הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 197

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י' בחשון התשנ"ד (25 באוקטובר 1993). שעה 10:00

חברי הוועדה: ג. גל - היו"ר

ר. אדרי

ח. אורון

ש. בניזרי

א. גולדשמידט

א. פורז

ג. שגב

ג. שגיא

מ. שטרית

א. שפירא

מ"מ: ד. איציק, מ. איתן, א. דיין, ר. נחמן, ס. שלום, ד. תיכון.

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית

ת. הקר - היועצת המשפטית לאוצר

מ. שגיא, י. בריק, א. דריימן }

א. וייסמן, א. מדינה ) - משרד האוצר

ד. לחמן-מסר - משרד המשפטים

ג. ליידנר - מנכ"ל מ.י. נכסים

ז. אבלס - המפקח על הבנקים

מ. הרצברג - בנק ישראל

י. שמילוביץ - משרד הבריאות

חוק הזמניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ג-1993

שינויים בתקציב לשנת 1993



חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993

בוקר סוב, אני פותח את הישיבה,

רבותי אנו דנים היום בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה),

התשנ"ד-1993 .יש כמה סעיפים בחוק שבהם טרם הכרענו, טרם הצבענו. הם מופיעים

בדף הלבן שלפניכם, ויש כמה נושאים שלגביהם אנחנו צריכים לקבל מהגברת תמר הקר,

היועצת המשפטית של האוצר, נוסח הסעיפים, אני אציין שלושה דברים:

האחד - אנחנו צריכים לקבל מהמפקח על הבנקים את חוות דעתו לגבי הטענה

שנשמעה, שבנק לאומי ובנק המזרחי עלולים להפסיד סכומי כסף גדולים בחוק-לארץ

אם חוק זה יאושר ויכנס לתוקפו,

השני - אני ביקשתי מתמר הקר שתביא לפנינו נוסת האומר, שאלה שהיו

בעלי גרעיני השליטה הקודמים בבנקים, חוק זה לא יפגע בזכויות שלהם ובאפשרות

שלהם לטעוז שהזכויות שלהם הקפות מול ההצעה הקיימת,

יש חוות דעת משפטית, שזה עלול לפגוע?

לא. אני ביקשתי שהנוסח יהיה כזה שלא יפגע,

ויש נושא נוסף של בעלי-ענין, שאנחנו צריכים לשמוע מה אתם מציעים

לגביו.

המפקח על הבנקים, זאב אבלס, תאמר בבקשה לחברי הוועדה, מה לגבי הבנקים

בחוץ לארץ, האם צפוי להם הפסד? מהי חוות הדעת שלכם?

אדוני היושב ראש, ברשותך, אני מוכרח לומר, שמרוב ניירות לבנים, אני

כבר אינני יודע איפה אנחנו עומדים באשר לסעיף 42. נדמה היה לי שאנחנו הגענו

להסכמה על השמטת ה 26%-15%. אני מוכרח לומר, שבנייר הלבן לא מצאתי לכך

סימוכין,

כי עוד לא היתה החלטה.

אני אינני רואה את זה גם בהצעות הממשלה.

יסבירו אה זה, כאשר נגיע לסעיף,

זאב אבלס, בבקשה,

אני הכנתי נייר כתוב ואני מוכן למסור אותו לאחר מכן. אני אסביר פחות

או יותר מה שכתוב בנייר הזה,

בעקבות הטענה שהועלתה כאן, שהעברת הבעלות ב-31 אוקטובר מידי חברות

הבטוחות לידי הממשלה תגרום לחלק מהבנקים הישראלים נזקים משמעותיים מאד, ואפילו

ננקבו מספרים של מאות מליוני דולרים, וזה כתוצאה . -

מחוסר האפשרות לקזז הפסדים מוכרים לצורך מט כנגד רווחים עתידיים בגלל העברת

הבעלות, החלטנו לבדוק זאת,



ז. אבלס

אנחנו ביקשנו חוות דעת משפטית ממשרד עורכי דין ידוע בארצות-הברית,

ועל פי חוות הדעה המשפטית שלהם, יש פה נייר שמנתח את ההשלכות המיסויות

של העברת המניות. הכוונה היא לחוק בארצות-הברית שחוקק ב-1986 שנקרא "אינטרנל

"יתכנו מקרים בהם העברת. הבעלות בתאגיד בנקאי תפגע באפשרות לקזז הפסדי

העבר כנגד רווחים עתידיים במסגרת תשלום מס הכנסה."

על רקע זה התעוררה השאלה - האם העברת המניות עקב חקיקת החוק ב-31

באוקטובר 1993, הינד בגדר העברת בעלות. על פי חוות הדעת המשפטית שקבלנו,

ככל הנראה, חקיקת חוק המניות שבהסדר והעברת הבעלות ב-51 באוקטובר 1993,

איננה העברת בעלות לענין סעיף 382, וזאת מאתר ולפי כללי הייחוס בדיני המס

שבארצות הברית, ממשלת ישראל נחשבת כבעלת מניות עוד מ-31 באוקטובר 1988,

שכן בתאריך זה רכשו חברות הבטוחות את רוב מניות הבנקים כנגד ההלוואה שהן

קבלי מממשלת ישראל. ושוב יש ניתוח שאומר, שהלוואה זו מהווה למעשה העברת

הבעלות. ולכן העברת הבעלות נוצרה לפני שנוצרו ההפסדים ואי-לכך ההספדים

האלה יהיו מוכרים גם כאשר המניות יהיו בידי ממשלת ישראל. אנו מקווים שזה

יהיה זמן קצר ביותר,

איננו מדוייק. דהיינו שההלוואה ב-1988

איננה מהווה העברת בעלות, הרי צריך לזכור שעל פי אותו סעיף בחוק 382,

לא מדובר בביטול הזכות של קיזוז ההפסדים.

השאלה אם יהיו רווחים לקיזוז?

זאת אחת ההנחות.

גם אם ההנחה, או הניתוח המשפטי, לפיו העברת הבעלות לא היתה ב-1988,

אלא תהיה ב-31 באוקטובר 1993, עדיין לא מדובר בנזקים כפי שבאו לידי ביטוי

בהתבטאויות שהיו פה בוועדה, כיוון שלא מדובר בביטול הזכות לקיזוז ההפסדים

כנגד רווחים עתידים, אלא מדובר בדחיה או בפריסה של הקיזוז כנגד רווחים

עתידיים. מדובר בהכרה של 5.5% מה"נט אקוויטי" של הפירמה כל סנה כנגד ההפסדים.

מה שנדחה זה רק רווחים שמעל 5.5% מה"נט אקוויטי" של הפירמה.

. הם צריכים להרוויח הרבה מאד כדי שתהיה להם בעיה.

בדיוק.

אם ניקח לדוגמה את בנק לאומי, ה"נט אקוויטי" שלו , או ההון העצמי שלו,

הוא בסדר גודל של כ-130 מליון דולר, 5.5% זה בערך 8.5 מליון דולר. הוא צריך..

להרוויח למעלה מהסכום הזה על מנת שהוא ייפגע, וגם אז הוא נפגע בשיעור הריבית,

שזה נפרס על פני השנים הבאות.

עשינו חישובים מספריים בהנחות שונות של רווחים; אפילו ברווחים טובים

של 10%, מדובר בהפסדים בסכומים מאד מאד לא משמעותיים. כך שגם בהנחה הזאת,

לא מדובר בהפסדים משמעותיים. יותר מזה, צריך לזכור שבכל מקרה, גם אם

היו שם נזקים וגם אם נניח שהעברת הבעלות היתה ב-31 באוקטובר, הרי הנזק הזה

ייגרם בכל מקרה, כאשר הממשלה תמכור למעלה מ-50% מהמניות שלה בבורסה.

ואז צריך יהיה לראות את זה כחלק מהעלות של הסדר המניות,

חבר-הכנסת דן תיכון.

אני מוכרח לומר לך, מר אבלס, שאני מופתע מחוות הדעת שלך. אתה נשאלת

שאלה ישירה, שאינה עוסקת בהפסדים של בל"ל והמזרחי, יכול להיות שבל"ל

והמזרחי יחליטו, בשל ההפסדים שיש להם, למכור את הסניפים שלהם בניו-יורק,

אלה לא סניפים, אלו חברות-בת.

חברות בת, כפי שעשה בל"ל לאחרונה שמכר את סניפיו בטורנטו למר ספרא,

תגיד לנו, האם הדברים שנאמרו כאן על ידי הגברת

שייצגה את בנק המזרחי. ואת בל"ל הם נכונים או לא נכונים?

לגבי הטיעון שלך, שרואים את העברת המניות כאילו נעשתה ב-1988, אני

לא יכול לקבל את הטיעון הזה, כי אם זה נכון, הרי שהממשלה באמצעות חברות

הבטוחות החלה לרכוש את המניות כבר ב-3י198 והשלב האחרון היה ב-88, כמדומני

אפילו יותר מאוחר, ב-1991,

השאלה היא, מתי הועברו ה-50%?

ד. תיכון;

מר אבלס, אחה היועץ שלנו לענין הזה, אהה צריך להוביל אותנו על גשר

של ברזל, אם אתה אומר ו"אם" ו"אם", זה אותנו לא מעביר על גשר של ברזל.

איננו רוצים לקבל החלטה שבסופו של דבר יתברר, שגרמנו הפסד אדיר למערכת

הבנקאות. לי לנו ב-9 מיליארד דולר שהפסדנו בענין,

תענה לנו בצורה ברורה, האם אתה דוחה מכל וכל

את דברי הגברת דליה טל?

, . .

אני הבינותי מדברי המפקח על הבנקים, זאב אבלס, שאם אפילו חוות הדעת

שלו, המחמירה או המקילה, יתברר שאינה נכונה, הרי הנזק שיכול להיות הוא "נזק

מזערי,

לא מזערי, אלא - לא משמעותי,

מה זה מזערי? מה זה לא משמעותי? שאלתי אליך: מי נתן לך את חוות הדעת

הזאת, לא אמרת לנו.

אני מוכן לומר.

איזה משרד עורכי דין?

"קלנוס ", זה אחד המשרדים הגדולים בניו-יורק.

כאשר אתה אומר: נזק כזה או אחר, למה אתה מתכוון?

אני מתכוון לנזק לא משמעותי במונחים של הון,

מה זה "לא משמעותי"? מליון דולר, עשרה מליון דולר, 200 מליון דולר?

ראשית, צריך לעשות את החישוב בהנחות שונות של רווח. בהנחה של הרווח

שאני עשיתי את החישוב, הנחה של רווח הרבה מעבר לרווח שיש לגבי הפעילות

של הבנקים האלה בחו"ל, מכיוון שמדובר בתחזיות של רווחים של בנקים שהמניות

שלהם נסחרות בבורסה -ואינני רוצה להכנס כאן למספרים -

בהנחה של מכירה, נניח שמוכרים?

חבר-הכנסת דן תיכון, אני לא רוצה להכנס פה למספרים מדוייקים, כיוון

שלתחזיות מסוג כזה יכולות לה?ות כל מיני השלכות. אני מוכן לבוא ולומר באחריות,

שמדובר בסכומים לא משמעותיים,

סכום לא משמעותי במערכת הבנקאות זה 100 מליון דולר?

חבר-הכנסת דן תיכון,

אדוני היושב ראש, הם נותנים לנו חוות דעת משפטית,

היו"ר ג. גל;

היות וקיימתי שיחות עם זאב אבלס ושאלתי שאלות, וכמובן שיש הבדל אם

הדברים נאמרים לפרוטוקול בוועדה, או הדברים נאמרים בשיחה. אם חברים חושבים

שמאה מליון דולר במערכת הבנקאות זה לא דבר משמעותי-

זה הרבה פחות מזה.

אני חושב שזה משמעותי.

היו"ר ג. גל;

לא אמרת מה נקרא אצלך לא משמעותי.

ד, תיכון;

לא משמעותי זה מליון דולר, שזה גם כן הרבה. אבל 100 מליון דולר במערכת

הבנקאית, לרעתם זה ענין של מה בכך, לדעתי - זה סכום עתק.

היו"ר ג. גל;

גם לדעתם 100 מליון דולר זה סכום עתק וזה סכום משמעותי.

מר הרצברג, בבקשה.

מ. הרצברג;

כדי שלא תהיה אי-הבנה, חוות הדעת שלהם היא כזאת; בהסכמים היסודיים

מ-1985, נאמר שהממשלה תעמיד הלוואה וכנגד זה חברות הבטוחות ירכשו מהציבור

את המניות0 לאחר תום חמש שנים ממועד העמדת ההלוואה - שלגבי רוב רובן

של המניות מסתיימות חמש השנים בסוף חודש זה - אם חברת הבטוחות לא תוכל לשלם

את ההלוואה - דהיינו שערך המניות בשוק יהיה נמוך מערך ההלואה, וההלוואה

ניתנה בתנאים מסחריים - המניות עוברות לממשלה. זה ההסדר המקורי"



מ. הרצברג

אומרים עורכי הדיז כמה דברים, ראשית, לפי החוק האמריקאי, נקודת המפנה,

או הנקודה סבה אי אפשר כבר למחוק את ההפסדים היא כאשר רוב מניות החברה

עוברות לאחר. והשאלה היא -מתי רוב המניות של הבנקים, שאנו מדברים עליהן,

עוברות לידי אחר. לפי החוק, כפי שהם מפרשים, ברגע שבוצע ההסכם -

לפי דעתי, זה בסוף חודש זה, ב-31 באוקטובר 1993, ולא ב-1988.

