הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 218

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי. טי כסלו התשנ"ד (23 בנובמבר 1993). שעה 00 ;09

נכחו: חברי הוועדה;

ג' גל - היו"ר

חי אורון - מ"מ היו"ר

אי גולדשמידט

שי עמור

ר' פנחסי

חי קופמן

א"ח שאקי

גי שגיא

מי שטרית

אי שפירא

מ"מ

שי אביטל

מי איתן

פ' בדש

יי ביבי

י י וכונו

אי יחזקאל

ר' נחמן

די תיכון

רענן כהן

אי רביץ

מוזמנים;

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר

אי מזרחי - מנכ"ל משרד השיכון

מי הימלפרב - עוזר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

עי הדר - סמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

עי פרייס - יועצת שר הבינוי והשיכון

אי כבל, מי לוין - עוזרים לשר הבינוי והשיכון

עי דובקין - דובר משרד הבינוי והשיכון

י' שטראוס - חשב משרד הבינוי והשיכון

צי בירן - היועצת המשפטית, משרד הבינוי והשיכון

אי לוין - אגף תקציבים, משרד הבינוי והשיכון

י' שוורץ - אגף איכלוס, משרד הבינוי והשיכון

ר' הולנדר - מרכז מידע, משרד הבינוי והשיכון

שי צימרמן - אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון

אי לחובסקי - אגף פרוגרמות, משרד הבינוי והשיכון

סי שניר, חי חובב - שיקום שכונות, משרד הבינוי והשיכון

שי ניב - משרד הבינוי והשיכון

בי סלמן - מנכ"ל מע"צ, משרד הבינוי והשיכון

אי איינשטיין, די גרשונוביץ - מע"צ, משרד הבינוי והשיכון

שי טלמון, אי סביר - אגף התקציבים, משרד האוצר

י ועצת כלכלית; סי אלחנני

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

קצרנית; ת' שפנייר

סדר הי ום; 1) תקציב משרד הבינוי והשיכון לשנת הכספים 1994.

2) החלטה על-פי סעיף 103ב(3) לתקנון הכנסת.

3) הצעות לסדר היום.



תקציב משרד הבינוי והשיכון לשנת הכספים 1994

היו"ר גי גל;

אני פותח את הישיבה. אנחנו דנים היום בתקציב משרד הבינוי והשיכון. אדוני

השר, משרדך הינו גורם מרכזי, ואולי המרכזי ביותר, בכלכלת ישראל ובחברה בישראל.

אתה ודאי תציג בפנינו מה היתה רמת ההישגים של המשרד בשנת 93' מול היעדים שהצבת

לעצמך וגם הצגת כאן בשנה שעברה - בתחום הדיור, כבישים, שיקום השכונות והכשרת

עובדים ישראליים לענף הבנייה. אני בטוח שנצא מהישיבה הזו גם כשאנחנו יודעים מה

היעדים לשנת 94', וודאי תהיה גם תוספת הקשורה בתהליך השלום וכל המשתמע ממנו.

אדוני השר, בבקשה.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אנחנו הנחנו לפני חברי הוועדה, בפעם הראשונה, חוברת בשם "תוכנית עבודה

לשנת התקציב 1994". החלק הראשון שלה עוסק בתקציב המשרד, החלק המרכזי עוסק

בתקציב מע"צ והחלק האחרון הוא "עיקרי פעילות משרד הבינוי והשיכון ומע"צ בשנת

1993". אתחיל במה שביקשת - היעדים שהוגשמו בשנה האחרונה במסגרת אותו תקציב,

אותם יעדים שהצגתי כאן בדיוק לפני שנה.

נושא ראשון - הקצאת משאבים לתשתיות ופיתוח רשת הכבישים. תקציבי מע"צ-

כבישים בשנת 1992 היו 675 מליון ש"ח. ב-1993 כבר גמרנו את הסכום שעמד לרשותנו,

ואנחנו מתחילים להיכנס ל"אוברדרפט" אחרי שמיצינו תקציב של 1,059 מליון ש"ח.

עמדנו בכל המשימות - כלומר, אנחנו יכולים להראות לכם בדיוק אותה טבלה שהצגנו

בשנה שעברה ותיווכחו שביצענו את רשת הכבישים, המחלפים והצמתים שעליה התחייבנו,

ובעצם אנחנו נכנסים כבר עכשיו לפרוייקטים המשכיים ב-94י. באנו הנה עם וידיאו

ועם מפות, ואנחנו מוכנים להרחיב בכל סעיף שתרצו.

לגבי הגדלת המשאבים המיועדים להקטנת הפערים החברתיים בשכונות וערי פיתוח

במסגרת שיקום השכונות החברתי והפיזי - תקציב שיקום השכונות ל-173 מליון ש"ח,

שמהווה שילוב עם התקציב של 94'. טיפלנו השנה ב-101 שכונות שיקום, 37 שכונות

חיזוק, 25 שכונות היו בתוכנית התנופה. ביצענו עבודות פיתוח ב-600 מוקדים ברחבי

הארץ, שופצו והורחבו 9,800 יחידות דיור. בתחום החברתי, כפי שהצגתי בשנה שעברה

- הפעלנו 43 מרכזים וסדנאות לתיגבור ולמידה. גם כאן, אדוני היו"ר, נהיה מוכנים

לפרט אם תרצו. אני חושב שיש לנו אינוונטר די רציני שאפשר להתגאות בו בתחום

שיקום השכונות. מספיק שאציין שמי שמסתובב היום באזור כפר שלם ושכונת הארגזים,

שהפכו לסמל - בכפר שלם אפשר לראות הרבה מאוד טרקטורים ודחפורים עובדים, ואני

מקווה שלקראת סוף השנה הבאה ייראה שם שינוי מהותי. על שכונת הארגזים הכרזנו

כמשק סגור. התחלנו שם בפעולות מקדימות, ואני מקווה שעד הסוף השנה הבאה יהיה שם

שיפור.

אי יחזקאל;

מה המשמעות של משק סגור?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

פירוש הדבר, שכל מה שנכנס ממכירת הקרקע בתוך התחום הזה, הולך לשכונה.

כידוע לך, הקרקע הזו היא כמעט הכי יקרה במדינת ישראל; זה אזור מרכזי באמצע

הארץ, אנחנו הולכים להציע אותו למכירה. אני מתכוון לעשות שם משהו דומה לרמת

אביב הי. אני מזמין את ועדת הכספים לסיור במקומות הללו, כדי לראות את הדברים

בשטח.



מכירת מלאי הדירות - כפי שזכור, אדוני היו"ר, קיבלנו למעלה מ-40 אלף

יחידות דיור. אנחנו נמצאים במכירה של קרוב ל-19,000 יחידות דיור; בזמן האחרון

שיחררנו 8,000 יהידות דיור להשכרה ציבורית; כ-4,500 יחידות דיור עומדות ריקות

בשטחים. סה"כ נותרו בידינו 4,000 יחידות דיור, לא כולל יש"ע. רוב המלאי הוא

באזורים בהם לצערי עדיין אין ביקוש. אני מקווה שיהיה ביקוש.

השנה היה דגש מיוחד על האוכלוסיה הערבית, שכן שנת 1993 זו השנה הראשונה

שנכנסנו באופן פרונטלי למגזר הערבי פר יישוב. עשינו השנה הרבה, בעיקר בתחומי

התשתית. לאוכלוסיה הדרוזית - השקענו השנח כ-16 מליון ש"ח לפיתוח שכונות

לחיילים משוחררים. אני מודה שסטינו קצת מהתוכנית הזאת משום שמצאנו שהכפרים

הדרוזיים לא מוכנים עם תכנונים. כלומר, מלאי התכנונים שלהם היה אפס, ולכן

היינו צריכים לעשות "שיפטינג" מכפר לכפר, אבל המסגרת של ה-16 מליון נשארה וכך

היא תהיה גם בשנה הבאה. אם כן, במיגזר הערבי הושקעו כ-40 מליון ש"ח בתשתיות

ישירות, אני כבר לא מדברות עשרות מליונים שחושקעו דרך תקציבי מע"צ. למיגזר

הדרוזי והצ'רקסי הושקעו 16 מליון ש"ח לפיתוח שכונות לחיילים משוחררים. במיגזר

הבדואי - הושקעו 10 מליון ש"ח. בנוסף, הושקעו 31 מליון ש"ח דרך מינהלת הבדואים

בדרום להכשרת מגרשים לבנייה עצמית ולפיתוח תשתיות.

מה יש בתקציב 94' לנושאים הללו.

אגיע לזה לאחר שאסכם מה שנעשה ב-93'. בימים אלה אנחנו יוצאים למכרזים

הראשונים להקמת העיר מודיעין. שיחררנו קרוב ל-3,800 יחידות דיור למכרזים. אני

מקווה שבאפריל-מאי שנה הבאה נוציא עוד כ-2,500 יחידות דיור. אגב, למרות

שהתחלנו לעבוד באזור מודיעין בצורה די מאסיבית, לפחות בתהליכי הפיתוח, טקס

הנחת אבן הפינה יהיה ב-14 לדצמבר.

לגבי מינהלת "עתיד ובית" שפועלת באתרי הדיור הזמני ברחבי הארץ. התחלנו את

השנה שעברה כאשר היו 10,000 בתי אב בתוך הקרוואנים. 3,500 מתוכם זו האוכלוסיה

האתיופית, שעכשיו נמצאת שם באופן זמני, שכן 500 משפחות אתיופיות כבר רכשו

דירות; אני מניח שכולם ירכשו דירות, שכן המדינה מציעה לאוכלוסיח האתיופית,

ובצדק, דבר שלא היה לא אח ורע ותקדים - משכנתא של 110 אלף דולר, מתוך זה 80%

מתנת המדינה (הלוואה עומדת) והיתרה בהחזרים של 150 שקל לחודש. מתוך יתרת 6,500

בתי האב באתרי הקרוואנים - 1,300 הם הגרעין הקשה של משפחות ישראליות וכ-5,000

משפחות עולים מחבר העמים. מתוכן, 1,500 משפחות כבר חתמו על חוזים לרכישת דירה,

עוד 1,000 משפחות הולכות לצאת מהקרוואנים במסגרת ה-8,000 יחידות דיור ששיחררנו

לשכירות סוציאלית ו-1,000 משפחות נמצאות במו"מ לקראת רכישת דירה. כך שלקראת

השנה הבאה, אני מקווה ש-3,500 משפחות מהעולים הרוסים יעברו מאתרי הקרוואנים.

מי איתן;

כולם הרוסים!

לא אני הבאתי אותם למצב הזה. כפי שאמרתי, אני מניח שעם מאמץ מיוחד שנעשה

השנה, 3,500 משפחות מהעלייה האתיופית יילכו לרכישת דירות וגם 3,500 מהעלייה

הרוסית ייצאו מאתרי הקרוואנים. אני מקווה שבסוף הבאה נישאר רק עם 3,000 משפחות

בקרוואנים, מהם ציינתי שכ-1,300 משפחות הם הגרעין הקשה של הישראלים. איתם יש

לנו בעיות די קשות, אבל אנחנו מתכוונים, עד כמה שרק ניתן, לפתור לכולם את

הבעיה. המזל שלנו עם האוכלוסיה הישראלית, שהרוב המאסיבי שלהם נמצא במבננים די

קטנים - למשל בחולון, בת-ים ומקומות מסוג זה. אני מקווה שנצליח לתת גם להם

פתרונות, בדרכים אלו או אחרות. עידכנו את שכר הדירה לאוכלוסיה החלשה בכ-30%.

המשכנתאות למשפחות חד-הוריות הושוו לדרגת הניקוד המקסימלית והועלו מ-115 אלף

ש"ח ל-139 אלף ש"ח.



בחלק האחרון של החוברת שלפניכם יש פירוט מדוייק של כל מה שעשינו ב-1993,

וכמובן נהיה מוכנים לענות על כל שאלה וכל נושא שאתם רוצים להרחיב עליו את

הדיבור.

היו"ר גי גל;

אם גמרת לסקור את 1993, אולי תתרכז בשני נושאים: 1) הכבישים - מה היתה

התוכנית המפורטת, איפה אנחנו עומדים ומה התרומה לתחבורה וכיו"ב? 2) הפשרת

מגרשים במרכז הארץ, כאשר כולם יודעים שיש לזה השפעה רבה על המחירים, אם כי אני

סקפטי עד כמה זה מוריד מחירים. בכל אופן, מה היו היעדים ומה התפתח בנושא

הבנייה? נדמה לי שהיה כדאי להעמיק בשני הנושאים האלה.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

בנושא הכבישים - אני מציע שנשמע את מנכ"ל מע"צ.

בי סלמן;

תקציב מע"צ ל-93י הסתכם בכ-1,065 מליון ש"ח, כאשר 30% מהתקציב הזה היה

לפתור את בעיות התנועה באזור המרכז על-ידי בניית מחלפים. מחלף אולגה הסתיים,

ואנחנו נמצאים בביצוע בכ-10 מחלפים. מחלף הסירה יסתיים במאי 95'.

מה"סירה" בהרצליה הוצאנו עד היום 250 אלף טון זבל. זו היתה המזבלה הכי

גדולה.

מחלף אלוף שדה נמצא בביצוע מתקדם והוא יסתיים בדצמבר 94'. מחלף הכפר

הירוק יסתיים בדצמבר 94'; עשינו שם את הפיצול של הצומת, עכשיו סוללים את הכביש

המשוקע שנמצא בביצוע מתקדם. מחלף מורשה שלב אי - ניתוק התנועה מזרח-מערב מכביש

4 דרום-צפון יסתיים בדצמבר 94'. מחלף רעננה דרום (שחרור-כפר סבא) יסתיים במאי

95', ואז הוא יתחבר ישר לכביש גהה מבלי לעבור את צומת רעננה המרכזית.

האם כאשר קבעתם תאריך סיום - ואני מברך על כך - לקחתם מקדם ביטחון, כדי

שמועד הסיום המתוכנן אכן יהיה המועד בפועל?

על-פי רוב לקחנו גם מקדמי בטחון, ונעמוד בדיוק במה שקבענו. נתקלנו רק

בבעיה אחת - כפר שמריהו. שם, אחרי שהיתה לנו הסכמה מלאה של אלי לנדאו והפקדנו

את התוכנית, פתאום הוא וראש המועצה של כפר שמריהו חברו יחדיו והחליטו שהכביש

העילי כפי שתיכננו איננו טוב. לצערי הגדול לקחתי בורר, שילמנו לו הרבה כסף,

ובסוף הוא ברר מה שברר והציע את השיקוע, בתוספת של עוד 10 מליון שקל על התקציב

המקורי. הסכמתי לבצע את זה, ובלבד שהעיריה והמועצה יוסיפו את הסכום הזה. הם

הסכימו לקחת זאת על עצמם, אבל זה חיוב אותי ללכת על תכנון חדש, על הפקדה

מחודשת וגרם לקצת פיגור.

בשפירים אנו מרחיבים את המחלף הקיים. מחלף שער הגיא יסתיים בספטמבר-

אוקטובר 94'. מחלף בר-אילן נמצא בביצוע, ומועד סיומו הוא מאי 95'. כפר שמריהו

כנראה יידחה - התוכנית המקורית היתה אמורה להסתיים בדצמבר 94', ועכשיו מועד



הסיום יאוחר בחצי שנה ויהיה יוני 95'. מערכת מחלפים שפיים-געש נמצאת בשלבי

סיום. למעשה במאי 95' כביש מספר 2 מחיפה לתל-אביב יהיה כולו ממוחלף. במקביל,

אנחנו מבצעים עבודות בכביש מספר 4 - כביש חיפה-תל-אביב הישן. לאחר שהרחבנו את

צומת נחל חדרה וצומת אליאנס, אנחנו ממשיכים לכיוון חדרה - מרחיבים את הכביש

הזה לדו-מסלולי ומתחברים לכביש שסיימנו אותו לאחרונה, עד לצומת עמק חפר. יש

בעיות עם הצומת, ואני מקווה שהבעיות האלה תיפתרנה תוך חודשיים ונסיים את קטע

רופין-עמק חפר. כפי שאמרתי, הכביש יהיה דו-מסלולי כולל תאורה לכל אורכו. מבית

ליד - אנחנו משאירים את הכביש הקיים שהוא דו-מסלולי עד לצומת בני דרור, אותה

הרחבנו לאחרונה כדי להגדיל את כושר ההעברה. בשנה הבאה יתופעל צומת רעננה צפון.

רעננה דרום יורחב ל-6 נתיבים. היום נמצא בביצוע מתקדם קטע כביש בין רעננה

לכיוון מורשה, הוא יורחב מ-4 ל-6 נתיבים, כמובן כולל ביצוע מחלף רעננה שלב אי

המנתק את התנועה מזרח-מערב מהתנועה מצפון-דרום. בשנה הבאה אנחנו ממשיכים

בהרחבת הכביש הזה ממורשה לגהה ל-6 נתיבים. השנה התחלנו בבניית הגשרים כדי שלא

יגרמו לעיכוב בביצוע העבודה, ואני מקווה שבסוף 94' מרעננה צפון ועד לראשון

לציון יהיה כביש של 6 נתיבים - 3 מכל מצד.

כמובן שסללנו כבישים וסיימנו אותם. הסתיימה סלילתו של כביש מספר 3,

נחשון-כפר סילבר; נשארו רק עבודות תאורה. התחלנו בעבודת הרחבה בכביש מספר 2

מנתניה ועד לנוף ים. הכביש הקיים מונה 4 נתיבים (2 מכל צד), והרחבתו ל-6

נתיבים נמצאת בביצוע מתקדם, כולל תאורה לכל אורכו. אנחנו מרחיבים את כביש

הרוחב מספר 5 - מגלילות לכיוון צומת קסם. בציר הזה מתבצע מחלף הכפר הירוק,

מחלף מורשה. הרחבנו לאחרונה את המסלול ממורשה לכיוון צומת ירקונים לדו-מסלולי.

הקטע ירקונים-צומת קסם נמצא בביצוע מתקדם - הפיכת הקטע הזה לדו-מסלולי, כאשר

גם בשנה הבאה נבצע את הגשר מעל צומת ירקונים כהכנה למחלף ירקונים. בהמשך לציר

הזה, אנחנו מבצעים גם מחלף ראש העין - חיבור באמצעות מחלף לגבעת הסלעים וגם

לאזור התעשיה ראש העין. הכביש החדש עוקף יקנעם נמצא בשלבי סיום.

. אנחנו נמצאים בשלבי סיום בכביש מספר 40 (בילו-גדרה) שנכלל בכבישים

האדומים. בשנת 95' נרחיב את.ההמשך של הכביש הזה, מצומת בילו לרמלה, ממסלול אחד

לדו-מסלולי (4 נתיבים). סיימנו לאחרונה את צומת יגור-הקריות - הרחבנו אותו

לכביש דו-מסלולי והוא נפתח בספטמבר השנה. עכשיו אנחנו מרחיבים את כביש אחיחוד-

יגור לדו-מסלולי, כאשר הקטע הראשון יהיה יגור-צומת סומך, כולל הטיפול בהרחבת

צומת סומך ורימזורה; בעתיד, הצומת הזו תהפוך למחלף. כביש ואדי ערה נמצאה

בביצוע מתקדם, ולהערכתי באוקטובר 94' הקטע מעפולה ועד לגן שמואל יהיה כולו דו-

מסלולי .

היו"ר גי גל;

מה קורה עם כביש ואדי מילק?

כביש ואדי מילק נמצא בביצוע, מדובר בקטע של 6 ק"מ. להערכתי הקטע הראשון

יסתיים ב-94', אך מכיוון שהכביש הוא ארוך, יהיה לו המשך - חוצח בת שלמה.

כשאנחנו מדברים על פרוייקטים המשכיים, לוקחים בחשבון שבשנה הבאה אנחנו מסיימים

קטע ומתחילים קטע חדש. כביש עכו-כרמיאל נמצא בשלבי סיום, פרט לקטע אחד שעיכב

איתנו - מג'דל כרום. פעם רצו שהכביש יהיה חוצה הכפר, ועל-פי החלטה של השר

הקודם שינו את התוכנית לעוקף הכפר. כביש חוצה נשר נמצא בביצוע משותף עם משרד

התחבורה. כביש נס ציונה-בית עובד נמצא בשלבי סיום, יש קו חשמל שמעכב אותנו,

ואני מקווה שעד סוף השנה הכביש הזה יסתיים. בכביש הזה היתה בעיה של שטפונות,

ופתרנו שם נקודות תורפה של ניקוז. גם בכביש 40, ליד .נמל התעופה בין גוריון,

הבעיה הזאת פתורה. בדרום התחלנו בבניית גשרים בנקודות התורפה של השטפונות,

הספקנו להתחיל שני גשרים, צריך גם לסלול את הכבישים החדשים שיחברו את חגשרים

האלה לכביש הקיים, והתקציב ל-94' יספיק להשלמת שני הגשרים ושני קטעי הכביש

המחברים. בכביש תל שוקת-באר שבע אנו עובדים על הרחבת הכביש לדו-מסלולי -

חתחלנו השנה בסלילה, ואנחנו ממשיכים בשנה הבאה. מועד סיום של כל פרוייקט ברמת



התיקצוב. בפרוייקטים מסויימים, אם רמת התיקצוב תהיה טובה יותר, ודאי ניתן

להקדים את מועד סיומם, ואחד הכבישים הוא תל שוקת-באר שבע. כביש אשקלון-יד

מרדכי יסתיים, פרט לצומת יד מרדכי שצריכים לשנות את התכנון שלו לפי הדרישה של

הקיבוץ וגורמים אחרים. הקטע הזה יהיה המשך של כביש 34-25 המחבר את אשקלון

לבאר-שבע. כביש אשקלון-באר שבע-אופקים נמצא בהרחבה ממסלול אחד לדו-מסלולי, לפי

רמת התיקצוב; אם תשתנה רמת התיקצוב, ניתן יהיה להקדים את מועד הסיום.

מצפה רמון-ציחור הוא כביש תיירותי, ואנחנו

משנים את התוואי. אפשר לסיים את הכביש הזה בסוף 94'. עוקף בית חורון נמצא

בשלבי סיום, ונשאר לרבד רק את הקטע של גבעת זאב. זה כביש אזורי ברמה טובה,

כאשר מנצלים גם את השוליים לתנועה כבדה, כדי לאפשר זרימה ולהגדיל את כושר

ההעברה בצורה משמעותית. כביש בן שמן-קסם, כביש המחצבות - אנחנו בונים מסלול

חדש, כולל הטיפול בצומת ראש העין המתחברת לכביש הזה.

ר' נחמן;

עד איפה אתם בונים מסלול חדש?

הקטע הראשון זה מראש העין עד לנחשונים, ויהיה לו המשך גם צפונה וכמובן גם

לכיוון בית-נבאלה, כאשר הקטע של בית-נבאלה נמצא בשלבי תכנון וצריך להיות מתואם

עם ביצוע כביש מספר 6. הקטע הצפוני מתוכנן. בכביש גילה-גוש עציון - סיימנו את

המנהרה הקצרה, המנהרה הארוכה נמצאת בביצוע. יש כאן joint venture של קבלן

ישראלי וקבלן פולני. עכשיו אנחנו יוצאים לביצוע הגשר הארוך שאורכו 350 מטר,

בהתאם לרמת התיקצוב. אם יגדילו את התקציב של הפרוייקט, ניתן כמובן להקדים את

מועד הסיום. כביש גלעם-אפק (עוקף קריות הגדול) נמצא בשלבי סיום. אנחנו

התחייבנו על ביצוע גשר להולכי רגל שנבנה כעת, ועם סיום הביצוע של הגשר - הכביש

ייפתח לתנועה.

היו"ר ג' גל;

האם יש תוכניות לגבי חוצה שומרון וכביש הבקעה?

ב' סלמן;

אנחנו הגשנו לאוצר הצעה והיא לא אושרה. אני מציע שהשר יענה על כך.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אנחנו הגשנו בקשה לתיקצוב שלושה כבישים שבעיני הם אסטרטגיים: 1) חוצה

שומרון; 2) דרך אלון; 3) כביש הבקעה - יריחו-מחולה. התשובה של משרד האוצר היתה

שהכבישים הללו אינם בתחום האחריות שלי ולכן הם גם לא תוקצבו. אני מניח שגם

רימזו על שממילא אנחנו הולכים עכשיו על רשת של כבישים ועוקפים בתוך יהודה

ושומרון. רק הבוקר אישרתי את המפה הכוללת של העוקפים בכל יהודה ושומרון, לפני

שתוצג למשרד הבטחון, ובכלל זה גם מערכת הכבישים הזו. אני מניח שהתוכנית תוצג

למערכת הבטחון, ותחיה ההחלטה כאשר תהיה. כרגע עומד על הפרק רק עוקף יריחו,

ואני מקווה שנתחיל בו בעצם הימים הקרובים.

בי סלמן;

באחזקת הכבישים הושקעו כ-350 מליון ש"ח - שיקום וריבוד של כ-550 ק"מ

כבישים, בניית 3 גשרים להולכי רגל, 12 צמתים מרומזרים, 40 צמתים הוארו, 150

ק"מ מעקות בטיחות - היום בכל הכבישים הדו-מסלוליים מותקן מעקה בטיחות - וכמובן

הסדרת 25 צמתים פנייה שמאלה. מדיניות המשרד היא, שכל הכבישים הבינעירוניים

יהפכו לכבישים סלחניים. אתם ודאי שמים לב גם לריבוד וציפוי השוליים, השינוי

בתימרור, חידוש התמרורים, השלטים. בשנה הבאה נתחיל במבצע שנקרא "שלט תקין" -

נחליף את רוב השלטים הקיימים בשלטים חדשים; נבצע פעולה בקטעי דרך וגם צמתים.



המטרה היא לתת לנהג כביש סלחני יותר - זאת אומרת, ניתן לנהג סטיית סיכון, כך

שאם הוא סוטה מהדרך, הוא יכול לחזור למסלול מבלי לגרום לתאונה. כמובן שאנו

מדברים גם על שיפור כבישים שנסללו לפני 50-40 שנה - לשפר את העקומות שלהם,

להאיר אותם, להציב שילוט ולסמן אותם בצורה ברורה - כדי שהכביש יזמין הנהג ולא

הנהג יחפש את הכביש.

האם אפשר להגיד שאנחנו מרוצים מתקציב הכבישים ל-94'? לא. המדינה שלנו

צפופה מאוד, ולדעתי יש להשקיע יותר בכבישים, כדי לפתור את בעיות הצפיפות

והבעיות האחרות שיתעוררו בנושא הבטיחות ושיפור המערכת הקיימת.

היו"ר גי גל;

תודה רבה. אדוני השר, ב-93' התכוונת לשווק 50 אלף יחידות דיור במרכז

הארץ. האם היעד הזה הושג?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

קודם כל, אני רוצה להגיד מילה טובה למע"צ על העבודה וההישגים. כאשר ניתן

התקציב בתחילת השנה שעברה, היו הרבה מומחים שבאו גם לראש הממשלה והודיעו לו

שאנחנו ניתקע את התקציב הזה ולא נבצע אפילו חצי ממנו. היום אנחנו נמצאים במצב

שלפני חודש ימים סיימנו את התקציב. כשבן-ציון סלמן אומר שקצב הביצוע תלוי בכסף

- זאת אומרת, אם בוואדי מילק, למשל, אוכל להכניס עוד חברה ועוד כלים, ודאי

שנגמור את זה יותר מהר. אחד הפרוייקטים המרכזיים שכרגע נתתי הוראה לסיים כמה

שיותר מהר, זה דווקא כביש גילה-גוש עציון. אבל שוב - אנחנו זקוקים לרמה של

תקציב כדי להתהיל לרוץ.

אשר לשאלתך, אדוני היו"ר, בשנה שעברה התכוונתי לעשות כל מאמץ כדי להוזיל

את מחירי הדירות. כל המומחים שהיו לידי - ובכללם גם מומחים שהיום תוקפים אותי

(ואני שמח על כך) - באו ואמרו לי: 'שחרר קרקעי. אני מוכרח לומר לכם ששיחררנו

הרבה קרקעות, ואשמח להציג לפני ועדת הכספים של הכנסת מסמך לגבי כמויות הקרקע

ששיחררנו באזורי הביקוש - קרקע המספיקה ל-60 אלף יחידות דיור. וראה זה פלא -

מהירי הדירות לא הוזלו. כל אלו שתוקפים אותי היום, לא לקהו בחשבון שהקלטתי אתם

'תשחרר, תשחרר ותשחררי. אני אמרתי בשנה שעברה שאינני רואה ישועה

בשחרור הקרקעות, ואני חושב שהישועה תצמח רק מבנייה עם חצי התחייבויות רכישה

של 10,000 יחידות דיור במרכז הארץ באזורי ביקוש. המומחים אמרו לי שאני לא

מבין, אבל עובדה - שיחררתי הרבה קרקעות, ולא רק שהמהלך הזה לא תרם להוזלת

המחירים אלא רק העלה אותם, מכיוון שנושא שחרור הקרקעות הוא רק חלק ממערכת של

קומפננטות שמשפיעה בסיכומו של עניין על מהיר הדירה. הבעיה היא שהממשלה לא

מתכוונת להשקיע אגורה אלא באזורים שבהם צריך והשוק האזרחי לא נכנס אליהם, למשל

קו המערכת, קו הגבול (ודאי שמעתם שבאביבים בנינו 20 יחידות דיור בבנייה

תקציבית וכך אנו עושים בעוד מקומות).

ובכן, למדנו שבשביל להביא להוזלה - ואפשר להביא להוזלה - מוכרחים ללכת

א) הבטחת שוק המימון, סיכון המימון. ב) רוויזיה ורפורמה במיסים

על קרקע, גם מיסים מוניציפליים וגם ממשלתיים. יש לתקן ולחסל מיסים על חומרי

בנייה. ג) יש לתת גם תמריצים, אמנם לא בדיוק באותה רמה שהיתה. ד) אם רוצים

להגיע לפריון יותר גדול, חייבים להכניס טכנולוגיה ולעשות רוויזיה על חוק תכנון

ובנייה. ה) מוכרחים להיאבק במונופולים של מלט, ברזל ודברים אחרים. ו) יש להאבק

בתקני בנייה - מדוע היום, כאשר מדברים על מציאות חדשה ושוק חדש, הם לא יושוו

לתקנים של אירופה וארה"ב? צריך לעשות עוד הרבה מאוד דברים לפני שמגיעים לנושא

הקרקע. בעצם הימים האלו, אנחנו ביחד עם האוצר, שוקדים על תוכנית כוללת. אני

מקווה שתוך שבועיים עד חודש נניח על שולחן הממשלה תוכנית. כוללת שתביא לרפורמה

בשוק הבנייה. אני מקווה שהממשלה תאשר את זה, נביא זאת לכנסת ואם זה יתחיל

לפעול - אני מעריך שלקראת העתיד מחירי הדירות יוזלו. אם היום המחיר של מ"ר

בנייה הוא בין 1,000 ל-1,300 (ואפילו 1,400) דולר, היעד שלי הוא להגיע למצב

שמחיר מ"ר לא יעבור את הסף של ה-800 דולר.



