הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 173

מישיבת ועדת הכספים

יום ב', ט"ו באב התשנ"ג-2.8.93 שעה 10:00

חברי הוועדה: ג. גל - היו"ר

ר. אדרי

ח. אורון

ר. אלול

א. פורז

א.ח. שאקי

מ. שטרית

ד. תיכון

ד. מגן

מ"מ: י. ונונו, ס. שלום

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית

א. פרייס - משרד הפנים

י. תנורי, צ. ליפשיץ - מינהל מקרקעי ישראל

מ. דקל - משרד הבינוי והשיכון

י. גבאי -הממונה על הכנסות המדינה

א. קוקלוביץ - החשב הכללי

ר. איילון, א. ניסן, י. כרים, א. וייסמן )

א. ארבל, א. שוורצשטיין, א. לבון, ד. סגולי) - האוצר

י. ליפשיץ )

שינויים בתקציב לשנת 1993;

חוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור(תיקון מס' 8),

התשנ"ג-1993;

ביצוע התקציב ינואר-יוני 1993.



שינויים בתקציב לשנת 1993

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה.

על סדר-היום שינויים בתקציב לשנת 1993.

היות והסעיף העיקרי בסדר-היום הוא החוק לתיקון דיני רכישה לצרכי

ציבור (תיקון מס' 8), התשנ"ג-1993, ובשעה 11:00 יופיעו הממונה על הכנסות

המדינה, יורם גבאי והחשב הכללי קוקלוביץ, אני מבקש שנקפיד על לוח הזמנים.

יש שינוי בסדר-היום? שר האוצר היה צריך להופיע בישיבה זו.

שר האוצר אינו יכול לבוא, כי הממשלה לא סיימה את הדיון אתמול.

לפנינו פניה מס' 282 של סגן הממונה על התקציבים.

נשמע דברי הסבר מפי נציג אגף התקציבים, רון איילון.

אנו מבקשים אישור לשינוי פנימי בתקציב תמיכות במחירי מוצרי יסוד

וייצור חקלאי בסך של 9,000,000 שקל. השינוי מיועד למתן תמיכה במסגרת תוכנית

הסבה וסיוע למגדלי העגבניות עקב ביטול המכסות בעגבניות. סך התמיכה במסגרת

התוכנית הוא 15 מליון שקל. והיא מתפרסת על פני שתי שנית תקציב - בשנת 1993 -

9 מליון שקל ובשנת 1994 - 6 מליון שקל.

התמיכה מתבטאת ב-1,100 שקל לכל טונה עגבניות.

אפשר לקבל מסמך מפורט מי קיבל וכמה קיבל?

קבלו כל מגדלי העגבניות.

אני רוצה לבדוק. אני מבקש לקבל את הרשימה.

אינני בטוח אם אפשר למסור רשימה שמית. אין בעיה לגבי הרשימה השמית.

השאלה היא, האם יש קריטריונים נכונים והאם פועלים לפיהם? התפקיד שלנו כוועדה

הוא לבחון, האם ישנם קריטריונים והאם עומדים בהם.

בינתיים שמעתי סכומים, לא שמעתי קריטריונים.

הקריטריונים נקבעו ב-1981.

איך זה מתחלק בין הסקטורים השונים?

אין כאן סקטורים.

הרוב מושבים?

כן.

חבר-הכנסת דוד מגן, היתה תקופה מסויימת שהיתה פריצה מהתכנון של

גידול העגבניות, בעיקר אצל המושבניקים, והעסק קרס ואז הוחלט, שחלק מהמגדלים,

יוותרו על המכסות.

ומחיר המכסה הוא מחיר אחיד?

זה לא מחיר מכסה, זה מענק. יש הבדלים בין האזורים השונים מבחינת

הבשלת העגבניות. בערבה מבשילות העגבניות בתקופה מוקדמת יותר. ויש עוד

כל מיני הבדלים בין האזורים.

ד. מגן;

נלמד את זה,

אני מבין שהבקשה היא לגבי שנת 1993 ולגבי שנת 1994.

כן,

א. פורז; .

זה פשוט פדיון המכסות,

וצמצום הענף.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1993, פניה מס' 222, אושרה

חבר-הכנסת דוד מגן נמנע

אנו עוברים לפניה מס' 223 של הממונה על התקציבים.

רון איילון, בבקשה.

אנו מבקשים אישור הוועדה לתוספת תקציב בסך 6,626,000 שקל מהרזרבה

הכללית לסעיף תמיכות בייצור חקלאי, שנועדה לתמוך במגדלי חיטה וגידולי בעל

אחרים באזורי הנגב, לכיש ומרכז הארץ, בהיקף של 800,000 דונם.

למה תומכים בגידול חיטה?

הן מנימוקים של אחזקת השטחים והן מנימוקים של המגדלים. לייבא חיטה

הרבה יותר זול.

מנימוקים פטריוטים?

בשנת 1993, על פי בקשתו של שר החקלאות הגדילו את השטח בעוד 400,000

דונם.

יש משמעות מיוחדת לגידול חיטה בארץ.

עשינו הרחבה לגידולי בעל שונים כמו קטניות וכוספא. אין הכרח לגדל

חיטה, אפשר לגדל גידולים אחרים. בהפרש שבין מחיר החיטה המיובאת מאטלנטה

ובין מחיר החיטה בארץ -

ומחיר המים?

אלה גידולי בעל.

איך החלוקה בין הקיבוצים, המושבים והבדווים?

בשטחים אלה הרוב הגדול הם קיבוצים.

ד. מגן;

יש בדווים מגדלי חיטה?

אין בדויים מגדלי חיטה.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1993, פניה מס' 223, אושרה

חבר-הכנסת דוד מגן נמנע

אנו עוברים לפניה מס' 192 של הממונה על התקציבים.

נשמע דברי הסבר מפי נציג אגף התקציבים.

אנו מבקשים אישור להעברה של מליון שקל תוספת למטה לקידום המשקיעים

במשרד התמ"ס, לעשות פעולות שת"פ עם פירמות מחו"ל, המטרה היא לארגן בארץ

פעולות של שת"ף לצורך הבאת עסקים לארץ.

מה בדיוק התפקיד של המשרד בנושא זה?

התפקיד שלנו הוא קודם כל לאתר את העסקים הפוטנציאלים בארץ ובחו"ל,

ולתאם ביניהם.

איתרתם מפעל לאלקטרוניקה בחוץ-לארץ, אתם פונים למפעל מסויים בארץ,

או להתאחדות התעשיינים?

היום בארץ פועלים מספר גופים שעוסקים בקידום הקשרים הבינלאומיים

ובקידום התעשיה. אחד מהם זה המטה לקידום משקיעים. הוא עובד במקביל ובתיאום

עם מכון הייצוא. יש שורה של פעולות שעושים, כמו עריכת כנסים ושיווק רעיונות.

יש דו"ח על מה שעשה המטה בשנה האחרונה?

אפשר למסור.

איזה הישגים יש לו, מה היו פעולותיו?

אפשר למסור.

אני חושב שזה דבר אלמנטרי.

מתי הוקם המטה?

אני אינני מבין למה צריך את מרכז ההשקעות ואת רשות ההשקעות ואת

המרכז לשיתוף פעולה. שלושת הגופים הללו, כל אחד מהם עובד על אותה אוכלוסייה.

הגיע הזמן שתחליט הממשלה מי משלושת הגרפים הללו, הוא הגוף שצריך לעסוק

בהשקעות מחוץ-לארץ בארץ. אני רואה בזבוז בהקמת הגוף הזה. הגוף הזה הוא

מיותר. הוא הוקם לפני שנתיים, כאשר תיקנו את החוק לעידוד השקעות הון.

לכן אני מציע לשר התעשיה והמסחר לבטל את הגוף הזה בטרם הוא יתפתח.

בודאי מעסיקים שם בינתיים עשרות עובדים. את כולם צריך לשלוח הביתה, כולל

היושב ראש, או המרכז. הם מיותרים. זו פונקציה משולשת מיותרת.

אינני רוצה להביע דיעה. יכול להיות שהגוף הזה כן מועיל. לפני האישור

הייתי רוצה שנקבל דיווח על גוף זה עד עכשו, האם יש לו מאזן הישגים שמצדיק

תיגבור.

מה ההבדל בין גוף זה ובין מרכז ההשקעות?

אם גוף זה אינו מצדיק את עצמו, אין צורך לתגבר אותו, זה בזבוז כסף.

יש לי הרגשה, כאשר אני שומע את השאלות, שהדיון בבקשה זו לא יסתיים

היום. צריך לבוא איש משרד התעשיה והמסחר, הממונה על הגוף הזה או מנכ"ל

המשרד ולהשיב על השאלות. יש שלוש פונקציות המטפלות באותו נושא.

יש גם משת"פ. יש ארבע פונקציות. אם רוצים לבדוק את הזיקות בין

הגופים הללו, צריך לדעת שקיים גוף נוסף, משת"פ.

יבוא האדם הכי מתאים במשרד התעשיה והמסחר בדרג המתאים ויסביר לחברי

הוועדה את כל המכלול הזה. אמנם מדובר על מליון שקל, אבל זו ההזדמנות



לחברי הוועדה לשאול שאלות.

בשנה האחרונה נעשות הרבה פעולות לצורך תיאום וחלוקת עבודה בין הגופים,

ואין ספק שיש הרבה גופים שמטפלים באותו נושא. והמטרה שלנו בפירוש להביא

לידי כך, שיהיה גם תיאום -

מה תעשה רשות ההשקעות?

חבר-הכנסת דן תיכון, ועדת הכספים לא יכולה לפקח על פעולות הממשלה

כל הזמן, אבל ברגע שמגיעים לכאן נושאים, חברי הוועדה "נטפלים" למליון

שקל.

השאלות העקרוניות לא קשורות להעברה זו.

יש פה שאלה, האם בכלל יש הצדקה לגוף זה? אם אין לו הצדקה, צריך לסגור

אותו ולא להעביר לו מליון שקל. אבל איננו יודעים את זה. אנחנו תמהים, תוהים,

אנו מצפים לשמוע מנציג האוצר או מנציג משרד התעשיה והמסחר שיופיע

לפני הוועדה, על השאלה שהעלה חבר-הכנסת דן תיכון לגבי קיומם של שלושת

הגופים מרכז ההשקעות, רשות ההשקעות והמטה לקידום משקיעים. הרי לא יתכן -

שהם אינם עולים זה על זה. אולי כדאי לשמוע מה עושה כל אחד מהגופים האלה.

