הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 203

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. י"ט בחשון התשנ"ד (3 בנובמבר 1993). שעה 09:00

חברי הוועדה; ג' גל - היו"ר

חי אורו ן

ר' אלול

אי גולדשמידט

ג י שגב

מ' שטרית

מוזמנים; ש' טלמון - משרד האוצר

ד' ליפשיץ - " "

י' כהן - "

י' בלק - משרד הפנים

ל' ענתבי - "

ר' יוסף - " "

קי סביר - " "

חי קונביץ - מרכז השלטון המקומי

ש' שילה - " " "

י י אפרת - " " "

ב' כהן - מרכז המועצות האזוריות

י' מחולל - עיריית קרית-אתא

א' אברמסון - " " "

די פרי - מפעל דשנים כימיים בקרית-אתא

הי גוטמן - התאחדות התעשיינים

מ' לוי - " "

פ' וידר - איגוד הבנקים

י י גבאי - " "

אי מטרסו - איגוד לשכות המסחר

י י שוסטק - " " "

אי לנדאו - התאחדות המלאכה והתעשיה

אי תמיר - איגוד בתי-אבות בישראל

מ' קליין - " " " "

די אלפנדרי - איגוד רשתות השיווק

מ' לינזן - מתמור, מכון תערובת

ח' בר-לבב - " " "

עי איסרוב - הרשות להגנת הצרכן

פ' שלמון - משרד עו"ד הרצו ג, פוקס, נאמן, ת"א

יועץ משפטי; א' דמביץ

יועצת כלכלית; ס' אלחנני

מזכיר הוועדה; א' קרשנר

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; 1. תקנות הארנונה כללית ברשויות מקומיות - 1994.

2, שינויים בתקציב לשנת 1993.

-3638 -



תקנות הארנונה כללית ברשויות מקומיות - 1994

היו"ר ג' גל;

אני פותח את הישיבה. על סדר-היום: תקנות הארנונה חכללית ברשויות מקומיות -

1994 . מר טלמון יציג את חנושא ולאחר מכן נשמע את נציגי חמשלחות כדי שיבחירו את

הדברים.

בבקשה, מר טלמון.

ש י טלמון;

אנחנו מגישים לאישור ועדת הכספים של הכנסת את תקנות חארנונח חכללית לשנת

1994 . התקנות חאלח כוללות את עיקרי השינויים שאפרט עכשיו.

1. העידכון הכללי של הארנונה משנת 1993 לשנת 1994, לפי מדד ספטמבר 1993

לעומת מדד ספטמבר 1992 - כשזה הוגש לוועדה ח נתון המדוייק עדיין לא היה ידוע - חוא

בשיעור 10.4%. הממשלה קונסיסטנטית מספר שנים בנקודח הזאת וחיא מעדכנת את חארנונח

משנח לשנח בשיעור עליית חמדד, למעט שיעורים חנובעים מדברים שמייד אסביר אותם.

אני אומר את חדברים משום שהיתה דרישח של השלטון המקומי, גם משרד הפנים סבר כך,

לעדכן את חארנונח בהתאם לחתפתחות סל חחוצאות של חרשות חמקומית שעלח יותר מעליית

חמדד וחיח בשיעור של % 13.4. כפי שאמרתי, אנחנו קונסיסטנטים בנקודח הזאת והעידכון

של הארנונה משנח לשנח יחיח בשיעור עליית חמדד.

2. בחמשך למגמח שהתחלנו בח בשנה שעברח, שמטרתח מצד אחד לסווג בתקנות את

הארנונה לפי מספר רב של נכסים לעומת העבר, ומצד אחר לצמצם את מח שהרשות עושה

בפועל, יש מספר רב של סוגי נכסים חמפורטים בתקנות ולגבי כל אחד מחם נקבעים

שיעורים מירביים ומזעריים. יחד עם זאת, ניסינו לחימנע מקביעת סוג נכס במסגרת מח

שנקרא "נכסים אחרים" ולא חצלחנו, היינו חייבים לחגדיר "נכס אחר" כי חוא לא מוגדר

יחד עם סוגי חנכסים. מאחר ונתנו ביטוי בשיעור חמדדים למרבית חקבוצות המרכזיות,

אנחנו מניחים שב"נכסים חאחרים" תחיח קבוצח שתצטמצם באופן משמעותי.

3. לגבי 10 סוגי נכסים ו"נכסים אחרים" קבענו שיעורי מינימום ומכסימום.

עידכנו לפי עליית חמדד נכסים שנקבע לחם בשנח שעברח שיעור מינימום או מכסימום,

ובסקטור העסקי עידכנו את שיעור המכסימום בפחות מעליית חמדד. במגורים נתנו לרשות

חמקומית אפשרויות יותר גדולות. במקומות שבחם לא נקבע בשנח שעברח שיעור של

מינימום ומכסימום היינו צריכים לברר את בסיס הנתונים בפועל וקבענו את חמינימום

וחמכסימום תוך חתחשבות במח שקורח בפועל ותוך רצון למנוע עיוותים לשני חכיוונים,

גם במינימום וגם במכסימום. אם אני לוקח לדוגמח את חתעשייח, שיעור המכסימום לא

עודכן לפי שיעור עליית חמדד אלא בקצת יותר מ-7%, מתוך כוונה לצמצם, וזו שחיקח

ריאלית של שיעור חמכסימום.

4. נתנו פתרון ספציפי, ברוח חחלטות ועדת חכספים משנת 1993. במח שנוגע

לארנונה למפעלים עתירי שטח. מאחר שבדיוניה ב-1993 סברח חוועדח שיש כאן עיוות

שצריך לתקן אותו, חתחייבנו לבדוק את חענין ובחתאם לכך לחמליץ בפני חשרים. משרדי

חפנים וחאוצר, וגם חשרים, סברו, כפי שסברח חוועדח, שיש עיוות ואנחנו מביאים

לפניכם גם תיקון לשנת 1993 - חיתח שם טעות טכנית ואני מקווח שחנוסח חסופי יינח

חיום לחתימח לפני ראש חממשלח בתור שר חפנים - וגם תיקון לשנת 1994. חמקרח הזה

שנוגע למפעלים עתירי שטח חוא חיחיד שבו יש חפחתח נומינלית בשיעור חארנונח לעומת

חמצב הקיים. חחגדרח חיא ספציפית ואיננה מקיפח קבוצח משמעותית של מפעלים.

5 .בתקנות המונחות לפניכם יש קביעח אוטומטית של עידכון ארנונה משנח לשנח.

לאור חעובדח שאנחנו נמצאים בתקופת מעבר בשלטון חמקומי ממועצח למועצח - יש מועצח

שמסיימת את תפקידח בימים אלח ויש מועצח שנכנסת לתפקידח בימים אלח ואנחנו צופים

בעיח בכינוס מועצח, בדברים חנוגעים לחסכמים קואליציוניים ואחרים - לכן קבענו

מנגנון שאם לא החליטה המועצה אחרת, הרי שהארנונה מתעדכנת אוטומטית משנח לשנח

בשיעור עליית חמדד ובחתאם לכללים.



6. שינוי בסיווג. בשנים האחרונות תסמנו כל דרך לשנות סיווג של נכסים. זה

סותר את המגמה שאנחנו מציגים פה, של רצון כן להתכנס לסוג מסויים של נכסים, כפי

מלאכה, תעשיה, מגורים וכיוצא באלה. המנגנון שיצרנו פה הוא שניתן

יהיה לעשות שינוי בסיווג של נכס כשלגבי מגורים זה נעשה באישור שר הפנים ולגבי כל

נכס אחר זה נעשה באישור שר הפנים ושר האוצר. זאת אומרת, כדי לשנות סיווג של נכס

בסקטור עסקי יצטרכו אישור של שר הפנים ושר האוצר. אני אומר זאת משום שכאשר

הדברים מגיעים לשליטתו של שר האוצר בתחום הסקטור העסקי, יש אספקטים נוספים שהוא

בוחן אותם. אני מפנה תשומת לבכם לכך שבשנים 1993-1992 כמעט שלא אושרה על-ידי

משרד האוצר שום בקשה להעלאה חריגה של ארנונה בסקטור העסקי , אולי במקרה אחד או

בשני מקרים והיו בקשות רבות, וגם במקרים שאושרו נבחן זאת בצורה קפדנית ביותר.

7. את התקנות המונחות לפניכם קבעה הממשלה, יחד עם זאת, הן נקבעו בשיתוף

פעולה עם השלטון המקומי. בטווחים קצרים ראינו שהיו עמדות סותרות של השלטון

המקומי, בכתב, לגבי שיעור עליית הארנונה. אבל הארנונה נקבעה ומונחת פה אחרי

שהשלטון המקומי והגורמים המוסמכים ראו זאת והדבר נעשה על דעתם. יכול להיות שהם

ירצו שיעור עלייה יותר גבוה, היה ויכוח על כל שאר הדברים אבל לבסוף הגענו להסכמה.

אנחנו מבקשים מוועדת הכספים לאשר את התקנות לגבי הארנונה בהקדם האפשרי על-מנת

שהרשויות המקומיות יוכלו להוציא את ההודעות של החיובים לשנת 1994 ועל-מנת שמנגנון

הכספים של משק השלטון המקומי יוכל לפעול כתקנו.

היו"ר גי גל;

אני מביע את מורת רוחה של הוועדה ושלי מהעובדה שהתקנות האלה, שהיו אמורות

להיות מונחות על שולחן ועדת הכספים לפני חודשיים, הגיעו רק לפני שבוע. אולי פעם

אחת צריך לעשות בלגן כדי שזה לא יקרה יותר אבל חוש האחריות שלנו הוא מפותח ולכן

הבאנו את זה לדיון. כאמור, 60 יום כבר בלתי רלוונטיים משום שהבקשה הגיעה באיחור.

אני מקווה שזה לא יישנה בשנה הבאה.

אני מבין שכל החברים פה קראו את החומר והם יודעים במה מדובר כך שהסבר תמציתי

יספק אותנו. אתן עכשיו לנציגי המשלחות להציג את השגותיהם.