מי איתן;

איזה מין נתון זה 1,300 דולר למ"ר? האם בדיזנגוף ובקרית גת זה אותו מחיר?

היו"ר גי גל;

שר הבינוי והשיכון התכוון לומר שבמקום שהמחיר היום הוא 1,300 דולר למ"ר,

הוא רוצה שהמהיר יהיה 800 דולר למ"ר.

די תיכון;

אני יכול להבטיח לו שמהר מאוד המחיר יהיה 2,000 דולר למ"ר.

אדוני השר, עכשיו אני מבקש לשמוע על היעדים ל-1994.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אני מבקש להודיע מראש שהנחתי לפניכם חוברת עם פירוט מדוייק של הדגשים

והיעדים, ולכן את העניין רק בגדול. לגבי מע"צ - אנהנו ממשיכים במאמץ הפיתוח

בתשתיות ובכבישים. בשנת התקציב 94' ההקצאה היא למעלה ממיליארד שקל להמשך

התנופה. מתוך זה, 711 מליון מיועד לתקציב הפיתוח. אני מקווה שעד סוף שנת 1994

נשלים את מירב המחלפים ב-12 כבישים ראשיים. זאת בנוסף לכל פעולות ההחזקה,

השיפוץ והרחבת המסלולים שהתחילו בשנת 93' ופעולות אחרות המתחילות בשנת 94'.

אני מקווה שסוף 1994 יקרב אותנו לעידן חדש בכבישי הארץ.

היעד השני - הוזלת מחירי הדיור לזוגות צעירים, חיילים משוחררים ועולים

חדשים. השנה נעשה מאמץ מיוחד לגבי קבוצת האוכלוסיה הזו, ואני חושב שזה הולך

להיות היעד המרכזי שלנו בשנים הבאות.

(היו"ר גי גל יוצא, חי אורון ממלא את מקומו). .

ר' נחמן;

אתה מתכוון לזוגות צעירים, חיילים משוחררים ועולים חדשים בכל ארץ-ישראל?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

בכל הארץ. במסגרת המדיניות הזו שיחררנו ונשחרר קרקעות לעשרות אלפי יחידות

דיור לבנייה באזורי ביקוש.

ר' נחמן;

אני מבקש לקבל הגדרה מקצועית של "אזורי ביקוש".

היו"ר חי אורון;

אני מבקש לשאול את כל השאלות אחר-כך, כשיגיע תורך לרשות דיבור.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

משרד הבינוי והשיכון, יחד עם מינהל מקרקעי ישראל, מתחילים בפרוייקט

נסיוני של בניית עד 10,000 יחידות דיור (אני מקווה) בשיטת "בנה דירתך". בימים

הקרובים אנו מגישים לממשלה הצעה כוללת להתמודדות עם בעיית מהירי הדירות. לגבי

המשך פינוי אתרי הדיור הזמני, אני חוזר על המספרים שאמרתי קודם - יש 10,000

בתי-אב באתרים הללו; מתוכם 3,500 אתיופים שהם לקראת מעבר לדיור קבע, כי חבילת

הסיוע שמוצעת להם היא כזו שלא צריכה להיות שום בעיה בקניית דירה מהיום למחר.

נשארים 6,500 בתי-אב - הגרעין הקשה של כ-1,300 ישראלים ומעל 5,000 בתי-אב של

עולי חבר העמים. מתוך אותם 5,000, כ-1,500 כבר חתמו חוזים לרכישת דירות,



כ-1,000 מתפנים על-ידי המבצע של הקצאת 8,000 יחידות דיור להשכרה, ולגבי 1,000

נוספים אנו נמצאים במו"מ לקראת רכישת דירות. עד סוף השנה הבאה, אני מקווה בכל

לבי נצליח להגיע למצב ש-3,500 מתוך אוכלוסיית העולים מחבר העמים וכ-3,500

מאוכלוסיית העולים מאתיופיה ייצאו מהקרוואנים. יש כאן בעיה לא פשוטה - הרבה

מאוד אנשים כבר השתרשו באזור של הדיור הזמני, יש אנשים שכבר עובדים באזור

ומקום העבודה הופך להיות דבר קריטי, ובצדק. אני מכיר שוכני קרוואנים שגם הבעל

וגם האשה עובדים (באזור חולון, למשל), ולכן הם מעוניינים לקנות דירת קבע

באזור, אך זה לא תמיד אפשרי. לגבי עולי אתיופיה הבעיה פחות קשה כי הם מקבלים

משכנתא גבוהה (לצערי הגדול, הרבה ישראלים מנצלים את המצב ופתאום, במקומות

מסויימים, מחירי הדירות בהתאם לחבילת הסיוע שלהם). לדוגמא - ביקנעם פתאום קפצו

מחירי הדירות, אבל החזרנו אותם חזרה.

(היו"ר ג' גל חוזר).

דיור לקשישים - בשנת 94' תסתיים בנייה של 430 יחידות הוסטלים שנמצאות כבר

עתה בשלבי בנייה. אנחנו מתחילים עכשיו בבנייה של למעלה מ-1,000 יחידות הוסטלים

בבני יה תקציבית. בנוסף, אנחנו בתהליך של הסבת 500 יחידות דיור מפרוגרמת

1990-92 לטובת דיור מוגן לקשישים. כמו כן, מסוכמת בימים אלו עם משרד האוצר

תוכנית לבניית אלפי יחידות דיור - הוסטלים כלכליים. אני מקווה שהנסיון הזה

יצליח עד כדי כך, שנביא לכך שייבנו 4,000, 5,000, 6,000 הוסטלים כאלה, כמה שרק

ניתן. ההוסטלים הכלכליים לא יעלו לממשלה אף אגורה, אלא הממשלה תתחייב על דמי

שכירות שישולמו למשקיעים.

ר' נחמן;

אולי אתה יכול לפרט בתחום הזה?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

יש לנו מיפוי, פחות או יותר, בכפוף למצוקה הקיימת של קשישים בכל רחבי

הארץ. בסמוך לאזורים האלה, בריכוזים גדולים, אנחנו מתכוננים להציע לקבלנים

לבנות הוסטלים עם דירות קטנות, 32-30 מ"ר. הממשלה לא הולכת להשקיע אגורה

בהוסטלים הללו, אלא היא תחתום חוזה עם את קבלן שבה אנו מתחייבים על שכירת

הדירה לתקופה ארוכה (20-15 שנה). ברגע שהדבר יסוכם, נצא לעבודה. לידיעתך, יש

הרבה מתעניינים בפרוייקט הזה.

לגבי שיקום שכונות - היקף התקציב יישאר כמעט ברמת תקציב 93' - כ-175

מליון ש"ח. פרוייקט הדגל של שיקום שכונות בשנת 1994 יהיה שיפוץ של 12,000

יחידות דיור בהם מתגוררים קשישים. נושא הקשישים הולך לקבל השנה משנה מאמץ,

ואני מקווה שנגרום למנוחה לקבוצה הזו, שסבלה וסובלת כל-כך הרבה. פרוייקט הרחבת

הדירות יישאר כפי שהיה בשנת 1993, אנחנו נמצאים עכשיו במו"מ עם האוצר על מנת

להחיל את נושא ההרחבות גם בשכונות החיזוק. לדעתנו, הכיוון הזה יכול למנוע

גלישה וכניסה של שכונות למסגרת שיקום שכונות. נעמיק את הפעילות במסגרת השיקום

החברתי, ולראשונה אנחנו נכנסים לפעילות גם במיגזר המושבי. ב-94' נכלול עוד

שכונות ערביות ודרוזיות במסגרת שיקום השכונות. בכפוף להחלטה שלי מלפני שלושה

ימים, אנחנו הולכים להסיט עוד 20 מליון ש"ח משיקום שכונות פיזי לתקציב החברתי.

נשקיע יותר במרכזי למידה, כי אני מייחס חשיבות מכרעת לנושא של העשרה לימודית,

שיעורי חיזוק, ליצירת תנאים כדי שהילדים ילמדו ואפילו לקניית ספר. אפשר לשאול

אותי: מה לך ולתחום הזה? אבל אני לא חושב שאפשר להפריד בין הנושא הפיזי לנושא

החברתי. אנחנו נמצאים היום במצב ש-87% מכלל הילדים בשכונות השיקום לא מקבלים

תעודת בגרות, אני כבר לא מדבר על אי-סיום כיתת לימוד. לכן המאמץ שלנו השנה הוא

לכיוון הזה, ואני מניח שבשנים הבאות עוד נוסיף מאמץ. אני מאמין שכאשר אתה

משקיע בילד - לא רק שאתה מפתח את הגאווה שלו במקום שהוא גר, אלא גם יוצר

מציאות שכאשר הוא גדל, הוא יכול לחזור ולתרום לשכונתו.



בנייה כפרית - תקציב המינהל לבנייה כפרית לשנת 94' הוכפל בהשוואה לשנת

93' ויהיה 105 מליון ש"ח. הפעילות תתמקד בעיקר בטיפול נקודתי ביישובים שהוגדרו

על-ידי הממשלה. אנהנו נמצאים בתהליך של הרחבת יישובים באזורי קו העימות. תימשך

בנייה של 400 הדרי ביטחון לאורך קו העימות. אני יכול גם לבשר לכם שהשנה הולך

להשקיע בבנייה גם בבקעת הירדן, וזה נכנס לפרוגרמה. הוריתי על תהילת עבודה או

תכנון בסדר גודל של כ-153 מליון ש"ח בבנייה הכפרית - בעיקר במושבים והיתרה

בהתיישבות האהרת. אני מסתמך פה על סיכום דרישה שלי מן האוצר, ואני מקריא את

"בנייה כפרית - מוסכם שההרשאה תוגדל ב-50 מליון ש"ה. משרד השיכון שומר

לעצמו את הזכות לפנות בבקשה להגדלת ההרשאה להתחייב ב-100 מליון ש"ח נוספים

מהכנסות מקרקע. הממונה על התקציבים אינו רואה בהכנסות מקרקע מקור לגיטימי,

אולם במידה ותבוא דרישה כנ"ל מצד משרד הבינוי והשיכון, הנושא יובא להכרעה".

אני יכול לומר לכם, שכרגע אנהנו נמצאים בתהליך של תהילת דו-שיח עם האוצר, ואני

מקווה שהסכום הזה יגיע. אני רוצה לתת לכם כמה נתונים מעניינים - בשנת 93'

ההכנסה לאוצר מדינת ישראל מקרקע בלבד, היתה 1.5 מיליארד ש"ח; מספר הדירות

שמכרנו מתוך מלאי הדירות הוא מעבר להנחות שהיו במשרד הארץ, כלומר היה עודף

חיובי של כ-370 מליון ש"ח, כך שאני מקווה שהדרישות שלנו בנושא הזה ימולאו

במהרה. אני כבר אומר לכם שהתכנון שלי לאזור המושבים הוא עד ל-153 מליון ש"ח.

ר' נחמן;

למה אתה קורא "ההתיישבות האחרת"?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

הקיבוצים, בקעת הירדן שאני מחוייב לה, גוש עציון. אלו מקומות שאפשר

להגדיר אותם. אם אתה שואל אותי אם אני מתכוון לבנות באריאל, התשובה היא לא;

אני לא מתכוון לבנות באריאל. אם אתה שואל אותי אם אני מתכוון לבנות בבית-אל,

אני אומר לך 'לאי. אבל, כפי שאתה יודע, יש כרגע 4,400 יחידות דיור ביש"ע ולא

אחסום נסיון קנייה של הדירות הללו, אם כי כמובן אינני מעודד זאת. יש היום

מספיק דירות בכל רחבי יש"ע, ואין צורך לבנות שם דירות נוספות.

המגזר הערבי, הדרוזי, הצירקסי והבדואי - ב-1994 אנחנו שומרים על מסגרת

תקציבית במגזרים האלה. המשרד שלנו מקיים עכשיו מו"מ עם האוצר להגדלת תקציב

מינהלת הבדואים בדרום מ-37 מליון ש"ח ל-70 מליון ש"ח, ואני מניח שהדבר יאושר.

המגמה של המשרד היא לעודד כמה שיותר את מעבר המשפחות הבדואיות בדרום ליישובי

הקבע. אני הושב שהשנה היתה לנו פריצת דרך די סבירה, ואני מקווה שעם מאמץ, נוכל

להצביע בשנה הבאה על הישג מרשים. בשנת 94' אנחנו הולכים להשלים את כל עבודות

הפיתוח והשצ"פים (שטחי ציבור פתוחים) בכל אתרי הבנייה בשכונות החדשות, בכל

רחבי הארץ ובכלל זה יהודה ושומרון.

אזור מודיעין - בדצמבר 1993 תונח אבן הפינה לעיר מודיעין. שיווקנו בשלב

ראשון 3,800 יחידות דיור, ו-2,500 יחידות דיור נוספות ישווקו באפריל 94'.

רישום דירות בטאבו - משרד הבינוי והשיכון מתכוון לעשות השנה מאמץ מיוחד

לתיקון העיוות שנמשך זה. שנים רבות. אנחנו מפעילים, במתואם עם מינהל מקרקעי

ישראל והמרכז למיפוי ישראל, מערכת שתרשום עד סוף 94' את החלק הדירות של הדירות

בטאבו. לידיעתכם, מדובר בסדר גודל של 600,000 יחידות דיור.

אדוני היו"ר, אלו יעדיי ברמת המקרו. הכל מפורט לפרטי פרטים בחוברת

שלפניכם.

היו"ר גי גל;

עכשיו נשמע את חברי הכנסת.



א"ח שאקי;

קודם כל ברצוני לברך אותך, אדוני השר, על המרץ הגדול המושקע בתשתית

הכבישים. אין אדם שאיננו רואה זאת ואין אדם שאיננו מתרשם. אמנם יש לאנשים

ביקורת כזו או אחרת על המיקום, על האזורים - וודאי שיש מה לעשות, אני שומע

שאתה מדבר על מיליארד נוסף לשנה זו - אך בסך-הכל רואים בשטח את ההרחבות

והסלילות. בעניין הזה אני רוצה לשאול - גוה קורה עם הקטע שבין נתניה לחדרה-

גדרה, הקשיים שקיימים באיילון, בעיקר באזור תל-אביב? אני מרגיש הרבה עבודה

מסביב, השאלה אם ידוע בערך מה המועד שבו תהיה הקלה מורגשת, מפני שבשעות

הקריטיות, בבוקר ובערב, הנסיעה שם היא אובדן של 30 דקות. האם מסתמן לכך פתרון?

האם למשרד הבינוי והשיכון יש תוכנית איך להקל על המצוקה הגדולה והאמיתית,

שמרגישים אותה רבבות, אם לא מאות אלפי אנשים, מדי בוקר ומדי ערב.

שנית, ברצוני להודות לך על דברים שאתמול אמרת בתשובה לשאילתא לגבי בתי-

כנסת ומקוואות בשכונות חדשות. הגדלת התקציב מ-4.5 מליון ל-17 מליון, זה דבר

שראוי לשבח, ואני שמח על הרגישות שלך לעניין. אמרת כבר לפני שנה שאתה עומד

לעשות זאת, והנה אני רואה שאתה מגשים. אתה כותב שבניית גני ילדים ובתי-ספר הם

באחריות משרד החינוך. האם זח לא שייך לך בשל העובדה שמדובר בבינוי?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אני באמת לא מבין מדוע כשמשרד הבינוי והשיכון בונה שכונה - משרד החינוך

צריך לבנות את בתי-הספר וגני הילדים, מדוע משרד הבריאות צריך לבנות את התחנה

לבריאות המשפחה, ומדוע אם צריך בית-סוהר, רחמנא לצלן, משרד המשטרה בונה זאת?

אני לא מצליח להבין את זה, למרות שאני מנסה אני יכול לומר לך, חה"כ שאקי,

שהגשתי לאוצר, ובצדק, בקשח להשלמת בתי-כנסת רק בשכונות חדשות - בסכום של 100

מליון שקל! האוצר לא יכול לתת את הסכום הזה, אבל זה המחסור הקיים.

א"ח שאקי;

אני אומר לשבחך - טוב שאתה ער לנושא הזה ושהתקציב גדל, אך צריך להגדיל

אותו עוד כדי לענות על צורך אמיתי. בית-כנסת משמש את הקהילה כולה, מי שנזקק או

לא נזקק לו - זה עניין של אמונה, אבל הבית קיים ומזמין כל יהודי לבוא ולהצטרף

אליו.

נושא נוסף - יש לי פה מכתב של תנועת "אמנה", הטוענת שלא מתבצע חיבור

לתשתיות מים, חשמל וביוב ביישובים דולב, אלון, מכמש, עפרה, אימונים, שילה,

אבני חפץ, אלון מורה, בית-אל בי, בית אריה וכוי. מדובר בהשלמות תשתית ופיתוח

בסכום של כ-7 מליון שקל שמשרד הבינוי והשיכון נטל על עצמו, אך מסתבר שיש פה

הנחיות שלך שאינן מתממשות. מצד אחד, יש מדיניות של המשרד שעליה הוכרז על ידך -

ואין לי שום סיבה שלא להאמין בה כי אני יודע את רגשותיך לכל האזור הזה, ומצד

שני לא מבצעים זאת, כנראה בגלל שיחות השלום. לדעתי יש להבדיל הבדלה יסודית בין

ההשקפות לגבי עתיד האזור בטווח רחוק, אחרי חמש שנים, לבין מניעת התחברות

לתשתית ביישובים שבהם הדבר חיוני והובטח על-ידי משרד הבינוי והשיכון. איך

ליישב את ההבטחות מצד אחד ואת אי הקיום מצד שני, כאשר ברור שאי הקיום מתפרש

כאיתות שמכיוון שכל האזור הזה עומד לדיון, כדאי למעט בפיתוחו. האם זהו ההסבר,

או שיש הסבר מינהלי-פנימי של המשרד להבטחות שאינן מקויימות?

די תיכון;

אתרכז הפעם בשני נושאים - אני אדם קטן שכל בוקר מתעורר בשכונת רמות

בירושלים ורוצה להגיע לכנסת, אבל קשה לי. אני נלחם על הכביש, מלחמה שגובלת כל

יום בכמעט תאונה - ממש מלחמת מכוניות. אז מוכרים לי את הכביש המהיר מעמאן

לירושלים, וזה חשוב מאוד, אבל אני שואל אותך, אדוני השר: איך אני, האזרח הקטן,



מגיע מרמות למרכז העיר בצורה סבירה? אילו גרתי בראשון לציון, הייתי שואל אותך:

איך אני, האדם הקטן, נכנס לתל-אביב בשעות השיא בלי לעמוד בתור כבר קרוב לשדה

התעופה לוד, ואולי עוד לפני כן. אני שואל את עצמי: מה קורה כשכל יום העניין

נעשה גרוע יותר. אני יודע שתענה לי שזה לא באחריות מע"צ, אבל אני מוטרד מאוד

ממה שקורה היום בתחום הכבישים במדינת ישראל.

עיינתי במפת הכבישים שלכם, וראיתי שבכל צפון הארץ כמעט שלא נעשה דבר. לא

מזמן נסעתי ממנרה לחיפה, וזה לקח לי מ-4:00 עד 7:30! בלתי ניתן היה לנסוע

בכבישים הצרים של הגליל העליון. מה לא סופר לנו על כביש הדמים בואכה הצור ועד

קרית שמונה וצפת. בכביש שמעכו לצפת עד כרמיאל, מטפלים מ-1987 - אז ניתנה

ההוראה להתחיל להרחיב את הכביש. אני בודק את ההתקדמות בכביש הזה, אמנם אומרים

לנו שלמעט קטע אחד, במג'דל כרום, הכל מושלם, אך אני מציע לך לנסוע לשם אתי,

ואני אראה לך שהכביש הזה לא ייגמר לפני 96'. זאת אומרת - תשע שנים בונים בכביש

הזה! וכשעובדים בכביש, התחבורה משובשת.

כשנוסעים בלילה מנתניה לתל-אביב, צריך לחפש את הכביש! זה קן צרעות מועד

לפורענות - כל יום מזיזים את הנתיב, הוא לא מסומן ולא מואר, אין תמרורים,

אנשים נפגעים, העורק נסתם ואומרים לך: תיסע דרך הכביש הישן. אני בעד שתיקח

קטע, תשקיע בו את כל התקציב שלך ותגמור אותו בזמן קצר. אבל אם אתה לוקח את

התקציב הענקי של הכבישים ופורס אותו על פני כל הארץ - בסופו של דבר, ב-2.11.96

נהיה במצב יותר גרוע, על אף העבודה העצומה שאתה עושה, כי השיטה של פריסה על

פני כל הארץ, תסתום את כל מדינת ישראל בצורה כזו שלא נוכל לזוז. כפי שאומר

חה"כ אורון, מזיזים את הפקקים ממקום למקום. כל בוקר אני שומע את איש משטרת

התנועה מודיע ברדיו שהפקק בכניסה לירושלים מגיע עד מוצא. אתה מרחיב, ובצדק,

ועושה עבודה נפלאה בקטע הזה, אבל בכניסה לירושלים הכל ייסתם! זאת אומרת, תפתח

את כל הנתיב עד ירושלים, אך כל התחבורה תיעצר 300 מטר מירושלים, ואז יהיה פי

כמה וכמה יותר.קשה להיכנס לעיר. אז מה עשינו?

אני נוסע בלילות, אני רואה שבחלק מהאתרים עובדים בלילה, וזה השוב וטוב,

אבל באזורי העבודה אין תמרורים פשוטים, אין סימנים מינימליים, אין תאורה, אין

פנסים מהבהבים כדי שאנשים שנוסעים יראו שחופרים בפאתי הכביש ולא יחששו כל רגע

שהם יורדים לבנקט. אני מציע שתבדוק איך מרמזרים צומת שעובדים בה בכל מדינה

במערב אירופה, ותראה איך אנחנו מזניחים את עניין הבטיחות.

על-פי תפיסתי, יש לרכז את המאמץ כל פעם באזור אחר, אחרת אתה פותח את כל

הארץ והמצב נהיה יותר גרוע. אנשים לא מבינים איך בנתיבי איילון יש כבר שמונה

מסלולים לכל כיוון, אבל התור מגיע לשדה התעופה לוד, ולהגיע לתל-אביב זה מבצע

בלתי אפשרי.

נושא שני - מחיר הקרקעות. אני עוקב יום-יום אחר המכרזים - אתמול היה מכרז

של בניית עשרות קוטג'ים בירושלים, היום יש מכרז על בנייה של כך וכך יחידות

דיור בעמק כאן למטה, ובכל הארץ. פירסמתם מכרז בשוהם, והמחירים הגיעו לדרגה

כזאת שזה פשוט לא יאומן! הרי חוקי הכלכלה היו צריכים לעבוד כאן, וראה זה פלא -

ככל שאתה מגדיל את ההיצע, קורה דבר הפוך והמחירים עולים מעלה מעלה. אני שומע

נוריד את המיסוי, נפשט את החקיקה. הכל קשקושים! אמר לי אתמול איש

משוק ההון שיש לו חברה להנפקה, שכל שבוע הוא מוכר מספר מניות וקונה דירה. כל

שבוע הוא נמצא בפוזיציה כזו, שמהרווחים של השבוע הוא יכול להפריש כסף לרכישת

דירה. מכל היבט שהוא, לא הייתי רוצה להיות השנה בנעליה של הממשלה הזאת. היא

ממולכדת וסופה להתרסק עם כל התוכנית הכלכלית שלה, בגלל גולם שיצרנו ולא ניתן

יותר לשליטה. כל 15 לחודש מפרסמים את המדד ומספרים לנו שיש תוכנית חדשה שתביא

להוזלת הדירות, ומדד מהירי הדיור יירד בחודש הבא.

לא אמרתי דבר כזה.

אני שומע את נגיד בנק ישראל ואת אנשי האוצר, האומרים שיש להם תוכנית

פלאית להוזיל את תשומות הבנייה, אני אומר לך - קשקושים! העניין הזה ממולכד

והוא כרוך בכל התהליכים הכלכליים שפוקדים את מדינת ישראל. אינני יכול לומר

שאני הקוסם שיש לו פתרון לעניין, אני לא רואה פתרון. כל עוד המהיר נקבע על-פי

היצע וביקוש, ואתה לא יכול להוציא ללא מכרז - כי בסוף הוא נופל לידיים

מסויימות - גם אם אתה מוזיל את התשומות, בסוף יש מי שחותך את הקופון וזה לא

מגיע לציבור, רק לחכמים.

ר' נחמן;

אדוני השר, ראשית אני רוצה לברך את מע"צ ואת משרד הבינוי והשיכון על

העבודה שנעשית בכבישים. ישבנו כאן בשנה שעברה, והובעו ספקות לגבי יכולתה של

מע"צ לקיים את ההתחייבויות שלה. אבל כפי שמדינת ישראל החליטה לבנות שיכונים

בזמן העלייה הגדולה מבריה"מ והעמידה את כל היכולת הטכנית למבצע הזה, היה ברור

שמכיוון שהיכולת הטכנית קיימת - אפשר להסב אותה למבצע שיפור הכבישים, ואני שמח

שהכושר הטכני שלנו לא הלך לאיבוד. אבל יש לי בקשה אחת - אנחנו נמצאים בשנת 94'

ואזור יהודה שומרון מוקפא על-ידכם מיולי 1992. אי אפשר להשתמש כל הזמן בסיפור

סדר העדיפויות ולמחזר כל יום מחדש את המיליארדים (שלא היו ולא נבראו) שהושקעו

בשטחים והיו צריכים ללכת לערי הפיתוח. אני מאוד ממליץ לך - בייחוד שדיברת על

ההיבטים החברתיים - דווקא בנקודת זמן זו, כאשר אנחנו בשנת הכספים השנייה

בניצוחכם, להפסיק עם הטיעון הזה. אנחנו בוועדת הכספים מקבלים את הנתונים,

ואנחנו יודעים בדיוק מנין באים הכספים ולאן הם הולכים. אם הטענה הזו היתה טובה

לפני הבחירות - שנה וחצי אחרי הבחירות כדאי להפסיק להשתמש בה, זה לא מוסיף לא

לך כשר, לא למשרד וודאי לא לממשלה כולה. זה סתם מוסיף מתח בין קבוצות של

תושבים.

אני רוצה להתייחס לכבישים האסטרטגיים. אני שמח על מה ששמעתי מהשר וגם

ראיתי את הנתונים בנייר שנתתי לי מיולי 93'. אבל, בחוברת שהוצאתם עכשיו לא

מופיעים אותם נתונים.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

חה"כ נחמן, אנחנו התחלנו בדיון על הדרישות התקציביות שלנו עוד במחצית

השנה.

ר' נחמן;

אני יודע. אנחנו גם קיימנו דיון בוועדת הכלכלה בעקבות ההצעה שלי לסדר על

נושא כביש חוצה שומרון, והשר הופיע בוועדה והתחייב על עבודות הרחבה ושיפוצים

בכביש הקיים. העבודות עוד לא הסתיימו, ולצערי זה הולך מעט מדי. אני פונה לשר

ולמנכ"ל מע"צ - הדברים לא יכולים להישאר תקועים באמצע, כאשר קטע של כביש מסודר

וקטע נוסף נשאר כפי שהיה. הנהג שרגיל לנוסע באופן רצוף על קטע כביש, נתקל

פתאום בכל מיני מהמורות, הוא לא מסוגל לצפות איפה נגמר הקטע המתוקן והדבר גורם

לתאונות דרכים. לדעתי, מע"צ יכול לבצע את העבודה הזו בחריצות גדולה יותר.

לגבי הכבישים האסטרטגיים - העלינו את הנושא הזה גם בדיונים שלנו עם משרד

השיכון וגם בדיונים בוועדה המשותפת עם ועדת חוץ ובטחון. אדוני היו"ר, אנחנו

עומדים לדון בתקציב משרד הבטחון, אנחנו יודעים שמדינת ישראל תצטרך להשקיע הרבה

כספים, ולא רק מליונים, על נושא ההיערכות מחדש ביש"ע. השר אמר בחצי רמיזה;

'אישרתי תוכנית של כל הכבישים העוקפים לקראת היערכות צה"ל'. מעבר לכבישים

העוקפים, אני מציע שיפרידו וימנעו חיכוך בין תושבים. אתמול קיימנו בוועדת חוקה

חוק ומשפט דיון מאוד סוער על היחסים בין תושבי יש"ע לבין הערבים. אחת



האפשרויות שהועלו, שיהיו כבישים נפרדים לאוכלוסיות השונות. יש בזה גם צורך

בטחוני וגם צורך מהותי, אם רוצים לקדם את התהליך המדיני. אם לא יעשו את הדברים

האלה, אני אומר במלוא האחריות שבשטהים תהיה לבנון מספר 2. ואז, שלא ישלחו את

היועץ המשפטי לממשלה ואת פרקליטת המדינה לישיבות הממשלה; האחריות תהיה על אלה

שיושבים פה. הבעיה היא לא בטחונית, אלא כספית, ומדינת ישראל צריכה להשקיע כסף

בדברים האלה. אני תומך ב-100% בדרישה של שר השיכון לכבישים אסטרטגיים, שהוגשה

כבר במאי-אפריל 93י לקראת תקציב 94'. מדובר שם בסכום של 80 מליון שקל, אך

להערכתי זה לא ייגמר אפילו במאות מליונים, אלא במיליארד שקל. לכן, גם לקראת

הדיון בישיבה המשותפת עם ועדת חוץ ובטחון, אני עומד על כך שנקבל פירוט כיצד

מע"צ מקבלת את המימון בהיקפים של 250 מליון שקל לכבישים האסטרטגיים כדי לסיים

אותם בשתי שנות תקציב כפי שנקבע; לפחות שתעמוד בלוח הזמנים במיתאם להסכם

המסגרת שמדינת ישראל חתמה. אני משוכנע שבנושא הזה לא תהיה מחלוקת ביני ובינך,

אדוני היו"ר, ולא בין חברי הקואליציה והאופוזיציה בוועדה. זה צורך אמיתי של

מדינת ישראל.

בעניין מכירת הדירות - אדוני השר, כבר אמרתי בבג"ץ שאינני מתווכח עם

מדיניות הממשלה, הממשלה יכולה לבנות איפה שהיא מחליטה. אבל לא יתכן שהממשלה

תדבר בשתי שפות - אם עומד שר או ראש ממשלה על דוכן הכנסת ואומר שחובתו, גם על-

פי פסיקת בג"ץ, לדאוג לאוכלוסיה שגרה ביישובי יש"ע, לא מספיק שאומרים, צריכים

לעשות. בפגישה שהיתה לנו אתך, נתת הנחיות כאלה וכאלה, כדי להשלים את הדברים

שמחייבים השלמה. אני מבקש את המעורבות שלך כדי לדאוג שהדברים אכן מתבצעים.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אתה מדבר על השלמת הפיתוח או על מכירת הדירות?