על פי הפרשנות שלהם, לאחר שניתנו ההלוואות, וההלוואה הקטנה ניתנה

באוקטובר 1988, והמניות עברו לחברות הבטוחות, אם באותו רגע - על פי הצפי

שהיה אז, והיה מאז עד היום, אין סיכוי של ממש, שהחוזה יתבצע בדרך שהבנקים

ישלמו את הכסף, לצורך דיני המס - לא לצורך דיני החברות - הם רואים את הרגע

הקובע ברגע שרוב המניות עברו לחברות הבטוחות.

זה רק לגבי בנקים?

גם לגבי אחרים, אבל ברגע זה אנו דנים על בנקים.

עוד שאלה אחת: אני מבין שהגברת דליה טל סבורה שלא כמותכם. האם ניסיתם

לברר אתה על מה היא מסתמכת כאשר היא אומרת מה שהיא אומרת, כי זה ענין עקרוני,

שהרי לא יסלחו לנו לעולם, אם יתברר שאת הבעיה הזאת לא ליבנו כהלכה לפני

שהחלטנו. איש לא יבין איזה מטומטמים אנחנו.

אני דיברתי אתה, דיברתי עם אנשי הבגק עצמו והם לא סתרו את הניתוח

שהצגתי בפניהם.

אנחנו, לגבי הרבה מאד דברים ולגבי הרבה מאד סכומי כסף סומכים על בנק

ישראל. לזו נעשה פה שינוי. -אנחנו רושמים לפנינו את חוות הדעת, שנמסרה על ידי

המפקח על הבנקים, זאב אבלס.

חברים, בהצבעה על סעיפי החוק, נצביע בסעיף 2 הצעתו של חבר-הכנסת

למחוק את הסעיף, ולחילופין - למחוק בפיסקה (1) את המלים "בתנאים

ובאופן שייראו לה רצויים" ולמחוק את פיסקה (2).

הצעותי, אין צורך להצביע עליהן. הן עוברות למליאה אוטומטית כהסתייגויות.

היועץ המשפטי לוועדה, מר דמביץ.

אנחנו נכנסים עכשו לתקופה של הסתייגויות רבות ומגוונות ולפעמים מטרתן

היא ענינית ולפעמים מטרתן אינה ענינית. אני אינני רשאי לשקול בענין זה.

הוועדה היא שרשאית לשקול, אבל דבר אחד: אם הוועדה חסה על זמנה ועל זמן הכנסת,

היא תדאג לכך שלא תהיה הסתייגות אלא הצעה שנדחתה בוועדה. אם יש זמן שצריך

לשמור על כך, זה הזמן הזה. ועל כן,אם הוועדה מסכימה, שהצעות שלא נדונו

בוועדה יעלו כהסתייגויות אל המליאה, זהו תקדים שמתחיל היום שיש לו סימוכין

אמנם, אבל עכשו הוא יהיה יותר חריף ואחריתו, אני מקוה ב-31 בצדמבר.

חברים, בחקיקה רגילה נהגנו לאפשר לחברים להגיש הסתייגויות מבלי

שהצבענו עליהן בוועדה, אם אני מבין נכון, אתה בדבריך מתכיון לדיון על

התקציב.

א. דמביץ;

אני מתכוון לדיון על התקציב ועוד יותר לדיון על חוק הסדרים במשק

המדינה,

היות ולפי מיטב הכרתי חברי הכנסת הבינו, שלגבי החוק חזה יוכלו

להגיש הסתייגויות למליאה, אני מקבל את הצעתך לגבי ההמשך, ואילו כאן נאפשר

לאנשים להגיש את ההסתייגויות מבלי שתועמדנה להצבעה בוועדה.

בעיקר שברדיו נמסר, שיש אלפי הסתייגויות בקריאה ראשונה,

חבר-הכנסת דן תיכון, הצעתך נתקבלה,

לא. אם כך, אני מבקש שבקשתי לא תתקבל,

אני חייב להעיר ליועץ המשפטי לממשלה: אני לא יכול לקבל את האמירה

הזאת, שאנו עומדים בפני תקופה שבה אנחנו צריכים להתייחס בכובד ראש באשר

להסתייגויות. אין דבר כזה. אתה עדיין לא נזון מהרדיו ולא מהעתונות. מה שעומד

לפניך צריך להנחות את גישתך, ולא דברי כתב זה או אחר, אנחנו לא נבוא ונשנה

את הנהג שהיה, במקום שאתה תודה לי, אתה בא ואומר לי שעכשו אני אצטרך להסביר

כל הסתייגות שלי ואצטרך להאבק עליה, אם זה המצב, אני מוכן, בבקשה.

אנחנו לא עוסקים עכשו, לא בחוק ההסתדרים ולא בחוק התקציב,

אתה ראית את חוק התקציב? אתה ראית את חוק ההסדרים?

. אתה יכול לראות.

מר דמביץ, תרשום לפניך שההצעה של חבר-הכנסת דן תיכון לסעיף 2 תוגש

כהסתייגות למליאת הכנסת.

בסעיף 4 יש בקשה של האוצר להוסיף:"לפני שנת 1993".

לא הבנתי את ההצעה,

תמר הקר תסביר,

למה אח רוצה להוסיף "לפני שנת 1993"?

כי בשנת 1993 עשינו את הצעות המכר ובהקשר הזה היו לנו הסכמים עם חברת



ת. הקר

על חתימה על התשקיפים, אני לא רוצה להגיד, שכלימה שכתוב בתשקיפים, משוחרר,

אי- שום דבר. אני רוצה להגיד, שההסדר הקלאסי, הסכמי ההלוואות שנילוו-אליו

והסכמי השוואת הזכויות לגבי חברת הבטוחות, חברת הבטוחות יוצאת מהתמונה,

לגבי התשקיפים היא לא יוצאת מהתמונה. היא חתומה על התשקיפים.

מה יהיה עם התשקיפים שיפורסמו בדצמבר 1995?

י

אם המניות כבר יעברו למדינה, חברת הבטוחות לא תחתום עליהם, אלא המדינה

תחתום עליהם,

רוצה את לומר, שלגבי שתי הבקשות שעושות דרכן אלינו, מי שיחתום על

התשקיפים תהיה ממשלת ישראל ולא מ.י. נכסים?

ת. הקר;

זה תלוי בשאלה -

בדור שזה יהיה לאחר ה-31 באוקטובר 1995. אני מציע לכם לשקול את הענין.

אם הבנתי מה שאת אומרת, את אומרת שצריך לשמר מה שנכנס לשתי התשקיפים הראשונים.

בן,

אלו התחייבויות שאני לא מרוצה מהן. למה לא תכללי את זה בתשקיפים החדשים,

שאם לא כן, המשמעות של ההתחייבויות פגה.

לא פגה, הסעיף הזה בא ואומר שהממשלה וחברות הבטוחות משתחררות

מהתחייבויות הדדיות. מאיזה התחייבויות הדדיות אני רוצה לשחרר אותן? מאותן

התחייבויות שקשורות בהסדר לשנת 1985, מהסכמי ההלוואות משנת 1985, 1987, 1988

ו-1990, ואינני רוצה לשחרר אותן ממה שקשור בתשקיפים, בין אם זה בתשקיפים

שנעשו כבר, ובין אם זה תשקיפים שייעשו, אם עדיין חברת הבטוחות -

את משחררת אותן מההסכם להשוואת זכויות ההצבעה?

את חברת הבטוחות - כן,

למה? הם עשו את ההסכם, את נכנסת לנעליהם?

-

לא, זה לא מעניין. חברת הבטוחות, למשל, התחייבה להפעיל את השפעתה על הבנק

בדרך כזו או אחרת, או לא לגרום לשינוי זכויות ההצבעה. אני לא צריכה את

ההתחייבות הזאת יותר,כי המניות יהיו בידי, אני אהיה כבר שליטה על מה שקורה

מבחינת האסיפה הכללית.

אני לא זוכר מה היה בהסכם השוואת זכויות ההצבעה, שהרי עשינו את זה

כן.

על סעיף זה נצביע אחר-כך, בבוא העת.

היושב ראש הבטיח שההצבעות תהיינה בשעה 11:00.

אני עושה מאמץ,עד כמה שאני יכול, לעמוד בהבטחתי,

לסעיף 15(א)(3), בדף הלבן הנושא כותרת: "ענינים להחלטה בהצעת חוק

המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993," יש הצעה לחבר-הכנסת

רון נחמן, ויש הצעות שונות. ואני מציע:15(א)(5) יהיה כמוצע בסעיף 3

"לקבוע שתי פיסקאות כך: (3) הועד החליט להפסיק את כהונתו מחמת שאינו ממלא תפקידו כראוי;

(4) הועד החליט, לפי פניית שר האוצר, להפסיק את כהונתו מחמת שהוא

פועל במעשה או במחדל בניגוד למדיניות הממשלה בקשר למכירת מניות

הבנק, אי בניגוד להוראות שר האוצר לפי סעיפים 29 או 30."

אדוני היושב ראש,'היות וכל הדפים המונחים לפנינו הם לבנים, אני מציע

שתיתן מספרים לדפים אלה',

הצעת החוק - מספר 1; הדף הנושא כותרת "ענינים להצבעה", דף מסי 2,

דף הצעות הממשלה מסי 3, הצעות הממשלה 2 - דף מספר 4,

לגבי סעיף (4) בהצעתך, אדוני היושב ראש, שר האוצר צריך להודיע בכתב

ולנמק?

כל:

. ,

על-פי פניה מנומקת. של שר האוצר.

ברור שהוא חייב לנפק בכתבי,

לסעיף 17(ד) בדף הלבן מסי 2, יש הצעות שונות. אני מציע לדחות אותן,

מה אומר סעיף 17(ד),

סעיף 17(ד) אומר אם ניתן לכלול ברשימה של הדירקטורים, שמתוכה הועדות

יבחרו דירקטורים לבנקים, אנשים שכיהנו בעבר כדירקטורים בבנק ואם כן - האם

גם מי שכיהן כיושב ראש דירקטוריון, וגם מי שהיה דירקטור שבע שנים רצופות.

אומרים חברי-הכנסת מאיר שטרית ודן תיכון, שמי שהיה חבר דירקטוריון,

תקופת כהונתו פגה וצריך לבחור בו מחדש, והוא לא יכול להבחר מחדש, זה

מופיע בהסתייגות?

אז צריך למחוק את כל הסעיף,

לא, אם ימחקו את כל הסעיף מה יהיה?

שהוא לא יכול להבחר מחדש.

אני לא בטוח. אני חושב שצריך להכניס סעיף.

ת. הקר;

אתה רוצה לומר את זה במפורש?

בודאי. אני מציע שבמקום סעיף זה יופיע סעיף אחריהאומר, שמי שכיהן

כדירקטור ביום הקובע, לא יוכל לכהן תקופת כהונה נוספת.

היו"ר ג. ג ל;

לפי דעתי, מר דמביץ נתן לכך ביטוי בסעיף 2 בהצעות שונות.

בסעיף 3.

אני לא בטוח אם כאשר אתה מוהק את הסעיף -

אני לא מוהק את כולו.

סעיף 17(ד) פותח במלים: " הרשימה יכול 'שתיכלול אישים שכיהנו כדירקטורים

וכוי. לא ברור שאם הדברים האלה לא ייאמרו, שהרשימה לא תוכל לכלול. אומר חבר-

הכנסת דן תיכון הוא רוצה קיהיה כתוב במפורש, שהרשימה לא תוכל לכלול',

דעתי היא שמרגע שקבענו ועדה, לאחר שסיננו אותה וסיננו אותה, והיא

תחליט לקחת את מי שתהליט, אני אינני רוצה -

אינני רוצה להתווכח אתך. אתה בשלך ואני בשלי. אני רק רוצה שההסתייגות

שלי תופיע,

זה לגיטימי. על זה לא הייתי מתווכח.

יש פה שלוש הצעות שנצביע עליהן, בלי קשר .להסתייגות של חבר-הכנסת תיכון

שתובא למליאה. אם אחת משלוש ההצעות תתקבל ,תתקבל. אני אציע לדחות את זה.



ח, הקר;

אני רוצה להפנות תשומת לבו של חבר-הכנסת דן תיכון, שכל הרשימה מתייחסת

רק למי שאינו דירקטור רק לפי פקודת החברות,

גם אלה, אני מטפל בהם בהסתייגויות הבאות.

היו"ר ג. גל ;

אנו עוברים לסעיף 23.

מה אומר הסעיף?

