הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 199

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. י"ב חשון התשנ"ד (27 באוקטובר 1993). שעה 09:00

ג' גל - היו"ר

שי בניזרי

אי פורז

מי שטרית

מ"מ

מי איתן

י' דוידסון, מי סגן-כהן - משרד החקלאות

מי בס - משרד מבקר המדינה

אי דמביץ

ס' אלחנני

אי קרשנר

ת' שפנייר

1) תקנות הכלבת (חיסון) (תיקון)

תקנות הכלבת (החזקת כלבים, חתולים וקופים במאורות בידוד).

2) חוק מימון מפלגות (תיקון מסי 14) (הוראות שונות)

(מ. איתן, י. ביבי).



תקנות הכלבת (חיסון) (תיקון)

תקנות הכלבת (החזקת כלבים. חתולים וקופים במאורות בידוד).

היו"ר גי גל;

אני פותח את הישיבה. על סדר היום - תקנות הכלבת. אנשי משרד ההקלאות,

תסבירו מה הבקשה.

מ' סגן-כהן;

על-פי תיקון לפקודת הכלבת, שר החקלאות הוסמך לקבוע אגרות לרישוי, חיסון,

בידוד והובלה של כלבים. השר מוסמך לעשות זאת בהתייעצות עם שר הפנים, ובאישור

שר האוצר (על-פי חוק יסודות התקציב) ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. סכומי

האגרות שנשלחו לוועדה נקבעו בהסכמת שר האוצר, ואנחנו מבקשים את אישורכם.

היו"ר גי גל;

מה היו האגרות עד עכשיו?

י' דוידסון;

הן היו שונות, לפי החלטת כל רשות בנפרד.

היו"ר גי גל;

אשאל אחרת - האם הסכומים שמונחים לפנינו הם בסך-הכל גדולים או קטנים ממה

שהיה? הרי אם הסכומים יהיו גדולים יותר - זה אולי יתן מוטיבציה לא לחסן כלבים.

י י דוידסון;

זה היה השיקול המרכזי שהינחה אותנו, איננו רוצים שתהיה מוטיבציה לא לעשות

חיסון. ברוב המקומות, ובייהוד ברשויות הגדולות, מדובר עד עכשיו בסכומים של 80-

75 שקל, שכללו גם רשיון כלב של העיריה וגם אגרת חיסון. אנחנו קבענו סכום שהוא

קטן מרוב הסכומים שמקובלים היום, ויותר מזה - הוא מהווה ממוצע של כל הסכומים

שמשלמים היום.

מ' סגן-כהן;

יש להדגיש שגם במקומות שקבענו סכום יותר גדול ממה שמקובל היום - זה לא

מחייב. הרשות רשאית לגבות פחות, אך איננה רשאית לגבות יותר. זה סכום מירבי.

ס ' אלחנני;

מדוע צריך לקחת אגרה בשביל חיסון כלב? הרי יש אינטרס ציבורי שכל הכלבים

יהיו מחוסנים, כי הנזק יכול להיגרם לאחרים ולא רק לבעל הכלב או לכלב עצמו.

כאשר האינטרס הציבורי הוא יותר גדול מאינטרס הפרט - הטיפול צריך להיות על-ידי

תמריץ שלילי; כלומר, מי שלא יחסן את כלבו, יחטוף קנס אדיר. לא צריכה להיות כאן

הכנסה, ולדעתי אפילו לא צריך לכסות את העלות. אם ילד אחד קטן יינשך על-ידי כלב

חולה כלבת שיסתובב ברחוב - כל האגרות אינן שוות.

י' דוידסון;

אני מבין שאת מתייחסת לחיסון עצמו ולא לרשיון העירוני, כי אלו שני דברים

שונים. לגבי אגרות החיסון - הדברים שאמרת היו גם המגמה שלנו כשדיברנו על הורדת

סכומי האגרות. ברצוני לציין שהאגרה היא לא רק עבור החיסון עצמו, אלא כל הטיפול

בכלב דורש תקציב, אחרת לא יכולים לבצעו - צריך להקים מאורות בידוד, צריך לקנות



מכוניות לאיסוף כלבים נושכים. העיריות התנגדו בצורה המורה ביותר לכך שלא יהיו

אגרות, ולכן אי אפשר שלא לגבות איזשהו סכום. השאלה שלך נכונה לגבי כל דבר -

למה לקחת כסף על חיסון נגד ברצלוזיס, למשל? אם יהיה תקציב לנושא הזה - אין לנו

בעיה לבטל את האגרות.

היו"ר ג' גל;

יש לפנינו שתי אפשרויות, כאשר בכל מקרה זו התערבות שלנו בהחלטות

ובסמכויות של הרשויות המקומיות. אפשרות אחת, להגיד לרשויות לא לגבות פרוטה,

ואז איננו יודעים מי יעשה חיסון ומי לא יעשה חיסון. אפשרות שנייה, כן להסכים

לגביית אגרות אבל לא יותר מסכום מסויים. על אף שאני בהחלט מקבל את השיקול

שכדאי היה לשחרר מאגרות, לדעתי זו תהיח התערבות גסה מדי בהחלטות הרשויות. היות

ואני רואה שבסך-הכל סכומי האגרות שמופיעים כאן הם קטנים יותר ממה שהיה - אני

בעד לאשר את זה.

אי פורז;

יכול להיות שצריך בהדרגה להוריד את אגרות הרישוי לאפס, אבל לא בבת אחת.

לכן הסכומים שמצויינים פה נראים לי בסדר גמור.

מ' סגן-כהן;

ברצוני להעיר שהאגרות צמודות למדד, כמו כל שאר תקנות האגרות של משרד

החקלאות.

ס' אלחנני;

אתם מכירים את חפיסקה שהיתה אמורה להיכנס לחוק ההסדרים החדש, על-פי החלטת

הממשלה, שהאגרות יהיו בנויות במבנה שמבטיח התייעלות וההעלאה צריכה להיות פחות

מהמדד?

אי פורז;

הרי פה מורידים את הסכומים, זו התייעלות אדירה.

היו"ר ג' גל;

מיכל סגן-כחן אמרה שזה צמוד לאגרות. מה שיהיה עם כל האגרות, יחול גם על

אגרות הרישוי והחיסון. אנחנו מאשרים לכם את הבקשה.

מ' סגן-כהן;

תודה רבה.



חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 14) (הוראות שונות) (מ. איתן. י. ביבי)

היו"ר ג' גל;

אנו עוברים לנושא הבא - חוק מימון מפלגות. סמדר אלחנני, תסביר לנו בבקשה

על הלוח את העניין של יחידת המימון.

