הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 214

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. ג' בכסלו התשנ"ד (17 בנובמבר 1993). שעה 09:00

חברי הוועדה; ג' גל - היו"ר

ר' אדרי

חי אורון

אי גולדשמידט

ס י טריף

די מגן

ג י שגיא

מ"מ: שי אביטל

פ י בדש

ר' נחמן

ס' שלום

די תיכון

מוזמנים; שר החקלאות י' צור

י י בשיא - מנכ"ל משרד החקלאות

ר' אילון - משרד האוצר

אי ברושי - משרד החקלאות

אי מדינה - משרד האוצר

אי קרשנר

א' לוין

תקציב משרד החקלאות לשנת 1994



תקציב משרד החקלאות לשנת 1994

היו"ר ג' גל;

אני פותח את הישיבה. על סדר היום תקציב משרד החקלאות.

החקלאות הישראלית סבלה בשנים האחרונות משינויים תכופים במדיניות חדשות

לבקרים, כל שר הביא איתו פילוסופיה חדשה, .וברוך השם, השרים התחלפו דומני

שבממוצע של שנה וחצי לשר. באה האוטונומיה והציגה בעיות חדשים ואתגרים חדשים.

אודה לך, אדוני השר, אם תשכיל אותנו במדיניות שלך, בכלים שיש לביצוע המדיניות

ולתפיסת החקלאות בעידן הפוליטי החדש, קרי - האוטונומיה והשלום.

ד' תיכון;

מה קורה בתקציב שלך בהשוואה לשנה הקודמת?

חילקנו חומר ונעבור על זה,

באופן בסיסי אני מסכים, כפי שאמר חבר-הכנסת תיכון בשנה שעברה כשהבאנו את

התקציב, חברים יקרים, אל תעשו עלינו רושם, בסך הכול התקציב הזה היה מוכן

ונכנסתם לנעליים שלו. הוא אמר את זה לא פה אלא בבית אמות המשפט בדיון על

התקציב. למרות שמאוד לא אהבתי, אבל במידה רבה זה היה נכון.

בסך הכול, בשנים האחרונות המדיניות העיקרית של הממשלות היתה לצאת

ממעורבות בחקלאות. הייתי אומר שהגיעו כמעט למודל יחיד בעולם המערבי, שהממשלה

איננה מעורבת בחקלאות, לא בתמיכות, לא באיזונים, לא ברשתות בטחון, בוודאי שלא

בסובסידיות. חזר והתגאה בזה באופן מהותי נגיד בנק ישראל בדו"ח האחרון של בנק

ישראל שהוא אומר; הנה מדינת ישראל הלכה בכיוון הנכון, הגיעה לתמיכות בחקלאות

בערך ב-6% מהיקף היצור, בעוד שבאירופה, בארצות-הברית וביפן התמיכות בחקלאות

נעות בין 40 ל-60 אחוז מהיקף היצור. ההשוואות האלה ידועות.

בתנאים האלה אנחנו ניסינו במשך השנה באופן ספורדי ולא מסודר כמענה

למשברים שהיו במשך השנה לנסות ליצור מודל אחר שאנחנו מציגים אותו בצורה יותר

ברורה לגבי התקציב של השנה הזו, כולל הרפורמות שנעשו.

לגבי מצב החקלאות אפשר לומר כך; היקף היצור הוא כ-7-7.5 מיליארד שקל.

בסך הכול בשוק המקומי אנחנו מדברים באופן בסיסי בשוק שרובו עודפים. בעלי

החים בכללו הוא כמחצית מה-7.5 מיליארד שקל, והצומח הוא כמחצית. היצוא מתוך

זה הוא פחות מ-20%.

די תיכון;

כמה זה בדולרים?

השר י י צור;

בערך אנחנו מייצאים תוצרת טריה FOB 500 מיליון דולר .

אמרת שהיצוא 20%. זה לא מסתדר.

יש תוצרת מעובדת.

זוז מסתדר.

פלוס סכום של 150-200 מיליון דולר תוצרת מעובדת.

תן לנו את היצוא לפי פריטים.

המוצר מספר אהד הוא ענף הפרהים, שמגיע ל-140-150 מיליון דולר. ענף היצוא

השני הוא ענף ההדרים, והיתר מתחלק לשוק שני.

מה היקף יצוא ההדרים? יגיע ל-100 מיליון דולר?

כן.

לגבי השוק המקומי אנחנו נמצאים בשוק שעומד בתנאים של יצור לעודפים בכל

המערכות, כאשר האפשרות ליצוא ולהגדלת היצוא היא אפשרות לא מאוד מאוד מרחיבה,

כאשר התמיכות היו מאוד קטנות. אם נעבור על הענפים, מה היתה המציאות לפני

שנה: בשוק המקומי בענפים הצמחיים מלבד שלושה גידולים: בצל, תפוחי-אדמה וגזר,

אין שום תכנון בשום ענף אחר. ביטלנו גם את התכנון בעגבניות בשטח פתוח. בעצם

הטיפול בעודפים היה כולו באחריות ההיטלים של מועצות היצור. זאת אומרת, הממשלה

לא היתה מעורבת בטיפול בשוק בענפים הצמחיים. בענף בעלי החיים לא היתה שום

תמיכה ושום סובסידיה בענף המרכזי - ענף הלול. כאשר לגבי ענף הרפת, יש תכנון

פרטני והמחירים נקבעים בזיקה למחיר המטרה באופן רצוף.

ביצוא היו תמיכות ממשלתיות מסוימות בענף הפרחים, תמיכות מסוימות בענף

הירקות, שהן בעצם. נותנים רשת בטחון מאוד מינימלית ליצוא החקלאי, הייתי אומר

בחלקו.

הלכנו במדיניות - אחר-כך אסקור מה קרה בשנה האחרונה ומה בתקציב החדש -

שאומרת שבסך הכול בתהליך הקרוב של השנים יילך ויפחת וייעלם כמעט, אולי חוץ

מענף הרפת, התכנון ברמת הפרט. מה שאנחנו זקוקים בחקלאות הוא תכנון ברמת המקרו

של השוק שיעבוד בכלים מודרניים. זה עוד לפני המשמעות של האוטונומיה. היות-

ואנחנו מאמינים שבחקלאות צריך למצוא את השילוב הנכון בין יצירת רמת בטחון

לחקלאי שהוא חקלאי בודד גם אם הוא קיבוץ, בוודאי שאם הוא חקלאי במשק המשפחתי,

ואם אתה רוצה להמשיך את הזיקה בין חקלאות לבין המתיישב, כלומר שהחקלאות לא



הופכת להיות חקלאות של חברות מסחריות אלא לחקלאות שהיא בידי חקלאים, בידי

מתיישבים, היות והאדם הזה באופן טבעי, החקלאי הבודד, רמת הגמישות שלו, היכולת

שלו לגמישות, לספיגת מכות, לדרמטיזציה בשוק, היא נמוכה, מוכרחה להיות פה

מעורבות ממשלתית, ואין בעולם, כידוע, חקלאות שהיא לא נתמכות בכיוונים האלה.

חשבנו גם שבסך הכול התהליך של יציאה מתכנון ברמת הפרט הולך ונעלם גם בגלל

שהוא עומד לא פעם בסתירה לצורך לעודד הצלחה ומצויינות, וגם בגלל שהעולם

המודרני לא סובל יותר וגם לא קולט יותר מצב של פיקוחים, של משטרות וכו'. אבל

חשבנו שבצמוד לזה, ואולי זה המשגה הגדול של השנים האחרונות, אתה חייב להכניס

את הכלים המודרניים של תכנון שהממשלה מעורבת בהם. למשל, הממשלה מעורבת ברמת

פינוי העודפים בשוק המקומי, ושרמת פינוי העודפים היא כזאת שהיא גם לא נותנת

למגדל ליפול אבל שהיא ברמה מכאיבה שמאותתת לו שהגידול מצוי בעודפים וצריך לגדל

פחות, ושבתוך התהליך הזה כמובן שהמצויינים יותר, המצליחים יותר, יחזיקו,

ולחלשים יינתן יותר מרווח של זמן כדי להתאים את עצמם לשינויים המתחוללים בשוק

ולצרכי השוק.

לכן מה שתיארתי לפניכם ראינו את זה כהולך לאורך כל החזית של לחפש את אותם

הכלים שנותנים רמת תכנון ברמת המקרו של טיפול בשוק יחד עם רשתות בטחון והגנה

על החקלאי כדי לתת לו רמה גבוהה יותר של יציבות ושל בטחון, גם בשוק המקומי וגם

ביצוא. וליצור מערכת קבועה כדי להוציא גם את החקלאי ואת משרד החקלאות ממצב של

שתדלנות קבועה בכל רגע של משבר שהוא, אלא ליצור מערך שהחקלאי יודע מהו חלקה של

הממשלה באחריות, מה חלקו באחריות, ההחלטה מה לגדל, איך לגדל, כמה לגדל, היא

עליו, אבל כשהוא יודע את תנאי השוק.

ד' תיכון;

מה זה עליו? אם הוא רוצה לגדל כותנה, הוא הולך לגדל כותנה?

השר י' צור;

כן.

די תיכון;

ואז מה אתה עושה עם הכותנה?

השר יי צור;

אני אסביר ואעבור ענף ענף.

די מגן;

כשאתה אומר אחריות, אתה מתכוון לסיכון?

השר י י צור;

כן. אתן דוגמא. אני רוצה מצב שאם יש משבר בענף הפרחים, אני לא רץ לאוצר

באמצע השנה, אלא מראש יש מודל מהי רשת ההגנה במידה ויש משבר מחירים בשוק.