היו"ר ג. גל;

אם המנהל הכללי יכול להיות דירקטור. ומה שנאמר בסעיף זה הוא, שמנהל

כללי של בנק לא יכול להיות דירקטור כל עוד מכהנת הוועדה,

האם למישהו יש הצעה אחרת?

ח. אורון;

היתה לי הצעה אחרת. הסבירו לי שגם לפי סעיף אהר, מנהל כללי של בנק

לא יכול להיות דירקטור כל עוד הוועדה מכהנת. הגישה שלי לאורן כל הקו היתה,

שהוועדה הציבורית תחליט מי כן ומי לא, אומרת נילי, שגם אם סעיף זה לא יופיע,

שמנהל כללי של בנק לא יכול להיות דירקטור, הוא לא יוכל להתמנות על ידי הוועדה.

מנכ"ל שמכהן. אבל אם הוא מוחלף ורוצה הוועדה למנותו מחדש, היא

מנועה מלעשות זאת.

מה שעומד להצבעה הוא, שהוא לא יכול להיות דירקטור גם אם הוא מכהן

היום. זאת אומרת, עמירם סיוון לא יכול להיות דירקטור,

היו"ר ג. גל ;

בסעיף 25 כתוב, שבבנקים המנהל הכללי לא יהיה דירקטור.

הגברת נילי;

גם אם סעיף זה לא יהיה, עדיין הוועדה לא תוכל למנות מנהל כללי של בנק

כדירקטור.

אבל הוא לא יתפטר,

הגברת נילי;

נכון,

ח. אורון;

אני מציע למתוק את הסעיף.

ר. אדרי;

? אני הושב שבדרך הזו נשחרר למעשה את המנכייל מאחריות, כי לדירקטור

יש משמעות בחוק החברות,.

ד. תיכון;

ולמנכ"ל אין אחריות?

ר. אדרי

על ידי הציבור, של ידי אחרים. אני חושב שמנכ"ל צריר להיות דירקטור.

חברי הכנסת חיים אורון ורפי אדרי, מול הטיעון הזה עומד הטיעון, שהמנכ"ל

ראוי שישכנע את הדירקטוריון בנימוקים טובים ולא באצבע שניתנת לו להצבעה,

אבי מציע לתברי-הכנסת חיים אורון ורפי אדרי לשקול את הצעתם עוד פעם. אני

חושב שהמנכ"ל, ראוי שיופיע בפני הדירקטוריון. הוא תמיד מוזמן, הוא אורח קבוע,

אבל אני בהחלט חשוב שראוי שהוא ישכנע את הדירקטוריון שלו בנימוקים ולא בכך

שהוא יכול להכריע את הכף.

הויכוח ביני ??? הוא בנקודה אחת. אני אומר שכל השיקולים הללו תשקל

הוועדה.

היא לא יכולה.

ח. אורון;

למה?

היא לא יכולה למנות אותו.

ח. אורון.

אבל היא יכולה להגיד שהוא מותלף בסבב הראשון. אם הוועדה תקבל את עמדתך,

היא תציע להחליף אוהו בסבב הראשון. ואם היא תקבל את דעתי, היא תגיד שהוא

מוחלף בסבוב הראשון. אם היא תקבל את דעתו של היושב ראש, חבר-הכנסת גדליה גל

היא תאמר שהוא ?חלף בסיבוב השני. למה אני פה צריך להחליט יאה ההחלטות האלה?

חבר-הכנסת רון נחמן.

אני מבקש לשאול את נילי ואת תמר: האם על פי הניסוח הזה עלול להיות

מצב שבו מנכ"ל לא ישא בשום אחריות ודירקטור ישא באחריות?

דירקטור נושא באחריות יותר גדולה מהמנכ"ל.

לפי פקודת החברות, נושא משרה יש לו חובת זהירות וחובת אמונים, נושא

משרה מוגדר כדירקטור וכמנהל כללי, כל אחד בתהאם לתפקידים שאותם הוא ממלא.

זאת אומרת שמנהל כללי חב חובות בדיוק כמו דירקטור על הפעולות שהוא מבצע כמנהל

כללי.

דירקטור אחראי יותר מכל נושא משרה אחר.

כאשר נצביע על סעיף 25, תובאנה להצבעה הצעתם של חברי-הכנסת חיים אורון

ורפי אדרי למחוק את הסעיף והצעה להשאיר את הסעיף.

המשמעות של מחיקת הסעיף שאני מתכוון אליה היא, שזו בעצם סמכות הוועדה.

אלא אם כן בגלל חוק אחר הם לא יכולים.

אני אינני רוצה להתערב בזה. אם לוועדה יש סמכות, שהיא תטפל בזה.

אנו עוברים לסעיף 29. יש הצעה של חבר-הכנסת סילבן שלום ויש הצעתי:

בסעיף 29(א)(3) להוסיף בסופו "לפני היום הקובע".

בנק דיסקונט בכל זאת טוען שקיימת הפליה, האם מישהו ישב אתם ושמע מה

הטענות שלהם, כ י הם לא באו לכאן כמדומני?

אבל היה נציג של הבנק.

היה 3ה נציג של הבנק, בז זימרה.

אני לא הייתי באותה ישיבה. מה הוא אומר, שיש הפליה, נכון? אני חושב

שאיננו צריכים להסתפק בזה, אלא צריך לבדוק את הענין עוד פעם, אם יש הפליה

או אין הפליה.

מה הוא היום הקובע?

31באוקטובר 1993.

ההצעה שלי פותרת את הבעיה שלהם. אני מציע כי בסוף סעיף 29(א)(3) יבוא:

"לפנ- היום הקובע". ואז לא תהיה הפליה בין הבנקים.

ד. תיכון "

אני רוצה להבין, ברשותך, תמר הקר. הממשלה החליטה להפריד

בין בנק דיסקונט ובין מרכנתיל ודיסקונט?

כן.

ואיזה עוד בנקים היא ההלימה להפריד?

אוצר החייל ובנק איגוד.

הויכוח בין חבר-הכנסת שלום סילבן וביני הוא זה: חבר-הכנסת שלום סילבן

רוצה לתת לממשלה סמכות מבלי להתייחס לא לתשקיפים ולא לכל דבר אחר, ועל ידי

כך לא ליצור הפליה. ואני אמרתי שאני כן מתחשב בתשקיפים, אבל אני רוצה

שהדברים לא יהיו שונים לגבי בנקים אחרים.

אני רוצה להבין אה עמדת בנק ישראל. אתם מבינים שמעבר למה שהוצהר

ונכתב במכתב הכוונות של שר האוצר ונכלל בשני התשקיפים, לא יהיו פיצולים

יותר, זה מקובל עליכם?

ז. אבלס;

יש היום ויכוח עם שר האוצר לגבי נושא אחד-

יש להבחין בין פיצול שעשוי בדרך כלשהי לפגוע בבנק, או

בבעלי מניות,-ופיצול כזה אי אפשר לעשות אלא במסגרת אותם פיצולים שהממשלה

החליטה עליהם,

ד, תיכון .

אינני חושב שזו היתה הכוונה שלנו, איננו רוצים להביא את הענין הזה

להכרעה כאן, אבל יכול להיות שברגע שהממשלה תביא את כל חוקי הרפורמה, נעלה

את זה, יכול להיות שנחליט לפצל בנק אחד גדול לשלושה.

השאלה היא, האם תעשה את זה בחוק, או בהחלטת מדיניות. אם זה בחוק,

"שינויים נדרשים על פי דין", השאלה אם ניתן להחליט החלטה

אינדבידואלית, לא כנורמה כללית.

אני אשאל אותך שאלה אחת: האם על ידי התיקון שמציע חבר-הכנסת גדליה גל,

איננו חוסמים את האפשרות לפיצולים שונים ומשונים שיביאו למבנה חדש של המערכת

בנקאית?

אנחנו לא חוסמים פיצולים שייעשו בחקיקה, אנחנו חוסמים פיצולים שייעשו

על פי החלטת מדיניות שאיננה בחקיקה כלליח,

או שאינם לטובת הבנק.

זאת אומרת שאתם מוותרים על זכותכם-?

כבעלים, לא כריבון, המדינה לא תפעל כבעלים, אלא כריבון,

ז, אבלס;

לנו אין סמכויותבענין זה,

אתם תציגו את עמדתכם.

אנחנו הצגנו את עמדתנו.

בנק ישראל הוא לא הבעלים של מניות הבנקים,

אבל יש לו עמדה באשר למבנה מערכת הבנקאות-

זה המשך ברור של מה שהיה בוועדה- המדינה תפעל בנושאים הללו רק כריבון.

כבעלים היא כבר ביטאה את עמדתה. מה שכתוב פה, מה שאמרנו בתשקיפים, אנחנו

נבצע. זו הסתייגות לסעיף 29, כי סעיף 29 נותן לה סמכויות להוציא מה שנאמר

בתשקיפים. אם לא היה סעיף 29, יבואו ויגידו לך: רגע אחד, עכשו היא יכולה

להגיד מה שהיא רוצה,

אני רוצה להזכיר לך, שבדו"ח מבקרת המדינה, היא אומרת, שיקשה מאד

לאחר מה שנכלל בתשקיף לשנות ולחרוג..

זה נאמר פה, זה מחזק את זה.

ד. תיכון

האם אנחנו רוצים בזה,

ח. אורון

זו היתה התחייבות של הוועדה.

אני שואל: האם איננו כובלים את ידינו ובזאת גורסים שדו"ח מבקרת המדינה

בענין הזה לא קיים?

ח. אורון

כובלים את ידינו במה שהופיע בתשקיף שאנחנו אישרנו.

אנו אומרים שמה שהופיע בתשקיף זה מה שיש. וזה ההבדל בין שני הבנקים

האלה לשני הבנקים האחרים.

פרס למה שיהיה על פי חוק.

אנו עוברים לסעיף 35.

לסעיף 35 יש לנו נוסח חדש,

בסעיף 35 מדובר בפעולות שנועדו להגשים את המטרות של חוק זה. לכן היה

כל הפעולות האלה לא יהיו נושא להתדיינות משפטית ובכך לחסום

בפני תביעות. אבל רצינו בכל זאת, שמי שמבצע אותן גט לא יהיה רשלן. לכן קבענו

את הכלל בנוסח המתוקן בצורה יותר מדוייקת, שהחסינות בפני תביעות תבוא

כאשר אותו דירקטור, איש, מנהל, עובד, לא היה רשלן . אם הוא היה רשלן, יש תביעה

לצד שלישי כנגד הבנק, הבנק זכאי לשיפוי מהמדינה. אם היתה רשלנות, אנחנו לא

רוצים לחסום את הדרך של מי שנפגע, מלקבל את הפיצוי על הנזק. לבן הוא יהיה

רשאי לתבוע את הבנק. הבנק יהיה רשאי לקבל מאתנו פיצוי. אם הוא תבע את נושא

המשרה, ונושא המשרה לא היה מבוטח מספיק, או לא קיבל שיפוי מהבנק, המדינה

מקבלת על עצמה שבמידה והוא פעל בתום לב - וזו המלה שהוספה פה לכל אורך הדרך -

ובביצוע נאות של הפעולה והוא התרשל, עדיין ניתן יהיה, כי הרשלנות שלו היא

בתום לב, לא מתוך כוונה לרמות, ניתן יהיה לשפות אותו כדי שיעור ההפרש מהביטוח

ומהשיפוי שהיה לו.

היועץ המשפטי לוועדה, מר דמביץ.

היתה לי כאן שאלה לגבי החלטות אסיכה כללית שייעשו בתום לב, האם יש



א. דמביץ

בכלל הקדים לכך, שמדובר על תרם לב של אסיפה כללית? אני יודע על פקידים,

על נושאי משרה וכו' וכו'. שאסיפה כללית תיחשב כפועלת בתום לב, לשם מה זה

נחוץ ומה זה נותן?

ד. תיכון.

למה את צריכה את הסעיף הזה? למה חוק ניירות ערך לא מספק אותך?

לשאלה של מר דמביץ - לפי חוק החוזים, כל פעולה משפטית צריכה להתבצע

בתום לב. סעיף 61 לחוק החוזים מרחיב למעשה את התחולה של חובת הפעולה בתום

לב על כל פעולה משפטית. אם האסיפה הכללית פועלת כארגן של החברה, אנחנו

אח לא. תיאורטית ניתן היה לפצל את הסעיף ולהגיד: החלמות

של האסיפה הכללית, לא ניתן לתבוע עליהן. פעולות של נושא משרה לפי החלמות

ולפי סעיף 54, כך וכך וכך. אם אתם רוצים, גם הפיצול הזה אפשרי. מחמת תיקון

קוסממי ומחמת הניסוח בחרנו לאחד אותם. אין משמעות לעובדה. כל גורם צריך

לפעול, במסגרת ההחלטות המשפטיות שלו, בתום לב. אבל אפשר לפצל את הנוסח.

לך זה לא מפריע?

לא.

אז גם לי לא.

