לנו שכנראה יש מימושי ערבות יותר גדולים ממה שחשבנו, ולפחות כרגע
האינפורמציה מצביעה על כך שמדובר בסכום של קרוב ל-70 מליון שקל.
די ברוך
¶
אלו מפעלים קטנים; יש לנו את השמות, ונוכל להעביר אליכם. ובכן, המימושים
של המפעלים יכולים להיות בסכום שבין 15 ל-70 מליון שקל, כאשר אנחנו צריכים
לממש את הערבות לפי לוח הסילוקים, אבל אנחנו גם יכולים לממש את הערבות בבת אחת
ביום הפרעון. יכול להיות שהמימדים ילכו ויתפחו, כי רק כרגע אנחנו יוצאים
מתקופת הגרי יס.
התוכנית השנייה שהיא עוד יותר טרייה, אבל יש בה ניצנים ראשונים, זו הקרן
לעסקים קטנים. המימושים בה, נכון להיום, הם בסדר-גודל נקי של מאות אלפי שקלים
וזה זניח.
הקבוצה השלישית והיותר בעייתית - ביטוח סיכוני סחר חוץ. אציין רק שני
נושאים גדולים שעלו לכותרות
¶
מפעלי שפירא ומפעלי NDC. לא הבאתי לכאן את הסכום
המדוייק, אבל הוא יכול להגיע, סה"כ בשני המפעלים, ל-50 מליון דולר.
ד' ברודט
¶
חלק מהסכומים שהזכרתי התחלנו לשלם השנה מתוך הקרן, וכפי הנראה (אין לנו
ודאות מלאה) עד סוף 94' כל מה שאמרתי צפוי להגיע למימדים של למעלה מ-200 מליון
שקל. לכן הבאנו את זה לכאן? עשינו הערכה של מקורות ושימושים. בימים כתיקונם,
כל מימוש ערבות היה הולך לקרן. הקרן בדרך-כלל מתמלאת בקצב של בין 5 ל-10 מליון
שקלים בשנה. אם אנחנו נמצאים, נכון להיום, בסדר-גודל של 60 מליון שקלים בקרן,
ועד סוף שנת 94' נניח שהיא תתמלא ל-70 מליון שקל, לעומת סדר-גודל של כ-200
מליון שקל מימושים - אנחנו נמצאים בבעיה תקציבית של 130 מליון שקל וזה צריך
לבוא מהרזרבה הכללית של השנה הבאה ולא מהקרן. בעקבות הערכת המצב הזאת, אנהנו
מביאים לפה פנייה תקציבית - לעשות שימוש בעודפי תקציב שיש לנו בשנת 93י, על-
מנת לשלם כבר עכשיו 20 מליוני שקלים על חשבון ה-200 מליון. זאת הסיבה היהידה
לדחיפות העניין - כדי שנוכל לעשות שימוש ב-20 מליון שקל עוד השנה.
ס' שלום
¶
מאיפה העודף הזה?
ד' ברוך;
העודף הזה נלקח מסעיף 32 - תמיכות במצרכי יסוד, שמשמש למספר מטרות.
סי שלום;
אני רוצה לדעת איך זה יכול להיות. הרי ב-93' כל התקציב נגמר, הרזרבה
נגמרה ולקחתם עודפים של 92י; מאיפה פתאום יש עודף ב-93י? זה לא נראה לי
הגיוני. הרי השנה, כל חודש בוצע 1/12 מהתקציב באופן קבוע, ואם היו סטיות, הן
היו כלפי מעלה - באמצע השנה כבר הוציאו 52%.
היוייר גי גל;
האם בשבוע הבא אי אפשר להעביר עודף מ-93'?
די ברודט;
ב-94' אפשר להעביר עודפים מ-93', אבל רק אחרי פרסום דוייח החשב הכללי,
ואפשר להעביר רק אותם הסעיפים וכדומה.
ס' שלום;
האם בשנה הבאה יהיו עודפי 93י כל השנה, כמו שהיו השנה עודפים מ-92י?
די ברודט
¶
יהיו, אבל לא בסדרי-גודל כאלה.
ס' שלום;
איך זה יכול לחיות? מאיפה העודפים? אני רוצה להבין.
ד' ברודט;
תקציב המדינה לשנת 1993 היה 102 מיליארד שקל. העברנו עודפים משנת 1992
ל-1993 בסביבות 5 מיליארד שקל. סך-הכל עומד לרשות ההוצאה 107 מיליארד שקל. אני
מעריך (עוד אין לי דו"ח חשב כללי, אבל זאת התהושה שלי) שאנחנו נוציא בין 103
ל-104 מיליארד שקל. כלומר, זה אחוז הביצוע שאני חושב שיהיה.
