הכנסת השלוש-עשרה
מושב שלישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 224
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ט"ז בכסלו התשנ"ד (30 בנובמבר 1993). שעה 14:00
נכחו;
חברי הוועדה; ג' גל -היו"ר
ר' אלול
חי קופמן
חברי הוועדה למלחמה
בנגע הסמים; ר' איתן - יו"ר הוועדה
חה"כ נ י בלומנטל
חה"כ ח' דיין
חה"כ ת' זיאד
חה"כ ו י חאג י יחיא
מוזמנים; סגן השר אי בן-מנחם - הממונה על המאבק בסמים
מטעם ראש הממשלה
מזכירת הוועדה
למלחמה בנגע הסמים; ר' בלומדוזן
קצרנית; מ' טבעון
סדר-היום; תקציב המלחמה בסמים.
תקציב המלחמה בסמים
היו"ר גי גל;
אני פותח את הישיבה. כינסנו את הישיבה הזאת כדי לשמוע מהוועדה למלהמה
בנגע הסמים ומן האורחים את ההערות ואת הבקשות לגבי התקציב של 94. ידענו בשנה
שעברה, כשהכפלנו את התקציב, שניצור ציפיות גבוהות גם לשנת התקציב 94. אבל זה
לא מנע מאיתנו לעמוד על כך שהתקציב לשנה שעברה יוכפל, וודאי נשמע מה קרה
כתוצאה מהכפלת התקציב.
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 30/11/1993
חוק התקציב לשנת הכספים 1994, התשנ"ד-1994
פרוטוקול
ר' איתן
בנושא הסמים מדברים הרבה ובאופן בלתי מדויק. אם מופיע כאן נתון מוסמך,
מחר אתה יכול להיתקל בנתון אהר, שמסתמך על מקורות שונים. יש ויכוח על מספר
המכורים ומספר המשתמשים, וכמות הנזק, הישיר והעקיף. במערכת שעוסקת בנושא הזה
חסרה פונקציה יסודית ובלעדית, והיא מרכז מידע שיתן לכל הגורמים שעוסקים בנושא
מידע מוסמך, עדכני ומקובל על כל הגורמים. היום לא קיים מרכז מידע כזה. לכן,
באה הרשות ונותנת נתון אהד, ובאות הרשויות המקומיות ונותנות נתון אחר, ומשרד
החינוך יש לו מספרים, והמשטרה, וכן הלאה.
אין לנו בתקציב - אני הכנסתי את זה בהסתייגות - להקמת מרכז מידע ברשות
למלחמה בסמים. מרכז המידע הזה צריך לספק את המידע לכל הגורמים שעוסקים בנושא -
למשרדי ממשלה השונים, למערכות שונות, למוסדות, לרשויות, הוא צריך ליזום
מחקרים, לקבל את התוצאות ולהפיץ אותן כדי שאפשר יהיה לקבוע תכנית עבודה לפיהן.
הצעתי גם שהתקציב של הנושא הזה יהיה רב-שנתי - ליותר משנה. כי אתה לא
יכול לממש תכנית למלחמה בנגע הסמים לשנה, וכל חצי שנה להתחיל את המלחמה מחדש.
הנושא מטופל בשלושה מישורים
¶
1. מניעה - וזה יותר במשרד החינוך; 2. גמילה
- במשרד העבודה והרווחה ובמשרד הבריאות; 3. חקיקה ואכיפת החוק - משרד המשטרה.
אין לי על זה נתונים מדויקים, אבל אני חש שהתודעה הציבורית והפוליטית
לוקה בחסר בכל מה שנוגע למאבק בנגע הסמים, או לנגע הסמים והשפעתו על החברה.
לדוגמא, מערכת החינוך טוענת שיש ירידה במספר המשתמשים בקרב התלמידים, אבל
כשאתה בודק את העניין מסתבר שמספר המשתמשים ירד, אבל מספר המשתמשים בסמים קשים
עלה. אלה מעין כלים שלובים, שהם תוצאה של הרבה גורמים, כגון מה קל להבריח ומה
משפיע יותר ומה קל לשימוש, או מה באפנה. זה כולל מסיבות אסיד, שהן המקום
שמבחינה חברתית אליו באים וממנו יוצאים משתמשים ומכורים.
הנזק לחברה הישראלית בכסף כתוצאה מפריצות וכל הפעילות על רקע פעילות
שנוגעת לסמים - הוא בהיקף של 2 מיליארד דולר לשנה; המכירות והסחר - 3 מיליארד
דולר. סך הכל כ-5 מיליארד דולר בשנה נזק לחברה הישראלית במישורים השונים,
כתוצאה מנגע הסמים.
אני מדבר יותר על סמים ופחות על אלכוהול, אבל הדברים פחות או יותר קשורים
אחד בשני, למרות שהתודעה הציבורית מופנית יותר לסמים, כי האלכוהול הוא לא בגדר
עבירה על החוק.
התקציב של משרד החינוך גדול - מיליארדי שקלים, והם לא צריכים עוד שני
מיליון שקל כדי לטפל בנגע הסמים. מצד אחד זה נכון, אבל מצד שני, אני לא יודע
איך לומר למשרד החינוך - זה התפקיד שלכם, אלה הצרכים, אתם מקדישים לנושא הזה
כך וכך כסף. זה יכול להיות בשכנוע, זה יכול להיות בצורה אחרת.
הרשות למלחמה בסמים, שהיא הרשות המקצועית, היא המתאמת בין המשרדים, והיא
צריכה לספק את המידע שדיברתי עליו קודם. הרשות לא יכולה מצד אחד להיות בית
תמחוי שנותן ספל מרק לנזקקים, ומצד שני אין לה היכולת המקצועית לתת את מה
שנדרש לעוסקים בנושא.
בי ארד;
תקציבים.
ר' איתן
¶
אני מדבר על תקציבים. הכל מתחיל ונגמר בתקציב.
עוד דוגמא היא תקני כוח אדם. ההיקף של הבעיה גדל, וכשההיקף גדל דרושים
יותר אנשים שיטפלו בתחומים השונים. עובדים סוציאליים או מומחים אחרים. אי אפשר
לומר: אין תקני כוה אדם, או לא גדלים בתקני כוח אדם כשמצמצמים פה ומצמצמים שם.
היקף הפעילות וסוג הפעילות והתוצאה שלה מותנים בכוח אדם, ולא בשום דבר אחר.
אתה יכול לתת הרבה כסף, אם אין לך מספיק כוח אדם, אז מה יעשו עם הכסף? עד. כאן
פרק אחד.
