הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקוכ מסי ,153

מישיבת רעדת הכספים

יום שלישי י"ז בתמוז התשנ"א (6 בירכי 1993) , שעה 00;10

חברי הוועדה: ג' גל -היו"ר

ח' אורון

ר' אכרכ

א' גולדשמידט

שי עמור

חי קופמן

ג ' שגב

מ' שטרית

מ"מ; ש' אביטל

מוזמנים;

נושא 1; מ' דוידזון - משרד החקלאות

א' לרמן - משרד החקלאות

ר' נבוך - משרד החקכאות

נושאים 2 ו-3; ז י אבכס - המפקת עכ הבנקים

נ י חסוך - בנק ישראכ

ד' רוטנברג - בנק ישראל

מזכיר הוועדה; א' קרשנר

היועץ המשפטי לוועדה; א' דמביץ

יועצת כלכלית; ס' אלחנני

קצרנית; חי צנעני

סדר-היום; 1) אגרות משרד התקלאות.

2) מערכת הבנקאות בישראל 1992.

3) צו הבנקאות (פקדונות ככא תנועה) (תיקון ),

התשנ"ג-3199.



אגרות משרד החקלאות

אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון על סדר יומנו הוא אגרות

משרד החקלאות - בקשות לשינוייים בתעריפי אגרות שכ משרד החקלאות -

ואהרון לרמן יציג את הנושא.

לפניכם מונחת בקשה העוסקת בשני נושאים. הנושא הראשון הוא אגרת

ביקורת אתרוגים לייצוא. דנו בנושא זה בוועדה, וכפי בקשת הוועדה אנו

מבקשים כאן לעשות הפחתה נוספת של האגרה מ-1.30 ש"ח כ-1 שקל. הנושא

השני הוא אגרה חדשה של חיסון "דבר הצאן". לפני כחצי שנה, אובתנה מתכת

"דבר הצאן". היתה כנו אגרה שכ "דבר הבקר", והסתבר שאותו תיסון באותו

מינון טוב גם כ"דבר הצאן". אנו מבקשים כהחיכ את האגרה שכ "דבר הבקר"

גם כגבי "דבר הצאן ", ככומר 0.82 ש"ת כתיסון .

ס' אלחנני;

נכתתי בככ ישיבה., בה דנו בפרוצולוזיס, ואומר עתה מה שאמרתי גם

בעבר. יש הבדכ בין טובת הכככ וטובת היתיד. טובת התברה, שיהיה תיסון

כמתכות האכה, היא גדוכה יותר מאשר תועכת היתיד. כפיכך, ישנם דברים

שכא צריך כהטיכ עכיהם אגרה, ככומר יש כעשות כעשותם אך אין כהכרית מי

שאינו רוצה בתיסון או כהטיכ קנסות עכ מי שכא יעשה את התיסון . כגבי

הפרוצולוזיס, כפני כמה שנים אמרתי שקדחת מכטה תגיע כבני-אדם; אם היו

עושים מה שאני אמרתי בזמנו, כא היתה כנו קדתת מכטה בבני-אדם. בארק

מהעוכם השכישי ובארץ מפגרת יש קדתת מכטה בבני-אדם, וזה מה שקרה כנו.

יכוכ כהיות ש"דבר הצאן" כא עובר כבני-אדם, ואינני מבינה בזה, אך יש

יותר תמריץ כככ האתרים שכוכם יהוסנו מאשר כאותו יתיד כרוץ וכשכם עבור

התיסון, שכן אותו יתיד כוקת בתשברן שהוא במצוקה וכו'.

א י כרמן ;

כאבי העקרון שהעכית, ישנן שתי שיטות בתיקצוב שכ משרד ממשלתי. אפשר

כתת כו הככ בתקציב מדינה, ואפשר כא כתת כו וכומר כו: אתה נותן

שירותים, תגבה כסף. המצב, כרגע, הוא שגובים כסף, ואין כנו די תקציב

מדינה כדי כהתזיק את השירותים הוטרינריים, אם מחר יתנו כנו 20 מכיון

ש"ת, נעשה הככ בתינם. ד"ר דוידזון , מנהכ השירותים הוטרינריים בשדה,

י ספר בקצרה עכ מתכת "דבר הצאן ".

מי דוידזוו ;

אדבר עכ "דבר הצאן", ולא עכ מתכת הפרוצולוזיס. מתכת "דבר הצאן"

כא היתה קיימת במדינת ישראכ מעוכם, אך בסוף 1992 היא תדרה כמושב ארבכ

בצפון הארץ. זו מתכה ו ירכית ומדבקת, שנגרמת ע"י נגיף, ומתפשטת די

מהר. הפתרון ככך הוא תיסון. כככ התיסונים, כוככ נושא הפרוצוכוזיס,

אנו נותנים תקציב. אני מקבכ בשמתה את הערתה שכ סמדר אכתנני, שמישהו

יכסה את התיסונים ואת תשכום התקציבים ושזה יסובסד מכמה סיבות עכ ידי

הממשכה. היינו אמורים כעצור את המתכה, כי היא גורמת כנזקים גבוהים,

וככן תיסנו וכא גבינו כסף. זהו דבר בכתי אפשרי, כי, בסך-הכל, היות

ואנו גובים עבור ככ תרכיבים, אנו מבקשים כאשר גם את התרכיב הזה. מתכת

"דבר הצאן" פוגעת רק בבעכי תיים, וגורמת כנזקים כבדים מאד. יש ניצוכ

מעבר כמה שמגיע, ישנה עזרה, זה אושר ע"י משרדי האוצר והחקלאות

והמגדכים ואני שמת שזה נעשה. הצכתנו כבכום את המתכה עכ-ידי תיסונים ?

ועכ-ידי פיקות יעיכ, וזה מה שעומד עתה כאישור. אם תורידו את ככ



האגרות והחיסונים ותכניסו הכל בתקציב, נשמח להכניס זאת פנימה.

מהו המצב בסך-הככ במתכות בצאן ובבקר?

יש כנו את בעיית מתכת הפרוצולוזיס. ב-1/7/93 קיבלנו אישור כהתתיכ

לעבוד. כא אושרה בקשתנו כתוכנית ביעור ארצית. כמעשה, התוכנית הנוכתית

היא התכטה כהקטיו עד כמה שאפשר את רמת הנגיעות ואת מקור ההדבקה לבני-

אדם רכבעכי חיים, כשמור עכ רמה נמוכה ולהגיע כמצב שממנו יהיה קרש

קפיצה כתוכנית ארצית. כדברי הגברת הנכבדה, לא יתכן שבמדינת ישראל

תהיה לנו תופעה כזו, שמעבר כפגיעה בבריאות היא גם גם פגיעה ככככית,

שכך מחכה זו גורמת כנזקים כלכליים; ככ אדם, החולה במתכה, מאושפז כ-15

יום בממוצע בברת-חוכים ועוד כהנה וכהנה ימים שהוא מבכה בביתו.

מהו המצב בקרב הבדואים? האם אתם מכריתים אותם כתסן ?

מ' דוידזון ;

אין כנו בעיית חיסון , וכיום הגענו כמצב שרצים אחרינו עם החיסון .

תוכנית הביניים הזו, בה אנו עושים כמה דברים, עוכה כ-2.5 מכיון ש"ח,

1. כח-אדם - קכיטת רופאים עוכים חדשים כעבודה. נקכטו 13 עוכים חדשים

רופאים ועוד 2 עובדי מעבדה.

2. סכום כפיצויים.

ככ היתר, כמעשה, מתקזז עכ-ידי העבודה השגרתית שכנו.

אני מעמיד כהצבעה את אגרת ביקורת אתרוגים כייצוא ואת האגרה התדשה

לגבי מתכת "דבר הצאן".

הצבעה

אגרת ביקורת אתרוגים כייצוא והאגרה

התדשה לגבי "דבר הצאן " התקבלו.

שתי האגרות, אגרת ביקורת אתרוגים לייצוא והאגרה התדשה כגבי "דבר

הצאן ", אושרו. התתיכו בחיסונים.

אני מודה כמשתתפים בדיון זה, כגבי אגרות משרד התקכאות.



מערכת הבנקאות בישראל 1992

הנושא השני עכ סדר יומנו הוא: מערכת הבנקאות בישראכ ב-1992.

כפנינו מונחת חוברת, בנושא זה, מטעם המפקת על הבנקים. זאב אבכס,

ראשית,. אני מבקש שבדבריך תדגיש גם את הרכב ההכנסות במערכת הבנקאית.

נראה, ששנת 1992, מבחינת ריווחיות הבנקים, היתה שנה טובה. מהי

ההתפכגות ומהי התרומה שכ ככ סקציה במערכת הבנקאית, בין אם זה השירות

וביך אם מדובר בדברים אתרים? שנית, מעבר כדברים שתרצה כאומרם, הדגש

גם את נושא השכוחות בחו"ל. נדמה כי, שחן מהוות פרובכמה כלשהי. אנו

רואים, שבעוכם ישנה התייחסות שונה מבעבר כשכוחות בחוץ. שכישית, אנו

שומעים עכ מגעים שכך כפחות סניפי בנקים מצריים ו ירדני ים ביהודה

ושומרון , ואוכי תרכך כעדכן אותנו בנושא. כמו כך , נרצה כדעת מהי

החלוקה באשראי בין האשראי השקכי הלא צמוד כבין האשראי הצמוד, אם יש

כך נתונים עכ כך. מה ההבדכ בתנאים שכ הכספים האכה? מי הם הקליינטים?

אם ישנה תכוקה כזו שכ הקכיינטים שכ הכספים האכה, האם זה מפוזר, מאוזן

או כא?

תברי הוועדה, בודאי, ידברו עכ תיחום היתר, וככן אמור כנו גם מהי

חרומח חיתום היתר לריווחיות הבנקים. שמענו ממך וממנכ"ל בנק הבינלאומי

שהמערכת הבנקאית איננה יעיכה - מה יש כך כומר עכ כך? בנוסף, תצטרך

כומר כנו כמה דברים שנעשו, אם נעשו, מאז פגישחנו האחרונה בעניין

המעבר מבנק כבנק, שככא ספק זהו אחד הככים שמביאים את הבנקים

להתייעלות.

א' גולדשמידט;

אני מבקש, שזאב אבכס יציג את הנתונים, אם אפשר, ביחס כהתפתחות שאר

הסקטורים במשק. ככומר, יציג את הגידוכ בבנקאות מוכ הגידוכ בתעשיה,

הגידוכ בבנקאות מוכ הגידוכ בתקכאות, הגידוכ בבנקאות מוכ הגידוכ בתוצר

הגוכמי הכככי וכו'. וזאת, כדי שהנושא כא רק יוצג במושגים אבסוכוטיים,

אכא גם כדי שנקבכ פרופורציה ככשהי בנושא.

מבתינות רבות שנת 1992 היתה שנה תריגה ויוצאת דופן כמערכת

הבנקאות. אבכ, בסך-הככ, ניתן כהגדירה, מבחינת מערכת הבנקאות, כשנה

טובה. בשנה זו התרחבה פעיכות מערכת הבנקאות בשיעור ניכר הן בפעילויות

התוך מאזניות והן בפעיכויות החוץ מאזניות. הרווחיות הממוצעת, כאחר

מס, שכחמש הקבוצות הבנקאיות, עמדה על 8.8%. יש כקחת בתשבון , שמדובר

ברוותיות במונתים ריאכיים, והיא נחשבת כרווחיות סבירה גם במונתים

בינכאומיים.

אם בנק כיסה השנה הפסד שכ השנה שעברה, קשה כי כדעת מהו הרווח

הריאכי כאותה שנה, כי הרי זה משחקי מיסים.

כגבי רווח כפני מס, הנתונים נמצאים בחוברת, אותה שכחתי כוועדה

כפני שבוע. בכות ג'-2, בעמוד 70, בחוברת, מופיעים הסעיפים העיקריים

בדו"חות הרווח וההפסד המותאמים שכ הקבוצות ושכ הבנקים שבראשן , כגבי

1991 ו-1992. בכוח זה ניתן כראות את התוצאות העיסקיות, כאשר מופיע גם

הרווח מפעולות רגילות כפני מס וגם הרווח מפעוכות מימון כאחר מס.

מלוח ג'-2 , בעמוד 70 בחוברת, עולה כי הרווח מפעולות רגילות כפני

מס הוכפכ לעומת 1991.

ז' אבלס;

נכון .

א' גולדשמידט;

בנוסף, הרווח לאחר מס הרבה יותר מהוכפל.

רווח כאחר מס אכן רובע, ככומר יותר מהוכפכ, בגלל בעיות של מיסוי.

ח' קופמן ;

זה כא קרה בגלל המס, אכא בגלל בעיות שכ הפסדים שהם גוררים.

ז י אבלס;

המס כוקח בחשבון דברים שונים, שנגררים משנה שעברה, וזה שונה מבנק

כבנק. איך משמעות כהתייחסות כשנה אחת, ולכן אנו מתייחסים כנושא

במונחים ובממוצעים רב-שנתיים ולכך גם איננו מנתחים את 1992 כמנותקת

ממה שקורת. אם מסתככים עכ מה שקרה כאורך זמן , לגבי הרווחיות הממוצעת

שכ מערכת הבנקאות, רואים שבשנה הקודמת היתה רווחיות שכ % 2.5 וב-12

השנים האתרונות היתה רוותיות שכ 3%. דיאגרמה ג'-1, בעמוד 72 בתוברת,

מראה בצורת עמודות את השתנות הרווחיות הכוככת שכ הקבוצות הבנקאיות

ביו 1989 כ-1992. בככ אופן , ב-10 השנים האתרונות הרוותיות הממוצעת

עמדה עכ כ-% 3.

ישנה תופעה אתת, שהיא יתודית כמערכת הבנקאית הישראכית כשנת 1992,

והיא יתודית הן כשאנו בותנים אותה כעומת המגמות שהיו בשנים האתרונות

והן כשאנו בותנים אותה מוכ המגמות הקורות בעוכם בשנים האחרונות -

הגידוכ באשראי כציבור. הגידוכ באשראי כציבור הגיע ככדי % 13 ב-1992,

ובשנים האחרונות היה מדובר עכ גידוכ שביו 1% ל-6%, כאשר בככ העוכם

ישנה הצטמצמות שכ האשראים במאזני הבנקים. יש ככך סיבות, שבהמשך דבריי

אעמוד עכיהן.

אתו נתוו אתד, שעונה עכ חכק מהשאכות שעכו כאו ביחס כגידוכ בענף

הבנקאות ביחס כענפ;ים האחרים. ב-1992 אנו מוצאים גידוכ במשקכה שכ

הפעיכות הבנקאית בסך הפעיכות במשק, וזה בא כידי ביטוי ביתס שביו הערך

המוסף שכ הבנקים, שכ התוצר הבנקאי, כביו התוצר המשקי הגוכמי. ושוב,

זאת בניגוד כמגמה רב-שנתית שהיתה בשנים האתרונות שהיה קיטוו בזה.

דיאגרמה א '-2, בעמוד 2 בחוברת, מציגה את התנהגות הערך המוסף שכ התוצר

המשקי הגוכמי מוכ הערך המוסף שכ הפעיכות הבנקאית. כפי הדיאגרמה, ניתו

כראות שבניגוד כמגמה הרב-שנתית, ב-1992 יש גידוכ בערך הזה, והמשמעות

שכ זה היא שהערך המוסף שכ המערכת הבנקאית גדוכ יותר מאשר התוצר המשקי

הגוכמי משום שהפעילות שכה גדכה יותר. הגדרת הערך המוסף היא: רווח +

שכר.

בדיאגרמה א '-2, בעמוד 2 בחוברת, שכוש העקומות עוכות, אך עקומת

הערך המוסף עוכה בצורה חדה יותר גם ביחס למאזן /התמ"ג וגם ביחס כמאזו

בניסוי האשראי מפמכ"ה כממשכה/התמ"ג.

השכר עלה, אך לא בצורה משמעותית.

ח' קופמן ;

הרווחיות היא כה אדירה, שהערך המוסף גבוה למרות עליית השכר

ועליית כמות העובדים.

ח' אורון;

הרווח והשכר הם ביחד.

הגורם הדומיננטי בעליה הוא הרווח, ולא השכר.

ישנם שני גורמים עיקריים, שלמעשה, מסבירים את הצמיחה בפעילות

1. צמיחת המשק והיקף סחר החוץ שכ המשק הישראכי - צמיחת המשק ב-1992

היא המשך שכ 1991, ואף האצה של 1991. כאשר ב-1992 התוצר הכוככ עכה

ב- 6.6%, התוצר העסקי עלה ב- 7.9% אכה הם שיעורים גבוהים הן יחסית

כשנים קודמות, כשמדברים עכ כפני גכ העכיה, והן כאשר אנו משווים

זאת למשקים מערביים אתרים. בנוסף לגידול התוצר ו הגידול בתוצר

העיסקי, היו צמיתות משמעותיות הן בייצוא והן בייבוא, כאשר הייבוא

גדל ב-13% והייצוא גדכ ב-% 14.4 ברור שגידוכ היקף הפעילויות

בתחומים האכה גורם כבנקים לרווחיות, כי כבנקים יש תרומה ותשומות

בפעוכות האכה שכ יבוא וייצוא.

2. הגיאות בבורסה ובשוק ניירות ערך - זהו הגורם השני, שפעכ כהגדכת

הרוותיות וכרווח שכ הבנקים. הגיאות הזו התבטאה במספר תתומים:

1. בשוק החתמות.

2. בשוק הפצת ניירות ערך.

3. ההנפקות ב-1992 הגיעו כשיא, כעומת תקופות קודמוח, והסתכמו ב-

3.6 מיכיארד ש"ח. החתמות היתר בגיו הנפקות אכה הגיעו כסדר גדוכ

שכ פי 75.

מר קליין אמר שמדובר ב-250 מיכיארד ש"ת.

אינני יודע מה אמר מר קכיין, וקיבכחי הוראה מהיו"ר כא כהגיב כעת.

