הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 201

מישיבת ועדת הכספים ,

יום ב', י"ז בחשוון התשנ"ד - 1.11.93, שעה 10:00

חברי הוועדה: ג, גל - היו"ר

ר. אדרי

ח, אורון

ר. אלול

מ. שטרית

. ממלאי מקום

א. יחזקאל

ר. נחמן

ס. שללם

ר, פנחסי

ד. תיכון

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איז נברג - קצרנית

שר התחבורה י. קיסר

ע: צוקרמן

א! ירושלמי - משרד התחבורה

א. שפיגלמן

מנהל המכס ומע"מ א, זייף

י. בן-יהונתן

א. פלבר

א. דריימן - משרד האוצר

י. ביבי

ג. אפשטיין

א. מדי נה )

צו הבלו על דלק ( פטור)(תיקון)

שינויים בתקציב לשנת 1993

תקציב משרד התחבורה לשנת -1994



צו הבלו על דלק (פט ור)( תיק וז), התשנ"ד -1993

(מכתבו של שר האוצר מיום יי בחשוון התשנ"ד - 25.10.93

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה,

צו הבלו על דלק ( פטור)(תיקון), התשנ"ד 1993.

נשמע דברי הסבר לצו מפי נציג המכס ומע"מ, מר בן-יהונתן.

לאור המלצת משרד התעשיה והמסחר ולאור בקשותיהן של חברות מכתבים

ודנטל ויניל לפטור מבלו בנזין המשמש לייצור חמרי הדברה חקלאיים ומפות

תחרה מחמרים פלסטיים, אנו מציעים להוסיף סעיף בצו הבלו על דלק (פטור), לפיו

בנזין המשמש כחמר גלם, יהיה פטור מבלו.

איזה בנזין?

בנזין 60 אוקטן.

היות ואצלנו כל הבנזין חייב במס, ואין הבחנה בין בנזין 60 אוקטן

ובין בנזין 96 אוקטן, בנזין 60 אוקטן חייב בבלו, כמו דלק המשמש להנעת רכב.

היות והבנזין 60 אוקטן משמש כחמר גלם לתעשיה ומהווה 6%-5% ממרכיבי המוצר,

חשבנו שיש מקום לתת את הפטור. היות ואמרו לנו המומחים, שמתן פטור לבנזין

60 אוקטן בלבד איננו בר-ביצוע, אמרנו שבשלב זה ניתן להם פטור מותנה ונבחן

את הנושא,

פטור מותנה, במה?

י. בן-יהונתן;

מותנה לספקים מסויימים למטרות מסויימות. ניתן להט את הפטור ובזמן

העומד-.לרשותנו נבדוק אם אפשר לקבוע שבנזין עד 60 אוקטן פטור והדבר הוא בר

ביצוע,

חבר-הכנסת דן תיכון.

עד כמה שזכור לי, בצו שאישרנו ביום ד' לא נמצא במסגרת המס הקצוב

דלק מסוג אוקטן 60. גם לא נאמר שיש סוגי דלקים שהאוקטן שלהם נמוך יותר או

נמוך פחות.

זה מה שאמרתי, שאין הבחנה בין דלק המשמש להנעת רכב ובין דלק המשמש

כחמר גלם-

אתם מפתיעים אותנו בצו זה. זו גישה חדשה מאד מענינת, כאשר אתה אומר



ד. תיכון

שהתעשיה המתבססת על ייצור עתיר דלק, עתיר בנזיז במקרה הזה, תקבל שיעורי

מס נמיכים,

.

לא.

זו הפעם הראשונה שאתה פורץ פירצה בתוך החומה, ואני מניח שטיעון דומה

למה שאתה מציג כאן יכולה להשמיע, למשל, תעשיית הפלסטיק; ואגב, קבלתי מכתב

לביתי בענין ההיטל החדש על הפוליפרופילן- והיינו רוצים לשמוע הסבר על כך.

אני שואל את עצמי: האם בעקבות מתן הפטור לבנזין 60 אוקטן לא יכול

לבוא כל תעשיין ולהעלות את כל הארגומנטים שהבאתם ולזכות להפחתת מכס ניכרת

שתשפר את כושר התחרות שלו בחוץ-לארץ?

ועוד ענין - עוד לא סגרנו את פרשת המיסוי על מכוניות אי-שם בחודשים

יולי-אוגוסט, לא ברור לנו מה קרה עם ההוזלה, לאן הלכה ההוזלה, לפחות לגבי

הדגמים של השנה שחלפה. אני מבקש שלא לשכוח את הענין הזה, ואני מבקש לקבל

תשובה מדוייקת של המכס מה קרה, מדוע ההוזלה לא הגיעה אל הקונים.

חבר-הכנסת חיים אורון.

אם אני מבין נכון מה שאתה אומר ההבחנה' בין שימוש בדלק כחמר גלם

ובין שימוש בדלק כמקור אנרגיה, השאלה היא, האם אתם מסוגלים לפקח על סוג

אחד שלו ניתן הפטור.

האם יש מפעלים נוספים המשתמשים בדלק כחמר גלם, או שזה מקרה חריג?

האם עשיתם בדיקה שאין מפעלים אחרים שמשתמשים בדלקים כחמר גלם והם לא יבואו

ויבקשו גם הם פטור זה?

. ...

מנהל המכס ומע"מ, אריה זייף, בבקשה.

. התשובה לשתי השאלות היא בעקרון: כן, נכון, כפי שאמר חבר-הכנסת דן

תיכון.שאנו מפעילים פה גישה חדשה לעזור לו1עשיוה הישראליות להתחרות בחו"ל,

לאור מכלול השיקולים שנעשה, יש גם שיקול פיסקלי, כמה הפסד הכנסות יש ומה

משקל הייצוא בייצור של המפעל, בפירוש אנו פעילים פה גישה חדשה. כל

הגורמים האלה נכנסים ומובאים בחשבון. אבל אנחנו בודקים את הדברים. במפעל

זה אנחנו יודעים שהיו בעיות. אני מניח שאנחנו מהר מאד נעבור לפטור כללי

על דלק עד 60 אוקטן. אנחנו בודקים את כל ההשלכות, ואני מניח שאנחנו בעשה

את זה.

דלק עד 60 אוקטן הולך לתעשיה בעיקר. יש העשיות, במיוחד התעשיות

שהבאנו פה, מרכיב הייצוא בהן גדול מאד מאד" אבדן ההכנסות הוא כ-400,000

שקל, ואצלם סנט יותר או סנט פחות, יש לו משקל.

אנחנו בהחלט מפעילים פה גישה חדשה, ואני מניח שכאשר נגמור את כל הבדיקות

נבוא עם הצעה לפטור על דלק עד 60 אוקטן לתעשיה,

אני לא הושב שירדתי לטוף דעתך, לכן תרשה לי לשאול: מה זה אוקטן?

הוא מציין את הרמה של הדלק המזוקק. אינני מומחה לדלקים, אני מומחה למסים.

אוקםן מציין את כמות העופרת בדלק.

זו פונקציה של הזיקוק.

בודאי שזו פונקציה של הזיקוק. אפ אתה מוריד את העופרת, אתה מעלה

את הדוזה של הדלק- אבל תסתכל מה אתה עושה, אתה עושה את הצעד האנטי-אקולוגי

הגדול ביותר במדינת ישראל. אתה נותן פטור לדלק שכמות העופרת בו היא די

גדולה, ואתה גורם לזיהום.

בגלל הסיבות שציינת. חבר-הכנסת דן תיכון, אומר מנהל המכס: אני לא

נותן פטור כללי, אלא למפעלים אלה ואלה, שהחמר הזה מהווה בשבילם חומר גלם.

אם יתברר,לאור בדיקות שייעשו,שיש מקום לתת פטור כללי, נחזור אליכם בעוד

חודשיים.

אם מותר לתת לך עצה, להבא כאשר מדובר בבנזין 60 אוקטן, ההיעץ גם

עם המשרד לאיכות הסביבה. ואני אינני אומר זאת, אדוני היושב ראש, לצורך

קינטור. ככל שהאוקטן גבול יותר, שיעור הזיהום גדול יותר.

אני מעמיד להצבעה צו זה.

הצבעה

צו הבלו על דלק ( פטור) (תיקון), התשנ"ד-1995 אושר

מר זייף, אם תבואו אלינו עם הצעה לפטור מבלו בנזין אוקטן עד 50 אחוז,

אנתנו מבקשים שתביאו לנו חוות דעת, ואם אתם לא תביאו חוות דעת, אנחנו נדאג

לקבל חוות דעת.

.

בבדיקה שעשינו בתעשיה, בחמרי גלם לא משתמשים באוקטן עד 60%.

מר זייף, אתה רוצה להשיב על שאלתו של הבר-הכנסת דן תיכון בענין

המיסוי על מכוניות?

כן. כאשר עשיני את הרפורמה במיסוי על הרכב וועדת הכספים היתה שותפה

פעילה בנושא הזה, היו חששות אצל כולם, כולל אצלי. אני חושב שהירם, בהכללה,-

אנתנו יכולים להגיד, שהרפורמה שעשינו במיסוי על הרכב היא הצלתה בלתי-רגילה,

פישטנו את המערכת, לא מרמים אותנו יותר, אין ענין לרמות אותנו יותר. אנחנו

מרגישים עכשו את העליה בתעשיה המקומית של מזגנים, והדבר המרכזי הוא - התחרות

בענף הרכבי, ב-1994מגיע רכב יותר יקר, עם ממיר קטליטי, עם כריות אוויר,

והוא התייקר באחוזים בודדים, ומי שעוקב אחרי המודעות בעתונים על מבצעים

של יבואני הרכב -

אנו מעונינים לדעת איך זה ישפיע על המחירים ב-1994-

בינואר יהיו הנתונים.

אני מבקש שתענה לי בכתב על שאלה זו, לגבי המודלים של 1994 שהגיעו-

ולגבי מה שקורה עכשו.

.

חזקה על מנהל המכס שיעשה זאת. אני מאד מודה לכם,

שינויים בתקציב לשנת 1993

שינויים בתקציב לשנת 1995, והפניה הראשונה היא פניה מסי 570 של

סגן הממונה על התקציבים. נשמע דברי הסבר מפי נציג אגף התקציבים, אריאל דריימן.

?

אלה שינויים פנימיים בתקציב משרד המשפטים, היה גידול משמעותי בפעילות

של בתי המשפט וזה לא בא לידי בימוי בתקציב. בסעיפים דואר ואחזקה יש הפשרה

של כסף שלא היה מיועד למטרה זו ויש העברת בית משפט לרתוב שוקן בתל-אביב -

איזה בית משפט?

בית משפט לתעבורה ונוער.

מאיפה הוא עובר?

מהיכל המשפט לרתוב שוקן.

למה לא מרהיבים את היכל המשפט ומאחדים את כל בתי המשפט במקום אהד?

למה צריר להעביר את בית המשפט לתעבורה ונוער לדרום העיר?

המטרה לתת פתרון עכשווי. עכשו בונים ארבעה היכלי משפט חדשים, בחיפה,

בנצרת, בבאר-שבע ובאילת ובתל-אביב, הכוונה היא לבנות במגרש החניה מבנה

נ וסף. .

אני "אוהב" את הבקשות הללו שמנוסחות בצורה מוזרה מאד - "הפשרת רזרבות

לפנימיות" בתקציב הנהלת בתי המשפט, ושינויים פנימיים בתקציב הנהלת בתי המשפט

על פי סדרי עדיפויות של המשרד."

על סדרי העדיפויות של המשרד איננו יודעים. אולי תסביר לנו מה הם סדרי

העדיפויות החדשים של המשרד? האם בולים למשלוח, זה סדרי עדיפויות חדשים של המשרד?

אני רואה שאתה מגדיל את תקציב האמרכלות בעיקר ב-4 מליון שקלים. אבל לא איכפת

לי לאשר את הבקשה ובלבד שנקיים דיון על תקציב משרד המשפטים ואז יבוא השר

ויסביר לנו/ את השינוי בסדרי העדיפויות של המשרד.

אם יהיה לנו זמן נעשה זאת במסגרת התקציב, ואם לאו, נעשה זאת לאחר

הדיון בתקציב.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.



הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1993, פניה מס' 370, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 384/ של הממונה על התקציבים.

אריאל דריימז, בבקשה.

בפניה זו אנו מבקשים אישור להרשאה להתחייב בסך 28,500,000 שקל בשנה זו

לתוכנית הבינוי של בתי המשפט - בה"י המשפט בנצרת, בחיפה, בבאר-שבע ובאילת,

באיזה שלב נמצאות התוכניות?

חוץ מחיפה כבר נבחרו מנהלי הפרוייקטים וחברות בינוי. עכשו יש התהליך

סל מכרז לאדריכלים, חוץ מחיפה,

והסכום הזה הוא סכום עלות הבנינים?

זה סכום העלות בשנה הבאה.

מהי סך הכל עלות הפרוייקטים הללו?

עלות הפרוייקטים מופיעה בספר התקציב לשנה הבאה,

בקשה זו מבוססת על תקציב 1993, על ה רשאה להתחייב, זה צריך להופיע

ב-1994 כחלק מהתקציב,

; נכון,

אז איך אתה קושר את הדברים?

אנחנו שומעים שיש מקומות שהבעיות בבתי המשפט בהם הן לא פחות קשות

מאשר בבאר-שבע ובנצרת. מן המפורסמות הוא שבית המשפט בעכו, יש בו תוהו ובוהו

אחד גדול. למה נבחרו המקומות האלה? שמענו שמפזרים אה בתי המשפט בנצרת למקומות

אחרים. חלק מעבירים לבית שאן וחלק לעפולה. האם אפשר לפרוס בפנינו את תוכנית-

המתאר של בתי המשפט בישראל על פי סדר הקדימויות?