הפרק השני הוא שעד היום אין מקום שאפשר לקלוט בו נוער עד גיל 18. יש
מקומות לגמילה כמו מלכישוע, ועכשיו קם זוהרים, ויש עוד כמה מוסדות. הם
למבוגרים. אי אפשר להביא נוער למוסדות כאלה למבוגרים, מצד אחד, ומצד שני, אין
לטיפול בנוער מוסדות. זה כבר טיפול אחר, זו צורה אחרת, זו שיטה אחרת, וברור
שהאוכלוסייה אחרת.
הכוונה בפגישה הזאת היא לשתף את ועדת הכספים בצרכים המיידיים האלה,
ולהביא אתכם לתמוך בבבקשות ולהכיר בצרכים. נשמע את הגורמים השונים - מה מעיק
עליהם, מה חוסם אותם ומה יכול להמריץ אותם בפעילות.
בי ארד
¶
תקציב הרשות למלחמה בסמים בשנת 92 עמד על 15.2 מיליון ש"ח, והוא עלה ל-
21.4 בשנת 93. מתוך זה תקציב מדינה היה 9.6 מיליון בשנת 92, והוא עלה ל-17.4,
כולל התייקרויות, בשנת 93. כלומר, נכון שניתנה תוספת רצינית מאוד, אבל לא
בדיוק הוכפל, בוודאי ובוודאי אם אנחנו מוסיפים את ההתייקרויות, לפחות 15% שהיו
בשנת 92.
לגבי מרכז מידע. נכון להיום רוב הנתונים באים משני מקורות: הרשות למלחמה
בסמים ומשטרת ישראל. אני לא מכיר אף גוף אהד שאוסף נתונים על מה שנעשה בארץ.
אם כי אין לנו פונקציה של מרכז מידע, אנחנו מקדישים כל שנה מינימום חצי
מיליון שקל ומקסימום מיליון שקל למחקרים. אנחנו היחידים שעושים מחקרים גם
בתחום הסמים, ולא רק זה - אלא גם בתחום האלכוהול והסיגריות, למרות שזה לא
בדיוק מתפקידנו.
היו"ר ג' גל;
מה היחס בתקציב בין גמילה למניעה?
בי ארד;
50% מתקציב הרשות הלכו עד עכשיו לנושא הגמילה, טיפול ושיקום; 25% למניעה;
7% -8% הלך למחקר ופיתוח משאבי אנוש, יש לנו המון תכניות אקדמיות; כ-10%
לתפעול. זה לא היחס הרצוי לפי קדימויות הרשות, אלא זה היחס המצוי לאור לחץ של
מכורים לקבל טיפול בגמילה. הרשות טוענת כל הזמן שמשימה הראשונית שלה היא
המניעה, ולמרות שזה תהליך ארוך, אם נגיע להפוך את נושא השימוש הבלתי חוקי
בסמים לדבר אנטי-חברתי ואנטי-נורמטיבי, כי אז הצלחנו אולי להקטין את הפוטנציאל
העצום של ההתמכרות בעתיד. נכון להיום אנחנו מקדישים רק רבע מהתקציב התפעולי
לנושא המניעה. אגב, הגשנו הצעת תקציב 96-94, ואנחנו מקווים שעד 96 נגיע
לשוויון בין הפרמטרים האלה, שהם הבולעים כספים בצורה בלתי רגילה. הרבה יותר
מאשר יתר הדברים.
לעצם העניין. הנתונים שישנם כאן הם נתונים מאושרים על ידי סקרי הרשות,
ועומד מאחורי זה אפארט אקדמי. תמיד אפשר לתקוף אותו ולהגיד; זה לא שווה, לי יש
אקדמאי יותר טוב. למשטרת ישראל יש לה מחשב. לפי טענת המשטרה יש 40,000 מכורים
וסוחרים במחשב. שאלנו אם זה לפי פרט אישום או לפי שמות, והם טוענים בעקשנות
שאלה שמות. זו אוכלוסיית היעד שלה אנחנו אמורים לתת מרפא כלשהו.
נכון שהאוצר כבר סיכם איתנו שהוא מעמיד את תקציב הרשות של שנת 94 בסדרי
גודל דומים לשנת 93. ייאמר לזכותו שהוא העביר לבסיס התקציב את התוספת הייחודית
שניתנה בשנת 92. יחד עם זאת, לא הגענו עדיין לשובע מבחינת שירותים. אני רוצה
להזכיר שהרשות הוקמה מאחר שעשר שנים הבעיה עלתה, אבל שירותים לא היו באף משרד,
או כמעט באף משרד, חוץ מאשר במשטרה וקצת במשרד הבריאות. אין מנוס - אנחנו
מנסים להתגבר לא רק על הצרכים, אלא גם על פער עשייה, כי אמרו: אצלנו זה לא
יקרה. למעלה מעשר שנים. הרי אילו הדבר היה גדל כמו שגדלו יתר הדברים החברתיים,
לא היה צריך רשות. מעבר לבעיה מאוד מסובכת, לתאם 8-7 משרדי ממשלה, ועוד על ידי
גוף שהוא לא ממשלה.
אנחנו מבקשים מהוועדה מינימום תוספת של 10 מיליון שקל מעבר למה שמופיע
בהצעת חוק התקציב. מתוך ה-10 מיליון קרוב ל-6 מיליון יופנו גם הם לתחום
הטיפול. כ-2 מיליון שקל לעיבוי הטיפול במגזר הערבי. התחלנו השנה לעשות משהו
בתמרה, עשינו השנה משהו - ואני מדגיש; משהו - בנצרת, בעזרת משרד הבריאות עשינו
משהו בעכו. אבל זה לא מספיק. אנחנו עוד בתחילת הדרך, מול מגזר שהוא אמנם קטן
באוכלוסייה, אבל הוא גדול בחוסר שירותים חברתיים. לכן שם בעיית הסמים לא
מאותרת, ההיפך הוא הנכון. ואומר את האמת, זה מסכן גם את השכנים היהודים של
הכפרים הערבים. שלא יהיו אי הבנות - דברים כאלה לא נשארים רק בתוך הבית פנימה.
היו"ר גי גל;
ולהיפך.
בי ארד;
נכון. בכ-2 מיליון שקל מהתוספת המבוקשת אנחנו מבקשים לפתח את מה שהתחלנו
לפתח - כפר זוהרים. למרות הרעשים שוודאי שמעתם בתקשורת, אני מקווה שאיכשהו
נחזור לסדר ולנהלים ולחוק הפיקוח על המעונות. ואז אנחנו מדברים על תוספת של 70
איש לפחות בכפר הזה במשך השנה הקרובה. מעבר ל-200 שמכוסים בתקציב הקיים. יש
200 איש במלכישוע, באילנות ובקהילת הרטוב ליד בית שמש.
ח' קופמן;
יש משהו בנגב?