בבקשה, מר ירון מהולל מעיריית קרית-אתא.

י י מהולל;

עיריית קרית-אתא נזעקה לכאן בגלל הנושא של מפעלים עתירי שטח. נציג האוצר

הציג את הדברים כמעט בצורה נכונה. ההוראה הזאת בתקנות מיועדת לחול, כדבריו, על

קבוצה מצומצמת של מפעלים - מוציאים מההגדרה את מפעלי בזק, חשמל וכן הלאה - ולפי

הרקע של הרקיקה הזאת הרי שההגדרה הזאת באה לענות על צרכיו של מפעל אחד, מפעל

לדשנים וחומרים כימיים שנמצא בתחום השיפוט של קרית-אתא. לפי הבדיקות שערכנו

כשראינו את נוסח ההצעה הזאת, אין מפעל נוסף בארץ שהתקנה הזאת תחול עליו.

דשנים וחומרים כימיים מנהלת מזה כשש שנים מערכה משפטית נרחבת נגד עיריית

קרית-אתא בנושא הארנונה. היא הגישה שבע עתירות לבג"צ ונקטה בהליכים משפטיים

נוספים כאשר הרקע לכך הוא מצבו הכלכלי הקשה של המפעל בשנים האחרונות. בפסיקות

בג"צ שהיו עד עתה בנושא הנוגע לענייננו כאן, בג"צ קבע בצורה חד-משמעית שהתעריפים

שקבעה עיריית קרית-אתא לתעשיה, לרבות תעריפים לקרקע תפוסה, הם סבירים ורגילים

במסגרת הממוצע הארצי ואין בהם שום חריגה שמצריכה התערבות שיפוטית.

אנחנו רואים את ההגדרה של מפעל עתיר שטח כהגדרה לא נכונה. מבחינה כלכלית,

מפעל עתיר שטח הוא מפעל שבו תשומת השטח בייצור שלו היא תשומה חריגה בהיקף שלה

ביחס ליתר התשומות. לא מדובר במפעל גדול. אני מניח שחברי הוועדה יסכימו שעל עצם

הגודל לא מגיעה הנחה ואין סיבה שמפעל שגודלו כפול ממפעל אחר ומייצר כפול ממפעל



אחר ישלם פחות ארנונה. יש רשויות מקומיות מסויימות שקובעות תעריף רגרסיבי כלשהו

ונותנות הנחה של 10% על שטח מסויים; יש רשויות מקומיות שנוהגות גישה הפוכה ועל

שטחים גדולים במיוחד מעלות את תעריף הארנונה.

לפי התקנה המוצעת מדובר במקרה שלנו בהנחה עצומה. בתקנות מדובר על תעריף

מכסימום של 25 שקל למטר לקרקע תפוסה, כאשר במפעל עתיר שטח מציעים להגדיר את

הארנונה ל-3 שקלים למטר, ואם נשווה את תעריפי המכסימום הרי שמדובר בהנחה של כ-90%

ביחס לתעריף המלא. במסמך שנמסר לחברי הוועדה ציינו שהתעריף הממוצע הארצי לקרקע

תפוסה הוא כ-8 שקלים למטר מרובע וגם כאן מדובר בהנחה של כ-60% -70%.

לפי הבדיקות שערכנו, מפעל הדשנים איננו מפעל עתיר שטח, הוא איננו עומד

בקריטריונים האלה. יש סקר חדש של התאחדות התעשיינים שסוקר את הנושא של הארנונה

בתעשיה והמקרה שבו יש חיוב ארנונה של כ-3% מהמחזור נמצא אמנם במקום גבוה בסקלה

אבל זרז מצב שקיים בכ-15% ממפעלי התעשיה.

חמור בעינינו שנציגי משרד הפנים ומשרד האוצר לא נתנו דעתם לתוצאות וטיפלו רק

בצד אחד של המטבע.

היו"ר ג' גל;

בכמה זה מקטין את הארנונה?

י י מהולל;

אם אנחנו צודקים ומדובר במקרה פרטי של מפעל דשנים בלבד, הרי שזה סדר-גודל של

קרוב ל-3 מיליו ן שקל.

הי ו"ר ג' גל;

כמה אתם גובים שם לפי המצב הנוכחי?

י' מהולל;

לפי חשבון העיריה, החיוב המלא שמגיע מחברת דשנים הוא כ-11 מיליון שקל במונחי

1993 . בגלל המאבקים המשפטיים עד היום הסכום הזה לא שולם ובפועל משלמת דשנים לשנת

1993 סכום של כ-5 מיליון שקל. לכן צריך להביא בחשבון שעומדים לתת כאן הנחה על

חיוב שהוא איננו חיוב סופי.

היו"ר ג' גל;

כמה הם יצטרכו לשלם לפי התקנה הזאת?

י י מהולל;

אם התקנה הזאת תחול זה יהיה 8-7 מיליון שקל.

היו"ר גי גל;

אם כך, התביעה היא ל-11 מיליון שקל, בפועל הם משלמים 5 מיליון שקל, ומציעים

פה שהתשלום יהיה כ-8 מיליון שקל.

י י מהולל;

בהנחה שהחיוב המלא יאושר. יכול להיות מצב שבתום ההליכים המשפטיים ייקבע

שהחיוב הנכון הוא באמת 5 מיליון שקל ובגלל התקנה הזאת הוא ירד ל-4 או ל-3.5

מיליון שקל וזה האבסורד שבדבר.

אני מבקש שתסביר זאת.

י' מהולל;

לפי חשבון העירית ההיוב של דשנים מגיע היום ל-11 מיליון שקל, דשנים טוענת

בהשגה האחרונה שהיא הגישה שבסך הכל מגיעים ממנה 1.7 מיליון שקל. הגענו להבנה

כלשהי לגבי תשלומי ביניים עד לגמר ההליכים המשפטיים ובינתיים היא משלמת 5 מיליון.

ייתכן מצב שבו בית-המשפט יקבע לבסוף שמגיע ממנה 6, 4, או 8 מיליון שקל, ובגלל

התקנה הזאת הסכום הזה יצנח עוד יותר בצורה משמעותית ואז העיריה תצא מוכה פעמיים.

היו"ר ג' גל;

מר דוד פרי, אתת הנציג של דשנים. האם אחרי התקנת הזאת תבטלו את התביעה שלכם?

ד' פרי ;

יש מחלוקות על גודל של שטחים ועל סיווגם. אם חייבו אותנו בטעות עבור שטח

שהוא איננו שטח אמיתי אין סיבה שנסכים לכך.

י י מהולל;

צריך לזכור שמדובר בתקנה שהתחולה שלה איננה אינדיבידואלית והיא יכולה ליצור

מצבים אבסורדיים. בגלל המעבר החד בתקנות תחמו קו אדום של 400 דונם, כך יווצר

מצב שמפעל שיושב על 300 דונם ישלם יותר מאשר מפעל היושב על 600 דונם, כמו דשנים

היושבת על 600 דונם, וערכנו בדיקות בנוגע לכך. זה אבסורד, כי ברגרסיביות שנקבעת

אין שום תדרגתיות ותיא חלת מהדונם הראשון, זת נובע בהכרח מפתרון שתפור למקרת

ספציפי .

אבסורד נוסף, יש פת עידוד לאחזקת קרקע מיותרת ותמקרת של דשנים תוא דוגמת

מצויינת. חברת דשנים תודיעת לנו לפני חצי שנת שבגלל בעיית הארנונה על קרקע תפוסת

תם עומדים לתחזיר למי נתל שטח של כ-150 דונם שיש לתם בו בריכות פסולת ושאיננו נחוץ

לתם יותר. ברור לגמרי שאם תתקנת תזאת תאושר, תם יודיעו מייד למינהל שתם רוצים

לתמשיך לתחזיק בשטח תזת כי אם תם יחזירו את תשטח תם עלולים לרדת בשטח המחוייב

מתחת ל-400 דונם ולשלם יותר.

במאמר מוסגר, כשאני מדבר על אותן בריכות גבס, האינטרס של חברת דשנים לתמשיך

באחזקת השטחים אלא שתשטחים תאלת פוגעים באופן חמור באיכות תסביבת ובאיכות מגורי

תתושבים בקרית-אתא כי אלת בריכות פסולת, בריכות גבס ומפעלים לייצור חומצת. לתיפך,

רצוי לעודד נטישת של שטחים כאלת ולא את תאחזקת שלתם.

לסיכום, אחרי שהעירית הגיעה תיום סוף סוף למעמד של עירית נטולת מענק אנחנו

מבקשים לא לתפוך אותה שוב לכזאת שתהיה נסמכת על שולחנו של משרד תפנים רק בגלל

שרוצים לפתור בעית ספציפית שנמצאת בדיונים בערכאות משפטיות. אני מבין שתוקמת

ועדת שדנת בנושא של רפורמת בארנונה לתעשית, שם ישקלו את שני צדי המטבע, את הנושא

של תיקצוב הרשות המקומית ושם בוודאי ניתן יהיה למצוא לבעיה פתרון הוגן.

היו"ר ג' גל;

מר דוד פרי ממפעל דשנים יסביר את עמדתם.

החיוב של עיריית קרית-אתא, 11 מיליון שקל, מחווה 4% ממחזור המכירות של חחברח

כאשר החיוב חממוצע בתעשיית חכימיח בעולם לא הגיע בשנים האחרונות אפילו ל-2%

מהמחזור. זו ארנונה שלא רק שהיא קיצונית אלא היא לא תאפשר למפעל להתקיים. אני

מודיע שעם שיעור כזה של חיוב ארנונה המפעל הזה ייסגר.

דובר כאן על תעריפים ממוצעים. לפי הנתונים, שידועים גם לנציגי התאחדות

התעשיינים היושבים כאן , אנחנו מהווים שיא ארצי בשיעור האבסולוטי של חיוב בארנונה

בשקלים, נומינלית, גם כמפעל תעשייתי וגם ביחס למחזור המכירות. עורך-הדין מהולל

דיבר על כך שאולי עקב ההליכים המשפטיים תפחת הארנונה מ-8 מיליון שקל ל-4 מיליון

שקל. ישבנו אתם וניסינו לפתור את הענין שלא באמצעות הליכים משפטיים, הם בדקו את

הנושא של החיובים, אליבא דדעתם, בשבע בדיקות וחם מדברים על אפשרות סטייה קטנה

ביותר. ייתכן שנוח לו להגיד כאן שעקב ההליכים אולי יפחת החיוב ל-4 מיליון שקל.

