הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 172

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי. י"א באב התשנ"ג (29 ביולי 1993). שעה 14:30

נכחו;

חברי הוועדה; ג' גל - היו"ר

חי אורון

ר' אלול

ס' טריף

די מגן

חי קופמן

ממלא-מקום; א' אסעד

א' דמביץ

א' קרשנר

קצרנית; א' זכאי

סדר-היום; חוק הדרוזים והצ'רקסים (הוראת שעה להבטחת שוויון זכויות),

התשנ"ג-1993.



חוק הדרוזים והצ'רקסים (הוראת שעת להבטחת שוויון זכויות), התשנ"ג -1993

היו"ר ג' גל;

אני פותח את הישיבה. אנחנו ניגשים לדיון בהצעת חוק הדרוזים והצ'רקסים (הוראת

שעה להבטחת שוויון זכויות), התשנ"ג-1993. להכנתו לקראת קריאה שניה וקריאה שלישית.

חוק הדרוזים הוגש לכנסת הקודמת על-ידי חברי-הכנסת לשעבר -ושרים בהווה - אמנון

רובינשטיין, שולמית אלוני, יאיר צבן ומשה שחל. חבר-הכנסת סלאח טריף ביקש לאמץ את

החוק ולהחיל עליו את דין הרציפות. ועדת הכספים הסכימה לכך והכנסת אישרה זאת.

מונחות לפניכם 1. הצעת-החוק שלהם; 2. הצעת הממשלה; , 3. הצעת החוק כפי

שגיבשנו אותה עם נציג משרד האוצר ועם חבר-הכנסת סלאח טריף, שהיא טיוטה והיא איננה

מחייבת.

יש הסכמה על כל הסעיפים. יש ויכוח עם האוצר ואתי לגבי התוספת בעמוד 4, סעיף

3, שנוגע לסיווג של ישובים דרוזים וצ'רקסים. הסיווג הזה נשאר לפי החלטת הממשלה

משנת 1987 ולדעתי הוא לא רלוונטי כי זה סיווג שלא קיים.

אנחנו עוברים לסעיפי החוק. אם למישהו יש הערות שיעיר אותן.

ד' מגן;

שוויון זכויות יוצאי-צבא.

היו"ר ג' גל;

(קורא את סעיף 1 (א) (ב)).

ח' אורון;

זה התיקון שהוצע אז?

היו"ר ג' גל;

זה התיקון שהציע חבר-הכנסת רובינשטיין.

ד' מגן;

לא טוב לקבוע סטיגמה של דרוזים וצירקסים כי זה לא משרת את המטרה. היה טוב אם

היינו אומרים שמטרת החוק היא לקדם את הישובים שבהם יש רוב של יוצאי-צבא, יש

ישובים מעטים של בדואים שצריכים להיכלל בקטיגוריה הזאת משום שרוב התושבים במקום

הם יוצאי-צבא. כאשר נותנים הגדרה לקבוצת מיעוט זה עלול להגביר מתחים של מיעוט

אחר, לכן אני מציע שרוח הכוונה תישאר אבל נקרא לזה בשם יותר כוללני ונאמר כי מטרת

החוק היא לקדם יוצאי-צבא. לכן אני מציע לכתוב בסעיף 1(א); מטרת חוק זה לקדם את

הדרוזים והצירקסים בישראל וכן בדואים יוצאי-צבא.

ח' קופמן;

הייתי אומר; מטרת חוק זה לקדם את הדרוזים, הצירקסים והבדואים בישובים שבהם

הרוב הם יוצאי-צבא.

ח' אורון;

חבר-הכנסת טריף יודע שיש לי כאב בטן מזה. אם אתם מבדילים עכשיו בין הנוצרים

שהם יוצאי-צבא ובין אלה שאינם יוצאי-צבא, ובין הבדואים שהם יוצאי-צבא ובין אלה

שאינם יוצאי-צבא, אני לא עומד להצביע על החוק הזה, יש גם נוצרים יוצאי-צבא.



היו"ר ג' גל;

חבר-הכנסת מגן יגיש זאת כהסתייגויות.

(קורא את סעיף 2). הכוונה היא לבצע את השוויון בתוך שלוש שנים.

ד' מגן;

אני מציע שבמקום שלוש שנים זה יהיה בתוך שנה.

ח' קופמן;

אם זה יהיה בתוך שנה אז לא יבצעו שום דבר.

היו"ר ג' גל;

נשאיר זאת בשלוש שנים, יש דברים שייעשו בתוך שנתיים.

(קורא את סעיף 3) . זה הסעיף הבעייתי ונחזור אליו כשייכנס חבר-הכנסת טריף.

אם מקבלים את הרשימה שלו, מדברים פה על העדפה ולא על שוויון, הסיווג צריך להיקבע

נקודתית או אזורית על-ידי ממשלת ישראל.

(קורא את סעיף 4 (א)).

ח' אורון;

זה לא המצב הי ום?

ס י טריף;

לא. כאשר ניתן מענק-מקום לעיירות הפיתוח שאנחנו צמודים אליהן, זה לא ניתן

אצלנו וזו עובדה. יש כמה דברים שאינם עומדים באותה רמה.

ח' קופמן;

גם באזורי פיתוח זה שונה מאחד לשני.

ח' אורון;

אני בעד שוויון.

היו"ר ג' גל;

בסדר.

(קורא את סעיף 4(ב)).

ס' טריף;

יש לנו היום 16 שכונות שבהן חסרות תשתיות של ביוב, חשמל, והסעיף הזה בא לתת

שוויון בתחום הזה בתוך שלוש שנים.



ח' קופמן;

"בשכונות חיילים משוחררים ובשכונות ותיקות".

ס' טריף;

כשאומרים "בשכונות ותיקות" מדובר על שיקום שכונות.

היו"ר ג' גל;

(קורא את סעיף 4(ג)).

ח' קופמן;

בסעיף קטן (ב) מדובר רק על תשתית, בסעיף קטן (ג) מדובר על פרוייקט השיקום.

