הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 228

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ב בכסלו התשנ"ד (6 בדצמבר 1993). שעה 10:00

נכחו;

ג. גל - היו"ר

ר. אדרי

ח. אורון

ח. קופמן

א.ח. שאקי

ג. שגב

מ. שטרית

ש. בוחבוט

י, ונונו

ד. תיכון

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

מ, איז נברג - קצרנית

שרת התקשורת ש. אלוני

מנכ"ל משרד התקשורת ש. וקס

ג. טרייבטר - משרד התקשורת

י . בי נשטוק )

י. שוורצשטיין ) - משרד האוצר

תקציב משרד התקשורת לשנת 1994



תקציב משרד התקשורת לשנת 1994

בוקר סוב, אני פותח את הישיבה.

גברתי שרת התקשורת, אנחנו התכנסנו היום לדיון בתקציב מטרד התקשורת

לשנת 1994. בדיוני הוועדה בשנה האחרונה באה לידי ביטוי העובדה, שהתקשורת

צר יכה להיות המובילה בהשקעות לצמיחה, ומרבית הציפיות שלנו לתעסוקה ולקליטת

העליה מצויות בנושא התקשורת, וכל מה שהתקשורת משליכה עליו.

שרים רבים שידרו לוועדת הכספים שהם יראו בעין לא יפה הנפקת חברת בזק

לפני שיוציאו את הפלאפון ואת השיחות הבינלאומיות וקוד כהנה וכהנה דברים

מתחום חברת הבזק והמונופול, מפני שההנחה היתה שאם לא יוצאו דברים אלה מבזק

יהיה אינטרס משותף של גורמים רבים, שלא לאפשר את הפרטת בזק, ובזק זוהי

הפלטפורמה לציפיות שלנו לגבי התקשורת והתעשיה שסביבה. ואני בטוח שבסקירה שלך

תשכילי אותנו בכל הנושאים האלה ועוד נושאים.

בבקשה, גברתי שרת התקשורת, שולמית אלוני.

קודם כל אני רוצה להציג בפניכם את מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה וקס.

הוא היה כאן.

הוא הופיע בפניכם ואתם כבר יודעים את כל מעלותיו.

קראנו בעתון.

אני בכל זאת רוצה -

התרשמנו. טוב מדאה עינים.

אני בכל זאת רוצה לומר משפט אחד מפני שאני אחראית לכך שהוא המנכ"ל.

אני לא הכרתי אותו קודם, זה מינוי מקצועי, ואני מדגישה את זה דווקא בשל

הפתיחה שלך. אנחנו, כמו כל העולם, הולכים היום לפיתוח של נושא התקשורת

והקצב הוא מסחרר. אם אומרים שהיום בתחום של המדע וטכנולוגיה חמש שנים זה שנות

דור, בנושא התקשורת, גם הטלפוניה, גם מחשבים, גם האינטראקטיביות בנושאים האלה,

למעטה חמש שני זה כבר שני דורות. אנחנו כבר מתחילים להכניס מיכשורים מאפשר

בו זמנית להעלות חולה בבית חולים על הצג במחשב ואפשר לראות כל מה שקורה ולהתייעץ

עם רופאים במקומות אחרים, במקומות מרוחק ים, ולקבל הדרכה.

הדברים מתפתחים בקצב מהיר, והמשרד איננו ערוך במידה מספקת. זה משרד

שהוא מטה, ואתם מכירים את כל המעברים שהיו. אבל עם הקידמה הרבה שישנה,

גם בדואר ובייחוד בבזק ובנושאים אחרים, שאנחנו עוסקים בהם, נשארו המון

דברים אנכרוניסטים שלא נסגרו, אולי בשל חילופי שרים. אני אינני רוצה להאשים

אף אחד. אומר רק שנשארו הרבה קשרים לא סגורים והדבר הזה כמובן יכביד על העבודה.

רבים לתחרות לפני שמוכרים מניות ויוצרים בעלויות חדשות. אתם יודיעים שישנה

החלטת ממשלה להפריט את בזק עד 51%; כלומר, להשאיר בידי הממשלה 51%, ועד היום

למעטה נמכרו רק 25%.

ההחלטה היא 51%, או גרעין שליטה?

ההחלטה היא להשאיר שלימה.

ח. אורון.

כלומר 51%?

כן. ואני הייתי מעדיפה שעכשו לא תהיה יותר הפרטה עד שלא נוציא את

הרשיון הכללי ונקבע את הצורך להקים חברות-בת ולהוציא לתתרות גם את הקשר

הבינלאומי וגם שירותי פלאפון וגם אספקת ציוד קצה. כבר הוצאנו לתחרות נושא

הפלאפון. יצא מכרז וכבר ישנן תגובות. כמובן שקשה מאד להביא מערכות למסגרת רצונות

שהיא מונופולית והעובדים יש להם חששות כאלה ואחרים, אם כי אנחנו הבטחנו

לעובדים את מלוא הזכויות, גם אם יעברו לחברות-בת מבחינת המעמד שלהם.

אני חשבתי שאפשר יהיה להוציא את הרשיון הכללי הרבה יותר מוקדם מאשר

הדברים מסתדרים, ואם יהיו לכם שאלות, מנכ"ל המשרד ישיב לכם בפרטים. אנחנו

גילינו, שמה שנאמר כאילו הוא מוכן, מפני שהוא נכתב בחפזון, ערב הבחירות,

ככל שאנחנו יושבים ולומדים את הנושא, מסתבר שהרבה דברים נשארו פתוחים,

ואם אנחנו יוצאים עם הרשיון, אנחנו חושבים שצריך לעשות אותו כראוי,

אבל הוא היה עדיף על מה שעשה השר שבא לאחר מכן, שהקפיא אותו.

אילו הוא היה נשאר והיה מפורסם ברשומות, היינו עובדים על תיקון ואפשר

היה להמשיך הלאה. הואיל והוקפא והוקמו ועדות והתחילו ניתוחים לכאן ולכאן,

אנחנו גילינו את התיקונים שצריך היה לעשות לפני הוצאת הרשיון, ישנם קשיים

אבל אני חושבת שנתגבר עליהם.

ואת נחרצת בדעתך להוציא אותו מהר?

זו המטרה המרכזית כיום, מנכ"ל המשרד יעלה את הנושא. אני חושבת שעיקר

זמננו מוקדש עכשו לנושא זה.

אין עליך מורא של העובדים?

אני נפגשתי אתם, הם גייסו את מיטב עורכי הדין ואנחנו ישבנו אתם,

אנחנו הבטחנו לעובדים את הזכויות שלהם, גם בהבטחה שניתנה על ידי השר שחל

ושר האוצר וגם ענינית הם לא ירדו בשכרם אם הם יהיו בחברות-בת, זאת אומרת,

כל מי שישנו, יוכל לקבל את השכר והתנאים שהוא מקבל היום, המהומה שעושה היום

ההסתדרות עם כל העוברים של החברות הממשלתיות, היא בעיה בפני עצמה, למיטב

ידיעתי, העובדים של בזק לא היו מתייצבים היום לשביתה, כי אנחנו אתם בקשר

ובשיתוף פעולה, ואני חושבת שצריך לבצע את זה.

נושא שני שצריך לבצע, ואשר הוא בעייתי מאד, זה נושא התעריפים. היתה

ועדת שורר, ואנחנו צריכים לשבת על הענין הזה ולקבוע נכון את התעריפים,

ולקבוע נכון תעריפים, זו גם הבעיה של הסבסוד הצולב. הסבסוד הצולב היום הוא

לא נכון, אני כבר לא מדברת על גובה התעריפים וגובה ההכנסות, אבל הסבסוד

הצולב מבחינה משקית הוא לא טוב, מפני שאתה לא יכול להכניס תחרות כאשר יש לך

סבסוד צולב. יש לנו גם בעיה רצינית, אי אפשר להטיל על התעריפים הבינלאומיים

מעמסה כדי להיות פופולרי ולהוריד ה???ם מקומיים. הטלפון הבינלאומי היום



ש. אלוני

הוא כלי עבודה. בתחום העסקי להעמיס עליו מעבר לנכון, הוא בלתי נכון, ואתה

לא יכול להזמין תחרות, כי יש פה אלמנט לא הוגן, אם הוא ימשיך להיות בנוי

על הסבסוד הצולב. על כל פנים, אנחנו יושבים על המדוכה הזאת. אנחנו חושבים

שהוא נחוץ, ומבחינה ציבורית ומבחינת ההשקעות ומבחינת הפתוח חשוב יותר מאשר

ההפרטה. לכן אנחנו שמים את הדגש על הענין הזה, ויש ועדה שעוסקת בדברים האלה,

וביקשנו שלא להכנס להפרטה עכשו.

ישנה הועדה, ועדת שורר, שהגישה רק עכשו את

המסקנות שלה. משרד האוצר כמובן מעונין שאנחנו נזדרז, הזמן הוא קצר, מפני

שאנחנו צריכים להכין את התעריפים עד ה-1 בינואר. במשרד נעשית בדיקה, ואני

מניתה שאתה בודאי עוד תעיר על כך כמה הערות. כל הפרטים שישנם שם הם לא רק

נכונים אלא הם יעלו בקנה אחד עם האפשרות שלנו, על ידי הרשיון הכללי, לצאת

לתחרות. כלומר, ופחתה עד למינימום של הסבסוד הצולב.

בעיות הרישוי של הכנסת אביזרים ארצה לפי תקנים ובאיזו צורה, זה פועל

עדיין, לדעתי, ואני חושבת שהמנכ"ל יסכים אתי, בצורה שאיננה הולמת חברה

מתוקנת. כלומר, אין מספיק קריטריונים, יש דברים שאתה לא צריך לבלבל לאנשים

את המוח. אם אתה קובע איזה סוג של תקנים אתה מקבל ועם איזה חברות אתה עובד,

לא צריך לבלבל לאנשים את המוח. הקריטריונים לא הוכנו, התקנים לא הוכנו,

זה "פארטצקי", ואנחנו רוצים מהר מאד להכניס שם סדר על מנת להקל פשוט על

האנשים ולעבוד בצורה יותר מכובדת, הדברים האלה ייעשו.

בענין של סידורים וערוצים, אני חושבת שמנכ"ל המשרד ירחיב על כך

את הדיבור.

אתמול היה לנו פה סמינר קצר על הנושא.

אז שמעתם את הדברים מהאיש שהוא הכי מוסמך לדבר בנושא הזה. אתה דברת

גם על מה שקורה בשטחים ועל המשא ומתן לשלום?

לא.

הדברים ייאמרו היום. חשוב לנו שבשלב זה נדע מה הם התדרים, מה שנוגע

לטלוויזיה בכבלים, הנושא עלה על דרך טובה. הוקמה מועצה, המועצה פועלת,

ומבחינה ציבורית אני חושבת שתשמחו לדעת, שאנחנו הולכים לתת עדיפות גדולה ולעודד

את מה שנקרא הטלוויזיה הקהילתית. הנושא הקהילתי הוא בעל חשיבות גדולה מפני

שאנשים מועסקים על ידי טלוויזיה מבחוץ ונכון שהיום יש ריבוי אפשרויות קליטה,

אבל אין דיאלוג מספיק עם הקהילה. בעולם זה הולך וגדל, ואנחנו חושבים שהביטוי

של הקהילה יש לו חשיבות. ואנחנו בענין זה נעודד את הפעילות,

זה יהיה ערוץ בפני עצמו?

זה עובד יחד עם הכבלים והכבלים חייבים לעזור להם. זה נקבע בזכיון,

ברחובות עשו עבודה יפה, מפני שאנשים שיצאו לפנסיה יוצאים לשטח ומראיינים,

וזה חלק מחיי הקהילה, בכל הארץ, בכל המגזרים, בבתי הספר, הולך וגדל הרצון

ללמוד, ואני חושבת שמכל בחינה צריך לעודד את זה. צריך לעודד את זה, כי זו

אחת הדרכים היחידות שעוד נשארו לנו לחסן את הנוער מפני הצהוב-הצהוב הזה;

זאת אומרת מה נכון ומה לא נכון, כי שם ישנה בקרה של אנשי מקצוע,

אנחנו עשינו דבר נסיוני. באשל-הנשיא יש בית ספר והם עובדים על זה

בעמק הירדן ובמגזר הערבי ייעשה הדבר. הרדיוס אינו גדול, אבל הם לומדים



ש. אלוני

והם לומדים דברים טובים. זה נכנס עכשו לתוכניות הלימודים, ויש לזה חשיבות

בהעשרה וצריך לתת להם את הכלים ללמוד את הדברים.

רשות הדואר - יש לנו בעיות, ויש לנו בעיות, כי זו שוב ירושה. למרות

שנכנס מיכון ויש מודרניזציה רבה ושירותים רבים, בראש הרשות היה מנכ"ל

שפוטר ויש שם עוד כל מיני בעיות. אני מניחה שכאשר נתראה בפעם הבאה, בעיות

אלו יפתרו.

הצבי יהפוך לאריה.

אם הצבי יהפוך לאריה אני אינני יודע, העיקר שהצבי יהיה משוחרר

ויוכל לרוץ. על כל כנים, השירותים היום לאין ערוך יותר חשובים, אבל יש עוד

קשיים, אתם יודעים שיש בעיה של עובדים שלא קבלו טיפול מתאים.

הדרורים.

הקבלנים שהם דוורים.

היה הסכם בין ההסתדרות ובין רשות הדואר ובהסכם הזה נשארה קבוצה,

שרואה את עצמה מקופחת, והיום ההסתדרות החליטה לשנות עמדה, וועדת הכלכלה של

הכנסת מנסה לבדוק. העסק הזה יצטרך לעלות כסף. אינני יודעת מניין יבוא הכסף.

יש לנו הסיפור של שירות 056.

ומה על בנק הדואר?

לגבי בנק הדואר, אני חסידה של הדיעה, שבנק הדואר צריך להשאר בידי

הממשלה. אני חושבת שצריך שיהיה בנק. אולי יבואו ימי שלום וזהר, אבל זה הבנק

היחיד שיש לו סניפים בכל רחבי הארץ. אם אתם זוכרים את הפעולה האחרונה שהיתה

בגליל, בגבול הצפון, הכסף שחולק על ידי הביטוח הלאומי לקשישים , חולק על ידי

בנק הדואר.

