הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 207

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ה בחשון התשנ"ד (9 בנובמבר 1993). שעה 10:00

חברי הוועדה; ג' גל - היו"ר

חי אורון

א' גולדשמידט

די מגן

אי פורז

ר' פנחסי

ג י שגיא

מ"מ: מי איתן

פ י בדש

א' דיין

די תיכון

מוזמנים; שר המשטרה מ' שחל

רב ניצב ר' פלד - מפכ"ל המשטרה

רב-גונדר אי ביבי - נציב שירות בתי הסוהר

י' לפידות - מנכ"ל משרד המשטרה

י י אפרת )

מי ברטוב )

ד' ברינקר )

ע' גונן ) משטרת ישראל

ר' לוי )

ר' 'וטוב )

מי קורקוס )

א' רפאל' - שירות בתי הסוהר

א' רוזנטל - " " "

י י בן-יונתן )

אי דריימן ) משרד האוצר

א' שניידר )

מ' מזרחי - משרד ראש הממשלה

ח' בר-שי )

ע' חנוך ) משרד התעשיה והמסחר

ג' כהן )

י י טמלר - לשכת המסחר

ח' פרי - "

יועץ משפטי; א' דמביץ

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

כלכלנית; ס י אלחנני

קצרנית; אי לוין

3731

1. תקציב משרד המשטרה לשנת 1993

2. שינויים בתקציב לשנת 1993

3. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מס' 57). התשנ"ד-1993

4. צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על

הייצור המקומי) (תיקון מס' 2), התשנ"ג-1993

5. צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הסדרת ייצור

ביקוש וצריכה)(מס' 2) (תיקון מס' 4), התשנ"ג-1993

6. חוק מע"מ (תיקון מס' 11)



1. תקציב משרד המשטרה לשנת 1993

רבותי, אדוני השר, אנו ממשיכים את הישיבה מאתמול.

אתמול חברי הכנסת אמרו את מה שהיה להם לומר ולשאול, והיום אנחנו נקבל תשובה,

וחזקה על ההברים ששאלו אתמול ולא נמצאים פה, שאנחנו נעביר להם את הפרוטוקול,

ברשותך, והם יעיינו בו ויידעו מה היו התשובות.

שר המשטרה מ' שחל;

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, דבריך שאני רוצה לקבל אותם בחוש ההומור הראוי,

מזכירים סיפור שהיה עם ברנרד שאו, שמחזה שלו הוצג וכולם התלהבו ממנו. אשה שהיתה

בקהל, מישהו דרך לה על הרגל והיא התחילה לצעוק "אי". הוא אמר לה, גברתי, את ואני

שנינו מבינים את הענין. אז אני אומר ליושב-ראש, אתה ואני מבינים את הענין. אני

מניח שחברי הכנסת ששאלו את השאלות יעיינו בפרוטוקול כדי לדעת מה היו התשובות

שנתנו, שטרחנו אמש להכין אותן.

נשאלנו כמה שאלות לגבי הנסיון של משטרת התנועה הארצית. אני רוצה להשיב עליהן

משטרת התנועה הארצית הופעלה במסגרת ניסוי מבוקר החל מחודש אוגוסט

1991- אומר מראש, כחבר הממשלה בממשלת הליכוד הלאומית, כשהנושא עלה, לא הייתי בין

אלה שהתלהבו ממנו. תמכתי אז בדעתו של שר המשטרה חיים בר-לב, שאם יש מקום להגדיל

את כוח-האדם במשטרה לצורך הפיקוח על התנועה, אבל במסגרת הכוללת של המשטרוק, לפי

סדרי עדיפויות שלה ולא להקים משטרת תנועה נפרדת. בשלב מאוחר יותר, נדמה לי כאשר

נפלה הממשלה ב-1990. הביא שר המשטרה רוני מילוא הצעה, וההצעה היי™ מבוססת על

מימון משותף של המכון לבטיחות בדרכים שמימן את הקמתה של משטרת התנועה. התנאי שלו

היה שזו תהיה משטרה נפרדת, עם פיקוד נפרד, עם משטרה ארצית, על כל המשתמע מכך.

המשטרה כהרגלה ולפי המבנה שלה, קיבלה את העמדה וביצעה על הצד הטוב ביותר את מה

שהוחלט בממשלה.

על כל פנים זה בא כהצעת משרד המשטרה והאוצר?

שר המשטרה מ' שחל;

גם היום המימון מגיע דרך המרכז לבטיחות בדרכים של משרד התחבורה.

לצורך הפעלת משטרת התנועה הארצית נוספו בשלב אי 150 שוטרים, 30 כלי רכב

ואמצעים נוספים. בשלב בי, כשהייתי בתפקיד, לאחר שהתברר שמשטרת התנועה הארצית

איננה פועלת במחוז הדרומי של המשטרה, ביקשתי להוסיף, ואכן הוספו עוד 75 שוטרים

ו-30 כלי רכב. בסך הכול לביצוע המשימה יש 225 שוטרים ו-60 כלי רכב.

מדו"ח הביניים שהוכן על-ידי הטכניון וזה הגוף המלווה את הניסוי, כי נשאלה פה

שאלה אתמול מי הגוף המלווה את הניסוי הזה - בקיצור אמנה מה עולה עד עכשיו לפי

א. רמת הפעילות של משטרת ישראל לאכיפת חוקי התנועה

הוכפלה לאחר הקמת משטרת התנועה הארצית. ב. ישנן מגבלות ביכולת לממש את מלוא

פוטנציאל האכיפה עקב קיום מספר צווארי בקבוק בתהליך כגון מערכת בתי-המשפט.

משרד המשפטים יחד איתנו ומשרד התחבורה, נערך כדי לקיים שיפוט בבתי-הדין לתעבורה

אחר הצהריים. הענין הזה התחיל לפעול. הוא מחייב, אגב, את משטרת ישראל להוסיף

תובעים. לזה לא מתקצבים לנו כסף. אני אומר את זה כאן לוועדת הכספים בתקווה שתבינו

גם את הרמז.



היו "ר ג' גל;

מאיפה להעביר את הסכום?

שר המשטרה מ' שחל;

אני לא אומר לך מאיפה תעבירו. אני אומר מה המציאות. אני אומר לך שיש לנו בעיה

אמיתית.

ג. אכיפה מסיבית בכבישים נמצא כיעילה והביאה לירידה משמעותית במהירויות

הנסיעה. ד. מניתוח התפתחות התאונות נמצאה ירידה של כ- 10% בתאונות בכבישים

שבאחריות משטרת התנועה הארצית - תאונות קטלניות וקשות - בהשוואה לכבישי הביקורת.

ה. מעבודת המחקר שהוכנה על-ידי הטכניון עולה כי קיימות מגמות חיוביות המצביעות על

תרומתה של משטרת התנועה הארצית לשיפור הבטיחות בדרכים, ביניהן: ירידה במהירויות

הנסיעה בזמן אכיפה מסיבית, גישה חיובית של הציבור לנושא האכיפה, יתר התמקצעות של

העוסקים בנושא האכיפה ועל-ידי כך שיפור האכיפה.

ניתוח תאונות הדרכים לשנת 1993: בתקופת ינואר-אוקטובר 1993 חלה ירידה של

7.6% במספר ההרוגים בתאונות דרכים לעומת אותה תקופה אשתקד. אני חייב להביע צער

שהתאונות של השבוע האחרון העלו למעשה את העקומה הזאת בחזרה עם 30 ההרוגים שהיו.

במספר הנפגעים קשה חלה ירידה של 14.2% .בסך הכול הנפגעים לא חל שינוי.

בתקופה ינואר-אוקטובר 1993 נרשמו על-ידי שוטרי משטרת התנועה

הארצית 209,000 דו"חות תנועה לעומת 166,000 דו"חות באותה תקופה אשתקד. עליה של

26%. בתקופה ינואר-אוקטובר 1993 נפסלו מינהלית רשיונות הנהיגה של 8,600 נהגים

בעבירות חמורות לעומת 4,000 באותה תקופה אשתקד.

מאחר והניסוי עדיין לא הסתיים, סוכם על דעת המשרדים הנוגעים בדבר -

משרדי המשטרה, האוצר והתחבורה - להאריך את הניסוי בשנה נוספת. בתקופה זו ייבחנו

שיטות אכיפה נוספות כדי למצות את המירב מהפעלת משטרת התנועה הארצית ויושלם דו"ח

הטכניון. לקראת סוף שנת 1994 יוסקו מסקנות לגבי היעילות והכדאיות שבהפעלת משטרת

התנועה הארצית.

אומר מלה אחת לפי ההתרשמות שלי, ואני יודע שהמפכ"ל בנושא הזה לא רק תומך אלא

הוא עצמו יזם התייחסות בנושא. מאחר ומדובר במשטרת התנועה הארצית שהכפיפות שלה

איננה למרחב בו היא פועלת, לדעתי קיים בזבוז מבחינת ההיערכות הכללית של המשטרה

בכך שהמרחב עצמו לא תמיד יודע על סדרי העדיפויות, סדרי העבודה של משטרת התנועה

הארצית שפועלת בפו"ם. לי נדמה שיכולנו להפיק תועלת רבה יותר אילו היה איזשהו

קשר, זיקה -ואני לא מגדיר אותו כרגע, הוא יכול להיות רופף, הוא יכול להיות גמיש,

אבל לדעתי הוא חיוני - אני מניח שאפשר היה להגיע לתועלת רבה יותר אם הדבר הזה היה

מתבצע בדרך של תיאום מרחבי בנוסף להיותה משטרת תנועה ארצית.

לשינוי הזה מתנגד בתוקף משרד התחבורה. לא רק בתוקף אלא גם באיומים. הוא בעל

המאה והוא טוען שהוא לא יתן את התקציבים אם אנחנו נשנה כהוא זה במבנה הפיקוד של

פעולת משטרת התנועה הארצית עם המרחבים או המחוזות של המשטרה. ביקשתי לזמן פגישה

עם משרד התחבורה, יחד עם המפכ"ל, לנסות לשכנע אותם בהגיון שהדבר הזה דרוש, או

אפילו אלטרנטיבית ללכת למחוז אחד ולהראות ששיטה של שילוב שני הדברים יחד יכולה

להביא תועלת רבה יותר.

לשאלת חבר-הכנסת שטרית בנושא ניתוח הסיבות לתאונות הדרכים וניתוח מקום

משטרת ישראל מבצעת ניתוח מפורט של כל תאונה על-פי מאפייניה, בתוך זה

ציון חומרת התאונה, מקום האירוע, שעת התאונה, הסיבות לר1אונה, סוג הדרך, היום

בשבוע בו אירעה התאונה וכו'. על בסיס נתונים אלו מפיקה משטרת ישראל דו "ח חודשי

מפורט חמועבר לכל דרגי הפיקוד ומשמש כבסיס לתכנון הפעילות ומוקדי האכיפה. גורמי

הפיקוד במשטרת ישראל מבקשים ומקבלים ניתוחים סטטיסטיים על-פי חתכים שונים של

נתוני התאונות לצורך תכנון עבודתם.

משטרת ישראל מציינת 36 סיבות שונות לתאונות דרכים.

בדיווח הסטטיסטי המצורף לספר התקציב מודגשות 7 הסיבות העיקריות, יתרת הסיבות

לתאונות מסתכמות ב- 46% מסך התאונות ובהן נכללות הסיבות הבאות: ליקוי מכני,

אי-ציות לרמזור, פניה לא נכונה, נסיעה לאהור, סינוור, שיכרות וכדי. בדיווח

החודשי המופץ לפיקוד המשטרה קיים פירוט של כל הסיבות לתאונות,

המהירות היא במקום נמוך?