זו הרשאה להתחייב.

אני חושב שהתכנון כבר נעשה.

היות ומדובר בהקמת בית משפט בבאר-שבע, אני ביררתי מי קובע מי האדריכלים

שייבחרו. ובבאר-שבע הולכים לבנות בית משפט בלי אדריכלים מבאר-שבע. ואני

חושב שדבר כזה קורה בנצרת. מהו המנגנון באמצעותו נותנים את הזכות להשתתף



ח'. אורון

במכרזים לאדריכלים? אינני בטוח שכל היצירתיות היא דוקא אצל המשרדים הגדולים.

אינני אומר שצריך לבחור באדריכל מבאר-שבע רק מפני שהוא מבאר-שבע. איך

אני יכול להיות בטוח שמשרדי האדריכלים בבאר-שבע, ובנצרת - לצורך האיזון -

משתתפים במכרזים?

ד. תיכון.

מענין לענין באותו ענין, אדוני היושב ראש, אנו מבקשים לקיים דיון

במה שנקרא " אי עריכת מכרז בכל מה שקשור בהקמת קריית הממשלה כאן, בירושלים.

לכל תהליך בחירת האדריכלים, צריך לזמן-את סגן החשב הכללי העוסק

בנושא הבינוי. אני לא יכול לתת תשובה על כך.

אתה לא יושב בוועדות שעוסקות בנושא?

לא.

מישהו מאגף התקציבים יושב בועדות אלו?

אינני יכול לחת תשובה מי נכנס למכרזים של האדריכלים. אני רק יודע

שבבאר-שבע, נצרת ואילת בחרו מתוך קבוצה של אדריכלים מקומיים.

חבר-הכנסת אורון שואל מדוע לא תינתן עדיפות לתושבי המקום?

ח. אורון

לא. נתנו לי תשובה חלקית, ואינני רוצה להסעות, כי התשובה אינה בידי.

אני עסקתי בנושא חודשיים. אני אבדוק את התשובה, ואם יהיה צורך, אבקש להזמין

את סגן החשב הכללי, כי יש פה בעיה עקרונית.

אם הוא יאות להשיב על שאלתי, אני מציע להזמינו.

היו"ר ג. גל

אנחנו נזמין את סגן החשב הכללי יואל אופיר.

אנו עוברים לפניה מסי 377 של סגן הממונה על התקציבים.

נשמע דברי הסבר מפי נציג אגף התקציבים ירון ביבי.

י. ביבי;

כידוע הממשלה החליטה להפסיק את ביטוח השער. עדיין יש איזה שהוא גרעון

תקציבי בגלל הנחות שער חליפיו שעל פיו נבנה תקציב 1993, 2.62 שקל הדולר,

כידוע הנחה זו כבר מזמן עברנו אותה.

זה לגבי התחייבויות?

רק לגבי התחייבויות.

אני מוכרת לומר לך, שאני לא מבין. נדמה לי שאנחנו תיקנו את תקציב 1995



ד. תיכון

כמד. דקות לפני שאושר מ-101 מיליארד שקל ל-102,5 מיליאדד שקל בשל העובדה,

שסברנו ששער החליפין, בעוד אנחנו דנים בתקציב, השתנה וקפץ- כלפי מעלה,

לכן אינני מבין מדוע אתה, לאחר שתיקנו את התקציב, בא עכשו ומשלה את

הסיפור מהדס,

אני לא מבין את ענין ביטוח השער. ביטוח השער עבר מן העולם, ואם

עבר מן העולם, נדמה לי שצריך להיות שם עודף ולאגרעון. לכן מדוע אתם

טוענים שנוצר גרעון, כי היקצבנו אותו לשנה שלמה, ותיקנו אותו במתצית השנה?

מה גם ששער החליפין, מאז הקפיצה הגדולה, בעצם לא עלה, אלא בשבוע האחרון

וזה בתקופה שביטוח השער עבר מן העולם.

לגבי השאלה הראשונה- -"תיקון שער החליפין- ככל שידוע לי, בתקציב משרד

התעשיה והמסחר לא נעשה תיקון.

ד. תיכון

סמדר, תלבירי לנו, מה סיכמנו.

בעיקר תוקן בתקציב משרד הבטתון ומשרד החוץ. הם אמרו שכל היתר זה זניח.

מסתבר שזה לא זניח.

אני חוקבת שזה מיליארד שקל, בעיקר בתקציב משרד הבטחון.

.

זה באשר לשאלה הראשונה.

באשר לשאלה השניה - כאשר נבנה התקציב הונח שביטוח השער יימשך.

ד. תיכון;

איך נוצר הגרעון?

כל התקציב בנוי על תחזיות-

'בגין הנושא הזה הוספנו סכום ניכר לתקציב, ואת הסכום הזה צריך היה לחלק

למשרדים.

אני מעמיד להצבעה בקשה זו.

הצבעה

שינויים תקציב לשנת 1995, פניה מסי 570, לא אושרה

הבקשה לא אושרה. יתכן מאד שמישהו יגיש בקשה לרביזיה.

מה שאני מבקש הוא, שתינתן לנו תשובה מפורטת בענין זה.

אנו עוברים לפניה מסי 382. נשמע דברי הסבר מפי נציג אגף התקציבים,

מר אפשטיין,

אנו מבקשים אישור הוועדה להפשרת רזרבה להתייקרויות כדי לכסות גרעון

בתקציבי שכר,

אולי תסביר למה נוצר גרעון בתתום השכר רק במשרד האנרגיה? האם אתה

יכול להבטיח לי שיש כוח האדם במשרד האנרגיה לא גדל, ואם לא מדובר בהגדלת

מספר המועסקים במשרד האנרגיה?-הרי הממשלה תיקצבה את כל המשרדים באותה

מידה. איך יכול להיות שרק במשרד האנרגיה נדרשת תוספת של 2,3 מליון שקל?

לגבי השאלה, למה רק משרד האנרגיה, אני חושב שזו בעיה כללית.

כל המשרדים יקבלו תוספת כזו?

ג. אפשטיין;

ז ו בעיה שנוצרה -

היו"ר ג. גל

תשיב על השאלה המהותית, האם לא מדובר פה על תוספת תקנים, אלא רק תוספת

שכר?

לגבי תקנים, מבצעים מעקב צמוד כל הזמן,

זאת אומרת, אין כאן גידול בשיא כוח האדם?

ששינויים כתוצאה מדברים א תרים.

האם אנחנו יכולים לקבל פירוט של גידול שיא כוח האדם מעבר למה שאושר

בתקציב הקודם? כמה משרות נוספו למשרד הזה?

לגבי שנת 1994 נוספה יחידה וירדה יחידה, סך הכל -

הכל ירד?

כן.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1993, פניה מס' 382, אושרה



תקציב משרד התחבורה לשנת 1994

אנחנו מקדמים בברכה יאה סר התחבורה, ישראל קיסר, הנמצא אתנו. אנחנו

בחרנו במשרד התחבורה להיות המשרד הראשון שיידון במסגרת הדיון על תקציב המדינה

לשנת 1994. חלק מחברי הוועדה עסוקים בבחירות לרשויות המקומיות, אבל האמן לי,

שהקומץ שנמצא פה יוכל להשביע את הארי ולקיים דיון רציני. אני חושב שטוב עשינו

שבחרנו במשרד התחבורה להיות הראשון, כי פעילות מרד זה, משרדך, נוגעת לכל

החום מתהומי חיינו, בין המשקיים ובין החברתיים,

אנחנו נשמח לשמוע ממך החל ממה שקורה בשער הכניסה והיציאה מהארץ, בו

נתקל הישראלי והתייר הבא בפעם הראשונה לישראל, בנושא ההובלה הימית והאווירית,

כמו גם בנושא הבטיחות בכבישים, ואתה בוודאי תרחיב ותספר לנו על הפרטת אל-על,

האם יש לכם לוחזמנים להפרטה, שאתה יכול לבשר לנו, על השמים הפתוחים,

ועל רכבת ישראל, אנחנו כולנו עוקבים ורואים מה שקורה בתחום התשתית. מעניין

אותנו לדעת האם יש סינכרוניזציה בין ההשקעות בין הערים ובין מה שקורה בכניסות

לערים. לפני שנים העלינו את העובדה, שבנושא החשוב ביותר בתחום התשתית, הפיצול

בין משרד התחבורה ובין משרד הבינוי והשיכון בנושא הכבישים, ואני אינני יכול

לומר שהצלחנו. ואני יכול לבשר לך, שאיי ביקשתי מקבוצת מומחים להכין הצעת חוק

שאולי נחבר אותה לבחירת ראש הממשלה והכנסת הבאה, ובה תופיע שורה של תיקונים,

בין השאד לקבוע מוקד אחד שיתכנן את התחבורה בישראל, ראוי שהדבר הזה ייעשה

על פי שיקולים היקפים והחבים ולא על פי החלוקה בין משרדי הממשלה,

ולבסוף הייתי רוצה לשמוע ממך, האם בעובדה שנעשות השקעות גדולות בתשתית,

ונעשה גם איזה דבר בחינוך, דבר שלטעמי יכול לגרום לכך שאנשים בעלי משפחות

יהיו מוכנים לעבור לפריפריה ששם גם עכשו וגם בעתיד הנראה לעיין אפשר יהיה

להשיג דירה יותר בזול, אבל מסתבר שעלות הנסיעות לעבודה מהפריפריה אל מקום

שיש תעשיה, היא יקרה מאד.האם אתה רואה משימה ביצירת מצב, שאנשים אכן יוכלו

לגור בפריפריה ולהגיע למקום העבודה במחירים כאלה שהסך הכל שלהם גם טוב למדינה

וגם טוב עם ישראל,

בבקשה אדוני שר התחבורה, ישראל קיסר.

חברי היושב ראש, חברי הכנסת, זו הפעם השניה שאני נמצא פה, והיום

אני יכול לומר, שברוך השם, אנחנו יותר ערוכים וגם פיתחנו כמה תחומים בנושא

התחבורה, אתה אמרת, חברי היושב ראש, שבחרת במשרד התחבורה במשרד ראשון לדיון

על התקציב, אין כל ספק, שהתחבורה היא למעשה החוליה המקשרת בין ענפי המשק

והפעילות החברתית, התחבורה היא גם תוליית הקשר בין המדינות והיבשות, אם

אנחנו מדידים על פיתוח המשק, הכלכלה, התיירות, גורם התחבורה הוא גורם חשוב,

אנחנו נמצאים היום תחת תהליך לשלום, והנושא של התחבורה קיבל מימד אחר

לגמרי, כפי שאני מאמין שמדינת ישראל תקבל מימד אחר. עד לראשיתו טל תהליך השלום,

אנחנו היינו כמין רחוב ללא מוצא. אתה יכול להגיע לארץ באוויר או בים, הקשר

היחיד שלנו עם העולם היה קשר באוויר או בים. לא היה שום קשר יבשתי, והגעת

לישראל דרך חיפה או לוד, ולמעשה שם היתה התחנה הסונית,

היום אנחנו נערכים למציאות חדשה, שמדינת ישראל במקום שתהיה מדינת-קצה

היא תהיה צומת תחבורתי, מרכז תחבורתי, ותחנת מעבר שמחברת שלוש יבשות,

כפי שהיח בעבר, בהסטוריה שלה, בין אירופה, אפריקה ואסיה, הן בתחום היבשח, והן

בתחום הים והן בתחום האוויר. אני אומר את זה, כי זה מחייב חשיבה אחרת לגמרי,

אני רוצה לומר להברי הוועדה, שבוועידה של שרי התחבורה של הים התיכון,

שיוזם השוק המשותף, לתכנן ולתאם שיתוף פעולה ימי, ואני מניח שיהיה גם בתחום

האווירי. לוועידה מוזמנות כל הארצות שמסביב לים התיכון, כולל מדינות שטרם



י. ק יסר

הגענו אתן להסכמה על שלום,

אני רוצה לתת כמה מספרים על הענף, ב-1992 התוצר הגלמי של הענף הגיע

ל--14 מיליארד שקל, שזה 9% מהתוצר. מספר המועסקים בענף גדל בשנה האחרונה

ב-10% לעומת גידול של 4% בכלל המשק. זה ענף שמתפתח בקצב מהיר יותר מאשר

ענפי משק אתרים,

באיזה תחום היה הגידול?

בכל החתומים. בתשתית, ברכבת, ובכל הענפים האחרים,

היקף ההובלות ברכבת גדל?

שר התחבורה י. קיסר;

גדל דוקא בנוסעים יותר מאשר במשא, אני עוד אומר כמה מלים על ה רכבת,

גידול של 10% במספר המועסקים הוא גידול גדול, באיזה תחומים היה הגידול?

קודם כל אם יש יותר כלי רכב, יש יותר מועסקים. אם יש יותר תיירות,

יש יותר מועסקים בענף התחבורה, אלה הנתונים שיש בדי.

הגידול הוא בעיקר בענף התחבורה היבשתית,

אני רוצה לדבר בצורה מסודרת, אבל אם נשאלה שאלה - אענה עליה, למשל,

במספר כלי הרכב יש גידול כפול מגידול האוכלוסיה.