אני חושב שהרוב בעד בנק הדואר.

אולי צריך לפתח אותו.

כל מה שקופא על שמרים, לא רץ קדימה. היה ויכוח ורצו לחסל את בנק הדואר,

להפריט אותו, למכור אותו. אני חושבת שהוא צריך להשאר בידי הממשלה. אני

חושבת שאפשר להרחיב את הפעילויות שלו, לא רק במתן השירותים כפי שהם ניתנים

היום, אלא גם בדברים נוספים. יש לנו הצעה, אנחנו נדון בה.

אפשר לדעת מה היקף החסכונות בבנק הדואר?

היום מעט מאד, כי היום הוא לא בנוי לעסוק באשראי. אנחנו רוצים

להרחיב את הפעילות שלו גם למתן אשראי עד סכום מסויים . הפיזור הזה



של בנק הדואר הוא כל כך הטוב ויעיל, שאני חושבת שכדאי להרחיב את הפעילות

שלו ולבנות אותו נכון. זה נתן לאנשי רשות הדואר איזו גאוות יחידה.

הרבה שהסעיר את הכנסת, מעסיק את הציבור, זה שירות 056. אני קבלתי

את המציאה הזאת מוכנה ומבושלת ופעילה.

מוכנה, מבושלת וחמה.

חמה מאד, לוהטת.

ח. אורון.

איזה חלק מהשירות הזה משמש בכל זאת לצרכים אחרים.

אינני יודעת, כאשר אנחנו סגרנו, הלכה חברה אחת נגדנו לבג"ץ. היא

אמרה שהיא נותנת שירותי מידע והדרכה עד שגיליבו דפים פורנוגרפים שטוחים על

חצי עתון של אותה חברה.

הוועדה הזאת אישרה את שירות 056. בגלל הרכבה בקדנציה הקודמת, הבעיה

הזאת עלתה כמה וכמה פעמים בשל יושב ראש הוועדה דאז, לא אישרו את זה מייד.

הוא היה מודאג ממה שאת מודאגת בתחילת הדרך, עוד לפני שהקימו את השירות הזה.

מישהו אמר לו, שזה יהיה השירות הזה, הוא אמר שהוא מתנגד.

שירות כזה, אתה לא יכול למנוע אותו. יש שירות לתלמידים ויש שירות

מידע על הבורסה. אבל יש לנו שתי בעיות רציניות. קל מאד להתחבר ויש גניבות

רבות, וזה אחד הדברים המביכים, ויש אנשים שיש להם נכדים בני 18 או ילדים

בכי 18, והם מתקשרים לשירות זה אצל הסבא והסבתא ואחר-כך הסבא והסבתא נרעשים

על כך. אבל קודם כל, כל אחד יכול לנתק.

למה שלא כל אחד יוכל להתחבר לשירות זה?

מפני שאחרי שאתם אישרתם את השירות הזה, היום לעשות את המהפכה הזאת

זה 28 מליון שקל. אתם רוצים היום להשקיע מחדש 28 מליון שקל?

בשביל מה?

לנתק את הכל ורק המבקש להתחבר יתחבר. בכל אופן אנחנו עושים משהו

בענין הזה. מינינו צוות בראשותו של פרופסור אוריאל פרוקצ'ה יחד עם עוד כמה

אנשים, היועצת המשפטית שהיא אשה חרדית וחכמה ונבונה. הם יושבים ולומדים את

הנושא הזה. הם יגישו לנו המלצות. מה שאנחנו עשינו - חידשנו את הרשיונות

רק עד 31 בדצמבר, ואם המסקנות של הוועדה לא יהיו עד אותו תאריך, אנחנו נאריך

את הרשיונות רק לתקופה של חודשיים מכסימום. נקבל המלצות הוועדה ונחליט כיצד

לפעול. אי אפשר לעמוד מול טכנולוגיה.

אני ראיתי את העתונים ואני דבר אחד לא מבינה, איך העתונים נותנים

את כל המודעות האלה. זה ממש פרורנוגרפי ומעליב. אני גם לא מבינה את הפמיניסטיות

זה יישקף לזכותך, אם תצמצמי את זה. אדרבה.

אני לא הולכת להיות צנזור. אינני יכולה להיות צנזור ולהקשיב לקלטות

זה כן וזה - לא. אבל צורת הפרסום ברבים שישנה, את זה בודאי

אפטר לצמצם. זאת אומרת, במידה ואנחנו נותנים רשיונות, הם חייבים לעמוד

בתנאי הרשיון.

תרשי לי לשאול אותך שאלה: אם יש צורך, מספקים צורך. אנשים מבוגרים

יעשו עם כספם מה שהם רוצים.

אני לא הולכת להיות צנזור.

לא תשים מכשול בפני עירור.

היו תנאים מסויימים בזכיון, והשאלה אם עומדים בהם. זה לא עניני התוכן,

אבל אם תנאי הזכיון אמרו שזה בארץ, אי אפשר להתחיל למכור למדינות אחרות

וליצור קשרים בטריקים כאלה ואחרים, כי אתה מקבל תלונות מאנגליה ומדנמרק שמכאן

מייצאים דברים ששם הם מנוגדים לחוק.

צריך אישור מדנמרק כדי להתקשר לארץ?

אז הוא יסגור לך את 972. אתה רוצה?

אתה רוצה שישראל תהיה יצואנית של שירות כזה?

בדניה יש שירות כזה.

בדניה השירות הכללי למידע נורמלי, מה שהתכוון אליו המחוקק, פתוח לכל.

השירות הכחול, פתוח לפי דרישה. כלומר, אתה כמנוי מבקש להתחבר לשירות זה.

ד. תיכון

כאשר מתחילים להגביל ולקבוע מה מותר ומה אסור, אין לזה סוף.

אתי אין לך ויכוח. הויכוח אתי הוא, מה הם תנאי הזכיון, איך אנחנו

בונים את הזכיון. אני, יש לי דיעה משלי, מה מותר ומה אסור ואיך מפרסמים

בעתונים מקומים ובשבועונים שמגיעים לכל בית. אם במקומונים בחדרה, מופיעים

דברים כאלה, אני כאזרחית חושבת שזה פסול.

איזה דברים?

שטיחים שלמים של פירנוגרפיה כבדה, גסה.

אין שום דרך לצמצם את זה?

אינני יודעת, זה לא עניני בכלל.



ד. תיכון

את יודעה לאן תגיעי? תגיע לכך לאר.פי.אל. לא תתני לשדר.

לא, בוא נעשה הבחנה. אני, נקעה נפשי ואני מרגישה גועל נפש מהפרסומים

לעתונים שמגיעים לכל בית. אבל אני לא ממונה על ה? הזה. על מה שאני ממונה,

דבר אחד - איך אנחנו בודקים שמי שמקבל זכיון עומד

בתנאי הזכיון, ואז יכול להיות שנוכל לעבור - לא בהוצאה של 28 מליון שקל,

אלא בחלק קטן יותר של הסכום הזה - מהשיטה הקיימת, שאפשר יהיה לנתק, ואז

אתה לא מחובר לשירות זה, ואז זה עשוי לצמצם את הנזק. אני לא צנזור ראשי ואני

לא מתכווננת לעשות את זה. הקמנו ועדה של אנשים מכובדים שיבדקו את הענין.

נקבל את המסקנות וננהג בהתאם.

לסיכום הדברים, משרד התקשורת, שהוא משרד מטה, שיש לו שכבות וענפים,

למה שאנחנו נצטרך לעזרה, זה הגדלת התקציב לשלוש; מחלקות העזובות: מחלקה משפטית

יותר חזקה, מחלקה כלכלית יותר חזקה ומחלקה הנדסית יותר חזקה.

יש לנו בעיה, שיושב מדען ראשי שלא קבלנו ממנו שום עבודה, ואיננו

יודעים למה הוא יושב שם. סדרו לו תנאים של נצח, ואז איננו יכולים להכות

משירותים של מהנדס בעל ידע, שיכול לתת לנו שירותים.

שלוש המחלקות שציינתי צריך לחזק, ובתקציב הפיתוח לכמה מכרזים כמו

המכרז האחרון שעשינו, כולל מכרזים בחוץ לארץ בשל הפתיחות שישנה אצלנו והמומחיות

שישנה שם.

תודה רבה. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

מה דעתך שניתן לחברי הוועדה לדבר ואז אתה תאמר מה שרצית לומר וגם

תשיב על דברי החברים?

בבקשה.

חבר-הכנסת דן תיכון.

בחמש דקות - עולם ומלואו; דו"ח ועדת שורר - צריך ליישם אותו מייד.

אני חושב שהוא עדיין מקנה לבזק יתרון עצום בתחום התעריפים. שלא תסתבכי עם

נוסחת-פוגל. אני חושב שנוסחת ועדת פוגל שגויה, היא הקנתה רווחים אדירים לבזק

שלא בצדק,

הרשיון הכללי - צריך לגמור את הענין הזה מה שיותר מהר. אני חושב

שחבר-הכנסת פנחסי היה שר רציני הרבה יותר ממה שמצפים משר בתחום התקשורת.

ציוד קצה - עשית את המכרז על הפלאפון, צעד חשוב קדימה, רווחים אדירים

למונופול שקיים היום בשל היכולת שלו למכור ציוד קצה במחירים מופקעים.

אני שומע שאתם פותחים את הענין מה-1 בינואר 1994. אני ממליץ להודיע על כך

לציבור כבר היום. הודעה מוקדמת הביא להוזלת מחירי הטלפון מייד במאות

ואולי באלפי שקלים.

פעימות מונה במרכז הארץ ובאזורי פיתוח - אין סיבה שהשיטה הנוכחית,

שלפיה תושבי אזורי הפיתוח מופלים לרעה בכל הקשור בשיחות טלון מערי הפריפריה

אל מרכז הארץ, בהשוואה לשיחות טלפון מקומיות, תימשך.

רשות הדואר - אינני מבין מה קורה שם. במקום צבי זה הפך להיות צב.

אני יכול לומר לך שמפעם לפעם אני בודר ומכתבים מקומיים מגיעים אלי אחרי 20-25 יום, ואני מוכיח להם את זה באמצאות החותמות של הדואר.



ד. תיכון

חברת בזק - אני שם לב לדברים הקטנים ביודעי שאת רגישה להם - גובה

סכומים שאין להם צידוק. לדוגמה, אם אני מקבל חשבון טלפון, ובשל שכחה, נאמר

שאני צריך לשלם עד ה-1 בדצמבר 1993 ושילמתי רק ב-12 בדצמבר 1995, אני מחוייב

בדמי גביה 4,5 שקלים, אני מחוייב ריבית של חודש ימים.

עדיין?

עדיין, הסכומים האלה מקנים לבזק רווחים אדירים, שאין להם צידוק.

לגבי ניתוק שיחות לחוץ-לארץ, עד עכשו הנוהג היה, שאם אתה מנתק

אתה משלם סכום חד פעמי וסכום חודשי עד סוף הימים 12 שקל. את זה ביטלנו.

תמיד אמרו לי: מה אתה רוצה, ועדת הכספים אישרה, עד שבדקתי את הענין.

לא ועדת הכספים ולא וועדת הכלכלה, אלה הוראות פנימיות שלהם שמקנות להם

רווחים בהיקף של עשרות מליוני שקלים מדי שנה. בשל שבתה בתשלום חשבון טלפון,

4,5 שקלים על חשבון שמסתכם בשני שקלים בסך הכל. אחר כך אני משלם ריבית, זה עוד

10 שקלים. על שני שקלים אני משלם כבר 1405 שקלים. אלה סכומים קטנים לכאורה.

אם אני מאחר לשלם - שוב פעם בשל שכחה - חודשיים, לקחו לי את הקו. את מבינה

מה זה? - לקחו לי את הקו, איזה שטויות "לקחו" לי את הקו, פרט לזה שהם אומרים

שהם לקחו לי את הקו והם צריכים להחזיר לי, כאילו הם משכו את הכבל מהבית

שלי, הם לוקחים ממני 150 שקלים להחזיר לי את הקו, לגלגל אותו מחדש, בשעה שהם

לוחצים על הכפתור.

כלומר, כל הענין הזה של גניבות קטנות, לא יפות, שמסתכמות בעשרות

מליוני שקלים בשנה, אם לא בחודש, צריך להפסק,

חנויות למכירת ציוד-קצה. בעולם, במיוחד במדינות המערב, באמריקה,

פותחים כולם חנויות למכירת ציוד-קצה. יש תחרות ענקית. המחירים יורדים.

ומה ששילמת לפני שנה אלפי שקלים, אתה משלם היום דולרים בודדים, והתחרות גואה.

מדוע כאן לא לתת רשיון לפתוח חנויות לציוד-קצה לכל מיני חברות?

שידורים וערוצים, את נתקלת בזה לראשונה עם הטלוויזיה החינוכית. אבל

צריך לעשות סדר בערוצים הללו. את יודעת שהכנסנו שידורי הכנסת ומתברר שיש

פתרון לכל דבר, ובכסף יחסית קטן מאד, צריך לעשות סדר בענינים האלה.

יש מרחב היום.

יש מרחב. אתמול דברנו על השאלה איך מכניסים את השידורים מהכנסת

לכל בית ללא השקעות ומשדרים.

ובאשר למשדרים, הפניתי את תשומת לבך לדו"ח מבקר המדינה על מצב המשדרים

במדינת ישראל. פשוט לא יאומן. מרבית תחנות המשדרים הן בבחינת מוזיאונים

הסטוריים, מונח ציוד מלפני 20-30 שנה. בשל סכסוכים חלק גדול מהמשדרים הללו

לא פועל, מתיישן; פשוט לא ייאומן, שבמדינת ישראל של 1993 יש דבר כזה.

אינני יודע אם את מכסה את הטלוויזיה בכבלים, אבל שיעור החדירה של

הטלוויזיה בכבלים הוא הגבוה בעולם. הגיע הזמן עכשו לבדוק את התעריפים מחדש לעשות סדר, לתת הקלות לקשישים ולנכים ולכל מיני ציבורים שאין ידם משגת



ד. תיכון

לשלם 91 שקלים לשנה. הם יצאו לדרך. החדירה מצויינת. אני אפנה תשומת לבך

לנושא הרווחים בתשקיף של חברת מט"ב שפורסם לפני חודש לקראת ההנפקה.