יחידת המימון בשנת בחירות היא 624,000 שקל לכל חבר-כנסת, לפי תוצאות

הבחירות לכנסת הנכנסת. בשנה רגילה (שאיננה שנת בחירות) - 5% מיחידת המימון

לחבר-כנסת לחודש, 60% לשנה, כלומר 374,760 שקל.

חיו"ר גי גל;

מה ההוצאה בשנה רגילה, אם אני מכפיל את הסכום הזה ב-120?

ס' אלחנני;

כ-45 מליון שקל.

א' פורז;

החוב הכולל של המפלגות, בגין הבג"ץ שניתן איורי הבחירות, הוא 30 מליון

שקל.

היו"ר ג גל;

אם אנחנו רוצים להוסיף במרוצה של שנה את ה-30 מליון, אנחנו צריכים להוסיף

לתקציב למעלה מ-60%.

אי פורז;

המשמעות היא לתת בשנה אחת תוספת של 60%-70% מעבר ליחידת המימון. אדוני

היו"ר, אם אתה רוצה לעשות משהו אלגנטי, אל תפצה את המפלגות על מלוא תוצאת

הבג"ץ (שהיא 30 מליון), אלא רק על חלק מזה - נאמר 60% מה-30 מליון - ובפרלסה.

תגדיל את יחידת המימון במשך שנה מסויימת באחוז מסויים, וזה יהיה הפיצוי.

חי ו"ר גי גל;

אני מקבל את חהנחה שאפשר להוריד משהו.

סי אלחנני;

לדעתי חכל צריך להיגזר מהבסיס של יחידת המימון בשנת בחירות. ההוצאה של כל

המפלגות בשנת בחירות היא 75 מליון שקל (120X 624,600). אם אתם רוצים שבשנה

אחת תהיה תוספת של 18 מליון שקל לכל המפלגות, צריך להגדיל את סח"כ יחידות

המימון בשנת בחירות ב-30 מליון, ואז בשנה רגילה המפלגות יקבלו 60% מזה, כלומר

18 מליון שקל.

חיו"ר גי גל;

לא מוכרחים דווקא להגדיל את יחידת המימון בשנת בחירות, אפשר למצוא ניסוח

אחר.



א' פורז;

צריך לקבוע הוראת שעה, שבמשך תקופה מסויימת, המפלגות יקבלו על כל חבר-

כנסת - לא 5% מיחידת המימון אלא נניח 7% מיחידת המימון. זה יותר אלגנטי -

ראשית, כי לא נותנים פיצוי מלא. שנית, אל לנו לחסל את הבג"ץ; אם אנחנו אומרים:

'הבג"ץ שווה 30 מליון, ניתן למפלגות פיצוי בסכום הזה', זה כאילו אנחנו מחסלים

את פסיקת הבג"ץ בבת אחת. לחיפך, נגיד שמאחר והמפלגות נקלעו לקשיים, אנחנו

נותנים להם יותר בתקופת ביניים מסויימת, כדי לעזור להם להחזיר את חוב הבג"ץ,

שהן מחזירות בתשלומים. עדיף אפילו לעשות הגדלה יותר קטנה במשך שנתיים, מאשר

הגדלה גדולה בבת אחת. כי ממילא החוב לגזברות הכנסת פרוס לשנתיים. אני אומר זאת

רק בתור עצה, כי מר"צ מסתדרת למרות החזרת החוב.

אי קרשנר;

זח לא פותר את הבעיה של המפלגות שלא נכנסו לכנסת וצריכות להחזיר את

המקדמה. יש פה אפליה.

אי פורז;

אין להן בעיה. מפלגה שקיבלה 60% מקדמה, לא עברה את אחוז החסימה ויש לה

דו"ח חיובי - זאת אומרת שהיא ניהלה ספרים כחוק - לא צריכה לחחזיר את המקדמה;

הן רק מאבדות מימון שוטף. אני ניסיתי למנוע ממפלגות שידעתי שלא יעברו את אחוז

החסימה, את האפשרות לרוץ בלי ערבות בנקאית. הצעתי שמפלגח שלא היתה מיוצגת

בכנסת הקודמת והיא פרישה מסיעה, תוכל לקבל את המקדמה רק כנגד ערבות, וזה נפל.

התוצאה היא שהמפלגות הללו, שלא עברו את אחוז החסימה, לא צריכות להחזיר את

המקדמה. אלא רק את החובות לספקים.

סי אלחנני;

האם באמת מוכרחים להגדיל את יחידת המימון?

היו"ר גי גל;

ישנה טענה, שמפלגות הוציאו כספים בתום לב, וכתוצאה מפסיקת בג"ץ הן נתבעות

להחזיר כספים שכבר הוציאו. אי אפשר להגיד שזו לא בעיה.

סי.אלחנני;

יש לי בעיה עם ה'תום לב'.

אי קרשנר;

יש פה עניין של חקיקה רטרואקטיבית, כי הבג"ץ בא באיחור, לאחר הבחירות

ולאחר שהוציאו את הכסף.

אי פורז;

מאחר ואני הייתי בין העותרים לבג"ץ - אומר לכם מה הבעיה. ועדת הכספים

ההליטה להגדיל את המימון, אנהנו הגשנו עתירה וקיבלנו צו ביניים לא לתת בינתיים

למפלגות את הכסף. אחרי כחודשיים התקיים דיון, ובג"ץ ביטל את צו הביניים ונתן

למפלגות אפשרות לקחת את הכסף. שנה לאחר מכן, בתום הבהירות, הוא פסק שחן צריכות

להחזיר את הכסף.

מי איתן;

הפשע הכי גדול איננו ביטול צו הביניים, אלא היו צריכים להוציא את פסק-

הדין שלושה חודשים לפני מערכת הבחירות לא הודש אחרי הבחירות!



היו"ר ג' גל;

א) נושא העתיד - הוועדה הציבורית, הפרוצדורות,

ביטול התרומות וכו'. ב) החוב של העבר.

מי איתן;

אני לא רוצה לקרוא לזה חוב של העבר, אלא פיצוי למפלגות על הרפורמה

שהולכים לבצע.

היו"ר גי גל;

אני מקבל, זה לא חוב של העבר.

מי איתן;

חשוב לי להדגיש את הנקודה הזאת. אנו רוצים להגביל את המפלגות בגיוס כספים

כך שגובה התרומה המותרת יהיה מקסימום 5,000 שקל בשנה, אנחנו מונעים מהם חלק

מההכנסות, ולכן הן צריכות לקבל פיצוי.

