הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 184

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי , כ"ט באלול התשנ "ג (14 בספטמבר 1993), שעה 10:00

חברי הוועדה: ג' גל - הי ו"ר

ת' אורון

מ' שטרית

א' פוגל - מנכ"ל משרד האוצר

שי שושני - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

נ' שרוני - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

עי שחר - מנכ"ר "צינורות המזרח-התיכון "

י י אבו - משרד האוצר

ר' אילון - משרד האוצר

א ' בלר - משרד האוצר

י' בן-יהונתן - משרד האוצר

מ' בן-יהושע - משרד האוצר

א' דריימן - משרד האוצר

א י יוסף - משרד האוצר

ח' יפת - משרד האוצר

י י כהן - משרד האוצר

עי מועלם - אגף מס הכנסת, משרד תאוצה

צ' שביט - אגף מס הכנסה, משרד תאוצה

ב י שרון - משרד האוצר

ר' גרוסאוג - מרכזת תקציבים, משרד הבינוי והשיכון

אי לוין - משרד הבינוי והשיכון

מי שגיא - משרד החינוך והתרבות

צי אלון - משרד החקלאות

בי בורוכוב - משרד המשטרה

פי זך - סגן מתאם תפעולות בשטתים

שי בתט - מנהל הרשות לעסקים קטנים, משרד

התעשיה והמסחר

ח' פרי - משרד התעשית והמסחר

א' צור - התאחדות התעשיינים

א' דורות - משרד ע"ד שדות את שדות

י י שדות - משרד עו"ד שדות את שדות

ס י לוי - י. מנדלסון בע"מ

י י מנדלסון - י . מנדלסון בע"מ

י' פלינט - צינורות המזרח התיכון

ח' שקד - עו"ד לוי , תדמור

א' קרשנר

א' דמביץ

ס' אלחנני

חי צנעני

1) שינויים בתקציב לשנת 1993.

2) צו לעידוד החסכון - אמיסיה של אי.טי.אקס יצוא בע"מ

3) צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון

מס י 39), התשנ"ג -1993

4) צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון

מס י 40), התשנ"ג-1993.

5) צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון

מס י 43), התשנ "ג-3 9 19.

6) צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון מס' 2), התשנ"ג-

3 9 19.

ל) צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון

מס' 44), התשנ"ג-1993.

6) קביעת מוסדות לעניין סעיף 6 4 פקלודת מס הכנסה.

9) קביעת מוסד לעניין סעיף 51(ד) לחוק מס שבת מקרקעין

10) תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון ופטור ממס

הכנסה) (הוספת בנק מפעיל תכניות החסכון ).

11) תקנות עידוד החסכון (תכנית חסכון מטייתית המשך

ופטור ממס הכנסה) (תיקון ).

12) תקנות מס הכנסה (קביעת ערף נקודות זיכוי), התשנ"ג-

1993.

13) השלכות האוטונומיה על כלכלת ישראל.



שינויים בתקציב לשנת 1993

אני פותח את ישיבת הוועדה. במסגרת הנושא הראשון צר סדר יומנו,

שינויים בתקציב לשנת 1993, מונחות לפני הוועדה מספר פניות של הממונה

על התקציבים. רון איילון יציג את פניה מספר 0308 וולעדה.

על-פי הסכם ביו ממשלת ישראל ומועצת הפרחים, יש כ-42 מליון ש"ח

לטובת תמיכה בענף הפרחים ב-1993. להשלמת סכום תמיכה זה חסר סכום של

כ-27 מליון ש"ח, ולכן אנו מבקשים משיכת הסכום. שיטת החלוקה של התמיכה

היא על-פי פרופורציות פדיון הפו"ב של כל מגדל, כאשר כל מגדל מקבל את

התמיכה לפי פדיון הפו"ב שלו, וכן גם על-פי רמת הזן .

האם החלוקה בין המגדלים היא על-פי ההסכמה בפתיחת העונה?

בודאי.

כמה שנים אתם נוהגים על-פי ההסכם הזה?

אנו נוהגים על-פי הסכם זה משנת 1975. בשנה שעברה החלוקה היהה

בצורה שונה. בקשר לכך עלו נושאים הקשורים באיכות הסביבה, בעיית

הקרינה וכו'.

לאיש מהנוכחים אין שאלות לגבי בקשה זו. אני מעמיד להצבעה את פניה

מספר 0308 , לגבי תוספת תקציב של 26,530 אלפי שי'ח כתמיכה מיוחדה בענף

הפרחים.

הצבעה

פניה מס' 0308, לגבי תוספת של 25,630 אלפי ש"ח

לתמיכה מיוחד בענף הפרחים, התקבלה.

פניה מספר 0308, לגבי תוספת של 25,630 אלפי ש"ח כתמיכה מיוחדת

בענף הפרחים, אושרה.



צו לעידוד החסכון - אמיסיה של אי .טי .אקס יצוא בע"מ

לפנינו מונח צו לעידוד החסכון . בצו זה מופיעה בקשת הרשות לניירות

ערך לגבי שינוי בתנאי הנפקה של אי .טי.אקס יצוא בע"מ. אני מעמיד

להצבעה את הצו לעידוד החסכון , לגבי אמיסיה של אי ,טי .אקס יצוא בע"מ.

הצבעה

הצו לעידוד החסכון, לגבי אמיסיה של אי .טי .אקס יצוא בע"מ, התקבל.

הצו לעידוד החסכון , לגבי אמיסיה של אי .טי .אקס יצוא בע"מ, אושר.



שינויים בתקציב לשנת 1993

פניות מספר 0295 ו-0297, שיש לדון בהן עתה, עוכבו בישיבה הקודמת.

ברוך בורוכוב, לגבי פניה מספר 0295, אני מבין , שברצונכם לשכוח

אנשים לחוץ-לארץ, כדי ללמוד רעיונות חדשים בתחום של בתי-סוהר ברמת

בטחון מינימלית. הסכום של 220 אלף ש"ח, שביקשתם, נראה גדול. הבהר מה

עומדים לעשות בסכום זה, למשך כמה זמן וכו'.

ברצוננו להעלות את רמת שירות בתי-הסוהר לרמה המקובלת בארצות-הברית

ובאירופה. עתה, בונים בית-סוהר צלמון בצומת גולני עם תקן של 1,700

אסירים ברמת בטחון בינונית. כשהיינו בשלב התכנון של ביח-הסוהר צלמון ,

הבאנו לארץ יועצים מארצות-הברית. בנוסף, נסעה משלחת של שירות בתי-

הסוהר והמשטרה לשם, כדי לקבל מושג כיצד העולם מתמודד עם רמת בטחון

כזו .

מהצרכים החדשים של שירות בתי-הסוהר עולה, שהצורך הקיים היום הוא

דוקא בבתי-סוהר ברמת בטחון מזערית מינימלית, כאשר חלק מבית-סוהר כזה

נבנה בבניה קונבנציונלית. זה לא מוכר בארץ, אך זה קיים בחו''ל. משרד

המשטרה פנה למשרדי ממשלה ב-10 מדינות באירופה, כדי לקבל מהם מידע

בנושא וכדי שהם ימליצו על יועצים, אשר מכירים את רמת הבטחון הזו ואשר

יוכלו ליעץ בחתום זה. קיבלנו את שמותיהם של 30 יועצים, ולאחר ניפוי

נותרנו עם עשרה שהם מומחים בנושא הזה כיום בעולם; הם בנו בתי-סוהר

ברמה כזו באירופה ובארצות-הברית. בקשתנו היא כ-120 אלף ש"ח לנסיעות

לחו"ל. אינני יכול לומר כיצד סכום זה מתחלק בין אנשי שב"ס שיסעו ובין

י ועצים שנזמין לארץ.

אני מבין , שבסכום של 120 אלף ש"ח כלולים הזמנת יועצים ואנשים

שנוסעים במשלחת. כמה עולה נסיעת אדם אחד במשלחת?

נסיעת אדם במשלחת עולה כ-5,000 ש"ח, וכשמדובר ברמה גבוהה זה אף

עולה יותר .

נסיעה כזו עולה כ-150 דולר ליום בנוסף להוצאות נסיעה.

יש להניח, שמדובר בכ-750 דולר לנסיעה ושאפשר לשלוח כ- 6-5 אנשים.

זהו נושא, שעדיין לא גובש. בנוסף להקמת בתי-סוהר ברמת בטחון

חדשה, אנו מקימים בחי-סוהר חדשים, וכן ישנם אגפ;ים נוספים שמוקמים

בשירות בתי-הסוהר. אנו מקימים שני בחי-סוהר, האחד באיזור רמלה והשני



באיזור באר-שבע. לשם כך, יש צורך בקצין פרוייקטים, שינהל את כל

הנושאים האלה. 120 אלף הש"ח נועדו לרכישת הרכב שלו ולאחזקת הרכב שלו.

האיש, שינהל את הפרוייקטים, הוא ניצב משנה בדרגתו. בגלל שהוא מושאל

מהמשטרה לשירות בתי-הסוהר, אנו מחוייבים לתת לו את התנאים שהוא היה

מקבל במשטרה. הוא יקבל רכב מסוג "אריקה" עם ממיר קטליטי , עם קרן בלאי

וכו' .

אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 5 029.

הצבעה

פניה מס' 0295 התקבלה.

פניה מספר 5 29 0 אושרה.

פניה מספר 0297 עוסקת בהעברת 80 תקנים מסעיף 47 - רזרבה כללית

לסעיף 07 - משרד המשטרה.

בפניה מספר 0297 מדובר בהמרת תקני עבודה בלתי צמיתה. זהו אקט

טכני , שנעשה עם אגף התקציבים. במשך השנים פתחנו אגפים חדשים בשירות

בתי-הסוהר. בגלל נושאים שונים, ניתנו תקני עבודה בלתי צמיחה לטובת

הרחבת המערך בבתי-הסוהר. ישנם גם סוהרים על תקן של עבודה בלתי צמיחה.

הם מועסקים ע"י שירות בתי-הסוהר, אך אינם יושבים על תקן כח-אדם אלא

על תקן של עבודה בלתי צמיתה.

האם עבודה בלתי צמיתה היא חוזה זמני?

ישנם כאלה שעובדים כפי חוזה זמני, וחלקם נמצאים בנציבות. הם בעלי

דרגה והם נמצאים זמן רב במצב הזה, בגלל נושאים שונים ומשונים.

נושא עבודה בלתי צמיתה צמח מהחלטות לקצץ בשיא כח-אדם. הפתרון

היה, שקיצצו בכח-אדם, אך כל אותם עובדים חזרו מיד לעבודה.

אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 0297.

הצבעה

פניה מס' 7 29 0 התקבלה.

פניה מספר 7 29 0 אושרה.



על-פי הנאמר בפניה הבאה על סדר יומנו, פניה מספר 3 0 3 0, היא עוסקת

בהעברת סכום של 3,082 אלפי שקלים חדשים ו-13.5 משרות מסעיף 47

רזרבה כללית לסעיף 05 - משרד האוצר בהתאם לסעיף 12 ו-11 לחוק יסודות

התקציב, התשמ"ה-1983.

בפניה מספר 0303 ישנן כל מיני בקשות, שנובעות מדברים שונים. הכל

בא על- חשבון השתתפות של משרדים אחרים. הדבר נעשה מתוך הרזרבה הכללית

של כח-אדם. ישנם 13.5 תקנים בשיא כח אדם. יש לנו תוספות לגבי החברות

הממשלתיות. לגבי היחידה כקשרים בינלאומיים ישנה ירידה של שני תקנים

בערך. בפניה זו מדובר באוסף של כל מיני בקשות.

ישנה תוספת של כ-11 משרות בסעיף 05 02 05 בבקשה, לגבי פיקוח על

ביצוע התקציב.

מדובר בחשבים במשרדי הממשלה, וזה מתחלק בין כל משרדי הממשלה.

בשיא כח אדם אין שום שינוי, וכאן מוסיפים על אגף הבקרה על

התקציבים. - מדוע יש צורך בתוספת זו?

יש צורר בתוספת זו, כדי שיהיה מעקב אחרי ביצוע התקציב. - אם זוהי

אכן הכוונה, אזי הבקשה מובנת. האם זוהי הכוונה?

כן .

לגבי פיקוח על התקציב, נאמר "104.5" בשיא כח אדם. ברצוני לקבל

פירוט בנושא, לגבי אילו אנשים יהיו וכיצד זה ייעשה.

אינני יכול להשיב על כך. במשרדים השונים יישבו על כך. לגבי

האפוטרופוס על נכסי נפקדים והיחידה לקשרים בינלאומיים ישנה ירידה של

כ-2 תקני כח-אדם.

ההסבר איננו מניח את הדעת, ולא קיבלתי את הסברו.

אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 3 030.

הצבעה

פניה מס' 3 30 0 התקבלה.

פניה מספר 3 030 אושרה.

פניה מספר 4 0 3 0, על-פי הנאמר בה, עוסקת בהעברת סכום של 500 אלפי

שקלים חדשים מסעיף 47 - רזרבה כללית לסעיף 25 - משרד לאיכות הסביבה

בהתאם לסעיף 12(א) כחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

י י כהן ;

התקציב, המופיע בפניה מספר 0304, נועד לשכירת יועצים שיתכננו

הכנת מכרז אחר דודאים. כמו כן , מדובר גם על אתר דליה.

לשם דיון בנושא זה, אני מבקש להזמין לכאן את השר לאיכות הסביבה

או את מנכ"ל משרדו .

בקשתך תכובד, אך האם ברצונך לעכב את ההצבעה עתה?

אני רוצה, שיתקיים דיון בנושא זה. אני מבקש לדחות את ההצבעה

בנושא, עד אשר יתקיים דיון בו.

אני בעד קיום דיון בנושא זה.

ביום שני תתקיים כאן ישיבה. אני מבקש להזמין לישיבה את השר

לאיכות הסביבה או את מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, כדי שישמעו את

הדברים בנושא זה.

. פניה מספר 0282, שלפנינו, עוסקת בשינויים שמציע השר לאיכות

הסביבה בתקציב משרדו.

פניה מספר 2 8 02 נועדה להגדיל את תקציב המשרד לאיכות הסביבה ב-4 44

אלפי ש"ח. מדובר כאן על קרן הנקיון, קרן זיהום הים וכו'.

אני מבקש, שבישיבה, שתתקיים ביום שני, נדון גם בפניה מספר 0282.

בקשתך התקבלה. נדון בפניה מספר 0282 בישיבה שתתקיים ביום שני.

הפניה הבאה על סדר יומנו, פניה מספר 0294, לפי הנאמר בה, עוסקת

בהעברת סכום של 24,000 אלפי שקלים חדשים מסעיף 47 - רזרבה כללית

לסעיף 31 - משק הדלק בהתאם לסעיף 12(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-

5 198.

השינוי במשק הדלק הוא, שמ-4 9 19 נוכל לצאת בכל הסקטורים, שהממשלה

מעורבת בהם, מהשיטה של שיפוי ב- plus cost ולעבור לשיטה נורמטיבית

יותר. ב-1994 חברות הדלק תרכושנה כ-3 מליון טון דלק ממקורות

מוכוונים. מדובר על כ-2 מליון טון דלק ממצרים, שמחוייבים לנו במסגרת

הסכם השלום, ועוד מליון טון דלק מנורווגיה, שמהווה עוגן בטחון נוסף,

כדי שהממשלה תרגיש שלא כל הדלק מגיע ממקורות באיזור. בשנת 1994 אנו

'יורדים' ממכסיקו ולא יובא דלק ממנה. אנו משנים את השיטה. בעבר משרד

האנרגיה ישב עם חשב משרד הדלק. חשב משרד הדלק היה מתחשבן עם חברות

הדלק שקנו את הדלק בפועל ושואל אותן כמה הן שילמו עבור זיקוק והובלה.

ואז, חישבו כמה הן גבו בשוק, והממשלה נתנה צ'ק על ההפרש.

האם יש לזה קשר למדיניות מלאי חירום? האם הדלק הזה הוא גם מלאי

חירום?

יש להפריד בין נושא הצריכה השוטפת לבין נושא המלאי.

בתוך הסכום של 315 אלף ש"ח, שהוא סכום הוצאות משק הדלק, יש חלק

שהוא גם מלאי .

כשאתה מייבא 2 מליון טון , אתה חייב שיהיה מלאי תפעולי , והוא נכלל

בזה.

החברות מובילות את הדלק במחיר x. - מדוע יש לסבסד אותן ?

לגבי המחיר שהממשלה משלמת, המחיר המירבי לצרכן מבוסס על רפרנס,

שאמור ליצג את המחירים באירופה. יש פירסום בינלאומי של מחירי השוק.

אתם לא תפעלו על-פי שיקולים עיסקיים. כלומר, למעשה,

מפחיתים כאן את דרגות החופש. אנו משנים את השיטה, כלומר בסוף השנה

תבוא אלי עם נתונים לגבי מה קנית וכמה. את ההפרש אנו משלמים עתה.

השינוי, עתה, הוא שאת אותה כמות הממשלה תעמיד למכרז ותשאל מי רוצה

להעביר את הכמות הזו. זה נעשה באופן אפריורי, ולאחר מכן אם בסוף השנה

אתה תפסיד או תרויח זה דבר אחר.

אני בער זה.

אנו רוצים לעבור לתפישת עולם אחרת, ונפסיק להתחשבן . 24 מליון

ש"ח, שבפניה הזו, הם בהרשאה להתחייב. זה מבוסס על צפי של פרמיה

מסויימת לטון דלק .

כל מה שאתה אומר עתה נמצא בתקציב הכללי.

מדובר בהרשאה להתחייב. אני צריך את האישור לזה, כדי לחתום צר

המכרז.

ח י אורון ;

מלאי חירום צבאי ומלאי חירום אזרחי.

זהר נושא שכל הזמן שואלים עליו. מלאי החירום לא מתוקצב במקום הנכון

שלו . יש כאן סבסוד דרך משק הדלק. יש מלאי, כפי שכל מוכר כוסות מחזיק

מלאי. גם זה בא על חשבון החברות שמגלגלות זאת על הצרכן. אבל, המלאי,

שהוא מלאי חירום, ממומן מכאן , וזה כסף לא קטן .

מלאי חירום ממומן מתקציב האוצר.

חס וחלילה.

נושא זה עלה בדיון האחרון . מלאי החירום מופיע בתקציב האוצר, ולא

בתקציב משרד האנרגיה.

כיום, נושא המלאי לא מוסדר לחלוטין . נכון , שבעצם, חלק גדול צריך

בתקציב משרד הבטחון, אך משרד הבטחון ניהל מלחמת תורמה כדי שזה

לא יהיה כך. עלות המלאי, כולל כ-5 מליון טון, שזה כולל דלק גולמי,

תזקיקים וכו', היא כ-350-300 מליון ש"ח. מדובר בריבית ובאחסנה.

הכמות של 5 מליון טון היא צריכה חצי שנתית.

מלבד עניין משרד הבטחון , ישנה בעיה אחרת, שכיום אין הפרדה בין

מלאי תפעולי לבין מלאי חירום.

האם אתה רוצה שיקימו מלאים נפרדים?

בודאי .

האם לא היה מקום להכניס כאן , במכרז שמוציאים על רכישה לגבי 3

מליון טון דלק, גם את נושא אחזקת המלאי? אתה יכול לתת לכם גם במכרז



את אחזקת המלאי.

טכנית, לא הגענו כזה. טיפלנו בייבוא ואם בהובלה.

אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 0294 , בנושא משק הדלק.

הצבעה

פניה מס' 4 029, בנושא משק הדלק, התקבלה.

פניה מספר 4 029, בנושא משק הדלק, אושרה,

פניה מספר 0283 עוסקת בשינויים שמציע שר השיכון והבינוי בתקציב

משרדו.

בפניה מספר 3 28 0 מדובר בהעברת 1.1 מליון ש"ח מסעיפים פזורים.

בתקציב הבסיסי היינו אמורים להעסיק 80 עובדים בכח-אדם במשרד השיכון

והבינוי, ומדובר בכתבניות וכו', בשכר ממוצע של 3,300 ש"ח. אבל, הגענו

לשיא של 115 עובדים, ולכן אנו עתה בבעיה מבחינת התקציב. מדובר

בשירותי מזכירות מחברות כח-אדם. לאחר החגים, נגיע לרמה שתכננו, של 80

משרות בבסיס התקציב, אנו מבקשים תוספת עד לאחר החגים, בגלל העסקה

גדולה יחסית.

כשאישרנו את תקציב ההעברה, הוגשה בקשה לתוספת תקציב למשרד השיכון

בנושא שיקום שכונות לגבי העברת האנשים ממעמד עצמאי למעמד של עובדי

משרד השיכון , בזמנו, אמר הרפרנט שהם לא יפוטרו אלא יועברו. הסתבר,

שפיטרו אותם, ושמו במקומם אנשים פוליטיים. החליפו אותם באנשים ממפלגת

העבודה, "סיבנו" את העבודה, ואני מבקש הסבר לכך, כמה ממנהלי

הפרוייקטים שהיו עצמאיים פוטרו וכמה מהם הועברו? אני מבקש לעכב את

הדי ו ן בפניה זו.

חבר-הכנסת מאיר שטרית, כיצד בודקים אם מפטרים אנשים על רקע

פוליטי או לא? בעבר הכניסו אנשים על רקע פוליטי, ואינני בטוח שכיום

לא מכניסים כאלה.

זהו עניין של סגנון , מנכ"ל או שר מחפשים את האדם הקרוב אליהם.