צריך להקים ועדה ציבורית לבדיקת התעריפים ולנסות לתת לשכבות חלשות יהסית

הקלות. גם שם יש כל מיני תעריפים. קניה ממיר אחד אתה משלם כל החיים, אתה

משלם כל חודש 5 שקלים. אם יש לך שני ממירים אתה משלם 10 שקלים לחודש, שלושה

ממירים - 15 שקלים לחודש. שוב פעם רווחים אדירים.

בנק הדואר - אני בעד בנק הדואר, אני בעד שירותים יעילים, אבל השידוך

הזה של דואר ובנק הדואר באותו אשנב, יוצר מצב, שכדי לקבל שירות דואר אני

צריך להמתין, אם לקבלת מכתב רישום או למשלות מכתב רשום, כחצי שעה בשל אנשים

שבאים לשלם את המע"מ שלהם באמצעות בנק הדואר. יש דלפק לכל השירותים וזה יוצר

עומס אדיר בימים מסויימים. לעתים קרובות אני בא, עומד חצי שעה בתור, כדי

לקבל מכתב רשום. אולי הגיע הזמן לבדוק את הנושא של השילוב הזה, אולי להפריד

דלפקים אבל לא להעמיס את הכל על אותו דלפק.

במקומות שיש אוכלוסיה שמקבלת ביטוח לאומי, אנחנו מתכוונים לעשות הפרדת

דלפקים.

את כל הענין הזה צריך לבדוק, כי בימים שמשלמים מע"מ, זה בכלל בלתי

אפשרי להת????ב לסניף הדואר.

עד כאן.

חבר-הכנסת חיים אורון.

כמה הערות, והראשונה בנושא הבזק והויכוח הקיים על גרעין. השליטה.

היות ואני בטוח שהויכוח הזה יחזור לכאן, למרות שיש החלטה, אני לא בטוח שההחלטה

מספיק חזקה. אני חושב שחשוב מאד, וזאת הזדמנות להגיד את זה, שעל פי הצרכים

הנראים לעיין, תחול מהפכה טכנולוגית שתשיה את כל התמונה, המשאב הלאומי הזה

שכל פעם יותר ברור כמה הוא משאב לאומי, ישאר בידי המדינה, ולוועדה זו היה

התפקיד, שזו ההחלטה שנתקבלה. רק יצויין, שבוועדת השרים היתה החלטה -

זו לא החלטה, זו המלצה.

זו המדיניות כרגע, ואני חושב שהיא נכונה. אינני יודע בהקשר הזה מה

ההבדל בין החלטה ובין המלצה -

אנחנו לא נתבקשנו לקבל התלטה. השר חשב שהוועדה תיתן לו גב,

ההחלטה היא 51% להשאיר בידי המדינה.

אני לא חושב שההמלצה שקבלנו היא נכונה; אז חשבתי שכן, היום - פחות.

אני ממשיך לחשוב שהיא נכונה. השאלה האמתית היא לא האחוז, יכול להיות שאפשר להבטיח את זה בדרכים אחרים, לא על ידי השארה 51% בידי המדינה. השאלה היא, האם ההכרעה במסגרת של חברה ציבורית, או מחלקה של הממשלה, צריכה להיות הכרעה שהחברה הציבורית או המחלקה צריכה להיות לאומית, משום שמדובר בתשתיות





מהותיות ובמשאב כזה, שאני לא חושב שיש הצדקה להעביר אותו למישהו אחר. כולם

מדברים על מהפכה תקשורתית שתבטל את כל הצורך בתשתיות. יכול להיות שלה יהיה,

ואז אוכל לבחור אם לקבל טלפון בבית מחברה א' או מחברה ב'; אז ממילא לא

תהיה משמעות למונופול. אבל כל זמן שהמונופול הזה קיים והוא מונופול טבעי,

הוא צריך להישאר.

ועכשו לכמה שאלות פחות גדולות. בנושא הטלוויזיה בכבלים, הפריצה

והחדירה היו מעל המקובל. היום מתעוררת שאלת הישובים היותר קטנים. ודוקא

בעקבות הדיון אתמול, שהשכיל אותי בהרבה נושאים, אני הגעתי למסקנה, שאני

מציע שתתני עליה את הדעת, שאולי יסדרו לנו בישובים הקטנים פתרון טכנולוגי

מהיר, אבל בעצם ישאירו אותנו עשור אחורנית, כי לכולם היום ברור, ואיש-הורביץ

אמר את זה ברור מאד בדיון אתמול, שהטכנולוגיה הוללת בכבלים בגלל בעיות

הספקטרום של הערוצים ובסופו של דבר מי שיתקע במערכות ללא כבלים יינזק באופן

עניני, וכבר היום ברור לגמרי, שתשדורת טלוויזיה לא אפשרית אלא בכבלים במחירים

סבירים, ואם זה אחד הכיוונים שבהם מדובר, אני חושב שאסור להקטין את הלחץ

על חברות הכבלים, שבשורה של פתרונות טכנולוגיים -

אבל הם עדיין עומדים בתנאים שנקבעו להם.

תנאים התחלתיים.

שרת התקשורת ש. אלוני

אני לא מדברת על התעריפים.

אין עדיין חריגה מהזכיון. אני אומר את זה, כי בא אלי מישהו ואמר:

טיפלתי באזור של מושבים, אין בעיה, יש רעיון, ישימו צלחות. יכול להיות שזה

הפתרון, אבל אם זה יהיה פתרון של קבע, והוא ישחרר את המערכת מהצורך לתת

את הטכנולוגיה הזאת, שהשידור מגיע באמצעות כבלים, גם מבחינת טיבו ובעיקר

מבחינת האופציות העכשוויות והעתידיות שיהיו בכבלים ולא יהיו בתשדורת הרגילה;

אם הענין ייפתר באופן טכנולוגי באותה רמה, אני לא מאוהב בכבלים, אבל ברור

שזה פתרון חלקי ואני חושב שחשוב שלא להתפתות לפתרונות שיורידו לחצים,

ויש לחצים בפריפריה בכל מקום שאתה לא מגיע, אם זה ירוחם, כי זה נתפס כאחד

השירותים שהציבור רוצה אותם. ואולי זה לא יפתיע, דוקא אוכלוסיות מסויימות

בתחום הזה משמיעות קולות הרבה יותר גדולים ומבטאים תחושה של הפליה וקיפוח:

למה אותנו לא חיברו לכבלים, ובבאר-שבע יש כבר שנתים טלוויזיה בכבלים?

בעיה נוספת התעוררה בעקבות מהלך חיובי מאד שעשית בנושא הפלאפון

הנקודתי באזורים מרוחקים ובישובים לא מוכרים.

אנחנו מגישים הצעת חוק יחד עם שר האנרגיה, כי הבעיה היא בעיה חוקית

ויש הצעת חוק משותפת לשר האנרגיה ולנו לחבר גם חשמל וגם טלפון.

כבר מתעוררת בעיה קשה של התעריפים, הפלאפון הנקודתי "אוכל" את הכרטיס

המגנטי.

אתה רוצה שיחות חינם?

לא חינם.

ממה שהראו בטלוויזיה הבינותי שזה עולה לו ביותר, והיתה איזו הבטחה שיפצו אותם.

אני אינני יודע, יש פה בעיה.

מה שחיברנו לבתי ספר, זה שירות שחייבים לבית ספר, הרי היו לנו בתי-ספר

מנותקים לגמרי.

אני מדבר על טלפון שנמצא בראש גבעה, ברגע שהוא אוכל עשרים שיחות בשיהה

אחת, זו בעיה.

הערה אחרונה בנושא שנמצא במשרדכם כבר שלוש שנים. אתם חדשים יחסית

במשרד, אבל נושא זה קיים שלוש שנים, והוא הנושא של - רשת-קצה, בקיצור -

המרכזיות הפרמיות, שבעיקר נמצאות בקבוצים ולא רק בקיבוצים. בעצם משלמים

היום על כל קו כאילו שהוא קו, את השירות עושים אנשי המקום בעצמם, והם משלמים

בעצם תשלום עבור אחזקת מרכזיה עם כל הקווים, כאילו הם קווים שמוחזקים עלידי

בזק. היתה ועדה שהגישה המלצות בנושא, אך התחלפו שרים וההמלצות לא בוצעו,

והדבר הזה נמשך, מה עוד שאני מבין שההמלצה היא שכל אחד יוכל לבחור, מי שרוצה

לתחזק בעצמו, מי שרוצה לתחזק באמצעות הבזק. יש גם חברות פרטיות שמוכנות

לתת שירות אחזקה, ומחיר השירות יותר זול משוני האלטרנטיבות האחרות. איזו סיבה

יש בעולם לחבר מישהו, או; כל הקווים הפנימיים שלו לבזק? אני אומר לכם שבזק

מתקשה לספק את השירות ברמה, כי זה לא בדיוק במרכז הארץ, ובסוף מתקנים לבד,

אבל משלמים בעבור השירוה, תסכמו את הנושא הזה כי הוא נסחב ונסחב ועולה המון.

חבר-הכנסת חיים קופמן.

הנושא הקהילתי -

אצלנו עושים לזה פרסומת ואנשים יודעים מתי יהיה שידור חוזר וכולם

צופים.

יכול להיות שלאוכלוסיות מסויימות, כמו קשישים, בשעות מסויימית, זה

יכול להיות שירות חשוב.

בנק הדואר - אני תומך בפיתוח בנק הדואר, דרקא בעידן זה שכולם מדברים

על פיתוח העסקים הקטנים, יש לזה חשיבות עצומה, כי הבנקים הגדולים, היום רואים

בדו"חות שלהם כמה מכניסות להם העמלות, זה מגיע למצבים אבסורדים, אני מסכים

שלא יכול להיות שמעבר לאותו דלפק ישב אדם שגם יטפל במכתבים רשומים וגם יתן

שירותי בנק, צריך להשתדל שבאותם סניפים שאפשר, יהיה דלפק נפרד, ואולי אפילו

לתת זכיון מיוחד כדי שאגרות וכל מיני תשלומים קבועים, כמו מע"מ, אפשר יהיה

לשלם בבנק הדואר ובמחיר זול יקבל העסק הקטן את השירות הזה, גם אם יגידו שזה

צנטרליסטי, זה יכול להפחית בצורה משמעותית את ההוצאה של עסקים קטנים, שהיום

משלמים הון תועפות עבור שירותים בבנקים המסחריים הגדולים.

הפלאפון, מדברים כל הזמן על שיפורים, עדיין מתנתקות שיחות ללא סוף,

יש אזורים, אם זה שער-הגיא, שם אין

נפתרה הבעיה.

בכביש באר-שבע יש ניתוק שיחות, והמכשיר של מוטורולה נמצא מעל החצר שלנו.

נושא השיחות לחוץ-לארץ, עליו דיבר חבר-הכנסה דן תיכון - מסבסד כל

הזמן אה השיחות המקומיות. א. אין לזה הצדקה. ב. היום הקשר, גם הכלכלי וגם

החברתי, מאות אלפי ישראלים נמצאים בחוץ, יש ה???יירים ויש עולים, נעשה באמצעות

הטלפון, ולא יעלה על הדעת שאנחנו נשלם את התעריף היקר ביותר בעולם.

ה"ביזנס וויק" וה"ניוזוויק" הוכיחו בזמנו שהישראלי משלם מחיר בין היקרים ביותר

בעולם למרות הטכנולוגיות והסיבים האופטיים וכל מה שקשור, שהוזילו באופן

משמעותי טיחות לחוץ-לארץ. זה שבאות חברות ישראליות ומציעות 30% הנחה, 50%

הנחה -

אני דברתי על הסבסוד הצולב.

את הקטע הזה צריך לגמור אחת ולתמיד ולתת תעריף ראוי. יש לזה חשיבות

עצומה.

אזור חיוג אחד בכל מדינת ישראל, בדקנו את הנושא הזה בזמנו, והטענה

היתה, שאם זה יקרה, קריית-שמונה תיסתם, מדוע? כי יש רק איכס ערוצים. אבל

כשיגיעו הסיבים האופטיים, אזי יוכלו לעשות זאת, אם ניקח בחשבון את כל

הטכנולוגיות הישראליות שנמצאות בחוץ-לארץ של המכפילים, אי0סי.אי, אי.סי. אן,

וכל מה שקשור בזאת, היום מכל קו אפשר להוציא פי כמה יותר, ולא רק תדרים

באוויר. אני חושב שהגיע הזמן לבחון את הנושא הזה, כי כל מזינת ישראל היא

כמעט כמו לוס אנג'לס, או "דבל לוס אנג'לס", מתל-אביב לחיפה 100 קילומטר,

מתל-אביב לבאר-שבע 100 קילומטר, אפשר לעשות ערוץ אחד לכל הקהיליה.

ח. אורון .

למה זה כל כך חשוב?

התעריף ירד.

ח. אורון.

מה פתאום? התעריף ישאר אותו דבר.

לא. ישב אתי יהושע רבינוביץ זכרונו לברכה, כשהיה חבר ועדת הכספים,

התעריף יהיה אחד, אחיד. הטענה היתה, שהחייל המסכן מקריית-שמונה לא יוכל

לדבר אף פעם מביתו, כי יש רק 0 ערוצים לקריית שמונה, והכל ייסתם בדרך, אבל

כאשר יבואו ימי המשיח, יהיו סיבים אופטים בקריית-שמונה, אז לא תהיה בעיה,

ואז אנחנו, חברת בזק, נהיה מוכנים לתעריף אחד בארץ. אסור לעשות תעריף אחיד

עד אז, כי אז יהיו סתימות דוקא בעיירות הפיתוח שאתה כל כך דואג להן.

חבר-הכנסת חיים קופמן, למה אתה הולך כל כף רחוק? היום כל הנגב הוא

אזור חיוג 07, לעומת כמה מספרים שהיו בעבר, אבל על שיחה לאשקלון מחייבים אות-

כמו קודם.

צריך לשנות את זאת. אין שום הצדקה מבחינת הגודל של מדינה ישראל,

שיהיו כל כך הרבה תעריפים.

אינני בטוח שגם בלוט אנג'לס אין שני תעריפים, או יוהר.

אינני חושב שזה בגלל התעריף, אולי זה בגלל העומס או משהו כזה.