השפעת ההתרתבות בשוק ניירות ערך עכ היקף התיווך הפיננסי הבנקאי פועכת

מצד אתד, הנפקות המניוח ואיגרות החוב כציבור משמשות

כמנפיקים תתכיף כאשראי בנקאי. ככומר, הן פועכות בכיוון שכ צמצום .בסיס

הרוות שכ הבנקים. רכישת מניות ואיגרות תוב ע"י הציבור משמשות כתחכיף

כפקדונות בבנקים, ככומר שני הגורמים האכה משמשים גורמים לכיווץ שכ

הפעיכות הבנקאית. אבכ, מצד שני, ישנה פעוכה שמקזזת אח הפעוכה זו, בכך

שחכק מהרכישות שכ המניות ואיגרות החוב כציבור ממומן באמצעות אשראי

בנקאי . ככן , חכק מהגידוכ באשראי בנקאי ב-1992 מוסבר כמי שבא כממן את

הרכישות האלה.

בעניין זה יש כצי ין תופעה מעניינת וחשובה כמערכת הבנקאות, במסגרת

תפקידה במעבר שכ תיווך פיננסי מחוץ כמערכח זו. תופעת המעבר שכ תיווך



פיננסי מחוץ כמערכת איננה אופיינית רק כמשק הישראכי או כבנקאות

בישראכ, אכא היא אופיינית כמרבית המערכות הבנקאיות בעוכם. בשנים

האחרונות, אנו רואים בעוכם תופעה ומגמה שכ התכווצות הוככת וגוברת של

היקף המאזנים והיקף הפעיכויות התוך מאזניות שכ התאגידים הבנקאיים.

כתופעה הזו ישנן מספר סיבות, ואינני רוצה כהרתיב את הדיבור עכ כולן .

אבכ, אתת הסיבות, שמתקשרת כמה שקורה בבורסה הישראכית, היא הנגישות

ההוככת וגוברת שכ הגופים מבקשי האשראי כשוק האשראי באמצעות הבורסה

ובאמצעות ההנפקות. תופעה זו קיימת בככ העוכם וגם בישראכ, והיא מקזזת

את הגידול האמור בפעילויות שכ הבנקים. מצד שני, יש פיצוי מסויים

כבנקים כנגד הקטנת בסיס ההכנסות בתתום הזה שנובע מהגדכת ההכנסות

בתתום העמכות. ואכן , משקכ ההכנסות בתתום העמכות ביחס כהכנסות כמקור

הרווח המימוני הוכך וגדל, ובשנת 1992 היה גידוכ ניכר בתתום הזה

וההכנסות עם העמכות הגיעו כ-^28 כעומת ההכנסות בשנה קודמת. ככומר,

היה גידוכ בהכנסות של 28% כעומת שנה קודמת.

א' גולדשמידט;

זה עכה ב-300 מליון ש"ח רק בעמכות.

נכון. זה מסביר, פחות או יותר, את. הגידוכ בהכנסות. עם זאת,

כמפקת, אני תייב כקתת בתשבוך שכתופעה הזו ישנה משמעות גם כגבי איכות

תיק האשראי העתידי שכ מערכת הבנקאות. המשמעות שכ זה היא, שיש תשש

שאיכות תיק האשראי ייפגע, וזה מתייב את הבנקים להיערך בהתאם עכ מנת

כמנוע או כדאוג ככך שיוככו כעצות את עצמם עכ הפגיעה הזו, שכך ההנתה

היא שפירמות טובות יצכיתו כגייס בבורסה, וכרגע אני מתעכם מתברות

הבועה למיניהן ומתייתס רק כפירמות שכוקתות אשראי אמיתי כצורך מימון

פעיכות יצרנית. מי שכא יצכית כגייס אשראי יותר זול באמצעות שוק ההון

זה הפירמות הפתות טובות שכא יכוכות כעמוד בקריטריונים שכ הרשות

לניירות ערך ושכ הבורסה. ואז, עכוכה כהיגרם תופעה שכ התדרדרות באיכות

תיק האשראי או פגיעה באיכות תיק האשראי שכ המערכת הבנקאית, וכדעתי גם

הנהכות הבנקים וגם אני, במסגרת תפקידי כמפקת, צריכים כתת את הדעת עכ

כך. ואכן , במסגרת עבודתנו, אנו נותנים את הדעת עכ כך ואנו מתייחסים

ככך.

ח' הופמן ;

אם כתזקים יש כסף נזיכ, וכתכשים - אין , אז כיצד אתה יכוכ כשנות

זאת? מה אתה יכוכ כעשות? הם כא זקוקים כבנק, והם יכוכים כהסתפק בשוק

האפור.

במצוות הי ו"ר אשיב כך עכ כך מאותר יותר. תבר-הכנסת אכי גוכדשמידט

הזכיר, שהגידוכ בהכנסות הוא 300 מכיון ש"ת בעמכות. עשינו תרגיכ

אקדמי, בו בדקנו מה היה קורה כמערכת אכמכא הרוותים יוצאי הדופן שכ

1992 ומה היה קורה לרווחיות שכה. מסתבר שהסכום הזה שכ התריגה, שאכן

מסתכם ב-300 מכיון ש"ת כאתר מס, היה כ- 55% מהגידוכ ברווח כ-1992.

בהנתה שכ 50% מס, אז בנטרוכ ההכנסות התריגות אנו מגיעים ככך

שהרווחיות כהון שכ המערכת הבנקאית ב-1992 היתה קטנה ומצטמצמת ב-2.5

נקודות אחוז והיתה מסתכמת ב- 6.3%

זה עדיין פי 3 מאשר ב-1991.

אין טעם להסתכל על זה מבחינת הברוטו, כי המס, מבחינה תפעולית,

הוא חלק מההוצאות.

ברצוננו לדעת כמה עולות העמלות למשק, ולא מעניינת אותנו כרגע

רווחיות הבנק.

ראינו כמה זה עולה למשק הישראלי. הגידול ברווח מההכנסות

מגידול בהיקף הפעילות ומעליית תעריפים.

מכפלה של שניהם נותנת לך את הרווח. קשה מאד לעשות אומדן מדוייק, פי

זה שונה מבנק לבנק וזה בעייתי להשוות בין בנקים בדברים האלה, אבל

עשינו אומדן כמה תרם הגידול בעמלות וכמה תרם הגידול בפעילות.

המסקנה, אליה הגענו, היא שהגידול בתעריפים תרם בערך ל-15% מהגידול

ברווח מעמלות, והגידול בהיקפים תרם ל-85% מהגידול ברווח מעמלות.

מהנתונים עולה, כי 80% מהרווח הוא מהעמלות.

לו הפעילות במשק לא היתה גדלה, אז זה היה גדל רק ב- 15%.

א' גולדשמידט;

זאב אבלס, מדוע אתה מפריד בין הנושא של העמלות לנושא של דמי

ניהול חשבון ?

אינני מפריד, אלא מדבר על כולם. אני מפריד בין העמלות לגבי שוק

ההון לבין דמי ניהול חשבון .

ההכנסות מדמי ניהול חשבון גדלו ב-117 מליון ש"ח, וההכנסה מעמלות

שאכן קשורות בניירות ערך וכו' היא בסכום אחר, אבל סך-הכל העמלות נטו

הוא 417 מליון ש"ח.

יש לבחון כמה נבע מגידול בהיקף וכמה נבע מגידול בתעריפים; בסופו

של דבר מה שמעניין אותנו הוא הגידול בתעריפים, שהרי זה מה שכואב

ללקוח הבודד של הבנק, ואתיחס לזה בהמשך דבריי.

אבל, אתה מכניס להיקף גם את חיתום היתר.

חיתום היתר בא לידי ביטוי בריביות. בחיתום יש רק פעולה אחת, ושורה

בחשבון עולה כ-60 אגורות. כאמור, הגידול כתוצאה מעליית התעריפים תרם



15% לגידול ברווח מעמלות. אנו נמצאים כבר בסוף הרבעון השני של 1993,

ולכן אי אפשר לדבר על מערכת הבנקאות בלי להתייחס למה שקרה לפחות

ברבעון הראשון של 1993, שבו יש לנו נתונים לגבי הדו"חות הכספיים של

הבנקים. אנו מוצאים, שהתופעות והמגמות שאפיינו את 1992 המשיכו גם ב-

1993. הירידה מהרווח מפעולות מימון, שנבעה בעיקר מירידת המירווח

הפיננסי במגזר השיקלי הלא צמוד, המשיכה. הריביות הנומינליות במגזר

הזה אומנם עלו במקצת, אף שיעורי אינפלציה גבוהים שהיו ברבעון הראשון

של 1993 גרמו לירידה בריביות הריאליות וירידה בפערי הריבית. יש

לזכור, שהמירווח הפיננסי במגזר השיקלי הלא צמוד הגיע בסוף חודש מאי

ל-5.5%, לעומת 8% ממוצע בשנת 1992 ולעומת 6% בערך בחודש קודם. כלומר,

יש תהליך קבוע של ירידה במירווח הפיננסי במגזר השקלי הלא צמוד.

במאמר מוסגר ברצוני להתייחס לבעיית המירווחים. המירווח הכולל על

הפעילות הבנקאית החופשית הוא בסדר גודל של 2.8%, ואני מדבר על חודש

אפריל-מאי 1993. אם נשווה את המירווח הכולל למירווחים הכוללים

הקיימים במערכות בנקאיות בעולם, נראה שזה בהחלט סביר. בארה"ב המירווח

הכולל של מערכת הבנקאות עומד על 4.6%, באנגלית - כ-3.8% בערך ובארצות

אחרות זה מסתובב סביב ה-3.3%. ישנן ארצות, שם זה פחות מהמירווח

בישראל, אך בעקרון המירווח בישראל הוא פחות או יותר דומה למה שקורה

בעולם בנושא המירווח הפיננסי של מערכת הבנקאות. נכון , שיש חוסר איזון

בין המשקלות של המירווחים השונים, ונכון שצריך לדאוג לכך שייווצר

איזון מסויים כלשהו בין המירווחים, כי המירווח הכולל הוא סביר.

לדעתי, כל ירידה נוספת במירווח הפיננסי במגזר השקלי הלא צמוד, שאין

עימה פיצוי במגזרים האחרים, יקטין , את המירווחים הכוללים של הבנקים

מתחת למה שמקובל בעולם, ואינני חושב שיש כאן למישהו רצון לפגוע

במערכת הבנקאית.

כיצד אתה יכול להסביר את העובדה, שהמירווח הפיננסי המט"חי הוא

פחות מחצי ממה שמקובל בעולם?

אומר את הערכתי בנושא. המירווח המט"חי בחו"ל כולל גם כן אשראי

למשקי בית, כי שם המט"ח הוא סך-הכל ההשקעות. לדעתי, מה שתורם הכי

הרבה למירווח גבוה במגזר השקלי הלא צמוד זה הריביות והאשראי למשקי

בית. מכיון שבאשראי המט"חי אין כמעט מרכיב של אשראי משקי בית אלא כל

המרכיב או אשראי למגזר העסקי, שם יש מירווח הרבה יותר מצומצם מאשר

במרווח במגזר הלא צמוד.

למעשה, במשקי הבית יש ביטוח כלשהו להצמדה בתוך הריבית עצמה.

לא. במשקי הבית הסיבה היא אחרת, ואגע בנושא. לדעתי , במשקי בית

הבעיה היא בעיה של צרכנות נבונה.

חשוב להזמין את זאב אבלס לכאן שוב.

מעולם לא סירבתי לבוא לכאן.

לדעתי, הבעיה בנושא של אשראי במשקי בית היא בעיה של צרכנות

נבונה. אם ננתח את מרכיבי עלויות האשראי במגזר השקלי הלא צמוד, נראה

שהמרכיב העיקרי זה ריבית החח"ד. משקי הבית בישראל התרגלו , שיש להם

ביטוח והם תמיד יכולים לגלוש מעבר ליתרה שיש להם בחשבון ולעבור ליתרת

חובה. במקרים אלה, הריבית גבוהה. בעולם, במרבית הארצות האפשרות הזו

לא קיימת, ובמקומות בהם קיימת אפשרות זו הריבית גבוהה מאד. אם תקחו

את הריבית על האשראי למשקי בית ואשראי על צרכנים בארצות הברית, שבא

לידי ביטוי באשראי שגובות חברות האשראי, תראו שם ריביות פררוגטיביות

של 18%, של 17% ו-15%, כאשר האנפלציה שם היא 3%. כלומר, בכל העולם

הריביות בתחום הזה הן ריביות גבוהות. בישראל זה נגזר גם מזה שיש למשק

הבית את האפשרות לגלוש מעבר ליתרה שיש לו בחשבון . לדעתי, אם משקי בית

ועסקים קטנים היו מכלכלים את צעדיהם העיסקיים בצורה נבונה, כאשר היו

נוהגים כשהם צריכים לקחת חח"ד היו רואים לכמה זמן ובמקום זה לוקחים

אשראי לזמן קצוב ולגבי היתרות לא היו חורגים מעבר למסגרות שלהן ,

הריבית הממוצעת במשק היתה יורדת.

מדוע לא לבטל את כל נושא החריגה?

שיעורי הגידול הניכרים בהכנסות התפעול, בעיקר בהכנסות מעמלות,

ברבעון הראשון של 1993, גרמו לכך שהיה גידול של 9.5% לעומת 31 בדצמבר

1992 ו-31% לעומת הרביע הראשון של 1992. הסיבות לכך היו המשך והגברת

הפעילות בשוק ההון . וזאת, למרות שהחל מתחילת 1993 אנו רואים תופעה של

ירידת ניכרת באטרקטיביות של מרבית אפיקי החסכון בשוק ההון. ההכנסות

בתחום הזה של שוק ההון נבעו בעיקר מהיקף ללא תקדים של הנפקות בשוק

הראשוני, אשר הגיעו עד מאי 1993 ל-2.7 מיליארד ש"ח. יש לזכור, שבכל

1992 ההנפקות היו 3.6 מיליארד ש"ח. עד מאי 1993 הגיעו ההנפקות ל-2.7

מיליארד ש"ח, כאשר החתמות היתר בגין ההנפקות האלה היו בסדר גודל של

פי 92. ברור, שהן מומנו באשראי בנקאי. אני מניח, שבין שאלותיכם

תהיינה גם שאלות בקשר להחתמת היתר ואז אתייתס לעניין הזה. עשינו

חישוב כמה היו ריווחי הבנקים כתוצאה מהריבית על החתמות היתר, והגענו

לסדר-גודל של כ-50 המליון ש"ח רווחי מימון על האשראי שניתן ב-1992

להחתמות יתר.

זה בערך הסכום שהם עשו עד עתה מתחילת 3199, וקצת יותר.

אם זה היה 3.6 מיליארד ש"ח, הרי שכאן זה 2.7 מיליארד ש"ח וישנה

ירידה בריביות, ואני מניח שזה היה קצת פחות.

אבל, ישנה עליה במכפיל.

אבל, זה מתקזז ע"י ירידה בסכום, ע"י ירידה בריבית. אנו בודקים את

ההיקף של זה, ונפרסם את הנתון .

הפרשות לחובות מסופקים ירדו ברבעון הראשון של 1993, כמו שהן ירדו



ב-1992. בעניין זה ברצוני להפנות את תשומת הלב לתופעה או בעיה

שמחייבת התייחסות של הגורמים הנוגעים בדבר - ההסדרים במגזרים

החקלאיים. עד היום, ההסדרים האלה לא הסתיימו. לדעתי, כל זמן שלא

הסתיימו באופן סופי, ההפרשות, שאנו מדברים עליהן , התבססו על הערכות.

אני גם סבור, שככל שמתמשכת התקופה שבה מביאים את ההסדרים האלה לידי

גמר מרעה למערכת הבנקאית ותגרום בסופו של דבר שהמערכת הבנקאית תצטרך

לסבול נזקים גדולים יותר בגין ההסדרים האלה. וזאת, מפני שככל שחוב רע

נשאר יותר זמן במערכת, ישנה תופעה של התדרדרות בחוב הזה. את התופעה

הזו ראינו במקרים רבים בעבר. ראינו זאת גם לגבי ההסדרים במגזרים

החקלאיים, שככל שאתה התקדמת, נדרשו עוד הפרשות לעומת מה שהיה בפעמים

הקודמות. לדעתי, כאשר אתה מביא את הלווה למסגרת כלשהי , שמחייבת אותו

לעבוד על פיה, אתה בסופו של דבר מטייב גם את מצבו. כאן , מדובר על

סכום גדול שהוא משמעותי מאד. אני מציע לזרז את הדיונים על העניין

הזה, לזרז את ההערכות ולזרז את השיפוטים והסגירה של כל הנקודות

שפתוחות עתה. אין לי הצעה אופרטיבית, וגם אינני בקיא בכל הפרטים

מספיק ולא נכנסתי לפרטים. אני מציע, שהגורמים הנוגעים בעניין, הן

הבנקים והן האמונים על כך בתנועות החקלאיות והמושביות, יסיימו את

העניין כמה שיותר מהר. העניין הזה, כשהוא 'פתוח', לא מוסיף בריאות

למערכת הבנקאית.

האם ב-1992 יש חובות למגזר החקלאי בגין החובות המסופקים?

האם אתה שואל אם הפרישו או אם יש חובות?

אני שואל האם הפרישו.

כן , הפרישו. זה מופיע במאזני הבנקים. למעשה, זה שונה מבנק לבנק,

ואבדוק את הנושא. כמו כן , ההפרשות נגזרו מהוראות המפקח על הבנקים ולא

הוראות ההסדר והן לא קשורות להסדר. ההסדר מדבר על מחיקות, ואנו

מדברים על הפרשות.