לשאלתו של הבר-הכנסת דן תיכון, לא, חוק ניירות ערך לא מספיק. פקודת

החברות מעניקה סעדים שונים. עילת הרשלנות קבועה בפקודת הנזיקין. חוק ניירות

ערך מתייחס רק למגזר-מצומצם מאד על הצעת ניירות ערך לציבור והתנהגות החברה

כחברה שנסחרת בבורסה. לכן באנו ואמרנו, שבגלל החשיבות של חוק ניירות ערך

לגבי ציבור המשקיעים, לא מצאנו לנכון לפטור תביעות לפי חוק ניירות ערך מהחסינות

שנתנו לתביעות לפי חוקים אחרים. אם תראה בסופו של הסעיף כתוב: לא ישמשו

עילה למשפמ אזרחי, ואולם לענין תביעה בשל עילה לפי חוק ניירות ערך, יחולו

הוראות החוק.

הרי חלק מהמניות הבנקאיות נמכר וחלק עדיין לא נמכר. האם מבחינה זו

שתי הקבוצות שוות?

לגבי הקבוצה שלא נסחרת, חלקה מחוזקת בידי הבעלים הקודמים וחלקה מוחזקת

בידי המדינה.

וחלקה על ידי הציבור.

יש גם תביעות של לקוחות.

אני רואה שיש כאן אזכור של חוק ניירות עדך. אני שואל, האם שתי הקבוצות

שוות עד למצב שכל המניות ייסחרו, כולל מניית דיסקונמ ומניות בנק המזרחי.

כן. אם חברת העובדים מחזיקה מניות -

הן נסחרות בבורסה,

לא, הפניות של הבנק נסחרות, לא של חברה העובדים.

הן נסהרות.

אני שואל על מניות בנק המזרחי ומניות בנק דיסקונט. תגידי לי: זה שווה,

אני מקבל. אני לא רוצה להכנס לענין. השאלה היא האם סעיף 55 קיבע שוויון

בין אלה שנסחרים בבורסה ובין אלה שלא נסחרים בבורסה,

אם חברה לא נסחרת בבורסה, לא חל עליה חוק ניירות ערך.

אני לא יכול לומר שמניות בנק דיסקונט ומניות בנק המזרחי לא נמצאות

עדיין בידי הגיבור. הן נמצאות בידי הציבור. השאלה שאני שואל היא: האם החובות

שוות?

כן, בהחלט, החובות שוות,

היו"ר ג. גל;

אנו עוברים לסעיף 39. לסעיף זה הצעה לחבר-הכנסת סילבן שלום: למחוק סעיף

קטן (א),

אנו עוברים לסעיף 42.

יש הצעה חדשה.

כדי לא לפגוע באף אחד, הנוסח המוצע אומר כך: "מכרו מניות בעיסקה שמטרתה הקניית קליטה כדין בבנק",

זאת אומרת ברגע שמטרת העיסקה היא הקניית שליטה כדין בבנק, או אז יכול

שר האוצר להחליף את אשר יחליט לענין תחולת החוק והסעיפים המפורטים. לא השתמשנו

לא בביטוי היתר שליטה ולא בשום ביטוי שיכול לפגוע במי שטוען טענות, ומדוע?

מי שיש לו היתר שליטה כיום, אז יש לו היתר שליטה כדין. ואם היתר השליטה שלו

הוא שלא כדין, אין לו היתר, לכן הביטוי "שליטה כדין" פותר את כל הפרובלמטיקה

הזאת. אנשים היו מאושרים אם הוא לא היה נמצא. אבל אני חושבת-שלהוריד את הביטוי

"כדין", זה דבר הפוגע ממש באשיות החוק, מטרת העיסקה היא הקניית שליטה למי

שזכאי להחזיק בה,

את מסכימה למחוק את המלה"כדין?

לא, זה לא נכון למחוק את המלה "כדין".

אני רוצה להבין את המשמעות, נמכרו מניות בעיסקה שמטרתה הקניית שליטה

כדין, מה קורה אם מישהו רכש מעבר ל-10% בשוק המשני, בשוק החופשי?

הוא לא יכול,

הוא לא יכול.

למה? הוא יפנה למישהו -

אז המעיף לא יחול, כי הסעיף מונה אלמנטים: "נמכרו מניות בעיסקה שמטרתה

הקניית שליטה."

נניח שאני אספתי מניות ואני פניתי אל המפקח על הבנקים, והוא נתן

לי היתר.

היתר ל-10%, או לשליטה?

לשליטה,

זאת העיסקה.

לא, הוא אומר שבבורסה הוא אסף כמות כזאת של מניות, וכתוצאה מזה הוא

חושב שיש לו שליטה. היו 7 הנפקות והוא אסף 51%.

לא רק הקניה היא למטרה זו, גם המכירה.

צריכה להיות מכירה למטרת הקניית שליטה.

של מי?

של המדינה"

של בעל המניות. כל כוונת הסעיף הזה לאפשר לשר האוצר למכור את השליטה,

אני אקרא את הסעיף כולו. סעיף 42 יהיה כדלקמן:

??? הממשלה מניות בעיסקה שמטרתה הקניית שליטה כדין בבנק, לאדם

או לקבוצה הפועלת בתיאום דרך קבע, יחולו הוראות סעיף 5 פרקים

ה' ו-ו' וכו'.

מה קורה אם מישהו יטען שיש לו מניות שליטה מכוח ההסכמים?

הוא לא טוען שיש לו מניות שליטה.

ח. אורון

היתר שליטה.

הנוסח הזה פוגע בטיעונים שלו?

לדעתי, לא פוגע בכלל. אם בית משפט, או היועץ המשפטי לממשלה יפסקו

שהיתר השליטה הוא כדין, זאת אומרת שהוא רשאי להשלים את כמות המניות שבידיו

כרי שליטה כרין בעיסקה, אז השליטה שלו תהיה כריז. הוא קיבל היתר-

זה לא נוגע לשר האוצר.

אם כך הרבר, אם אתם כל כך בטוחים במה שאתם אומרים, מדוע לא נאמר זאת

בהצעת החוק?

ד. תיכ ו 7 : ?

אנהנו מציעים את ההפך, שייאסר עליהם.

אני לא בעד להיטיב עם אף אחד. אבל מדוע לפחות, מי שיש לו היום רשיון

לנהל בנק במשך עשרות שנים - אני מדבר על מי שמחזיק בבנק לאומי, ועל חברת

העובדים ועל מי שמחזיק בבנק המזרחי, מדוע לא נאפשר לאותם הגופים שיוכלו

להמשיך ולהחזיק באותו רשיון. אינני מדבר על היתר שליטה. היתר שליטה יקבע

מי שיקבע, אני מדבר על הרשיון. מדוע אותם גופים לא יוכלו להמשיך להחזיק בר- ???

הם יצטרכו להתמודד במכרז ולעבור כל שבעת מדורי הגיהנום שמישהו חדש צריך

לעבור?

לכן אני שואל: האם סעיף זה גורע?

לא גורע, חבר-הכנסת אדרי מציע להוסיף: תוקפו של היתר שניתן לפני

תחילת חוק זה כדין היתר שניתן כדין. והנושא הזה שנוי במחלוקת.

איזה נושא?

מה משמעות ההיתרים שניתנו בעבר ומה תוקפם אחרי תחילת חוק זה.

אני מציע לאפשר לנגיד בנק ישראל, אם הוא חושב שגם בעל שליטה בעבר,

והוא מחזיק בהיתר כדין, יש משהו בהחזקה שלו שיכול לפגום בעתיד בניהול הבנק,

הוא יכול לפסול אותו .

תציע את הצעתך,

אני מציע להוסיף סעיף 42(א):

ב-על שליטה מקורי יהיה זכאי, אם פחתו לאחר מכן אמצעי השליטה שבאחזקתו,

בין מסוג מסויים, או בין מסוגים מסויימים, לחזור ולרכוש אמצעי שליטה

בשיעור שיקנה לו שליטה, זולת אם קבע הנגיד, לאחר שנתן הזדמנות למי שעלול

להפגע מהחלטתו להשמיע את טענותיו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות

שהוא כשיר לרכוש אמצעי שליטה מטעמים סבירים,

המפקח על הבנקים, זאב אבלס.

העמדה שלנו בענין הזה היא, שמי שרוצה לקבל שליטה בבנק, צריך את היתר



ז. אבלס

הנגיד, כולל אלה שהיו בעלי השליטה הקודמים, על פי המצב החוקי היום,

חבר-הכנסת אדרי, אני רוצה לומר לך: אני לא מציע לנו לעגן בחקיקה

זכויות של מישהו. אם הזכויות קיימות, יש בארץ דרכים לבוא ולהוכיח שהזכות

קיימת. לכן מבחינתי, היות ואני לא תושב כפי שאתה אמרת, שלא צריך להרע ולא

צריך להיטיב, אני חושב שמה שצריך לעניין אותנו הוא, שסעיף זה לא יפגע,

חלילה, אבל לא הייתי מציע שנעגן בתוק -

שמעת שנאמר, שהסעיף כן מרע.

אני לא נכנס לזה.

הוא אמר שהוא צריך לקבל רשיון.

החוק הזה לא עוסק בהיתרי שליטה,

שמעתי מה שאמרת.

מותר לי להציע לך הצעה, חבר-הכנסת רפי אדרי?

בבקשה.

אני רוצה לכלול בתוק הזה סעיף, שיאסור על בעלי השליטה ההסטוריים

להשתתף במכרז. אני עושה את זח באמצעות הסתייגות. אני מציע לך שאתה תכניס

את הענין חזה כהסתייגות,

למה, למה אסור להם?

לפי דעתך מותר להם?

בהליך תקין - כן,

היות ואתה שאלת, תבר-הכנסת שפירא, אני אענה לך: אני חושב שמי שגרם

להפסד של 9 מיליארד דולר - אסור לו.

אלה היו מנהלי הבנקים,

ואיפה היו בעלי השליטה?

תאמין לי, שחלק אפילו לא ידעו.

מה אתה רוצה שאני אגיד, שבגלל זה שהם לא ידעו, הם בסדר?

אני מניח שגם אוצר התיישבות היהודים וגם חברת העובדים, פועלים היום

בשני הבנקים הללו בהתאמה מכוח השליטה ההסטורית שלהם. אני, למשל, חושב,

שלחברת העובדים אין כסף ולאוצר התישבות היהודים אין בכלל זכות. ואני שואל:

מדוע לא תוציאו היום את שני בעלי השליטה ההסטוריים מהניהול השוטף של הבנקים?

יכול להיות שהם בינתיים עברו עבירות פליליות, יבול להיות שאין להם כסף,

יכול להיות שהם נפלו בידי -

המאפיה, הכל יכול להיות, כאשר יגישו את הבקשה, יבדקו את. זה.

זה בדיוק מה שאני אומר, שיגישו בקשה.

חברת העובדים ואוצר התיישבות היהודים והמזרחי טוענים, שהרשיון שהיה

להם להחזיק בגרעין שליטה בבנקים תקף. יכול להיות שבנק ישראל אומר: לא יכול

להיות, אתם צריכים אישור מחדש.יש דרכים שמישהו יפסוק מי צודק. אני לא מציע,

שאנחנו נהיה השופסים במקרה הזה, שאנחנו מכוח החוק נאריך למישהו את תוקף

הרשיון שבידיו, אנחנו לא נותנים רשיונות, זה לא תפקידנו. והדבר היחיד שאני

מציע לנו לעגן בחרק, שהדרך שלהם לבית המשפט,אם יצטרכו להוכיח שיש להם זכות,

לא תיפגע על ידי חקיקה זו.

אני הוספתי: "זולת אם קבע הנגיד - - - "

אבל קבעת שיש להם רשיון. מה לחוק זה לקבוע שלמזרחי יש רשיון?

הקביעה הזאת שנויה במחלוקת,

למה לנו להיות השופטים?

אני מבקש התייעצות סיעתית בנושא הזה.

בבקשה,

הנושא הזה של היתרים לא מופיע בחוק הזה. נציג הממשלה צריך לטעון לנושא

הדש,

יש הצעות של הממשלה לתיקונים נוספים בחוק, והן מופיעות בדף מסי 4,

אני אטען שזה נושא חדש-

אין פה שום נושא חדש, אלה כולם תיקונים טכניים.

איפה הייתם עד עכשו?

אני אסביר, אנו עומדים עכשו בהכנת חוזה מכר מסויים ותוך כדי הסיכול

בחוק לאור אותו חוזה מכר, חשבנו שיש כמה דברים שכדאי לחדד או להבהיר. אלה

אינם דברים שבנפשו של החוק ובודאי לא נושאים חדשים.

בסעיף 15(א)(3) אנו מבקשים להוסיף את המלים : למסרות חוק זה. זאת

אומרת הפסקת כהונה של דירקטור, שפועל במעשה או במחדל בניגוד למטרות חוק זה

ולמדיניות הממשלה.

לא הבנתי.

מטרות החוק מוגדרות בסעיף 2.

מסרות החוק הן כוללניות מאד. ואני חושב שאי7 אדם אחד שלא ימצא את

עצמר בדילמה. מישהו שומר על זכויות בעלי המניות ויתברר שהממשלה רוצה למכורי.

ת. הקר;

אני לא מדברת על דירקטור. אני מדבר על חבר הוועדה. מי שמופיע באסיפה

הכללית.