בי ארד;
אנחנו מדברים על פיתוח של כפר נוסף לקראת 95. לא ייכנס לשם עדיין אף
מטופל. מדובר רק בתשתיות.
אנחנו מדברים על מוסדות טיפול לנוער. עד עכשיו גם הרשות וגם המשרדים נתנו
את דעתם משך קרוב לחמש שנים איך לפתח שיטות ושירותי טיפול וגמילה למבוגרים.
אנחנו מציינים במיוחד בין- גילאים 18 ל-40. עושים קצת יוצאים מן הכלל, אבל לא
הרבה מעל זה. מסתבר שיש אוכלוסייה של נוער. כבר איתרנו למעלה מ-120 בני נוער
בגילאי 12 עד 17, שזקוקים כמעט למה שאנחנו קוראים חינוך וטיפול משולב. אנהנו
חושבים, יחד עם המשרדים, לבנות שני סוגי שירותים - שירות אמבולטורי לילדים שיש
להם בית ומשפחה, והם יכולים רק לבוא לקבל את הטיפול, ושירות סגור לנערים שצריך
להרחיק. ללא תוספת תקציב לא נוכל להרים את זה.
הדבר האחרון, אנחנו חושבים שצרכים כמו מחקר וכדומה צריך לעבות, על מנת
שמרכז המידע המיניאטורי שיש ברשות גם יעשה מהקרים וגם יחיו אנשים שיעשו ניתוח
מערכת ויפיצו את הנתונים לכולם.
סגן השר אי בן-מנחם;
אם אני לא טועה ראש הממשלה הביא תורם להקמת מרכז גמילה לנוער. מה קורה עם
זה? מה קורה עם הכסף? למה המעון הזה לא מוקם? ישבנו בישיבה ארוכה מאוד עם ראש
הממשלה, אחרי זה איתך ועם הסמנכ"ל שלך.
בי ארד;
בלי לציין שמות, יש תורם שמוכן לתת 300 עד 350 אלף דולר לבניית מוסד
טיפולי-חינוכי לנוער, מתוך התניה שהוא יהיה בצפון הארץ. קודם כל בזבזנו קרוב
לחצי שנה לחפש מקום. לא פשוט למצוא מקום כזה. אנחנו מקווים לסגור משהו באזור
רמת יוחנן - - -
חי קופמן;
מבנה או כפר?
ב' ארד;
יכול להיות מבנה. אנחנו מקווים שהשנה, אם יהיה לנו גם תקציב. מפני שהמבנה
יכול להיות, אבל בלי תקציב הוא יישאר פיל לבן.
דייר חי גלסר;
משרד הבריאות מופקד על הטיפול בנפגעי סמים ואלכוהול ותרופות. אנחנו
עוסקים בעבודה במספר שיטות - 1. אשפוז לגמילה, עד כ-30 יום. כאן האדם עובר
בעיקר את. הגמילה הפיזית. 2. מרפאות, מוסדות אמבולטוריים - שם הוא מקבל ייעוץ,
טיפול. וגם המשפחה, לפני או אחרי הגמילה. 3. מרפאות לטיפול באמצעות מתדון, זה
תחליף סם ששותים במקום, ומקבלים יחד עם זה ייעוץ רפואי. 4. אנחנו עוסקים
בהכשרת כוח אדם ובייעוץ לאנשי מקצוע אחרים.
במשך השנים, בעזרת התמיכה והדחיפה שהרשות נתנה לכל המשרדים, משרד הבריאות
התארגון משנה לשנה ומגדיל גם את התקציב וגם את השירותים. למרות כל המאמצים,
אנחנו עדיין לא יכולים לספק את כל השירותים שאנחנו רואים לנכון לספק.
התוספות שביקשנו הן לטיפול בנוער. לנוער היום אין שום מענה, לא מבחינה
אמבולטורית, לא מבחינת הגמילה הפיזית, ולא בהמשך החינוכי או השיקומי. אנחנו
רואים טיפול כרצף שמתחיל באיתור הבעיה, הכנה של האדם להיכנס לגמילה הפיזית,
והגמילה הפיזית. יש קבוצה אחת שיכולה להישאר במקום, עם המשפחה, ולקבל את
הטיפול בצורה אמבולטורית במרפאות, ויש חלק שאין מנוס, אלא לנתק אותו מהסביבה
לפנימיות. זה לא באחריות ישירה של משרד הבריאות, אלא משרד הבריאות רואה את זה
בחיוב כחלק מהרצף.
אני חושב שצריך להתחיל השנח את הטיפול בנערים. אני מבקש בראש וראשונה את
הכספים הדרושים לדבר הזה. זה הולך מאיתור עד הכנה לטיפול בגמילה לכל אחד
מהנערים האלה.
הדבר השני הוא להמשיך את עבודתנו בנתינת תחליף סם. התחלנו לפני כשנתיים
בשכירת מרפאה שמחלקת מרשמים של אדולן, של מתדון, שהגיעו תוך כמה שנים בערך ל-
6,000 עד 9,000 אנשים, שמקבלים את המרשמים. חלק מהם היה לוקח את הסם, חלק היה
מוכר אותו בשוק השחור. הפסקנו את זה, ואסרנו על חלוקת מתדון במרשמים. היום
אפשר לקבל אותו רק בשתייה במקום באחד מהמרכזים שלנו, כדי להימנע מהפצה בשוק
השחור.
אנחנו חייבים להמשיך ולתת תשובה בכל היישובים שאליהם עוד לא הגענו, שיש
בהם ריכוז של אוכלוסייה מכורה, ואנחנו צריכים לתת להם תחליף סם. ביקשנו בתוספת
אפשרות לקבל כספים, במיוחד ברמלח-לוד. זה אזור שהיינו רוצים לעבור בו לשתייה
במקום, לתת פתרון לחלק מהאנשים, ודרך המרכז להביא אותם לגמילה לאחר מכן.
בתחום הזה יש עוד התקדמות גדולה מאוד - עוד מעט יהיה לנו "לם". זו תרופה
שמחזיקה עד שלושה ימים. מתדון יש לו יתרון על ההרואין - הרואין כל שמונה שעות
צריך לקחת, מתדון אפשר לתת פעם ביום, והוא מספק את הצורך. התרופה החדשה יכולה
להחזיק עד שלושה ימים. זאת אומרת, שאדם שעובד לא צריך לבוא כל יום לשתות, אלא
מספיק שהוא יבוא כל שלושה ימים. זה גם פותר לנו את הבעיה של סופי שבוע וחגים
שאנחנו חייבים לתת את הבקבוק הביתה, ולצערנו, חלק מהחומר הזה עובר גם לשוק
השחור. בשילוב של מתדון ולם נוכל לסגור לגמרי את הפריצה של סמים לרחוב
באחריותנו. הכל יהיה בשתייה במקום.