המהירות לא מהווה גורם כשלעצמה, תאונה אם היא מתבצעת במהירות מופרזת הסיכון

שהיא תהיה תאונה קטלנית רב יותר, אבל כסיבה היא לא גורם,

כ- 50% מההרוגים בתאונות הדרכים הם הולכי רגל, בתאונות הקטלניות, כ- 45% הן

תאונות בתוך ערים ולא בכבישים בין-עירוניים, הנתונים האלה חייבו אותנו גם להתייחס

התייחסות מיוחדת לבעיית אכיפת חוקי התנועה בישובים עירוניים, ואכן מסוף שנה זאת,

בהחלט בשנת 1994, יהיו בשלוש הערים הגדולות 100 שוטרים בכל עיר - חיפה, תל-אביב

וירושלים, שתפקידם היחיד הוא אכיפת חוקי התנועה, בטיחות בדרכים וכו', גם זה

ניסוי, התקציב לכך נמצא מתוך הסכמה מאולצת, הייתי קורא לה, של האוצר, לממן את 300

השוטרים האלה מתוך ההכנסות של דו"חות התנועה, ואנחנו מעריכים שאם הנסיון הזה

יצליח ניתן יהיה להרחיב אותו גם למרכזים עירוניים נוספים, אני תולה תקוות

בניסוי חזה ובנוכחות של המשטרה, כי לדעתי הבעיה העירונית מחייבת טיפול לא פחות

מאשר הכבישםי הבין-עירוניים,

חבר-הכנסת שלמה בוחבוט וחבר-הכנסת סלאח טריף שאלו שאלות בקשר לגיוס שוטרים

למשטרת ישראל והלוחמה בנגע הסמים, אני רוצה לציין שבתקופת ינואר-אוקטובר 1993

גייסה משטרת ישראל 2,040 שוטרים מהמגזרים הבאים: 1,875 יהודים,143 דרוזים, 41

בני עדות אחרות, אני לכן מוחה בתוקף על דבריו של חבר-הכנסת סלאח טריף שטען אתמול

שלא לוקחים את זה בחשבון, כלומר, השירות של הדרוזים בצה"ל היה בהחלט מרכיב חשוב

מאוד בחלוקה, והחלוקה הזאת נעשתה מראש, אנחנו נעלה את מספר הדרוזים שיגוייסו

למשטרה, כי בסך הכול הכוונה להגיע בתוך הגיוס הזה ל-250 שוטרים מבני המיעוטים,

זאת אומרת דרוזים, בדואים, מוסלמים, נוצרים, בני העדות האחרות שהם מוסלמים

ונוצרים - 41, מספרם קטן לדעתי, החלוקה שהמלצתי עליה היא שנגיע לבין 170-160

דרוזים, וכ-70 מוסלמים ונוצרים, יש גם מספר קטן של צירקסים שמתגייסים, זח במסגרת

כוללת של חיזוק תפקוד המשטרה במגזר הערבי, יש תופעה חיובית בזמן האחרון, שישובים

ערביים רוצים תחנות משטרה, רואים במשטרה גורם שחיוני לבטחון, לסדר הציבורי, ואני

רואה את זה כמגמה חיובית, אם אני משווה את יחס האוכלוסיה הערבית לפני שנים עם קום

מדינה למשטרת ישראל,

למה לא מגייסים נשים? בדרום אני יודע שמסרבים לגייס נשים,

הסבא שלי היה אומר, בלוויה כולם בוכים, כל אחד על מה שכואב לו, אין מקום

עבודה במדינה שיש בו נשים באחוז כח גבוה כמו במשטרת ישראל, אבל בגיוס האחרון עם

תוספת אלף השוטרים, וח-400 שקיבלנו בהתחלת השנה, נועד לחיזוק החלק המבצעי של

המשטרה, אני כולל בחלק המבצעי מלחמה בסמים, טיפול בדקירות, סיור ומשמר הגבול,

במסגרת הזאת יש לנו ענין בגיוס מה שנקרא חיילים ולא עבודות פקידותיות במטות,

מטבע הדברים היינה כאן מדיניות שאני אומר אותה ואומר אותה בכל אומץ הלב,



נטענו טענות על ידי חבר-הכנסת בוחבוט, שלא קיבלו שוטרים במחוז הצפוני.

אם היו פה נשים היית מסתכן, כי אתה אומר שנשים לא מתאימות לתפקוד מבצעי.

תאמין לי, חבר-הכנסת בדש, אני בטוח שמה שאמרתי מיד יגיע לחברות הכנסת.

נאמר כאילו שלא גוייסו למחוז הצפוני והיה קיפוח. לא מניה ולא מקצתיה. למחוז

הצפוני של המשטרה נוספו 339 שוטרים ו-24 כלי רכב. למחוז תל-אביב נוספו 251 שוטרים

ו-19 כלי רכב. למחוז הדרומי נוספו 294 שוטרים ו-27כלי רכב. למחוז ירושלים נוספו

289 שוטרים ו-21 כלי רכב. למחוז מרכז נוספו 268 ו-25 כלי רכב. למשמר הגבול נוספו

151 שוטרים. ליחידות ארציות והמטה הארצי נוספו 180 שוטרים ו-9 כלי רכב.

מתוך תוספת כוח-האדם נוספו ליחידות העוסקות ישירות בלוחמה בסחר ושימו בסמים

67 שוטרים ו-10 כלי רכב.

מעבר לכך נוספו מאות שוטרים ליחידות הבילוש, חקירות ומודיעין, העוסקות אף הן

בעקיפין בנושא הסמים.

במקביל השקיעה משטרתת ישראל מאות אלפי שקלים ברכישת ציוד ייעוד ליחידות אלו,

בכלל זה ציוד ראיית לילה, ציוד ראיית לילה תרמי, ציוד הנצחה, אמצעי קשר משוכללים,

כלי רכב סמויים וכו'. כלומר, לבוא ולהגיד שהמשטרה פועלת כמו בזמן התורכים לא

היה מקום. אני, אגב, מציע ליושב-ראש ועדת הכספים ולחברי הוועדה, ובאמת מתכוון

אני מציע ביקור אחד ביחידה הצפונית או ביחידה

אחרת שמטפלת בסמים. אני חושב שזה יתן לכם לראות מימד חשוב מאוד בפעילותה של

המשטרה. הדבר השני , לראות ערב אחד במחוזות שבהם יש מה שנקרא ריכוז גבוה של פעילות

פלילית, לראות מה קורה - - -

היו"ר ג' גל;

היות שתיארנו לעצמנו שזה מה שתבקש מאתנו, לפני חודשיים עשינו ביקור במחוז

תל-אביב.

אני יודע, סיפר לי גבי לסט, אבל היו מיעוט קטן.

כל הבר כנסת הוא חשוב, ועבדך הנאמן גם ביקר לאחרונה בשני כפרים של נגמלים.

רציתי להציע לכם שאני בביקור הזה אצטרף אליכם.

ברגע שהוספת את זה, שמחתי ונעשה זאת.

במסגרת הגברת הלוחמה בנגע הסמים הוחלט להציב 3 נציגים נוספים של משטרת ישראל

בחו"ל - נציג ברוסיה, נציג באוקראינה ונציג בקולומביה.



ד י תיכון ;

מחוץ למשטרה?

שר המשטרה מ י שחל;

יש גם היום קציני משטרה.

די תיכון;

רק בארצות-הברית ובאירופה.

לא. יש באירופה בכמה מקומות. עקב הפעילותת הרבה ואני מציין את החשיפה

האחרונה, נדמה לי השניה בגודלה, של הטונה קוקאין שזאת היתה פעולה שנמשכה קרוב

לשנה, שבה משטרת ישראל מילאה תפקיד מרכזי ושבה היו שותפות חמש משטרות על כמה

יבשות מקולומביה, הולנד - - -

מה עושה נציג כזה בקולומביה? הוא חבר של אסקובר?

השר משיב עכשיו לא על שאלות של היום אלא של אתמול. אם יהיו שאלות נוספות

ויישאר זמן, אתן לך. אני מבקש מהשר, אל תשיב לשאלות עכשיו.

שר המשטרה מ י שחל;

שאלה נוספת שנשאלה על-ידי שני חברי הכנסת הנכבדים טריף ובוחבוט, נגעה למשמר

האזרחי במחוז הצפוני ופעילות המשטרה בתחנת מעונה. אני רוצה למסור כמה נתונים. כוח

האדם בתחנה גדל מ-35 משרות ל-37 משרות. נוספו שני בלשים. מצבת המתנדבים למשמר

האזרחי במחוז הצפוני עומדת על כ- 14 אלף מתנדבים, גידול של כ-1,000 מתנדבים

בהשוואה לשנה קודמת.

.במעונה לבד מספר המתנדבים 314, בתוך זה 37 מתנדבים ביחידות מיוחדות כגון

יחידות מתמי"ד וית"מ. בנוסף פועלים 70 מתנדבים במסגרת 4 כיתות כוננות - 28

מתנדבים בכיתת כוננות לילה, ו-42 מתנדבים בכיתות כוננות יום במפעלים.

פעילות המשטרה במקום קיבלה תנופה ניכרת, ובשנת 1993 נפתחו 120 תיקים בגין סחר

ושימוש בסמים לעומת 10 תיקים בשנה הקודמת. בשנת 1993 נפתחו 830 תיקים מסוגים

שונים לעומת 317 תיקים בשנה קודמת. כאמור, פעילות המשטרה גדלה והתוצאות ניכרות

בשטח.

אני לא נותן ציונים למחוז זה או אחר, כי לדעתי כולם טובים. אבל בגלל דברי

-ביקורת שהושמעו אתמול על-ידי חבר-הכנסת בוחבוט, אני מוצא לנכון לציין את המחוז

חצפוני, את המפקדים, את הקצינים. אני אומר לכם כמי שגם גר ונמצא שם במקום, זהו

מחוז מהטובים בפעילות מסורה ויוצאת מן הכלל עם קצונה מוכשרת שאין כמוה. לכן אני

קצת מופתע וגם כואב על כך שדברים נאמרים מבלי שתהיה בדיקת העובדות.

שאלה ששאל חבר-הכנסת מאיר שטרית בנושא נפח המנוע של הרכב המבצעי במשטרת ישראל

- משטרת ישראל מפעילה כלי רכב מבצעיים בנפחי מנוע שונים ההל מ-1400 סמ"ק ועד 2000

סמ"ק. כלי הרכב נרכשים בהתאם למשיטמות להן הם מיועדים. המשטרה לא מוצאת הצדקה

כלכלית בהגדלת נפח המנוע של כלי הרכב המבצעיים. במאמר מוסגר אומר, אני כן רוצה

להגיע למצב שבו ניידות המשטרה תהיינה מצויידות במכשור חדיש, לרבות חלק מהן עם

מ י חשוב.



חבר-הכנסת מאיר שטרית שאל גם שאלה בקשר לעלות בניית מקום כליאה. משרד

המשטרה סיכם עם משרד האוצר תכנית חמש שנתית לבניית כ-4000 מקומות כליאה על-ידי

בניית בתי-סוהר חדשים, הסבת מתקנים קיימים למתקני כליאה ובניית אגפים נוספים

במתקני כליאה קיימים. מתקני הכליאה שייבנו הם ברמות בטחון שונות. מתקנים ברמת

בטחון מירבית, בינונית, מזערית וקלה.

העלות הממוצעת לבניית מקום כליאה נקבעת על-פי רמת הבטחון הנדרשת וסוג הבניה -

בניה חדשה, תוספת למתקן קיים וכדי. העלות הממוצעת לבניית מקום כליאה יכולה

לנועה בין 35 אלף שקל למקום כליאה, כאשר מדובר בתוספת אגף במתקן קיים, ל-130000

שקל כשמדובר בבניה חדשה.

אם הייתם בתל-אביב, אני מזמין אתכם לראות את בית-הסוהר החדש בצלמון שמיועד

ל-750 מקומות. אנחנו רוצים כבר להוסיף אגף חדש נוסף שיהיה בית-סוהר קל. זו המלה

האחרונה מבחינת בניית בתי-כלא, הכי מודרני, הכי חדיש. העלות שלו תהיה כ-100

מיליון שקל והוא נמצא כבר בשלבים של גמר השלד, ואני מקווה שהסיום שלו יהיה עד סוף

1993.

לשאלת חבר-חכנסת שטרית בנושא הקצת 11 אלף ש"ח להלוואות לסוהרים - הסוהרים

זכאים להלוואות ככל עובדי המדינה באמצעות בנק יהב. הסעיף התקציבי בהיקף של 11 אלף

ש"ח מי ועד - - -

11 מיליון .

שר המשטרה מ י שחל ;

לא, 11 אלף ש"ח.

מי איתן;

זה היה רק הפרשי ריבית.

שר המשטרה מ י שחל;

היתה בעיה של הלוואות מיוחדות שאושרו לסוהרים בשנת 1988-89 לתקופה של שלוש עד

חמש שנים, הלוואות לגביהן סוכם עם האוצר כי שירות בתי הסוהר יסייע במימון הריבית.

התכנית הנ"ל התבטלה והתקציב מיועד לכיסוי יתרת ההוצאות לסיום התכנית.

לשאלתו של חבר-הכנסת מיכאל איתן בנושא הפעלת אסירים באמצעות חברה להשמת

כוח-אדם- מדובר בפניח יזומה של חברה להשמת כוח-אדם לשירות בתי-הסוהר. בחודש

ספטמבר שנה זו הועסקו 18 אסירים מבית-הסוהר מעשיהו ו-35 מבית-סוהר השרון באמצעות

חברה זו. האסירים מועסקים בעיקר בעבודות בתחום הבניה, עבודות מסגרות, נגרות,

חשמל ומכו נאות רכב.