ד, תיכו ז יי

אהד. יכול לומר לנו בכמה גדל מספר המשאיות לעומת הרכב הפרטי? גידול

בנפח המשאיות הוא מודד חשוב לפעילות הכלכלית,

אין בידי הנתוז, אבל אנחנו נמציא לכם אותו, אנחנו מתכוננים להקים

מרכז מידע למשאיות, כדי שיקנו את המשאיות בצורה ראציונלית. היום מגדילים

את הנפח ויש יותר כלי רכב ממה שצריך ואז יש תחרות פרועה, יחד אתם סיכמנו

שנעזור להם להקים מרכז מידע שיתן הדרכה, כל אחד יעשה מה שהוא רוצה, כי זה

משק חופשי, אכל מי שירצה אינפורמציה, מה מספר כלי הרכב ומה הגידול, ומיי שירצה

הדרכה, יוכל לקבלם,

ענף התחבורה הוא גם ענף חשוב מאד בייצוא, ייצוא שירותי תחבורה הגיע

ב-1992 ל-2,5 מיליארד דולר,

מה זה ייצוא שירותי תחבורה?

נמלים, צי הסוחר, צי"מ, אל-על.

ייצוא שירותי תחבורה הגיע, כאמור, ב-1992 ל-2,5 מיליארד דולר, שהם

11% מכלל הייצוא , או 31% מכלל ייצוא שירותים,



י. קיסר

הכנסות הממשלה מענף הרכב - 7,5 מיליארד שקל, שהם 9% מכלל הכנסות

המדינה,

מה זה, אגרות?

כולל אגרות, מיסוי על דלק.

לעומת הכנסה זו הממשלה משקיעה בפיתוח הכבישים והתשתיות, לאחר שהגדילה.

את התקציבים לפיתוח התשתיות, 2 מיליארד שקל, אם אני מחבר את התקציב של מע"צ,

משרד התחבורה וחלקן של העיריות בכבישים שאנו אחראים להם, שזה כ-20% מהכנסות

הענף. זה נושא שהיה כדאי לדון בו, האם לא היה ראוי. שחלק מההכנסות מענף

הרכב, או מהנזין ייועד להרחבת תשתיות בכל פינה ובכל ישוב, כי עדיין יש מרחק

אדיר כדי להביא את רמת הכבישים, הרכבת והספנות ואפילו התחבורה באוויר לרמה

שתענה על הצרכים העתידיים של שנות האלפיים,

אתה כולל בזה רשות הנמלים והרכבות?

לא, אני מדבר על הכנסות מרכב לעומת השקעות בתשתיות בכבישים, על מין

שבמינו, לא על מין שאינו במינו.

ד. תיכון

זאת אומרת, אתה לא מרוצה מכמות המשאבים העומדת לרשותך?

לא, להפך. אני אומר שכדאי שוועדת הכספים, או הכנסת, תדון האם לא כדאי

ליצור קורלציה כלשהי כדי להבסיח את העתיד, היום יש ממשלה שיש לה אולי תודעה

להשקעות בתשתית. אנחנו יודעים שרמת התשתיות עד היום היתה נמוכה ביותר. לכן

אם ועדת הכספים רוצה להבטיח, שזה לא יהיה תלוי במדיניות או בקפריזה של

ממשלה כזאת או אחרת, חשוב שתהיה קורלציה - וכך מקובל בהרבה ארצות - בין

ההכנסות מענף הרכב ובין ההשקעה בתשתית.

באשר לתקציב לשנת 1994, כאשר ערכנו את התקציב ניסינו להתמקד בכמה

מהנושאים. הנושא הראשון, כפי שאמרתי, לבנות את ענף התחבורה לאור תהליך השלום

והשינויים המתחייבים. יש פניות מהרבה גורמים, כולל גורמים פלשתינאים,

שמתענינים בנושאים תחבורתיים, היום בטאבה התחיל הדיון בנושא התחבורה

היבשתית והמנכ"ל שלי נסע היום לםאבה להשתתף בדיון על נושאי התחבורה היבשתית,

בשלב הראשון, כי כפי שאמרתי זה סעיף מספר 1 אם רוצים להתקדם בתהליך השלום.

יש לך כבר תכנון למסופים בין ישראל לפלשתין?

יש. אנחנו הכנו עבודה יסודית,

צריך היה לנסוע לשם איש ממועצת יש"ע.

את היית צריך לשלוח לשם.

הוא שם, הוא מרכז הוועדה. אני מעריך אנשי מקצוע, והוא איש מקצוע.

זה לא מעניין אם יש לו דיעה פוליטית, או אין -לי. יכולה להיות לר דיעה פוליטית

שונה. כל עוד הוא עושה את העבודה בצורה מקצועית, אני שומר עליו מכל משמר, יעז

לו ידע מקצועי.

יש לנו תנופה אדירה בתחום הסכמי תעופה. היום ידינו מלאות עבודה

בחתימת הסכמי תעופה עם מדינות שונות. היום מתארח אצלו שר התחבורה של לטביה,

שרוצה לחתום הסכם תעופה אתנו. אנו פותחים בסוף החודש קו לתאילנד.

מי זה אנחנו, אל-על?

שר התחבורה י. ק יסר;

כן, אנו עומדים לפתוח קו להודו.

לבנקונג יטוסו דרך בומבי או דלהי?

דדך בומבי. כלומר, כיום קשרי התעופה שלנו הם בהתפתחות מתמדת. יש

לנו הרבה הסכמים שאנו חתומים עליהם כדין.

אנחנו רוצים להמשיך בפיתוח התחבורה היבשתית. בין היתר אנו עוסקים הרבה

מאד בשיפור הבטיחות. ואני רוצה להביא לידיעת חברי ורנסת, שבתשעת החודשים

שעברו מינואר עד ספטמבר מספר תאונות הדרכים עם הרוגים ירד ב-10% ומספר

התאונ ות הקשות ירד -

נראה שזו שנת שיא בתאונות.

אני אומר לך ב-6 החודשים של שנת 1995 מספר ההרוגים ירד מ-380 ב-1992

ל-341, מספר הפצועים קשה ירד ב-% 15.8. השב ועי ים האחרונים היל קשים, נכון.

-ממה שאני שמעתי, מספר התאונות קטן אבל מספר ההרוגים גדל.

הפוך - מספר התאונות בסך הכל גדל ב-2%, מספר ההרוגים והפצועים קשה,

ירד. מספר ההרוגים ירד ב-% 10.6, מספר הפצועים קשה ירד ב-15.8%, למרות הגידול

במספר כלי דדכב ולמרות וגידול באוכלוסיה. רזה במספרים מוחלטים. אם נראה את

המספרים יחסית לגידול באוכלוסיה ויחסית לגידול במספר כלי הרכב, הירידה היתה

גדולה יותר.

אולם אנחנו ממשיכים לדחוף בנושא הבטיחות תוך פעולה משולבת עם עד המשטרה,

שר המשטים ושר החינוך. עשינו תוכנית רב-שנתית להכניס את נושא הבטיחות לל

כיתות בתי הספר והגן, החל מהגן ועד כיתה י"ב. שינינו את הענישה, הגדלנו

את משטרת התנועה. עכשו מגייסים 300 שוטרים לערים הגדולות, ומשטרת התנועה

תהיה משטרה ארצית.

מה היעד שלכם, שהמשפט ייערך תוך כמה זמן אחרי האירוע?

30 יום.

והיום זה שנה?

יש עריין 150,000 תיקים במלאי, השוטף הולך יותר מהר. עכשו זה בערך 60

יום.

הוגשה הצעת חוק בנושא, ולא התייחסת אליה.

יש לנו בעיה לגבי התובעים המשטרתיים, שלא ערוכים לקלוט את עשרת ושופטים

שהוספנו מתקציבנו. היו 18 שופטי תעבורה, עכשו הוספנו 10, והס עובדים אחר הצהרים

שופטי תעבורה ממומנים על ידי תקציב משרד התחבורה?

זה לא מהתקציב השוטף, זה מקרן הבטיחות. ואמרתי שאנחנו עושים זאת במשולב

עם משרד החינוך ומשרד המשפטים,

שינינו נישא ברירת קנס. מצר אתד החמרנו, מצד שני הקלנו. היום ברירת

קנס חלה על עבירות לא חמורות,

היום נכנסה לתוקפה ההתקנה בדבר חובת הדלקת אורות בנסיעה,

אני קבלתי דו"ח תנועה, מזמינים אותי למשפט לעוד שנה ורבע, ואין לי יומן

של השנה הבאה, שבו אוכל לסמן תאריך זה,

במסגרת ההסברה הקמנו את "גל גל"צ" יחד עם גלי צה"ל בנושא הבטיחות,

בעיקר לצעירים, כי מספר התאונות אצל הצעירים הוא כפול מחלקם באוכלוסיה. ולכן

הצבא הסכים להקים ערוץ לצעירים להדרכה. תוכנית כזאת סיכמנו גם עם רשות

השידור, אבל שם עדיין יש ויכוח על משדרים. אבל אני בטוח שגם בקול ישראל

נגיע לגל כמו הגל הפתוח בחיפה. אנחנו רוצים גל כזה בירושלים ובמרכז.

היום נכנסה לתוקפה התקנה המחיבת הדלקת אורות בכל תודשי החורף. למזלנו,

היום, כאשר נכנסה לתוקפה התקנה יש גשם, וזה מראה כמה חשובה הדלקת האורות

בנסיעה בין עירונית ביום.

למה הצמתים אינם מוארים?

יש לנו תוכנית, חבר-הכנסת רפי אלול, להארת הצמתים, יש לנו 250 צמתים בלתי

מוארים. עשינו תוכנית בשיתוף עם מע"ץ, משרד 'האנרגיה, משרד הבטחון ומשרד התחבורה

להאיר אותם את כל הצמתים האלה ,בתוכנית רב שנתית. ב-1994 יוארו 80 צמתים, לפי עדיפות כל הצמתים יוארו. אנו רואים אלמנט חשוב גם בטחוני וגם בטיחותי.



י. קיסר

בכבישים בי7-עירוניים מע"ץ משתתף ב-70%, משרד האנרגיה משתתף בתקציב, משרד

הבטחון משתתף בתקציב" הגעתי אתם להסכמה משולבת שנלך בתוכנית ארבע-שנתית

ונאיר אה כל הצמתים, שלא יהיה צומת, קרוב, רחוק, יש בו אנשים, אין אנשים,

שלא יהיה צומת שלא יואר בלילה גם מבתינה בסחובית וגם מבחינה בטיחותית.

לשמחתי, המשרדים שהזכרתי הביעו נכונותם לשתתף בתקציב. לצערי, ב-1993 לא

היה תקציב למטרה זו. העבודה תתחיל ב-1994 בה מתוכנז להאיר 60-80 צמתים,

הכשרנו נאמני בטיחות בבתי הספר. גייסנו חיילות להדרכה בנושא הבטיחות,

בשבוע הזה מחזור שני של חיילות שקבלנו ממשרד הבטחון לפעולה בנושא הזה יתחיל

לפעול. איי יכול לקלוט יותר. אמרתי לשר הבטחון: אמ יש חיילות שאין להן תפקידים

בעלי חשיבות, תן לי אותן ואני אכשיר אותם לנושא הזה, שיש בו תועלת של בטיחות

ובטחון.

אנחנו עשינו פעולה יסודית בישובים הערבים והדרוזים. אני רוצה להזכיר

לכם: בעבר התקציב שהועמד לרשות הישובים הערבים והדרוזים היה בערך כ-3,5

מליון שקל. אנחנו יחד עם משרד הפנים הצלחנו לגייס השנה 54 מליון שקל. והיום

עובדים בארבעים ישובים ערבים ודרוזים, ואין ברכה כפי שהם מברכים את הממשלה

על העובדה שאנחנו מאירים וסוללים את העורקים הראשיים, לא את כל הכבישים,

את העורקים הראשיים, וקצת סוגרים את הפער בילם ובין שכניהם היהודים, שתמיד

ראו שהם מקופחים כאזרחי מדינת ישראל, גם הדרוזים וגם הערבים. אנחנו לא

עומדים להקים "נתיבי הגליל", אנחנו לא רוצים להקים מנגנונים,

כמה היה התקציב בשנה שעברה?

אלתו דבר. התקציב הבסיסי - 30 מליון השנה ואני מגייס את השליש ממשרד

הפנים ואנחנו נגיע לסכום דומה, ללא מע"צ, אני מדבר על כבישים עורקיים לישובים

הערבים והדרוזים. התוכנית ב-1993 היתה 30 מליון משרד התחבורה והשותפים

בעוד 15 מליון שקל וכך ב-994 1 וב-1995, אני מקווה שאנחנו בשלוש שנים אלו

נביא את רמת הכבישים שם כמו אחיהם בישובים היהודים הנמצאים בשכנותם.

הכבישים שאנו סוללים בישובים הערבים והדרוזים הם ברמה גבוהה, לא סוג

ב' ולא סוג ג', עם מדרכות ועם תאורה,

אנחנו מקדמים את פרוייקט נתיבי-איילון, רק בשבוע שעבר נחנך קטע חדש

של חמישה קילומטר שמחבר -

בכל קטע של כביש שייגמר, יהיה טכס, או שיהיה טכס אחד לכל הכביש?

אני ראיתי את המודעה בעתון - המסלול הדרומי-מערבי נחנך,

נו, אז מה? יש שם ראשי ערים מכל המפלגות - בבת ים ראש עיר עצמאי,

בחולון ראש עיר מהליכוד, בראשון לציון ראש עיר ממפלגת העבודה, כולם נתיבי

איילון,

אני מקווה שלמחרת הבחירות, תעשה רק טכס אהד,

כשאני אגיע לבחירות-

איפה הכביש הזה?