ביבנה קרה דבר חמור, עבד שם מנהל פרוייקט, שהוא איש טוב ומצויין . אני

מיניתי אותו, לאחר שיצא מהצבא וחיפש עבודה. הוא הפך למנהל הפרוייקט

ביבנה, הטילו עליו גם את מזכרת בתיה, והוא עשה עבודה טובה, בתהליך

המעבר, שאישרנו, קרה דבר נורא - הוא פוטר מעבודתו. מינו לתפקיד את

ראש המטה של מפלגת העבודה ביבנה, בעיניי, זה מסרית. אין סיבה לפטר את

האיש הזה. דיברתי עם השר והמנכ"ל בעניין . המנכ"ל מכחיש. הוא נקרא

למנכ"ל, והוצעו לו פרוייקטים כדי 'שיידדי מהעניין וימנו את האיש



האחר. עדיין לא פניתי פורמלית לוועדה לביקורת המדינה. אני מבקש,

שיבואו לכאן שר השיפון והבינוי או מנכ"ל משרדו. ברצוני לדעת כמה

מנהלי פרוייקטים פוטרו או הוחלפו .

זו הפעם השניה, שבקשה זו באה לאישור הוועדה. חבר-הכנסת מאיר

שטרית, שאלתך לא מתקשרת לאישור הבקשה הזו.

שאלתי קשורה לאישור המתבקש כאן , שכן זה נוגע לאינפורמציה שניתנה

לנו. אינני סומך על האינפורמציה שניתנת עתה. בנוסף, מדובר על הפחתת

0 10 אלף ש"ח, ואינני רוצה שיפחיתו סכום זה.

שמי רינה גרוסאוג ואני מרכזת תקציבים במשרד השיכון והבינוי. אני

מבקשת לא לקשור בין הדברים, כלומר בין בקשה זו לבין הנושא שמעלה חבר-

הכנסת מאיר שטרית. בבקשה זו מדובר על שכר זעום. עד היום שילמנו זאת,

כי היה לנו תקציב.

בעתיד תגענה לכאן בקשות נוספות של משרד השיכון והבינוי. אינני

רוצה לנצל את העובדה, שבקשה זו באה פעם שניה לאישור הוועדה, כדי

לעסוק בנושא זה.

בפעם הקודמת תבר-הכנסת דן תיכון רצה שמשרד השיכון יסביר בקשה זו,

ולשם כך באתי לכאן היום.

מדוע יש להעמיס 80 איש מעל התקן? מדוע עלי לאשר בקשה זו?

הסיבה לכך היא, שאישרו זאת בזמנו.

זה היה בבסיס התקציב.

זוהי העסקת עובדים בצורה מאד לא יפה.

מר לוין , האם רשמת לפניך את השאלות שהועלו כאן ?

השאלות שעלו כאן הן: כמה פוטרו במעבר ממעמד של עובדים עצמאיים

לתקן ? כמה הוחלפו במעבר זה?

אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 3 8 02.

הצבעה

פניה מס' 3 8 02 התקבלה.

מר לוין, אנו מאשרים עתה את פניה מספר 0283. ביום שני תבוא לכאן

עם הסברים לגבי השאלות שהועלו כאן , ואם לא נסתפק בתשובות שתינתנה,

נזמין את מנכ"ל המשרד לכאן . כמו כן , אנו מאשרים את פניה מספר 0305,

לגבי העברת 10,000 אלפי ש"ח הרשאה מרזרבה לפיתוח, לפיתוח ותשתיות

בישובים במגזר הערבי .

פניה מספר 310, שמונחת לפנינו, עוסקת בבקשה לאישור לשינוי פנימי

בתקציב תמיכות מייצור חקלאי בסך 841 אלפי ש"ח לצורך תשלום פיצויים

לחקלאים בעבור שחיטת בעלי-חיים בגין מחלת הסלמונלה על פי פקודת מחלות

בעלי-חיים. אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 0310.

הצבעה

פניה מס' 0310 התקבלה.

פניה מספר 0310 אושרה.

הבקשה המופיעה בפניה הבאה על סדר יומנו, פניה מספר 0299, נועדה

לעשות שינויים פנימיים מאוזנים בתקציב משרד החינוך והתרבות, להגדיל

את ההוצאה המותנית בהכנסה ב-15,477 אלפי ש"ח ולהפשיר 3,200 אלפי ש"ח

מהרזרבה להתייקרויות שכר.

מה קורה בעניין הפטור מגני ילדים בערי פיתוח כמו יבנה וקרית

מלאכי ?

ממשלת ישראל החליטה, שישובים אלה לא ייכללו בסדר עדיפות לאומית

אי או בי. לגבי שני הישובים האלה, ישנה בקשה של מנכ"ל משרד ראש

הממשלה להכליל אותם.

העניין "רץ" כבר לפניי חודש. משרד החינוך לא מוכן לאשר את הבקשה.

משרד החינוך לא מבצע את החלטת הממשלה לגבי העיירות. אנו לא

מחייבים עדיין את החלטת הממשלה, שכבר אושרה, כי יש לנו בעיות

חקציביות. אנו זקוקים ל-33 מליון ש"ח. עד אז, לא נדון בשום דבר.

בזמנו, זה מומן ע"י חוק ללימוד חינם ע"י גביה של % 1 בביטוח

הלאומי , וזה הותיר את הממשלה בעודף. בעודף הזה מימנו את הגנים. עתה,

ממשיכים לגבות את הכסף הזה בביטוח הלאומי . לא מקובל עלי 'לדפוק' את

החלשים. אני מציע, שבכל הגנים בארץ מגיל 3 זה יהיה חינם. לו חבר-

הכנסת יוסי ונונו היה כאן , הוא היה תומך בי.

כשיגיע העניין הריאלי הזה, נדון בו.

שמשון שושני, כאן אתה מוריד ממישהו שיש לו ; ביבנה סגרו גנים, והם

עברו לש"ס.

מר שושני אומר, שכשיגיע הדיון על הנושא, ידונו על כך.

נושא זה לא יגיע לכאן , כי לא צריך את אישור ועדת הכספים לכך.

אם כך, אני מבקש רביזיה. ברצוני לדעת אלו שינויים ישנם בבקשה זו.

מדובר בסעיפי התקציב, ואלה התקנות הספציפיות. אותו דבר נעשה לגבי

גידול טבעי במערכת החינוך. אינני יכול לדעת את השינויים שישנם. ישנם

שינויים דמוגרפיים, ויש גם את נושא מספר התלמידים.

ישנם עדיין 20 מליון ש"ח בתקנה מספר 20 26 20 לגבי גידול טבעי

במערכת החינוך .

מהו הקיטון של השעות שמופיע בבקשה?

זה עבר לשכר מורים בחינוך מיוחד לצורך יישום החוק. אפשר לראות

זאת בתקנה מספר 12 26 20 לגבי חינוך מיוחד או בתקנה מספר 25 20 לגבי

חינוך קדם יסודי, שמופיעות בבקשה.

ישנה טענה, שהחקציב לא מגיע ליעודו האמיחי . כיצד אני יודע,

שכשמאשרים לכם סכום מסויים זה אכן הולך לחינוך מיוחד? כאן מופיעים

גני חובה. בנוסף, יש עניין של 24 מליון ש"ח תקציב ויש אח הנושא של

מעל 0 0 3,0 שעות הוראה בגני ילדים ושל שעות בחינוך היסודי ובחינוך

העל-יסודי .

זהו היקף שט 4 2 מליון ש"ח בשנה.

מהו בסיס התקציב של שנת 4 199?

זה עומד, בסך-הכל, על 60 מליון ש"ח.

תאם פירושו של דבר שבשנה הבאה זה יהיה כ-60 מליון ש"ח?

סכום זה בא לשם יישום החוק.

מר שושני, הגשתם את הנייר על יישום התוק. אתם אומרים, שכל סכום

שמתוקצב כאן , לפי סעיף הייעוד שלו , לא משתנה. אותו דבר לגבי גידול

טבעי .

זה לא הגי ו נ י .

חבר-הכנסת חיים אורון רוצה לדעת האם ישנה בריחה תקציבית מחוק

חינוך. לא רק שאין בריתה לביצוע, אלא שישנה בריתה מפעולות רגילות של

משרד החינוך והתרבות לחינוך המיוחד. תיקצבנו זאת מהמשרד, ואנו

מוסיפים עוד 4 שעות לחינוך המיוחד, כדי לתגבר את יישום החוק, ואנו

מעבירים כסף למקום אתר.

מר שושני, הבנתי ממך, שאינכם מסוגלים לבצע דברים מסיבות תקציביות.

לא התחלנו בביצוע החלטת הממשלה לגבי סדר עדיפויות.

מהי עמדתכם לגבי יבנה וקרית מלאכי?

אם יכניסו את יבנה וקרית מלאכי, זה לא יהיה על-פי קריטריונים

וזוהי התלטה פוליטית. ועדת מנכ"לים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה,

ומר נתי שרוני ממשרד התמ"ס חבר בוועדה, החליטה לקבוע קריטריונים

לטיפול נקודתי. לקרית גת, למשל, אושר טיפול נקודתי. לא הכלילו את

קריה גת לגבי גנים לגילאי 4-3.

הוגש בג"צ, והממשלהה נסוגה מהעניין .

נתי שרוני, האם אתה יודע על כך?

אני יודע, שהם נבחרו למכלול נקודתי.

אני מבקש לעבור עתה על כל סעיף וסעיף בבקשה המונחת לפנינו.

חבר-הכנסת מאיר שטרית, היות ובכוונתך לעשות חקירה יסודית בנושא

זה, אני מציע שנציגי משרד החינוך ייצאו להפסקה קצרה. כשיחזרו לכאן

להשיב על השאלות, נמשיך בדיון על פניה מספר 0299.

יכול להיות, שאשלח מישהו אחר במקומי להמשך הדיון בפניה מספר 0299.

בינתיים, נשמע את מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר לגבי פניה מספר 0298

המוגשת בעניין משרדו בעניין העברת 2,100 אלפי שייח בהוצאה, מתקציב

חונכות למפעלים, להקמה ותיפעול השוה לעסקים קטנים. חשבנו, שמן הדין ,

שבבואנו כאשר את הבקשה או לא לאשרה נשמע מהן התוכניות והכוונות

בנושא; הנושא הזה חשוב, וראוי שנקבל עליו יותר פרטים.

אציג את הנושא, ושמואל בהט יתן תשובות ספציפיות לגביו. הנושא

קיבל קדימות במשרד התעשיה והמסחר מצד אחד בכניסה לפעילות להגברת

הנושא ומצד שני בתמיכה במגזר העיסקי כדי להביא לגידול הפעילות בו.

עסקים ניצפו כיוצרי מקומות תעסוקה מספר אחד במשק, והם מובילים לפני

התעשיה. כתוצאה מהתייעלות, ישנה ירידה במספר העובדים בתעשיות

הגדולות. בתעשיה הבטחונית ישנה פליטת עובדים החוצה. קליטת עובדים היא

אחד המפתחות בנושא זה.

בחבלים שלמים בארץ, כמו חבל התענך, חבל הגולן , מרחבים, קיבוצים

ומושבים, יש יזמות הרבה מעבר למה שאנו יודעים. אבל, אין בהם יידע רב

ויש בהם פחות נגישות. הפעילות בנושא התחלקה בין מספר גופים, כשמשרד

התמ"ס תשוב, בעקרון , בתחום החונכות בעסק הקטן . היה נושא של נתינת 200

שעות בעסק, כדי שאדם יבין כיצד לנהל את ספריו, כיצד לנהל את העסק שלו

וכיצד לשווק בשוק את תוצרתו. אנו נתקלים ברצון מצד העסקים ו בחוסר

יידע מצידם, בודאי לגבי אנשים שמתחילים מקופה בגובה פני הים. פעלנו

בנושא חונכות. הכוונה היא להגיע ל-500 מפעלים בשנה, ואולי גם להציב

כמטרה 700 מפעלים. אחד החתומים הוא הלוואות. בשנה שעברה הוקצו כספים

לבנק לתעשיה ולבנק דיסקונט. הסכומים נמדדים במאות אלפי ש"ח. הבטוחה

היא הערבות האישית של בעל העסק. ישנן נגריות ומסגריות, שאנשים רוצים

לפתחן , הפועלות בתוך לולים ורפתות, אך אין להם כלים ויידע לעשות זאת.

במקביל, פעלה גם הסוכנות. ישנם מרכזי טיפוח יזמות (מט"ר) על-פי



מרכזים גיאורגרפיים, ובהם מנסים לתת לאנשים את ההדרכה. החונכות

'מתלבשת' על העסק הקטן . ראשית, יש להקים גוף שיציע מדיניות בנושא

ביוזמתו. שנית, צריך שגוף כזה יציע חקיקה מתחייבת לתמיכה בעסקים

קטנים. שלישית, צריך שגוף כזה יבטיח שהמט"ים ממוקדים, ושלגבי כל

המרכזים, כולל איזור המרכז, יהיה מי שקובע. רביעית, רצינו שהעסק יקבל

מנוף גדול יותר, כדי להקים מט"ים נוספים.

האם המט"ים הם רק מתקציב משרד התעשיה והמסחר?

אנו רוצים להגיע ל-10 מט"ים נוספים על 11 שישנם. אם הסוכנות לא

תוכל להשתתף, נקים רק 10 מט"ים, ראם היא כך תוכל להשתתף נקים יותר.

אנו מתמקדים בניתוח הביקושים בארץ.

היו למעלה מאלף בקשות ב-1993.

כיום, עומדים לעבוד עם 4 בנקים. הבנקים ערוכים להתמודד עם העסק

הגדול, ולא עם העסק הקטן . הבנקים, שנבחרו, נבחרו לא רק על-פי הריבית

שהם גובים, אלא גם על-פי הטיפול בשטח. אנו רוצים, שאדם מהגליל יוכל

לפתור את בעייתו גם בסניף הבנק בנהריה ולא רק בסניף הבנק בחיפה.

עד היום, טיפל בנושא זה, בהיבט החונכות ובהיבט של תמיכה ברכזים

הכלכליים, יוחנן לוי. רכזים ממונים בשכר, ויש לסייע בידם. אנו רוצים

שתהיה רציפות בתוצאה, ואיננו רוצים להפסיד את יוחנן לוי בשני תחומים:

הוא משוגע כעניין , וכן יש לו דחיפה לגבי תעשיה קטנה ובינונית. קיים

הנושא של עסקים קטנים בניהול חדשני, כמו ניהול חח"ד ומערכת just in

time. כמו-כן קיים נושא האיכות. על רקע זה, יוחנן לוי סרגה את הנושא

ע"י כניסה לרשות לעסקים קטנים.

כל הדברים לעיל נאמרים, כששנת 1994 מתוקצבת לגבי רשות לעסקים

קטנים בהיקף של 5.7 מליון ש"ח. התקציבים יעברו לרשות. ב-1993 ביקשנו

זאת, ועתה זה נעשה לצורך הרצה. היו 4 מליון ש"ח בבסיס. התקציב הזה

הוגדל השנה, והוא רץ והצטרף לתוכנית העבודה בשנת 1994 של תקציב

הסוכנות של 6.7 מליון ש"ח. ב-1993 עמדנו על 200 מליון ש"ח מצטבר, וב-

1994 אנו בונים על 300 מליון ש"ח. יש להביא את הבנקים למערכת חשיבה

מסויימת בנושא, וזהר תהליך חינוכי ולא תהליך הקררה בן-לילה. לכן

היינו צריכים להשקיע מאמץ, וכיום התהליכים הם הרבה יותר אפקטיביים

ממה שהיו בשנה קודמת. בשנה קודמת יכול להיות שמידת הבררנות הפלתה

עסקים בעלי סיכוי לרעת בהבנת התוכנית העיסקית שלהם והרצינות של

התוכנית העיסקית. כל הדברים, שנאמרו עד עתה, היו בנושא הפעילות.

כיום, אנו נמצאים בשלב, בר הרשות מכינה את התקנות שלה, ואת

החקנות האלה נצטרך להעביר. לרשות יש צוות היגוי, אך היא עצמה עדיין

לא קמה, כי באופן פורמלי יש להקים רשות. הרשות קמה כעמותה. כשם שמכון

היצוא קיים היום לעמותה והוא מהווה מכון ייצוא, רשות זו תהיה רשות

לעסקים קטנים שתהיה עמותה. את תקנות הרשות אנו מעבירים היום, כדי

שחועברנה ליועצים המשפטיים לאישור. ברגע שהן מאושרות כתקנות, נוכל

לרשום את הרשות לעמותה, להקימה ולהתחיל לתפקד. בינתיים, היא מתפקדת,

כי צוות ההיגוי שיעמוד בראש העמותה כבר קיים והוא מתחיל 'להריץ' אח

הנושא, שהרי מישהו צריך לכתוב את התקנות ומישהו צריך לפעול בשטח:

השטח לא מחכה לנו, והדברים קורים. לצורך נושא זה ביקשנו העברת



תקציבית כבר השנה, כדי לתת לעסק הזה אפשרות לתפקד עד סוף 1993.

למעשה, אתם מורידים מתוך תקציב החונכות את הסכום של 2 מליון ש"ח

ומעבירים אותו מתמיכה ספציפית בעסקים קטנים למינהלה.

ראשית, אינני מעביר זאת קודם כל למינהלה, לי אנו צריכים להקים

מט"ים. השנה התחלנו בהקמת 3 מט"ים. הקמת מט"י , בתקציב שנתי לבד,

צריכה לעלות מאות אלפי שקלים. היות ואנו לא מדברים על שנה שלמה, כי

אנו מבקשים להקים את המט"ים עכשיו, זהו נתח של השנה. שנית, לדאבוני,

תקציב החונכות השנה, כתוצאה מעכבות של קריטריונים, לא נוצל במלואו.

אנו עברנו שני שלבים, כדי להביא את התקציב הזה לידי מימוש:

ראשית, לא אישרו לנו לעסוק בחונכות במרכז הארץ, ובעסק הקטן נושא זה

הוא חסר משמעות. האם אכפת לי אם זה נמצא במזכרת בתיה, בחיפה או

בשלומי?! אין כזה שום משמעות. ואז, שיחררו לנו את זה מאד מאוחר.

שנית, רצו שנלך רק למקומות, בהם האבטלה הממוצעת המוכרת איננה מתחת ל-

8% גם זה אבסורד, כי אבטלה ממוצעת של 8%, לפי נתוני הלשכה, משתנה

מפעם לפעם, ואנו חשבנ ו שאנו צריכים ללכת לכל המקומות גם אם האבטלה

היא ה7% וזה בכלל לא חשוב. אני רואה מה שקורה באופקים. ירדנו באופקים

ברמת האבטלה ל-8%, אך כיום אנו נמצאים ברמת אבטלה של 6?13.5. אם "עוף

הנגב" יסגר, נגיע גם ל-15% ברמת האבטלה. לכן , עובדות אלה לגבי האבטלה

הן חסרות משמעות מבחינתנו. גם את החסם הזה עברנו. לדאבוני, על רקע

זה, נוצרו לנו עודפים בתקציב החונכות. הלוואי והייתי בא אליכם להגדלת

תקציב. לכן, מאחר וישנם מקורות, ברצוננו לנצלם ללא הגדלת תקציב.

ברצוננו להקים מט"ים נוספים עוד השנה. אנו בפיגור בהקמת מט"ים. שלושה

מט"ים צריכים לקום השנה.

באלו מקומות צריכים לקום מט"ים?

אם אינני טועה, התחייבנו להקמת מט"ים השנה, תחילה לגבי איזור

בית-שאן, הגליל המערבי ואיזור התענך.

בעקרון , אתה צודק, אם כי עתה התחלנו סקר שיבדוק את הדברים האלה,

שכן לדעתנו תחילה יש לחשוב ולאחר מכן לעשות. עד היום לא היתה שיטה

לגבי השאלה היכן להקים מט"ים. מט"י הוקם היכן , שבמקרה, היתה יוזמה של

מקום מסויים או ששכנעו את המקום בצורך במרכז כזה. זה עתה הוקם מט"י

ברעננה, ונשאלתי מדוע הוקם מט"י דוקא שם. התשובה לכך היא, שברעננה

הוקם מט"י, כי ראש עירית רעננה הסכים להקמת מט"י לפני ראש עירית רמת-

גן .

בירושלים יש את המט"י היחידי , שבו עומדים לרשות הקרן של הגוף הזה

כ-7.5 מליון ש"ח, שהסוכנות העמידה לטובת הדבר הזה לקרן הלוואות

הצמודה למט"י . כלומר, האדם אפילו לא הולך לבנק דיסקונט או לבנק פיתוח

תעשיה, אלא הוא מסוגל במהלך פתיחה לנצל את הקרן הזו. דרך אגב, כנראה

שאחוזי הפדיון שלו הם טובים, כך שהקרן הזו נשמרת.

ברצוני להיות הוגן ולחסוך זמן ליושב-הראש ולומר דבר מה לגבי פניה

מספר 9 029 בעניין משרד החינוך והתרבות, שהתחלנו את הדיון בה קודם

לדיון בפניה מספר 0298 לגבי משרד התעשיה והמסחר, אפשר לסחוב את הדיון

לגבי משרד החינוך 'צד השעה 15:00. אני מתכוון לגייס חברי-כנסת

מירושלים, וישנם אנשים שמחכים. חבר-הכנסת בנימין בגין כבר נמצא כאן .

אני מוכן להביא אח הנושא להצבעה ולהפילו. אם בזאת אתם רוצים, אגייס

מישהו ותתקיים הצבעה. אני מציע למשרד החינוך והתרבות לדחות את העניין

ולסיים את הסוגיה.

אני מציע, שלא תגייס אנשים. בשיטות כאלה כולנו יכולים לפעול.

מר בהט, מהו הפרופיל והחחך של מקבלי ההלוואות? כמה מהם עולים

חדשים? כמה מהם אנשים שמחליפים עיסוק בעיסוק? כמה מהם צעירים יותר או

מבוגרים יותר? כיצד הדבר הזה פועל?