אני אקריא לך את מסרות החוק בסעיף 2. אגב אני לא מבין מדוע שיניתם

מספר הסעיף מ-1 ל-2?

כי ההגדרות בראש.

.

אני קורא סעיף 2 -

"(1) לאפשר לממשלה למכור את המניות בתנאים ובאופן שייראו לה רצויים."

אגב, אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש, אם חוזרים לסעיף 2 - "מטרות

החוק", נדמה לי שזה לא היה הסיכום שלנו בוועדה. אנחנו אמרנו: לאפשר לממשלה

למכיר את המניות."סה טו".

אתה ביקשת להגיש הסתייגות בענין זה.

אני חושב שסיכמנו כפי שאמרתי.

אני בענין חזה לא הייתי מעורב, הצוות המקצועי, כנהוג, הכין וניסח

מה שסוכם, אם יש התנגדות, לא נכניס את זה. אם יש הסכמה, נכניס את זה.

יש הערות להצעה של תמר הקר לתוספת לסעיף 15(א)(3): במקום למדיניות

למטרות חוק זח ולמדיניות הממשלה".

עוד לא הגדרנו את מטרות החוק. בשביל מה אתם צריכים את התוספת? מה

לא נראה לכם נוח ב "למדיניות הממשלה". זה צורם מדי?

לא, להפך. אני משאירה את "למדיניות הממשלה", ואני רוצה להוסיף :



ת. הקר

.

אבי קבלתי.

.

יש מישהו שמתנגד? - אין אפשר לקבל את זה כהחלטה?

ד. תיכון;

כן.

עד עכשו לא הצבעת על אף סעיף,

זה מוסכם.

בסעיף 27, המדבר על שינוי מסמכי יסוד, חובת הוועדה להצביע נגד כל

שינוי שיש בו כדי לפגוע בזכויות הקשורות למניות או ביכולת מכירתן וכדומה.

אני רוצה,לשם הבהרה רק להוסיף: "אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאמור

בסעיף 12(ו).

סעיף 12(ו) מפנה לסעיף 10 בין היתר. וסעיף 10 אומר: "חברי הועד הציבורי

חייבים לנהוג בנאמנות כלפי המדינה ובאמונה ובשקידה כפי שאדם סביר" וכו'.

מה שאני רוצה להגיד הוא, שכאשר הם באים להצביע על מסמכי היסוד, קודם

כל הם צריכים לראות את התמונה הכללית, כאמור בסעיף 10, וגם את הדברים הספציפיים

שמנויים כאן.

למה כאשר ניסינו להכניס את הסעיף הזה בהקשר אחר: אין בהוראות סעיף זה

כדי לגרוע, אתם התנגדתם ואמרתם שזה לא מקובל?

. . ? ..

שם מדובר על חוק אחר.ופה מדובר על סעיפים באותו חוק, אבל בסופו של

דבר הוספנו את זה.

אנחנו מאשרים הצעת הממשלה לסעיף 27.

אדוני היושב ראש, אני חושב שעל סעיף 10 עברנו מהר. למה כתוב בסעיף 10:

"חייבים לנהוג בנאמנות כלפי המדינה"?

זה העיקר של החוק,

סעיף 29 מאפשר לשר האוצר להורות לוועדה לכנס אסיפה כללית ולהצביע בנושאים

מסויימים, לפי הוראותיו, אותם נושאים הקשורים במכירת מניות, בשינויים מבניים

וכדומה. לשם הבהרה, אנו מבקשים להוסיף ברישא, שהסמכות הזאת היא על אף האמור

בכל דין. היינו, שכאשר יש פה סעיף ספציפי שאומר, שבנושאים מסויימים מותר לתת

הוראות, גם אם הדין הכללי יבוא ויאמר, שאסיפה כללית צריכה לפעול בדרף כזו או אחרו

בנאמנות כלפי החברה, או דברים מסוג זה -

למה את צריכה את זה?

אחרת אני עלולה למצוא אח עצמי מתווכח בבתי משפט, האם הסמכות הזאת

של שר האוצר גוברת או לא גוברת.

אני לא מבין מה שאת אומרת. תני לי דוגמה קונקרטית, ששר האוצר ירצה

לכבס אסיפה כללית והוא לא יוכל על פי האמור בכל דין?

יכול להיות ששר האוצר יבוא ויבקש להעביר את ההתלטות של השינויים המבניים

כפי שהממשלה החליטה עליהם. יתכן שיבוא נציג המיעוט ויגיד, שהיות והפעולה

הזו איננה לטובת החברה, על דירקטורים בודאי שיש חובת הנאמנות, הפסיקה הכירה

במידה שונה, אבל גם לגבי בעלי מניות בחוברת נאמנות מסויימות כלפי החברה.

יכולה להתחיל התדיינות עם צווי מניעה ולתקוע את כל התהליך ולהגיד, שנכון שיש

לו סמכות, אבל הסמכות צריכה להיות במסגרת הדינים הכלליים של דיני החברות, איך

האסיפה הכללית צריכה לפעול, ולמנוע אותם שינויים מבניים.

ונניח שאני, שיש לי מניות של המיעוט אבוא ואומר, שההחלטה שלכם לפצל

את הבנק לשלושה חלקים גורעת משווי המניות שלי, ואני הושב שזו החלטה מסוכנת

שלא על פי דין, את תבואי לבית המשפט ותצטטי את הסעיף הזה: "על אך האמור בכל

דין?

רבותי, אני מודיע בזה שאת ההצבעות על חוק זה נקיים מחר.

למה?

כי החוק הוא חוק חשוב, ואם יש דברים שצריך ללבנם, נעשה זאת היום.

הודעת שההצבעה תתקיים היום.

ממילא יש בקשה להתייעצות סיעתית על סעיף אחד, כך שלפי הנחל זה יהיה

מחר.

אנחנו היינו צריכים להצביע היום בשעה 11:00. ב-11:00 דחינו ל-11:30.

אנחנו רואים שב-11:50 איננו מוכנים, כי עדיין אנחנו מתדיינים בתוספות של

הרגע האחרון. אני מציע לדחות את ההצבעה למחר לכל שעה שתקבע, ובלבד שנדע.

ההצבעות תהיינה בישיבת הוועדה מחר בשעה 12:30.

אני מבקש להבין: האם אני כנציג בעלי מניות המיעוט, תבוא הממשלה

והחליט לפצל את הבנק לשלושה חלקים, ואני ארצה לעתור לבג"צ על פי חוק החברות,

את תבואי ותחסמי את המיעוט ותאמרי למיעוט: היות והחלטתי על אף האמור בכל דין,

אינכם יכולים לעתור לבית המשפט ולמצות מה שניתן לכם כחוק על פי חוק החברות.

אני העליתי את הנושא באחת הישיבות הראשושנות בהן דנו בחוק זה.על אף



א. גולדשמידט

על כך בישיבה הראשונה. בדרך שינוי מבנה הבנקים, במכירת נכסים והוצאת נכסים

מתיר הבנקים, אתה עלול להקטין את ערך האחזקות. אני מציג פה בעיה משפטית.

אין לי טענה עקרונית נגד הפיצול. מקובל עלי שבתשקיפים הוכנסו האזהרות

לציבור בעלי המניות שקנה את המניות בבורסה, אבל יש שתי אפשרויות. יש אפשרות

שיבוא מי שיבוא ויטען שהאזהרות בתשקיפים אינן מספיקות ואינן מהוות מחסום

למענה; ויש אפשרות שניה, יכול להיות שמחר יהיה איזה שהוא נושא שיוחלט על

ידי אוהה ועדה, שיחרוג ממח שכתוב באזהרות שבתשקיפים.

אני שואל, תמר: מדוע לא נעביר את הסעיף הזה ברוב מיוחס של 61, ואז

את פותרת את הבעיה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. תגידו "לא" אלך פעם,

אני אמור היום לאשר חוק שמחר, כמו חוק יסוד: חופש העיסוק, שנושא יבוא הבשר

נפל מולו. אותו דבר לגבי חוק זה. אינני רוצה לחתום היום על חוק, לזמחר

יפול בהחלטת בג"צ.

אני מציע לא לקבל את התיקון לסעיף 29(א).

אני מציע שהסעיף הזה יחייב רוב מיוחס,

גם בקריאה ראשונה?

הבעיה היא שכבר עברנו את הקריאה הראשונה של החוק.

ואי אפשר לעשות את זה בקריאה שניה?

זה נ ושא חדש.

זה היה נחמד אילו היו חושבים על זה אז. אינני בטוח שזה חיוניעכשו,

אבל לעורר את הענין עכשו, יכניס אותנו -

אני חושב שאסור להכניס את הסעיף הזה. אני חושב שצריך לתת למיעוט אפשרות

להתגונן, גם כאשר מדובר בממשלת ישראל.

בסדר, ויתרנו על התיקון לסעיף 29(א) האומר: אחרי "יהיה רשאי", יבוא:

"על אף האמור בכל דין"-

ביטלתם את האפשרות של שר האוצר להורות על מכירת הבנקים?

ביטלנו את ההצעה שלנו להוסיף את המליס "על אף האמור בכל דין",

ביטלתם סעיף 3?

לחברים שהצטרפו עכשו, אנו עוסקים בסעיפים שעליהם לא הוחלט-

אנו עוסקים בדף תיקונים שהוגש על ידי הממשלה ברגע האחרון, אני חוזר:

ברגע האחרון, ומה שלא יהיה מקובל לא יכנס, כי אפשר תמיד לטעון שזה נושא תדש.

חבר-הכנסת מיכאל איתן.

אני ר-צה לשאול לגבי סעיף פ2(א). אתם ויתרתם על ההצעה להוסיף ברישא

"ליל אף האמור בכל דין"?

כן.

אני בא עכשו לשאול שאלה אחרת, אולי במגמה הפוכה. אתם כותבים כאן,

שיישר האוצר יהיה רשאי להורות לוועדה", אני מבין שאתם מתכוונים לכך, שהוועדה

צריכה לבצע מה שהוא אומר, או שלא חייבת?

חייבת. ואין צורך לומר את זה. כל חוק שמסמיך מישהו להורות למישהו

משהו, מכוחו נובע שאותו אדם המקבל את ההוראה, חייב למלא אחריה,

הוא לא מורה סתם, הוא מורה בהחנייה מסויימת, שהיא גורפת מדי, כי

נאמר "אם הדבר דרוש לדעתו". אם דבר דרוש להשגת מטרה, מה זה לדעתו?

הוא זה שמפעיל את שיקול הדעת בענינים האלה,

ד. תיכון.

זה החוק,

אם ישתמש בסמכותו שלא כדין, ובפועל מישהו יטען, שאין בזה צורך, יוכלו

לפסול את שיקול הדעת שלו בבג"צ, אבל ברור שמי שמפעיל את שיקול הדעת, ומי

ששוקל את הדברים האלה, זה שר האוצר, ואי אפשר לוותר על כך, כתוב בסעיף:

"באישור הממשלה או ועדת שרים". לכן זה עובר עוד מסננת.

את מדברת על שיקול הדעת של הוועדה.

לא.

סליהה, עם כל הכבוד. הוועדה צריכה לקבל החלטה מסויימת על פי פניה של

שר האוצר,

היא לא צריכה להחליט שום דבר, היא רק צריכה לבצע את ההוראות.

סליחה, היא צריכה לקבל החלטה, אם היא מקבלת או לא מקבלת.

לא, אין לה שיקול דעת.

ואם היא מגיעה למסקנה שזה לא דרוש?

,

לא מעניין, כי איז לה שיקול דעת,

אני מבין שהממשלה ויתרה על התיקון המופיע בסעיף 3 בהצעות לתיקונים

נוספים, בדף מס' 4, האומר: "בסעיף 29(א) ברישא אחרי "יהיה רשאי" יבוא "על

אף האמור בכל דין.

אני חושב שהאוצר הציע את ההצעה מתוך השש שמא מה שכתוב בדינים אחרים

יכול לתקוע את המהלכים של טר האוצר למכור את הבנקים. אתם רוצים למתוק את זה.

אני לא הושב שצריך למחוק את זה. אני אגיש הסתייגות ובה אציע תיקון זה,

? ? .

אנו עוברים להצעה מסי 4 בהצעות לתיקונים נוספים של הממשלה בדף מס' 4.

בפיסקה 1 לסעיף 29(א) דברנו על החלטות חורשות לביצוע מכירת מניות,

לרבות קבלת החלטות בדבר שינויים בהון המניות להקלת סחירותן ובדבר פעולות

נילוות אחרות.

במהלך הכנת חוזה מכר מצאנו שבחוזה המכר אנו מכניסים התחייבויות הדדיות

שנמשכות מעבר לעצם ב יצוע המכירה. לכן אנחנו מבקשים, כדי להטיר ספק, להוסיף

???? הדליים " ביצוע מכירת המניות, לרבות" את המלים: "קיום התחייבויות

ומימוש זכויות קנקבעו בהסכמי המכר וכן",

את יכולה לתת לנו דוגמה קונקרטית?