למשל, בענף הפרחים שהוא מסודר, במידה והמגדל לא מקבל באותה שנה את הממוצע של

ארבע השנים האחרונות במחיר הפרח, הממשלה נותנת לו רשת בטחון שהיא הממוצע הארבע

שנתי אחורה במחיר של אותו פרח. למה זה רשת בטחון טובה? כי ניקח את מחיר

הציפורן. אם מחיר הציפורן במשך השנים יורד, והוא יורד היום בגלל שהוא הופך

במידה רבה למוצר ההמוני של הפרחים ומייצרים אותו בקולומביה, בקניה ובזמביה,

הרי שהממוצע הארבע שנתי כל פעם נהיה יותר קטן. זה לא מחיר מינימום. המגדל מקבל



את האיתות. אני נותן לו רשת בטחון כדי שהוא לא יפול, אני נותן לו ממוצע ארבע

שנתי אחורה כבטחון, אבל כל שנה הממוצע יותר נמוך,- וזה יאפשר לו להתאים את

הגידולים.

אתה זז עם הארבע שנים כל פעם?

השר יי צור;

בוודאי. אז זה נותן לו את האפשרות להסתגל למצב החדש.

אם יש שלוש שנות משבר בתוך הארבע, אתה גם צמוד לנוסחה?

בהחלט. זה בדיוק ההבדל בין זה לבין מחיר מינימום או מחיר מטרה. כי זה

מאפשר לך את השילוב הנכון, שאתה גם נותן רשת בטחון כדי שלא תחיה מכה ונפילה,

ומצד שני אתה מאותת לו על המצב בשוק ומאותת לו שהוא חייב להסתגל לתנאים

המשתנים של השוק ולעבור מגידול ציפורן לגידול חרציות למשל או לגידול לימוניום

או לגידול של אותם חזנים שהיום מקבלים מחיר בשוק. הייתי אומר שבגדול זאת

הפילוסופיה. אחר-כך אני אעבור על חפרטים שמנסים להציג מה קרה בין אישור תקציב

1993 לבין הדיונים על תקציב 1994, ומה השינויים בתקציב 1994.

ביצוא החקלאי ובכלל בראיית החקלאות, כשכמובן הקרב הגדול

הוא על היצוא, כי רק הרחבת השווקים בעצם תאפשר שימור הפוטנציאל של החקלאות

בישראל והמשך הזליגה מתוך החקלאות של חקלאים. הקרב הוא על שווקים נוספים. מה

מאותתים לנו השווקים? השווקים מאותתים שבשוק הקומודיטיס המצב לא יילך וייטב ,

לא בכותנה, לא במחירים בינלאומיים של חיטה. בכל מה שקשור בשוק הקומודיטיס,

ובכל ענף יש לו הקומודיטיס שלו, כמו בענף ההדרים מה שנקרא זני הנפח, הולך

ומתחדד חענין וגם הוא מאוד קשה, שאנחנו יכולים למכור במחירים סבירים תוצרת

חקלאית מישראל אם היא תוצרת של נישות, של איכות גבוהה, שיש לה היתרון של פרק

הזמן בתוך השנה שיש לה יתרון אם מבחינת שימושי אנרגיה כמו חורף, ואם מבחינה זו

שאנחנו כמעט יחידים בשוק. זה המצב באופן כללי.

אם נעבור על הענפים - בפרחים הצלחנו להביא, אני לא יודע לכמה זמן, אני

מוכרח לומר שאנחנו די מודאגים מה שיקרה בשנים הקרובות, אבל הצלחנו ליצור מעמד

רציני למגדלי הפרחים בשוק האירופי. אנחנו משלימים במידה רבה את הולנד בתקופת

החורף בגידול הפרחים. אנחנו צרכן מבוקש ומאוד רציני בבורסות חהולנדיות. כמה

זמן זה ימשך, איך נעמוד בזה, קשה היום להעריך במדויק. זה ענף שמושקע בו הון

גדול ויש בו גם הרבה מאוד סיכונים לעתיד.

ענף ההדרים הולך וקטן בחלקו בארץ, אם כי מסתמן גם גידול. הייתי אומר

1. עקירה במרכז הארץ ונטיעות בדרום הארץ;

1. מעבר מזני הנפח לזנים יותר קליפים. שוק לא קל. צריך לראות אותו בהקשר

היותר רחב שחוא אחר-כך יעביר אותי לנושא השלישי של היצוא, צריך לראות אותו

כענף מפתח בכוח שלו להניע מועסקים, תעשיות שההשקעות בהן כבר נעשו בישראל.

כלומר, אתה לא יכול לבחון היום את ההדרים רק דרך המחיר שפרי ההדר נותן, אתה

חייב לראות אותו גם מבחינה כלכלית במארג הכללי של התעשיה שקיימת, של השווקים

שקימים למוצרים בתעשיה הישראלית. הדברים הבולטים שקורים בענף ההדרים, שמצד

אחד הענף הזה ירד ל-260 אלף דונאם מ-400 אלף דונאם .

אתה מדבר על שיקול חצי כלכלי, לא כלכלי פרופר. אתת לא מכניס את המחיר

האמיתי של המים. לימדו אותי ש-50 ליטר מים לק"ג תפוזים.

השר יי צור;

תנו לי לסיים.

הדבר השלישי שצריך לראות, שאני מאמין, ואם החקלאות הישראלית אכן תממש את

התקוות שכל העולם תולה בה - אצלי בשלושת החודשים האחרונים היה שליש מהעולם: שר

החקלאות הסיני ושר החקלאות ההודי - ואני אומר שהציפיות והתקוות מאתנו גבוהות.

צריך להסתכל שהולך ומתפתח, וגם את זה צריך לראות בראיה הכוללת של החקלאות,

בהדרים הזכרתי את המוצרים המעובדים, אבל הולך ומתפתחת הזרוע השלישי ביצוא וזה

יצוא התשומות החקלאיות, שחלקן קשור ומותנה בעצם בקיום חקלאות. בוודאי שיצוא

זרעים שהולך וגדל קשור בחקלאות. אבל במידה לא קטנה גם יצוא של מערכות השקייה,

למרות שליצוא מערכות השקייה שעבר את ה-100 מיליון דולר יש כוח בפני עצמו

במוניטין של הטפטוף הישראלי. אבל ללא ספק, סוכן המכירות שלו הוא ההצלחה

והיבולים שמגיעים איתו בחקלאות הישראלית.

כלומר, אני רוצה לחזור ולהדגיש, שככל שיהיה מעבר ליצוא של ידע ותשומות,

מעבדת הידע והתשומות היא בקיום ופיתוח חקלאות בהישגים גדולי, בעיקר ביתרונות

הישראליים שאין להם הרבה דוגמאות בעולם, שזה פיתוח של חקלאות בתנאים של מחסור

במים. זה לא מקרה לכן שכל מי שבא לכאן ומחפש בארץ את התשומות, גם את הזרעים,

גם את מערכות ההשקייה, גם את סוגי הדישון, גם את הידע, היות ורוב העולם היום

מתמודד בשאלות של חקלאות באזורים מדבריים וחצי מדבריים, חוץ מאירופה, גם

במדינות שיש בהן מים, כי בחלקן הגדול של אותן מדינות אלה מדינות שבאזורים

קטנים יש מחסור במסים. זה מה שמחפש פה הסיני וזה מה שמחפש פה ההודי.

הקמנו שלוש חוות הדגמה במצרים, שהן כולן בידע ובתשומות ישראליות ובמימון

אמריקאי. יש שם ירקות ופירות. כל הזנים הם ישראליים - עגבניות, תפוחי ענה

וכוי. מערכות ההשקייה ישראליות, הדישון ישראלי, המיכון ישראלי. כאן הנקודה

על בסיס שלוש החוות האלה שהוקמו לאורך הכביש קהיר-אלכסנדריה, בצד

המערבי על סף המדבר, על בסיס החוות האלה מצרים פיתחה שטח של 4 מיליון דונאם,

כמו כל השטח החקלאי של מדינת ישראל, בתוך שבע השנים האחרונות. צריך לזכור

שבמצרים כל שבעה חודשים מצטרפים מיליון אוכלים.

איזה ציוד שם?

הכול ישראלי.

איזה גידולים?

בעיקר ירקות ופירות. לא כותנה. לא ראיתי שם כותנה.



די תיכון;

הם גם מייצאים?

השר י' צור;

לא. כל שבעה חודשים מתוספים מיליון תושבים.

את הציוד הם קנו בארץ?

השר י' צור;

כן. עכשיו "דשנים וחומרים כימיים" פתחו באלכסנדריה מפעל לדשן נוזלי.

חי אורון;

זה לא מסתדר לי. ל-4 מיליון דונאם תשומות חקלאיות היה צריך להיות יצוא של

כמה מאות מיליונים. אין יצוא ישראלי של כמה מאות מיליונים למצרים.

השר י' צור;

זה היה פרוס על עשר שנים.

די תיכון;

מה זה החוות? זה מדריכים ישראליים? כמה אנשים עובדים שם?

השר י י צור;

מעט מאוד ישראלים. היום יש אנשים פרטיים שעובדים עם בעלי חוות ברמה עסקית

פרטית. גם במרוקו. גם הסינים רצו שנעשה להם חווה, ורבין הבטיח להם שנעשה חווה

בסין, לפי אותו קונצפט.

ניגש עכשיו לחומר עצמו. אני רוצה לעבור אתכם על החומר שהגשנו, כי רק בזה

נוכל להסביר את המדיניות. הטבלה בעמי 3, תקציבי התמיכות לחקלאות, מסבירה

את השינוי שחל במשך 1993 ובבסיס התקציב של 1994.

שמעתי שלחבר-הכנסת דן תיכון היו טענות בוועדה לביקורת המדינה, שגדלו

התמיכות בחקלאות.

די תיכון;

בההלט. אתה רואה את זה גם במספרים.

השר יי צור;

לכבוד י יחשב לי.

בבסיס התקציב ב-1993 היה 414 מיליון שקל תמיכות בכל התחומים, חוץ ממים.