אנחנו מבקשים בתוספת גם אפשרות לפתוח מרפאה נוספת באזור בית שאן-עפולה.
זה אזור שאין לנו בו מענה ושירותים.
ד"ר מ' חובב;
אנחנו מקיפים כ-65 רשויות מקומיות. יש לחץ חזק מאוד. רשויות מקומיות לא
מקבלות את האפשרויות לטפל באנשים שנמצאים בהן במסגרת המשאבים הקיימים היום
במשרד. אנחנו מקבלים תקציב מהרשות למלחמה בסמים בהיקף של 73 משרות לרשויות
המקומיות. אנחנו כמשרד נותנים את הפיקוח וההנחיה ובדיקות השתן.
צריך לציין את הוועדה לשבחה וגם את אנשי האוצר שיושבים פה. מתקציב שניתן
בשנה שעברה למשרד, במסגרת של ה-21.4 מיליון בבסיס התקציב, קיבלנו פתרון
לבדיקות השתן. לא ניתן פתרון להרהבה לעובדים הסוציאליים.
אני יודע שהמשרד בא בדרישות גדולות בנושא של נכים, מפגרים, נשים מוכות
וכו'. לכן אינני יכול להעלות את כל הצרכים של המשרד. מה שהייתי מבקש מהוועדה,
בדרישה יהסית צנועה הוא 2.5 מיליון שקל. זה דרוש כדי להרחיב את הפעילות
ברשויות המקומיות בעוד 30 עובדים. אני מעריך שלזה דרושים 1.5 מיליון שקל. זה
יתן מענה ברשויות אשר כיום אין להן פתרון. היום הם סובלים מהקשיים של המשתמשים
בסמים. לסכום הזה יש הוצאות נלוות של הפיקוח, של ההכוונה, של בדיקות השתן. זה
כחצי מיליון שקל. יש תחום אחד שעליו בכלל לא מדברים - שירות המבחן למבוגרים,
אשר גם היום מבצע את הטיפול לפי צווי מבהן לעבריינים מבוגרים, צו בית משפט.
אני חושב שהתחום הזה צריך להתרחב. זו אלטרנטיבה למאסר. דובר פה על העלות
וההיקף של אנשים במאסר. הצורך הן בבדיקות שתן והן בתוספת עובדים בתחום של
שירות המבחן למבוגרים - כ-500,00 שקל. בגלל הצרכים המרובים של המשרד התוספת
הזאת, שאני רואה אותה כתוספת צנועה, תוכל להרחיב במעט את ההיקף של הפעילות
בתחום הסמים.
היו"ר גי גל;
כמה אחוזים, לפי דעתך, מאלה שנכנסים לכפרי הגמילה נגמלים.
דייר מי חובב;
אני יכול לתת לך את העובדות שאנחנו יודעים עליהן גם ממחקר וגם מתוך
ההסתכלות והידע. מי שגומר את התקופה - שנה וחצי - מעל 60% - 70%; ומי שנכנס
ועובר שלושה חודשים - מעל 50%.
חי קופמן;
סליחה שאני אומר בצורה צינית, אבל כדאי להביא הרבה מאוד אנשים לשלושה
חודשים.
דייר מי חובב;
זה לא ציני. זה דבר שאנחנו בודקים מדי פעם. הקושי הוא להסתגל. לאחר שהוא
נמצא שם בין ה-3 חודשים ל-12 חודשים, הוא נמצא בקהילה ויש דיור מוגן וסיוע.
הטיפול האינטנסיבי, הטוב, במסגרת הפנימייה הוא בן 3 חודשים ל-12 חודשים.
חי קופמן;
למה בדיקות שתן נמצאות במשרד העבודה ולא במשרד הבריאות?
דייר מי חובב
¶
המטופלים בתחום הרשויות המקומיות הם במשרד העבודה והרווחה. המטופלים
ברשות משרד הבריאות - במשרד הבריאות.
ב' ארד
¶
למה אתה מתעסק איתם? שמשרד הבריאות יתן לך במעבדה בסניף הקרוב שלו את
בדיקות השתן.
דייר מי חובב;
אני לא חושב שלוועדת הכספים זה רלוונטי אם זה יופיע בבריאות או ברווחה.
הצורך הוא צורך קיים. הבעיה היא עלות התקציבים. איך לחסוך כסף.
דייר מי חובב
¶
אם היום יעבירו למשרד הבריאות והכסף יישאר במשרד, זו באמת הגדלת פעילות.
אם את הכסף כולו יעבירו למשרד הבריאות, זו העברה לא מהותית ממקום למקום.
ח' דיין
¶
בשנה שעברה בעת דיוני התקציב העלינו את הנושא שב- 194 רשויות במדינת ישראל
היו למשרד העבודה והרווחה מספר תקנים, והוא עוד נעזר ברשות למלחמה בסמים. אם
אני לא טועה, הרשות הוסיפה עוד בין 2.5 ל-3 מיליון שקל על מנת להגדיל את
התקנים. הכנסת אישרה תקציב למשרד העבודה והרווחה בלי להתחשב בנושא ההעברה של
הרשות למלחמה בסמים לצורך הגדלה.
העליתי כאן בשנה שעברה נושא, שב-194 הרשויות המקומיות בארץ אותם המתאמים
- אני קורא לזה מתאמים - מטעם משרד העבודה והרווחה, מלבד הנושא של בדיקות
שתן, הם לא עושים שם שום דבר. בדקתי במספר משרדי עבודה ורווחה, כולל הדגמית של
השתן שהבאתי לוועדת הסמים. מה עושים האנשים שיושבים שם? אם התקציב של משרד
העבודה והרווחה בנושא המתאמים האלה היה עובר לרשות למלחמה בסמים, אני חושב
שהפיקוח היה נעשה הרבה יותר טוב, עם הרחבת תכניות, ולא רק לצורך בדיקות שתן.
אני חושב שזה הפסד נטו, עם כל הצער שבכך, להשאיר את תקציב משרד העבודה
והרווחה בנושא של בדיקות שתן למשרד ולא להעביר את זה ישירות לפיקוח של הרשות
למלחמה בסמים. פה אפשר גם לשלב את הנושא של בדיקות השתן עם אותו מתאם, יכול
להיות כנציג של משרד הבריאות, שיכול לעשות את זה בעבודה הרבה יותר טובה ועם
שילוב הרבה יותר טוב.
בי ארד
¶
לא אמרתי את זה. השימוש גדול שם והוא משפיע על כולם, וגם הפוך.