במשך עשרות שנים לא ידענו מה ההבדל בין רשות ההשקעות ומרכז ההשקעות.

בכל מצע של כל מפלגה נאמר שיאחדו את הפונקציות של מרכז ההשקעות ורשות

ההשקעות. עכשו, לפני כשנתיים, הקימו גוף נוסף, שלישי, וזה נראה יותר ממוזר.

השאלות שעולות כאן הן השאלות שהועלו במהלך אישור תקציב 1993, ואני

מניח שיעלו שוב במהלך אישור תקציב 1994. הנסיון לקשור אותן לאישור הזה -

זו דרך עבודתה של ועדת הכספים, אין מה לעשות. מגיעה בקשה להעברה

תקציבית, זו ההזדמנות שלנו לברר את הדברים. אנחנו נפנה למנכ"ל משרד התעשיה

והמסחר, ואו שהוא יבוא בעצמו, או שישלח את האדם המתאים-

תודה רבה.

אנו עוברים לפניה מס' 38016. זו הודעה שעוכבה על העברת 330,000 שקל

כהשתתפות במימון פעילותן של מכללות ליזמות.

נשמע דברי הסבר מפי נציג האוצר.

במהלך 1992 תמך משרד התעשיה והמסחר במכללה ליזמות בתפן. זו היתה

תמיכה נסיונית והיא כנראה עלתה יפה. משרד התמ"ס החליט גם בשנת 1993 לתמוך

במכללה ליזמות.

באותו מקום.

הנהלת התמ"ס עוד לא אישרה תמיכה באף אחת מהמכללות. היא החליטה עקרונית



בנושא. עומדות על הפרק שתי מכללות: האחת בתפן, והשניה מכללת היזמות של אורט.

מעבר למה שאמרתי נקבעו שני קריטריונים לתמיכה, או בעצם שני מפתחות:

מפתח אחד - תמיכה בהכנת תוכנית עסקית. כל תוכנית עסקית שתוכן על ידי מישהו

במכללה תקבל סיוע של 7,500 שקל. הממשלה תומכת בזה, במקרה הזה אנחנו יוצרים

איזו חבילה לתמיכה מרוכזת. במידה ופרוייקט יקבל תמיכה במסלול הזה הוא לא

יהיה זכאי לקבל מימון לאותן תוכניות עסקניות ממסלולים אחרים, זה מפתח אחד.

המפתח השני, כל תלמיד שיוכר כתלמיד שזכאי לקבל תמיכה על פי הפרוייקט

הזה יקבל סיוע.

איזה תלמידים אלה?

תלמידים מבוגרים, תלמיד שיוכר כראוי יקבל סיוע של 2,500 שקל במשך כל

זמן היותו תלמיד, הסיוע לא יעלה על 10,000. שקל לתלמיד. היום יש 23 תלמידים.

חבר-הכנסת דן תיכון.

אני מוכרח לומר, שבשנים האחרונות ישנם רעיונות מענינים. אם זה טוב,

אז צריך להקים פקולטות כאלה בכל האוניברסיטאות ובכל המכללות בארץ, ולא -

זה כסף ייחודי, לכן צריך לקבוע קריטריונים מיוחדים, וכל מי שעומד בקריטריונים

הללו יוכל להקים את הפקולטה הזאת, ולא - כפי שזה נראה היום - המטרה היא

לשפר מעמדו של איש כזה או אחר, או גוף כזה או אחר.

לכן מה שאנו מבקשים לקבל מכם, אלה כללים לטיפול בפקולטה כזאת, בכיתה

כזאת, בכל האוניברסיטאות והמכללות, ומי שירצה ישתלב בתוכנית הזאת.

זה לא כתוב בבקשה, אבל במכתב שהוא חתום עליו כתוב: "בקשות נוספות

נמצאות בבדיקה על ידי המדען הראשי במשרד התמ"ס.

אני מבין שהרעיון הזה מתחיל להיות נפוץ ומה שבעצם מוצע כאן זה סכום

על פי הקריטריונים שנציג האוצר מנה אותם כאן.

אני רוצה לומר לך, שעם כל הכבוד לסטף ורטהימר -

יש בקשות נוספות, אני מבין.

יש גם מכללה ליזמות של אורט.

אתה אומר לנו, שזה הוצג בפני כל האוניברסיטאות והמכללות והמוסדות

להשכלת מבוגרים בארץ?

בנושא הזה יש קריטריונים שהוצאו על ידי היועץ המשפטי לפי הנהלים משנת

1992.





צריך להבין, לאוניברסיטאות יש "אבא", ות"ת, הוועדה לתכנון ותקצוב.

כל מה שקורה באוניברסיטאות לא קשור לתמ"ס, קשור לות"ת, כל מה שקורה במכללות

וממומן על ידי המכללות ומוכר על ידן, קשור למשרד החינוך. כאן מדובר

בפרוייקטים שלא קשורים לאחד מהגורמים האלה וראוי לקבל תמיכה על פי הקריטריונים

שנקבעו, כל מי שראוי לתמיכה, יזכה לתמיכה על פי הקריטריונים שנקבעו. אין פה

איפה ואיפה.

אפשר לקבל את הכללים שאושרו?

בודאי, יש כללים שאושרו.

אני חושב שזו מגמה חיובית שבאה לאפשר דוקא ליזמים קטנים, יוצאי צבא

ואחרים, לפתח תוכניות עסקיות, הרעיון הראשון היה באמת בתפן, ומגיע לו על

כך ישר כוח. עובדה, הוא היה הראשון. אם זה פרץ מעבר לזה, אני חושב שצריך

לעודד את זה. המכסימום הוא 10,000 שקל לאחד, נכון?

כן.

זה לא מוגבל לתפן.

זה יכול להקנות תואר מסויים?

לא.

אפשר לדעת איך עובדת המכללה הזאת? מה השיטה שלה?

יש פרוייקט -

אני לא מבין מה זה. אולי תציג את כל התהליך.

כל התהליך הוא במכללה.

מה עושה המכללה?

בתפן, לשם דוגמה, בוחרת לה קבוצה של תלמידים בעלי פוטנציאל יזמי,

היא שופטת אותם -

איפה היא מוצאת אותם?

היא נותנת מודעות בעתון.



ד. תיכון;

היא נותנת מודעה בעתו? - מי שרואה עצמו יזם שיבוא להרשם?

כן. מי שרוצה ללמוד יזמות, מי שרואה עצמו מתאים לנושא הזה; נרשמו

אנשים אקדמאים. לפני שנתיים פורסמו הרבה מודעות.

ואז הוא נרשם, מה קורה?

יש סינון, הוא מתקבל.

מה קורה כשהוא מתקבל? יש כיתה, יש מרצים, יש עבודה מעשית, יש תואר?

יש תוכנית לימודים?

יש כיתה, מה עושים?

הוא מלמד אותם לא להיות שכירים.

תוכנית הלימודים עוסקת בשני נושאים, בשני מישורים: המשור האחד -

המישור הלימודי. יש קורסים בכלכלה, יש קורסים בשיווק ויש קורסים כלליים

שמתאימים לניהול עסק. המישור השני - כל תלמיד נדרש להביא רעיון ישומי.

זו עבודת הגמר?

.

זה השלב הראשון לקראת יציאתו של התלמיד לשוק הפרטי בתור יזם, בתור

בעל עסק עתידי. הוא מקבל חונכות, מלווים אותו בתקופה שלאחר הלימודים.

כמה זמן נמשכים הלימודים?

שנה אקדמאית.

. .. ,

הרעיון הוא טוב, אבל הוא כפוף לאישור של מישהו?

אני מכיר את זה בורסיה אחרת של מדענים עולים חדשים, מה שקוראים

החממות של העולים החדשים. לכן אני בעד זה, זה מיסודו רעיון דומה.

אתה חושב שזה דומה? שם זה מעשי, כאן זה מכללה, זה לימודים.

נותנים לו כלים לתשיבה, ובסוף הוא מציג פרוייקט.

אני בעד, אבל קשה לומר שאני מבין, שירדתי לעומקו של הענין.

אני מעמיד להצבעה בקשה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1995, פניה מס' 38016, אושרה

הבקשה אושרה.

חוק לתיקון דיני רכישה לצרכי ציבור (תיקון מס' 8). התשנ"ג-1993

אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: חוק לתיקון דיני רכישה לצרכי ציבור (תיקון מס' 8), התשנ"ג-1993.

רשות הדיבור ליושב ראש ועדת המשנה, חבר-הכנסת אברהם פורז, שדנה

בהצעת החוק והנוסח שסוכם בה מונח לפנינו.

אני עמדתי בראש וועדת המשנה שקבלה מנדט לדון בענין. ועדה המשנה התכנסה

לשתי ישיבות, דנה בהצעת התיקון.

מי היה בהרכבה?

בהרכבה היה היושב ראש, והוא גם היחיד שהופיע לישיבות.

אני מציע לאשר את ההמלצות של חבר-הכנסת פורז ולא להכנס לדיון, אנחנו

סומכים עליו.

אני אסביר בקיצור מה ממליצה ועדת המשנה.

קודם כל ממליצה הוועדה, שהסדר ההצמדה יהיה הסדר קבע ולא יובא אלינו

להארכה כל כמה שנים, זה דבר אחד.

דבר שני - במקום ריבית בלתי צמודה של 4%, ההצעה היא שתהיה ריבית

צמודה בשיעור 1.5% ובית המשפט, אם הוא מוצא לנכון, יהיה רשאי לפסוק יותר

עד השיעורים שקובע חוק פסיקת ריבית והצמדה.

עד סכום שמוצע למי שהפקיעו ממנו והוא מסרב לקחת אותו, תהיה הצמדה

בלבד.

לגבי הפקעות ישנות היה מצב, שלגבי הפקעות שנעשו לפני 1 באפריל 1977,

היתה הצמדה של 70% בלבד, המלצת ועדת המשנה היא - וזה השינוי המהותי העיקרי -

לגבי הפקעות שנעשו לפני 1 באפריל תבוטל ההגבלה של ההצמדה החלקית של 70%.