היו"ר גי גל;

אני יוצא מהנחה שאנחנו נמצא את הדרך לקבוע או; הכללים החדשים, עם הוועדה

הציבורית, ההגבלות הקטנת התרומות וכו'. אך נשאיר את זה רגע בצד, ונראה מה

הפיצוי שאנחנו מציעים.

מי איתן;

אני מציע שברגע שייכנס התיקון לחוק המפלגות לתוקפו, ועדת הכספים תקבל

החלטה - מתוקף סמכויותיה על-פי החוק הקודם, על-פי המצב הנוכחי - ותקבע באופן

חד-פעמי מענק של יחידת מימון לכל מפלגה לפי מספר הברי-הכנסת שלה. בנוסף לכך,

היא תעלה את שיעור מימון המפלגות ב-25%. בזה תסיים ועדת הכספים את תפקידה בכל

מה שקשור במימון מפלגות, ואחר-כך כבר ועדה ציבורית תקבע מה יהיה בעתיד.

אי פורז;

מה שאתה מציע זה יותר מנזקי הבג"ץ.

מי איתן;

אני לא מתייחס עכשיו לבג"ץ.

היו"ר גי גל;

בואו נעשה חשבון מה זה אומר מבחינה תקציבית.

מי איתן;

זה אומר כ-72 מליון שקל מענק חד-פעמי (יחידת מימון בשנת בחירות X 120).

אפשר היה להשיג לפחות חלק מהדברים מהמימון המוניציפלי, אבל כאן החמצנו. לגבי

המימון השנתי - נגדיל את יחידת המימון הבסיסית ב-25% וצריך לעשות חשבון של

עלייה ב-25% של מימון המפלגות השוטף. אם יחידת המימון בשנת בחירות היא כ-600

אלף שקל, תוספת של 25% היא 150 אלף שקל, ומתוך זה כל חבר-כנסת מקבל 5% לחודש

(60% לשנה), כך שהתוספת לחבר-כנסת בשנה רגילה היא 90 אלף שקל.



אי פורז;

אין קדושה ב-5%. בעיקרון אתה יכול להחליט שהפרופורציה תהיה אחרת.

מי איתן;

את זה תקבע הוועדה הציבורית, אנחנו מדברים עכשיו על תקציב לשנה הבאה.

היו"ר גי גל;

אני מבין מדוע התוספת של /.'25, אבל למה מענק חד-פעמי של 72 מליון שקל?

מי איתן;

חייב להיות מענק, ו-72 מליון שקל לכל המפלגות זה לא הרבה בהתהשב במצב

המפלגות היום, ובהתהשב בכך שבחוק הזה אנחנו מונעים מהן גיוס כספים ואוסרים

עליהן לעסוק בפעילות כלכלית - אנהנו פשוט משנים את כל המצב הקיים. אנחנו

מבצעים פה רפורמה, ולי יש תחושה שאנחנו הולכים להיות אור לגויים מבחינת מה

שמותר ואסור למפלגות לעשות. אנחנו הולכים לסרס את הפעילות של המפלגות! בתיקון

לחוק המפלגות שנדון בוועדת הוקה חוק ומשפט כתוב; יאסור למפלגות לבצע שום

פעילות כלכלית', יאסור להן להיות קשורות עם עמותות'. (זה קיים בהוק גם עכשיו,

אבל היישום נדחה). אני רוצה לקשור את החוק שנדון שם גם עם מה שמונח לפנינו;

כלומר, אם אנחנו תופסים את זה רק כמימון מפלגות, הסכום נראה גדול. לי זה לא

נראה סכום גדול, כי לדעתי זו מטרה חשובה - אנחנו קושרים למפלגות את הידיים

ואומרים להן; 'מהיום והלאה אתן מקבלות כסף מהציבור, אבל אסור לכן לעסוק

בענייני כספים; העסקים שלכן פתוחים ואסור לכן לעסוק בעניינים כלכליים'. אנחנו

חותמים פה עידן שלם, ופותחים בנורמה חדשה, שלדעתי היא מרחיקת לכת בכל

הדמוקרטיות המערביות, שבכולן קיימת הבעיה של גיוס תרומות ושערוריות. אם אצליח

להדביק אתכם בעניין הזה, תגידו שאמנם זה הרבה כסף, אבל אם זה המחיר לכך שאנו

עוברים לפסים של נקיון כפיים, זה שווה. אני לא מגדיל את תקציב המפלגות, אלא

המקורות יהיו שונים - הרוב יהיה מתקציב ממשלתי ולא מתרומות.

היו"ר ג' גל;

אני מקבל את זה, אבל קודם תעביר את החוק בוועדת חוקה. אחרת, יכול להיות

מצב שאנחנו נגדיל את המימון ושם לא ייצא שום דבר.

מי איתן;

אז נעשה את זה בסינכרוניזציה. נעבוד בו-זמנית בוועדת חוקה ובוועדת כספים.

אני מדגיש שוב - אנחנו לא מגדילים את התקציב שעומד לרשות המפלגות. איך הגעתי

ל-25%? שאלתי את גזבר המפלגה שלי; 'כמה אתה מצליח לגייס בכל המסעות של השרים

לחו"ל, ה"שנור" מהקבלנים וכו'?' הוא אמר לי שזה בערך 25% מהתקציב. אני מציע

לאסור על המפלגות לגייס תרומות, והממשלה תממן את הסכום שיחסר כתוצאה מכך, אבל

תקציב הבהירות לא יקטן ולא יגדל.

היו"ר ג' גל;

ההוצאה הממשלתית תגדל.

מי איתן;

נכון, ההוצאה הממשלתית תגדל, אבל ההוצאה הציבורית לא תגדל. לטענתי, אני

חוסך לציבור הרבה מאוד כסף. ברגע שלמפלגות יהיה אסור לעשות את האסיפות עם

הקבלנים ו"לשנורר" כסף, עם ישראל יחסוך עשרות מליונים מתקציבי ממשלה - ביעילות

ובמכרזים יותר תקינים. עליכם להבין שהכסף שהמפלגה מקבלת בתרומות מקבלנים

שתורמים לשתי המפלגות הגדולות, עולה לנו הון תועפות אחר-כך. ראיתי במו עיניי

איך הדברים האלה נעשים - הקבלן תורם למערך ואשתו תורמת לליכוד, חברה אי תורמת

למערך וחברה בי תורמת לליכוד, ואחר-כך המפלגות צריכות לפרוע את החשבון. הגיע

הזמן להפסיק עם זה!