ברצוני לעבור למספר נושאים, שטיפלנו בהם בסוף השנה שעברה ובשנה

זו, בעיקר בתחום יחסי בנק-לקוח. כשהתמניתי לתפקידי לפני 9 חודשים,

הצהרתי שאחת המטרות העיקריות שאשים לנגד עיניי תהיה שיפור בנושא יחסי

בנק-לקוח. על רקע זה, מיניתי מספר ועדות, שהיו אמורות לטפל בתחומים

האלה, ובוצעו על-ידינו מספר צעדים. עמדתי היא, שככל שנושא של בנק-

לקוח והמידע שמקבל לקוח והגמישות העיסקית שיש לו יגדלו, כך תגדל

התחרות במערכת הבנקאות. יש לזכור, שאפשר להגדיל את התחרות במערכת

המעגל האחד הוא התחרות על הלקוחות

הגדולים, והמעגל השני הוא התחרות על העסקים הקטנים ומשקי הבית. לגבי

התחרות על הלקוחות הגדולים, לדעתי, התרומה במקרה הזה היתה מצד ביטול

המגבלות בשוק ההון , הרפורמות שנעשו בתחומים האלה, האפשרות ללקוחות

ישראליים לצאת לחו"ל ולהתחרות בבנקים ונתינת האפשרות לבנקים הזרים

להתחרות בבנקים הישראלים אצל הלקוחות הגדולים. כל הפעולות האלה של

הליברליזציה בשוק ההון והכספים גרמו לכך שגברה התחרות במערכת הבנקאית

על הלקוחות הגדולים. לעומת זאת, הפעולות האלה לא תרמו בהרבה לגידול

התחרות אצל הלקוח הקטן . לדעתי, הצעדים, שאנו נקטנו בהם, היו בכיוון

של הגדלת התחרות בתחום הבנקאות הקמעונאית אצל הקמעונית הקטן - משק הבית

והלקוח העיסקי.



בנושא זה טיפלנו בנושא התעריפונים. ועדה, בראשות דוד רוטנברג,

בדקה את הרציונלזציה של תעריפוני הבנקים ואת בחירותם, והמליצה צל

תעריפונים אחידים, על מנת שכקות יוכל להשוות את המתיר שכ שירות בנקאי

ביו בנק אחד כבנק אתר רכך יוככ כקבכ החכטות מושלכות ורציונליות יותר

כאשר הוא הולך לקבל שירוו1ים בבנק זה או אחר. היתה ועדה, שאיתרה את

צוארי הבקבוק במעבר מבנק כבנק. עמדתנו, בעידוד יושב-הראש, היא שיש

כהקכ עכ המעבר. כככ שתהיה יותר הקכה בתחום זה, כן תגבר התחרות, שכן

האיום עכ הבנק שכקות יוככ כעבור י.ותר בקכות כבנק אתר בכי ביורוקרטיה

וסירבוכ יגרום.לכך שהבנק יוריד מתירים. דרך אגב, בככ מיני מקומות אני

שומע שזה אכן עוזר, ככומר כשכקות אומר שהוא יעבור כסניף ממוכ או כבנק

אתר זה גורם ככך שהבנק יוריד תעריפים ככקוחות ספציפיים, גם כשהם

כקותות קטנים. נושא המעבר מבנק כבנק נמצא ביישום. כא כוכו נמצא בתתום

סמכויותיו שכ בנק ישראל, ותכק מזה נמצא בתתום סמכויותיהם שכ גופים

אתרים, ופנינו כאותם אופים לגבי הנושא. התקיים דיון בוועדת הכספים,

שם פורט הנושא בהרתבה, ואפשר כקרוא את הפרוטוקוכ.

זו איננה תשובה, שכך אף אתד כא קורא את הפרוטוקוכ.

עם ככ הכבוד, אינני יכוכ כתזור עכ דברים עכיהם היתה ישיבה. אבכ,

ישנם מעבידים, שמחייבים כקותות כפתות חשבונות וכקבכ

את משכורתם בבנק ספציפי. זה כא הבנק מתייב אותו, אכא המעביד. כדעתנו,

זה כא בסדר, וצריך שכקות יוככ כבתור את הבנק שהוא רוצה.

הבנק אומר כמעביד: תקבכ אשראי גדול יותר וריבית יותר נמוכה, אם

תעביר כי את המשכורת שכ העובדים שכך. - אתה לא קורא כזה רוותיות,

זה כא מדוייק, וזה כא תמיד כך. ישנם אופים אחרים, שכא פועכים

מהסיבות האכה. כדעתי, יש כאסור עכ מעביד כתייב כקות כעבוד עם בנק

מסויים. אם הרשות האמונה עכ כך תעשה זאת, זה יתרום כתחרות. - כאמור,

זה כא בתחום שלנו.

ישנן עוד נקודות, שהמלצנו עליהן , וככ הדברים נמצאים בטיפוכ. מה

שהתחדש מהישיבה הקודמת, בנושא, הוא שאישרנו בוועדה המייעצת שכ בנק

ישראכ את הנוהכ הבנקאי הראיכ בקשר כסאירת חשבון , ובימים אכה אנו

מפיצים אותו כבנקים כנוהכ מתייב כאבי מידע, אינפורמציה וצעדים שבנק

צריך כנקוט כשכקוח מבקש כסאור תשבוך בבנק אחד וכעבור כאתר.

שינויים במבנה מערכת הבנקאות - אתייחס כנושא זה בקצרה. כפי

שהסברתי, הכיברכיזציה והרפורמות בשווקי הכספים וההון תורמים כאידוכ

התתרות במאזר הכקותות האדוכים. המלצותינו כאבי פיצוכ התאאידים

הפיננסיים היו מתוך הראיה שכ טובת התחרות עכ השוק הקמעונאי. ככן ,

בזמנו, המכצנו כפצכ את בנק "מרקנטיכ-דיסקונט" ובנק דיסקונט, כי זה

בנק עתיר פעיכות בשוק הקמעונאי. ככן , אם המכצנו המכצה, שכא התקבכה

ע"י שר האוצר, כפצכ את בנק טפתות מבנק המזרתי , כי כדעתנו בנק בסדר

גודל כמו בנק טפתות יכוכ כתרום כתתרות דוקא בתתום שכ הבנקאות

הקמעונאית, שכך יש כו תשתית כנושא; משקי הבית, שכקתו אצכו משכנתאות

ומערך סניפיו יכוכים להוות תשתית טובה כפעיכות בנק מסתרי בתחום

הקמעונאי. ככ המכצרתינו בתחום פיצוכ המערכת הבנקאית או פיצוכ

התאאידים הפיננסיים היו מתוך ראיה כשפר וכהאביר אח התתרות בבנקאות

הקמעונאית.



הפרדת התאגידים הריאליים - בנושא זה ישנה בציה אתת, שנשארה

פתותה, ואני מניח שהיא תתגלגל בסופו שכ דבר כוועדה הזו: השכיטה

בתאגידים הריאכיים. אנו סבורים, שהשליטה בתאגיד ריאכי שכ תאגיד בנקאי

מגדילה את סיכוני התאגיד הבנקאי מעבר כסיכונים שהוא תייב בהם. ככן ,

לדעתנו , איין כאפשר כתאגיד בנקאי כשכוט בתאגיד ריאכי. אבל, באים

הרי בככ העולם מאפשרים כתאגידים בנקאיים כהבריא תברות

ע"י רכישה או כתת כתברות start up. לדעתנו , במקרים האכה תאגיד בנקאי

יכוכ כשכוט, ויש כזה מסגרת תוקית היום בחוק הבנקאות (רישוי) - אם

תעיינו בסעיף 19 בתוק הבנקאות (רישוי), תראו שיש שם בנק כקידום

עסקים, וכו מותר כשכוט בתאגידים כאכה בדיוק כמטרות האכה שכ הבראה

ותמיכה בתאגידים מתתיכים. מעצם העניין , שכיטה זו מוגבכת בזמן , כי איך

המטרה שתאגיד בנקאי ישכוט ככא קץ או כאורך זמן בתאגיד ריאלי, אכא

כמטרות ספציפיות. כאמור, מטרות אכה ניתך כהשיג עכ פי תוק בנקאות

(רישוי) ע"י בנק כקידום עסקים, שמסגרתו קיימת בתוק. עתה, אתייתס

כנושא שכ ניגודי עניינים.

אני מעריך, שבעת הפגרה נקדיש כ-6-5 ימים כתהכיך התקיקה ונעסוק

בזה באריכות, ולכן אינני מציע כעסוק בזה עתה.

נטענו טענות נגד הרציו שכ העניין הזה. אמרר כנו: אתם מדברים עכ

פוטנציאכ שכ ניגודי עניינים, הראו כנו היכן הפוטנציאכ הזה התממש.

הפוטנציאכ הזה כא התממש, ואתם תושדים בנו שאנו נממש את הפוטנציאכ

הזה. ברצוני כומר, שאנו, בביקורות גכויות וסמויות שערכנו, כן מצאנו

התממשויות שכ ניגודי עניינים. כמשכ, מצאנו, שכאשר ישנה אמיסיה או

התתמה כציבור, היו בנקים, אם כי היו אכה בנק אתד או שניים וזו היתה

תופעה חריגה, שדאגו שמתכקת ניירות הערך שכהם תודיע כמתכקת האשראי עכ

היקף ההזמנות המתפתח, עכ מנח שכפי זה יוכלו כקבוע את מירוותי הבטחון.

- כאן כן היה מימוש שכ פוטנציאכ ניגוד העניינים. אנו אסרנו את העניין

הזה, ודרשנו מהבנקים כקבוע יום מראש את מירוותי הבטחון. קבענו, שעכ

הבנק כקבוע מראש מירוותי בטתון כצורך עניין זה.

עתה, אעסוק בשני נושאים, שיושב-הראש ביקשני כהתייתס אכיהם:

1. שכותות בנקים בתוק לארץ - השכותות הפסידו כסף, וכא רק השנה. נושא

זה מטריד אותנו, והוא בעייתי, רגיש ועדין. תכק מהשכותרת מפסידות

כסף כבר תקופה ארוכה. בעקבות כך, שינינו את מדיניות הרישוי שלנו

בקשר כשלוחות. הוצאנו הוראות מציאותיות מגביכות כגבי היקף השקעות

הבנקים בשכותות. ביקשנו מהבנקים, שיש כהם שכותות מפסידות, כקבוע

תוכניות הבראה כגבי שכוחות אכה. אנו עוקבים אתר ביצוע ויישום

התוכניות הללו, והמעקב נעשה ע"י דיוותים. איננו מרוצים מקצב יישום

תוכניות ההבראה הללו, ואנו כוחצים עכ הבנקים כישמן מהר ותזק יותר.

בעניין זה יש כנו תיאום ושיתוף פעוכה עם רשויות הפיקות בארצות בהן

פועלות השכוחות, שכן ישנה גם אחריות עכ רשויות הפיקוח בארצות

האכה. בככ אופן , הנושא הזה נמצא אצלנו תתת בקרה. מצב זה נובע

מהמגכומניה שאיפיינה, כפני 15-10 שנים, את המערכות הבנקאיות ביחס

להתפשטותן כא רק בעולם אכא בככ מקום, כאשר המוטו היה שמה שגדול

הוא יפה וכא חשובה הרווחיות וכא חשוב הטווח הארוך. כיום, ההסתככות

היא כגבי רווחיות, וכא כגבי גודל.

2. בנקאות בשטחים - כמעשה, נושא זה נמצא מחוץ כתתום אתריות בנק

ישראכ. כי יש נגיעה כגבי מערכת הבנקאות בשטחים בתוקף מינוי מיותר

שיש כי כמפקח עכ הבנקים בשטתים מסמכות שכ המימשכ הצבאי בשטחים.

כיום, אין כמעט פעיכות בנקאית בשטתים. יש בנק אתד, בנק קאירו-עמן ,

שהוא בנק ירדני שפועכ בווליום נמוך מאד בשטתים. הסיבה ככך נובעת



מכך שישנה בעיה כתת הלוואות בשטחים משום שקשה לאכוף אביה והוצאה

לפועל. ככ זמן שהמצב יהיה כפי שהוא מבחינת אפשרויות הגביה, כא

נראה כי שתוכל כהתפתת מערכת בנקאות כלשהי. עם זאת, כנראה, בגלל

התזוזות בתתום הפוליטי ובגלל הסיכוי שהאיזור הזה יקבכ מעמד

מסויים, אוטונומיה או מעמד אתר, ישנה התעניינות גוברת והוככת מצד

גורמים שונים כפתות תאגידים או גופים בנקאיים בשטתים.

כמעשה, מדובר בשכושה גורמים. הגורם הגדוכ, התשוב והדומיננטי

ביותר הוא הבנקים הירדנים, שפעכו בשטתים כפני 1967. בנקים אכו

פונים אלינו בבקשה כהתיר כהם כפתות מתדש את סניפיהם מלפני 1967.

אנו מתנים זאת בהגעה כהבנה עם הבנק המרכזי הירדני לגבי תכוקת

האחריות של תתומי הפיקות בינינו כירדנים. עכ רקע זה ועכ רקע המשא

ומתו כגבי הבנה זו, נערך משא ומתך בינינו כבין הירדנים במסגרת

הסכם השלום ובמסגרת המשכתת הירדנית פלשתינאית. המשא ומתך הזה כא

נוגע כתתימה עכ הסכם השכום או כאוטונומיה, אכא מדבר עכ ביצוע

מיידי של ההסכם הזה, דהיינו שאפיכו אם כא ייתתם שכום או כא יגיעו

כהסכמה בשיתות האכה, הבנקים הירדנים יוכלו כפתוח סניפים ביהודה

ושומרון . עכ רקע זה, כאמור, נערכות השיתות האכה. עד היום, כא

הגענו איתם כהבנה, שתנית את דעתי, כמפקח, כגבי פעיכות הבנקים האכה

בשטתים וכגבי תכוקת תתומי האתריות בינינו כביו הבנק המרכזי

הירדני.

הגורם השני, שמתעניין בנושא, הוא הבנקאות המצרית. במצרים יש

Arab Land Bank, שכו סניפים בירדו , ולפני 1967 היו כו

סניפים ביהודה ושומרוו . בנק זה מבקש כפתות את סניפיו מתדש. מכיוו

שזהו בנק מצרי, הנגיד ואני היינו במצרים והגענו כהבנה עם הבנק

המרכזי המצרי כגבי פתיתת סניפים אכה. עתה, הבנק הזה צריך כהגיע גם

כהבנה עם הבנק המרכזי הירדני, כי מדובר בסניפים שפועכים מירדו

בדינרים ירדניים וכא במטבע שכ מצרים. כאמור, הגענו כהבנה בינינו

כביו המצרים, כגבי הפעיכות הזו. ברצוני כתקו מה שפורסם בעיתונות

בטעות והיה שגוי וכומר שאיו זה נושא שנדוו בינינו כביו הירדנים.

פעיכות הבנק המצרי כא נדונה בינינו כביו הירדנים, אכא כבר סוכמה

בינינו כביו הבנק המרכזי המצרי במישור העקרוני ועתה יש כסכם עם

הבנק את נושא הפרטים. אבכ, הנושא שכ הבנקים הירדנים נדוו עם

הירדנים.

כמו כו , פעיכים, בנושא זה, גורמים מקומיים. באים אכינו אנשי

עסקים פכשתינאיים מקומיים מרמאככה ומשכם שרוצים כהקים בנק מקומי.

במקרה כזה, ישנה בעיה כי עיקר הפעיכות שכ בנק בשטחים אמור כהיות.

בדינרים ירדניים. הפעיכות השקכית שכ מערכת הבנקאות שם היא מצומצמת

מאד. בנק כזה, שכא יהיה קשור מבתינה מוניטרית כבנק המרכזי הירדני,

לא יוככ כפעוכ, כי אנו, בנק ישראכ או ממשכת ישראכ, כא תוככ כספק

כו זאת. הצענו להם כעבוד בשקכים, והם בודקים את כדאיות הדבר, שכו

השאכה היא מה הביקוש כפעיכות בנקאית בשקכים בשטתים. מבדיקות

שנערכו, ורואים זאת גם בבנק קאירו-עמו , הביקוש כשקכים הוא נמוך

מאד וזניח לחכוטין .

בנוסף, ביקוש כזה הוכך וקטו .

ככו , לא בטוח, שכדאי כהם להפעיל בנק, שיוכל כפעוכ רק בשקכים.

במקביל, בדינרים ירדניים יש כהם בעיה מבתינת גיבוי מוניטרי שכ בנק

מרכזי. - אכה הם, פתות או יותר, הדברים שיש כי לומר.

האמת היא, שאינני יודע היכן להתחיל את דבריי. ישנה תחושה כלשהי ,

בקצות האצבעות, שיש כאן מחדל בקנה-מידה שערורייתי מאין כמוהו. כהמפקח

על הבנקים אתה אתראי עכ יציבות הבנקים. אינני זוכר בדיוק מהו התוק

והנתיותיו לגבי תפקידיך כמפקח על הבנקים, אך אני מניח שיציבות

. הבנקאות והמערכת הם אתד מתפקידיך המרכזיים. כא יתכן מצב, שבנק ישראכ

יאפשר כבנקים, שהגדולים שבהם הם בנקים ממשלתיים נכון לרגע זה, להגיע

כרמת ריווחיות שאיננה עומדת בשום פרופורציה כמה שקורה במשק הישראכי ,

וכא משנה כרגע באיזה שם אתה קורא כעניין . נכוו שב-1992 היה גידול

בתוצר העיסקי, ואנו יודעים גם מה היה הבסיס המרכזי כנושא הזה, וזה

נושא הבעיה, כפתוח בתצי השנה הראשונה. אבכ, אתה בעצמך אמרת שזה כא ככ

הסיפור, אכא רק תכק ממנו. אתה מביא מספרים, בדו"ח שכך, בנושא העמכות

שקשורות לניירות ערך ובנושא דמי ניהוכ חשבון כפני מס ואנו מדברים על

כיה ברווח עכ עמלות. זהו רווח, עכ עמכות, שרובן כא

נובעות מעכיה בפע;יכות העסקית, אכא רובן נובעות, ואומר מיד ממה הן

נובעות, בין היתר, מהורדת הפיקוח עכ נושא העמכוח. קראתי את הסכומים

? שכ היום, והעליה היא כמעט פי 3, הם עכו מ-20 אגורות כ-60 אגורות,

וצ'ק עוכה, אם אני זוכר נכון , בערך 1.80 ש"ח וכו'. ככ פעיכות בניירוח,

ערך עוכה הון עתק שכ כסף. עמכה היא ריבית שנקראת בשם אתר. זו ריבית

קבועה שאיננה מותנית בגובה הסכום, ואם זה לפעמים כא נכון .

זה יותר ארוע מריביח, שכן ריביח היא פונקציה שכ המחזור שאתה עושה.