וי חאג' יחיא;
אני מבין את הכוונה הטובה שלך. כדי שאנחנו נקבל יותר, אתה רוצה להשתמש
במושג הזה. גם אמרת באותה נשימה שאנחנו התהלנו במשהו על המגזר הערבי. במגזר
הערבי, למרות שיש לנו מוסדות, הם מוסדות רופפים, הם אינם נותנים את השירות
הדרוש. התשתית לטיפול בנגע הסמים ובמלחמה חינוכית למניעת השימוש בסמים
ובאלכוהוליזם, אני לא רוצה להגיד שהיא שואפת לאפס, אבל היא מתקרבת למשהו נורא
קשה.
אנחנו יודעים שבמגזר הערבי נגע הסמים הוא באחוזים הרבה יותר מאשר במגזר
היהודי. לכן אני מבקש שבמסגרת הרשות, במסגרת התקציב של משרדי הממשלה, של משרד
הבריאות ומשרד העבודה והרווחה, וכל הנוגעים בדבר יקצו תקציבים מסומנים למגזר
הערבי. לא בגלל זה שאנחנו נהיה מופלים, אלא מפני זה שהתשתית איננה קיימת ולכן
כל התקציב יתנקז למקומות אחרים. לכן אני רוצה להדגיש את העניין של תקציבים
מיוחדים ומסומנים למגזר הערבי.
חי קופמן;
לתשתית?
וי חאג' יחיא;
כן.
ת' זיאד
¶
הסתכלתי בתקציב של משרד הבריאות - בשנת 92 היו 10 מיליון, ב-93 זה גדל ל-
15 מיליון. זאת אומרת, גידול של 50%, ולשנת 94 זה גדל מ-15 ל-20. זאת אומרת -
30%. אז במקום להגדיל את התקציב יש פה נסיגה. אני חושב שזה מסמל את כל התמונה.
אפשר לדבר על כל מיני דברים, אבל אם חסרים כלים וחסרים תקציבים, אי אפשר
להתקדם. התמונה הזאת צריכה להשתנות.
ציבור היעד הוא 40,000. רק לפי תיקי המשטרה - - -
ח' דיין;
מה שתפסו.
ת' זיאד;
לפי דעתי, מה שתפסו זה חלק קטן מהמציאות. יש ציבור יעד לא רק של עשרות
אלפים, לא רק 40,000 או 80,000, אני הושב שיש הרבה יותר. לפי הציפיות של משרד
העבודה והרווחה, האבטלה גוברת, העוני מתרחב. אז צריך לחשוב על כך שיש הרבה מה
לעשות, וזה לא נראה בשטח.
בקשר למגזר הערבי. ההיקף המגיפה באוכלוסייה הערבית גדול. אבל חלקה של
האוכלוסייה הערבית בתקציב הוא 5% או 6% - - -
חי קופמן
¶
מה האחוז המיועד לאוכלסייה הערבית בתקציב השנה?
דייר ח' גלסר;
כל השירותים פתוחים לכל.
ת' זיאד;
ברור שהעוני הוא הרבה יותר גבוה - - -
ח' קופמן;
אצל הסוחרים בסמים העוני לא גדול.
ת י ז יאד;
הסוחרים זה עניין בינלאומי. יש כאן אחוות עמים.
ב' ארד;
זה מעבר לאחוות עמים. יש באמת רוב בכפרי הגליל ובנגב, שהם סוחרים והביאו
את השימוש לכפר הערבי.
תי זיאד;
יש פתגם בערבית שאומר
¶
כל הכופרים הם בני דת אחת.
אני חושב שמה שהיה היה צעד חשוב, התחלה חשובה. אבל יש לקחת בחשבון שהמגזר
הזה הוזנח במשך כל השנים שעברו, וקצת לפצות אותו. יש לא רק לתמוך במוסדות
הקיימים, אלא גם לפתח את המסגרות למניעה ולטיפול.
היו"ר ג' גל;
מאיר, מה התקציב לבדיקות השתן אצלכם?
דייר מ' חובב;
800,000 שקל.
ד"ר מי חובב;
אני מבקש להעיר שתי הערות. לחבר הכנסת דיין, המתאמים הם לא עובדי משרד
העבודה והרווחה. הם מתחום הרשות. העובדים הסוציאליים אינם עוסקים בבדיקות
השתן. בדיקת חשתן היא רק תוצאת לוואי ורק חלק מהטיפול. זאת לא המטרה שלהם.
המטרה שלהם היא התייחסות לאדם. בדיקת השתן היא רק בדיקה באיזו מידה הוא נקי או
לא, משקר או לא משקר, אומר את האמת או לא אומר את האמת.
חי דיין;
הבאתי דוגמא בוועדה למלחמה בנגע הסמים - הנרקומן שמגיע לבדיקה חזאת, אותו
בחור שלוקח את הטיפול לא יכול להוכיח אם אכן השתן הוא של אותו אדם או של מישהו
אחר. הרבה נרקומנים באים עם מזרק של שתן ממישהו אחר, ונותנים את הבדיקה.
דייר מי חובב
¶
נקודה שנייר!. אנחנו פעילים הן בסקטור היהודי הן בסקטור הערבי, ואנחנו
חושבים שצריך להגדיל את הפעילות כפי שהצעתי.
סגן השר א' בן-מנחם;
התקציב של 93 הוכפל, למרות שאם בודקים בקטנות, אפשר להגיד שזה קצת פחות,
אבל הממשלה הכפילה את התקציב כבר בשנת הפעולה הראשונה שלה. גם מכספי עזבונות
מגם מהתקציב הכללי. מ-9.4 ל-17 - - -
חי קופמן;
תיקח את האינפלציה.
י' כהן;
במחירים של 93 סגן השר צודק.
ני בלומנטל;
אבל זה קוצץ קודם לכן. ה-9 לא היה הבסיס שלנו. אילו היו ב-93 מקציבים
מלכתחילה לפי עליית המדד, היינו בתקציב יותר גבוה.
סגן השר אי בן-מנחם;
מעבר לכך, גם כספי העזבונות מועברים לרשות, ולא כפי שקרה בשנים קודמות,
כאשר גופים קיבלו כסף ישירות. הכסף שהוכפל - גם כספי עזבונות מ-2 ל-4 מיליון -
לצערי, עדיין לא מנוצל. מצד אחד יש בעיה תקציבית ומצד שני הכסף עומד בצד. האם
זה מספיק? לא. אבל עשינו צעד משמעותי קדימה. כי היו כוונות לקצץ בשליש והיו
מאבקים של הוועדה למלחמה בנגע הסמים ושל גופים אחרים. אבל הודענו שנגדיל את
התקציב, ואני שמח שהצלחנו להגדיל. זה היה בעזרה הנדיבה של ועדת הכספים ושל
מליאת הכנסת. כי מנעו את זה בהסתייגות. זה חלק מהפעולות הפוליטיות - איך
מעבירים, מאיפה מביאים את הכסף כדי לרצות את האנשים. אני איש פוליטי, אבל אני
אומר את הדברים בגלוי. לדעתי, זה גם מה שיקרה השנה, ונראה את זה בקרוב לקראת
הקריאה השנייה והקריאה השלישית, כי אין כוונה לשמור על התקציב הקיים כפי שהוא.