כן,

בהסכמי המכר, מעבר לעצם העובדה של מכירת המניות, ישנה גם הסדרה של

מערכת היהסים בין הבנק בבעלות בעל השליטה החדש ובין המדינה כבעל מניות

בשים לב לרצונה של המדינה להיות מסוגלת למכור את המניות, אני אתן דוגמה:

יש עוד התחייבויות שהבנק בתקופה מסריימת, בלי אישור הממשלה, לא ינפיק מניות.

יש שם התחייבויות שבעלי השליטה במשך תקופה מסויימת לא ימכרו מניות. יש

שם התחייבויות, שכל עוד המדינה היא בעלת המניות הגדול, כיוון שהשאלנו זכויות

הצבעה, לא ימכרו נכסים מהותיים בלי אישור הממשלה, לא יחלקו דווידנד בלי אישור

הממשלה כבעל מניותגדול שהשאיל זכויות הצבעה,

בלי הסעיף הזה התעורר אצלנו ספק, באיזו מידה אנחנו יכולים לממש את זה.

עכשו הצלחת להביא לכך שאני לא אבין, ואני רוצה להבין. נניח שבנק איגוד

אנחנו רוצים שתחלקו דווידנד, אומר בעל גרעין

אני לא רוצה משיקולים לא עסקיים, מה המעמד של המדינה במצב כזה?

אני רוצה למכור את עסקי היהלומים של הבנק לבנק אחר,

מה המעמד של הממשלה במצב כזה, שקשור בניהול העסקים השוטף של החברה?

המדינה, אחרי שמכרה את גרעין השליטה?

אתרי שמכרה את גרעין השליטה-

ברגע שהמדינה מכרה את השליטה, המדינה לא כרפה על הבנק ההלמות שמנוגדות

לדעתו של מי שקנה את גרעין השליטה, כי הוא קנה שליטה, יהד עם זה, כל עוד

המדינה היא בעל מניות גדול - ואנחנו צריכים לזכור שאם מהר, למשל, נמכור

גרעין קליטה -

נניח שמכרת 15% כגרעין שליטה, והממשלה נשארה עם 60%?

אינני רוצה לנגוע במספר של 15% או 20%.

בכוונה הבאתי דו גמה ז ו.

מכרנו גרעין שליטה -

מכרת?

מכרנו בכמות שמהווה את גרעין השליטה. בהסכמי המכר, רדי להקנות את

השליטה לקונה, אנו משאילים לו לתקופה מסויימת, זכויות הצבע.-; נוספות. כך

שלכאורה נוצר מצב שהוא יכול לעשות דבדים -

בלי הסכמתכם?

בהסכמתנו. זה שאיננו יכולים לכפות עליו, על זה אין ויכוה, הוא קנה

את ה שליטה.

מה קורה באסיפה הכללית?

כיוון שהשאלנו לו זכויות הצבעה, יש לו רוב באסיפה הכללית. לכן אנחנו

בהסכמי-המכר מתנים, שדברים מסויימים, הוא לא יכול לעשות בלי הסכמתנו.

אני בכוונה מביא את הדברים לידי אבסורד: נניה שהבנק יעשה עסקים

מצויינים במשך חמש שנים, ואתה עדיין תהיה עם אחוזים די ניכרים בחמש השנים

כל עוד הממשלה לא מסתלקת, לא כדאי לשלם דווידנד, איך

המדינה תנהג?

יש פיסקה נפרדת לגבי הדיווידנד, שאומרת ששר האוצר רשאי לתת הוראות

בענין חלוקת דווידנדים.

גם לאחר שמכר את גרעין השלימה?

זה יהיה מסוג הענינים שיהיו בהסכם.

אני לא חושב, כי זה במהלך השוטף של ניהול הענינים. אבי שואל שאלה:



ד, תיכון

אם אני הייתי קונה גרעין שליטה, לא הייתי רוצה לשלם דווידנר.

ברגע שנמכרה השליטה, התפיסה שלנו, שאיננו כובים דברים על בעל השליטה,

מצד שני אנחנו לא מאפשרים לו לעשות דברים מסויימים בלי הסכמה,

לגבי השאלה '-'לך, מרגע שמכרנו שליטה, האם ניתן יהיה לחייב לחלק

דיווידנד את מי שקנה את השליטה, התשובה היא: לא, אלא אם זה נקבע בהסכם,

לא הבנתי מה שאתה אומר, אני רוצה להביא את זה לאבסורד: אתה מכרת

גרעין שליטה בשיעור של 15%.

חבר-הכנסת תיכון, . תקרא את סעיף 42, סעיף 42 אומר: "נמכרו מניות בשיעור של 15% מהון המניות של הבנק, או יותר, המקנים

שליטה לאדם או לקבוצה הפועלת בתיאום דרך קבע, יחולו הוראות סעיף 5, פרקים

ה' ו-ו' וסעיפים 54 עד 57 בכפוף להוראות שייקבעו במפורש לענין זה בהסכם

המכר או בתשקיף,"

זאת אומרת, אני קונה בנק, הכל כפוף להוראות,

לא יהיה בהסכם המכירה שום דבר לגבי מדיניות חלוקת הדיווידנד.

אז מי שקונה את השליטה הוא מטומטם.

לכן אני שואל: האם במצב כזה יכולה הממשלה,שיש לה עדיין מירב המניות,

לקבוע מדיניות חלוקת דיוודינד גם כאשר גרעין השליטה איננו ברשותה ולא

נאמר דבר בהסכם?

בטח שיכולה,

לא, היא לא יכולה,

מה המשמעות של מכירת גרעין שליטה?

שהממשלה מסתלקת מכל דבר,

יש לי גרעין שליטה, ומי שמחליט על דיוודנד זו האסיפה הכללית, איפה

הממשלה יכולה להכנס בנושא הדיוודינד?

טוענים שהיא יכולה,

שר האוצר לא יכול לתת הוראות לאסיפה הכללית כאסיפה כללית, הוא יכול

לתת הוראות לוועדה לגבי אותה כמות שהוועדה מפעילה מכוחה זכויות הצבעה" אם

בהסכם המכר אנחנו נגיד, שרוכש גרעין השליטה מקבל לתקופה מסויימת זכויות

הצבעה בשיעור של 51%, לדוגמה, אז עדיין יש שאלה למשא ומתן, האם זכויות

ההצבעה ניהנות לכל דבר וענין, או ניתנות במגבלות מסויימות, נניח שהסכם



ת. הקר

המכר, אין בו הגבלה בנושא הדיררידנד והוא נותן זכויות הצבעה עד 51%,

גם אם שר האוצר יבוא וינסה לתת הוראות לוועדה .להצביע על חלוקת דיוודידנד

הוועדה תבוא ותצביע ב-49%. אם השני לא מסכים לזה, הוא גובר, יש לו 51%.

את חושבת שזה מצב תקיז בנושא הדיוודנד?

אני אומרת: זה חלק מהמשא ומתן, אם אנחנו רוצים להעביר את הקליטה,

יכול להיות שלא נרצה להתערב בנושא חלוקת דיוודינד. מה שמעניין אותי יותר הוא,

שאת הדיוידינד לא יחלקו בתקופה שתשקיף פתוח. זאת אומרת, אם זה פוגע לנו

בנושא המכירה, אז נבוא ונתנה התניות. נגיד: ובלבד שבזמן שיש תשקיף פתוח,

לא מחליטים על דיווידנד.

אני חושב שבנושא הדיוודנד אתם צריכים לשמור לעצמכם את הזכויות,

על אף העובדה שויתרתם על ניהול -

במסגרת ההסכם אתו.

כך הם שומרים על כל האופציות פתוחות, ההגבלות צריכות להיות בהסכם,

אם הם מוותרים על 51%-

אם ועדת הכספים תוותר, בהסכם שיביאו לפניה, בנושא חלוקת דיוודינד -

זה לא יגיע לידי כך, אנחנו לא ניכנס לזה.

מדובר במכירת גרעין השליטה באותם דברים שאנחנו מקווים שזה לא יקרה-?

. אולי נעבור קודם על ההצעה שלנו, ההצעה שלנו לא מדברת על דיווידנד,

ההצעה שלכם היא הצעה טכנית, ואני ביקשתי לקבל דוגמה. לקחנו דוגמה

מה יקרה? לא ברור מה קורה.

נניח שבהסכם המכר אנחנו נאמר, שהחלטות בענין דיווידנד יתקבלו במועדים

מתואמים עם הממשלה, כדי שהן לא תפגענה במכירה, כאשר אנו מכינים תשקיף

והתשקיף פתוח- זה חלק מקיום התחייבויות ומימוש זכויות שנקבעו בהסכמי המכר.

אם הוא יפר את זה, נוכל להפעיל את האסיפה הכללית,

אני רוצה להציע לך הצעה: כאשר תנסחו את ההסכמים, תמיד תחשבו על

נושא הדיוודנד, שלא נפגע כפי שקרה בבנק לאומי השנה.

יש עוד הערות לסעיף 4 בהצעות הממשלה בדף מס' 4? - אין, תיקון זה

מוסכם?

כן.

מוסכם.

בסעיף 29(א)(2) כתוב:

"מניעה או צמצום של פגיעה ממשית, במישרין או בעקיפין, בזכויות

הקשורות למכירה או ביכולת מכירתן."

"או בתמורה שתתקבל ממכירתן."

למכירה תמיד יש תמורה, אפילו בשווה-כסף, בשביל מה את צריכה את

החיזוק הזה?

תמיד אפשר למכור את המניות, זה הכל שאלה של מחיר. נדמה לנו שהנוסח

היותר זהיר צריך להבהיר שמדובר לא רק על יכולת המכירה אלא גם על התמורה,

אם הידים קשורות בחזיקים ו במוסרות, -

אפשר למכור.

אפשר למכור במחיר אחד, אי אפשר למכור במחיר שמייצג את השווי.

אני לא מבין למה לא. אני לא מבין למה אתה צריך את התוספת הזאת,

ברור שאם אתה מוכר יש תמורה. מעולם לא קבענו נוסח זה, שלאחר שמוכרים יש

גם תמורה, ברור שמתקבלת תמורה,

. .

ברור שמתקבלת תמורה, אבת תלוי באיזה הקשר,

? מה זאת אומרת, "באיזה הקשר"? מה, אתה יכול למכור את המניות בשני

מחירים?

ג. ליידנר.

לא.

פה מדובר על מניעת פגיעה בערך.

איר יכולה להיות פגיעה בערך? תני לי דוגמה- אי פעם אמרנו, שאנו מוכרים

משהו והזכרנו את התמורה? ברור שמכרנו וקבלנו תמורה, אחרת לא היינו מוכרים,

לא זאת השאלה, השאלה היא, אם שר האוצר יכול באמצעות האסיפה הכללית

להביא להחלטות שמונעות פעולות של הבנק שיפגעו בעלך המניות.

איר? הסבירי לי איר. הרי הכל בנוי כדי שלא יוכלו לעשות את זה.

זה מפריע לך?

לא מפריע לי, אבל אני רוצה להבין מה זה נותן. הכל בנוי כדי שלא יוכלו

ל גוע.

לא הכל בנוי.

בל החוק הזה בנוי כדי שלא יוכלו לפגוע0

תיאורטית אפשר לפגוע על ידי פרסום הודעות של מנהלים,

לעניז זה יש לך סעיפים אחרים,

במהלר עסקים רגיל יכולים הדירקטורים לעשות פעולות שפוגעות בתמורה"

איזה דירקטורים?

דירקטורים שמתנגדים,

אז "מעיפים" אותם,

. .

אל תפגעו בתמורה שתתקבל מהמכירה, שר האוצר רשאי

לתת הוראות שהאסיפה הכללית תגיד לדירקטורים: אתם בנושאים האלה לא מתראיינים

לעתונים שבועיים, כי אחרת זה עלול לפגוע בתמורה שתתקבל,

החוק הזה בנוי על דבר אחד. שמעת מה שאמר חבר-הכנסת מאיר שטרית לגבי

שהכל יהיה משועבד לשר,האוצר,

אני לא מבין מה התוספת הזאת נותנת לכם. אם את חושבת שהתוספת הזאת

מתזקת אותך, בבקשה,

עוד הערות לסעיף זה?

מוסכם,

....

סעיף 5 בהצעות התיקונים של הממשלה בדף מס' 4 מוסכם,

אנו עוברים לסעיף 6 בהצעות התיקונים של הממשלה בדף מס' 4,

בסעיף 31(א) מדובר על התפקיד של -חברת נכסים- כתבנו:

"חברת נכסים תייעץ לשר האוצר בנושאים הקשורים למניות ותטפל מטעמו

ועל פי הוראותיו במכירה,"



ח, הקר

" ובקיום התחייבויות ומימוש זכויות שנקבעו

בהסכם המכר", כי הברה נכסים ממשיכה להיות בעל-הדבר והמטפלת בכל מה שקשור

אתר כך במימוש הזכויות.

גם אחרי המכירה.

אם יש התחייבויות להנפיק מניות של הבנק, חברת נכסים תטפל בזה.