מ' שטרית;

אני מבקש לחזור על ההצעה שהעליתי בדיון הקודם על חוק מימון מפלגות, ואם

זה לא יתקבל על דעת הוועדה, אגיש הסתייגות. אני מציע ש-20% מיחידת המימון

תינתן לחבר-הכנסת עצמו לצורך פעילותו הפרלמנטרית. לצערי הרב אין לחבר-הכנסת

כלים על-מנת למלא את תפקידו נאמנה, מחוסר היכולת לבקר את מה שהממשלה מביאה

אלינו - לא מחוסר רצון להיכנס לעובי הקורה, אלא מחוסר כלים ונתונים. חבר-כנסת

שאין לו קשרים עם הממשלה, לא יודע מה נעשה, ולדעתי דרושים לו כלים יותר

רציניים לצורך עבודתו. הקצאה של 20% מיחידת המימון תיתן תשובה לעניין - אמנם

לא תשובה מספקת, אבל זו לפחות התחלה.

היו"ר גי גל;

כפי שאמרתי בהתחלה, אני מציע לחלק את הדיון לשניים - חלק אחד ידון

במגבלות שאנחנו שמים על המפלגות, וחלק שני דן במקורות. חה"כ איתן טוען שאם

אנחנו מטילים כל מיני איסורים - ואולי נקבל גם את הצעתך, חה"כ שטרית - אז כדי

לשמור על הדמוקרטיה וכדי לא להכשיל את המפלגות בעשיית דברים אסורים, יש לתת

מענק חד-פעמי של 72 מליון שקל (לכל המפלגות ביחד), ולהוסיף עוד 25% למימון

השוטף. כלומר, אם היום נותנים עבור כל חבר-כנסת 5% מיחידת המימון לחודש, לתת

6.25%.

מי שטרית;

אם אתה מעביר את הנושא לוועדה ציבורית, ממילא הוועדה הציבורית תחליט מה

שהיא רוצה.

מי איתן;

אני מציע שקודם נבצע את הרפורמה, ואז נביא את זה כחבילה לוועדה הציבורית.

זו תהיה נקודת המוצא שלה, והיא תחליט מה יהיה מכאן ואילך. אני אומר שוב -

אנחנו הופכים כעת את המפלגות לדבר אחר ממה שהן היו, אסור להן יותר לעסוק

בפעילות כלכלית, ולכן חייבים להגדיל את מימון המפלגות.

היו"ר גי גל;

גם אם אני מסכים למה שהה"כ איתן אומר, אנחנו לא יכולים לקבל את ההחלטה

שלנו, לפני שמקבלים החלטה בוועדת חוקה הוק ומשפט.

מי איתן;

אני מסכים, זה צריך להיות ביחד. כרגע העניין נמצא בוועדת חוקה באותו שלב

כמו פה.

היו"ר ג' גל;

עניין התרומות יידון שם?

מי איתן;

לא, כאן.

אי פורז;

בקשר לאיסור גיוס תרומות - יש פה בעיה רצינית, כי זה עלול לפגוע באפשרות

של מפלגות חדשות שרוצות להתמודד.



מ' איתן;

החוק הזה לא חל על מפלגות שעדיין לא נמצאות בכנסת.

אי פורז;

אבל אם מפלגה חדשה תצליח בבחירות ותיכנס לכנסת, היא תזכה גם במימון.

מי איתן;

בשלב ההתארגנות שלה, החוק הזה לא חל עליה כי היא עדיין לא מקבלת מימון

מפלגות. ברגע שהיא נכנסת לכנסת, היא מקבלת מימון מפלגות ומאותו רגע היא תפסיק

לגי יס תרומות.

היו"ר גי גל;

אנחנו מחליטים עקרונית שאנו בעד הגברת האיסורים על המפלגות והגדלת

ההשתתפות הממשלתית.

אי פורז;

אני לא בעד הגדלת ההשתתפות. לדעתי אנחנו לא גוף אובייקטיבי והכל צריך

לעבור לוועדה הציבורית as is, כולל השאלה האם לתת פיצוי על העבר. הטענה שפסק-

הדין של הבג"ץ ניתן אחרי תום מערכת הבחירות היא לגיטימית בעיניי, וגם היא

תועלה בפני הוועדה והיא תתייחס אליה. אגב, אני לא בטוח שהיא תדחה אותה.

היו"ר גי גל;

אתה אמרת, לפי דרכך, שמוסכם עליך שכתוצאה מהבג"ץ המפלגות נכנסו לקשיים

כספיים ויש להקל עליהן. אמרת שאתה מבין את זה, אף על פי שלמר"צ אין בעיות והיא

מסתדרת.

א' פורז;

אינני רוצה שיישמע כאילו אני בעד הגדלת המימון.

היו"ר גי גל;

ובכן, אומר שיש הבנה - לא אגיד החלטה של כולם - שבצד האיסורים, יש מקום

להגדיל את ההקצבות; אבל מובן שהדבר מותנה בכך שיהיו איסורים. לכן אני מציע

שנתחיל בסעיפי החוק, ונעשה זאת בסינכרוניזציה עם ועדת חוקה חוק ומשפט. כשנגמור

לעבור על ההוק, נדבר על הסכומים.

אי קרשנר;

למה לא להעביר את זה לוועדה הציבורית?

א' דמביץ;

ועדה ציבורית איננה יכולה להחליט על מענק; לפי הכוונה כאן, היא תחליט אך

ורק על יחידות מימון. את עניין המענק אי אפשר להעביר לשום ועדה ציבורית.

אי פורז;

אפשר לקבוע הוראת שעה - ובזה אני מוכן לתמוך - שבאופן חד-פעמי הוועדה

הציבורית תוסמך לשקול האם מן הראוי לתת פיצוי חד-פעמי למפלגות.

מי איתן;

לא נגיד "מן הראוי", אלא שהיא תקבע את גובה המענק.



היו"ר ג' גל;

מה דעתכם, מכיוון שאנחנו נכנסים עכשיו לתקציב והישיבות בבקרים מלאות,

שנשב כמה הברים ונביא לוועדה איזושהי הצעה?

מי איתן;

אני חושב שאתה טועה בטקטיקה, כי זה חוק שכולם מבינים בו. אחרי שנשב, נגבש

החלטה ונביא אותח לאישור הוועדה - לכל אחד יהיה מה להגיד. אני מציע שנקבע

ישיבות מסודרות של הוועדה, ראשית נגמור את סעיפי החוק שאינם שנויים במחלוקת,

ולגבי הסכומים - נתווכח בסוף.