הצמדה של 70% פירושה שלוקחים מהאדם 30% ללא תמורה, בנוסף לכך שממילא ערך

המקרקעין מאז עד היום עלה פי כמה וכמה. זאת אומרת, מסדרים אותו כמה פעמים:

פעם אחת נותנים לו 70% מהתמורה, פעם שניה לא מתחשבים בעליית ערך הקרקע

בתקופה שמיום ההפקעה ועד תשלום הפיצויים.

ביחס למדד?

לא, יש עליה ריאלית במחירי המקרקעין.

אבל ההצמדה היא למדד?

ההצמדה היא למדד.

ערך הנכס עלה יותר מהמדד.

לגבי מי שקיבל סכום שאינו שנוי במחלוקת, אנחנו מגבילים את האפשרות

שלו לתבוע את היתרה עד שנתיים מיום שקיבל אתה סכום, בתנאי שבזמן שבו קיבל

את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, הוא קיבל אינפורמציה על הדבר הזה.

ההתישנות הרגילה היא שבע שנים לפי חוקי המדינה, אבל כאן, כדי שהרשויות

המפקיעות ידעו את הדברים להן אינן רוצות שבשנה הששית וחצי מישהו יתבע מהן,

מי שמקבל סכום שאינו שנוי במחלוקת, יש לו רק שנתיים להגיש את התביעה.

אני מציע לבטל ענין הפקעת זכות שאינה קבועה, כמו זכות שכירות, כי

ממילא בשמאות לוקחים בחשבון זכות זו. לא הבינותי משמעות הסעיף הזה בחוק.

בכל מקרה לא נראה שיש מקום לסעיף כזה.

בסופו של דבר מה שאנו עושים הוא זה: אנחנו נותנים לאלה שהפקיעו מהם

הצמדה מלאה עם אפשרות לבית המשפט לפסוק להם ריבית קצת יותר גבוהה, אם הם

מצאו שהגוף שהפקיע לא נתן את הפיצויים ההולמים, הריבית היא ריבית צמודה

של 1.5%. דבר מתון מאד, זו בודאי לא ריבית שתעודד מישהו לראות בפיצוייפ

תוכנית חסכון, כי דובר על זה שיכול להיות מצב שהתנאים הם כל כך אטרקטיבים,

ששווה למי שהפקיעו ממנו להשאיר את הכסף ולא לקחת אותו, ריבית צמודה של

1.5% היא ריבית מתונה וכל אחד שלש לו כסף נזיל יכול לקבל ריבית בשיעור כזה

על כספו.

לכן אני מציע לאשר את הנוסח של ועדת המשנה ולהעביר את החוק לקריאה

שניה ולקריאה שלישית.

אני מציע שנדון על הסעיפים, סעיף-סעיף, סעיף שאין לגביו בעיה, נאשר

אותו. סעיפים שיש לגביהם הערות, נשמע את ההערות, הדיון כבר התקיים, ואיננו

חוזרים אליו. הנוסח הוא הנוסח שלפנינו, נכון, מר דמביץ?

כן, חוץ ממלה אחת, במקום"שנה" יהיה "שנתים" בסעיף 3(ב), בשורה

הרביעית מהסוף.

סעיף 1 - "תיקון סעיף 8". אני לא צריך לקרוא את החוק?

לא,

לא

לסעיף 1 אין הצעות. אנו מאשרים סעיף 1.



אנו עוברים לסעיף 2 - "תיקון סעיף 9א". אין הצעות.

יש פה בעיה. הרשות, או המינהל יכולים להפקיד את הפיצויים אצל

האפוטרופוס הכללי, או אצל החשב הכללים. וזה לא חייב בריבית. השאלה היא,

האם לא חבל על תקציב המדינה, שכל סכום שיופקד אצל החשב הכללי, לא ישא ריבית.

חובת ההפקדה היא לפי החוק המקורי.

לא, זה מופיע בסעיף 1(2) בנוסח שלפנינו. כתוב: "על סכום שהופקד

כאמור יווספו מיום ההפקדה ועד ליום התשלום בפועל הפרשי הצמדה אך לא ריבית."

אני חושב שזה סביר. אלו הן רשויות השלטון. בעיני גם אם הם לא מפקידים

את הסכום ומוכנים לשלם אותו, זה בסדר. זה לא כמו חייב בהוצאה לפועל

שחייב להפקיד את הסכום. זה גוף שלטוני. הגוף המפקיע הוא גוף שלטוני שאין

לו בעיה שיגיע למצב שהוא חסר יכולת פרעון. לכן לגבי ההפקדה אפשר להשאיר

את המלה רשאי, לא חייב. די בזה שהציעו את הסכום.

אני רוצה להבין. עירייה הפקיעה בסכומים מאד גדולים, ואתה אומר: אין

בעיה לגבי עירייה, ביום שהיא תצטרך לשלם, היא תשלם. נניח שעיריית תל-אביב

הפקיעה לי את סמינר הקיבוצים, וזה 100 מליון שקל, ואני מתחשק לי בעוד

שבועיים לקבל את ה-100 מליון שקל, וראש העיר תל-אביב אומר: אין לי. אבל זכותי

לקבל.

הוא הציע לך את הכסף?

הוא הציע לי. לא לקחתי. ההנחה שלו היא, שביום שארצה את הכסף, יהיה

הייתי צריך לקחת את הכסף ולא לקחתי, העיריה תפקיד אותו.

היא רשאית להפקיד, היא לא חייבת.

הטכסט הוא פשוט: "הציע רוכש הזכויות לבעל הזכויות פיצויים בעד הזכויות

שנרכשו והודיע לו בעל הזכויות על סירובו לקבל את הפיצויים, או לא הודיע לו

תוך שלושה חודשים מיום שנמסרה לו ההצעה על הסכמתו לקבלה, רשאי רוכש הזכויות

להפקיד את הפיצויים לזכות בעל הזכויות אצל האפוטרופוס הכללי."

עכשו השאלה, ואם עשית - אז מה? אומרים לו: עכשו זה מופקד, לא הרווחה

כלום.

מה שמופקד הוא קרן, וכמו כל קרן -

היא צמודה ללא ריבית.

היא צמודה,

כתוב: ללא ריבית,

ללא ריבית.

מה אתם טוענים?

גם אם הסכום לא הופקד, אבל הוסכם לשלמו - ובנית שמינהל מקרקעי

ישראל מפקיע שטה שסכום הפיצויים עליו הוא 70 מליון דולר, הוא צריך לקתת

את הכסף הזה ולהפקיד אותו ותקציב המדינה ירד ב-70 מליון, מבלי שזה ישולם

באותה שנה, זה ישולם בעוד ארבע שנים, חבל על 70 מליון דולר שיופקדו לארבע

שנים.

אנתנו למדנו, שאוצר המדינה הוא אוצר אחד;. ועל כן, אם מינהל מקרקעי

ישראל מפקיד כסף אצל החשב הכללי, זו אותה מדינה. ועל כן אומרים שזו מדינת

ישראל, הכסף עבר מחשבון לחשבון, ועל כן - הצמדה, כן, ריבית - לא, אם

מישהו חושב אחרת, בבקשה.

נציג אגף התקציבים אומר: לא חייבים להפקיד כסף, המינהל לא צריך

להוציא מתקציבו 70 מליון שקל, אתה לא הסכמת, המינהל ממשיך לעשות בכסף

מה שהוא רוצה, הוא רק מבטיח את הסכום צמוד למועד שאתה תרצה לקבל אותו.

הוא צריך להפקיד את הסכום, אומר נציג האוצר - רשאי

להפקיד, יש לנו פה שלוש דרגות: האחת אומרת - חייב, השניה אומרת - רשאי,

והשלישית אומרת - לא רשאי ולא חייב, זה מה שאומר נציג אגף התקציבים.

גם חבר-הכנסת פורז לא אומר שצריך להפקיד, הוא אומר, שאם זה הופקד,

לא תשולם הריבית.

אין ויכוח על זה שמרגע שהוצע לאדם הסכום, הסכום צמוד בלי ריבית, על זה

אין ויכוח.

אין ויכוח.

הויכוח הוא, האם כותבים "רשאי" או -

לא, אז אין ויכוח. אבל צריך להוסיף בסעיף 2: אחרי המלים " על סכום

שהופקד כאמור" את המלים "או שהוסכם לשלמו ולא הופקד", ואז הנוסח יהיה:

"על סכום שהופקד כאמור, או קהוסכם לשלמו ולא הופקד; יווספו מיום

ההפקדה ועד ליום התשלום בפועל הפרשי הצמדה, אך לא ריבית. "

הסעיף עוסק במקרה שלא הוסכם.

לא, אתה טועה, יש דבר כזה: פלוני תובע 100,000, הרשות המפקיעה



מוכנה לשלם 50,000. הוא אינו רוצה לקחת את ה-50,000 שקל. הרשות רשאית

במקרה כזה, אך לא חייבת, להפקיד את ה-50,000 או אצל האפוטרופוס הכללי,

או אצל האוצר. ומאותו יום ואילך האפוטרופוס או האוצר רק הצמדה נותנים.

מוסכם על כולם?

צריך להוסיף -

אם מוסכם שאין שינוי, אז אין שינוי.

צריך להוסיף שלוש מלים בסעיף 1 (2), אחרי המלים " על סכום שהופקד

כאמור" יבואו או שהוסכם לשלמו ולא הופקד."

כל הסעיף עוסק במקרה שאין הסכמה, שימו לב, סעיף (ב)(1) אינו עוסק

בהסכמה. הוא עוסק, או במי שסירב, או במי שלא נתן הסכמה.

יש פה אי-הבנה. שהוסכם לשלמו, זה הוסכם על ידי רשויות המדינה.

אנחנו מוכנים עכשו לשלם. זו הצעה לשלם.

הוסכם זה לא בין שני צדדים,

אולי במקום המלה "הוסכם" לשלמו, ייאמר "הוצע" הוצע לשלמו.

.

הנקודה היא שלא צריך להפקיד את הכסף.