במשך השנה התוספו 200 מיליון שקל, וזה הגיע ל-620 מיליון שקל. לגבי 1994,

בבסיס התקציב ובהסכמים עם האוצר אנחנו מגיעים ל-770 מיליון שקל, להוציא

תמיכות, בלי תמיכות במים.

.

אני לא מבין את הרובריקת ב-1994. יש לך בסיס תקציב ואתה כבר יודע מי; תקבל

בנוסף?

השר י י צור;

כן.

די תיכון;

אז למה לא כללו את זה בבסיס התקציב?

השר י י צור;

האוצר העדיף ללכת בדרך הזאת כי זה כסף מובטח במידה ויקרו בשוק מצבים

קשים. האוצר יסביר. אני אומר לך מה סוכם.

די תיכון;

יש פה שיטת תקצוב מוזרה.

נכון, אבל מה זה השוב? העיקר התוצאה.

חוק הגליל אתם יודעים, לכן לא אפרט.

די מגן;

מה זה ההתרוצצויות האחרונות שיש עכשיו? כל מיני שתדלנים באים אלי ואני לא

י ודע מה הם רוצים.

השר י י צור;

אני לא עוסק בחוק הגליל.

ירקות, פירות והודים - אלה שלושה הנושאים המרכזיים של השוק המקומי, שבהם

הכנסנו את המעורבות של הממשלה, בתנאים מסוימים של הצורך לטפל בשוק על-ידי

פינוי עודפים. אם עד היום ירקות ופירות היה רק על-ידי היטלים שהוטלו על מחיר

המוצר, כלומר על החקלאים, על הצרכנים, הממשלה תיכנס במעורבות בהיקפים שרשומים

כאן בירקות, בפירות ובהודים. ההודים הוא ענף לא מתוכנן, עבר השנה משבר. מגדלים

בהודים בין 100 ל-120 אלף טון בשנה. ענף שנמצא בגידול. מפולת בהודים היא בדרך

כלל מפולת מאוד כואבת, מכאיבה, כי זה הפסדים מאוד גדולים אם השוק נופל. תהיה

פה תמיכה ממשלתית. אי-אפשר לקרוא לזה פינוי עודפים, אם מתברר פתאום שיש ירידה

קשה של מחירים - - -

די תיכון;

. זה הבטחה של מחיר מינימום?



השר י' צור;

לא. זה למשל יצוא של חזה הודו.

די תיכון;

איך החקלאי י ודע?

היו"ר גי גל;

הוא לא מבטיח להוציא כל כמות.

י' בשיא;

השיטה שהיום זה עובד, שגובים מכל ק"ג של הודים 5 אגורות. יש קרן ויסות של

הענף, ובקרן הזה מוציאים כל שנה 5 אלפים עד 9 אלפים טון חזה של הודו לחו"ל.

למה? כי בישראל השוק אוכל כמות גדולה יותר של החלק התחתון של ההודים מאשר

החזה.

די תיכון;

המחיר מסובסד בחו"ל?

לא.

די תיכון;

מה שאתה מייצא?

יי בשיא;

על כל ק"ג מיוצא אני נותן שקל על חשבון המגדלים, וזה מתאים את ההיצע

המקומי לביקוש, כי אי-אפשר לעשות הודו שאחוז חחזה בו יהיה נמוך מ-25%. לעומת

זאת, אוכלים בישראל כ-20% מכל הודו את החזה.

די תיכון;

לאן אתה מייצא ומסבסד?

יי בשיא;

אנחנו מייצאים לאירופה, חלק בתור שניצלים מעובדים למשל לאוסטריה, שוויץ,

שבדיה.

די תיכון;

מי עושה את זה? אגרקסקו?

יי בשיא;

בעיקר מפעלים. "חוד לבן", "יחיעם", "מזרע", "טיב". קרה השנה שנוצרה

נפילה מאוד גדולה במחיר בשוק המקומי. אנחנו הולכים לסדרת הקלות שבה לקרן



הוויסות יתוסף סכום כסף ולפנות כמות גדולה יותר של חזה ליצוא על מנת למנוע

נפילת גדולה מדי במחיר.

די תיכון;

אתה רוצה לומר שאני אכנס ל"מרכס אנד ספנסר" למשל ואני אמצא חזה הודו

במקררים?

יי בשיא;

כן.

די מגן;

אבל הביקוש בארץ הולך וגובר למרות ההצפה? זוגלובק בנהריה אומר שיכול

לעבוד שלוש משמרות ולא נותנים לו.

השר יי צור;

גם אני חדש בעסק היזח, אז כאשר אני יושב עם המשווקים הגדולים, אתה לא יכול

לדעת ופתאום מתחילה נפילה. היתה לנו נפילה כזאת לפני חצי שנה, ואז המחיר ירד

בצורה דרמטית מאוד.

די מגן;

אפשר לקבוע רצפה מוסכמת.

השר י' צור;

זה בדיוק הענין. זה לא רצפה, אבל ברגע שהמחיר יורד אתה רואה לקראת מה אתה

הולך, ואתה מתחיל לפנות עודפים לחוץ לארץ. אתה תומך כדי לשמור את המחיר ברמה

סבירה.

היו"ר גי גל;

.. תאמרו מה אתם מתכוונים בפטם ומה ההבדל בין הפטם להודים.

השר יי צור;

נגיע לפטם.

חי אורון;

יש ביום ראשון דיון יום שלם על חוק חהסדרים במשק, וזה כולל את הפטם.

די מגן;

מצד אחד אני יודע שיש דרישה עצומה להודים ללא גבול.

די תיכון;

אין מכסות. כל אחד יכול לגדל.



די מגן;

יש שוק. מצד שני אתה אומר שהיתה נפילה. אם הכוונה שהיתה נפילה במחיר,

ויש לך כלים לקבוע מהיר מינימום, ואז להמשיך במדיניות של חוסר מכסות ושהמפעלים

יקנו כמה שהם רוצים.

כמה שהם רוצים.

חי אורון;

המפעלים מוכנים שיהיה עודף עד לשמיים, כי הם קונים את זה במחירי הפסד

לחקלאים.

די מגן;

אני לא רוצה שזח יהיח מחירי הפסד לחקלאים. הפתרון הוא לא מכסה.

השר י' צור;

ענף ההודים ב-80% שלו הולך ומתפתח ביחידות יותר גדולות, כאשר המגדלים

עושים הסכם רב-שנתי על מחיר עם המפעלים, ההחלטה של המגדל או של כל אחד להקים

לולים, זו החלטה שלו. זה מה שהסברתי לכם גם בירקות וגם בפירות.

די תיכון;

החלטה שלו על-פי חחוק לעידוד השקעות הון?

השר י' צור;

לא. השקעות הון בחקלאות הן רק לענפי יצוא או למחליפים מובהקים של יבוא.

אין עידוד השקעות הון בחקלאות לשוק המקומי. הוא לא מקבל שקל אחד לא בחודים, אל

בלול, לא ברפת, לא בפירות לשוק המקומי. שום דבר.

אני לא רוצה להיכנס לפירוט המדויק, אבל חשוב לדעת שאנחנו בנינו את המודל

שכשאתה יוצא מרמת התכנון הפרטני בחקלאות - לפני חמש שנים חיה תכנון בתפוחים,

באפרסקים, בשזיפים, בפרחים, בהודים, בכול, אין היום - מול זה אתה צריך להציג

את המודל המודרני יותר, שאתה לא נותן למערכות ליפול ולהתרסק, מה שקיים ברוב

ארצות העולם המערבי, בשוק האירופי, והממשלה מתערבת בשוק ברגע שיש עודפים,

שהמחירים יורדים, והדרך הכמעט יחידה להתערב היא על-ידי השתתפות בפינוי

העודפים, דבר שמעלה את המחיר לאיזשהו סף. אין טכניקה אחרת בשום מקום בעולם כדי

לשמור על רמת יציבות. רמת היציבות היא גם בגלל מבנה החקלאות וגם בסך הכול יש

אינטרס למדינה מבחינת הראיה הכלכלית הצרופה לשמור על רמת יציבות לאורך כל

השנה. אחד המשגים של השנים האחרונות היה שעם ביטול התכנון לא בנו את

המערכות של הפינוי.

די תיכון;

מה עשה מדד הירקות והפירות בשנה האחרונה משהפעלת את התכנית הזאת?

השר י' צור;

התכנית הזאת תפעל תופעל רק בשנה הבאה.

מה עשה מדד הירקות והפירות?

ח' אורון;

הוריד את המדד -% 7 לעומת 11%.

אתה תתערב עכשיו בעצם כך שתיצור עליה במדד?

חי אורון;

החקלאות עלתה ב-9.7 והמדד עלה ב-11%, שנתי. זה מה שהתפרסם השבוע.

די תיכון;

אומר חבר-הכנסת אורון שמדד מחירי הפירות והירקות עלה ב-7% בהשוואה למדד

הכללי של 11%. אם כך, אתה תתערב ותשפיע על המדד.

חי אורון;

לא תמיד.

השר י י צור;

אתה יכול להגיד לי להיפך, אם אתה רוצה לחשוב כלכלה כזאת פילוסופית - - -

די תיכון;

שאלתי כדי להבין.

השר י' צור;

אני עונה לך; אתה יכול להגיד גם שאם לא נותנים שום הגנת ויש עודפים

בעגבניות, והמהיר יורד עד התחתית, בחצי שנה שאחרי זה המחיר יעלה לשמיים, כי אף

אחד לא יילך לגדל עגבניות.

לגבי חיטה; אני רוצה לצרף את זה יחד עם ענין הכותנה, למרות שהכותנה

מופיעה פה ביצור ליצוא. בנושא אחד הלכנו בשנה האחרונה בעצם מאחרי אישור

תקציב 1993, ואמרנו בנושא אחד בגדול יש שאלה שהיא לא שאלה כלכלית, היא שאלה

איך מבטיחים את עיבוד אדמות המדינה, ואיך נותנים את אותו הבטחון כדי שיזרעו

אותם.