אי קרשנר;

למה לא להפריד את סעיף הוועדה הציבורית?

מי איתן;

כי זה הלק אינטגרלי מהחוק, זח חלק מהרפורמה שאנחנו הולכים לעשות.

היו"ר ג' גל;

ובכן, נזמן את הוועדה כולה - לא בשעות הבוקר - נזמין את נציג משרד

המשפטים, נציג משרד מבקר המדינה ואת דייר דן אבנון. עכשיו נתחיל לעבור על סעיפי

החוק. אני מתחיל לקרוא את חצעת החוק של חה"כ מיכאל איתן וחה"כ יגאל ביבי.

סעיף 1; "בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1,

בהגדרת 'יחידת מימון', במקום 'ועדת הכספים של הכנסת' יבוא 'הוועדה הציבורית

האמורה בסעיף 1א'".

אי דמביץ;

האם אנחנו מתייחסים כרגע רק להצעתו של חה"כ איתן או לכולן יחד?

היו"ר גי גל;

אנהנו מתייחסים לכולן. האם בהצעות האחרות יש נוסח אחר לסעיף 1?

אי דמביץ;

ממילא הנוסח המדוייק של סעיף 1 יהיה תלוי בנוסח של סעיף 1א חדש (המוצע

כאן בסעיף 2), שכן יש בו הפניה לסעיף 1א, כך שהוא לא סעיף עצמאי.

מ' איתן;

בפעם הקודמת השגנו פשרה לגבי הנוסח של סעיף 1א, המדבר על הרכב הוועדה

הציבורית. חה"כ אלי דיין הציע תשעה חברים כולל חברי-כנסת, כך שתהיה השפעה יותר

חזקה של הכנסת, חה"כ פורז הציע שלושה הברים שכולם ימונו על נשיא בית-המשפט

העליון. בתור פשרה, סוכם שיהיו שלושה הברים - יו"ר הכנסת ממנה שניים מהם ונשיא

בית המשפט העליון ממנה אחד.

מ' בס;

בישיבה הקודמת הוחלט לפנות לנשיא בית-המשפט העליון.

א' דמביץ;

נכון. אמנם פניתי לנשיא בית-המשפט עליון, אבל מכיוון שהוא נמצא בחו"ל

ויחזור רק בעוד שבוע - נקבל את התשובה רק אז.



היו"ר ג' גל;

מה הנוסח המתוקן של סעיף 1א?

אי דמביץ;

יימוקמת בזה ועדה ציבורית לעניין מימון מפלגות בת שלושה חברים - מהם

היושב-ראש הוא שופט בית-המשפט העליון שקבע נשיאו, ואת חבריי; האחרים ימנה יושב-

ראש הכנסת, אחד מהם חבר בסגל האקדמי במוסד להשכלה גבוהה בעת מינויו; יושב ראש

הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על הרכב הוועדה".

היוייר גי גל;

ובכן, סעיף 1א אושר תחת תיאום עם נשיא בית-המשפט העליון. אם הוא לא

יערער, הסעיף אושר.

אי דמביץ;

אם זה אושר, אפשר לאשר גם את סעיף 1.

היוייר גי גל;

ובכן, סעיף 1 אושר.

אי דמביץ;

אני ממשיך בסעיף 2; ייסמכות נוספת; 1ב. הוועדה הציבורית לעניין מימון

מפלגות תקבע כל סכום או יחידת מימון הנדרשים לפי כל הוק למימון בחירות לרשויות

המקומיות". זה חידוש שאין במקום אחר.

מ' בס;

זה מצריך תיקון עקיף לחוק מימון הבחירות לרשויות המקומיות.

אי דמביץ;

נעשה תיקון עקיף.

אי פורז;

הסעיף הזה מקובל עלי. יש לציין שבחוק למימון הבחירות לרשויות המקומיות

נקבע שיחידת המימון היא 33 שקלים, ללא צורך באישור ועדת הכספים. זה צריך להיות

מתוקן באופן שלוועדה תהיה סמכות לקבוע את גובה יחידת המימון.

צריך להסב לכך את תשומת-ליבו של חהייכ מצא, יו"ר ועדת הפנים. מר דמביץ,

תאמר לו שזו המלצה שלנו. אני מציע שנאשר את סעיף 1ב החדש, אלא אם כן יו"ר ועדת

הפנים יבקש לערער.

הצמדה; 1ג. (א) בסעיף זה - 'מדדי - מדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי פעם

בפעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה".

מי איתן;

לעומת המצב היום, שיחידת המימון מוצמדת רק ב-90%, אני חושב שהיא צריכה

להיות צמודה למדד. אבל מצד שני, העיר לי פעם ההייכ פורז שאם הקצבאות

לפנסיונרים, אלמנות ויתומים מוצמדות ב-90%, מדוע אנחנו נזכה ל-100%.



א' פורז;

אני דווקא בעד הצמדה מלאה למדד, כי כאשר המפלגות באות לטעון שיש שחיקה,

בדרך כלל הן מקבלות פיצוי מעבר לשחיקה. עדיף שתהיה הצמדה מלאה ושהטענה הזאת

תיפול.

היו"ר גי גל;

אם כך, אישרנו הצמדה מלאה. הלאה; "'מדד יסודי' - המדד לחודש מאי 1991".

אי דמביץ;

ההגדרה צריכה להיות; "המדד הידוע ביום חקיקת החוק".

היו"ר גי גל;

"(ב) יחידת המימון תהיה צמודה למדד ולעניין זה יחולו הוראות אלה;

(1) התברר כי המדד לחודש פברואר, מאי, אוגוסט או נובמבר של שנה פלונית עלה על

המדד היסודי, תוגדל יחידת המימון בשיעור העלייה במדד, החל בתחילת אפריל, יולי,

אוקטובר או ינואר, לפי העניין; (2) הסכומים המוגדלים יעוגלו למאה שקלים חדשים

הקרובים". למה צריך לחזור.שוב על ההצמדה של יחידת המימון?

מי איתן;

כי השאלה מתי מעדכנים. נקבע כאן שהעדכון הוא רבעוני ולא מעדכנים כל חודש.

אי פורז;

אין שום בעיה לעדכן כל חודש, זו פעולה פשוטה במחשב.

י' בס;

השאלה אם זח לא נותן דוגמא רעה למנגנונים אחרים.