במקום "רשאי רוכש הזכויות להפקיד את הפיצויים של בעל הזכויות אצל

האפוטרופוס הכללי", אפשר לכתוב דבר אחר לגמרי: הפיצויים ישאו הפרשי הצמדה

מאותו יום. ואז יורד ענין ההפקדה.

נכון, יורד ענין ההפקדה, תוריד את ההפקדה, לדעתי, לא צריך להפקיד.

הגופים המפקיעים הם גופים שלטוניים וחזקה עליהם שלא יגיעו לפשיטת רגל.

אם הם יגיעו למצב של פשיטת רגל, המופקע יבקש להחזיר לו את הזכויות,

אז כל הענין של סעיף 2 על ההודעה בדואר רשום והפקדה -

אתה יכול לשנות את זה.

אני לא מתנגד, העיקר שנדע. זה שינוי המנגנון לגמרי.

זה פישוט המנגנון.

זה מחייב תיקון -

התיקון בניסוח הוא רק בשתי השורות האחרונות, במקום ענין ההפקדה,

ייאמר שעל הסכום שהוצע -

לפי זה יוצא, שאין צורך בהפקדה בכלל ואין צורך בהודעה אם זה ניתן

לפי סעיף 5 או לפי סעיף אחר. "יווספו" , נקודה.

נכון.

לא, האיש צריך לקבל הודעה על הסכום שהרשות מוכנה לתת לו כפיצוי.

הוא קיבל הודעה, בסעיף קטן (ה): "הציע רוכש הזכויות לבעל הזכויות

פיצויים," זו ההצעה, הוא אומר לו: תדע, אם אתה לוקח מה טוב. אם אתה לא

ללקח יווספו על זה הפרשי הצמדה.

מה שאומר מר דמביץ הוא, שהנוסח צריך להיות זה: הציע רוכש הזכויות לבעל הזכויות פיצויים בעד הזכויות שנרכשו

ובעל הזכויות סירב לקבל את הסכום המוצע, ישא הסכום שהוצע הצמדה מלאה

מיום שהוצע בפועל.

ללא ריבית.

הצמדה ללא ריבית.

ואז מוחקים פיסקה (2), כי לא צריך הודעה נוספת על המען שלו, ואם

תהיה הודעה כזאת או אחרת, הוא קיבל הודעה.

כאן יש הודעה על הפקדה. אבל הודעה שהסכום עומד לרשותו צריכה להיות,

שזה לא להיה תורת הנסתר.

אני מציע שנסכם: המנגנון כפי שהוצע על ידי מר דמביץ, אבל ההליך הזה

דע לך, מיום זה וזה, אנחנו הצענו ולא קבלת, 50,000

שקלים צמודים עומדים לרשותך בגין החלקה -

ללא ריבית.

ללא ריבית.

תהיה הודעה כזאת.

זה סוכם ואנו עוברים לסעיף 3

סעיף ג' הוא הנקודה המרכזית. סעיף ג' אומר שההפקעות מלפני 1977

של רשויות מקומיות, תהיה לגביהן רק הצמדה של 70%. העלה חבר-הכנסת פורז

את הצורך בהצמדה מלאה. עמדת האוצר היא, שצריך הצמדה מלאה רק מהיום

ואי אפשר להחיל את ההצמדה המלאה רטרואקטיבית 13 שנה על רשויות שלא לקחו

את זה בחשבון לא בתקציב שלהן, לא בהפקעה עצמה ולא בכל התחשיבים. בזמנו

לא היתה הצמדה בכלל. והרשויות לא יכלו להפקיד כספים כדי לשלם אותם היום.

נציג מינהל מקרקעי ישראל מר תנורי.

בישיבה של ועדת המשנה ייצג את מרכז השלטון המקומי עורך דין עוזי

עצמון והוא הסכים לשלם-

הוא הסכים לשלם 100%.

לא, הוא אמר שהוא רוצה לבדוק את הנושא הזה, כי זה יטיל מעמסה כבדה

מאד על הרשויות המקומיות. לכן בנושא הזה, לדעתי, אין לקבל החלטה פה לפני

שמרכז השלטון המקומי יביע את דעתו. אם תתקבל פה החלטה המחייבת את הרשויות

המקומיות, זה יכניס אותן למצב שלא תוכלנה לעמוד בו. מניין הרשויות המקומיות

מקבלות התקציבים למטרה זו? מהממשלה. לכן הנקודה הזאת צריכה להשקל היטב.

צריך לדעת באיזו כמות כספים מדובר.

אילן פרייס נציג משרד הפנים.

משרד הפנים מתנגד להחלפת סעיף 8(ג), שלמעשה מבטל את ההצמדה של 70%

וקובע הצמדה של 100%. מדובר על רכישות מלפני 1977 ומדובר על הרבה מאד כסף

שלא הצלחנו לאמוד אותו, כפי שאמר מר תנורי. צריך לדעת באיזה סכום מדובר.

אנחנו מתנגדים עקרונות לחקיקה רטרואאקטיבית. אנחנו מבקשים להשאיר

את ההצמדה של 70% עד ל-31 במרס 1993 ולהתחיל בהצמדה של 0%10 החל מ-31 במרס

1993.

כמה זמן תיקח הבדיקה של הסכומים שבהם מדובר?

אני מעריך שבועיים, או שלושה שבועות.

אני רוצה להסביר. ברשויות המקומיות השונות יש כנראה תיקים שתלויים

ועומדים מלפני 1977. כדל לדעת את השיעור, צריך לעשות סקר ארצי, לבדוק

בכל רשות מקומית כמה תיקים יש, מה הסכום וכמה תפסיד הרשות המקומית מהצמדה

מלאה. לדעתי, זו עבודה של שנה, במקרה הכי טוב חצי שנה. אין שום אפשרות

אחרת לאמוד את הסכום. להערכתי, מספר התיקים של הפקעות לפני 1977,

שלא הסתיימו, הוא ספור, כי רוב התיקים של הפקעות וותיקות כאלה כבר הסתיימו.

לא נכון.

זה סעיף שהוא פשוט עושק, חד וחלק, כאילו היינו אומרים, שאדם יקבל

פיצוי של שני שלישים מערך רכושו. האזרח לא אשם בזה שהיתה אינפלציה, לא הוא

יצר אותה. אילו היתה אינפלציה אפס, הרשויות המקומיות לא היו עושות עסקות

בכלל. אבל לבוא ולומר, שכיוון שבתקופות מסויימות המשק נכנס לאינפלציה

מפקיעים שליש מרכושו של האדם, זה לא נראה לי. זה ענין מוסרי, זה ענין

של הפקעת רכוש ללא תמורה, וועדת הכספים אינה יכולה להשלים עם דבר כזה, מה גם,

שלדעתי, מדובר בסכום כסף לא גדול.

היות ויש פניה לאפשר עריכת בדיקה. אם זה יקח שנה -

חצי שנה מינימום.

יש פניה לעצור את הדיון ולאפשר למרכז לשלטון המקומי תוך שבועיים .

להגיש את החומר. אם לא יוגש החומר, נקבל את הסעיף כפי שהוא מוגש היום.

נראה לי לא תקין, שלפני שניתן להם אפשרות לערוך את הבדיקה, ולא ניתן להם

שנה, ניתן להם שבועיים -

זה לא ניתן לבדיקה תוך שבועיים.

חודש ימים.

יש לי הצעה אחרת, צריך להבדיל בין שני מקרים; בין אחד שהוצע לו כסף

וסירב לקבל ובין זה שהוצע לו כסף והוא לא קיבל אותו מסיבות אחרות, לא בשל

סירובו. לגבי אלה שסירבו לקבל, אני בעד זה שיקבלו הצמדה של 70%. אם הוא

הסכים לקבל ולא שילמו לו מחמת רשלנות של הרשות, ישלמו לו 100% הצמדה.

מדובר בכל אלה שסירבו לקבל.

היות ומדובר בחקיקה, גם חבר-הכנסת מאיר שטרית אומר, בואו נגמור

היום דבר אחד, אבל אנחנו לא נחוקק ככה, לא נגיש היום חוק ובעוד שבועים

נתקן אותו. היות ויש קטע שצריכה להעשות בדיקה לגביו, אין ברירה אלא לחכות

חודש, לשמוע מה תוצאות הבדיקה ולקבל החלטות, אולי בכיוון שלך ואולי בכיוון

אחרי.

אני מבקש להודיע למרכז השלטון המקומי, שאנחנו בתום חודש נסכם את הדיון

הזה, אם יביאו חומר או לא יביאו חומר, אני מבקש למסור זאת גם למשרד הפנים,

כי אנחנו רוצים לסיים את הסעיפים שלגביהם אין ויכוח.

אם אנחנו רוצים להיות רציניים ולדעת איזה נזק עלול להגרם, צריך לשלוח

חוזר לכל רשות מקומית שתרכז את התביעות התלויות ועומדות ותסכם באיזה סכום

מדובר. לדעתי, עד שהפניה תגיע אליהם, זה שבועיים, הם צריכים חודש להערך.

ממילא יוצאים לפגרה. בעוד חודשיים נהיה ערוכים. החוק הזה ממילא יהיה

רטרואקטיבי, אז אין בעיה.

בואו נסכם: חודשיים, תוך חודשיים נסכם את הדיון בחוק זה.

לגבי תיקון 3(ג), האוצר ואגף התקציבים הסכימו להוסיף ריבית צמודה

של 1.5%. חבר-הכנסת פורז בהצעתו אומר, שכשיש סכום שנוי במחלוקת

והתובע פונה לבית המשפט, בית המשפט קובע אם הסכום הבסיסי של השומה הוא

גבוה, אבל הוא בא ואומר שניתן גם לבית המשפט לקבוע רבית

צמודה מעל 1.5%.

בית המשפט אין לו סמכות לקבוע? יש לו סמכות.

לא. החוק הזה שולל חוק פסיקת ריבית והצמדה.

אנו חושבים שבית המשפט יכול לקבוע רק לגבי השומה, אבל לא לגבי הריבית

הריבית צריכה להיות 1.5% צמוד על פני כל החוק.

ממילא נחזור לדיון בחוק זה בעוד חודשיים, והויכוח הזה לא ייגמר בדקה.

לכן אני מציע שנפסיק את הדיון כאן.