מה זה חשוב?

השר יי צור;

המדיניות של משרד החקלאות שאנחנו רואים ערך בלהבטיח שמירב אדמות המדינה

יעובדו כדי שהם יישמרו, כדי להבטיח שהאדמות האלה לא יפלו מידינו בדרך זאת או



אחרת. אנחנו רואים ערך, אפשר לחלוק על זה, שאדמות המדינה ברובם יעובדו. לכן

אנחנו נותנים תמיכה בגידולי חורף ל-900 אלף דונאם, ואנחנו נותנים מחיר מינימום

שני! שניה. בשנה הראשונה זה היה אחרי אישור בסיס התקציב.

די תיכון;

למי?

לכותנה. השנה זה היה 74 סנט לליברה. המחיר העולמי מגיע היום ל-63-60. אם

זה היה נשאר המחיר, היו מפסיקים טוטלית את גידול הכותנה. גידול הכותנה בסך

הכול היה 160 אלף דונאם בשנה שהסתיימה. היה לזה תמיכה עד מחיר מינימום של 75

סנט לליברה. ראינו ערך בגלל שלושה טעמים בנושא הכותנה: 1. אני רואה אותו הכי

חשוב, להשאיר את אותה המעבדה של ההישגים שלנו בגידול הכותנה והידע שהצטבר פה

עד שנראה מה שקורה בשוק העולמי, והסברתי את הקשר ליצוא ידע ותשומות. 2. זה

אחד הענפים שכולו משתמש במים מושבים.

שגם מחירם יקר מאוד.

אבל אין להם אלטרנטיבה. הם קיימים. 3. הדבר השלישי שמתחבר לנושא

ההיטה, שבעצם אנחנו מדברים בערך על מיליון ו-100 אלף דונאם שאנחנו מבטיחים

מתוך 4 מיליון שמוגנים, יוצרים איזו רמת הגנה. זה לא מעט, כ-30% מהאדמות יש

להם הבטחה. התמיכה בגידולי החורף לא נעשית ממש במרכז הארץ אלא באזורים היותר

פריפריאליים שבהחלט אנחנו רואים בזה דבר חשוב, ולכן אתם רואים את העליה בתמיכה

בתמיכה בחיטה המקומית.

יש אינדיקציות למצב המחירים בשוק הכותנה העולמי?

שזה לא יעלה. ההערכה היא שזה מותנה במה יהיה בערבות רוסיה וסין.

כבר תוך השנה אתם רואים שבמהלך השנה הממשלה נכנסה בענף

הלול ב-17 מיליון שקל. הנושא הזה גם עומד בזיקה לאוטונומיה. אני לא חושב

שנספיק לדבר היום גם על האוטונומיה, אבל אנחנו השבנו שאין ברירה וצריך לגשת

לרפורמה, לשינויים בענף הפטם, וגם בענף ההטלה. בענף ההטלה אנחנו בתוך משבר

עודפים אדיר שכל הכלים שהשתמשו בהם עד היום בעצם לא הביאו פתרון. אנחנו

בעודפים כל כ-400 מיליון ביצה בשנה, מעל מיליון ביצים ביום.

מה אתה עושה איתן? זורק?

כן. משמיד. הדברים האלה מחייבים טיפול ברמה מאוד של שינוי עקרוני, תוך

עמידה על כמה עקרונות שרצינו להבטיח: שענף הלול בישראל הוא ביחידות קטנות,



רצינו לאפשר גם ריכוז של יחידות קצת יותר גדולות אבל בלי לשבור את העקרון שבכל

אופן הלול היווה ומהווה מכשיר שבאמצעותו חיים בקצה ארץ. כמחצית או כ-40%

מהגידול של ענף הלול הוא בגליל, הוא גם מוגן על-ידי הוק הגליל. גמרנו את

הרפורמה בנושא הפטם, והיא תבוא פה לדיון. בעצם היא נותנת בגדול מהיר מינימום

למגדל על היקף מכסתו.

גם בענף הפטם וגם בענף הביצים, אם כי ענף הביצים בזה הוא יותר מורכב,

אנחנו השבנו שהיעד במקרה הזה הוא לא לטפל בשוק אלא להגן על בעל המכסה. כי אם

אתה מטפל בשוק, אתה יוצר גם הגנה למגדל הביצים בהגנה. כי אם אני עוסק בפינוי

עודפים ובהעלאת המחיר, כל הזמן כדאי להזרים פה או מגידול מחוץ למכסה או

מהשטחים - - -

די תיכון;

אבל מישהו כאן יהיה מעוניין במגדל בעזה.

השר י י צור;

אתה שואל אותי על המדיניות?

די תיכון;

כן.

השר י' צור;

תזמין אותו ודבר איתו.

בענף הלול אנחנו הולכים במגמה לתת הגנה למגדל על היקף מכסתו ולהיות אדיש

לכל גידול שהוא מחוץ למכסה או שהוא מחוץ לגבולות ישראל.

שי אביטל;

אז למה אתה פותח את המכסות בפועל למשל בפטם?

השר יי צור;

אני אדיש. אני מסביר עכשיו את המדיניות. זו השאלה. כי הגענו למסקנה שאתה

לא יכול לפקח, ואז מה שנשאר במצב של היום, שאתה מפנה עודפים, אתה נותן עידוד

לגדל מחוץ למכסה. זה בהכרח. אתה מאותת למגדל אם אתה מפנה עודפים, תגדל, אני

אפנה אותם, אל תדאג. בלול זה כמובן יותר קל, כי זה בעצם המוצר היהיד בחקלאות

שיוצא החוצה עם האריזה שלו. , זה מוצר יהיד, שהוא יוצא מהישבן של התרנגולת עם

האריזה, הביצה, ואז אפשר למכור אותו בכל חדר מדרגות, לא צריך אפילו להכניס

אותו לקופסה. כמה שאנחנו ניסינו השנה, ושפכנו הרבה כסף, לטפל בשוק, ושחטו

מטילות, ועשו קרנות לפינוי עודפים - כשאני מפנה כל יום מיליון ביצים, אני

בעצם אומר למגדל, תגדל מחוץ למכסה, אל תדאג, אני מפנה את זה. והלכנו פה בדרך

שעלתה הרבה כסף, מיליון שקל, גם בענף הפטם וגם בענף הביצים, לומר, אני אהראי

לחקלאי על המכסה שהוא קיבל מהמדינה, שהוא יוכל להתפרנס מזח ולהתקיים מזה.

כמובן, יהיו פה גם תהליכים של ריכוז מכסות.

אפשר לדון על ענף הלול בפני עצמו, וצריך לדון בו.



די מגן;

מה ההבדל בין ההודים לפטם?

ש' אביטל;

אולי תחדד למה פותחים את המכסות.

חי אורון;

ביום ראשון יש לנו יום שלם לדיון על זה.

ענף ההודים הוא ענף שמייצר חומר גלם, הוא ענף לגמרי שונה מהביצים, הוא לא

מגיע לצרכן הסופי. הוא בעצם חומר גלם לזוגלובק. ואז בסך הכול אם אתה יוצר בארץ

מערך של אינטגרציה, זאת אומרת שהמגדלים קשורים לחמישה-שישה מפעלי תעשיה והם

עושים איתם הסכמים רב-שנתיים כי הם משווקים להם את זה, כי זה חומר הגלם של

המפעל, פתרת את הבעיה מבחינת הענף הזה. בעוד שבפטם הוא קרוב לזה אבל הוא פחות

חומר גלם, כי מוכרים גם עוף חי ועוף חם, וכל מיני דרכים אחרות, ולהיפך, היום

העוף הקפוא הולך ויורד לעומת העוף היותר חם והמצונן. בביצים, לך לכל חדר

מדרגות ולכל פתח בית ותמצא בבוקר - אני רואה, אני נוסע בבוקר על הכביש, וזה

כביש כמעט כחול, כי אצלי זה ריכוז, מכביש כרכומיה באים, מאזור חברון ומאזור

גוש עציון, ולפניי כל המכוניות עם שמיכות, והנהג שלי תמיד אומר, אתה רואה, זה

הביצים.

אני רוצה לספר לכם סיפור. היינו בחברון לפני שבועיים בביקור וביקרנו

במדגרה. המלה האחרונה. הולנדית. את הביצים לדגירה הוא קונה בארץ, כי בעצם

בביצה אגור כל הידע החקלאי, הגנטי. הוא קונה במעברות תרכיזים של תרופות,

מסתובבים שם כולם בחלוקים לבנים. הוא עושה את כל האינטגרציה. יש לו המדגרה,

הוא מחלק את האפרוחים למגדלים, לפי דעתי גם חלק הוא מוכר בארץ, וזה הגידול

מחוץ למכסה. יש לו משחטה. הוא הראה לנו את העוף הקפוא עם החותמת של הבד"ץ.

די תיכון;

.. הבד"ץ היה שם? האיש של הבד"ץ היה?

השר יי צור;

לא. אבל הוא אומר, יש לי שוחטים מירושלים. לא הייתי במפעל, הייתי

במדגרה. הוא הביא לי דגם ארוז יפה, כתוב בערבית, בהכשר בד"ץ. המדגרה עובדת

בחצי כושר יצור, אבל ברור שחלק מגיע לארץ.

אתם רואים שהכסף העיקרי שמושקע בהסדר בענפי היצור הולך לענף הלול, והוא

מגיע בעצם ל-200 מיליון שקל בענף הלול מתוך ה-700 מיליון שקל. אני אומר את

זה לכל מי שחושב שאפשר להעלות את התמיכה. הוא חייב לראות את התמונה כולה. אני

יודע שאנחנו עושים את זה בגלל שענף הלול קשור ב-8 אלפים מגדלים. ענף הלול

מגיע ל-200 מיליון שקל, מתוך יצור של מיליארד וחצי.