נכון . זה רגרסיבי, כי זה 'דופק' את ככ אכה שאין כהם כסף. אתם

נותנים כהשתוככות כזו שכ העמכות כהיות בשטת. ב-1992 ובתציה הראשון שכ

1993 נתתם אפשרות כבנקים כממן אשראי, שכוכו פיקציה מתתיכתו ועד סופו,

כצורך תיתומי היתר ב-150 מיכיארד ש"ת ב-1992 וב-250 מיכיארד ש"ת

בתציה הראשון שכ השנה. ככומר, אנו אוכי נסיים באכף מיכיארדי ש"ת. עכ

מה? - על ככום, עכ אשראי, שכא הביא אאורה אחת כמשק היצרני ושכא נתן

יום עבודה אתד כפועכ במדינת ישראכ. ככ כוכו זה אשראי, שאתם יודעים

שבסופו שכ דבר בסוף היום הבנק כוקת את ככ הסתורה בתזרה עם הקופון

שלו, ואתם נותנים כזה עוד אשראי באככ הארעון בנזיכות כי הבנק כא יכוכ

כהעמיד את האשראי שכ ה-150 מיכיארד ש"ח בתקופה כזו. מככ זה הבנקים

'דופקים' קופונים שכ כסף מהציבור. כאתר מכן, באים ככאן התעשיה

האוירית שצריכה כפטר עובדים, והתעשיה הצבאית והתקכאות שנמצאות במשבר.

כוכם במשבר, והבנקים תואאים. האם תפקיד המפקת עכ הבנקים הוא רק

שהבנקים יתאאו והמשק היצרני כוכו יהיה 'עכ הפנים'?! היכן אתם נמצאים?

אינך הנאיד, אך האעתי כמסקנה אם כאבי המאבק היום שכ שר האוצר עם

הנאיד בנושא הפחתת הריבית. ככוכם ברור, שיש כהוריד את הריבית ב-2%.

כא מספיק ש'תוקעים' אותך דרך העמכות ובריבית עכ האשראי ליום אתד, אתה

מתאר מצב כמו מנתת. מהו הפתרון שכך כתיחומי היתר? אתם ככ הזמן

השוק יהיה תופשי, וכא נתערב בו בצורה אדמיניסטרטיבית, אכא

ניתן כהשתוככות הזו כהאיע כשתקים. התמונה ברורה - אתה בא ואפיכו אינך

אומר כי את המספר האכמנטרי כאבי השאכה כמה אדכ התוצר הכאומי האוכמי

ב-1992 מוכ התוצר העסקי שכ הבנקים. כיצד אינך נותן כנו את הנתון הזה,

כשזה הדבר שצריך כבוא בראש ובראשונה ממך? מה שקורה הוא, שנגיד בנק

ישראכ ובנק ישראכ אחראים היום במדינת ישראכ עכ שאשוא הבנקים, וכא עכ

המשקכ וכא עכ המדיניות המוניטרית. אתם אתראים עכ שאשוא הבנקים,

וכולנו צריכים כשכם את המחיר.

אתה מדבר עכ היכולת לעשות צרכנות נבונה, אך אין תחרות במשקי

הבית. אני יודע, שבפירמות האדוכות ישנה תחרות אדוכה מאד עכ שוק



האשראי הבנקאי. אבל, משקי הבית, שזה רווח עצום בתוך רווחי הבנקים, לא

מבינים מהחיים שכהם. אם כא תפקת כהם על העמלות, האם פנסיונר שמקבל דף

החשבון בסניף בנק לאומי ברחוב דיזנגוף בת"א, יכוכ כהתווכת צכ הG5-

אגורות ועל ה-1.80 ש"ח ועל הפעולה שהוא עושה בניירות ערך עליה הוא

צריך כשכם הון עתק? האם הוא יכוכ כדעת שאם הוא יעביר זאת כסניף בנק

הפועכים אז אוכי זה יעכה כו יותר בזוכ? אתם חייבים כפקת עכ זה, כי זה

שירות שמוכתב כציבור. זה קרטכ שכ שירותים שהבנקים נותנים, ואינני

רוצה כהתבטא בצורה חריפה. כמראה את הנתונים והמספרים, אמות הסיפים

צריכות להזדעזע.

אינני נגד רוותיות. הבנקים. כדעתי, הבנקים צריכים כהיות תזקים

והם צריכים כהרוית. אינני פופוכיסט, ואני גם יכוכ כומר שאני מתנגד

כדבריכם שיש כהקטין את החכק שכ הבנקים בתאגידים הריאליים, כי כדעתי

צריך שיהיה מנוף כהשקעות הון במשק, גם בהון סיכון. אבל, כא יתכן שכא

תהיה פרופורציה, באופן מוחכט, בין 3 הבנקים הגדוכים, שגם נשכטים ע"י

הממשכה, כבין הפעיכות העיסקית במשק. זאב אבכס, הצגת כאן את הנתונים

בשויון נפש. פורסם בעיתונות בשמך, ואינני יודע אם אכן אמרת זאת כך,

שרווחי הבנקים עכו במיכיארד ש"ח גם בחצי הראשון שכ 1993. הנתונים

שכך, כאן , מראים עכ עכיה שכ פי שניים ברוותי הבנקים מ-1991 כ-1992,

ככומר ממיכיארד ש"ח כשני מיכיארד ש"ח. זה הגיוני, כי אם רק בשוק

האשראי ובתיתומי היתר הגענו כבר כמעט כסכום שכ ככ 1992 אז מן הסתם מה

שקורה כאן זה כבר יותר, ותקן אותי אם אני טוען במה שפירשתי

מהעיתונות.

חיתומי יתר זה 50 מליון ש"ת בשנה.

חבר-הכנסת אכי גוכדשמידט, כדעתי, אחה טועה כאן 'בגדול'.

יכוכ כהיות, שאני טועה. אני אומר דברים כה תריפים, שאם כא תאמר

כי שאני טועה 'בגדול', אז המצב כא טוב. כדעתי, במצב שבו הרווחיות שכ

הבנקים היא פי כמה או בשיעור בכתי פרופורציונלי כעכיית התוצר העסקי

במשק, המשמעות היא שזו מדיניות. ככככית שתביא כאסון . כדעתי, אתם ובנק

ישראכ אחראים כזה מהתתכה ועד הסוף. אני מצטער, ששר האוצר כא עומד עכ

שכו בצורה חריפה יותר בויכוחים.

חברי-הכנסת אכי גוכדשמידט וחיים קופמן , יש כבדוק זאת כאורך שנים

וכא רק כגבי שנה אתת. בשנה שעברה בנקים פתות עכו מהתוצר.

זאב אבכס אמר, שמ-1992 זה עלה מ-1.5% ל-8.5% . אבכ, ב-1992 ה-8.5%

הם מוכ 3% שיעור ממוצע שכ הרווח ב-12 שנים.

ז י אבלס;

אתה טועה. כשמדובר עכ ה-3% ו-8.5%, הרי זה ברווחיות ההון . יש כך

כאן טעות בסיסית.

נושא זה מופיע בדיאגרמה א'-1 בעמוד 2 בחוברת.

יסלח כי ידידי הטוב, זאב אבלס, שאני מעריך אותו מאד, אך אינני

מאושר מהסקירה. לדעתי, ישנה תופעה כלשהי , שבנק ישראכ הפך כהיות

הפטרון שכ הבנקים בארץ. אני מתמודד עם נושא העמכות יותר משנתיים

וליויתי את הנושא בוועדת הכספים. זאב אבלס, בזמנו, בא קודמך ואמר שזה

אבסורד. היו כ-500-400 עמלות, ובכככ אי אפשר כהתמודד עם זאת, ואנשי

בנקים אמרו כי בכנות שזה כא 'פייר'. כאתר מכך , כפני שקרדמך עזב את

תפקידו, כפתע, הסתבר שהעמכות הן פרובכמטיות, גבוהות מדי וכו'. אני

מתייחס כזה גם בהקשר כהצעת התוק שאתם מביעים התנגדות כה. היתה ככם

ועדה בנושא, שהיתה שכ בנק ישראכ והבנקים, לגבי צמצום עמכות, מספרן

וכו'. היכן נציגי הצרכנים? קראו ככמה אנשים מבנק דיסקונט, מבנק כאומי

וכו' והם יושבים ודנים כיצד תהיו יפים יותר מבתינה קוסמטית. מי יכוכ,

בעידן המתשב, בכככ כהתמודד עם העמכות? אוכי כ"כלל" ישנה תוכנה נגדית,

שמישהו מהנהכת אתד הבנקים שעבר כייכככיי העביר כהם את התוכנה והם

יכוכים כעשות ביקורת. ייכככיי משופעת בכסף. אני אומר "כלל", אך אפשר

כומר אוכי גם "כור" או "דיסקונט השקעותיי. תברות אכה משופעות בכסף

כתוצאה מהנפקות וכו'. חברה כזו כא זקוקה כעזרה והיא יכוכה כנהכ

צרכנות נבונה וכנהכ מו"מ, כי יש כה כסף.

בככ מקום אומרים, שיש כקדם את העסקים הקטנים. דוד בררדט אמר כאן ,

שרוב העכיה בתעסוקה בארץ היתה שכ עסקים קטנים. - אבכ, מה אתם עושים

כהם? כמעט הייתי אומר שאתם משסים את הבנקים בהם. מה יכוכ כעשות אותו

יהודי, שאנו מקווים שייצא מחר מהתעשיה האוירית ויקח 60-50 אכף דוכר

כדי כהקים עסק קטן ככשהו? האם אתה רוצה שהוא ינהל מו"מ עם מנהכ הסניף

שלו? מהיכן יש כו את הבקיאות, הידע והיכוכת כהתמודד? האם אתה עושה

משהו לחינוך דעת הקהכ? תאם אתה עושה פירסום בעיתונות? האם אתה הופך

עוכמות בקטע הזה? עכ מה אתה מדבר? אתה מוציא תוברת כוועדת הכספים.

אומרים כי, שכשבאים כבנקים כא יכוכים כמצוא את התעריפים: זה מוסתר

מאתורי עמוד בטון ככשהו או עכ כות מודעות עם ככ כך הרבה מודעות שבכככ

כא שמים כב כזה. מי יכול כהתמודד עם הנושא הזה? מי בכככ ניגש היום

כבנקים? הרי היום הככ נעשה אלקטרונית באמצעות טלפונים, מחשב, פאקסים

ויש עידוד כהשתמש בכספומט. מי בכככ מנהכ היום משא ומתן?

אתה ממשיך בהתנאדותך כהצעת החוק. אינני 'מתי עכ הצעות חוקים ואם

אינני מאיש הרבה. זכורים כי דברי שמואכ תמיר: אם יהיה כך את עוז

וכוח, בטכ חוקים, כי יש ככ כך הרבה חוקים שכבר אחד סותר את האחר

והשופט כא יודע מה כעשות איתם. בהצעתי, ביקשתי שאתת כחודש, אחת

כתקופה, ואתם כבר תמצאו את הנוסחה, יקבל הצרכן הודעה, אם זה עסק קטן

חייבנו אח חשבונך במשך החודש או הרבעון ב-

772 ש'יח עמכות, או ב-5,000 ש"ח עמכות וכו'. תשובתכם היתה: כא. זאב

אבלס, היועצת המשפטית שכך כתבה את תשובתכם, ואינני יודע אם אתה ניסחת

אותה. בתשובתכם, אותה ציטטתי בכנסת, נאמר ש"זו האנה מואזמת עכ

הלקוח". מתוך ככ מה שאנו שומעים כאן , עכ הסכומים בהם מדובר, אנו

רואים שאין זו האנה מואזמת. תייב כהיות אם איכוי נאות, ואכחם עכ כך

בכנסת.

אכתם עכ נושא זה. כא מזמן סיפר כי יהודי, שיש כו תיק ניירות ערך

בבנק מסויים, והוא כא שם כב משום מה שכוקחים ממנו 1 פרומיל, ומיד

אסביר את התראיכ שיש כאן , עכ שמירת תיק ניירות ערך. הוא אמר כבנק:

אני בכככ כא רוצה תנועה, כי השקעתי לטווח ארוך בניירות הערך האכה.

התברר, שכבנק יש חברת-בת שעוסקת בניירות ערך, ובזמנו הוא הסכים שהם

כאיכו ינהכו את התיק. כששאכ את אותה תברת-בת, שאת שמה שינו מספר

פעמים כבר, מדוע הם כוקחים 1 פרומיכ, התשובה היתה: אני מנהכ כך את

אם כך, מדוע אינך מצלצל כי, אומר כי ומייעץ כי?

נאמר כנו, שאינך צריך ואתה רוצה זאת כהשקעה כטוות ארוך.

אם כך, מדוע אתה כוקת 1 פרומיל? קיבל את התשובה: אתה

יודע מה? מעתה אפשר כתקן זאת כתצי פרומיל. - האם מובך מה עוכה מככ

הסיפור הזה?! אתה יכוכ כומר "צרכנות לא נבונה" בככ תתום. אנשים בארץ,

במשך שנים ראו בבנקים מעין מימסד, כאילו שהממשכה קבעה תוק וזהו. ב-3-

2 השנים האחרונות כבר התרגלו להתווכח עכ ריבית, אך כא עכ עמלות.

כיום, תושבים. שעמכה נמצאת בפיקות ושזה מתואם. מכבד זאת, רואים

בבנקאות הישראכית משהו מוכאם ממככתי וממשלתי, וכא יעזור ככום.

הנושא באמת בוער בעצמותיי. רוצים כפתת משק, ומדוע מגיע עונש

לפנסיונרים שכא מבינים דבר בנושא, והם בכככ בקרדיט בבנק? נותנים כהם

ריבית 0, אך הם צוברים עמכות. עתה, אני מתתיכ להבין מדוע תשוב כא רק

המירווח הפיננסי. התעשרות הפירמות הגדולות והחזקות, כתוצאה מהנפקות,

כא נותנת כבנק רוותים, אז בודאי שצריך עמכות. בנושא הזה תייבים כעשות

משהו, אם יש תתרות תופשית. אינני מאמין בתתרות תופשית, ואתם עובדים

עכ כולנו בעיניים. בכותרת ראשית בעיתון נאמר היום: "בעקבות בל"ל

הבנקים הפתיתו הריבית ב-% 0.5". זאב אבכס, מדוע כא % 0.4 או % 0.8? מדוע

ככ הבנקים מפתיתים ב-0.5% - זה סימן שמדובר בקרטכ, ואתם אפיכו כא

מנסים כהסוות זאת. אין אפיכו נסיון קוסמטי כהסוות זאת. אם הייתי עושה

אתה תעשה 0.6% התודש ואני. אעשה % 0.4 התודש הבא.

אבכ, כאן בנק כאומי שבוע קודם הפחית, ואתר כך כרכם מפחיתים בתצי

אתוז. אז איזה ויכוח יש כאן? עכ מה אתם מדברים? אתה ככ הזמן מכעיט את

הציבור עם סיפור של תחרות, אז הוא מתחיל כהאמין שיש תחרות. אבכ, אין

תתרות, כא בתחום העמכות וכא בתחום הריבית.

את הדו"ח היפה הזה, שתוכק כתברי הוועדה, איש כא הספיק כקרוא, אך

קראנו אותו בעיתונות כפני 10-7 ימים, תכוי אם העיתונאי עצכן או כא.

כוכנו יודעים, שאין הבדכים בין העיתונאים כי ככ אחד מספר כאחר, פחוח

או יותר, מה היה. זה כמו שבכנסת תמיד אחד מקבכ את האינפורמציה וכאתר

מכן הוא בא ומחכק זאח לעיתונים. ככ העיתונים כתבו, לגבי החוברת הזו,

את אותם הדברים.

כדעתי, עכיכם כהפסיק את נושא החריגות, כי זה חכק מהרווחיות

המוגזמת, והמכה קשה כעסק הקטן ולמשק הבית הכא מתוחכם. פעם שאלתי מדוע

כא מוכרים תרופות בככ רתבי הארץ, בככ מקום? התשובה היתה, שהשוק שכנו

כא מתותכם כמו אצכ האמריקאים, הישראכי איננו מספיק מתותכם, ואסור

כפתוח את מכירת הרפואות כי יש כקוחוח כא מחוחכמים; אם כך, היכן הטענה

שכך? אחה שוכח אותם כנהכ מו"מ? תתיכה, בטכ את החריגה. יקרא מנהכ הבנק

כאותו בכעכ תשבון ויוכל כומר לו: אני סוגר כך את התשבון , אקנוס אותך

או קת הלוואה כ-3 חודשים וכו'. אבכ, ככ עוד ישנה חריגה, מי שעושה

ממנה חגיגה הם הבנקים. הורד כהם אח החריגה, עשה כהם משהו אחר, ותראה

שהם מפסידים הרבה כסף. .

זאב אבכס, דיברת עם המשברים, כמו המשבר בחקלאות. אני צופה משברים

גם בענף הבניה כתוצאה מככ ההסתבכויות, וכא התייחסח כנושא זה.

השכוחות בחו"ל - בזמנו באתי בטענות תמורות, כמר מנדכבאום ולגליה

מאור, עכ הפיקוח עכ הבנקים בחו"ל כפני שהם התמוטטו. אמרה, בכנות,

שיהיה ברור ככוכם, שאסור כי כפקת עכ הבנקים

בחו"ל, כי בנק כאומי, בנק דיסקונט וכו' הם תתת רשויות הפיקות. זאב

אבכס, אתה אמרת זאת בצורה אלגנטית, שכא ככ כך ברורה כאחרים. כמעשה,

אתה יכוכ כקרוא כמר זנבר וכומר כטפכ בבנק שלו, אך אסור כך כהכנס כבנק

שלו בלוס-אנג'לס וכבדוק מה קורה שם.

זה כא מדוייק. השתנו קצת דברים.

זה נושא חמור-, כי בניגוד כבנקים אחרים אכה הם בנקים יהודים. הפכנו

כהיות בנקים יהודים עם סוחרים יהודים, אם זה סוחרים, יהלומנים

ונדל"ן . ככן , נפל בנק כארמי 'בגדול' בניר-יררק. כא ארחיב, ררק אומר

דבר אחד שזו בע.יה קשה מאד שכך אנו משלמים את המחיר ואנו תברת הביטוח

של הבנקים האכה. אין כנו מושא מה קורה שם, וגם איננו יודעים כיצד

יתפוצץ העסק הזה היום, מחר או מחרתיים בככ משבר שיחיה. בנושא זח יש

כקבוע מדיניות כלשהי , או כהקים ועדה מסויימת, ואינני רוצה כקרוא כזה

חקירה, כדי כבדרק כיצד מתמודדים עם הנושא: האם סוגרים חכק מהסניפים?