אני מדבר על מכירת הדירות, ולכן גם שאלתי אותך מה זה אזורי ביקוש. אני

מתנגד לכל המדיניות של בנייה מאסיבית במרכז הארץ, אתם בעצם פוגעים במדיניות

פיזור האוכלוסין, אבל זה דיון אחר. לענייננו, לא הגיוני שתשלם התחייבות רכישה

בשווי של 100 מליון שקל בעד נכס כלכלי והוא יעמוד ריק. זה עומד בניגוד לכל אמת

מידה של מינהל תקין. אל תבנה ביש"ע דירות חדשות, אבל תמכור את מה שיש ולו גם

במחירים של כונס נכסים. אם אין ביקוש, תמכור במחירים נמוכים; אם יש ביקוש

גבוה, תמכור יותר ביוקר. אני חושב שאפשר, בעבודה משותפת שלנו - ראשי הרשויות -

עם משרד הבינוי והשיכון ועם משרד האוצר, להגיע לידי הבנה ולעשות משהו כדי

שהדירות האלה תימכרנה.

הייתי רוצה לקבל נתונים כמה חסרי דיור יש בארץ, ואני מבקש לקבל מהאגפים

שלך פירוט איך הם מתחלקים ובאלו אזורים. בעוד חודש יש לנו דיון במליאה בנושא

הזה, ואני מציע שזה יהיה דיון רציני.

נושא הקשישים - אני מעוניין לקיים הידברות בנושא של הוסטלים ודיור מוגן

לקשישים, לא פה בשולחן הוועדה אלא עם הגורמים המקצועיים שלך. לפי ההנחיה שלך,

יהיה טיפול בכל הארץ, אז אני מבקש שהנושא הזה יטופל גם אצלנו. מקובל עליך שנשב

ונדון עם האנשים לך בנושא הזה?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אתה יכול לבוא ולדבר אתי על מה שאתה רוצה.

ר' נחמן;

אותו הדבר לגבי שיקום שכונות - אדוני השר, ביקשתי ממך לפני שנה, ואתה

הודעת לפרוטוקול, שהאגודה לתרבות הדיור תפעל בכל מקום על-פי אמות המידה

המקצועיות. לצערי שום דבר לא נעשה בעניין הזה אצלנו, והמילה שלך איננה מילה.



אני מדבר על האגודה לתרבות הדיור שחתמה חוזים עם קבלנים, דיירים שילמו כספים

וכל העסק התפוצץ. אני מבקש את ההתערבות שלך בדי להפסיק את הדברים האלה. אדוני

היו"ר, אני רוצה לקבל את ספר החוזים של משרד הבינוי והשיכון. יש יותר מדי

דיבורים לאן הכספים הולכים, איפה החוזים מומשו ואיפה לא מומשו. אני מבקש, כחבר

ועדת הכספים, לקבל את ספר החוזים החתומים של משרד השיכון לשנת 93'. אני רוצה

לייעץ לשר - יש עודפים של 80 מליון שקל בתקציב 93' שנשארו מאי מימוש

התחייבויות וחוזים. פנו אלינו חברינו מדרום הר חברון ומיישובים נוספים, לגבי

חוזים חתומים שהם רוצים לממש אותם; חה"כ שאקי מנה קודם את הנקודות האלה. אנחנו

נמצאים עדיין בשנת 93', ואני מבקש התייחסות למימוש החוזים.

כראש רשות מקומית, יש לי עצה בשבילך מתוך שיתוף הפעולה שיש לנו עם המשרד

לאורך שנים. כאשר המנכ"ל נותן לנו הרשה לתכנון וביצוע, אנחנו מבצעים את הבנייה

באמצעות מחלקות מהנדס העיר והרשות המקומית. זה מהיר, זה טוב, זה משחרר אתכם

ויש כמובן פיקוח. אני מאוד ממליץ שתקים ועדה משותפת למרכז השלטון המקומי,

למשרד שלך ולמשרדי ממשלה אחרים כגון משרד החינוך ומשרד האוצר, ואנחנו נהיה

קבלני הביצוע. כך כל ראש עיר יכול להגיד לבוחרים שלו: 'אני עשיתי', ולא לזרוק

כל "פשלה" על משרד השיכון. תן לנו את האחריות והסמכות, ואנחנו יכולים לבצע.

אני מבטיח לך שאתה תגזור את הסרטים.

אקדים ואומר שמגיעות כל הברכות והשבחים לשר השיכון, למנכ"ל ולכל הצוות.

אין ספק שהפעילות של המשרד התרחבה בצורה מאוד גדולה וטובה בכל רחבי הארץ ובכל

תחומי המשרד, והדבר מורגש מאוד על-ידי הציבור הרחב. כאן בא לידי ביטוי שינוי

סדר העדיפויות, והלוואי שהמשרדים העוסקים בנושאים החברתיים היו נדבקים מהמרץ

של משרד השיכון.

יש מספר נושאים שבהם אני מבקש יותר דגש ויותר חיזוק. עדיין יש בעיה עם

הנטל של המשכנתאות, במיוחד על זוגות צעירים ועולים חדשים. ראשית, המשכנתא לא

מספיקה כדי לקנות דירה במחיר סביר. שנית, החזר המשכנתא הוא גבוה. אני רואה זאת

במיוחד אצל העולים שמרוויחים 1,500 שקל לחודש ומגיעים להחזר חודשי של 900-700

שקל. קיים גם הנושא של נפגעי המשכנתאות עם העיקולים, יש אנשים רבים שלא יודעים

איך לפתור את הבעיה וכתוצאה מכך יש גם התאבדויות. אני מבקש להגיע למדיניות

שעל-פיה גובה המשכנתא יספיק לממן 90% ממחיר דירה סבירה, ושגובה ההחזר לא יהיה

יותר מרבע מהשכר, אחרת אנחנו משעבדים את הזוגות הצעירים והעולים החדשים. בזמנו

שר האוצר הבטיח להקים ועדה לבחינת הנושא, אני מבינה שהוועדה הזו עדיין לא

הוקמה. אני מבקש, אדוני היו"ר, שלקראת אישור התקציב נשב עם שר האוצר ונדרוש את

מימוש ההבטחה להקים ועדה, אבל ועדה רצינית שתסיק מסקנות.

לגבי שיקום שכונות - אני רואה שיש פה תקציב של 102 מליון שקל ו-175 מליון

שקל בהרשאה להתחייב. האם התקציב הזה כולל גם השלמת פיתוח או רק שיקום שכונות?

אני מאוד שמח על ההגדלה המשמעותית של תקציב השיקום החברתי, תקציב שבעצם הוכפל.

אני מבין שאתם הולכים לשים דגש גם על נושא התעסוקה והיזמות הכלכלית בתוך

השכונות.

תשתיות וכבישים - דווקא על רקע הדיבורים בימים אלה על כבישי השלום לרבת-

עמון, לקהיר ולריאד, אני מבקש ממע"צ לא להזניח את הנגב. לפי התוכנית כאן, כל

הפרוייקטים באזור הדרום והנגב מסתיימים ב-1996-97-98. כל הפיתוח של הכבישים לא

מורגש בנגב, ואני מבקש לזרז את הקצב. אמנם נמסר פה על כביש אשקלון-יד מרדכי-

נתיבות-אופקים-באר שבע, אבל מתי זה ייגמר? כביש מצפה רמון-ציחור, לפי התוכנית

שלכם, יסתיים ב-98'!

אשר ליוקר מחירי הבנייה - קודם כל, כמשרד השיכון, הייתי לוחץ להפסיק

להצמיד את מחירי הבנייה לדולר. אני מציע להצמיד את חוזי הבנייה וכל המחירים



למדד המחירים לצרכן - לא למדד תשומות הבנייה ולא לדולר. אני מבין שעד עכשיו,

כל המבצעים במרכז הארץ לא הביאו להוזלת הבנייה, והשאלה מה עושים. לגבי מלאי

הדירות - פה כתוב שמתוך 40,000 דירות נשארו בידכם רק 4,000 (לא כולל יש"ע). אם

זה אכן כך, כל הכבוד!

(היו"ר גי גל יוצא, ח' אורון ממלא את מקומו).

כמו כולם, אני מצטרף לברכות בנושא הכבישים. שמעתי גם את האמירות שאלו

תוכניות המשך; אינני יודע אם זה נכון או לא, אבל גם אם אני מקבל את ההנחה שאלו

תוכניות ההמשך, ההמשך מבוצע בצורה מעולה ומרשימה, ואני יכול רק להסיר את

הכובע. אני יכול אולי גם לנזוף בשלטון הליכוד ובממשלות הקודמות, כולל ממשלת

אחדות לאומית, שהם לא היו מספיק מודעים לבעיה והשאירו אחריהם צורך בהיקפים כל-

כך גדולים.

מתברר שכל השקעה בתשתיות בארץ, מקפיצה את האינפלציה בצורה נוראית. לכן,

כשהיתה אינפלציה עצומה, נמנעו מלעשות זאת.

תירוצים יש למכביר, אני מדבר על העובדות - הגענו לנקודה שהיינו בשפל

התחתית מבחינת מערכת הכבישים במדינת ישראל. על זה אין ויכוה. עכשיו אנחנו

רוצים פעולה אדירה, שמעולם לא היתה כדוגמתה. יש שר שאחראי לפעילות הזאת,

ומגיעות לו כל הברכות. אלא מה, קצב המכוניות מתגבר, כך שגם עבודות בהיקפים

כאלה לא מספקים. תראו כמה אי צדק יש בעבודה הציבורית - בן-אדם בא, משקיע, עושה

ניסים ונפלאות, ואנשים יושבים בפקק וממשיכים לרטון; והם יישבו בפקקים עוד הרבה

שנים, אני לא רואה לכך פתרון בטווח הנראה לעין. אני אומר זאת, בגלל שהנושא

יותר חשוב לי מהעניין הפוליטי; זה נושא מאוד חשוב למדינת ישראל ואני חושב

שכדאי שהמרץ הזה יימשך הלאה. כדאי שתחשבו לא רק במושגים של מה שעושים היום

לעומת מה שהיה בעבר, אלא לעומת הצרכים העתידיים, וזה הרבה יותר קשה.

נקודה שנייה - לפני שבוע היה כאן דיון בהשתתפות מנכ"ל משרד הבינוי

והשיכון. נהניתי לשמוע את המנכ"ל מדבר בצורה עניינית ומנסה להגיע להבנה - הרי

אנחנו כאן בוועדה ולא במליאה. אנהנו מבינים שיש מגבלות ויש מדיניות אחרת, אבל

גם בתוך מדיניות אחרת אפשר להגיע לדברים שאין עליהם חילוקי דעות. למשל, אין

חולק על כך שאדם שקנה דירה מהפרוגרמה של משרד השיכון ולקח משכנתא, צריך לקבל

את הדירה. אבל יש אנשים שלא יכולים להיכנס לדירה כי המשרד לא השלים את התשתיות

מכיוון שבינתיים החליפו את המדיניות, ובינתיים הם משלמים גם משכנתא וגם שכר

דירה. אם החליפו מדיניות, יש לפצות את הקונים ולומר להם: תיקחו בחזרה את כל

הכסף, לא תצטרכו יותר לשלם משכנתא, ואנחנו לא נבצע את התשתיות'. אבל כולם

מסכימים שלא יתכן מצב שאדם משלם שכר דירה ומשכנתא בו זמנית, ואיננו יכול

להיכנס לדירה שרכש. כמו כן הגענו להבנה שהקריטריונים להקצאת כספים לגמר תשתיות

צריכים להיות בדירוג מסויים - לא יתכן שקודם יגמרו פיתוח שטחים ציבוריים

פתוחים ולא יישאר תקציב לחיבור לביוב ולמים. אני קיבלתי על הראש, כי התנדבתי

להגיד שהליכוד יתמוך בפנייה התקציבית בעניין הזה, אם יתקבל העיקרון הכללי

שלגבי השלמת התשתיות לא יהיה עניין של יש"ע או לא יש"ע אלא לפי הצרכים

הנקודתיים בכל מקום ומקום. יש כאן רשימה שאני קיבלתי, ואני מבקש לשבת עם השר

ולקבל התייחסות נקודתית - מה מתכוונים לעשות, מתוך התקציבים שמאושרים, לפי לוח

הזמנים. זה אפשרי?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

כן.



מי איתן;

תודה. נושא שלישי - ממשלת ישראל הולכת לעשות תרגיל בנושא הבינוי, ואני

נותן לך עצה פרטית, אדוני השר, אם עוד אפשר לעצור זאת, אל תסכים. הולכים לעקר

חלק ממרכיב הדיור במדד המחירים. המשמעות המיידית היא תעמולתית. יגידו: עצרנו

את האינפלציה. אני חושב שהעניין הזה הוא אינטרס ראשוני של שר הבינוי והשיכון,

משום שהאינפלציה היא אחד האינדיקטורים למצב המשק. באופן טבעי, אם רוצים להצביע

על חוסנו של המשק ולהוריד את האינפלציה בפועל, הממשלה תמיד מודעת למדד. ברגע

שהיא יודעת שמרכיב הדיור במדד גבוה, היא תאפשר יותר תקציבים לנושא ותגיד לשר:

'אתה צריך לפעול על מנת לצמצם את מחירי הדירות'. ברגע שנושא הדיור לא ייכלל

במדד, לא יהיה איכפת לממשלה - אתה תילחם על תקציבים, והממשלה תגיד: 'נושא

הבינוי והשיכון לא משנה לי כרגע. אני רוצה לשים את הדגש על גורמים אחרים

שמשפיעים על המדד'.

אל תשלה את עצמך, חה"כ איתן. אנחנו קיבלנו מנדט לארבע שנים מול

התחייבויות שנתנו לציבור. מי שינסה "למרוח" דברים כדי ליישר חשבונות, אולי

יישאר עם חשבונות נקיים אבל בבחירות הבאות לא ימצאו אותו.

אדוני השר, אתה יודע מה קורה בישיבות הממשלה - כל שר אומר: גם לי יש

התחייבויות כלפי הציבור, בחינוך, בבריאות, בעבודח וברווהה וכוי, וכל שר מדבר

באותו להט! מה שיקבע בסופו של דבר זה לא ההגיון, אלא בין השאר המשקל שלך במדד.

תאמין לי, חח"כ איתן, ואני אומר לך את זה במלוא החברות - הציבור לא בדיוק

נתן לנו את המנדט בשביל האידיאולוגיה שלנו ביהודה ושומרון, חבל עזה ורמת

הגולן.

אני חושב שכל מי שרואה את חשיבות הנושא, צריך לעשות יד אחת כדי למנוע את

המגמה של מזעור חלק הבינוי והשיכון במדד, דבר שיהיו לו השלכות מרחיקות לכת

לגבי האפשרויות לקדם את הנושאים האלה בעתיד.

הנקודה הבאה - אמרתי לך בפעם שעברה, ואני אומר זאת עכשיו פעם נוספת: נושא

התעסוקה קשור למחירי הדירות ולביקוש לדירות. יש הרבה דירות, כי הממשלה - גם

הקודמת וגם הנוכחית - לא רואה הנושא הזה בראייה כוללת. חלק עוסקים בפתרון

בעיות האבטלה, חלק עוסקים בפתרון בעיות הדיור, ולא תמיד זה מסתדר ביחד.

אתם כותבים בחוברת שלכם שמכרתם הרבה דירות שהיו בידי המדינה ושסה"כ נותרו

ביישובים העירוניים כ-4,000 דירות, אבל "גם לאחר מכירתן מהוות הדירות עדיין

נטל על המדינה בהיותה אחראית לטיב הבנייה ולתיקוני שנות הבדק והאחריות, כנדרש

על-פי החוק". אבל המדינה הזמינה את הדירות הללו מקבלנים. האם הקבלנים בורחים

מהאחריות והמדינה צריכה לבצע במקומם?

על זה אפשר לקיים דיון שלם!

יש נושא אחד שמשרד השיכון יכול להתבייש בו, ולדעתי אפשר להגיע בו לתמימות

דעים סביב השולחן הזה - דירות נייר. אמנם זה עולה הרבה כסף, אך יש מקרים שבהם

אין אפשרות אחרת. ב-92' היה לנו תקציב בסך 58 מליוני שקלים לדירות נייר ובשנת

94', אחרי שהמחירים עלו פי כמה, התקציב הוא רק 20 מליון! הסכום הזה מספיק ל-60

דירות בסך-הכל, ובפועל - למרות הגידול באוכלוסיה ובמספר הבעיות - יש פחות

יחידות דיור לאנשים שצריכים לתת להם פתרונות.

דבר אחרון - ברחוב דיזנגוף בתל-אביב או באזור משלמים 2,000 דולר רק עבור

מטר ליחידת קרקע, לפני שהתחלת לבנות. אדוני השר, אתה צריך לבדוק מה גורם לפער

בין מחיר הביצוע, שהוא כ-500-450 דולר למ"ר, לבין מחירי העלויות (מיסים? קרקע?

דרישות של העיריות?)

קריאות;

זה הביקוש.

שי אביטל;

אני רוצה להתייחס בעיקר לנושאים שקשורים בהתיישבות העובדת. אני מחזיק את

פרוטוקול הדיון שהתקיים בדיוק לפני שנה, ויש בו תשובות של השר לסדרת שאלות

בתחום הזה ובתחומים אחרים. אני חייב לפתוח בברכה, כי אם אני מסתכל על סעיף

הבנייה הכפרית - ב-92י התקציב היה אפס, ב-93י הוקצבו 51 מליון שקל, כאשר

בפועל, בגלל התחייבויות קודמות, זה נגמר בגרושים. השנה, כפי שמופיע בתקציב,

מדובר על כ-105 מליון שקל, ותוך כדי הדברים שמענו על עוד 153 מליון שקל, על-פי

ההתחייבות של דוד ברודט שהשר הקריא. אני בדקתי את העניין, ולדעתי אין כיסוי

להתחייבות הזאת כפי שהיא כתובה כי שר האוצר לא רואה את הדברים בהתאם לרוח שהשר

הציג. נדמה לי שכוועדת כספים, מן הראוי שנתייחס לנקודה הזאת ניתן גיבוי לשר

על-מנת שהמסגרת הנוספת הזאת אכן תעמוד על הפרק. זה לא סוד שבבני יה הכפרית

כלולה ההתיישבות העובדת על כל מרכיביה וההתיישבות מעבר לקו הירוק. חה"כ נחמן

העלה את הבעיות ש"אמנה" (תנועת ההתיישבות של גוש אמונים) הגישה לנו בכתב, ולי

יוצא לעסוק בנושאים הללו באשכולות ובגוש קטיף, שיש שם לא מעט חקלאים, חלקם

מהטובים ביותר. בנקודה הזו, לדעתי מן הראוי שהוועדה תיתן גיבוי לשר הבינוי

והשיכון במגמה לתת דחיפה להתיישבות העובדת. אסור לנו להתרשם מזה שהתקציב עלה

מאפס ב-92י ל-51 מליון ב-93י. בפועל, אנחנו לא רואים שינוי משמעותי במושבים,

לפחות כפי שאני יודע שהשר היה רוצה לראות. נדמה לי שהשנה הזאת היא שנת מפתח,

ולצערי הרב - אני אומר זאת גם לחבריי מהחלק השני של ההתיישבות העובדת, דהיינו

הקיבוצים - לאור הדברים שהשר אמר פה, אם לא נלחץ על תוספת תקציב, יהיה קשה

מאוד לתקן כמה דברים שזועקים כבר שנים.

צריך לציין את אחת הפעולות שמופיעות בסיכום התקציב של 93' - תכנון הרחבת

המושבים על-ידי המשרד. אנחנו יודעים שלא מדובר בהרבה כסף, אבל זה יצר דינמיקה

אחרת ונתן את הפריצה הראשונה. זה לא סוד שהיום הנושא הזה נכנס למהלך, ולו רק

בגלל השקלים הראשונים של התכנון. אחד הדברים הטובים שקרו במשרד הבינוי

והשיכון, הוא שהתמנה המנכ"ל אריה מזרחי שעשה עבודה מצויינת, ולפחות אנחנו

יכולים לציין את הענייניות בעבודה בניגוד לשנים עברו. יש לברך על התנופה של

הרחבת המושבים, אך זה עדיין לא מספיק.

בריון הקודם השר דיבר על בחינה מחודשת של נושא דמי החכירה למינהל. אני

חושב שהבדיקה עדיין לא נשאה פרי, בעיקר ביישובי הפריפריה שבהם האלטרנטיבה

לעשות עיסקה אחרת בקרקע איננה קיימת, והעלות הגבוהה של דמי החכירה הופכת להיות

ליותר ויותר מכבידה. בחלק נכבד מהמושבים - עוד לפני ששר החקלאות רוצה להוריד

עוד 5,000 דונם - יש תהליך של ירידה בעיסוק בחקלאות. זה טבעי, זה כורח

המציאות, והחקלאים מחפשים פרנסות נוספות. בגליל, למשל, יש פטנט שנקרא "צימר",

עוד מימי גדעון פת כשר התיירות. אבל מי שרוצה לבנות צימר בנחלה שלו כעיסוק

חליפי צריך לשם 7,200 שקל, כאשר עלות בניית כל חדר כזה היא כ-15 אלף שקל. נדמה



לי שצריך לבחון את ההתייחסות למתקנים שנבנים לנחלה. לפני כמה ימים הסביר מר

ורדי, מנהל המינהל, בעיתון "הארץ" שהמושבניקים יושבים על נכסים ומדבריו נובע

כאילו הם קצת עבריינים.

ח' קופמן;

הוא התכוון למחסנים וכיו"ב. בכמה מקומות יש מחסנים שגובה 18 מטר!

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אולי מר ורדי לא הסביר את עצמו כראוי. יתכן שהוא התכוון לקביעה שלי שאני

מוכן להקצות חלקת קרקע לאזורי תעשיה זעירה בכל מושב ומושב, ובלבד שיתפנו כל

הדברים החריגים.

יכול להיות, אבל העיקרון שאני מנסה להציג הוא, שהקרקעות במסגרת הנחלה הן

הפוטנציאל היחיד לתעסוקה חליפית, ולא יכולים לחול על זה כללים נוקשים דמי

חכירה במתכונת הרגילה. גם בדיון הקודם עלה הנושא ההפקעות, והיום הנושא הרבה

יותר קריטי וההזדקקות לו הרבה יותר משמעותית. יש מושבים שלמים בעצם צריכים

לחדול מלהתקיים. למשל, בית נחמיה שנמצא מול שדה התעופה וכל המערכת של כביש

מספר 6 תעבור באדמותיו, או כפר רות. לכן נושא ההפקעה קיבל מימדים גדולים יותר.

בדיון שהיה בשנה שעברה, התייחס השר לשיקום השכונות. האם הנושא הזה קיבל

איזשהו ביטוי בתקציב הקיים?

דיברת על כבישי גישה. זה נושא כאוב מאוד ולהערכתי אין לו כיסוי בתקציב.

לפי דעתי, התחום הזה גם לא שייך בדיוק אליך, אלא בעיקר למשרד הפנים.

אדוני השר, אמרת שהפעילות תתמקד בעיקר בטיפול נקודתי ביישובים שהוגדרו

על-ידי הממשלה. הוחלט על 4,5 אזורים מהסוג הזה, אך צריך לזכור שיש בעיות גם

ליד כפר ויתקין, בעיקר בתחום של גבישי גישה ומבני ציבור. בכל אופן, אני חושב

שהגישה ללכת לטיפול מרוכז תביא לא רק לתוצאות שהעין רואה, אלא גם לטיפול שורש.

לנושא הקשישים - אני מציע שמה אמרת פה לגבי הקשישים, יחול גם על המיגזר

של ההתיישבות העובדת. יש שם בעיות הרבה יותר קשות, כי אין בכלל מי שדואג.

בקיבוצים אולי מסוגלים לתת תשובה לבעיה, אך בהתיישבות העובדת האיש נשאר בודד

ויכול למצוא פתרון רק מחוץ למושב.

פ' בדש;

גם אני אתחיל בנושא הכבישים. חה"כ איתן צודק - למרות שרואים עבודה בכל

הארץ, הפקקים הולכים ומתארכים, פונקציה הפוכה למה שצריך להיות. למרות שתקציב

מע"צ הוכפל בשנתיים האחרונות, זה עדיין לא מספיק כדי להתגבר על הפיגור של כל

השנים הקודמות ויש למצוא פתרון. נדמה לי שכספי הערבויות עדיין סגורים בבנקים

ומפסידים על הריבית, אז אולי כדאי להתחיל להוציא אותם לכבישים.

בבקשת התקציב שהגשתם בחודש יולי, אני רואה שהסכום שביקשתם למע"צ הוא

1,580 שקל, מתוך זה מיועדים לנגב 70 מליון שקל לפרוייקטים המשכיים ו-20 מליון

לפרוייקטים חדשים. זאת אומרת, בסך-הכל 90 מליון, שהם כ-5%-6% מליון.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אתה קורא את הנתונים מתוך נייר שהעברתי לחהייכ נחמן, זה לא התקציב שאושר.



פי בדש;

בכל אופן, גם בבקשת התקציב וגם בתקציב שאושר, אני רואה שאין התייחסות

גדולה לנגב. כביש 60, שוקת-באר-שבע, היה אמור להסתיים לקראת סוף השנה, אבל הוא

זז לאט מאוד ואנחנו מבלים בפקקים. הנסיעה מעומר לבאר-שבע אורכת כמעט שעה, זה

לא הגיוני! לא יתכן שסלילת כביש 60 - קטע של 15-14 ק"מ - תתמשך כמה שנים.

הכביש הזה מרכז את התנועה מערד, מיתר, הר הברון ועומר, כולם מתנקזים לגשר אהד

ובבוקר זה הופך לפקק אחד גדול. עובדים על הכביש הזה כבר הצי שנה, ולפי הצעת

התקציב שלפנינו בכלל לא מתכוונים לסיים אותו ב-94'. אותו הדבר לגבי כביש 40,

כביש הרעלים עוקף באר-שבע - שר האוצר אמר בדיון עם פורום הנגב שכולו מתוקצב

ל-94', תהילה וגמר עבודה. בהצעה שלפנינו, הכביש הזה בכלל לא מופיע.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

בוודאי שלא, כי הוא לא אושר. אני מקווה שזה יהיה בעוד שנתיים.

פ' בדש;

זה חמור מאוד שכביש הרעלים לא אושר. כל הפסולת הרעילה של מדינת ישראל

מגיעה לנגב, לרמת הובב, והכל עובר דרכנו וצמוד אלינו. הכביש המתוכנן לעקוף את

כל האזור המיושב, ולכן זה כביש מחוייב המציאות ולא יתכן שהוא לא יאושר. כאשר

מפכ"ל המשטרה, רפי פלד, היה מפקד המחוז, הוא הקים צוות חקירה בעניין הזה

והוציא דו"ח חמור מאוד על מצב שינוע הרעלים המסוכנים בכבישים. לכן חייבים

לחקים את הכביש הזה, ואם שר האוצר התחייב - אנחנו נילחם על כך. עכשיו אתה

מדאיג אותי עוד יותר, אדוני השר, כשאתה אומר שבכלל לא מתחילים בסלילת כביש 40.

שר חבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

זה לא אומר ששר האוצר לא התכוון לזה, אך אני מניח שהוא לא לקח את החשבון

שרק בשביל רמה מינימלית של כבישים עוקפים ביהודה ושומרון, יש להשקיע מעל ל-2

מיליארד שקל. הרי הכל בא מאותה קופה.

פ י בדש;

אבל כל השנים כמעט לא השקיעו אגורה בתשתיות כבישים בנגב. עכשיו התחלתם,

אתם לא יכולים לעצור! גם חברות הביטוח הפסיקו לבטח בנגב, כי יש אצלנו מכה של

גניבת מכוניות. האם אתם רוצים להוציא אותנו ממדינת ישראל? לא יתכן שתפסיקו את

העבודה בנגב. הכרזתם על סדר עדיפויות הדש, התהלתם בעבודה - תמשיכו! גם כביש תל

שבע לא מופיע פה, אבל אולי זה בגלל שנתיבי גליל לקהו את העבודה על עצמם, כאשר

הלק מהתיקצוב הוא שלכם. היישוב אשכולות שנמצא מעל להב, הוא ללא כביש גישה. הוא

נמצא טיפה אחרי הקו הירוק, אבל חיות שם משפחות ולא מתקבל על הדעת שהן יסעו

בדרך עפר.

היו"ר ח' אורון;

כבר יש להם כביש אספלט.

פ י בדש;

. אני אבדוק את זה. נקודה נוספת - יצא עכשיו מכרז של נתיבי איילון על

מיחשוב נושא התהבורה. שתי החברות האחרונות שהגיעו לסיום הן סימנס הגרמנית

ותעייש. לא יתכן שניתן עבודה לחברת סימנס, כאשר שתע"ש נמצאת במצב כה קשה. אמנם

זה מכרז, אבל המחירים כמעט זהים ואפשר להחליט שנותנים את העבודה להברה

ישראלית. על-פי חומר שקיבלתי, תעייש מוכנה לעבוד במחיר של החברה הגרמנית, גם אם

המחיר שהיא הציעה מלכתחילה הוא יותר גבוה. לא הגיוני שהמכרז הזה יינתן להברה

זרה, כאשר תעייש במצב כה קשה.



היו"ר חי אורון;

חה"כ בדש, הנושא לא שייך לשר הבינוי והשיכון, כי נתיבי איילון אינם בתחום

המשרד.

פ י בדש;

כתוב פיו שבאזור עדיפות בי, משרד השיכון נותן השתתפות של 50% במבני ציבור.

אני רוצה לדעת פירוט, על מה מדובר. מה קורה עם שכונת נחל עשן, שבתיה נבנו מעץ?

אני הצעתי לפני שנה להרוס את הבתים האלה, ולמכור את הקרקע לבנה ביתך. זה יותר

טוב מאשר למכור את הבתים האלה, כי זו תהיה שכונת עוני שבאר-שבע לא תוכל להחזיק

אותה במצבה הכלכלי, כי לאנשים שיגיעו לשם יהיה קשה מאוד לשלם ארנונה.