ההעסקה הינה על-פי חוזה - בין החברה לבין שירות בתי-הסוהר.

השכר המשולם לאסיר על-ידי החברה הוא על בסיס שכר המינימום במשק, שהוא גבוה

ביותר לעומת המקובל לתשלום בין כתלי בתי-הסוהר - כ- 1400 ש"ח לחודש.

אילו שירות בתי-הסוהר לא היה מעסיק את האסירים באמצעות החברה להשמת כוח-אדם,

קרוב לוודאי שחאסירים הללו לא היו מועסקים כלל או שהיו משתכרים מעט מאוד, עד 10

שקלים ליום. החברה לחשמת כוח-אדם מקבלת עמלה הנגבית מהמעסיק.

הסכום של 1400 הוא לא הסכום שנמסר לי שהם משתכרים.

שר המשטרה מ' שחל;

לשאלת חברי הכנסת סילבן שלום ואבי יחזקאל בנושא השוואת שכר השוטרים והסוהרים

לשכר חיילי הקבע בצה"ל - שכרם של כל השוטרים וכל הסוהרים מושווה במלואו לשכרם של

חיילי הקבע בצה"ל. בנושא תנאי שירות קיים פער. על-פי הסכם שנחתם בשנת 1993 בין

משרד המשטרה ומשרד האוצר יוענקו רוב תנאי השירות הנהוגים בצה"ל גם לשוטרים

ולסוהרים בתכנית ארבע שנתית, ועל-ידי כך יחוסל רוב הפער.

בענין זה אני בהחלט רוצה לציין את מנכ"ל משרד המשטרה שהשקיע מאמצים רבים

לשכנע את האוצר, ואני חייב לומר שהתוצאה היינה, כאמור, חיובית, ונסגור את הפער

הזה לחלוטין במסגרת ההסכם.

לשאלת חבר-הכנסת אבי יחזקאל בנושא תקצוב המשטרה הפלשתינאית - אין תכניות

לסייע מתקציב משרד המשטרה בהקמת המשטרה הפלשתינאית, ואין בתקציב המשרד כל מקורות

המיועדים למשימה זו. אבל מאחר ועניתי על שאלה של חבר-הכנסת אבי יחזקאל, יש לה

גם פן אחר, נוסף, ואני רוצח לומר שבמסגרת ההיערכות של המשטרה בעקבות ההסכמים

תהיינה לנו דרישות תקציביות, ואנחנו נגיש אותן במסגרת המבצע הכולל, יחד עם צה"ל.

אבל נגיש הוצאות נוספות - פינוי, היערכות חדשה, העברת תחנות משטרה, תגבור תחנות

המשטרה ביהודה, שומרון ועזה. כל אלה יחייבו תקציב נוסף.

יש גם תקצוב מכין לקראת מה שקורה, כל הגניבות בגלל המעבר הזה?

זה במסגרת העבודה השוטפת של המשטרה.

פ' בדש;

זה לא מספיק. צריך תגבור.

שר המשטרה מ י שחל;

תגברנו את מחוז הדרום. אמרתי 294 שוטרים.

פ' בדש;

אבל זה במסגרת החלוקה הארצית. יש זמנית תקופה קשה עד אפריל.

היו"ר גי גל;

קיבלת תשובה, אני מציע שנלך הלאה.

שר המשטרה מ י שחל;

חברי הכנסת סלאח טריף שאל בנושא מחשוב וטכנולוגיה במשטרת ישראל. המשטרה

משקיעה מיליוני שקלים מדי שנה ברכש ציוד טכנולוגי מתקדם ואמצעי מחשוב. מדי שנה

משקיעה המשטרה כ-4 מיליון דולר ברכש אמצעי מחשוב. במשטרת ישראל כ-900 מסופים

ו-300 מחשבי .P.C. כל תחנת משטרה מחוברת למערכת המחשב המרכזית. בתחנת עכו עליה

דובר בדיון, מותקנים 5 מסופים חפועלים לטובת מערך המודיעין, החקירות ושירותי

מי נהל שונים.



בשנה האחרונה עשתה המשטרה מספר פעולות משמעותיות בתחום המחשוב, בכלל זה הכנסת

מערכת ממוחשבת להשוואת טביעות אצבע בעלות של כ-5.5 מיליון דולר, מערכת ממוחשבת

להעברת מברקים בעלות של כמיליון דולר, והחלפת מערכת המחשב המרכזית בעלות של כ-

2.5 מיליון דולר, ועוד,

כפי שאמרתי, המשטרה מנסה גם במחשבה וגם באמצעים שיש לה להגיע לקידמה

טכנולוגית, אני חושב שהיא עושה זאת, אני רוצה לומר לכם שבביקורים ממדינות רבות

שבאים אלינו, הם מציינים במיוחד את המחלקות הטכנולוגיות של המשטרה, את הרמה

המקצועית של השוטרים, והמז"פ של המשטרה נחשב לאחד הטובים, לדעתי, שישנם

במשטרות,

הבעיות והפתרונות שלדעתי המשטרה תצטרך להתמודד איתם בשנת

1994- בראש וראשונה ההיערכות החדשה בעקבות ההסדרים. ללא ספק, נצטרך ללוות את

מה שיתרחש בשני התחומים - בתחום בטחון הפנים אני רואה את נושא ירושלים כמשימה

מרכזית מבחינת המשטרה, זו חובתה ותפקידה, המשטרה נערכה, דיונים בנושא הזה

התקיימו מספר פעמים, איך מתגברים, איך מחזקים את בטחון הפנים של האזרחים, איך

מבטיחים שההרגשה תהיה בכל חלקי העיר הרגשה של בטחון, עשינו כמה דברים שהיו

בבחינת יישום מסקנות העברה לגבי הכותל והר הבית, מה שהיה אחרי ועדת חפץ, משום

מה מסקנות הוועדה לא הוחלט לגביהן דבר, אני מניח שחבר-הכנסת דוד מגן יודע.

הענין הובא אז לממשלה ולא ההליטח לא בעד ולא נגד, אני מצאתי לנכון שאם הוקמה

ועדה אחר'- אירוע כזה, שחובתי לבצע את ההמלצות ככתבן וכלשונן, אתם תראו את זה

בזמן הקרוב ביותר, הוקמה יחידה מיוחדת של שוטרים, של קרוב ל-90 שוטרים, שהם

שוטרי הכותל, נקודות של משטרה במקום, גם מבחינת האיפיונים שלהן, יפות ומתקבלות

על הדעת ולא הברזנטים שהיו, זה היה פשוט נורא, בכניסה לכותל יהיו שערים

מגנטיים שעכשיו נמצאים בהתקנה, שישה שערים, עשינו גם מתקן לרכב שימנע כניסה.

מתקן הידראולי שיובא מחוץ-לארץ, פנינו לאנשי הווקף המוסלמי בענין הר הבית, כי

גם שם ישנן בעיות, אבל לא רצינו לעשות את זה בכפיה, בכוח, כי יש בעי ותש חייבו

גם התקנה על הקירות ושינוי של הצורה. הם מסרבים למרותש אנחנו הזהרנו אותם

ואמרנו להם שזה מיועד להגביר את הבטחון והשמירה. החלטתי לכתוב להם מכתב, לבוא

ולהגיד להם, למרות שהצענו מה שהצענו אתם סירבתם, אתם לא מעוניינים.

בענין ההמלצות לגבי ירושלים עצמה, יש המלצות גם בתחומים אחרים - כבישים,

פתחים, שערים, כל הדברים האלה נמצאים בדיונים בינינו לבין מערכת הבטחון. אני

מקווה שתוך פרק זמן קצר במחסומים שהיום מאויישים על-ידי צה"ל יהיו שוטרים והם

יאויישו 24 שעות ביממה על-ידי המשטרה. זה דורש כוח-אדם במספר לא קטן, אבל נעשה

זאת, ולדעתי הדבר הזה חשוב מכל הבחינות.

הדבר השני זה ההיערכות החדשה ביהודה, שומרון ועזה, אנחנו נמצאים גם

בבינוי, גם בשינוי וגם בהגברה,התפיסה של מערכת בטחון הפנים תקבע גם את הגודל

וגם את ההתייחסות, הנושא הזה, לדעתי, יגיע לדיון עד סוף 1993, עד חודש דצמבר,

והוא יקבע איזה מתכונת ומה תהיה הצורה,

משפט אחרון. במסגרת משרד המשטרה אני רוצה להפעיל מתחילת ינואר 1994 את

המועצה הציבורית למלחמה בפשיעה, המשטרה עוסקת באכיפה ובענישה יחד עם בתי-

המשפט, דרוש גוף שיעסוק בשיתוף הקהילה במניעת הפשיעה, הכוונה להגיע לשיתוף

פעולה עם נוער, עם כלל הציבור, כל ראשי הרשויות המקומיות, האזוריות, יהיו

שותפים לגוף הזה, פניתי למי שהיה נשיא אוניברסיטת חיפה לשעבר - - -

אתה תומך במשטרה עירונית?



שר המשטרה מי שחל;

לא, אני נגד משטרה עירונית. אני חושב שזה דבר מגוחך. לפעולה הציבורית

הזאת אני אפנה גם ליושב-ראש הכנסת שייבחרו כאן נציגים מהכנסת.

די מגן;

מי יעמוד בראשה?

שר המשטרה מי שחל;

אליעזר רפאלי שהיה נשיא אוניברסיטת חיפה. הכוונה לשתף בזה גם את האקדמיה .

וגם תושבי שכונות. אני ארחיק לכת, אני רוצה לחפש ולמצוא אנשים שעברו על בשרם,

ולנטות לעשות מזה מודעות ציבורית רחבה יותר כיעד. בעולםה דבר הזה מקובל.

ארצות-הברית עשתה כמה נסיונות בתחום הזה. אנחנו ניכנס לנסיון הזה בהיקף ציבורי

רהב ככל האפשר. תודה רבה.

היו"ר גי גל;

אדוני השר, נדמה לי שדלגת על נושא אחד שהעירו עליו כמה חברי כנסת וזה

התנהגות, לדעתם, נוקשה יותר של המשטרה כלפי מפגינים, והיה ראוי שתאמר משהו על

כך.

מי איתן;

הבטחת לי גם תשובה בנושא של הערכה בדבר יעילותה של משטרת התנועה.

על משטרת התנועה עניתי.

אני אקרא את הפרוטוקול.

בענין של ההפגנות חשבתי שמיותר להשיב על דבר שהוא מובן מאליו. משטרת

ישראל, ואני מתכוון לכל מלה בדבריי, משטרת ישראל היא משטרה עיוורת צבעים לצבע

הפוליטי של מי שמפגין, סיבת ההפגנה וגורם ההפגנה. היא מופקדת על הסדר הציבורי,

ובהתאם לכך היא פעלה גם בהפגנה שהיתה מול משרד ראש הממשלה, כפי שהיא פעלה

בהפגנות אחרות.

פ' בדש;

אתמול שחררו את כל העצורים?

שר המשטרה מ' שחל;

חלק כן וחלק לא. היא תמשיך לפעול לפי אותו נוהל.מאחר והנושא, אדוני

היושב-ראש, היה בכנסת, היה בוועדה לביקורת המדינה - אגב, הוועדה לביקורת

המדינה גוררת אותי על כל נושא מיד, ויושב פה חבר נכבד בוועדה - עניתי ונדמה

לי שאפילו שכנעתי את יושב-ראש הוועדה וחברי הוועדה שהתנהגות המשטרה באירוע

הספציפי הזה היתה למופת.

זה לא נכון. יכול להיות שאתה חושב ששכנעת, אבל אני אומר שלא שכנעת. הייתי

בישיבה ועובדה שהעליתי את זה מהדש. אנשים נפגעו בידיים ורגליים, נשים מבוגרות.

לאשה אהת הקרקפת נתלשה; באחת בלילה. לא הפריעו לאיש. ברוטליות כזאת. אני הייתי.

כעבור שבועיים שיתקו את כל שדה התעופה, והיכו במתינות. והשר אומר, שכנעתי,

והוא "מבסוט" והכול בסדר.

למה, כי בשדה התעופה זה העבודה?

מי איתן;

זה שיקול דעת מוטעח.

שר המשטרה מ' שחל;

חבר-הכנסת איתן, אנחנו מכירים קצת יותר מיום אחד, יש לי הערכה אליך. אין

לי שוס סיבה לחשוב אחרת ממה שאמרתי. אני אומר לך ואני מתכוון לכל מלה, יושבים

פה קציני משטרה ששמעו אותי ואני חוזר על זה מאה פעמים. אותי לא מעניין מי

המפגין, מה הכוונה הפוליטית שלו, והמשטרה לא תנהג כהוא זה שונה בקשר למפגין

מצד א' או מצד ב'.