הקטע הוא מכביש פלמחים , כביס מס' 4, יתחבר עם נתיבי איילון, ויחצה

את שלוש הערים ללא רמזורים - ראשון, חולון ובת-ים.

איפה הוא יתחבר לנתיבי איילון, על ידי בית-ספר הולץ?

כז.

מה שאני מבקש הוא, שבמקום שפעם אתם תערכו טכס ופעם מפעל הפיס יערוך

טכס, תתאמו את הטכסים,

מפעל הפיס אינו משתתף בסלילת כבישים-

לגבי הרכבת, עכשי גומרים את המסילה השניה תל-אביב-חיפה-קריית מוצקין,

אנחנו רוצים להמשיך אותה ער לנהריה וער לחלון. אנחנו רואים בפיתוח הרכבת עדיפות

גבוהה מאד.

מה דעת שר התחבורה על רכבת בתל-אביב?

תשמע את ראש העיר תל-אביב, שלמה להט, הוא תומך ברוני מילוא והוא יצא

כשצף קצב נגד רעיון הרכבת התחתית. אנחנו מקדמים את הרכבת הקלה, יש בתקציב

1994 לתכנון הרכבת הקלה 5 מליון שקל, כי אני חושב שהיא יותר מעשית. נתיבי-

איילון שהיה המקום השבעי המיועד לרכבת תחתית, נסתם. לכן לא עולה על הדעת

להקים רכבת תחתית שעלותה פי 10 מאשר עלות רכבת קלה. אנחנו במצב שאיננו מסוגלים

להוציא 150 מליון דולר לרכבת תחתית. האוכלוסיה שלנו באזור המרכז גדולה -

למה אתם לא מפרסמים את זה?

פירסמנו. זה נושא בחירות, ואני אמרתי: יעסקו בזה עוד-שבוע. לצערי,

עיריית תל-אביב אין לה כסף למשכורות ומדברים על רכבת תחתית, וההוא מדבר על

רכבת עילית, כשכולם מדברים על חשבון הברון. מי ישקיע? הממשלה. מי זה הממשלה?

במקרה זה משרד התחבורה. ואנחנו רוצים להשקיע ברכבת קלה שהיום מאד מפותחת

בעולם כולו והיא עולה הרבה יותר זול,

מה זו רכבת קלה?

רכבת קלה היא רכבת חשמלית, יש לה זכויות דרך למעלה במקום למטה,

וזה בערך 80%-70% זכויות דרך, לא 100% - זה החסרון שלה - אבל יש לה יתרון.

אם אנו מתכננים קו מפתח-תקדוה לתל-אביב, -ישב נוצרים היום 16 קווי אוטובוסים

שונים, מספיקה רכבת קלה אחת שכולם מנקזים-בה-, ואחר כך כל אחד הולך ליעדי

וזה מותנה בכרטיס משולב, החברה שמתכננת את הרכבת הקלה, שנקראת "דן דורן "



י. קיסר

, הם היו המייסדים לפני ארבע שנים. אבי פשוט

הוצאתי ואווררתי אותה. וצרפתי את אגד. ואני אומר: אגד, דן או גורם פרטי

שמתענין בהפעלה - ואני בההלט מעודד זאת - את התשתית תעשה המדינה, כדי

שהרכבת תהיה משולבת עם דן ואגד ואז אתה קונה כרטיס מנקודה לנקודה, ואם

אתה צריך להחליף כלי תחבורה, אתה לא צריך להחליף כרטיס.

לגבי התחבורה הציבורית, אני מנסה לעודד - ופה יש לי ויכוח עם האוצר -

כרטיס שנקרא הודשי-חופשי. זה כרטיס שמונפק על ידי אגד ויש בו הנחה של

40%-35%. ואני אומר לחברי גם באגד' וגם בדן כי אם רוצים לשמור שהלקה של

האוכלוסיה בתחבורה הציבורית לא ירד - כי עוברים לרכב פרטי ~ כדאי לפתח את

הכלי הזה, כי אדם שקונה כרטיס חודשי-חופשי הוא למעשה שבוי למשך כל החודש

ולא מתפתה לנסוע לא הרכב פרטי ולא במונית, ועל ידי כך אנו שומרים על חלקה

של התחבורה הציבורית,

לכרטיס החודשי-חופשי יש סבסוד נוטף?

לא. הממשלה מסבסדת את התחבורה -

זה לא מספיק?

מספיק.

למה הם צריכים אישור שלכם?

כי הוא אומר: אני נותן לך כרטיס יותר זול והוא מתחשבן עם הממשלה.

אז יש סבסוד"

700 מליון שקל-

ומעבר לזה הם מבקשים אישור משרד התחבורה לכרטיס החודשי-חופשי.

כן, כי זה כרוך בהוזלה ניכרת. אמרתי לחבר: לא איכפת לי להעלות כל

תעריפי התחבורה ובלבד לשמור על הכרטיס החודשי-חופשי ולפתח אותו, כי הוא הופך

לכרטיס מנוי של האיש שהוא שבוי בידי התחבורה הציבורית.

אנו עובר לנושא הספנות והנמלים, וקודם כל משפט אחד על נמל התעופה.

אנו מתכננים בית נתיבות חדש בנמל התעופה בן-גוריון על הקיים. מי שהיה בקייץ

בבית הנתיבות הקיים, ראה את הרעש והצפיפות הנוראה שכבר הגענו אליה, כחמישה:

מליון נוטעים עוברים בו. אם אנו רוצים לפתח את התיירות, בלי שלום ~ ועם

שלום על אחת כמה וכמה - השדה לא ערוך לקליטה. לכן אנחנו מתכננים בית נתיבות

חדש בסגנון אירופאי עם "השרוולים", שעלותו כ-450 מליון דולר. יש הסכמה

בממשלה, יש הסכמה של ראש הממשלה ושר האוצר שזה צריך להיות בעדיפות ראשונה.

אנחנו נמצאים עתה בשלבי תכנון. יכול להיות שבחודש הבא נוציא מכרז.



מה מקור המימון, תקציבי?

מקור המימון הן הערבויות. אנחנו מזיזים את הטרמינל בשדה טוב ממקומו

הנוכחי צפונה-מערבה.

אל תוך הים?

סר התחבורה י. קיסר;

יש הצעה כזאת. אנחנו נשמח מאד אם יימצא יזם שיהיה מוכן לעשות את זה

תמורת הקרקעות שהן יקרות מאד, אבל ער שאני אתכה, אני החלטתי שאני מקדם

את הזזת הטרמינל.

יש איזו תוכנית לגבי שדה התעופה בעטרות?

כדי לחזק את ירושלים אנחנו מעודדים שימוש בשדה התעופה עטרות, שאינו

מוכר על ידי הקהיליה הבינלאומית. אנו מקווים שעכשו, בעקבות השלום, הוא יוכר

על ידי הקהיליה הבינלאומית. אבל מי שמוכן להסכים לטוס לעטרות, אנחנו מעודדים

אותו, כולל שחרור ממסים,

ד. תיכון 'י

לא ישלמו אגרות שם?

חלק מהאגרות,

לגבי נושא הספנות והנמלים, אנחנו מגדילים את רציף המכולות המזרחי

בנמל חיפה, אנו מסיימים את הארכת רציפים מס' 3 ומספר 5 בנמל אשדוד, רכשו

ציוד שינוע חדשי לנמלים, ואנחנו הכנו תוכנית של התרחבות לקראת השלום

בנמלים, כולל הזזת מסוף הדלק, יש מיכליות ישנות בחיפה שנמצאות במרכז, ואנחנו

הצהרנו שנעתיק את נמל הדלק -

ד. תיכון

לא הבנתי, תזיזו את כל המסוף הזה? איך תזיזו את כל נמל הדלק?

אנחנו מנהלים משא ומתן עם חברת הדלק, חשוב מאד שנזיז את המיכלים, כי

במילא נגמר החוזה אתם, וזו הזדמנות או לחדש את החוזה, או להעביר אותם.

לא הבנתי לאן.

צמוד למספנות,

דרומית למספנות? דרומית למספנות זה כבר בתוך חיפה, בחוף שמן,

באשר לסובסידיה לתחבורה הציבורית, סובסידיה זו מורכבת משלושה מרכיבים: חידוש ציוד ורכישת אוטובוסים, סובסידיה לקבוצות ייחודיות כמו קשישים ונוער וסובסידיה זו תימשך. לגבי הסובסידיה הכללית, שהיא ניתנת לכרטיס במישרין, הממשלה החליטה- ואני ביקשתי לערער על ההחלטה, והערעור יובא לדיון לצמצם בהדרגה סובסידיה זו עד שיגיעו לסובסידיה כללית אפס.

??????????????

סמדר, מה הסובסידיה לתחבורה בתקציב לשנת 71994

כ-730 מליון שקל. בהשוואה ל-1993 יש ירידה קטנה, אבל היא מותנית

בהנחה, שתהיינה שתי העלאות מחירים ריאליות כל פעם 8%.

אנו מעלים כל שנה פעמים העלאה ריאלית, למעלה מ-2%, הסובסידיה היום היא

כבר 8%, הסובסידיה הכללית למען הדיוק.

מה זו הסובסידיה הכללית?

אמרתי שהסובסידיה מתחלקת לשלושה חלקים: האחד - חידוש ציוד; סובסידיה

זו לא נותנים לקואופרטיב אלא לרכישת אוטובוסים חדשים- החלק השני - סובסידיה

לקבוצות אוכלוסיה מיוחדות - נוער, קשישים, עולים, וזה נבאר, והחלק השלישי -

סובסידיה למחיר הכרטיס. סובסידיה כללית זו רוצים להביא לאפס, ולהשאיר רק

את שני סוגי הסובסידיות האחרים - לקבוצות אוכלוסיה מיוחדות ולחידוש הציוד.

בשני אלה אני תומך בהחלטה, הויכוח שלי עם האוצר הוא לגבי הסובסידיה הכללית -

האם זה נכון במסגרת המדיניות של עידוד התחבורה הציבורית להוריד את הסובסידיה

למחיר.

ומה אומרים באוצר?

הם רוצים להעלות פעמיים בשנה כל שנה ב-2.8% ריאלית, ולגמור סובסידה

זו תוך שנתיים. אמרתי שאני אערער על כך בממשלה ויהיה דיון בנכרד על נושא

הס ובס יד יה,

אני יכול להסתפק בדברים אלה.

מה לגבי אל-על?

דרך אגב, היום הממשלה החליטה על הפרטת המספנות; הכוונה היא למכור

למשקיע אחד. לגבי אל-על שני המנכ"לים, בהסכמת שר האוצר ובהסכמתי, קבלו על עצמם

להכין את תוכנית ההפרטה. ההערכה היא שהיא תהיה דומה להפרטת בזל.

לגבי היציאה לחירות של אל-על, כלומר לגבי יציאה מידי כונס הנכסים,

אני אמרתי פה בוועדה, שהגשתי מכתב לשר האוצר שיעלה את זה לדיון בוועדת השרים

לעניני כלכלה. לצערי, עד היום זה טרם נדון. אני חשבתי שאפשר להתקדם בהוצאת

המפרק מאל-על בטרם ההפרטה. יש מי שטוען שצריך לעשות את זה במשולב. אני עצמי

ביקשתי להעלות את זה כסעיף נפרד, ללא קשר להתקדמות בנושא ההפרטה, ששם אני

מעריך שאנחנו הגענו, האוצר והתחבורה, להבנה לגבי העקרונות שינחו אותנו בתוכנית

ההפרטה,

איזה אחוז מאל-על יפריטו? אמרת שהפרטת אל-על תהיה דומה לזו של בזק.

ה י ו " ר ג. גל: חברים, אני רוצה שנעשה מאמץ שנדבר בקיצור ואז גם השר יוכל להשיב

היום, והדיון יהיה קומפקטי.

חבר-הכנסת דז תיכון, בבקשה.

אני אהיה תמציתי, ישראל קיסר, בשנה שעברה היית שר חדש מלא תוכניות

כרימון בדיון שנערך כאן. חלפה שנה, ואני אשאל אותך, לא מה עשית, אלא אם

אתה מרוצה מתפקוד המשרד שלך. לפי דעתי, המשרד הופך להיות יותר שולי מאשר

מהותי, ועל כך אני מצטער,

אני מזמין אתך באחד הבקרים לבקר בכניסה לירושלים, מה שנקרא צומת-רמות

בכניסה לירושלים,

אני נכנס לירושלים דרך צומת זו, כל בוקר,

אני מציע שתיכנס בשעה שבין 07:50 ו-08:30 ותראה את המלחמות

של אלפי כלי רכב אחד בשני.

אתה היית במבואות תל-אביב בשעות האלה?

אני מייד אגיע לתל-אביב, חבר-הכנסת אורון. אני חישב שבכסף קטן ובשכל

ישר אפשר לעשות המון-המון דברים, כאשר בכניסה כזאת עוברים מצד ימין לצד

שמאל, ארבעה מסלולים, בשטת של 100 מטר, מה הפלא ששם נפתחת כל יום מלחמת-עולם

בין אלה שבאים מתל-אביב ובין אלה שבאים מהדרום. אני מציע שפעם נבקר שם

ונראה איך בכסף קטן פותרים בעיות ענקיות. אינני רוצה לדבר על מה שקורה

בעת שאתה נכנס מצפון לתל-אביג, או מדרום לתל-אביב, ואינני רוצה לומר לך

מה קורה בציק פוסט בצומת יגור בשעות הבוקר. כל הארץ- הזאת מפוקקת, נכון

שסוללים כבישים במרכז הארץ, אבל בסך הכל יעתיקו את הפקקים מהרצליה לכניסה

לתל-אביב ומהכניסה לירושלים אל תוך הכניסה הראשית לירושלים,

כאשר אנחנו מדברים כאן על סלילת כבישים, שכחו בכלל את התמרורים בכבישים.