דבר אחרון וחשוב - הנושא של היטל השבחה על קרקעות, וחבל שאין פה אף נציג

של מינהל מקרקעי ישראל. היום רשות מקומית מקבלת 10% והמינהל מקבל 90%. חשבתי

שצריך לשנות את החוק, אבל כשבדקתי את החוק ראיתי שכתוב שם 50% לרשות ו-50%

למינהל. נכון שלפני שמונה או עשר שנים היה הסכם עם השלטון המקומי על 90%:10%,

אך חיום זה כבר לא רלוונטי. מצבן של הרשויות המקומיות הוא קשה, אין להן בכלל

אפשרות לממן פיתוח, וההכנסה מקרקעות היא האפשרות העיקרית של הרשויות המקומיות

לשפר את התשתיות שלהן. אני הולך לבדוק את העניין הזה בבית משפט.

שאלה אחרונה - מה קורה עם כביש מספר 6?

היו"ר חי אורון;

גם אני מבקש להשתלב בדיון. אני רוצה להצטרף לכל הברכות שנאמרו פה למשרד

ולממשלה, אך לפי דעתי כרגע עוסקים בהזזת הפקק ממקום למקום, ואינני אומר זאת

באירוניה. מי שחושב שהיקף ההשקעות בתשתיות היום יחולל איזה נס, שלאחריו אפשר

לבוא אל המנוחה והנחלה - אינני יודע איפה הוא חי. אם שיעורי ההקצבה לא יהיו

יותר גבוהים, אנחנו בסך-הכל עוסקים בהזזת הפקק ממחלף למחלף, מצומת לצומת,

מהכניסה לעיר ליציאה לעיר. אני חושב שלא תהיה תשובה לעניין הזה, אלא בתוספת

תקציבים בעתיד.

מחירי הדירות - לפי דעתי זאת הבעיה העיקרית שלכם. אני לא מאמין בכל

הטיפולים שאתם הולכים לעשות, אם לא יפעלו על צד ההיצע (זה שיעור אי בכלכלה).

צד ההיצע ישתפר על-ידי כך שיהיו יותר דירות, ויותר דירות יכולות להיות בכמה

וכמה דרכים - ישירות ופחות ישירות. דרכים פחות ישירות - יכול להיות שצריך לתת

חלק מההטבות והלוואות המקום במקומות שמתחרים עם אזור המרכז.

שי טלמון;

הלוואת מקום משפיעה על צד הביקוש ולא על צד ההיצע.

היו"ר חי אורון;

אם תהיינה הלוואות מקום באזור קרית גת-קרית מלאכי, יש אנשים שישקלו אם

שוב לקנות דירה במרכז הארץ או ללכת לפריפריה. הלוואת מקום בירוחם לא פותרת את

הבעיה הזאת, אבל הלוואת מקום בפריפריה של אזור המרכז, תגרום לכך שאנשים יחשבו

האם להתעקש על מקום שיש בו ביקושים שאי-אפשר לספק אותם, או לעבור לאזור שהוא

קצת מרוחק יותר. לדעתי מחירי הדירות אינם קשורים לקרקע, לא למיסים ולא לשום

דבר אחר; עובדה שחילקו קרקעות בחינם במסגרת הבנייה של הפרוגרמה, והדבר לא בא

לידי ביטוי במחיר הדירה. מה שישפיע בסופו של דבר, זו עקומת ההיצע והביקוש. אם

אנחנו רוצים לפעול על צד ההיצעים - נכון שצריך להפחית מיסים כשאפשר, אבל אני

לא מאמין שזח יעזור. יש לתת הטבות לאנשים שקונים דירות בפריפריה הקרובה.



יש מעגלים נוספים של ביקושים שמשפיעים על שוק הדירות. נכון שאתם עושים

פעולות בתחום של ההוסטלים והקצאת דירות לשכירות, אך זה לא מספיק. אם יינתנו

יותר פתרונות לאוכלוסיות מסויימות, שמתחרות על הדירות דרך הצרכים שלהן; אם

תהיה יותר בנייה תקציבית ישירה או באמצעות יזמים, הם יפנו דירות וייצרו עוד

מירווח בתוך השוק הזה. אני מקווה שאף אחד לא יילך ברצינות על הרעיון המטורף של

עיקורי מדד.

שי טלמון;

יש לי הערה בעניין הזה. משרדי הממשלה לא מתערבים במה שעושה הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה. יש סקר הוצאות משפהה, ולפי זה, מעת לעת, משתנה משקל הדיור וכל

מרכיב אהר.

אני לא מדבר על הלמ"ס. אם למישהו יש רעיון להתמודד עם מחלה על-ידי שבירת

המדחום - זה לא יעזור.

הערה שלישית שקשורה בעניין, לגבי דירות נ"ר, דבר שלא משפיע על ההיצעים

והביקושים, הוא תמיד יהיה בשוליים. זאת שערוריה, ואני מקווה שלא ניתן לתקציב

לעבור אם לא יפתרו את הבעיה הזו. לא יתכן שיהיו השנה רק 60 דירות נ"ר. לי לבד

יש 60 פניות! זה בלתי הגיוני, וכל אחד איתנו שמדובר במקרים הכי קשים, ביניהם

נכי צה"ל. אם הייתי מביא לכאן תיק של שתי משפחות, כולנו היינו מתחילים להיבהל,

ואני בטוח שגם חברי-כנסת אחרים יכולים להביא מקרים כאלה. לפי דעתי הבעיה פה

איננה כספית, כמו שיש כאן קיבוע אידיאולוגי - שלא יהיו נכסים למדינה. תוסיפו

תקציב לדירות נ"ר, כי לאנשים האלה אין תשובה אחרת. מדובר פה על התחתית של

התחתית של התחתית של המצוקה, כשכבר אין שום פתרון אחר! לא יתכן שמקציבים לכך

רק 20 מליון שקל, וכל אחד יודע כמה זה מבחינת דירות. תלכו לקראתנו בעניין הזה,

זה לא סכום גדול מבחינת תקציב משרד השיכון. אני לא יודע מאיזה סעיף תורידו

אותו, אבל תפתרו את הבעיה של דירות נ"ר.

בעניין התנועה הקיבוצית - הבעיה היא לא בנייה כפרית. בתנועה הקיבוצית עוד

לא בונים מזה חמש שנים. העסק תקוע, הוא לא נפתר, ויש מצוקה נוראית. אני מבקש

שתהיה לכך התייחסות של השר. אני יודע ששר השיכון ישלח אותי לשר האוצר, ושר

האוצר ישלח אותי לשר השיכון. יש בעיות עם הבנקים, אבל הממשלה צריכה לתת לזה

תשובה! אם היה אירוע דומה באיזושהי קבוצת אוכלוסיה אחרת, העניין היה נפתר.

חי קופמן;

יש לי הצעה - נזמין את שר האוצר ומנהלי הבנקים לישיבה מיוחדת בנושא הזה

בוועדת הכספים.

היו"ר חי אורון;

התקציב לבנייה בקיבוצים אושר בוועדת הכספים במשך שלוש שנים, והבוקר היתה

צריכה להיות ישיבה אצל שר האוצר, שתסכם בנייה בשישה קיבוצים, כולל קיבוץ

שומריה. זה הקיבוץ היחיד בנגב שיש בו עודף אנשים שרוצים להצטרף אליו, לא יכול

לבנות כי בנק לאומי לא נותן להעביר אליו משכנתאות בערבות מדינה.

מונחת לפנינו גם הצעת תקציב של מינהל מקרקעי ישראל. הסעיף של הוצאות

מינהל מקרקעי ישראל עובר פה ללא דיון, ומדובר בתקציב של מיליארד ורבע שקל! הוא

מאוזן כולו -הכנסות והוצאות. למיטב ידיעתי, זה תקציב שנכתב על-ידי אגף ,

התקציבים באוצר. זה לא תקציב של מועצת מינהל מקרקעי ישראל, והיא קיבלה אותו

בכפייה. יש פח שאלה עקרונית - האם הממשלה הלאימה את מינהל מקרקעי ישראל? אם



הממשלה החליטה שהמינהל הוא מחלקה באוצר, שתוציא אותו מתוך תקציב משרד הבינוי

והשיכון. כל ה"פוזה" הזאת של ספר נפרד למינהל מקרקעי ישראל, עם תקציב נפרד

שמתאזן באפס, הוא דבר בלתי תקין מבחינה מינהלית ומכל בחינה שהיא. לכן אני פונה

אליכם ואציע גם ליו"ר הוועדה - אחרי אישור תקציב המדינה, לקיים דיון נפרד על

המינהל. יש פה נכס לאומי בהיקפים של מיליארדים, ויש לי שאלות גדולות כיצד הוא

מתנהל. אני יודע שהדעה הרווחת היא להפריט את הקרקע ולתת אותה ליזמים. היום אני

מוכן להפריט אדמה, הרבה יותר מאשר הייתי מוכן לפני הרבה שנים. לצערי הרב, היום

הערך היחיד של הקרקע במדינת ישראל הוא הערך הספקולטיבי שלה - אין לה ערך לאומי

ולא ערך חקלאי. מי שרוצה לעשות ספקולציה עם הקרקע, מרוויח. מי שרוצה לגדל

עליה, מפסיד. הנכס הכי טוב לחקלאים, זה שאומרים להם לא לגדל, כי כמעט אין

גידול שלא מפסידים בו. אני לא אומר את העניין הזה כחקלאי, אלא כחבר ועדת

הכספים וכאזרח המדינה - יש פה נכס לאומי שערכו מיליארדים, ואני חושב שהעובדה

שהתקציב הזה מוגש על-ידי משרד האוצר ולא היה מוסכם במועצת מינהל מקרקעי ישראל,

היא דבר לא תקין וצריך לשנות זאת. אם רוצים לשנות, צריך לשנות את זה גם בחוק.

רי פנחסי;

גם אני רוצה להצטרף לברכות לשר, למנכ"ל ולהנהלת המשרד על הרחבת התשתיות

בכבישים. רואים את זה בכל חלקי הארץ, ומרגישים את התנופה האדירה של הרחבת

הכבישים. אך למרות שיש תנועה גדולה, כשזה ייגמר בשנת 1996-97 - הפקקים יחזרו,

כי כל הזמן נוספים כלי רכב בקצב אדיר. לכן אני חושב שהמשרד צריך לתת את דעתו

'עכשיו אנו עושים תנופה אדירה, ובזה יצאנו ידי חובה

ואפשר לעשות פסק זמן של עשר שנים', אלא התנופה ופיתוח התשתיות צריכים להיות

ברצף במשך כל השנים, שיהיה תיכנון לטווח ארוך. לפני מספר שנים עשו את המחלף

בכביש גהה ליד בני ברק, אז העבירו את הפקק לאזור תל השומר. עכשיו בונים שם

מחלף, ומחר הפקק יעבור הלאה. יש לדאוג לכך שבמהלך השנים, התשתיות אכן יענו על

הביקוש הרב לכלי רכב.

בעיית מוסדות הדת ביישובים החדשים היא בעיה ידועה, ודיברתי עליה עם השר

כבר כמה פעמים. למרות ההשתדלות שלנו בתוקף תפקידי במשרד לענייני דתות, שהודות

לה הוספנו 12 מליון שקל לנושא בתי-כנסת ומקוואות - בסך-הכל הוקצבו לכך במשרד

השיכון 17-16 מליון שקל. זו טיפה בים! הבקשות שהוגשו לוועדה הבינמשרדית

המשותפת למשרד השיכון, משרד הפנים ומשרד הדתות הם בסדר גודל של 800 מליון ש"ה.

למרות שצריך לברך את האוצר על כך שנענה לבקשתנו להוסיף 12 מליון שקל, זה עדיין

לא מספיק. אני חושב שצריך לתת את הדעת איך אפשר להתמודד עם מוסדות הציבור

החסרים; בנו עשרות אלפי יחידות דיור בשכונות החדשות, ולא נתנו את הדעת על

מוסדות ציבור - הן בתי-ספר, הן בתי-כנסת והן מקוואות. צריך להשוב איך פותרים

את זה במסגרת סדר העדיפויות שהמשרד התחייב לו.

ברצוני להעלות נושא נוסף, שאולי ייראה קצת פוליטי, אבל אין לי כוונות

פוליטיות. כולנו יודעים שמחירי הדירות הולכים ועולים כלפי מעלה, וזה בגלל

ההיצע והביקוש. יכול להיות שצריך לעשות חשיבה מחודשת על אי מכירת חדירות

המוכנות ביש"ע. אם ימכרו את הדירות הללו, זה ישחרר דירות בתוך הקו הירוק, כי

יהיו אנשים שימכרו את דירותיהם ויקנו דירות ביש"ע. אני רוצה לדעת בכמה יחידות

דירות מדובר?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

בסה"כ יש 4,414 דירות מוכנות ביש"ע.

זו כמות לא מבוטלת. אם 4,414 דירות ייצאו לשוק, זה יכול להשפיע על ההיצע

והביקוש.



נקודה נוספת - אני חושב שהציבור הדתי שלא משרת בצבא מקופח בנושא

המשכנתאות. בדרך כלל, בגיל יותר מבוגר, אחרי שהבחורים האלה מקימים בית - רובם

כן מתגייסים לשירות מילואים ונקראים יוצאי צבא. אבל בזמן שהם התחתנו, הם עדיין

היו דחויי שירות, בבחינת "תורתם - אומנותם", ולכן הם קיבלו משכנתא הרבה יותר

נמוכה מאשר בחור שכבר שירת בצה"ל. כבר דנו בנושא הזה במשרד השיכון, בזמנו של

סגן שר השיכון לשעבר, אריה גמליאל, אבל לא הגיעו לכלל סיכום. אני מבקש מכבוד

השר לתת את הדעת על כך שאותם בחורים, שמקימים בית בישראל וקונים את הדירות

במיטב כספם, יקבלו את המשכנתא הראויה. הדבר מגיע להם כמו לכל אזרח במדינת

ישראל, כי בסופו של דבר הם כן יוצאי צבא.

(היו"ר גי גל חוזר).

שיקום השכונות - אני מברך על כך שתקציב שיקום השכונות כמעט הוכפל, מ-58

מליון ב-92י ל-118 מליון ב-94', אבל בהשוואה ל-93' זו ירידה. לדעתי, לא רק שלא

צריכה להיות ירידה, אלא יש לתת תוספת. אני חושב שצריך להקצות כמה שיותר משאבים

לעניין הזה, דבר שיכול להועיל לתחושה של אזרחי מדינת ישראל. היום ב"ה יש

עלייה, ואנחנו מברכים על כך; בונים בתים לעולים החדשים, והם נכנסים לדירות די

משביעות רצון, והוותיקים נשארים בשכונות עוני שצריך להשקיע בהן הרבה.

נושא דירות נ"ר - אני רואה בספר התקציב שלרכישת דירות נ"ר לעולים,

מוקצבים למעלה מ-20 מליון שקל. לעומת זאת, לרכישת דירות נ"ר למשפחות זכאיות

ודיור סוציאלי, יש רק למעלה מ-6 מליון. אני חושב שזה זועק לשמיים - יש מקרים

סוציאליים בקרב האוכלוסיה, שבאמת זקוקים לדירות הללו. למה מקציבים להם רק 30%

ממה שנותנים לציבור העולים? למה לא נותנים יחס שווה לנזקקים הוותיקים? אני

חושב שמבחינת הכמות, הם פי כמה יותר מאשר העולים.

מי איתן;

אבל אחוז הנזקקים בקרב העולים ההוא גבוה יותר מאשר בקרב הוותיקים.

ר' פנחסי;

יש לי שאלה אל השר בנושא הדיור הזמני - כמה קרוואנים פונו בשנת 93', וכמה

עתידים להתפנות ב-94'? כמו כן, אני מבקש לקבל מספרים כמה דירות נ"ר נרכשו

בשנים 1992-93 לאוכלוסיה הוותיקה וכמה דירות כאלה נרכשו לעולים החדשים.

אחד הדברים שראיתי בספר התקציב הוא פיצויים לקבלנים, עקב ביטול חוזים

במקומות שהקפיאו את הבנייה. אני מבקש לדעת כמה שולם להם בפועל בשנת 1993, מה

התוכנית לשלם בשנת 94' ומה הדרישות של הקבלנים. קראתי בעיתונים שהם מגישים

תביעות משפטיות ויש מו"מ להסדרים, ואני מבקש לקבל את המספרים.

שאלה אחרונה, לגבי העיר מודיעין - אני קורא פה שבשעה טובה יצאו המכרזים,

יש טענות שזה מיועד רק לקבלנים גדולים, ואני מקווה שהשר יתמודד עם הנושא.

ברצוני לדעת האם העיר מודיעין מתוכננת רק לציבור הכללי או גם לציבור הדתי? האם

יהיו שם שכונות דתיות?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

העיר מודיעין מיועד לכל ציבור מדינת ישראל. יש להבדיל בין מודיעין

למודיעים, שם יש שכונות דתיות.

יש באריאל אגודה לתרבות הדיור, שעוזרת לאוכלוסיה שיש לה בעיות משפטיות

מבחינת סכסוכי שכנים. אני רוצה לדעת אם האגודה הזו יכולה לעזור גם במאבק נגד



חברות הכבלים. על-פי החוק, חברות הכבלים צריכות לקבל הסכמה של ועד הבית או רוב

תושבי השכונה, שמותר להם להיכנס לבניין ולהתקין טלוויזיה בכבלים. פונים אלי

הרבה ועדי בתים, שבהם רוב הדיירים מתנגדים, וחברת הכבלים מצפצפת על הציבור,

אבל לדיירים אין תקציבים לקחת עורכי-דין וללכת למשפטים. האם האגודה לתרבות

הדיור יכולה לתת הגנה משפטית, או לעמוד להגנתם של אותם דיירים שלא יכולים לקחת

עורך-דין בכוחות עצמם?

אני מצטרף לברכות שנשמעו כאן מקיר לקיר, בעיקר הברכות שהרחיב בהן חה"כ

איתן. אני בהחלט חושב שההישגים ניכרים, והנהלת המשרד ומע"צ וכל העובדים

והאגפים ראויים לכל הברכה. קצת מפתיע שחברים חוזרים על פרשת הפקקים שזזים מכאן

לכאן. האם לא ידעתם שגידול צי הרכב בקצב כזה ישפיע על העובדה שישנם פקקים?

כבוד השר, לדעתי מה שנעשה פה בשנתיים האחרונות, מנע אסון תחבורתי. אף אחד לא

חשב שכתוצאה מההרחבה בשנתיים האלה, ייפתרו כל בעיות הפקקים. מי שמציג כך את

העניין, כמובן משלח את עצמו ואת הציבור. אבל אילו לא בוצע הפיתוח בשנתיים

האלה, היה פה אסון תהבורתי. כי אילו היינו נמצאים היום עם אותה תשתית כבישים

כמו לפני שנתיים, לא היו עוזרות כל ההשקעות - מדינת ישראל היתה בדרך למדינה

נחשלת. נעשתה פה עבודת פיתוח תשתית בקנה מידה אדיר, בשנת 93' הושקע בתשתית

הכבישים למעלה מכפלי ים מאשר הושקע ב-92י; התוצאה ניכרת, אבל כמובן שזה לא

מספיק כדי לסגור את הפערים. אין ספק שההשקעה בתשתית מאפשרת למדינת ישראל לעשות

צעד קדימה בתחום הכלכלי ובתחומים אחרים.

כאן אני רוצה להזכיר גם את ההשקעה בתכנון. הממשלה הזאת קיבלה מערכת הרוסה

מהבחינה הזאת, ואני שמח שהממשלה מבינה שהטיפול בפיתוח הכבישים הוא לא פיתוח של

"עובר ושב" וצריך להשקיע בתכנון. לעומת השקעה של 3.15 מליון בתקציב 92', עומדת

הממשלה להשקיע סכום של 25 מליון ומעלה - כמעט פי עשר! אמנם בשנה הקרובה אף אחד

לא יראה בשום כביש את פירות התכנון, אבל זה בסיס לקידום הנושא בעתיד, ואני

חושב שהדבר ראוי לכל ההערכה.

בנוסף לכך, אני רוצה לציין את מבצעי השיווק וההשקעות בשיקום השכונות.

מעבר לכל מה שנאמר כאן, נושא הבינוי הוא מרכיב מאוד-מאוד מרכזי במימוש היעדים

החברתיים שאנחנו מדברים עליהם כל-כך הרבה. בהקשר הזה אני רוצה לשאול לגבי

פינוי אתרי הקרוואנים והמגורונים. האם, כמו שיש מועד לסיום העבודות בכבישים,

יש גם מועד לסיום פינוי האתרים? אם לא נקבע מועד לעניין הזה, אני חושב שהמשרד

צריך לקבוע תאריך ובהתאם ליעד הזה לכוון את ההשקעות. הייתי רוצה לקבל מהשר

נתונים על מה שנעשה בשכונות תל-אביב יפו והמרכז במסגרת שיקום השכונות, והאם יש

התקדמות. אני יודע שנעשה מאמץ במגמה לשפר את מצב הדיור לקשישים, הן באמצעות

הוסטלים והן באמצעות שיפוצים ופרוייקטים אחרים; אני מאוד ממליץ להגביר את

המאמץ בנושא הזה. זו אחת הבעיות הקשות ביותר, בעיקר באזורי מצוקה. בנושא הדיור

לקשישים, אני מאוד מבקש לבחון גם את ההשקעות אבל גם את ההיערכות הארגונית של

המשרד בתחום הזה. אנו עוסקים כאן בנושא התקציב ודנים בהשקעות, אבל התפוקות לא

נמדדות רק בכמות הכסף ששים בפרוייקט, אלא גם בהיערכות ובארגון. בשום פורום אין

דיון פרלמנטרי בנושא הזה, אנחנו לא מקבלים על כך מידע, ואני מקווה שהדעת ניתנת

גם להתייעלות והתפוקות היותר גדולות - בתחום הזה ובתחומים אחרים.

העולים בכלל והאתיופים בפרט - הגענו, ללא ספק, להישגים. אני

מתרשם מהנתונים שמוצגים כאן, וגם נושא המשכנתאות הוא בהחלט מדד למידת הפתרון

והתשובות שמקבלים העולים. אבל אינני מתייחס לבעיה של העולים שנמצאים כאן, אלא

לכל העולים בכוח שנמנעו - לפחות בעבר - להגיע הנה, בגלל מצוקה של שיכון ומצוקה

יותר גדולה של אבטלה. אני חושב שהטראומה הזאת משאירה הרבה מאוד עולים בארצות

מוצאם. כולנו תמימי דעים שצריכה להיות תנופה מחודש בנושא הזה, והרבה מזה יהיה

תלוי באופן הטיפול של משרד הבינוי והשיכון ולפתרונות הדיור לעולים. לכן אני

חושב שצריך להיעשות פה מאמץ מיוחד והגדרה של מדיניות ייחודית של המשרד לטיפול

בעולים. אני מחשיב מאוד גם את הפתרונות, אבל הגדרת יעד על-ידי המשרד יכולה לתת

תקווה לעולים בכוח ולהשפיע על מימדי העלייה בשנה הקרובה.



א' גולדשמידט;

אני רוצה להצטרף לברכות, אבל כיוון שכולם בירכו - אני רוצה קצת יותר

לחדד. יש לנו כאן דוגמא מאוד מעניינת, שאולי טופחת על פני הרבה אנשים שרואים

בנושא ההפרטה - ואני בעד הפרטה, כמובן - את חזות הכל. מסתבר שיחידת סמך

ממשלתית ומשרד ממשלתי יכולים לגלות כושר ביצוע שבאמת ראוי להערכה רבה. תמיד

התייחסנו לרמה הממשלתית כרמה שנותנת תפוקות הרבה פחות טובות, והנה, נעשית פה

עבודה ברמה הממשלתית, שכולם מתפעלים ממנה. אני, שנוסע הרבה בגלל הריחוק, רואה

את כמות הציוד בכבישים; אני יודע שיש בעניין הזה גם שילוב של קבלנים, אבל

מישהו צריך לרכז את העניין ולדחוף שהדברים ייעשו גם באמצע הלילה ובשעות לא

קונבנציונאליות. אני באמת חושב שמע"צ, כיחידת סמך ממשלתית, עושה כאן עבודה

שאולי רשויות ממשל אחרות צריכות לקחת ממנה דוגמא. חה"כ בן-אלישר גינה את

הממשלה וקרא לה "ממשלת המחלפים". אני חושב שזו מחמאה. אני אמרתי באותו הקשר:

ימה זו ממשלת מחלפים? זו מדינה שאמורות להיות בה פחות תאונות דרכים במשך הזמן,

שהבטחון בכבישים יהיה יותר גדול, שאובדן ימי עבודה וכספים יהיה יותר קטן'.

בסופו של דבר, כל הדברים האלה נובעים מתשתית. ובכן, בעניין הזה אני חושב שאתם

ראויים לכל הברכה.

ברצוני לומר כמה מילים בנושא של המינהל לבנייה כפרית, והמיגזר הכפרי

בכלל. כאשר סוללים כביש בעיר, או בונים בה בריכת שחייה, מתנ"ס מקומי או מועדון

קשישים, התושב לא משלם עבור זה באופן ישיר, אולי דרך הארנונה. במגזר הכפרי, מי

ששילם עבור הדברים האלה כל השנים, חיו הקיבוצים והמושבים.

זה לא נכון! בעיר התושב משלם את הכביש והמדרכה באמצעות דמי הפיתוח

שכלולים במחיר הדירה. את בריכת השחייה הוא משלם באמצעות דמי הכניסה, או אצלנו,

בעומר, על-ידי מניות. לעומת זאת, בקיבוצים הכניסה לבריכה היא חופשית.

מי איתן;

נכון שהתושב העירוני לא משלם עבור מתנ"ס ומועדון קשישים, אבל הוא בהחלט

משלם את המדרכה והכביש והגינה. לגבי גני ילדים ומוסדות ציבור - כל ישוב מקבל

את זח "קומפלט" ממשרד הבינוי והשיכון.

אי גולדשמידט;

זה לא נכון! לסיכום, אני רוצה לומר שהתוספת בתקציב המינהל לבנייה כפרית,

שעלה מ-50 מליון שקל ל-105 מליון שקל, היא קטנה מדי. במסגרת ה-105 מליון שקל,

בקושי ניתן לפתור בעיות ביישובי מצוקה, באזור עדולם, בתענכים ובמקומות כאלה.

התקציב הזה גם לא יספיק לבנייה ציבורית והשקעה בתשתיות - תאורה, מדרכות, כבישי

גישה, ביוב, ניקוז ודברים יותר בסיסיים - אחרי שתקופה מאוד ארוכה יובשנו. אני

לא בא בטענות רק אל הליכוד, גם אנחנו כתנועות היינו אשמים בעניין. אני מבקש

שמשרד האוצר יוסיף - והיתה הידברות בעניין הזה - ושוועדת הכספים תתרום בלחץ על

חאוצר, להוסיף עוד 100 מליון שקל למיגזר הכפרי.

ח' קופמן;

אני מצטרף לברכות לשר, למנכ"ל ולמשרד. אך לדעתי, נושא הפקקים בכבישים, לא

ייפתר אם לא יהיה שינוי משמעותי. לדוגמא, צריך להחליט לפתח את באר שבע ולהגדיל

אותה ל-500-400 אלף תושבים, שהיא תהיה חי הנושא את עצמו מבחינה תרבותית,

י חינוכית, תעשייתית, כלכלית, ואז ההזדקקות ל"מדינת תל-אביב" לא תהיה כל-כך

אדירה. אם לא ילכו בכיוון הזה, כל מה שעושים עכשיו לא יעזור. בכניסה לירושלים

כבר סוללים את המסלול השלישי, ואני כבר רואה את הפקק! כשבנו בזמנו מרכז

תעשייתי באריאל, היו יכולים לשחרר קצת את המרכז, אבל עכשיו כשחונקים את אריאל,



אפילו זה לא יהיה. לדעתי אנשים צריכים לגור בבאר-שבע ולעבוד בבאר-שבע. לפי

דעתי היתה גם שגיאה כשהגיעו גלי העלייה והשקיעו בבנייה באופקים, נתיבות וכוי;

צריך לרכז מאמץ ולהשקיע השקעות אדירות בבאר-שבע (אולי בעתיד גם באשקלון, אך

עכשיו לא הייתי רוצה שאשקלון תתחרה בבאר-שבע). כנ"ל לגבי כרמיאל או עפולה או

מקום אחר. אם האזורים הללו יהיו עצמאיים ולא תלויים במרכז, אז יש סיכוי שגם

בעיות תחבורתיות ייפתרו; גם מבחינה כלכלית זה יותר טוב, והדבר גם ימשוך עולים.

אם לא יהיו שינוי משמעותי בנושא הזה, כבר לא תמצא בארץ מקום לכבישים! אני חושב

שמה שהצעתי הוא הכיוון הנכון, ואני מפחד שאף אחד לא מתמודד עם זה.

גי שגיא;

כקונספציה בעידן של שלום - זה נכון.

חי קופמן;

למרות שאני בעד כלכלה חופשית ויוזמה חופשית, אני רואה שמדיניות המקרקעין

שלנו אל פני הקבלנים איננה עובדת. הם הרבה יותר מתוחכמים ותמיד יוצאים כשידם

על העליונה. היום קבלן צריך רק דבר אהד - לקבל מכרז ולא לבנות. לספר סיפורים

שזה תקוע במינהל או ברשות המקומית, וערך הקרקע עולה כל הזמן, וזה המרכיב

העיקרי במחיר הדירה. הקבלנים לא צריכים לעשות שום דבר, גם לא כל-כך כדאי כי

צריך לשלם מס הכנסה על ההפרשים, אז הם דוחים ומושכים את העניין, למרות הסידור

שיש לחם לשלוש שנים. לדעתי צריך לקבוע במכרז שתוך שנתיים חייבים להתחיל לבנות,

ואם לא - מאותו רגע הקבלן ישלם קנסות פר חודש, והקנסות צריכים לחיות בגובה

כזה, שהקבלנים ירצו לבנות או לברוח; לבנות או לבקש רחמים: 'תקהו ממני את

המגרש, תחזירו לי 80% ממח שחשקעתי וגמרנו'. צריך להיות קנס או מס שיגרום

לתוצאות, ואז ייווצר היצע אמיתי. יכול להיות שצריך לתת לקבלנים את התכנון

והרישוי, כדי שהם לא יוכלו לטעון שזה תקוע בוועדות התכנון. ואם הם לא יבנו, הם

יתחילו לשלם מיסים כואבים או דמי חכירה מיוחדים, ואז יעשו את החשבון. היום

הממשלה פחות מדי חכמה כלפי אותו אזרח שטוען: 'יוזמה חופשית', אבל הוא רוצה

אדמת מינהל ובזול.