כפי שאמרתי קודם, זה מתייחס לפרוייקט שיקום השכונות בשכונות הוותיקות.

(קורא את סעיף 4(ד)).

מה זה "חיילים יהודים מקבילים"? רב-סרן יקבל כמו רב-סרן יהודי?

כמו שרומז חבר-הכנסת קופמן, הניסוח כאן הוא לא טוב. צריך לומר: בתנאי

שוויון מלאים מתוך שוויון המקובל במגזרים דומים.

נכתוב: עם קבוצות השוואה דומות, או עם שכונות דומות בעיירות פיתוח.

גם בסעיף 4(ב) מופיע "שכונות יהודיות מקבילות", הניסוח צריך להיות זהה.

נכתוב: קבוצות ומגזרים דומים.

אלה לא קבוצות מקבילות. למשל בסכנין במקום להיטיב את יכול להרע. זה הניסוח

שהיה גם בהצעת הממשלה ודובר על שכונות וישובי פיתוח מקבילים.

אין חילוקי-דעות על התוכן, יש בעיה בניסוח ונתקן זאת.

(קורא את סעיף 5) .



ח' קופמן;

אני לא מאושר מזה. אני לא חושב שכל ישוב קטן צריך אזור תעשיה, זו שגיאה.

היו"ר ג' גל;

כתוב כאן "מרכזי תעשיה אזוריים".

ח' קופמן;

ובהמשך כתוב "בישובים המנויים".

ס' טריף;

דובר על כך עוד כאשר דוד מגן כיהן כשר הכלכלה והתכנון. מדובר על מרכזי תעשיה

אזוריים.

ח' קופמן;

"לישובים המנויים" במקום "בישובים המנויים".

(קורא את סעיף 6(א)}.

(קורא את סעיף 6(ב)). נחזור אחר-כך לענין הסיווג.

(קורא את סעיף 6(ג)).

(קורא את סעיף 6(ד)).

ממפגשים שלי עם יוצאי-צבא דרוזים אני יודע שכאשר הם יוצאים מהצבא אין להם

מקצוע ביד ויש להם בעיה של קליטה. יכול להיות שמדברים פה בהכללה, אבל היה כדאי

ליצור מצב שמי שגמר את הצבא יוכל ללכת לשנת לימודים או לשנת השתלמות, עם מילגות.

בסעיף 6(ג) כתוב: "יגדיל המשרד את קרן המילגות ללימודים על-תיכוניים".

ואם הוא לא גמר בית-ספר תיכון והלך לצבא?

יש לו מכינות אקדמאיות, לפי סעיף 6(ד).

אנחנו רוצים לקדם בעיקר את הלימודים האקדמאי ים.



ד' מגן;

מקומם של הדרוזים במוסדות האקדמאיים הוא כמעט כמו של יוצאי עדות-המזרח.

הדרוזים הם במקום רביעי מתוך חמישה, ועדות המזרה הם במקום חמישי מתוך חמישה.

היו"ר ג' גל;

(קורא את סעיף 6(ה)).

(קורא את סעיף 7) .

ס' טריף;

יש לא רק תקן ומצבה של כוח אדם אלא גם תקציבי פעולות, כנראה שהתקציב נשמט.

היו"ר ג' גל;

סעיף 8 מדבר על תקציבי רשויות מקומיות.

ס' טריף;

זה ענין אחר ונפרד. סיכמנו שבסעיף 7 יהיה גם תקציב פעולות וזה כנראה נשמט.

ח' קופמן;

אם קובעים תקן ומצבה, הממשלה לא חייבת לתת את הכסף?

ס' טריף;

לא. חלק אחד הוא של תקן וכוח אדם וחלק אחר הוא של תקציב פעולה. יכול להיות

שיתנו לך תקן למי שירכז את המועדון לקשיש אבל לא יהיה לך תקציב להפעלת המועדון.

אם כך, נחזור אחר-כך גם לסעיף 7.

אנחנו עוברים לסעיף 8.

ד' מגן;

המלים "התלת-שנתית" מיותרות, מספיק להגיד "התכנית".

ס' טריף;

התכנית מוסכמת, קיימת וחתומה. תקרא את הסיפא של הסעיף.

ד' מגן;

כשאומרים "התכנית" ב"ה" הידיעה יודעים על מה מדובר. אסור לתת לאוצר עילה

להתלות במנין שנים משנה שהוא ירצה להתחיל לתמוך בתכנית. כדי למנוע ויכוחים בהמשך

אני מציע להוריד את זה. המלים "תלת-שנתית" הן מלים מסוכנות, הן יכולות להתחיל

בכל מועד שהאוצר יחליט עליו. אני אומר את הדברים מתוך נסיוני אבל הענין איננו

עקרוני.



היו"ר ג' גל;

(קורא את סעיף 8(ב)).

(קורא את סעיף 9).

ס' טריף;

היתה ועדת של נציבות שירות המדינה ושל משרד ראש הממשלה שקבעה כי מתוך 100

תקנים חדשים לערבים ודרוזים ייקלטו 30 דרוזים. אני לא רואה שום העדפה של

יוצאי-צבא וקצינים משוחררים בדרגות בכירות.

ח' קופמן;

כי אין להם מקצוע.

ס' טריף;

במשרד הבטחון נתנו תפקידים לשלושה דרוזים. למשל בתפקיד של קצין אלוף-משנה של

פס"ח, מל"ח למחוז הצפון לא יכול להיות ערבי.

היו"ר ג' גל;

שליש זה הרבה.

(קורא את סעיף 10).

אני מציע שיהיה כתוב בסעיף 10 "שר האוצר" ולא משרד האוצר.

ס' טריף;

מקובל עלי.

היו"ר ג' גל;

(קורא את סעיף 11).

(קורא את סעיף 12).

אנחנו מאשרים את הנוסח הזה של הצעת החוק עם ההסתייגויות של חבר-הכנסת דוד

מגן.

די מגן;

הגשתי אותן ליועץ המשפטי מר דמביץ.