אני לא הייתי מרוצה ואני יכול להגיד לך שגם המפכ"ל לא

היה מרוצח. היתה איזשחי הבטחה שניתנה ואנחנו קיימנו אותה. אני מודיע לך, אם

מישהו ירצה עוד פעם לעשות את המעשה, גם עם כל הבעייתיות שלגביה מדובר, שששת

אלפים אנשים יכולים להתפזר על המסלול ואז היית רואה תמונה שהמשטרה רצה אחריהם

כדי לתפוס אותם. לא כל כך פשוט.

אני לא אומר שזה פשוט.

אבל אני מודיע לך, מאחר והיתה בין המארגנים לבין הגורמים האחראים

הסכמה, לא ניסינו לשנות אותה. מכאן ואילך לא יקרה מקרה כזח.

אגיד לך דבר נוסף, היתה הפגנה של ההסתדרות כאן, של האיגוד המקצועי, הפגנה

שחרגה מהרשיון. השתמשנו בכל האמצעים, עצרנו אנשים, אפילו השתמשו בפרשים.

גוניתי כמעט בכינויים הכי חריפים על-ידי ההסתדרות ועל-ידי האיגודים המקצועיים.

לא שברו ידיים ורגליים. אני הייתי במקום, אתה לא היית שם. אני ראיתי. אני

לא אגן על דבר לא צודק.

אדו נ י השר, סיימת?

סיימתי. אני לא רוצה להפוך את זה לאישיו מרכזי.

אני רוצה לומר שאין סתירה בין אם בהפגנה זו או אחרת היתה טעות בשיקול

דעת, לבין מה שהשר אמר לגבי עירוונה של משטרת ישראל לגבי תנועות פוליטיות,

מפלגות פוליטיות וכיו"ב. אני מקווה שזה מוסכם. אם בהפגנה זו או אחרת היתה

טעות בשיקול דעת, הדברים נאמרו. גם אם מישהו הודה או לא הודה, אני מעריך שעצם

העלאת הנושא פה ודאי תגרום לכך שבפעמים נוספות תהיה מחשבה נוספת לגבי מה

שעושים או לא עושים. אבל נדמה לי שמוסכם על הכול שמשטרת ישראל היא חסרת פניות.

עקבנו ורשמנו לפנינו שהתקציב של משטרת ישראל

גדל ריאלית לעומת השנה שעברה, ואנחנו חושבים שזה דבר נכון.

תרשו לי להביע בפניכם את הערכת כל חברי הוועדה למאמצים שמשטרת ישראל

עושה, למצב הכמעט בלתי אפשרי שבו היא נתונה הרבה פעמים, ובסך הכול בתבונה

ובנחישות שהיא פועלת, ועל כך נדמה לי שכל חברי הוועדה שותפים להערכה. תודה

רבה לכם.

תודה רבה.



2. קביעת מוסדות ציבור לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

לפנינו נושא של קביעת מוסדות ציבור. זה מחולק לשניים. אני חייב לציין

שאלה דברים שנכון להיום תמיד אישרנו אותם. יש רשימה אחת לפי סעיף 46 לפקודת מס

הכנסה ומוסד נוסף לפי סעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין. קרשנר יסביר מדוע אלה

רק לפי סעיף 46, וזה לפי סעיף 61 לחוק מס שבח.

38 מוסדות ביקשו הכרה, שמי יתרום כסף להם יקבל זיכוי ממס הכנסה 35%.

עד אי זה סכום?

עד 25%מההכנסה. נגיד עד 200 אלף שקל. הוא יכול לתרום עד 50 אלף שקל, אבל

הזיכוי עצמו זה 35% של התרומה.

אני רוצה להבין: אדם מרוויח 200 אלף שקל בשנה, יכול לתרום מכסימום 50 אלף

שקל. כאשר הוא תרם 50 אלף שקל, ההכנסה החייבת במס אצלו תהיה רק 35%?

יהיה לו זיכוי של 35% .

זה 17.5 אלף שקל.

על המס שהוא שילם יקבל החזר.

ב-50 אלף שקל הוא משלם 25 אלף שקל מס, ועל זה הוא מקבל זיכוי של 17.5

אלף. נשאר לו לשלם רק 7.5 שקל. זאת אומרת, שיעור המס שלו 15% על השוליים

במקום 50%. זאת אומרת, המדינה מסבסדת ב-17.5 אלף שקל תרומה של 50 אלף שקל.

יש הצעה להעלות את זה ל-300 אלף שקל.

אם אני מבין נכון, מי שמבקש את סעיף 46, ממילא חל עליו גם סעיף 61? ומי

שמבקש רק סעיף 61, שזה פטור ממס שבח, לא חל עליו 46?

מה זה 61?

אי קרשנר;

פטור ממס רכישה על העברת קרקעות.

מי איתן;

באיזה מקרה זה הל? מה הקריטריון לקבל את האישור הזה?

אי קרשנר;

הכרה במוסד ציבורי ללא מטרת רווח.

ר' פנהסי;

הפניה של המוסד היא לאוצר, והאוצר עושה את הבדיקות?

אי קרשנר;

כן.

מי איתן;

על מה הל סעיף 61?

אי קרשנר;

מס רכישה, מחצי אחוז עד 4.5%.

מי איתן;

לפי איזה קריטריון ניתן הפטור הזה? מלכ"ר כאשר נמנה על הרשימה הזאת,

כאשר הוא רוצה לרכוש נכס מסוים, הוא צריך לשלם מס רכישה, וברגע שמקבל את הפטור

הוא לא משלם בכלל?

אי קרשנר;

אבל כל עיסקה האוצר נותן אישור.

היו"ר ג' גל;

מי בעד לאשר את הבקשה?

ר י פ נחסי;

אני רוצה לקבל פרטים על מסדר הנזירות הפרסיסקניות שביקש לפי סעיף 61.

היו"ר גי גל;

תקבל את הפרטים.



ר' פנחסי;

אני מבקש לדחות את זה לישיבה הבאה.

היו"ר ג' גל;

אני לא רוצה להפריד. זה לא הגיוני.

שמו את זה לחוד.

היו"ר גי גל;

לא יקרה שום אסון אם נאשר את זה מחר. אני לא רוצה להפריד. הדיון נגמר.

קרשנר, תדאג שחברים יקבלו הסבר לגבי סעיף זה.

מי איתן;

אותי מעניין לדעת מה הקריטריונים של שחרור לפי סעיף 61 לחוק מס שבח

מקרקעין. האם זה ניתן לסל מלכ"ר?

ר' פנחסי;

לא. על פי מה שאני יודע רוב המוסדות משלמים את מס הרכישה. הוא אומר מס

רכישה ופה כתוב מס שבה. מס שבח ומס רכישה הם שני דברים שונים. מס שבח במכירה.

מס רכישה זה כשאתה קונה נכס. פה כתוב מס שבח, וזה במכירה. אם הוא מכר, למה הוא

צריך להיות פטור? לכן אני רוצה לקבל פרטים.

היו"ר גי גל;

השאלה הזאת נכונה גם לגבי כל הרשימה שלמעלה. אומר קרשנר שכל הרשימה

שלמעלה יש לה כבר את סעיף 61.

ר' פנחסי;

אני לא בטוח.

מ' איתן;

הוא אמר שברגע שאתה מאשר להם את 46 אוטומטית חל עליהם גם 61.

היו"ר גי גל;

התוצאה היא שכל אלה שלמעלה שיש להם את סעיף 46,יש להם גם את סעיף 61?

כן.

קרשנר אומר כן, והוא כבר הוכיח שמה שהוא אומר זה נכון. לכן אני לא רוצה

להפריד בין שתי הרשימות. השאלות לגבי מס שבח נכונות לכל הרשימה ולא רק לסעיף

זה. הדיון נגמר. תשובות תקבלו, ועל-פי התשובות ודאי תהיה ההצבעה. מי שלא

יסתפק בתשובות יצביע נגד.



3. שינויים בתקציב לשנת הכספים 1993

היו"ר גי גל;

אנו עוברים לסעיף העברות תקציביות.

פניה 0398 - משרד ראש הממשלה. מדובר על שינויים פנימיים בתקציב משרד ראש

הממשלה במטרה להתאים פעילות המשרד לביצוע בפועל על-פי נתוני סוף שנה.

חבר-הכנסת רון נחמן ביקש אתמול גם הסברים על הודעה 04014 בענין משרד ראש

הממשלה.

למעשה כל מה שאנו מבקשים מתואם עם אגף התקציבים.

הבקשה המרכזית היא כנס אמנת ירושלים שביצענו. הופתענו לטובה ומספר האנשים

שהגיעו לכנס היה פי שניים שתוכננו להגיע, מכל העולם. למעשה היה גידול בהוצאה

של כ-300 אלף שקל.

היו"ר גי גל;

הבקשה היא שינוי ב-300 אלף שקל? באיזה סעיף זה מופיע?

מי איתן;

ברזרבה פנימית 200 אלף, ויש עוד הסטות פנימיות.

היו"ר גי גל;

כמה אנשים הופיעו בכנס ירושלים?

מי מזרחי;

הערכנו שיגיעו מהתפוצות כאלף איש, והגיעו 1,750, כולל משלחת של הבר

העמים.

מי איתן;

זה מה שנקרא שירותים מרכזיים? אמרכלות? 236 זה התוספת?

מי מזרחי;

כן. היתר מותנח בהכנסה. נושאים אחרים.

מי איתן;

מה זה הנושאים האחרים?

מ' מזרחי;

נסיעות לחוץ לארץ, השתתפות של עתונאים בנסיעות ראש הממשלה לחוץ לארץ.

זה מעניין.

מאחר והנסיעות מבוצעות במטוסי חיל האויר, במטוס מיוחד שיוצא, ובמטוס יש

מקום, אנחנו נותנים לעתונאים אפשרות לרכוש כרטיס טיסה במטוס. זה מוזיל לנו את

העלות של המטוס.

מה המחיר שמשלמים, נניח לארצות-הברית?

מי מזרחי;

המחירים שאנחנו נותנים לעתונאים דומים למחירי "אל-על". הורדנו חלק

מהסכום, שולי, 25-50 דולר, כי רמת השירות שניתנת במטוסי חיל האויר לא דומה

ל"אל-על".

מי איתן;

איך זה בא לידי ביטוי? איפה ההוצאה ואיפה ההכנסה?

רצינו לפתוח סעיף שיאפשר לנו להכניס את הכסף שנותנים העתונאים כדי לשלם

בסוף לחיל האויר את המחיר. הכסף הזה בפועל היה עובר ישר לקופת האוצר. אבל מאחר

ואנחנו מתחשבנים מול משרד הבטחון, שתהיה לנו אפשרות.

גי שגיא;

מטעמי בטיחות אני בעד ההסדר הזה שמאפשר לראש הממשלה לנסוע במטוס יותר

בטוח.

אני מעמיד את הפניה להצבעה.

הצבעה

לאשר

הודעה מס' 04014 -

יש בקשה נוספת של ראש הממשלה. חבר-הכנסת רון נחמן ביקש פרטים, וקיבלנו את

הפרטים בכתב.

משלמים מסי עיריה בירושלים?



מ' מזרחי ;

משלמים והרבה.

מי איתן;

כמה כסף יש בקרן ראש הממשלה?

מי מזרחי;

אנחנו רוצים להעמיד אותה על 500 אלף שקל.

היו"ר גי גל;

מי בעד האישור המוקדם, כי ב-21 יום אם אין עיכוב, זה מסתדר אוטומטית.

הצבעה

לאשר

אי קרשנר;

יש עוד הודעה של משרד ראש הממשלה בענין הלשכה המרכיזית לסטטיסטיקה.

מי מזרחי;

אני לא עוסק בזה.

פניה 04/018 -

אי קרשנר;

מדובר בהודעה, שימוש בעודפים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

היוייר גי גל;

פה מדובר על העברת עודפי תקציב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 1992 לאותם

יעדים להם הם תוכננו. ביקש חבר-הכנסת רון נחמן לדעת מהם היעדים. נמצא פה אריאל

דריימן והוא יסביר מה הם היעדים. הסכום הוא 1,635,000 שקל.