אנחנו לא בית-דין. מה ההתייחסות שלכם לתקנות?

אחרי שהתקנות האלה יתקבלו נצטרך לשלם ארנונה בשיעור של 2% ממחזור המכירות.

אמרתי לנציגי משרד הפנים ומשרד האוצר שאנחנו מעריכים את התקנות וכי הם מטילים

ארנונה פרוהיבטיבית אבל זה צעד קדימה כי בלעדיו אנחנו סוגרים את המפעל. היה לנו

מיתקן שפלט גבס, כמוצר לוואי, העיריה חייבה את השטח חזה כקרקע תפוסה לייצור ולכן

הפסקנו את הפעלת המיתקן. העיריה הביאה לכך שמפעל תעשייתי הפסיק לייצר בגלל

שיקולים של תשלום ארנונה.

האם החלטתם לוותר על 150 דונם?

בגלל החיוב של הארנונה רצינו לוותר על אותו שטח שבגללו הפסקנו את הפעלת

המיתקן. הטענה שלא נוותר על שטחים היא מופרכת, אנחנו נחזיק באותם שטחים הדרושים

לפעו.לתו התקינה של המפעל. הסכם החכירה בתעריפים נוחים עומד להסתיים בתוך שלוש

שנים ובוודאי נידרש לשלם דמי חכירה גבוהים. גם אחרי שנחזיר שטחים גדולים עדיין

יש רזרבה גדולה ונהיה בתחום של 400 דונם.

נשמע את מר בנימין כהן ממרכז המועצות האזוריות.

הדברים תואמו עם משרד הפנים ומשרד האוצר אבל מחוסר זמן לא הספיקו להכניס אותם

לתקנות. חחצעה היתה שנביא את הדברים בפני ועדת הכספים והם יאושרו פה.

בתי-אריזה ובתי קירור מוגדרים בתקנות כתעשיה. אנחנו מבקשים למחוק זאת משום

שיש הרבה בתי-קירור והרבה סככות לאריזה המפוזרים בחצרות הישובים שהם לא בדיוק

תעשיה. אם ההגדרה הזאת תישאר זה יביא לבלבול בכל רשות מקומית.



היו"ר גי גל;

מה עם המקרים שבתי-קירור ובתי אריזה הם תעשיה?

ב' כהן ;

הרי אין בתקנות הגדרה ספציפית של כל מפעל בתעשיה ולכן ההגדרה הכללית צריכה

להול על אותם מקרים שהם באמת תעשיה.

היו"ר ג' גל;

היום גובים מהם את המסים כמו מפעלי תעשיה?

ב' כהן ;

יש מקרים שגובים מהם כמו ממפעל תעשיה ויש מקרים שגובים מיזם כמו ממבנה מלאכה

או מבנה חקלאי , הכל בהתאם לשימוש המבנה,

היו"ר ג' גל;

ואכן זה נעשה כך?

ב' כהן ;

כן, אבל ההגדרה הזאת רק מכבידה, היא קובעת מראש שהם תעשיה וזה לא נכון.

היו"ר ג' גל;

יש תלונות שיש מפעלים שהם פרופר תעשיה והמועצות האזוריות אינן מתייחסות אליהם

כך-

ב' כהן;

למה להביא את הדוגמה של בתי-קירור ובתי אריזה? יש משחטות ומכוני תערובת,

לעשרות, שאפשר להביא אותם כדוגמה.

היו"ר ג' גל;

האם אתם עושים מבצע כלשהו שמה שאכן מוגדר כתעשייה תוטל עליו ארנונה?

ב' כהן;

כן, התקנות מהי יבות אותנו.

דבר נוסף. התקנות מתייהסות לאדמה הקלאית - קודם השתמשו במונה קרקע הקלאית

וזה תוקן לאדמה חקלאית. יש אדמה שמעובדת בפועל שהחקלאים מתפרנסים ממנה וצריכים

לשלם עבורה ארנונה וזה בסדר; אבל יש אדמות המוגדרות כאדמות חקלאיות והן אינן

מעובדות, כל האדמות מדרום לקו הבצורת - שהוא מונח משפטי הוקי - או אדמת טרשים

ואי-אפשר להטיל עליהן ארנונה כמו על אדמה חקלאית רגילה. הצענו תיקון משפטי

ששלהתי אותו למשרד הפנים ולמשרד האוצר וגם אליך, אדוני יושב-ראש הוועדה, ואנהנו

מבקשים להטיל על האדמות האלה ארנונה סמלית יותר קטנה מאשר על אדמה הקלאית מעובדת.

נושא מרכזי הוא המבנים החקלאיים. בחצרות במושבים ובאזורי המשק בקיבוצים יש

אלפי מבנים שהוקמו במשך השנים ששימשו בזמנו למטרות הקלאיות כמו דיר, רפת, מתבן,

אווזיה, מכלאות למיניהן והיום הם אינם בשימוש. אי-אפשר להטיל על המבנים האלה

ארנונה כמו הארנונה המוטלת על מבני-עזר מפני שהם לא מבני-עזר ועל-פי רוב אינם

משמשים לדבר, מה גם שאנחנו מטילים ארנונה על החקלאות כחקלאות ועל המשקים כמשקים.



אנחנו מבינים שיש להטיל ארנונה על מבנים כאלה, בעיקר על חלק מהם שבפועל הם

בשימוש, לכן הצענו תעריף מינימלי, סמלי, והבנו שזח מקובל גם על משרד הפנים וגם על

משרד האוצר אבל מחוסר זמן זה לא נכנס לתקנות. אנחנו מבקשים שגם ענין זה יתוקן.

כמה זה אצלכם?

15 אגורות למטר.

נשמע את מר מיכאל לוי מהתאחדות התעשיינים.

מי לוי ;

אין דוגמה יותר טובה מזו שהובאה בתחילת הישיבה, מפעל הדשנים, כדי להראות עד

כמה הנושא של הארנונה הפך לאבסורד ואסור שנמצא את עצמנו בשנה הבאה במצב הדומה

למצב הנוכחי.

שמעתי כאן שמפעל נדרש לשלם 11 מיליון שקל. אני חושב שחברת ג'נרל-מוטורס

בארצות-הברית לא משלמת סכומים כאלה ואני לא מגזים, הסכומים האלה אינם מקובלים

בעולם ולדעתי איבדנו את הפרופורציות.

אביא דוגמה מהמפעל שלי במגדל העמק שמשלם 2 מיליון שקל, סכום עתק שאין בו שום

הגיון. יש לי מפעל במילאנו, באזור התעשיה מס' 1 באיטליה, בסדר גודל של המפעל שלי

בארץ ואנחנו משלמים שם כמה אלפי שקלים בלבד.

המצב הזה מעוות ואיננו הגיוני, אנחנו מתייחסים לתחום הצר של המדד ולא לבעיה

המשקל של הארנונה על התעשיה הוא בערך פי שלושה מזה שהיה לפני כמה שנים.

בשנים קודמות היו ועדות שהיו ממליצות על שינוי מהותי בנושא הארנונה, אני חושב שגם

עכשיו הנושא חייב להיות בטיפולה של ועדה שתשנה את השיטה משום שהשיטה הנוכחית היא

פסולה. הגענו למצב שמבחינת הנטל הארנונה דומה לנטל של מס הכנסה ובוודאי לא זאת

היתה הכוונה המקורית.

כמה אתה משלם במגדל העמק למטר?

אני מצטער שאני לא יודע לענות במדוייק, אני יודע מהו הסכום הכולל. בנוסף

לתשלום הישיר הייתי צריך להוסיף את הזמן שהאנשים בחברה שלי צריכים לבזבז על הנושא

הזה כי בכל שנה יש צו חדש וצריך ללמוד את הדברים מחדש.

לגבי ההצעה של האוצר להצמיד זאת למדד, ובתעשיה לפחות מהמדד. מאחר שהמצב

איננו זהה בכל המדינה, צריך להתייחס לאותם אזורים בהם הסכומים כבר הגיעו למימדים

גבוהים באופן יחסי. אם יש מפעלים שבהם הסכומים עלו יותר בשנים האחרונות, צריכה

להיות בהם הקפאה טוטלית.

מר חזי גוטמן, האם אתה רוצה להוסיף משהו?



ח' גוטמן;

אני מתייחס לנושא של מפעלים עתירי שטח, נושא שדיברו עליו הרבה בשנה האחרונה.

הפתרון המוצע כאן הוא חלקי ואולי מיועד רק למפעל אחד או לעוד כמה מפעלים. ייתכן

שמתוך שיקולים שלו, שבוודאי חלקם לגיטימיים, האוצר קבע את הרף יותר מדי גבוה.

הבעיה חריפה במפעלים עתירי שטח אבל הפתרון הזה מביא לכך שהממשלה מסייעת אולי

למפעל אחד או לעוד שלושה מפעלים וזה אחד העיוותים בשיטה של תשלום הארנונה. כפי

שנאמר כאן, למה מפעל היושב על 350 דונם לא יוגדר כמפעל עתיר שטח ויקבל הנחה כמו

מפעל היושב על 400 דונם?

חי אורון ;

מה אתם מציעים? - זה יהיה חלק מהמחזור, או חלק מהרווח?

ח' גוטמן ;

יכול להיות, צריך לשנות את השיטה. הממשלה הקימה ועדה לבחון את הנושא.

חי אורון ;

מה תגידו בוועדה? אנחנו חוזרים על הריטואל הזה בכל שנה ואתם אומרים "יכול

להיות". אני מסכים שהסכום צריך להיות יותר קטן. תגידו שאתם לא רוצים שזה יהיה

לפי שטח. אתם חושבים שזה צריך להיות לפי רווח, לפי הכנסה, לפי מחזור?