ד' ברודט
¶
הגרעון יהיה כ-2.8%, כי יש לנו גם עודף הכנסות. ההפרש שבין 107 ל-103-104
אלו עודפים פוטנציאליים להעברה ל-1994. אני אומר פוטנציאליים, משום שברובם
הגדול הם המשך תוכניות אשר החלו בשנת 1992, המשיכו ב-1993 וימשיכו ב-1994. אתן
לך דוגמא - העודף הגדול ביותר, 700 מליון שקל, הוא גמר השיכונים, הנושא של
שטחים ציבוריים פתוחים ותשתיות. יש לנו עוד עודפים בתחומים אחרים - במפעלי
פיתוח, בביוב, בנושא של כיתות במשרד החינוך. אנחנו לא מעבירים עודף רק בשביל
עודף. אנחנו מעבירים עודף בתקציבי פיתוח, כי החיים לא מסתיימים בדיוק ב-31
בדצמבר ומתחילים שוב ב-1 בינואר. אבל כפי שאתה רואה, ביצוע של 103-104 מתוך
-107 מיליארד הוא לא נמוך.
מעבר לדברים הללו, בסעיפים בודדים יכול להיות מצב שבו נשארו 20 מליון
שקל. לכן אין סתירה בין העובדה שמצד אחד העברנו עודפים, ומצד שני יש לנו פה
כספים פנויים. בנוסף למספרים הגדולים, יכול להיות הפרש מסויים בסעיף קטן.
ס' שלום
¶
אם בסעיף אחד יש עודף של 20 מליון - זה אפשרי; אבל אם אכן בסוף השנה הזאת
יהיו לכם 3-4 מיליארד שקל עודפים פוטנציאליים, למה לקחתם עודפים מ-92י
והשתמטתם בהם ב-93י, כאשר מראש צפיתם שיהיו לכם עודפים גם 93'?
הרי כל העניין של ההעברה הוא רק רישום על הנייר. זה לא כאילו היתה לכם
כספת אחת גדולה עם כל הכסף, השתמשתם רק בחלק ובסוף נשאר לכם עודף. הרי העניין
הזה יכול להימשך עד אין סוף, כאשר ברישום על הנייר כל פעם תתכננו תקציב טיפה
יותר גדול, יישאר עודף, ואז תעשו העברות על הנייר.
ד' ברודט
¶
קודם כל, אנחנו לא מעבירים עודפים בנושאים שלא קשורים בתקציב פיתוח. אם
שמת לב, 98% מהעודפים שהועברו בו עדת הכספים, הם דברים שקשורים לפיתוח. חלה
האצה גדולה מאוד, עוד בממשלת הקודמת וגם בממשלה הזאת, בנושא פיתוח - כבישים,
מפעלי מים, ביוב, פארקים תעשייתיים, כיתות. התברר שכתוצאה מכך שלא היה מלאי
תכנון, כתוצאה מאי יכולת לממש את מלוא התקציב - נשארו עודפים.
די ברודט
¶
זו לא פעולת ניירת. התקציב הוא מה שנקרא הרשאה להתחייב - נניח שאני יוצר
מסגרת של מיליארד שקל בתקציבי פיתוח, ומשיקולים של מלאי תכנון, ועדות תכנון
אזוריות ומחוזיות, בעיות של חוק המכרזים, הוציאו רק 600 מליון שקל. ה-400
מליון הנותרים יעברו לשנה הבאה. אני מקווה שישתמשו בכל הסכום, אבל יכול להיות
שמתוך ה-400 מליון פלוס מה שיהיה מהתקציב השוטף, יוציאו שוב רק 800 מליון שקל.
עדיין יישארו בסופו של דבר 200 מליון שקל פלוס ה-200 של השנה שעברה. אני מקווה
שבשנת 1994 נגמור עם האי נורמליות של העודפים בתקציבי הפיתוח, היות והשיכון
הוא בעצם הסעיף הגדול ביותר שבו יש עודפים; אין לי יותר בעיה במים, בביוב
ובכיתות ובפארקים ובתיירות ובכבישים, בכבישים אין לי אפילו שקל אחד עודף.
ס' שלום;
אני אצביע בעד הפנייה שמונחת לפנינו, אבל אני רוצה להבין את עניין
העודפים ברמה המתודולוגית.
ד' ברוך;
נניח שקבעתי תקציב של מיליארד שקל, הוצאתי במזומן 600 מליון, וה-400
מליון שקל צפויים להישאר כעודף. הרי איך אני מממן את תקציב המדינה? הכנסות
ממיסים, והשלמה על-ידי גיוס כסף זר או בגרעון, אבל הגיוס לא תמיד מעוגן ליום
ההוצאה. יכול להיות שכבר גייסתי את ה-400 מליון שקל הללו -
ד' ברודט;
כתוצאה מכך אני מכוון את הגיוס כך שלא גייסתי בשנת 93' ואגייט ב-94'.
למשל, תיכננתי לגייס לגרעון של 3.2% ובסוף הגרעון הוא 2.8%; יש לי עודף שלא
גייסתי בשוק ההון, דבר המשפיע לטובה על שערי הריבית. אשר ל-0 .4%שלא גייסתי
השנה - אם יהיו לי עודפים גדולים שאנצל את כולם, יכול להיות שאצטרך לגייס את
הכסף המסויים הזה עוד פעם בשנת 94', אבל אני מקווה שזה לא יעשה פעולות הוניות
שליליות בשוק ההון, כי תהיה לי הפרטה בהיקף כזה גדול.