אי דריימן;

הסיבה שאנחנו מביאים את זה עכשיו היא שניסינו לראות אם אפשר לגמור את

השנה בלי להעביר את העודפים משנה קודמת. כי אם היינו מעבירים בתחילת השנה היה

ברור שגס התקציב של השנה וגם של השנה שעברה יועברו. ניסינו את ההתחייבויות של

השנה שעברה להוציא מתוך תקציב 1993. לקראת סוף השנה אנחנו רואים שאנחנו זקוקים

למקורות האלה.

פ' בדש;

נשארו התחייבויות?

נשארו התחייבויות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פשוט דברים שלא מספיקים

לבצע, חתימת חוזים בסוף שנה, יש צורך בהתחייבות. כסף שלא נוצל וחוייב, להעביר

אותו הלאה. חשבנו שאפשר יחיה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להוציא את זה מתוך

תקציב 1993 ולחסוך את הכסף שלא נוצל בשנה קודמת בניצול רגיל. לקראת סוף חשנה

אנחנו רואים שחם עומדים בניצול של חתקציב כמו שהוא בלי לשלם את ההתחייבויות

שהיה מגיע לחם שנה קודמת. כעקרון על-פי חוק התקציב זה כסף שמגיע לחם וחם

אמורים לקבל. ניסינו באיזשהי דרך לראות איך אנחנו יכולים לחסוך.

היעדים זה שירותים חוץ-סטטיסטי ים - 695 אלף שקל. החזר חוצאות רכב - 564

אלף שקל. אחזקה ושיפוץ בניינים - 90 אלף שקל. כל זה ללשכה עצמה ולאמרכלות.

למיפקד אוכלוסין 1994 - בשנה הבאה יש לנו מיפקד אוכלוסין - יש הכנות מקדימות

לקראת המיפקד עצמו, ויש לנו אחזקה ושיפוץ חבניינים - 19 אלף שקל, החזר הוצאות

רכב - 135 אלף שקל, והדרכה והשתלמות לקראת חמיפקד - 132 אלף שקל. אלה הכספים.

פ' בדש;

אני רואה שהרזרבה שנשארה מחלקים אותה בשיפוצים ובכל מיני הוצאות?

אי דריימן;

זו דוגמא לשיפוצים. אם מגיעים להסכם עם קבלן לתקן את החשמל בדצמבר, החיוב

לא נעשה ב-1992, ואז צריכים לשלם את ההתחייבות ב-1993 מתוך תקציב 1992.

למה חיכו עד נובמבר ולא בתחילת השנה?

פ' בדש;

הוא הסביר שחשבו שיחסכו את זה.

היו"ר גי גל;

סמדר אמרה הערה נכונה, שאם לא חיתה חלוקת עודפים בסוף השנה, המשרדים היו

דואגים להוציא את זה במרוצת השנה גם על דברים שאינם חיוניים.

מי בעד אישור הבקשה?

הצבעה

הוחלט; לאשר

חי ו"ר ג י גל;

אני מכריז על הפסקה ל-7 דקות.



4. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מסי 57), התשנ"ד-1993

היו"ר גי גל;

אנו עוברים לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מסי 57).

מדובר בסרטי מדידה גמישים ממתכת בתוך קופסאות קטנות, קיים שיעור מס עד 5

מי, שעליו המכס היום הוא 19.8% אך לא פחות מ-0.67 שקל ליחידה. כאשר מעל זה המס

הוא רק 6%. המוצר הזה נמצא בתכנית החשיפה כאשר הוא יורד בהתאם עד 12% למוצר

סופי.

מה שקורה היום בפועל, היות וזה מוגבל עד 5 מטר, ישנם יבואנים שהביאו 5

מטר וחצי ס"מ. כלומר, עוד ס"מ אחד וכאן הם עוברים מעבר לגבול של 5 מטר, ולא

זאת היתה הכוונה. הכוונה היתה שעד 5 מטר היצרן המקומי יהיה מוגן. מה שאנחנו

עושים כדי למנוע את אותו תרגיל וכדי שנצא מהענין בשלום עם המכס, אנחנו קובעים

את הגבול לא ל-5 מטר אלא ל-7 מטר. הפער בין 5 ל-7 מטר, אין בפועל 6-7 מטרים.

סך הכול זה 5 או 7.5 מטר. ברגע שקבענו 7 מטר לקחנו שוליים כאלה שהמשחק לא יהיה

כדאי.

אי פורז;

הכל מכוון למדינות שלישיות?

ג' כחן;

כן. כאשר החלטנו על החשיפה היה רק סעיף אחד של סרטי מדידה. הואיל ויש

סוגים שונים ובשום פנים ואופן לא רצינו להגדיל את המכס על סרטי מדידה שלא

בדיוק מתחרים בשוק המקומי, ביקשנו פיצול סעיף, שסרט מדידה של 5 מטר זה סרט

שמודד 5 מטר.

היו"ר ג' גל;

מי בעד לאשר את הבקשה?

הצבעה

הוחלט; לאשר



5. חוק מס ערך מוסף (תיקון מסי 11)

היו"ר גי גל;

נדון עכשיו בהצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מסי 11), שהציע חבר-חכנסת פורז.

אני מבין שהחוק בעקרון חיה מוסכם על הממשלה, אבל כנראה שבניואנסים יש הבדלי

דעות,

המכס מביא זה עתה, גבי אנה שניידר מציעה עוד נוסף שלישי. על כן אני מבקש

שנוכל לדון בזח בישוב הדעת ונדחה את הדיון בוועדח עוד פעם, כי ייתכן שמר פורז

יסכים.

אי פורז;

אני רוצה לדבר על העקרון. הבעיה היא לא ניסוח. הבעיה היא שהמכס רוצה

לצמצם את זה היום רק לדירות.

אני רוצה להסביר את העני ן: הענין הוא פשוט - כאשר אדם שהוא עוסק קונה נכס

מקרקעין מעוסק, הוא מקבל מהעוסק שהוא קנח ממנו חשבונית, וכשחוא מוכר את זח יש

שוב חשבונית, וחוא מקזז את המע"מ. מה קורה כשמישהו שהוא עוסק במקרקעין,

לדוגמא חברח קבלנית, קנתה מגרש או דירה מאדם שאיננו עוסק? היא לא מקבלת ממנו

חשבונית. בזמן חמכירה היא משלמת מע"מ על כל תמורת המכירה ולא רק על ההפרש בין

מחיר הקניה למחיר חמכירה. חדבר הזה איננו מוצדק, משום שחוא מטיל מע"מ לא על

הערך חמוסף אלא על כל הערך.

לגבי מכוניות וחפצי בית, שהבעיח חזאת גם מתעוררת, כי יכול לחיות שחברה

קנתח מכונית מאדם פרטי, לא קיבלה חשבונית, ויש פטור לגבי מכוניות וחפצי בית.

לגבי מקרקעין לא עשו פטור. חצעתי את אותו דין שיש לגבי מכוניות ומטלטלין ליישם

לגבי מקרקעין. במקור הממשלח הסכימח לנוסח חגורף. עכשיו באו ואמרו לי שרוצים

לצמצם את זח רק לדירות. עם כל הכבוד, או שאין הגיון בתיזה, אז היא צריכה ליפול

כולח, או שהיא נכונה מבחינת העקביות של מדיניות מיסוי, ואז היא צריכה לחול גם

על מקרקעין וגם על דירות. אני לא רואה למה דירה של חצי מיליון דולר יחול עליה

החוק החדש, לעומת זאת על מגרש של 50 אלף דולר זה לא יחול.

היו"ר גי גל;

חבר-הכנסת פורז, היות והחוק חזח חובא בהסכמה עם הממשלה, והיות ואומרים

אנשי המכס שחם רוצים להביא הצעה נוספת - - -

אי פורז;

הבעיה היא לא ניסוח.

היו"ר גי גל;

לא רק ניסוח. חם רוצים להביא חצעח שכנראח תקלע למח שגם אתה רוצח.

אי שניידר;

אנחנו מקווים.

היו"ר ג' גל;



על כל פנים, ראוי שייעשה מאמץ להגיע להבנה.

אי פורז;

אדוני היושב-ראש, אני נפגשתי עם מר זייף והוא אמר לי, החוק שלך צודק, אבל

עשינו השבון שעל מגרשים זה יכול לעלות המון כסף לאוצר. אמרתי לו, להערכתי זה

לא יעלה הרבה כסף, אבל בכל מקרה, אלה כללי המשהק של מע"מ.

ס' אלחנני;

איזה ערך מוסף יש במגרש?

במגרש לבניה יש ערך מוסף.

היו"ר גי גל;

נקבל את הצעתו של היועץ המשפטי שלנו ונדחה את הדיון.

א' דמביץ;

למספר ימים.

היו"ר גי גל;

בהנחה שייעשה הדבר הרצוי וההצעה תהיה בהסכמה.

אי פורז;

אני גם מבקש מכבוד היושב-ראש, מהיועץ המשפטי ומכולם, להביא את זה בימים

שני או שלישי בשבוע הבא, כי אחר-כך אני נוסע.

אי פורז;

אתם מסכימים שזה יחול על מגרשים?

אי שניידר;

מבחינה עקרונית אין לנו ויכוח אתך. הבעיה היא שאנחנו הולכים לפי התיזה

שלך - איפה שיש כפל מס, שם אנחנו רוצים לפתור את הבעיה. במקומות שאין כפל מס,

אם נשב, נראה לך.

היו"ר ג' גל;

אני רואה שאתם תגיעו להסכמה. אנחנו מודים לכם.



אי קרשנר;

אני מבין שצו מכס 39 בוטל?

י' בן-יונתן;

בוטל. צריך להגיע אליכם חדש.

6. צו היטלי סחר (היטל בטיוח על יבוא טובין - תגני; על הייצור המקומי)

(תיקון מסי 2). התשנ"ג-1993

היו"ר גי גל;

אנו עוברים לצו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור

המקומי)(תיקון מסי 2).

ג' כהן;

התיקון הזה בראש וראשונה נוגע למדיניות החשיפח. זאת אומרת, יש פח כמה

מוצרים שהמכסים או ההיטלים צריכים לרדת בהתאם לתכנית החשיפה, ולכן הפחתנו אותם

מ-1 בספטמבר. אנחנו מדברים פה על העלאות מכס, ואנחנו מתייחסים כאן לכמה

היבטים. היבט אחד שהוא שינוי טכני ולא שינוי של העלאת מכס - הגדרה מדויקת

יותר, לא יבוא מארצות אלא טובין שמקורם בארצות הקהיליה או בארצות הברית.

בסעיף 1 יש תוספת הגדרה של ארצות אפטייא. הואיל וארצות אפטייא היום מקבלות

את אותם התנאים כמו ארצות הקהיליה האירופית, צריך היה להגדיר אותן ארצות

אפט'יא, כי יש לנו הסכם סחר חופשי איתן.

דבר נוסף, יש היטלים שמהם ארצות הקהיליה האירופית, ארצות שיש לנו הסכמי

סחר איתן, פטורות מהם בגלל הסכמי הסחר. בסעיף 2, שזה תיקון לסעיף 3 לצו, פורטו

המוצרים שפטורים מהיטל כאשר מקור היבוא זה אותן המדינות שיש לנו איתן הסכם סחר

חופשי. בצו הקודם המדינות היו מפורטות כרשימה של מדינות. הואיל ויש לנו הסכמים

עם גושים ואנחנו מדברים היום על מדינות אפטייא, חקחיליה האירופית וארצות-הברית,

העדפנו לקרוא למדינות האלה בצורה כזאת.

בצו שהיה קיים קודם היו עוד מספר מדינות שהיו פטורים מהיטל, כמו קנדה,

יפן, ארגנטינה ואוסטרליה. הפטור הזה שניתן ליבוא מאותן מדינות סותר את כללי

גאטייט. כי על-פי ההסכם עם גאטייט אסור לתת העדפה למדינה כלשהי שלא במסגרת הסכם

סחר חופשי, או אפשרי רק אם מדובר בהסכמים מיוחדים בין ארצות מתפתחות. פה היה

פטור שניתן דווקא לארצות מפותחות, ובגאטייט העירו לנו על כך, שפטורים כאלה

אסורים. לכן צריך היה להכליל את ההיטל גם על מדינות אלה.

חי וייר גי גל;

זה נעשה רק על יבוא של חפצי נסיעה?

ג' כהן;

זה נעשה על יבוא של חפצי נסיעה בלבד.

הי וייר גי גל;

מה זה חפצי נסיעה?



ג' כהן;

חפצי נסיעה עשויים מבד ומיריעות פלסטיק. אנחנו נמצאים בדיונים עם המכס

להפוך היטלים אלה למכס, כי ההיטלים נלקהו בחשבון במסגרת מדיניות החשיפה. אנחנו

רואים שאנחנו מקפידים להפחיד אותם ב-1 בספטמבר כל שנה, בהתאם לתכנית החשיפה.