ח. קופמן

צריך לבדוק אה ההצעה הזאת, עד כמה אפשר לגרום להאחדת תעריפים

בכל הארץ,

חבר-הכנסת שאקי.

אני הייתי מציע שלציבורים החלשים, קשישים, נכים ומיעוטי יכולת,

תהיינה הקלות באגרות. לקשישים ולאוכלוסיות חלקות אחרות, הטלוויזיה היא

מקור הבידור, החינוך והאמנות היתיד. אם אפשר לעשות הקלות באגרות הללו,

היינו עושים לבירות נכון. בתקופה שבה הכל מהפשים דרכים איך לצמצם עוני,

איך להקל על המשפחות החלשות, על החיים מתחת לקו העוני שמספרם מגיע ל-500,000,

סכום קטן יחסית יכול בהחלט לתרום.

הנושא השני - שירות 056 שעדיין קיים. מדברי הבר-הכנסת דן

תיכון ומדבריך, גברתי השרה, אפשר ללמוד כאילו המדינה אינה רשאית ואינה יכולה

להתערב, היא לא צנזור. אבל בכל זאת מקובל, ואני ראיתי איך הגבת ואיך הגיב

המנכ"ל על אותם פירסומים שסיפרת עליהם, ואני מברך על כך; אתם מרגישים

שזה, לא טוב. למה בשירות ממלכתי אי אפשר לעשות משהו כדי להגביל את זה? הרי

ברור שזה מזיק חינוכית, ברור שזה מנוצל לרעה, מעבר לענין של ההוצאה הגדולה

שגורמים ילדים ונכדים לסביהם וכו'. האמנם אין שום דרך לצמצם? את אמרת שזה

יעלה 28 מליון שקל. אולי חלק מזה, כדי באמת לצמצם את הנזק. אחרי הכל בחוק

העונשין דברים אלה הם מעשה פגום, מעשה שהמדינה אינה מקבלת אותו. השאלה היא,

האם לחלוטין יאה מיואשת מהמחשבה שאת יכולה להתערב באיזו דרך בשירות 2056

רק על ידי שינוי תנאי הזכיון. אנחנו נבדוק את הדבר וישנה ועדה שהיא

ועדה מכובדת בראשות פרוקצ'ה.

פרופסור פרוקאצ'ה מקובל עלי.

בספר התקציב מופיע הנושא של תקשורת לאומית למו"פ. אולי אפשר לשמוע למה -

מחקר ופיתוח, חינוך, מחקר פיתוח תעשייתי? אלה דברים שאנחנו זקוקים להם. האם

הדבר הזה בגדר תוכנית בינתיים, או שהוחל בזה? אם כן - מה ההיקף של הפעילות?

האם הקליטה של הטלוויזיה בצפון הארץ שופרה? תמיד היתה תלונה שהקליטה

גם של הרדיו וגם של הטלוויזיה פחותה, או ירודה, בחלקים מסויימים בצפון לעומת

מרכז הארץ. האם מצב זה נמשך, ואם כן - מה עושים כדי לצמצם אותו?

חבר-הכנסת שלמה בוחבוט.

קודם כל אני רוצה לחזק את הדברים של חבר-הככסת חיים קופמן בנושא

השינויים בתעריפי הטלפון כפי שהם באים לידי ביטוי במקומות המרוחקים. אנחנו

מדברים על זה הרבה מאד שנים, שהנגב והגליל, היו צריכים לעשות שינוי בתעריפי

הטלפון בהם על מנת שבגלל הריתוק אנשים לא ירגישו בדידות. דברנו על זה גם

לגבי נסיעות באוטובוסים, ואני חוטב שצריך לעשות זאה גם בנושא הטלפון.

גברתי השרה, אנחנו רוצים לשמוע מה אה מתכוננת לעשות בנושא חמור מאוד-

הקליטה של ערוץ 2 וערוץ 3 ואפילו קליטת שידורי רשת א' ורשת ב' של הרדיו בגליל?

חלק מתושבי הגליל אינם נהנים ממה שתושבי מרכז הארץ נהנים, גם מערוץ 2 וגם

בערוץ 3 של הטלוויזיה וגם בשידורי אף,אם של הרדיו ועכשו גם מהטלוויזיה בכבלים.

הלק מהישובים היותר גדולים נהנים, למשל - נדריה, מעלות, מגדל העמק, קריית-שמונה,

אבל מה קורה במושבים? המשבניקים פנו אל- כחבר הכנסת ושאלו: מה אנחנו פשעיו



ש. בוחבוט

שהטלוויזיה בכבלים אינה מגיעה אלינו? ראינו בטלוויזיה את הילדה מזרעית.

למה היא- לא צריכה להנות מטלוויזיה בכבלים? נכון שיש בעיה. החברות ישקיעו

הון תועפות? לא כדאי להן. אבל לי יש הצעה, אולי באמת אפשר להגיע להסדר בין

חברת הכבלים ובין בזק שיאפשר להעביר כבלים על עמודים ולא תת-קרקעים, כי

בכל זאת הכבל התת-קרקעי הוא יקר מאד, ומושב עם 50-60 משפחות לא יוכל לעמוד

במעמסה זו. צריך למצוא לזה פתרון,

יש פתרון של משדרים,

לא איכפת לי איזה פתרון, אלחוטי או אחר, אגב, בחוץ-לארץ זה קיים.

אני יודע שיש ערוץ בצרפת, "קנל פלוס" שאנחנו קוראים לו טלוויזיה בכבלים,

אם אתה מכניס מודם מסויים בטלוויזיה אתה קולט אותו ערוץ, בלי כבלים, ואז

לפתות מושבים, קבוצים וכפרי מיעוטים יוכלו להנות,

הנושא של ערוץ קהילתי, לדעתי לא מפעילים את הערוץ הקהילתי, יש בחוק

ערוץ קהילתי שהם צריכים לתת. אני פניתי כראש רשות לחברת כבלים, ואמרתי-- רבותי,

אתם הייתם צריכים לתת ציוד-קצה על מנת שאוכל לשדר. אמרו לי: מה פתאום? אם אתה

רוצה כל שידור, או כל פעילות ל-שדר, אתה צריך להעביר את הצילומים לכבלים בקריות

ומשם לשדר למעלות, זה לא מתקבל על הדעת.

זה היה לפני הבחירות, רצו לאפשר לך שידורים,

אני לא מדבר על הבחירות, אני מדבר על היום,

הנושא של מטרדים, וכאשר אני אומר מטרדים, אני מתכוון לכך שבמקום שיש .

עמודים, אם אתה רוצה להעביר עמוד של בזק או של חברת החשמל, גובים הון תועפות,

לא רק שהם לא עומדים ביות הזמנים, אני רוצה לשאול את השרה: האם אפשר בתקנות

לחייב את בזק - ויש בדעתי לפנות לשר האנרגיה בענין חברת החשמל ולשר החקלאות

בענין מקורות - להעביר עמודים במחירי העלות, לא יכול להיות שעמוד שעולה להעביר

אותו כמה עשרות שקלים, בגלל המונופול הם דורשים 10,000 שקל,

זה מה שהם דורשים, 10,000 שקל.

זה חמור ביותר, ואת יודעת איך עושים את זה - ולכן אני מבין למה זה

עולה כל כך הרבה - בבוקר מגיע העובד עם העמוד, שם אותו; בשבו" הבא בא אחד

וחופר, אחרי שבועיים בא השלישי. יותר מחודש וחצי עד שמעבירים עמוד,

אם תשנה את הנהג הזה תגדיל את האבטלה

זו הסיבה שהכריזו עכשו שביתה, כי רוצים לפגוע בזכויות שלהם,

זה נכון.

הנושא השני - הפצת כתבי שטנה. יש חוק בחירות. לא יעלה על הדעת -

לך זה קרה פעם, לי זה קורה כל פעם,



מה זה הטוב למי זה קורה. זה יכול לקרות לכל אדם. היום קבלנו מכתבים,

כולנו בגליל, -שאנחנו צריכים לפנות את הבתים שלנו. יש קבוצה של אנשי אש"ף

שכותבים, שאנחנו צריכים לפנות את הבתים , כי בתוכנית-החלוקה מעלות לא נמצאת

בטטח מדינה ישראל. אני לא מתרגש מהדברים האלה. אבל לאפשר לאדם להכנס לדואר

ולשלם 100 או 150 שקלים, שהדואר ירוויח, מפיצים דברי שטנה. לא כתוב מי בית

הרפוס. ישימר מעטפות-נפץ. איי רציתי לדבר עם היועץ המשפטי של רשות הדואר, כי

לא יעלה על הדעת. אפילו בהוק הבחירות המוניציפליות מחייבים לציין שם

השולח ושם הנמען.

כל המכתבים הנוראים שקבלתי זה היה מאוניברסיטת בר-אילן.

לפחות שיכתבו.

לא כותבים את הכתובת האמתית. הוא השתמש באוניברסיטת בר-אילן.

לכן אני אומר: כאשר אדם בא ונותן 1000 דפים, אפילו לא במעטפות, מכניסים

אותם לתיבות הדואר. הדואר צריך להגיד, שאם לא כתוב שלו של השולח ושם בית

הדפוס, לא מפיצים. אני חושב שבתקנה אפשר לפתור את הבעיה.

חבר-הכנסת מאיר שטרית.

בדף 27 של חוברת התקציב מופיע הסעיף טלוויזיה בכבלים - 1,532,000 קלש

ועוד מועצת. טלוויזיה בכבלים - 455,000 שקל.הסכום למועצת טלוויזיה בכבלים

הוא פי שלושה לעומת השנה שעברה. בשנה שעברה היה הסכום 171.000 שקל. מבחינה

למה צריך לטלוויזיה בכבלים מליון וחצי שקל כאשר יש בסך

הכל שלושה עובדים ועוד 1,200 שעות נוספות.

יש שלושה עובדים ארעיים.

יש 72 שעות נוספות. תראי את זה בהשוואה לסקטורים אחרים, למשל: פיקוח

על הבזק והדואר - 16 עובדים ו- 3.600 שעות נוספות. לי נראה הענין מוזר. אם

יש שלושה עובדים, למה צריך תקציב של מליון וחצי שקל?

תקבל חשובה.

אפרופו טלוויזיה בכבלים, אני מ.כקש לדעת, האם יש פיקוח על הטלוויזיה

בכבלים. אם יש הקציב של מליון וחצי שקל, למה הפיקוח כל כך לרקה בחסר? כאשר

אני אומר שהפיקוח לוקה בחסר, אני מתכוון לעובדה, שהטלוויזיה פועלת בתחומים

מסויימים בניגוד לחוק. בחוק כתיב שאסור להם לשדר שום פורנוגרפיה, שום הומר

תועבה. בפועל הם משדרים, בעיקר בערוצים הגרמניים במוצאי שבת, ועל זה מתלוננים

כל הדתיים.

למה הם פותחים את זה בכלל?

מים גנובים ימתקו.



הם פותחים בשבת?

במוצאי שבת. הפירצה קוראת לגנב. כתוב בחוק שאסור לשדר פורנוגרפיה,

שלא ישדרו,

מצד שני נראה לי שהטלוויזיה בכבלים עדיין סובלת מתחלואי ילדות. אינני

מביז למה זו בעיה לפתוח את השירותים בספקטרום הרבה יותר רחב. משרד התקשורת

עיכב זמן ארוך מאד את האישור לטלוויזיה בכבלים להפעיל ערוצי מכירה. מה עשה

הערוץ השני? הלך והפעיל ערוץ מכירה. למה זה צודק?

ערוץ למה?

ערוץ למכירה. מראים את המוצרים, ואפשר לצלצל ולהזמין.

ש. וקס ;

זה לא ערוץ, זו תוכנית,

מ. שטרית;

מה זה משנה? כל המטרה של הטלוויזיה בכבלים היתה לפתוח מערכת שירותים

מתקדמת כמו שקיימת בעולם, שמותר יהיה להם לעשות פרסומת, שמותר יהיה להם

למכור, שאפשר יהיה לעשות שירותים דו-כיורניים. היום בכל העולם, כאשר רוצים

לדעת מה האזרח חושב, עושים זאת באמצעות משאל טלפוני; אם רוצים לשמוע דיעות

או תגובות, עושים זאת בדרך זו. זה עובד בכל העולם נהדר. גם בארץ הטכניקה

קיימת. אפשר להפעיל אותה בחלק מתחנות הכבלים לאלתר. אבל הם לא מקבלים אישור

של המועצה לטלוויזיה בכבלים. לא לזה נועדה המועצה לטלוויזיה בכבלים. המועצה

נרעדה לפקח שיתנו אח. השירותים כהלכה, ולא להתערב להם בחיים ולהגיד: תשדרר

א', תשדרו ב', תשדרו ג'. מה לה ענינה של המועצה לטלוויזיה בכבלים?

הנושא השני שאני רוצה להעיר עליו הוא הפלאפון. נכון שעכשו יצא

מכרז הדס ואני מברך על כך את משרד התקשורת, אני חושב שהגיע הזמן שהדבר

הזה יקרה. לדעתי, פשוט גנבים והעובדה פשוטה: אותו טלפון שנמכר פה ב-5,000 שקל

לקליינט, עולה בחוץ לארץ 100 דולר, ומוכרים אורם לחברי הכנסת והם משלמים

5,000 שקלים. אם קבלתם הנחה 10% שילמתם 4,500 שקל. ומכשיר זה עולה 100 דולר.

איזו הצדקה בעולם יש לכך?

אני מציע לך, גברתי השרה, תתני אישור לכל אזרח שרוצה שיביא מכשיר.

יש ענין של תדרים.

מה זה משנה? הם חייבים לתת את הקו,

מה-1 בינואר, חבר-הכנסה שטרית, מותר לייבא טלפונים שקבענו את הסוג שלהם,

באופן חופשי?

באופן חופש, אתה תשלם את התשלום של החיבור.

תשלם 4,500 שקל,

לא, לחיבור יש מחיר - 100-170 שקל. בענין הזה, אם כיוונתי לדעת

גדולים, אני שמח על כך. מישהו צריך ליצור מצב שהם לא יוכלו לסחוט אנשים.





למה הם גובים סכומים כאלה? כי הם אומרים שהם משלמים בעבור התשתית לבז-.