אני רוצה שתדעו, ענף הביצים בערך מייצר ב-350 מיליון שקל בשנה. אם יקבל

תמיכה של - - -



היו"ר גי גל;

תוריד את חוק הגליל. חוק הגליל זה לא לול.

השר י' צור;

זה בערך.

שי אביטל;

כשאתה מחזק את המספר כלפי מעלה מה אתה רוצה להשיג בזה?

השר י' צור;

אני רוצה להשיג בזה תמיכה לעמדותי. בהטלה מאוד חשוב, כי בוודאי יהיו

רעיונות איך משיגים עוד כסף, ענף ההטלה מייצר 350 מיליון שקל בשנה. מדובר על

תמיכה בערך ב-80 מיליון שקל. לפי דעתי אנחנו מעבר לטופ.

אני עובר ליצוא. אנחנו ביצוא פרסנו את רשתות הבטחון על כל הענפים;

הדרים - 15 מיליון שקל; פרחים - 28 מיליון שקל; ירקות - 18 מיליון שקל; פירות

- 4.8 מיליון שקל; כותנה - 20 מיליון שקל.

אם תרצו תקבלו פירוט מדויק באיזו שיטה בכל ענף להבטיח את רשתות הבטחון

ביצוא. חלק מרשתות הבטחון האלה ינתנו ויכול להיות שהם לא ינוצלו, כי אם יחיו

השנה מחירים סבירים בשוק, זה לא כסף שבהכרח הוא מנוצל, מלבד בהדרים. בהדרים

הסכמנו עם האוצר שאת ח-15 מיליון שקל האלה ניתן בתמיכה בלי קשר למצב השוק בגלל

המצב של הענף. אם תרצו, תקבלו פרטים איך זה יחולק.

בהדרים אני רואה ירידה ב-50% לפי מדיניות ארוכת הטווח. בכותנה שהיא אולי

כמו הדרים, נשאר אותו דבר.

השר י' צור;

השנה, ב-1993, בבסיס התקציב בהדרים היה אפס. השנה היתה נפילת מחירים מאוד

דרמטית, ותוך השנה נתנו בגלל המצב המיוחד שנקלעו אליו גם ענף הפרחים וגם ענף

החדרים, נתנו מענקים מאוד משמעותיים. אמרתי שהשתדלנו השנה להכניס סכומי בסיס

הרבה שיותר גבוהים בבסיס התקציב כדי שלא נעסוק בשתדלנות אלא אם יהיה משבר מאוד

קשה. השנה בלי קשר למחיר, ה-15 מיליון שקל שניתנים להדרים יינתנו מיד

בתחילת השנה, לאורך עונת הקטיף, ובחלקו הגדול לזנים שהם במצב הקשה. אם תרצו

פירוט אחר-כך, יונתן בשיא יתן לכם את הפירוט.

אני רוצה לעבור על עוד שני עניינים ובזה לסיים. מינהלת ההשקעות - בבסיס

התקציב ב-1993 היו 108 מיליון שקל במינהלת ההשקעות. מינהלת ההשקעות זה כמו

מרכז ההשקעות בתעשיה. אנחנו נותנים את זה רק לדברים שקשורים ביצוא או למחליפי

יבוא. בביצוע אנחנו הצענו עוד 50% מההיקף שהיה בבסיס התקציב.

שי אביטל;

זה בפועל או אישורים?

.P

השר י י צור;



בפועל. אישרנו בערך את סכום הביצוע של השנה ונתקדם עם השנה. אנחנו לא

צופים השנה השקעות יותר גדולות, לפחות בחלק מהגידולים, בגלל שנת השמיטה בתחומי

הנטיעות, השנה לא יוכלו להיות .

ד' תיכון;

אתה צופה ירידה?

השארנו פתח לחזור ולדבר על זה במידה ו ימוצה הסכום הזה. יש גם לאוצר בעיות

רישומיות.

שי אביטל;

מה קרה עם ה-100 מיליון?

השר יי צור;

מיד אומר. שה"מ, שירות ההדרכה, הסכומים לא גדולים. הגדלנו את מינהל

המחקר, זה לא חשוב. הלוואי שהייתי בטוח שכל שקל יביא את התפוקה בתחומי

המחקר. אבל אתם רואים שבהחלט הגדלנו גם את התקציב של המדען הראשי . תקציב

המדען הראשי הולך לתקציב הרך של המחקר. כלומר, זה התקציב של המחקרים, לא של

המשכורות, והגדלנו אותו ב-7 מיליון שקל. כלומר, ב-50% על מה שהיה. אני בהחלט

רואה בזה דבר חשוב.

אם אני מסכם, כי אני רוצה שמרוב עצים גם יראו את היער, אני ושב שבגדול

הגענו להבנה - אפשר להתווכח על הסכומים, אפשר להתווכח על השיטה המדויקת - לפי

דעתי התקציב הזה מבטא מדיניות אחרת, שיש בה מעורבות ממשלתית, שהיעד שלה הוא

להבטיח יציבות, לתכנן את השוק ברמת המקרו, לעודד יצוא, ובתחום המכסות להגן על

בעל המכסה.

אני רוצה להזכיר לחברים שבעצם אנחנו הלכנו במדיניות שונה מהשלב שביטלנו

את המכסות בעגבניות בשטח פתוח, וזה היה בפעם הראשונה. עד היום כל ביטול מכסות

כמו בהודים למשל, לא נתן שום יתרון למי שהיה בעל המכסה. אני חושב שבעל מכסה

הוא אדם שיש לו נכס, ואי-אפשר להפוך את הנכס הזה לרשות הרבים בלי שהוא מפוצה

או מוגן. עשינו את זה למגדלי העגבניות ואנחנו עושים את זה היום בנושא של

השינויים בענף הלול. בשאר התחומים הלכנו לרשתות בטחון של הגנה יותר מפותחות

בנושא היצוא. הלכנו למעורבות של הממשלה לפינוי עודפים בשוק המקומי, והלכנו

לייצב מערכת של עידוד לכיסוי שטחים ולהבטחת עיבוד אדמות המדינה. נתנו איזשהי

הגדלה בנושא של המחקר החקלאי.

היות שמינהלת ההשקעות נותנת עד מכסימום של 40%, חשבנו שעוד 30% מההשקעה

יכוסה על-ידי הלוואות בערבות מדינה. הסכמנו עם האוצר ללכת להלואות ב-50% ערבות

מדינה. אושרו בוועדת הכספים 100 מיליון שקל למטרה הזאת. הנושא הזה הסתיים, עד

היום אין בנושא הזה ביצוע. לפי דעתי יש פה שתי סיבות; 1. גובה הריבית. 2.

חוסר הידיעה של החקלאים בענין הזה, או שיש להם מקורות אחרים. כי אם אתם רואים

שחקלאים קיבלו השנה 155 מיליון שקל, יקבלו עד סוף השנה, זה אומר שהחקלאים

השקיעו כחצי מיליארד שקל. סך נפח ההשקעה הוא בערך חצי מיליארד שקל, כי על כל

ההשקעות מקבלים 40%. לא לקחו את הכסף הזה שהוא ב-50% ערבות מדינה בריבית של

5%, אני לא יכול להגיד שהבנקים דחו כי לא היו פניות לקבל את זה.

זה נגמר רק לפני חודש. בכל זאת זה נחשב להישג גדול ולאפשרות לתת דחיפה.

פה היה דיון כבד על הענין, ונדמה לי שמראש זה היה דבר בלתי סביר שחקלאי ממוצע

ינצל את הכסף הזה. לכן זה לא ענין של ידע.

די תיכון;

הוא שואל למה בתעשיה השתמשו ובחקלאות לא.

השר י י צור;

זה אותם התנאים. אם יש לו כסף להשקיע את החצי מיליארד הזה, יש לו. אם אין

לו כסף, למה הוא לא בא לקחת אותו.

די תיכון;

אולי זו בעיה של הון עצמי שאין לו.

השר י י צור;

הון עצמי נשאר לו 30%. אבל הוא השקיע חצי מיליארד. אם נתנו 150 מיליון

שקל זה היקף כללי של חצי מיליארד שקל.

שי אביטל;

הבנקים לא הסכימו בכלל לתת למושבניקים.

השר י' צור;

אבל לא פנו.

שי אביטל;

אני מכיר מקרים. הבעיה עקרונית. לא מדובר בדבר שולי. זה נחשב לאחד הדברים

המרכזיים שבאמצעותו היתה לשר החקלאות מחשבה, ובצדק, לתת דחיפה לקטע של

ההשקעות.

היו"ר גי גל;

אין בזה חידוש, גם שנתיים קודם זה אושר ולא בוצע.

אי גולדשמידט;

יש לך אפשרות של גמישות בהעברה תקציבית מסעיף לסעיף לפי מה שיקרה במהלך

השנה, באותם מקומות שזה מותנה במחירים? האם זה היה בדיון באוצר? אם יהיה משבר

בהדרים שיצטרכו עוד 6 מיליון שקל, האם יש גמישות של העברה?

השר י' צור;

נראה שלא ניפרד מהרפרנטים במשך השנה לאחר אישור התקציב.



ר' נחמן;

אפשר לבקש הסבר לסעיף 6 בעמי 2 של דף המדיניות?

השר י' צור;

אני רוצה להתייחס לנושא משק המים. תקציב הפיתוח היה ב-1992 180

מיליון שקל; ב-1993 - 350 מיליון שקל, והשנה הוא גם במספר הזה כשההיקפים

יוגדרו אחרת.

פ י בדש;

אתה אומר שב-1994 זה אותו דבר. זה לא מה שכתוב כאן.

השר י' צור;

אני אומר את זה. הפיתוח של משק המים נשאר בהיקפים האלה.