אי דמביץ;

במנגנונים אחרים אין הצמדה של פחות משלושה חודשים.

היו"ר גי גל;

אז אנחנו לא צריכים להיות יוצאי דופן. נשאיר את זה כך, שתהיה שחיקה קטנה.

א'. דמביץ;

בהחלטות על משכורות שופטים, יש ניסוח טכני יותר טוב מהנוסח כאן.

היו"ר גי גל;

אם זה ברוח ובכוונה של מה שכתוב פה, אפשר לשנות את הסגנון. סעיף 1ג החדש

אושר. אם כך, אושר סעיף 2 בהצעת החוק שלפנינו הכולל הוספת סעיפים 1א, 1ב ו-1ג

לחוק העיקרי.

סעיף 3; "בסעיף 4א לחוק העיקרי, בסופו יבוא; 'לחוק הבחירות לכנס [נוסח

משולב] התשכ"ט-1969".

אי דמביץ;

זה תיקון לגמרי טכני שאני הצעתי. כתוב בסעיף 4א לחוק מימון המפלגות

העיקרי, כתוב "יתוקן כפי שאמור בסעיף 86". השאלה בסעיף 86 של מה? 86 לחוק

הבחירות לכנסת.

היו"ר גי גל;

סעיף 3 אושר.



א' דמביץ;

סעיף 4:"אחרי סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא: 'מורשי חתימה: 6א. לא יחיה תוקף

להתחייבות ממונית של סיעה אלא אם כן ניתנה ונחתמה בידי מי שקבעח הסיעה ופירסמה

את שמותיהם לפי הנחיות מבקר המדינה'."

יש לי פה בעיה טכנית. לדעתי המקום הגיאומטרי של סעיף כזה הוא בחוק

המפלגות. חוק מימון המפלגות לא אמור לעסוק ביחס שבין המפלגה לבין מורשים שלה.

אני רוצה להסביר מדוע העליתי פה את העניין. לכאורה, בשביל מה צריך את זה?

הרי כביכול זה נובע מהחוק. בפועל, יש מקרים שאדם לוקח דירה בשביל מפלגה

מסויימת; כשבאים למפלגה, עורכי-הדין שלה אומרים: ימה אתם רוצים? זה בכלל לא

'אם אותו אדם פעיל אצלכם, ההתחייבות שלו היא

התחייבות שלכם'. אני רוצה שהדבר הזה ישתרש.

אני מבין את מגמתו של חה"כ איתן, אבל אי אפשר לדפוק את הספקים בגלל

הפקרות של מפלגות. לדעתי, אינך יכול לסטות מדיני החוזים הרגילים והתחייבויות

רגילות של תאגיד. אגב, המפלגות נקטו בכמה אמצעי התגוננות, שלדעתי תופסים

מבחינה משפטית. הם פירסמו ברבים את שמות מורשי החתימה ואזהרות מי מוסמך ומי לא

מוסמך להתחייב בשמן. לא הייתי רוצה שניצור דיני חיובים מיוחדים למפלגות.

הסעיף הזה קובע ששמות מורשי החתימה יפורסמו ברבים, לפי הנחיות מבקר

המדינה. כלומר, לא תהיה בעיה של פרסום כי אנחנו ננחה את המפלגות לפרסם בדרך

שהציבור לא יוכל לטעון שהוא לא יודע. אינני חושב שזה סותר את דיני התאגידים,

כללי הניהול הפנימי המקובלים לא נסתרים על-ידי סעיף כזה, שבסך-הכל קובע לכם

מסגרת ברורה וטכנית.

אבל שים לב - כתוב פה: "לא יהיה תוקף להתחייבות ממונית של סיעה אלא אם כן

ניתנה ונחתמה בידי מי שקבעה הסיעה...".

גם היום, אם אתה אומר שאתה מייצג את חברת א.ב. בע"מ וחותם, ועל סמך זה

אני מספק סחורה, החברה לא תהיה מחוייבת אלא אם כן היא קבעה שאתה מורשה חתימה.

אם כך, מספיקים כאן דיני התאגידים הרגילים. מפלגה היא לא תאגיד?

היא לא חברה בע"מ, ולכן אי אפשר להסתפק כאן בדי ני התאגידים.



מי איתן;

חה"כ פורז, מה שקורה היום באופן מעשי - מספיק שאנשים באים ואומרים:

יהמפלגה נתנה, המפלגה לקחה', ובתי-המשפט מתייחסים לאמירה 'המפלגה' כאילו זה

הכל. לכן אני רוצה שיהיה סעיף מפורש בחוק, שכל מפלגה תוכל להצביע עליו ולומר:

'זה מה שמחייב אותנו'. אין כאן סתירה מהותית לדיני התאגידים. אני פשוט רוצה

להגן מפני מצבים שאנשים לא מוסמכים חתמו התחייבו.

נניח שעשית קופה קטנה בסניף של מפלגה ביישוב מסויים, ונתת לעסקן המקומי -

שהוא לא מורשה חתימה - אפשרות לקנות דברים קטנים.

לפי הסעיף הזה, אסור יהיה לעשות זאת.

המפלגות לא יוכלו לעבוד כך.

לפי ההוראות שלנו, קופה קטנה יכולה להתקיים במזומן, עם הגבלה על הסכימים,

ומדובר בסכומים קטנים.

אם הרכישה יכולה להיעשות רק על-ידי המורשים, אז המפלגה יכולה לבקש את

השבת הכסף מאותו עסקן שקנה במזומן, בטענה שההתחייבות לא היתה התחייבות.

צריך להיות סדר מינימלי. גם בסניף הכי מרוחק של המפלגה צריך להיות אדם

אחד מורשה חתימה. אני לא מוכן שכל אחד ילך ויחייב את המפלגה. גם בחברה רגילה,

רק הגזבר או בעל רשות חתימה יכול להוציא שיק.

למה הסעיף הזה צריך להיות בחוק?

אסביר למה הסעיף הזה חשוב, גם לדעתנו כמי שנתקלים בבעיות. בפרקטיקה יש

בעיה בפריפריה; קשה לגזברי המפלגות לשלוט על הפריפריה והם באים אלינו ואומרים:

'איך אתם דורשים מאיתנו דיווח מלא על כל מה שקורה בסניף קטן כלשהו?'. הסעיף

הזה יעזור לגזברים לעמוד בחובה שלהם כלפינו. אנחנו מסכימים שיהיו כמה מאות

שקלים במזומן בקופה קטנה, וכל שאר ההוצאות צריכות להיות מאושרות על-ידי מורשה

חתימה. אגב, גם בחוק יסודות התקציב יש סעיף די דומה בקשר להתחייבות של רשות

מקומית.