היו"ר ג' גל;

יש לנו בעיות של ניסוח. מר קרשנר, אני מבקש שמר יורם כהן מהאוצר יראה את

הנוסח עוד פעם ואם יש לו הסתייגויות שיביא אותן לפנינו ביום שלישי בבוקר.

אנחנו עוברים לדון בתוספת. במה שנוגע לענין הסיווג אנחנו צריכים לנהוג לפי

הסיווג על-פי המפה שתהיה או על-פי פארמטר ייחודי. מה זה א' ומה זה א'+?



ס' טריף;

זה היה לפי ההלטת הממשלה.

ד' מגן;

זה לפי חוק עידוד השקעות הון בלבד. תקרא את סעיף 3.

בסעיף 3 כתוב: "ולענין כל דין אחר".

היו"ר ג' גל;

לא מתקבל על דעתי שהסביבה של ג'וליס, שהוא אזור פיתוה בי לצורך הטבות במס,

תהיה אזור פיתוה אי כמו נהריה שמסווגת כך משום שהיא נמצאת 10 קילומטר מהגבול

והיום אנחנו יודעים מדוע היא מסווגת כך. ההשוואה צריכה להיות לאזור שבו גיוליס

נמצאת. לא מתקבל על דעתי שיתנו לעוספיא אזור פיתוח בי כשכמה קילומטר משם זה אזור

פיתוה ג'. נתהיל להעביר מפעלי תעשיה במרחק של 10 קילומטר ממקום למקום? זה לא

יכול להיות לא באור-עקיבא שנמצאת ליד חדרה ולא ביוקנעם. אם יביאו לדיון עניינו

של ישוב אחד מסיבות סוציו-אקונומיות, יהיה דיון לגופו של ענין. לא מדובר פה על

השוואה אלא על אפליה.

ס' טריף;

היושב-ראש היה צודק אילו החלטת הממשלה שנתקבלה ב-1987 היתה מיושמת וכתוצאה

מכך היינה העדפה מתקנת לאותם ישובים בעידוד השקעות הון, במיסוי ובדברים שיש בהם

משום סיוע רב לישוב הדרוזי והדברים היו מיושמים בשטח בצורה אמיתית. אבל זה לא

כך, הדברים לא התבצעו ולכן היום, יותר מתמיד, אנחנו זקוקים להעדפה מתקנת. אם נלך

היום לפי התכנית הקיימת יש בכך חזרה לאותה החלטת ממשלה שלא בוצעה, כלומר, הפערים

יישארו.

מביאים כאן הצעת חוק שיש בה תיקון לשלוש שנים, לא לעולם ועד. אתה אומר כאן

שבפרק הזמן של שלוש שנים אתה נותן מעמד מועדף כדי לגשר על פערים ולסגור אותם ולא

כדי לתת משהו נוסף. החליטו על שלושה מרכזי תעשיה אזוריים שאהד מהם הוא בגליל

התחתון עבור ג'וליס, ירכא, אבו-סנאן. כמו שמעלות יותר קרובה לכרמיאל ונתנו שם

אזור פיתוה אי, אין סיבה שלא לתת אזור פיתוח א' גם לגיוליס. ואכן נתנו.

אני מציע שיביאו לכאן מפה של האזורים כדי שנוכל להשוות אותם.

לפי התכנית הקיימת, הישובים שנמצאים בפועל באזורים מועדפים הם פקיעין,

בית-ג'ן, מעיאר וחורפיש אבל בגליל ובכרמל יש עדיין ישובים עם נתונים קשים וצריך

לינת להם העדפה מתקנת, זו לא בושה. כשאנחנו באים לחוקק את החוק הזה, רובו ככולו

דברים שיש בהם משום מליצה, אבל הדבר העיקרי והעקרוני הוא הנושא של אזורי פיתוח

שנותן העדפה מתקנת אמיתית בכל תחומי החיים. אם קובעים שדלית אל-כרמל ועוספיא הם

באזור מועדף, הם יכולים לפתח שם אזורי תיירות.

הנקודה הזאת היא אבן הבוחן של החוק הזה ואם היא לא תהיה ברורה ומוחלטת, כאילו

לא עשי נו כלום.



ד' מגן;

אם בטווח הבינוני אנחנו רוצים להגיע לשוויון, אכן מדובר על הצורך במימוש

אפליה, כפי שקרא לזה יושב-ראש הוועדה. כדי שלא יהיו בלבולים - מנסיוני אני יודע

שכאשר החוק הוא גורף הוא כלל איננו מתבצע - אני מציע לתקן את סעיף 3. היום סוף

סוף הפיחו בו קצת רוח חיים. אם זה יהיה רק לפי חוק עידוד השקעות הון, והיה קיים

אזור פיתוח אי+++, הייתי מוכן לתת זאת לכולם. הלוואי שזה יביא את התיעוש

והתיירות שכה חסרים כמקורות פרנסה לדרוזים ולצ'רקסים במקום ישוביהם.

ס' טריף;

מה עם החי נוך?

די מגן;

זה מתבצע ממילא.

ס' טריף;

זה לא מתבצע ממילא.

ד' מגן;

אני אומר שוב: נגביל את סעיף 3 רק לענין חוק עידוד השקעות הון ולא לענין

אחר. אני לא חושב ששפרעם וראמה צריכות להיות כלולות בתוספת הזאת.

סי טריף;

יהיה מגוחך שבית-ג'ן שהיא שמורת-טבע תקבל לפי חוק לעידוד השקעות הון.

ד' מגן;

ראוי שהסיווג אי ו-אי+ שמופיע כאן בצורה גורפת ייושם. אם מול הרשות המבצעת

יש סיכוי שהחוק הזה אכן יבוצע וכי התוספת הזאת תבוצע כרוחה וכלשונה, אנחנו צריכים

להגביל את הסיווג. אני מציין שהאותיות שמופיעות כאן נמצאות רק בחוק לעידוד

השקעות הון, בחוק ערי ואזורי פיתוח יש סיווג אחר לגמרי כש-א' זה משהו אחד ו-ב' זה

משהו אחר ואזורי העדיפות מסומנים בצבעים כחול וצהוב. לכן אני מציע שסעיף 3

יסתיים במלים "התשי"ט-1959"1). והסיפא מהמלים "ולענין כל דין" ועד הסוף יימחק.