תקציב התמיכות; התמיכות נובעות מכך שהממשלה מתחייבת לכסות ל"מקורות" את

הפער בין עלות המים לבין מחיר המים. אם המחיר יורד והעלות נשארת, הממשלה מכסה

יותר. ב-1992 כיסו 170 מיליון שקל, ב-1993 כיסו 285 מיליון, וב-1994 יכסו 340

מיליון שקל, כתוצאה מהורדה במחיר המים.

תקציב הניקוז; היה ב-1992 20 מיליון שקל, ב-1993 - 30 מיליון

שקל, וב-1994 יהיה 31 מיליון שקל.

רון אילון;

אני רוצה להתייחס בין התקציב לתפוקה ולתוצר.

אם אני אקח את תקציב משרד החקלאות בפועל ל-1993, ללא נושא המים, המבנה

שלו ב-1994 פחות או יותר זהה מבחינת המספרים הכוללים - אנחנו מגיעים לתמיכה

של 8% מהתפוקה, ולתמיכה של 24% כמעט מהתוצר הנקי לחקלאות. דו"ח בנק ישראל

בענין הזה מטעה. המספרים שאמרתי הם ללא תקציב המים. תקציב המים הוא 300 מיליון

שקל, ונגיע בערך לתמיכה תקציבית של 34% מהתפוקה הנקיה בחקלאות. זה רק תמיכה

תקציבית. זה בשביל לענות על מה שנכתב בדו"ח בנק ישראל, שנכתב בטעות, מתוך חוסר

הבנה.

לפני שאתה אומר שזה נכתב מתוך חוסר הבנה, תהיה זהיר. הם לא כאן, והם

מבינים לא פחות ממך.

ר' אילון;

אני זהיר ואומר את זה במלוא האחריות. פנינו לנגיד בענין הזה. אלה

המספרים.

כשאני בוחן את בסיס התקציב של משרד החקלאות ב-1993 לעומת 1994 יש מספר

שינויים עיקריים ואני רוצה לעבור עליהם בקצרה: 1. הפחתת הסובסידיה לביטוח

חקלאי מ-40% ל-35% בתקציב המדינה. 2. הפחתת שיא כוח-אדם במשרד החקלאות ב-40

משרות. 3. שמירת רזרבות תקציביות בסך של כ-72 מיליון ש"ח לרפורמה בפטם

ובביצים. 4. הוספת 6 מיליון ש"ח כמענקי הסבה לחקלאים, בגין ביטול המכסות

בעגבניות. 5. הפחתת סך של כ-300 מיליון ש"ח מסעיף הסדר הקיבוצים עקב גמר - -



די תיכון;

עקב התחלה, לא גמר.

ר' אילון;

עקב גמר התחייבות הממשלה. 6. הפחתת סך של 1.9 מיליארד ש"ח מסעיף פריסות

שניתנו כאשראי לבנקים בגין הסדר הקיבוצים.

שי אביטל;

כמה היה במושבים?

רי אילון;

7. הכנת רזרבה בסך 25 מיליון ש"ח לטיפול בחובות ההתיישבות הצעירה בשנת

ד' תיכון;

חבל שהשר איננו. ראשית הצעה לסדר הדיון: יפה מאוד שאנחנו שומעים את שר

החקלאות במלוא האופטימיות, אבל אנחנו מבקשים גם להיפגש עם הארגונים השונים

ולשמוע מה דעתם על התקציב שמוצג בפנינו.

דובר כאן כללית על כל מיני נושאים. למשל אנחנו רוצים לדעת מה קרה ביצוא

בהשוואה לראות סדרה על פני עשר שנים של יצוא הפרחים, יצוא ההדרים, ירקות,

פירות, אגרקסקו. שום דבר לא נאמר לנו כאן.

מה מצב השווקים באירופה? האם המשבר הולך ונמשך או שיש סיכוי שבשנה הבאה

אנחנו איכשהו נצא מן המשבר שפוקד את היצוא הישראלי בשוקי אירופה?

אני רואה כאן דבר מאוד מדאיג מבחינה ממלכתית - תקציבי

התמיכות לחקלאות כפי שתוכננו בתקציב 1993 הסתכמו ב-414 מיליון שקל, ואני רואה

את אותו תקציב גדל בסוף 1994 ל-773 מיליון שקלים. אם אני אלך אחרונית, אני

אמצא בוודאי שב-1992 בסיס התקציב היה נמוך מ-414 מיליון שקלים. זה לא כולל

את התמיכות במשק המים. זאת אומרת, יש כאן לפחות יותר מהכפלת תקציב התמיכות

לחקלאות, ואני רוצה לדעת מה זה נותן למשק הלאומי מלבד העובדה שתפקידו של שר

החקלאות להגן על המגזר החקלאי. יש כאן שפיכת כספים שלא תמיד מובנת לי מדוע

ולמה.

זה דמי הוצאת מושבניקים מהמחזור.

אני רוצה לשמוע את הדברים האחרים שעליהם לא דובר כאן. על פני הדברים

נראה הכול סביר, תקין, יפה. זו היתה שנה טובה לחקלאות הישראלית אבל זו היתה

שנה נוראית לחקלאים הישראליים.

אני רואה כאן דבר חמור נוסף, שמסבירים לנו שהתקציב בסעיפי התמיכות לא

משקף את מה שסוכם. זאת אומרת, סוכם לתת תקציב של 579 מיליון ש"ח, אבל יש עוד

קניפל שנרשם באותם הסעיפים בסך 200 מיליון ש"ח, שהוא לא מופיע בכלל בתקציב.



ענין התמיכות לא ברור לי. אם המגדל יודע שיש תקציב סיוע, למה הוא צריך להשתדל,

למה הוא צריך לעשרת מאמץ. הוא יודע שהוא יכול להשב את הנוסחה שלו על המחשב

הביתי שלו והוא יידע בדיוק מה מצבו.

פיצוי ניתן רק לאחר שקורה משהו. לא ראיתי שמשריינים מלכתחילה תקציב

נוסף עם אגף התקציבים לפני שהשנה התקציבית החלה. אני חושב שזה דבר חמור ביותר.

הייתי רוצה לשמוע יותר על המחקר החקלאי. אני מבין שזו השנה הראשונה

שמגדילים את התקציב בצורה משמעותית. הייתי רוצה שיבוא לכאן המדען הראשי או

האיש שעומד בראש מינהל המחקר החקלאי, ויציגו לפנינו את תכנית העבודה שלהם, מה

פני החקלאות לעתיד. אם הולכים לפתח את אותם הענפים שפיתחו בעבר, יכול להיות

שיש לנו השגות.

השנה נעמוד בפני בעיה נוספת, אדוני מאגף התקציבים, בנושא הקיבוצים. אנחנו

רוצים לדעת כבר היום, נדמה לנו שמופיעות בעיתון ידיעות על תקציב נוסף לחילוץ

הקיבוצים, אנחנו רוצים לדעת - הסעיף הזה מהוק בספר התקציב כי נאמר שכל הכספים

בוודאי הועברו בגין המנות הקודמות - אנחנו רוצים לדעת בכמה זה יעלה, 12-13

מיליארד, כל הפריסה.

לא שמענו על ההסדרים של החקלאות עם השוק המשותף, ואם אתה, אדוני השר,

מתכוון להפעיל את השפעת ראש הממשלה בנושא מתן מעמד של חברה נלווית לישראל בשוק

המשותף. נדמה לי שאנחנו מצויים בנושא השיחות עם השוק במשבר קשה. מה ההתרשמות

שלך?

הייתי רוצה להיות יותר ספציפי ביצוא הפרחים, למה עדיין אנחנו לא מצטרפים

לבורסה הגדולה ביותר בהולנד, והאם ההזדמנות שהוצעה לנו עברה מן העולם?

לא שמענו על מה אתה חושב, אדוני השר, בתחום השפעות הגומלין שבין המדינה

הפלשתינית לבין החקלאות הישראלית. אנחנו חושבים, לצערך אולי, שתקום מדינה

פלשתינית, יהיו תחנות מכס, אבל דווקא בחקלאות זו הקונצסיה שתינתן לחקלאי הגדה.

הם יוכלו לשפוך אל תוך ישראל את כל העודפים, ותיארת בפנינו את מה שקרה בשוק

הפטמים בגדה. אני חושב שאם הולכים להפרדה, ונדמה לי שאין מנוס מנקודת ראותם של

הפלשתינים - - -

השר י' צור;

אני שמח שתהיה הפרדה.

השר י' צור;

אני מבין, אבל אתה לא רואה שדווקא המדינה החזקה תיתן למדינה החלשה

קונצסיה לייצא את העודפים החקלאיים לישראל. בצורה כזאת, חבר-הכנסת אביטל, אתה

לא תימצא בחקלאות בתוך שנתיים-שלוש.

שי אביטל;

למה אתה מנחש? זח כמעט מתוכנן.

די תיכון;

לא שמענו לגבי הפרחים, אגרקסקו. לא שמענו לגבי ההדרים, המועצה לשיווק פרי

הדר, איך מייצאים, מי מייצא, מה קורה לענף הזה ההולך ונכחד, לגבי הסוגים

השונים שאנחנו מייצאים. מה גורלו של ה"ג'אפה", מה גורלו של ה"סוויטייי. כנ"ל

אנחנו רוצים לדעת מה קרה לירקות הישראליים. האם יותן ליצואנים פרטיים לייצא

שלא באמצעות אגרקסקו? האם העגבניה הישראלית ממשיכה לכבוש שווקים באירופה או



שגם החלום הזה ירד לטמיון?

לא שמענו לגבי יבוא הגרעינים והסכמים שנחתמו. לא שמענו את עמדת משרד

החקלאות באשר לרפורמה בתחום הבשר. אני מבין שאתה מתנגד.

לא שמענו מה דעת המשרד לגבי יצוא ידע. יכול להיות שאנחנו מודאגים כי למי

שאנחנו מייצאים היום את הזרעים שלנו הופך למתחרה שלנו למשל קניה וקולומביה

בתחום הפרחים.