ד' ברודט
¶
אני מוכן שתבואו ליום אחד שלם לאגף התקציבים, וכל הסגנים שלי יסבירו לך
את הנושא. כדאי שזה יהיה אצלנו באגף, כדי שתראו הכל במחשב.
ד' ברודט
¶
אם זה יהיה כך, המשרדים יזדרזו להוציא את הכסף בצורה לא יעילה באותה שנה,
רק כדי שלא יקחו להם את התקציב.
היו"ר ג' גל
¶
באמת סמדר אלחנני אמרה לי: 'אם תאמר למשרדי הממשלה שמה שהם לא מוציאים
בשנת התקציב, הולך לאיבוד - הם יוציאו את הכסף על טפטים'.
ד' ברודט;
אנחנו לא מעוניינים בזה.
ס' שלום
¶
זה לא הולך ככה. החשבים של כל משרד כפופים להשב הכללי, בפועל הם לא
יכולים לעשות מה שהם רוצים.
ר' נחמן
¶
אני מקבל בברכה מה שהציע דוד ברודט, שנבקר באגף התקציבים ונקבל הסברים.
אותו דבר אני מבקש גם לגבי אגף החשב הכללי.
אני באתי להצביע על ה-20 מליון שקל, אבל בהזדמנות שדוד ברודט נמצא כאן,
אני רוצה לדבר על המוקדים הרפואיים שצריכים לפתוח ביהודה ושומרון. אדוני
-היו"ר, בזמנו היה פה דיון על משרד הבריאות ושר הבריאות התחייב שהוא יבצע את
תחנות ההזנקה ומוקדי החירום ביהודה ושומרון בשתי שנים - 1992 ו-1993. הוא לא
עשה דבר, לא ב-92' ולא ב-93'. אתה היית, יחד אתי, שותף בכל העניינים האלה - זה
מופיע גם בפרוטוקולים - באחת הישיבות ישב פה סגן הממונה על התקציבים ונתן לנו
הסכמה שמבחינת האוצר לא צריכה להיות שום בעיה. אני רוצה שתדע, היום אנחנו
נמצאים בסכנת נפשות, כתוצאה מהסכם עזה ויריחו. העניין הזה חייב להיות מוסדר
באופן מיידי. ההערכה שאני עשיתי לגבי כל מוקד רפואי, שתקציב הפיתוח שיידרש
בשביל לרכוש את שני האמבולנסים, הציוד וכל מה שכרוך בכך, הוא בסביבות מליון
שקל. אני לא מדבר על מבנים, כי יכשירו למטרה זו מבנים זמניים, אשקוביות וכוי.
התקציב התפעולי של מוקד כזה לשנה הוא בסביבות 600 אלף שקל. מדובר על בין 6 ל-8
תחנות - קרית ארבע, מעלה אפרים, מעלה אדומים, מוקד ההר, אריאל, צפון השומרון
ועזה. יש פה עניין של כוחות צה"ל, התחמשות של ערבים, חיכוך בין יהודים וערבים;
מדובר פה בסיטואציה שלא חזינו כמוה. הרי במליאת הכנסת קיבלנו החלטה פה אחד, על
דעת הליכוד והמערך, לגבי חיזוק שירותי ההצלה והחירום.
ר' נחמן
¶
אני אומר את הדבר הזה כדי שהרפרנטים שלך יעשו משהו. הרי כסף ברזרבות של
המשרד, אני מבקש להבטיח את ביצוע הדבר הזה.
היו"ר גי גל
¶
מר קרשנר, אני מבקש שתוציא מהפרוטוקול את ההתחייבות שהיתה, ונבדוק אם זה
מבוצע. דעתי ידועה; מי שחושב שצריך לא לבנות ביש"ע - בסדר. אבל אם נותנים מכה
על הראש, לא צריכים גם לדרוך עם הרגל. אם היתה התחייבות, אנחנו נצטרך ללחוץ על
משרד הבריאות לממש אותה, בעיקר כשמדובר בחיי אדם, בזה אי אפשר לשחק.
הערה שנייה - כאשר בא הנה בזמנו השר נסים עם תיקון 39, נקודת המוצא היתה
שיהיו גם כשלונות. אחד הדברים שמטרידים אותי, שכל פעם שבאים עם איזשהו כישלון
בעניין של ערבות מדינה, מתחילים לצעוק. הרי כל הנושא של ערבות מדינה וביטוח
סיכוני סחר חוץ, יוצא מהנחה שזה לא נסיון לעשות רווחים אלא הדבר נעשה מתוך
רצון להניע את המשק. אני חושב שלמרות שהיו ויכוחים, תיקון 39 קיבל את ברכת
הוועדה כולה - גם אופוזיציה וגם קואליציה. לא מזמן קיימנו דיון על כך, ואני
מניח שה-70 מליון שקל שהמדינה תוציא עכשיו בתיקון 39, זה מתוך ערבויות של
למעלה מ-1.4 מיליארד שקל.
די ברוך
¶
המימדים שהוצגו פה הצטמקו מאוד-מאוד. אז יצאו בקול תרועה ודיברו על 200
מליון דולר, אך העסקאות הצטמצמו מאוד.