ביצוע התקציב ינואר-יוני 1993

היו"ר ח. אורון;

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום; ביצוע התקציב ינואר-יוני 1993.

ד. מילגרום;

אנחנו מציגים כאן תוצאות מצטברות של ביצוע תקציב המדינה במחצית השנה י

הראשונה של 1993. הנחנו לפניכם שתי דיאגרמות שמציגות את ההכנסות וההוצאות;'

אני אקרא את המספרים;

תקציב הוצאות מקומיות מקורי 1993 - 75,5 מיליארד שקל; אומדן ההוצאות

לינואר-יוני במחצית השנה הראשונה, הוצא סכום של 6, 37 מיליארד שקל. כאשר

אנו בודקים את האחוזים, הסכום קרוב מאד ל-50%, כמעט סימטרי לחלוטין לתקופה

שעברה, ואנחנו כאן מצביעים, באמצעות מספר משווה לתקופה הקודמת ב-1992,

זאת אומרת חצי השנה הראשון של 1992, היתה ההוצאה 44.3%, משמע יש לנו

כאן ביצוע הרבה יותר אפקטיבי, הרבה יותר מעשי ומוחשי מאשר בשנה הקודמת.

הגידול הוא כמעט ב-5.5%.

גם בהכנסות אנחנו רואים שינוי, אמנם יותר קטן מאשר בשנה הקודמת.

סך הכל הכנסות מקומיות ב-1993 - 67 מיליארד שקל, אומדן ההכנסות למחצית

השנה הראשונה הוא 33.7 מיליארד, כאשר אנחנו בודקים את זה באחוזים, אנחנו

רואים למעשה שסך הכל אחוז ביצוע הכנסות הוא קצת גדול מ-50%, 50.4%. גם

כאן לעומת שנה קודמת, אנחנו רואים שיש גידול כמעט ב-3.1%.

מה שאני רוצה לציין לגבי ההוצאות, שהשנה קצב ההוצאות כפי שנעשה

על ידי הממשלה והמשרדים השונים הוא גבוה מאשר היה בשנה קודמת והקצב הוא

סימטרי כמעט לחלוטין לתקופה שעברה מתחילת השנה ועד סוף השנה הראשונה

עד סוף יוני 1993.

גם הקצב המתוכנן היה סימטרי?

בדרך כלל הקצב המתוכנן הוא שתהיה סימטריה. בשנה שעברה המצב היה קצת

שונה, הקצב היה פחות מתקדם ולכן בשנה שעברה בסופו של דבר לא עמדנו בתחזיות,

השנה נראה שנעמוד בביצוע כמעט מלא של התקציב בסביבות 97%+95%. כלומר,

במסגרת הגדולה הזאת של 73 מיליארד שקל קליעה באחוז או שנים היא, לדעתי,

הצלחה מאד מאד גדולה, ולמעשה היא מאפיינת פעילות מלאה של המערכת הממשלתית

כולה. זה אומר - חתימה על חוזים, הכנת תכנונים, יציאה בזמן, תשלומים וכל

מה שקשור במערך כל כך גדול וכל כך כבד כדי להגיע לביצוע דייקני כזה, לדעתי

זה בהחלט הישג יפה, אם נגיע לביצוע 98% בשנת 1993.

הממונה על הכנסות המדינה יורם גבאי.

הכנסות המדינה ממסים בינואר-יוני הסתכמו ב-28.4 מיליאד שקל. אנחנו

נמצאים היום ב-300 מליון שקל מעל המימוש החצי שנתי. וזה קטע בהכנסות המדינה

ולא הכנסות המדינה.

אתה אומר שההכנסות ממסים הן -

28.4 מיליארד שקל. אנחנו נמצאים ב-500 מליון שקל מעל התחזית החודשית,

או החצי שנתית, כפי שהיא הולכת לפי כל חודש.

היו"ר ח. אורון;

והתחזית היא 50% מההכנסה השנתית?

47%

לא, פחות 47% כי יש השפעות עונתיות ויש השפעות הנובעות מעליית מחירים.

יש חודשים גבוהים, ויש חודשים, יחסית נמוכים. מחצית השנה ינואר-יוני

היא מעל המגמה. מדובר ב-600 מליון שקל מעל המגמה. באפריל יוני היינו ב-100

מליון שקל פחות. ביולי היתה השביתה של עובדי המדינה וגבינו פחות מהתחזית,

יכול להיות שזה נובע מהשביתה. גבינו 4,9 מיליארד שקל, והתחזית היתה 3 מיליארד.

היום אנו נמצאים 300 מליון מעל התחזית. זה נותן לנו אומדן מימוש שנתי תיאורטי

מעל התחזית של מיליארד שקל, אם המגמה בחצי השנה השניה תהיה כמו כל חצי השנה

הראשונה ולא כמו בחודש ינואר, שבו היו המספרים גבוהים. אם תימשך המגמה

של ההאטה, הגביה תעלה על האומדן ב-600-300 מליון שקל.

נקודה נוספת - היטל היבוא. ביטול היטל היבוא יגרום במחצית השנה השניה

של השנה הפסד של 300 מליון שקל. הוא יוריד אותנו באומדן המימוש השנתי ב-300

מליון שקל. כך שאם אני אהיה ריאליסט כרגע, אנחנו נגיע ל-700-800 מליון

שקל מעל התחזית. אני נמצא היום ב-300 מליון שקל מעל התחזית החצי שנתית.

זו אכילה של 500 מליון מהמיליארד שהיה לך ברבעון הראשון?

לא. ברבעון הראשון היו לי 600 מליון, אבל הנחתי שנתית שנעבור את המיליארד.

עכשו יש לך 300 מליון, פחות 100 מליון.

פחות 100 מליון וזה נותן שתי אינדיקציות: האחת - יש שאלה מה יקרה



למגמה במחצית השנה השניה? המגמה כרגע היא לא מעל התחזית. ואם אני לא אצליח

לעלות מעל התחזית בחצי השנה הקרובה, זה אומר שלא אגיע למיליארד שקל שקוויתי.

אבל אם המגמה בכל זאת תתאושש קצת, אז נגיע למיליארד, אבל מהמיליארד אתה

צריך להוריד בכל מקרה את היטל היבוא.

ההסבר העיקרי הוא ההאטה?

כן. ההסבר העיקרי הוא, שבינואר-מרס היינו בסיומה של תאוצה גדולה

בפעילות העסקית ובאפריל, מאי, יוני ויולי אנחנו בכיוון מסויים כלפי מטה,

לא חריג, אבל שהולך עם האינדיקציה של צמיחה 4% ולא צמיחה של 5% שבה סיימנו

את השנה שעברה והתחלנו את השנה.

אנחנו כן עומדים בראיה שנתית של צמיחה של 4%, אבל התחלנו את השנה

מאד גבוה. בינואר, פברואר, מרס המשק התחיל גבוה, רואים את זה במרס, ומאפריל

מגמה של האטה, אם כי לא נפילה, האטה שנמשכת בשלושת החודשים האחרונים, אם כי

את יולי הייתי מסייג בגלל השביתה שהיתה לה השפעה בעיקר במע"מ יבוא, כי

היתה השפעה על שחרורים של קומודיטיס, ואני מקווה שנקבל את הפיצוי בחודש

אוגוסט, אם כי גם כאשר נקבל אותו, זה לא יחזיר אותנו למגמה הגבוהה, זה

יחזיר אותנו לרמה של אפריל, מאי ויוני.

זה המצב כרגע.

מה החלוקה בין המסים השונים?

אינני יכול כרגע לומר. באגף המכס ההאטה נראית לי יותר גדולה בשלושת

החודשים האחרונים לעומת מס הכנסה. מס הכנסה באפריל-מאי-יוני יותר גבוה

מאשר המכס במרס במגמה חצי שנתית. בחצי השנה הראשונה המכס היה די גבוה.

הייתי אומר שהירידה או ההאטה מתבטאת יותר במסי צריכה מאשר במס הכנסה,

שבו יש מקדם פיגור מסויים יותר גדול בין ההאטה מסויימת בפעילות ובין

ירידה בהכנסות.

דוד מילגרום.

כמה השלמות כדי להשאר צמוד לסיכום בינינו ובין ועדת הכספים שאתה היית

שותף לה עם סמדר אלחנני. בעצם את הוועדה מענינים בשלב הזה של השנה שלושה

האחד - הביצוע השוטף של התקציב ביחס לתכנון; השני - רמת

הפעילות במשק, האינדיקטורים הכלכליים, כיצד הם מתנהגים, והשלישי - דברים

חריגים.

איך השפיעו כל השינויים בתע"ש, העלאת השכר למורים?

זה נכלל בסעיף השלישי של חריגים.



מלאי, אולי אפילו מלא מדי, במחצית השנה, בדרך כלל אנחנו רגילים, שהמחצית

השניה של השנה עמוסה בהוצאות, והמחצית הראשונה של השנה פחות, כי עד שמשרדים

מתקשרים עובר זמז. אם מישהו חושש לתת-ביצוע, כנראה שזה לא צפוי השנה כללי.

הביצוע הוא מלא הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות. מה שמענין הוא קצב

ההוצאות של תקציב הפיתוח, שלפני שנה מאד השתהה והשנה כיוון שהמשרדים התרגלו

לביצועים יותר משמעותיים ונוצרו כללי עבודה, קצבי הביצוע הרבה יותר גבוהים,

50%, ויש התקשרויות? במע"צ כל ההתקשרויות עד סוף השנה כבר בוצעו. ולכן

למרות שלא הגענו לביצוע של 50%, אנו מניחים שעד סוף השנה כל התקציב יבוצע.

מהו קצב הביצוע בבניה, בבניית כיתות, בדיור?

בבניית כיתות - מלא. בדיור מתחילה האטה בקצב.

כך שנראה לנו, שבסך הכל יש ביצוע והתקדמות מאד יפים. כל שנה יש איזה

שהם עודפים שמתגלגלים לשנה שלאחריה במסגרת של העברת עודפים מ-1 בינואר

עד 31 בדצמבר. בשביל זה קיים המנגנון של העברת עודפים. עדיין לא סיכמנו,

אבל לא תהיה העברת עודפים חריגה כפי שהיתה מ-1992 ל-1993. אם תהיה, תהיה

העברת עודפים נורמטיבית רגילה.