התקציב יוגדל. אם זה יוגדל ב-10 מיליון או ב-8 או ב-7, אני לא רוצה להתחייב
היום. אבל אני מעריך שהוא יוגדל משמעותית מול התקציב של השנה שעברה. יושב ראש
ועדת הכספים מודע לכך. חברי הכנסת מודעים לכך. אנחנו פועלים. יש לי פגישה עם
שר האוצר. נפגשתי גם עם ראש הממשלה בנושא הזה. ואני מעריך שהתקציב יוגדל.
הבעיה המרכזית של הרשות היא לא איך מגדילים את התקציב שלה, אלא איך הרשות
עובדת נכון. כי מי שעוסק בנושא הסמים זו לא רק הרשות למלחמה בסמים. היא צריכה
לכוון. עובדים משרד העבודה והרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרדים
נוספים. האינטרס הוא להגדיל כללית את התקציב. לדוגמא, תקציב מניעה והסברה -
כבר השנה, ב-93, משרד החינוך השקיע 1.5 מיליון שקל בנושא קניית סרט "מנת יתר",
שיהיה סרט חובה בבתי ספר. זה חלק מהפעולות שלנו, בפגישות שלי עם מנכ"ל משרד
החינוך, כאשר התקציב הזה הוא בתקציב משרד החינוך. התקציב במשרד החינוך לנושא
הסברה ומניעה גדל. המשרדים צריכים לעבוד נכון. מי שצריך לקבל, להסביר, להדריך
זו הרשות למלהמה בסמים כגוף-על, כפוף לראש הממשלה, אבל כל משרד צריך לעשות את
העבודה שלו.
אינני חושב שהרשות למלחמה בסמים צריכה לשלם את משכורתם של העובדים
הסוציאליים. מי שצריך לשלם את המשכורת שלהם הוא משרד העבודה והרווחה/ גם בנושא
הזה אני שמח מאוד שהגענו להבנה עם משרד העבודה והרווחה, שתוך 5 שנים משרד
העבודה והרווחה יספוג את העובדים הסוציאליים, כאשר הם מורידים את הנטל. במעט
הכספים שיש לנו אולי אני יכול להגדיל את התקנים של עובדים סוציאליים נוספים של
המערכת, או לקבל עוד עשרה אנשים לגמילה במוסד כזה או אחר, כדי שיישאר לי יותר
כסף.
הבעיה היא שהרשות הפכה למין בנק, שעובדי משרדים הפכו אותו למקור למשיכת
כסף. אם יבוא חובב לכאן ויספר איזו בעיה יש לו עם בדיקות שתן, היה הרבה יותר
קל ופשוט למדינת ישראל להביא למצב שמשרד הבריאות, שהוא משרד ממשלתי, יעשה את
כל בדיקות השתן. אולי צריך להקים מרכז כזה. אולי בעזרת חלק מהכסף של הרשות
היום, אבל מחר או מחרתיים, בשנה הבאה, אני חוסך את הכסף. יהיה מקום אחד שבודק,
ולא יהיה מצב שכל אחד עושה בדיקת שתן פרטית. צריך לייעל את המערכות האלה. וזה
בדרך. יש הרבה מאוד ביורוקרטיות שאנחנו מתקנים. תפקיד הרשות המרכזי לא לנפח
את התקציבים כדי שאקבל עוד עשרה עובדים סוציאליים, אלא שמשרד העבודה והרווחה
יקבל עוד עשרים עובדים סוציאליים מתוך התקציב שלו, והשינויים צריכים להיות
בתוך משרד העבודה והרווחה על ידי התקציבים.
משרד הבריאות עושה עבודה נהדרת. גם משרד העבודה והרווחה. הם עושים את
העבודה. לא מושלם. כי אף אחד לא מושלם. לכולם יש רצון טוב, אבל הכוונה צריכה
להגיע מלמעלה עם תקציבים. מה שהרשות צריכה לעשות בעיקר זה פתיחת מוסדות חדשים,
פתיחת מרכזי גמילה חדשים. שבמשך הזמן משרד הבריאות ייכנס לזה. ולשמהתי גם כאן,
משרד הבריאות, אחרי שנה, לוקח את האחריות המלאה. אנחנו עושים את הצעד הראשון,
בשותפות, בשנה הבאה הרשות זזה הצדה, ומשרד הבריאות עושה את כל העבודה לבד.
כלומר, לפתח את כל המערכות בארץ, להעלות את המודעות של נושא הסמים ושל
הבעיה החברתית ממדרגה ראשונה. לדעתי, גם ביטחונית. כי אותם צעירים שמידרדרים
לסמים ולא מתגייסים לצה"ל הופכים לנטל על קופת המדינה, והפגיעה היא גם
בביטחון, כי הוא לא ישרת את מדינת ישראל.
החישוב צריך להיות לטווח ארוך, עם עבודה נכונה. לגבי תוך המשרדים, אנחנו
עובדים על הזה. בשנה הזאת פעלנו הרבה, אני שמח על שיתוף הפעולה גם עם משרד
החינוך גם עם משרד העבודה והרווחה בדברים שעשינו, שלא היו בעבר, ואף אחד לא
חשב על זה, גם בנושא משרד הבריאות, שיתוף הפעולה הוא טוב, צריך להמשיך עם זה.
לגבי דברים נוספים שעל הרשות לעשות, וגם את זה אנחנו עושים. החמרת
עונשים. חוקים שעוברים דרך הוועדה למלחמה בנגע הסמים. אולי לדחוף, להזיז
דברים. כן חנינות, לא חנינות. מול משרד המשפטים, מול משטרת ישראל, שגם הם
נהנים מתקציבים של הרשות. משטרת ישראל הגדולה, עם כל תקציב העתק שלה, צריכה
שאני אספק לה איתורית, או רכב שכור. אלה דברים מצחיקים, אבל זו המציאות. ואת
הדברים האלה צריך לגמור בתוך המשרדים. ואם יש למשרד המשטרה בעיה, אז משרד ראש
הממשלה צריך לבוא למשרד המשטרה, ולומר לו: עוד מיליון, עוד שניים, לסגור את זה
בתוך המשרד. אנחנו צריכים להוביל את זה. את התקציבים לפיתוח מוסדות נוספים,
לדחיפה, גם להסברה - למרות משרד החינוך - אנחנו נצטרך לעשות. בכל זאת צריך
להגביר תקציבים כדי לפתח את הנושא הזה הרבה יותר.