אין בעצם הצדקה, פה יש סיבה היסטורית, שהם יישארו כהיטלים ולא יהיו מכס. יש

סיבה טוכנית כאן שלא הפכו למכס, מפני שההיטל חל על הגדרה מצומצמת יותר מאשר

כתוב בתעריף המכס. למכס היתה בעיה להגדיר את היבוא שעליו חל המכס בצורה

מצומצמת יותר. אנחנו מקווים שנצליח לעשות זאת בקרוב ואז נבטל גם את ההיטל הזה,

וההיטל יהפוך למכס.

היו"ר ג' גל;

על חפצי נסיעה?

ג' כהן;

כן. והמוצר ייכנס במסגרת תכנית החשיפה.

בסעיף 3 לתיקון, אנחנו מתקיים את התוספת תיקון טכני וכותבים "שמקורם

בארצות הקחיליה האירופית", כדי להבהיר שהפטור או ההיטל המופחת ניתן רק למוצרים

שמקורם בקהיליה האירופית. כמס ביקש שנבהיר את זה בצו למרות שזאת היתה הכוונה

מלכתחילה, כי ההתייחסות לקהיליה האירופית היא התייחסות בעצם להסכם ולכללי

ההסכם.

אלה רוב התיקונים שבאים.

כמו שאמרתי, סעיף 4 לתיקון 3 בתוך הצו שאנחנו מדברים עליו, קובע הפחתה של

ההיטל על חפצי נסיעה ועל בדים מסוימים, בהתאם לתכנית החשיפה.

סעיף 6 לתיקון פיסקה (3) קובע הטלת היטלים שלא היו עד עכשיו. מדובר על

מתאמי צינורות וסירים ומחבתות מפלדה אל-חלד. אלה היטלים חדשים. ההיטלים האלה

הוטלו כאשר הכוונה היא שבהמשך הם יבוטלו ויוטל במקומם מכס, ושכל המס הזה ייכנס

במסגרת של החשיפה.

מה שקורה במוצרים אלה, עם פתיחת היבוא מסין כאשר היו מוצרים שקודם היו

ברישוי בגלל העובדה שסין היתה ברישוי, לא ניתן היה ליבא אותם מסין. עם פתיהת

היבוא מסין, עם השוואת סין למדינות שלישיות אחרות נוצר מצב שגדל בכמה מקרים

היבוא בצורה ניכרת במחירים מאוד נמוכים. אני חושבת שהוועדה זוכרת את המקרה של

מכסים לביוב ששם הוטל מכס בזמנו. פה למשל במקרה של סירים מנירוסטה לא היה זמן

לתאם את נושא ההגדרה של המוצר עם המכס, הגדרה יותר מצומצמת, ולכן במקום מכס

הוטל היטל. הכוונה שלנו שההיטל יהיה זמני ובסופו של דבר יהפוך למכס וייכנס

למסגרת הרגילה של החשיפה.

אם ניכנס לפירוט כל אחד מחמוצרים, בסירי נירוסטה ראינו שעיקר היבוא של

הסירים ממערב אירופה במחיר שהוא בערך פי 3 מתוצרת סין ומאוד דומה ליצור

המקומי. ממערב אירופה גם מיבאים סוגים של מוצרים שהם לא בדיוק מתחרים ביצור

המקומי, הרבה סירי לחץ. הסעיף הוא סעיף אחד. היבוא מסין הוא במחיר שהוא חצי

מארצות שלישיות אחרות. החשש שהיה כנראה מאוד מבוסס, שהיבוא הזה יגבר בצורה

מאוד ניכרת, לכן היה צריך לנקוט צעדים כדי למנוע נזק למפעל "סולתם". זה המוצר

האזרחי היחיד שם. מפעל ייסולתםיי עושה מאמצים לעבור מהתחום הצבאי לתחום האזרחי

והוא מצליח בתחום הזה, ומכאן החשיבות הגדולה לתת לייסולתםיי הגנה במסגרת תכנית

החשיפה, כפי שניתנת לכל מפעל אחר שחשוף לגמרי מול מערב אירופה, כאשר ביטול

הרישוי מסין הוא בעצם פקטור חדש של 1993 ולא נלקה בחשבון בשנת 1991.

זה ש"ח ליחידה?

גי כהן;

לסיר עם מכסה.

ח' אורון;

גם סיר קטן וגם סיר גדול?

זאת שאלה במקום. המטרח מיתה שהסירים שזולים יותר ישלמו יותר בהתאם

להפרש. חשבנו בתחילה להטיל היטל לפי ק"ג, ואז כל סיר ישלם פרופורציונלית.

בעצם היו שלוש אפשרויות. היתה אפשרות להטיל לפי ערך, ואז היינו מטילים היטל

גבוה מאוד על סירים יותר יקרים ללא הצדקה. סוכם על-פי מדיניות החשיפה, שיוטל

מכס קצוב כאשר פער המחירים במוצרים סופיים עולה על 50% בין ארצות שלישיות

לבין מערב אירופה.

אפשרות נוספת שנשקלה היתה להטיל לפי ק"ג. אבל הסירים הטובים יותר משקלם

כבד יותר, ושוב היו משלמים יותר מבחינת הפער. הואיל ובסופו של דבר מיבאים

מערכות סירים, כאשר בעיקר מיבאים סיר בגודל של 3 ליטר, זה הפריט המרכזי, פלוס

מערכות כאשר בממוצע יש קטן עד גדול, ואז בממוצע זה עדיין 3 ליטר, בסך הכול זה

לא כל כך משונח. אף אחד לא מיבא רק סירים קטנים או רק סירים גדולים. התיקון

מתייחס רק לסירים ומחבתות ולא לכל המגוון של המוצרים שמיובאים במסגרת הסעיף

הזה, שזה כלי בית מנירוסטה.

התברר שיש יבוא במחיר הרבה יותר נמוך ממה שנלקה

בחשבון בעת ביצוע החשיפח, כשמדובר במפעל כמו "אורדן", שבדקנו ויש תיק שלם

עליו, עשה מאמצים כבירים להיערכות לקראת החשיפה - מה המשמעות של היערכות מפעל

כזה? לעבור ממוצרי מדף למוצרים מוזמנים, למוצרים מיוחדים ומעוצבים באופן

ספציפי. זה דבר שלוקח זמן. אני רוצח לסיפור שהיה בכנסת, הסיפור של המכסים

לביוב. הוא באמת השתפר. היום הוא מוכר מכסים לביוב עם העיצוב של העיריה, עם

משהו מאוד ייחודי, עם אחריות לעשר שנים.

ברור שצריך זמן כדי לבדוק ולשכנע שיותר כדאי לעבור לסוג זה של מוצרים,

בפרט הקבלנים לא כל כך רוצים. לכן אנחנו המלצנו והחלטנו להטיל היטל כדי לאפשר

הגנה. שוב, הכול זמני. בעצם הצו פג ב-8 לדצמבר, וזה יותר זמני ממה שהתכוונו.

בצו כתוב שפיסקה 3 (6) לא חלה עליה התחולה של 1 בספטמבר. אז מה חל עליה?

עם הפרסום, 9 בספטמבר.

כשהבאת את ענין המכסים לביוב, היה ענין שהיצרן המקומי מספק חלק גדול מאוד

מהצריכה המקומית, ויבוא היה פוגע מאוד ביצרן מקומי, הוא היה המונופסון של זה.



הסירים זה לא אותו דבר. היבוא של הסירים זה רק חלק קטן מהצריכה המקומית, ההיטל

הזה הוא במסגרת היטל על הגנת תוצרת הארץ.

ג' כהן;

נכון.

ס' אלחנני;

את הבאת דוגמא שביבוא מביאים סירים מאוד זולים. את גורמת לכך שהעניים לא

יכולים לקנות סירים. אפשר היה להביא סירים מאוד זולים, ועכשיו מטילים על זה

היטלים.

היו"ר ג' גל;

זה לא רק סירים.

ס' אלחנני;

נכון. יש לזה תאריך סיום?

ג' כהן;

כל הצו הזה הוא עד 8 לדצמבר השנה.

חי אורון;

לחודשי ים?

אי דמביץ;

הצו העיקרי הוא לשנתיים.

ג' כהן;

הצו העיקרי הוא לשנתיים בלבד. הכול יבוא לדיון עוד פעם.

לגבי ההערה של סמדר - סירי נירוסטה בדרך כלל לא עניים שקונים אותם.

היו"ר גי גל;

את לא צריכה לענות. זה הומר למחשבה.

א' דמביץ;

לפי מה שאני מבין מכל מה שכתוב ומכל מה שאמרנו, ההוראות היהידות הטעונות

אישור של הוועדה הן של סעיף 2 ושל 3 (6). היינו, זה משמיט את המדינות ההן

וזה שמטיל את ההיטל.

ג' כהן;

נכון.

אני מנהל חבהה ללביא כלי בית, ובין השאר אנחנו מיבאים סירי נירוסטה, גם

מסין, גם מדרום קוריאה, מכל העולם.

למעשה ההיטל הזה מתבסס על חוק היטלי הסחר שמתיר לשר התעשיה והמסחר להטיל

היטל שכזה אם לדעתו ההיטל יכול למנוע גרימת נזק ממשי למפעל המקומי.

היו"ר גי גל;

רק למדי נה שלישית.

היום יותר נכון על מדינה רביעית, כי יש לנו הסכם עם ארצות-הברית ועם

אפט"א. בפועל זה מדינות שלישיות.

אני מבקש לטעון שההיטל הזה לא ימנע שום נזק מ"סולתם", במידה ואכן נגרם, כך

שלמעשה הוא מיותר. כל הנתונים שאני מביא הם נתונים בדוקים הן מתוך מחשבי מל"מ

על נתוני היבוא, הן מתוך תשקיפים של "כור". סך כל היבוא לארץ של סירים

ומחבתות ממדינות שלישיות מהווה בין 15 ל-20 אחוז מסך כל יבוא הפריטים האלה.

כשאני מדבר על פלח היבוא בלבד. "סולתם" מהווה כשני שלישים מסך כל השוק. כתבה

שהתפרסמה אתמול ב"גלובס" עם מנכ"ל "סולתם", שם הוא מדבר על 75%, זה כאילו עוד

יותר מחזק את דבריי, אבל אני צנוע ונשאר בשני השלישים. זאת אומרת, שבעצם אם

אני מסתכל על שוק הסירים והמחבתות של הנירוסטה, אנחנו בעצם תוקפים 4% מהשוק.

וזה לא הכול. אנחנו תוקפים 4% מהשוק כדי להגן על מפעל שבו הסירים מהווים 25%

מהמפעל. היום "סולתם" 75% זה נשק ופנאומטיקה, ו- 25% זה הסירים. כלומר, אנחנו

כאן לוקחים תותח גדול כדי לתקוף 6% מפלח שוק מסוים, שכמובן מהווה רבע בלבד. זה

נושא אחד. אם "סולתם" ב-1992 הפסידה 62 מיליון שקל מתוך תשקיף של "כור", אני

לא רואה איך פה אנחנו עוזרים להם.

היו"ר גי גל;

כמה זמן לקח עד שהתפתח ל- 15% מהשוק? שנה אחת?

חי פרי;

שבע-שמונה שנים. אנחנו מיבאים סירי נירוסטה מדרום קוריאה לפחות שבע שנים,

אם לא י ותר.

בכמה זה פחות מסירים אחרים? למה זה הגיע רק ל- 15% אם זה כל כך זול?

חי פרי;

היום ל"סולתם" יש בארץ שוק טוב מאוד. פער המחירים הוא לא כפי שהוצג פח.

אנשים מעדיפים "סולתם,. אם אני זול ב- 10% מ"סולתם", עקרת הבית תקנה "סולתם".

בפירוש יש להם יתרון באיכות. אני צריך למכור הרבה יותר זול כדי שיקנו אותי.



ע' חנוך;

שבע שנים כבר מביאים מכל העולם. "סולתם" התמודד עם כולם ללא הגנות למעשה, עם

שיעורי מכס לא גדולים. הוא מתמודד בגלל המוניטין והאיכות שלו. מה שכאן קרה עם

הנושא של סין, זה היה חיתוך מחירים בצורה לא רגילה. אם היינו משאירים את המצב

הקיים, היבוא לא היה נשאר ב-15% ואני חושש שהיה מגיע ל-08 ול-90 אחוז, כי זה

חיתוך מחירים של כ-30 אחוז לעומת קוריאה.