הפרק השני הוא פרק האינדיקטורים הכלכליים. אין לנו עדיין נתונים פורמלים

של שנת 1993, אבל לפי קצב ההכנסות, לפי המדדים, לפי המדד של בנק ישראל,

אנחנו בתוואי הנחות התקציב. וזה אומר אין סטיה מבחינת האינדיקטורים הכלכליים

מתוואי הנחות התקציב - הצמיחה, התוצר העסקי, התמ"ג, הייצוא

ההנחות המתוקנות, או ההנחות הראשוניות?

ההנחות שהונחו בבסיס התקציב.

תיקנתם אותן?

לא, אנחנו לא מתקנים, יש תקציב.

לגבי התקציבים לשנים 1994, 1995.

איננו עוסקים בנבואה.

אבל נמסרו נתונים שנה וחצי מראש -

נכון, הנתון הראשון שיש לנו כרגע זה האומדן של הלמ"ס לגבי הרבעון

הראשון של 1993. זה כל מה שיש. התמ"ג העסקי גדל ב-1.8% לעומת הרבעון האחרון.

בחומר שהגשתם לממשלה ולנו עליתם מ-4.3 ל-4.6, משהו כזה.

זו הטבלה שעשתה סמדר אלחנני.

- בחמר שאתם הגשתם לנו ולממשלה ובחומר שהגיש בנק ישראל, היה שיפור

באינדיקטורים.

ד. מילגרום.

היום, כאשר אנחנו מסיימים את הרבעון השני; אנחנו איננו יכולים לבוא

ולומר שיש שינויים לעומת התחזית, לענין הוועדה, אנו אומרים שאין לנו

סימנים ליציאה מהותית מהתוואי שהוצג בבסיס התקציב, וזה נא לידי הביטוי

הטוב ביותר בהכנסות, משום שההכנסות נותנות את האינדיקציה לשינוי מהתוואי,

לשם מה הנחנו בתקציב תחזית אינדיקטורים של צמיחה של הסקטור העסקי? כדי

לתזות את אומדן הכנסות המדינה, אומדן ההכנסות מתגשם. לכן אין לנו יסוד

כרגע להניח שתהיה סטיה. יש השפעות של הסגר והשפעות כאלה ואחרות, סך הכל

אומדן ההכנסות מתממש, ואין סטיה מהאומדן.

גם לגבי המחירים, למרות שהשנה החלה ברמת מחירים גבוהה יותר, לא נראה

לנו, שתהיה שום סטיה מהותית. יכולה להיות סטיה של אחוז אחד לכאן או לכאן.

בודאי שיכולה להיות סטיה לגבי שכר עובדי הממשלה, יחסית למה שהנחנו.

מהי ההשפעה של העלאת השכר?

כל אחוז תוספת שכר מעבר לתחזית זה 120 מליון שקל.

מה נעשה בתחום ההשקעות מעבר להשקעה בכבישים?

בתשתית התעשייתית קצב הביצוע הוא גבוה, בתשתית התחבורתית קצב הביצוע

גבוה. הבעיה היחידה היא בתחום המים והביוב. בכבישים הקצב הוא גבוה, לא

של הביצוע, אלא של ההתקשרויות, אם נחתם חוזה עם קבלן והוא מתחיל לעבוד,

אפילו שלא משלמים לו, מבחינתנו זה ביצוע התקציב.

בתעשיה יש השקעות?

בהחלט.

לגבי חריגות, אנחנו נמצאים בתקציב מתוח ואנחנו רוצים לסיים את השנה

בלי תקציב נוסף. התקציב מתוח מאד. ואנו מצפים לסיוע של ועדת הכספים כדי

לסיים את השנה בצורה נאותה. אין לנו ברירה, בעקבות כמה אירועים שהיו במהלך

השנה, אנחנו צריכים לתמרן בתקציב, בין השאר יש לנו סכום של 630 מליון שקלים,

שהם למורים 250 מליון שקלים, הסכם השכר עם המורים; לצה"ל - 150 מליון שקלים;

חוק לעידוד השקעות הון, יש ביצוע מעבר לתחזית. באים אלינו יזמים עם אישורים

ומבקשים את המענק, אז יש לנו 150 מליון שקלים יותר מהתחזית. ביצוע משיכות

מהתקציב, מימוש, אלו השקעות חיות, לא ניירות; זה מעיד על ביצוע השקעות.

ומע"צ - 100 מליון שקלים.

אני אומר בכנות לוועדה: מי שחושב שאפשר לייעד את הסכומים האלה לנושאים



חדשים שעכשו יוולדו, נושאים חשובים כמו קליטת עליה וכדומה, לא נוכל לגמור

את השנה. אינני יודע מה נעשה, או שנצטרך להציע הצעת קיצוץ של 650 מליון

שקלים במשרדים אחרים, לכן אנחנו צריכים את הסיוע של הוועדה לגמישות

הניהולית. אתם רואים שהתקציב מתוח. 50% ביצוע -

באיזה חודש תצטרכו להוריד את ההוצאה?

ד. מילגרום;

לא אמרתי זאת.

אני אומר, כי אם ההוצאה תימשך בקצב כזה, תצטרכו לעשות זאת,

כידוע לכם השינויים הפנימיים בין הרזרבות זה חלק מהגמישות הניהולית

כדי שנסיים את השנה בלי הגדלת הגרעון, בלי פתיחה של תקציב נוסף. תקציב

נוסף הוא פתח למכלול שלם של דברים שאיננו חושבים שיש הצדקה להגיע אליהם.

אלה הם עיקרי החריגות. והבעיות - יש לנו תעשיות בטחוניות, בעיקר

התעשיה האווירית - סכום דמיוני.

והסכמי השכר.

הסכם השכר, ב-1994 אנו לוקחים בחשבון בבניית התקציב, השנה יהיו

חסרים לנו כאחוז-אחוז וחצי, יש משרות שאינן מאויישות, יש עובדים בחופשה,

ולכן יכול להיות שנוכל להגיע לתמרון.

ההוצאה של "מבצע דין וחשבון" נלקחה בחשבון?

ד, מילגרום;

לא.

איך זה יתכסה?

הדגשתי שאנו נמצאים מעל תחזית ההכנסות היום ב-500 מליון שקל בששת

החודשים הראשונים, אפילו בראיה הכי פסימית נהיה 500-600 מליון שקל מעל האומדן,

ומזה נצטרך להוריד את ה-300 מליון שקל.

נתחיל בדיון. חבר-הכנסת סילבן שלום.

אני לא שמעתי את כל הדברים ואת כל הבעיות שישנן, אבל באופן עקרוני

אני יודע אותם. לגבי תקציב 1993 יש מצב, ואני מתריע חצי שנה על כך - וזה

נראה כחזון אפוקליפטי שאני בודה אותו, אבל לצערי אבי רואה שהוא הולך ומתממש -

יש ההרגשה שהתקציב פרוץ. במשרד האוצר - ואני אחזור על זה בפעם השלושים -

היה מצב, שאי אפשר להוציא שקל נוסף.

יהיה ידוע שרק אם ההוצאה היא



הכרחית וחיונית, שאי אפשר בלעדיה, השקל הנוסף יוצא מהקופה הציבורית.

"יש לי", "יש לי בריבוע".

בשנה זו, בצד ההוצאה, יש לך את קופת חולים, כל הנושא של תקציב בטחון

גדל, אני חושב שזה יהיה אסון אם בשנה הבאה תקציב הבטחון יגדל. אין דבר

כזה שאי אפשר להוריד מתקציב הבטחון. יש שם כלל: "שקל משוחרר לא מוחזר".

הדבר הכי גרוע הוא להוסיף שם שקל אחד. כל אנשי הבטחון עושים את הקמפניה. הזאת,

אין אי אפשר להוריד שם שקל אחד. תקציב הבטחון הוא כמעט 30%. אם אתה הולך

על 40% החזר חובות, נשאר לך 60% ומה-%60 תקציב הבטחון הוא 30%. אם בזה

אתה לא מוריד; איך אתה יכול להוריד ממשהו בכלל? לכן כל תוספת לתקציב הבטחון

זה יהיה אסון. ראינו מה קרה עם ה"לביא", דברו על חלופות ואנחנו יודעים

מה קורה היום.

בתחום השכר, נתנו תוספת שכר של %35 למורים. מספרים כאלה הביאו את

כולם לעמוד בתור, עובדי מערכת הבריאות, העובדים הסרציאלים, עובדי המדינה.

ואם עובדי המדינה מקבלים תוספת שכר, זה לא אומר, שהמורים צריכים לקבל עוד פעם.

הספירלה הזאת היא פשוט בלתי אפשרית.

כל האווירה סביב התשתית, שהוא הדבר הכי טוב שהממשלה הזאת עושה,

בתשתית היא לפחות עושה ורואים, אבל כל האווירה סביב זה וכל השלטים,

ששונו על פי החלטת בג"צ; ומע"צ לא מרשה לא לשים שלטים, כל האווירה הזאת

יש בה מסר - יש שפע, יש. והציבור מבין את המסר. ...

כאשר אנחנו רואים בחצי השנה הראשונה 50% של ביצוע התקציב, אין ספק

שזה יהיה מעל 100% בסוף השנה. לא יכול להיות מצב שתעשה יש מאין ובחצי השני

תעשה פחות מאשר בחצי הראשון של השנה. אני לא רואה את תוספת ההכנסות שיכולה

להיות. היא לא תהיה.

2,5 מיליארד שקל היה בתקציב להפרטה.

2,3 מיליארד שקל להפרטה.

כנראה המזרחי לא יופרט השנה. ובנק לאומי?

בנק לאומי כן.

אם כך לא תהיה בעיה. יש גם בזק שצריך להפריט וגם חברת החשמל.

אני רוצה לומר לך יורם גבאי, לגבי ההכנסות, יש דו"ח שהכינה סמדר אלחנני

על 78% עם פירוט ענק למה זה 78%. אבל אתה, יורם גבאי, אחראי על צד ההכנסה.