בקיצור, היינו רוצים לקחת את המשרד הזה ולנתח אותו על קרביו, ולראות איזו

מידיניות יש לחקלאות, לאן פני החקלאות הישראלית בעוד חמש שנים, ובעיקר מה

חושבים החקלאים לא באמצעות הנציגים הישירים שלהם אלא ארגוני המכירות שיבואו

לכאן.

בעמי 2 סעיף 6 בדף המדיניות של משרד החקלאות נאמר: "המשרד ייכנס למעורבות

פעילה וייזום באזורי וישובי מצוקה שאינם בנוסף לסיוע לקווי העימות - וזאת

באמצעות מערך הטיפול הנקודתי עליו החליטה הממשלה. במסגרת טיפול זה, ייטול על

עצמו המשרד את האחריות הכוללת לשיקום הפיסי, הכלכלי, החברתי והאקולוגי במרחב

הכפרי".

הטיפול הנקודתי - כיוון שהדבר הועלה בבג"ץ שהגשתי לפני שבועיים נגד

הממשלה וועדת שבס - כולל מספר ישובים שאינם כלולים פה. אני לא יודע מה הכוונה

ישובי מצוקה, מה הפרמטרים של ישוב מצוקה, מה זה ישוב מצוקה, מי קבע, לפי איזה

קנה מידה, איפה הרשימה של הישובים האלה. האם זה רק של משרד החקלאות או גם של

משרד התיירות, או גם השיכון?

כאשר אתה כותב "ייטול על עצמו המשרד את האחריות הכוללת לשיקום הפיסי,

הכלכלי, החברתי והאקולוגי במרחב הכפרי", הייתי רוצה לדעת על איזה היקפים

מדובר, על כמה כסף, באיזה תחומים, האם אין פה overlappaing על משרדים אחרים,

האם יש גורם אחד שמרכז, המינהל לבניה כפרית?

דיברת על נושא הקיבוצים. פה כתוב שבמסגרת הסדר הקיבוצים 3 ומשהו מיליארד

שקל כבר הועברו מ-1989 עד היום, אנו שומעים שזה לא מספיק ויש פרצות. השבוע

שמעתי בחדשות שמדובר למכור אדמות של המינהל, אדמות הקיבוצים כדי לכסות חובות

הקיבוצים שמסתכמים ב-12 מיליארד שקל.

א. אני רוצה לקבל אומדן מה חובות הקיבוצים, בהערכה נכונה. ב. מה חובות

המושבים? ג. איך הולכים לפתור את נושא חובות המושבים ואיך הולכים לפתור את

חובות הקיבוצים, על איזה פרמטרים?

אני מבקש לקיים דיון על כל הנושא של מכירת אדמות שנמסרו בחינם לכל

ההתיישבות העובדת. אני מדבר על הקיבוצים, ומדובר באלפי דונאמים. למשל, קיבוץ

גבעת השלושה או קיבוץ עינת שיושבים על אלפי דונאמים בפתח-תקווה, או קיבוץ בתוך

הרצליה היום. אלה אדמות שנמסרו להם בחינם. אני רוצה לקיים דיון בוועדה על כל

הנושא של השליטה על אדמות המדינה והשימוש בהם ועל המכירה שלהם, ולמי הולכים

הכספים והרווחים.

מה שמסתמן עכשיו זה חיסול ענף המושבים. לי ברור

שכתוצאה מהשיחות היום עם הערבים ביהודה ושומרון יהיה חיסול של חלק גדול ממגזר

המושבים. קראתי בעיתון השבוע שרשם האגודות הגיש עכשיו סט של תיקים נגד חברי

מושבים על שימוש כביכול לא על-פי הכללים והחוקים, שהם משתמשים בהקרקע שהועמדה

לרשותם למטרות מסוימות כדי להציב על זה מחסנים, כל מיני מבנים. החקלאות פשטה



את הרגל, הם מחפשים להם כל מיני מקורות מימון אחרים. אני חושב שזה דבר פסול

מאוד שמבחינה חוקית הדברים האלה לא באו לידי תיקון. אני חושב שהנושא חייב לקבל

התייחסות חקיקתית גם בכנסת. אולי אפשר לשנות את הבסיס החוקי לפעילותם של

המושבים, כפי שמדברים על הסבה בגידולים מעגבניות לתירס או מתירס לכותנה, יכול

להיות שצריך לעשות רוויזיה בכלל בכל הבסיס החוקי משפטי לפעילות של המושבים. אם

עושים בשפיים פארק מים אני לא רואה מדוע לא יהיה במושב משחו אחר.

זה בעיות של המינהל. שר השיכון עצר את הנושא עד לדיון.

ר' נחמן;

אני קורא פה על חובות ההתיישבות הצעירה, הקיבוצים, 600 מיליון שקל. זה

שייך לכל הסיפור שנקרא הסדר הקיבוצים. אבל יש עוד התיישבות צעירה חוץ מהם.

כשאני עובר להתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון, יש ישובים שכוללים מטעמים

ונושאים אחרים, ואני רואה הבחנה בין הרמה לבין הבקעה לבין יהודה ושומרון, בעמי

72 בספר התקציב. יש כאן פיתוח ענפי החי ברמת הגולן, סיוע באחזקת מוסדות כפר.

אצלנו פה, ביהודה, שומרון וגוש עציון, אין סיוע באחזקת מוסדות כפר. יש

אחזקת גנרטורים. למה צריך גנרטורים?

אי גולדשמידט;

למה אתה קורא באופן חלקי? כתוב : "סיוע ליזמויות ותשתיות בתעשיה, מלאכה

ושירותים, תיירות וחקלאות". הכול ביהודה ושומרון. אתה קראת רק אחזקת

גנרטורים.

עשיתי השוואה מלה במלה. אני מבקש קודם כל להפסיק את הענין של אחזקת

גנרטורים. צריך לעשות להם חיבור לחשמל. אני מבקש שיטפלו בנושא של החשמל ושל

אספקת המים.

בנושא תיירות - האם קשר בין בקעת הירדן לדוגמא ופתח-תקווה? למשל בין

המועצה האזורית בקעת הירדן, חוות התנינים או הירדן, שזה אתר תיירות, או שילה

עילית, להביא אותו תייר מתל-אביב דרך פתח-תקווה אם המושבות, משם פונה שמאלה

לקדומים, למוזיאון, וימינה לשילה ועלי, רואה עתיקות שם, ממשיך הלאה לבקעה

ומגיע לפצאל, יורד לחוות התנינים, הולך לירדן. אפשר לעשות לינקג' בין משרד

החקלאות בתחום שלו לבין משרד התיירות?

בהמשך למה ששאל חבר-הכנסת דן תיכון אני רוצה לשאול לנוכח הגידול שיש

במינהל המחקר החקלאי והמדען הראשי של כ-40%-30 השנה , מעניין לשמוע אם הכספים

שהושקעו בשנה שעברה של כ-100 מיליון שקל, יש להם איזשהן תוצאות. האם יש סיבה

השנה לגידול הניכר הזה בהשקעה והאם יש בכך הליכה לקראת מחקרים מעניינים בתחום

החקלאי, או שזה גידול בשכר? מה באמת גודל ההשקעה במחקר גופו?

ראיתי פה השקעות גדולות מאוד בהתיישבות החדשה, חוק הגליל. ראיתי מול זה

השקעות כל כך קלושות במגזר המיעוטים. חבל שכתבתם את זה. זה נבלע. מול השקעות

של 111 מיליון שקל בהתיישבות החדשה ומול השקעה של 66 מיליון שקל בחוק הגליל,

שזה פוסח באופן ברור בחוק עצמו, בהפליה מכוונת, על מגזר המיעוטים - במגזר

המיעוטים יש השקעה של מיליון ו-600 אלף שקל. אני מבקש לדעת בתקציב 1993 כמה

השקעתם בתמיכות בענפי החקלאות השונים במגזר המיעוטים, וכמה השקעתם בתשתיות,



להוציא את מינהל משק המים שזה תקציב נפרד שהולך לפי חלוקה של משרדים ממשלתיים.

אני מדבר על ענפי החקלאות - ירקות, פירות וכו'.

אני חושב שהשר צור צריך לשנות את המגמה הזאת של לא לתת אפשרות אפילו

לישובים הדרוזיים שיש בהם משפחות שכולות ושיש שם אנשים שיש להם אפשרות לעבוד

בחקלאות ולהתפרנס, כי צריך לזכור שגם תעשיה אין שם. עם כל הכבוד לכם, עם כל

המכסות של ענף הלול והפטמים וכל מה שאתם עושים, ויש אנשים שמקבלים יותר מדי

שנה בשנה, אני מבקש לדעת כמה טונות התוספו בענף הפטמים והלול, כי אני יודע

למשל כמה ניתן לנו במגזר הדרוזי, וכמה משפחות שכולות שמגישות בקשות מזה עשר

שנים ויותר לא מקבלות. אני חושב שהמשך ההפליה הזאת יביא אותנו לידי כך

שנצביע נגד התקציב הזה. זה לא יכול להימשך כך. אתם עושים סדרה של חוקים,

תקציב מכוון למגזרים מסוימים, ואחרים אתם פשוט מייבשים אותם. אנחנו מיובשים.

אם אתם רוצים שעקב כך אנחנו נוותר על כל האדמות, נוותר, אבל תגידו את זה באופן

הברור ביותר. לא יכול להיות מצב שמשפחות שכותות שהגישו בקשות ללול או לגידול

חקלאי אחר, לא יקבלו. כי אתם מכוונים למגזר הזה גידולים מסוימים מאוד שאחרים

לא רוצים לעשות.

אני גם מבקש לדעת לנוכח המצב הקשה של הזיתים השנה והיעדר יבול, אם יש לכם

כוונה לתת תמיכה או פיצויים על זה שאין השנה יבול זיתים כלל וכלל.