לכל סניף יהיה גזבר, והוא רשאי לאשר הוצאות. משמעות הסעיף הזה היא, שבזמן

בחירות כל הוצאות הסניפים יעברו דרך הגזברים. אם הגזבר יתן פתק לפעיל אחר

שיקנה משהו, אז אותו פעיל מכוסה.

מבחינת השליטה, זה יהיה אותו דבר כמו היום.



מ' בס;

לא. יהיו מגבלות על פקידים מסויימים במפלגה - גזבר של סניף פלוס עוד

חתימה עם תקרה של סכומים. המגבלות האלה יפורסמו ברבים ויחייבו את המפלגות.

ההנחיות תיקבענה על-ידי מבקר המדינה.

אני מציע שהסעיף הזה ינוסח על דרך החיוב ולא על דרך השלילה: "מפלגה תחוב

רק אם ההתחייבות ניתנה בידי מי שקבעה הסיעה...". בעיניי זה הרבה יותר אסתטי.

"האמור לא יחול על תשלום במזומן"; אחרת, באופן

פורמלי, אם בא אדם לא מוסמך וקונה בשביל המפלגה כנגד מזומן, המפלגה תוכל לבקש

חזרה את הכסף.

מי איתן;

במקרה כזה הוא כבר שילם, כך שאין פה בעיה של התחייבות ממונית. אם אדם

קיבל כסף מהמפלגה ועשה בו כרצונו - המפלגה תתבע אותו אישית.

מ' בס;

חה"כ פורז, אני מבין למה אתה מתכוון, אך אני חושש מאוד שקורא שלא נמצא פה

כרגע לא יבין למה התכוונת בתוספת הזאת.

אי פורז;

אוותר על התוספת, אך אני מעדיף כאן בכל זאת את הנוסח החיובי; "מפלגה תחוב

רק על-פי התחייבות שניתנה בידי מי שקבעה הסיעה". אני מציע להוריד את המילה

"ונחתמה", כי סכומים קטנים אולי אפשר יהיה להוציא בלי חתימה, אלא בהסכמה בעל-

פה.

מ' בס;

בסדר. אני מבין שגם למר דמביץ אין התנגדות שהסעיף ינוסח על דרך החיוב.

אבל שוב - נדמה לי שהמקום המתאים לכלילת סעיף כזה הוא חוק המפלגות, ואז צריך

לעשות תיקון עקיף לחוק המפלגות.

מי איתן;

אני מזהיר אותך - אם תוריד את זה כאן, תישאר בסוף בלי זה.

היו"ר גי גל;

סעיף 4 אושר ברוח הדברים שנאמרו פה - להוריד את המילה "נחתמה" ולהסתפק

ב"ניתנה", ולנסח את הסעיף על דרך החיוב ולא על דרך השלילה.

סעיף 5; "בסעיף 7 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א), בפסקאות (1) ו-(2),

במקום 'פי שניים' יבוא יפי אחד וחציי;".

מי איתן;

זו הגבלת תקרת ההוצאות של המפלגות בזמן הבחירות. מכיוון שאנחנו מקטינים

את התרומות ומגדילים את יחידת המימון, אנחנו מורידים את שיעור ההוצאות בזמן

בחירות מפי 2 לפי 1.5 מגובה יחידת המימון, כדי לא להגדיל את הוצאות הבחירות.

לאחר הגדלת יחידת המימון, פי 1.5 יוצא בערך כמו פי 2 מיחידת המימון הקודמת.

סעיף 5(1) אושר.

אי דמביץ;

"(2) בסעיף קטן (ב) - (1) ברישה, במקום 'מארבע חמישיות' יבוא 'משתי

חמישיות'; (2) בסיפה, במקום 'מארבע חמישיות' יבוא 'משלוש חמישיות'.

מ' בס;

זה לגבי מימון שוטף. שוב, כפי שאמר חה"כ איתן - הגבלת התרומות והגדלת

יחידת המימון, מחייבת תיקון של הקטנת התקרה.

אי פורז;

לתשומת לבך, מר דמביץ. באיזשהו מקום צריך להכניס סעיף המבהיר שחלק

מההוראות לא חלות על סיעות חדשות.

מ' איתן;

זה לא צריך להיות כתוב. כל החוק לא חל בינתיים על סיעות חדשות. הוא חל רק

על מי שמקבל מימון מפלגות.

אי פורז;

למשל, אם קבוצה מתארגנת לרוץ לבחירות ואוספת תרומות, גובה התרומה המותר

כאן לא רלוונטי לגביה. יש להבהיר זאת.

היו"ר גי גל;

חה"כ איתן, אם נחליט להוסיף רק 15% ליחידת המימון, השיעורים שכתובים כאן

יהיו אותו הדבר?

אי דמביץ;

-? בואו נקרא את סעיף קטן 7(ב) לחוק העיקרי. ברישה כתוב; "לא תוציא סיעה

במשך שנה הוצאות שוטפות בסכום העולה ביותר מארבע חמישיות על הסכום המגיע לה

למימון הוצאותיה השוטפות". ופה חה"כ איתן מציע "שתי חמישיות".

היו"ר ג' גל;

אנחנו לא יכולים לאשר את זה עכשיו, כי קודם צריך לקבוע את גובה יחידת

המימון.

מי איתן;

אנחנו יכולים, סמוך עלי שזה בסדר. אני בדקתי את סעיפי ההוצאה ואת סעיפי

התרומה. אפילו אם יחידת המימון תהיה בגובה של 15% יותר, זה מספיק.

אי דמביץ;

ברישה של סעיף קטן 7(ב) לחוק העיקרי כתוב; "לא תוציא סכום העולה ביותר

מארבע חמישיות על חסכום המגיע כאמור לסיעה בעלת שלושה חברים לפי הגדול יותר".

פה מוצע; "עולה בשלוש חמישיות".



מ' איתן;

בסיעות הקטנות, מאחר וזה סכום יותר קטן, הגדלנו את השיעור.

אי דמביץ;

אני קורא בסעיף 5 בהצעת החוק שלפנינו: "(3) בסופו יבוא: '(ד) במהלכן של

כל בחירות ימסרו הנציגים למבקר המדינה שלושה דו"חות תקופתיים על הוצאות הסיעה

והתחייבויותיה; מבקר המדינה יקבע בהנחיות את המועדים למסירת הדו"חות לפי סעיף

קטן זה; דו"ח שלא נמסר במועד - יפרסם מבקר המדינה הודעה על כך בעיתונות'."