בצד ההוצאה אתם לא יכולים להמשיך בכיוון זה. אתם תצטרכו להגיש

תקציב נוסף, ותקציב נוסף הוא מסר ברור להתחדשות האינפלציה; מה עוד שאלה

שרוצים עוד תקציב צועקים בעד הורדת המסים ונוסף לכך בעד הורדת הריבית.

אני בעד הורדת הריבית, אבל זה המכשיר האחרון שישאר בידי בנק ישראל לשמור

על היציבות. אם הממשלה אינה אחראית, אם שר האוצר משדר לשרי הממשלה, שהיד

שלו פתוחה; נשאר המכשיר האחרון של הריבית.

לכן, לסיום, אני באמת רוצה שאתם תראו את עצמכם, למרות שאתם

אני רוצה להגיד כמה דברים ובמידה מסויימת בכיוון הפוך מהדברים שאמר

חבר-הכנסת סילבן שלום.

זה לא בלתי צפוי.

אני אומר זאת בעקבות משפט אחד שאמרת על תקציב המדינה. מבחינת תקציב

המדינה, אי ביצוע התקציב הוא לא תקין באותה מידה. אי ביצוע התקציב הוא לא

הישג, אלא הוא מחדל כמו חריגה, למה? ההנחה הבסיסית שלי היא, שכאשר הונח

התקציב על שולחן הכנסת היו צרכים שונים שלא נכללו בתקציב, ואני מדבר על

צרכים בתחומים שאינם בויכוח. והמגבלה היתה, כמו שכל שר אומר: אני מאד רוצה

להוסיף לעולים, לכיתות לחינוך, לבתי חולים, רק אין לי.

אם התקציב לא בוצע, למשל, כמו שהיה בשנה שעברה ומשאבים לא נוצלו

לצרכים אמתיים, לא לצרכים לא אמתיים, ולמה לא נוצלו משאבים בשנה שעברה?

לכיתות, לכבישים, לביוב, למים, לשורה ארוכה של נושאים - מחדל. מבחינה

זו בעיני ביצוע התקציב הוא הישג.

דוד מילגרום אמרת, ואני מקווה ששמעתי נכון, שבתקציב הפיתוח יש פיגור.

לא בהתקשרויות. בביצוע, ואין בזה שום בעיה.

לתקציבים אלה יש שני מבחנים: מבחן ההתקשרויות ומבחן הביצוע. מבחן

הביצוע בא לידי ביטוי לא רק בזה שהוציאו את הכסף. מבחן הביצוע בא לידי

ביטוי השאלה, האם הכספים הללו שסומנו בתקציב המדינה הם מכשיר להפעלתם של

כוחות במשק, אם זה בתחום התשתיות, אם זה בתחום הבניה ואם זה בתחום ההשקעות.

פה השאלה של הביצוע מבחינת המשק היא חשובה. אם חתמו הסכם עם קבלן, אבל

הוא מושך את הביצוע שנה, מבחינת המשק השנה לא הוציאו את הכסף, למרות שמבחינתך

נחתם ההסכם, התקציב בוצע.

סמדר אלחנני מעירה, שהוועדה למעקב אחר ביצוע התקציבים -

תקציב הפיתוח.

אני יודע, לכן המעקב לא רק אחרי ההרשאה אלא אחרי הביצוע, הוא מאד חשוב.

ואני חושב שזה המבחן של שר האוצר ושל הממשלה, אם התקציבים בוצעו.

אם התקציבים בוצעו, צריך לקחת בחשבון דבר נוסף, שאולי יחריף את

הטיעון שלך, כי חלק מהתקציבים שהוצאו הם שימוש בעודפים משנה קודמת, שגם

הם הוצאו, ואני אומר שזה תהליך נכון.

זה תורם לאינפלציה.

חבר-הכנסת סילבן שלום, אני חושב שביצוע התקציב ושפיכה של כסף, מה

שאתה קורא, בהיבט האינפלציוני, בהיבט של ההרחבה, בהיבט של התעסוקה, בהיבט





של קליטת העליה, הוא מהלך נכון. מה אני יכול לעשות? אם אני קורא נכון .

את המהלכים האמתיים היום, אני לא יכול לדבוק בטיעונים שהיו נכונים בתקופה

אחרת, במציאות אחרת. זה גם לא סוד, שבוועדה יש ויכוח על היקף התקציב בשנה

הבאה, גם מבחינת ההיקף וגם מבחינת המימון, לא בשיעורים דרמטיים, אחרי הכל

הויכוח מתנהל על אחוז אחד גרעין, 2 מיליארד שקלים.

גם על ידי העלאת נטל המס?

גם על אי-הקטנתי נטל המס, ואנחנו לא מסתירים את העמדות. היו כמה מהלכים

של הורדת נטל המס מאז התקציב הקודם, 1,8 מיליארד הורדת מע"מ שלום הגליל,

הויכוח שהחל על ביטול היטל הקליטה ,

אני חושב שהנתדנים של הרבעון הראשון יצרו אווירה טובה מדי והביאו

לכמה הצעות ולכמה הכרזות שמוטב היה לוותר עליהן. עכשו חוזרים להיטל קליטה.

50% ממנו ממנים את ביטול היטל היבוא ובחמשים אחוז רוצים לעשות הפחתת מדרגות

המס. אלה מהלכים שאני חושב שהם זיגזגיים מדי. אני חושב שהיה חשוב לעשות

את ריווח מדרגות המס כפי שהיה בהצעה המקורית שלכם. ואני חושב שביטול היטל

ק-ליטה, או המרת היטל קליטה במדרגות מס גבוהות היה דבר יותר נכון, אני מקווה

שהויכוח הזה לא הסתיים. אני לא יודע מה המשרד יחליט, אני מקווה שהויכוח לא

נגמר,

היטל היבוא מבחינה זו הוא -

היטל היבוא מבחינה זו הוא כמו הורדת המע"מ, בלילה אחד עושים אותה,

ואחר כך שנה מצטערים עליה. לגבי המע"ם אמרתי את זה באותו בוקר, ואני אומר

את זה מאז; זו היתה החלטה חפוזה, היה בזה גם קצת אלמנט של לסגור את הויכוח

ולסתום את הפה, יש יותר כסף, הורדנו את האחוז אחד - ירד 1,8 מיליארד שקל

ונגמר הויכוח. זה סוג של קבלת החלטות, שאני חושב שיש מעט מאד אנשים

שהיו רוצים לחזור עליה היום, נכון שהיו אנשים שאמרו באותו מועד שההחלטה

היא שגויה.

אתה לא יכול לומר, שזה לא סייע להורדת המחירים לגמרי.

זה השפיע.

בודאי שזה השפיע. הצרכנים הרוויחו חצי, ומילארד שקלים -

אני מחפש אותו בבור שבו אני מחפש את ה-20 מיליארד שקל של עלות העבודה.

יש כמה סכומים לא קטנים כאלה; שאנחנו מתווכחים פה עליהם ומחליטים עליהם,

ואף אחד לא מסוגל להניח נייר, מה שאתם דורשים ממני לא על הוצאה של 4,3

הדבר הזה תרם כך וכך. כאשר שואלים: איפה

הכסף הזה של הורדת עלות העבודה. אומרים: אנו מייצאים יותר, ואנחנו מייצאים

יותר כי יש יותר מקומות עבודה. אתם יודעים מה? זה נשמע נכון. תביאו לי



דוגמה, שתים, שלוש-דוגמאות. לא במקרה שולחים אותי לתשובה מקרו, סופר מקרו -

זה נמצא שם, בתוכו.

הבקר שמענו את חברות הספנות. הם כל הזמן בוכים על עלות העבודה.

איפה הפחתת עלות העבודה? כלום לא הורגש; הם עוד נותנים נתונים של הביטוח

הלאומי עוד מהימים ההם, כאילו זה לא היה.

המחקר היחיד שאני מכיר, זה כמה עבודות של יורם ידידי, שבהן מראים

שהצעקה על עלות העבודה בארץ היא מוגזמת.

י. גבאי;

אין נטל עלויות.

לשאלה, איפה הכסף, יש תשובה פשטנית, מרכסיסטית - בהון, אני אומר:

התשובה יותר מורכבת, אבל כנראה שחלק לא קטן ממנו לא הגיע להפחתת עלות

העבודה במובן זה שתהיה מנוף לצורך הקטנת תשומות והגדלת הייצור.

אני כמו חבר-הכנסת סילבן שלום מאד מוטרד בנושא מצב . אם אינני

טועה זה מופיע עכשו ב-400 מליון.

איך זה הגיע ל-400 מליון?

הם מניחים הנחות. אני מודה; אני מאד מאד מוטרד מהשאלה הזאת. מה בכל

זאת התוכניות שלכם לגבי דברים שתלויים ועומדים, אינני בטוח שהסכום המופיע

בתקציב לתע"ש, 650 מליון שקל, הוא הסכום האחרון לתע"ש.

אנו מניחים שכן, מעבר לסכום שנתנו לפני שנתיים.

זאת אומרת שזה מכסה את הענין?

כן,

מה קורה בענין התעשיה האווירית, מרחף ענן כבד, שיכול להיות שבגלל

העובדה שהבחירות הן בנובמבר, הוא לא יהיה השנה, אבל ברור שיש גם הענין

של הגרעון ברשויות המקומיות, ברור שהלחצים לא יהיו עכשו, הם יהיו אחרי

נובמבר.

חבר-הכנסת יוסי ונונו.

הדיווח היה מאד כללי, מאד סכמטי. לא שמענו פירוט של הביצוע בתחומים המרכזיים.

מה שסיכמנו אתם בראשית השנה זה דיווח על הביצוע בתחומים המרכזיים

וסימון בעל פה של תופעות חריגות, זאת אומרת, שגם בבניית כיתות וגם בתחום

הבריאות וגם בתחומים אחרים הביצוע הוא לפי הממוצע.

ביחס למה שהוועדה ביקשה מהם, הם ענו על הפניה שלנו. בסוף השנה יהיה

סיכום ואז נצטרך לבדוק אחורנית האם הדיווחים ורבעונים הללו היו מדוייקים או לא.

ואם מצפים שהביצוע יהיה בדיוק בהתאם לתקציב, ובמחצית השנה הראשונה

בוצעו 50% מהתקציב, יכול להיות שהביצוע בסוף השנה יהיה מעל 100% ?