אני לא מקבל את כל זה, זה סתם שטויות. לא יכול להיות שיגבו כסף ללא הצדקה.

זה נכון.

דבר שלישי שאני רוצה להעיר הוא לגבי המדען הראשי.

אין לכו מדען ראשי. יושב שם אדם. הוא לא עושה שום דבר. הוא נכס

שהושאר לנו. תעזור לי להגיד לו שלום, כי אני זקוקה למדען ראשי.

ר.?????

וחמישה אנשים שאתו?

אין אתו אנשים.

לגבי התקשוב, אני רואה בשיא כוח האדם 4 אנשים. אני רוצה לומר לך, גברתי

השרת - וזו ההערה לא לתקציב, אלא לפילוסופיה של הענין - בנושא למהשנים יש

בארץ באלאגאן מוחלט, איש הישר בעיניו עושה. לפני כמה שנים היתה ועדה ממשלתית

שקבעה קריטריונים מתוך נסיון לעשות סדר במערכת. זה היה לפני הרבה שנים.

אני מציע לך, גברתי השרה, לקחת איש רציני מאד, ויעלה במה שיעלה, שינסה לגבש -

לקחתי והוא מקבל משכורת ממשלתית. זה האיש הכי מומחה בארץ.

לצערי הרב, יש טמטום במערכת הממשלתית.

שמת לב, אמרת: גנבים, מטומטמים, שודדים, בנאום אחד של חמש דקות,

אני לא פגעתי באף אחד, גנבים, זה עובדה,

אתה צריך לראות את ספרי התקציב הממשלתי, איזה כמויות של כספים הולכות

למיחושב בלי שיד שמאל יודעת מיד ימין. סונים ציוד שלא צריך אוהו אחרי חודש.

יש ועדת תקשוב עליונה.

אני יודע איך היא עובדת. ממציאים את הגלגל מחדש, בכל משרד מחזיק ים

צוות מתכנתים ומפתחים שזו פשוט זריקת כסף לתבן, אני חושב שהגיע הזמן לעשות

בנושא זה עבודה באמת אוביקטיבית כדי לפתח את הנושא הזה במדינה. כאשר אומרים

תקשוב במשרדי הממשלה אתה יודע למה הכוונה? שמים מחשב פי.סי בכל המשרדים,

ובמקום מכולת כתיבה יש מחשב פי,סי. זה התקשוב. ואני אומר לך: זה קשקוש.

זו גם כן קידמה.

צריך לעשות שינוי, המחשב יהיה לו כלי עבודה לעיבוד הכלילים, אז משרדי



מ. שטרית

הממשלה יהיו הרבה יותר יעילים בשירות שלהם לאזרח. פונה אלמוני, אתה נותן

לר הטובה שהוא רוצה והוא לא מהכה מאה שכה. בעיין זה משרד התקשורת יכול

לעשות עבודה פנטסטית.

היר"ר ג. גל;

רבותי, אנחנו בהזדמנויות מסוג זה, רואים את הצרכים גם של עניים וגם

של קשישים -

של האלמנה עם שבעת היתומים,

הדברים האלה הם דברים חשובים, אבל אני מציע לכולנו שנראה את התשובה

לכל המצוקות האלה בהקטנת העלויות, כי בסופו סל דבר, אם תהיה הקטנת עלויות

יהנו מזה גם בעלי האמצעים וגם חסרי האמצעים. זו הבעיה המרכזית,.

אני רוצה לתקן אמירה שלא היתה מדוייקת, ועדח הכספים לא המליצה שום

דבר בנושא של גרעין שליטה של חברת בזק. לא קבלנו החלטה על המלצה. קיימנו

דומני, שני דיונים, ואני הבאתי לידיעת שר האוצר, שאני ממליץ בפניו, שהממשלה

לא תחליט על מכירת גרעין השליטה, משום שוועדת הכספים - מרבית החברים בה מתנגדים,

ולא נדרשנו אפילו להחליט על המלצה, כי בין הישיבה עד להחלטה, הממשלה עצמה

נסוגה מהכוונה שלה למכור את גרעין השליטה.

בעיקר לאור השביתה של ההסתדרות.

אני על כל פנים הייתי בין אלה שהמלצתי על כך. דומני שכתבתי מכתב לשר

. האוצר, משום שלפי תפיסתנו צריך להשיל מבזק כל מה שאפשר וניתן להשיל, כדי

שכל מה שישאר בחזקת מונופול יהיה המינימום שבמינימום הנדרש. אין אגב שום ספק,

שדברים שאנחנו לא יודעים היום שאפשר להשיל, יתכן מאד ואפשר יהיה בגלל טכנולוגיה

כזו או אחרת, להשיג בעוד שנה-שנתיים.

מה שחסר לי, והייתי רוצה שתפרסו יותר, מה הדברים שניתן ואתם מתכוונים

להוריד מבזק ולהכניס לתחרות, כי כל דבר כזה מוריד את העלויות לצרכן הסופי,

שאלה נוספת - אצלנו בישוב הכפרי הניחו כבלים, ואני שואל את עצמי: האם

אי אפשר היה בהזדמנות זד גם להוריד את חוטי הטלפון לקרקע, יש עדיין הרבה עמודי

טלפון, ואם כבר פתחו את המדרכות כדי להכניס כבל לטלוויזיה, מדוע אי אפשר

היה בהזדמנות זו להכניס גם כבלים של חשמל וסל טלפון?

גם בישוב שלי חופרים פעמים.

אצלנו זה כבר אבוד, אבל במקומות אחרים ניתן לעשות זאת.

חבר-הכנסת שלמה בוחבוט העלה את הנושא של ישובים קטנים. אם מותר לי,

ב-1956 ירדתי עם משפחתי להיות במושב מסלול עם המתיישבים, ואני זוכר שכתבתי

למה בתל-אביב יש סככות כשממתינים לאוטובוסים במסלול,

אין סככה ועומדים בגשם, וקבלתי את השיעור הראשון, שאיפה שהאוכלוסיה יותר גדולה,

יש שירותים יותר טובים. לישוב כפרי קטן יש המון יתרונות. אם הייה לוקח את

כפר ויתקין ומחזיר אותו לפה שהיה לפני 15 שנה, ועל יד ביתי שלא יסעו כ-1200



מכוניות ליום, אני מוותר על הטלוויזיה בכבלים. יש מחיר, מה לעשות? ברגע

שאתה כפתח יש לזה מחיר, בישוב קטן כמו להב, יכול להיות שאין כבלים.

אין בעיה של מכוניות.

בנק הדואר, לא עסקנו בר בהודשים האחרונים, אבל אני רוצה להזכיר לחברים,

שהיו לנו כמה דיונים בנושא של בנק הדואר, בהנחה שהוא יכול להיות אחד מן

הגורמים שיכניסו תחרות במערכת הבנקאית. ואנתנו בהחלט בעד הרחבת השירות

של בנק הדואר. רק להזכירכם, פדיון אגרות חוב שלום הגליל נעשה על ידי

בנק הדואר, והעמלה היתה החלק החמשי ממה שנדרשו לשלם על ידי הבנקים,

והדבר החשוב ביותר, שזה יוצר התמודדות במערכת הבנקאית.

אני רוצה לברך אתכם על ההחלטה לבדוק כל מה שקשור בציוד-קצה, כי אני

ע::מי נתקלתי במקרים רבים, שמישהו הביא פאקס או מכשיר אתר, והמכס לא שחרר,

כי הוא לא מופיע ברשימת המכשירים שמותר להכניס לארץ,

אם אתה מביא לארץ מחשב של מקינטוש, או מכשירים שיש בהם מודם. מפרקים

להם את המודם מחוץ-לארץ, ומי שרוצה מודם צריך לקנות אותו באופן נפרד" בארץ,

וצריך לשלם מחיר עתק.

אם אתם מתכוונים לרענן ולעדכן את הרשימות של המכס, תבוא עליכם ברכה.

מר וקס, בבקשה.

אני מבקש לשמוע הסבר איך עובדת ההתחשבנות ביל מ-.-.רד חתקשורת ובזק

ובין המרכזיות הבינלאומיות, מי משלם למי ובאיזה אופן?

אני מבקש פעם אחת לשמוע מנכ"ל שיגיד: בזה ובזה אתם צודקים.

הוא יגיד שבכל אתם צודקים.

אתמול דברנו על מרכזיות ארציות, תופס אותי עכשו בחוץ ראש המועצה החדש

של רהט ומביא לי מכתב מהבזק מה-14 בנובמבר, שהולכיפ לנתק אותם על חוב של

76,000 קלש. למה? כי עד עכשו חייבו אותם במועצה המקומית כאילו המרחק שלהם

מהמרכז יה קילומטר, אבל התברר בדיעבד שהם לא מחוברים למרכזיה בשובל, אלא

למרכזיה בנתיבות וזה מרחק של 11 קילומטר. לכן מחייבים אותם רטרואקטיבית

ומאיימים לנתק את הטלפון.

בגלל שגיאה של בזק.

בגלל שגיאה של בזק.''סך הכל התשלום 62,000 קלש, חוב זה נכון ל-6 באוקטובר,

בינתיים צבר חוב זה ריבית. בסך 14,000 קלש. החוב העומד לחובחכם 76,000 שקל.

אני שנוע בתקציב וסעיף הטלפונים גמור.

אתה יודע, יושבים שם כל הזמן ואומרים: אנחנו צריכים לעשות רווחים לחברה.



מנכ"ל משרד התקשורה, שלמה וקס, בבקשה.

ש'. וקס ;

באשר לדו"ח שורר, אנחנו איננו רואים אותו ככזה ראה וקדש. צריך לזכור

דבר אהד, שבדו"ח שורר יש עדיין סבסוד צולב אדיר בנושא השיחות הבינלאומיות,

ראם רוצים לפתוח את התחום הזה לתחרות, אי אפשר לפתוח בצורה זו,

איד "סולן" עובד?

אני מוכן לתה שיעור בכל נושא התקשורת, ואיך סולן עובד ואיך אתה מקבל

תעריף של 25%. אבל במקרה הזה אינני כאשים את בזק בקביעת מחירים, כי מי שמכתיב

להם את התעריפים זו ועדה זו, בהמלצת שר האוצר, אנחנו לא מקבלים את הסבסוד

הצולב, אבל אז התעריפים בארץ יצטרכו לעלות. צריך לזכור, זה הולך בד בבד, זה

לא הולך אחד תמורת השני. הדברים האלה נבחנים על ידינו-

הרשיון הכללי - אנו מקווים מאד להוציא ברביע הראשון של שנת 1994,

ויכול להיות שזה יהיה יותר מוקדם, בתחילת הרביע הראשון של שנת 1994, אולי

בחודש הראשון, אבל כמו שאמרה השרה, הרשיון הכללי שנהתם על ידי השר פנחסי

בעת ההיא, אם הוא היה יוצא לדרך, יכול להיות שהיינו צריכים לעשות בו הרבה

מאד תיקונים בדרך, כי קל מאד לחתום על מסמך, אבל צריך גם לבצע אותו. הרשיון

הכללי יפתח אח תחום הבזק לתחרות ותחרות אמתית; זו תשובה לשאלתך, אדוני

היושב ראש, אנחנו נצא במכרז למפעיל שני בשירוח הבינלאומי.

הנושא שהעלה חבר-הכנסת חיים אורון, חצרות לקוח, יפתח לתחרות, לא בזק

לבד, אלא חברת-בת של בזק,

ציוד קצה, שחברי הכנסת דן תיכון. וחיים קופמן דיברו עליו - כבר היום

אפשר לקנות ציוד קצה לאו דוקא מבזק, בחבויות, לציוד הקצה יהיה טומלית

פתוח ועוד תחומי שירותי ערך מוסף, כבר היום בצורה גלויה לחלוטין יש שירותים

של קווים בינלאומיים שלא מוכרחים לקנות דרך בזק, אפשר לשכור אותם מתברות

אחרות שנותנות שירותים, להעביר מידע לחוץ לארץ, זה עדיין לא לדיבור.

אתה יכול לעשות זאת בארצות הברית בכרטיס ויזה,

זה אתה יכול לעשות בכל מקום, ברגע שאתה לוקח כרטיס של ספרינט או כרטיס

אחר -

כרטיס ויזה. ויזה שולח כרטיס כזה למי שרוצה, ואתה יכול לצלצל לכל

מקום בעולם ומחייבים את החשבון שלך,

איבל הכסף, חבר-הכנסה שטרית, מגיע בסוף לבזק.

לכן שאלתי איך נעשית ההתחשבנות,

ציוד קצה לפלאפון, צריך לזכור שהפלאפון עצמו הוא אמנם מרכיב, אבל

גם העלות של החיבור ויצירת יכולת החיבור, עולה כסף. אנחנו פתחנו את שירות



הפלאפון ואתה יכול לקנות ולהביא מכשיר פלאפון, אבל אני מדגיש: הגבלנו את

זה לסוג מסויים של ציוד, לא לכל סוגי הציוד, כי יש בעיה של החדרים וכל

הקשור בזה. ולכן הגבלנו אותו,

אפשר לדעה, החיבור הזה כמה הוא יעלה?

אינני רוצה לתת לך תשובה. אני מוכן להעביר את התשובה.

פלוס-מינוס?

זה יוזיל את התעריף משמעותית, להערכתי בסדר גודל של 1,000 שקל.

למה רק באלף שקל?

כאשר אתה מסתכל, חבר-הכנסת שטרית, המכשיר עצמו במרכיב של המתיר -

עולה 100 דולר.

לא, זו הטעות של כולם. ה-5,000 שקל כוללים גם את הנתח שישנו בתוך

המרכזיה שעדיין צריף להתקיים, והוא נתח כבד. גם עליו העמיסו מהיר לא סביר,

ולכן אני נזהר בלשוני.

אבל הנתח הזה הוא התשתית שעליה מבוסס הרווח.

יש לי טלפון, יש לי טלפון אחר, יש לי קר, הוא צריף לחבר את הטלפון שלי

לקו. לא עולה פרוטה, נכון?

לא עולה פרוסה.