אם אני אומר שניקח את הערך המוסף כבסיס להטלת הארנונה, האם אפשר לבצע זאת?

בחוברת הבאה תכתבו ששיעורי מס הכנסה גבוהים מדי וצריך להוריד אותם ואז בטח

שהארנונה תהיה יותר גבוהה. בשנים האחרונות הורידו את שיעורי מס הכנסה אז הארנונה

נשארה גבוהה.

חי גוטמן ;

יש כאן מחקר שנעשה לפני כתשעה חודשים במי נהל הכנסות המדינה על-ידי אבי לבון

בו הוא מציג טבלה על התפתחות הארנונה והמיסוי האחר - מס הכנסה וביטוח לאומי -

בסקטור העסקי משנת 1980 עד 1992 . נטל הארנונה בכל הסקטור העסקי, לא רק בתעשיה,

עלה מ-1% מהתוצר ב-1980 ל-2.7% מהתוצר בשנת 1992,כמעט פי שלושה, כלומר, ריאלית

זה גידול עצום. מה קרה במס הכנסה? בתשלומי הביטוח הלאומי של המעבידים ושל

העצמאיים? מה קרה במס מעסיקים? הם חיברו את כל סכומי המס המוטלים על הסקטור

העסקי. ב-1983-1980 זה היה % 11.6 מהתוצר, וב-1992-1988 זה ירד ל-8.5% מהתוצר.

לכן, הארנונה היתה צריכה להישאר 1% מהתוצר, למה היום זה יהיה יותר? לפי הנתונים

האלה הארנונות מהוות כשליש מסך כל תשלומי המסים של הסקטור העסקי לעומת 7%-8% לפני

עשר שנים, כלומר, שליש מסך כל תשלומי המסים הוא קטע פרוץ, בלי קריטריונים ואיננו

יודעים בפני מה אנחנו עומדים.

ח י אורון;

ירידה של 8% במס הכנסה מול עליה בארנונה זה בדיוק מה שקרה בביטוח הלאומי וזה

מה שקורה כשממירים מסים גרועים במסים טובים ומסודרים כמו מס הכנסה. כשדנים במסים

הטובים אומרים "תורידו", כשמגיעים למסים הגרועים גם כן אומרים "תורידו" וזה מה

שמתקבל.



היו"ר ג' גל;

יש הצעות לקחת אהוז מהביטוח הלאומי ולהחזיר חלק בארנונה וחלק בדברים אחרים,

ח' גוטמן ;

אנחנו מנסים לתקן את העיוות ב-1994. התקנות המוגשות היום מנציחות מצב מגוחך

קיים. בארבע-חמש השנים האחרונות התקנות והחוקים ייצבו את הארנונה וחסמו את

הפריצה הגדולה שהיתה עד 1988 אבל בכל שנה מצלמים את המצב המעוות הזה.

דבר נוסף. הרף שנקבע, 75 שקל בתעשיה, לא משנה את המצב של אף רשות מקומית,

לכן צריך לקבוע רף יותר נמוך. אנחנו מציעים שכאשר מדובר ב-40.שקל למטר זה יועלה

לפי המדד; כאשר מדובר על בין 40 ל-55 שקל זה יועלה ב-5%; מעל 55 שקל הסכום

י וקפא.

חי אורון ;

יש לכם הערכה אם כאשר מפעלים קובעים את מקום מושבם זה נעשה על-פי שיקולים

לגבי תשלום ארנונה? האם הם זזים ממקום למקום?

בהחלט, אבל יש בעיה של מפעלים קיימים שאינם יכולים לזוז כמו מפעל הדשנים.

ג' גל;

אני חושב שאף מפעל לא זז בגלל הארנונה אבל בשיקולי בחירת המקום יש משקל

לארנונה ושמענו על מפעלים שהולכים לעפולה או למקום אחר.

נשמע את מר אלי לנדאו מהתאחדות המלאכה והתעשיה.

א' לנדאו;

אני מייצג למעלה מ-40,000 בתי-מלאכה ותעשיה, הדגש על תעשיה. עד לשנה שעברה

היינו צמודים לתעשיה במה שנוגע לארנונה. בשנה שעברה הפרידו אותנו מהתעשיה הכניסו

אותנו להגדרה של נכסים אחרים והשנה, בערכים, אנחנו מופיעים מייד אחרי הבנקים גם

בשיעורים המזעריים וגם במירביים. המפעלים שלנו הם מפעלי תעשיה קטנים שכיום הגיעו

למסקנה שהם הגורם העיקרי לצמיחה במשק וכבר הוקמה רשות לצמיחת עסקים.

אנחנו מבקשים מהוועדה להצמיד אותנו מחדש לתעשיה כי למעלה מ-75% מהמפעלים שלנו

הם מפעלי תעשיה. אני לא בא לפגוע בבנקים אבל לא ייתכן שמפעלי תעשיה פרופר, עתירי

ידע ומדע, ישלמו מהירים שהם פחותים רק בדרגה אחת מהמחיר שמשלמים הבנקים, הם לא

יוכלו לעמוד בכך. אני עונה לחבר-הכנסת אורון על שאלתו: יש מפעלים שזזו ועזבו את

מקומם בגלל הארנונה, בייחוד בצפון, וכתוצאה מכך חיפה היא מקום אבטלה אדיר. חיפה

מוקפת מקומות במרחק של כעשר דקות נסיעה, כמו מגדל העמק, שבשנה-שנתיים הראשונות

אפילו לא דורשים ארנונה. יושב-ראש הוועדה ביקר במפעלים הגדולים שלנו שעוסקים

בייצור בחיפה. אדוני היושב-ראש, גם המפעל שביקרת בו, שמעסיק היום 150 איש

שביניהם 80 עולים חדשים, עומד לעזוב את העיר.

כפי שאמרתי, אנחנו מבקשים להצמיד אותנו מחדש לתעשיה על אף שאני חושב שהרף של

התעשיה הוא גבוה, לפחות אל תצמידו אותנו לבנקים כי לא נוכל לעמוד בזה.

המפעל שהזכרת הוא בהתאחדות שלך או בהתאחדות התעשיינים?

מאחר שהוא עם 150 איש הוא בהתאחדות שלנו אבל הוא גם יכול לעבור להתאחדות

התעשיינים.

איך מבדילים במפעלים בין תעשיה למלאכה?

אי לנדאו;

הרשות לא מבחינה בין מלאכה לתעשיה. מפעלים שמעסיקים עד 70 איש מוגדרים

כעסקים קטנים ובינוניים.

היו"ר גי גל;

נצטרך לקבל תשובה על השאלה הזאת.

אי לנדאו;

אולי ההגדרה של מלאכה לא טובה, נגדיר את עצמנו "עסקים קטנים". אנחנו מלאכה

ותעשיה, ואינני מדבר על אותו סנדלר, חייט וקוסמטיקאית, אני מדבר על מפעלים

יצרניים שהם חלק מהמערך התעשייתי של מדינת ישראל,

חבר-הכנסת אורון שאל מה אנחנו מציעים. בארצות-הברית הארנונה כפופה לערך

המבנה, קנית מבנה בX- כסף, אתה משלם אחוז מסויים מערך המבנה לארנונה וייתכן שזה

פתרון. צריכה לקום ועדה שתדון בכך כי לא ייתכן שכל רשות מקומית תקבע לעצמה

קריטריונים משלח.

היו"ר ג' גל;

נשמע את נציג הבנקים. בבקשה, מר פרדי וידר.

פ' וידר;

מקובל עלי שיש אבסורדים במגזרים שונים אבל לא יכולה להיות מחלוקת שהמיסוי על

הבנקים הוא קטיגוריה סוריאליסטית בפני עצמה. הדובר שלפני דיבר על כך שהמלאכה

נושפת בעורפם של הבנקים מבחינת גובה התשלום. להמחשה, תעריף המינימום על מלאכה

הוא עשירית מתעריף המינימום המוטל על הבנקים ותעריף המכסימום על מלאכה הוא שמינית

מתעריף המכסימום המוטל על הבנקים. כך מדבר מגזר המרגיש את עצמו מקופח מול

התעריפים המוטלים על הבנקים.

אנחנו אומרים כאן השנה אותם הדברים שנאמרו כאן לפני שנה ושנתיים ואני מפחד

שזה יהיה כך גם בשנה הבאה. אני מקבל שהנושא כולו מצריך רוויזיה יסודית. לא

ייתכן שרוממות הרפורמות והרציונליזציה היא בפי כל מי שעוסק במדיניות ואילו כאשר

מגיעים למסים הם פותרים את הבעיה דרך הסתכלות בחור המנעול של ההכנסות. אני יודע

שצוק העתים היא תופעה שתמיד מלווה את גובי המסים - עסקתי שנים רבות במאקרו כלכלה

- אבל כשמדובר בדברים האלה צריך לעשות רפורמות.

מה שמוצע כאן לגבי הבנקים הוא לא לעשות כלום לעומת השנה שעברה; מעלים את הכל

באותו שיעור - שיעור מעוגל - אבל זה נשאר באותו סדר גודל סוריאליסטי. להמחשה,

התעריף הארצי המשוקלל על מטר מרובע בבנקים יגיע בשנת 1994 ל-640 שקל, וסך כל

תשלומי הבנקים לארנונה בשנת 1994 יגיע ל-330-320 מיליון שקל.

צריך להיות ברור שכאשר מטילים מסים הרי שכל המסים הם חלק מהעלות ונכנסים

לתימחור של השירותים והמוצרים של מפעל זה או אחר, ובענין זה הבנקים לא שונים. מי

שחושב שזה נספג בבור סוד כנראה איננו מצוי אצל הפעילות המסחרית הכלכלית.



מתבקשת רוויזיה אמיתית וככל שדוחים אותה בגלל צוק העתים, מנציחים עיוותים

במשק הישראלי, עיוותים בעלי משמעות מאקרו כלכלית.