לגבי הלוואות, למשל, אחת הבעיות היא שעד היום לא היה בארץ מישהו

שעיסוקו היה עסקים קטנים. היו 30 גופים, שכל אחד מהם עסק גם בעסקים

קטנים, אך אצל אף אחד זה לא היה בעדיפות ראשונה. אחת התוצאות היא,

שלא רק שאין מדיניות חד-משמעית ברורה וכל אחד מושך לכיוון אחר, אלא

שגם אין נתונים כמו שצריך. אתן לכם נתונים על הקרן החדשה של 300

מליון הש"ח. הוכרז עליה לפני חודשיים, והיא החלה לפעול לפני חודש

וחצי. עד יום רביעי האחרון , בימים האחרונים, אושרו 83 הלוואות: 81

בבנק דיסקונט, שתי הלוואות ראשונות היו בבנק אוצר החייל ובנק המזרחי

מחחיל לעבוד השבוע בצורה מעשיח בעניין . חשוב לציין , שגובה הלוואה

ממוצעח הוא 213 אלף ש"ח, שכן פירוש הדבר שחהלוואות 'בגדול' הן קטנות.

אם ההלוואה היא ל-5 שנים, אזי זה צמוד + % 3.5. נושא הון חוזר הוא אחד

הדברים החשובים בקרן הזו, ולא צריך בטחונות חיצוניים. בנוסף, אפשר

לקבל גם הון חוזר, וזהו אחד הדברים שבנקים לא נותנים, שכן בדרך כלל,

כשאין בטחונות, יש למשכן את הכל: הבית, המכונית וכו'. תנאי בהלוואה

הוא שמדובר בפריים פלוס, שזה משתנה.

אין חובה, שתהיה אחידות בין הבנקים, ואתן לכם דוגמא כמה זה חשוב.

דרשנו ללכת על 4 בנקים לפתוח, והחשב הכללי אישר בינתיים רק שלושה.

היו בנקים, שלא הסכימו, למשל, לתנאי הריבית, שהחשב הכללי לוקח חצי

אחוז, והתחילה תחרות מעניינת מאד בין הבנקים. בנק הפועלים יצא אתמול

בתוכנית, שבה הוא לא רצה את הערבות הממשלתית כדי להתחרות. הוא אמר:

אתם לא נותנים לי. אני עושה זאת אחרת. אינני יודע כיצד תסתיים

התחרות, אך היא בריאה מאד לטובת העסקים הקטנים, כי פירוש הדבר שבנק

הפועלים עחה יתחיל להתארגן אצלו לעבודה מול עסקים קטנים. עד היום,

המצב היה שאם היה לך כסף והיו לך בטחונות, קיבלת הלוואה מהבנק. אם לא

היו כך בטחונות, לא קיבלת הלוואה. נתי שדוני דיבר על כך, שחינוך

הסניפים, לעבוד מול תוכנית עיסקית ומול פוטנציאל, ולא בהכרח מול

בטחונוח, הוא תהליך. בנק הפועלים, למרות שהוא לא בעסק, נכנס אף הוא

לכאן , לחגיגה, ופירוש הדבר שזהו מנוף שמניע הרבה יותר.

ההפתעה הטובה, לגבי 83 ההלוואות, היא בנושא החלוקה. % 39 מחוך 83

ההלוואות היו בענפים שמוגדרים לייצור חעשייחי, וזה הרבה יותר ממה

שצפינו. היתר מחתלק שווה בשווה בערך בין מסחר ושירוחים. מחוך 83

ההלוואות רק 10% עולים חדשים והיתר הם ותיקים. ב-30% מתוך אותן

הלוואות מדובר בעסקים חדשים וב-% 70 מהן מדובר בהרחבות עסקים. בקרן

הקודמת קיבלו 700 הלוואות בבנק לפיתוח התעשיה, 600 הלוואות בקרן

קלרידג' דיסקונט, כשמתוך מקבלי ההלוואות היו כ- 16%-17% עולים חדשים.



רוב ההלוואות היו יחסית קטנות.

כל הלוואה היא ללקוח אחד, ואין מדובר בלקוח אחד שקיבל מספר

הלוואות.

כל הלוואה היא ללקוח אחד. אחד הדברים, שאנו מנסים להכניס למערכת,

הוא הגדרת "עסק קטן". גם זה לא לגמרי מקובל בארץ. יש מי שדוחף בנושא

זה למעלה, ויש מי שרוצה להצטמצם כלפי מטה. אנו מציעים פשרה מסו י ימת.

את כל הדברים האלה הרשות צריכה לעשות.

בצוות שבא לישיבת ועדת הכספים עם השר, אמרתם לנו: הפסיקו את

הדיבורים והביאו ביצוע. סיפרנו, שישנה ועדה שבוחנת את הנושא. ראשית,

ברצוני להגיש לכם את דו"ח הוועדה והמלצותיה. שנית, חלק מהמסקנות

נידונו בצוות של ראש הממשלה, שר התעשיה והמסחר ושר האוצר, וגובש

מסמך, חתום ע"י שלושתם, שמאמץ לביצוע מיידי חלק מההמלצות. לא כל-

ההמלצות אומצו , ויש עדיין הרבה מה לעשות ולהיאבק. מסמך זה חתום ע"י

ראש הממשלה ושני השרים, והוא מעיו צ'רטר להתחלת פעולה. בעקבות כך,

הקים שר התעשיה והמסחר צוות הקמה ואמר לו: עשו שני דברים - ראשית,

דאגו אכן להקים את הרשות על-פי העקרונות שנקבעו. שנית, התחילו לעבוד

כאילו אתם כבר רשות, כי עד שהרשות תקום, עד שהחוק והיועצים המשפטיים

יאשרו זאת, זה עשוי להימשך חודשים. התחלנו לעבוד, אך כדי לעבוד צריך

גם תקציב, ואני מבין שזה מה שאתם מתבקשים לאשר עתה. כאמור, אני מגיש

לכם עתה גם את המסמך בחתימת השרים.

שאלה טכנית - מדוע ההקטנה, שנעשית בחונכות, נעשית בתקציב,

וההגדלה נעשית בהרשאה להתחייב?

זה יחייב העברת עודפים מחוייבים מ-1993 לתקציב 1994, כי ההרשאה

להתתייב מסמנת שאנו בהוצאה בשוטף.

עתה, אתם מקטינים את התקציב בפועל בחונכות. זה רשום בהרשאה

להתתייב.

חבר-הכנסת מאיר שטרית, אינך קורא זאת נכון . מדובר בהוצאה.

האם שמתם לכם יעד או מטרה כלשהם לגבי מספר העובדים שיש להוסיף

למשק בשנה הקרובה?

ראיתי את המספר 30 אלף ב-5 תוכניות פיתות כלכלי שונות לחלוטין זו

מזו. גם אני יכול לומר "30 אלף", אך ברצוני להיות רציני. אינני יכול

לומר את הדבר בצורה חד-משמעית, ואני רק יודע שבממוצע הדרך הזולה

ביותר והמהירה ביותר, וזה הוכח, להוסיף מקומות או למנוע פיטורין , היא



שילוב של חונכות, ליווי מקצועי וכסף קטן שאתה שם. לכן , מדובר כאן על

אלפים. צר שלא תהיה כאן תוכנית פעולה ונתונים מקצועיים רציניים, לא

יהיה זה רציני אם אנקוב במספר כלשהו .

אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 0298.

ה צ ב ע ה

פניה מספר 8 9 02 התקבלה.

היו "ר ג' גלף

פניה מספר 8 029 אושרה.

קיראו לנו בעוד שנה, ונבוא לדווח על הנושא.

אנו נזמין אתכם לישיבת הוועדה בנושא אף בטרם תחלוף שנה.

נתי שרוני, אנו קיימנו דיון לפני 4-3 שבועות בעניין חוק עידוד

השקעות הון (איזורי עדיפות לאומית). באותו דיון התקבלה האדרה של

"ישובים על-פי דין". התפתח ויכוח בין משפטנים, וישנה תביעה לשנות את

השם. למיטב ידיעתי, שינוי השם ל" מועצות איזוריות ומקומיות" הוא צמצום

של התחולה. מישהו שם סבר אמר: אם אנו נסכים, ובמילה "אנו" הכוונה היא

למשפטנים, אז זה בסדר.

האם כוונתך, שהמשפטנים יסכימו ביניהם?

כן . ביקשתי ממר דמביץ, והוא קיבל על עצמו לראות שלא יהיה שינוי

בנושא זה. נתי שרוני, האם אתה מודע לנושא זה?

אני שומע זאת פעם ראשונה.

למיטב ידיעתי, ההגדרה "מועצות איזוריות ומקומיות" מצמצמת, לעומת

"על-פי דין". וזאת, מכיון שעל-פי דין ישנם מקומות שהם לא מועצות

מקומיות ולא איזוריות, למשל ישובים שאין להם מעמד מוניציפלי או

ישובים בהקמה שעדיין אין להם מעמד. אני מבקש להישאר נאמנים להחלטת

הוועדה.

בקשתו של חבר-הכנסת חיים אורון מקובלת עליי . אין לשנות את הדבר



בלי להביא זאת לכאן . אני מבקש מהמנכ"ל לבדוק זאת. נתי שרוני , האם אתה

מקבל זאת על עצמך?

אני, בודאי, אעביר את הבקשה הזו הלאה.

הפניה הבאה על סדר יומנו, פניה מספר 0192, עוסקת בהעברת 1,000

אלפי ש"ח בהוצאה, מתקציב עתודה לקידום תשתית שיווקית לתקציב ארגון

תוכניות שת"פ.

המטה לקידום עסקים במשרד התעשיה והמסחר היה מתוקצב מבסיס של 8.1

מליון ש"ח. כל תפקידו של המטה לקידום עסקים הוא לעמוד מול הנספחים

שלנו, מול כל הגופים שאיתם אפשר לעבוד מול משקיעים זרים, במגמה ליצור

צינור עבודה של ליווי המשקיע בארץ ויצירת כתובת למשקיע. הכל מטופל

דרך חו"ל, ולא בארץ. אין לו שום גרוש מתקציב מדינת ישראל, מלבד, אני

חושב, 150 אלף ש"ח.

אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 2 019.

הצבעה

פ נ י ה מס י 2 019 התקבלה.

:

פניה מספר 0192 אושרה. אני מאחל למשתתפים בדיון על פניות מספר

0298 ו-0192 חג שמח ושנה טובה.

עתה, נחזור לדון בפניה מספר 0299, בעניין משרד החינוך והתרבות.

אני מציע לדחות את הדיון בעניין זה עד יום שני הבא, ואולי עד אז

נסדיר את העניין. משרד החינוך 'תוקע' את העניין הזה בסוונה. אינני

רוצה 'לתקוע' את העניין בכוונה. ישנה ישיבת ממשלה ביום ראשון . אני

מתכוון להעלות את הנושא פעם נוספת, פדי לנסות ולסיים את הפרשה הזו.

דרך אגב, בדקתי את הנושא וקרית גת אכן הגישה בג"צ, כדבריי, ועל סמך

הגשת הבקשה הכניסו אותה לטיפול. כאמור, אם ברצונסם להישאר כאן עד

השעה 16:00 ולעבור על כל סעיף וסעיף בבקשת שלפנינו, אני מוכן לכך.

חבר-הכנסת מאיר שטרית מבקש להמשיך את הדיון ביום שני, וכך יהיה.

מבחינת פרוצדורלית, ביום שני אנו נצביע בכל מקרה על נושא זה. אם תהיה

רביזיה של אחד הצדדים, ההצבעה לגביה תתקיים ביום שלישי .



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מס' 39). התשנ"ג-1993

לפנינו מונח צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון

מס' 39), התשנ"ג-1993, בעניין צינורות לקידוחי נפט וגז וצינורות

רגילים.

י י בו -יהונתן ;

על-פי צו המכס, ישנה אבחנה במיסוי צינורות רגילים לעומת צינורות

המשמשים להובלת דלק וגז, צינורות המובילים דלק וגז פטורים מהמס, אם

הם אכן משמשים למטרה הזו. התברר לנו, מתוך ידיעה, שצינורות, שמגיעים

לארץ ומשוחררים על-פי ההגדרה "משמשים להובלת דלק וגז", משמשים גם

לשימושים אחרים, דהיינו להובלת מים.

כלומר, רימו את המכס.

י י בו -יהונתן ;

אינני אומר, שרימו את המכס. מצאו פירצה בנושא. על פי ההגדרה הזו,

שיחררו את הצינורות להובלת דלק וגז וכך למעשה נהנו מהפטור, וזה דבר

שאנו לא התכוונו אליו . ההגדרה שלנו איננה במסגרת הפטור המותנה, שאנו

נוהגים לעשות במכס. כשעשינו את ההגדרה הזו, חשבנו שאלה הם צינורות

מיוחדים עם הגדרות תקן מאד מיוחדות. מסתבר, שמביאים צינורות כאלה

ממדינות שונות, מארצות שלישיות, וחשבנו שהתקן הוא חמור מאד ולכן

הצינור הוא יקר מאד. לכן , הבעיה של פיקוח שלנו לא צריכה להיות, היא

לא מתחייבת והיא לא רצינית. אבל, העובדוח טפחו על פנינו, ולכן מה

שעשינו כאן הוא, שהגדרנו את הצו כפי שאנו מגדירים כל צו על-פי

הנתונים שאנו עושים בפטור מותנה אך בצורה ספציפית ברורה ומיוחדת.

יהיה פטור, רק אם הצינורות האלה משמשים לצינורות להובלת דלק וגז.

כלומר, על הצינורות לשמש להובלת דלק וגז, ולא ייאמר שמדובר בצינורות

שמסוגלים להוביל דלק וגז כפי שזה קיים היום.

מדוע כדאי למישהו להביא צינורות להובלת דלק וגז, שהם יקרים יותר,

לשימוש להובלת מים?

ראשית, אין על זה מיסים, ושנית זה עדיין זול יותר כי מביאים זאת

מארצות שלישיות. עובדה היא, שמייבאים, ויש לנו מידע על כך. כיום,

המכס הוא 28.2% ו זה מכס גבוה, בהשוואה לצינור רגיל. יש מכס על זה, כי

במסגרת החשיפה אנו מגינים על הייצור המקומי, על-פי אוחה שיטה של

חשיפה שתוך 5 שנים המס יורד. היום, אנו נמצאים בשיעור מס של 28.2% מ-

1 בספטמבר 3 9 19.

נמצאות כאן שתי משלחות: משלחת של נציגי היבואנים ומשלחת של נציגי

היצרנים. אני מבקש, שמכל משלחת יהיה אחד שיציג את הנושא.

יכול להיות, שיותר משני אנשים יבקשו לאמר דברים, שכן ישנם אנשים

שמבינים טוב יותר את הנושא מבחינה טכנית, וישנם שמבינים טוב יותר את

הנושא מבחינה חוקית. כשיש שאלה לגבי מצב טכני, צריך להסבירה איש

טכני.

בשלב זה, כשאין שאלות בנושא, ידברו שני נציגים בלבד: אחד מכל

משלחת.

אני עורך-הדין שדות, אשר מייצג את היבואנים. אתחיל לדבר על המצב

החוקי . מה שנאמר כאן איננו מדוייק. איננו רוצים לפגוע מלכתחילה

ביצרנים, ואנו מוכנים שהם יקבלו את ההגנה. אנו בעד הגנה על יצרנים

מקומיים, אבל איננו בעד זה שההגנה תינתן בצורה כזו שהיא סוגרת כל

מיני פתחים. היצרנים אמרו, שלגבי צינור בגודל מסויים, הם רוצים הגנה,

כי הם מייצרים אותו. לגבי מה שעד עתה הם ייצרו, אנו מוכנים להגן עליו

ולעזור להם. אבל, על הסעיף להיות מוגדר כמו שצריך. מה שקורה כאן הוא,

שאם מישהו רוצה לרמות את המכס, הוא ימשיך היום לרמות את המכס. מהו

פטור מותנה? - אם אני יבואן , אני מצהיר בהתחלה, כשאני מקבל את הסחורה

והיא משוחררת, שהצינורות ישמשו להובלת נפט. לאחר מכן , מכרתי את

הצינורות לחברה לכימיקלים, כדי שזה ישמש להובלת גז או נפט אך החברה

השתמשה בזה למים. ליבואן, אני צריך לסגור את עיסקי אם אינני רוצה

לרמות. אם ברצוני לרמות, לא יהיה אפשר לבדוק זאת, כי אחר כך הצינורות

ייקברו באדמה. אם רוצים כבוא ולומר, שיבואנים לא יכולים יותר לייבא

צינורות כאלה, אני מבין זאת. אם זה מה שרוצים, אז שיקחו את כל

היבואנים ולא ייבאו יותר צינורות כאלה.

אתן דוגמא ממקרה שהיה לנו, בו רצינו להגן על תוצרת הארץ ומצאנו

פתרון . לדעתי, יש למצוא כזה פתרון , אך החוק, כפי שהוא כיום, איננו

ברור, איננו בהיר והוא ניתן לעקיפה. אני מדבר על התיקון ואני מתייחס

כמה שנאמר עד עתה. אנו בעד עשיית תיקון מסודר שבהתלט יתן הגנה.

הצינורות הקודמים הובדלו בגדלים מסויימים, וכוונתי היא לצינורות

הרגילים להובלת מים. כעת, כל צינור שיובא להובלת נפט או גז ישלם מס

גבוה יותר, בזמן שלגבי צינורות קודמים שיובאו מארצות שלישיות שילמו

מעל לגודל מסויים רק 11% התוצאה היא, שאם אייבא צינור לגז או לנפט,

אפילו אם אשתמש בו למשל למים, הוא ישלם 33% . לא זו המטרה.

אני מבין , שאין חילוקי דעות בין היבואנים ליצרנים באשר לצורך

למנוע ממי שמביא צינור לצורך חיפושי נפט להשתמש בזה להובלת מים. מר

שדות, אתה אומר שהתיקון שלפנינו הוא פרובלמטי. אתה לא חולק על כך

שישנה בעיה. מה אתם מציעים לפתרון.

הצענו, בכתב, שתי הצעות, שהראשונה היא שאם יבואן מייבא צינורות

ומוכר אותם לאנשים שמשתמשים בגז או בנפט, הנושא יירד מעל הפרק והוא

לא חייב י ותר דבר.

כאן נמצאת הפירצה, שכן אתה כיבואן עלול להשתמש בצינורות בניגוד

לתקנה.

יבואן לא משתמש בצינורות כלל.

אם אתה, כיבואן , היית מביא את הצינורות למי שמשתמש בהם שלא

למטרתם, הוא עובר תקנות המכס והוא היה עומד לדין . הפירצה בחוק

היא, שאתה, כיבואן, מביא את הסחורה ומוסרה לצד שני, ואותו צד שני

משתמש בה למשהו אחר בלי ידיעתך.

הוא עושה בזה מה שהוא רוצה, ואני לא יודע על כך, כאמור, הצענו

שתי הצעות בנושא. ראשית, הצענו לכתוב:"בתנאי שיימכר למי שעוסק בהולכת

גז או נפט, או שישמש כאמור". החלק הראשון אומר, שאם אני יבואן המוכר

את הסחורה לאדם אחר, עליי לדאוג שהיא תימכר למי שעוסק בהולכת נפט

וגז. החלק השני של ההצעה, "ישמש כאמור", בא לומר שבמקרה שאדם עוסק

בגז או בנפט ומייבא לעצמו את הסחורה, עליו להשתמש בה רק להובלת גז או

נפט. אחרת, הוא יוכל להשתמש בזה להובלת מים.

אתה מציע, שהיבואנים יוכלו למכור צינור כזה ללא מכס רק למי שעוסק

בהולכת גז.

בהחלט, כן , ומדובר על הובלת גז או נפט. אם זה לא יהיה כך, הוא

ישלם את המס המלא. אבל, אם הוא מוכר לעוסק בהובלת גז או נפט, אז אני

הורדתי ממנו את האחריות. כיצד אני יכול לעקוב אחריו?

אבל, איו זח אומר שיש לפטור את הקונה מהיבואן מאחריות.

נכון . אם תימצא דרך למצוא את הצד השני, הקונה, אין כי בעיה כלל.

יכול להיות מקרה, שאני אמכור את הצינורות למישהו, הוא יתחייב לי לגבי

השימוש, אך לאחר מכן הוא ישתמש בסחורה למשהו אחר.

ברצוני כדי יק בנושא זה. מר שדות, השבת בחיוב על דברי יושב-הראש,

לגבי העובדה שיבואנים יוכלו למכור צינור כזה ללא מכס רק למי שעוסק

בהובלת גז, וזה לא מדוייק. אתה אומר, שזה צריך להימכר לאותו אדם

שעיסוקו בכך או גם אם לא עיסוקו בכך בתנאי שישמש להובלת גז או נפט.

יש לכתוב, בניסוח שהצעת, "וישמש" ולא "או ישמש".

אסביר מדוע אין לעשות את מה שאתה מציע. אני אומר, שאם עיסוקו של

האיש, שמייבא את הצינור, בהולכת גז או נפט, הוא יכול להשתמש בו למים,

כי יש אצלו אם הולכת מים. לכן , אני אומר, שבזמן שהוא ישמש כאמור אצלו

זה צריך להיות לגז או לנפט, אבל אצלי , כיבואן בלבד, הוא לא יכול לשמש

כזה. אין לכתוב, להצעת מר בן יהונתן , "וישמש" ולא "או ישמש", כי אז

מתנים על היבואן שני תנאים. אני אומר, שיש להתנות תנאי אחד לגבי



יבואן , שהינו איש המתעסק בהולכת גז או נפט, ותנאי שני יש להתנות לגבי

היבואן ,

כמייצג יבואנים, מקובל עליך שאפשר למכור זאת אך והק למי שעיסוקו

בנפט וגז. בנוסף, מקובל עליך שיש להבטיח שאם הוא קנה אצלך הוא יהיה

חייב להשתמש בזה רק לגז או נפט ואם הוא משתמש למשהו אחר הוא ישלם מס.