חאם מצמצמים? האם מרכרים זאת כמישהו אחר? וזאת, משום שאיך כנו שכיטה.

הערברירת רהבטחרנרת הם כאן , ראנר משכמים בככ משבר שקררה.

אם זוהי פעיכרת נפרדת, כיצד אנו משכמים?

אנר משכמים, כי אנר בעכי השכיטה שם.

לגבי נרשא משיכרת יתר או החריגות, אני מסכים עם דברי חבר-הכנסת

חיים קופמן . כדעתי, עכ בנק ישראכ כעשרת תרקים רכרמר כבנק בצררה תרקית

שאין כאפשר כככ חריגות יתר. אני יודע, שזה כבד מאד כמשק הבית

הישראלי, שכן ככ אחד תי באוברדראפט שכ אכף ש"ח אר יותר.

אוברדראפט זה כא תריגה. תריגה זה כאשר ישנה מסגרת ויש תריגה

ממנה.

מבחינה טכנית, את צודקת.

מדובר בכסף רב, והציבור כא מרדע כזה. יש כיצרר מצב בארץ, כמר

בערכם. כמשכ, בארה"ב אדם כא יכרכ לחרוג מהחשבון , ואין דבר שאדם יתן

צ'ק, כשהוא ירדע מראש שזה יחוייב במשכררת התרדש הבא ושהרא נכנס

כאוברדראפט. אוכי זהו צעד דרסטי וזה יכוכ כהוריד את הבנקאות במידה .

רצינית, אך מאידך זה יתסוך צרות רברת כאזרחים רבים בארץ.

עמכרת - אני עדיין חרשב, שהפער בין העמכרת בארץ כביו המקרבכ

בערכם המערבי הוא, באופן דרסטי, כטרבת הבנקים בארץ. הבנקים מתחמקים ?

מפרסום העמכות ומאמירה כאנשים עכ מה הם משכמים עמכות ועכ מה כא.

תפקיד בנק ישראכ והמפקת עכ הבנקים כהבטית שזה יהיה ידוע כציבור. זאב

אבכס, כדאי כך כפרסם חוברת שכ בנק ישראל, שיהיה ניתן כדרוש נתונים

אכא או עדכון לאזרחים, כדי שיהיה ידוע כאזרחים מה הם משכמים עכ ככ

פעוכה. אנשים עושים פעוכות שונות בבנק, וכא מודעים ככך שהם משכמים עכ

ככ פעוכה. אם יהיה כתוב מהו העמכות, איש כא יוכל כומר שהוא חסר

ידיעה. למשל, אם תדע שדף תשברו ערכה כך 1.5 ש"ת, אתה תתשרב אם כדאי

כך לקחת דף מדי יום או פעם בחודש בכבד. זה יכוכ להיות מאד יעיכ.

בנוסף, תהיה תחרות בתחום העמכות, כמר הורדת עמכות בתחומים מסויימים.

עושים זאת כיום, אך במספר מזערי שכ מקרים.



ערבויות - למרות החוק שעבר, הבנקים עדיין מתנהגים בצורה זוועתית,

שאינני יכוכ כהבינה. אני מכיר מקרה שכ רופא עולה חדש, שהוא ואשתו

חתמו ערבות אישית שכ 20 אכף ש"ח לישראלי. כאותו ישראכי יש דירה

ברחובות ודירה נוספת ברתובת אותה הוא משכיר, והוא תי בצורה נורמכית.

התוק התדש פותר את הבעיה, שכך עכ הבנק, תתיכה, כתבוע את הלווה.

א' גולדשמידט;

מה שאתה אומר זה פרשני.

מתודש יוני צריך כתבוע קודם את החייב.

המצב הנוכחי הוא, שאותו רופא עוכה חדש קיבכ השבוע צו מעצר, טרטרו

אותו ואיימו עכיו בעיקרכים בבנקים, ואיכר ההוא חוגג וכא ניגשים אכיו.

בנוסף, אותו ישראלי, כנראה, הגיע כהסדר עם הבנק, שכא יגע בערבים

האחרים, שהם חבריו, אכא יתפוש את הזוג הזה. בני הזוג מפחדים. אני

נכנס כעובי הקורה ומנסה כטפכ בזה, אך אני מביא זאת כדוגמא. אם אתה

אומר, שהחוק החדש פותר זאת, אדרבא אפנה כבנק ואומר שיש חוק.

בבנק ישראכ ישנה יחידה כפניות הציבור, שמטפכת בדברים כאכה. הפנה

אותם אכיה, ואנו ניגש כבנק ונראה מה קורה. נטפכ בזה, אם זה מקרה

פרטי. באופן כללי , החוק פותר בעיה זו, שכן כפיו יש כמצות את הגביה עם

הכווה העיקרי כפני האחרים.

אני מקווה, שכך יהיה. כגבי בטחונות שכ בנקים שכוקחים מאנשי

עסקים, כעיתים רמת הבטתונות, שבנקים מבקשים כאשראי שמבקש איש עסקים,

היא כה גבוהה שכדעתי זו סיבה נכבדת מאד כהתמוטטות עסקים רבים בארץ.

כשעכ אדם כהפקיד את מה שיש כו כערבות בבנק, ובד"כ זה בסדר גודל שכ

150%-200% מהכסף שהוא כוקח, הרי שאף אם יסתבך כו תזרים המזומנים קצת

הוא כבר יהיה בצרה. אם רוצים צמיחה במשק, יש כיצור מצב שאשראי יהיה

נורמטיבי ונורמלי, ככומר שאנשים יוכלו כקבכ אשראי בתנאים נורמליים

בכי בטחונות שממוטטים את יציבות אותו עסק. בעניין הזה, אני מסכים

כחכוטין עם חבר-הכנסת חיים קופמן , שיש רושם שהבנקים מהווים קרטכ

בעניין זה ואין כי ספק בעניין . האם יש באמת תעריפים שונים שכ בנקים

כגבי עמכות או שזה תעריף אחיד ככוכם?

סגירת חשבונות - בדו"ח, שסמדר אלחנני הכינה כנו, מדובר עכ מעקב

אתר החכטות הוועדה. בסוף יולי היתה אמורה ועדה מייעצת שכ בנק ישראכ

לסיים את עבודתה בנושא,

הוועדה אישרה את הנושא, הוצאנו את הנוהל התקין כסגירת חשבון

ובימים אכה הוא יוצא כבנקים.

קראתי את הדו"ח תוך כדי הישיבה, ואעלה כמה דברים כלליים. ראשית,

בעמוד 27, בתוברת, מופיעה טבכה מעניינת, שקשורה בדיונים שהיו בוועדה,

העוסקת בהוצאוו1 התפעוכ ליחידת תפוקה שכ הבנקים. כפי טבכה זו, הפער

ביו הבנקים הגדוכים כבנקים הקטנים הוא פתות מחצי . לגבי שאכת העלות,

הרי זה מתגלגל אתר כך כיתידת תפוקה וזה מתגלגל בעלות ומישהו משכם את

זה בסוף. כנאד ככ הויכותים, שהיו כאן בוועדה עכ יתרון הקוטן והיתרון

כדברים אתרים, יש כאן כפתות נתון , אם אני קוראו נכון , שיש יתרון

מובהק כבנקים הגדולים עכ פני הקטנים ביתידת תפוקה.

אם תשים לב, הבנקים הגדולים נמצאים כבר בתכק השטות שכ העקומה. עכ

פי הנתונים שבדקנו, היתרון , פתות או יותר, נגמר בבנקים הבינוניים.

אינני מבין זאת - בשני הבנקים הגדולים זה עומד בסביבות 2%,

בבנקים הבינוניים זה עומד- כבר ב-2.5% במינימום ובמכסימום ב-3% ומשהו.

בבנקים הקטנים, שבהם אין האכטרנטיבה בטוות הנראה כעין , זה מ-3%-4.5%.

הרעיון איננו כהפוך את הבנק הקטן לגדול, אלא כהתכיף את הגדולים בהרבה

קטנים. אתרת, איזו תתרות תהיה כאן? ישנה טענה, שאינני זוכר ע"י מי

הושמעה בוועדה, שבשלב מסויים מפסיק כהיות יתרון לגודל והוא מתחיל

כהיות מטרד. כפתות כפי מה שאני קורא בטבכה הזו, זה כא מוכת, ובינתיים

יש כאן יתרון מובהק לגודל. אם רוצים כהיות יותר מדוייקים, כדי כצמצם

את הויכות, אז יש כראות איכו בנקים מופיעים, בשמותיהם, בסעיפים 1 ו-2

בדיאגרמה בעמי 27 בתוברת. קבוצת בנקים זו היא עיקרה שכ מערכת הבנקאות

הישראלית, והזזתה מכאן. אכ הקבוצה השכישית תקטין את רמת היעיכות שכה.

אם יש בככ זאת קשר בין יעיכות ותתרות ובין יעיכות ומחיר, אז כאן יש

תוצאות מובהקות מאד.

_אוכי הבנקים התתיכו כהעביר הכנסות וככ מיני הוצאות ולעשות פיזור,

בידיעה, כפני שנתיים, כדי שייראו גדולים ופעיכים יותר. ואז, כא תהיה

הכיפה כפיצוכ.

זו הנתה, שהככ מתותכם ומפוברק.

ת י קופמף ;

בודאי, שזה מתותכם, שהרי הם יודעים מהי התרב המאיימת,

ת י אורון ;

הנתונים שלפנינו הם נתוני המפקת עכ הבנקים. אם כמפקת ישנה תתושה

שנתונים אכה אינם אמינים, הרי הוא בדק אותם והובתו כבדוק אותם. תבר-

הכנסת חיים קופמן , אינני יודע מדוע יש כך ויכוח עכ זה איתי.

אני אומר, שהוא כא יוכל לבדוק זאת.

שנית, אני מודה שבנושא זה אני מדבר באוקטבה אחת נמוכה יותר

מידידי חבר-הכנסת אלי גולדשמידט. אומר מיד כמה דברים קשים על המערכת

הבנקאית, אך באמת אינני תושב שיש לבחון את העניין הזה במונתים שכ שנה

אתת. כדעתי, היה די הרבה כאב בטן כבנק ישראכ וגם כככ הממסד הככככי

בארץ כאתר תוצאות בעייתיות בשנה הקודמת ושנה קודם ככן . דבר אתד ברור

כתכוטין - יכוכ כהיות, וכמעשה בטוח, שמערכת בנקאית שמרויחה יותר מדי

עושה זאת עכ תשבון המגזר העסקי. אבל, מערכת בנקאית מתמוטטת או

מתנדנדת במציאות הישראלית, כשהמשק הוא כה סגור וככ המגזר העסקי הוא

בעייתי, זו בעיה. ככומר, היכן תיפוכ נקודת האיזן בין ה-% 8.8 כ-2.5%?

היא כנראה נמצאת במקום כלשהו, והתשובה איננה לגבי זה, כי כבר התפרסמו

הנתונים הראשונים שכ 1993 שמראים עכ המשך המגמה.

ברצוני כהתכיף כאן טון - הנתונים, שמראים עכ המשך המגמה, מראים

עכ המשך המגמה בנקודות שהיו מאד ביקורתיות אם לגבי 1992. עתה, יש

נתונים מאד מובהקים עכ הקטעים הביקורתיים הללו, והם מתמקדים בעיקרו

במגזר הכא צמוד עם הפער הגדוכ ובעמכות. תוככ

כגכגכ את התביכה במכבסה כרצונך, אך מה שישאר זה שני התתומים האלה.

שמענו כבר פעמים רבות, ואינני אומר זאת בזכזוכ, את ההסברים שכמעשה

המגזר הכא צמוד מסבסד את ככ המערכת הבנקאית. אין זו תוצאה מתימטית

כלשהי, שכן המגזר הצמוד והמגזר המט"חי הם המגזר בו התתרות היתה גדוכה

כי שם הכקותות היותר גדוכים ויש כהם אלטרנטיבה. אומרים הבנקים: אנו

ניתן את ככ הבונוסים כאן ובכדי כקיים את הרווחיות, עכינו כשמור את זה

גבוה. אני יודע שזה נכון , כי כשאתה בודק את תכקו שכ המגזר הכא צמוד

אתה מוצא שהוא גדכ. גם כאן יש תרגיכ - במקורות הוא קטן ; כשמסתככים עכ

המקורות הכא צמודים, בכות ג'-3 בעמוד 73 בתוברת, רואים שהם קטנים, אך

כא כן בשימושים ובאחוזים.

אתן כך נתון , שיכוכ כעזור כך. בסביבות ספטמבר החח"ד, קרי שקלי,

שהוא תכק מהשקכי הצמוד, היה 14 מיליארד ש"ח, ובתוך זה התריג היה 4.2

מיכיארד ש"ת. נכון כהיום, החח"ד הזה הוא 18.5 מיכיארד ש"ת, ככומר עכה

התכק השקכי הכא צמוד, והתריג עכה כ-5.36 מיכיארד ש"ת. ככומר, זה נהיה

גרוע יותר.

טעיתי וכא קראתי נכון את הדברים. התכק הכא צמוד גדכ מ-% 12.5 כ-

15%, והמירווחים כמובן בתתום הזה גדכים יותר מאשר המירווחים בתתומים

האחרים.

כא. המירווחים קטנים - קרא בעמוד 4 2 בתוברת.

ז י אבלס;

המירוותים קטנים. תבר-הכנסת תיים אורון , אינני מבין את דבריך.

המירותים קטנו מ-10.6% כ-8%.

המירו ורזים קטניט וממשיכים כקטון כ-5.5% בהודש מאי. המירווחים



חוככים ומצטמצמים במגזר השקלי הלא צמוד. כמות הכסף גדלה, כי ככ

האשראי גדל. האם אתה מדבר על מתיר או על כמות? יש כזכור, וזה תכק

מהתשובה, שמתיר x כמות = רווח.

בדיאגרמה ב'-4, בעמוד 39 בחוברת, ניתך כראות שהנסיקה שכ האשראי

הלא צמוד היא מעבר לאשראי צמוד ומעבר לאשראי המט"חי שיורד.

ז י אבלס;

אתה מדבר כאן עכ כמויות.

אמרת, שהרווח הוא מכפכת המתיר בכמות. יבוא בנקאי ויאמר: יש כי

100 ש"ח. אני יכוכ כתת אותם ב-5 מסכוכים וכא ב-8 מסכוכים או שיש כי

100 ש"ת ואני יכוכ כתת אותם ב-מסכוכ אתד או בשני מסכוכים. בודאי,

שאני אתן אותם במסכוכ הראשון . אין זה נפון כומר שהמגזר הכא צמוד

מטומטם. כדעתי, יש עניין כבנק, אכא אם כן תשכנע אותי להיפך. אני רוצה

מהכך ברור שכ בנק ישראל, וכא רק שכ הפיקוח עכ הבנקים, כצמצומו שכ

המירווח והמגזר הכא צמוד ככ זמן שהוא מתנהג כך. אם נגיע כמצב שהמגזר

הכא צמוד יגיע כ-6%-7% ובכככ המגזר הכא צמוד יהפוך למגזר, אז הוא

יהמקם במקום אחר. היום, המגזר הזה, כא רק בגלל משקי הבית, אכא גם

העסקים הקטנים וגם בחח"ד, הוא המשפך שכ ככ הפעילות הפיננסית שכ ככ

אתד ממשקי הבית. ככ מה שקורה כו במקום אתר: במעבר, בפיגור, בהקצאה

וסו י מתנקז כתתום הזה. עובדה, שהוא גדוכ מעבר כגידוכ הממוצע שכ סך

המקורות שכ הבנק. אם דבריי כא היו נכונים, ככ העקומה היתה עוכה ב-x

והוא היה עוכה בקצת פתות.

ככן , להערכתי, אתת הנקודות המרכזיות היא הויכוח הגדוכ, שכא עסקו

בו היום, כגבי הפתתת הריבית והשאכות: באיזה קצב היא צריכה כהיות

מופחתת? האם הקצב הוא מספיק? וכו', וכא נדון בזה עתה. בנוסף, ישנם

כאן נתונים רב-שנתיים עכ שיעור הריבית הריאכית במשקכ, שמאשרים ככ

מיני ויכוחים שהיו כפני כמה שנים, כשבזמנו אמרו שזה כא נכון . ישנם את

ה"פיקים" (peaks) שכ 7 8 19, וספרים ומאמרים רבים נכתבו עכ 87 19. עתה,

רואים זאת בניירות שככם, וכא במקום אתר. - האם אתה רואה מה קרה ב-

7 8 19? איפה ברונו?

אתר כך הוא הודה, שזו היתה טעות.

היו שצעקו: אינכם יודעים עכ מה אתם מדברים. אבכ, עתה, זה מופיע

כשפיץ קטן בככ טבכה בחוברת. ככן , זאב אבכס, כדעתי, במסגרת תפקידך

ובמסגרת תפקידו שכ הנגיד יש כעשות משהו. הגבוכות כאן הם ברורים, אך

כא עד הסוף. יש כאן שני מככוכים שאם אינכם מתמודדים איתם, אינכם

ממלאים פונקציה מאד מרכזית שרק אתם יכוכים כעשותה היום במשק.

אעלה כמה דברים, שמציקים כי כאזרח קטן . כגבי נושא החתמות יתר,

אינני יודע אם נעשה די בתחום הזה. אתה מסתובב בשוק, ישנה הרגשה

שהבורסה עומדת כעכוח וישנם פיתויים כא מעטים. ישנם אנשים שכוקחים

הלוואות להשקיע בבורסה, ואני כבר כא מדבר עכ זה שכשישנה החתמה כלשהי ,

כמו בנק הפועלים בהחתמה האחרונה, נתנו כאדם אפשרות כקבכ 'אשראי כרצונו



ללא הגבלה. אינני יודע כיצד בנק יכוכ כומר: אני עומד כהנפיק את המניה

שלי , ואני מוכן כתת כך אשראי, אבכ אשראי לעסק כא תקבל מחר. - הבנק

יכול כשתק משתק כפול עם האזרח ויוקטן .