לעניין המגזר הערבי. ביקרתי הרבה מאוד במגזר הערבי - בתמרה, בעכו, מקום
חדש, בנצרת. כבר בשנה הזאת השקענו הרבה יותר תקציבים בתוך המגזר הערבי. תבדוק
בתמרה. עוד מעט אני גם מעביר להם מגורונים כדי להמשיך לטפל. גם בנצרת. היינו
שם בביקור, ומשרד הבריאות פועל שם, עם משרד העבודה ואחרים. יש לנו את "אל
הילאל", גוף שעובד במניעה והסברה בתוך המגזר הערבי, שמקבל תקציבים גדולים.
המגזר הערבי, מבחינת הגודל האלקטורלי, מקבל הרבה יותר תקציבים מהמגזר
היהודי. הבעיה חמורה במגזר הערבי, ככל שאתה יורד למקום שיש בו יותר נפגעים עם
נתונים סוציו-אקונומיים קשים יותר. למרות שכולם מספרים שזה הגיע לכל המקומות
וכל סקר מראה שיש בצפון תל אביב כמו בדרום תל אביב - זה לא מדויק. אני חי
בשטח. אני מכיר את השטח. הבעיה בקרב האוכלוסיות החלשות היא גדולה יותר מאשר
בקרב האוכלוסיות החזקות. נכון שזה הגיע אליהם, אבל פחות מאשר במקומות כמו
בשכונה די בבאר שבע, או כמו ביפו, בתוך תל אביב, אם אתה בודק את יפו-עגימי,
אתה רואה ששם הבעיה יותר גדולה. אבל היא הרבה יותר גדולה מהצפון, אבל לא חרבה
יותר גדולה מאשר בשכונות מצוקה אחרות בתל אביב. פה אנחנו משקיעים. בשנה הקרובה
יוקם מרכז גדול במגזר הערבי. באום אל פאחם. הראשון במגזר הערבי. גם מבחינת
שיקום שכונות נכנסנו למגזר הערבי, כי אנחנו מכירים את הבעיה.
לגבי כפר הגמילה לנוער, אדוני מנכ"ל הרשות, לצערי, הדבר הזה נמצא חרבה
מאוד זמן בטיפול, ויש אדם שמוכן לעזור. בוא ננצל את הדחיפה הראשונה. העסק היה
צריך להיגמר לפני הרבה מאוד חודשים. צודק יושב ראש הוועדה למלחמה בנגע הסמים
שיש בעיה. אפשר לרוץ. יש כסף, בוא ננצל את זה ונרוץ עם זה מהר. יחסר כסף -
נמצא כסף. תמיד נמצא.
סגן השר אי בן-מנחם
¶
בני ארד עבד, ואם היה חסר לו, עובדה שהוא מצא את הכסף. עוד לא נכנסנו
לגרעון. אם נצטרך להיכנס לגרעון קטן, נמצא גם את הכיסוי דרך העובדים של משרד
האוצר. אפשר. אם אנחנו נעבוד רק לפי מה שאומרים לנו מהאוצר, אז תאמין לי שגם
את זה לא היה לנו השנה. יש דברים מעבר לכך. יש נושאים חברתיים, יש ממשלה, יש
ראש ממשלה.
לשמחתי, הקמנו כפר ראשון, שהיו לו בעיות כאלה או אחרות - כפר זוהרים.
הכפר עובד בשיטה חדשה, של שיתוף הנגמלים בעבודה במקום - בבנייה, בעשייה.
והעלות הרבה יותר נמוכה. בשיטה הזאת אנחנו מקווים להקים עוד כפרים. לקחת מבנים
נטושים, לתת להם לפעול שם, הם יבנו, הם ישקו את הגינה, ועושים את זה. עושים את
זה בהוץ לארץ. עושים את זה, אפשר לצמצם עלויות, ועם מעט הכסף לעשות יותר.
כוונות טובות יש לנו.
לגבי התקציב, אני מעריך שבכוחות משותפים עם חנוכחים נצליח גם חשנה לתגבר
את זה. אני משוכנע שהתקציבים יוגדלו, אולי לא בדיוק מה שחרשות רוצה, כי יכול
להיות שממיליון או שניים להסברה, נגדיר את התקציב ישירות במשרד החינוך. אבל
נגדיל כדי להביא למצב שיותר אנשים יהיה להם מקום להיקלט, ההסברה תהיה יותר
נכונה, המניעה, הפיקוח בכל האזורים, יפעלו טוב יותר.
יאיר כהן
¶
הרשות למלחמה בסמים קיבלה נתח אחד במשאבים שקיימים במערכת. יש משאבים
רבים. בסדרי גודל מדברים ב-93 על כ-109 מיליון תקציבים ישירים למאבק בסמים
במסגרת משרדי הממשלה. אלה התקציבים הישירים. יש תקציבים נוספים, עקיפים, ולא
כולם נלקחים בחשבון. כמו למשל מערכת בשבייס, מערכת הסוהרים, וכן הלאה. שהם כבר
תקציבים מדרגה שנייה.
נקודה נוספת - הנושא של התקציב. חשוב לראות שהתקציב גדל על פני השנים,
אפילו מ-90, תחילת הפעולה, עד היום, בצורה מאוד דראסטית. אני לא יודע אם יש
עוד מערכת שגדלה כך, במיוחד בשנה האחרונה. בשנה האחרונה חל מהפך גם בהרכב
התקציב. זאת אומרת, אם עד שנת 93 היה הרכב התקציב של הרשות חלקו - 58% -
מתקציב מדינה, והיתר עודפים או אפטורופוס, השנה רובו המכריע - 81% - הם תקציב
מדינה. וזה דבר שתרם בצורה חיובית מבחינת הרשות גם להרחבת פעילויות, מעבר
לגידול הריאלי שנראה לכאורה בתקציב. שכן העודפים לא היו ואז יכלו לפתוח פעולות
חדשות ופעילויות נוספות.
יהודה כהן;
בעניין בדיקות השתן. אנחנו באמת חושבים שיכול להיות שיש טעם להעביר את
בדיקות השתן אלינו מבחינה מקצועית. אבל מי שחושב שיש לנו איזשהו פטנט לעשות
בדיקות שתן חינם, הוא טועה. אם מעבירים אלינו את הבדיקות, צריך להעביר גם את
התקצ י ב.