אסביר מה הרעיון של הסעיף הזה. אחת הבעיות בבחירות, שהשליטה אובדת במהלך

'מקסימום נקבל אחרי הבחירות קנס של 15'. אני

רוצה להגיע למצב שגם ערב הבחירות יהיו סנקציות, והמפלגות יחששו שיפורסם עליהן

דו"ח שלילי, דבר שעלול לגרום להפסד קולות.

כל ההוצאות הגדולות מתרחשות במשך ארבעים יום לפני הבחירות, ואין שליטה על

המערכת. האם תחלק את ארבעים הימים הללו לשלוש תקופות?

אנחנו, במשרד מבקר המדינה, מתנגדים לסעיף הזה. אין פה שום שיעור - לא

מלמעלה, לא מלמטה ולא מהצדדים. מדובר כאן על מהלכן של כל בחירות, כשלא ברור על

איזו תקופה מדובר. אם יוחלט לקבוע מנגנון כזה, כמובן שיהיה צורך לנסח זאת מחדש

בצורה מפורטת. היום מקבלים דו"ח מהמפלגות כשלושה חודשים לאחר הבחירות, וגם

במועדים האלה - לחלק מהמפלגות יש בעיה אובייקטיבית לרכז את החומר ולהגיש אותו

בזמן בצורה מסודרת והן באות לבקש הארכה. אם אני מבין נכון, הרעיון כאן הוא

שדו"חות כאלה יימסרו בזמן אמת. כמו שהיום בחשב הכללי אפשר לדעת בלחיצת כפתור

מה מצב המזומנים של המדינה לרגע זה, שגם המפלגות יהיו חייבות לנו דיווח מה מצב

התזרים לרגע זה. אומר לנו חה"כ פורז, ששימש גם גזבר בתקופת הבחירות, שזה בלתי

אפשרי לחלוטין. ככל שאני מבין את המערכת של המפלגות, זה אכן בלתי אפשרי. זה

אולי יהיה אפשרי אם המערכת הכספית של המפלגות תיבנה בצורה שונה לחלוטין, אבל

במצב הנוכחי לוקח זמן עד שמכינים דו"ח, כך שדו"הות שיימסרו לנו ישקפו מצב של

לפני חודשיים, אז ממילא הם לא ישיגו את המטרה שלהם. עכשיו גם נשאלת השאלה - מה

אנחנו נעשה עם הדו"חות האלה? כשמוגש לנו דו"ח, אנו מקדישים כמה חודשי עבודה של

הטיבה שלמה במשרדנו שצריכה להתפנות מעיסוקים אהרים כדי לבדוק את הדו"חות. אם

יוגשו לנו בכל תקופת בחירות שלושה דו"חות מכל מפלגה, ממילא לא נספיק לבדוק

אותם עד הבחירות. מכל הסיבות האלה, הייתי מבקש שהסעיף במתכונת הזו לא ייכנס.

אני מבין את הכוונה הטובה שטמונה בסעיף הזה - שלא יתפסו את המפלגות בסוף,

אחרי שכל הנזק נעשה, אלא יבלמו אותן באמצע, כמו צו מניעה זמני. אבל אני אומר

לכם מתוך נסיון שזה בלתי מעשי לחלוטין, אפילו במפלגה מאוד מסודרת. לגבי מודעות

מרכזיות בעיתונים, יש לי שליטה מלאה כל רגע ואני יודע מה שילמתי ומה הוצאתי.

אך כשאני מעביר כסף ל-100 סניפים שצריכים לעשות פעילות מקומית, ובכל מקום יש

גזבר מקומי - רק בתום הבחירות אני מצליח לאסוף מהם את כל הקבלות והחשבוניות.

מה שמוצע כאן לא יכול לעבוד!



מי איתן;

אני תמה מאוד על העמדה של מבקר המדינה. יכול להיות שההצעה שלי לקויה

במובן הטכני, אבל אני מדבר על המהות. מבקר המדינה לא פעם נכשל בביקורת בגלל כל

מיני סיבות - שהטעו אותו, שהוציאו דו"חות חיוביים ואחר-כך הסתבר שהמצב היה

פרוץ מכל וכל. אני לא מקבל את הטענה שבלתי אפשרי להגיש דו"חות תקופתיים, למבקר

המדינה יש סמכות לתת הנחיות והוא חייב לדאוג שמפלגה תתנהל כמו בנק. זאת

שערוריה שמשלימים עם מצב שלמפלגה לוקח חודשיים כדי לדעת מה קורה עם הכספים

שלה. זה כסף ציבורי שצריך להתנהל על-פי הנהיות מבקר המדינה ששומר על כסף

הציבור. אני רוצה לראות שמישהו מכם היה משקיע כסף בעסק פרטי, ואחר-כך היה

אומר: 'אני לא יודע מה קורה, אדע זאת רק עוד חודשיים'. אתם צריכים לדאוג לכסף

של המפלגות כמו לכסף הפרטי שלכם. איך אפשר להציג עמדה כזאת? זה כסף של עם

ישראל ומבקר המדינה צריך לדאוג שיילך למטרותיו; יש לו את כל הסמכויות לתת

הנחיות למפלגות. יכול להיות שאני הגזמתי, אבל צריך לחפש דרך. אני לא מוכן בשום

פנים ואופן שהשערוריות האלה יימשכו, שנותנים למפלגות לעשות מה שהן רוצות ובמשך

חודשיים לא יודעים מה קורה. יש תקציב מאושר, יש תזרים מזומנים, יש בנקים, יש

מחשבים. אני לא דורש שיתנו את חדו"חות המפורטים, אבל שיהיה איזשהו מעקב.

אי פורז;

חה"כ, אתה צריך להבין שמפלגה זה לא כמו בנק, שיש לו סניפים קבועים

כל השנה. מפלגה היא כמו חטיבת מילואים - יש ימ"ח, ובתקופת בחירות יש מתנדבים

שאינם שכירים שלה, ובלתי אפשרי לשלוט עליהם כמו ששולטים על סניף בנק. זה לא

מעשי!

מי איתן;

אני יו"ר סניף גדול של מפלגה במשך עשרים שנה. אני עסקתי בבחירות, ואני

מכיר את זה, ולדעתי זה כן מעשי.

היו"ר גי גל;

אי לכך שמנו פה נקודה. לא סיכמנו, ונמשיך בישיבה הבאה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 30;10.