אם יש התחייבות להשאיל זכויות הצבעה, מי שמטפל בזה, זו חברת נכסים, זה

כל הניהול השוטף הנובע מהסכם המכר.

עם כל הכבוד לכם, אני חושב שחברת נכסים מתבטלת מאליה עם מכירת ובנקים,

.

כן,

את מנציהה אותה כאן לעולמי עד.

חלילה. לא לעולמי עד.

?היא העקוב אחר ביצוע כל ההסכמים?

????????? של גרעין השליטה, יש מה שאנחנו קוראים "תקופות הגבלה",

שזו התקופה מי ום מכירה גרעין השליטה עד מכירת המניות,

שר האוצר לקח לעצמו את כל הזכויות. את החובות לשמור על ביצוע ההסכמים

הוא זורק להברת נכסים,

הבעיה שמעלה הבר-הכנסת דן תיכון, זו ההנצהה, אנו יכולים להוסיף: כל

עוד מכהנת הוועדה,

ד. תיכון יי

מוסכם.

יש עוד הערות לסעיף זה? - אין,

כל עוד אנחנו במגבלות של ה-20%,

מוסכם כי בסעיף 31(א) בסופו יבוא: "ובקיום התחייבויות ומימוש זכויות

שנקבעו בהסכמי המכר, כל עוד מכהנת הוועדה""

אנחנו עוברים לסעיף 7 בהצעות הממשלה בדף מס' 4.

בסעיף 31(ב) כתבנו: המדינה רשאית, רשאית מי שהורשו לכך לפי חוק

נכסי המדינה, התשי"א-1951, למכור את המניות או כל הלק מהן או ניירות ערך

הניתנים להמרה במניות בנק". וחשבנו שהביטוי הזה אולי איננו מספיק לעניז

הענקת אופציות, שאינן בצורה של ניירות ערך לציבור, אלא אופציה לקונה

של גרעין השלימה, לכן אנו מציעים להוסיף אחרי להמרה במניות בנק": " או

כל זכות אתרת לרכישת מניות בנק"0

אינני בטוח שיש הגדרה המדברת על אופציה.

. ??

ניירות ערך הניתנים להמרה במניות הבנק. אנו

או כל זכות אחרת, שאינה מגולמת בנייר ערך דווקא.

למשל?

למשל, בהסכם המכר אפשר לתת אופציה לרכוש עוד כמות מסויימת של מניות,

אם תודיע 60יום -

אני רוצה להבין האם במלים "זכות אחרת" את כוללת גם הקצאה פרטית

[אופציות שניתנות למנהלים?

או לבעלי שליטה.

או לבעלי שליטה? אני מפחד מהסעיפים האלה,

בסעיף 13(ב) כתוב: המדינה רשאית למכור את המניות או כל חלק מהן

או ניירות ערך הניתנים להמרה. בסך הכל אנחרו רוצים להוסיף "או כל זכות אחרת".

אני שואל: האם זה כולל הכל? את יודעת שאופציה במובן הישראלי היא לא

אופציה במובן האמריקאי.

הסעיף הזה מדבר על סמכות המדינה למכור את מניות הבנקים בכל דרך.

בסדר, אבל המדינה יכולה להחליט על כל מיני תמרונים באמצעות הקצאות

פרטיות.

כל מכירו; תובא לוועדת הכספים.

זה מובא לאישור הוועדה,

אפשרויות שלא חזית אותו?

זה לא מונע את זה. זה נותן את האפשרות למכור, אם יהיר סוגים



ז. אבלס

כאלה של מני ות.

או זכויות.

.או זכויות. מה שאתה. רוצה למנוע, לא זה המקום, זה לא קשור לסעיף זה

בכלל. אם מישהו יעשה מה שאתה לא מעונין שיעשה, אתה נותן אפשרות לממשלה

.

מה קורה אם בעל גרעין השליטה מתהיל לדלל את הלקה של הממשלה, בלי

הסכמתה, היא יכולה להתערב?

בהסכם המכר אנחנו מונעים את זה,

זה יופיע בהסכם המכר?

בודאי.

הסכמי המכר, זה דבר -

הם יובאו לכאן,

לא, מביאים לנו אה ענין -

אפשר להגיש הסתייגות?

תגיש הצעות,

. .

אם ההצעות לא יעברו ההצבעות, הגיש הסתייגויות,

תגיש הסתייגויות כמה שאתה רוצה, אבל תנמק אותן,

סעיף 7 בהצעות הממשלה בדף מס' 4 מוסכם.

אפשר להזור לסעיף.6 בהצעות הממשלה בדף מס' 4? בענין חברת נכסים, אנחנו

מוותרים על התוספת שביקשנו, אולי נעשה רק שיפוץ בנוסח הקיים ונכתיב "בכל

הקשור במכירתן".

אנו עוברים לסעיף 8 בהצעות הממשלה בדף מס' 4.

סעיף34 מדבר על מסירת מידע" כתבנו כאן שצריך לשתף פעולה עם מי

שמטפל במכירת המניות ועם מעריכים שיוסמכו על יד? להעריך וכוי. אנו מבקשים

להוסיף את החתמים, כי החתמים זקוקים למידע,

כשאת מכניסה את החתמים, אני כבר רואה את החתמים. למה תכניסי אותם?

למה צריך לשלם כסף למי שלא צריך לשלם?

בהשקיף הראשון, למשל -

היו חתמים בטעות.

בתשקיף הראשון של בנק המזרחי שנעשה עכשו -

לא יהיו חתמים,

יכול להיות.

אני מניח שלא יהיו חתמים,

אס נבוא לוועדה וכאמר שבסיטואציה מסויימת יש מקום, האם אתה

לא?

אתה

אני שואל אותך: מאיכה/למד שמהנוסח הקיים בסעיף 34. אין לך רשות להתקשר

עם חתמים.

מדובר על חובת הבנק למסור מידע. אינני- זוכרת אס הזכרנו את החתמים

בהסכמי המכר, כי אם הזכרנו, בודאי צריך להכניס זאת.

אינני מבין לשם מה את צריכה את זה, איפה יש איסור על כך.

בסעיף 34 כתוב: "כל בנק וכל נושא משרה בו וכן כל חברה בשליטת הבנק

וכל נושא משרה בה, ישתפו פעולה באופן מלא עם מי שיטפל במכירת מניות הבנק,

וכן עם מעריכים שיוסמכו על ידו -".

זה לא המקום להכניס מה שאתה רוצה, חבר-הכנסת דן תיכון,

אני מפחד, מכניסים את החתמים מעתה ואילך לכל -

לא, זה לא מתייב שיהיו חתמים"

אפשר לכתוב: "ככל שימצאו לנכון",

מי ימצא לנכון, הבנק?

לא, חברה הנכסים,

אפשר לכתוב "ככל שיהיו כאלה".

אם יהיו.

אם לא תוסיף את זה, בכל מקרה יהיו חתמים-

אולי נכתוב כשוק: באין כל הכפים? זה הרגום לא טוב של "אני".

הסעיף הזה מדבר על שיתוף פעולה ומסירת מידע" אפשר לכתוב: והחתמים,

אס יהיו כאלה.

אני רוצה לדעת מה זה "מידע מפורט על הבנק". למה את מתכוונת כאשר

את אומרת מידע מפורש על הבנק? המידע המפורט הזה, למי הוא מגיע ומה

זכותנו אנחנו, למשל, לקבל מידע מפורט?

הסעיף לא דן בכך, נושא חדש,

. ?

החשובה הדיקדוקית לשאלה של חבר-הכנסת תיכון היא, שמדובר כאן על

עושים אותם מעריכים? אלה מעריכים שיוסמכו להעריך אח שווי

הבנק ומניותיו ולהכין מסמכים הכוללים מידע מפורט על הבנק.

שאלתי: האם המידע הזה, האם הערכות המעריכים לגבי שווי הבנק יוצגו

לפני ועדת הכספים?.

זה לא מופיע בחוק.

זה לא מוצג אפילו בפני .הקונים,

המידע -

המידע המפורט לא מוצג אפילו בפני הקו:ים.

תסלח לי מאד, אתה בא ורוצה שאאשר לך עיסקת מכירה, נכון? אתה רק לא

אומר לי דבר אהד, איך הגעת למחיר, וזה מתקבל על דעתך? יושבת כאן ועדה, שכל-

תפקידה לאשר את העיסקה, אבל הדבר העיקרי אתה לא מראה לה - איך הגעת לעיסקה.

נותנים אומדן?

אומרים לך, שהשווי הוא כזה.

זה נושא לויכוח ארוך ואינני רוצה להכנס אליו, יש מי שאומר, כמו



ג. גל

הבר-הכנסת דן תיכון, שהוא רוצה לראות כיצד הגיעו להערכת השווי, ויש מי

שאומר כמוני, שמה שצריך לעניין את הוועדה הוא, האם ההערכה נעשתה כדין,

האם לקחו שני מעריכים טובים, מה הערכות שלהם, ולא להכנס לשאלה,???????

את ????????? נכון.

כאשר הגיע נושא המכירה לדיון, אנחנו לא סמכנו על הממשלה, ואמרנו שכל

ממשלה, כאשר זה מגיע למכירת הבנקים, יש שרים שמצדדים באותו נושא שהוא

נשוא המכירה, וחוקקנו חוק מיוחד לגבי המכירה, ואמרנו: מכירה זו תהיה

כפופה לאישור ועדת הכספים.

אתה לא נותן לנו בעצם את המידע העיקרי. אתה יכול לומר: אני לא סומך

עליכם, אתם אינכם יודעים לשמור סוד, אתם מדליפים; יש לכך הוראות בתקנון הכנסת,

אם אתה בא לאשר את המכירה בוועדת- הכספים, אתה חייב לגלות

את כל החומר, כולל אותו תומר, שלא רוצה המפקח על הבנקים לגלות. מכוח החוק

אתה לא יכול לסתור את הענין הזה.

הויכוח הוא -

איז ויכוח כאן.

קבלתי שאין ויכוח.

רבותי, מה קורה עם כל ה נושא של בעלי-ענין?

מחר נביא נוסח, אם בכלל.

מה עם סעיף 9 בהצעות הממשלה בדף מס' 4 - תיקון סעיף 42 לחוק?

. כבר נדון ואושר.

לגבי נושא בעלי-ענין, לא מקובל עלי שאתם אומרים, תמר, שמחר יובא

נוסת, אם בכלל. אין בעיה כזאת?

אנו מקיימים דיון על כך.

תגידי, בבקשה, לחברי הוועדה במה מדובר.

אנחנו ביקשנו לא לדון היום במה שנמצא פה בתחתית העמוד. יושב ראש

הוועדה ביקש שבכל זאת נזכיר את זה,.

במה מדובר?

אם החוק יתקבל השבוע ויכנס לתוקפו, המועד הקבוע נשאר 51 באוקטובר 1993,

אבל בפועל עד שהועד הציבורי יתמנה יעבור זמן כלשהו. אני מקווה שזמן לא ארוך

אבל זמן כלשהו חייב לעבור, כי שר האוצר צריך להציע מועמדים, צריך להסכים *



ת. הקר

עם נגיד בנק ישראל על המועמדים, צריך להביא אוהם לפני הוועדה שמונתה

לפי חוק החברות הממשלתיות, היא צריכה לבדוק שהכל יתקיים. עד שהוועד הציבורי

יקום, יעבור איזה שהוא זמן,

בינתיים אנחנו רוצים לבצע - ואנחנו נביא את זה לאישור נפרד לוועדה -

שתי הצעות מכר נוספות בבנק לאומי ובבנק הפועלים בשיעור של עד 10% בכל אחד

מהם. ויכול להיות, שכדי להקל על ההתארגנות וכדי הצעות-המכר הקיימות יימעכו

במתכונת הקיימת שהיתה עד היום, שעל פיה חברת הבטוחות היא המציע - לחודש

אחד בלבד, יכול להיות שמטעמי נוחיות, אנחנו נבקש, שהעברת המניות תיעשה בסוף

נובמבר, במקום בסוף אוקטובר, וההלוואות ייפרעו לכן בסוף נובמבר,

אני לא העליתי את זה היום,

אני ביקשתי להעלות את הנושא כדי שידעו במה מדובר. ואני מכבד את החלטת

הממשלה, שאינה רוצה להעלות אותו היום, ואם תרצה, תעלה זאת מחר. רציתי

להביא זאת לידיעת הוועדה,

אם זה יועלה מחר, אפשר יהיה לטעון: נושא חדש.

אני מוכרח לומר, שאני תמה על והצעה. לא יכול להיות שכאשר דנים בחוק

תחת לוח זמנים מאד קצוב על פיו ב-31 באוקטובר משנים מעמד הבנקים, -פתאום

באים בהצעה לצאת בשתי הצעות מכר נוספות.

אני נגד מכירת 10% של מניות הבנקים בלבד. אם ימכרו, שימכרו 40%, לא

רבותי, בזה סיימנו את הקטע הזה,

והקטע של שתי הצעות המכר יובא מחר?

אם יובא - יובא. אני אהיה פה, אתה תהיה פה, שטרית יהיה פה, איתן יהיה

פה, ?