הבנק שמנפיק את המניה איננו זה שנותן את האשראי, אכא, למשל, בנק

כארמי נתן אשראי ללקוח לקנות מניה שכ בנק הפועלים.

רי אכוכ;

נכון , אך הכקות הוכך כאותו פקיד גם לגבי ההנפקה ואם כאבי העסק.

אתה צודק.

האם ייעשה משהו דרסטי כתקן את העניין?

פרעון מוקדם - בנושא זה הייתי מעכה שני נושאים: הלוואות

ומשכנתאות. זאב אבלס, האם, מהיכרותך את המערכת, ישנה התמודדות חזקה

בבנקים בנושא? בסך-הככ, והיה והעסק הזה מבוטכ או יורד כמינימום

הכרחי, מה תהיה השפעת הדבר עכ הבנק?

ההשפעה עכ הבנק תהיה הפסד שכ 715 מליון ש"ח ברוטו.

רי אכוכ;

מהי השפעת תוק פורז, שמביאים עתה, כאבי ההקטנה שכ 50%, עכ הבנקים?

ז י אבלס;

150 מליון שיית.

מדובר עכ 150 מכיון שיית, .וזו הורדה ל-7%.

אינני יודע אם טיפכת בעניין עמכות בקופות הגמל. הבנתי איננה כשכ

ככככן בכיר, אך יש כי הראשה, שאפשר כהקטיו את 800 מליון הש"ח עמכות

עבור קופות אמכ ב-50%, רק אם יש תתרות או אם מפנים זאת כא רק כבנקים

אכא אם כאופים אתרים כטפכ בעניין הזה.

חשבונות מוקפאים - חשבונות ככא תנועה - במה מדובר? מהו גודל

התופעה? מה אפשר כעשות? אוכי אפשר כקבוע, שכאתר 5 שנים זה יעבור

למדינה.

יש חוק, שכאתר 10 שנים תשב ו נ ו ת אכה עוברים כאפ ו טר ו פ ו ס הכללי .

נאמר, שאין כאפוטרופוס הכככי כח אדם כעסוק בזה.

אני אומר, שאוכי יש כקבוע שלאחר 5 שנים זה יעבור. ביררתי את

הנושא, והאפוטרופוס אמר שזה נושא שכמעט לא מגיע אליו.

חוק ההוצאה לפועל החדש - תרק זה יבוא כקריאה ראשונה בשבוע הבא.

כזכותו שכ שר המשפטים ייאמר שהוא עשה מעשה בנושא. כיו"ר הכובי התברתי

ביקשתי כאסוף את הבנקים, כדי שיביאו הצעה אתרת כפני שנגיש את ההצעה

כשר המשפטים. האם אתם עשיתם מעשה כלשהו לאסוף את כרכם? האם היה כאן

נסיון כטפכ בעניין הזה עם ככ הבנקים, כפני שעוצרים כקות עכ 500 ש"ח

או 1,000 ש"ת? זאב אבכס, כדעתי, כדאי כך כעשרת זאת, כי התוק הזה

האם אנו 'נחטוף' את התובות האבודים?

כדעתי, יש כעשות פעוכה מסודרת ומאורגנת בעניין זה.

עמכות הבנקים - התקיים בוועדה דיון בנושא זה, והאזרת הקטן עדיין

כא יודע עכ מה הוא משכם. דובר עכ פישוט הנושא כא בשפה שאתה מבין אלא

בשפה שהאזרת צריך כהבין . וכאן, רב הנסתר עכ הנגלה.

לגבי תתימה עכ ערבויות, יש כי הצעה, שאם תקבלו אותה מה טוב.

כאזרת פשוט אני תותם כא פעם עכ ערבות כעשרות אנשים. יכוכ כהיות,

שבגלל שאני ראש מועצה, כא נעים כי כסרב ואני תותם כמבקש. אוכי אני

יודע מה אני עושה, אך אזרת אתר כא תמיד יודע. יכוכ כהיות, שאפשר,

בצורה כלשהי, להגביל את הסכום שכאדם שכיר מותר כהיות ערב לגביו.

בדקתי בבנק הפועכים עכ איזה סכום אני חתום, והתברר שאני תתום עכ 3

מליון ש"ת ערבות כככ מיני אנשים. ביקשתי אישור עכ מה אני תתום. די אם

שניים מאותם אנשים, כהם אני ערב, 'יפשכו', ותתשוב מה יקרה איתי. תשוב

עכ האזרת הקטן. אוכי אפשר כפתור זאת פך, שאם אזרת תתם כמישהו, יהיה

רשום במסכקה שאיננו יכוכ לחתום כמישהו אתר. אם יש דבר כזה, זה ימנע

50% מהאסון .

זאב אבכס, אין כך מושג איזה יתרון נותן כאנשים נושא רישום

משכנתא. - האם העניין הזה הסתיים?

אם כוונתך היא כנושא 90 היום, הרי שזה שייך כתוק, ויש כשנות

זאת. זוהי הצעת תוק, וזה נמצא ב-lune pipe בתיקון פקודת הבנקאות.

שי עמור;

כפי הדו"ח, הגידול ברווחיות הבנקים משמעותי מאד השנה והוא נבע

מהאידוכ בצמיתה במשק ובעיקר מהגידול בשוק ניירות הערך. אבכ, רואים

שעמך ישראל ממשיך לסבול עם גרבה הריבית והעמלות רכר'. האם לא צריך

כהיות קשר בין שגי הדברים האכה, או שהבנקים ימשיכו לגזול, לקחת

ולשדוד? אינני בין אכה שמדברים בקיצוניות, אך במקרה זה אינני תושב

שזה קיצוני כומר זאת. האם אינכם תושבים פעם אתת כהתמודד קצת עם

הדברים האכה?

כפני הסיכום, ברצוני כומר כמה דברים. ברצוני כפתוח בדבר שכא קשור

בדיון . בככ הקשור כריבית, שערי המטבעות וההשפעה שכ זה עכ המשק הזמנתי

את הנגיד כהמשך החודש ואת ככ מה שיש כי כומר בתחום הזה אומר בעוד 3-2

שבועות. היות ויש היום במשק ובציבוריות פעיכות עניפה מאד מסביב



כריבית וכשערי המטבעות, אני חושש מאד שמא בנק ישראל נאבק עכשיו לא על

מה שטוב כמשק אלא עכ מה שנקרא עצמאות בנק ישראכ. זאב אבלס, היות ואתה

כאן הנציג הבכיר, ברצוני כהזהיר את בנק ישראכ שכא בשם עצמאות בנק

ישראכ יתעכב במה שנדרש, אם הוא תושב שנדרש מבחינה מקצועית בתתום

הפיחותים או בתתום הריבית וכא יעשה את זה שמא יגידו שהוא נכנע ללחץ

הציבור, ללחץ האוצר או ללחץ תברי-הכנסת. מה שבאמת צריך כעמוד כנגד

העיניים זה הצמיתה והמשק, ועצמאות בנק ישראכ תישמר.

כדעתי, הבנקים צריכים כהרוית, ואינני מציע כעשות השוואה תד-

שנתית. אבל, כו הרוותיות היתה נובעת מהתייעכות ומצמיתה, הייתי מברך

עכ כך. אם מדובר בגורמים אתרים, אז כדעתי צריכה להידלק נורה אדומה,

והיא כא נובעת מהתייעכות. נאמנים עכי דברי מנכי'כ הבנק הבינכאומי.

מדוע כנו להכין עכיהם? הרי אנו יודעים שאיש מאיתנו כא מתייעל, עד שכא

מונפת תרב עכ צוארו . איך מדובר בכך שהם באים, ואנו צדיקים. אנו

יודעים, כתקכאים, שאם גוזמים בעץ את ענפיו היבשים ותכק מענפיו

הירוקים, שנה כאתר מכן הוא מניב פירות טובים יותר, רואים זאת ב"כור"

ובמפעכים אתרים. כעומת זאת, במפעכים שכא עושים זאת, אם זה בתעשיה

האוירית או במקומות אתרים, כא קורה שום דבר, וגם בבנקאות זה כא נעשה.

זה כא באותה עוצמה שאותם מנהכי הבנקים שהיו ב"כור" דרשו זאת בצדק

מ"כור", שהרי אדם כא יכוכ כדרוש זאת מעצמו.

עמכות - נדמה כי, שהיום תכק מתוכמת איש כספים היא כדעת לתמרן בין

מה כעשות ומה כא, עכ מה כתת ציק, מה כתת העברה וכו'. אדם

נורמלי כא יכול כדעת כיצד כהתשמש בכלים האכה, אם אין כא את ההדרכה

המתאימה. בעקבות הישיבה הקודמת פניתי שוב כאגודות הצרכנות למיניהן

ושאכתי מדוע אינם עושים משהו בנושא. השיבו כי: אין כנו פרוטה כעשות

תעמוכה בענייו . אנו עושים קורס או משהו אתר, אך איננו יכוכים כתת

תשדירים ברדיו ובטכריזיה כי אין כנו די כסף. אולי, בנק ישראכ, שאין

כו בעיה תקציבית, כפי שיש כאגודות הצרכנים, יקת עכ עצמו כתת הדרכה גם

ככקרתות, שגם עכיהם הוא מופקד כשמור: מהן עמכות, כיצד עושים עמכות,

כיצד עוברים מבנק כבנק וכו'.

אנו פועכים בכיוון ע"י דפי הסבר.

הריבית ההריגה - אני מצטער מאד עכ ככ הפרשה. חבר-הכנסת חיים

אורון דיבר עכ כך, ואינני רוצה כהוסיף עכ דבריו. מה שהביא אותי

לעניין התתרות זה בדיקתי את הריבית השקכית ומי הקליינטים שכה ואת

הריבית התריגה. אני רואה שריבית החח"ד, שהיתה 14 מיליארד ש"ח כפני 8

תודשים הגיעה היום כ-18.5 מיכיארד ש"ת. הריבית התריגה היתה 4.2

מיליארד ש"ת.

זוהי היתרה.

מדובר עכ סכום התת"ד, וכא עכ הריבית.

הי ו "ר ג' גכ;

אני יודע זאת. התכק שכ החריג מתוך ה-18.5 מיכיארד ש"ת היה 4.2

מיכיארד ש"ח, והוא עכה כ-5.35 מיכיארד ש"ת. כמדתי את הנושא, ואני

יודע, שמדובר- עכ 3% פער והיום זה 2%, והכוונת היא כתוספת בגין הריבית



החריגה.

היום זה 0.8%.

היו"ר ג' גל;

כמו כך , יש את נושא עמלת ההקצאה וככ הקשור בזה.

איו הקצאה בחח"ד, וזה ככ העניין . במאמר מוסגר, ברצוני להסביר את

נרשא החריגות. לפעמים, כדאי ככקרת לחרוג, אם הרא מספיק מתוחכם, כירן

שכאשר הרא ררצה מסגרת גדולה לאורך זמן הרא משלם עמלת הקצאה. אם

חריגותיו אינן גדולות, אלא הן "פיקים" (peaks) קטנים, אז לפעמים

הריבית הממוצעת שכר היא יותר קטנה.

א' גולדשמידט;

במילים אחרות, אתה אומר שגם במסגרת ישנה ריבית חריגה.

לא.

הי ר "ר ג' גל;

אם הריבית החריגה היתה, למשל, 8% מהחח"ד, אזי מה שאתם אומרים היה

נכרך . כשהריבית החריגה מגיעה ל-5%, ומ-18% זה משהר בסדר גודל שכ 28%,

אז אני יכרכ כהביא כך הרבה מאד לקוחות, שהיו אצלי, שהריבית החריגה

אצכם נמשכת שנים, רכא ירם אחד, רהיא קרברת והורגת ארתם. ככן , כשאנר

מדברים על ממוצע זה דבר אחד, רכשאנר מדברים על שרנות זה דבר שני. אם

כמישהו יש 8 תרדשים כאלה, רהרא נכנס כתרדשיים, אזי על זה אינני

מתררכת. אבל, בערצמה כזר, יש ציברר שכם שהחריגה שכר קברעה, ראז הדבר

היחיד שיש זה שהרא משכם ערד אחרז.

המעבר מבנק כבנק - כפנינו סיכום דברים עכיהם דיברנו בישיבה

בנושא. נאמר, שנושא נוהל סגירת תשברן סרדר. לגבי נרשא העברת תשכרמים

האם בנרשא זה יש צורך בתקיקה? מתי

ייקבע שאיך הצכחה בהסדרת הנושא בדרך אחרת?

ז י אבלס;

אתה הממונה כאן עכ הצרכן . הטכת על הממונה עכ ההגנה עכ הצרכן

במשרד התעשיה והמסחר כבדרק זאת. אינני מנהכ המדינה.

היו"ר ג' גל;

אם אני אינני ררצה כהיוח מנהכ המדינה. סמדר אכחנני תרשרם זאת,

ראתה תאמר כנר, מתי, כדעתך, יש כעשרת חקיקה. אם תאמר שיש כעשרת תקיקה

בערד תרדשיים, כך יהיה. אבכ, אני מבקש שזה יהיה בקדנציה הזר. כמר כן,

דיברנר עכ פישרט רקיצרר משך הזמן שכ תהכיך שינוי הררארת החיובים עכ

פי הרשאה ועל שיעבוד תוכניות חסכון .

ז י אבלס;

נושאים אכה נמצאים בטיפול.

כאבי העברת בטחונות כנגד פרעון אשראי וכו', אנו מבקשים שתאמרו

כנו, פתות או יותר, מה קורה. דעו ככם, שכא נרפה מכם אלא נשב ככם על

הצואר בעניין זה.

התנדבנו בעצמנו כעשות זאת.

אינני מאמין בתקיקות ובדרכים אדמיניסטרטיביות. אני באמת תושב,

שרק כאשר הבנקים באמת ירגישו שקבוצת כקותות יכרכה לעזוב אותם, וכא רק

יתירים, ככומר שירגישו שיש כהם סכנה קיומית, אז תתתיכ כראות את

ההתייעלות, והכקותות חם שיהנו מכך.

ז י אבלס;

כא אענה כפי סדר השאכות, אכא כפי נושאים. תבר-הכנסת אכי

גולדשמידט, דבריך היו תריפים ככא שום הצדקה. כדעתי, תכק מדבריך נבע

מכך שכא ייחסת את המשמעות האמיתית כנתונים. כא מדברים כאן עכ גידולים

ברוות כאורך זמן. כהיפך, הנתונים, שהצגתי, הם נתונים שכ רוותיות

כהון . רוותיות שכ 8.8% כהון בתאגיד. בנקאי היא רוותיות סבירה במונתים

בינלאומיים. כשאתה מתייחס כטענותיך, עכיך כהסתככ עכ הרווחיות

הממוצעת. שנה כפני כן הבנקים הרוויתו 2.5% כהון וב-12 השנים האתרונות

הן הרוויתו 3% כהון - האם זו רוותיות מוגזמת? כדעתי, זוהי רוותיות

מוטה ככפי מטה; בנקאות כא יכוכה לחיות כאורך זמן לחיות עם רוותיות

כזו, כשאשר עכיה כגייס קווי אשראי מחו"ל. ככן , כשאנו באים ותוקפים את

הבנקים, עלינו גם כבתון מהו תפקידם במשק ובמה הם מסייעים. אי אפשר

כהסתככ רק עכ תצי אתד שכ העניין , אכא יש כהסתככ עכ העניין כולו.

בבנקאות צריכה כהיות רוותיות סבירה, ורוותיות שכ 8.8% היא רוותיות

סבירה במונתים בינלאומית. זו, בהתכט, כא רוותיות מוגזמת.

אין זה נכון כומר, שיש כאן מחדל ושהבנקים עושים זאת עכ גב

הכקותות, בעיקר בגככ שעיקר הגידוכ הוא מעמכות. בככ העוכם ישנה תופעה,

שמשקכ העמכות ברווחיות שכ תאגידים בנקאיים הוכך וגדכ, וזה קורה בגככ

שינויים במבנה הפעיכות שכ תאגידים בנקאיים בעוכם. אין כומר שזה נעשה

עכ גבו שכ המשק היצרני, כאשר ככ המשק כא ככה. - מדוע אתה אומר זאת?

אם תיקת את התוצאות העסקיות שכ תברות שנסתרות בבורסה, תראה שגם הן

הראו רוותיות סבירה, אז מה כך כי תכין עכ הבנקים? הרי הבנקאות בסופו

שכ דבר היא תמונת ראי שכ המשק, והיא כא יכוכה כהיות אתרת.

אתה, בעצמך, אמרת שהגידוכ הוא גדול יותר מהגידוכ בתוצר.

לא. המשמעות שכ זה היא, שהפעיכות הבנקאית במסגרת הפעיכות המשקית

גדכה, וזה כא אומר שהרווחיות שכה היתה עכ תשבון הרוותיות שכ הסקטור

הריאכי . - זה בשום אופן כא נכון . היא היתה עכ חשבון הרווחיות, ובסופו

שכ דבר מערכת בנקאית היא תמונת ראי שכ ככ המשק. אתה רואה זאת בככ

העולם. אתה רואה זאת בארה"ב, שכאשר המשק היה במיתון עמוק גם הבנקאות

היתה יעכ הקרשים', ואתה רואה זאת באנגליה, ביפן ובסקנדינביה, שם

מערכות בנקאיות התמוטטו וקרסו לחלוטין בגככ בעיות משקיות. מערכת

בנקאית כא יכוכה להיות מנותקת מבחינת רווחיות שכה, בהגדרה, מהמשק, כי

אם כא כולים להחזיר כה את החובות, בגכיכ שרווחיות הפירמות הריאליות



קטנה או שהן מפסידות, אז הבנקאות רושמת הפרשה על חובות מסופקים

ומוחקת חובות והיא מפסידה. ככן , כיצד אתה יכול כבוא וכומר שזה על

חשבון הסקטור הריאכ-י? ככ הסקטור הריאכי ב-1992 הרווית, והרוויח יפה.