בכל הכבישים העורקיים אין תמרור אחד, בליל אפלה אתה לא יודע לאן אתה נוסע,

הכביש-הופך לנתיב אחד, פשוט, כל נושא התמרורים בכבישים החדשים מוזנח לחלוטין.

לגבי האוויר וההמלצות על שמים פתוחים -

הכבישים נמצאים בתחום סמכותו של משרד התחבורה או בתחום סמכותה של

מע"צ?

מייד נגיע למע"צ.

לגבי הרפורמה באוויר, מה שנקרא שמים פתוחים, המלצת ועדת שרון,

אנחנו לא מבינים מדוע גונזת הממשלה את דו"ח ועדת שרון, אנחנו מבקשים ממך

שתעמוד מאחורי ההמלצות הללו ותנוע קדימה כדי ליישם אותן.

לגבי אל על אנחנו דורשים - כבר לא מבקשים - לבטל לאלתר את מעמד כונס

הנכסים. אנחנו לא מאמינים להפרטה . גם מה שאמרת היום אינו מקדם את הנושא ההפרטה של אל-אל . אבל דבר ראשון צריך לבטל את מעמד הכונס. הבטחת לנו לפני שנה ושום דבר לא נעשה. האוצר גונז את הענין הזה.



ד. תיכון

אנו מפנים תשומת לבך לעובדה, שהדלק למטוסים יקר.

על השלום האהוב על כל השדים, כבד עמדתי בנאום התקציב עילי כאשד דיבדתי

על דכבת לילה לקהיד ודכבת יום לבגדד וקרחונים מתורכיה לישדאל. בחייכם, הפסיקו,

אנחנו מתמודדים כל יום עם בעיות קשות בתחבודה. אנחנו לא מבינים מדוע

דוקא בשיא העומס בכבישים נתקעות המשאיות אל תוך הפקקים. מדוע אי אפשר לקבוע

כלל פשוט, ל.ימשאיות נוסעות בלילה ומקילות על התחבורה. במקום להקל על התחבורה

בהוראה אדמינסטדטיבית, אנחנו בעצמנו, במו ידינו, סותמים את הכבישים..

אם אני מדבר על משאיות, אני רוצה להזכיר את המונופול שעדיין קיים

בהובלת דלקים על ידי משאיות. איננו מבינים למה הממשלה החליטה ולא נעשה שום

דבר.

לגבי בחי הדין לתעבורה , אני מציע לך לבקר בהם, פשוט זלזול חסר תקנה -

"מודה או לא מודה". אם אתה לא מודה - הקנס מוכפל. מטרטרים את האנשים שלוש

פעמים. נציג המשטרה לא בא, אלא רק בישיבה השלישית של בית-הדין.

באשר לפיקוח על המוסכים, בזמנו היתה פעילות מוגברת בנושא: אני מקווה

שהנושא לא הוזנח בכל הקשור בתיקון רכבים.

מכונית שעילה היום כ-15,000 שקלים, הביטוח

עולה 3,000 שקל; הדישוי עולה 1,000 שקל, בסך הכל 4,000 שקל. וכבר אינני מדבר

על ההוצאה הכרוכה בהכנה לטסט. זאת אומרת שזה למעלה מ-25% משווי המכונית

אתה מוציא על השירותים שמסביב; למכונית. זה נראה לי מוגזם ביותר.

אנחנו רוצים לדעת מה קורה בקרן לבטיחות, האם הכסף הזה מנוצל כהלכה,

האם אין סכנה שהכסף הזה י ועבר, י ולאם ,לטובת המצב הגרוע של חברת אבנר?

גל-גל"ץ, בכל מדינה בעולם מקובל שבשעת ה"ראש" נעים הליקופטרים

ומדווחים על מצב התניעה. מדוע אי אפשר שבשליש הערים הגדולות ינועו

הליקופטרים ויכוונו את התחבורה על פי שעות העומס, על פי הנתיבים הסגורים,

או הפתוחים? זה מקובל היום בכל מקים בעולם.

בתקציב שלך מופיע הסעיף האנכרוניסטי שנקרא נמל יפו. מהי הוא יעביר

מן העילם?

לגבי הסובסידיה לתחבורה הציבורית, אני רוצה אתת ולתמיד להבין, האם

הסובסידיה הזאת מועילה? מה בענין פתיחת התחבודה הציבורית לתחרות? היו

הצעות-להכנסת מרכיב תחרות בענף ושום דבד לא נעשה. אנחנו לא רוצים לחכות עד

הבחירות מחר בעוד שלוש שנים בדייק. הובטח לני שתקום רשות ואתה הבטחת

שתעלה בפני ראש הממשלה את הרעיון להקים רשות ארצית לתחבורה. לא יכול

להיות שחלק מן הכבישים ייסלל על ידי מע"צ וחלק מהכבישים יהיו באחריותך.

המצב הקיים הוא שעריריה; כאשר מעבירים את הפקקים מכבישי מע"צ לכבישי משרד

התחבורה, אתה תוחזק כאשם יחידי. אני חישב שבנישא זה הכנסת יכילה להתאחד.

צריך להקים רשות תחבורה תחת קורת גג אחת.

באשר לרשות שדית התעופה, אנחני ראינו מה שקרה בקייץ - ולא רק בקייץ,

אלא גם בחודשי הסתו - בנמל התעופה בן-גוריון. במקום שהמפגש האחרון של התייר

היוצא יהיה חיובי, היא הופך לסיוט, ומה שקורה שם היום, בעצם מכריח תיירים

היה לנו סיור מצויין, כילם השתדלי, ברגע האחרין הרסו לני את

הטייל בנמל התעופה בן-גוריון. מתיי יהיה בית נתיבות מודרני ולא טלאי על מלאי?

כל הזמן מרחיבים את נמל התעופה בן-גוריון יאף פעם/- גומרים.

באשר לרשות הרכבות והנמלים, אנו מבקשים לדעת מה קורה בה. אני מבקשים

לדעת מה קורה בנתיבי איילון, איך מתחבר הנתיב הזה אל כל היציאות והכניסוה



ד. תיכון

אל התחנה המרכזית החדשה. אנחנו חושבים שהוצא הון תועפות על מספר קטן

סל קילומטרים בגלל תוסר תיאום וכסף זה ירד לטמיון,

אנחנו לא מבינים מה קורה בתחום הוצאת רשיונות בינלאומיים. הסברנו

לר שיש כאן כמה גופים שמנפיקים רשיונות בינלאומיים, אנחנו לא מבינים מדוע

לא יעוגן הענין הזה בתקיקה, שיהיה רשיון בינלאומי אחד שהוא תקף לכל המדינות,

לגבי משרד הרישוי, היתד רפורמה, היתה הצעה לאחד את אגרות הרדיו

והטלוויזיה עם אגרת הרישוי, מדוע זה בלתי אפשרי?

כאמור, הרבה נושאים על סדר יומנו. משרד התחבורה הוא משרד שמציק

לנו יום יום, שעה שעה. אנתנו תובעים ממך פתרונות לאלתר, לא יותר דיבורים,

אנחנו רוצים לראות אותך נאבק על תקציבים ופותר את הבעיות של האזרח הקטן.

נראה לנו שאתה לא נלחם מספיק,

תבר-הכנסת חיים אורון,

ראשית, בנושא ההשקעה בכבישים, לא צריך הרבה לשכנע ולהשתכנע שנעשה

רבות. אני בטוח שהשר ישראל קיסר יודע, אבל אני לא בטוח שכל שרי הממשלה

יודעים, ששר האוצר יודע, שמה שמושקע היום, הוא פחות ממה שדרוש, והאשליה

כאילו יש כאן איזה "פיק" שעוד שנה-שנתיים נגמור אותו, ואגב הטבלה שמופיעה

בחוברת שלכם מראה, שאנחנו משקיעים בכבישים כאחוז מהתמ"ג פחות מאשר ב-1965.

כמות ההשקעה בתשתיות, שבצק הממשלה מתברכת בה, אינני בטוח שהיא תפתור את

הבעיה. זו בעיה עולמית, חבר-הכנסת דן תיכון אמר שמזיזים את הפקק ממעי'::

למשרד התחבורה, העולם נסתם היום על ידי מכוניות. ובלי להכנס לויכוח על

רכבת-תתתית, או לא רכבת-תחתית, אני בהרגשה שאם אין פה מחשבה שהולכת

במסלול אחר, יהיו יותר מכוניות ויהיו יותר מכוניות מאשר כבישים והפקק זז

ממקום למקום. אתה יוצא מנתיבי איילון ואתה נתקע ביציאה. עכשו הרחיבו

הגשר בדרך השלום, אתה נתקע ברמזור הראשון. זאת אומרת, יש פה שינוי ממדרגה

ראשונה,

הכניסה מהצפון לתל-אביב היא יותר טוב?

פעם מהדרום היה תענוג לנסוע, עכשו הנסיעה קשה יותר, ממש קטסטרופה,

כבישי הדרום עכשו בהרחבה.

אתמול יצא לי לנסוע בכל הארץ. יצאתי מקריית שמונה וחזרתי לתל-אביב.

תבר-הכנסת דן תיכון אינו צודק, עובדים בכל הארץ, ואני בהרגשה, שגם כאשר

גומרים את העבודה הזאת, בקושי משיגים את הגידול בתחבורה-

לא משיגים, להפך, יגמרו, ייסתם מייד.

זה נכון.

ואני אינני בטוח אם כבר הוקם הצוות, או אם יש כבר מחשבה על כך.

אחד מדבר על רכבת תחתית ואחד מדבר על רכבת קלה. אבל זה באכת נושא לאומי,



ח. אורון

לא ברמה שהיושב ראש, חבר-הכנסת גדליה גל,מדבר עליה של רשות מתאמת בין מע"צ

ובין משרד התחבורה,

רשות לא רק מתאמת, גפ תושבת.

רשות שבה תשב קבוצת אנשים שתאמר: הולכים בכיוון הזה, זה הפרוייקט

שאנחנו הולכים עליו, אינני אומר זאת בניגוד למה שאמר היושב ראש, תבר-הכנסת

גדליה גל, אלא בנוסף למה שהוא אמר. אני חושב שגם בשנה הבאה יהיה תקציב

לא של 1,8 מיליארד שקל, אלא של 2,250,000,000 שקל, ישפרו עוד כמה צמתים

ויקימו עוד כמה מחלפים - וזה דבר חשוב, כי אחרת תהיה קטסטרופה, אבל זה

לא נותן תשובה שתתתיל להשפיע על התנהגות הציבור. זאת אומרת, שאני אחליט שאין

טעם שאסע במכוניתי הפרטית מקיבוץ להב לתל-אביב, למשרדי בתל-אביב, אלא

אגיע לחניון ושם אחנה את מכוניתי. היום זה קיים בעולם. אצלנו כל פי שיש

לו מכונית, נוסע אתו; עד פתח המשרד שלו, וכלהנרשא של החניית רכב בחניונים לא

עובד, כי אנשים מגיעים עם האוטו למשרד. פה צריך לחול שינוי הרבה יותר מרחיק

לכת. את הטלב הזה ש"יש לי אוטו" הם כבר עברי. עכשו יתחילו לשקול שיקולי

יעילות. בקיצור, זה פרוייקט בהיקף לאומי.

אתה יודע מה קורה עם כל האנשים האלה, הם פשוט קמים בשש בבוקר ונוסעים.

במקום לנסוע ב-07:30, הם נוסעים בשעה 06:00.

פעם הייתי יוצא מלהב ב-3:30י0 ומגיע להל-אביב ב-06:45. היום אני יוצא

ב-05:30 ומגיע ב-07:30, כי עד פלמחים אני מגיע בשלושת רבעי שעה רמפלמחים

לתל-אביב נמשכת הנסיעה שעה ורבע. אתמול יצאתי ב-08:00 והגעתי עד כפד ויתקין,

עד גבעת-חביבה,בשעתיים ירבע.

הערה אחת בנושא הסבסוד, אל תרבה, מענין הסובסידיה, אדוני שר התחבורה,

לתחבורה הציבורית, אם זה יוריד 1,000 מכוניות פרטיות מהכבישים, זה שילם

את עצמו-

הסובסידיה אינה תורמת להורדת מחירים.

- היא תורמת להורדת המחירים לאוכלוסיה החלשה - לקשישים, לנוער ולעולים

חדשים, לכן אני אינני בעד ביטול הסובסידיה.

גם הכללית?

אותם 700 מליון שקל סובסידיה שתישאר תשפיע על אותן קבוצות אוכלוסיה.

מה על התייעלות הקואופרטיבים לתחבורה?

אני חושב שהסובסידיה לתחבורה האווירית ???????????????, זה דבר נכון, אבל

צריך להרחיך אותה, יש בעיה באזורים רחוקים, שבאמצעות סובסידיה לתחבורה

האווירית אפטר לעזור, אני ביקשתי לעזור בהסעה של מרצים לגליל, אמרו לי: לא

זה ניתן רק לתושבי המקום. זה נכון- אבל זהו כלי לעזרה.

אתה מתחיל במרצים,

הבעיה לא גדולה וכיהן לעזור,

אחה רוצה לתת סובסידיה למצרך או לנצרך?

כל התקציב בסעיף זה הוא 3 מליון שקל.