נכון . אותו קונה הוא זה שצריך לשלם את המס. זהו דבר אחד שהוא

מוסכם.

מר בן-יהונתן , אני מבין , שזה נראה גם לך.

י' בן יהונתן ;

כן .

טענה נוספת היא, שהם מייצרים נניח צינורות מים בגדלים עד 2-1

צול והם יקבלו הגנה מלאה. אם אני מייבא צינורות להובלת מים, בגדלים

שמעל 2-1 צול, אני משלם רק % 13. הפריט של צינורות רגילים מחולק לפי

גדלים. ברצוני, שאף כאן זה יחולק לפי גדלים, כי יכול להיות שיהיה

כדאי לי לייבא, והרי זה טובת המדינה שלא יביאו צינורות לא טובים. יש

לעשות את החלוקה בהתאם לסעיף בנושא זה.

אתה מדבר על סעיף אחר. יצרני הצינורות, האם ההצעה, שהיבואנים

יכולים למכור ללא מכס רק למי שע.יסוקו בהובלת נפט וגז ושהאיש שיקנה

זאת יכול להשתמש בזה רק להובלת נפט וגז, מקובלת עליכם?

זה מקובל עלינו כמו שאתה מציג זאת, ולא כמו שמר שדות מציג זאת.

התיקון אומר את הדברים האלה.

מר דמביץ, האם אפשר לראות כאן נוסח משפטי כלשהו? .

אני מודה, שאינני רואה זאת כאן . אני מכיר את זה די הרבה זמן ,

ואני עדיין לא מבחין בדקות שרוצים להביע. אבל, אני מוכן לשבת עם

עורך-הדין יוסף שדות ועם החברים ולהגיע למשהו. לרעתי, מן הראוי לתת

גם לנציג המכס להשיב על כך. הרי זה איננו הפרט הראשון , שבו המכס דורש

חנאי של שימוש. המכס יודע כיצד לפקח על כך שהשימוש הוא בהתאם למה

שכתוב בצו. אינני תופש עדיין במה השתנה סעיף זה מכל הסעיפים האחרים.

אבל, יכול להיות, שאם כולם מסכימים לשינוי, אהיה מוכן לתת את ידי

לכך.

שמי עודד שוזר, ואני מנכ"ל חברת "צינורות המזרח-התיכון ", שהיא

יצרנית צינורות הפלדה הגדולה ביותר בארץ. אני מייצג את והיצרנים.

ברצוני להציג, בקצרה, רקע כלשהו לנושא ולפרט מעט. בתוכנית החשיפה

בספטמבר 1991 הוחלט, בניגוד למה שהיה לפני כן , לאפשר ייבוא מארצות

שלישיות. לפני כן היה צורך ברשיונות ייבוא, ובדרך כלל לא קיבלו

רשיונות ייבוא עבור ייבוא מארצות שלישיות. עתה, התוכנית קבעה, והיא

נקבעה בשיתוף פעולה איתנו, ביחס לענף צינורות הפלדה, שיעור מכס של

40% על ייבוא צינורות פלדה, כשהמכס הזה מופחת בהדרגה ב-5 שנים עד

לשיעור סופי של 12% מס. לגבי קבוצת צינורות קטנה, שאלה עיקר הצינורות

עליהם מדובר כאן , קבעה תוכנית החשיפה 12% מס כמס התחלתי ולאחר מכן

ירידה ל-8% מס סופי לאחר 5 שנים.

מה שקרה מיד לאחר ספטמבר 1991 הוא, שקבוצת יבואנים, שאני מעריך

שעו"ד שדות מייצגה כאן , מצאה דרך או פירצה שמאפשרת לייבא ארצה

צינורות פלדה ממדינות שלישיות ללא תשלום מכס בכלל, כשהצינורות האלה

מובאים על פרט מכס של צינורות להובלת נפט וגז. היבואנים, שמיוצגים

כאן , מייבאים מאז ארצה צינורות לא להובלת נפט וגז על פרט מכס של

צינורות להובלת נפט וגז ללא תשלום מכס. היקף הייבוא גדל בסעיף הזה

עשרות מונים, ולא היה מצב כזה הרבה שנים קודם. לנו, כיצרנים, נגרם

נזק אדיר - הפסד מכירות, הפסד הכנסות, הפסד זמן . אנו רצים כמו חברת

בילוש. מעבר כזה, תוכנית החשיפה באה ונתנה לנו 5 שנים של פסק זמן

להתארגנות. כמו כן , אישרו לנו סידרה גדולה של השקעות במליוני שקלים

להתייעל ולהביא את עצמנו למצב שבתום 5 שנים נתמודד כראוי. עתה,

המציאות הזו טופחת על פנינו, והתיקון הזה, שאנו ביקשנו כאן ושנעשה

כאן על-ידי המכס, בא לתקן עיוות שקיים שנתיים. אנו מבקשים, שהעיוות

הזה יתוקן ו שהסעיף הזה יאושר.

האם אתם אינכם מייבאים צינורות?

אנו מייבאים צינורות, שאיננו מייצרים.

מ' שטרית;

אם כך, על מה אנו מגינים?

ע י שחר;

אנו מייבאים צינורות שאיננו מייצרים, ועל כך איו מכס. על מה שלא

מייצרים במדינת ישראל אין מכס. מכיון שיש ייבוא אדיר במחירים נמוכים,

אני ירדתי מחלק מהיצור ואני משלים את זה בייבוא. בשנת 1992 היה מחזור

של 170 מליון ש"ח, שמתוכו הייבוא הוא זניח - אולי 3 מליון ש"ח. בשנת

1992, נדמה לי שקנינו ב-3-2.5 מליון ש"ח, כשחלק מהייבוא הוא גם

צינורות שלא ייצרנו בעבר וזה משלים את הסל. כיום, יש קטע; קטן של

צינורות, שלאחר ספטמבר 1991, מכיון שישנה חשיפה אנו בהדרגה מפסיקים

לייצר, והשקענו בקווים אחרים על מנת להשלים את החסר במקומות אחרים.

מהו הערך המוסף של ייצור צינור?

לגבי הצינור השחור, בדרך כלל חומר הגלם הוא , וחומר גלם הוא

תמיד ייבוא. בצינור עם עטיפות והגנות אחרות חומר הגלם הוא מעט פחות

מ-50%, כי יש לו ערך מוסף גבוה יותר.

מר שחר, דבריך מעניינים, אך מה שעומד בפנינו, אם אני מבין נכון ,

אין לנו ויכוח עם הדברים ואנו מסכימים, אך אל

תעשו אותנו אחראים למעשי הקונה. קיבעו, שאנו יכולים למכור אך ורק

למובילי נפט וגז והוסיפו את האחריות שהם לא יכולים להשתמש. לזה, אני

מבין , שגם לכם אין התנגדות.

לא, אך אנו ביקשנו פטור מותנה, וכך זה אושר. ברצוני לומר, בניגוד

למה שנאמר כאן , שכל יבואן יודע מצויין למי הוא מוכר ולאיזה יעוד

הצינור הולך. אין דבר כזה, שמכרתי לאחד והוא עושה בזה שימוש נוסף.

כולנו בשוק הזה, גם הם וגם אנו, יודעים מצויין מי צריך את זה באמת

להולכת נפט וגז. אי אפשר להגיד: לא ידעתי למי זה הולך, זה קבור באדמה

ואי אפשר לזהות. לכן , בא הפטור המותנה, שזה הדבר הפשוט ביותר. אתה

תתחייב שמכרת את זה אכן לאחד שמשתמש בזה להובלת דלק וגז, ואם אתה אדם

ישר אין לך מה לפחד כלל.

מהו נוסח הסעיף כיום?

נוסח הסעיף כיום הוא: "צינורות מהסוג המשמש לקווי צינורות נפט

וגז. בתנאי, שהוא משמש כאמור...". יש לנו את המושג פטור מותנה. ישנם

הרבה סעיפי פטור מותנה במכס, והם מנוסחים בסגנון הזה. המערכת בנויה

על-פי כללים, והיא נבדקת על ידינו בשני אופנים: בצד של המסמכים, ובצד

הפיזי. יבואן , שמביא סחורה מסוג כזה, מגיש ערבות למכס ונהנה מאותו

פטור אם הוא עומד בתנאי אותו פטור. כלומר, ישנה בקרה על-ידינו וישנה

ערבות של היבואן. אחרת, אנו לא נעמוד בזה. ישנם כללים בנושא, וזה לא

דבר חדש. כך אנו עובדים וכך נוכל להמשיך לעבוד בתנאים הקיימים.

במה נושא זה שונה מכל מיני פטורים מותנים של חומר גלם וכו'?

למשל, מי שמקבל אישור להבאת סוכר כדי להעביר זאת למפעל לעמילן ומשתמש

בזה לשוקולד עובר על החוק. ישנם מאות חוקים כאלה. אותו מנגנון שקיים

שם יהיה קיים גם כאן . מהו ההבדל בין נושא זה לדברים אחרים שאישרנו?

עכ-פי הנוסח, שמציעים היבואנים, האומר: "...אם ישמש כאמור", אם

היבואן קנה צינורות לנפט ומכר אותם לגורם שני ואותו גורם שני השתמש

בהם לדבר אחר, היבואן אחראי.

הוא מתחייב על כך. אחרת, נאבד את הדברים.

מבחינה משפטית, זה לא בדיוק כך. כל פטור מותנה צד היום קיים לגבי

היבואן שמייבא לעצמו למעשה, ואז ניתן לבדוק אם הוא השתמש בזה. זה לא

נעשה לגבי איש שהוא יבואן רגיל, כלומר, כל הפטורים המותנים הם אחרים.

אספר על מקרה, שבו דוקא עזרתי למכס בדבר מסויים. בעבר, היה נושא של

ייצור נורות. הסתבר שעשו, בזמנו, תיקון בערך כמו התיקון של המכס

היום. רצו להגן על יצרן שייצר נורות. אוף תאורה היה פטור, ואם מישהו

ייבא אוף תאורה עם נורה אחת בהתאם, היתה הנורה פטורה כי אוף התאורה

היה הדבר העיקרי. אבל, היו יהודים חכמים כמו כאן . אני מסכים כדברים

שנאמרים, ואני רוצה למנוע את זה.

מה קורה אם היבואן מחתים את הקונה על התחייבות שישתמש בזה להובלת

דלק וגז?

י' שדות;

זה לא 'מכסה' אותו מבחינה חוקית. למכס יש תביעה ליבואן, והיבואן

ילך לתבוע את האדם שלו מכר. יכול להיות שאותו אדם שקנה יפשוט את הרגל

או משהו דומה. אינני יודע מה יקרה. בכל מקרה, למכס יש תביעה נאד

היבואן. אם יש לתקן את הסעיף הזה, יש לתקנו מראש. אבר נשב יחד ונתקן

את זה, ואין בעיה, שכן אנו, בהחלט, רוצים למנוע עקיפה.

לגבי הדואמא של ייבוא הנורות. אנשים בארץ לקחו אוף תאורה עם

פלואורוסצנטים והביאו גוף תאורה עם 8 פלורצנטים, וכמובן שה-6

הפלואורוסצנטים היו פטורים. הם שלחו חזרה את גוף התאורה לחו"ל

והורידו את הפלואורוסצנטים, והביאו חזרה עוד אוף תאורה עם 8

מהיום ישלמו הכל לפי הנורה. אני יצגתי

אני מייבא מנורה שהיא סאורה למכירה

על המדף. אוף התאורה עולה 100 דולר והנורה עולה חצי דולר. האם בגלל

זה מחייבים אותי לגבי כל אוף התאורה? האם זו היתה הכוונה? המכס אמר

לי, שאני צודק, והציע למצוא פתרון . ישבנו, מצאנו פתרון , תיקנו את

הסעיף כמו שצריך היה וכך נפתרה הבעיה. אם כאן כל שאני מבקש הוא לתקן

את הסעיף.

היו"ר א' גל;

בדבריי הבאים אני פונה למוזמנים. אתם עושים שאיאה, שכן הבעיה

איננה מה אתם רוצים לומר, אלא מה לנו חסר כדי להבין . אתם משתדלים כל

הזמן ללחוץ עלינו ולומר את מה שאתם רוצים, וזה לא רלוונטי. האם אני

יכול להניח, שלרודי דבש יש אפשרות לייבוא סוכר זול יותר?

לגבי סוכר, אין מס.

אם כך, אדבר על מקרים אחרים. מה קורה כשאדם מכר סחורה למישהו,

והקונה עשה בסחורה שימוש אחר. האם זה שמכר הוא האשם?

מי שמכר צריך לקבל עליו את האחריות על כך שהוא העביר את הסחורה

על-פי הכללים.

מה שנעשה בפועל הוא, שבדרך-כלל נעשית העברת בעלות מהיבואן

למשתמש, ואז כל הפיקוח עובר למשתמש והוא האחראי על הסחורה.

האם, במקרה כזה, תובעים את המשתמש?

כן .

מר שדות, אנשי המכס אומרים, שברגע שאתה מעביר את הצינור למשתמש,

הוא אחראי על מה שהוא יעשה עם הצינור ולא אתה.

מבחינה חוקית, זה לא נכון .

מר יפה אומר, שתהיה העברת בעלות.

מה ההבדל בין האנשים שצריכים את הצינורות להובלת נפט או גז לבין

יבואן? יבואן מייבא לעצמו קודם כל לסטוק, כדי שיוכל למכור את זה

הלאה. אתה צודק, לגבי מצב שבו זה נמצא במכס. אם הבאתי משלוח מסויים

לאדם מסויים, אתה צודק שכן אני מעביר לו את הבעלות. לכן , עשיתי את

התיקון הנוסף לגבי מי שמייבא לעצמו, כמו חברת כימיקלים. כדי למנוע

מאותו אדם להשתמש בסחורה למטרה אחרת, אמרתי, בנוסח שהצעתי, ייאו שישמש

כאמור". אני, כיבואן , צריך למכור למישהו שמשתמש, ואני מייבא כמות

גדולה ל-6-5 אנשים.

מ י שטרית;

האם אתה מסכים, שאתה אחראי על נושא זה, בזמן שהסחורה אצלך?

בודאי. כל זמן שהסחורה אצלי ולא מכרתי, אין בעיה ואינני צריך

לשלם. הבעיה מתעוררת, ברגע שזה נמכר.

מר יפה אומר לך, שכשאתה מוכר את הציוד הזה, אחה תעשה העברת

בעלות.

אי אפשר לעשות העברת בעלות. אפשר לעשות העברת בעלות רק כשזה בתוך

המכס. מה שאמר מר יפה הוא דבר לא נכון . העברת בעלות נעשית כשזה במכס.

אצלי במחסן נעשית מכירה, ולא העברת בעלות.



היו"ר ג' גל;

האם יש הבדל בין צינור להובלת נפט וגז לבין צינור להובלת מים?

יש הבדל ביניהם בתקן מסויים שהם צריכים לעמוד בו. צינורות להובלת

דלק וגז הם טובים יותר. אני רוצה למנוע את השימוש בהם שלא למטרתם.

האם ברצונך להבדיל בין צינור מים לבין צינור נפט וגז אצלך במחסן?

לא. אצלי במחסו אני נותן התחייבות. כשאני שיחררתי את הסחורה,

שיחררתי אותה פטורה כי נתתי התחייבות שהיא תימכר למטרת הובלת נפט או

גז.

ישנם האומרים כאן , שברגע שאתה מכרת את הצינורות לאדם מסויים והוא

חתם לך שהוא קיבל אותם והוא ישתמש בהם לגז ולנפט, אתה פטור.

זה לא נכון . יש כאן עורך-דין שיאמר זאת.

אנו נבדוק זאת.

אני מציע, לצורך העניין , להסמיך את מר דמביץ כנסת את התיקון בחוק

כך שיבטיח את מה שאנו רוצים. אנו רוצים ניסוח, שיאמר שכשאדם מביא

צינור, אזי כל זמן שהצינור אצלו הוא אחראי, וכשהוא נמכר לגורם שלישי

אותו גורם שלישי הוא האחראי .

מר דמביץ יבדוק אם הנוסח שלפנינו לא פותר את הבעיה הזו. אם יתברר

שהנוסח לא פותר את הבעיה, יהיה תיקון .

ברצוני להעלות נושא נוסף של גודל הצינורות. בצינורות להובלת מים

ישנם גדלים מסריימים. אם, נניח, הבאתי צינרר למים, מעל לגודל מסריים,

מעל 5-4 צול שלא מיוצר באר'-], אני משלם עליו 13%. אני מדבר על פרט

המכס צינורות ופרופילים חלולים בלי תפר מברזל ומפלדה 7304, שמבדיל

בין גדלים מסריימים של צינורות ואומר כך: 'יפרט המשנה... שקרטרם

החיצוני עולה על 63 אך איננר עולה על 120 פטרר". נושא זה קשור לדלק,

כי מה שקורה הוא שדלק היה פטור לחלוטין . אני ארמר, שאם ברצונכם

להשוות אותו לצינור מים אני גם מסכים לכך. כלומר, ראשית, אני מסכים

לתת ליצרנים, את ההגנה. שנית, אנר הולכחים ומשווים את הצינור הזה

לצינור מים. רוצים למנוע ממני להשתמש בצינרר, שמשמש להובלת דלק רגז,

להובלת מים. לכן , אומרים כאן : אם תשתמש בצינור זה להובלת מים, תשלם

את המס ותשלם כמו על צינרר למים. - זה צרדק. אני מוכן לשלם בהחלט



בגדלים המסויימים כפי שאני משלם במים. הרי היו צינורות בגדלים שלא

מייצרים בארץ שהם פטורים לחלוטיו ממס. בייבוא מארצות שלישיות על חלק

מהגדלים האלה משלמים 11% מכס, ועל הצינורות הרגילים משלימים 33%. אני

אומר, שיש לעשות כאן תיקון קטן ולהבחין בגדלים מסויימים של הצינורות.

הי ו "ר ג' גבי;

כלומר, יכול להיות מצב, שאם יקבלו את התיקון שלך, יהיה כדאי לקחת

צינור גדול יותר ממה שצריך.

לא נכון , כי בלאו הכי אני מייבא צינור מים באותו שיעור מכס. לא

יהיה כדאי לייבא צינור גדול יותר ממה שצריך. למשל, על צינור בגודל של

מעל 4 צול אני משלם 11%, ועל צינור קטן יותר אני משלם 33%.

מר שדות, לעניין זה אני מציע שתכתוב מכתב נוסף בו תעלה את

העניין . אם יש צורך לשכנע את אנשי המכס בנחיצות העניין , נראה גם את

הנושא הזה.

אני מוכן לשבת איתם, בנושא זה, ואין בעיה.

לשם כך, יש צורך, בכל אופן , בצו הדש.

לסיכום, אין כוונתנו להטיל אחריות על היבואן לגבי השימוש שהקונה

עושה בצינור. אם יתברר שהנוסח, כפי שהובא בפנינו לא סוגר את העניין

הזה ויש צורך בתיקון , אזמן ישיבה נוספת בנושא. אם מר דמביץ ישתכנע

שהנוסח הזה עונה על העניין , ישאר הנוסח שהונח לפנינו.

אני מודה למשתתפים בדיון על צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על

טובין (תיקון מס' 39), התשנ"ג-1993, ומאתל להם שנה טובה.



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טוביו

(תיקון מס' 40). התשנ"ג-1993

הנושא הבא על סדר יומנו הוא צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על

טובין (תיקון מס' 40), התשנ"ג-1993, העוסק בהעלאת המיסוי במכס על

קשתות ריתוך.

אנו מבקשים להעלות את שיעור המכס על קשתות ריתוך, שהן צינורות

המכופפים לצורת קשת, המשמשות לבניה, מ-10% מ-10% ל-33.6%. בחשיפה נקבע לזה

שיעור המס של 10% , כי לא היה ייבוא ולא דאגו לתת מירווח הסתגלות

כלשהו לייצור המקומי. לאחרונה, עם ההסכם עם סין , השוק הזה נפחת והשוק

מוצף בייבוא מסין . דבר זה יוצר עתה קשיים גדולים על הייצור המקומי.

מה שבסך-הכל אנו עושים הוא שאנו מחילים את אותם כללי החשיפה גם על

הצינורות מהסוג הזה, וזהו דבר שלא נעשה בזמנו. כאמור, כיום שיעור

המכס הוא 10% ואנו רוצים להעלותו ל-33.6%.

אם זה צרין להיות 12% ב-1996, אינני מבין כיצד זה היום 10%.

החשיפה קבעה מדיניות, שהמס הסופי של מוצרים סופיים הוא 12%. מה

שלא היה בחשיפה לא טופל.

מ' שטרית;

לא כל כך מוצא חן בעיניי שעושים חקיקה או תיקון תקיקה לפי אינטרס

של מפעל ספציפי. אם יש מפעל שמייצר, עליו להתחרות בשוק העולמי ,

להוריד את מחיריו, לעשות את הדברים יותר בזול או לסגור את העסק.

אינני חושב, שמוצדק לבוא ולומר, שבגלל שיש מפעל שאולי איננו יעיל,

ואינני בודק את המפעל ואינני יודע על איזה מפעל מדובר, יש להגן עליו.

אולי הוא לא יעיל ומבזבז כסף ואולי הוא לא קנה ציוד מתקדם. - מדוע,

בגלל זה, אני צריך לתת לו הגנה ולהטיל מכס גבוה יותר על מי שמביא

מוצר מחו"ל?