לכאורה יכול להיות ביצוע מעל 100% של התקציב המקורי. יש המכשיר

של ביצוע עודפים. בשנה רגילה זה לא קדרה, מדוע? כי בהעברת עודפים, הגל

מאחור והגל מקדימה מאזנים זה את זה. בשנת 1993 היה מקרה ייחודי של גל גדול

מאחור שהוא יותר גדול מהגל הבא, לכן יכול להיות תיאורטית, באישור הכנסת,

לא כחריגה, לא כעבירה -

זה תקציב נוסף.

מבחינת המקרו, אנו מצפים שאם תהיה חריגה כזאת, גלישה של 500 עד

מיליארד שקלים, כתוצאה מהעברה מוגברת של עודפים, אנחנו מעריכים שיהיו לנו

אולי גם הכנסות ממקורות דומים, שלא יגדילו את הגרעון בפועל.

בלי קשר עם העודפים של תקציב 1992, הולך להיות מעל 100% תקציב. הענין

של עודפי 1992 זה רק מעל ל-100% של ה-100%.

לא. ביצוע 50% כולל העברת העודפים. כאשר לוקחים את התקציב המקורי

ומשווים מול הביצוע, הביצוע כולל גם חלק מהעברת העודפים. לכן יחסית לתקציב

פלוס העברת העודפים, זה פחות מ-50% לבצע יותר מ-100% מהתקציב הפורמלי,

זו עבירה.

המערכת הטכנית בנויה לא לשלם יותר.

לא נשלם, נפסיק לשלם.

אנחנו משדרים למשרדים: ברגע שיגיעו לחריגה - ייעצרו.

מבחינה זו בהחלט יש מקום לחשש מהביצוע הגבוה, והוא מדגיש את הגמישות

הנמוכה שיש לנו עד סוף השנה. אבל זה לא אומר כרגע שאנחנו בנתיב של חריגה

מהתקציב, דבר שאנחנו בודאי לא יכולים להרשות לעצמנו בלי דיון בכנסת. זוהי

הערה אחת.



הערה שניה לגבי הנושאים שעד סוף השנה, לבעיות שציין וליושב ראשי, חבר-

הכנסת חיים אורון, אין לנו תשובה, לכולן. חלק יכול להיות שלא יהיו השנה,

אלא יהיו בשנה הבאה, חלק אחר נצטרך לשקול, איך מתמודדים אתו במסגרת התקציב

שאושר לנו. כרגע אינני יכול להשיב לשאלה זו.

היטל היבואן צריך לראות אותו לא בפקץ' של מערכת המס. אלא בכל הפקץ'

של האחדת שערים, והאחדת שערים כוללת ביטוח שער וביטול היטל יבוא; הממשלה

ראתה בזה דבר חיובי מאד, למעשה סיום של מגמה של ביטול כל תחליפי הפיחות -

היטל הקצבה שבוטל, היטל יבוא שבוטל, והיטל נסיעות שבוטל, היטל מטייח שבוטל

וביטוח שער. לכן זו השלמת צעד מאד חשובה לגבי ק טע מיסוי שהיה נלווה

ולא היה מהלתי כל כך.

אין אפשרות ליצור גרעון, כי המערכת בנויה לעצור כל חריגה, חוק יסודות

התקציב קובע זאת.

מה קורה עם גיוס ההון עכשו?

יש גיוס הון מקומי ולמעשה הוגבר הקצב בחודשים הראשונים והואט בחודשים

האחרונים. היה שיבוש בחודש יולי בגלל השביתה, אבל בכל השנה יבוצע בהתאם

לתחזית ואפילו פחות ב-100-200 מליון.

היו"ר ח. אורון;

אבל הייתם בעודף גדול ברבעון הראשון,

זה נגמר ברבעון השני ולכן בחודש יולי היתה כוונה להגביר כדי לכסות

את הצפי.

הגיוס לצורך ההפרטות לא פוגע בגיוס ההון?

לא, הגיוס הזה הוא קטן מאד.

היו"ר ח. אורון;

מה עלות הגיוס היום?

2.7% לעומת 2.3% בתחילת השנה.

היו"ר ח. אורון;

תודה רבה לכם.

שינויים בתקציב לשנת 1993

היו"ר ח. אורון;

לפנינו פניה מס' 212 של סגן הממונה על התקציבים - העברת 10 מליון

שקל בהוצאה ובהרשאה להתחייב מרזרבה לפיתוח מפעלי מים לפעולות בתחום הניקוד

בנחלים ארציים.

זו הוצאה בתחום התשתית, תחום שהוזנח שנים רבות,

במסגרת תוכנית קיימת, או שכרגע החליטו לתקצב את זה ואחר-כך תיעשה

התוכנית?

יש תוכנית. יש הערות בדו"ח מבקר המדינה על נושאים האלה. יש עכשו

האצה בקצב הביצוע של ניקוז נחלים. זה נלקח מתקציב הרזרבה לפיתוח מפעלי

מים.

זה לא תקציב נוסף, זו העברה מהרזרבה למפעלי מים.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1993, פניה מס' 212, אושרה

מי מבצע את זה?

משרד החקלאות -

היו"ר ח, אורון;

משרד החקלאות, המועצות האזוריות.

אנו עוברים לפניה מס' 221 של סגן הממונה על התקציבים.

במשך שנים רבות היתה הממשלה קשורה בכל נושא מרשם התושבים להסכם

עם מל"מ, שבהתחלה היתה חלק מהממשלה, ובהמשך הפכה לחברה. הממשלה החליטה

לצאת במכרז בנושא של קובץ מאד גדול, אולי אחד מהגדולים במשק, של כל ניהול

מרשם האוכלוסין. התוצאות הלו יוצאות מן הכלל, כלומר - ירידת מחירים שקבלנו

גם ממל"ם וגם מחברות אחרות.

מי זכה?

דיגיטל יחד עם עוד קבוצה. השיגו חברה גדולה לאין ערוך שנבדקה על ידי

מומחים. כדאי לדווח על כך לוועדה כדוגמה לכך, שתחרות מכרזית, אין לה תחליף.

וקונצסיות ודברים שניתנים מכוח הרגלים, יוצרים עיוותים ויש להם משמעות

כספית שבסופו של דבר מוטלת על הציבור.

כאן מדובר על הרשאה להתחייב במסגרת אותו פרוייקט, שחלקו בעצם התקשרות

לטווח ביניים, היזם החדש צריך תוך מספר שנים לפתח את המערכת ומתן שירותים :

בתקופת הביניים, בסך הכל בשנים הקרובות צפוי חסכון ניכר בתשלומים -

ה-22 מליון שקל הם למל"ם לשנים 1993-1995?

לתקופת הביניים.

זו לא הוצאה, זו הרשאה להתחייב.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1993, פניה מס' 221, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 153 של סגן הממונה על התקציבים - הגדלת

ההוצאה המותנית בהכנסה בסכום של מליון שקל לשם ביצוע עבודות מיפוי

ומדידה עבור גורמים חוץ-ממשלתיים.

זה נושא שהופך להיות יותר ויותר משמעותי. כדי לבצע בקצב מואץ עבודות

תשתית, חייב שיהיה מיפרי קרקע, מה שקרה הוא, שבעבר חברת החשמל עשתה את

המיפוי שלה ובזק עשתה את המיפוי וכל אחד עשה את מיפוי הקרקע שלו" המרכז

למיפוי ישראל עושה את האינטגרציה, בין היתר באמצעות מחשוב, של כל המפות

הללו. יש מרכז של מל"ם בדימונה, יש מרכז דל דיגיטל, יש עוד כמה מרכזים

בארץ שעוסקים בזה. התחום הזה הולך וצובר תאוצה ומאד מסייע לזירוז ביצוע

פיתוח התשתית, ברגע שיש לך מיפוי טוב, התוצאות יותר מהירות,

כאן מדובר על הקצאה של 8 מליון שקלים מתוך התקציב כהוצאה עבור

גורמים חוץ ממשלתיים, ההוצאה מותנית בהכנסה, חברת חשמל בזק ואחרים.

יש קרן גרמנית, שזה מימון חיצוני, לביצוע מחקר משותף בנושאי מדידה. הקרן

הגרמנית שממנת את המחקר.

אני מעמיד להצבעה פניה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1993, פניה מס' 153, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 210 של סגן הממונה על התקציבים.

שינויים פנימיים בתקציב המיוחד המבוססים על החלטות צוות ההיגוי

של משרד התיירות, שינויים פנימיים בתקציב הרגיל של החברה הממשלתית לתיירות

המשקפים את החלטות דירקטוריון החברה.

חבר-הכנסת חיים אורון, ראית את החלוקה הפנימית של תקציב התיירות

לשנה הבאה? 9,6 אחוז לנגב, שזה כולל את אילת, כאשר ירושלים עשרים

אחוז. ומשהו, והנגב כולל אילת, ים המלח ומאשדוד דרומה - 9.6%.

אני מבקש הסבר.

כאן מדובר בהרשאה להתחייב על 268,000 שקל. אבל יש כאן דבר לא ברור.

אנחנו לא מאשרים פניה זו. אתם תבררו אותה.



פ. בדש;

אפשר לאשר.

אנו מאשרים פניה זו,

שינויים בתקציב לשנת 1995, פניה מס' 218, אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 224 של הממונה על התקציבים.

זו הרשאה להתחייב על חוזי תכנון ופיקוח ליצירת עתודות קרקע לשיווק

באזורי ביקוש. הסכום הוא 15 מליון שקל. בעקבות כל ההחלטות על יצירת עתודות

קרקע במרכז הארץ, מבוקשת הרשאה זו להתחייב,

אני מבקש הסבר, שיכון ופיתוח צריכה את הכסף הזה למה, לתכנון?

"שיכון פיתול" כאן זו לא חברת שיכון ופיתוח.

למי זה מועבר?

למשרד השיכון עבור ביצוע תכנון שיאפשר שיווק מוגבר יותר של קרקעות.

זו ההצפה, הצפת השוק בקרקעות?

אני לא הייתי קורא לזה הצפה. אני הייתי אומר: שחרור העיכובים.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1995, פניה מס' 224, אושרה

תודה רבה לכם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20