ג' כהן;

אני יכולה להוסיף שהיום היקף היבוא מסין בעצם דומה מאוד להיקף היבוא מאיטליה,

שזה הספק העיקרי . כאשר מאיטליה - אני מדברת על חודש אוקטובר - - -

חי אורון;

כמה זה בחודש?

ג' כהן;

אני מדברת על חודש, כי יש פה התפתחות של היבוא מסין שזח רק בחודשיים.

חי אורון;

מה הנפח של הסיפור הזה?

ג' כהן;

מסין מאפס ל-100 אלף.

ח' פרי ;

היבוא מסין הוא אפילו לא 10%מאיטליה. מאיטליה הביאו בשנת 1993 שני מיליון

300 אלף דולר.

חי אורון;

היא מדברת על חודש.

ג' כהן ;

אני מדברת על חודש. אני מנתחת את החודשים בהם התפתח יבוא מסין, ובו-זמנית גם

יבוא מאיטליה.

היו"ר ג' גל;

אתה נתת תשובה על קוריאה. אני שאלתי על סין. כמה שנים מייבאים מסין?

ח' פרי ;

שנה בערך.

הי ו "ר ג' גל;

בשנה זה הגיע ל-15%?

לא. 15% זה כל היבוא מארצות שלישיות - דרום קוריאה, סין, רומניה.

היו"ר ג י גל ;

כמה סי ן בתוך זה?

פחות מ- 5%.

הי ו "ר ג י גל;

כמה היה בשנה שעברה מאותן ארצות?

ח' פר י ;

זה נתון שאיו לנו. מה שקורה בפועל, למעשה "סולתם" משמש מונופול באחוזים שהוא

בארץ. הוא הוכרז להלכה, עם כל המשמעויות על הגנת הצרכן.

אם מאפט"א אפשר להביא ללא מכס, מה המונופול פה?

האחוז שהוא מהווה בשוק.

היו"ר ג' גל;

ברגע שהיבוא פתוח, זה לא מונופול.

ח' פרי;

פה בפירוש העדיפו את המונופוליסט על הצרכן . יש סתירה פנימית בנתונים.

היו"ר ג' גל;

זה מונופול אבל תביא בחשבון שיש מונופול שהוא סחיר ומונופול שהוא לא סחיר,

זאת אומרת שהוא עומד בתחרות. המונופול הזה עומד בתהרות. זה לא כמו חברת החשמל או

הרכבת או כמו מוצר חקלאי שאי-אפשר ליבא חלב. אנחנו מבדילים מעבר להגדרה בין

מונופול שהוא חשוף לאירופה בתחרות חופשית לבין מונופול שאתה אומר, אני לא נותן

להביא משום מקום מחבת. פה אנחנו לא עוסקים בפרק המשפטי אלא בחלק הערכי.

ג' כהן;

בחודש אוקטובר מתוך 350 אלף דולר יבוא, 140 אלף היו מארצות שלישיות. מזה 100

אלף מסין. הפרופורציות מבחינת היקף היבוא השתנו לחלוטין.

ח' פרי;

זה נתון לא נכון. זה נתון מטעה לחלוטין, בגלל חודש סין שהתחיל בשופרסל

אתמול, ריכזו יבוא בחודש הזה. בכל חודש אחר לא תמצאו את הנתון הזה.



חי אורון ;

כאשר אתם אומרים שחצו הזח פוקע ב-8 בדצמבר, אתם מתייחסים לתקופה הזאת כתקופה

לבדוק את כל הדברים האלה, או שתהיה העברה טכנית של הצו או הארכה שלו? אם יתברר

שהנתונים של אוקטובר לא חיו מובהקים, תתקנו?

ג' כהן ;

אנחנו שמהים קודם כל שההיטל לא מנע יבוא.

היו"ר ג' גל;

מה יקרה אם לא נאשר את הצו?

ג' כהן ;

הכוונה שלנו לבדוק ב-8 בדצמבר, להכניס את ההיטל למסגרת של החשיפה.

מה יקרה אם לא נאשר את הצו?

ג' כהן ;

י וגבר היבוא.

ההיטל נגמר בעוד חודש וחצי?

א' דמביץ;

ההיטל ייגמר יחד עם הצו העיקרי. כדי לחדש את הצו העיקרי תצטרך לקבל החלטה.

חי אורון;

.אם אנחנו מצביעים נגד זה, מתי זה פוקע?

א' דמביץ;

יחד עם הצו העיקרי, ב-8 בדצמבר.

ח' אורון;

אם כך, למה אנחנו צריכים לאשר את זה?

א' דמביץ;

אנחנו תמיד מבקשים שהחידוש הכללי של צו לא יובא לדיון בו עניינים מפורטים,

אלא כל תיקון מפורט, כל החמרה מפורטת יבואו לדיון בפני עצמו. החלפת צו, צו המכס

הגדול, צו היטלי סחר, לא יבוא לעניינים מפורטים.

היו"ר ג י גל;

אם התיקון של המכס יתקבל בעוד חודש וחצי, הוא יכלול את הדברים האלה?



ג' כהן ;

אנחנו מבקשים,

היו"ר ג' גל;

הצו הזה כבר יצא לציבור. זאת אומרת היבואים כבר לא מביאים. אם היום לא נאשר

את זה, יש להם אפשרות במשך - - -

ג' כהן ;

הם מיבאים.

אם לא נאשר את זה, עד ה-8 בדצמבר, הכול אותו דבר?

אם אנחנו לא מאשרים, זח לא אותו דבר.

א' דמביץ;

זה ממשיך עד 11 כביכול. הכנס התחיל ב-11 באוקטובר.

חי אורו ן ;

בעצם אנחנו לא עושים שום דבר. למה אתם משגעים אותנו? תבואו ב-8 בדצמבר עם

הכול, ונדון על זה ביחד.

א' דמביץ;

הסיבה היחידה להביא את זה עכשיו זה כדי שלא יצטרכו להביא את זה אז.

היו"ר ג' גל;

אבל אתה מבקש ממני עכשיו לאשר דבר שאולי בעוד חודש וחצי לא ארצה לאשר אותו.

אני לא אומר שכן או לא. אז בכלל למה צריך את זה?

אי דמביץ;

הכלל אצלנו הוא שכאשר מחדשים לא זקוקים לשום אישור.

חי אורון;

אני מבין שמה שאתה קורא בצו הגדול זה נסיון לרדת מכל מיני היטלי ביטחת

ולהכניס את הכול לתוך מבנה אחד של מכס. נכון?

ג' כהן ;

יש כמה היטלים שהיטלנו שאנחנו בדיון עם המכס בנושא הזה.

חי אורון;

אי הנוחות שלי היא להחליט פה על 14 שקל לסיר. אני אומר את זה בגלוי. יכול

להיות שאני מאוד תומך בגישה שלכם.

מינוס מכס.

חי אורון ;

מינוס מכס שאני לא יודע בדיוק מהו.

ח' פרי;

המשמעות בפועל היא מאה אחוז מכס.

ג' כהן;

המטרה היא כדי שלא מכס ובנוסף לזה.

היו"ר ג' גל;

אני רוצה לחצר את התהליך ואני שואל שאלה פשוטה: אס לא נאשר היום, זה ממילא

ממשיך לפעול, וכשנאשר את המכס תהיה רציפות, אז למה לנו לאשר את זה היום? אולי

יתברר לכם תוך חודש וחצי שבעצם אתם רוצים דבר אחר?

ג' כהן;

אני חושבת שחיה רצוי יותר לאשר עכשיו, ובלאו הכי, כפי שאמרנו, הצו פג ב-8

בדצמבר, ואחר-כך נביא - - -

א' דמביץ;

אני חושב ביחד עם הי ושב-ראש: אם זה לא מתאשר עכשיו והמכס רוצה להכניס את זה

בתוך הצו שלו, אז בין כך ובין כך, בין אם נאשר ובין אם לא נאשר, יצטרכו להביא את

זה.

אם הוועדה ו;אשר את זה עכשיו, זה משנה משהו?

לא.

זח יחודש אוטומטית?

יצטרכו לקבל אישור.

אני מציע שנאשר את התיקונים של ההגדרות.

יש שני דברים שצריכים לאשר: 1. הענין שאוסטרליה וקנדה מושמטים. 2. ענין

הסירים, שאתה אומר שלא.

היו"ר ג' גל;

אנחנו לא שומעים יותר את המשלחות. אנחנו מאשרים עכשיו את הצו בלי הסירים. אם

תחשבי, גבריאלח, שבכל אופן חשוב שנאשר גם את הסירים, תחזרי אלינו בשבוע הבא

ו נאשר.

א' דמביץ;

אם כך לא צריך למהר. אתה יכול לדחות את ההחלטה בשבוע על הכול.

אני לא משפטנית ולא יודעת מה המשמעות.

אנחנו אומרים לך שהיינו שמרוים אם בענין הזה לא תחזרי אלינו. אבל אם יתברר

בבית שחשוב מאוד, תבואי לשכנע אותנו, ואז לא נצטרך את המשלחות כי שמענו, ונדון

אז. אני לא יודע מה נחליט אז.

אני מבקש רשות לא להניח את זה על שולחן הכנסת אלא כעבור שבוע.

בבקשה. מי בעד לאשר את הצו להוציא את הפריט שעוסק ביבוא סירים, כולל מכסים?

הצבעה

לאשר ולהניח על השולחן הכנסת פרט לסעיף 73.23-9390



הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 11), התשנ"זי-1993

היו"ר גי גל;

אנחנו חוזרים עכשיו להצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 11), התשנ"ד-1993.

החוק של חבר-הכנסת פורז שאנחנו צריכים להביא אותו לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

יש לפני נו נוסח מוסכם.

א' דמביץ;

למען הסדר היותר טוב הנוסח של סעיף קטן (ב) החדש הוא זה שיש בו שינוי,

"במכירת דירת מגורים בידי עוסק במקרקעין שרכש אווזה ממי שאינו מלכ"ר, מוסד

כספי או עוסק, למעט עוסק שעל-פי דין לא היה רשאי לנכות את מס התשומות בשל רכישתה,

יהיה המס עליה לא ממחירה המלא אלא מההפרש שבין מחירה בעת המכירה לבין מחירה בעת

הרכישה".

היו"ר גי גל;

אם אני מבין, לא יהיה פה כפל מס.

א' שניידר;

באותם מקרים שבהם יש כפל מס פתרנו את זה על-ידי הסעיף. באותם מקרים שבהם אין

כפל מס, השתדלנו להוציא את זה מהנוסח כדי שאנשים לא ייהנו פעמיים.

הי ו "ר גי גל;

מי בעד סעיף 1 כפי שמופיע ?

הצבעה

הוחלט; לאשר ולהעביר לקריאה שניה ושלישית.



7. צו היטלי סחר (היטל בטחת על יבוא טובין - הסדרת ייצור ביקוש וצריכה)

(מסי 2) (תיקון מס' 4 ), התשנ"ג-1993

היו"ר ג' גל;

אנו עוברים לצו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הסדרת ייצור ביקוש

וצריכה) (מס' 2) (תיקון מס' 4). מדובר על יבוא חומוס.

ח' בר-שי;

היבוא של חומוס היה כל השנים סגור. לא נתנו לייבא

אלא רק בתקופות מחסור. בתקופות מחסור היו סיכומים עם משרד החקלאות או עם שר

החקלאות, הם היו מספרים לנו כמה חסר, היינו שואלים אותם כמה חסר, לרוב אחרי פניה

של לשכות המסחר והיבואנים, ואז היו מחליטים כמה חסר ומחלקים רשיונות בכמה שידעו

שחסר או בשנה מסוימת אפילו חילקו כמויות די גדולות. הנושא הזה נסגר ליבוא ב- 1991.

הודיעו שמפסיקים את היבוא. היה יבוא מסוים ב-1992ן שזה שאריות של הרשיונות שניתנו

לשנת 1991 . במשך הזמן שוב פנו מפעלים וגורמים אחרים ואמרו שהמצב הזה לא ייתכן,

כי אין מספיק היצע של חומוס מהארץ. היינו בדיונים ממושכים עם משרד החקלאות בנושא

הזה, ואז סוכם בין השרים שיאפשרו יבוא של חומוס בתנאי שיהיה היטל בטחה.

הרעיון הוא שכאשר יש היטל בטחה והיטל שמשווה את המחירים בין הארץ לחוץ-לארץ,

כל הוויכוחים אם זה יותר יקר וזה יותר זול, או זה מתחרה בזה, הוויכוחים האלה

במידה רבה נסגרים. העיקר שיש פתיחה ויש אפשרות להתחרות אחד בשני. אחרי שהיתה

הטלת ההיטל ואחרי ששר האוצר ושר התעשיה והמסחר חתמו עליו, התחלנו להוציא רשיונות

יבוא לחומוס כפי שהוחלט, וזה קרה בספטמבר.