כאשר יאושר פירוט הטבלה הזאת, זה יתרום לתיעוש, תיירות ותעסוקה בישובים הדרוזים

מסי 16, כפר קמא היא המועצה המקומית הצירקסית

היחידה ולכן היא צריכה לקבל אזור פיתוח אי, ולא בי.

ריחניה היא ישוב צירקסי.

אבל זו לא מועצה מקומית, זה ישוב.

אם אנחנו הולכים לאזור תעשייתי, למה זה קשור בישוב? צריך שהאזור התעשייתי

יהיה בלב אותו אזור, במקום הכי מוצלח האפשרי, למשל, צומת גולני.



ס' טריף;

אם אתה נוהג לפי התיקון של חבר-הכנסת מגן, אתה צודק. אם אתה נוהג לפי הסעיף

כולו - אתה לא צודק.

ד' מגן;

אתה רוצה עוד מפעלי קדמני? ברגע שזה אזורי, זה איננו ייחודי לדרוזים

ולצ'רקסים.

ח' אורון;

למה זה צריך להיות ייחודי? מה קורה אם האזור התעשייתי הוא בג'וליס?.

ד' מגן;

אם הוא בתחום המוניציפלי של ג'וליס - בבקשה.

לסיכום דברי, אני מציע להפוך את כפר קמא לאזור פיתוח אי ולא לכלול בטבלה את

שפרעם וראמה.

אי אסעד;

מי ששמע את שר הפנים יחשוב שהחוק הזה מיותר, כי לפי זה אנחנו מועדפים על פני

היהודים. זו בדיחה אבל זו המציאות הקשה שלנו.

למרות הנתונים הבסיסיים של הישובים הדרוזים והצ'רקסים החליטה ועדת שבס להיטיב

אתם כשקריטריון אחד הוא המרחק מהגבול והקריטריון השני הוא המצב הסוציו-אקונומי.

מרבית הישובים בצפון הם במרחק של 10 קילומטר מהגבול.

אביא דוגמאות. תרשיחא הוא ישוב ערבי שבניו לא משרתים בצבא, הוא מקבל הטבות

מכל משרדי הממשלה, כולל 10% הנחות במס; לידו נמצאים הישובים ינוח וג'ת, אם תיכנס

אליהם תחשוב שארנה נמצא בגדה המערבית, במשך 20 שנה הישובים האלה היו תחת מועצה

אזורית והמצב שם הוא קטסטרופלי. המרחק בין ג'ת וינוח הוא 8 ק"מ ולקח 30 שנה כדי

לתקן את הכביש ביניהם. אם הישובים האלה קיבלו אזור פיתוח אי, וישובים אחרים לידם

כמו מעלות, חוסן קיבלו אזור פיתוח אי - זה זועק לשמים.

היו"ר ג' גל;

אם יתקנו את הסיווג של שני הכפרים האלה?

אי אסעד;

אני לא מדבר רק עליהם, אני מדבר על כולם. אם היום רוצים לתקן את המצב, צריך

להעדיף אותם לטובה. אני יודע שבפועל לא רק שלא מעדיפים אותם אלא שיש נסיגה

לאחור. אם רוצים לתקן צריך לפעול לפי סעיף 3 כשכל הישובים הדרוזים ייכללו במסגרת

ההטבות של כל משרדי הממשלה. בענין שפרעם וראמה, כפי שמשרד השיכון עשה בעבר צריך

לומר שאותן הטבות יחולו על השכונות הדרוזיות שם. שפרעם היא היום עיר בת 24,000

תושבים, מהם 8,000 תושבים דרוזים. הדרוזי הולך לצבא למשך שלוש שנים ואילו השכן

שלו הולך לאוניברסיטה, כשהדרוזי חוזר מהצבא הוא צריך להתמודד עם המציאות, כי ברור

שיעדיפו את האקדמאי ולא את החייל המשוחרר. כפי שאמרתי, צריך להעדיף אותם יותר

על-פי המלצות ועדת שבס לענין ההטבות בכל משרדי הממשלה ואם כולם יקבלו את ההטבות,

אולי בתוך חמש שנים המצב יתוקן. אני מזהיר שאם המצב לא יתוקן הוא ילך ויחמיר.



לדוגמה, הכפר עין אל-אסד נמצא ליד קיבוץ פרוד. התקציב של קיבוץ פרוד הוא

יותר מהתקציב של כל הכפרים הדרוזיים ביהד, הוא קיבל אזור פיתוח א' ואילו עין

אל-אסד קיבל אזור פיתוח בי. וההרגשה בישובים הדרוזיים היא שקיימים עוול ואפליה.

אם רוצים לתקן זאת - אני בטוח שכל היושבים כאן רוצים בזה - חייבים להחזיר את כולם

לאזור פיתוח אי כי המצב הסוציו-אקונומי בכולם הוא אותו מצב וזה מתאים לקריטריון

השני של ועדת שבס. שר הפנים מדבר אתי על בריכות שחייה. אני מחפש בריכות שחייה?

אני מחפש ביוב, כביש, מים, בית-ספר. %95 מגני-הילדים בגיל טרום חובה נמצאים

בחדרים שכורים. אתם יודעים מי משכיר בכפר חדרים? תסלחו לי על הביטוי, רק מי שיש

לו זבל ולא רוצה אותו.

אני מתנגד להקים אזור תעשיה בישוב מסויים. הוקם אזור תעשיה באזור הישובים

ג'וליס, ירכא, אבו-סנאן וכפר יסיף, צריך להרחיב אותו ולתת לו מבנה תעשיה. אזור

התעשיה השני יכול לקום באזור ההר וזה יכול לכלול את פקיעין, בית-ג'ן, כיסרא,

חורפיש. אזור תעשיה אחר יכול לקום באזור מעיאר שהוא ישוב גדול בן 14,000 תושבים,

ואזור תעשיה נוסף אפשר להקים בין דלית אל-כרמל ועוספיא.