התשלום עבור שעות אויר, עבור מה הוא? לא עבור האוויר, אנחנו עוד לא

משלמים בעבור האוויר שאנחנו נושמים. מה שקורה בעצם הוא, שאתה עושה עכשו שוב

המלה על דבר שאנחנו משלמים בעדו. הפלאפון יקר בצורה בלתי רגילה. אין משהו

שמתקרב אליו באחוזים בעולם. זה התשלום עבור החיבור למרכזייה בזק רגילה

ומוטוררלה. התשלום למוטורולה הוא עצום.

מוטורולה לא יהיה בלעדי עכשו.

באשר לפעימות-מונה, או אזור חיוג אחד בכל הארץ, פעימוה-מונה זה תעריף

שנקבע על ידי הכנסה, ואי אפשר לעשות תעריף אחד אחיד לכל מדינת ישראל. זה

לא קיים בכל העולם,

בניו-ג'רסי יש אזור חיוג אחד.

אזורחיוג אחד אין משמעו תעריף אחד לכל הארץ, גם בביו-ג'רסי



ש. וקס

וגם בצרבת יש אזור תיוג אחד, אבל צריך לזכור דבר אחד: אנחנו עברנו מכמה

עשרות אזורי חיוג לפחות מתשעה אזורי חיוג במדינת ישראל, מ-2 עד 9, אם אינני

טועה: אלה כל אזורי החיוג שקיימים במדינת ישראל. וזה בתהליך למעבר הדרגתי,

אי אפשר לעשות את הצעד הזה במכה אחת. עברנו שלב אחד, הבזק מתכנן להפוך את

כל מדינת ישראל לאזור חיוג אחד, אבל זה לא..פותר את בעיית התעריפים של מעלות

או של להב. זה צריך לזכור. וכאן טעה חבר-הכנסת חיים קופמן, שחשב שאזור

חיוג אחד משמעו תעריף אחד. זה לא תעריף אחד. זה לנוחיות החיוג, זה הכל.

רשות הדואר - כפי שאמרה השרה, אנחנו נטפל ברשות הדואר ואנחנו בטפל

גם בהיבטים של בנק הדואר, כולל דו"ח ועדת שטסל. כאן דיברו על דלפקים מופרדים.

לפני כמה שנים איחדו את הדלפקים כדי שיתנו גם שירותי דואר וגם שירותי בבק

הדואר, כי ראו שמי שנותן את המכתב הרשום יישב בטל. עכשו הוא נותן גם שירותי

בנק, גם שירות מכתב רשום רגם מכירת בולים, יש ימים שזה עמוס. כאשר אני מגיע

לבנק באחד בחודש - אני לא מגיע לבנקים המסחריים, בודאי לא עם המשכורת הממשלתית.

הדלפקים עמוסים,

כל נושא בזק והדוגמה שהביא חבר-הכנסת אורון רק הרגע, היא פשוט מדהימה,אבל

מה שלמלך - למלך, ומה שלאחרים, לאחרים, להוסיף תעריפים קל מאד, אבל להוריד -

קשה מאד, ואי אפשר ביום אחד להפוך, אנו עושים את זה בהדרגה, צעד אחרי צעד.

להערתו של חבר-הכנסת דן תיכון על תוספת אחוזים וריביות, אבו בוחנים

של דבר בשבע עיניים מתוך מגמה להוזיל את השירותים לציבור ולהוריד תעריפים,

שאין להם הצדקה ריאלית,

להערתו של חבר-הכנסת דן תיכון לגבי שידורים בערוצים והצורך לעשות

סדר בהם, מי שהשתתף בישיבה אתמול, נתתי כאן הרצאה מקיפה על הנושא. אנו עושים

בחינה של כל הנושא, אבחנו מתכוונים להעביר את כל המשדרים לרשות הראשונה

לטלוויזיה והרדיו, כמו שלרשות השניה יש כך לרשות הראשונה תהיה אחריות.

לא בזק, לא אנחנו, שיפתחו הם את המערכת,

מי יממן?

זה בסך הכל מעבר, היום יש מצב אבסורדי, הרשות משלמת לבזק דמי העתקה,

אנו משלמים ביטוח. אנחנו מעבירים את הכל לרשות הראשונה לטלוויזיה ורדיו.

בזק לא מסכים. הבעיה היא עם העובדים. הם יורידו את הג'ק.

הם יעשו את זה גם לגבי הרשיון הכללי, צריך להתמודד עם זה.

לגבי הנחות לקשישים ולשכבות חלשות בטלוויזיה בכבלים, פירוש הדבר

לסבסד אותם. זה מוצר מסחרי לכל דבר.

אין צורך לסבסד, אתה נותן לו ערוץ קניות ותמורת ערוץ הקניות הוא

יתן הנחה לקשישים,

ערוץ קניות הם לא רוצים.

חבר-הכנסת פנחסי, מי כמוך יודע זאת, כל השירות הוא שירות מסחרי זה

לא שירות במונופול, זה שירות בתחרות. הוא קיבל זכיון. אתה לא יכול להכתיב לו

תעריפים, אתה לא יכול להכתיב לו שום דבר. אם אתה רוצה להכתיב לו תעריפים





תיתן לו את התמורה. יכול להיוה, ח, וקח.

אני רוצה להעיר הערה אחת באשר לבזק וגרעין השליטה, ההמלצה שלי - ואני

הייתי עד לפני שלושה חדשים קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, התנגרתי למכירת גרעין

השליטה של הבזק - ההמלצה שלי היום היא, שזו ההיה טעות למכור את גרעין השליטה

של בזק בקטע שהוא ישאר מונופול ואלה שירותי התשתית, אסור לנו למכור אה גרעין

שליטה. זו תהיה העמדה שאציג בפני שרת התקשורת ברגע שזה יעלה לדיון. כרגע

אפשר לעשות הפרטה עד 51% לאחר שיצא הרשיון הכללי, שידעו מה אנו מוכרים,

ולהחלטה היא 76%,

לא.

שינו את ההחלטה?

עד 51%.

טלוויזיה בישובים קטנים, טלוויזיה בכבלים - צריך לזכור, הזכיון אומר,

מיום מתן הרשיון עד המש שנים להגיע לזה. לא עברו חמש שנים באף מקום, הם

התחילו להגיע לישובים קטנים, יש מקומות שאנחנו מדברים על מערכות ארבוביות

לצורך הענין כדי לא לפגוע בישובים ערבים. ואני שכן של כמה מהם, אי אפשר להגיע

לשם עם דחפור, אי אפשר לחפור שם, לכן הכוונה היא להגיע לפתרון של מערכות

ארבוביות, אבל צריך לתת להם את הלמן-

התעריפים של הפלאפון - לא אנחנו מכתיבים אותם, התעריפים של הפלאפון,

להערכתנו, ירדו בצורה דרסטית ברגע שתיפתח התחרות,

לא צריף להיות פיקוח?

צריך להיות פיקוח.

יש זכות למשרד לפקח על כך.

החלק של בזק הוא בפיקוח.

לא החלק של בזק.

ברגע שזה ייפתח לתחרות, ירדו המחירים, כתוצאה מהמכרז , הם כבר הולכים

להוריד את התעריפים. הם יהיו מוכרחים לשפר את השירות, כי אני מסכים עם מה שאמרו

כאן כמה מחברי הכנסה, השירות שלהם הוא לא טוב, אבלבדבר אחד אני מוכרח להגן

עליהם - אי אפשר לצפות שבכל נקודת שטח יהיה כיסוי של פלאפון, יהיו קטעים שלא

יהיה בהם כיסוי של פלאפון, אין סיבה בעולם שבתוך תל-אביב או בתוך ירושלים

לא יהיה כיסוי, אבל אינני בטוח שבאזור מצדה יהיה פלאפון, או בכביש הערבה

או כביש מצפה רמון-גרופית, לצורך הענין, אגב, כקצין קשר ראשי לא הבטחתי לכל

מפקד בשטח על כל מטר מרובע קשר,

באזור הבקעה אין כיסוי,

חבר-הכנסת שגב, אי אפשר לכסות את הבקעה, זה כסף, זה השקעות של חברה

פרטיה. יש לי ויכוחים קשים עם חנן לגבי רמת השירות, אבל הוא צודק בדבר

אהד - הוא לא הבטיח לכסות את כל שטחי מדינה ישראל.

אני התייחסתי למחירי הטלפון.

אבי אדבר גם על זה. אי אפשר לבלוע את העוגה ושתישאר שלמה. הלכנו

ומצאנו פתרון וכפינו על בזק את הפתרון. אני לא תושב שבזק צריך לסבסד

את השירות הזה לאותו מאהל בדווי, או שאני צריך לסבסד. כאשר אני משתמש בפלאפון

אני יודע שזה יותר יקר.

אמרה השרה, שאנו מנסים, דרך חקיקה בכנסת, לפתח רשת טלפון ורשת

אנרגיה, שזו יוזמה של משרד האנרגיה, על ידי כך שאפשר יהיה לחבר כפרים שאין

להם תוכנית מתאר. על פי החוק הקיים היום, אי אפשר לעשור, את זה. הפתרון של

הפלאפון בכפרים ערביים ובדוואם, היה פתרון ביניים. אם החוק יעבור בכנסת,

נגיע גם לכפרים אלה עם קווי טלפון, ולא משנה אם זה יהיה 30 קילומטר או עשרה

ק ילומטר.

זו לא תשובה.

שרת התקשורת ש. אלוני.

אני רוצה להגיד לך: אתה עושה משהו אכסגרציה, והמעשה הזה היה אכסגרציה,

כי מבחינת החוק אי אפשר היה לעשות דבר אחר, אתה אינך יכול לחייב אותנו לסבסד-,

שהרשות המקומית תסבסד.

השר-הכנסה חייה אורון, כל נושא הקבוצים שהעלית, נקודת סיום רשת, ברגע

שיהיה הרשיון הכללי, זה ייפתר מאליו, ואז לא תהיה קשור לבזק. אני מודיע לך:

הבזק עושק בנושא הזה, עושק אבל ברשיון -

ח. אורון.

של הוועדה הזאת.

עושק, כי אתה שילמת את המרכזיה בקיבוץ להב ומישהו אחר יפילם במקום

אחר, וזה הפך לרכוש הבזק.

ערוץ קהילתי, אמנם בתחום הזה אני לא במאה אחוז בקיא, אבל ערוץ קהילתי

אין משמעו אולפן במעלות. ערוץ קהילתי זה להעביר את הסרטים,

תקרא בבקשה את החוזה, אדוני המנכ"ל, אתה טועה,

שיקומו המועצות האזוריות -

תקרא בבקשה את החוק. כתוב שאני אבוא עם ציוד קצה ואתחבר, ולא

שאני אקח את הסרט לקריות.

אני אומר לך שמבחינה טכנולוגית - ואני מדבר על ההיבט הטכנולוגי -

זה יוצר בעיה בלתי רגילה.

שישנו את החוק.

יכול להיות,





אשר לשיחות כשבסדרת לחוץ-לארץ, השיחות אכן מסבסדרת את השיחות

המקומיות בישראל. בזק מוכן להוריד את התעריפים, אבל מישהו צריך לאשר העלאת

תעריפים אחדים, ואז אפשר יהיה להוזיל את השיחות לחוץ-לארץ.

הוזלת תעדיפיב לשכבות החלשות - אינני חושב שניתן לעשות זאת באמצעות

הטלפון,

שירות 056 - השרה התייחסה לזה בהרחבה.

תקשורת לאומית למו"פ, - היות והשואל איננו, אומר רק דבר אחד -

אנחנו מפתחים פעילות רחבה ונותנים לרשת לפתה אותה למאגרי מידע יחד

עם משרד המדע.

הקליטה בצפון הארץ - עוד פעם, אי אפשר להבטיח בכל מקום קליטה באותה

רמה. הקליטה בערוץ הראשון היא טובה בכל הארץ. הערוץ השלישי לא נקלט בשום

מקום אלא דרך כבילים רלוויינים. באשר לקליטת שידורי הרדיו, נכון שיש מקומות

שאין קולטים שידורי אפ,אם.

סליחה, אדוני המנכ"ל, אני אמרתי שאין קליטה של שידורי אך,אם, אתה

מאשר זאת. מה משרד התקשורת מתכונן לעשות?

אנו מטפלים בהגברת המשדרים בצפון,

מתי?

אל תהיה אגרסיבי, הוא בסך הכל שלושה חודשים בתפקיד,

אני שואל ברצינות, אולי השרה תענה?

אני אענה לך. התקציב שלנו לפיתוח משדרים בכל המדינה מסתכם ב-2 מליון

שקל, כולל משדרי טלוויזיה ומשדרי רדיו. זה התקציב שהמדינה נותנת לנושא הזה.

אם יגדילו את התקציב - יש. אני אומר: בשידורי אך-.אם, בניגוד לאי.אמ. משדר

אחד גדול עולה יותר בזול מכמה משדרים קטנים. אפשר לפתור את הבעיה, ואנחנו

מנסים בריכוזי ישובים לפתח את השידורים, אבל יכול להיות שבאיזה שהוא מקום

ישוב כזה או אחר שיושב בעמק, לא יקלטו שידורי אף,אמ,אני גר בכוכב-יאיר

במרכז הארץ, ובלי האנטנה המרכזית אני לא קולט טוב שידורי אך,אם, כי ההתפשטות

של שידורי אף,אמ. שונה מזו של האי,אם, אנחנו מפתחים את הרשת,

בתקציב הבא, אני מקווה שגם אתה וגם השרה תהיו כאן, ואתה תדווח שעשית

משהו,

אם תגדיל את התקציב. אתה תדווח שעשית משהו?

מה על שאלתי לגבי הכנסת טלוויזיה בכבלים במושבים?

בניתי קודם לכן. ההסדר על פי הזכיין הוא חמש שנים.

עב ר ו ארבע שנים.

יש כאלה שאפילו לא עברו שנתיים, כי הזכירן האהרוז ניתן לבני שנתים,

אדוני היושב ראש, אתה צריך לדאוג למוטבים.

לפני שביעים העליתי את השאלה ונאמר, שחברת הכבלים חייבת לחבר את

המושבים.

אי אפשר לעשות קומבינציה של כבלים ובזק?

חברות הכבלים קוראות לאזורים אלה בצפון ובדרום "אזורי עונש".

זה היה אחד המכרזים החכמים, נתנו לו אזור טוב, כמו תל-אביב ופתח-תקוה

ואזור הצפון.