אדוני השר, אני רוצה לעבור לבעיה לא פשוטה, שאני הייתי "דון קישוט" שניסה

להילחם בח, ואינני בטוח שאתה תצטרף לקבוצת האמיצים. עלות התשומות בארץ היא

מאוד גבוהה. אם אני זוכר, מחיר טון מלט סי"פ זה בערך 35 דולר בנמל ישראלי, אבל

יש גורמים בארץ, "נשר" למשל, שמרוויחים הון עתק; זה לא מופיע בשום מאזן כי יש

שירשור של כל מיני חברות כך שאי אפשר למצוא את זה. אני מעריך ש"נשר" מרוויחה

200-180 מליון שקל לשנה. כשאתה בודק את העניין, מתברר שעל מחיר בית החרושת

מתווסף מחיר ההובלה, ובנושא הזה יש כל מיני קרטלים ואין על כך פיקוח. הם

יודעים לעבוד בצורה בלתי רגילה... פעם העברתי בוועדת הכספים החלטה שיהיה אפשר

לייבא 5% מחו"ל. והם, עם מכון התקנים, עצרו אוניות בנמלים והיבואנים פשטו את

הרגל. אם עוצרים אוניה עם מלט לשבוע ימים - גמרת את היבוא. אגב, היבואן הגדול

ביותר בארץ זה עוד פעם "נשר", בכל מיני דרכים. כשאתה שואל אותם מה השיעור של

המלט במחיר הבנייה, הם אומרים 7%-6%, אבל מהר מאוד מתברר שהם לא הכניסו בחשבון

את המרצפות, את הבלוקים וכו' אלא רק את היציקות. אף אחד לא רוצח להתמודד עם

הנושא, כי הלובי הוא כל-כך אדיר ובעל כוח. תבדוק את המחיר הסופי באתר הבנייה,

זה מגיע ל-80 דולר לטון! לא בדקתי תשומות נוספות, ברזל וכו', אבל אם תוכל

להתמודד עם העניין ולפתוח קצת את חיבוא או למצוא אלרטרנטיבה אחרת - זה ישנה

הרבה מאוד.

נושא אחר שכואב לי הוא בני הקיבוצים. לדעתי, זה לא בסדר שבחור ששירת בצבא

וחוזר הביתה, לא מסוגל לקבל דירח. ומדוע? כי לא פותרים את הבעיה עם הבנקים

לגבי השיעבוד. אני מבקש ממך, אדוני היו"ר, להזמין לפה את שר האוצר עם מנהלי

הבנקים. נשב פעם אחת ונתמודד עם כל הבעיה הזאת. אני חושב שכמעט אין אחד בוועדה

שלא מוכן לתת את ידו לנושא הזה. היות וחלק מהקיבוצים בפשיטת רגל, וזה כנראה

יימשך שנים למרות כל הפתרונות - בואו נמצא כאן פתרון. למה בחור בן-קיבוץ ימצא

פתרון בבאר שבע ובשום מחיר לא במשקו? בואו נזמן את נציג הבנקים, ולפחות ננסה

לפתור את הבעיה.



מי שטרית;

אדוני היו"ר, אדוני השר, אני מבקש להתייחס לכמה נתונים בחוברת, שאינם

ברורים לי. בחוברת "תוכנית עבודה לשנת התקציב 1994", בעמוד 8, יש סקירה האומרת

מה היה הביצוע ביצוע המשכנתאות על-ידי זוגות צעירים ב-92י וב-93י. על-פי זה

רואים, שלעומת 92', ב-93י היתה ירידה של 21% במספר הזוגות הצעירים שמימשו

משכנתאות - מ-19,500 ב-92י ל-15,500 ב-93י. בעמוד 31 של אותה חוברת, כתוב

"הגדלה משמעותית בסיוע לרמות הניקוד הגבוהות ובכך הוגדל

מספר רוכשי הדירות מ-12,000 ב-1992 לכ-20,000 ב-1993. תחליטו - האם המספר גדל

או קטן?

יי שוורץ;

בעשור האחרון, עד 1992, ממוצע הזוגות הצעירים שמימשו משכנתאות היה 12,000

בשנה. ב-92י המספר עלה ל-19,000, שזה גידול אדיר. ב-93י המספר ירד מ-19,000

ל-15,000, וזה עדיין גבוה לעומת הממוצע הרב שנתי (12,000) של העשור הקודם. אשר

לשאלתך, חה"כ שטרית, יש טעות הדפסה בחוברת. בעמוד 31 היה צריך להיות כתוב;

"בכך הוגדל מספר רוכשי הדירות מ-12,000 ב-1991 (ולא 92' ) לכ-20,000 ב-1992

(ולא 93'). מ-92י ל-93י אכן היתה ירידה, מ-19,500 ל-15,000, אך גם המספר הזה

עדיין גבוה מהממוצע הרב-שנתי שהיה קודם.

מ י שטרית;

הבעיח המציקה לי ביותר, אדוני השר, היא הזוגות הצעירים. עכשיו אני מבין

שמספר הזוגות שמימשו משכנתא בשנת 93' אכן ירד, וזה בהחלט מדאיג אותי. צריך

להבין שזוג צעיר נורמלי, ששני בני הזוג עובדים, שההורים לא יכולים לסייע לו -

לא יכול להגיע לדירה. אני לא רואה לכך פתרון במסגרת היעדים של משרד השיכון

לשנה הבאה. אמנם יש תוכנית של "בנה דירתך", אבל נכון להיום אינני רואה פתרון

לעניין. אני חושב שצריך למצוא פתרונות לזוגות צעירים שלא יכולים לרכוש דירה,

אף-על-פי שהם עובדים; גם לזוגות שנישאו כבר לפני כמה שנים, ולא מצליחים להגיע

לקניית דירה. יש למצוא להם פתרון אלטרנטיבי. צריך לחפש כלי לעזור לזוגות

הצעירים הללו. בישיבה שהיתה בשנה שעברה עם משרד השיכון לפני אישור התקציב,

ביקשתי ממך להחזיר את המשרד לתוכנית של הטבת תנאי דיור. בזמנו, לפני הרבה

שנים, משרד השיכון היה בונה אלפי דירות בשנה ונותן תשובה, אפילו בשכר דירה

סוציאלי באמצעות עמידר, לזוגות צעירים שלא הצליחו לרכוש דירות. אם תבדוק מה

קרה במשך חשנים, תראה שהרבה מאוד זוגות צעירים שנכנסו בהתחלה לדירות עמידר

בשכירות סוציאלית, עם השנים, כאשר התבססו - הם קנו את הדירות בהם גרו, במיוחד

כאשר עמידר נתנה להם הנחה. בעמוד 87 של הצעת התקציב, "מקורות ושימושים של משרד

הבינוי והשיכון ל-1994", אפשר לראות שהמדינה צופה הכנסות של 43 מליון שקל

ממכירת דירות בבעלות עמידר. זאת אומרת, שיש תהליך של מכירת רכוש, ואני חושב

שעמידר מכרה את הדירות ללא מאמץ מיוחד. אדוני השר, אני חושב שאם חברת עמידר

תעשה מאמץ של שיווק אגרסיבי, אפילו בהנחה גדולה כמו שהיא נותנת לדיירים שלה -

תוכל לממש רכוש הרבה יותר גדול. לכן אין אסון בבניית דירות נוספות למטרה של

הטבת תנאי דיור. לא מוצדק בעיניי שאנחנו מוצאים פתרון לעולים, אבל איננו

מוצאים פתרון לזוגות הצעירים שנולדו פה, גדלו פה ושירתו בצה"ל.

באותה מסגרת של עזרה לזוגות צעירים, יש מסלול שנקרא השתתפות בשכר דירה.

השנה אתם משקיעים במסלול הזה 944 מליון שקל (כמעט מיליארד שקל!). בסכום הזה,

כלולות 144 אלף משפחות עולים. ההשתתפות בשכר דירה לעולים ניתנת אוטומטית במשך

חמש שנים מהיום שהם מגיעים, בין אם יש להם אמצעים ובין אם אין להם אמצעים, בלי

שום מבחן הכנסה. ואילו הוותיקים מעוטי היכולת מקבלים את ההשתתפות בשכר דירה

לפי מבחן הכנסה כלכלי. פירוש הדבר שהאיש ממלא טופס בבנק, שולחים חוקר, הוא

בודק את הכנסות המשפחה, את הכנסתו והכנסת אשתו. צריך לבדוק, אבל שיבדקו גם את

העולים! למה עולה שיש לו כסף צריך לקבל השתתפות אוטומטית בשכר דירה - מילא



לשנה הראשונה, אבל מדוע לחמש שנים? לפי הדו"ח שלכם, 8% מהזוגות שנישאו לפני

עשר שנים ומעלה, לא מימשו את המשכנתא שלהם ולא קנו דירה, מהוסר יכולת. רק 92%

מהזוגות שנשואים מעל עשר שנים, קנו דירות. אם תבטלו את השתתפות בשכר דירה -

שזו הנחה קיצונית - אתה יכול לתת באותם מיליארד שקל מענק של 100,000 שקל

ל-10,000 משפהות. אני מבטיח לך שכולם יקנו דירות. וכך, כל שנה תוריד את מספר

הסרי הדיור ב-10,000 משפחות. אם תיתן רק 50,000 שקל מענק למשפחה, שגם זה מאוד

משמעותי - תוריד כל שנה את מספרי חסרי הדיור ב-20,000. במקום "לשרוף" את הכסף

על השתתפות בשכר דירה, שלא יוצא מזה שום דבר, תיתן את הכסף כמענק לרכישת דירה.

לדעתי כדאי לעשות מבחן הכנסה כלכלי לכולם, כולל העולים, על-מנת לחסוך חלק

מהכסף הזה, ולהשתמש בו כדי לעזור לאותם 8% שלא פתרו את בעיות הדיור שלהם. אני

מציג פה קו מחשבה שונה ממה שהיה מקובל עד היום.

עוד דבר הקשור לנושא הדיור - משפחות ברוכות ילדים. פניתי גם בשנה שעברה,

אדוני השר, ואני חוזר ופונה אליך בעניין הזה. אני מדבר על משפחות ברוכות

ילדים, מ-6 ילדים ומעלה שגרים בבית. יש למצוא פתרונות מיוחדים למשפחות האלה.

דהיינו, בתים חד-קומתיים, שהם הזולים ביותר למדינה מבחינה כלכלית. לכל משפחה

כזאת ייבנה בית פרטי על קרקע של המדינה, שגודלו יהיה 130-120 מ"ר. זה עדיין

יהיה יותר זול מלתת למשפחה כזאת שתי דירות צמודות, שהמדינה בדרך-כלל נותנת

למשפחה כאלה במסגרת הטבת תנאי דיור או השתתפות בשכר דירה; כל אחת מהדירות האלה

היא מינימום 75 מ"ר וחייהם אינם חיים - הם משלמים פעמיים חשבון מים, פעמי מסי

ועדת בית. יש להם שני מטבחים קטנים ולפעמים סלון גדול או עם פתח באמצע. אותן

שתי דירות - תן לשני זוגות צעירים. כך ייצא, שעל כל דירה שאתה בונה למשפחה

גדולה, תקבל שלושה פתרונות - אחת למשפחה, ושניים לשתי משפחות צעירות.

שיקום שכונות - בעמוד 15 בחוברת אתה מציין שתקציב שיקום השכונות עלה -

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אין פה טעות. עשיתי דבר אחד פשוט - לקחתי מתקציב שיקום השכונות הפיזי

והעברתי לשיקום השכונות החברתי. מצאתי שמרכזי הלמידה וההעשרה הם הרבה יותר

חשובים משיקום פיזי.

מי שטרית;

אם כך, אין לי טענה אלא להיפך. התקציב החברתי של שיקום שכונות עלה מ-15

מליון ב-93י ל-37 מליון שקל בשנת 94'. התקציב הפיזי עולה מ-58 מליון ל-118

מליון שקל. אני מברך על זה שאתם נכנסים לתחום החברתי, לצערי הרב עד עכשיו לא

טיפלו בתחום החברתי בכלל. אני רק רוצה לשאול האם יש תיאום בין הפעולות שאתם

עושים בתחומי חינוך, פתיחת מרכזי למידה וכיתות לבגרות ובין הפעולות של משרדים

אחרים באותם תחומים ובאותם המקומות, כדי שלא תהיה כפילות? דבר נוסף, ראיתי

שאתם רוצים להיכנס לנושאים חדשים בשיקום שכונות ולמועצות אזוריות שלא היו

כלולות בקטגוריה המקורית של 140 שכונות שיקום. האם יש עדיין ועדת שרים שמחליטה

על כניסה לשיקום? פעם היה מנגנון כללי שמחליט מי נכנס לשיקום ומי לא.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

הממשלה מחליטה על כך.

מי שטרית;

דבר אחרון בנושא שיקום השכונות - בתוך התקציב הפיזי, אתם רוצים לצאת מ-15

שכונות בשנה הבאה, וממשיכים לפעול ב-124 שכונות. ב-95', אתם מתכוונים לסיים את

השיקום בעוד 10 שכונות שיקום. הרושם שלי הוא, שתקציב שיקום השכונות הופך להיות

תקציב קבע בהרבה מאוד שכונות. אחת המטרות המרכזיות של שיקום השכונות שהתחיל

ב-1979 או 1980, חיתה שתוך חמש שנים גומרים לשקם 140 שכונות בתקציב מאסיבי. זה



מתחיל "להימרח" על פני שנים, כך שהמנגנון הופך להיות קבע והשיקום הופך להיות

ארעי. אני מעיר זאת לתשומת לבך, כי אני הושב שאתה עושה נכון כאשר אתה הולך על

התחום החברתי, ורצוי מאוד לחזק את השיקום החברתי לפני השיקום הפיזי, בי זה

השיקום האמיתי.

בנייה כפרית - תקציב המינהל לבנייה כפרית ב-94' הוכפל לעומת התקציב ב-93י

ועלה ל-104 מליון שקל. התקציב לשכונות ותיקות ירד מ-65 מליון ב-93י ל-40 מליון

שקל ב-94'. למה זה צודק? שכונות ותיקות מכילות אוכלוסיה הרבה יותר גדולה מאשר

כל הבנייה הכפרית ביחד. האוכלוסיה ביישובים הכפריים מהווה אולי אחוזים בודדים

מהאוכלוסיה בשכונות הוותיקות, ויש צרות צרורות עם השלמת הפיתוח בשכונות

ותיקות. למה מפחיתים את התקציב הזה, ומכפילים את תקציב הבנייה הכפרית?

שי אביטל;

חה"כ שטרית, האם ראית איך נראים המושבים?

אני לא נגד הכפלת התקציב של הבנייה הכפרית, אבל תכפיל גם את תקציב

השכונות הוותיקות! לא יתכן להכפיל את התקציב לסקטור שמהווה שיעור קטן מאוד של

האוכלוסיה, כאשר השכונות הוותיקות הן במצב ירוד מאוד וצריך לעזור גם להן.

בעמוד 87 של הצעת התקציב, אני רואה שהאוצר מייעד לתקציב משרד השיכון 262

מליון שקל להחזר הוצאות לקיבוצים בגין הפסקת בנייה.

היו"ר גי גל;

זו טעות, הכוונה לקבלנים ולא לקיבוצים. יש לי מכתב שקיבלתי היום מדוד

ברודט ובו כתוב; "בדברי ההסבר בהצעת תקציב משרד השיכון נפלה טעות קולמוס.

בעמוד 87 סעיף 4 צריך להיות רשום 'החזר הוצאות לקבלנים בגין הפסקת הבנייה'

(ולא כפי שנרשם בטעות 'לקיבוצים'). סכום זה מתוקצב במסגרת החזר ההוצאות

לקבלנים בגין הפסקת הבנייה, ומשולם על פי החלטות הוועדה להחזר הוצאות".

מי איתן;

צריכים קצת יותר להקפיד, כדי שלא יהיו אי דיוקים וטעויות.

מי שטרית;

בתקציב 94' מיועדים 35 מליון שקל למוסדות ציבור. אם לא השתנה דבר בתקציב

משרד הבינוי והשיכון, מוסדות ציבור כוללים גם בניית בתי-ספר בערי פיתוח.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

זה לא כולל בניית בתי-ספר בערי פיתוח.

מ' שטרית;

אני רוצה לחזור על בקשתי מהשנה שעברה, שהמשרד ייזום סקר רציני בכל

היישובים בארץ, ויבדוק מהם מוסדות הציבור הקיימים בכל ישוב. הדבר חשוב ביותר,

מסיבה אחת פשוטה - יש ישובים בארץ שמקבלים מימון מחמישה מקורות, הם מקבלים

מבנה אחד מהסוכנות, מבנה שני ממשרד השיכון וכו'; ויש ישובים שאין להם כלום והס

זקוקים לשימוש בתקציב המשרד בעדיפות עליונה על פני כל מקום אחר. ישובים שכבר

יש להם אולם תרבות ובריכת שחייה והכל - במחילה מכבודם, שיחכו! אני חושב שסקר

כזה יהיה שווה למשרד השיכון הרבה מאוד כסף, וזה בוודאי יותר טוב מאשר מחקר

שראיתי בחוברת שלכם, חמוכיח שזוגות נשואים שלא קנו דירה תוך 8-5 שנים, סימן

שאין להם כסף... .



רענן כהן;

קודם כל, אני חייב ברכות לשר על מה שאנחנו רואים מבחינת התשתית החברתית

של מדינת ישראל. עכשיו ברצוני לדבר על מבצע הדיור לחיילים משוחררים. אדוני

השר, אם המבצע שאנחנו הולכים עליו ביחד, יהיה חלק מהנוף הקבוע של משרד השיכון

- אין לי ספק שבעוד מספר שנים, השר יוכל לבוא עם תוצאה מבורכת לעם ישראל

ולמדינת ישראל. לאחר מאבק של כמה שנים, שר השיכון הלך עם התנועה לקליטת החייל

המשוחרר ואנחנו בונים עכשיו פרוייקט מיוחד. סיירתי בכוכב יאיר, יישוב שחה"כ

איתן התחיל בו, ולפי הדוגמא הזאת הלכתי לבדוק אפשרות להקים אזור מיוחד שיהיה

מיועדלאוכלוסיה של זוגות צעירים וחיילים משוחררים, וישולב עם אוכלוסיה אחרת.

מדובר על שכונה בלוד, שתוך שבוע-שבועיים אנחנו מתחילים לבנות שם. הרעיון הוא

אדיר - קובעים את מחיר הדירה מראש; לא משאירים זאת לכל מיני כוחות שוק שישחקו

עם המחירים, מצב הגורם לכך שלדור הצעיר אין שום סיכוי לקנות.

ובכן, קיבלנו ממינהל מקרקעי ישראל שטח לבנייה של 500 דירות בלוד. מחצית

מן הדירות יימכרו בשוק החופשי, ומחצית מהדירות יהיו מיועדות לחיילים משוחררים

וזוגות צעירים.

מי איתן;

מה זה זוג צעיר ומה זה חייל משוחרר ומה זה שוק חופשי?

רענן כהן;

זוג צעיר שאחד מבני הזוג שירת בצבא, הוא לצורך העניין חייל משוחרר. זוג

צעיר שאחד משניהם לא שירת בצבא, יכול לקנות אחת מה-250 דירות שמיועדות לשוק

החופשי. לחיילים המשוחררים מחיר הדירה הוא קבוע מראש - דירה של 75 מ"ר תעלה

75-70 אלף דולר, כ-1,000 דולר למ"ר.

מי איתן;

מי נותן לו התחייבות שהמחיר קבוע?

רענן כהן;

התנועה לקליטת החייל המשוחרר יחד עם חברת לורם, משרד השיכון. אנחנו

יושבים על הנושא הזה כבר מספר שנים, עשינו את כל החישובים עד שהגענו לעלות

הדירות.

מי איתן;

מה יקרה אם יהיה הפסד בפרוייקט? אתה יודע בכמה התחלנו בכוכב יאיר ובכמה

גמרנו?

רענן כהן;

אני אבוא אליך ללמוד את העניין, אבל אני מבטיח לך שלא נפסיד מכיוון שחצי

מהדירות בפרוייקט יימכרו בשוק החופשי, כך שיהיה קיזוז. הרעיון שלנו, אם משרד

השיכון יילך איתנו, הוא למכור דירות במחיר קבוע שהוא מחיר העלות. סיכמנו עם

הרשות המקומית שהיא תדאג שעל הדירות של החיילים המשוחררים לא יגבו מיסים, אלא

סכומים מעטים מאוד, כמעט בטלים בשישים; מינהל מקרקעי ישראל לוקח עבור הקרקע

51% מן העלות. בצורה כזאת אנחנו מקטינים את העלות של דירה, כאשר עבור כל דירה

שתימכר בשוק החופשי, נקבל כמעט 15,000 דולר יותר מאשר בדירה שתימכר לחייל

משוחרר באותו שיכון.



ר' פנחסי;

האם עבור הדירות בשוק החופשי כן ייגבו מיסי עיריה?

רענן כהן;

כן. לסיכום, אדוני השר, אם תהפוך את השיטה הזאת למודל - ואני מאמין בך

שתעשה זאת - אולי ייפתר כל הקושי שקיים היום ברכישת דירה, שהופכת להיות המשימה

הכי קשה של הדור הצעיר. אם נפעל בשיטה הזו, אני חושב שנביא בשורה לעם ישראל

ולזוגות הצעירים במדינת ישראל. על כך אני חייב לך תודה, ואני מקווה שהפרוייקט

הזה יהיה סימן לעתיד לבוא.

אי שפירא;

אדוני היו"ר, כבוד השר, באשדוד נמצאות בתהליך בנייה אלפי דירות לציבור

החרדי. כאשר התחילו לבנות את אלפי הדירות, נלקח בחשבון - על סמך אישור ממשרד

הבינוי והשיכון שהזוגות הצעירים שירכשו את הדירות יקבלו מענקי מקום והלוואות.

בימים האחרונים ביטלו את מענקי המקום וגם את ההלוואות, ואם הם לא יוהזרו -

ייכנסו שם לבעיות גדולות, והזוגות לא יוכלו לרכוש את הדירות. אנחנו מבקשים

לכבד את מה שהבטיחו להם.

נושא שני מאוד כאוב באשדוד - יש עמותה שקוראים לה "יד עזרה"; אנשים נדרשו

לבצע למעלה מ-500 יחידות דיור ונכנסו לקשיים גדולים ולהסתבכות. אני פונה למשרד

הבינוי והשיכון למנות אדם מטעמו, ולבדוק איך אפשר להציל את 500 המשתכנים.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

עניין העמותות זו צרה צרורה. עשרות אלפי משפחות צובאות על המשרד שלי, עד

יומם האחרון הם ישלמו משכנתאות ולא יהיו להם דירות.

א' שפירא;

נושא נוסף - צריך לתת בתקציב ביטוי רציני לכך שבכל שכונה חדשה יבנו

מקוואות ובתי-כנסת, כדי שיהודים יוכלו לגור בשכונות.

דבר אחרון - ביהודה ושומרון יש למשרד השיכון חוזים והתחייבויות, והוא

מתעלם מהם. קיבלתי מכתב מתנועת "אמנה" שיש להם חוזים שנחתמו ולא כובדו, ולדעתי

משרד השיכון צריך לכבד דברים שהוא חתם עליהם.

ר' נחמן;

אדוני השר, כאשר מדובר בפרוייקטים של מוסדות ציבור - נאמר לי על-ידי

מנכ"ל משרדך שאתם מתקצבים 50% ויש צורך שגורם ארור ישתתף ב-50% האחרים. בדרך-

כלל משתתפת בכך הסוכנות או ההסתדרות הציונות. ישנם מקומות, בעיקר ביישובים

העירוניים ביש"ע, שבהם אין תרומות לנוכח מדיניות הסוכנות וגם אין השתתפות של

משרד אחר. הפנייה שלי הוא יותר אל יו"ר הוועדה מאשר למשרד השיכון ולשר - הנושא

צריך להיות מתופעל דרך משרד הפנים, והוא צריך לתת את ההשלמה , של ה-50% לסכום

שנותן משרד השיכון.

י י ביבי;

יש לי שאלה - האם השר ראה אתמול את המכרזים של מינהל מקרקעי ישראל

בעיתונות, לגבי ירושלים? אתם דורשים 1,000 דולר למ"ר קרקע! אם דירה צריכה

לעלות 100 אלף דולר, בגלל מדיניות הקרקעות שלכם, היא תעלה 200 אלף דולר. בצורה

כזו, אין פלא שמחירי הדירות עולים!



היו"ר גי גל;

אני מבקש להעיר כמה הערות. אחת, גם אני נוסע הרבה בכבישים, ואני הושב

שבדרך כלל יש סימון והדברים פחות או יותר מסודרים, אני לא יכול להשלים עם

התמונה שצויירה כאן בראשית הישיבה.

הערה שנייה, אני הייתי משוכנע שקצב העבודה בוואדי ערה, למשל, מושפע משני

א) יכולת ביצוע; ב) מכך שלא היתה הרשאה להתחייב. אם אין בעיה של כושר

ביצוע ואפשר היה לעבוד בוואדי ערה בקצב כפול והבעיה היא תקציבית - נדמה לי

שהיה יותר הגיוני לגמור קודם את ואדי ערה ואחר-כך להתחיל את ואדי מילק, מאשר

לקחת שני כבישים ולבצע את שניהם בשנה. אם היו מסיימים אחד בחצי שנה, ואחר-כך

את השני בחצי שנה - נדמה לי שהאפקט היה יותר טוב.

הערה שלישית, לגבי מחיר הדירות. אין לי ספק שהדבר שישפיע באופן דרמטי,

הוא הגדלת הביקושים בפריפריה. האם הביקושים הם רק במרכז. אם יהיה בפריפריה

חינוך, אם יהיה שם כביש שיאפשר להגיע לשם במהירות ואם הוצאות הנסיעה לא יהיו

גבוהות - אנשים יהיו מעוניינים לקנות שם דירות. בשיחה עם שר התחבורה הצענו לו

שבמקום לתת את הסובסידיה לתחבורה בתוך הערים, יתן אותה בכבישים הבינעירוניים,

משום שהיום יקר לאנשים לגור באופקים ולעבוד ברחובות. אם הדברים האלה ייעשו,

עלות הבנייה במרכז תרד. אבל, כל עוד אין ביקוש בפריפריה - לא יעזור שום דבר,

וכל מה שיעשו ישאיר את המחירים במרכז גבוהים ומישהו יקח את הקופונים.

הערה אחרונה, לגבי המיגזר הכפרי. נושא התשתית במיגזר הכפרי מגיע למצב

קטסטרופלי. אני מצטער, אדוני השר, באחת הישיבות אמרת שתיקח מושב אחד לדוגמא,

כמו שער אפרים, ותכניס אותו לשיקום שכונות. הדבר הזה לא קרה, וחבל.

עכשיו נשמע תשובות. אדוני השר, בבקשה.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

קודם כל אני רוצה להודות לכל חברי-הכנסת וליו"ר הוועדה, על המחמאות

שקיבלנו. טבעי הדבר שלא אקרא בשמות כל אלה ששאלו, כי יש הרבה שאלות חופפות,

ולכן אענה בצורה מרוכזת.

ראשון-ראשון נושא התשתיות - אני שמח על ההערה האחרונה של יו"ר הוועדה.

אין ספק שכאשר נפלה ההחלטה על השקעות עתק בנושא התשתיות הפיזיות, בעיקר כבישים

ואוטוסטרדות, השיקול המרכזי לא היה רק חיסכון בחיי אדם, אלא באיזה מצב אנחנו

הולכים להיערך קדימה מול הצרכים של המדינה. בשנים הבאות נעסוק המון בתיירות,

וגם נצטרך להתרכז בהרבה אזורי תעשיה כי יש לנו בעיה של אבטלה (אף אחד לא הזכיר

זאת). אני מקווה שבשנה הבאה נעמוד במציאות כזאת, שאדם יוכל לגור בחיפה למשל

ולעבוד בתל-אביב, משום שכל המרחק לא יהיה יותר מ- 40 דקות; ואני יכול לתת לכם

עוד הרבה מאוד דוגמאות בכל חלקי הארץ. הרי אנשים יכולים להתגאות לגור בקרית גת

או באשקלון, אך אם לא יהיה להם כביש גישה נוח אל מקום העבודה, זה לא יעזור.

לכן אתה צודק, אדוני היו"ר, אנו מוכרחים למצוא פתרונות כדי למשוך ולשאוב

מהמרכז הצידה. סיפור מודיעין יהיה אחד השואבים העיקריים, אם נדע לשמור על

מחירי הדירות, ואני מקווה שכך יהיה גם סיפור עירון ובית-שמש. אין צל של ספק -

אם לא נתייחס לדברים בראייה כוללת ולא ניצור מציאות שמעובה גם באפשרויות בנייה

ובתשתיות, זה פשוט לא יילך.

'תתרכז בדרום, תתרכז בצפון, בכביש זה או אחרי - אתם

צודקים, אבל כשנכנסתי למשרד הבינוי והשיכון מצאתי פיגור של שלושים שנה ברשת

הכבישים. חה"כ תיכון, פריסת העבודה בכבישים על פני כל הארץ היא נגזרת של

הצרכים, ונובעת מהפיגור הרב שקיים ברשת. הצפיפות בכבישים מפריעה להרחבתם

ומייקרת את העלות. הרחבת הכבישים צפופים כרוכה בעלות גבוהה, משך הביצוע ארוך



וגורם לבעיה בטיחותית חמורה. חה"כ תיכון גם העלה את נושא התמרורים בכבישים

שעובדים בהם. אני שמח על הסיוע שקיבלתי בעניין הזה מיו"ר הוועדה. אני רוצה

לומר ש-7% מתקציב מע"צ מושקע בבטיחות בזמן הביצוע, כולל תמרורים ותאורה. אני

מסתובב הרבה מאוד בלילות, ועדיין לא נתקלתי בבעיה.

חה"כ איתן צודק - התשתיות הפיזיות שאנו עושים היום יספיקו אולי ל-15 שנה,

ומי שמתכנן היום חייב להביט עוד 15 שנה קדימה. אם ההשקעות לא תהיינה מתמשכות

כל הזמן, אנחנו בפשיטת רגל; אלא אם באמת מישהו יתחיל להמציא את ההמצאה של

המטרו מתחת למדינת ישראל, או שנחזור לשימוש ברכבות.

לפרופ' שאקי - ביוני 1995, ואפילו לפני כן, אחרי שנסיים את המחלפים באזור

הסירה ובכפר שמריהו, אני מקווה שתהיה הקלה משמעותית בתנועה העוברת.

חה"כ תיכון שאל מה קורה עם הכניסה לירושלים. אני רוצה להסביר - אני אחראי

על הכבישים הבינעירוניים, כך שבבעיה הזו צריכים לפנות לאהוד אולמרט או לישראל

קיסר, אתם מערבבים פה בין אחריות משרד התחבורה ומשרד הבינוי והשיכון. לגבי

כניסות נוספות לירושלים - משרד התחבורה אחראי על חלק מהנושא, ועל חלק אחראית

העיריה ביחד איתנו. אשר לנתיבי איילון - אני לא מטפל בזה. בבקשה, שיתנו לי

לטפל באיילון.