מנקודת ראות הבנקים, שמענו את אנשי האוצר ואת חברי ועדת הכספים, לרבות

יושב-ראש הוועדה, שצריך לעשות משהו ולו מדורג אלא שמה שמוצע כאן השנה הוא שום

דבר. אם יש כמה רשויות שמטילות עלינו סכום של 800, 900 ו-1,000 שקל למטר מרובע,

אתן שובבות ולכן לא תוכלו להעלות השנה את הסכום. לכן המינימום שיהיה

בו איתות בלבד הוא הנמכת הרף. לדוגמה, אם הרף על הבנקים יורד ל-600 שקל למטר

מרובע, זו ירידה של 6 מיליון שקל, פחות מ-2%, על מערכת שהסכומים שלה הם בתחום

הסוריאליסטי. לכן אני מבקש שיתחילו לעשות משחו שיש בו איתות שמכירים בבעיה.

היו"ר ג' גל;

נשמע את מר דוד אלפ נדרי, נציג רשתות השיווק.

ד י אלפנדרי;

אנו מודים על ההזמנה לוועדה, זו הפעם הראשונה שמתייחסים בנושא חזה גם לרשתות

השיווק. אנחנו מברכים על כך שהבינו כי רשת שיווק נמצאת בתחרות מתמדת ויש לח

שטחים גדולים ששליש מחם חיא צריכה להחזיק עבור מחסנים, אריזח וכן הלאה.

אם הרף הממוצע הוא 152 שקל למטר, וחרף שנקבע לנו הוא 172 שקל למטר, הרי שהוא

לא רלוונטי ולא ממחיש את הדברים בפועל. לכן אנחנו מבקשים עכשיו בירור ענייני

שיאפשר לנו לחגיע לרף הנכון.

נשמע את מר אהוד מטרסו מאיגוד לשכות המסחר.

אני מצטרף לטענותיהם של ידידי מהתעשיינים. אנחנו מדברים שנים רבות על המיסוי

העירוני אבל לא עושים דבר. אנחנו מבקשים הקמתה של ועדח שתעשח עבודח יסודית וסדר

בענין חזח מכיוון שאנחנו מנציחים היסטוריה מעוותת.

מצד אחד יש מגמח לעודד עסקים במדינת ישראל ולהביא לפתרון של מציאת מקומות

עבודה נוספים; מצד אחר מדכאים כל יוזמה כזאת מכיוון שאדם הרוצה לפתוח עסק ולאתר

מקומות עבודה לעוד כמה אנשים צריך לשלם מס עירוני העולה על שכר הדירה הכלכלי, דבר

שלא יכול להתקיים ומפריע לפיתוח עסקים ויוזמות חדשות. לכן צריך לקבוע את הכיוון

שהולכים בו.

התעשיח משלמת פי שניים וחצי מהמיסוי חמוטל על מגורים, המסחר משלם בממוצע פי

חמישה וחצי מחמיסוי המוטל על מגורים. למה אנחנו צריכים להיות מופלים לרעה? אין

לכך אח ורע בשום מדי נח בעולם. אולי אנחנו בנים חורגים, או שלא רוצים אותנו, או

שאנחנו פרח חולבת. בשנח שעברה לא קבעו לנו רף ואילו חשנח קבעו לנו רף שכלל אין

לו משמעות כי אף עסק במסגרת העסקים שלנו לא מגיע לרף הזח.

אני מצטרף לבקשה להקים ועדה שתטפל בנושא ולרעיון שהמיסוי יתבסס על חערך

חמוסף. אני מציע להנמיך בשלב זח את הרף ולקבוע לשנח הבאה יחס של פי ארבעה

מחמיסוי המוטל על מגורים.

הייתם מוכנים לכך שבצד הקטנת חרף תהיה אפשרות להעלות את הרצפה?

אנחנו אף פעם לא מתנדבים לשלם יותר. לא בדקתי את הנושא אבל אם אתה מדבר על

רוויזיה מוחלטת - ייתכן שכן.

היו"ר ג' גל;

נשמע את מר מאיר לינזן ממכון תערובת "מתמור".

מי לינזן ;

אני מדבר בשם מכון תערובת ספציפי אבל אינני מבקש פתרון פרטני אלא אני משליך

מהבעיה שלו על הבעיות הכלליות.

מדובר במכון תערובת שמכין מזון לבעלי-חיים, 85% מהתשומות שלו הם גרעינים

מיובאים, 15% הם סך כל ההוצאות האהרות הכוללות: שכר עבודה, ארנונה וכו'.

הארנונה המוטלת על המכון היא מכבידה ביותר. בדקנו את נטל הארנונה פר טונה תערובת

- כאשר יש פער של עד פי עשרה בנטל הארנונה בין מכון תערובת אהד לשני, שרובם

בתחומי מועצות אזוריות, זאת אומרת מפעלים שווים בתנאים שווים והשיעורים הם

קיצוניים. כאשר פורסם בשנת 1992 חוק ההסדרים במשק קיווינו שתהיה רציונליזציה

ואחידות לפיה ייקבעו למפעלים ועסקים שווים תנאים שווים אבל המטרות האלה לא הושגו

בתקנות.

קיימת החמרה מסויימת. לדוגמה, המועצה האזורית היתה מודעת לנטל הארנונה המכביד

על המפעל שאני מדבר עליו ומסיבות שלה לא רצתה להפחית את הארנונה אבל היתה מוכנה

לתת הנחה משמעותית בשיעור של 25%. לפני שנתיים פורסמו תקנות שקובעות האחדה בהנחה

אבל התקנות לא נכנסו לתוקף כי שר הפנים האריך את ההנחות בשנה אחת נוספת.

אני מסכים שיש וחשיבות שההנחות יהיו סטנדרטיות ולא כל רשות מקומית תתיר הנחות

שונות לפי הסכמים קואליציוניים או בגלל סיבות אחרות, אבל הרפורמה בהנחות צריכה

לבוא ביחד עם הרפורמה בארנונה. דיברתי קודם עם נציגי משרד הפנים והם מודעים

לבעיה הזאת. יש רשויות מקומיות שבמקום לקבוע ארנונה יותר נמוכה, נתנו הנחה

בארנונה.

הנושא נמצא בסמכותו של שר הפנים, לכן אני מבקש שוועדת הכספים תוודא שההנחות

תימשכנה שנה נוספת עד שתהיה רוויזיה בנושא של הארנונה.

היו"ר ג' גל;

נשמע את מר אילן תמיר מאיגוד בתי-אבות.

א' תמיר;

אני מייצג את איגוד בתי-האבות בישראל שמאחד בתוכו גם את הסקטור הפרטי וגם את

הסקטור הציבורי.

אנחנו מודים לכם שהכרתם בנו בתקנות וזה צעד גדול עבורנו. שנה לאחר שהכרתם

בנו חברנו לבתי-המלון ודאגתם להעלות את רף המכסימום של הארנונה שלנו ל-30%. זה

הסקטור היחיד שתעריף המכסימום שלו עלה ב-1994 בשיעור כזה לעומת 1993.

אי גולדשמידט;

האם אין הבחנה בין בתי-אבות ציבוריים לבין בתי-אבות מסחריים?

אין הבחנה. המערכת של בתי-האבות בישראל כוללת כ-30,000 מיטות או יהידות

דיור, בתוכה קיימת מערכת אחת שרף המכסימום מציק לה במיוחד ואני מדבר על המיטות

לסיעודיים, לתשושי-נפש ולתשושים. מתוך 8,000 מיטות כאלה המדינה שוכרת כ-6,000

מיטות, כלומר, היא למעשה מכתיבה את המחיר בבתי-האבות הסיעודיים ובמחלקות

הסיעודיות. כל דבר במערכת הזאת קבוע לפי החוק כמו למשל גודל המחלקה והתעריף,

שמשרד האוצר קובע אותו.

מדינת ישראל משלמת היום לבתי-אבות פרטיים פחות מאשר לבתי-אבות ציבוריים.

המחיר נע מ-3,600 שקל לחודש ועד ל-4,500 לחודש - הקוטב הגבוה בבתי-האבות

הציבוריים, הקוטב הנמוך בבתי-האבות הפרטיים.

א' גולדשמידט;

יש היבט של בתי-חולים סיעודיים, יש היבט של בתי-אבות רגילים. על מה מדובר

כאן ?

היו"ר ג' גל;

הסיעודיים, גיל הזהב, אלה שמקבלים דירה - כל זה נכנס

בקטיגוריה של בתי-מלון שיש לגביהם שיעור מינימום ושיעור מכסימום ואין הבחנה בין

ס ו ג אחד לאהר .

א' גולדשמידט;

זה לא הגיוני.

זו הטענה שלי. אם כוללים את המיטות הסיעודיות ואת התשושים הרי שמדובר על

כ-12,000 מיטות. מתוכן, המדינה שוכרת קצת למעלה משני שליש בבתי-אבות פרטיים

וציבוריים כאחת וקובעת את המהיר. גודל המחלקה לסיעודיים וגודל המחלקה לתשושים

נקבע מכוח חוק פיקוה על מעונות ותקנות פקודת בריאות העם ואז אני יודע באיזה גודל

צריך לבנות, איזה סכום מקבלים ומתוך זה אני גוזר את החלק היחסי של הארנונה. למשל,

המחזור של בית-אבות בגודל 12,000 מטר מרובע, עם 300 מיטות, לפי מחירי הממשלה,

בתפו.סה של כ-95%. הוא כ-12 מיליון שקל לשנה, לכן לפי תעריף המכסימום - שהוא 65

שקל למטר - יצטרכו לשלם עבורו 800,000 שקל ארנונה.

כמה משלמים היום?

זה המצב היום. עד שהרווק נכנס לתוקפו היו הסדרים אבל החוק ביטל את כל ההסדרים

של סחר-מכר והנחות וקבע כללים, וטוב עשה. אלא שלפי הדוגמה שהבאתי הארנונה היא

יותר גבוהה אפילו מזו של התעשיינים, אינני יודע אם אנחנו מגיעים עד לבנקים.

היו"ר ג' גל;

לפי בקשתכם הכנסנו את התקנה לגבי בתי-המלון אחרי שאושרו התקנות משום שהיו

בתי-אבות ששילמו יותר מאשר בתי-מלון, כלומר, לעומת המצב הקודם יש פה שיפור ניכר.