יש הפתעה, במעלות רוב התישבים התחברו.

זו לא התחברות מלאה. לכן הם הלכו לאזור טבריה,

הסקאדים שינו להם את התוכניות.

אני מסכים להערה שלך, חבר-הכנסת ביחבוט, לגבי העתקת עמודי טלפון.

אבל צריך לזכור, זה נעשה לפי. תוכניות השתאר. במסגרת בחינת התעריפים, אנו

בוחנים גם את הנושא הזה, אין הצדקה לשלם 10,000 שקל עבור העתקת עמוד,

אלא אם צריך להזיז טור של עמודים.

הפצת דברי שטנה דרך הדואר, אנחנו נבדוק את הדבר,

זה חרק י,

אדם מפיץ דברי שטנה ללא חתימה?

יש לי הצעה: מי שהולך לדואר לשלוח חומר, יביא אתר כרטיס"ויזה".

כאשר שולחים חומר במעטפות זה דבר אחר. אבל כל מיני אנשים שולחים

דברי שטנה ואין לנו שליטה על כך, ואיננו יודעים מי השולח.

בעיה זר קיימת לגבי הומר שמפיץ המסיון. אבל אי אפשר לעצור את זה,

אני מקבלת מכתבים.

למדות שחבר-הכנסת שטרית אינו נוכח, אני מוכרה להישיב על דבריו לגבי

מספר העובדים והשעוה הנוספות. באותו עמוד 20 קל חוברה התקציב שממנו ציטט,

יש 72 חודשי משכורת, זה שלושה עובדים. כאשר מחלקים 1,200 שעות נוסכות לשלושה

עובדים, זה בערך 25 או 20 שעות לחודש לעובד. אינני יודע על מה קמה הזעקה.

באשר לפיקוח על הטלוויזיה בכבלים, אמרה השרה שהקמנו את המועצה מחדש,

ואיו מחזקים את אגף הטלוויזיה בכבלים. כל זה מתוך מטרה אכן לבצע את חוק

הטלוויזיה בכבילים ולפתה את השירותים, שבצדק, נקבע שצריך לפתח אותם.

התחשבנות בין בזק לשירותי העולם. כאן מענייז, שיחה נכנסת למדינת ישראל,

זה ייצוא, שיחה יוצאת ממדינת ישראל זה יבוא. ויש תעריפי התחשבנות, שנקבעים

בין הזכיינים בשתי המדינות. יש שיחות שעוברות דרך חברות תקשורת לאומיות

ובינלאומיות. התעריפים יותר נמוכים מאלה שאנחנו גובים מהציבור במדינת ישראל

בגלל הסבסוד הצולב.

אתה בא ואומר, חבר-הכנסת חיים קופמן: תוריד את התעריפים בארץ.

את הסבסוד הצולב.

כבר היום בדו"ח שורר יש המלצה להוריד את התעריף ב21.8%. העמדה שלנו,

אני לפחות מחזיק בה, היא להוריד עוד כי זה תנאי הכרחי לפיתוח הכלכלה ולכל

הקשר העסקי והקשר המשפחתי עם חוץ-לארץ.

מה על האחדת התעריפים בארץ?

עניתי. אחזור במלה אחת: הפיכת הארץ לאזור חיוג אחד, אין משמ7 אחוד

תעריפים. זה לא מתקיים בשום מקום בעולם. אין בשום מקום אחרד תעריפים.

בכל מקום בסדר-גודל של ישראל?

גם בסדר גודל של מדינת ישראל.

תעריפי הטלפון בארץ אינם גבוהים. אני מניח שעוד החודש נצטרך לדון

בתעריפים של בזק כדי לאשר אותם כאן, בוועדת הכספים, כי אנחנו רוצים שהם

יפורסמו לפני ה-1 בינואר 1994, ואיננו רוצים להיות צמודים לנוסחת-פוגל,

באשר להפרטת בזק, אנחנו מתכוונים להשאיר לבזק כחברה רק שירותים

שהם אסטרטגיים. שאר השירותים ייפתחו לתחרות. כל מה שניהן להכניס לתחרות,

אנחנו נכניס לתחרות. יש סייג אחד - התשתית האסטרטגית צריכה להשאר ולהת את

המענה לצרכים המיוחדים של מדינת ישראל.

חוץ מכבלים בינלאומיים, טלפון וציוד קצה, יש עוד דבריי?

שירותי ערך מוסף. שירותים אלה הם שירות 056, זה הפלאפון זה ציוד

כפר שישכן היום מערכות כאלה בבתי-החולים.

הורדת כבלים אל מתחת לאדמה - חטובה טכנית; קשה לאחד את כל הרשויות -

המים, החשמל והביוב - ואז אנחנו כל הזמן בתהליך של חכירה. אבל באשר לטלוויזיה

בכבילים, היא חופרת בשיטה מיוהדת, וזה לא מתאים לבזק, זה לא הולך בד בבד.

באשר לציוד קצה, הוא יפתח, הוא,למעשה פתוח גם היום. אבל אנחנו בעשה

הפרטה של שירות זה. כמו שהיום אני הולך עם האוטו של אשתי - כי אני נוסע

במכונית שרד - לעשות רישוי במוסך א' או במוסך ב', כך מחר בבוקר יהיו כמה

חברות שיתנו אישורים וזכיונוה . עדיין יהיו מצבים שלא כל דכפיז ייטה ויאכל,

לא כל דיכפין יוכל להביא ציוד מחוץ לארץ, כי צריך לשמור על הרשת והסטנדרטים.

אם הוא יביא ציוד מתאים לסטנדרט, יוכל להכניסו. המודם, עליו דיבר חבר-הכנסת

שטרית, צריף להיות מותאם לסטנדרט של רשת הטלפונים והטלוויזיה בישראל.

אני הייתי רוצה, בעקבות דיון זה, שאחד המשרדים יכתוב מכתב לחברות

הכבלים וידרוש לוח זמנים פר-ישובים מתי הם מתכוונים להכניס כל ישוב לרשת.

אנחנו נכתוב.

אני אודה לכם אם תמציאו לנו את התשובה. זה יחייב את חברות הכבלים.

אם יודיעו שישוב פלוני יוכנס לרשת בעוד שנה, זה יחייב אותן. כל זה במסגרת

המש השנים. איי אודה לכם אם תעשו את זה.

חבר-הכנסת ראובן פנחסי.

אני מצטער שלא הייתי בתחילת הישיבה ולא שמעתי את הדברים. אבל על

חלק משאלותי קבלתי תשובה במסגרת התשובות שנתן מנכ"ל המשרד.

בנושא הרדיו האזורי היתה בזמנו מחלוקת ביני ובין רוני מילוא, האם

הרדיו הוא במסגרת הערוץ השני.

זה במשרד ראש הממשלה.

אני יודע. השאלה היא, האם חושבים פעם להחליט בענין זה.

בנושא הרדיו האזורי היה מכרז לפני שנתים, והענין לא הובא לידי גמר.

צריך להביא ענין זה לידי גמר. ואם צריך עזרה שלנו, אנחנו יכולים לעזור.

אני חושב שהציבור מחכה לרדיו אזורי. בתחום הרדיו יש היום פירטיות. יש ערוץ-שבע,

היה קול-השלום שנעלם, האניה טובעה, יש רדיו אחד בחיפה, וזה גורם שלא לשמור על

החוק. אני רוצה לשמוע מהשרה או ממנכ"ל המשרד למה הדבר הזה מתעכב.

הדבר נמצא בידי ראש הממשלה.

דבר שני- קראתי בעתונים, וזו היתה ההפתעה הכי גדולה, שחברת מוטורולה



ופלאפון האריכו בעוד 10 שנים את הזכיון שלהם. ועדר. שבשעתו בדקה הגיעה

למסקנה שב-1 בינואר 1994 צריך לתת נ?פעיל טבי, והמכרז היה צריך לצאת עוד

ביוני 1992. אבי בתקופתי ניסיתי, והם על ידי בג"צים דהו את הענין. הם אמרר:

עם השר הזה אי אפשר להסתדר, נסתדר עם השר השני, והראיה שהסתדרו, לתת עשר שנים

זכיון למפעיל, שלדבריו ב-1997 הוא מסיים את הזכיון שלו? אני רוצה לדעת מה.

היה השיקול ומה היו הדברים שהנחו להאריך את הזכיון כי אני דברתי עם החברות

שהיום משתתפות במכרז. ואני מברך על המכרז שיצא, אמנם באיחור, אבל הוא יצא.

כל אחד מצפה שהוא יזכה ולכן הוא לא רוצה להסתכסך עם המטרד והוא לא הולך לבג"צ.

הם טוענים שהמהלך הזה של מתן עוד 10 שנים פלוס אופציה לשש שנים - כלומר

16 שנים לחברה אחת - מילא שהשר החליט, השר הקודם - אינני בא בטענות לשרה

הזאת, כי זו היתה עדיין העבודה של השר שחל, לכן צריך לציין שהשרה לא היתה

מעורבת בענין; הלחצים היו עליו וכנראה שהוא נכנע ללחצי בזק והעובדים ונתן

הארכה, שהתשתיות יהיו לשתי חברות משותפות, וגם זה חלק מהדברים שהיו בויכוח

במשרד. אם הזכיון לא יוצא החוצה, החברה השניה עושה גם את התשתיות; פה כצואה

ההחלטה שהתשתיות נשארות בבזק. טוב, בזק צריך לדאוג גם לעובדים. אבל אני

שואל: מה היו השיקולים המנחים, שהיו צריכים להאריך לחברה שהיתה מונופולית

עד איכס שנים, והאריכו לה פעם אהה ופעם שניה, ועכשו היתה ועדה ציבורית שבדקה

את הענין והגיעה למסקנה שהבלעדיות מסתיימת ב-1 בינואר 1994 והזכיון ללא

בלעדיות ב-1997. עכשו אני שומע שיש להם עוד עשר שנים ועוד אופציה לשש שנים.

מישהו אמר שהוא רוצה לפנות לבג"צ, אבל הוא חשש שיאמרו לו שלא פנה במועד;

אם אלך עכשו לבג"צ, לא יתנו לי. אני רוצה לדעת מה דעת

המשרד על הענין הזה.

הנושא השלישי - השר שחל נתן לדייר מעוז לבדוק את הרשיון שאני חתמתי

בימים האחרונים, והחליטו גם שיחות בינלאומיות להוציא לתחרות, אחר-כך הוא

עדיין פחד מהעובדים וביקש מפרופסור זמיר, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, לבדוק

מבחינה משפטית, פרופסור זמיר בדק ואישר שכל מה שעשיתי, זה חוקי ונכון וצריך

לחתום על הרשיון. נכון שבעיני העובדים בבזק זה לא מוצא חן, אבל צריך להסתכל

מה טובת הציבור, אני שמח שמנכ"ל המשרד, מר וקס, אמר שכל השמחים יצאו לתחרות

חוץ- מהתשתיות, אבל אם הרשיון לא יהיה חתום, אז קודם כל ההפרטה נתקעת ואי אפשר

להתחיל בהפרטה, כי אלה שיקנו את המניות לא יודעים מה נשאר מונופול ומה יוצא

לתחרות, צריך להזדרז בדברים אלה, כדי שנוכל לקדם את הנושא הזה,

היתה ועדת שטסל שבדקה את נישא בנק הדואר והגיעה למסקנה שצריך להפריד

את בנק הדואר הרשות הדואר ולהפוד אותו לגוף עצמאי, איפה הדברים עומדים?

אני יודע שבתקופת השר שחל, הוא הדיח את מנכ"ל רשות הדואר,

.. , כאילו הוא לא מקצועי ולא מצליח, למרות שבשנת 1992 הרווחים של רשות

הדואר הסתכמו בלמעלה מ-30 מליון שקל. ואני שומע היום שהמנכ"ל ממלא המקום -

ענינו של המנכ"ל הקודם תלוי ועומד בבג"צ - יש לו כבר הפסדים, לא רק שאין

ר-וחים. אז כנראה שזה לא כמו שאמרו שהמנכ"ל לא מוצלח, אלא כנראה שזה היה

משיקולים פוליטיים כאלה ואחרים,

אני מבקש לדעת מה קורה בנושא מנכ"ל רשות הדואר ומינוי מנכ"ל לרשות

הדואר, ומה על בנק הדואר, שהוא למעשה מהווה את שורש ההפסדים ברשות הדואר.

אני בהחלט מצטרף לדיעה שיש להוזיל את השיחות לחוץ-לארץ ולייקר את

השיחות המקומיות. זה לא הזמן שתושבי דימונה או מתולה ישלמו יותר -

מדימונה לא מדברים הרבה לחוץ-לארץ,

אבל יש סבסוד צולב, השיחות לחול-לארץ מסבסדור. את השיחות -המקומיות.

אם מורידים את תעריפי השיחות לחוץ-לארץ צריך ליישר רת השיחות המקומיות.

ועכשיו שאלה אחרונה- מה קורה עם נוסחת-פוגל לגבי התעריפים? האם

עדיין עובדים לפי נוסחה זו. עוד מעט מתתייכת שנה 1993, היתה ועדת מידן





והיתה ועדת דורון שורר, איכה הדברים עומדים?

חבר-הכנסה ט. בוחבוט.

קשה לי להתרגל לישיבות של ועדת הכספים אחדי שאני יושב בשלטון המקומי.

לדעתי, ואמרתי אח. זה כמה פעמים, .השלטון המרכזי, בעיקר הכנסת, צריך ללמוד

מה שקורה בשלטון המקומי, למרות שתוקפים את השלטון המקומי. בשביל מה מביאים

תקציב לדיון, כאשר אני שומע אותן תשובות ואני יודע בדיוק את הסצנריו, איך

הישיבה הזאת נגמרת. אני לא מבין. את זה. זה התקציב השני שאני בא לדיון, אדוני

היושב ראש, כאשר השר שחל כיהן כשר התקשורת הובטח לנו, שינתן טיפול משמעותי

לקליטה גם של הרדיו וגם של הטלוויזיה. תפתח את הפרוטוקול.