ח' אורון;

בדלית אל-כרמל ועוספיה צריך להקים אזור תעשיה, השאלה היא אם הוא עומד להיות

אזור פיתוח א'.

ס' טריף;

זה מסווג כאזור פיתוח בי.

אם לפי המפה מישהו "עשה בטן" בכיסרא, ינוח, ג'ת - צריך ליישר את הבטן

ויעבור שם קו אחיד .בלי לשאול איזה ישוב נמצא שם. צריך להביא מודד שימדוד, אם

פרוד בפנים - כל מי שנכנס באותו מרחק גם הוא בפנים. אני מציע שינהגו לפי אותו

עקרון גם במקומות אחרים אבל יש מקומות שבהם הוא לא עובד. אם ההשוואה המתקנת היא

לכולם - אז בכלל לא צריך מפה.

ס' טריף;

נכון, לא צריך מפה, זה מה שאנחנו אומרים.

ח' אורון;

אם ההשוואה המתקנת היא לכולם - לא צריך מפה ולא צריך אזור פיתוח אי ואז

כל האוכלוסיה הדרוזית היא באזור פיתוח אי כי אין הבדל בין דלית אל-כרמל

ועוספיא לבין אזורים אחרים. כפי שאני מכיר את הדברים אז אין הבדל. אם הגישה

תהיה שלכל האוכלוסיה הדרוזית מגיע אזור פיתוח אי, בלי שיקול גיאוגרפי או שיקול

אחר, זו תהיה גישה לא נכונה, אי-אפשר להגן עליה ואי-אפשר לבצע אורנה.

אי דמביץ;

גם לא בתור הוראת שעה?

גם לא בתור הוראת שעה.



אני לא מתנגד ששכונת חיילים משוחררים תהיה רשומה בחוק, יש מספיק כלים

אדמיניסטרטיביים כדי לאפשר לשכונה כזאת לקבל הטבות. יש הבדל בין זה ובין מדיניות

שצריך לקיים אותה. זו תהיה טעות לומר שאנחנו מורידים את הקריטריון הגיאוגרפי או

את הקריטריון הסוציו-אקונומי - יש ישובים אחרים שהם במצב י ותו- קשה - וכי אנחנו

מחילים רק מבחן אחד כי אם יחילו אותו בסחף כזה לא יבצעו אותו בכלל. על-פי חוק

עידוד השקעות הון ועל-פי מפת שבס יש הבדל בין בית-גין, כיסרא וירכא וינוח ובין

מרכז הכרמל. אם אין הבדל - אז על מה אנחנו מדברים?

אם קובעים קריטריון גיאוגרפי, הוא צריך להיות ברור ולפי דעתי הוא צריך להגיד:

במקום שבו עובר הישוב היהודי הכי דרומי, על-פי הקו הזה ילך גם הישוב הדרוזי הכי

דרומי. אם המרחק של קיבוץ פרוד מהגבול הוא 14 קילומטר ולא 10 קילומטר, בבקשה,

יישרו את הקו לכולם לפי 14 קילומטר.

ח' קופמן;

אני מסכים לשיטה הזאת אבל אנחנו רוצים לעזור לעוספיה ולדלית אל-כרמל ולכן

צריך לחשוב איך לסייע להם בלי שנכנסים לנושא הגיאוגרפי כי זח לא מסתדר טוב. איך

פותרים להם את הבעיות למרות שהם בלב לבה של הארץ והם לא במצב כלכלי הכי קשה?

ח' אורון;

חוץ מהענין של סיווג לאזורים, אם יש בעיה בתחום המוניציפלי או בתחום החינוך

יש פה העדפה על-פי קריטריון של העדה הדרוזית או הצ'רקסית, כלומר יש פה העדפה על

בסיס אחר שמופיעה לאורך כל החוק הזה ואני לא מציע לשנות אורנה. הבעיה העיקרית,

שהעלה אווזה יושב-ראש הוועדה, היא ההגדרה הכוללת של אזור עדיפות לאומית שעדיין לא

אישרו אותו.

אני חושב שהבעיה הקשה היא של דלית אל-כרמל ועוספיא.

ס' טריף;

לא.

לכולנו יש כוונה טובה וכולנו רוצים לשפר את המצב. אני מקבל את הגישה של

חבר-הכנסת אורון. למה קיבוץ פרוד מקבל אזור פיתוח אי וישוב אחר בסביבה לא מקבל?

העקרון שעליו צריך לקום וליפול דבר הוא האם אנחנו משווים ישוב מסויים לישוב

ישראלי על אותו בסיס.

אני מעדיף את הרשימה הקודמת עם עוספיא ויוקנעם. אני מוכן לחזור לזה.

הצעתי את זה.

חבר-הכנסת אורון, אינה טועה כאשר בהקשר להצעת החוק הזאת אתה מתייחס למפה. הצעת

החוק הזאת באה - אני מודה ליושב-ראש הוועדה שהביא אותה לכאן - למנוע מצב שבו

אנחנו עלולים להיפגע מהמפה הזאת כי המפה הזאת מתייחסת למצב נוכחי בהרנאם לקו

גיאוגרפי בלי שום קשר למצב של העדה הדרוזית כפי שחבר-הכנסת אסעד ואני תיארנו. אם

ניתן לכל הישובים של העדה הדרוזית אזור פיתוח אי זו הצעה סוחפת. לכן התבססנו על

החלטת ממשלה משנת 1987 שלא יושמה והיום אנחנו רוצים ליישם אותה באמצעות חוק. אם

לא היינו מדברים על כך בכנסת היינו משאירים את הנושא לממשלה שתבצע את הדברים אבל



הכנסת דנה בענין, כולכם הסכמתם וכל הצעה זכתה לרוב של חברי הבית אלא שלא היו

תוצאות. לכן ההלטנו שתהיה הצעת רווק במסגרת של הוראת שעה שתיתן העדפה מתקנת - בלי

בושה - לישובים הדרוזים בכל משרדי הממשלה. זה מגוחך שנתייחס רק לענין חוק עידוד

השקעות הון כי לבית-ג'ן אין במה להתחרות בכרמל בתחום התעשיה אבל בית-ג'ן יכולה

לקבל בתחום התשתיות, החינוך, החיילים המשוחררים. לדעתי, לפי הצעתו של חבר-הכנסת

מגן אנחנו נרע את מצבה ולא ניטיב אותו. הבעיה היום איננה רק של דלית אל-כרמל

ועוספיא, זו בעיה פחות חריפה.