א' תמיר;

נכון. מאחר שהממשלה ממילא שולטת בשוק הזה ואין הבדל בין המחלקות הסיעודיות

ובין המחלקות של תשושים ותשושי-נפש, ואין הבדל בין בתי-האבות הפרטי ים לבין

בתי-האבות הציבוריים, אני מציע שתיקבע להם ארנונה כפי שקובעים ארנונה לבתי-ההולים

הציבוריים. אחרי הכל מהלקות סיעודיות הן בית-חולים והן פועלות מכוח פקודת בריאות

העם, יש להן רשיון של בית-חולים, מספר של בית-חולים ואין סיבה להפלות בין פרטיים

לציבורי ים בהקשר הזה.

אי גולדשמידט;

בתי-ההולים הפרטיים משלמים ארנונה כמו בתי-החולים הציבוריים?

כרגע לא.

להוציא את מה שנקרא ערי עולים הממשלה לא משלמת ארנונה.

נשמע את הרשות להגנת הצרכן. בבקשה, מר עופר איסרוב.

הנקודה הראשונה נוגעת לשיעור עליית המדד. בוועדה שישבה לפני כמה חודשים לגבי

שנת 1993 דובר על כך ששיעור עליית המדד הוא איננו דבר מקודש והיתה הצעה של חבר

הכנסת שבמה שנוגע למבני מגורים הארנונה תהיה יותר נמוכה מעליית המדד. כשאנהנו

מדברים על שנת 1994 נוצר מצב הפוך: גם במחירי המינימום וגם במחירי המכסימום

העליה היא מעבר לשיעור עליית המדד.

שיעור המינימום הוא בעייתי כי חלק גדול מהאוכלוסיה מגיע רק לשיעורי המינימום,

בייחוד בשנתיים האהרונות.

נקודה אחרת נוגעת לקביעת שיטת החישוב. בוועדות הקודמות דובר על כך שהתחשיב

למבני מגורים משתנה על-ידי הרשויות המקומיות. היום אנחנו נמצאים בדיוק בזמן

הנכון עד לבחירות הבאות לרשויות המקומיות כדי לקבוע דברים. יש מצבים אבסורדיים

כאשר בשתי דירות זהות משני עבריו של אותו רחוב דירה אחת מחושבת לפי 150 מטר ואחת

מחושבת לפי 120 מטר. לכן צריך לקבוע שיטת חישוב אחידה שלפיה אנשים ישלמו עבור

רצפה שהם דורכים עליה ולא עבור קיר יותר עבה או חדר מדרגות שנראה אחרת.

אני מתייחס עכשיו לתקנה 4(2) המאפשרת שינוי של תת סיווג. התקנה הזאת פוטרת

למעשה את הרשויות המקומיות מהענין של עליית המדד. התקנה הזאת מאפשרת לרשות

המקומית, באישור משרד הפנים, לשנות את תת הסיווג של המבנים כך ששיעור הארנונה לא

יפחת מהשיעור הכולל בשנה הקודמת, כלומר, הרשות המקומית יכולה להעלות את סך

התקבולים מהארנונה למבני מגורים בהרבה יותר מאשר 10.4% על-ידי שינוי הסיווג של

המבנים. אנחנו יודעים שזה אחד הטריקים שהרשויות המקומיות נהגו בו בעבר כאשר המצב

היה לא כל כך ברור, כמו למשל עיריית ירושלים.

כאשר ארנה הופך את אזור ג' לאזור א' הארנונה עולה פי שניים.



ע' איסרוב;

המגבלה היחידה בתקנות היא שהרשות המקומית לא תפסיד, חלילה, משינוי הסיווג.

לדעתי צריך לבטל כליל את התקנה הזאת.

אי גולדשמידט;

ארגה מציע שלא יהיה שימוש בסיווג גם כלפי מטה?

עי איסרוב;

לא מאפשרים שימוש בסיווג כלפי מטה.

אי גולדשמידט;

הרשות יכולה להוריד באזור שהיה קודם אטרקטיבי אבל הפך לאזור פחות טוב?

עי איסרוב;

באישור השר. אני מבקש לבטל את תתקנה הזאת.

א' גולדשמידט;

אם הצרכן חי באזור יוקרתי שהפך לסלאמס והוא רוצה לשלם פחות ארנונה הרי

שביטול התקנה ימנע זאת.

עי איסרוב;

אני לא מונע את זה, אני אומר שעל-מנת שהאינטרס של העיריה לא יהיה להוסיף

הכנסות לעיריה, אלא לשנות סיווג מסויים באופן אמיתי, צריך לדאוג לכך שהסכום הכולל

לא יעלה על הסכום שאתה קובע.

אי גולדשמידט;

ארנה לא מבקש את ביטול הסעיף, ארנה מבקש שמבחינת ההיקף כשם שיש רצפה שתהיה גם

תקרה.

כן.

הנושא האחרון נוגע להחזרים של כספים מהרשויות המקומיות, נושא שלא טופל.

בישיבה לפני חצי שנה דובר על כך שבמקרים שהרשויות המקומיות גבו כספים שלא כחוק

יימצא לכך פתרון. הכסות שלהן היום היא שעברה שנה והן לא יכולות להחזיר את הכספים

לאנשים.

היו"ר ג' גל;

נשמע את חיים קונביץ ממרכז השלטון המקומי.

חי קונביץ;

לאחר כמה שנים שחוזרים על הטיעונים צריך לשנות כיוון . בכל שנה התעשיינים

מציגים את התל"ג לעומת הארנונה לפני 10 ו-13 שנים. הם לא הזכירו שנוסף לארנונה

היה לפני 10 שנים גם מס עסקים שבוטל בשנת 1982 וצורף לארנונה. מר גוטמן, אתם

מציגים רק את הארנונה בלי מס העסקים, אם תצרפו את מס העסקים תיראו שהעלייה

הריאלית איננה פי שלושה אלא לפי האינדקס.



ח' גוטמן;

הבאתי נתונים מהטבלה של האוצר שכוללת הכל.

רו' קונביץ;

הטבלה הזאת לא נכונה. מס העסקים שולם אז בשתי צורות: בתעשיה - לפי מספר

מועסקים, בבנקים ובביטוח - לפי המחזור הכספי, לכן הפרידו את הבנקים. צריך למצוא

לכך פתרון.

עד לפני 28 שנים חייבו במס לפי שווי הנכס ולפי הרפורמה רוצים להחזיר אותנו 28

שנה אחורה. טוב שזה בוטל והיום אנחנו דואגים שכל דיר יהיה לפי מטרים. האם אתם

מוכנים שהארנונה תעלה לפי העליה בערך הנכסים? זה עלה יותר מהאינדקס.

את כל הטענות האחרות נטען מחר.

נשמע את מר יעקב אפרת ממרכז השלטון המקומי.

אני גז בר עיריית ירושלים.

זה פופוליסטי להציג את העיריות כמי שמפריעות לרהליכים הכלכליים במשק. צריך

לזכור שהיום הרשויות המקומיות מממנות את התקציים שלהן ב-50% בממוצע מארנונה בלבד

כשמחציתה מעסקים ומחציתה ממגורים, 50% הנותרים מגיעים ממשרדי הממשלה. כמו-כן,

מחצית מההוצאה של השלטון המקומי היום היא על שכר והיא בלתי נשלטת על-ידי השלטון

המקומי כמו הסכמי השכר למורים, הסכמי השכר בדירוג הרגיל, העובדים הסוציאליים.

העלאת הארנונה ב-% 10 יוצרת חסר אדיר במערכת שאין לו שום פתרון בתקציב המדינה

המובא לכאן לאישור. צריך להביא בחשבון את כל הדברים האלה.

מר טלמון, אתה רוצה להגיב?

ש י טלמון;

1. יש החלטת ממשלה מתחילת ספטמבר 1993 להקים ועדה שתבחן את הנושא של הארנונה

בכללותו, אגרות והיטלים עירוניים שהם חלק בלתי נפרד מהמיסוי העירוני. אני מקווה

שנפעיל את הוועדה הזאת ונגיע לשביל הזהב שמצד אחד לא יפגע ברשויות המקומיות ומצד

אחר ימצא פתרון לסקטור העסקי.

2. ההתפתחויות והעיוותים בגביית ארנונה בסקטור העסקי נוצרו עד אמצע שנות

השמונים כאשר זה היה בשליטתן של הרשויות המקומיות אבל מ-1986 זה נמצא בשליטתו של

המחוקק כי בכל שנה זה מובא לאישורה של ועדת הכספים, כלומר, קרוב לעשר שנים

הארנונה על הסקטור העסקי מוקפאת ברמתה הריאלית. יותר מזה, בשוליים אנחנו

"נושכים" כדי לצמצם את העיוותים. אי-אפשר להגיד שהמצב משביע את רצון כולם. ישבתי

עם נציגי התאחדות התעשיינים לפני התקציב ולפני קביעת התקנות האלה ואמרתי להם

שהמגמה של משרד האוצר ב-1994 תהיה דומה, קרי: עידכון לפי מדד המחירים לצרכן עם

נסיון לגלח בשוליים. מסוף שנות השמונים המגמות של משרד האוצר התבטאו בהורדת עלות

העבודה בביטוח הלאומי, בהורדת מס המעסיקים, בהורדת מס חברות בשיעור מדורג במהלך

מספר שנים, בכל שנה ב-% 1, כך שהמיסוי בכללותו על הסקטור העסקי נמצא במגמה של

הפחתה. יכול להיות שצריך לסקר זאת בצורה יותר רחבה ולראות איך הארנונה משתלבת בכך

ואולי זה יהיה חלק מתפקידה של הוועדה שתקום.



מ י שטרית;

לפני הרבה שנים נדון הרעיון של ביטול הארנונה בארץ כליל וקביעתה במסגרת אחד

המסים הרגילים שהממשלה מטילה כהובה. בזמנו ראשי הרשויות המקומיות התנגדו לכך.

הן טענו - אני הייתי ביניהן - שזה חותר תחת עצמאותם של ראשי הרשויות המקומיות ואם

ראש הרשות איננו יכול לקבוע את המיסוי העירוני שלו הרי שזה שומט את הבסיס המקורי

העצמאי התקציבי שלו. מה העמדה של השלטון המקומי מצד אחד, ועמדתם של התעשיינים

מאידך.