י' בו -יהונתן ;

עקרונית, אתה צודק. החשיפה קבעת כללים, ואין מקום להפלות את

המפעל הזה דוקא לעומת מפעלים אחרים. התוכנית קבעה שתוך 5 שנים, ע;ד

1995, המיסים יורדים. המפעל נכנס, משום שהוא לא נכלל מלכתחילה בשלבי

החשיפה כי הוא לא נלקח בחשבון , אך אינך יכול להפלות אותו עתה לעומת

כל האחרים שכן מקבלים.

מ' שטרית;

מדוע לא תעלה את המכס לגבי כל מה שהיום נמצא מתחת ל-12%? כיום,

ישנם פריטים רבים, שאין עליהם מכס. - מדוע שלא תעלו את המכס עליהם ל-

הסיבה לכך היא, שאין ייצור מקומי.

מ' שטרית;

האם פירוש הדבר, שאם אני מקים מפעל ומייצר משהו שהיה מיובא,

אוטומטית תהיה הגנה של 33.6% מסס?

י' בו -יהונתן ;

זה קורה, אם הקמת זאת לפני שנתיים. אנו אומרים: הוא כבר מייצר

והוא השקיע. אי אפשר להטיל זאת בבת-אחת. תן לו את 5 שנות ההסתגלות

האלה. אם המפעל הוא טוב, כדבריך, הוא ימשיך. אחרת, הוא ייסגר.

מדוע לא הועלה נושא זה לפני שנתיים, עם תוכנית החשיפה?

הסיבה לכך היא, שלא היה אז כמעט ייבוא. סין היא שנכנסה עתה לשוק,

ונעשה איתה הסכם לא מזמן .

מהו המפעל המקומי שמייצר את המוצר הזה?

נדמה לי, שמדובר במפעל בכרמיאל.

עלול להתברר, בסופו של דבר, שהמפעל הזה מייצר ב-50 אלף דולר בשנה.

אין לי כאן את הנתונים, אך אם היה זה מפעל קטן לא היו מתייחסים

אליו.

אני מבקש לקבל דו"ח לגבי המפעל: מה הוא מייצר, כמה הוא מייצר,

כמה הוא מעסיק ומי הוא המפעל. יכול להיות, שעובדים שם רק שני עובדים

עם שני רובוטים. אני מבקש לדעת זאת לפני האישור של הנושא הזה.

תתקיים ישיבה נוספת בעניינים אלה, ואפשר לצרף את הנושאים האלה

לדיון באותה ישיבה.

לא כל כך חשוב מי המפעל, אלא במה מדובר. לא אכפת לי שלא נדע את

שם המפעל, אך ברצוננו לדעת על אופיו: כמה עובדים הוא מעסיק, מה

המחזור שלו וכו ' .



צו תעריף המכס והפטורים ומס סניה על טוביו

(תיקוו מס' 43). התשנ"ג-1993

צו הבלן על דלק (הטלת בלו ) (תיקון

מס' 2). התשנ"ז-1993

הנושאים הבאים על סדר יומנו הם צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה

עכ טוביו (תיקון מסי 43), -1993 , וצו הבלו על דלק (הטלת בלו)

(תיקון מסי 2), התשנ"ג-1993, העוסקים בנושא הדלק.

י י בו -יהונתן ;

נושאים אלה באו בעקבות הביטול על הפיקוח על מחירי הדלק. שיעורי

מיסוי הדלק היו על-פי המחיר לצרכן . כשהמחיר לצרכן היה מפוקח וידוע,

ניתן היה גם לחשב את המס, והיינו גובים אותו. כיום, כשהמחיר הוא

חופשי, וכל תחנת דלק יכולה לקבוע כל מחיר שהיא רוצה, יש לנו בעיה.

כדי שנוכל להשתלט על דבר זה וכדי שזה יהיה בר-ביצוע, הפכנו את המס

למס קצוב לליטר.

זוהי דרישה מפורשת של הוועדה.

י י בן -יהונתן ;

אם יהיה מס קצוב לליטר, הרי שתהיה זו שיטה פשוטה וברח ביצוע.

שיעור הבלו על דלק נקבע לפי המחיר לצרכן . למשל, אם מדובר על 52% לדלק

95, אז אם המחיר לצרכן הוא 1.80 ש"ח אפשר לחשב כמה הם 52% מסכום זה.

מ' שטרית;

מדוע לוקחים מחיר אחיד על הכל?

עם ביטול הפיקוח, תחנה אחת תמכור, למשל, ב-1.80 ש"ח, תחנה שניה

תמכור ב-1.75 שייח ואחרת - ב-1.85 ש"ח. כלומר, כל תתנה תמכור במחיר

אחר. כיצד אנו יכולים לגבות את המס כשאיננו יודעים בכמה התחנה מוכרת?

לכן , קבענו מס קצוב לליטר, על-פי השיעורים שהיו ברגע השינוי.

ס י אלחנני;

ברצוני להוסיף על דברי מר בן-יהונתן ולומר, שכל השנים הוועדה

התלוננה, שבגלל שהבלו הוא אחוז היו קפיצות בהכנסות מהבלו - פעם

נמוכות מדי ופעם גבוהות מדי. זה קרה, בגלל שינויים במחירי הדלק

העולמיים או במחיר לצרפן וגם מדד המחירים לצרכן היה קופץ. עתה, הבלו

לא ישפיע. הבלו הוא פונקציה קבועה.

מ' שטרית;

אבל, מחיר הדלק יכול להשתנות.

נכון . המרכיב הזה אכן צריך חהשתקף במדד. מחיר הדחק בחו"ל וכו'

אכן צריך להשתקף הן כלפי מטה והן כלפי מעלה. המיסוי, לפונקציה של

המחיר הזה, יצר תנודות. זה מעצים את התנודות, במקום למתן אותן .

מדוע בכלל השיעורים שונים מדי?

יש אלמנט של פרוגרסיביות. - כך ראו זאת. לגבי דלק 6 9 משלמים יותר

מדלק 91. יש לנו בעיה לגבי סולר, שהוא מוצר שמשמש גם לתעשיה וגם

לתחבורה ציבורית.

אין זה נכון . לגבי דלק 91 ודלק 95 מדובר באותו שיעור מס - 52%.

אבל, לגבי בנזין נטול עופרת מדובר על 50%.

לגבי בנזין נטול עופרת, היתה כוונה לעודד שימוש בבנזין נטול

עופרת גם במכונית שאפשר להשתמש בה בבנזין שאיננו נטול עופרת, ולכן

היה שיעור מס נמוך יותר.

אין הגיון בזה וזה לא נראה לי, אך אין זח חשוב. כיצד עובד השיעור

החדש? אם מדובר על 810 ש"ח לאלף ליטר, פירוש הדבר: 80 אגורות לליטר.

זהו רק הבכו , ללא המע"מ.

למען הסדר הטוב, ברצוני לומר, שלכאורה אין הבדל בין השיעור הקיים

לשיעור החדש. למעשה, השיעור נקבע. אבל, אישור הוועדה נחוץ, בגלל

שישנה כאן הוראה טובה בעניין ההצמדה, והצמדה פירושה העלאה נומינלית,

לכל הפחות, של השיעור. לשם כך, יש צורך באישור הוועדה.

מה יקרה אם מחיר הדלק יעלה?

במקרה כזה, הם יבואו לבקש העלאה.

לא. מדובר על אחת ל-3 חודשים. מה שאנו עושים הוא שאנו שומרים על

הכנסות מדלק באופן ריאלי.

מה פירושה של ההצמדה? אם, למשל, זה עלה במשק הישראלי ב-55%, אתם

תשנו את מחיר הדלק.

י' בו -יהונתן ;

אנו שומרים על הכנסה ריאלית.

כלומר, מחיר הדלק יכול להשתנות מחודש לחודש. - זה לא מקובל עליי.

מחיר הדחק משתנה מד י שבועיים, ואני יודעת זאת כמי שממלאה דלק.

דוחים את ci£ Lavera ומשנים. הבקשה הזו, ששיעור הבלו יהיה בסכום

קצוב, היא בקשה מפורשת של הוועדה, וברצוני להודות על כך. אבל, לגבי

הצמדה שלו למדד כל שלושה חודשים, בתקופה שהממשלה לקחה על עצמה, שכל

דבר שתלוי בה לא יהיה גורם אינפלציוני, הייתי מציעה לא להכניס כאן את

האוטומטיות הזו.

רוצה שהם יבואו כל שלושה חודשים?

אינני יודעת. מכניסים כאן מרכיב שהוא built in והוא אינפלציוני.

זה לא אינפלציוני, אלא דבר ששומר על המצב.

אנו, בסך-הכל, שומרים על הכנסה ריאלית.

יש ויכוח על כך. אני אומרת דברים אלה על דלק ולא על דברים אחרים,

כי דלק הוא מאד משמעותי כגורם ייצור.

זה היה נכון , לו היינו מתחילים לעבור למצב של אי-הצמדה. אבל,

כיום, עדיין הכל צמוד.

אם כך, אני מציעה שזה יהיה 70% מהמדד.

האם את רוצה שנקטין את הכנסותינו?

אני מציע, שזה יהיה אחת לחצי שנה.

ס י אלחנני;

מר בן-יהונתן , אני מבטיחה לכם כאן הכנסות יציבות לעומת העבר.

בעבר הן יכלו גם לרדת. אנו נכנסים לעידן של שלום במזרח-התיכון , והכל

יכול לקרות. אפשר להתפשר על 80% מהמדד. כדאי, שאף פעם הממשלה לא

תצמיד 100%, שכן אין סיבה לכך. אני מציעה שזה יהיה , כדי שהממשלה

לא תהיה גורם אינפלציוני.

20% אינם אומרים דבר, ואנו רק מסבכים את הנושא. יש לזה את היופי,

שאנו שומרים על הערך הריאלי של ההכנסות, והמדינה גם יודעת כמה הכנסות

ישנן .

קודם זה בכלל לא היה, פך שאפשר לעשות בנושא זה פשרה.

אם היו באים ואומרים שתהיה הצמדה כל חודש, מה היינו מבקשים?

רצינו שתהיה הצמדה כל חודש, אך התפשרנו על אחת ל-3 חודשים.

זו מדיניות ממשלה. באיזה שהוא מקום ישנה כאן הצהרה, שכל האגרות

של הממשלה לא תעלינה כמו המדד.

לא מדובר באגרות.

אי קרשנר;

כיום, כל האגרות צמודות.

סמדר אלחנני, דוקא לגבי המרכיב הגדול הזה, שהוא 2.5 מיליארד ש"ח,

שכה חשוב שהוא יהיה יציב, את אומרת דברים אלה. את פונה לכיוון של

שתיקה.

לא. בעבר, זה לא היה יציב.



היו"ר ג' גל ;

אני מעמיד להצבעה את צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מספר 43), התשנ"ג-1993, ואת צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון

מספר 2), התשנ"ג-3 199.

ה צ ב ע ה

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מספר 43),

התשנ"א-1993, וצו הבלו על דלק (הטלת בלו)

(תיקון מספר 2), התשנ"ג-1993, התקבלו.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מספר 43),

התשנ"ג-1993, וצר הבלר על דלק (הטלת בלו) (תיקון מספר 2), התשנ"ג-

1993 אושרו.



צו תעריף המכס והפטורים ומס סניה על טובין

(תיקון מס' 44) . התשנ"ג - 1993

הנושא הבא על סדר יומנו הוא צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על

טובין (תיקון מס' 44), התשנ"ג-1993, העוסק בייבוא מגבות.

המכס ירד מהקהיליה האירופית, כי נעשו הסכמים. אבל, עם ארצות

שלישיות לא נעשו הסכמים.

לגבי מגבות מוכנות יש שיעור מס 36% רק מארצות שלישיות. מסתבר,

שהיבואנים מביאים מגבות באורכים, כאשר יש סימון כלשהו בין מגבת למגבת

והם באים וחותכים אותן בארץ. ואז, זה לא נקרא מגבת במובן הרגיל של

המושג "מגבת".

זה קורה, בגלל צו מכס. אחרת, לא היתה בעיה כזו.

נכון . זה לא לקח בחשבון את כל הקומבינציות שנעשו. בסך הכל, מה

שאנו אומרים הוא, שעל בד מגבת מהסוג של בד ספוג ישלם האדם מס כמו על

מגבת באורכים, שכן גם זה מגבת למעשה. צו זה הוא פתרון לבעיה טכנית.

האם המכס שאתם מטילים על בד ארוך מאירופה שווה ערך לזה של ארצות

שלישיות?

י י בו -יהונתן ;

כאן מדובר רק על ארצות שלישיות.

היו"ר ג' גל;

אני מעמיד להצבעה את צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מס' 44), התשנ"ג-1993.

ה צ ב ע ה

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מסי 44), התשנ"ג-1993, התקבל.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 44),

התשנ"ג-3 199 אושר.

נניח, שמישהו מביא סחורה ממרוקו. האם הוא משלם מכס?

אי אפשר להביא סחורה ממרוקו, כי היא ארץ אוייב.

נכון לרגע זה, אי אפשר להביא סחורה ממרוקו.

היו"ר ג' גל.

אני מודה למשתתפים בדיון על צווי תעריף המכס, שהונחו לפני

הוועדה. שנה טובה לכולם.



קביעת מוסדות לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

קביעת מוסד לעניין סעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין

שני הנושאים הבאים על סדר יומנו הם: קביעת מוסדות לעניין סעיף 46

לפקודת מס הכנסה, וקביעת מוסד לעניין סעיף 51(ד) לחוק מס שבח

מקרקעין . שמות המוסדות מופיעים במסמך שלפנינו.

בדף שלפניכם מופיעה רשימת מוסדות, שאנו מבקשים שתאשרו אותה. כל

המוסדות, שברשימה, עברו ועדה פנימית בנציבות מס הכנסה והנציב המליץ

לגביהם.

הבקשה , לגבי קביעת מוסדות לענין סעיף 46 פקלודת מס הכנסה ולגבי

קביעת מוסד לעניין סעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין , מאושרת ומקובלת.

סמדר אלחנני רוצה לומר, שהגיע הזמן לחסל את הרשימה הזו.

את דבריי אני מפנה לחברי הוועדה. ישנה פניה אחת, שמסתובבת כבר

שנה וחצי, ואומרים לפונים, שהיא מעוכבת בוועדת הכספים, כשאנו בכלל לא

ראינו אותה.

ע' מועלם;

האם תוכלי לומר לי את השם?

ס' אלחנני;

אומר לך זאת מאוחר יותר. עתה, זה אושר, אך במשך שנה וחצי אמרו

שזה מעוכב בוועדת הכספים. שצלצלתי למשרדכם, נאמר לי: זה הלך מאיתנו.

כלומר, זה הלך לאיבוד.

בנוסף, רשימת המוסדות והעמותות ענקית. לדעתי, זה לא תואם את סדר

העדיפות בתקציב. אם אתה נותן למישהו פטור ממס זה הוצאה בתקציב בצורה

זו או אחרת, שכן אחרת הכסף הזה היה נכנס למס הכנסה. אתה נותן את זה

לעדיפויות שהן לא בסדר העדיפויות הלאומי.

אין על כך דיון עתה, ולכן נעבור לנושא הבא. כאמור, הבקשה, לגבי

קביעת מוסדות לעניין סעיף 46 פקלודת מס הכנסה ולגבי קביעת מוסד

לעניין סעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין , אושרה.



תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון ופטור ממס הכנסה)

(הוספת בנק מפעיל תכניות החסכון ), התשנ"ג-1993

הנושא הבא צר סדר יומנו הוא תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון

ופטור ממס הכנסה) (הוספת בנק מפעיל תכניות החסכון), התשנ"ג-1993.

תקנות אלה עוסקות בהוספת הבנק לפיתוח התעשיה למפעיל תכניות חסכון .

מי בן-יהושע;

אנו מבקשים להוסיף את הבנק לפיתוח התעשיה לרשימת הבנקים המפעילים

תוכניות חסכון . הבנק לפיתוח התעשיה קיבל אישור של בנק מסחרי. במסגרת

מדיניות המפקח על הבנקים כאשר לבנקים יעודיים להכנס גם לפעילויות של

בנקים מסחריים, הבנק לפיתוח התעשיה קיבל אישור לכך, ואחר התחומים

שהוא רוצה לפעול בהם הוא תחום תוכניות חסכון .

מי שטרית;

מחר עשויים להתחיל להקים 20 סניפי בנקים נוספים.

מ' בן -יהושע;

במקרה הזה, לדעתי, עם אותה תשתית הם יכולים להשתמש לפעילויות

נוספות. זוהי בקשה טכנית, ויש לנו אישור של בנק ישראל, שאיננו מתנגד

לכך.

אני מעמיד להצבעה את תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון ופטור ממס

הכנסה) (הוספת בנק מפעיל תכניות החסכון ), התשנ"ג-1993.

ה צ ב ע ה

תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון ופטור ממס הכנסה) (הוספת

בנק מפעיל תכניות החסכון ), התשנ"ג-1993, התקבלו.

היו"ר ג' גל;

אנו מאשרים את תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון ופטור ממס

הכנסה) (הוספת בנק מפעיל תכניות החסכון), התשנ"ג-1993, לגבי הוספת

הבנק לפיתוח התעשיה לרשימת הבנקים המפעילים תכניות חסכון .



תקנות צידוד החסכון (תכנית חסכון "מט"חית המשך"

ופטור ממס הכנסה) (תיקון). התשנ"ג-1993

הנושא הבא על סדר יומנו הוא תקנות עידוד החסכון (תכנית חסכון

"מט"חית המשך" ופטור ממס הכנסה) (תיקון), התשנ"ג-1993. תקנות אלה

עוסקות בתכנית חסכון "מט"חית המשך" וכן במועדים בהם לא נקבע השער

היציג.

מ' בו - יה ושע ;

אינני יודעת אם אתם זוכרים זאת, אך ישנן תוכניות רגילות וישנן

תוכניות המשך, שאליהן עוברים הכספים אוטומטית כשבעלי החסכון לא רוצים

למשוך את הכספים. כשמסתיימת תקופת החסכון של תוכנית חסכון ראשונית

ובעל החסכון לא רוצה למשוך את הכספים, אזי כספים שהיו בתוכנית צמודת

מדד עוברים לתוכנית צמודת מדד וכספים שהיו בתוכנית מט"חית עוברים

לתוכנית מט"חית. ישנה תוכנית חסכון נוספת, שרידים של העבר, שנקראת

"תכנית דולר-מדדיי, שאיננה שייכת לכאן או לשם. כשמסתיימת תוכנית חסכון

דולר-מדד, יש לאפשר גם לכספים שלה להכנס לתוכנית המשך מתאימה. -

בנושא זה עוסקות התקנות שלפניכם.

זה מקובל עליי .

היו"ר ג' גל;

אני מעמיד להצבעה את תקנות עידוד החסכון (תכנית חסכון "מט"חית

המשך" ופטור ממס הכנסה) (תיקון), התשנ"ג-1993.

ה צ ב ע ה

תקנות עידוד החסכון (תכנית חסכון "מט"חית המשך"

ופטור ממס הכנסה) (תיקון), התשנ"ג-1993, התקבלו .

תקנות עידוד החסכון (תכנית חסכון "מט"חית המשך" ופטור ממס הכנסה)

(תיקון), התשנ"ג-1993, אושרו.

מ' בן -יהושע ;

נושא נוסף בתקנות אלה הוא קביעת השער היציג. התיקון כאן בא להקל

על הנגיד לקבוע את השער היציג, כך שמישהו לא יפרש את העובדה שהוא

קובע את השער היציג במשמעות כזו שהוא יקבע אותו בשבתות ובחגים. הוא

לא צריך לקבוע את השער היציג בשבתות ובחגים, שהם לא ימי עסקים. לגבי

הנוסח הקודם של התקנות היו משפטנים שאמרו, שמישהו עלול לחשוב שהנגיד

צריך לקבוע את השער היציג בשבתות ובחגים. בימי ראשון אין מסחר במטבע

חוץ.

אנו מאשרים גם את החלק השני בתקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון

"מט"חית המשך" ופטור ממס הכנסה) (תיקון), התשנ"ג-1993, לגבי השינוי

"למעט ימי ראשון וחגים שאין בהם עסקאות במטבע

חוץ". מירי בן-יהושע, ברצוני לתקן את דברייך ולומר שאין מדובר

בשבתות, אלא בחגים.

ברצוני להביא לידיעת הוועדה, שבנק לאומי חייב את כל לקוחותיו

בארץ בתשלום חד-פעמי מסויים. באחד הימים, לפני כחודשיים, ראיתי

שחייבו אותי במעט יותר מ-5 שקלים על לאומיפון מידע, למרות שלא ביקשתי

זאת, בסניף הבנק אמרו, שעשו זאת כדי שאפשר יהיה לספק כי מידע. אמרתי,

שלא ביקשתי את השירות הזה ואינני רוצה בו. תשובתם היתה: אם אינך רוצה

בזה, בקש שיורידו לך זאת. שאלתי אם הם חייבו את כל הלקוחות. נדמה לי,

שחייבו את כל הקליינטים בלי לשאול איש.

מירי בן-יהושע, נאמר לנו שאת עוזבת את משרתך. האם את יודעת לאיזה

כיוון תלכי?

אני עוזבת לסקטור הפרטי, ואני יודעת כאן אני הולכת פחות או יותר.

הי ו "ר ג' גל;

אנו מאחלים לך הצלחה בכל אשר תלכי. תמיד היית בהירה וברורה

בדברייך בישיבות. אנו מאחלים לך, שתמשיכי לתרום לסקטור העיסקי .