אני מתבסס על החלטת ממשלה משנת 1987 , של ועדת המנכ"לים לענייני דרוזים שבדקה

מה צריך לעשות כדי להשוות בין ישוב דרוזי לישוב יהודי מקביל או דומה, והם קבעו את

מה שקבעו בטבלה המצורפת בתוספת לסעיף 3 . אני מבקש להוריד את ה"+" שבתוספת כי הוא

לא קיים יותר, יש אזורי אי, יש אזורי בי. המצב בכמה ישובים היום שונה מהתכנית של

שבס. דלית אל-כרמל ועוספיא נשארות באזור פיתוח בי; ירכא, אבו-סנאן, גיוליס,

גית, ינוח, כיסרא, כפר סמיע וסגיור יהיו באזור פיתוח אי.

ח' אורון;

לפי המפה הזאת סג'ור יהיה באזור פיתוח בי.

ס' טייף;

אני מבקש שלא תתייחס למפה הזאת כי היא איננה נותנת שום פתרונות. אני מדבר על

קביעתה של אותה ועדת מנכ"לים שאמרה למה הישובים האלה צריכים להיות באזור פיתוח אי

או בי. אנחנו נתבסס על אורנה החלטה ואז נוכל להביא להעדפה מתקנת למשך שלוש שנים.

אם היום נתייחס למפה על-פי תכנית שבס וניישר קווים לא נשיג הרבה, כמו-כן לא נשיג

הרבה אם נלך לפי ההצעה של חבר-הכנסת מגן לענין חוק לעידוד השקעות הון כי כבר

טיפלו בו ולא היתה התקדמות. אם הצעת החוק הזאת שאנחנו עובדים עליה עכשיו לא

תכלול את האזורים המועדפים לפי הטבלה המצורפת, כאילו לא עשינו דבר ואני יוצא מתוך

הנחה שכולנו רוצים לצאת עם תוצאה אופרטיבית שאכן התקדמנו ועשינו משהו.

ח' קופמן;

אני לא חושב שיש פה חילוקי-דעות שצריך להיטיב. ההתלבטות שלי, לפחות, היא האם

חלק ממה שאנחנו עושים כאן אכן יעמוד בבג"צ. יש אוכלוסיה מסויימת, לאו-דווקא

יהודית, שאנחנו רוצים להעדיף אורנה בכוונה תחילה אבל כדאי להלביש אווזה בחליפה יפה

עד כמה שאפשר. אנחנו אומרים כאן שאם יש קו גבול כזה - נכניס אותה פנימה, או

שאחר-כך נחפש איך לפצות אותם; כשאנחנו אומרים שרק הכפר הדרוזי המסויים הזה יקבל

אזור פיתוח אי, או רק השכונה הדרוזית הזאת תקבל הטבה - אינני מתבייש לומר שאני

רוצה שכך זה יהיה - אני הושש מבג"צים שיבואו אחרי קבלת הצעת חוק כזאת. לכן, כדי

שלא תהיינה אי-הבנות, אנחנו צריכים לתפור חליפה במסגרת החוק שיהיו לה חישוקים

יותר חזקים.

א' אסעד;

הישובים הדרוזים הם ישובים מעורבים או במסגרת ישובים ערבים מסביב. כאשר

הדרוזים החליטו ב-1956 ללכת לשירות חובה בצה"ל, לא שאלו מה יגידו, עשו את זה.

אני לא חושב שיהיה ראש רשות ערבית שילך לבג"צ, אם נתחיל עם חששות לא יהיה לזה

סוף.

היו"ר ג' גל;

ככל שאנחנו ממשיכים לדון בנושא אני מתחזק בדעתי שצריך לבטל את מפת ההנחות

במס לכולם, בלי קשר לדרוזים. אני יודע מה קרה עם פרוד, הקו עבר מעל בית-ג'ן

ויומיים אחרי כן שאלתי בכלי התקשורת למה עמיעד בפנים ובית-ג'ן בחוץ. קיבלתי תודה

טלפונית מבית-ג'ן ומכתב כועס מעמיעד, ואז הכניסו את בית-גין וגינוסר. אין לזה

סוף. בוועדת המשנה להנחות במס, נכון להיום, יש שתי אופציות: 1. אנחנו קובעים



מרחק מהגבול ונותנים לוועדת מדידות להחליט מי בפנים ומי בחוץ; 2. האופציח

המועדפת בעיני - לבטל את זה ולתת את הכסף לחינוך בפריפריה. אנחנו לא עוסקים בזה

ואני עדיין לא יודע איך יישרו את המפה לענין ההנחות במס לכו החלטנו להאריך זאת

בשלוש שנים.

לחילופיו, הציע חבר-הכנסת טריף שבמקום אזור פיתוח אי+ או בי, נגיד שעוספיא

ודלית אל-כרמל יהיו כמו יוקנעם.

ח' קופמן;

המושג "יוקנעם" אומר שהממשלה יכולה לקבוע כי למרות שאזור מסויים לא נכלל במפה

הזאת הוא במצוקה נוראה וצריך לעזור לו. באותה שיטה מצביעים על דלית אל-כרמל

ועוספיא, הצביעו על יוקנעם כי היא לא רחוקה משם.

היו"ר ג' גל;

בית-ג'ן תהיה כמו מעלות. הבעיה היא אם ג'וליס תהיה כמו כרמיאל או כמו נהריה.

אני אומר שג'וליס צריכה להיות כמו כרמיאל.

ס' טריף;

אני אומר שג'וליס צריכה להיות כמו נהריה.

ח' קופמן;

רוב האנשים העובדים בנהריה בתיירות הם דרוזים.