דיברו פה על השלמות פיתוח. בתקציב שניתן לנו ל-94', אנחנו אמורים לסיים

את כל התשתיות כולל שצ"פים בכל חלקי הארץ, בכלל זה גם יהודה ושומרון. כך שאני

לא מציע לעשות את ההפרדה הזאת מבחינת התקציב. חה"כ שאקי דיבר על אבני חפץ.

פרופ' שאקי, אני הסתובבתי באבני חפץ וראיתי שהיהודים שם מביאים מים במשאיות.

בלי שאף אחד פנח אלי וביקש ממני, הוריתי מיד להניח שם צינור מים שעלה לנו 3

מליון שקל. אמנם אמרנו שלא נבנה דירות חדשות ביש"ע, אבל אמרנו שאנחנו מתחייבים

להבטיח את קיומם בטחו נם ורווחתם של התושבים שם, והמשמעות היא שבכל מקום ומקום

שנמצא שיש צורך בדבר מסויים כדי שיוכלו לחיות ולהתקיים, נעשה את הדבר הזה,

מבלי שאף אחד יבקש.

ר' נחמן;

הנושא של אבני חפץ נכלל בבג"ץ על הפסקת הבנייה, ויש פסיקת בית-הדין הגבוה

לצדק על העניין הזח.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

חח"כ נחמן, אם לא היית חבר שלי, הייתי מציע לך ללכת לבדיקה. אני מספר לך

עובדות - הלכתי לאבני חפץ, ובלי שום בג"צ החלטתי להניח שם צינור.

ר' נחמן;

אני מברך אותך על החלטתך, וגם מח שאני אמרתי הוא עובדה.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

הבעיה בשטחים איננה המדרכה ולא שצ"פ ולא צינור מים. הבעיה היא חוסר

הוודאות. זו לא בעיה שיש לה קשר לתשתיות. הממשלה צריכה לעמוד ביושר ולומר

ביושר את מה שיש לה לומר. כאשר אני הופעתי בבית-אל - ואני מופיע בכל מקום -

הודעתי; 'חברים יקרים, הממשלה הזו התחייבה ללכת על תהליך מסויים, מדובר בפשרה

טריטוריאלית ובית-אל נמצא במרכז הפשרה הזאת'. לא הסתרתי זאת. כמו שאמרתי קודם,

לא אבנה דירות חדשות ביש"ע, אבל לא אמנע קנייה של הדירות הקיימות. אני אמשיך

להתחייב, כאן ובכל מקום; בכל מה שקשור למשרד הבינוי והשיכון, אני אחראי על

רווחתם ועל מתן תשובות לצרכים הלגיטימיים והמינימליים של תושבי יש"ע.



א"ח שאקי;

יש לי רשימה שלמה של ישובים בהם חסרות תשתיות.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

יש לי את כל הרשימה הזו, וכפי שאמרתי - במהלך 94' אנחנו אמורים להשלים את

כל התשתיות.

חה"כ נחמן, לגבי הכבישים האסטרטגיים - אתה פשוט צודק. רק הבוקר אישרתי

למסירה למשרד הבטחון מפה של כבישים אסטרטגיים וכבישי מעקף בכל יהודה ושומרון.

אני רואה בזה צעד אחד קדימה. בתקופת המעבר, תקופת האוטונומיה, אני בהחלט בין

אלו שרוצה להבטיח מקסימום בטחון, והמשמעות של מקסימום בטחון היא מינימום

חיכוך.

מ י שטרית;

אם בתקופת האוטונומיה ירצו לבנות בית נוסף באריאל, מי יתן רשיון בנייה -

מדינת ישראל או מוסדות האוטונומיה?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אינני יודע. לגבי מכירת דירות - כל אזרח במדינת ישראל רשאי לקנות דירה

בכל מקום, ובכלל זה ביהודה ושומרון. אלא מה, הממשלה הלכה על דירוג מחדש של

אזורי הפיתוח וקבעה אזורי עדיפות שונים ממה שהיו. במסגרת זו, עלות הדירה ביש"ע

תהיה בהתאם לקביעת השמאי; אין הגדלת משכנתא, אין מענקי מקום ואין הלוואת מקום.

הבסיס לקביעת השמאי יהיה החישוב הכולל של ההשקעות בפיתוח ובבנייה, ובהתאם לזה

יהיה מחיר חדירה. חה"כ נחמן, אם אתה שואל אותי אם אני הולך להציע את הדירות

ביש"ע במחירי היצף - התשובה היא לא.

רי נחמן;

ואז תחזיק את הדירות ריקות.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אני ממשיך בתשובות לחה"כ נחמן; בעניין הפיתוח - כפי שאמרתי לך, אנחנו

מתכוונים להשקיע בכל הארץ. לגבי האגודה לתרבות הדיור. - אני אבדוק את העני ין

ואתן לך תשובה. לא יעלה על הדעת שהאגודה לתרבות הדיור תפלה את אריאל. אני לא

ארשה זאת. בעניין העודף של 80 מליון שקל שאתה אומר שנשאר מתקציב 93' - אשמח אם

תצביע לי על העודף הזה, אפנה אותו לאן שאתה רוצה. אשר להמלצתך על ועדה משותפת,

אני חושב שזה רעיון טוב וצריך ללכת עליו.

חה"כ ונונו, לגבי המשכנתא הלא מספקת - הלוואי והייתי מאמין שהגדלת

המשכנתא לא תעלה את מחיר קניית הדירה. בינתיים, כל מה שעשינו בעניין הזה, הלך

רק לטובת הקבלן. אני חוזר ואומר; אנחנו חייבים ללכת על ניתוח מעמיק של הנושא.

שמעתי פה כל מיני דברים, שמעתי גם הצהרות כגון; ימה שלא תעשו, לא יעזור שום

דברי. לדעתי הפתרון הוא, כפי שהצביע עליו יו"ר הוועדה, הוא להתחיל למשוך

מאזורי המרכז אל הפריפריה. אני רוצה לעשות זאת, הלוואי ונצליח. היו זמנים

שחשבתי שגובה המשכנתא צריך להיות בשיטה האמריקאית - 90% מערך הדירה. אבל זה

כנראה לא הלך.

לגבי זירוז קצב הכבישים בדרום - אני מקווה שבשנה הבאה כן נאיץ את הקצב.

אצטרך לשבת ולהשקיע עוד מהשבה בנושא הזה, ואני מקווה שתינתן לזה תשובה. אני

מוכרח לומר דבר אחד - אני מכבד מאוד את שר האוצר; קיבלנו היום שבחים על מה

שעשינו, וצריך לזכור שגם לאוצר יש הלק בזה. בכל אופן, אני משוכנע שכאשר שר

האוצר אמר מה שאמר לגבי כביש עוקף באר-שבע, יכול להיות שהוא התכוון. בכל אופן,

הדבר הזה לא מוצא את ביטויו בתקציב.



פי בדש;

אז מה עושים?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

שמעתי את דבריכם. חה"כ איתן, אתה צודק בעניין התעסוקה - אם כאשר בנו

3,000-2,500 יחידות דיור באופקים, היו נותנים תשובה גם לתעסוקה, ממילא יותר

אנשים היו הולכים לשם. חייבת להיות תשלובת תשובה של הממשלה כולה - כלומר אזורי

תעשיה, תעסוקה, עבודה, חינוך ובנייה.

לגבי טיב הבנייה של הקבלנים - אתה צודק, חה"כ איתן, אבל אם אתחיל עכשיו

להתחשבן עם חברות הבנייה, הדירות האלו לא יימסרו עוד עשרים שנה. לכן לפעמים

אני מעדיף להשלים את התיקונים, ובלבד שאוכל למכור את הדירות.

מי איתן;

אפשר לקזז את תיקוני שנת האחריות מהתשלום שהממשלה חייבת לקבלנים.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

לגבי עיקור נושא הדירות במדד - לא כל-כך מטריד אותי המדד כמו שמטרידה

העובדה שאנשים בארץ שלנו לא יכולים לקנות דירה במחירים סבירים. ההתמודדות שלי

היא עם מחירי חדירות, ומה ניתן לעשות כדי להוזיל אותם.

הועלה פה הנושא של כבישים עירוניים ובינעירוניים. בעבר, ראשי המועצות

התנדבו לטפל בכבישים שהיו שייכים למע"צ, והיום הם תקועים. הקמתי ועדה בנושא

הזה, ובימים הקרובים היא הולכת להגיש את מסקנותיה, שיהיו פחות או יותר כדלהלן:

כבישי גישה יישארו באחריות המועצות האזוריות. כבישים אזוריים שאין להם "אבא",

מה שנקרא "כבישים יתומים", יועברו לאחריות מע"צ.

מישהו העלה פה את בעיית כביש 60, תל שוקת-באר שבע. אומדן העלות שלו הוא

60 מליון ש"ח.

פ' בדש;

אבל עובדים דווקא על הקטע האחורי, בו אין פקקים.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

תביא לי 60 מליון, ואני גומר את הכביש הזה בשנה אחת. רוב התקציב של מע"צ

מיועד לכבישים המשכיים, לכבישים חדשים מיועד תקציב של כ-60 ש"ח. יהיה טיפול

בחיבור היישוב הבדואי לכביש בית קמה-באר שבע, במסגרת פרוייקטים במי גזרים

אחרים.

מישהו פה האשים את האוצר שהוא לא מתכוון לממש את ההבטחות לגבי 100 מליון

הנוספים לבנייה הכפרית. אני חושב שהאוצר כן יממש את זה. עד עכשיו, הנסיון שלי

עם האוצר הוא נסיון טוב, ואם יתברר לי שמישהו שם לי "ברז", הייתי 28 שנים בצבא

ואני מומחה ב"ברזים"...

בעניין המושבים - אני אומר שוב ושוב; המושבים היו 15 שנה בתהום הנשייה.

ישנם אזורים שגם עם כל מה שהשקענו בהם עכשיו, ואפילו אם נשקיע פי ארבע, אנחנו

רחוקים מלהתחיל להחזיר אותם לרמת תשתית מינימלית; ומדובר באנשים שהם מלח הארץ.

אני כן מתפאר בכך שזכינו להגדיל את תקציב המינהל לבנייה כפרית מאפס ל-50 מליון

ומ-50 מליון ל-105 מליון, ואני מקווה שעוד יוכח שה-100 מליון שהאוצר התחייב

לתת אכן יהיו, וודאי חלק מזה יילך גם למושבים.



שי אביטל;

זה ילך לתענכים?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

כן. מדובר באזור מרחבים, עדולם, עזתה, חלק מלכיש, תענכים ואזורים שליד קו

העימות.

לגבי דמי חכירה למינהל - חה"כ אביטל, אני מוכן להתמודד עם הדבר הזה ועיני

לא צרה במושבניקים שבגלל בעיות של חקלאות פנו לענפים אחרים. אני בהחלט בעד

תעסוקה חילופית של מושבניקים, ולא אתן יד לנושא של דמי החכירה! בשביל זה אני

קיים, צריך לבוא אלי יום ולילה ואין ספק שנטפל בכך, כמו שטיפלנו עד היום.

ציבור המושבניקים הוא הציבור האחרון שאני מתכוון לשאוב את דמו. אם יתברר לך

שמדובר בבעיה עקרונית, אני מוכן לשבת ולקיים דיון מיוחד ולחתוך את הדבר הזה.

חה"כ פנחסי דיבר על מוסדות דת. השנה הוספנו משהו, אך איני יכול לומר שאני

שקט ורגוע בנושא הזה. אני מניח שחה"כ פנחסי יודע שאני הגשתי תביעת תקציב של

100 מליון שקל רק לבתי-כנסת בשכונות חדשות. יש טוענים שהתקציב הדרוש למוסדות

דת, כולל מקוואות, הוא 800 מליון שקל. אני לא חושב שזה נכון.

אשר למשכנתאות של אנשים שלא שירתו בצה"ל - זו בעיה. ניסינו השנה להתמודד

עם הנושא וליצור שתי מדרגות (ואני לא רוצה ללכת על פרשנות): אלו ששירתו בצה"ל

ואלו שלא שירתו בצה"ל. אני מציע שאת ההתמודדות עם הנושא הזה לא נעשה כאן.

חי הופמן;

זה הגיוני שיהיו שתי מדרגות - למי ששירת בצה"ל יש זכות אי, ולמי שלא שירת

בצה"ל יש זכות ב'.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

לגבי שיקום שכונות - נכון שכמה שיותר, זה יותר טוב. אבל קודם כל, הוספנו

והגדלנו, והשנה אפילו העברנו הלק מהתקציב לנושא החברתי.

לכל אלה ששאלו על אתרי הקרוואנים - אני חוזר שוב; 10,000 משפחות חיות

היום בקרוואנים. מהן 3,500 משפחות אתיופיות, לחן מוצעות חבילות סיוע גדולות

לרכישת דירה - 110 אלף דולר, מתוך זה 80% מענק והיתרה בהחזר של 150 שקל לחודש.

אני מעריך שאם נשקיע יותר בהסברה ונעמיק יותר במגע עם האנשים, 3,500 המשפחות

האלו יעברו מהר מאוד לדיור קבע; כך אני מאחל להם. מתוך היתרה, כ-6,500 -

כ-1,300 הם משפחות ישראליות והשאר יוצאי רוסיה. לגבי יוצאי רוסיה, 1,500

משפחות כבר חתמו על חוזי רכישה, 1,000 מפונות במסגרת המבצע של דירות בשכירות

סוציאלית, ו1,000 משפחות נוספות נמצאים בתהליכים של מו"מ לרכישת דירה והתגובות

חיוביות. כלומר, מדובר ב-3,500 משפחות נוספות שייצאו מאתרי הקרוואנים. מישהו

ביקש שניתן מועד של פינו אתרי הדיור הזמני - אני לא רוצה להתיימר, אבל אם עד

סוף 94' אזכה לראות ש-2/3 מאזור הקרוואנים נעלם, בהחלט אהיה מאושר. ישראל

שוורץ, כמה קרוואנים שיחררנו עד היום?

י י שוורץ;

כ-900.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

לגבי הלוואות מקום - אני מניח שאתם, כחברי ועדת הכספים, יודעים שהלוואת

מקום ניתנת במקומות שהיתה בהם בנייה תקציבית והמכירה לא הולכת; והייתי מוסיף -



באזורים שלמדינה יש עניין מיוחד מאוד שאנשים יגורו שם. באופקים, למשל, אני

מוכן לתת את הדירות גם ברבע חינם, אבל הבעיה היא - במה חאיש הזה יעסוק מהר,

ומה זה יעשה לאופקים כולה.

חה"כ אורון דיבר על יותר הוסטלים לקשישים. השנה אנחנו עושים כמה מבצעים

בנושא קשישים. דרך התקציב של שיקום שכונות, נשקיע כ- 12,000 שקל בהרחבות

ושיפוץ דירות לקשישים. קרוב ל-2,000 יחידות דיור הוסטלים נמצאות בשלבים שונים

של בנייה. בנוסף לכך, אנחנו הולכים לבנייה של עוד אלפי יחידות הוסטלים

כלכליים. כלומר, הממשלה לא מעורבת בכך, חוץ מזה שהיא רק מתחייבת על שכירות -

קונססיה ל-15-10 שנים. אנחנו בעיצומו של המהלך הזה בשיתוף עם משרד האוצר, ואני

מעריך שזה יצליח.

ר' פנחסי;

מה לגבי דירות נ"ר? למה התקציב לוותיקים הוא 20 מליון שקל, ואילו

לוותיקים רק רבע מזה - 6 מליון?

י' שוורץ;

20 מליון לישראלים, 30 מליון לעולים מאתיופיה

ו-7 מליון לשאר ה-עולים.

לגבי דירות נ"ר לתושבים ותיקים - בכל זאת 20 מליון שקל שמספיקים רק ל-60

או 70 דירות.

יכול להיות שאגדיל את זה, משום שלגבי האוכלוסיה האתיופית, ברגע שמצאנו לה

את הפתרון הכל-כך מגרה של % 80 מ-110 דולר חינם, אני חושב שאין לכך הצדקה, ואת

דירות הנייר שמיועדות לאתיופים צריך להעביר לישראלים.

לגבי דבריו של חה"כ אורון בעניין התנועה הקיבוצית - אני חושב שמה שקרה

לקיבוצים בשנים האחרונות זו שערוריה. אני בהחלט מודה על ההערה של חה"כ קופמן,

שצריך להביא לפתרון מוסדי של כל נושא חובות הקיבוצים מול הבנקים. גם בשנה הזו

אני מתכוון לתת לכך תשובות, עד כמה שרק ניתן.

כל הנושא של מינהל מקרקעי ישראל - שווה דיון מיוחד. בהחלט אשמח לבוא

ולומר את שלי.

לגבי פעולות לשאיבת אוכלוסיה ממרכז הארץ - חה"כ קופמן, אתה צודק. תמיד

דיברנו על יישוב הנגב, ואף פעם לא הלכנו על ראיה אינטגרטיבית של באר-שבע

כמטרופולין גדול. אני מאמין שזה הכיוון היחידי שעשוי לעזור לפיתוח הדרום. כמו

כן, צדקת כשאמרת שכל השחרור של הקרקעות לא עזר הרבה.

אלא אם יהיה קנס או היטל על כל חודש שהקבלן מחזיק את הקרקע ולא בונה.

זה אחד הדברים שמופיעים גם בתוכנית שלנו. אל תשכח שהיום לא הסרות קרקעות.

הבעיה שהעלה חה"כ שטרית היא בעיה. אסתכן ואומר לך - זה גם מבחנו של שר

בינוי ושיכון, באיזו מידה הוא נרתם ונותן תשובות לפעמים גם לא קונבנציונאליות.



אני רק רוצה להזהיר מבניית אלפי יחידות דיור לזוגות צעירים, אפילו בשכירות

סוציאלית. אני אחד השונאים המושבעים של תהליך השכירות. זו תלות במימסד, ולא

הייתי רוצה לחנך את הזוגות הצעירים לחיות כל חייהם על שכירות. אני חושב שאנחנו

מתחילים ללכת על כיוון ושבעתיד הקרוב נצליח לתת תשובה מסויימת, אך אני נמנע

מלהכריז הכרזות.

מי שטרית;

גם אני, אבל אם אין להם אלטרנטיבה אחרת, אין ברירה.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אני מודה שנפלתי בפח עם שחרור הקרקעות, בכל אופן, 10,000 יחידות דיור

ריקות שיש לנו היום זה 2 מיליארד שקל. זה לא עסק פשוט.

שמעתי גם את הצעתך בעניין מבחן הכנסה כלכלי והתביעה שלך לעשות אותה בדיקה

גם לעולים לפני שמממנים להם שכר דירה - אני מוכן לבדוק זאת. שאלת אם בנושא של

שיקום שכונות, יש תיאום בין משרדים. התשובה היא כן. חגית חובב אחראית על כל

הנושא של השיקום החברתי והיא אחראית לשאוב את כל התקציבים החברתיים שפזורים

במשרדים השונים - אם זה משרד העבודה והרווחה, משרד הבריאות ומשרד החינוך, יחד

עם התוספת שהשקעתי השנה - כדי לראות שאנחנו מכוונים את זה נכון ברמת המשרד.

האם עוד פועלת הוועדה הבינמשרדית בנושא הזה?

ח' חובב;

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

חה"כ שטרית, צדקת כאשר קבעת שהורדנו השנה את תקציב השכונות הוותיקות מ-65

ל-40 מליון. זו היתה החלטה שלי מסיבה פשוטה - היינו צריכים להוסיף בכיוון של

תכנון. יש לנו בעיה של רזרבות לתכנון, וחשבתי שיש לאזן את הנושא הזי!. לאורך

זמן, לפי דעתי זה גם יתן פתרון לשכונות הוותיקות.

אני בהחלט מקבל את הצעתך לגבי סקר של כל מוסדות הציבור בכל הארץ. זה

חשוב, ונעשה את הדבר הזח.

לגבי מה שסיפר חה"כ רענן כהן - מדובר בנסיון של 250 יחידות דיור. אני

מקווה שבסוף, תוך כדי העבודה, הוא יהיה גם מוכן לדווח על תוצאות.

בקשר למה שהעלה חה"כ שפירא - אנחנו מחזירים את מענקי המקום באשדוד.

אי מזרחי;

ביקשנו מהאוצר להחזיר את מענקי המקום באשדוד ובמקומות נוספים.

אי שפירא;

תודה רבה.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

לגבי 500 המשתכנים של העמותה באשדוד שנכנסו לקשיים - אני מקווה שלא נצטרך

להוסיף אותם לאלפים שכבר נפלו ואין יד שתושיע אותם.

אי שפירא;

עכשיו עוד אפשר להציל אותם.

אפשר להציל הכל, אבל זה עניין של תקציבים.

הה"כ ביבי שאל על מחיר קרקעות בירושלים, נשאלתי גם לגבי שוהם ובשנה הבאה

ודאי אשאל על אזור המשתלה מול רמת השרון ועוד מקומות כאלה. יצטרכו להישאר

מקומות כאלו שכל המרבה, יבוא וישלם. מי שרוצה להיות בשוהם, שיש שם וילות של

200 ו-300 מ"ר - שישלם מחיר קרקע 50,000 דולר, פיתוח - 60,000 דולר ושיבנה

בעוד 200,000 דולר. אני לא התחייבתי להוזיל דירות לעשירים. האזורים האלה

צריכים להיות מיועדים רק לאנשים שרוצים לשלם מחירים כאלה. תדע לך, חה"כ ביבי,

שהנושא של מחירי דירות ומחירי קרקע מאוד-מאוד מטריד אותי. לכן אני מזמין אותך

לבוא אלי ולראות בכמה מקומות בארץ הורדנו את מחירי הקרקע ל-51% ל-31%,

ל-11% - - -

ואיך זה לא השפיע על מחיר חדירה.

אני מדבר על השנה.

מי איתן;

עלה כאן נושא אחד, על דעת כולם, ואני חושב שאם אנחנו יכולים פעם להשפיע

במשהו, זה הנושא הזה - והכוונה לדירות נייר. אדוני השר, נתת לנו תשובה יבשה. אם

תוריד חמישית האחוז מכל סעיף תקציבי, תוכל להכפיל את התקציב של דירות נייר, וזה

לא הרבה!

היו"ר גי גל;

אדוני השר, אני מודה לך על הזמן שהקדשת לנו. לפי דעתי, אם יש טעם בישיבה,

זה לא בדברים שנתת עליהם תשובה, אלא באותם הדברים שיש מקום לעשות חושבים בבית

- כמו דירות נייר ועוד כמה בעיות שהועלו כאן. מתוך כל הדברים שנאמרו כאן, תוציא

לך כמה דברים, וגם אם תבוא בעוד שבועיים-שלושה ותיתן לנו תשובה בנושא דירות

נייר, בנושא כבישים ובנושאים אחרים - בזה אני רואה את טעם הישיבה.

הערה שנייה - אני רוצה להביע את הערכתי לחוברת שהכנתם על תוכנית העבודה

לשנת 94'. אני מקווה שהחוברת הזו תלווה אתכם, אבל גם אבקש מסמדר אלחנני שתעקוב

אחרי מה שכתוב בחוברת ומה מתבצע. אנחנו נזמין אתכם במחצית השנה לקבל דו"ח

ביניים, ונודה לכם על כל דבר שתקדימו ותספרו לנו על מה ששמעתם והערתם. תודה

רבה.



החלטה על-פי סעיף 102ב(3) לתקנון הכנסת

היו"ר גי גל;

קיבלתי פנייה מעו"ד הורביץ ממשרדו של אמנון גולדנברג, היות והוא עומד

להגיש בג"ץ על מחירי המקסימום והמינימום, הוא מבקש שנעמיד לרשותו את

הפרוטוקולים מהישיבות שדנו בעניין, ב-11 בנובמבר וב-16 בנובמבר, הוות הדעת של

דמביץ ועותק מן הצו שאושר. אני לא רואה שום מניעה לתת לו את זה, אך לפי התקנון

הוועדה צריכה לאשר זאת.

מ י שטרית;

את מי מייצג עו"ד הורביץ?

היו"ר גי גל;

את החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה. אני לא רואה סיבה שלא לתת לו את

החומר שביקש, ויחליטו השופטים מה שיחליטו.

מ י שטרית;

אני בכל זאת חושב - אם יש עורך דין שמייצג את החברות הנסחרות בבורסה, הוא

עושה את זה לא לשם שמיים, אלא למען כסף. אני לא חולק על זכותו לעשות זאת, אבל

כשהוא ייגש לבג"ץ, הוא ישתמש בפרוטוקולים של הכנסת בדרך שנראית לו - אולי הוא

יצטט אותם חלקים שהוא רוצה, ולא יצטט אותם חלקים שלא נראים לו. אני לא בטוח

שאנחנו צריכים לתת יד למהלך כזה. אם זה בג"ץ ציבורי לשם הדבר העקרוני ולא למען

ייצוג אינטרס של חברות מסחריות - אני בעד. במקרה הזה, אני חושב שאהיה נגד.

החברות שנסחרות בבורסה הולכות להגיש את הבג"ץ הזה, כי הן חוששות שלאור העובדה

שביטלנו את מחירי המקסימום, מחר הן י ידפקו ולא יוכלו למכור את המניות שלהן

בצורה אחרת. עו"ד הורביץ ישתמש בפרוטוקולים של הכנסת לטובת הטיעונים שלו,

בצורה שנראית לו.

חי קופמן;

והפרקליטות יכולה להביא את החלקים שנראים לה.

סי אלחנני;

ברגע שזה יוצא החוצה, זה הופך להיות מסמך שכל אחד יכול להשתמש בו, גם הצד

השני.

היו"ר ג' גל;

הוא מגיש בג"ץ גם נגד ועדת הכספים ולא רק נגד הממשלה. אף על פי כן, אני

בעד לתת לו את הפרוטוקולים.

מי איתן;

יש לנו בעיה בכל הנושא הזה, והיא קשורה במה שצריכה להחליט ועדת הכנסת

בעניין החסיון של הפרוטוקולים. באופן מעשי, מצד אחד יש חסיון ומצד שני אנחנו

בעצמנו מוסרים את הפרוטוקולים מחוץ לאולם הוועדה. בזמנו היו נותנים באופן

פורמלי תידרוך על הדברים שנאמרו בוועדה, ובאופן עקרוני על-פי החוק הכל חסוי.

אני מעלה את ההיבטים האלה על מנת שנדע שאנו חיים באנדרלמוסיה מוחלטת. חה"כ

שטרית, בדרך-כלל אתה מאוד פתוח, ואני מתפלא על עמדתך, שלדעתי נובעת מעמדתך

לגופו של עניין שבגללו מבקשים עכשיו את הפרוטוקולים.



חי קופמן;

אני בכוונה חוזר על הטיעון של חה"כ איתן. אילו הישיבות היו חסויות, זה

סיפור אחר. העובדה היא, שכל אחד יוצא עם אינטרפרטציה שלו החוצה, וזה כתוב

בדברי הימים של העיתונות, ובסופו של דבר אף אחד לא יודע מה היה באמת נוסח

ההחלטות או הטיעונים. לכן כשיש מחלוקת על נושא מסויים, אני חושב שאנחנו צריכים

להיות פתוחים לתת את הפרוטוקולים.

בארץ מתוקנת (כמו ארה"ב ואנגליה), דיוני הוועדות פתוחים לקהל, דרך

עיתונאים. פה יש דבר שנקרא הפרוטוקול של הישיבה, ובניגוד לדברי הכנסת, הוא לא

עובר עריכה והגהה. דברי הכנסת עוברים עריכה, וכל דובר מקבל את הטיוטה שלו והוא

אחראי על מה שנאמר. הפרוטוקולים של הוועדות לא עוברים עריכה וגם לא אישור.

בארץ מתוקנת בכל ישיבה, מאשרים את פרוטוקול הישיבה הקודמת. אתם צריכים לבקש

מהכנסת שהפרוטוקולים יעברו עריכה, אחרת הם לא יכולים לשמש אסמכתא.

אני חושב שאנחנו צריכים לאשר את הבקשה, זה דבר אלמנטרי שמחייב אותנו. מה

עוד שאם אנחנו הנתבעים, אי-אישור ייתפס בצורה לא טובה והוא יילך לבג"ץ על זה.

על כל הנהלים של הפרוטוקול, אפשר לדבר בפעם אחרת.

מי בעד לאשר את הבקשה?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

הבקשה אושרה.



הצעות לסדר היום

מי שטרית;

אדוני היו"ר, אני חוזר להצעה לסדר היום שהעליתי אותה פעמים רבות, ואולי

תהיה אתה ההלוץ המרכזי שיפתרו את הדרך הזו. לצערי הרב, אני מוכרי) לומר ששיטת

הדיון בתקציב המדינה בוועדה, לא מפיקה שום דבר. חברי הכנסת אומרים מה שיש

להגיד על הלב באותו רגע, מצביעים ובזה נגמר העניין. אני הצעתי שנלך באהת משתי

או שנקים ועדת משנה לתקציב, שתדון בתקציב באופן שוטף, או לחילופין -

לא ניקח את כל התקציב כל שנה, כי מי שיגיש הסתייגות, יגיש גם ככה. ניקח תקציב

של שניים-שלושה משרדים וננתח אותם לעומק; נמנה חבר-כנסת שילווה תקציב של משרד

אחד וינתח אותו לעומק, ייקח מומחה ויביא בפני הוועדה את הנתונים והמספרים

האמיתיים. יש מליון סתירות בתקציבי המשרדים. רק היום, בתקציב מע"צ, מצאתי הרבה

סתירות.

היו"ר גי גל;

יש לי הצעה. כמפקד גדוד, תמיד הייתי נוהג לעשות את סיכום התרגיל כעבור

שבוע. תן לנו לעבור את התקציב. בפברואר, כשתהיה לנו קצת יותר פרספקטיבה, נקיים

שיחה בוועדה על העניין הזה. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40.



שר הבינוי והשיכון



ירושלים, כאי בכסלו התשנ"ד

5 בדצמבר 1993



לכבוד

ח"כ גדליה גל

יו"ר ועדת הכספים

הכנסת

ירושלים



שלום רב,

תוכנית העבודה של משרד הבינוי והשיכון

ביום גי, 23/11/93, הצגתי בועדת הכספים את תוכנית העבודה של משרד

הבינוי והשיכון לשנת 1994.

במעמד זה שאלו חברי הועדה שאלות רבות בנושאי פעולות המשרד בשנים

הקודמות ובנושא מדיניות המשרד בשנה הבאה.

על פי הנהייתי, הכין הצוות המקצועי שבמשרדי תשובות והסברים לכל

השאלות שנשאלו.

מצ"ב הוברת המכילה את כל השאלות ואת כל התשובות בהתאמה.

משרד הבינוי והשיכון ישמח לעמוד לרשות הועדה במתן הסברים נוספים.