תקנות מס הכנסה (קביעת ערר נקודת

זיכוי) , התשנ "ג-1993

סמדר אלחנני מבקשת להסביר את הנושא הבא על סדר יומנו: תקנות מס

הכנסה (קביעת ערך נקודת זיכוי), התשנ"ג-1993.

ס י אלחנ נ י ;

אני מבקשת מתברי הוועדה לאשר תקנות אלה. אדבר באופן ערכי מעט,

ואתחיל מכך שמערכת המס היא מסובכת ללא הצדקה בגלל תוסר הנכונות

להתמודד עם הנושא. בבקשה זו הם רוצים לבטל את התיקון , שהיה בתיקון 92

בפקודת מס הכנסה, שאמר שבתודש אוגוסט כאשר תתואמנה נקודות הזיכוי

יופתת שקל נוסף מנקודת הזיכוי. עתה, מבקשים שלא להפחית שקל זה, כי

כשהחזירו את קצבאות הילדים לילד הראשון והשני לקבוצת אוכלוסיה מסוימת

החל מ-1 באפריל 1993, וזה היה פחות או יותר 700 מליון ש"ח לשנה, אמרו

שהמקור למימון הזה יבוא בחלקו משתיקת נקודות הזיכוי אך שלא יהיה יותר

מ-5 ש"ת לחודש. נקודת הזיכוי, אם היו הולכים ומצמידים אותה כמו שהיה

צריך להצמידה, היתה צריכה להגיע היום ל-106 ש"ת, אך היא עומדת כיום

על 97 ש"ח. אפילו עם ההצמדה המתחייבת בחוק, זה יגיע ל-100 ש"ת בלבד.

כלומר, שהשתיקה היא של 6 ש"ת, שזה יותר ממה שהתכוונו לקחת. לכן ,

את התיקון ההוא, שקבענו, אנו מבקשים לבטל. כלומר, אומרים

שיקתו עתה 5 ש"ת מנקודת הזיכוי במקום 6 ש"ת. פירוש הדבר, שנקודת

הזיכוי תהיה 101 ש"ח במקום 100 ש"ח, שהוא הסכום שהיה יוצא לפי

המנגנון האוטומטי.

האם נקודת זיכוי נעשית כפי מספר הילדים?

לנקודת זיכוי אין קשר לילדים. כל אזרת משלם מס. מתשבים לו את המס

לפי המדרגות, ולאתר מכן נותנים לו נקודות זיכוי: 2 נקודות באין היותו

אזרת ורבע נקודה באין נסיעה לעבודה ניתנות אוטומטית לכל אתד. לאחר

מכן , יש נקודת זיכוי במקרה שהאשה לא עובדת או במקרה של חיילים

משותררים, עולים תדשים בתחילת תקופה וכו'. העיקר הוא 2.25 הנקודות,

כלומר 135 ש"ת לתודש לזיכוי.

בפעם הקודמת, כשתוקקו תוק.זה, שעתה מבטלים אותו, הצבעתי על אותם

הדברים, וחבר-הכנסת תיים אורון אמר לי: מה את רוצה? האם ניסית פעם

להעביר הילוך בטרקטור ישן ותורק? הרי זה חורק כשמעבירים הילוך.

האם היו לי דימויים כאלה?

כן , אך הדימוי שלי טוב יותר. פקודת מס הכנסה המקורית, שנחקקה ב-

1975 היא מעין מכונית אמריקאית חדישה עם גיר אוטומטי, והיא היתה

פקודת מס הכנסה נהדרת. היא נקראה: רפורמת בן-שתר. זו היתה רפורמה יפה

ופשוטה, שבה היו 5 מדרגות מס ונקודות הזיכוי שקובעות את סף המס. בראע

שהתחילו עם הזיכוי, הזיכוי החליפי , שחיקת המדרגות, תיקון השתיקה כדי

שהעניים לא ישלמו עבור העשירים את החזר קצבאות הילדים, אז היה צריך



לעשות וניקון שתוקפו היה שונה לשנת 1993 כי זה היה רק 3/4 שנת מס. ב-

1994 שוב יהיו זיכויים אחרים. כל שאני מבקשת מכם, לא בפעם הראשונה,

הוא לחזור ולהזכיר לשלטונות האוצר שהם הבטיחו להביא לקראת שנת המס

1994, שעומדת בפתח, ואינני מדברת על השאלה מה יהיה נטל המס ואינני

יודעת מה יהיה נטל המס וזוהי החלטה פוליטית, משהו לגבי האפשרות

שתהיינה רק מדרגות ונקודות. כל ההיטל לקליטת עליה, זיכוי, זיכוי

חליפי וכל השתיקה של נקודות הזיכוי צריכים להיעלם, ואפשר לפתור נושא

זה.

כשיורם לונדון היה קצין חימוש בצה"ל בחטיבה 14 המגיידים התלוננו

שבג'יפים שלהם חסרים אביזרים כמו פנסים וכו', ואילו בחטיבות אחרות

ישנם דברים נפלאים. הוא אמר לכל אחד בנפרד, שביום שלישי בשבוע שלאחר

מכן ישלחו את הנהגים. כשהגיעו הנהגים בבוקר אותו יום שלישי, הוא אמר

להם: אני יודע שלא מתייחסים אליכם, והיום ארגנתי לכם טיול. כשהם יצאו

לטיול, הוא הכניס את הג'יפים למוסך וביקש להחליף את כל הפנסים

והצפצפות בין הג' יפים בלי להוסיף שום דבר אחר. כשחזרו מהטיול, כולם

היו מרוצים, למרות שלא השתנה דבר בג י יפים. כך קורה עם קצבאות. - הכל

נלקח והכל נשאר.

אין זה כך.

ח י אורון ;

עזרא מועלם, בסך-הכל, אם במתכונת הזו היו 5 ש"ח מתוך 90 ש"ח ועתה

זה יהיה 5 ש"ח מתוך 101 ש"ח, הרי שישנה כאן , למעשה, שתיקה של השתיקה

במשך השנה.

המטרה היתה מימון בסכום קבוע, ולא מימון באחוזים.

ח' אורון ;

אני בעד אישור הנושא של קביעת ערך נקודת זיכוי.

אני מעמיד להצבעה את תקנות מס הכנסה (קביעת ערך נקודת זיכוי),

התשנ"ג-1993.

ה צ ב ע ה

תקנות מס הכנסה (קביעת ערך נקודת זיכוי),

התשנ"ג-1993, התקבלו .

תקנות מס הכנסה (קביעת ערך נקודת זיכוי), התשנ ''ג-3 199, אושרו.

אנו מאחלים שנה טובה וחג שמח למשתתפים בדיון על תקנות מס הכנסה

(קביעת ערך נקודת זיכוי), התשנ"ג-1993.



השלכות האוטונומיה על כלכלת ישראל

הנושא הבא על סדר יומנו הוא: השלכות האוטונומיה על כלכלת ישראל.

נמצאים איתנו אהרון פוגל, מנכ"ל משרד האוצר, ופרדי זך, סגן מתאם

הפעולות בשטחים. מלבדי, נוכחים בדיון שני חברי-כנסת נוספים, וזה

מאפשר דיון שקט וענייני. אחרון פוגל ופרדי זך, נשמת לשמוע מכם לגבי

המלצות הוועדה על היחסים המשקיים כלכליים בינינו לבין יריחו והרצועה.

לדעתי, נושא ישראל והשטחים הוא חשוב מאד. אין לי ספק, שמי שלא רוצה

מדינה פלשתינאית חייב לשאוף לקשרים פתוחים. אני וחבר-הכנסת חיים

אורון שייכים לסקטור, שרואה עצמו הכי נפגע מהפתיחות הזו - הסקטור

החקלאי. אני מציע לחבריי, על מנת ללכת בדרך של חיוב, שאם ישנן בעיות

ספציפיות יש כנסות לפתור אותן ולא לנסות להגיע לגבולות סגורים כלשהם;

אם יהיו מכס וגבולות סגורים, אזי נדמה לי שאלה הם סממנים של מדינה.

מ' שטרית;

זוהי במאה אחוז מדינה פלשתינאית, והמעשים עצמם קובעים את הענין :

תהלוכות הצעירים, דגלי אש"ף וכו'. חבר-הכנסת חיים אורון , בעוד 3 שנים

הם יכריזו עצמאות. מה תעשה אז? כל המדינות תכרנה בהם. האם תלך למלחמה

איתם, לאחר שעשית שלום שארך 3 שנים?

היות ואני פתוח נבהל מהפתרון הזה, לדעתי היום הזה יותר רחוק

באופן ממשי; יתפתחו נתונים כאלה, שיהפכו את הפתרון הקונפדרטיבי כזה

או אחר לכמעט יחידי וכהרבה יותר ממשי וריאלי מאשר הפתרון הזה.

אשרי המאמין . חבר-הכנסת חיים אורון , האם אתה מתנגד למדינה

פלשתינאית?

ח י אורוו ;

אני חושב, שזה פתרון גרוע מאד. אני מנסה להתנסח באופן מדוייק.

לדעתי, זה הפתרון הכי גרוע להם, לנו ולירדנים.

פירוש הדבר, שאתה מתנגד למדינה פלשתינאית.

הוא לא מצא פתרון טוב מזה.

יש פתרון טוב מזה - קונפדרציה.

התחלת הדיון אומרת הכל. אינני יכול לדבר מטעם שר האוצר ואינני

יכול לדבר לגבי מדיניות ממשלה. אני מדבר ומסכם את עיקרי הדברים

בעבודת צוות, שנעשתה באמצעות ועדת היגוי, שמשותפת למספר משרדים



ולמינהל האזרחי. רובה ככולה של העבודה נעשתה על-ידי צוות, שרוכז על-

ידי מר חבש וחולק לצוותי משנה. קשה לי לזכור, אך היו מעורבים בנושא

כ-25-20 אנשים מדיסציפלינות שונות, כאשר האינטגרציה והליווי נעשו כל

הזמן ביחד בין היגוי לביו עבודת הצוותים. הם עשו עבודה טובה מאד.

גיבשנו עקרונות במספר נושאים, כשדי ברור לנו מה טוב מבחינתנו, ואנו

חושבים שזה גם טוב מנקודת ראות כלכלית ומנקודת הראות הפלשתינאית. אלה

הם דברים שלא רק שאנו חושבים שהם טובים, אלא הם יכולים גם להצליח.

עולה כאן נושא, שיושב-הראש פתח בו את הדיוו: ההשקה לנושא הפוליטי

והפלשתינאי. אילו הייתי כלכלן פלשתינאי, הייתי בעד גבולות פתוחים,

והכוונה היא לגבולות פתוחים ביו האוטונומיה לישראל.

מה פירוש "גבולות פתוחים"? לפי ההצהרות, מדובר בחלק ממדינת ישראל.

א' פוגל;

האם אינך מכיר בתים, שביניהם ישנן גדרות?!

האם יכולים להטיל באוטונומיה מכס על מוצרים המגיעים אליה מישראל?

המשמעות, למשל, של גבולות פתוחים היא שמדיניות הייבוא צריפה

להיות אחידה. אחרת, הגבול לא יכול להיות פתוח. גבול פתוח זה דבר

חשוב. אבל, המשמעות היא, שיכול לבוא הפוליטיקאי הפלשתינאי, לא

אינני רוצה לתאם איתך מדיניות ייבוא, ואז, הגבול לא

יכול להיות פתוח ויחיו מכס, תחנות מכס וגדר. כלומר, ישנה מדינה. בסך-

הכל, אני בטוח שיהיה ויכוח ביו הפוליטיקאי הפלשתינאי לבין הכלכלן

הפלשתינאי. לצורך הענייו , מבחינת הראיה הכוללת של האינטרסים מנקודת

ראות כלכלית, אנו המלצנו על גבולות פתוחים לחלוטיו בינינו לבין

האוטונומיה, והמשמעות הראשונה של הנושא היא מדיניות ייבוא אחידה.

נושא נוסף הוא, שגם במדיניות מיסים פנימית חייבות להיות מיגבלות על

המיסוי העקיף, במיוחד על מס הערך המוסף. אחרת, בהנחה של אוירח שלום,

מרבית הקניות תעבורנה לשם.

מ י שטרית;

הם כאילו יכולים לעשוח מע"מ בשיעור אפס.

אוטונומיה בענייני פנים היא החופש לקחת מיסים ולחלקם לשירותים כפי

שהם מחליטים, וללא זה איו אוטונומיה.

הם יכולים לעשות איזור סחר חופשי.

לא. איזור סחר חופשי הוא לא די חופשי.

לאיזור סחר חופשי ישנם גבולות ונקודת ביקורת.

האם יש להם סמכות לקבוע את המכס על הייבוא שלהם?

לכאורה, מהסיבות הפוליטיות שלהם ועל סמך המילה אוטונומיה, הם,

בהחלט, יכולים לומר, שכפי שיש להם חופש הקצאה בחינוך, רווחה, תשתית

כבישים וכו' הם רוצים חופש לגבי מיסים. הם יכולים לדרוש: תן לי חופש

לגבות מיסים בדרך שאני רוצה, כולל מיסי ייבוא בדרך שאני רוצה. מלבד

זאת, יש לי גם כמה טענות הומניטריות נגד מדיניות ייבוא אחידה. הם

סוף סוף העני הפלשתינאי רוצה לקנות טלויזיה - האם

אטיל עליו מס 100% בגלל שאצלכם זה 100%?! דוגמא קיצונית יותר היא

העובדה שסיום השוק האירופי מסבסד אבקת חלב. הם יוכלו לשאול האם אתה

מונע חלב מתעוללים הפלשתינאים. הם ישאלו: האם, בגלל שאתה שומר על

תעשיית החלב שלך, אתה רוצה שאני אטיל גם מס משווה על שלי?

ח' אורון ;

הדולר, הדלק וכו', הפלשתינאים הראו לנו את

ההיפך בשנה האחרונה.

אי פוגל;

בחשבון הכולל של הדברים, לדעתי, מנקודת ראות כלכלית פלשתינאית,

ואינני מתיימר לדעת טוב מהם מה טוב בשבילם, יש יתרון לגבולות פתוחים

ומדיניות מכס או דה, כשהכנסות המכס הן שלהם; אם הם ירצו, הם יעשו

בתקציב שלהם סובסידיה לטלויזיה ולחלב, וזה לא בלתי אפשרי. הם יוכלו

לתקן חלק מהדברים, וחלק - לא. לדעתי, בחשבון הכולל, ללא גבולות

פתוחים, הכלכלה הפלשתינאית נתונה לשקיעה.

מ' שטרית;

מדוע אתה אומר שהכלכלה הפלשתינאית נתונה דוקא לשקיעה? אם אני

פלשתינאי, אני אעודד השקעות רבות ביהודה ושומרון . אין מכס על כלום,

מותר לך להשקיע כרצונך והכל חופשי. יהיה שם שגשוג כלכלי אדיר.

זה לא שייך למכס. תוכל להביא אלו השקעות שאתה רוצה. ממילא יבואן

לא משלם מכסים, ובכל הארץ זה סך, ואין בעיה סזו. לגבי מוצרים, מהיסן

יהיה להם מטבע חוץ?

יהיה להם מטבע חוץ ממכירת מוצרים.

סיצד ימרו, אם הגבולות יהיו סגורים? הכל מתחיל ונגמר עם גבולות

פתוחים.

אהרון פוגל אומר, שאם יהיו גבולות תהיה אצלם שקיעה ולא תהיה

צמיחה.

השוק הטבעי הראשוני שלהם, במוצרים, זה ישראל, ויותר מזה, לדעתי,

בקבלנות משנה.

נושא אחר הוא ירדן ; אם אתה עושה גבולות פתוחים עם האוטונומיה,

הרי שכל עוד ירדן לא נמצאת באיחוד מכס איתך באותה מדיניות ייבוא,

אינך יכול להעביר בצורה חופשית סחורות מירדן לאוטונומיה. אתה צריך

לעשות הסכם סחר איתם לגבי מה כן אפשר ומה אי אפשר להביא, עד שיהיה

מצב, למשל, כמו השוק האירופי, שם ישנה מדיניות ייבוא אחידה והגבולות

פתוחים. בניגוד לאירופה, אצלנו המרחקים הם קצרים, כך שזה מצב שונה

לגמרי.

האם אתה מתכוון להסכם משולש?

כן , אך בשלב ראשון קודם כל מעניין אותנו שתהיה מערכת הסדרים

פלשתינאיים, וזה הופך ללוח זמנים צפוף. כל עוד הגבולות פתוחים,

חייבוא מירדן לא יכול להיות חופשי. אחרת, כל ההברחות תהיינה מירדן .

וזאת, אלא אם כן נגיע למערכות של תיאומים, וזהו נושא שיכול לקחת יותר

זמן. אני מעלה נושא זה כנקודה למחשבה.

במסגרת גבולות פתוחים בנושא הסחר קיים, או קיים לכאורה, פוטנציאל

פגיעה במספר ענפים.- חקלאות - בעיקר בביצים ובחלק מהירקות, ותעשיה

בטווח קצר קשה לי לראות פגיעה כלשהי בענף כלשהו , אך בטווח קצר זה

יכול להיות בטכסטיל או במזון . חתום הפלסטיק, לדעתי, מחייב השקעת הון

והרבה מיכון יחסית. לדעתי, חלק גדול יכול להיעשות דרך קבלנות משנה.

יכול מאד להיות, שקבלנות משנה תתפחח שם מחר מאד, ואנו עוד נצא נשכרים

כי התעשיה שלנו תהיה תחרותית יותר ונהיה יותר תחרותיים בחו"ל. אני

מדבר על התעשיה, שתעשה שם קבלנות משנה. עיקר הבעיה יכולה להיות

בחקלאות. אם רוצים להטיל מגבלות ייבוא, יש להניח שני דברים: ראשית,

שרוצים זאת, ושנית שהמגבלות תהיינה אפקטיביות. מגבלות אפקטיביות

פירושן , שיש לבדוק האם זהו מס שאכן אפשר לגבות אותו . אם מדובה

במגבלות כמותיות, יש לבדוק האם מישהו יכול לפקח על זח.

מי שטרית;

מדוע ישנה בעיה בחקלאות, ולא בתעשיה?

כאן , אנו נמצאים עתה במצב של עודפי ביצים. להם יהיה יותר זול

לייצר ביצים. ביצים הוא מוצר שיותר קל למכור, וכח העבודה זול יותר.

כיום, הכל נעשה באופן אוטומטי.

יכול להיות, שיתרונם הוא כזה גדול. יכול להיות, שלא תהיה בעיה.

אני רק אומר, שההערכות השונות ששמענו הן שאפילו אם ננסה באסוף זאת

האכיפה איננה אפקטיבי ח. אין יכולת אכיפח. אפשר להפריע ולהטריד קצת.

ההנחה היא, שאם אם נרצה מגבלות, יהיה לנו קשה מאד בתיאומים עם

פלשתינאים להטיל מגבלות ולדרוש מהם גבולות פתוחים.

האם התושבים היהודים בישובים ביהודה ושומרון יחיו לפי כללי

האוטונומיה? האם אדם יוכל לקנות רכב ללא מכס?

חבר-הכנסת מאיר שטרית, הנח לאהרון פוגל להמשיך בדבריו.

חבר-הכנסת מאיר שטרית, האמן כי, שלאחר סקירתו של אהרון פוגל

ולאחר דברי ההשלמה שלי תהיינה חשובות על 90% מהשאלות.

חבר-הכנסת מאיר שטרית, מחצית ענף הביצים מיוצר בברקן ובגליל,

ביחידות של 1,200-1,000 יחידות. את הענף הזה אפשר לייצר גם במאה אלף

יחידות, ואז זה יהיה הרבה יותר זול. בארק לא נותנים לעשות זאת, כי

רוצים לשמור את היחידות הקטנות ליהודים האלה. יהודי בעל הון מכאן

יכול להקים חווה גדולה שם, ואז הוא יוציא את כל ענף הכול ממשקי הארץ.

יודעים, שמגיעות כמויות ירקות משם, אך אינני יודע מהן . אין זה

נושא פשוט, אך אם אתה עושה את הסך-הכל גם מבחינת הבסיס, אינך יכול

לטעון ולדרוש גבולות פתוחים, עם כל מה שזה מחייב אותם למדיניות מכס

ישנם דברים שיש בהם מגבלות. יש לזכור, שהמגבלות

לא תהיינה אפקטיביות, וזה צריך להחליש את אלה שטוענים למגבלות. אם

מישהו רוצה מגבלות אפקטיביות, הוא חייב שתהיינה גדר ותחנות מכס. מי

שרוצה גדר ותחנות מכס, למעשה מקדם את המדינה הפלשתינאית הרבה יותר

מהר. מעבר לזה, הוא פוגע ברווחה הכלכלית, וזהו נושא אחר, גם של הצד

האחד וגם של הצד השני.

כח-אדם. בנושא זה, הצוות של בן-שחר

המליץ לאפשר עבודה כאן , כך שכל אחד שיעבוד כאן יהיה בעל רשיון אישי

עם אחריות של מעסיקים כדי שאפשר יהיה לבקר את הנושא מבחינה בטחונית,

כאשר התערבות יותר חזקה, מהסוג של מגבלת רשיונות, היטלים וכו', תהיה

רק אם מספר העובדים יעלה על 100 אלף.

אם הגבולות פתוחים, כיצד תפקח על זה? אם אכן יהיה שלום, מתכוונים

לשלום, ולא תהיה מלחמה, אזי איש כאן לא יעסיק פועל יהודי בבניה

ובחקלאות; יבואו ערבים, והם יעבדו.