הי ו "ר ג' גל;

בבקשה, מר גוטמן, נציג התעשיינים.

חי גוטמן;

זה רעיון חיובי ששווה לבחון אותו.

היו"ר גי גל;

בבקשה, מר קונביץ, נציג מרכז השלטון המקומי.

ח' קנוביץ;

עם ביטול מס העסקים הבטיחו לנו להעלות את מס ערך מוסף -מ-% 8 ל-% 9 וכי אנחנו

נקבל את ה-% 1 הנוסף הזה שיכסה את הצרכים. מאחר שלא העלו את מס ערך מוסף, כשבאנו

לטעון טענותינו אמרו לנו; תצרפו את זה לארנונה. כך נולדה הארנונה הגבוהה על

הסקטור העסקי .

מאחר שהעצמאות של השלטון המקומי כבר לא קיימת בלאו-הכי, אפילו לא בארנונה, יש

בהחלט מקום לחזור שוב לרעיון של אחוז ממע"מ.

היו"ר גי גל;

אני אומר לנציגי המשלחות; רשמנו את המשאלות שלכם. איננו מתחייבים לקבל את

כולן או את מקצתן אבל נתייחס אליהן בדיונים שלנו עם נציגי הממשלה. אני מודה לכם

על שהשכלתם אותנו.

נשמע את חברי הכנסת בפורום שלנו.

ג י שגב;

הרעיון לקבוע את הארנונה לפי שטח לא טוב. הרעיון של חבר-הכנסת מאיר שטרית

הוא מהפכני אבל חכם כי מדובר על מחזור של מפעל ואז אנחנו לא משאירים את קביעת

הקריטריונים בידי אף אחד. צריך לפעול לפי זה לטווח הרחוק.

במישור המיידי צריך להגביל את התקרה ויחד עם זאת להעלות את הרצפה. אני מציע

שניקח את השיפוט בענין הזה מידי הרשות המקומית, למרות שזה בין הכלים היחידים

שנותרו כדי לצ'פר את בעלי הענין בעירית או במועצה בשטח השיפוט שלהם, ונעביר אותו

לידי גוף אחר - אני לא יודע אס זו צריכה להיות ועדת הכספים - אולי במשרד האוצר.

מ י שטרית;

כבר מן השנה שעברה הדיון בענין הארנונה איננו לרוחי. זה נוגד את רוח השלטון

המקומי ואת העקרון שהרשות עצמאית לקבוע את תקציביה ואת המסים שהיא מטילה על

תושביה. מי שעומד לדין בסוף חמש שנות שירות ברשות המקומית הוא ראש הרשות והמועצה

ואם הוא יטיל מסים גבוהים מדי על תושביו הם יכולים להעניש אותו ולזרוק אותו. גם



אם רוצים לשנות את השיטה של קביעת הארנונה אני לא מבין את המגמה לפגוע בנישה

האחרונה של עצמאות הרשות המקומית שנותרה ולקבור אורגה - זה מה שמתרחש בעצם בשלטון

המקומי - בניגוד גמור לכל החלטות הממשלה, ראו את דו"ח ועדת זנבר שאושר על-ידי

הממשלה הקודמת.

היו"ר ג' גל;

החלק הגדול הם בעלי הדירות, החלק היותר

קטן הס בעלי העסקים והתעשיה. על האבטלה אחראית הממשלה ולא ראש הרשות. לא שמעתי

אף חבר כנסת שתוקף ראש רשות בגלל אבטלה, תמיד תוקפים את הממשלה בענין הזה. אם

ראש העיר יודע שהוא ייבחר על-ידי בעלי הדירות מה מעניין אותו - אני אומר בציניות

- אם יש מקומות עבודה? לצערי זה לקוח מן המציאות. דבר נוסף: איזה שכר ועונש יש

לראש רשות?

אני מודה לך על השאלות האלה.

אין נושא במדינת ישראל שראש הרשות לא נתפס כאחראי עליו, כולל הנושא של

תעסוקה, ומידת שביעות רצונם של התושבים נקבעת לא במעט לא רק בזכות רמת החינוך

במקום, אופי העיר, תכנונה והביוב שלה, אלא גם בגלל התעסוקה. בישובים בהם לא

מתפתחת תעסוקה נתפס ראש הרשות כמי שלא מצליח.

הייתי ראש העיר ביבנה מ-1974 עד 1987. במשך 13 שנה. כשנכנסתי לתפקידי היו

בעיר שני מפעלים רציניים "ארגמן" ו"אורמט" ועוד שבעה מפעלי עורות, מפעל בלוקים

שהסריח את המקום ועוד שני מפעלו נים קטנים. סגרתי את כל מפעלי העורות ומפעל

הבלוקים אבל הבאתי לעיר תעשיה עם מאות מפעלים למרות שיבנה לא נחשבה אזור פיתוח

במסגרת חוק עידוד השקעות הון ולא קיבלו שם שום הטבה או מענק. בכל זאת נבנו בה

אלפי מטרים לתעשיה. איך? 1. ליבנה היתה קרקע יותר זולה מתל-אביב, מחולון,

מראשון-לציון ומבת-ים; 2. רמת התיפקוד שלי כראש רשות במתן רשיונות להקמת המפעלים

היתה מהירה, אפשר היה לקבל רשיון בתוך שבועיים. 3 . הורדתי את המיסוי של הארנונה

על המפעלים לשליש מהמיסוי של הערים האחרות בסביבה. את הארנונה למגורים העליתי

בקדנציה הראשונה ל-% 2,500 ובכל זאת קיבלתי בקדנציה השניה שלי 90% מקולות הבוחרים.

אם הם יכולים למכור את המפעל שלהם ברמת-גן, או בחולון,

לעבור לשטח הרבה יותר גדול ולשלם ארנונה הקטנה בשליש ממה שהם משלמים בתל-אביב הרי

שזה כדאי להם. נוסף לכך קבעתי חוק-עזר שמפעל שמגנן את השטח החיצוני שלו ישלם על

השטח המגונן רק שליש ממחיר הארנונה ביבנה.- זה יצר תמריץ ורבים אמנם גינני שטחים.

נכון שקיבלתי פחות כסף עבור כל מטר מרובע של תעשיה אבל קיבלתי מאות אלפי מטרים של

תעשיה.

כל עיר ורשות ושיקוליה היא ולכן ההתערבות של הממשלה בכך איננה נכונה, מה גם

שהיא מכניסה את כל הרשויות המקומיות לסטריאוטיפ אחד. כאשר העצמאות של הרשות

המקומית נמצאת היום בשפל ופוגעים היום גם בזה, שמחתי על תשובתו של נציג מרכז

השלטון המקומי כי בעבר היינה התנגדות חריפה לצעד הזה.

לבטל כליל את הארנונה בכל הרשויות

המקומיות ובמקום זה הממשלה תיתן מתקציבה הרגיל מענקים לרשויות המקומיות, או

באמצעות אחד המסים כמו מס ערך מוסף - דבר שבזמנו הממשלה התחייבה לו אבל לא קיימה

את התחייבותה - לחשב כמה מזה יהיה לארנונה כללית, כמה למס ערך מוסף, ובכך פותרים

את הבעיה של גביית מסים ברשויות ושל קביעת כל מיני קריטריונים. זה יכול להיות

כלי בידי המדינה להקל על מיסוי בעסקים. זה רעיון שכדאי לקדם אותו, אני מניח שזה

לא יקרה בשנה זו ולכן אני מציע שהוא ייבחן על-ידי ועדת משנה של הוועדה הזאת באופן

רציני, יהד עם אנשי האוצר, כדי שלקראת השנה הבאה תגובש הצעה שתטפל בבעיה בטיפול

שורש.



לשנה הנוכחית הייתי מבטל את הרצפה של המס. קבעתם תקרה אז למה לקבוע רצפה? אס

הרשות המקומית רוצה להוריד את המסים שלה, למה לכם להתערב? אתם יכולים להגיד לראש

אם לא תגבה את המס המוטל עליך, לא תקבל מאתנו תקציב. תנו לראש הרשות

לשבור את הראש ואם השירותים יתפרקו תפטרו אותו, הרי לשר הפנים יש סמכות לפטר

אותו.

חי אורון;

אנחנו חוזרים על הריטואל הזה כבר כמה פעמים. כל נציג בא עם אותו טיעון,

אנחנו אומרים שהענין מסובך וכי צריך לפתור אותו באופן רציני, הוקמו ועדות, הוגשו

הצעות ובכך נגמר הענין.

חבר-הכנסת שטרית, הצגת הטיעון של עצמאות הרשויות המקומיות היא טובה אבל כל

זמן שהמבנה הוא כפי שהוא הרי חלקים גדולים מהמטלות של הרשות המקומית הן מטלות

ממלכתיות. במבנה הקיים היום 80% מהתשלומים הולכים לחינוך ולרווחה. אנחנו יכולים

לשאול האם הגרעונות הם כתוצאה מתת-תיקצוב בחינוך או שהם כתוצאה מדברים אחרים.

אני מדבר על עיריה מסודרת שמחוברת באופן יומיומי עם הרשות המרכזית, לכן אי-אפשר

תנו לנו לעשות מה שאנחנו רוצים.

שמענו את ההיסטוריה של הארנונה, בשלב מסויים הקטינו מיסוי ברמה הארצית

והגדילו את הארנונה, באחת החוברות שהוגשו בשנים האחרונות ראינו טבלה ברורה שציינה

איך זה עלה ואיך זה ירד. הופיעו בציבור ואמרו: תיקנו את נטל המס - המס שהוא

פוליטי - והארנונה נמצאת במקום אחר. זה מה שיקרה גם מחר. התעשיינים יבואו

תורידו את מס הכנסה, תורידו את הארנונה. בכל פעם יביאו את המס הנמוך

יותר כדי להוכיח כמה המס השני הוא גבוה, זה מה שמופיע במסמך שהם הגישו כאן. הם

טוענים ששיעורי המס הלכו וקטנו ואילו שיעורי הארנונה לא קטנו באותו יחס, בוודאי

שלא, משום ששיעורי מס הכנסה קטנו במימדים עצומים בשנים בהן מדובר.