אני רוצה להוסיף לחוק זה סעיף שמאריך את הה7.חות במס הכנסה עד 31

בדצמבר 1993.

עד שיגמרו את הדיונים?

כן, השינויים שדברנו עליהם.

למה עד 31 בדצמבר, למה לא עד 31 במרס 1994? התאריך 31 בדצמבר איננו

טוב. אם נגמור קודם, נגמור קודם. בלחץ התקציב, יחזיקו אותך בצוואר.

אני לא רוצה לבטל אחר כך,

על פי מה אתח מעריך את הזמן הדרוש?

10 שנה מאריכים,

הארכה עד 51 בדצמבר, היא למעשה הארכה עד ה-20 בפברואר.

אני מציע לאשר.

אנו מאשרים את ההצעה.

הצעת היושב ראש, חבר-הכנסת גדליה גל, להוסיף סעיף,

המאריך את ההנחות במס הכנסה עד 51 בדצמבר 1995 בהקבלה;

שינויים בתקציב לשנת 1995

אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: שינויים בתקציב לשנת 1995 .לפנינו פניה מס' 67017 של הממונה על

התקציבים - עודפי משרד הבריאות.

נשמע דברי הסבר מפי נציג משרד הבריאות, מר שמולביץ.

מדובר על יתרות תקציביות בסוף השנה שעברה,

מהר הסכום?

25 מליון שקל.

לא העבירו אותן למימון תוכנית התעסוקה?

לא.'

במשרדים אחרים כל העודפים הלכו למימון תובנית התעסוקה.

סכום דומה קבלנו כחידוש עודפים בהתחלת השנה, ואז נאמר שצריך להגיש

דו"חות סופיים, ועל סמך הדו"חות הסופים, זה הסכום שיש להדש אותו.

וזה הולך למטרות פיתוח?

לאותן מטרות. זה חידוש יתרות לאותן מטרות.

אם מדובר בשר -הבריאות חיים רמון, אני בעד.

אם אתם מסכימים, מי אני שאכנס ביניכם?

אני מבקש לפטור אותנו מהחובה של 21 יום.

בשביל מה הזמנו אותך?

תודה.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1995, פניה מסי 57017, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 320 של הממונה על התקציבים.

נשמע דברי הסבר מפי נציג משרד האוצר יואל בריס,

אנו מבקשים להעביר 22,5 מליון שקל בהרשאה להתחייב לתוכנית הכבישים,

בעיקר מיועד הסכום לכביש ואדי ערה, בכדי לאפשר למע"צ להתחייב כדי לבצע את

הקטע שבין גרנות וכביש מסי 2. זה עיקר הבקשה.

מה אמור היה להעשות בדרום הארץ, משם אתם מעבירים את הסכום?

בדרום הארץ -

זו הוצאה חדשה?

לא, רק הרשאה להתחייב. מעבר לזה אנחנו עושים שינויים בתוכניות, באשר

אנחנו מעבירים 2 מליון שקל לעורקים ראשיים בצפון מתוכנית עורקים במרכז.

נעשה סדר בדברים. מה שאתם מבקשים זה לקחת מהרשאה להתחייב שהיתה לדרום

ולהעביר לצפון, ושני מליון שקל ממרכז הארץ לאזור הצפון. אני מבין שזה

נועד לקדם את כביש ואדי ערה.

מה הולכים לעשות בכביש ואדי ערה?

כביש דו-מסלולי. העבודות נעשות כבר כמה שנים. אנחנו מדברים על

הרשאה להתחייב לחלק האחרון של התוכנית.

דבר נוסף, התאמות בהרשאה להתחייב. אנחנו לוקחים 5,7 מליון שקל

מהדרום, בעיקר מפרוייקטים שכבר נסתיימו ואין צורך בהרשאה להתחייב או שכבר

פורסמו מכרזים.

להעביר

אתם כותבים בפניה, שאתם מבקשיפ/22,5 מליון שקל בהרשאה להתתייב לעורקים

מדרום ובמרכז לכביש ואדי ערה. האם כתוצאה מזה תהיה האטה בתוכניות בדרום

ובמרכז?

כמו כל הפרוייקטים לפיתוח, יש להם קצב פיתוח חזוי וקצב ביצוע בפועל,

אנחנו מתאימים את הביצוע במרכז לאפשרויות בפועל.

זאת אומרת , זה לא משנה את התוכניות בגלל בעיות תקציב, אלא בגלל בעיות

המטרה היא לאפשר למע"צ לנצל אה מלוא התקציב השנה.

אני מעמיד להצבעה פניה זו,

הצבעה.

שינויים בתקציב לשנת 1995, פניה מס' 520, אושרה

אני עוברים לפניה מסי 520 ? של הממונה על התקציבים.

מר בריס, בבקשה.

ההעברה של סכום כסף זה נועדה' לביצוע שינוי מבני במשרד התחבורה.

כידוע לכם יש ניידות לבטיחות בדרכים, שהן עבדו עד שנה זו במסגרת מינהל

הבטיחות. הן עוצרות רכב בדרכים ובודקות אותו. במסגרת שינויים מבניים בתוך

המשרד, הניידרות הללו יועברו לאגף הרכב,

אני מעמיד להצבעה פניה זו,

ה צ ב ע ה .

שינויים בתקציב לשנת 1995, פניה מסי 520, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 366 של סגן הממונה על התקציבים,

נשמע דברי הסבר מפי נציג האוצר, מר דריימן.

אלה שינויים פנימיים בתקציב הפיתוח של משרד האוצר, הפרשה מהרזרבות

הפנימיות. מדובר בהשלמת הבניה של בנין המכס; אגף התקציבים - 15,000 שקל

למדפסת; פרוייקט מיחשוב שבתכנון, פירסום המפתח, הפקה של סרט הסבר איך

להשתמש במפתח. אנשים לא מודעים לנהל, וכל מי שרוצה לבצע פרוייקט, צריך להמציא

את הגלגל. נהל-מפתח עונה על הכל, יתר הדברים, אלו הן התאמות לפעילות.

מה זה "ציוד קצה", זה קשור בטלפונים?

לא רק טלפונים. זה ציוד קצה טל מיחשוב, כל עובד מכס חדש, צריך את

הציוד-קצה שלו.

רוב הדברים קשורים במכס?

הרוב קשור במכס.

אני מעמיד להצבעה פניה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1995, פניה מס' 366, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 367 סל סגן הממונה על התקציבים.

מר דריימן, בבקשה.

אלה שינויים פנימיים בתקציב משרד ראש הממשלה, שינויים בסעיפי שכר,

העברה מסעיפים שיש בהם עודף לסעיפים שיש בהם חסר. ושינויים בקניות בהתאם

לפעילות המעשית בשטח, השינויים בשכר מסתכמים באפס והשינויים בסעיף הקניות

מסתכמים באפס,

מה ההפחתה בסעיף הנצחת נשיאים וראשי ממשלה?

זה נובע מהקטנת הפעילות, אם היתה הנצחה של מנחם בגין זכרו נ ו-לברכה,

היתה איזו שהיא פעילות, והנישא תוקצב בסכום יתר בתחילת השבה, הפעילות היתה

בעיקר בשנה שעברה,

הפעילות של הנצחה צומצמה בגלל בעיות תקציב?

לא. הפעילות להנצחת מנחם בגין זכרונו לברכה היתה בעיקר בשנה שעברה

ועכשו הפעילות מצטמצמת כמו לגבי כל ראשי הממשלה בעבר,

איפה מוסיפים פה? בגנזך הממשלה ב-60,000 שקל.

בגנזך הממשלה מוסיפים בגלל המעבר,

איפה עוד מעלים?

? בשיא כוח אדם, יש עליה של 175, בשעות נוספות, בעבודה בלתי צמיתה,

יש הערות? - אין,

אני מעמיד להצבעה פניה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1995, פניה מס' 367 אושרה

אנו עוברים לפניה מסי 568 של סגן הממונה על התקציבים,

התאמות בגין שינוי שער החליפין.

זה לא משנה הסכמים?

לא,



היו"ר ג. גל.

זר רק תוצאה של שינוי שער החליפין?

כז.

אני מעמיד להצבעה פניה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1993, פניה מס' 368, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 369.

דברי הסבר נשמע מפי נציג אגף התקציבים אלון מדינה, באילו תמיכות מדובר?

בתמיכות לענף ההדרים,

אי אפשר לתת משהו לפטמים?

גם הם יקבלו את שלהם. כאן מועברים 40% הנותרים מהתמיכה שהוחלט עליה

בסך 31 מליון שקל בגין המשבר שפקד את הענף. התמיכה תינתן גם לייצוא וגם

לתעשיה בחלקים שווים, על פי נפת הייצוא.

התמיכה ניתנת לחקלאי או לתעשיה?

היא ניתנת להקלאי שייצא ולחילופין לחקלאי שייצא לתעשיה,

עד עכשו העברנו 60% מהפיצויים. האם כל הכסף הגיע לחקלאים, לפרדסנים,

או שמא חלק מתעכב בחברות?

תשעים וכמה אחוזים כבר הגיעו לחקלאים,

40% אלה, עוברים ישירות לחברות או ישירות לפרדמנים?

ישירות לפרדסנים,

לא דרך החברות?

לא דרך החברות.

כך גם נאמר לי על ידי מנכ"ל המועצה, ואני סמוך ובטוח ששניכם אמרתם

כאן המקום להעיר שחלק מהכסף מגיע לחברות,

הגיעו אלי תלונות שעוכבו כספים, אבל אני מבין שה40% הולכים ישירות

לפרדסנים.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1993, פניה מס' 369, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 316 של סגן הממונה על התקציבים,

דברי הסבר נשמע מפי נציג אגף התקציבים, מר וייסמן,

יש פה שינוי טכני בתקציב משרד המדע. בשנת 1992 הוקצב סכום ל

וכתוצאה מעיכוב הסכום, הוא הועבר ל-1993. לכן אנו מבקשים אישור לשינוי התקנה,

אני מעמיד להצבעה פניה זו"

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1993, פניה מס' 316, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 365 של סגן הממונה על התקציבים.

מה שאנו מבקשים הוא אישור ל-054,00 שקל לשכר דירה לתממות התעשייתיות,

כמה כסף ניתן לעסקים קטנים?

אין בידי הסכום, אבל כל שבוע מאשרים 50-40 תוכניות,

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1993, פניה מסי 365, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 373 של סגן הממונה על התקציבים,

שינוי פנימי בתקציב המשטרה, התוספת לגיוס 1,000 שוטרים היתה מונתת

ברזרבה עד להשלמת הגיוס, ועתה מוצע להפשירה,

בתוק ההסדרים יש דחיה בנושא זה.

זו ההשלמה בשנת 1993.

השינוי פה הוא 6 מליון שקל.

ברזרבה לגיוס שוטרים יש עוד 20 מליון שקל.

הסכום המופיע בפניה הוא 6 מליון.

בכוח האדם במחוזות. יש אחזקת כוח אדם, רכיסת ציוד ורכב

בפניה המונחת לפנינו אתם מבקשים להעביר מסעיף אמרכלות לסעיף המחוזית?

כן.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנה 1995, פניה מס' 373, אושרה

אנו עוברים לפניה מסי 374 של סגן הממונה על התקציבים.

מבוקש אישור לשחרור 750,000 סקל לבצע עבודות ניקוז תת-קרקעיות ושימור

קרקע חקלאית.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1993, פניה מסי 374, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 376.

יש מצב אנומלי במס הכנסה, ככל שהם גובים יותר כספים, התקציב שלהם

נגמר יותר מהר. לכן עשינו שינויים פנימיים לתיגבור סעיפיה, מעבר לזה

יש לנו בשירות עיבוד נתונים ממוכנים התאמה של היקף פעילות בגלל הגידול

באגפי המסים. אם אמרנו קודם שכל עובד מכס ועובד מס הכנסה צריך ציוד-קצה,

צריך להניח קווים וצריך להניח את כל הציוד שירות עיבוד נתונים ממוכנים

צריך לגדול בהיקף הפעילות, וזו הפניה לרזרבה הכללית .

אני רואה שבחוץ לארץ יש תוספת של 30%, בפרט בניו-יורק יש גידול

ב-500,000 שקל.

זה התאמת היקף הפעילות.

מה רואה שיש תוספת.שירותים כלכליים בארצות-הברית, 1,1 מליון שקל,

יש 325 שקל - שיא כוח האדם, נציג האוצר והציר הכלכלי.

כל זה לא היה מתוקצב?

כנראה שלא הוקצב נכון.

זו טעות בהערכה או שהיה שינוי?

מבחינת כוח האדם לא היה שינוי,

אני מבקש שתמציאו לנו פירוט.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1993, פניה מס' 376 , אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 364 של סגן הממונה על התקציבים,

בפניה זו מבוקש אישור להעברה פנימית במשרד הפנים ממענק רשויות מקומיות

לבטחון רשויות מקומיות, למשמר האזרחי.

אני מעמיד להצבעה פניה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1995, פניה מס' 364, אושרה

תודה רבה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00