היו"ר ג' גל;

אם הם עובדים בנהריה, הם יקבלו הנחות במס, זו ההצעה של שבס.

סי טריף;

אני מעריך את הכוונות הטובות שלכם ושבאתם לישיבה הזאת אבל אני מבקש שתתרגמו

את הכוונות לשפת המעשה. אם לא נאשר את הצעת החוק הזאת זה יישאר מעורפל.

היו"ר ג' גל;

אתה מוכו להצמיד זאת למפה שהצעת?

ס' טריף;

התעשתתי מהר, לפי המפה שאני מציע זה שוב יהיה תלוי במפה של תכנית שבס שמשתנה

משבוע לשבוע ומיום ליום והיא איננה משרתת היום את כוונת החוק שבאה לסגור פערים.

אנחנו צריכים להוכיח שזו הכוונה האמיתית ואין פה משחקים. חבר-הכנסת אסעד ביטא

יפה את מה שסבלו הדרוזים כאשר החליטו לעשות את מה שעשו.

ח' קופמן;

כנראה שלא הובנתי כראוי. במשך כל השנים היו מאיימים עלינו שיבוא ערבי חכם,

ילך לבית-משפט ויפוצץ את העניו של קיצבת יוצאי-צבא. אני חושש שיבואו יזמים.

למה דלית אל-כרמל מקבלת הטבות ואנחנו לא מקבלים? אני לא

חושב שחוק יכול לסגור דברים כאלה באופו מוחלט.



א' אסעד;

אבל העיוות זועק לשמים.

ח' אורון;

עכשיו ארזה רוצה ליצור עיוות בכיוון הפוך.

ס' טריף;

זה נכון, במוצהר.

א' אסעד;

דלית אל-כרמל ועוספיא הן הבעיה, הן לא כמו כיסרא וגיוליס. אני מסכים שעל-פי

החלטת הממשלה מ-1987 דלית אל-כרמל ועוספיא יהיו אזור פיתוח בי; שכפר קמא יקבל

אותו סיווג שמקבל כפר תבור, כפר תבור עבר את כפר קמא בשנות דור, אם הוא יקבל אזור

פיתוח בי אז גם כפר קמא יקבל אזור פיתוח בי.

ח' קופמן;

הורידו את כפר תבור מאזור פיתוח בי.

היו"ר ג' גל;

החלטות הממשלה מתייחסות לחוק לעידוד השקעות הון. מה שמוצע כאן אלה גם הנחות

במס וגם בדברים אחרים. מה אומר היועץ המשפטי?

אי דמביץ;

אני מסב תשומת לבכם לסעיף קטן (ב) של סעיף 1. באחת הישיבות הראשו נות בהן

נדון החוק הזה הופיע מטעם האגודה לזכויות האזרח מר שופמן, היה ויכוח שלאחריו

תבינו כי הוא איננו בא לחבל. פרופ' רובינשטיין, על נייר הנושא את התואר שר

התקשורת, הציע אז לוועדה שכדי שלא יגיעו לידי בזיון, יוסיפו את ההוראה שבסעיף קטן

(ב) של סעיף 1; "אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בשוויון הזכויות בפני החוק של כל

אזרחי ישראל ללא הבדל דת ולאום."

ח' קופמן;

זה מחסל את החוק.

אי דמביץ;

כששילבתי את הסעיף הזה בהצעת החוק כתבתי "אין", אף-על-פי-כן יכול מישהו לומר

"יש" וכן הלאה. נדמה לי שהקו המקובל על הכנסת הוא שכאשר משוכנעים כי דבר מסויים

הוא נכון, לא חוששים שמא יבוא מי שיבוא ויהפוך את הדבר מפני שהוא מנוגד אפילו

בחוק יסוד. אם מישהו ישכנע את בית-המשפט העליון כבג"צ שהחוק הזת, על אף סעיף קטן

(ב) של סעיף 1, מנוגד לחוק יסוד כלשהו, אז תתעורר בעיה. השאלה היא האם לחוקק או

לחשוש מבעיות, וזה כבר איננו שיקול משפטי.

ח' קופמן;

למה אי-אפשר לצמצם את הבעיה ולהלביש אותה חליפה אחרת?



א' דמביץ;

פרופ' רובינשטיין אומר שהוא צמצם את הבעיה בכך שהוא הוסיף את סעיף קטן (ב).

היו"ר ג' גל;

היות שאני מתהזק בדעתי כי מפת ההנחות במס ההכנסה צריכה לעבור מן העולם - לא

בגלל הדרוזים - נקבל את הטבלה עד מס' 17. נוריד את ה"+" ונשאיר את אי ו-בי. השאלה

מה עושים עם שפרעם וראמה?

א' אסעד;

טיפול בריכוזים הדרוזיים בשפרעם ובראמה.

אי דמביץ;

בשכונות הדרוזיות.

ח' אורון;

אתם רוצים שבהוק יהיה כתוב "שכונה דרוזית בתוך שפרעם"?

א' אסעד;

למה לא? אני לא מתבייש.

ח' אורון;

אני מתבייש.

היו"ר ג' גל;

כמה דרוזים יש שם?

ס' טריף;

30,000.

היו"ר ג' גל;

ניתן לשפרעם וראמה סיווג בי ואז לא צריך להבדיל בסיווג. לא נכתוב "בשכונות

דרוזיות".

אי דמביץ;

למעלה אני כותב; ישובים דרוזיים וצ'רקסיים. אם אתה מציע שלא אכתוב זאת,

אכתוב רק "ישובים".

ח' קופמן;

זאת אומרת שלכל השכונות אתת נותן בי. התקציב שהיה מיועד להן יתפזר בין כולם.

היו"ר ג' גל;

הם ממילא באזור ב' ואתה לא משנה את זה.



ח' אורון;

אם ניתן לכיסרא אזור א' לפי פרוד, אז גם ראמה ב-א'.

ס' טריף;

מקובל עלינו ששפרעם וראמח יהיו באזור ב'.