אני לא חושב שאפשר לעשות זאת בכל פעם על-ידי תיקונים פה בוועדה ועל-ידי כך

שנקבע כי זה יהיה % 8 במקום 10%. שאלה עקרונית: האם ארנונה לפי מטר היא נכונה?

אמר כאן נציג מרכז השלטון המקומי שלפני 28 שנה גבו ארנונה לפי ערך הנכס וכבר

אז הגיעו למסקנה שזו שיטה לא נכונה ולכן עברו לגבייה לפי מטרים.

מס הוא לא דבר נצחי, הוא נכון לתקופה מסויימת כי לפעמים המציאות מעוותת אותו

וצריך לבדוק אותו מחדש.

החוק מחי יב את זה.

גם בשיטת המטרים אפשר לעשות עיוותים. אביא דוגמה איך נהגתי ביבנה. נניח

שהחלטתי שבסיס המס שעלי לגבות הוא 5 מיליון שקל. עשיתי חלוקה איך אני גובה זאת

בין תושבי העיר בשטח המגורים כי יש אזורי וילות, שכונות שיקום ואזורים אחרים

והרעיון היה לגבות מאזור אי כך וכך, מאזור בי כך וכך. רצינו לקבוע שיטה פשוטה

ונוחה בלי להיכנס לעצמות של האנשים וקבענו שלושה קריטריונים: אם זה אזור וילות,

שלושה חדרים ומטה, שלושה חדרים ומעלה, משום שאותם שירותים אתה נותן גם ב-3 חדרים

וגס ב-7 חדרים, ואני לא מודד את החדרים, את החלונות, ואת הקירות. לדעתי זו השיטה

הנכו נה.



ח' אורון;

nr לא יכול להימשך בוועדה בצורה כזאת, צריך להתייחס להצעה קונקרטית כזו או

אחרת אלא אם כן אתם מרוצים מהמצב הקיים. אם אינכם מרוצים מהמצב הקיים תביאו

לפנינו הצעה לפתרון והמלצות ותקבלו החלטות בממשלה. אני לא בטוח שהקריטריון של

שלושה חדרים ומעלה או שלושה חדרים ומטה זה הפתרון, אולי גרים שם 10 ילדים ואולי

גרים שם 2 ילדים - היום זה אותו הדבר - לכן אני לא חושב שזה הקריטריון היחיד.

דבר נוסף. אני מרגיש אי-נוחות בנושא של ההנחות ובמה שקשור עם הקשישים

והעולים, דבר שגרם הרבה עוולות. אחרי שקיבלתי את התשובה התברר לי שאולי לא

הבנתי, או שדאגו שלא אבין. הענין הוצג כאילו לא דרשנו דבר בשנה שעברה. אני חושב

שקרה דבר רציני ואני רוצה שתהיה לנו אפשרות להתייחס לזה.

אם רוצים לטפל בנושא ביסודיות צריך להקים ועדת משנה של ועדת הכספים שתשב עם

הגורמים הרלוונטיים, תבדוק את הדברים לעומק ותביא הצעה לוועדה לאישור.

היו"ר ג' גל;

1. בתוך שישה חודשים תקבעו ועדה שתביא לפנינו המלצות בשינויים המתבקשים אחרי

28 שנה, ואין זה משנה לפי איזו שיטה.

2. היות ואנחנו נמצאים בפיגור ואני רוצה שאפשר יהיה להודיע לאזרחים מה

שצריך, אני מבקש שמחר תבואו מוכנים ונעשה מאמץ לגמור את הענין בלי ועדת משנה.

3. הפער בין שיעור המינימום לבין שיעור המכסימום נעשה במספריים גדולות מדי .

צילמנו מצב קיים אבל יש מקומות שבהם בשיעור המכסימום צריך להקטין את התקרה או

להקפיא אותה ואילו בשיעור המינימום להעלות קצת יותר מאשר המדד. אני מבקש שעד מחר

תחשבו מה ניתן לעשות בקשר לכך.

4. יש פה ויכוח על המדד. גבי אלחנני, אני מבקש שתשבי עם נציגי האוצר ולפחות

תסכימו על הנחות היסוד כדי שמחר לא ניכנס שוב לוויכוח.

.5. לענין ההנחות. היו הנחות לקשישים, לעולים, וחסמו את ההנחות למובטלים.

האם הענין של ההנחות לא נוקשה מדי? חזרתי מזכרון-יעקב ואמר לי יושב-ראש ועדת

ההנחות שיש שם מובטלים שאין להם ממה לחיות והוא איננו מסוגל לתת להם הנחה של

אגורה אחת בארנונה.

אני מבקש שמר טלמון ימסור לשר הפנים, שהוא גם ראש הממשלה, שאנחנו מתכוונים

להכניס בחוק ההסדרים במשק תיקון שבו יהיה כתוב כי ביטול תקנות או החזרת תקנות

יהיה באישור ועדת הכספים של הכנסת.

אני עדיין לא מודיע דבר.

ח' אורון;

אני מציע שכך נעשה.

6. רשום לפני שבשירותי משרד הרף גבוה, לגבי הבנקים - אביא בפני הכנסת הוק

הנוגע לנושא הזה - אין הצדקה לגבות מהם סכומים כאלה, אנחנו צריכים להביא לכך

שהבנקים יורידו מהירים ויתייעלו. מצד אהד צריך "להכות" בהם, מצד שני לא ראוי

להטיל עליהם את מה שלא צריך, אני לא יודע אם צריך להוריד את הרף ל-600 שקל למטר

אבל בוודאי שנקפיא את הרף של 700 שקל למטר. כשהורדנו את הסכום בשנה שעברה אמרנו

שנעשה הכל כדי שהבנקים יתייעלו.

7. מהר ניתן את הדעת גם לענין המבנים החקלאיים, אדמה הקלאית לא מעובדת.

אני מקווה שמהר נוכל לגמור את הענין של הארנונה בהנהה שבתוך הצי שנה תבואו עם

הצעה רצינית מגובשת.



שינויים בתקציב לשנת 1993

היו"ר גי גל;

אנחנו עוברים לשינויים בתקציב לשנת 1993 . בקשה מס' 0379.

מר יצחק בלק, בבקשה.

יש כאן שינויים פנימיים בתקציב מפעלי הביוב השונים והם באים להתאים את

התיקצוב לנעשה בשטח. השנה דחפנו את נושא הביוב בכל המגזרים, יש פרוייקטים

שמתבצעים יותר מהר ויש פרוייקטים שמתבצעים יותר לאט. יש שינויים בין הסעיפים,

ובתוך הסעיפים בין הרשאה להתחייב לבין הוצאה בעין. לכן אנחנו מבקשים לתת גושפנקא

חוקית למה שמתבצע בשטח,

מ' שטרית;

בריון שהיה בתחילת השנה בנושא של הביוב אמרתי שיש בעיה קשה לגבי השימוש בכסף

להקמת מפעלי ביוב מפני שתנאי האשראי שהמדינה נתנה היו קשים. משרד האוצר הודיע

בתחילת השנה שהוא ישנה את תנאי האשראי כך שתינתנה הלוואות לתחום זה בשלטון המקומי

בריבית של 1%.

י' בלק;

זה ירד מ-5.5% ל-3.5% ויש 25% מענק.

מ י שטרית;

של מי ההחלטה לגבי השימוש בכסף?

י י בלק;

פרוייקט הביוב הארצי נתון בידי זרוע של משרד הפנים.

מ' שטרית;

אתה מועיד 7.8 מיליון שקל לקליטת עלייה?

י י בלק;

זו לא קליטת עלייה במשמעותה. בגין הקליטה קיבלנו תוספת לביוב. בכל מקום שיש

בעיה של ביוב והרשות פנתה אלינו הרי שהבעיה נפתרה וכל מי שרצה ביוב קיבל.

מ' שטרית;

מה עם חצרות יסף?

י' בלק;

הם קיבלו ביוב בחצרות יסף.



היו"ר ג' גל;

אני מעמיד את בקשה מס' 0379 לאישור. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

הבקשה אושרה

היו"ר ג' גל;

בקשה מס' 0379 אושרה.

אנחנו עוברים לבקשה מס' 0323.

אי קרשנר;

מדובר בהשלמת תכנון של משרד הבינוי והשיכון בכל מיני ישובים בארץ, כולל

ביש"ע, בבקעת הירדן ובגולן. יש פה רשימה של כל הישובים עם הסכומים.

מ' שטרית;

אתם מגדילים את סעיף פעולות ארציות לקליטת עליה ב-31 מיליון שקל? מ-264

מיליון שקל ל-295 מיליון שקל?

אי קרשנר;

באותם ישובים שהתהילו לבנות בהם חסרה תשתית של ביוב. היה כאן מיליארד ו-44

מיליון שקל ומזה לוקחים 31 מיליון שקל ומעבירים אותם להשלמת תכנון.

מ י שטרית;

זאת אומרת שלא צריך את הכסף הזה ואין פעילויות לקליטת עלייה שההתהייבות עבורן

נעשתה בשנת 1992?

א' קרשנר;

חבר-הכנסת תיכון קיבל הסברים בקשר לכך.

מ' שטרית;

אני יודע שעד היום יש אתרי קרוואנים רבים שלא בנו בהם מועדוני נוער, בתי-כנסת

ואין בהם פעילות אלמנטרית אהרת.

היו"ר ג' גל;

נקודת המוצא היא לא לעשות דברים של קבע באתרי קרוואנים.

מ' שטרית;

מי מדבר על הסדרי קבע? תביאו שני קרוואנים גדולים ותארגנו מועדון נוער. הם

לא מקבלים בשביל זה תקציב ומישהו צריך לממן את זה. האתיופים בהולדה נמצאים במצב

איום ונורא.

תלך לבית-חשמונאי ותראה אנשים מאושרים.

אני מעמיד לאישור את בקשה מס' 323. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

הבקשה אושרה

בקשה מס' 323 אושרה.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05