ברגע שיש גם רשיון אישי וגם יכולת אכיפה, נצטרך להגדיל את אמצעי

האכיפה דרך המעסיקים. סלומר, נצטרך להתערב אם מספר העובדים יעלה על

100 אלף. ישנה גישה, שאומרת: הבה נצא מנקודת המוצא הקיימת, שישנה

מגבלה הרבה יותר חריפה, ועל פני שנים ננסה להגיע למספר נמוך יותר של

עובדים; מעבר לשיקולים הבטחוניים, שהם כמובן יקבעו בסופו של דבר את

המספר המכסימלי בכל מקרה, גם מבחינה כלכלית חברתית זה יגרום לצמיחה

במבנה י אחר של המשק, ברגע שמספר העובדים שיבואו לכאן יהיה קטן יותר.

ישנה גם טענה שאומרת, שאם המגבלה לא תהיה חזקה, תהיינה בשטחים,

שצריכים לעבור מערכת השקעות גדולה מאד, השקעות בצורה הרבה יותר

איטית ובאופן יקר יותר. בסך-הכל, ככל שהמגבלה כאן יותר חזקה, שם יהיו



יותר מובטלים ויוכלו לעשות את אותו דבר יותר מהר ויותר זול. אנו,

1. יש להתערב, אם מספר העובדים עולה מעל 100 אלף.

2. במקביל למגבלה של 100 אלף העובדים, יש לרדת מ-60 אלף ל-40 אלף, לא

כולל מזרח ירושלים, ב-3 שנים.

מ' שטרית;

מי יתן את הרשיונות? מהי המשמעות של "להתערב"?

אנו ניתן את הרשיונות.

זה ייעשה באמצעות לשכות התעסוקה שלהם.

פ' זך;

הרשויות הישראליות הן שתנפקנה את הרשיונות, בין השאר גם מבחינה

בטחונית. גם היום הפיקוח הוא במקומות העבודה בארץ. אתה יכול לצאת

משלם ולעבוד בתל אביב, ואם לא יבקרו אותך במקום העבודה בתל אביב לא

ימצאו אותך. הפיקוח בעזה הוא טוב יותר מאשר ביהודה ושומרון .

רז י אורון ;

ביהודה ושומרון אין שום פיקוח.

אהרון פוגל, לא יקימו גדר, שהרי אתה אומר שיהיו גבולות פתוחים.

ברגע שהשטחים פתוחים, בעזה יש גדר, ואז אתה יכול לקבוע שהיחסים

הם יחסים פתוחים. אתה לא תוכל לנהוג אחרת בעזה והשטחים, ברגע שזו

אותה אוטונומיה.

החפישה היא, שהגדר בעזה היא לצרכים בטחוניים, ולא לצרכי מכס.

זוהי גדר לבטחון , וכך אתה יכול לפקח ולבדוק אם באמת מדובר

בעובדים.

כלומר, הגדר ותחנת המעבר תישארנה, והצבא יבדוק בשטח כל מי שיבוא

לשם.

אני מעריך, שמסיבות בטחוביות זה ישאר.



על איזו תקופת זמן מדובר בתוכנית שלכם? האם מדובר על שנתיים?

איו זו אוטונומיה. מבחינת זמן- , מבחינת העקרונות שאנו אומרים, זה

יכול להימשך לנצח. זהו ענייך של החלטות מדיניות.

א י דמביץ;

36% מהמועסקים משם באותה שנה היו בישראל לפני הסגר.

א' פוגל;

הצגתי את נושא העבודה בקצרה. נושא נוסף, שעולה בהקשר הזה, הוא

העובדה שמבחינת פיסקלית יש להם את החופש להתארגן ולהקצות את הכסף

כראות עיניהם. ואז, יש להם גם את החופש לגבות כספים, כאשר במדיניות

אנו נרצה להגבילם רק במס הערר המוסף ובמדיניות הייבוא כמובן .

המועסקים בארץ אינם בתקן של עובדים זרים או עובדי שטחים. על איזה

תקן נמצאים המועסקים בארץ? כיצד פותרים את נושא המיסוי הסוציאלי

והמיסוי על ההכנסה? בנושא זה ישנה בעיה.

האם ברצונך לדאוג לחם למיסוי סוציאלי בארץ?

הם יותר זוכים מעובדים ישראליים.

מ' שטרית;

כיום, אין לי אינטרס לומר שהם יותר זולים. מבחינת עבודה, הם

אנשים אחרים.

אי פוגל;

זה לא באמצעות מיסוי מפלה, אלא מספיק נושא השכר. הנושא הבא,

שעולה כנושא עקרוני, הוא נושא המטבע. לדעתי, בצדק, ישנם מוסדות

בינלאומיים רבים, שמבחינה כלכלית טוענים שלא טוב להם שתהיה להם מטבע

עצמאית. מבחינה כלכלית, אנו חושבים אותו דבר, למרות שלכאורה מבחינה

כלכלית לנו זה לא צריך להפריע, ברגע שאנו, לבנק מרכזי, לא קונים ולא

מוכרים את המטבע שלהם. לכאררה, הם יכולים לקנות מכונת דפרס ולהדפיס

כמה כסף שהם רוצים וליצור אינפלציה. - זו הסיבה העיקרית, שבגללה

במוסדות בינלאומיים ובקרן המטבע לא ממליצים שתהיה להם מטבע משלהם.

ההמלצה שלנו, גם להם וגם לנו, היא להמשיך עם הדינר והשקל. אם הם ירצו

מטבע, זה הופך להיות בעיה פוליטית. מבחינתנו, אין זו בעיה כלכלית, כי

אנו בשום אופן לא נסכים לקנות ולמכור את המטבע שלהם.

כיצד יהיו יחסי ו-ומסחר בין הישראלים לביניהם?



א' פוגל

זה יהיה ע"י שקלים ודינרים. אם הם יביאו דולרים, גם זה טוב.

האם הם יכולים ליבא דלק לבד?

הם יכולים, אך המדיניות צריכה להיות מתואמת. הבלו הוא חלק מהמיסוי

העקיף, ותלוי באיזו מידה אתה מטיל מגבלות מעבר למע"מ או לא. מי שמכיר

את העיר טריאסט באיטליה יודע שכל טריאסט ממלאה דלק ביוגוסלביה. לכן ,

אינני יודע מה יהיה. - תלוי כמה מכס יהיה וכמה זה יהיה קריטי. לדעתי,

עד שהם יתארגנו למס הכנסה אפקטיבי, הבלו הוא עדייו המס הנוח ביותר

לגביה, ואני מקווה שיטילו זאת.

אני מסכם כאן רק את נושא מערכת היחסים, אך ישנם הרבה צדדים אחרים

לנושא. יש נושא של פרוייקטים משותפים, וישנם נושאי תשתית ומים. ישנה

גם בעיה של נושא החשמל, לגבי השאלות: מה ייעשה, מי יעשה וכיצד הדבר

ייעשה, וכן ישנה גם בעיה בנושא התקשורת.

מ' שטרית;

האם הם יכולים לקדוח באר מים?

פ' זר ;

נושא זה עדיין לא סגור, ויצטרכו לדון בו במסגרת ועדה. בהצעת

העקרונות זה לא מפורט כלל.

אי פוגל;

נושא המים והחשמל הוא נושא בעייתי. מה נעשה, אם הם ירצו להקים

תחנות כח משלהם? מבחינתם, הם לא ירצו לקנות חשמל מאיתנו. בתקשורת הם

בודאי ירצו להקים דברים משלהם, וזה יעלה להם מחיר כלכלי מסויים, אך

זה כבר סיפור אחר. לגבי פרוייקטים כלכליים משותפים, ישנם חלומות

רבים, ססמאות רבות ודברים רבים מהסוג הזה. אני מאמין , ששום ועדות

משותפות של ממשלות לא תצלחנה להתחרות ביזמויות שתקומנה בצורה טבעית

בשטח. רק לגבי תשתית, בנושאים הללו, יצטרכו לתאם.

פרדי זך ידבר על נושא התנאים הסוציאליים, לגביר שאל חבר-הכנסת

חיים אורון , ועל מערכת היחסים. הבעיה היא די רגישה היום, מבחינת

הנושא של התנאים הסוציאליים שנצברו להיום, כאשר אינני יודע בדיוק

כיצד זה נעשה בסך-הכל, וברוב הסכומים האלה אנו משתמשים למקור לכספי

המינהכ; יש לנו חישוב מסויים לגבי השאלה כמה חסר, אם היינו רוצים

לעמוד בכל הזכויות וכו', וזה לא כל כך מבהיל כמו שחשבתי שזה יהיה

בהתחלה. אבל, אינני רוצה לנקוב במספר, שעדיין איננו מספר מוסמך. בסך-

הכל, אני מאמין , שבאיזה שהוא מקום יהיה אפשר להבטיח המשכיות בעניין

הזה מבחינת העבר. מבחינת העתיד, זה תלוי הרבה גם בהם.

בסך-הכל, אנו מוכנים מבחינת הנושא שאנו חושבים שטוב לנו וטוב

להם. אבל, כמובן, שהצדדים הפוליטיים יכולים להכניס סיפורים אחרים

לגמרי למשחק המשא ומתן , ובלי ספק יכולות להתעורר בעיות. אנו מקווים,

שהכלכלנים הפלשתינאים ישכנעו את המערכת הפוליטית שם, שחשוב לשמור על

אינטרסים כלכליים, ואז זה יהיה קרוב מאד לרוח הדברים שלנו. יש להסביר

להם, שממשלות נופלות בגלל בעיות כלכליות, ואולי זה ישכנע אותם לבנות

את הכלכלה בצורת נכונה.

האם אתה מכיר מישהו שלמד משגיאות של אחרים?

אני יודע שכשבונים ישוב מחדש, זו אולי ההזדמנות לעשות זאת בדרך

טובה. מאוחר יותר, את מה שלא עושים בהתחלה כבר אי אפשר לעשות.

אתחיל בהנחות יסוד, שעמדו לנגד עינינו בקביעת המדיניות. הנחת

היסוד הראשונה היא, שלנו, לישראל, יש ענייו ברווחה כלכלית באיזורי

המימשל העצמי. שנית, במסגרת המדיניות, בתקופה זו של האוטונומיה של

המימשל העצמי, לא יתקיימו גבולות פיזיים. הכוונה היא, בעיקר, לגבולות

מכס, למעט לצרכי בטחון . אם יש לי בעיה בטחונית המצריכה גדר, יעשו.

גדר. אם לא צריך גדר, לא יעשו גדר. שלישית, המגמה הכללית היא לאפשר

תנועה חופשית של סחורות והון במסגרת איחוד מכס. יהיה איזור מכס אחד,

שאין בו גבולות מכס. דבר נוסף הוא, שהתפקידים הכלכליים, שנמצאים היום

בידי המינהל האזרחי, יועברו בעיקרם למימשל העצמי: ניהול תקציב, גביית

מיסיס וכל אותם דברים כלכליים שקיימים אם היום.

ההתיישבות הישראלית בשטחים היא חלק מהמשק הישראלי . איננו רואים

אותה כחלק מהאוטונומיה, וחלים עליה כל הכללים שבמשק הישראלי: מס

הכנסה ישראלי וכל מה שצריך. אלה הו מובלעות ישראליות. הבטחון הוא

מרכיב עיקרי בכל שיקול שלנו בשטח. לדוגמא, לגבי יציאה לעבודה, ויוכלו

לבחור אחת משתי החלופות שהוצעו כאן והועלו ע"י אהרון פוגל, תמיד נרצה

שהרשיוו ינתן ע"י הישראלים, קרי ע"י לשכת העבודה, או שנקים מנגנון

קטו של יחידת קישור לאוטונומיה. איננו יודעים עדייו כיצד נעשה זאת,

אבל ישראלי יתן את הרשיון , בעיקר אם כדי לראות מבחינה בטחונית שאין

כאן מגבלה. דוגמא נוספת של בטחון היא נושא גשר הירדו . כוונתנו היא

לשלוט בגשר הירדו ולפקח שם, מהנימוק הכלכלי ובמקרה זה אם מהנימוק של

המכס.

מה המצב לגבי נמל?

_לגבי נמל, לדעתי, אם הם ירצו להקים נמל הם יקימו נמל. זה יארך

כמה שנים, אך הם יקימו נמל אם הם ירצו בכך. לפי ההסכם, הם אם יכולים

להקים רשות נמל, אבל, ברגע שהנמל הזה יוקם, יחולו עליו אותם מיסי

ייבוא שיהיו, וזאת אם הוא יקום בתקופת האוטונומיה. נושא הנמל הוא

לטווח ארוך. אני מעריך, שכאשר ירצו לדבר על priorities, הנמל לא יהיה

בעדיפות ראשונה, שלו ישנם דברים שהם יותר דחופים. גם אם הנמל הזה

יקום, הרי שבעקרוו צריכים לחול עליו אותם חוקי המכס ואותם מיסי

ייבוא.

הייתי אומר, שהיחסים הכלכליים, שישררו בינינו לביניהם, חשובים

מאד למשק הפלשתיני. הפתיחות היא תנאי לרווחה כלכלית בשטחים. הם

צריכים עדייו , לא רק היום אלא אם אחר כך, את השוק הישראלי ואת מקומות

העבודה בישראל. - הם אומרים זאת בכל פעם ובכל הזדמנות.

עתה, אעלה כמה headlines, ואולי אחזור על כמה נושאים שכבר הועלו .

בנושא סחר, ההסדר המוצע הוא איחוד מכס. איחוד מכס אומר, שפנימה אין

בכלל גבולות מכס, וכלפי חוץ זה אותם מיסי הייבוא ואותם תעריפי המכס

הקיימים לכולנו. דרך אגב, זה לא מקובל על הפלשתינאים, שהם, בתפישתם,



רואים איזוו- סחר חופשי, כלומר איזור סחר חופשי שכלפי חוץ יהיו להם

מיסי ייבוא אחרים. הם ירצו לייבא, למשל, את ה"הונדה" ללא מכס. כלפי

חוץ הם ירצו תעריפי מכס אחרים, אך כלפי פנים הם אומרים: הבה נעשה

איזור סחר חופשי, שמשמעותו העיקרית, כדברי אהרון פוגל, היא, למעשה,

גבולות מכס.

הבעיה, ול.-א אחזור עליה, היא בעיקר הבעיה החקלאית: תוצרת הלול

ותוצרת חקלאית בעיקר בירקות טריים.

האם יש לכם מחשבות בעניין החקלאות?

ישנן המלצות, אך, לדעתי, בעניין זה יקבע, בסוף, הדרג המדיני האם

הוא עושה פתיחות מכסימלית שזו אפשרות אחת, הגבלות מסויימות לגבי

חקלאות שזו אפשרות שניה או הגבלות לתקופות מסויימות שזו אפשרות

ביניים. ממשלת ישראל תחליט כיצד היא רוצה לעשות זאת. אבל, כאמור,

ישנה בעיה בתחום החקלאות.

ישנה בעיה גם בתחום העובדים, והוצגו כאן שתי החלופות. דרך אגב,

אם יבחרו באופציה השניה של הגבלת מספר העובדים ל-60 אלף עובדים, זה

לא נוגד את איחוד המכס. כלומר, גם שיש איחוד מכס, אחה יכול לומר שאתה

קובע הגבלות עובדים וזה לא פוגע זה בזה. בתפישה הבטחונית אמרנו

שהרשיון ינתן בסוף ע"י הרשות הישראלית. במידה ותהיה מגבלה, קווטה או

מיכסה לגבי העובדים, אני מעריך שאנו נקבע קריטריונים מסויימים. מי

שיקבע לגבי האנשים יהיה המימשל העצמי. הם יופנו אלינו, ואנו נעשה רק

את הבדיקה הבטחונית וננפיק להם את הרשיון . כך אני מעריך שאנו נעשה,

אחרת לנו יהיה קשה לקבוע מי ייצא ומי לא ייצא לעבודה. אני מקווה,

שהסברתי את הדברים היטב. בנוסף, התנאי הוא, שהעבודה תהיה מוסדרת דרך

לשכות התעסוקה.

ביטוח לאומי - הכוונה היא, שהם ישלמו ביטוח לאומי כפי החוקים

הפרשות מעביד, הפרשות העובד. הכיוון הוא להציע, בשיחות, שהם

יקימו לעצמם ביטוח לאומי. ואז, ההפרשות הללו תועברנה בצורה שמית, ולא

כפי שהיום מטפלים בזה.. זוהי, בהחלט, ראיה סוציאלית. כלומר, העובד

ישלם הפרשות סוציאליות ויקבל תנאים סוציאליים בהתאם לכך. - זו

המלצתנו. אמרנו, שבמידה ולא יספיקו להקים את אותו הביטוח הלאומי

בתקופה הסבירה הזו, יכול להיות שניקח קופה מסויימת כלשהי, ובינתיים

הכסף שייגבה ייצבר על שמו של העובד עד שזה יועבר הלאה. זו תהיה

ההמלצה שלנו.

האם הם ישלמו מיסי הכנסה בשטחים?

אם אתה שואל על מס הכנסה, אז התשובה היא: כן .

מי שויוריח!

חבר הכנסת חיים אורון , אם אדם עובד בישראל הוא משלם מס הכנסה

לישראל. למשל, אם אתה עובד באמריקה, אתה משלם מס הכנסה לאמריקה.

אבל, כאן מדובר על שליש מכח העבודה.

אם הממשלה תרצה להחזיר או לא להחזיר זה שיקול שלה. אבל, אני

מעריך, שמשלמים מס הכנסה למקום בו מופקת ההכנסה. - סך הוא המצב בכל

העולם.

לגבי ירדן , אנו היינו רואים בטווח הקצר מעין הסכם העדפת סחר עם

ירדן . כלומר, נתינת פטור ממכס לקבוצות מוצרים, שלגבי שלושת המשקים:

הישראלי , השטחים וירדן , זה לא משפיע עליהם והם לא מתחרים זה בזה.

בהמשך אפשר לעבור להרחבה עד למצב של איזור סחר חופשי, ואולי אפילו

לטווח ארוך יוונר, אם כבר חושבים הלאה, לדבר על איהוד מכס בין ירדן ,

השטחים וישראל. אבל, זה, בהחלט, לטווח ארוך מאד. מה שנראה לנו כרגע

זה אכן הסכמי העדפת סחר, לתת פטור למספר מוצרים ולהוביל זאת עד

לאיזור סחר חופשי בינינו לבין ירדן .

לגבי השאלה מהן ההשלכות בנושא עזה ויריחו תחילה, הייתי אומר,

שתחילה, מדובר בעיקר בtiming- .בדברנו היום על עזה ויריחו, לוחות

הזמנים, כפי שנחתמו והוסכמו בהצהרת העקרונות, נותנים פרק זמן קצר וזה

יחייב אותנו למשא ומתן מהיר, לקבלת החלטות מהירה וכו'. המעניין הוא,

שהמבחן האמיתי שלנו יהיה דוקא בנקודה החלשה הכלכלית של הפלשתינאים,

קרי עזה. דוקא עם עזה מתחילים, ודוקא לגבי עזה הנושאים הבעייתיים

כלפינו, העבודה בישראל או החקלאות, הם מהותיים שם יותר מאשר ביהודה

ושומרון . אנסה להסביר את נושא ההסכם, אם כי זה קצת חורג מנושא הדיון .

נושא ההסכם קשור לנושא הדיון .

ההסכם נחתם אתמול, ב-13 בספטמבר, ולפי ההסכם ב-13 באוקטובר הוא

נכנס לתוקפו. לאחר מכן , ישנם חודשיים של משא ומתן על עזה ויריחו

תחילה, כך הגענו בסך-הכל ל-3 חודשים. מתחילת החודש הרביעי ועד סוף

החודש השביעי יש את השלב, שנקרא שלב הנסיגה, שבו מועברות הסמכויות

מצה"ל ומהמינהל האזרחי לפלשתינאים בעזה וביריחו בלבד. אני מאמין , שיש

שם איזושהי מועצה ממונה. באותו זמן נוכל להעביר ביהודה ושומרון את

אותם חמשת המשרדים, שאמרנו שנעבירם באמצעות מה שנקרא העברה מוקדמת של

חינוך, בריאות, רווחה, תיירות ומיסים ישירים. הוצעו כמה

דברים כאלה, שיועברו אליהם.

כלומר, בעוד 5 ודחשים מאותו יום שנושא עזה ויריחו נכנס לתוקפו

יועבר גם נושא המיסוי לכל האוטונומיה.

לגבי עזה ויריחו יועבר הכל. כל המינהל האזרחי עובר בין החודש

הרביעי לחודש השביעי .

למעשה, מה שאתה אומר הוא, שתוך 4 חודשים מיום כניסת ההסכם, לגבי

עזה ויריחו, לתוקפו, יחולו הכללים, אם זה גבולות חופשיים ואם אלה לא



לא גבולות חופשי ים,

פי זך ;

בעקרון , כן .

יכול להיות מצב, שאם הם לא יסכימו וההסכם יהיה שלא יהיה שם מכס,

אז הם יהיו חופשיים. יכול להיות מצב, ששם, למשל, יהיו פטורים ממכס.

זה לא יכול לקרות, כי זה כרוך בהסכם כולו.

פי זך;

זה לא יכול להיות. בנושא לוחות הזמנים, וזה דבר שהציבור לא יודע

אותו, הנקודה הזו קריטית מאד. אם לא נגיע להסכמה, לגבי עזה ויריחו

תחילה, תוך חודשיים, ההסכם לא ממשיך לרוץ. כלומר, לוח הזמנים נעצר

ונבנה לוח זמנים חדש. זוהי נקודה קריטית בהסכם הזה; אם עברו חודשיים

ולא הגעת עדיין לסיכום לגבי עזה ויריחו תחילה עם הפלשתינאים, לוח

הזמנים לא ממשיך לרוץ הלאה.

אתה יכול לא להגיע לסיכום לעולם, וזה יכול להימשך 5 שנים.

זה יכול להיות.