מהר המורים ירצו לגור כתל-אביב ולעבוד בטבריה, ואף אחד לא יגור בטבריה.

אם אני יכול להעביר כמה רופאים טובים לצפון -

כמה כבישים טובים פותרים את הבעיה,

איש מהגליל שנוסע לתל-אביב שעתיים וחצי, ומי שמשלם למרצה את הכסף -

אנו אומרים שיסע שעה ויהיה לו כדאי לנסוע במכוניתו הפרטית במקום לטוס.

זה יקה לו שעתיים גם אז, כי זה מרחק של ()20 קילומטר.

הערר אחרונה בנושא המגזר הערבי. כאשר התקציב שהוקצה למגזר הערבי

הוא כבר גדול מאד, הוא מהווה בסך הכל 7%, אבל בשביל לצמצם את הפער הקיים,

היו צריכים להגיע לפתות ל-12% כמשקלם באוכלוסיה. ופה לא מדובר בכבישים

בין עירוניים, שגם המגזר הערבי נהנה ממנו. פה מדובר על כבישים ממוקדים.

אם תל-אביב מקבלת 39% וחיפה 18%, אינני רוצה להכנס לשיקול שלך למה קיבל

המגזר הערבי 7%, אבל 7% אלה אינם מצמצמים את הפער, אלא הפער הקיים יימשך.

היה 2,5 מליון שקל, והשנה הגענו ל-54 מליון שקל. אתמול הייתי בגליל,

איזה ברכות בירכוני תושבי הגליל.

נסעת בכביש עכו-כרמיאל?

הייתי ב-47 ישובים.

אני יודע מה עושים בכבישי הצפון. אני רק אומר - ואני אומר זאת לכל שר -

שאמנם % 7 זה יותר מ-2,5 מליון שקל, ו-30 מליון שקל זה יותר מ-2,5 מליוך

שקל, אבל זה לא מספיק,

נסעת לקריית-שמונה, ראית מה ניצב הכביש הזה?

נסעתי לפני כמה שבועות. אין תמרורים על הכביש והכביש נראה שחור טיפטף

גשם, ואין סימנים ואין תמרורים.

הם חושבים שאם עובדים על הכביש, לא צריך תמרורים ולא סימונים.

חבר-הכנסת אבי יחזקאל.

אני אינני מבין מדוע עד היום לא הוקמה רשות אחת לנושאי התחבורה.

אינני מבין מדוע לא הועבר מע"צ למשרד התחבורה. אין הגיון שנושא הכבישים

הבין-עירו ני ים יהיה בתחום סמכותו של משרד הבינוי והשיכון, בידי מע"צ,

אין הגיון שמע"צ תהיה במשרד הבינוי והשיכון. צריכה לקום רשות אחת -

תפריט את מע"צ.

גם אם יפריטו את מע"צ, חבר-הכנסת אבי יחזקאל מדבר על רשות אחת,

מתברר שהמאבקים בין שר התחבורה ובין שר הבינוי והשיכון, אינם מאפשרים

הקמת רשות אחת לנושא התחבורה, לסלילת כבישים ותכנון הכבישים בישראל. שר

הבינוי והשיכון שומר לעצמו את ה קטע של מע"צ, שיש בו גם צ'ופרים. ומה שנראה

הגיוני לתבר-הכנסת דן תיכון, חוצה את כל המפלגות - הקמתה של רשות אחת שאתראית

על כל נושא תכנון וסלילת כבישים בישראל. זה הגיוני ואין בזה שום דבר פוליטי,

כנראה שההגיון הזה לא קיים לגבי -

אמרתי את זה ואני חוזר על זה גם היום,

אני שואל את הבר-הכנסת דן תיכון, האם יש אפשרות להגיש הצעת חוק פרטית

בנושא זה?

יש אפלזרות,

? אני הייתי מציע שנגיש הצעת חוק של מספר חברי הכנסת האומרת, שתוקם

רשות אחת לתכנון ולסלילת כבישים,

נקודה שניה - הסובסידיה לתחבורה הציבורית. אני יודע שיש תפיסה

כלכלית נגד סובסידיה למוצר. אני אישית נגד ביטול הסובסידיה לתתבורה הציבורית,

השאלה היא, האם זה יעיל,

צריך לבדוק,

אתה דברת, אדוני השר, על הוצאת אל-על מכונס הנכסים- מה ל-אני שומע

היום שרוצים להפריט את אל-על -

ללא הוצאת כונס הנכסים מאל-על, לא יזוז שום דבר"

אני הייתי רוצה לדעת, הרצאת אל-על מידי כונס הנכסים, מתי היא תהיה.



א. יחזקאל

באשר למדיניות השמים הפתוחים, אני יודע שהרעה החולה היא במחירי

התעופה, אבל עלות הטיסה מהווה רק 25%מהוצאות התייר המגיע לישראל, והבעיה

לכן איננה רק במחירי התעופה.

אני חושב שאת דו"ח שרון צריך לאמץ, אבל בזהירות ולא במהירות. אני

יודע ששר התיירות קיבל את הדו"ח, ואילו שר התחבורה -

אני מודיע לך: לא מיניה ולא מקצתיה.

גם לא בענין הצירטרים?

מי שיבוא, יקבל אישור.

מה עמדתך לגבי הרכבת, רכבת תחתית, או רכבת אחרת, באזור תל-אביב?

אני דיברתי על כך. יש בתקציב לתכנון רכבת קלה 5 מליון שקל.

חבר-הכנסת סילבן שלום.

אדוני שר התחבורה, אני מברך אותך על כמה דברים טובים שהחלטת עליהם.

אבל אני חייב לומר, שמצד אחד אתה ערשה צעד חיובי מאד, ומצד שני אתה עושה

צעד שלילי.

החלטת על הגדלת מהירות הנסיעה בכבישים מסויימים מ-90 ל-100 קמ"ש ובו

ביום - גזירה חדשה להדליק אורות. במקרה היה היום גשם, אבל אני,כמי שנוסע כל

יום מחוץ לעיר, אני חושב שזה מיותר, פרט למספר ימים בשנה בהם יורד גשם,

אולי חודש בשנה, לדעתי, זו טעות קשה.

רשיון נהיגה לחמש שנים, רעיון מצויין, רעיון חידוש רשיון נהיגה ביום

ההולדת, סופר, אבל הגזירה של חגירת חגורות בעיר, זו גזירה שאין הציבור יכול

לעמוד בה. לא ממלאים הוראה זו.

יש תקנות של המינהל לבטיחות בדרכים שכל תכליתן להקשות על הנהג. התקנה

בדבר הדלקת אורות ביום, היא תקנה מיותרת. מחר יכולה לזרוח השמש. חודש מרס

הלא חודש בו זורחת השמש. אולי בחודשים דצמבר-ינואר יורדים גשמים.

תוקף התקנה הוא עד 31 במרס,

עד 51 במרס זה יותר מדי. אם היית קובע חובת הדלקת אורות ביום בחודשים

דצמבר-ינואר-פברואר, ניחא, אבל לא יותר מזה. קרה לי היום ששכחתי לכבות את

האורות במכונית, בכל מקרה אלי חושב שיש דברים שצריך לשקול אותם מחדש. מהירות

נסיעה של 100 קמ"ש בכביש תל-אביב-ירושלים, זה דבר הגיוני. טוב שהחלטת על כך,



ס. שלום

ונשאלת השאלה, כמה עוברים לנהיגה בדכב דו-גלגלי, ולא בטוח שתוצאות המעבר

לרכב דו-גלגלי היא חיובית.

אשר לשדות התעופה, היה בנ?שר שנים רעיון להקים שדה תעופה בנגב,בנבטים.

בעיקר איש כמוך, שדואג לאזורים המרותקים, צריך לדעת ששדה תעופה בנגב היה

מפתח את האזור. בן-גוריוז דיבר על הפרחת הנגב. אם היית מקים שדה תעופה

נבטים, היית מפתח את הנגב. אני יודע שאל-על מתנגדת. אבל אתה כאיש החזון,

אם היית מקים שדה תעופה בנגב, הייתי גורם לפיתוחו טל הנגב.

על אל-על אינני רוצה להרחיב את הדיבור. הרעיון של הפרטת אל-על הוא

רעיון טוב. אינני יודע אם יש החלטה על הפרטת המספנות, ואם יש מי שמעונינים,

פנו אלי ארבעה גורמים, אבל עוד לא יצאה הודעה.

אני מצטער שלא הייתי בפתיחת הישיבה ולא שמעתי עמדתך לגבי הרכבת בתל-אביב.

אבל אני חוזר לענין שדה התעופה בנגב. שדה תעופה בנגב הוא גם כלכלי ,

הוא יסייע בהעברת אנשים לאזור, הוא יצור מקומות עבודה באזור ויביא להורדת

האבטלה באז ור.

נמל חדרה - מדוע לא מעבירים את נמל חדרה לידי חברה החשמל? תברת החשמל

היא הגורם היחיד המשתמש בנמל זה- אין שום הצדקה כלכלית לקיומו הנפרד של

נמל חדרה. תן אותו לחברת החשמל.

הוא צריך לעבור לרשות הנמלים.

בידי מיהוא היום?

י. ק יסר:

היום הוא בידי משרד התחבורה, ואני רוצה להעביר אותו לרשות הנמלים.

מדוע לא תיתן אותו לחברת החשמל?

?אנחנו לא מחלקים נמלים.

אני מוכן להגיש הצעת חוק בענין זה. אבל אם ,אתה תענה לי, שאתה מציע

להסיר את הצעת החוק, זה לא יהיה רציני. אני מוכן להוציא לך את הערמונים האלה

מהאש.

חבר-הכנסה רון נחמן.

קודם כל, אדוני היושב ראש, לפני שעה יוליב ראש הכנסת התערב,

בנושא הערוץ השני של הטלוויזיה. הפסיקו את השידורים ממליאת הכנסת בערוץ

השני. אני פניתי אל יושב ראש הכנסה ואמרתי, שאותם מקומות שאין בהם טלוויזיה

בכבלים ואין לוויינים, יהיו מנותקים מהכנסת. אני בא מאזור שאין בו לא

שירותי ההצלה ביש"ע, ואף לא ידע. הפתרון שאני מציע הוא: שישימו



ר, נחמן

אה האנטנה בכל-בו שלום ובחיפה, או שיעשו לוויינים, וזה ענין טל כסף.

לגופו של ענין, באשר לתקציב משרד התחבורה, הנושא הראשון שאני

מוטרד ממנו, הוא נושא האונות הדרכים, נכון שהיקף הקבורות בכבישים גדל.

כל הכבוד למה שנעשה בנושא הכבישים, והמטיף לעשות, ובלי שלילים. שר הבינוי

והשיכון, פואד, חושב שהשלטים עוזרים, הבעיה היא שאדם שנוסע בכביש ורואה

את השלטים, דעתו מוסחת מהכביש. התרגילים של שר הבינוי והשיכון, הם לא

התרגילים שלך.

לגבי תאונות הדרכים, אינני יודע איך לנהוג על מנת להקטין מספר

התאונות. מצד אחד אתה מגדיל את הכבישים, אבל מצד שני הגידול במספד כלי הרכב

מדהים. כל הפתרון של מגרשי החניה, אינו מועיל, צריף להנהיג חובת החניית

מכוניות פרטיות בחניונים, ובעיר להשתמש ברכב ציבורי, כמו שבמנהטן אנשים

באים למנחטן ברכבת תחתית, ואלה שגרים במנהטן אין להם מכוניות פרטיות.

משרדההחבורה צריך לחשוב איך לשנות דפוסי התנהגות של אנשים"

בנושא הכבישים, הנושא של הרחבת השוליים הוא דבר עצום. כאשר אהה עושה

שוליים עוד מטר וחצי משני צדי הכביש בעצם הוספת מסלול. אני אומר לף ששוליים

רחבים הצילו היי אדם, במקום שאין שוליים רהבים, ההקפדו היי אדם. בעדיפות

שלכם צריף להיות לא הכביש הכהול אלא הכביש הירוק. נוסף לזה חייבים לההקין

את "עיני החתול" לא במרחק של קילומטר, אלא במרחק של 100 מטר. כאשר הנהג

נוסע בגשם שוטף, הוא לא רואה אה הכביש.

תודה, אדוני השר, על הכרטיס חודשיי-חופשי, היום הופעל אצלנו הכרטיס

החודשי-חופשי. שר תחבורה ממפלגה העבודה עשה מה שלא עשו ממשלות קודמות.

הלוואי וכל שרי התחבורה ילמדו ממה שעשה שר התחבורה ישראל קיסר" כל מה שסוכם

עם שר התחבורה ישראל קיסר, גם בוועדה וגם בשיחות, מומש ב-100%. לעומת זאת,

שרים אחרים - שום דבר ממה שהובטח לא מומש.

בסובסידיה לתחבורה הציבורית צריף לעשות הבחנה בין הישובים. כל הזמן

זורקים לי את אור-עקיבא. הישוב שלי מרוחק מהמרכז יותר מאשר אור-עקיבא, המרחק

בינו ובין תל-אביב 55 קילומטר.

הנושא של הסובסידיה לתחבורה הציבורית הוא השוב מאד, אם עולה לאדם

25 שקל נסיעה ליום, ובמשפחה 4 נפשוה, זה 100 שקל ליום בכיוון אחד, זה 200

שקל בשני הכיוונים בתחבורה הבין-עירונית והעירונית, ואם 70% מהתושבים נזקקים

לעבודה מחוץ למקום מגוריהם -

. לכן יש כרטיס חודשי-חופשי.