אני מבקש לדעת בתמיכה שאתם מעניקים לרשות שמורות הטבע אלו פעולות נעשות

על ידי הרשות, ולמה כל שנה אנחנו מקבלים אגרות יותר גבוהות של ציד ועושים מסחר

מציד צבאים. הם עושים כאוות נפשם שם. פעם אחת לא התירו לצוד צבאים, זה היה כמו

רצח. עכשיו כדי לזכות בתקציב יש שם חופשיות גמורה, רק כדי לגבות יותר כסף.

פ י בדש;

אני מאמין שזו השנה השלישית שהולכים להזרים מים מהכנרת לים

המלח. מה נעשה למניעה של הזרמת מים ואיבוד מים. קראתי פה ושם שהאוצר טרפד כל

מיני השקעות. אני רוצה תשובה לענין הזה, כי חבל, אנחנו לא משופעים במים.

עד כמה הולכים להרחיב בתחום של אילוץ גורמים מסוימים להשתמש

במי קולחים מטוהרים. בזמני העליתי את הנושא למשרד לאיכות הסביבה והצעתי כמה

פעמים הקמת ועדה משותפת למשרד החקלאות ולמשרד לאיכות הסביבה, לאלץ גופים או

מגדלים מסוימים לקנות מי קולחים ולא מים יקרים. אני מתכוון למשל לקק"ל וגורמים

שמשתמשים במים יקרים בשעה שיכולים להשתמש במי קולהים. האם יש תכנית בענין הזה?.

אי-אפשר לחייב את המושבניקים בעלות כל כך גבוהה, בעלות

האמיתית של הביוב במושבים. המושבים צריכים לעבור לביוב מרכזי. העלות לא יכולה

ליפול על המושבניק כי זו עלות גבוהה מאוד. עד כמה משרד החקלאות הולך לתת את

הדעת בענין הזה?

אם מדברים על מושבים, פעם בפגישה במרחבים העלינו את הנושא של תקציב של

בדיקה מקיפה של המושבים מבחינה כלכלית ומבחינת ייזום תעסוקה במושבים. אני חושב

שאם עושים עבודה נכונה אפשר לקלוט את הבעיות ולנסות למצוא מענה של תעסוקה, אם

זה בתעשיה או בתחומים אחרים. אני חושב שחייבים לתת לכך מענה, כי יש מושבים,

לפחות באזור שאני מדבר עליו, מרחבים, שהם במצב קשה מאוד. חייבים לתת תקציב

בדיקה של מצב המושבים.

לגבי מדיניות שיווק עצמאית לחו"ל - האם אתה הולך לעודד את זה? אני מכיר

את הסיפור של הערבה, שהם יורקים דם בענין הזה. אני חושב שהגוף הזה שקם בערבה

נתן לחקלאים בערבה תוספת גדולה מאוד בהכנסה וצריך לעודד כאלה ולא את הגופים

המסורבלים שהיו קיימים עד היום.



מה קורה עם הכלבת? אני לא רואה טיפול אינטנסיבי. עוד מעט אני רואה את

הבדואים מסביבי מתחילים לנבוח מרוב נשיכות של כלבת באזור. כישוב אנהנו לא

יכולים להשתלט על מה שקורה בחוץ, בקושי אנחנו מטפלים במה שקורה בפנים. אני

חושב שהשירות הווטרינרי לא עושה די, ולא הסיירת הירוקה. אני חושב ששלושים שנה

לא היתה מכת כלבת כפי שיש השנה, ואני חושב שהמשרד צריך לטפל ספציפית וחזק

בענין.

דבר אחרון - אני שמח על תוספת תקציב בפיתוח של 30%. אני חושב שלאחרונה זה

די הוזנח. פעם מדינת ישראל הובילה בנושא החקלאי והיא התחילה לסגת.

ס' טריף;

שכחתי לשאול, מול תמיכות של 415 מיליון שקל, האם אפשר לקבל נתונים על

היקף היצור החקלאי.

השר י' צור;

נתנו.

היו"ר ג' גל;

7.5 מיליון שקל.

די מגן;

אדוני היושב-ראש, אני חושב מאוד שהשר ימשיך להשתתף בדיונים הבאים שהם

בבחינת המשך של הדיון היום בתקציב משרד החקלאות. משום שלאחד הנושאים הגדולים

ביותר בחקלאות, בין היקרים ביותר, נושא המים, אנחנו כמעט ולא מתייחסים, לא

בהצעת התקציב וללא במחשבה לגבי המדיניות הרב-שנתית ולא בשנה הקרובה. אני חושב

שההתפתחויות המדיניות מחייבות אותנו לערוך דיון . אני לא יודע מהם ההסכמים,

מי ישלוט על מקורות המים, מי יוכל לחדור לאקוויפר ההר ומי לא. זה נושא שמחייב

אותנו למחשבה בכל מה שקשור להמשך התפתחות החקלאות.

אני לא מבין את החשבון הכלכלי כאשר אנחנו אומרים שגידול הדרים וגידול

כותנה זה כלכלי. השר כמעט שיכנע אותנו שזה כלכלי. זה כלכלי כשאנחנו יודעים מה

המחיר המסובסד . אבל אנחנו כוועדת כספים ואתה כממשלה חייבים כשעושים חשבון

כלכלי לראות בדיוק כמה עולים המים ולפי זה לתכנן את הנושאים.

חשבתי ואני מקבל את דעתך, שהסנטימנטים שיש לנו כלפי ענף ההדרים ואפילו

הכותנה, צריכים לשמר את הענפים האלה. אבל לדעתי במינימום ההכרחי. אמרת לשמירת

הידע, להתפתחות המדע וכוי. אבל כל דבר שקשור לבזבוז, והשבת לי בפתק להערתי

שמדובר ב-50 ליטר מי קולחים, אבל 50 ליטר מי קולחים לק"ג תפוזים זה דבר

אבסורדי. אי-אפשר להתחרות בדברים כאלה. אני חושב ששני הענפים הללו במיוחד

נוכח מחירי האמיתיים, צריכים התייחסות של השר.

לפני כמה שנים, שנת הברכה הידועה, ראינו את טבריה ומנחמיה מוצפות כשסכר

דגניה נפתח. ואז פניתי ושאלתי מה הבעיה ואמרו לי שמזמינים משאבה רביעית.

השר י י צור;

יש.

די מגן;

היא גם הספיקה כבר להתקלקל ואין כסף לתקן אותה. היא תפעל השנה אם בעזרת



השם יירדו גשמי ברכה? לפי הידיעות שיש בידי, יש משאבה רביעית אבל הסכנה הזו

שנבזבז שוב מים היא עדיין מוחשית. אם כך, זאת שערוריה וצריך לעשות הכול

למנוע זאת.

הואיל והבר-הכנסת אביטל נמצא כאן אני רוצה לומר, כי יש מדיניות נכונה

לחציל חקלאים כאשר הם נכשלים ומתמוטטים שלא באשמתם. ישנה דוגמא בחבל לכיש,

חנניה דהן מניר-חן. חקלאי שבעיני, אני מקווה שגם בעיניך, נחשב עד לפרוץ

האינתיפאדה , עד לדצמבר 1987 לסמל החקלאי המצטיין באזור. אני חושב שהוא גידל

סלרי, שזה גידול שצריך לקטוף אותו תוך כמה ימים. בקיצור, הוא התמוטט. לדעתי

צריכה להיות מדיניות במשרד החקלאי לשקם חקלאים לא כדי שיצליחו איכשהו לחיות עם

פריסת חובות לבנקים, כפי שהוא חי, אלא לשקם אותם כדי שיחזרו לענף. במיוחד

חקלאים אשר אליבא דכולי עלמא הם חקלאים מצטיינים. יש לזה השפעה מוראלית

ומקצועית חשובה מאוד. נקבתי בשמו של האיש כדי שאם תרצו אולי לתת דוגמאות היכן

הצלחתם לשקם בשנים האחרונות חקלאים כדי לחזור לחקלאות, אני אשמח ללמוד את

השיטה.

חובות הקיבוצים - התרגלנו לענין הזה, ואני תומך בכל הפעולות לשקם את

הקיבוצים. אבל מה זה 25 מיליון שקלים לחובות של הקיבוצים החדשים? א ני לא

יודע מה מקור החובות ומתי הוחלט על כיסוי חובות של הקיבוצים החדשים?

אגרקסקו - אני שומע שיש מגמות להפרטה. איך זה עובדה? אני רוצה, בבקשה, גם

לדעת באיזה שלבים.

נקודה אחרונה, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר בלי קצת התנגחות פוליטית, זה

חיסול השבונות עם השר. הגשתי שאילתה לשר למה הוא מדכא את סגנו. מה עושה השר?

כותב תשובה ושולח את סגנו לענות לי במליאה.

השר יי צור;

זה לא בכוונה. אתה צודק.

ד' מג;

מדי פעם עולים קולות מלשכת סגן השר ומגיעים לעיתונות. תשתדל להפסיק עם

זה.

השר י י צור;

נושא המים מחייב דיון נפרד.

היו"ר גי גל;

מחר בבוקר ניתן את רשות הדיבור לאלה שרשומים. אתה תיתן את התשובות על

השאלות של היום, ואחר-כך נמשיך מיד במים ונגמור את הדיון על המים.

ש' אביטל;

השאלות שתישאלנה מחר, השר יענה עליהן?



היו"ר ג' גל;

כן. מחר יש לנו מספיק זמן, אנחנו יושבים ארבע שעות, עד השעה שתיים, אם

יחיח צורך. לידיעת חחברים, יש עוד משרדים במדינה, לא רק משרד החקלאות. יומיים

למשרד החקלאות זה יותר ממרבית המשרדים עד עכשיו. מחר בבוקר תהיה תשובה ואחר-כך

יהיה דיו ן על המים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00