א' דמביץ;

המטרה בעיקרה היא לקדם את הדרוזים והצ'רקסים. סעיף קטן (א) של סעיף 4 מדבר

על שיכון וזה איננו נוגע לסעיף 3.

בחור בשפרעם יקבל הלוואה לדיור ואילו בחור בקרית-אתא לא יקבל. תושבים מכפרים

למה שפרעם שהרוב בו הוא ערבי כן קיבל גם בתחום השיכון וגם

במה שנוגע לדברים אחרים? זה גורף.

א' אסעד;

ב-1989 וב-1990 היה תיקון לגבי הריכוזים של החיילים המשוחררים. שר השיכון

הוציא תקנה שהחיילים המשוחררים בשפרעם, זה יכול להיות גם חייל נוצרי- - -

ח' קופמן;

לפי החוק הזה כולם יקבלו.

היו"ר ג' גל;

היות ששפרעם וראמה נמצאות באזור פיתוח בי לצורך מס הכנסה, אולי לצורך הדברים

הניתנים פה בחוק תימצא הדרך להכניס את השכונות הדרוזיות.

אי דמביץ;

נכתוב; כל שכונה דרוזית בישוב אחר.

חי קופמן;

ובלבד שיש שם כ-1000 תושבים או מינימום נדרש.

ס' טריף;

מקובל.

א' אסעד;

מקובל.

א' דמביץ;

בשפרעם קוראים לזה שכונות?





אי אסעד;

השכונה הדרוזית בשפרעם, השכונה הדרוזית בראמה.

א' דמביץ;

כל שכונה דרוזית בישוב אחר.

כפי שכתבת זה מתייחס גם לענייני מס וגם לעניינים האחרים.

מה שמקובל כרגע הוא רק לענין חוק לעידוד השקעות הון.

מה עם מס הכנסה?

במס הכנסה אין כרגע אי ו-ב', יש שיעורים שונים באזורים שונים. כרגע איזה

מאריך את זה עד ה-31 באוקטובר.

מה עם ההטבות של חינוך ושיכון?

לענין זה הם קוראים לכך אי ו-בי?

יש ישובים שהם בצבע כחול, מקביל ל-א', והם מקבלים הטבות מכל משרדי הממשלה, יש

ישובים בסיווג אחר לענין ההטבות ממשרדי הממשלה והם מקבלים בי.

נכתוב: לענין כל דין והוראת מי נהל אחרים הקובעים סיווג של אזורי פיתוח.

אני מציע להוריד בסעיף 4, סעיף קטן (ב) את "שכונות יהודיות מקבילות".

(קורא את סעיף 4(ב)).

אני חושב שלא צריך את הסיפא של הסעיף, נמחק את המלים "כדי להביאן לידי שוויון

עם שכונות יהודיות מקבילות".



היו"ר ג' גל;

אותו הדבר יהיה בסעיף 4(ד).

א' דמביץ;

אני מסכים.

ס' טריף;

אנחנו טועים. אצלנו כלל לא עשו תשתיות. הכוונה היתה לעשות השלמה באותם

תנאים של שכונות יהודיות מקבילות.

א' אסעד;

בישוב יהודי אין לך שכונות לחיילים משוחררים, חייל משוחרר יהודי יקנה בכל

מקום. משרד השיכון צריך לעשות את התשתיות.

אי דמביץ;

אפשר לכתוב; בהתאם למטרה האמורה בסעיף 1, כלומר, לממש את השוויון הלכה

למעשה.

אי אסעד;

מקובל.

היו"ר ג' גל;

בסדר.

אי דמביץ;

סעיף 4(ד) יהיה; הכל בתנאים שיהא בהם כדי לקדם את המטרה האמורה בסעיף 1.

אותו הדבר נכתוב גם בסעיף 4(ג); משרד הבינוי ... שיקום השכונות בהתאם למטרה

האמורה בסעיף 1.

אי קרשנר;

בסעיף 10 ביקשו להחליף את משרד האוצר בשר האוצר.

אי דמביץ;

לא, בסעיף 11 "ביצוע תקנות" כתוב; "כל שר ממונה על ביצועה של כל הוראה של

חוק זה שלפיה מוטל תפקיד על משרדו".

היו"ר ג' גל;

בסדר.

בסעיף 5 יש לתקן; "משרד התעשיה... מרכזי תעשיה אזוריים לישובים המנויים"

במקום "בישובים המנויים".

בסעיף 7 צריך להוסיף גם את תקציב הפעולה.



א' דמביץ;

סעיף 7. "תוך שנתיים את התקן ואת המצבה של כוח האדם ואת התקציבים

הדרושים להפעלת שירותי רווחה". מאחר ומוזכר כאן השוויון עם הישובים היהודיים

"תוך שנתיים מיום פרסומו של חוק זה יביא משרד העבודה

והרווחה, הכל כדי לקדם את המטרה האמורה בסעיף 1..."

ס' טריף;

אתה אומר בסעיף 1: "כדי לממש הלכה למעשה את שוויונם..." שוויון למה?

אי דמביץ;

שוויון דרוזים עם יהודים. נכתוב: כדי לממש

הלכה למעשה את שוויו נם עם שאר אוכלוסיית המדינה המשרתת בצה"ל.

שוויונם עם עיירות הפיתוח.

אני לא רוצה שתהיה דומה למי שיושב בישוב פיתוח, אני רוצה שתהיה דומה למי

שיושב בירושלים או בתל-אביב.

אבל בירושלים ובתל-אביב לא מקבלים הטבות.

נכתוב: כדי לקדם את תושבי הישובים הדרוזים כדי לממש את שוויונם עם תושבי

ישובי הפיתוח.

בסדר.

מר דמביץ, תעביר את כל ההערות למר יורם כהן במשרד האוצר. אם יהיו לו השגות

שיאמר אותן, מה שיתקבל - יתקבל; מה שלא יתקבל - הוא יגיש אותן כהסתייגויות ביום

שלישי.

חוק הדרוזים והצירקסים (הוראת שעה להבטחת שוויון זכויות), התשנ"ג-1993 אושר

להכנתו לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 16.05