לכן גם את הסובסידיה צריף לקבוע לפי האזורים ולפי מצב התעסוקה בישובים,

אתם משלמים מאות מליוני שקלים, 710 מליון שקל, סובסידיה, ואתה לא יודע

איך זה מתחלק,

השירות המטראולוגי, רבותי אתם יוצאים משכם. בשכם יש שירות מטארולוגי .

אני מציע שתטפלו בהעברת השירות הזה. אני בינתיים מתנדב להחזיק את האנשים

בשירות המטאורולוגי בשכם.

הייתי רוצה לדעה מה יקרה עם המסופים בהל-אביב ובצפון הארץ,

לגבי הוק מע"צ, אני מצטרף לכל מה שאמרו קודמי. אני בעד איחוד הכוהות

בנושא הכבישים, תכנונם וסלילתם,

שיפוץ צמתים, צריף להגדיל את התקציב לנושא זה. תראה כמה אנשים נפגעים

בתוף הערים ולא בכבישים הבין-עירוניים. אני מאמין, שאנחנו בוועדת הכספים

נתייחס לנושא זה ונגדיל את התקציב.

חובת חגירה חגורות בטיחות מאחור, צריף לבטל. חובת חגירת הגורות

בטיחות קדימה, לה בסדר.



ר. נחמן

ואחרון-אחרון חביב - השילוט בכביטים. השילוט בכבישים מתאים למפות,

אבל קשה לנהג התייר וגם לנהג הישראלי לעקוב אחר השילוט. חייב להיות שילוט

במספרים ולא במלים.

לגבי הקצאה של 50 מליון שקל למגזר המיעוטים, מה שקבלנו ממך ביש"ע,

לא מגיע לסכום זה. אני מציע שתדאג בממשלה, שאמרה שהיא דואגת לתושביה

גם ביש"ע, שהם יקבלו את הסכומים הדרושים.

וברכות על כל מה שעשית, אדוני שר התחבורה.

אדוני השר, לא התייחסת בדבריך לשדה התעופה באילת, ואני רוצה שתאמר

כמה מלים על הנושא.

הנושא השני נכנס תחת הכותרת של מע"צ. בשנה שעברה הצעתי להעביר את

מע"צ ממשרד הבינוי והשיכון למשרד התחבורה, והדבר לא נעשה. הגעתי למסקנה

שניתן לבצע זאת , כפי שאמרתי בתחילת הישיבה, רק על ידי הקמת רשות אחת,

אמרתי שאציע הצעת חוק ובמסגרת הצעת החוק ייקבע איזה פונקציות יאוחדו

ולאו דוקא בנושא התחבורה והתשתית. אין ספק שאנו צריכים ראש אהד שיראה

כל בעיות התחבורה, הרכבת, הנמלים, הכבישים, התעופה, כדי שהשקעה של שני מיליארד

שקל תהיה אופטימלית, ואני אינני בטוח שהיום היא אופטימלית, אם כי בפיגור

הקיים של שר. כל דבר שנעשה הוא חשוב. אנו מצווים לעשות את הראיה הכוללת

הזאת, אני מקווה שתוך ארבעה חודשים אוכל להציע הצעת החוק לגבי הממשלה הבאה.

אדוני השר, מה שנעשה בכפרים הערביים והדרוזים, אני מברך עליו. אתה

אומר שהפער בין המגזר היהודי ובין המגזר הערבי והדרוזי יצטמצם. אם אתה

מסייר היום במושבים, לעומת הכפרים הערבים, אתה מוצא שיש מגזר חדש שנכנס

למצוקה בלתי רגילה. הייתי בגליל העליון. יש הזנחה ועזובה במאות מושבים

בגליל התחתון ובנגב. לא כבישים, לא מדרכות ולא תאורה, והם נופלים בין הכסאות.

אם נמצאה דרך להכנס לכפרים הערבים, אני מברך על כך. אבל צריך שתימצא

גם הדרך להכנס למושבים.

לגבי אל-על, אני חייב לציין, שאני חושש מביטול כונס הנכסים באל-על

מבלי שזה ייעשה יחד עם הפרטת אל-על, מי שעוקב אחרי הדברים יודע , שנעשים

דברים ואין ספק שתהיה הפרטה גם של אל-על. אבל אם יוציאו את אל-על מידי

כונס הנכסים לפני ההפרטה, אני חושש שדוחו את ההפרטה"

אני מציע לממשלה זו לתרוט על דגלה,

שהיא יוצרת מצב שבו אדם יכול לגור באופקים, או באריאל, ולראות אתאזור רחובות

כאז יד התעשיה שלו, המרתק בין אופקים ורחובות הוא פחות מ-50 קילומטר. בכל

מקום בעולם זה קיים. אני חושב שזה יהיה אדיר, שישארו ישובים לא מזוהמים,

אם ניתן אפשרות להגיע בזמן סביר למקום העבודה. דירה באופקים הרבה יותר זולה

מאילר באזור חולון-בת-ים. התשובות שאני מקבל מאנשים היום היא: מה אתה רוצה,

עלות הנסיעה מאופקים למרכז היא כל כך גדולה. אני מציע להתחיל להחדיר

לתודעת האנשים, שאין שום סיבה שלא ילכו לפריפריה. אני מציע לבדוק את נושא

הסובסידיה לתחבורה הציבורית, ואנחנו נעזור לך בזה, שתביא להוזלת הנסיעה

לישובים בפריפריה כדי שאנשים יוכלו לשפר את רמת החיים שלהם, גם כאשר השכר

שלהם אינו גבוה,

אדוני שר התחבורה, בבקשה.

הלק מהחברים אינם.

הם יעיינו בפרוטוקול.

לשאלותיו של הבר-הכנסת דן-תיכו7, וקודם-כל לגבי הכניסה לירושלים,

אני מניע מלדבר על כך, אבל כולם מבינים. אני עשיתי אה המינימום האפשרי,

אמרתי את זאת בשנה שעברה - הקמתי צוות יחד עם שר הבינוי והשיכון, לתיאום-

הפעולות של מע"צ ומשרד התחבורה, בכניסה לירושלים מוסיפים עכשו נתיב שלישי.

יש תוכנית של מינהרה, ואנחנו סוללים כביש מס' 1 בירושלים, שעליו שלה לי

טדי קולק תודה, כי הכביש הזה הפך להיות כביש שנותן הרבה נותות, יש ויכרת

בין התושבים הנפגעים ובין האוכלוסיה המעונינת בכביש זה,

לגבי תמרורים בכבישים, מייד עם גמר סלילת הכבישים יותקנו התמרורים,

לגבי אל-על, אני אמרתי שיש הצעות שונות ויש דיעות שונות, אני טענתי

שאפשר להוציא את כונס הנכסים ולהמשיך בהפרטה, האוצר משיקולים שלו חושב

אחרת. אני לא מתנגד, אבל כבר עברה שנה ומשהו ואין שום דבר, ועדת השרים

לעניני כלכלה תדון בנושא. אני לפחות נותן את ידי לקדם את נושא ההפרטה,

שני המנכ"לים, מנכ"ל האוצר אהרון פוגל ומנכ"ל משרד התחבורה דורון 17ורר,

יביאו לנו הצעה. הם קיימו כבר שתי ישיבות,

באשר להצעה בענין שמים פתוחים, אין דבר כזה שמים פתוחים, קוראים

לזה שמים פתוחים במסגרת מדיניות התעופה, יש לנו רצון להגדיל את התחרות,

מצד שני אין לנו ענין להרוס את אל-על, לדוגמה, יש שמונה טיסות מתורכיה

לישראל. אף חברה ישראלית לא הצליחה לחדור לתורכי? ואז אתה אומר לתורכים:

אין הדדיות,

כל עוד לא ינטרלו את הוצאות הבטחון -

ארקיע לא טסה לתורכיה?

לא, רק התורכים טסים.

אם נביא בחשבון שלאל-על יש בעיה שלשבת, כל הסיפור על תחרות פירושו

למסור את השוק לחברות אחרות, אל-על לא יכולה לטוס בשבת ויש לה הוצאות בטחון,

תברה זרה, אין לה הוצאות בטחון והיא טסה בשבת, ואחר-כך אומרים שאין תחרות,

אם אתה מביא בחשבון את הוצאות הבטחון ואת בעיית הטיסה בשבת, עומדת אל-על

בתחרות בהשוואה לחברות אחרות,

לגבי הדלק למטוסים, מכינים עכשו מכרז חדש לגבי אספקת דלק למטוסים,

אם אותה חברה תזכה במכרז, אין בעיה, אבל אם תזכה חברה אחרת, יש בעיה של

העובדים, העובדים שם הרבה שנים. יש ענין שתלוי ועומד בבית המשפט למי

שייכים מיכלי הדלק, בלי מיכלי הדלק אי אפשר יהיה לבצע אספקת הדלק למטוסים.

לגבי השלום, אמנם כולם מדברים על ד;שלום, אבל העובדה היא שתהליך

זה קיים ותהיינה לו השלכות גם על נושאי התחבורה בישראל,

באשר לפיקוח על המוסכים, יש הרבה תחומים שהוצאנו מהפיקוח, אבל היד

שלנו על הדופק, ואם נראה שהתחרות לא עובדת, אין בעיה להחזיר את המוסכים

לפיקוח.

לגבי גל-גל"צ והליקופטר המדווח על התנועה בכבישים, הם מדברים אתנו

שנאפשר להם שימוש בהליקופטר כמו המטוס הקל של אל-על. אני יזמתי פרוייקט

של פיתוח מזל"ט במקום מטוס למטרה זו. צוות מקצועי עובד על כך, אם נצליח

להפוך את המזל"ט למטוס המדווח על מצב התנועה בכבישים, הוא יכול לשהות באוויר

הרבה שעות בלי טייס, אני מאד רוצה לקדם את הנושא הזה" אם נצלית בזה, זה

יכול להיות ייצוא לכל העולם,

לגבי סובסידיה לתחבורה הציבורית בפריפריה, שמעתי את הרעיון, אבדוק אותו. כלומר, יושב ראש הוועדה העלה את הרעיון, שבמקום סובסידיה כללית תהיה סובסידיה לפי קווים. זאת אומרת לבוא לאוצר ולומר: תן סובסידיה למי שבאים מהפיריפריה. זה רעיון שראוי לבדיקה. אפשר להוריד מהסובסידיה הכללית ולתת

???????????????



י. קיסר

סובבסידיה לקווים כדי לקרב את הפריפריה. בחלקו אפשר לעשות זאת במסגרת

הכרטיס החודשי-חופשי, כי אלה נוסעים קבועים.

לגבי הפקקים בכבישים, צדקו התברים - כל מה שאנו עושים, אינני יודע

אם לטווח הארוך זה ישפר, כי מספר כלי הרכב גדל בקצב רציני- לכן הכרחי

שנפתח תחבורה אלטרנטיבית, ותחבורה אלטרנטיבית היא רכבת. צריך פעם אחת

לשנות את דעתנו לגבי הרכבת.

כאשר אני הבאתי תוכנית הרכבת לאוצר, הביאו שלושה מומחים פרופסורים

רכבת, לא כדאי. לא נעים לי לדבר שלא בפני שר האוצר, אבל אתה בא

לאוצר, נדמה להם שרכבת זה "אולד פאשן". אני 17מתי לי למטרה - רכבת.

בכביש מסי 6 יש מקום לרכבת?

יש רכבת פרברים ויש רכבת קלה. איש שלנו נפגש עם טובי המומחים של

הרכבת הקלה בכל העולם, אבל לצערי, אתה בא לאוצר, והם אינם מוכנים לקבל

את הרעיון של רכבת. אם לא נפתח תחבורה אלטרנטיבית של רכבת - אין לנו

נהרות ולמטוסים המרחקים קצרים - ייסתמו הכבישים" עד שהצלחתי להוציא 5 מליון

שקל לתכנון רכבת קלה, 5 מליון שקל, זו היתה קריעת ים סוף.

מה יהיה תוואי הרכבת?

ראשון-לציון, בת-ים, חולון, תל-אביב וכולם מגיעים לתחנה המרכזית

בתל-אביב.

איך, באיזה כבישים?

אתה מפקיע זכות דרך, ואתה מקבל נפח פי ארבעה.

איפה זה יהיה?

2 צפון-דדום, 2 מזרח-מערב, וכל התחבורה מתנקזת -

זה בצידי הדרך?

לא, על הכביש.

כל העולם הולך היום לרכבת קלה.

לגבי רשיון נהיגה בינלאומי, סוף סוף הצלחנו לשכנע את האוצר להנהיג

רשיון נהיגה ממוחשב., שהוא גם רשיון בינלאומי. החל מ-1 בינואר 1994 כל

רשיונות הנהיגה יהיו ממוחשבים. זהו רשיון חדש, כתוב בעברית'. ובלועזית-

הוא יתקבל בכל המדינות?

ברוב המדינות.

לגבי הרפורמה ברישוי -

מה עם הערוץ המיוחד?

אבי הגעתי אתם לסיכום שיתנו לני ערוץ ברדיו למלחמה בתאונות הדרכים.

כמה כסף זה?

עשרות מליונים.

כמה הן ההכנסות מאגרת הרדיו?

30 מליון שקל.

לגבי תכנון התהבורה, אני רוצה להודיע לכם, שחידשתי את הקשר של משרד

התהבורה עם המכון לתכנון התהבורה, שהוזנח, והיום הוא^ זרוע של משרד התחבורה,

שעושה לנו תוכניות כלליות וכל התוכניות של האינטגרציה בין התתבורה והכבישים

והסובסידיות וגורמים נוספים.