בכבוד רב,

בנימין (פואד) בן אליעזר

שר הבינוי והשיכון

העתק: מר אריה מזרחי, המנהל הכללי

מר מיקי ורדי, מנהל מינהל מקרקעי ישראל

מר בן ציון סלמן, מנהל מע"צ



שאילתות שהופנו לשר הבינוי והשיכון

בועדת הכספים של הכנסת ביום 23/11/93

* כבישים: מה היתה התוכנית ל- 1993 ומה הושג.

מה היתה התוכנית ל- 1993 לשחרור מגרשים במרכז הארץ ומה היו ההשפעות

על מחירי הדיור.

* תוכניות לכביש חוצה שומרון, לבקעה.

* כבישים אסטרטגיים ביו"ש - מדינת ישראל חייבת להשקיע כספים למטרה זו. מבקש

מערכת כבישים שתפריד בין התושבים היהודים לבין האחרים.

זהו צורך בטחוני שישמש לקידום התהליך המדיני וצריך להכלילו במסגרת הוצאות

המדינה על ההערכות מחדש באזורים אלה.

מבקש להקצות למע"צ תקציב מתאים כך שתוך שנתי ים תסתיים בנית הכבישים.

מבקש לפעול להשלמת בל הפעילות שיש לבצע

בישובים אלה כדי לאפשר השלמת הדירות, מכירתן ואכלוסן.

מבקש מהשר לא להסתפק בהבטחות, אלא מבקש מעורבות ומעקב בשטח אחר ביצוע.

טוען שאין להזניח מקומות שהוגדרו "מרכז הארץ", שמומשו עבורם התחיבויות -

רכישה והנכס עומד ריק.

* מבקש מידע על היקף חסרי הדיור בארץ עם חלוקה לפי אזורים גיאוגרפים,

מאפי י נים וכד'.

מבקש דיון במליאה על נושא זה.

מבקש להפעיל גם אצלם. מבקש דיון

בנושא עם השר.

מבקש שתפעל בכל מקום.

* טוען כי גובה המשכנתאות כיום לעולים ולזו"צ אינו מספיק לקנות דירה במחיר

סביר וכי ההחזרים החודשיים גבוהים מדי - במיוחד לעולים חדשים.

מבקש לקבוע את המשכנתאות בשיעור של 90% ממחיר דירה ואת ההחזרים בהיקף של

עד רבע מהשכר.

* מעלה את נושא נפגעי המשכנתאות; התאבדויות ומצוקות בגלל בעית החובות

והעיקולים. לא מצליחים לפתור בעצמם את הבעיות.

* טוען שהשר הבטיח להקים ועדה לבחינת נושא המשכנתאות. מבקש לממש זאת.

מציע להפסיק להצמיד מחירי דיור לשער הדולר.

* מבקש לבצע את הפעילות של מע"צ גם לאור הצרכים העתידיים ולא הנוכחיים

בלבד.

* לדעתו אי השלמת תשתיות לדירות שנבנו בשטחים הינו מצב בלתי נסבל. חמור

המצב, במיוחד ביחס לאלו ששילמו משכנתא, אינם יכולים עדיין לגור בדירה

ובמקביל משלמים שכ"ד.

* מבקש שהקריטריונים להקצאת כספים לתשתיות יפעלו לפי דרוג מסויים: קודם מים

ותשתית ואח"כ שטחי ציבור.

אין להפריד בין יש"ע ליתר האזורים אלא יש צורך בהתיחסות עני י נית.

* מבקש לדעת מהי תוכנית העבודה בנושא זה כולל לוח זמנים לביצוע בהתיחס

לתקציב שאושר.

- מבקש לקבל הסבר על מידע שקיבל, כי הולכים לעקר חלק ממרכיב הדיור במדד

המחירים לצרכן החדש (מינואר 1994).

- מתריע כנגד פעולה זו (אם העובדות נכונות) מאחר ושיעור האינפלציה הינו

אינדיקטור טוב למצב המשק. הורדת סעיף הדיור פירושו הסרת גורם ההתרעה.

* הקטע בין נתניה לגדרה - מהו המועד שבו תהיה הקלת משמעותית.

* נתיבי אילון - מה השפעת משב"ש לזרוז הטיפול.

* מוסדות ציבור - האם גני ילדים ובתי'ס בתחום טיפול משב"ש.

* הנחיות המשרד (שהינן חלק ממדיניות המשרד) בתחום השלמת התשתיות ביו"ש -

אינן מתבצעות.

איד מחברים לתשתית ישובים חיוניים שהמשרד נטל על עצמו לטפל בהם.

שואל האם ההסבר פוליטי או מי נהלי?

* כבישים: מתלונן על עומס בכניסה לירושלים מכיוון רמות. המצב בלתי נסבל.

כנ"ל ביחס לכניסה לערים באזורים אחרים בארץ.

* הדרך מעכו לצפת ועד כרמיאל - טוען כי 9 שנים בונים ויבנו את הכביש

והטיפול לא מסתים; נוצרים שבושים וכוי.

* מבקש לרכז את הטיפול בנושא הכבישים במקום לפרסו.

* מתריע על עבודה בלילה באתרים ללא אתרעה, סימנים, תמרורים, תאורה וכוי

באזורי החפירה.

בהשוואה למקובל באירופה - הבטיחות אצלנו מוזנחת.

טוען שחוקי הכלכלה, משום מה, לא פועלים בתחום שיווק הקרקעות ומחירי

הדירות. המחירים עולים משיווק פרוייקט אחד למישנהו.

לא מאמין בכל התוכניות המוצעות כעת בתחום הוזלת המחירים (הפחתת מיסים

וכוי).

טוען שעלית המחירים קשורה בתהליכים הכלכליים הפוקדים את מדינת ישראל -

רווחי הבורסה המאפשרים קנית דירה מפעם לפעם למטרות השקעה.

* טוען כי יש לקשור בין נושא התעסוקה ובין הדיור. לממשלה אין ראיה כוללת

וכל אחד עוסק רק בחלקו הוא. לכן ישנן דירות פנויות מצד אחד ומחירים גואים

באזורים אחרים מצד שני.

אין כמעט שינוי בתקציב ופירוש הדבר שלמרות הגידול באוכלוסיה

הנזקקת יש פחות פתרונות דיור.

* בחינה מחודשת של נושא דמי החכירה למינהל.

דמי החכירה הופכים גבוהים מאד במיוחד בישובי הפריפריה בהן אין אלטרנטיבות

עסקיות לתושבים.

לדבריו במושבים יש תהליך ירידה בעיסוק בחקלאות תוך כדי חיפוש עיסוקים

ו אחרים. לאחרונה מקובל נושא "הצימרים".

לדבריו המטפלים בנושא במינהל רואים בעין לא יפה את המושבניקים העוסקים

בעיסוקים אלה.

מבקש לטפל בצורה מרוכזת, טיפול שורש.

י,

מבקש שיחול גם על ההתישבות העובדת, שגם בה בעיות כאלה.

כבישים: למרות העבודה הרבה - הפקקים הולבים וגדלים. תקציב מע"ץ עדיין לא

מספיק בבדי להתגבר על הפיגורים (יש כספי ערבויות הסגורים בבנקים שיכולים

להיות מוקצים למטרה זו).

* אין הקצאת כספים מספקת לכבישים חדשים.

* לא מבין מדוע אפילו בנגב יש עיכובים (ויכוח סביב כביש מסי 40 האם נכלל או

לא בתוכנית העבודה של 1994. טוען שהכרחי כדי לעקוף את אזור האשפה

והרעלים).

* הישוב אשכולות ללא כביש גישה.

* מכרז של נתיבי איילון שהתפרסם לאחרונה על סך 50 מליון ש"ח. 2 חברות הגיעו

סימנס ותע"ש. מבקש שיתנו עדיפות לתע"ש בשל מצבה הקשה (טוען

שהמחירים כמעט זהים).

* נחל עשן - חושש מהפיכתם של בתי העץ לשכונת עוני שתכביד על העיר באר-שבע

בשל אי יכולת לתשלום ארנונה וכוי.

* היטל השבחה - החלוקה הנוכחית לפיה הרשות המקומית מקבלת 10% ואילו המינהל

90% לא נראית לו. טוען בעד 50% - 50%, מאחר וזו האופציה העיקרית שיש

לרשות כדי לבצע פיתוח.

* דורש תוספת תקציבית למע"צ אחרת זו רק הזזת הפקק ממקום למקום.

לא מאמין בכל הטיפולים שעומדים לבצע. חייבים לפעול על צד

הגדלת מספר הדירות בדרכים ישירות ולא ישירות.

מציע: הלואות מקום והטבות נוספות בפריפריה של אזור המרכז. שיעזרו להתחרות

עם המרכז עצמו.

* טוען שישנם מעגלים נוספים של אוכלוסיות נוספות המתחרות על הביקוש לדירות

קשישים ואחרים, שצריך לטפל בהם אחרת.

* נגד עיקור מחירי הדירות מהמדד.

* דירות נייר - 60 דירות נייר בשנה בלבד זו שערוריה. מבקש להוסיף תקציב.

לא בונים מזה 5 שנים בגלל נושא החובות. הקבוצים במצוקה

נוראית. מבקש התיחסות מיוחדת של השר. כיום נעים מהאוצר לשיכון וחוזר

חלילה.

* טוען שממ"י היא למעשה "מחלקה באוצר". כל נושא הדרישה לתקציב מאוזן אינו

תקין. טוען שיש כפיה של האוצר על מועצת מקרקעי ישראל ללא התחשבות

במדיניות הקרקעות ובשיקולים הכלכליים שהם שיקוליה של המועצה.

אם צריך - לשנות זאת גם בחוק.

* למרות תקופת סלילת הכבישים שתגמר ב- 1996/7, הבעיות לא יפתרו כי לא

ידביקו את קצב הצרכים. והגידול במכוניות.

מבקש שיופעל תכנון לטווח ארוך כדי שהתנופה תמשיך, לאור ביקושים עתידיים.

* קצב הקמת מוסדות דת בישובים חדשים - מבקש להגבירו.

גואים בגלל חוקי היצע וביקוש, לכן הקפאת הדירות ביש"ע ואי

מכירתן הן פעולות לא טובות. יש מאסה של דירות (4,400 גמורות).

* משכנתאות לאלו שאינם משרתים בצבא - יש קיפוח של בני הישיבות שתורתם

אומונותם. מבקש לבחון שוב את הנושא.

להוסיף תקציב

מבקש לדעת מה התוכניות.

נושא הקבלנים הגדולים והקבלנים הקטנים.

* פינוי קרוונים ומגורונים: האם יש מועד סופי כיעד לפינוי.

טוען שאופי הטיפול וטיב פתרונות הדיור לעולים מצד

המשרד ישפיעו מאד על היקף העולים שיבואו.

רואה בהבאת העולים משימה חשובה.

מבקש מדיניות מיוחדת של המשרד בנושא זה.

* נושא ההשקעה בשטחי ציבור בקיבוצים (מימון מדרכות, כבישים, תאורה, בריכת

שחיה - על חשבון מי).

טוען כי תקציב המינהל לבניה כפרית נמוך מדי. יש אזורים כמו התענכים,

עדולם ועוד, בהם בעיות רבות שיש לפתרן.

מבקש שועדת הכספים תלחץ להוסיף 100 מליון ש"ח נוספים לטיפול בנושא.

* מציע שינוי משמעותי של המדיניות בגדול: פיתוח באר-שבע ל: 400-300 אלף

תושבים ובכך לגרום לאזור המרכז להשתחרר מלחצים. סה"כ המרחקים בארץ קצרים.

כנ"ל ביחס לכרמיאל או עפולה.

הבעיה מחמירה עוד יותר על רקע העובדה שאריאל והמרכז התעשיתי נחנקים

עכשיו.

* מדיניות שיווק הקרקעות של הממשלה אינה עובדת כי הקבלנים יותר מתוחכמים:

זוכים במכרז ומוצאים סיבות לדחית הבניה (למרות חובת הבניה תוך 3 שנים).

מבקש לקבוע שתוך שנתיים חייבת להיות תוכנית אחרת יופקעו זכויותיהם או

יוטל מסוי כבד (מס, קנס, דמי חכירה). זה עשוי לעזור.

נשר ודומיה מגיעים לרווחים של 200-180 מליון בשנה

(נשר). יש גורמים בארץ המרויחים ממצב זה.

איך גורם המעז להתמודד עם הבעיה.

* השלמת שכונות ותיקות: תקציב נמוך מדי, למרות הבעיות הרבות שישנן.

* מבקש מהמשרד ליזום סקר הבודק מהם מוסדות הציבור הקיימים בכל ישוב וישוב

ולפי התוצאות לקבוע את הצרכים והתקציב.

* מציג רעיון מיוחד שיבוא לידי בצוע בקרוב בלוד, (בשיתוף לורם) המתבסס על

קביעה מראש של מחיר הדירה לאוכלוסית חיילים משוחררים וזו"צ.

מחצית הפרוייקט שייועד לקבוצות הנ"ל ימכר במחיר עלות ללא מסים כמעט; ממ"י

- עלות סבירה וכו'. המחצית השניה שתמכר לציבור הרחב תכסה את ההפסדים, אם

יהיו, בגין ההקלות לאוכלוסיות המועדפות.

75,000 דולר לדירה ששטחה 79 מ"ר (כ- 1,000 דולר

למ'יר).

* אשדוד: ביטלו את מענקי המקום; זוגות צעירים ואחרים לא יוכלו לממש רכישה.

מבקש להחזיר את המענקים.

הסתבכויות רבות.

מבקש שימנו מישהו שיבדוק כיצד ניתן לטפל בהם..

לבנות יותר.

* יו"ש - למשרד חוזים והתחייבויות שנחתמו ומתעלמים מזה.

מבקש טיפול.

* מחירי דירות: מה שישפיע באופן דרמטי הם הביקושים בפריפריה. יש לדאוג

לתעסוקה, חינוך, כבישים לאזורים אלה.

* התשתית במגזר הכפרי במצב קטסטרופלי.

מבקש לקחת מושב, כמו שער אפרים, לדוגמא במסגרת שיקום שכונות.



תשובות לשאילתות בועדת הכספים של הכנסת מיום 23/11/93

ח"כ גדליה גל

ו. כבישים

מצ"ב נספח א'.

2. מגרשים

במהלך 1993 שווקו ב- 25,000 יח"ד.

לפעולה זאת לא היתה השפעה על מחירי הדיור.

משרד הבינוי והשיכון שוקד בימים אלו על תוכנית כוללת. התוכנית תתקוף

מכלול שלם של גורמים (לא רק הצפת קרקעות).

מצ"ב נספח ב'.

3. תוכניות לכביש חוצה שומרון, לבקעה:

כיום מבוצעות בכביש חוצה שומרון בקטע אלקנה - אריאל עבודות ייצוב שוליים.

העבודות בכביש עוקף בית חורון ובכביש עוקף מעלה לבונה - הסתיימו.

עבודות בכביש עוקף טול כרם, עוקף שכם ועבודות פיתוח חוצה שומרון -

הופסקו, עפ"י החלטת ממשלה.

משרד הבינוי והשיכון הגיש במסגרת תוכנית העבודה לשנת 1994 תוכנית לפיתוח

- כביש בקעת הירדן (90)

- דרך אלון (458)

- כביש חוצה שומרון החדש.

תוכניות אלו נדחו ע"י משרד האוצר.

וז"כ רון נחמן

1. כבישים אסטרטגיים ביו"ש

חלק מכבישי יו"ש הם באחריות מערכת הביטחון. פיתוח כבישים ע"י מע"צ תלוייה

בהחלטת ממשלה ובהעמדת תקציבים מתאימים (ראה תשובה לשאלתו של ח"כ גדליה גל

- 3).



2. מכירת הדירות שנבנו ביו"ש

בשנת 1994 יסיים משרד הבינוי והשיכון את כל עבודות התשתית והפיתוח לבניה

שנבנתה בשנים 89-92, ובכלל זה ביהודה ושומרון.

מכירת דירות ביהודה ושומרון תתבצע בהתאם להחלטות ועדת מחירים וללא סיוע

מי וחד מצד המדי נה.

3. חסרי דיור

להלן נתוני "חסרי הדירה" הרשומים במשרד הבינוי והשיכון כמי שטרם ממשו

הקבוצה ותת סך הכל גליל חיפה מרכז נגב ירושלים

קבוצה

סך הכל 140,146 14,393 28,167 63,663 15,710 18,213

עולים 92,851 8,977 19,734 42,537 10,135 11,468

ותיקים 47,295 5,416 8,433 21,126 5,575 6,745

- יחידים 14,817 1,435 2,615 6,726 2,165 1,876

- זוגות צעירים 25,215 3,475 4,410 10,628 2,771 3,931

- זוגות ותיקים 1,437 145 358 652 131 151

-חד הוריות 5,826 361 1,050 3,120 508 787

- זכאים שנרשמו רק לאחרונה, אשר יממשו זכאותם למשכנתא בפרק זמן של שנה וחצי, בו

תעודת הזכאות שלהם בתוקף.

- כאלה שזכאותם "נוצרה" ממילא רק עתה (עם עליתם, נשואיהם, הגיעם לגיל וכוי....)

- רבים שמבקשים, בשלב זה, להתגורר בשכירות עד שיקבעו את מקום מושבם הקבוע (כמו

עולים, זוגות צעירים וכו').

4. דיור מוגו/ הוסטלים לקשישים

מדיניות משרד הבינוי והשיכון היא לספק פתרונות למגורי קשישים (הוסטלים), בהתפלגות

לפי צרכי המקום ובמסגרת מגבלות התקציב.

ראה נספח ג'.

5. האג ודה לתרבות הדיור

א. בהתאם להחלטת הנהלת משרד הבינוי והשיכון מתאריך 2/11/92 האגודה הפסיקה מתן מענקים

לשיפוצים ביש"ע . על כן האגודה אינה פועלת החל מתאריך זה בכל הקשור לשיפוצים

באריאל.

ב. בעקבות פנייתו של ח"כ רון נחמן לפתרון בעיה של 3 בנינים שבהם הקבלן פשט את הרגל

והשאיר את הדיירים במצב בלתי נסבל, האגודה נענתה לבקשת הסיוע לפתרון הבעיה.



דייר ונונו

1-3 משכנתאות

עפ"י הנתונים שבידינו המשכנתאות, בצרוף ההלוואות הבנקאיות הנוחות הקיימות כיום, מאפשרות

רכישת דירות, ע"י מרבית הזכאים.

ב- 1993 רכשו כ- 33,000 משקי בית של עולים דהיינו גידול של 60%.

כן רכשו ב- 1993 למעלה מ- 15,000 זוגות צעירים לעומת הממוצע של 12,000 זוגות לשנה,

בשנים 1991 - 1981.

צוות מיוחד של משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר שוקד בימים אלו על בדיקת שיטת

המשכנתאות הנוכחית במטרה לבחון את האפשרויות להגדלת היקף ההלואות והארכת תקופת

ההחזר.

מטרת נוספת של שינוי שיטת המשכנתאות הנוכחית הינה לשכלל את שוק ההון באופן שהאשראי

למשכנתאות ינתן בהיקפים רחבים יותר ע"י הבנקים ולא ע"י המדינה.

4. י וקר המחירים

בשנה האחרונה עלו מחירי הדירות בכ- 23% לעומת עליה של כ- 17% בשער הדולר. מכאן ברור

כי אין בטחון שהפסקת מכירת דירות בדולרים תמנע את עלית מחירי הדירות.

בעלית מחירי הדירות יש להלחם בדרכים אחרות שיביאו להגדלה מהירה ומשמעותית בהיקפי

הדירות הנבנות באזורי הביקוש.

דוגמא לשיווק והבטחת בניה מאסיביים הינה העיר מודיעין שלאחרונה התפרסם מכרז, בשיטות

חדשניות, לבנית למעלה מ- 3,800 יחידות דיור. כמות נוספת של כ- 2,500 יחידות דיור

תשווק, במחצית השניה של שנת 1994 - כאשר שיטות השיווק תתחשבנה בלקחים שיופקו מהמכרז

הנוכחי.

בימים אלו שוקד משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף משרד האוצר, על תוכנית כוללת שמטרתה

הוזלת מחירי הדיור.

ח"כ מיקי איתו

1.פעילות מע"צ

מחלקת התכנון של מע"צ פועלת לפי תוכניות מתאר ארציות לכבישים - תמ"א 3 (בעיקר), תכנון

הכבישים מתייחס לתוכניות המתאר לוקח בחשבון צרכים עתידיים ונפחי תנועה צפויים

למספר ניכר של שנים.

2-4. תשתיות לדיור בשטחים

בתכנית העבודה של המשרד בנושא התשתיות מופיעות כל עבודות התשתית הנעשות עבור

יחידות הדיור ביו"ש שעברו את שלב 12.

כמובן שנושא המים, הביוב והכבישים יקדמו לפתוח שטחי הציבור.



5. מרכיב הדיור במדד המחירים לצרכן

מרכיבי "הסל" המשמשים בסיס לחישוב השינויים במחירים, במדד המחירים לצרכן - מתעדכנים

ע"י הלמ"ס אחת ל- 5 שנים לערך. העדכון מתבצע על-פי תוצאות סקר הוצאות משפחה.

הבסיס למדד הנוכחי מתבסס על סקר הוצאות משפחה מ- 1987 שנשאר קבוע עד סוף שנת 1993.

החל ממדד ינואר 1994 (שיתפרסם בחודש פברואר) יחושב המדד על פי סל חדש - סקר הוצאות

משפחה 1993, שהסתיים לאחרונה.

השינוי שיחול במרכיב הדיור בסל זה מורכב משני אלמנטים:

(א) השינויים במרכב הדיור בסל - עפ"י סקר הוצאות משפחה 1993.

(ב) שינוי בשיטת חישוב ההוצאה על צריכת שירותי הדיור - ירידה בשיעור הריבית מ- 4%

בעבר ל- %3.25, כיום וזאת בהתיעצות עם מומחים ושמאים.

שני אלמנטים אלו גורמים לכך שמשקל הדיור במדד ירד מ %25 ל- %20.

פרופ' א. שאקי

1. קטע הכביש נתניה - גדרה

קטע נתניה - גדרה - שטח בו מבוצעות מרבית עבודות הפיתוח של מע"צ ובו מושקעות השקעות

כביש מסי 2 - נתניה - גלילות - עבודות הרחבה לדו מסלולי - בביצוע

כביש מסי 4 - הרחבה לדו מסלולי בביצוע.

כביש מסי 41 - עד צומת גדרה - בטיפול.

הסירה, כפר הירוק, אלוף שדה, בר אילן, כפר שמריהו, מורשה, רעננה דרום.

עבודות אלה ורבות אחרות תסתיימנה לקראת סוף 1995 ואז תורגש הקלה

משמעותית בעומס התנועה.

2. נתיבי אילון

נתיבי אילון היא חברה ציבורית ואינה כפופה בשום צורה למשרד הבינוי והשיכון.

3. מוסדות ציבור

הקמת גני ילדים ובתי ספר הינם בתחום אחריות משרד החינוך והתרבות ולא בתחום אחריות

משרד הבינוי והשיכון.

משרד הבינוי והשיכון היה שמח לקבל את האחריות (ואת התקציבים) לבניית מוסדות חינוך

ולבניית מוסדות ציבור אחרים, שנמצאים כיום באחריות משרדים אחרים.

יחד עם זאת, בבניית ערים חדשות כגון העיר מודיעין משרד הבינוי והשיכון שאמון על הקמת

העיר, דואג לתאם את בניית כל מוסדות הציבור על כל המשרדים הנוגעים בדבר, זאת במטרה

ותזמן את מועד אכלוס הדירות עם מועד סיום בניית מוסדות החינוך.



4. תשתיות

לח"כ מיקי איתן (2.4)

לח"כ גדליה גל (3)

ח"כ דו תיכוו

1. כבישי כניסה לערים

כביש הכניסה לירושלים מכיוון רמות - באחריות עירית ירושלים.

בעקרון - כל כבישי הגישה למקומות ישוב הם באחריות הרשות המקומית.

2. כביש עכו כרמיאל

מדובר בפיתוח כביש דו מסלולי מרכזי בצפון.

התקדמות פיתוחו מוכתבת בהתאם לרמת תיקצובו ע"י האוצר, וכן בהתאם לבעיות סטטוטוריות

שעיכבו סיום העבודה.

כרגע קיימת בעית הפקעת קרקע בקטע בן 3 ק"מ עוקף מג'דל כרום. שאר הכביש בשלבי סיום

העבודות.

3. ריכוז הטיפול בנושא כבישים

משרד הבינוי והשכון אחראי על הקמת ותחזוקם הדרכים הבינ-עירוניות בלבד.

הרשויות המקומיות והאזוריות אחראית על תחזוקת הדרכים שבשטחן.

4. בטיחות בעבודות לילה

עבודות הלילה של מע"צ מתואמות ע"י המשטרה והמפקח על התעבורה בנוסף לזה בכל אתר בו

מתקיימת עבודת לילה מוצבים תמרורי אזהרה ותאורה מתאימים בהתאם לתקנות עבודה קבועות.

לאחרונה הופנו תקציבים גדולים מאוד לכל נושא הבטיחות ויחידה ספציפית במע"צ מטפלת

בנושא. מערכת הבטיחות בדרכים היום פועלת לפי קריטריונים אירופאיים ואמריקאים.

5. שיווק קרקעות ומחירי דירות

הטענה, שמחירי הדירות אינם יורדים למרות שיווק מסיבי של קרקע, מוצדקת.

שיווק מאסיבי של קרקעות הינו תנאי הכרחי אך לא מספיק לבלימת מחירי הדירות.

התשובה לעלייה במחירי דירות צריכה להיות בנייה ומכירת דירות מסיבית ולא רק שיווק

קרקע.

דירות הנקנות למטרות השקעת הון אינן מהוות הקטנת היצע הדירות.

זאת מכיוון שדירה כזו אינה עומדת ריקה, אלא משמשת לדיור בשכירות.



6. תעסוקה ודיור

דוגמא טובה להערתו של ח"כ דן תיכון, הינה הבניה המאסיבית בשנים 89-90.

בעוד שהביקוש ליהידות דיור היה במרכז הארץ, בנתה הממשלה בפריפריה ולכן באותם שנים

למרות הבניה המאסיבית עלו מחירי הדיור.

היום, מדיניות משרד הבינוי והשיכון הינה לבנות באיזורי הביקוש (כלומר, באיזורים בהם

קי ימת תעסוקה).

בבנית ערים חדשות דואג משרד הבינוי והישכון לשריין קרקע לאיזורי תעשיה, ולמתיחת

כבישים מהירים שיחברו את העיר החדשה ללב איזורי הביקוש.

7. דירות נייר

השנה יוקצו לעולים כ- 8,000 יח"ד וזאת למקרים סוציאליים.

באשר לישראלים, אכן התקציב מצומצם ורחוק מלענות על הצרכים.

ח"כ ש. אביטל

1. דמי חכירה

בשטחי חקלאות ונחלות דמי החכירה הינם סימליים.

לגבי שטחי בניה או מסחר משלמים עפ"י שומת השמאי הממשלתי ובאם מדובר בשטחי משבצת אזי

התשלום הינו 51%. אם מדובר באיזור עדיפות מקבלים אף הנחה נוספת בהתאם.

מינהל מקרקעי ישראל רואה בעין חיובית ויפה את נושא הצימרים ואינו מתנגד לנושא באם

שדבר נעשה עפ"י הת.ב.ע.

הגביה עבור זה הינו עפ"י מגורים כולל ההנחות.

2. שיקום שכונות

הפעילות בשנת 1993

בתקציב 1993 הוקצו משאבים ניכרים, (כ- 132 מליון ש"ח) לעומת העבר,

לחיזוק אוכלוסיות ושכונות חלשות מבחינה סוציו - כלכלית, כדלקמן:

א. תמיכה וחיזוק אזורים חלשים ושכונות מצוקה, גם במרכז הארץ, הן מבחינה פיזית והן

מבחינה חברתית, שיקום שכונות ותיקות וחיזוק שכונות חלשות.

ב. תמיכה וחיזוק אזורים חלשים במגזר הכפרי - התישבותי, שהוזנח בשנים האחרונות.

ג. הגברת הסיוע בדיור לאוכלוסיות חלשות מקרב הזכאים (כגון זוגות צעירים

בעלי ניקוד גבוה ועולים מאתי ופיה).



יעדים לשנת 1994

יעדי תקציב 1994 הינם הפעלת תוכנית שיקום שכונות בריכוזי מאמץ והבלטת אספקטים

חברתיים וכלכלים.

פרויקט שיקום השכונות המופעל כיום ב- 124 שכונות וישובים ימשיך לפעול בשנים הבאות וך

1. בסוף 1994 תסתיים המעורבות ב- 15 שכונות בהן מופעל הפרוייקט זמן רב ושבהן החלה

דינמיקה חיובית ומומשו היעדים הן בתחום הפיזי והן בתחום החברתי.

המגמה הינה לסיים מעורבות ב- 10 שכונות וישובים נוספים ב- 1995.

2. תיכללנה כ- 6 שכונות נוספות בהן טרם החלו לעבוד עד כה בשל העדר משאבים.

לקבוצה זו יוקצו משאבים מאסיביים לצורך מתן תנופה והאצה של תהליך השיקום וסיומו

בפרק הזמן קצר, עד כמה שניתן.

בכל אחת מן השכונות יתמקד הפרוייקט ב- 2 - 3 נושאים, שהינם בעלי תשואה שיקומית

גבוהה ובאופן זה לא יפוזרו המשאבים אלא ימוקדו במספר שכונות ובנושאים הקריטיים.

3. קשישים

נושא הקשישים בהתישבות נבחן במקביל לישובים העירוניים.

מדיניות משרד הבינוי והשיכון היא לספק פתרונות למגורי קשישים בהתפלגות לפי צרכי

המקום ובמסגרת התקציב.

ח"כ בדש

ו. תקציב לכבישים

נכון, למרות הכפלת התקציב מע"צ ב- 1993 לעומת 1992 עדיין אין די תקציב.

לשנה הבאה ביקשה מע"צ הגדלה נוספת (כמו גם תוספת שטרם אושרה לשנה זו!)

2. כביש מסי 40

מע"צ מציעה להכניס את ביצוע הכביש לתוכנית עבודה 1994 - נפסל ע"י האוצר.

3. כביש גישה ליישוב אשכולות

כביש הגישה הוא באחריות הרשות המקומית.

הצורך ידוע אך הבצוע נדחה בשל מגבלות תקציב.

4. מיכרז נתיבי אילוו (תע"ש)

ראה תשובתנו לפרופ' א. שאקי.



5. נחל עשו

כ- 800 מתון 1,070 דירות בנחל עשן נמכרו.

אוכלוסיית הרוכשים הינה אוכלוסיה מגוונת של זכאים ולא זכאים.