תבר-הסנסת אכי גולדשמידט, עם ככ- הכבוד, כדעתי, כשבאים בטענות

ובטענות קשות, כפי שאתה הצגת אותן , יש כהיות צמודים כעובדות. בעניין

זה, סכת כי, ואני מתפלא עכיך, כא היית צמוד כעובדות. ככן , אינני מקבל

את ביקורתך בעניין הזה. איך כאן שום מתדכ, ואין כאן שום 'עליהום'.

כהיפך, יש 'עליהום' עכ מערכת הבנקאות בעניין הזה בטענות מהסוג הזה.

ישנן טענות מוצדקות ונכונות, אך ודאי שכא הטענות האכה. השווה את

הרווחיות לרווחיות שכ מערכות אתרות בעוכם, ותראה שזו רווחיות בהתכט

סבירה. אינני מקבכ את הטענות האכה.

עמכות - נושא זה בעייתי. אני מכיר את הטענות, ותכקן מוצדקות.

הפתרון הקיצוני הוא כבוא וכהטיכ פיקות עכ העמכות. אעמוד עכ רגליו

האחוריות, ולא אסכים שיטיכו פיקוח עכ עמכות. כדעתי, פיקוח יפתור אוכי

את בעיית העיוות שקיים כיום מבתינת גובה העמכות, אבכ מצד שני הוא

יצור עיוות אתר הרבה יותר גרוע. אינני תושב, שפקידי ממשכה צריכים

כקבוע כסקטור הפרטי מחירי מכסימום ומחירי מינימום, וזה כא יעכה הדעת;

אנו כאן נחזור 15 שנים אחורה, וזה בניגוד כככ המגמות שכ הכיברכיזציח

ושכ הרפורמות בשוק ההון .

זה שוק, שאין בו תחרות.

ז י אבלס;

אינני מסכים איתך, שזה שוק שאין בו תתרות. במערכת הבנקאות ישנה

תחרות. נדמה כי, שמישהו, חבר-הכנסת חיים אורון או אפילו אתה, אמר

שהתחרות הגבוהה והחזקה ביותר קיימת אצכ הכקותות הגדולים. אם יש קרטל,

מדוע שם איך קרטכ? הרי קרטכ יכוכ כהיות גם שם. נכון, שבענף הבנקאות

הקמעונאית אין מספיק תתרות, והכוונה היא כמשקי בית וכעסקים הקטנים.

אני מודה, שעוצמת התחרוח שם חכשה מדי. בפיקות עכ הבנקים אנו עושים

פעוכות, עכ מנת להגביר וכהרחיב אח החשתית התתרותית דוקא במגזרים

האכה. ככן , הוצאנו כוח עמכות. יכוכ כהיות, שיש ביקורת שהכוח אינו

בהיר דיו. חבר-הכנסת רפי אכוכ, אינני חושב שכקות רגיל כא יכוכ כהבין

מה שכתוב שם. כדעתי, כוח העמכוח החדש מגדיר, בצורה תמציתית, ברורה

ובהירה, את מהות השירות הבנקאי שהבנק אמור כתת. אם זה כא בהיר מספיק,

אני מוכן ככתוב זאת בעברית פשוטה עוד יותר.

א' גולדשמידט;

האם זה הגיע כככ בית-אב בישראכ?

זה נמצא בככ סניף בנק, והבנק חייב כתת את כות התעריפים עכ-פי

דרישת הכקוח. בישיבה האחרונה שכ הוועדה המייעצת כענייני בנקאות היתה

כנגדי ביקורת תריפה מאד מצד הבנקאים לגבי חובה זו, כי זה כא ככ כך

מצא תן בעיניהם. אבכ, אני עמדתי עכ כך, וזה נשאר כתובה. אם אתם

מעבירים עכי ביקורת, והבנקאים מעבירים עכי ביקורת, סימן שאני בסדר.

נ י חסון ;

כנושא התחרות בקרב משקי-הבית קשור אם עניין המשכנתאות.



אם אתה 'תקוע' בסניף בנק 20 שנה,, אינך עובר כבנק אחר. ככן , נושא

המשכנתאות לא רלוונטי כאן .

חכק מהביקושים שכ משקי הבית בשירותים בנקאיים זה ענף המשכנתאות.

. תכק נכבד מתיק האשראי שכ משק בית הוא תיק המשכנתאות, ושם יש תתרות.

לאחרונה, מצאתי לנכון כהזהיר, בנושא זה, כיון שכדעתי תתרות זו תפגע

בבנקים האכה בעוד 5-4 שנים; כיום, ישנם. בנקים שנותנים אשראי

במירווחים שכיכיים, ומנהכי הבנקים האכה יודעים שזה כא יהיה בקדנציה

שכהם. הזהרתי על כך, כי כאן מחתיכה כהיות תחרות שכ תיתוך גבולות. יש

לתת את הדעת עכ כך, ואנו מטפכים בזה. אבכ, כאמור, איו נכון כבוא

וכומר שאיך תתרות בכככ.

מעבר כקות מבנק כבנק - אני נפגש הרבה עם כקותות. אני מדבר עכ

נושאים אכה עם הספר וגם במכוכת. אנשים כא רוצים כהתכיף את הבנק שכהם.

כדעתי, הדרך הטובה ביותר היא כככת בדרך שאנו התווינו לעצמנו, ככומר

כהגביר את התשתית התתרותית, כטפכ בנושא המעבר מבנק כבנק וכפרסם כות

עמכות אתיד ובהיר, שאם צריך כהבהירו יותר אני מוכן כקבכ הערות וכעשות

זאת. יש עוד דברים שאנו עושים, כמשכ כככי הגילוי הנאות. אינני זוכר

מי מחברי-הכנסת אמר שכקות כא יודע עכ מה הוא משכם. כידיעתכם, ב-15

ביוני הוצאו כככי גיכוי נאות, שמתייבים את הבנקים כתת פירוטים עכ

עמכות ותיובים שתם נותנים ככקותות עכ מנת שהכקות יידע. אבכ, יש כזכור

שיש עלויות כככ הדברים האכה. אינך יכוכ כבוא וכהטיכ דברים, בכי כקתת

בתשבון את העלויות, כי בסופו שכ דבר ברגע שאתה תטיכ ותגרום לעלויות

אתה תעכה את העמכות והריבית. יש למצוא את שביכ הזהב בין הגיכוי הנאות

והגילוי המתאים כבין העכויות שזה כרוך בהם. אנו, ככ הזמן , הוככים עכ

התבכ הדק הזה. אני מקבכ טענות גם מהכיוון השני, שהוראותינו סוחפות

ומכניסות את הבנקים כהוצאות ושאיננו יודעים מה משמעות הדבר כבנקים.

אני מוכן כהתמודד עם טענות אכה ואני מתמודד איתן , כאשר אני חושב

שהגילוי הזה יכוכ כהועיכ ככקות. בספטמבר אנו עומדים כתקן וכעדכן את

הוראות הגיכוי הנאות. וזאת, בעקבות כקחים שכמדנו מהנסיון הקיים.

הדברים האכה נמצאים ככ הזמן בטיפוכ. מדובר בתהכיך מתמשך, וכא בפתרון

שכ י זבנג וגמרנו'.

גובה העמכוח - שכחנו שאכון כ-25 בנקים בעוכם, שבו ביקשנו כקבכ

מהם נתונים עכ עמכות עכ שירותים בנקאיים. עדיין כא ניתחנו את השאכון

כעומק, אך מניתות ראשוני נראה שהעמכות, עכ מרבית השירותים הבנקאיים,

בבנקים שנשאכו , דומות פחות או יותר כעמכות בבנקים הישראכים. אנו

רוצים שאכון זה כעומק, שכן זוהי מסקנה ראשונית ויתכן שהיא תשתנה.

לקחנו משקים דומים, שקללנו את השכר ואת השוני בשכר, ולקחנו אח ככ

הווריאנטים שעכוכים כשנות את התוצאות והכנסנו אותם פנימה. אכה עדיין

כא מסקנות ראשוניות, אכא מסקנות העוכות ממה שנראה עכ פני הדברים. יש

כזכור, ששירותי בנקאות עוכים כסף. יש לקחת בתשבון , שכככ שהבנקאות

יותר מתוחכמת, המתיר עוכה יותר הן בשירותי מחשב והן בשירותי פקידות

מתוחכמת.

מקוצר הזמן, השמטתי מדבריי העיקריים מספר נושאים, שרשמתי כעצמי

כאן , שאנו מטפכים בהם בטווח המיידי וחכקם עכו כאן כהצעות. עתה, אנו

עובדים עכ הוצאח חוברת, שמרכזת הן אח החקיקה המיוחדת והן אח הוראות

המפקח עכ הבנקים שדנים בנושא יחסי בנק-כקוח. בנוסף, אנו עומדים כפרסם

דפי מידע ככקוח, המבהירים אח אופיין שכ הפעוכות העיקריות המתבצעות

בבנקים ואת חובוחיו וזכויותיו שכ המבצע אותן . הטיפוכ בנושאים אכה

אמור להסתיים תוך מספר קטן שכ חודשים. היה מי שהעכה הצעה זו, ונראה

כי כיוונתי כדעת גדוכים.



ישנן מספר עמלות, שעליהן , בהגדרה, לא יכולה להיות תחרות. למשל,

יש עמלה לגבי בדיקת ירושה בבנקים - אם מישהו קיבכ ירושה וברצונו

לבדוק אם כזה שהוריש כו יש תשבונות בבנקים, הוא יכוכ כפנות כבנק

ולשאול מכח צו ירושה האם יש שם תשבונות. מסתבר, שהעמלות בבנקים

מסויימים, בנושא זה, הך פררוגטיביות, ככומר סכומים אדירים. כאן אין

אלמנט שכ תחרות, ובנק כא יכוכ כהתתרות עם בנק אוזר על שירות כזה.

בנושא זה, אנו הוככים ובודקים את עלות הוצאות הייצור שכ השירות הזה.

אם נגיע כמסקנה שזה גבוה מדי, נכניס אותך כפיקות.

א' גולדשמידט;

האם ישנן , כיום, עמלות כלשהן שהן בפיקות?

כן , ישנן כ-10 עמלות בפיקות שכ השירותים הבנקאיים העיקריים, שכא

ניתן כקבכם מתוק כמערכת הבנקאות, כמשכ דמי ניהוכ תשבון הם עמלה

בפיקוח. דרך אגב, כאחרונח גילינו שהבנקים עוקפים את הפיקות ע"י המצאת

שמות אתרים, וביטכנו את העניין הזה.

ערכנו בדיקה אם התימתרר שכ הבנקים לגבי שירותים בנקאיים נעשה

בצורה שכ ניתוח עלויות היצור שכ אותו שירות. במספר בנקים ראינו שכא

כך הדבר. חייבנו אותם כהקים יחידות, שתבצענה תימחור מתאים, ועכ פי

התימתור הזה יקבלו התכטות.

יש כזכור, שעמכות וגובה עמכות נגזרים גם כאן ממדיניות עסקית.

כמשכ, ישנם בנקים שכא רוצים לקוחות קטנים אלא רק גדוכים. ככן , הם,

בכוונה, מטיכים עמכות גבוהות עכ סוגים אכה שכ שירותים, ואינני רואה

בזח דבר רע. אינני רואה דבר רע בפך שגובה העמכות בתתומים מסויימים

ייגזר מהמדיניות העסקית שכ הבנק. ככן , כאשר מדברים על גובה עמכות, יש

מקום כשיפורים ולתיקונים, אבכ זה כא כצעקתה. אני יודע, שבככ תקופח יש

שק איגרוף ככשהו שכ הציבור, שכוכם תובטים בו. כמשכ, היתה תקופה שזה

היח "בזק", וכיום, אנו חיים בתקופה שזה הבנקים.

היו"ר ג' גכ;

כיום, אתה יכוכ כהזמין מ"בזק" טכפון ולקבלו , ואין את המצב שהיה

ב"בזק" כשחבטו בה.

ז י אבלס;

אבכ, היום כבר הפריטו אותם. כיום, הבנקים מהווים את שק האיגרוף

הזה או את שק התבטות הזה. אני מצפה מתברי-הכנסת, שישמרו עכ האיזון

והאובייקטיביות הנכונה, כי כא הככ רע וכא הככ שחור. כבוא וכקרוא כזה

מחדכ - כדעתי אנו מאד רתוקים מזה. אני מצטרף כדברי חבר-הכנסת חיים

אורון ויושב-הראש, שמערכת בנקאות יציבה ובעכת רווחיות סבירה היא

איתות ככפי הערכם כגבי מצבו שכ המשק הישראלי. אם אנו מתפשים השקעות

במשק הישראכי ואנו רוצים כאן השקעות שכ תושבי חוץ, עלינו כדאוג

שמערכת הבנקאות שכנו תהיה בעכת רוותיות סבירה שתוככ כתת את השירותים

כצורך ההשקעות האכה. לכן, יש כדעת כשמור עכ האיזון הנכון . נכון , שיש

עדיין כריות שומן במספר בנקים בנושא כת אדם, ויש כטפכ בהם, אך יש

כקחת בחשבון , שהשנה הפריון שכ מערכת הבנקאות גדכ. אומנם הפריון גדכ

באחוז כא משמעותי, אך הוא גדכ, בשונה ממגמות שכ שנים קודמות. יש

כדאוג, שהמגמה או הגידוכ הזה בפריון יימשכו גם בשנים הבאות.

ישנן פעיכויות נוספות, שאנו עושים בתתום הזה, ואינני רוצה כפרט

כאן את כוכן , אך בסך-הככ אנו פועכים וגם בשנה הבאה נשים דגש עכ

הפעילויות ועכ תחום יחסי בנק-כקוח; עמדתי היא, שהגינות בעסקים



והגינות ביחסים בין בנק ללקוח הם חכק אינטגרלי מהשמירה על יציבות

הבנק, כי לא יתכן כשמור עסק שיהיה יציב ורווחי אם הוא 'דופקי את

כקוחותיו או אם איננו פועכ בצורה הגונה עם כקוחותיו.

חיתומי היתר - עמדת בנק ישראכ בנושא זה כבר בוטאה בפומבי, וגט

עמדתי בוטאה בפומבי. כדעתי, את בעיית תיתומי היתר יש כפתור ע'יי טיפוכ

בבעיה וכא בסימפטום שכה. ככן , לדעתי, הגבלה אדמיניסטרטיבית עכ אשראי

כא תעזור. ברצוני כיהזכיר כחברי-הכנסת, שבשנת 1989-1988 יצא חוזר של

הפיקוח עכ הבנקים, שמספרו 70006, שאסר עכ מתך אשראי כאמיסיות. חוזר

זה כא היה שווה את המיכה הכתובה שלו, כי אי אפשר היה כאכוף זאת. יש

כזכור, שכנגד כוחות שוק אי אפשר כככת באמצעים אדמיניסטרטיביים. אי

אפשר 'כצבוע' אשראי, ואי אפשר כבוא וכומר שזח אשראי כתעשיה וזה אשראי

כחיתומי יתר. ככן, המגבכה האדמיניסטרטיבית איננה רכוונטית ואיננה

ברת-אכיפה. יותר מזה, אני, כמפקח עכ הבנקים, שאמון עכ יציבות המערכת

הבנקאית, כא חושב שיש כי סמכות כהטיכ מגבכה כזו כאשר היא כא קשורה

כיציבות. אני אומר כאן , בצורה חד-משמעית, שאין שום סיכון יציבותי

לאשראים האכה שניתנים כצורך תיתומי היתר. הסיכון המכסימכי הוא היקף

ההנפקה. בככ ההנפקות שהיו עד היום, כוככ ההנפקה הגדוכה שכ בנק

הפועכים, גם אם כוכה היתה נכשלת, הבנקים כא היו נכנסים כבעיה

יציבותית. אוכי היו נגרמים הפסדים. יש כזכור שהככ בוכהכטריה - אין

כאן אשראי, אין כאן כסף והככ רישומים חשבונאיים.

יש כאן רק בנקים, שלוקחים ריבית מכקוחות, וזה הככ.

ז י אבלס;

אני תושב, שזה כא בסדר, וכדעתי יש כהפסיק את התופעה הזו. אבכ,

כהפסיקה ע"י טיפוכ בסרטן בעזרת גכוכות נגד כאב ראש איננו הפתרון . גם

נושא ההפקדה נוסה פעם. ניסו לעשות זאת והיתה חובת הפקדה, אך זה כא

עזר מכיון שהמתיר או תותכת הרווח שכ הכקות מהאמיסיה היא רבה יותר

מהעכות. - זה בדיוק מה שחבר-הכנסת חיים אורון אמר, שיש כאכה שרוצים

כשכם. אם רוצים כפתור את הבעיה, יש כדעת כמכור זאת במתיר האמיתי.

ואז, יבוא הכקות ואם הוא רוצה כשכם יותר שיקנה. זה יפתור את הבעיה,

והכוונה היא כביטוכ מתיר המכסימום. אינני תושב, שכבוא בככ מיני

אמצעים מכאכותיים, שכא נועדו כזה, יפתור את הבעיה.

א' גוכדשמידט;

אני עוזב את הדיון , כי עכיי כקבכ את פני השגריר הבריטי. קיבכתי

תשובות כשאכותיי, אך אין זה אומר שהשתכנעתי.

הבנקים בחוץ לארץ - השתנו הרבה דברים במערכת היתסים בין מדינה,

שנקראת מדינת-אם שכ בנק בחו"כ כבין מדינה מארתת הן מבחינת מערכת

היתסים בין רשויות הפיקוח. יש קונקורדט באזכ, שהוא אמנה בין רשויות

הפיקוח בעוכם, שקובע את תחומי האחריות כגבי מדינה מארחת ומדינת-אם.

בעניין הזה, כיום, ישנה אחריות פיקותית כרשות הפיקות שכ מדינת האם.

דהיינו, עכ פי האמנה היום, כפיקוח עכ הבנקים בארץ אחריות פיקוחית גם

כחברות-הבנות שכ התאגידים הבנקאיים. ארץ-האם גוברת, ככומר אחראית

יותר, וזה חכק מהמסקנות והכקחים של BCCI ,כיון שהיו שם העברות בין-

מדינתיות שאפשר היה כתפוש אותן רק במשרד הראשי. מדובר עכ

consolidated supervision (פיקוח מאוחד) עכ ככ מערכת התאגיד הבנקאי.