לגבי המגזר הערבי, מדובר בהשקעה בישובים ערבים פרופר-

בדבר אהד צודק היושב ראש, חבר-הכנסת גדליה גל, בצורך לשפר את הכבישים

במועצות האזוריות, שזה כולל קיבוצים

ומוסבים, הכניסות למושבים ולקיבוצים הן צרות ובמצב לא טוב. לפעמים בדי

להגיע למושב, אתה נוסע שלושה קילומטר בכביש צר, מע"צ אומר, ;-1המושב בעצמו

לא יוכל להרים כביש כזה.

כמה כלי רכב עוברים שם?

זה מה שאומר האוצר. אבל אני אינני טוען לכביש עם שני נתיבים- אבל1הכביש

צריך להרחיב, צריך להתקין שוליים שאינם קיימים בכלל. באה משאית וממול רכב,

יכול להיותי אסון.

אני ביקשתי לשפר את הכניסות למועצות האזוריות, כמו שאנו עושים בערים-

זה מה שביקשתי. אני מקווה שאצליה, גם אם צריף -

אל תשכה את המושב שלך, גאולים.

לשאלותיו של חבר-הכנסת סילבן שלום, קודם כל לגבי הובת הדלקת אורות,

יכול להיות שאתקין תקנה, שסוויץ האורות יהיה אוטומטים, כל ההחלטות, שקראו

פה גזירות, נבדקות על ידי הטכניון. אני לא מסכים לאשר תקנה רק בגלל מצב רות.

זאת ראשית.

שנית, אנו משתייכים לשוק האירופי המשותף, ולמרות כל מה שאנו עושים,

אנחנו עדיין מפגרים אהרי המצב בארצות השוק האירופה.

שם מזג האוויר אחר.

אנחנו לא עושים זאת כל השנה. יכול להיות שאין צורך בהדלקת האורות



י. קיסר

ביום ארבעה חודשים בשנה. אם יתברר שזה מיותר, אפשר לשנות. תקנות זה לא חוק,

כולם בוכים על ההרוגים בתאונות הדרכים, אבל ההרוגים בתאונות הדרכים הם פי עשרה

מנפגעי הטרור.

חגורות מאחור זה 25% מהתאונות. אני מבין שכל גזירה היא הכבדה,

אין גזירה שרוב הציבור יסכים עליה, אבל צריך לבדוק. אנחנו איננו רוצים להכביד

על הנהג-

תבדוק את הנושא של חובת חגירת חגורות מאחור, כמה ממלאים חובה זו.

זה ענ י7 של יישום,

לגבי גיל קבלת רשיון נהיגה, הצעירים היום אינם מה שהיו בזמנו. היום

הוא רוצה את האוטו כמלון צף,

לגבי שדה תעופה בנגב, היום רכבות מהירות מתחרות במטוס, ואני כבר

לא אדבר על כך שנחזיק שני שדות תעופה עם שתי מערכות מנגנונים, אתמול שמענו

שיש 180 סוגי פעילות סביב מטוס. אתה יודע מה המשמעות של אחזקת מערכות

כפולות? למה, יש לנו שדה תעופה מצויין , שדה התעופה בן-גוריון, אני מנסה

להזיז את כל הקשור בספורט לשדה התעופה עטרות בירול1לים, במקום לעשות רעש

בשדה התעופה בן-גוריון, אלה שרוצים ספורט, שיטוסו עוד רבע שעה לשדה התעופה

בעטרות.

יש לנו הצעות של ארבעה גורמים.

לגבי רכבת לאילת - גמרנו את התכנון.

זה יהיה כלכלי?

זה יהיה כלכלי בעוד ארבע שנים, צריך לזכור שהעולם הכלכלי המתפתח

זה לא אירופה, זה המזרח הרחוק,

מה העלות?

. 500-550 מלי ון דולר-

לגבי נמל חדרה, אני נגד זה שהנמלים ימסרו לרשויות שונות, יש רשות

נמלים- מחר ירצו לפתח פעילות אחרת בנמל חדרה, הוא יחיה בידי חברת החשמל,

זה ליא נמל,

אם המרינות בידי משרד התחבורה, הנמל על אחת כמה וכמה.

חברת חשמל קינה את הגוררות,

לגבי תאונות הדרכים, אמרתי בתחילת הישיבה, שיש מגמה של ירידה במספר תאונות הדרכים , גם אבסולוטית ויחסית הרבה יותר. ב-9 חודשים השנה ירד

????????????????



י. קיסר

מספר התאונות ב-10% ומספר ההרוגים והנפגעים ירד ב-15.8%. פעולה משולבת

מביאה לשינוי ההנהגות, ואני מקווה שאם נתמיד בזה נביא לירידה במספר התאונות.

אשר לשירות המטאורולוגי בשכם, אנחנו מדברים על אוטונומיה, אנו רוצים

שיהיה להפ שירות מטאורולוגי- אם אנו מספקים אינפורמציה לכל העולם, אפשר

לספק לשכנים שלנו. זה לא עומד בסתירה שתהיה אצלם תחנה מטאורולוגית.

לגבי שדה התעופה באילת, אנו ממשיכים בתוכנית שלנו להעתקת שדה התעופה.

בשיחה עם הנסיך חסן עלתה המחשבה אולי נשתף פעולה בהקמת שדה אהד ונמל אחד.

אם הם -יסכימו, אנחנו לא נתנגד.

בזה עניתי על כל השאלות. אני מודה לכם-

אדוני השר, אתה מסרת היום כמה הצהרות בנושאים חשובים ופרסת בפנינו כמה

תוכניות. אנחנו נזמין אותם בעוד מחצית השנה, ולא נמתין עד שנת התקציב הבאה,

כדי לשמוע דיווח ביניים.

הדיון בתקציב משרד התחבורה תם, אנחנו נאפשר להגיש הסתייגויות לתקציב

משרד התחבורה לקראת השבועיים האחרונים של הדיון בתקציב-

שינויים בתקציב לשנת 1993

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: שינויים בתקציב לשנה 1993.

אדוני שר התחבורה, היות ומונחת לפנינו פניה להעברה תקציבית למשרד

התחבורה, פניה מס' 375 של הממונה על התקציבים, אני מציע שהישאר עמנו.

דברי הסבר לפניה זו נשמע מנציג האוצר אבשלום דריימן.

אנו מבקשים אישור הוועדה להעברת 72 מליון שקל מהרזרבה הכללית להקציב

הסובסידיות לתחבורה הציבורית. תוספת זו לסובסידיה לתחבורה הציבורית נדרשת

בשל העלאת תעריפים בתחבורה הציבורית בשיעור נמוך מהנדרש לביטול הסובסידיה

השוטפת.

אדוני שר התחבורה, אני מברך אותך על העלאת מהירות הנסיעה ל-110 קמ"ש.

ההעלאה ל-110 קמ"ש תהיה בשני שלבים.

מ. שטרית ;

ואני מברך אותך על כך שלקחת דובר מוכשר, אלי דנון.

נעבור פאזה לשנה אלפיים. לא יכול להיות, אדוני שר התחבורה, שמשרדי

הרישויי ייראו כפי שהם נראים היום.

אמרתי שמשרדי הרישוי בחולון ייסגרו ויעברו שיפוץ,

אני מעמיד להצבעה פנויה זו,

הצבעה

שינויים בתלציב לשנת 1993, פניה מסי 375, אושרה

יעי פניה להעברה תקציבית, פניה מס' 284, שחבר-הכנסת רון נחמן ביקש לעכב.

'"ר הבינוי והשיכון התחייב בהודעה לועדת הכלכלה להרחיב שוליים בכביש

חוצה שומרון, מע"צ הודיעה שהיא מפסיקה את העבודה, אין לה תקציב, יש התחייבות

של שר הבינוי והשיכון לכנסת, והיא לא מתממשת, ואני ביקשתי שהיא תמומש,

שהם יגמרו את העבודה שהתחילו בה,

נכון שמספר פרוייקטים שהחלו בהם, לא היה תקציב להשלים אותם במהלך

שנה זו, כאן, בבקשה שלפניכם, מדובר על העברת עודפים להתחייבויות שכבר ניתנו,

אני מצטער, אינני מקבל את ההסברים של אגף התקציבים, יש נוהל בוועדה זו

שמי שמגיע עם הבקשות להעברות תקציביות זה איש אגף התקציבים, אני ביקשתי

שיבואו אנשי מקצוע- אנחנו יודעים שאפשר להעביר מסעיף לסעיף- לכן אני

רוצה לקבל הסבר, מדוע מה שהוחל בו ונכנס לרשימת הפרוייקטים, הופסק, מנכ"ל

מע"צ הוציא את הכלים, אבל העבודה הופסקה, ועל מה אני מדבר? על הרחבת

השוליים.

אני לא יכול לאשר למע"צ תקציב. לכן אני מבקש שיבוא מנכ"ל מע"צ ויסביר

לוועדה מדוע הדברים לא מתבצעים,

אדוני היושב ראש, מאחר ויש רוב נגד פניה זו, אני מציע לא להעמידה

להצבעה היום"

אדוני היושב ראש, אתה רוצה להצביע, תצביע,

אני מציע שמנכ"ל מע"צ יבוא ויסביר,

מזכיר הוועדה, מר קרשנר, תזמין את מנכ"ל מע"צ,

. אני עוברים לפניה מס' 380 של הממונה על התקציבים - תוספת הרשאה להתחייב

בסך 37,000,000 שקל למינהלת השקעות בחקלאות.

דברי הסבר נשמע מפי נציג אגף התקציבים, אלון מדינה,

יש פה תוספת בהרשאה להתחייב בסך 37 מליון שקל למינהלת ההשקעות בחקלאות

לצורך מתן מענקי השקעות לפי החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, בשנה שעברה

ניתנה התחייבות של שר האוצר לתקצ ב את הסכום. לקראת סוף השנה אנו רואים

-"הסכום לא יספיק לעמוד בדרישות ויש תוספת בהרשאה להתחייב,

מה הם הפרוייקטים?

פרוייקטים בתחום החקלאות,

אתם משתתפים בהפעלה?

כן, כאשר מדובר בהשקעות תשתית שמיועדות לייצור לייצוא- עגבניות ופרחים.

מה עם שיפורים טכנולוגים?

יש חממות שנחותות מבחינה טכנולוגית.

זה ניתן לכל האזורים בארץ?

באזור עדיפות א'. בישובים צעירים בעיקר משתתפים ביישור הקרקע ובהקמת

החממות.

אין מקרה שאותה תממה מקבלה פעמיים?

לא.

מי מאשר את ההשקעה, מרכז ההשקעות?

כ7.

מהו הסכום?

57 מליון שקל. כמו כן יש עוד מרכיב שזו הגדלת ההוצאה במזומן ל-6,6

מליון שקל, סכום המתחייב מהיקף הדרישות. לא מן הנמנע שנצטרך לבוא עם בקשה

נוספת ל-6 מליון שקל על מנת לא להטיל עומס גבוה מדי על תקציב השנה הבאה.

אנחנו אישרנו לפני שמונה חודשים כמה עשרות מליוני שקלים ערבות מדינה

להשקעות בחקלאות. זה מומש?

לאחרונה הגענו להסכמה עם בנק לאומי, כאשר ערבות המדינה תקוזז מהמדינה.

בבר אישרנו בקשה אחת.

לא היה ביקוש עדיין, החקלאים עוד לא נערכו" יש טענה, שהריבית להלוואות

בערבות המדינה היא גבוהה רזה מה שמרתיע. אנשים מעדיפים לקהת הלוואה בבנק.

מר קרשנר, יש פרוצדורה של ביטול אישור?

יש פרוצדורה לביטול אישור.

אני לא רציתי לאשר ערבות מדינה זו לפני שמונה חדשים, כי הנחתי שהיא

האם יש פרוצדורה שהוועדה יכולה לבטל אה האישור?

השנה - לא.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1993, פניה מסי 380, אושרה

זה מסוג הבקשות שבגלל כל מיני לחצים מובאות לוועדה, כאשר ידוע מראש

שהדבר אינו ניתן למימוש. ואני שמח שאתה, אדוני היושב ראש, היית ער לענין

ז ה.

אנו עוברים לפניה מס'; 372 - הגדלת ההוצאה המותנית בהכנסה בתקציב

הרגיל של מטרד הבינוי והשיכון בסך 15 מליוןשקל.

דברי הסבר נשמע מפי נציג האוצר מר פלבר.

העברה זו נועדה למימון עמלות ולניהול וקידום מכירת דירות ממלאי הדירות

שהצטבר בידי הממשלה.

אני חוזר לדיונים הקודמים על כל המדיניות של השיכון של הממשלה. אני

העליתי בישיבה עם ש ר האוצר נושא מכירת הדירות, וביקשתי דיווח על מצב

המלאי, על המכירות, באיזה מהיר מוכרים את הדירות. הבר-הכנסת חיים אורון

היה קיצוני יותר ממני לגבי מהירי הדירות,

אדוני היושב ראש, כל הנושא של מכירת הדירות מחייב דיווח. אני מבקש

כחבר הוועדה,לדעת מה קורה עם מלאי הדירות, מה עם המכירות ובאיזה מחירים

מוכרים, ואז אאשר בקשה זו של העברת 13 מליון שקל.

אני מציע שבדיון על מע"צ, יבוא- נציג משרד הבינוי והשיכון וימסור דיווח,

בסדר.

. אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1993, פניה מס' 372, אושרה

תודה רבה. הישיבה נעולה.

י הישיבה ננעלה בשעה 13:10