אין זה נכון . הדבר היחידי ששעון החול פועל בו הוא ש-5 שנים

נמדדות מעכשיו , כלומר חודש מעכשיו.

פ' זך ;

חבר-הכנסת חיים אורון , זה, בפירוש, לא נכון . קרא את ההסכם שוב.

יש לי את הנוסח באנגלית, ונאמר שלוח הזמנים מתחיל מיום הנסיגה בעזה.

מ' שטרית;

כלומר, למעשה, השלב הקריטי הוא המשא ומתן על עזה ויריחו, וזהו

השלב הקובע.

פרדי זך, מדוע אתם כותבים "נסיגה" מעזה?

בנוסח ההסכם באנגלית נאמר: "withdrawal" , ולמיטב ידיעתי בשפה

נסיגה.

פירוש המילה "retreat" הוא נסיגה, ואילו פירוש המילה "withdrawal"

הוא עזיבה. התרגום שלי טוב יותר.

לדעתי, בחודשיים של המשא ומתן על עזה ויריחו תחילה יועלו

הנושאים, והם יסוכמו.

במסגרת זר הנושאים יוכרעו.

סביר להניח, שמה שמוכרע בעזה ויריחו, מבחינת הכללים, יחול גם על

יהודה ושומרון בהמשך. אם יאמרו שהם רשאים לקבוע את המכסים שלהם ואת

המיסים העקיפים שלהם וכן הלאה, זה המצב שיהיה בכל יהודה ושומרון .

פי זך ;

כן , אך זו לא עמדתנו , אלא אתה הבנת כך כאן .

זה ברור. אבל, כך יהיה, אם יגיעו להסכם. האם זה יחול על תושבי

יהודה ושומרון שחיים באוטונומיה?

כשלא היית כאן , אמרתי שלתושבים ישראליים בתוך השטחים מתייחסים

לפי החוק הישראלי והכל נעשה לפי החוק הישראלי.

האם פירוש הדבר שיהיה אסור להם לקנות מכונית בעזה?

המכונית תהיה באותו מחיר, שפן יש מיסי ייבוא.

אדם לא יוכל לקנות מכונית. אם לא יהיה מכס אחיד, הוא לא יעביר את

המכונית לכאן ולא יקבל רשיון ישראלי.

אדם יכול לקנות שם מכונית, רק אם יסע בה בשטחים בלבד. אם יהיה

מכס, יהיה גבול. אם יהיה גבול, הוא לא יוכל לעבור לכאן .

האם ערבי יוכל לעבור, ואותו תושב יהודי לא יוכל לעבור?

בודאי, כי לערבי יהיה תו כחול על מכוניתו ואילו לאותו תושב יהודי

יהיה תו צהוב.

חבר -הכנסת מאיר שטרית, ברגע שמשלמים בכניסה לארץ את מיסי המכס

ויהיה אותו מכס גם לפלשתינאים ואם לנו, אז אין לך בעיה.

מה יקרה אם לא יהיה אותו מכס?

שמעת כאן , שעמדתנו היא שזה יהיה אותו מכס.

מ' שטרית;

אנו נראה מה יהיה. אומרים גם, שלא תהיה מדינה פלשתינאית.

אני מציג רק נקודות מוצא ועמדות. לגבי לוח הזמנים, לאחר 10

חודשים מאתמול תהיינה בחירות ביהודה ושומרון , ולאחר מכן יועברו שאר

הדברים.

הי ו "ר ג' גל.

ברמלה הוקם בית-חרושת למלט, שיכול לספק את ישראל, פלשתין וגם את

ירדן.האם אתם רואים בימים אלה פעילות כלשהי או אפשרות כלשהי שמפעל

שיוקם שם יהיה משותף ? מהי התרשמותכם בנושא זה?

אינני יודע פרטים בנושא. אני יכול להשיב על כך מבחינת מדיניות

ולומר שאני מקורה שיקום שם מפעל. אני מקווה, שלא תהיה ל"נשר" שום

בעלות שם, כדי שתהיה קצת תחרות.

פ' זך;

כיום, מדברים ספציפית על מפעל מלט בחברון . גם הם מודעים לכך, שלא

קל להקים מפעל מלט. לכן , הם מתחילים בשלב האשון בתחום של ערבוב,

שנקרא "קלינקר", אריזה וכו'. אני יודע, אישית, שכבר נפגשו עם "כור",

עם "נשר" וכו', וישנם מגעים כלשהם, אך אינני יודע, מה ייצא מזה.

ישראלים יכולים להקים מפעל מכל סוג: עצמאי, joint venture וכו'.

ברצוני להעיר שתי הערות לפרוטוקול. ראשית, באוניברסיטת הרווארד

עשה עבודה גדולה צוות, בראשות סטנלי פישר, שהשתתפו בו כלכלנים

ישראלים ופלשתינאים. המלצות הצוות הזה גם הן , ולא במקרה, דומות מאד

לעקרונות שהתווינו. לגבי איזור סחר חופשי, סטנלי פישר כבר יודע שזה

לא 'יעבוד'. היתרון שבעניין הוא, שיו"ר הצוות היה כעת עם משלחת

אמריקאית כלכלית רצינית מאד לשני ימי דיונים בארץ. היתה לנו שיחה לא

פורמלית בנושא זה, והוא הביע את דעתו בהתאם לעקרונות האלה; בסך-הכל,

לדעתי, זה מאד חשוב, שאנו מניחים שאם נקודת הראות האמריקאית תהיה



נקודת ראות טובה לכלכלה, אז נוכל לזכות לתמיכה גם מהם בעקרונות האלה

ללא שום התחייבות.

שנית, יכולה להיות תקופת ביניים קשה מאד, כי, לדעתי, הוצאות

ומחוייבויות להוצאות יש אפילו הרבה יותר מאשר למינהל האזרחי . לגבי

יכולתם לגבות הכנסות, יקח להם הרבה זמן עד שהם ילמדו לעשות זאת כמו

שהמינהל האזרחי עושה זאת.

לגבי שיטוונ הגביה, המינהל האזרחי מתנהג כג'נטכמן . יכול להיות,

שהתקוה היחידה שתצא מהאוטונומיה הזו היא, שאם יקימו שם חמאס וכו', הם

'ינקו' את השטח. ראש הממשלה אמר, ששם לא יהיה ארגון "בצלם".

אי פוגל;

מה שברצוני לומר הוא, שאין ספק שזה הלחץ הגדול שלהם להשיג סיוע

בינלאומי. הם יצטרכו שקלים, דינרים או דולרים. קשה לי להגיד, שהם

יקבלו שקלים מאיתנו. אולי הם יקבלו דולרים. לגבי דינרים, אינני מאמין

שהירדנים יתנו כה הרבה. כלומר, לגבי נושא המטבע, יש כאן עניין לא

פשוט של תקופת מעבר, כאשר מבחינה פוליטית הם ירצו אותנו בודאי בחוץ

כמה שיותר מהר.

קראתי את כל החומר בנושא כולל דו"ח הרו וארד. חלק גדול מהדברים

שאני קוראת הם בבחינת wishful thinking, כלומר אנו בונים מודל לגבי

מה היה צריך להיות לו היינו יכולים לשחק עם הלגו הזה ולהרכיב מדינה.

מה שאותי מטריד, לא ככלכלנית אלא כהסטוריונית, הוא מהן כאן המגמות

בפועל. הדבר היחיד שמצלם מצב בפועל הוא ההמלצה לגבי 100 אלף עובדים.

מדובר על 100 אלף העובדים מיו"ש ועזה שמועסקים בישראל, וישנה המלצה

להמשיך להעסיק 100 אלף עובדים.

פ' זר ;

זה לא מדו י יק.

ס י אלחנני ;

אמרו לי, שמדובר על 115 אלף עובדים.

את מדברת על המצב לפני הסגה ב-1992. כיום, ישנם 49 אלף רשיונות,

ואנו מעריכים שישנם ערד פ-15 אלף שעובדים ללא השירן . .,

בדקתי אצל מישהו שמכיר את המצב, ונאמר לי, למשל, שבדהריה ישנם

400 רשירנות, אך יוצאים לעבודה 2,000 איש. אתה יכול לבדוק זאת.

כהסטוריונית, יש לחשוב איזה מין כלכלנים יש להם ואיזה מין כיוון

יש להם. יש להרגיש יותר מה הכיוון שיהיה בפועל, ולא מה טוב להם. גם

אני יודעת היטב לומר בעזרת מודל מה טוב היה לעשות ב-1948 שלא עשו

אותו. אותו הדבר קורה כאן , וזה מה שמטריד אותי מכל הדברים שאני

קוראת.

עליי ללכת, וברצוני לאחל לכם שנה טובה, תכלה שנה וקללותיה ותחל

שנה וברכותיה.

מ י אלחנני ;

אהרון פוגל, בדו"ח הרוו ארד מצביעים על החסר בהעברות הישראליות

מהמינהל האזרחי, כאילו שישראל לא העבירה את סט ההכנסות שהיו לה

מהעבודה, המספר הזו; קיים, והוא צריך להיות עובדה.

פ' זר ;

הבנק העולמי אמר, שמדובר על כ-120 מליון דולר,

ס' אלחנני;

אינני מדברת על הסכום המדוייק. על הסכום המדוייק יש ויכוח,

בנוסף, קיימת ההערה בדו"ח, שממאי 1993 תהיה הפרדה, יהיו נתונים

ויפרסמו אותם, וזהו דבר שחבר-הכנסת חיים אורון רצה כל השנים. ברצוני

לשאול מה תהיה התגובה על כך, שכן זה יצור דרישה כנגד התקציב הישראלי.

סמדר אלחנני, אני מניח שבנושא זה יהיה ויכוח ויסיימו אותו בחוץ.

א' פוגל;

אולי האמריקאים ישלמו.

זה יירד מההקצבה אלינו.

אינני בטוח בכך. יהיה להם עוד מקור של כמה מאות מליונים, וזה

המיסוי העקיף הישראלי, שבכל זאת ישאר אצלם, בעיקר על הדלק והייבוא,

שהוא מקור נוסף לכספי המינהל. יש את הבלו על הדלק והבלו על הסיגריות

והמכסים. ההערכה היא שמדובר על כ-600-400 מליון ש"ח בשנה. פרדי זך,

זה נתון ממקורות אצלכם. בדוק זאת אצלך, במשרדים, ותראה אם דבריי

נכונים.

אינני יודע את הנתונים המדוייקים, אך אותי מעסיקים כמה דברים

נוספים, שאתם עסקתם בהם רק בכותרות. ישנם כאן משקים, שהם מאד משולבים

זה בזה. אתם דיברתם על המים, החשמל והתקשורת. בהחלט, יכולה להיות

מדיניות פלשתינאית מטורפת של הינתקות והשקעות עצומות בדברים האלה,

במקום להשתמש בכסף הזה ולהשקיע בדברים שאין הגיון להינתק מהם. יש

כאן , בכל אופן , מערכת כלשהי של "קח ותן". הפוליטיקאים ירצו שם משק

הרבה יותר נפרד, ואני שומע זאת לא פעם. חלק מהם היו מרוצים מהסגר,

מהנימוקים האלה, וזה לא סוד. הקושי הגדול שלהם הוא, בכל אופן , 100

אלף העובדים. ככל שאנו נקטין את מספר העובדים, אנו נגדיל את המגמות

האלה, כי גם אצלנו ישנם שיקולים סותרים; ככל שאתה אומר שאתה מתיר

למשל ב-3 השנים הבאות ל-100 אלף עובדים לעבוד, אתה ממילא יוצר את

הפתיחות הזו. אם כח העבודה שם הוא בערך שליש מכח העבודה, אז מדובר

בסכומים ענקיים. זה לא יכול להיפתר, למשל, ללא פתרון שאלת מס ההכנסה.

אין לך אף דוגמא של משקים, שבהם אחוז כזה גדול של כח עבודה עובד במשק

סמוך ומשלם מס הכנסה במקום אחר. אני אומר זאת עתה לא מהנמקות של צדק



וכו'. אני אומר זאת מהנמקות, וזה נאמר כדי לחזק אח המגמה שלכם

המועלית בדו"ח הזה, האומרות שצריכה להיות בין השאר מה שיותר תרומה של

העבודות האלה, לדוגמא, שתישאר אצלם; אם זו עבודה שנשארת כאן והתרומה

נשארת כאן ולהם אין שום דבר, זה יקל על הסידור של המשקים. יש כאן

מהלך כלשהו , שאו שעושים אותו באופן כולל מאד ופתוח מאד ולא מנסים

להרויח כאן דברים קטנים כאלה או שלא.

יושב-הראש אמר, שישנה בעיה בתחום החקלאות. אינני רוצה להפוך נושא

זה לדגל לדברים אחרים, אף סי הוא יכול להיות דגל לדבר אחר. זה לא

יכול להסתיים באמירה שישנה בעיה, כלומר יש להציג גם כיוון של פתרונות

בעיקר בשני הענפים שהוזכרו. דרך אגב, זה יכול להתפתח בעתיד גם לענפים

נוטפים. האמירה "יש סאן בעיה" תפעל הפוך ממה שאתם, לפי הרגשתי,

מדברים עליו. אמירה כזו תוביל לכיוונים לגמרי אחרים. שמעתי את ההצהרה

של מר הברפלד, ואינני יודע בדיוק כמה הוא התכוון .

זה יכול להיפתר גם ע"י מיכסות בדרך החיוב ולא השלילה: מיכסות סאן

ומיכסות אצלנו.

עניין הירקות הוא הרבה יותר מסובך, סי זהו ענף שהיום כולו פרוץ.

למשל, התחום היחידי שהוא מסודר זה תפוחי אדמה. מלבד ענף תפוחי-האדמה,

הכל פרוץ, גם אצלנו וגם אצלם.

אנו מוכרים להם אצלנו תוצרת חקלאית.

ח' אורון ;

זה, בדיוק, מה שאני אומר לחבריי, שבאים לצעוק. אני אומר להם:

בסך-הכל, גם בקטע הזה אנו מוסרים יותר ממה שאנו קונים. אבל, רוצים

שישאר סך גם בעתיד. אהרון פוגל, לדעתי, בשלב מוקדם כלשהו יש לגבש

פתרונות אפשריים, ולא להשאיר את הנושא במצב שבו אומרים שישנה בעיה.

אי פוגל;

כל פתרון , אפילו אם נהיה הסי חכמים, אולי יהיה יפה על הנייר.

יש פתרון אחד שאיננו על הנייר, למשל אתה בא ואומר: חברים, אני

מרים ידיים בנושא הביצים. אינני מדבר עתה על סיוון של, פתרון מסויים,

שיש ללכת בו.

חשבתי שאתה מדבר על מגבלת סחר. נושא זה מחייב דברים כלפי מדיניות

פנים.

התכוונתי לפתרון לבעיה, ולא לפתרון במסגרת העניין של האוטונומיה.

יכול להיות, שיתברר שישנם כמה ענפים לא חקלאיים, סמה תתי-ענפים או

סמה מגזרים שיסול להיות שמבחינת ההיקף בתל"ג הם מזעריים ומהווים אפס

פסיק משהו אחוזים, אך מבחינת משמעותם, מישהו יגיד שמדובר במוסכים



ומישהו אחר יאמר שמדובר במסגריות. אי אפשר לבוא ולומר: לא אכפת לנו,

הבה נראה מה יקרה; אני יודע, שבשלב הבא אלו תהיינה הנקודות החדשות,

שבספרים ובמספרים הגדולים הם נעלמים ובמציאות הם יהפלו למוקד של כל

מיני מהלכים אולי בכיוון הפוך למה שאתם רוצים. לדעתי, בצד הצוות,

שמכין את הטיוטות למו "מ צם פלשתינאים, צריך להיות צוות שיכין את

הטיוטות למו"מ צם פלשתינאים יהודים, כלומר עם כל מיני נפגעי

אוטונומיה. לדעתי, המערכת תצטרך לחשוב כיצד היא מאפשרת להם הסבה,

פיצוי וכל מיני מנגנונים כאלה, ההיו כבר דברים מעולים, שיקטינו את

הבעיות האלה. אחרת, אני מתאר לעצמי מה יקרה. - יגיעו פתרונות הרבה

פחות טובים וגם הרבה יותר יקרים בנושא המרכזי.

לדעתי, בתחום החקלאי יש להבחין בין שלושה דברים. ראשית, יש את

הנושא, שמבחינתי הוא ערפי, של מי יעבד את הקרקעות במדינת ישראל.

שנית, ישנם ענפים שמהווים חלק השוב מהכנסה של משקים כמו משקי הר

וכו', רשם לא מספיק לקנות. שלישית, ישנם ענפים בהם כבר היום מרבית

העבודה נעשית ע"י ערביי השטחים. כאן, לגבי הדבר השלישי , אינני מתבייש

לומר, שהנושא הזה לא כל כך מטריד אותי. אם צריך שיגדלו ירקות

מסויימים כאן עם פועלים משם, לא אכפת לי שיעשו זאת שם. ואז, צריך

לבוא לשני הדברים האחרים והענפים האחרים, כמו ענף הלול, שבחלק ניכר

מהישובים הוא הכנסה משלימה שאסור לוותר עליה. הפתרון השני הוא לגבי

הקרקעות, ויש להתחיל לחשוב יותר במושגים של סבסוד דברים, שאין בהם

ידיים עובדות, למשל בחיטה או בכותנה שבהם יש גם לתת את המוצא למים

מטוהרים. נדמה לי, ששר האוצר שאל אותי שלשום אם ההחלטה לגבי הכותנה

היתה טובה. אמרתי לו, שאני חושב שזו החלטה טובה, שכן אם משקיעים

בכותנה 30-20 אלף ש"ח בדבר שלא צריך ידיים עובדות והאדם משתמש במי

קולחין ולא משאיר אדמות בור, אז זה בסדר. אותו הדבר עם החיטה. בסך-

הכל, מדובר על סכומי כסף לא גדולים, אך זה נותן פתרון וזה סוגר חלל,

שאם לא יעשו שם חיטה או כותנה אז בסופו של דבר היוזמה הפרטית תיכנס

ויעשו את אותם הירקות עם אותם אנשים זרים.

לדעתי, אפשר במאמץ לא גדול ובתשובות לא יקרות ליצור תקופות מעבר

כלשהן שאפשר להתמודד איתן . לגבי הנזק שיכול להיות למשק הישראלי ,

אינני רואה בו נזק גדול. לדעתי, הפתיחות הזו יכולה לתרום; עובדה, ששם

אפשר לעשות גם קבלנות משנה, וקבלנות משנה יכולה לתת לנו אפשרויות

לעשות ייצור של מוצרים שהיום קשה להם לעשותם בהיקפים גדולים.

אני מודה למשתתפים בדיון על השלכות האוטונומיה על כלכלת ישראל

ומאחל להם שנה טובה וחג שמרן.



שינויים בתקציב לשנת 1993

במסגרת שינויים בתקציב לשנת 1993, על סדר יומנו שתי פניות לוועדה

שמספריהן 0285 ו-0286 בנושא משרד התיירות.

י י אבו ;

בפניות אלה מדובר בכסף, שמועבר מתקציב הפיתוח של משרד התיירות

לתקציב הרגיל. כסף זה יועד מלכתחילה למימון עבודות תכנון שמתבצעות

השנה ע"י המשרד, והכוונה היא לעבודות תכנון פרוגרמטיות ולא תכנון

מפורט. ישתמשו בכסף זה להכנת מעין קווי מדיניות ל-7 איזורי תיירות

איזור אילת-אילות, איזור הר הנגב, איזור רצועת

החוף הדרומית ורצועת החוף הצפונית, נצרת וסביבותיה ואיזור סובב כנרת.

יש תכנון ארצי כללי נוסף לאתרי תיירות או מתקני תיירות ביערות קק"ל.

מטרת התכנון היא לבדוק ביקושים, לערוך ניתוח של ביקושים ולהמליץ על

מוצר תיירותי בכל אחד מהאי זורים האלה. על בסיס התכנונים האלה משרד

התיירות אמור ומעוניין לבסס את פעילותו בתחומי השקעות, בתחומי שיקום

ובתחומי פיתוח תשתית ציבורית בשנים הקרובות.

על-פי הפניות שלפנינו, מדובר בסכום של 4 3 3,2 אלפי ש"ח. האם אתם

מביאים בחשבון את המצב החדש?

אני מניח, שבמסגרת התכנון של אילת, למשל, תהיה התייחסות לנושא

אילת במצב של שלום, ואולי בשולי התכנון תהיה התייחסות אם לזה. בנגב

סבר ישנה התייחסות לכך.

אני מעמיד להצבעה פניות מספר 0285 ו-0286, שהוצגו לעיל.

ה צ ב ע ה

פניות מסי 0285 ו-0286 התקבלו.

פניות מסי 0285 ו-0286 אושרו.

קיימת טענה, שהנגב הוזנח. אמרו לי, שמינהלת הנגב אומרת שהיא

מקופחת.

לפחות, מבחינה תקציבית, אין כזה שום בסיס. מעבר כזה, אין לי

אינפורמציה להתיחסות לנושא זה. מבחינה תקציבית, אין ספק שהנגב זוכה



לפחות ל-25% מתקציב הפיתוח של משרד והתיירות. התקציב הרגיל הוא כבר

יותר קשיח, וההוצאות שם הולכות לדברים אחרים.

ברצוני לאחל שנה טובה לחברי הוועדה, לחברי-הכנסת, לעובדים

המסורים של ועדת הכספים ולכל בית ישראל. אני מקווה, שמיד לאחר החגים

נחדש את ישיבות הוועדה ביתר תנופה, על רקע של צמיחה הולכת וגוברת ועל

רקע של שלום תוך כדי בטחון לעם אשר בציון .

אני נועל את ישיבת הוועדה.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15.