לפיכך אין שום חשש שהשכונה תהפוך לשכונת עוני.

משפחות שרכשו דירות יטפחו אותן ואת הסביבח.

6. היטל השבחה

ההיטל מעוגן בחוק התכנון והבניה ומגדיר את החלוקה של ההכנסות מההיטל בין המינהל לבין

הרשויות המקומיות.

ח"כ חי ים אורון

1. תקציב לכבישים

במסגרת הדיונים על תקציב 1994, דרש משרד הבינוי והשיכון תוספת תקציבית למע"צ. משרד

האוצר לא נענה לבקשה.

בקשה נוספת לתוספת שהגיש המשרד בחודש האחרון נכונה כרגע בין משרד הבינוי והשיכון

לבין משרד האוצר.

ראה גם התשובה לח"כ בדש (1)

2. מחירי דירות

משרדי השיכון והאוצר אכן בוחנים מדיניות סיוע חדשה באשר להלוואת מקום אשר עיקרה

משיכת בקושים מאזור המרכז והקטנת הסיכון העומד בפני יזמים.

3. אוכלוסיות המתחרות על בקוש לדירות

אוכלוסית הקשישים מטופלת היום במסלולים מיוחדים ע"י המשרד, בעיקר במסלול של איכלוס

בהוסטלים.

4. עיקור מחירי הדירות מהמדד

ראה התשובה לדייר ונונו (5)

5. דירות נייר

ראה התשובה לחי דן תיכון (7)



6. בניה לקבוצים

במהלך שנת 93 נבנו בקבוצי קו העימות כ- 900 יח"ד במסגרת תוכנית תקציבים מיוחדת

שסוכמה ע"י האוצר ומשרדנו.

כמו כן נבנו בין השנים 90-92 כ- 800 יח"ד בקבוצים בבניה קלה.

בחלק מהקיבוצים בהם לא ניתן לקבל סיוע מן הבנקים ישנו נסיון להסב את הבניה לבניה

תקציבית ויש לציין כי ב- 3 קיבוצים מתחומי מועצה אזורית מגילות נבנות כבר היום 30

יח"ד בבניה תקציבית.

ח"כ פנחסי

1. סלילת כבישים

נכון, קצב גידול נפחי התנועה וצריכת מכוניות גדול ומהיר יותר. דרושים תקציבים

גדולים יותר וכן תוכנית פעולה של משרד התחבורה בנושא של רכבות להסעה המונית וכוי.

התכנון הוא כמובן ארוך טווח עפ"י תוכניות מתאר ארציות ובהתאם לתחזיות תנפחי תנועה

עתידיים.

2. מוסדות דת

המשרד נערך לפעולה רבה בתחום מוסדות הדת בשנת העבודה 1994 וזאת, עקב גדול המשמעותי

בתקציב המשרד לעומת שנת 93.

בשנת 93 הקף התקציב היה 4.4 מליון ש"ח ואלו ב- 94 16.0 מליון ש"ח.

כל הפעולות מתוכננות בישובים ובשכונות החדשות שנבנו ע"י משרדנו בשלוש השנים האחרונות

3. מחירי הדירות - בניה ביו"ש

ראה תשובה (2) לח"כ רון נחמן.

4. משכנתאות

מי ששרת בצה"ל מקבל משכנתא גבוהה יותר ממי שלא שרת שכן יש כאן אובדן 3

שנות השתכרות.

כן מעוגן הנושא בחוק חיילים משוחררים.

5. שיקום שכונות

לנוכח חשיבות הנושא החליט שר הבינוי והשיכון להגדיל התקציבים המיעדים

בשנת 1994 לתחום השיקום החברתי. תקציב אגף זה הוגדל מ-15 מיליוני שקלים

בשנת 1993 ל-37.3 מיליוני שקלים בשנת 1994.

6. קרוונים ומגורונים

מטרת משרד הבינוי והשיכון לפנות את כל תושבי אתרי הקרוואנים לדיור קבע.

המשרד הקים מינהלת לטיפול בפינויים ("עתיד ובית") במסגרת זו כ- 1,000

משפחות רכשו דירות עד כה.

כמו כן אתרו כ- 1,100 משפחות הזכאיות לדיור סוציאלי (עמידר) ואלו

יאוכלסו עד סוף הרבע הראשון של 1994.

המינהלת תגביר פעילותה ב- 1994.



8. מודיעי ו

הקמת העיר מודיעין הינה פרוייקט לאומי.

זהו פרוייקט בסדר גודל בינ-לאומי.

העיר מודיעין מתוכננת להיות אהת הערים הגדולות בארץ.

בתחילת החודש הוצא מכרז לשיווק המנה הראשונה של 3,800 יח"ד. מכיוון שהצלחת שיווק

המנה הראשונה ישפיע על עתיד העיר בכללותה החליט שר הבינוי והשיכון לשווק את הקרקע

לחברות קבלניות בעלות נסיון מוכח בביצוע פרוייקטים בסדר גודל דומי;.

חברות הנגשות למכרז לבניית עד 250 יח"ד צריכות להוכיח נסיון בבנית לפחות 1,000 יח"ד

בחמשת השנים האחרונות.

חברות הנגשות למכרז לבנית יותר מ- 250 יח"ד צריכות להוכיח נסיון בבנית

לפחות 1,500 יח"ד בחמשת השנים האחרונות.

מנה ראשונה של כ- 2,500 יח"ד תשווק במחצית השנה הבאה.

מכיוון שמנה זאת מחולקת למבננים בשנים נשקלת האפשרות לשווקה גם לחברות

בעלות נסיון מצומצם יותר.

ח"כ שגיא

1. פינוי קרוונים ומגורונים

ראה התשובה לח"כ פנחסי (6)

2. פתרונות דיור לעולים

נתוני רכישת דירות ע"י עולים ב -1993 מעודדים.

יש עליה על של 60% ברכישות מ- 20,000 ב- 1992 ל- 33,000 השנה.

ח"כ אלי גולדשמידט

1. השקעה בשטחי צבור בקבוצים (בניה כפרית)

- ראה התשובה לחח"כ יגאל ביבי (2)

- נושא התשתית בקיבוצים נמצא כבר 15 שנה בתהום הנשיה אנו מקווים שהאוצר יקיים

התחייבותו לתוספת 100 מליון ש"ח.

בשלב זה הגדיר המשרד יישובים חלשים (כדוגמת התענכ"ים) לטיפול נקודתי וירכז מאמץ בהם ב-

1994.



ח"כ חיים קופמן

1. מדיניות בפיזור אוכלוסיה - באר שבע

אחד המרכיבים העיקריים במדיניות משרד הבינוי והשיכון הינו "מתיחת איזורי הביקוש",

כלומר הפיכת אזורי הפריפריה לאטרקטיביים ומשיכת ביקושים מהמרכז.

במסגרת זו, דוגל משרד הבינוי והשיכון בחיזוקה של העיר באר שבע והפיכתה למוקד

מטרופוליני בעל עצמאות כלכלית וחברתית.

לשם כך, פועל המשרד בכמה אפיקים, כגון שיפור מערכת הכבישים המובילה אל העיר, השלמת

פיתוחן של השכונות החדשות שנבנו בעיר בשנים האחרונות.

כמו כן, מכין משרד הבינוי והשיכון תוכניות רבות להרחבת העיר ולחיזוקה.

אחת התוכניות הנדונות בימים אלו היא פיתוח הצירים הראשיים של באר שבע. תוכנית זאת

תתרום לגיבוש מרכז העיר והפיכתה למרכז אורבני אטרקטיכי.

2. מדיניות שיווק הקרקעות

הדרך להתמודד עם דחיית בניה על קרקעות ממ"י הינה באמצעות כפיה וביטול חוזה הפיתוח

עקב אי עמידה בתנאים.

נושא המיסוי ראוי אף הוא להישקל.

השר החליט על מבצע אכיפה רחב היקף שמגמתו לחייב את היזמים להכנס לבניה מידית של יח"ד

האמורות במידה והמחזיק בקרקע לא יעשה כן, ינקטו כנגדו הליכים המתחייבים מחוזה הפיתוח

שבין הי זם לממ"י.

3. עלות התשומות בארץ

במסגרת תוכנית שמגבש משרד הבינוי והשיכון בימים אלה, נקשלים בין היתר

צעדים במטרצם הקטנת עלות הבניה.

בין צעדים אלו מתוכנן שכלול שוק גורמי היצור בכלל והמלט בפרט.

התוכנית תובא לשולחן הממשלה בלוח זמנים קצר ביותר.

ח"כ שיטרית

ו. שכונות ותיקות

אמנם נכון כי הבעיות רבות ואולם בשנים 93 ו- 94 יושקעו בשכונות ותיקות ביחד כ- 100

מיליון ש"ח לעומת כ- 10 מליון ש"ח בכל שנה שקדמה לשנת 93.

2. מוסדות צבור

בכוונת המשרד לבצע סקר בדבר הצרכים למוסדות צבור בכל אחד מהישובים שבטפול המשרד.



רענן כהו

1. שיטי; מיוחדת למחיר דירה לאוכלוסיות מיוחדות

במסגרת פרוגרמה הבניה של המשרד בשנת 1994 החל המשרד במסלול חדש הנקרא "בנה דירתך",

המיועד לאפשר לזכאי המשרד רכישת דירה במחירים נמוכים ממחירי השוק.

השגת יעד זה תתאפשר ע"י ביצוע מכרזי בנייה לחברות וקבלנים תוך הבטחה מראש לרכישת כל

הדירות הניבנות.

את הדירות ירכשו זכאי המשרד שיירשמו במשרד העיריות והמועצות המקומיות ויסכימו מראש

לרכישת דיורת מחברה/קבלן שייבחרו במכרזי הבניה. המסלול נועד להפחית ממחיר הדירה את

הרווח היזמי המגלם בתוכו את סיכוני המכירה.

המסלול, שיבוצע על קרקע מידנה, יושם בפועל ע"י העיריות/ המועצות תוך מתן הנחיות מממ"

ומשרד השיכון.

סה"כ מיועדות למסלול זה כ- 1,000 דירות מפרוגרמת המשרד. בנוסף לזה ייעד המינהל קרקעו

נוספות מתוך השיווק השוטף למסלול זה.

הרעיון המיושם בלוד ייושם במקומות נוספים במסגרת מסלול "בנה דירתך".

ח"כ א. שפירא

1. אשדוד

המשרד ביקש ממשרד האוצר להחזי את מענקי המקום בישוב.

2. אור שמח

העסקה הקרקעית אושרה במחוז ממ"י ביום 29.11.93 ותובא לאישור סופי של הנהלת המינהל.

3. מקוואות ובתי כנסת

ראה תשובה (2) לח"כ פנחסי.

4. חוזים והתחיבויות - יו"ש

ראה תשובה (2) לח"כ רון נחמן.



ח"כ יגאל ביבי

1. מחירי דירות

הנתוח מקובל עלינו ובמסגרת זו מתוכננים ומבוצעים היעדים בין תכנון כבישים ע"י מע"צ

לבין אזורי בניה.

2. התשתית במגזר הכפרי

בקשתו של ח"כ ביבי מוצדקת. אי לכך החליט שר הבינוי והשיכון להקצות החל משנת 1994 ,

תקציבים במסגרת הפעילות של האגף לשיקום שכונות (חברתי) גם מועצות אזוריות במגזר

הכפרי.

עדיפות תינתן למועצות איזוריות, שעפ"י החלטת הממשלה יקבלו סיוע מוגבר במסגרת "הטיפו

הנקודתי", כמו - לכיש, תענכים, עדולם ומרחבים.

כמו כן יקבלו סיוע גם מספר ישובים כפריים בודדים המאופיינים במצוקה חברתית - כלכלית

בולטת, דוגמת שער אפרים.



נספח אי - מע"צ - תוכנית עבודה לשנת 1994 - דו"ח מצב



מועד סיום

משוער�
תאריך

התחלה 93�
ביצוע

בפועל�
הרשאה

להתחייב�
תקציב

1993�
סוג העבודה�
שם הכביש�
אורך

הקטע�
מס'

הכביש�
מסייד�
�
12/93�
�
בביצוע�
7,620�
3,841�
שיפורים גיאומטריים ונתיבי

זחילה�
מעלות-כברי�
15�
89�
1�
�
12/93�
�
בביצוע�
5,080�
2,881�
הרחבת הכביש דו-מסלולי כולל

תאורה�
עין שרה-נהריה�
2�
4�
2�
�
4/94�
�
בביצוע�
18,320�
14,125�
הרחבת הכביש לדו-מסלולי�
עכו-כרמיאל�
18�
85�
3�
�
הוגש לועדיו המחוזית (תוואי

חדש, כולל גשר). טרם אושר�
5,000�
3,841�
השלמת סלילה (מסלול אחד)�
עוקף צפת�
7�
877�
4�
�
5/94�
�
בביצוע�
10,160�
9,603�
סלילת הקטע הצפוני דו מסלולי�
עוקף עכו-קטע צפוני�
4�
4�
5�
�
4/94�
�
בביצוע�
25,400�
10,562�
הרחבת הכביש לדו-מסלולי�
יגור-זבולון-סומך�
10�
70�
6�
�
1/94�
�
בביצוע�
4,064�
6,722�
הרחבת הכביש לדו-מסלולי�
יגור-צומת הקריות(קשון)�
5�
75�
7�
�
12/93�
�
בביצוע�
6,096�
3,841�
השלמת סלילה/התנית שני גשרים�
גילעם-אפק�
6�
79�
8�
�
10/93�
�
בביצוע�
8,128�
6,682�
הרחבת הכביש לדו-מסלולי�
חוצה-נשר�
6�
752�
9�
�
12/93�
�
בביצוע�
5,080�
3,841�
סלילה חדשה�
עוקף יוקנעם�
6�
66�
10�
�
5/93�
�
בביצוע�
8,128�
7,682�
הסדרת הצמתים אליאנס ונחל חדרה�
צומת אליאנס-צומת חדרה�
3.5�
4�
11�
�
5/93�
�
בביצוע�
7,112�
7,682�
סלילת מחלף וסגירת הצומת

המרומזר�
מחלף אולגה�
�
2�
12�
�
1/94�
�
בביצוע�
6,096�
3,841�
סלילת דרכי שירות וחיבורן

למעברים תחתיים הקיימים ע"י כל

ביטול הפניות שמאלה בצמתים�
מעברים תחתי ים

שפיים וגעש�
�
2�
13�
�




המשך



מועד סיום

משוער�
תאריך

התחלה 93�
ביצוע

בפועל�
הרשאה

להתחייב�
תקציב

1993�
סוג העבודה�
שם הכביש�
אורך

הקטע�
מסי

הכביש�
מס" ד�
�
12/93�
�
בביצוע�
10,160�
12,484�
השלמת סלילת כביש דו-מסלולי�
רופין-ויתקין�
4�
4�
14�
�
11/94�
�
בביצוע�
40,640�
21,127�
השלמת סלילת המחלף והרחבת

המסלולים בכביש 5�
מחלף הכפר הירוק�
�
5�
15�
�
10/94�
�
בביצוע�
22,352�
13,444�
הרחבת הכביש לדו-מסלולי

ושיקום הקי ים�
קסם-ירקון-מורשה�
10�
5�
16�
�
12/95�
�
בביצוע�
20,320�
8,643�
שיקום והרחבה�
בן שמן-קסם�
18�
444�
17�
�
8/94�
�
בביצוע�
10,160�
10,562�
השלמת סלילת הכביש

לדו-מסלולי�
סגולה-הוד השרון�
7.5�
40�
18�
�
4/94�
�
בביצוע�
20,320�
15,364�
הוספת נתיב שלישי בשני

המסלולים ושיקום הקיים�
רעננה-מורשה�
7�
4�
19�
�
גשר כפר שמריהו

12/94 טרם אושר

בועדה המחוזית

הסירה 5/95�
בביצוע�
20,320�
25,078

הסירה�
סלילת נתיב שלישי בין

הרצליה ונוף ים והקמת

המחלפים כפר שמריהו�
מחלפים כפר שמריהו

והסירה�
�
2�
20�
�
א.שדה 9/94

נר אילן 8/95�
�
בביצוע�
30,480�
21,127

בר-אילן�
השלמת מחלף אלוף שדה

והתחלת ביצוע המחלף�
מערכת מחלפים אלוף שדה-

בר אילן�
�
4�
21�
�
8/94�
�
בביצוע�
22,352�
13,444�
השלמת עבודות המחלף והוספת

נתיב שלישי ושיקום כביש 1�
מחלף שפירים וכביש ת"א-

ירושלים�
�
1+412�
22�
�
12/93�
�
בביצוע�
7,112�
6,722�
סלילת כביש דו-מסלולי�
נס ציונה-בית עובד�
2.2�
4303�
23�
�
12/93�
�
בביצוע�
8,128�
4,802�
בנית גשרים חדשים וחיבורם�
גשרים על נחל גמליאל�
�
42 +

410�
24�
�
6/94�
-�
בביצוע�
15,240�
18,246�
הרחבה לשני מסלולים�
בילו-גדרה�
8�
40�
25�
�
12/93�
�
בביצוע�
20,320�
15,364�
סלילת מסלול חדש במקום

הקיים�
ורבורג-הודיה-סילבר�
13�
3�
26�
�




המשך



מועד סיום

משוער�
תאריך

התחלה 93�
ביצוע

בפועל�
הרשאה

להתחייב�
תקציב

1993�
סוג העבודה�
שם הכביש�
אורך

הקטע�
מסי

הכביש�
מסייד�
�
12/93�
�
בביצוע�
10,160�
6,722�
הוספת מסלול נוסף כולל

בנית גשר מעל מסילת הרכבת

והרחבת צומת אשדוד (עיר)�
אשדוד-נמל אשדוד�
2�
41�
27�
�
12/93�
�
בביצוע�
8,128�
4,802�
המשך סלילה חדשה�
עוקף בית חורון

קטע ג'-ד'�
4�
443�
28�
�
6/94�
�
בביצוע�
10,160�
10,584�
הרחבה לדו-מסלולי�
הרחבה לדו-מסלולי�
8�
4�
29�
�
12/95�
�
בביצוע�
33,560�
12,505�
הרחבת הכביש לדו-מסלולי�
יד מרדכי-נתיבות

אופקים-באר שבע�
46�
34+25�
30�
�
12/93�
�
בביצוע�
5,080�
3,841�
השלמת הסלילה (מעקה ניו-

גירסי באי תנועה)�
בית קמה-באר שבע�
18�
40�
31�
�
8/95�
�
בביצוע�
21,240�
16,682�
השלמת שיפור תוואי�
מצפה רמון-ציחור�
49�
40�
32�
�
8/95�
�
בביצוע�
50,800�
30,730�
הרחבה לדו-מסלולי�
ואדי ערה�
32�
65�
33�
�
9/95�
�
בביצוע�
23,400�
9,524�
מנהרות וגשר�
גילה-גוש עציון�
12�
60�
34�
�
5/93�
�
בביצוע�
1,016�
960�
השלמת הגשר�
גשר אברהם�
�
241�
35�
�
�
�
�
527,732�
367,901�
סה"כ פרויקטים המשכיים�
�




ב. פרוייקטים חדשים לביצוע



מועד סי ום

משוער�
תאריך ו

התחלה 93�
ביצוע

בפועל�
הרשאה

להתחייב�
תקציב

1993�
סוג העבודה�
שם הכביש�
אורך

הקטע�
מסי

הכביש�
מס"ד�
�
6/94�
�
בביצוע�
12,448�
12,484�
הרחבה לדו-מסלולי קטע

אליקים-בת שלמה�
יוקנעם-פרדיס (ואדי

מילק)�
5.5�
70�
1�
�
8/94�
5/93�
�
18,288�
8,643�
הוספת נתיב שלישי בשני

מסלולים�
נתניה-חוף הים�
17�
2�
2�
�
6/95�
5/93�
�
15,240�
5,791�
סלילת מחלף וחיבורו לצומת

כפר סבא�
מחלף רעננה דרום-כ"ס�
�
4�
3�
�
12/94�
5/93�
�
40,640�
8,643�
סלילה חדשה�
מחלף מורשה�
�
4/5�
4�
�
8/94�
�
בביצוע�
20,320�
8,643�
סלילת צומת אויה החדש ועוקף

יהוד דו-מסלולי�
צומת אויה-עוקף יהוד-

צומת הטייסים�
4�
461�
5�
�
6/94�
5/93�
�
7,112�
3,841�
הרחבה לדו-מסלולי�
סגולה-גנים�
4�
40�
6�
�
11/94�
�
בביצוע�
20,320�
12,484�
בנית המחלף�
מחלף שער הגיא�
�
1�
7�
�
4/94�
5/93�
�
8,128�
5,762�
נתיב שלישי בעליה�
קטע מוצא-ירושלים�
2�
1�
8�
�
12/94�
5/93�
�
10,160�
2,881�
הוספת מסלול�
תל שוקת-ב"ש�
11�
60�
9�
�
12/93�
�
בביצוע�
9,144�
4,802�
שלב אי�
מחלף ראש העין�
�
5�
10�
�
12/93�
�
בביצוע�
9,144�
4,802�
כביש חדש�
ראשל"צ-פלמחים�
1�
431�
11�
�
�
�
�
59,064�
59,064�
תכנון והפקעות�
�
�
�
12�
�
�
�
�
246,008�
137,840�
סהייכ�
�




ג. פרוייקטים לקידום



מועד סיום

משוער�
תאריך

התחלה 93�
ביצוע

בפועל�
הרשאי!

להתחייב�
תקציב

1993�
סוג העבודה�
שם הכביש�
אורך

הקטע�
מס'

הכביש�
מס" ד�
�
�
�
�
1,360�
900�
כביש דו מסלולי�
פלוגות קרית גת�
6�
35�
1�
�
�
�
�
1,324�
900�
הרחבה לדו מסלולי�
בית עובד-פלמחים�
6�
42�
2�
�
�
�
�
1,360�
900�
הוספת מסלול נוסף ושיקום

הקיים�
גנים-טייסים�
6.5�
40�
3�
�
�
�
�
1,324�
900�
תוספת מסלול�
יוקנעם-העמקים�
6�
70�
4�
�
�
�
�
1,300�
900�
סלילה חדשה�
עוקף-תל הצור�
7�
90�
5�
�
�
�
�
1,524�
1,101�
הרחבה לדו-מסלולי�
ביל"ו-רמלה�
8�
40�
6�
�
�
�
�
1,360�
900�
סלילה חדשה�
נצרת-ציפורי-כדורי�
15�
79�
7�
�
�
�
�
1,560�
900�
הוספת נתיב שלישי�
מקווה ישראל-בית דגן�
8�
44�
8�
�
�
�
�
1,200�
535�
הוספת נתיב שלישי�
גהה-מורשה�
4�
4�
9�
�
�
�
�
12,312�
7,936�
סה"כ�
�




המשך



מועד סיום

משוער�
תאריך

התחלה 93�
ביצוע

בפועל�
הרשאה

להתחייב�
תקציב

1993�
סוג העבודה�
שם הכביש�
אורך

הקטע�
מס'

הכביש�
מסייד�
�
12/93�
�
בביצוע�
14,783�
7,884�
רמת טבעון, נעורה-תמרה,

מכמורת וכו'�
פרויקטים משותפים�
�
�
1�
�
12/93�
�
בביצוע�
16,754�
9,855�
שיקום ושיפורים בהשתתפות

משהב"ט וקק"ל�
כביש הצפון, כולל רמת

הגולן�
�
�
2�
�
10/93�
�
בביצוע�
6,899�
5,913�
השלמת סלילה חדשה�
עוקף מגדל העמק�
3.5�
75�
3�
�
12/93�
�
בביצוע�
29,566�
15,768�
רמי בית ז'אן, עוספיה,

דלית הכרמל, גת-תפן מרכז

הדרוזים, ינוח תפן גשר

טייבה, טירה, עילבון�
כבישים במגזרים אחרים�
�
�
4�
�
12/93�
�
בביצוע�
4,928�
2,957�
השלמת סלילה�
מורשת אעבלין מנדא�
�
793�
5�
�
12/94�
�
�
2,957�
1,971�
בנית גשרים צין, נקרות

ופארן�
כביש הערבה�
�
90�
6�
�
�
�
�
6,899�
4,928�
סלילה חדשה�
עוקף מעלה אדומים�
3�
1�
7�
�
�
�
�
�
35�
�
עבודות נמשכות�
�
�
8�
�
�
�
�
5,044�
3,026�
�
תכנון והפקעות�
�
�
9�
�
�
�
�
2,714�
1,618�
�
רזרבה להתייקרויות

כבישים�
�
�
10�
�
�
�
�
90,544�
88,920�
סה"כ תקציב 70�
�




נספח בי

סה"כ יח"ד שהוצעו בפרסום ע"י המינהל לבניה נמוכה, רוויה ובשיווק ישיר לשינוי ניצול ויעוד (לא כולל פרוגרמה והקצאות ישירות

למשרד הבינוי והשיכון) לתקופה שבין 1/1/93 - 28/11/93:



סהייכ�
י ו "ש�
דרום�
מרכז�
תל אביב�
חיפה�
צפון�
ירושלים�
חודש�
�
רוויה�
נמוכה�
רוויה�
נמוכה�
רוויה�
נמוכה�
רוויה�
נמוכה�
רוויה�
נמוכה�
רוויה�
נמוכה�
רוויה�
נמוכה�
רוויה�
נמוכה�
�
�
367�
167�
-�
-�
-�
51�
-�
66�
17�
-�
-�
-�
92�
32�
258�
18�
1/93�
�
1,179�
71�
-�
-�
-�
8�
-�
48�
521�
-�
-�
-�
220�
7�
438�
8�
2/93�
�
2,619�
71�
1,000�
-�
-�
8�
126�
-�
68�
-�
-�
63�
100�
-�
1,325�
-�
3/93�
�
4,400�
193�
-�
-�
-�
8�
4,111�
19�
4�
-�
205�
149�
-�
-�
80�
17�
4/93�
�
1,154�
248�
-�
-�
-�
134�
240�
-�
78�
47�
-�
-�
-�
50�
836�
17�
5/93�
�
2,001�
29�
-�
-�
-�
-�
958�
15�
-�
14�
81�
-�
-�
-�
962�
-�
6/93�
�
287�
-�
-�
-�
-�
-�
147�
-�
-�
-�
-�
-�
140�
-�
-�
-�
7/93�
�
2,696�
422�
-�
-�
308�
10�
770�
378�
1,051�
-�
-�
5�
-�
29�
567�
-�
8/93�
�
1,623�
231�
-�
-�
-�
65�
1,589�
-�
24�
-�
10�
162�
-�
4�
-�
-�
9/93�
�
1,170�
775�
-�
-�
200�
-�
-�
-�
-�
136�
-�
448�
-�
104�
970�
87�
10/03�
�
5,552�
327�
-�
-�
-�
6�
3,882�
99�
-�
-�
23�
-�
-�
22�
1,647�
200�
11/93�
�
23,048�
2,534�
1,000�
-�
508�
290�
11,823�
625�
1,763�
197�
319�
827�
552�
248�
7,083�
347�
סה"כ�
�




סה"כ 25,582 יח"ד



נספח ג'

משרד הבינוי והשיכון

אגף נכסים ודיור



מצב בנייה�
סה"כ יח"ד�
ישוב�
�
הותחל 10,93�
81�
חיפה - ק.אליעזר�
�
הותחל 10.93�
79�
ראשל"צ�
�
טרם הותחל.�
95�
לוד�
�
הותחל 10.93�
178 (2 הוסטלים)�
ירושלים�
�
�
443�
סה"כ�
�




משרד הבינוי והשיכון

אגף נכסים ודיור



רוגרמת 1993 - 94



1.



סה"כ יח"ד לאחר הסבה�
הישוב�
�
120�
עפולה�
�
80�
נצרת עילית�
�
140�
אשקלון�
�
90 (בנייה מתקרמת)�
ערר�
�
100 (בנייה מתקרמת)�
נתיבות�
�
100 (בנייה מתקרמת)�
אופקים�
�
630 ית"ר�
סה"כ�
�




מספר היהירות האמור לעיל הינו לאחר ההסבה.

2. פרוייקטים נוספים בבריקה להסבה



סה"כ לאתר הבנייה�
הישוב�
�
70�
נתיבות�
�
50�
רימונה�
�
50�
אילת�
�




* כל היח"ר בשלבי תכנון.



אגף נכסים ודיור







עקרונות הכנת הפרוגרמה

אזורים בהם מספר רב של קשישים חסרי ריור.



הערות�
סה"כ יח"ר�
ישוב�
�
יבוצע ב- 1993�
89�
פרדס חנה�
�
יבוצע ב- 1993�
81�
נהריה�
�
על קרקע עיריה�
96�
ראשל"צ�
�
בתכנון 1:50�
83�
אשדוד י ג י�
�
בתכנון 1:50�
179�
נתניה (2 הוסטלים)�
�
בתכנון 1:50�
59�
יהוד�
�
בתכנון 1:50�
100�
באר שבע שכ' ו'�
�
עדיין בבריקה�
48�
רמת גן�
�
טרם אותרה קרקע

מתאימה�
100�
חיפה *�
�
טרם הותחל

בתכנון�
100�
כפר סבא�
�
טרם הותחל

בתכנון�
100�
יפו�
�
טרם הותחל

בתכנון�
100�
ראש העין - מגרסה�
�
טרם אותרה קרקע

מתאימה�
100�
ירושלים *�
�
�
1.235�
סה"כ יח"ד�
�




* במידה ולא יאותרו קרקעות מתאימות בטווח הקצר יוחלט על החלפת

הישובים בישובים אחרים בהם קיימת קרקע זמינה לבנייה.

למשרד תכנון זמין בישובים נוספים ברמה של 1:100 בישובים הבאים:

בית שמש, קרית גת, אשקלון, עפולה, צפת, עכו, ערד ואילת.



לוח 1: דיור מוגן יזמי -עיקרי הרעיון



- היזם יבנה את הפרויקט ללא סיוע ציבורי

- ניהול הפרויקט יהיה בהתאם לכללים שיוגדרו מראש ע"י מוסרות

השיכון והרווחה הרלוונטים

- יתכן והאחריות להספקת שרותי החברה והרווחה י ואצלו למוסרות

הרווחה והיזם יהיה אחראי רק לניהול הפיזי של המבנה

- תוגדר תקופה מינימלית קצובה להפעלת הפרויקט

- ייגבה עבור הרירות שכר רירה חורשי ללא צורך בתשלום פקדון

- היזם יקבל השלמה חורשית קבועה של שכר רירה מהמדינה, וזאת

בנוסף לשכר רירה שישולם על ירי הקשיש במסגרת הסיוע בשכ"ד

שהמדינה מעניקה לנצרך

- הפרויקט יהיה תחת פיקוח מוסרי להבטיח קיום תנאי הניהול על

פני זמן