החישוב של ההיטל נעשה בהתחשב בהשוואה למחירים היחסיים של המחירים שהיו בארץ

לחימצה, ובין המחירים בינלאומיים כפי שמדווחים לנו מהעיתונות הבינלאומית. זה משקף

ה-400 דולר.

היו"ר ג' גל;

בסירים דיברו עם היבואן. האם ארגון המגדלים של החומוס יודע מזה? הוא

הביע את דעתו, או שרק משרד החקלאות הביע את דעתו?

ח' בר-שי;

עד כמה שאני מכיר את משרד החקלאות, הם היו בקשר עם ארגון מגדלי פלחה. יכול

להיות שארגון מגדלי פלחה רצה 600 דולר לטון, אבל החישוב שלנו הוא 400 דולר. איגוד

מגדלי הפלחה היה מוכן ללכת לזה אבל בהיטל יותר גבוה.

היו"ר ג' גל;

לא נאפשר להם להביע את דעתם? אני לא רוצה להתייחס אישית לזה. אני מדבר על

הפרוצדורה.

ח' בר-שי;

הסיבה היחידה היא שהזמן עובר.

י י טמלר;

כפי שמר בר-שי אמר, הכוונה היתה לפתוח את היבוא. בתור מי שמייצג את היבואנים

יש מה שנקרא דיווח מהשטח. לגבי המחירים שהוצגו, וראיתי את הבוליטינים של הבורסה,

מחירי המכירה הם לא המחירים של הבורסה. יש סטטיסטיקה של סחר חוץ לשנת 1992

שמצביעה על המחירים. המחירים הם לא המחירים שיש בידי משרד התעשיה והמסחר. מחירי

החימצה בשנת 1992. מה שהגיע למדינת ישראל בפועל, זה 455 דולר לטון. על ידי זה



שהוסיפו עוד 400 דולר לטון בתור היטל - - -

היו"ר ג' גל;

לא נכנסתי לעניו הערכי. אנהנו מביאים דבר שנוגע למגדלי הימצה. בדרך כלל

כשהדבר נוגע לקבוצה, נותנים לה אפשרות להביע את דעתה.

י י טמלר;

לי נראה שהם לא הגיעו בגלל שהיבוא סגור. מאז שהוטל ההיטל, אין יבוא של הומוס.

היו"ר ג' גל;

אני מוכן להגיד שאנחנו מאשרים את זה, וסמדר או קהשנר יתקשרו לאיגוד מגדלי

הפלחה. אם יגידו שיש להם השגות ורוצים לבוא, נביא אותם. אם לא, אישרנו את זה.

ח' אורון;

יש לי הרגשה שהוא רוצה שניתן פחות.

י י טמלר;

נכון. אם המטרה לפתוח את השוק, מה עשית? הטלת היטל וסגרת. זאת אומרת, אם לפני

שנתיים היה יבוא די גדול של הימצה ומאז שהוטל ההיטל אין שום דבר, מה עשית? באת

לפתוח או לסגור? באת לפתוח, אבל כנראה ההיטל הוא גבוה מדי.

ס' אלחנני;

זה ההמשך של הסירים. חומוס זה אחד הדברים הבריאים ביותר שיש, זה זול, זה מוצר

בסיסי ומאוד בריא.

אתה מוסיף עכשיו שקל ו-20 לכל ק"ג הומוס, שזה ארוחת צהריים למשפחה. זה אוכל

של עניים.

ח' בר-שי ;

הצריכה בארץ של חומוס היא בערך 12-10 אלף טון בשנה.

י י טמלר;

למספר שנתת לגבי התוספת, המחיר הסיטוני של חומוס מתוצרת מקומית זה 2.5 שקל.

ארנה מטיל היטל של 50%.

היו"ר ג' גל;

יש יצור מספיק של הומוס בארץ?

ח' בר -שי ;

לא.

היו"ר ג' גל;

איך נקבע המחיר?



ח' בר-שי ;

על-ידי איגוד מגדלי פלחה.

היו"ר ג' גל;

זה נתון לפיקוח?

ח' בר-שי ;

לא.

חי אורון ;

המחיר- נקבע על-ידי חמאמה.

י) י בר-שי ;

חמאמה הוא היבואן העיקרי .

חי אורון ;

חמאמה קונה, חמאמה מיבא, חמאמה מחליט כמה ליבא וכמה לקנות, והחקלאים הם

בידיים שלו. אני מציע ללכת על פי שאמר היושב-ראש. אם הולך להיות דיון, צריכים

לשמוע את שני הצדדים. אבל הבעיה היא לא כל כך פשוטה כי יש פה מונופסון ברור לגבי

המוכר המקומי.

ח' בר-שי ;

כל הענין הזה התעורר מדרישה של המפעלים. כי המפעלים מייצרים והיו מעדיפים קצת

התחרות בנושא הזה ולא להיות בידיים של חמאמה, כי גם המגדלים במידה מסויימת בידיו.

אני גם מאמין שהפתיחה של זה היא הזדמנות לגורמים אחרים להיכנס לשוק הזה.

היו"ר ג' גל;

אז ב-400 דולר תהיה פתיחה?

ח' בר-שי ;

ב-400 דולר הייתי אומר אלה הנתונים שהיו נכונים לפני חודשיים. אנחנו בודקים

מפעם לפעם.

י' טמלר;

אלה לא הנתונים בשטח.

ח' בר -שי ;

לדעתי הם נכונים גם היום. עקרונית אנחנו לא פוסלים את הבדיקה מחדש בעוד כמה

חודשים. אבל העקרון הוא לפתוח את היבוא. מכיוון אף פעם לא ידעתי מתי יש כמות

מספקת ומתי לא. השוק לא ידע את זה, המפעלים לא ידעו.

היו"ר ג' גל;

אני מציע שנאשר את זה על תנאי, ואם לארגון מגדלי הפלחה יהיה מה לומר, נהביא

אותם. נלך לקראת מה שאמר מר טמלר, ונבקש מכם תוך חצי שנה לבדוק את הענין ולחזור

אלינו עם מסקנות אם זה תרם או שזה דבר על הנייר.



א' דמביץ;

הצו התאשר?

היו "ר ג' גל ;

מאושר על תנאי, אם תוך שבוע לא הסתייגות.

א' דמביץ;

מניחים כעבור שבוע.

יש סעיף נוסף - הפולן , אבקת הפרחים.

ח' בר-שי ;

פולן זה אבקת פרחים שהדבורים משירות מעליהן. במקרה הזה מדובר ביבוא לצרכי

מגדלי דבורים. הם טענו שלא צריכים אוכל משובח ויקר אלא הם צריכים משהו יותר זול

ומתאים למטרות שלהם. נענינו לבקשתם, כי הם מאכילים בזה את הדבורים. זה ניתן רק

למגדלים של דבורים.

מי בעד לאשר את התיקון לגבי הפולן?

לאשר

א' דמביץ;

שני דברים אלה נניח בעוד שבוע על שולחן הכנסת.

היו"ר ג' גל;

.מה עם החימצה הקלויה?

ח' בר-שי ;

חימצה קלויה זה לא גידול. לוקחים חימצה וקולים אורנה. אין הגיון שהחימצה

הרגילה נמכרת במחיר מסוים וחימצה שהיא קלויה במחיר אחר.

ס י אלחנני ;

זה לא אותו סו ג.

ח' בר-שי;

זה אותו סוג. אותה חימצה, רק קולים אורנה. יש כמה בעיות עם זה - קודם כל ענין

הקליה. בארץ מתחילים או שרוצים לקלות. בנוסף, יש הנקודה של מה זה קלוי, כמה זמן

קולים. מכל הבחינות אין הגיון לפטור את זה מהיטל בזמן שהחימצה המקורית מוטל

עליה היטל.

לגבי החלק הראשון, ברור שמדובר במוצר חקלאי וצריך לבדוק את הענין של ההיטל

שסוגר את היבוא, אבל יש הצדקה. לגבי החימצה הקלויה, כפי שנאמר, היבוא היה פתוח

ועכשיו סגרו אותו לגמרי.

בשנת 1992 היה יבוא של 4 מיליון 300 אלף דולר, כשמספרד 2.5 מיליון דולר.

למעשה היום היבוא סגור עם 400 דולר לטון. הטיעון של משרד התעשיה והמסחר,

שכביכול יש כאלה שמתכוונים לקלות את החימצה בארץ ויגנו על משהו שעוד לא קם. כי

אין חימצה בארץ שאתה יכול לקלות אותה מבחינת הזן, והמומחים יאמרו לך, יש רק חימצה

קלויה מיובאת, מזנים מיוחדים שגדלים רק בחו"ל, כך שהמוצר הוא לא מוצר תחליפי למה

שאנחנו קוראים חימצה.

ח' בר-שי;

הנתון שנתת הוא לא נכון, כי הפרט שבו מופיע חימצה קלויה הוא פרט סוגר.

מופיעים שם עוד הרבה דברים יבשים שלא נכללים. החימצה היא אחד הפרטים בפרט המכס.

למיטב ידיעותי, ב-1992 הוציאו רק רשיון אחד ל-50 טון. ב-1991 הוציאו לכולם, כל

מי שרצה בא. אז שמו יד על היבוא ואמרו שיש מספיק בארץ. ב-1992 רק רשיון אחד.

ס' אלחנני ;

אבל אפשר לקלות מתוצרת הארץ או אי-אפשר?

ח' בר-שי;

זח אותו חומוס, רק קולים אותו. יכול להיות שיש זן מסוים של חימצה שהוא יותר

טעים כשהוא קלוי. אינני יודע. אבל זו אורנה חימצה.

אני אומר שלא קולים כי הזן בארץ אתה לא יכול לקלות אותו, הוא לא טוב, אי-אפשר

לאכול אותו. את הזן מתוצרת מקומית לא קולים כי הוא לא טוב לאכילה.

ח' בר-שי;

קולים בארץ חימצה. אני לא יכול להביא למצב שבו חימצה קלויה יותר זולה.

ס' אלחנני;

אני לא מבינה. אם לא הקלו יה יש לה היטל, ואי-אפשר לקלות מתוצרת הארץ - - -

ח' בר-שי;

אפשר לקלות.

הוא אומר שאי-אפשר.

מי קולח?

ח י בר-שי ;

קולים היום בשומרון, הערבים קולים היום חימצה, ומפעלים בארץ מתארגנים לקלות

חימצה.



י' טמלר;

מאז שהוטל ההיטל, המחיר לצרכן עלה מ-6 ל-8 שקל ללא כל הצדקה.

היו"ר ג' גל;

אני מבקש לבדוק עוד פעם את הטיעון בענין החימצה הקלויה.

ח' בר-שי;

הרשיונות ניתנים בהנחה שיש היטל. אם אין היטל, אין רשיונות. זו הנחיה של משרד

החקלאות ואני לא חושב שאוכל לעקוף אווזה. השאלה מה האלטרנטיבה. אני מצטער שאני

מדבר בצורה כזאת.

היו"ר גי גל;

אנחנו נאמר שכל הדבר הזה יבוא לבדיקה בעוד חצי שנה, כולל הנושא הזה. אם ארגון

המגדלים לא מסתייג, נאשר את זה. אם הוא מסתייג, נזמין לשמוע אותם.

א' דמביץ;

זה אישור על תנאי.

כן.

בשעה אחת יש רוויזיה על בקשות תקציביות למיניהן. אני מפסיק את הישיבה לכמה

דקות, עד השעה אחת.

(הפסקה}

רוויזיה על שינויים בתקציב לשנת 1993

היו"ר גי גל;

השעה אחת ושתי דקות. אני מתנצל על האיחור. אני מביא לאישור הוועדה והצבעה על

רוויזיה, הצבעה חוזרת על 4 בקשות תקציביות. מי שיצביע בעד, יצביע בעד אישור

הבקשה.

מי בעד אישור בקשה 20024?

הצבעה

הוחלט; לאשר

מי בעד אישור פניה 0378 ודחיית בקשת הרוויזיה?

הצבעה

הוחלט; לאשר



היו"ר ג' גל;

מי בעד אישור פניה 0390?

הצבעה

לאשר

היו"ר ג' גל;

מי בעד אישור פניה 0395?

הצבעה

הוחלט; לאשר

היו"ר גי גל;

אני חוזר ומציין שכל הבקשות האלה מאושרות בפעם השניה לאחר שאושרו בפעם

הקודמת, ביקשו רוויזיה, עשינו רוויזיה, בקשה אחת שינינו והכול אושר.

בזה סיימנו. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 05;13