ככן , כיום , אנו כן מעורבים במה שקורה בחו"כ. גכיה מאור צדקה, בזמנה,

כשאמרה שהיא כא י כולה, כי אז אי אפשר היה, שכן מערכת היתסים והנסיבות

היו אז שונות . אמרתי , שאנו הגבלנו את מה שקורה בחו"ל והכתבנו להם



תחומי פעולה, תוכניות ארגון ותוכניות הבראה, ואני מקווה שהם יפתרו את

הבעיות. לגבי העתיד, אנו ממגבילים היום את התפתתות הבנקים הישראכיים

בחו"ל.

תבר-הכנסת מאיר שטרית העלה את נושא הבטחונות, שלדעתי הוא בעיה

מסחרית בין הבקרה כבנק. בסופו שכ דבר, הבנק רוצה לעשות עסקים, והוא

כא יטיכ על הכקות תובת בטתונות שתפריע כו כעשרת עסקים.

תבר-הכנסת תיים אורון העיר עכ יתרונות הגודל. נכון , שישנם עדייו

יתררנרת לגודל כבנק הפועכים כבנק כארמי וכבנקים אתרים, אף עיקר

יתרונות הגודל מתמצים בערך בגודל שבין בנק המזרתי לבנק דיסקונט. אם

נביט בהתנהגות העקרמה, נמצא ששם היא יורדת בצררה תדה, ואז היא מתתיכה

כרדת בצררה מתונה מאד מאד. כאשר מדרבר עכ הנזק שיקרה לתחרות, כתרצאה

מכך שאנו נמזג ערד בנקים עכ מנת שישיגו יתררנרת בהרצארת היצור מרכ

העכרירת שכ היצרר כתרצאה מהיתררנרת האכה, אז בררר שכשברתנים עכרת מוכ

תרעכת עדיף כנר שזה ישאר בגודל הזה רתהיה תחרות סבירה. נכון , ששם יש

יתררנרת, אך גם היתררנרת שם הרככים רפרתתים צררה משמערתית מאד.

ברצוני כקשור את נושא המגזר הכא צמרד ראת נושא העמכרת כנרשא

הריבית התריגה שהעכה יושב-הראש. זה כמה תרדשים, שאנו מקיימים דיונים

כגבי הנתירת עכ ניהרכ החח"ד, שאנר נוציא אר כא נרציא כמערכת הבנקאות.

יש כנר, בנרשא זה, התלבטויות קשרת. ישנה הצעה אצלנו לבוא רכהציע

כבנקים, שיכניסר את החח"ד כמסגרת כזר שכא תהיינה יותר תריגרת וכא

יהיה מצב שחח"ד כא מגיע כיתרת אפס. הרי בסופר שכ דבר, חשבון התת"ד,

במקררו, נרעד כגשר עכ פני פערים בתזרים המזרמנים שכ הפירמה העסקית.

בפרעכ, התת"ד הפך להיות כפת הזבכ שכ הכקרת. אנו מתכבטים האם כהכתיב

כבנקים נוהכים כאכה או כא. אני מקורה, שנסכם את הדירנים תרך זמן קצר,

ואז נדע אם אנו עומדים כהכתיב כהם שכא תהיינה ירתר תריגרת, ככרמר

שתהיה מסגרת וכא תהיה יותר תריגה. אבכ, יש גם כזכור, שייפגעו כאן

משקי בית רבים, שבונים את צריכתם השרטפת עכ ארברדראפט. תהיה כאן צעקה

אדירה, רעכיכם, כאנשי ציברר, כדעת זאת.

היו"ר ג י גכ;

אם כך, שהבנק יגדיכ כהם את המסגרת.

מה זה "יגדיל כהם את המסגרת"? הוא ישלם רק עמכת הקצאת אשראי, שזה

כ-3/4% , ובסופו שכ דבר, משקי הבית ייפגעו; הרבה פעמים הנושא 'נסגרי

ביו הפקיד ללקוח באמצעות הטלפון , כאשר לקוח מבקש מהפקיד ככבד צ'ק

מסויים או כא. ייפגעו כאו המרו משקי בית. כדעתי, עכיכם, כאנשי ציברר,

כתת את הדעת עכ כך. אני, מבתינה מקצרעית, תרשב שארכי זה יהיה פתררו .

עניתי עכ נרשא התתמרת היתר. כגבי עמכרת הבנקים כקרפרת הגמכ, יש

גופים מחוץ כבנקים שמנהכים קופות גמכ. ככ אתד יכרכ, גרף גדרכ, כככת

לאוצר ולבקש רשיון כניהרכ קרפת גמל, ויקבל זאת. אני בעד תתררת בעניין

הזה.

ישנם גם גופים קטנים, שמנהכים קופות גמכ.

ריבית חריגה - יש כזכור שבנושא הריבית החריגה, כשאתה מקבכ את

הנתרן , זהו נתרן ממוצע. יש כבדוק את השרנרת, כי לפעמים כשעסק נכנס

ליום אתד לחריגה גדוכה מאד זה משפיע עכ הממוצע התודשי . יושב-הראש,



אתה מדבר על ממוצע של זרימה, ואינך יכול כדבר על ממוצע שכ זרימה בכי

כדבר השונות. יש כהתייתס כשונות. עוד דבר לגבי החריגה: כפעמים עסק

מנהכ מדיניות מכוונת שכ מסגרת נמוכה וכניסה לחריגות, כי בממוצע זה

יותר זול לו מאשר כשכם הקצאת אשראי, ואפשר לשאול חשבים עכ כך.

זהו ה"פיק" (peak).

ז י אבלס;

נכון . כשה"פיק" (peak) גדול ואתה מכניס אותו כתוך הממוצע, תקבכ

את הממוצע גבוה. זהר ממוצע, אך לא משוקככ. יש לקחת זאת בחשבון ,

כשמדברים עכ נושא הריבית החריגה. אני מקווה, שעניתי עכ ככ השאכות.

שי עמרר;

כא ענית עכ שאלתי, לגבי הקשר בין הרוותיות כביו גובה הריבית במשק.

אמרתי, בראשית דבריי, שהנושא נגזר בעיקר מהעמלות, שנבעו מגידול

בהיקף הפעיכות בשוק ההון וגם מגידוכ בפעיכרת ריאלית שכ ייבוא וייצוא.

היו"ר ג' גכ;

ראשית, ישנה הצעת תוק שכ תבר-הכנסת חיים קופמן , האומרת שבסוף ככ

תודש יתנו אנפורמציה כגבי עמלות ככקות. הייתי מבקש, שתטיכ עכ מישהו

מעובדיך, כשבת עם עם תבר-הכנסת תיים קופמן - אוכי אפשר יהיה כבוא עם

הצעה משותפת כלשהי.

ז י אבלס;

אני מציע משהו אתר - אשכת כתבר-הכנסת חיים קופמן את כככי הגילוי

הנאות שלנו, בנוסף כתיקונים שאנו עומדים כהכניס.

היו"ר ג' גכ;

הטכ עכ מישהו כשבת עמו, כדי כראות מה ניתן כעשות. שנית, האם אתה

רואה מקום שנכריז עכ שנת 1994 כשנת תחרות עכ הכקרת, וכשם כך תעשו שני

תכינו תוכנית כיצד מעודדים זאת, ותבדקו מהם המדדים כמדיד האם

ישנה תתרות או אין , שהרי אתד אומר שיש תתרות ואתר אומר שאין . ישנה

תצי שנה עד שנת 1994, וניתן כהכין זאת יפה. ואז, כעשות את 1994 כשנת

התמודדות עכ הכקותות. - האם אתה רואה מקום ככך?

אני מוכן כככת כככ רעיון, שיגביר את התתרות במערכת הבנקאית.

כדעתי, אין זה הזמן שאתן כך תשובה עכ כך. אני מוכן כשבת איתך, בשקט,

ככבן נושא זה ולתרום אם אנו יכוכים.

בסדר. כגבי עניין חיתום היתר, ואינני רוצה כפתות דיון , ברצוני

כומר כך שבדיון הקודם רוב חברי הוועדה, בסך-הככ, תשבו שגם בנק ישראכ

צריך כהשתמש במכשירים שלו. ככומר, באותה מידה שאתה אומר שזה מגרש

אחר, יש מי שאומר שזה בעצם גם במגרש שלכם. אינני אומר זאת כדי כפתוח

דיון , אלא כדי שלא תצא מכאן במחשבה שנתת לנו תשובה ובא לציון גואל.



זהו נושא לויכווח בינינו ונצטרך ללבנו בישיבה נוספת.

אינני יודע אם הוועדה צריכה להכריז על שנת תתרות בבנקאות וכיוצ"ב.

לא דיברתי על ועדת הכספים. אני אומר, שבנק ישראכ יכריז עכ שנת

תתרות עם מדדים, תשדירים בטלויזיה וברדיו, הנתיות וכו'.

לגבי ערבויות, אנו דורשים מהבנקים, שיהיה כהם ריכוז שכ ערבים,

כתכק מתהליך ניהוכ האשראי. אני יודע, שכבנקים כמשכנתאות יש במחשב

קובץ ערבים כפי תעודת זהות, וכך הם יודעים לגבי ככ אדם ככמה הלוואות

הוא ערב אצכו בבנק. אנו דורשים כעשות זאת גם בבנקים המסחריים, ואנו

עובדים עכ כך.

היו"ר ג' גל;

אני מכיר מקרוב שתי קופות גמל עצמאיות. כ-150 תברי כפר ויתקין ,

המושב שלי, ישנה קופת גמל. מנהכ אותה, כבר 40 שנה, אתד התברים, שחצי

מהזמן הוא טייס ב"ארקיע" וחצי מהזמן הוא מנהכ את הקופה. הוא עושה הככ

כבד ככא מנהכ חשבונות. אף אחד כא מפריע כציבור אנשים כקחח מתר

מ "גדיש" את קופת הגמל ולפתוח כעצמם קופה משכהם.



צו הבנקאות (פקדונות ללא תנועה) (תיקון ), התשנ"ג:-1993

הנושא השכישי על סדר יומנו הוא צו הבנקאות (פקדונות ככא תנועה)

(תיקון), התשנ"ג-1993.

כפי צו הבנקאות (פקדונות ככא תנועה), ככ פקדון שבמשך 10 תודשים

כא היתה בו ככ פעולה יזומה מצד הלקוח הופך להיות כפקדון ככא תנועה.

הבנק תייב כעשות שורה שלמה שכ פעוכות בין השאר כהשקיעו עכ פי האופי

הראשוני שכ הפקדון . בפקודת הבנקאות ישנה הגדרה שכ פקדון ככא תנועה:

"פקדון בין במטבע ישראכי ובין במטבע חוץ שלגביו עברו 10 תודשים מהיום

שהתקבכה ההודעה האחרונה מבעכ הפקדון " - לגבי פקדון כזה, ישנם כככים

מה יש כעשות איתו . כמשכ, יש כהשקיעו באותו סוג השקעה שהוא הושקע

מקודם ויש כשומרו בקבוצת פקדונות נפרדת. יש הגדרה שכ נכסי נפקדים,

כפיה כאתר 10 שנים זה צריך כעבור כאפוטרופוס הכללי , אבכ זה מסמכותו

שכ האפוטרופוס הכללי כבדוק זאת.

כתוצאה משינויים בהוראות הנזיכות, היו סוגים מסויימים שכ פקדונות

שהתבטכו והיו סוגים מסויימים שכ פקדונות ששונו. אנו מבקשים, לגבי

הפקדונות שהתבטכו או הפקדונות ששונו, להתאים את ההוראות כאותם

פקדונות; כיום, התאגידים הבנקאיים רשאים כקבכ פקדונות צמודים כמדד

המתירים כצרכן או כמדד אתר שכ מטבע כתקופות שכא יפחתו מ-3 תודשים,

בעוד שבעבר זה לא היה קיים. אנו מציעים כאפשר השקעת פקדונות, שהפכו

כפקדונות ככא תנועה מהסוג הזה, גם כן בפקדונות באוחו סוג שכ הצמדה

וכאותה תקופה. - זהו תיקון טכני.

בנוסף יש תיקון כגבי פקדון תושב. גם פקדונות תושב הפסיקו כהיות

קיימים. בעקבות השינויים בהוראות הנזיכות, בנק ישראכ ביטכ את פקדונות

התושב. כפי ההוראות עד היום היה צריך כהפקיד בפקדונות תושב פקדון ככא

תנועה שהיה כפני כן פקדון תושב. אנו מציעים, שפקדונות תושב כאכה, שהם

פקדונות ככא תנועה, יופקדו בפקדונות במטבע ישראכי צמודים כאותו מטבע

כתקופה שכ 3 תודשים. נושא זה מתתדש אוטומטית.

היו"ר ג' גכ;

מה קורה אם הגיע זמן פרעונו שכ פקדון בבנק, אך אבד הקשר עם

בעליו, ככומר הוא כא בא כקמח את התמורה וכא אמר מה כעשות עם הפקדון?

כאתר שתכפו 10 חודשים ככא בקשה מצד בעכ הפקדון , תוך חודשיים כאתר

מכן צריך הבנק כאתר את הכקות. אם הבנק כא איתר את הכקות בתוך

חודשיים, הוא תייב כהשקיע את הכסף באותו סוג שכ פקדון שכ הכקות שהיה

לפני כן .

אם הוא מפקיד זאת כ-3 תודשים, אז הוא מקבכ בתנאים שכ 3 חודשיו.].

אבל, כו הוא היה מפקיר כחצי שנה או שנה הוא היה מקבל תנאים טובים

יותר. מדוע נבחרה דוקא תקופה שכ 3 תודשים?

הכקוח עשרי להופיע ולבקש את כספו, באמצע התקופה, כי הוא זקוק כו .

האם הוא יצטרך כתכות תצי שנה?

מה יקרה אם הוא ירצה את כספו? מה הפער ביו שבירת פקדון כערמת

הריבית שהוא היה מקבל רזה היה שורה יותר.

ז י אבלס;

יושב-הראש צודק כאן במשהו.

כשעלו הבנקים על המושבניקים, ככ המושבניקים התכו לשבור את

פקדונותיהם רכקתת אותם. מישהו אמר עכ שבירת הפקדונות שזוהי קטסטרופה,

עד עתה הם לא שברו פקדונות, אפיכו אם בשבירת

הפקדונות והעברה כתוכנית טובה יותר יש כאדם רווח גדול יותר. כנראה,

שיש פתד ככשהר משבירת פקדון .

במקרה הזה, בו אנו עוסקים, אין כמעט עכות שבירה. כדעתי, מה שקרה

כאן הוא, שבגלל שב- back of the mind היה משהו עכ השבירה, השאירו זאת

"3 חודשים ".

ת י אוררך ;

כדעתי, יש כאן משהו אחר. אתה אפיכו כא יודע מה הוא עושה, שכך

אולי, למשל ביום האחרון שכפני סוף ה-10 תודשים הוא נסע לחו"ל. נדמה

כי, שההנחה שעומדת מאתורי זה היא, שיש כעשות את מה שעשה הכקות, כדי

שהוא כא יוכל כבוא בטענות מאותר יותר. ככומר, אם הוא שם זאת בפקדון

דוכרי כ-3 תודשים, כך זה יהיה.

במקרה הזה כך , אך עד היום כא יכוכת כהפקיד פת"מ פתות משנה. יושב-

הראש אומר, שיש ככתוב בסעיף 2(5) בצו "שנה", וכא "שלושה תודשים". אני

מסכים עם דברי יושב-הראש, שהלקוח יקבכ ריבית גבוהה יותר בפקדון כשנה.

תבר-הכנסת חיים אורון , אני מביו שעכות השבירה מטרידה אותך.

שינוי התנאים מטריד אותי. דברי יושב-הראש הגיוניים.

ז י אבלס;

אני מוכן כקבכ את הצעת יושב-הראש, ככתוב בסעיף 2(5) בצו "שנה"

במקום "שלושה חודשים", אם כא תהיה התנגדרת מהארצר, שכו גם הוא שרתף

לעניין זה.

מה קורה עם פקדון עובר ושב, שיש בו יתרה וגם הוא כא טופל?

הוא חייב כהיות מושקע צמוד באג"ח ממשלתי, לפי אותם קריטריונים,

ככומר כאחר 10 חודשים ללא פעולה יזומה מצד הלקוח בנוסף לחודשיים שבהם

הבנק מנסה כאתר את הלקוח. אם הוא כא נמצא, יש להשקיע בהשקעה צמודה.

החוק הזה קיים כבר 4-3 שנים.

אם /גברו חודשיים, מה הבנק עושה כיום עם הפקדונות האכה?

הוא מפקיד אותם שוב בפקדון תושב. אבל, בגלל שינוי בהוראות

הנזיכות בוטכ סוג תשבון זה, ולכן כאן מתבקש תיקון בנושא. בנוסף, יש

עדייו תשבונות רדומים בתחום הזה, ואין כנר אפשרות להשקיעם מחדש באותה

השקעה. אנו מבקשים, שתתנו כנו אפשרות כהשקיעם במשהו דומה, ככומר שקכי

צמוד כאותו מטבע.

הסיכום שכנו, יהיה שבסעיף 2(5) יש ככתוב "שנה" במקום "שכושה

תודשים", ואתה תודיע כנו אם יש התנגדות כתיקון זה. מתי נדע אם ישנה

התנגדות?

ז י אבלס;

אודיע כך, אם ישנה התנגדות שכ האוצר לכך.

היו"ר ג' גכ;

אני מעמיד כהצבעה את צו הבנקאות (פקדונות ככא תנועה) (תיקון),

התשנ"ג-3 199, בהמלצה שבסעיף 2(5) ייכתב יישנהיי במקום "שכושה חודשים".

הצבעה

צו הבנקאות (פקדונות ככא תנועה) (תיקון),

התשנ"ג-1993, התקבכ.

צו הבנקאות (פקדונות ככא תנועה (תיקון), התשנ 'יג-1993, אושר. כמו

כן , אנו ממכיצים שבסעיף 2(5) ייכתב "שנה" במקום "שכושה חודשים".

אני נועל את ישיבת הוועדה.

אנ י מודה לכולם.

13:00.