הנקודה השנייה, בעניין תקציב משרד הבריאות. אני חושב שכולכם רואים פה עד
כמה משרד הבריאות הכניס לתקציב, ושינה אותו בצורה משמעותית ממקורותיו. אני
חושב שמשרד הבריאות לא מקבל מספיק עידוד לעניין הזה. בבסיס התקציב של משרד
הבריאות. לא דרך הרשות. אם ביקשנו 3 מיליון שקל, וקיבלנו מיליון שקל, זה לא
מעודד את המשרד להמשיך במאמצים האלה.
ני בלומנטל;
אני רוצה לומר בסיפוק שנאבקנו בשנה שעברה ליותר תקציבים למאבק בסמים. אם
יש תקציבים שהוכיחו את עצמם, אלה התקציבים האלה. היתה גם פתיחות גם מצד יושב
ראש ועדת הכספים. אנחנו, הוועדה למלחמה בנגע הסמים, שעקבנו אחרי התקציבים, איך
הם מוצאים - אפשר לסכם את השנה בסיפוק, ולומר שלא לשווא היתה חריגה מסוימת,
שהוסכם עליה, אבל היא הוכיחה את עצמה.
מכיוון שיש מודעות לבעיית הסמים, אני חרדה שיכול להיות שהיום יגידו:
נמאס, סמים. גמרנו. ולא כך הדבר. צריך להבין שהכסף הוצא בצורה נכונה,
שמתמודדים טוב עם הבעיה. צריך בעצם לעודד אותנו ולראות שיש מזור, אפשר לתמודד
עם הבעיה, וצריך לחלק חלוקה נכונה.
אנחנו גם בקשר מתמיד עם משרדי הממשלה. אנשים מסורים ביותר עוסקים בזה.
בדרך כלל בכוה אדם יחסית נמוך מאוד.
הביקורת הגדולה ביותר שיש לי, ואני רוושבת שיש לי שותפים לדעה, היא דווקא
במשרד החינוך. אנשים שמטפלים בזה עושים עבודה טובה ויש להם תכניות טובות. אבל
כדי שנתקוף את נושא המניעה בצורה יותר רצינית, התקציב הוא מגוחך. וכאן אני
פונה למשרד האוצר. אני לא יודעת איך אתם מסתדרים ביניכם - מה מידת המעורבות עם
ועדת הכספים או משרד האוצר, בתוך המשרד עצמו, בעניין נושא המניעה בבתי הספר.
אני מדגישה - זה לא באשמת העובדים בעניין. אנחנו מדברים על 1.5 מיליון שקל. זה
פשוט מגוחך.
ני בלומנטל
¶
זה צחוק. הנתונים של בערך 6.4% של תלמידי תיכון שמשתמשים הוא נתון גבוה
מאוד. לא ייתכן שעל נתון כזה מקצים משרד החינוך 6.4% למאבק בסמים. אין שום
משוואה הגיונית בעניין הזה.
סגן השר אי בן-מנחם;
הלוואי 0.4%.
נ' בלומנטל
¶
הלוואי שנרד. אחת הבעיות שלנו - ולכן מוצדק לתת לרשות תקציבים - זה שהם
היו צריכים לראות בשאלונים ומחקרים מה נעשה. פניתי גם למשרד החינוך, וגם רפול
פנה בעניין הזה. אנחנו רוצים לדעת איפה אנחנו עומדים. יש הקצבה. אבל תעבירו
שאלונים. אני יודעת על מחקר שמוכן בבאר שבע בבתי ספר תיכוניים, ואין להם תקציב
של כ-4,000 - 5,000 דולר כדי להעביר את השאלונים האלה. זה ממש מגוחך. כי אנחנו
רוצים לדעת. יש לנו תוצאות משאלונים משנת 90 בתל אביב וכולנו כל הזמן תקועים
עם המחקר הזה. אנחנו רוצים לשמוע היום מה המצב. אם המצב טוב יותר או רע יותר.
לכן צריך להמשיך ולתקצב בצורה הגיונית את המאבק בסמים.
היו"ר ג' גל;
בשנה שעברה ביוזמת ועדת הכספים - הרי לא הבאנו את הכסף מהבית, בסך הכל
שינינו את החלוקה - במגעים שלנו עם שר האוצר סוכם על תוספת של 36 מיליון שקל
למצוקות חברתיות, ומזה הסמים קיבלו את הנתח היחסי הגדול ביותר. זה בהחלט
כתוצאה מישיבה כזאת שקיימנו לפני שנה, ובאמת התרשמנו שזה צריך לקבל עדיפות.
אבל אני מניח שלא הבינותם מזה שזה יהיהכל שנה. אמרנו: במקום לפזר קצת בכל
מקום, לפחות במקום אחד ניתן יותר. על אותו משקל אמרתי היום לחברי הכנסת - כולם
דיברו על כך שהנושא של עבודה ורווחה והמצוקות שבאות שם לידי ביטוי, זה הנושא
הכי חשוב. אמרתי
¶
בבקשה, אם זה הנושא הכי חשוב, אם אתם מוכנים שאנחנו נגיד לא
לכל הבקשות האחרות, החל מחוק חיילים משוחררים, דרך אלף ואחד דברים אחרים, לומר
"לא", אז אני מקבל על עצמי לדאוג ל-100 מיליון שקל תוספת למשרד העבודה
והרווחה. אם נוכל ללכת בציר הזה, אני בעד, ואז גם הסמים יקבלו. אבל אני לא
יודע מה יהיה.
אנחנו בשלב של ריכוז כל הבקשות. אני לא יודע איך זה ייגמר, אבל ללא ספק
גם נושא הסמים יקבל ביטוי באיזושהי תוספת. אנהנו גם נבדוק רעיון עם רשות
השידור, אולי נוכל בסיכום שלא קשור לסמים שייתכן שיהיה לנו איתם, לתבוע מהם גם
להכניס גם את נושא הסמים. יש רעיון, היות שאת אגרת הרדיו משלמים רק כ-30%
ממחזיקי כלי הרכב, ובכלי הרכב כנראה שאצל 98% יש מכשירי רדיו, מכאן שכשני
שלישים לא משלמים אגרה, ורק 30% פריירים משלמים 40 מיליון שקל, יש רעיון
להגדיל את האגרה, ובזה לבטל בכלל את אגרת הרדיו, ואז אולי נדרוש מהם עוד כמה
דברים בהזדמנות החגיגית הזאת, כמו תשדירים למניעת תאונות דרכים. אז אולי חלק
נמצא שם וחלק בתוספת תקציבית. אני חושב שלמשאלות שלכם יש אוזן כרויה. לא בדיוק
מה שאתם רוצים, אבל באיזושהו מקום בדרך ודאי ניפגש.
אני מודה לכם מאוד.
(הישיבה ננעלה בשעה 15:15}