תסלח לי, ידידי חבר-הכנסת גדליה גל, אתה יושב בשקט והשרה אומרת:

תגדיל את התקציב. אני ציפיתי, שהשרה תבוא היום ותגיד: רבותי, אנחנו הולכים

להגדיל אח. התקציב, על מנת -"אתם שיושבים בקר העימות תקבלו טיפול. מה זאת

אתה תגדיל את התקציב. אני צריך להגדיל את התקציב? תקחי

התקציב הזה, כמו שאני עושה , בראש רשות, ותעשי בו שינויים.

אני אומר לך, אדוני היושב ראש, אני אבדוק את תקנון וכנסת, קודם כל

אגיש הסתייגות לכל התקציב הזה, אני אתקוף אותו, על מנת שאתם תתנו תשובה לגד?????יל,

לא יכול להיות דבר כזה. אני אינני מאמין למשמע אזני. כאשר בא מנכ"ל המשרד,

וברור לי שכאשר הוא בתפקיד שלושה חודשים, הוא לא מכיר את הכל, אבל אני מצפה -

תאמין לי שהוא מכיר את הכל.

רבותי, התקציב הזה של משרד התקשורת, מי הכין אותו? מה, השרה ישבה

והכינה אותו? אלה אנשי המשרד שמכירים את הנול--א.

משרד האוצר, קודם כל.

אדוני היושב ראש, אתה הבטחת באופן אישי.

אני אשיב.

אז מה אתה אומר לי: תחכה עוד שנה? אני לא מבין את זה,

אדוני המנכ"ל, אני מציע לך, כאשר אתה נותן תשובה תחשוב שיושבים כאן

בעלי מקצוע. זה לא נכון שאי אפשר להעביר כבל . , . של בזק. זה לא נכון,

אצלנו במעלות, יש שכינה חדשה, והיום באים בלוקים עם חמישה-ששה נתיבים

ואתה יכול להעביר בנתיב אחד כבלים ובנתיב שני את הצנור של בזק ויש לך עוד

ארבעה נתיבים-

אני מתפלא על חברי הכנסת שיושבים פה כל כך הרבה שנים, רק להצביע

להוריד? אין לך אפשרות שבוועדת הכספים תתקבל החלטה להעביר כליון שעל לנושא





שיפור הקליטה של ערוץ שנים בטלוויזיה.

באיזה משרד הצלחת להעביר? המשרד היחיד שכולנו רצינו להעביר בו סכומים

מסעיף לסעיף היה משרד העבודה והרווחה, וגם בזה לא הצלחנו.

אני רוצה לומר לך דבר אחד: אנחנו מנסים, לא ילך, נלך בדרך אחרה.

חבר-הכנסת בוחבוט, תתרגל לזה,

אני רוצה להעיר שתי הערות; א. אני שמעתי משפט שאמר חבר-הכנסת ד"ר יוחנן

בדר, חבר ועדת-הכספים שנים ובית, שההשפעה של ועדת הכספים היא השפעה מצטברת ולא

השפעה מיידית. אני אומר לך, אני יידע שבמשרדים, בסופו של דבר, מעבר לתשובות,

מאזינים למה שנאמר כ אן, חלק מהדברים משפיעים. אני יודע שלא אחת, כאשר אנחנו

מזמינים משרד, ערב לפני כן הם יושבים ומתכוננים,

אני רשמתי לפני שני דברים מהדברים שאתה אמרת: דבר אחד, הנושא

של קליטת הרדיו בצפון הארץ, והמנכ"ל השיב, שייעשה טיפיל ומאמץ בנושא זה. שמעתי

ורשמתי את הדברים, אני יכיל להגיד לדברים כאן, שבנושא של קליטת ערוץ 2 ,

נדמה לי שכתוצאה מדיין שהיה לפני שנה, יש משדר בבני-יהודה ויש עוד כמה משדרים,

אמת,

ואני הבטחתי ועמדתי מאחורי זה. זה לא כל מה שרצית, אבל בכל זאת נעשו-

הרבה דברים, אנחנו חשבנו שאם יהיה משדר בבני-יהודה, הוא מכסה את כל השטח.

מסתבר שהוא לא מכסה את קריית-שמונה ולא מכסה את בית-שאן. ואני יודע, ולא רק

שאני יודע, עזרתי להשיג תקציב נוסף לעוד כמה משדרים,

את המשדרים החברית צריכות להקים.

אני מסכים עם מה שאמר חבר-הכנסת חיים קופץ, שאחת הסיבות מדוע בתקציב

קשה לשנות -

אז תעבירו אותו אן-בלוק, למה הדיונים?

ההערות נשמעות, הדברים מתבררים ויש להם השפעה. כל אחד יודע שאם

יתחילו לשנות בתקציב ימינה ושמאלה, אלוהים יודע לאן נגיע, אבל אני אומר יותר

מזה: אני בדיון זה רשמתי לי כמה דברים שהמשרד קיבל. ומה שהתכוונתי לומר

בדברי הסיבום היא, שאני מתכוון להזמין בעוד שלושה חדשים את המטרד - כפי שעשינו

בשבה שעברה לגבי חלק מהמשרדים - לשמוע דיווח ביניים. לא נחכה לשנה הבאה.

נשמע דיווח מה קרה עם הרשיון הכללי, מה קרה עם ההפרשה של בזק ומה קרה עם

הפלאפון וגם מה קרה עם הקליטה בגליל. אני חושב שהמעקב הזה והדברים שנאמרו

כאן בסך הכל מקדמים את הדברים והדברים ללא ספק משתפרים.

שרה התקשורת והאמנויות, שולמית אלובי, בבקשה.

בענין שהעלה חבר-הכנסת פנחסי, הארכת הזכיון בעוד עשר שנים לחברת

מוטורולה ופלאפון, אנחנו קבלנו את זה ולא ניתן לבטל אה זה, כי 7י ביתן

על ידי השר, למעשה על ידי סכי השרים, שר האוצר ושר התקשורת, ואנחנו קבלנו

את זה ולכן זה היה נתון ביציאה למכרז, ולא היתה אפשרות לשכות את זה, כי זה

כבר ניתן ויש מה שנקרא "הבטחה של מלכות", אבל אנחנו עומדים על המשמר. יש

עוד כמה דברים שהובטחו, ואנחנו לא יכולים לבטל.

מה לגבי החדרים, הם מחזירים?

זו הערה אחת. הערה שניה לחבר-הכנסת בוחבוט: אני רוצה שתבין, אנחנו

נמצאים במצב מאד לא נוח. מסתבר שבמשך שנים רבות לא נבנה תקציב לפחת ולחידוש

מערכות. ואנחנו נכנסנו למשרד וקבלנו דו"ח על משדרים שבכל הארץ; זה בלאגאן

טוטאלי, המשדרים מיושנים. דיבר על כך חבר-הכנסת דן תיכון שראה את הדו"ח.

יש הצטברות עצומה שאתה לא יכול להטיל אותה על אחרים ובבת אחת להחליף חלק

עצום של הציוד ולהתחיל לבנות מחדש גם את החלוקה. המשרד נותן את הדעת על כך.

אחד הדברים הכי חשובים שאני רואה לזכותי הוא, שהאיש הזה - שלמה וקס - יושב

במשרד התקשורת, כי פה יש צורך בידע לגבי החלוקה המחודשת וצריך להיות פחות

בעל-בית ולחלק את זה ליותר שלוחות שתהיינה אחראיות במובן זה שיכינו בדרך

נכונה תקציבי פיתוח לצורך בלאי. זו איננה המערכת היחידה בארץ שנמצאת במצב

זה. יש מערכות לא פחות מורכבות שנמצאות במצב כזה.

ר. פנחסי.

יש ציוד בשווי של מליונים שמונח כאבן שאין לה הופכין בגלל חילוקי דיעות.

זה דבר שלא יאומן.

הבעיות שאתה מעלה, חבר-הכנסת בוחבוט, הן נכונות. לכן מחפשים כל מיני

דרכים להתגבר עליהן; במקום שלא ניתן להכנס בקרקע, מנסים להכבס מלמעלה. בענין

הכבלים אפשר לתת לחברות הכבלים שיפעילו "תפר". מה שקורה הוא שרשות אחת

אינה יודעת מה שהרשות השניה עושה. ורשות מקומית שיש בה תכנון, יותר קל

להכניס את הכבלים. אבל במקומות אחרים, למשל במקום שאני גרה בי, קודם חפרו

חברות הכבלים ועכשו אני רואה שחופרים את כל הכפר מחדש, כי הבזק חופר. בודאי

שזה לא יעיל ובודאי שזה לא נכון, אבל אתה בתוך עמך אתה יושב. אנחנו משתדלים

בחלק מהדברים להתגבר על הבעיות. אני רק מבקשת אותך שתבין, כאשר אתה נכנס

למערכות, אתה מגלה שהכל קרס, כי לפני זה לא נתנו על זה את הדעת, וזה חבל.

אתה מנסה לפתור את הבעיות. אבל הבעיות שאתה העליון, איש לא מטיל ספק שאתה

צודק בהן.

היו"ר ג. גל;

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה וקס, בבקשה,

אני רוצה להבהיר עוד פעם. אתה אמרת ואתה צודק, שיש צנרת, ואני גר

במקום שבו כל ההכנה נעשתה מראש. איפה שאין הכנה, הטלוויזיה בכבלים פותחת

פס של 10 סנטימטר, בתוך הדבר הזה להכניס עוד צנרת לטלפון, זה לא ניתן- לזה

התכוונתי. איפה שיש צנרה, מכניסים. בישוב שאני גר, הכניסו את הצנרת גם

תקשוב, גם טלוויזיה, גם טלפון וגם החשמל הוא תת-קרקעי. לזה התכוונתי ואם

לא הובנתי, אני מתנצל.



אני רוצה להגיד לך, הבר-הכנסת בוחבוט, המנכ"ל הקודם מינה ועדה

שאני הייתי שותף לה בתור קצין קיסר ואלקטרוניקה ראשי, כי בכל נ ושא הספקטרום

המשותף יש הרבה ניצולת של הצבא. ובשבוע שעבר קבלתי את דו"ת הביניים, ואמרתי:

הלוואי והייתי יכול ללכת לאדמה בתולה ולהתחיל הכל מחדש. צריך לזכור שיש

עובדות קיימות בשטח שאיננו יכולים לשנות אותן. לכן אנחנו עושים רה-ארגון

של כל המשדרים, ובזה מושקע הרבה מאד כסף, ואני מדבר על האחריות של הערוץ

הראשון והערוץ השלישי, ואומר מלה על הערוץ השני בהמשך דברי, כדי לתת גם כיסוי

קרקעי, זאת אומרת כבילים, וגם שידורים דרך הלוויין במקומות מסויימים,

זה לא פשוט. זה תהליך שיעלה הרבה מאד כסף, וידידי מהאוצר לא אוהבים את זה,

זה לא מופיע בתקציב, וזה יעלה כמה מליוני דולרים טובים.

באשר לערוץ השני, אני אקח אה הידע המקצועי שלי, ואני שותף לזה, יש

תכנון להקים משדר מרכזי בהר הלל, שיכסה את כל הגליל העליון. הוא עשוי

לכסות את כל הגליל העליון, כמו שהמשדר וכנען של הערוץ הראשון מכסה את כל

הגליל העליון, כולל מעלות וכל האזור, לא כולל קו המפרץ. זה הזכיינים של הערוץ

השני, כפי שאמר חבר-הכנסת פנחסי, צריכים להפעיל.

המשדר בבני-יהודה לא כתן את הפתרון. הוא נתן לעמק החולה, לכינרת,

לעמק הירדן, לא לעמק בית שאן. אני נכנסתי בצד המקצועי. אבל לא האחריות

של המשרד שלנו הערוץ השני. הערוץ השני נתון היום בידי משרד הכלכלה.

באשר לקליטת שידורי אף.אפ. אני חוזר ואומר, אנחנו עושים כל הזמן

מאמץ לשפר את הקליטה גם במשדרים קטנים מקומיים. אי אפשר ולא יהיה ניתן

בסופו של דבר להגיע לאותה רמת כיסוי בכל נקודה ונקודה. יהיו נקודות שבהן

הקליטה תהיה טובה יותר. לכן הדגש הוא יותר על מרכזי אוכלוסיה. מעלות תרשיתא

זה מרכז אוכלוסיה אחד, אז יהיו שידורי אף,אמ. לא הכל ניתן. צריך לקרוא

אה דו"ח מבקרת המדינה על המשדרים,

אני מקווה שהבהרתי את עצמי ואנחנו נפעל בכיוון הזה.

באשר לרדיו אזורי, כמו שאמרה השרה, זה נמצא עכשו במשרד ראש הממשלה.

אני מקווה שהוא יהיה במשרד שלנו, וברגע שתינתן להחלטה, אנחנו נצא במכרזים.

אם זה עובר למשרד שלך,

ש. וקס;

ההמלצה שלי היתה המלצה מקצועית לעשות את השינוי פה של הרדיו לאזורי.

זה היה מאמץ שלי.

תגיד לראש הממשלה.

לכן רציתי לשמוע כמך.

באשר לרשיון של מוטורולה, העזרה ענתה. זו עובדה.

אתה שלם עם זה?

ש. וקס;

תרשה לי לא להביע את דעתי, אני פקיד בכיר.

כולם באים לצעוק אצלי: החברות שפנו אלי מפחדות, הן מחכות לזכיון

הקרוב, אולי תזכינה, אז הן מפחדות להסתכסך עם משרד התקשורת.

זה לא נכון שהן מסתכסכות עם המשרד.

כך הם רואים את זה.

תבר-הכנסת פנחסי, באשר לרשיון הכללי, התייחסתי בהרחבה, אנחנו מתכוונים

להוציא אותו ברבים הראשון של 1994 ולפתוח כמה שיותר לתחרות באמצעות הרשיון

הכללי.

עם השביתות של עובדי בזק?

מה שנעלה, נעלה,

אנחנו התייחסנו גם לנוסחת-פוגל, ואנחנו מתכוונים לאמץ את דו"ח שורר

בצורה כזו או אחרת, ואלה יהיו התעריפים החדשים.

גברתי השרה, אדוני המנכ"ל, הפקידות הבכירה, אנחנו מודים לכם, וכפי

שאמרתי נזמין אתכם בחודש מרס או אפריל לדיווח-ביניים. נוציא מהפרוטוקול

כל הדברים החשובים, ונשמע מכם איך הדברים מתקדמים-

תרדה רבה,

הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה.12:40